PAGE
18
ועדת הפנים והגנת הסביבה
29/11/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 458>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ג' בכסלו התשע"ב (29 בנובמבר 2011), שעה 9:00

<תפקידם וסמכויותיהם של מנהלי בטיחות בדרכים בשלטון המקומי>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

אורי מקלב

חמד עמאר

חנא סוייד

>
רן אייזנברג - המנהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

לאה בר-אל - רכזת השתלמויות ארצית, אגף זה"ב, משרד החינוך

יוסי נשרי - ראש עיריית קריית אונו, עיריות ומועצות

אפרת מועלם - מנהלת בטיחות בדרכים, עיריית קרית אונו, עיריות ומועצות

גילה ספיר - עוזרת ראש עיריית קריית אונו

רון מוסקוביץ' - מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נעמה הראל - עוזרת מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עליסה בן-דוד - מנהלת חטיבת הבטיחות וההנדסה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יעקב זכריה - מנהל מרחב מרכז, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שרית לוי - ראש אגף מידע, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

גיתית בר-און - מנהלת תחום מחקר, חטיבת המדען הראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

רינת-הילי צאיג - מנהלת תחום ניהול ידע, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

זיו לביטל - מנהלת משאבי אנוש והדרכה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מעיין פופר - רכזת תחום משאבי אנוש והדרכה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עמי רוטמן - עו"ד, יועץ משפטי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

בת אל הלמר - ממונה על קשרי בטיחות בקהילה, רכבת ישראל


רות דיין מדר - עו"ד, ממונה על תחום בטיחות בדרכים, ראש תחום חברה, מרכז השלטון המקומי

הרב גדעון הכהן - סגן ראש העיר ויו"ר מטה הבטיחות, עיריית מודיעין עלית

יהודה גולדווסר - מנהל מטה בטיחות, מועצה אזורית חוף השרון

צחי בן גיגי - מנהל מטה עירוני, עיריית בת-ים, עיריות ומועצות

ספי דיין - קצין בטיחות, יו"ר ועדת תמרור, חבר ועדת רכב בארגון המועצות האזוריות, מועצה אזורית לב השרון

אורי נור - מחלקת החינוך ומטה בטיחות, מועצה אזורית גן רווה

ליזי כהן - רכזת מועדוני "אור ירוק", מוזמנים שונים

איתי פידלמן - ממ"מ

יפה שפירא

הילה מליחי
<תפקידם וסמכויותיהם של מנהלי בטיחות בדרכים בשלטון המקומי>

בוקר טוב, אני פותח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא על סדר היום הוא למעשה, במסגרת יום המודעות לבטיחות בדרכים. היום הכנסת שמה דגש על הנושא הזה; אני משער שבמספר ועדות דנים בנושא החשוב הזה – להעלות אותו לסדר היום הציבורי. אין ספק שהנושא של בטיחות בדרכים מקבל את הביטוי הרציני ביותר, גם מהממשלה. אני זוכר ששר, שהיה שר התחבורה – שר התחבורה והבטיחות בדרכים – הוסיפו לו אפילו עוד תואר, זה לא תואר, זו עוד מחויבות שהנושא הזה יעלה לסדר יומה של הממשלה ושל המדינה. וכמובן, אם אנחנו מצילים נפש אחת, גם במקורותינו, כאילו הצלנו עולם ומלואו. לצערנו, אנחנו מפסידים כל יום עוד מישהו ועוד מישהו בגלל רשלנות כזו או אחרת, או אי-מודעות, או התנהגות לא ראויה, ולכן הנושא הזה חייב לקבל את הביטוי שלו.
אני גם בטוח ששר החינוך מקדם פרויקטים. פורסם גם ששר התחבורה, בשיתוף עם משרד החינוך, מקדמים את נושא המודעות גם בבתי הספר, גם לעבור את הנהיגה המונעת, גם תיאוריה בתוך המסגרת הלימודית, לתת לזה פן – הסביבה, החשיבה והראיה והחשיבות של הנושא הזה; לא רק לעבור את התיאוריה ואת הטסט, לקבל את הרישיון ולנהוג, אלא כל מה שמשתמע מסביב. מה הכלי האדיר הזה, שמצד אחד הוא נותן לנו את האפשרות להגיע ממקום למקום, לקחת את המשפחה שלנו. אבל הכלי הזה יכול להיות קטלני והכלי הזה יכול להיות באי שימוש נכון, ולכן צריכים לחנך את האנשים לדעת שזה כלי שיכול להיות קטלני ביותר.
אני מודה לממ"מ שהכין לי פה את המסמך על כל החלטות הממשלה שהיו, מתי היתה פה רשות אחרת – בשנת 81' הוקם מנהל לבטיחות בדרכים, ב-2006 אימצה הממשלה את דוח ועדת שיינין – עוד הייתי יושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, ודנו בדוח שלו.

ביחד.

זה אחד הדוחות החשובים. גם אז דרשו תקציב מיוחד, ואני שמח שמאז אנחנו יורדים, ברוך השם, מבחינה סטטיסטית. אבל עדיין, בן-אדם הוא עולם ומלואו, אנחנו צריכים לצמצם את זה עד כמה שאפשר, ואפשר לעשות את זה – בכוחות של כולנו יחד, בחשיבה, בראיה הקולקטיבית, נוכל להגיע להישגים רבים.

בשלב הזה, נראה את המצגת שהכינו לנו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נראה את הדברים. יש לי פה את הנתונים שהכין לי ממ"מ – מרכז מחקר ומידע של הכנסת. אנחנו נראה איך זה בא לידי ביטוי ביחד, ואז נדע איך להתקדם, ואיך נסכם את הדיון. נראה את הקשיים שאתם עומדים בפניהם על מנת להגיע לסוף המטרה, וכמובן, כפי שציינתי גם קודם, אנחנו עומדים לרשותכם. אם יש עדיין דברים שאנחנו צריכים לתקן, או יש דברים שהתחלנו בהם כמו חוזר מנכ"ל – שאולי לא מושלם עדיין, שיצא לפני תקופה מסוימת – תוך כדי הליכה, תוך כדי מה שקורה היום, אנחנו צריכים לשנות. אם צריך להסדיר משהו בחקיקה, זה המקום, זה הבית, אנחנו נשמע ונעמוד לעזר לסייע בנושא הזה, כי כל נפש חשובה, כל אחד חשוב. אנחנו צריכים, מבחינתנו, כחברי כנסת, לתת את הדעת ולתת את הכלים לאותם אנשים שיעשו את מלאכתם נאמנה. בבקשה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מי רוצה להציג מטעמכם, עליסה?

אני מציגה, בסדר.

בבקשה, עליסה.

בוקר טוב לכולם, אנחנו מודים לוועדה ולחבר הכנסת אמנון כהן על ההזדמנות להציג את הדברים. זה נושא מאוד חשוב מבחינתנו, ברשות הלאומית, ויש לנו נציגים בכירים מהרשויות המקומיות, כמו ראש העיר של קריית אונו, מר יוסי נשרי.

הוא איש רב פעלים. איפה שיש מה לתרום ולעזור – אני פגשתי אותו בקריה האקדמית קריית אונו, ושם יש גם פרויקט נפלא לשלב גם את האוכלוסיות שלא נגעו בנושאים האקדמיים. יש שם באמת, פעילות ענפה, וזה כמובן, גם בתמיכה של ראש עיר, שמסתכל ונותן גם מקומות, כי המוסד שהיה מלמד שם כ-1,000 סטודנטים, הגיע היום לכמה, 10,000?

כמעט.

מתקרב ל-10,000. זה לא פשוט. לכן הראיה, החשיבה והדחיפה של ראש העיר – גם בנושא הזה, אני בטוח שתעשה, ואנחנו עומדים לרשותך, אדוני.

תודה.

בהמשך יש לנו גם את סגן ראש העיר ויושב-ראש מטה הבטיחות, הרב גדעון הכהן.

על הרב יש מה לספר, יש פה ספר שלם שצריך לספר עליו.

הוא יספר לנו בהמשך. איתנו גם מנהלי מטות בטיחות – שגם הם יציגו לנו אחר-כך וידברו מהשקפת עולמם – ונציגים נוספים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשרד החינוך. אנחנו רוצים להתחיל. ניתן קצת רקע לגבי הרשות הלאומית – אתה ציינת שהיה גוף אחר בתוך משרד התחבורה, ב-2007 הרשות התחילה, מתוקף החוק, את עבודתה בשיטה ובצורה החדשה. אני לא אחזור על כל הדברים שמצוינים כאן, אבל יש כמה משימות שיש לה, בעיקר אסטרטגיה לאומית, מרכז מידע, הכוונה, תאום ובקרה, והמטרה הראשית של הפחתת מספר התאונות וההרוגים והחומרה שלהן.

כמו בגופים מקובלים, יש לנו יועץ משפטי, חטיבת חוק ומשפט, יש דובר ויש חטיבת כספים ומשאבי אנוש. הדברים שנמצאים מטה הם התחומים שמייחדים את הרשות מגופים אחרים. יש בה את חטיבת המידע והמחקר, שהיא בעצם, מרכז המידע הרשמי במדינת ישראל; חטיבת הסברה שעושה את כל התהליכים של ההסברה – ורואים את המיתוג שלנו בשטח – חטיבת אוכלוסיות, שמדברת על תורה ועל תוכניות התערבות לאוכלוסיות בסיכון וחטיבת הבטיחות וההנדסה – שאותה אנחנו מייצגים, אני עומדת בראשה, היא החטיבה של השטח, חטיבה שהיא בקשר עם גורמי השטח.
הייחוד של הרשות, במיוחד, הוא שיתופי פעולה. חטיבת הבטיחות וההנדסה עובדת עם כל הגורמים שמצוינים כאן סביב. דרך שיתופי הפעולה האלה, היא עושה את כל הפעולות שלה ומשיגה את המטרות. השותף המרכזי שלנו הן הרשויות המקומיות. אנחנו עובדים עם כל 255 הרשויות המקומיות הקיימות, כשאנחנו עוסקים בכל נושא ובכל תחום שקשור לבטיחות באופן ישיר ובאופן עקיף. אבל כדי שיהיה נוח, אנחנו מחלקים את זה לחמש קטגוריות עיקריות: תשתיות, חינוך, הסברה, קהילה – שזה אינטגרטיבי, ואם אין ברירה, אנחנו גם מפעילים את נושא האכיפה.
הנושאים, נושא הליבה - - -

הנושא של החינוך, איך אתם משתלבים? הם מביאים תוכנית, אתם מביאים תוכנית, איך זה הולך?

אנחנו עובדים בשיתוף עם משרד החינוך. הפעולות שמגיעות למשרד החינוך - - -

תחבורה, חינוך.

כן. משרד החינוך מגיע עם התוכניות שלו אל בתי הספר. מה שעושה חטיבת הבטיחות וההנדסה עם הרשויות המקומיות זה לתגבר את הפעולות האלה מעבר למה שיש בשעות הלימוד, לתגבר גם בפעולות חווייתיות.

מה אתם עושים באכיפה?

שוב, אכיפה זה מה שעושה המשטרה, זה מה שעושים בפיקוח העירוני או במערכות בערים. מה שאנחנו עושים – אנחנו מתכללים את כל הפעילויות האלה יחד וכותבים תוכנית עבודה משותפת עם הרשות המקומית כדי שכל התהליכים - - אני אכנס לזה תיכף.

נושאי הליבה של הרשות הלאומית הם הנושאים שכתובים כאן, כשהנושא המרכזי לשנת 2012 הוא הולכי הרגל. נושאי הליבה בנויים על בסיס מחקרים ועל בסיס מידת ההיפגעות. רק כדי לסבר את האוזן, מנהל מטה הבטיחות – הוא הרפרנט הישיר והמרכזי שלנו, כדי לעבוד ולעשות את כל הפעולות שאנחנו רוצים לעשות בתוך הערים – כרפרנט הוא אמור להיות בממשק עם כל הגורמים שמופיעים כאן בתוך הרשימה ועוד. ולכן מנהל המטה היישובי הוא הגורם המרכז המתכלל את כל העשייה.

הוא צריך להיות עובד הרשות, נכון?

זה עובד של הרשות המקומית. אני לא ציינתי קודם, אבל בחטיבת הבטיחות וההנדסה יש 15 מנהלי אזורים. לכל מנהל אזור יש בין 20-15 ישובים שהוא אחראי על הקשר אתם, והקשר הישיר, היום-יומי הוא בין מנהל האזור מטעם הרשות הלאומית, למנהל מטה הבטיחות מטעם הרשות המקומית, שאין ביניהם יחסי עובד-מעביד.

זאת אומרת, הוא עובד של הרשות המקומית, אבל מבחינת כפיפות מקצועית הוא - - -

מבחינת תמיכה, מבחינת סיוע מקצועי, אבל מבחינת יחסי עובד-מעביד – לא. זה גם חלק מהאתגרים בתוך העניין. אם נדבר על חשיבות התפקיד, בגלל שראינו כמה תפקידים יש וכמה ממשקים יש – יש לנו חזון, חזון של תפקיד מנהל מטה הבטיחות – תיכף אני אפרט אותו – והחזון הוא הגדרת התפקיד שנכתבה במשותף עם השלטון המקומי ועם משרד הפנים. אנחנו נציג את החזון, אנחנו נציג מצב קיים, נציג מה נַעֲשָׂה ומהם הפערים – למה אנחנו בעצם באים לוועדה הזו.

החזון של תפקיד מנהל המטה הוא להוביל שינוי תרבותי, לעשות שימוש נכון לכל משתמשי הדרך, ועל-ידי זה להפחית את התאונות והנפגעים באזור המוניציפאלי שבתחום אחריותו. השיטות הן תוכנית עבודה שנכתבת במשותף, שנבנית על נושא הליבה, שמתבססת על מאפייני היישוב – גם דמוגרפיה, גם סוציו-אקונומי, גם נתוני תאונות ומגמות. מנהל המטה צריך לעשות תיאום ממשקים וללוות את כל התהליך כדי לבצע את התוכנית השנתית, רותם שותפים נוספים – אנחנו תמיד עוזרים לו, אבל הוא זה שרותם את השותפים הנוספים כדי לבצע את הפעילות שלו – ​והוא עוקב ומבקר אחר מימוש התוכנית והתקציב.
המצב הקיים – קצת קשה אולי לראות, אבל יש בתוך הפולדרים את החומר בצורה יותר מפורטת – חוזר מנכ"ל משרד הפנים מאפריל 2002 מדבר על הגדרות מסוימות, שהן הגדרות הרבה יותר מצומצמות ממה שאנחנו היום, במסגרת תוכניות העבודה שאנחנו עובדים עם מנהלי מטות. ההגדרות כאן קטנות יותר, מצומצמות יותר, חלשות יותר, ממה שהיינו רוצים שתהיינה, וגם היקף המשרה – יש פה פירוט, מעל 100,000 תושבים – צריך מנהל מחלקה במשרה מלאה, ואנחנו גם מגיעים לרמה שברשויות קטנות רכז בטיחות ברבע משרה, זה מה שיש.

אני רואה שבמגזר הערבי אתם סובלים יותר, זאת אומרת, שם בכלל אין תקציב גם לשוטף, אפילו לשלם מים, אין להם כסף.

אמנם יש השקעה מאוד גדולה, דווקא בתור אפליה מתקנת כדי להגיע וליישר קו לאותו מצב כמו שאר הישובים, אבל, עדיין, יש הרבה מה לעשות.

פה המדינה צריכה לסייע, זאת אומרת, הם פשוט לא יכולים להרים את זה.

אכן. שוב, נחזור על הפעולות שנעשו בעניין הזה בהקשר למטה הבטיחות: ב-2007 הרשות הוקמה. השינוי המרכזי הוא הקשר בין אנשי השטח שלנו לרשויות המקומיות, שותף ראשי. ראשי הרשויות הגדירו רפרנט, הם נדרשו, ולכן יש לנו 255 מנהלי מטות בטיחות ברמה של רפרנט לנושא הבטיחות, אבל, זה בדרך-כלל בנוסף לתפקידו. ב-2008 הוגשה לשר בקשה לתיקון חוק העיריות בנוגע לוועדות בטיחות. ב-2009 נכתב אוגדן למנהל מטה בטיחות בשיתוף השלטון המקומי ומשרד הפנים ובו יש את הגדרת התפקיד החדשה – שהיא ההגדרה החזונית של מה שהוא אמור לכלול. ב-2010 נפתחו שני קורסים להכשרה למנהלי מטות בטיחות, שבוצעו על-ידי המרכז לשלטון מקומי, שהוכשרו בהם כ-60 איש. עכשיו הנושא עולה לוועדת הפנים כדי למסד את התפקיד, את המעמד ואת המשרה של מנהל מטה הבטיחות.
מה הפער, למה אנחנו באים לכאן? הזמן והקשב של מנהל המטה, מפאת העובדה שהוא עושה את זה נוסף על תפקידו – ב-10%, ב-20%, ב-50% מתפקידו – לא מאפשרת לו לתת את מלוא הזמן ואת מלוא הקשב לנושא הזה. הכשרה מקצועית היא דבר שאנחנו נותנים, אבל יש לנו קושי בנושא של מיסוד ההכשרה, כדי שגורמים שונים ברשות המקומית ישחררו אותו לעבור את ההכשרה הזאת. זאת הכשרה לשיפור, לשימור, גם מצב מקצועי וגם ניהולי, אז אני אומרת – גם הכשרה מקצועית וגם הכשרה ניהולית כדי לעמוד בדרישות.

הגדרת התפקיד איננה מעודכנת בחוזר מנכ"ל של 2002 מפאת השינויים שאנחנו ערכנו. חסר לנו מיסוד התפקיד במשרות שברשות המקומית. מה שאנחנו מגדירים כאן כצורך, הוא הצורך שאנחנו רוצים לפנות לוועדה ולבקש את הוועדה לעשות את השינוי. אנחנו מאמינים שיש לה את היכולת, ואנחנו מאמינים שהשינוי הוא לא מאוד מורכב ומסובך, הוא יכול להשפיע על מצב הבטיחות בערים לטובה. מיסוד ההגדרה על-ידי עדכון בחוזר מנכ"ל בהתאם לכל מה שצריך מנהל מטה לעשות עכשיו; להרחיב את היקף המשרה – אם ראינו רבע משרה ביישובים קטנים, אנחנו מאמינים שלא יכול להיות במקום, אפילו של כמה אלפי תושבים, משהו שהוא פחות ממשרה מלאה, תפקיד מלא שמנהל המטה יחשוב, יאכל, יחלום, כל הזמן יעסוק רק בנושא של בטיחות.
זה אומר שצריך לזה תקציב וצריך לזה תקנים, כי חלק מהמקומות לא יכולים לעמוד בדרישה כזאת אם רק נוריד עליהם את הדרישה. רמת המשרה היא רמה היררכית, הדרג של מנהל המטה – ככל שהוא במקום בכיר יותר, בממשק בכיר יותר, הוא יכול לעשות את השינוי בתוך הרשות המקומית. אנחנו זקוקים למיסוד של ההכשרות של בעלי התפקיד וזה מה שאנחנו מבקשים מהוועדה. אם ננסה להגדיר במשפט אחד את מה שאנחנו רוצים כדי להגיע לזה, להיות במצב שבו אנחנו מעלים את הנושא הזה ומשאירים אותו על סדר היום, וממשיכים לעסוק בו במפגשים נוספים עד שנגיע להשיג את הרצוי מתוך המצוי.

טוב, אני אסכם בסוף, אז אני אשמע את נציג המועצות האזוריות. נמצא איתנו ראש עיריית קריית-אונו, יוסי נשרי, בבקשה.

תודה. ברשותך, יושב-ראש הוועדה, אמנון ידידי, הוועדה הנכבדה. אני חושב שהסוגיה שמעלים היום בוועדת הפנים היא חשובה, וכולנו יודעים שהיא חשובה. כשנכנסתי לתפקיד שלי ב-2003 לנהל את הרשות, לא היתה פונקציה ברשות שלנו שתטפל בנושא הזה, כל אחד טיפל במשהו. אני חושב שקיבלנו איזושהי מתנה בתקופה ההיא, ואני לא רוצה להיכנס לסוגיות פוליטיות, כשמופז היה שר התחבורה. שר התחבורה מופז לקח יוזמה, לאחר שהוא נפגש עם ראשי הרשויות, הקים ועדות, שהוא נתן להן זמן לפעילות ולגיבוש החלטות – כיצד אנחנו, ראשי הרשויות, לוקחים על עצמנו את התפקיד ומנהלים את נושא המטה לבטיחות בדרכים ברשות המקומית. לכן ארבע הוועדות האלו ישבו במשך מספר חודשים, גיבשו את העמדות שלהן, בכל הוועדות היו מעורבים ראשי רשויות ואנשי מקצוע של משרד התחבורה והמטה לבטיחות בדרכים, וביחד גיבשו חזון - איך אנחנו היינו רוצים לראות את אותה הפונקציה שנמצאת ברשות המקומית.
אכן היו לא מעט ראשי רשויות שלקחו והרימו את הכפפה ומיסדו את זה, ובין היתר, אני שמח על כך שגם אני לקחתי את זה על עצמי. לקחתי את זה כמשימה עירונית-לאומית, לאחר שהצלחתי לאתר את הגברת הנכבדת שיושבת משמאלי מתוך העירייה עצמה, כך שגם תקציבית לא הייתי צריך להעלות את התקציב, אלא איתרתי מישהי שיש לה את היכולת לקחת ולנהל את הפונקציה הזאת בנושא בטיחות בדרכים בקריית-אונו. במקצוע הקודם שלה היא עסקה בענף הספורט בהתעמלות על מכשירים, אז אני תמיד אומר שהיא עשתה "פליק פלאק". מי שמכיר את הפעילות על הקורה – אז היא עשתה "פליק פלאק" מהפעילות הספורטיבית לפעילות של נושא של בטיחות בדרכים, ועשתה את זה בנאמנות ובמקצועיות מרובה. כל תפקידה מבוקר עד ערב ומערב עד בוקר הוא להתעסק בכל נושא הבטיחות בדרכים בקריית-אונו – מול הגורמים המקצועיים שלנו ברשות מול הגורמים בממשלה, מול משרד התחבורה, מול בתי הספר, מול האזרחים, מול המשטרה. היא יושבת בכל הפורומים, היא מקדמת רעיונות, והיא תיכף תדבר עליהם, ברמה מקצועית ביותר. זה לא היה המקצוע שלה, אבל כשאתה מאתר אנשים עם יכולות אתה יכול לעשות את זה.
אני לא יודע אם כל רשות יכולה לקחת על עצמה ולעשות את המהלך הזה – להעביר פונקציה מתפקיד לתפקיד, כי זה מימון, וזאת תפיסה וראיה. אני מאמין שצריך לקחת את התפקיד הזה ולמסד אותו סטאטוטורית, כשראש הרשות הוא זה שמוביל, כמובן; כי אם הוא לא יוביל את זה – שום דבר לא יקרה, בכל השטחים, כמו שציינת קודם. חובה על ראשי הרשויות לקחת את זה כמשימה לאומית. לצערנו הרב, אנחנו יודעים שבתאונות דרכים נהרגים יותר מאשר נהרגים במלחמות. אם זו משימה לאומית – ובצבא יש היררכיה מסוימת, מרמטכ"ל עד מפקד כיתה, אז אם אין מפקד כיתה זו בעיה בשרשרת של הפיקוד, לכן צריך פונקציה ברשות המקומית. בנושא התקציב אני לא חושב שיש בעיה, כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתקצבת רשויות מקומיות.

לפעילות.

לפעילות.

לכן אני חושב שלפני שהיא אפילו נותנת תקציב לפעילות כזאת או אחרת, או מיזם כזה, היא תתקצב קודם כל פונקציה. אם זה ברשות קטנה, לא לפי 50% משרה, אלא במשרה מלאה, ולא משנה מה מספר התושבים. לפני כל מיזם אחר, לפני העברת תקציב לבטיחות כזה או אחר, כי אם לא תהיה פונקציה שתטפל בנושא הזה מבוקר עד ערב, כמו אצלנו, לא משנה מה גודל הרשות – אם היא עיר כמו בתל-אביב אולי צריכים עשרה אנשים, אצלי צריכים בן-אדם אחד לפונקציה הזאת – הרשות לבטיחות צריכה לתקצב את זה; כי ראשי הרשויות לא יכולים לקבל גזירות כל פעם. אחר-כך הם באים לשולחנך לוועדת הפנים, לדאוג לכך שיביאו לנו מענקי איזון, כי אין לנו תקציבים לדברים האלה. אבל היות וזו משימה לאומית, אני אומר עוד פעם – אין שום בעיה שהדבר הראשון שבתקציב של הוועדה לבטיחות בדרכים תהיה פונקציה סטאטוטורית - - - העיריות לנושא של קידום נושא הבטיחות. אם אתם רוצים שנרחיב מה אנחנו עושים או אחר-כך- - -

לא, עוד לא, עוד מעט. נשמע עוד נציג, את סגן ראש העיר ויושב-ראש מטה הבטיחות במודיעין עילית, בבקשה אדוני, גדעון הכהן. איך אתם, בזווית שלכם, עיר – בוא נגיד, כדוגמא לעיר חרדית, איך אתם מסתכלים, כי לפעמים אני מסתובב בבני ברק – פחד לנסוע שם. אני נוסע על 20 קמ"ש, אפילו שיש לי כביש שאני יכול לנסוע בו, כי אין מודעות. ילדים קופצים לכביש, ואתה לא יכול לדעת. בלי כוונה, הוא אפילו לא מסתכל, אין לו חינוך, אין לו תרבות.

הוא רגיל ללכת בשבת על הכביש כי אין מכוניות.

כן, ככה, כמו בשבת, הם הולכים כמו בשבת.

לשאלתך, אדוני יושב-ראש הוועדה, באמת, אצלנו העיר נמצאת עם פוטנציאל היפגעות מאוד גבוה. על-פי כל הנתונים אנחנו 92% ילדים, זה אומר שבשעות הפיק רואים כמו הכנסת ספר תורה – 30,000 ילדים יוצאים לרחובות. זה מחזה יפה אבל הוא גם מגדיל את פוטנציאל ההיפגעות, אנחנו באמת מתמודדים בקושי רב. כשאני נכנסתי לתפקיד בשנת 2000 כממלא מקום ראש העיר, לקחתי את ראשות הוועדה לבטיחות בדרכים שזה או ראש עיר או סגנו לפי החוק. מי שהיה מטפל בבטיחות בדרכים היה קב"ט המועצה, כמו שאמרה הגברת עליסה בן-דוד – תפקיד צדדי. במקום אחר, אני יודע, חברים שלי בעיר אחרת – הנהג של ראש העיר מטפל בזה. למה? כי אין תפקיד סטאטוטורי. לקחתי את זה אלי, לקחתי את זה תחת שולחני, זו האג'נדה, ידעתי שיש לנו עיר בעייתית עם פוטנציאל היפגעות, ואנחנו משקיעים יומם וליל. ברוך השם, אני חושב שהגענו גם - - -

יש לך גם פונקציה עכשיו, תחתיך?

לא, הפונקציה של התפקיד אינה סטאטוטורית, אני ומזכירתי מטפלים בזה, ללא הגדרה סטאטוטורית.

מבחינת פונקציה של עובד עירייה – אין בעירייה.

אין. אין תקציב לזה, כמו שאמר קודמי, הוא הצליח להשיג אולי תקציב - - -

הוא לא השיג, הוא נייד מישהי מוכשרת מתפקיד מסוים.

אצלנו אין תקציב, אנחנו עירייה - - -

יש לכם גם חדרי כושר שם, תנייד.

אוקיי, אבל לצורך העניין, הדבר מאוד דחוף ובהול – ליצור פונקציה סטאטוטורית כזו, בפרט בעיריות שאין להן תקציב "לגמור את החודש", מה שנקרא.

בתוך תוכניות הלימודים, האם מדברים עם ילדים – שיש מסוכנות?

אצלנו בסקטור החרדי זה קצת יותר - -

לכן אני שואל.

- - חינוך עצמאי, אבל הצלחנו להכניס – אין היום רובד אוכלוסייה שאינו נהנה מפעילות של מטה הבטיחות. מהגיל הרך - - -

ילדים זה ילדים, יש הבדל.

אנחנו עובדים על זה, זה בסדר.

הם לא בתוכנית לימודים של - - -

אנחנו הכנסנו את זה, זו התשובה, אנחנו הכנסנו את זה.

איזו שכבת גיל? שכבת גיל מסוימת או כל - - -

כל שכבות הגילאים, מגיל גן – הגיל הרך, עד - - -

יש שעות שבועיות בנושא?

שעות שבועיות, פעילויות חוץ-לימודיות, במתנ"סים וגם בלימודים.

יוצאים לכביש, מדריכים את הילדים?

יש מגרשי - - -

ההורים עסוקים שם, יש להם עשרה ילדים, לכל אחד מהם.

זה בסדר. אפשר לראות את הנתונים מלפני ארבע שנים – היה סקר של עמותת "אור ירוק", אנחנו הצלחנו להגיע למקום ראשון מבין 92 רשויות.

מבחינת מודעות או מבחינת פגיעה, חס וחלילה?

מבחינת פגיעה, מינימום פגיעה. עיר בטוחה. העבודה נעשית, אבל כדאי למסד את זה, מחר מחרתיים אולי לא יהיה איש טוב כמוני שיבוא.

אתה ממשיך מ-2000, יהי רצון עד ביאת המשיח.

אם אתה אומר, אני מקבל את ברכת הדרך.

יש עוד איזושהי רשות מקומית, אני רוצה לשמוע עוד רשות אחת. מאיפה אדוני?

ממועצה אזורית לב השרון.

בבקשה אדוני, איך אתה רואה את הנושא?

שמי ספי דיין, אני משמש מ-82' – 29 שנים כקצין בטיחות בתעבורה.

אני רואה.

האוכלוסייה מנתה 7,000 איש כשהתחלתי לעבוד, עם 470 תלמידים. היום אנחנו עם 22,000 תושבים, עם 4,500 תלמידים שמוסעים על אוטובוסים צהובים. בתפקיד הזה אני משמש כמנהל מטה בטיחות כדרך אגב.

אתה גם קצין בטיחות.

בתפקיד הראשי שלי אני קצין בטיחות בתעבורה.

מתחתיך יש מישהו שמבצע את העבודה, או שרק אתה מרכז?

אני בלבד.

בגלל שאין תקן.

לא היה תקן, ונכנסנו עם כמות קטנה של תושבים, כמות קטנה של תלמידים, הרשות הלאומית הקודמת. היום הרשות הלאומית עם דרישות, ועם כספים ועם מטרות מצוינות. אני לא מסוגל למלא את התפקיד הנוסף הזה, אני לא יכול לעמוד בזה, אני רוצה. אני שמח לשמוע ששני נבחרי ציבור יושבים פה והם בתוך העניין, אבל ראשי המועצות ועיריות האחרות לא מדברים ככה. הם רוצים לראות תקן, ואנחנו לא מסוגלים, אני לא יכול לתת את העבודה שלי. היום אני עושה את זה כדרך אגב, כדבר שני, לא מחשיב את זה כמטרה הראשונה. התפקיד שלי כקצין הבטיחות זה הדבר הראשון שאני עושה, ועל זה אני משקיע את מירב הזמן שיש לי וגם זה לא מספיק.

תודה. משרד החינוך – נמצאת פה נציגה, נכון?

כן.

משרד החינוך. לאה בר-אל?

נכון.

שלום לאה, מה נשמע?

בסדר גמור.

איך אתם משתלבים עם תוכניות לימודים, במגזרים שונים, אם זה הערבים, אם זה החרדים, המגזר הכללי?

יש לנו תוכניות לימודים לשכבות גיל שחוזר מנכ"ל אישר אותם, היינו לכיתות א', ה', י"א – אלו תוכניות בבתי הספר הרגילים. יש לנו גם תוכניות למגזרים השונים בתוך המגזר החרדי. אנחנו עובדים בשותפות נפלאה עם החינוך העצמאי, מעיין החינוך התורני והחינוך המוכר שאינו רשמי. כל אחת מהקבוצות האלה בנתה לעצמה תוכנית לימודים, כמובן, בשיתוף איתנו. אנחנו מעבירים להם - - -

יש פיקוח שזה אכן מתבצע?

כן, בהחלט. אנחנו מעבירים שעות לשלוש שכבות גיל בכל אחד מהמגזרים האלה. הם מלמדים באופן סדיר, קבוע, אנחנו מבקרים בבתי הספר, רואים את הפעילות. הם עושים עבודה יפיפייה, באמת עבודה מקסימה. הם גם משלבים את כל הנושא עם המקורות, רואים התקדמות נפלאה במגזר החרדי בנושא הזה.

במגזר הערבי יש גם תוכניות לימודים. יש לנו הרבה השתלמויות למורים, לרכזים. יש רכזים בלפחות מ-50% מבתי הספר ברחבי הארץ שמובילים את הנושא, ועוד ידנו נטויה.

הזמנו גם את רכבת ישראל.

נכון.

איך אתם משתלבים בתמונה?

שלום לכולם, שמי - - -

יש הרבה מקרים של בטיחות בדרכים, ברכבות.

אני אשמח לפרט.

בבקשה.

שמי בת אל הלמר, אני אחראית על תחום ניהול הבטיחות בקהילה. אני עובדת מול משרדי ממשלה כמו משרד התחבורה, משרד החינוך, בסיסים צבאיים. יש לנו תופעה, לדאבוננו, שהולכת ומתפתחת בנושא של מסיגי גבול, בין אם זה הולכי רגל, רוכבי אופניים, טרקטורונים – רק שמענו לאחרונה, רכב – רכב פרטי, צבאי, כבד, היסעים וכולי, לאורך המסילה ובמפגש.
אנחנו עושים פעילויות רבות, עם השקעה כספית מאוד גדולה של הרכבת בהקשר הזה, ואני רוצה לחזק את ידי הרשות בהקשר שלי. כמובן שאותי יותר מעניין כל מה שקשור לרשויות מקומיות לאורך המסילה, שהרכבת חוצה בקרבן או בסמוך להן. אני מוצאת את עצמי מידי פעם מגיעה לרשות מקומית כזו או אחרת ובכל פעם אני צריכה לאתר את איש המקצוע שעוסק בעניין הבטיחות, ובדרך-כלל הוא יושב תחת כותרת אחרת; ואני אתן דוגמא: למשל בנהריה ובעכו – מדובר על אגף הנדסה, במוצקין אני עובדת מול מנהל אגף החינוך, בחדרה יש לו מספר כובעים, ובכל פעם יש להם מספר מאוד מועט של שעות. בלוד, למשל, התופעה מבחינתנו כרכבת ישראל, היא אקוטית ואני נדרשת שם להרבה מאוד זמן עבודה. יש שם בחור, או היה לפחות עד לאחרונה, בחור עם הרבה מאוד מוטיבציה, אבל הוא גם ניהל פרויקטים שקשורים לתנועות נוער וכולי. אני חושבת שזה חבל, כי מדובר בחיי אדם, ואנחנו חייבים לתת לזה את המקום הראוי לו.

כן. אני בשלב הזה רוצה לשמוע את נציג משרד הפנים, מוני מעתוק נמצא?

מוני לא נמצא, הוא חולה, אני מחליף אותו – רן אייזנברג.

מי אדוני?

רן אייזנברג.

רן, אני אמקד אותך גם לגבי ההערות והטיעונים שעלו על-ידי הרשות. ממ"מ הכין לי מסמך מאוד מרשים. אני מבקש את התייחסות משרד הפנים, שלמעשה הוא זה שאמון מבחינה מיניסטריאלית בנושא, יש גם חוזר מנכ"ל שיצא והוא עדיין לא מושלם. הנתונים מדברים על כך שקרוב ל-40 מנושאי המשרה, שהם 15% מהמכהנים בתפקיד, לא עברו את ההכשרה הנדרשת לכהן בתפקיד. האם יש אכיפה, מישהו בודק למה ואיך? אין מידע בדבר הכשרתם של עוד 40 ממנהלי הבטיחות ברשויות השונות. זאת אומרת, עוד 40 רשויות שמישהו עוסק, כמו שאמרנו, לא כמקצוע העיקרי שלו, כעוד מקצוע, אבל הוא לא הוכשר בכלל. הוא אולי אפילו לא יודע מה מצפים ממנו. יכול להיות שיש תקציב שרוצים לעשות בו פעילות, אבל הוא לא הוכשר איך לעשות את זה. לפני שאנחנו שולחים מישהו למשימה, צריכים גם לתת לו כלים, אז גם כאן – צריך לראות איך זה מסתדר עם חוזר מנכ"ל, מה הנהלים הנוספים שאתם רוצים להוציא, או חקיקה נוספת, שהמשרד שוקד עליה.

ב-14 ערים בישראל יש יותר מ-100,000 תושבים, כאשר חוזר מנכ"ל מדבר שאם יש יותר מ-100,000 תושבים, צריכה להיות משרה מלאה. פה יש רק 75% משרה, כי אתה מבין, אולי יש לו עוד תפקידים אז הוא כבר לא מתמקד במאה אחוז בנושא הזה, ואמרנו שזה חיי נפשות, מציל נפשות בישראל, אכן זה חשוב מאוד. יש מקומות שהוא אפילו עובד ב-50% משרה, בערים שיש בהם 100,000 תושבים, ויש מקומות שאין בכלל, ניקח גם את זה בחשבון. מהנתונים פה עוד עולה ש-58% מנושאי המשרה עושים את תפקידם בהתנדבות, כל מיני סוגי התנדבות – אולי הוא פרש פעם, עובד עירייה לשעבר שפרש, בטוב ליבו הוא בא לעשות.זה נושא מאוד חשוב, שלמרות שיש פה התנדבות ואנשים טובים שרוצים לעשות – ברגע שאין לו מחויבות מסוימת ואין לו למי לדווח – כי הוא עושה את זה כי הוא מאמין שהוא עושה משהו טוב – אבל אני חושב שאנחנו צריכים למסד את זה. אני בטוח שנתתם על זה את הדעת, כי הנתונים נלקחו גם מכם.
ב-58 רשויות אין כלל תקן לתפקיד, 41 מתוך אותן רשויות, כ-70%, הן רשויות ערביות. זאת אומרת, במגזר הערבי אנחנו רואים שכ-70% מהרשויות האלה לא יכולות למנות מישהו בכוחות עצמן. זאת אומרת שפה צריכה להיות התערבות של הממשלה בכל מקרה, ב-matching כזה או אחר – אולי אתם תמצאו נוסחה שמשרד הפנים, בשיתוף משרד התחבורה, או שניתן את זה ישירות לרשות, נגביר את התקציב שלהם, שהם יבנו אמות מידה איפה שאין יכולת אמיתית מבחינת סוציו-אקונומית, מבחינת הכנסות והוצאות. אם רשות מסוימת לא יכולה לשלם עבור המים שהיא צריכה לתת לתושבים, על כך סוגרים להם את המים מהמקורות, אז בטח שהוא מסתכל על זה בסדר עדיפות נמוך מבחינתו. לכן אלו בגדול השאלות - - -

כבוד היושב-ראש, אני רק רוצה לחזק את דבריך.

לחזק אותי, נכון, כל הזמן אתה מחזק אותי.

ודאי, ודאי. אני רוצה להגיד שזה נותן את אותותיו בכך ש-40% מההרוגים בתאונות דרכים - -

הם במגזר.

- - הם במגזר הערבי.

אין ספק שאם נושא לא מטופל, הוא מקבל – ואני אמרתי שאני פוחד להסתובב - - -

- - -

אני פוחד להסתובב – חבל שאין לי פה מישהו מבני-ברק – אני פוחד להסתובב ולנסוע בבני-ברק.

אצלנו זה גם, זה בסדר, אני הצגתי את זה. זה זהה. מחקרים בדקו את הסקטור החרדי.

אבל אצלך אמרת שלפי סקרים - - -

עובדים.

אבל שם עובדים או לא עובדים, שם אני רוצה לדעת?

זה קשור להחלטה שלך, אדוני היושב-ראש.

- - - נמצאת באחוזי תאונות דרכים גבוהים יחסית לעיר, יחסית לילדים, ברוך השם, יש כנראה מי ששומר, אבל זו לא סיבה שלא - - -

בנוסף מי ששומר, עובדים בבני-ברק, עושים עבודה.

עושים עבודה חשובה.

בבקשה, משרד הפנים, הבמה שלך.

זה נכון מה שאתה אומר אבל תרבות הנהיגה שם היא לא יותר טובה מתרבות ההליכה ברגל.

זה גם נכון.

תרבות הנהיגה שם היא גם בעייתית.

כן.

חוזר מנכ"ל 202 פרסם באמת, הנחיות למינוי מנהל מטה בטיחות בדרכים. האחריות של הרשות המקומית היא לבדוק ולפקח ולעמוד בתנאים שנקבעו בחוזר המנכ"ל – הן בדרישות והן בהיקף המשרה. המשרד הוא לא זה שעושה בקרה יום-יומית ושוטפת על כל המשרות בכלל – האם העובדים עומדים בדרישות הסף, האם היקף המשרה הוא היקף המשרה הנדרש, זו אחריות של הרשות המקומית. כלומר, אם יש עובדים שלא עומדים בדרישות הסף - - -

מתי רואה החשבון שלכם בדק את זה? הרי הם באים והם - - -

אדוני, תן לו להתייחס ברצף, ניתן לשאול שאלות אחר-כך. בבקשה.

אני לא חושב שרואה החשבון בודק כל עובד ועובד – האם באמת כל עובד עומד בתנאי הסף ובכל מה שנקבע בחוזרי המנכ"ל השונים. כמו שנאמר פה קודם, יש קושי תקציבי מאוד גדול לאייש תקנים נוספים. יש בעיה – שאני מניח שהוועדה פה מכירה – של הרשויות המקומיות של חוסר תקציבי, של קשיים תקציביים יום-יומיים שוטפים ותקנים נוספים שהמדינה - - - עליהם בלי עלות תקציבית. זו בעיה מאוד גדולה ברשויות המקומיות, בטח ברשויות שהזכרתם פה, שבחלק מהן אין תקנים, או חלק ממגזר המיעוטים.
יש גם תפקידים שיש גם עיגון בחקיקה, ועדיין, בגלל בעיית תקציב לא ממנים את האנשים האלה, כמו ממונה פניות הציבור או מעמד האישה וכדומה. לגבי בקשת הרשות לבטיחות בדרכים לבחון את חוזר המנכ"ל – אין שום בעיה, הם מוזמנים לפנות אלינו אם צריך לעדכן את חוזר המנכ"ל, אם יראו צורך. אגף שכר אצלנו עושה עבודה מאוד מקיפה בעדכון תיאורי תפקיד, בכל נושא שכר וכוח-אדם. תבוא הרשות, תקבע אצלנו דיון, תציג מה היא חושבת שנכון לעשות.

כבר שנים שאנחנו עושים את הדבר הזה.

כן?

מה היא חושבת שנכון לעשות.

אם אתה רוצה לדבר, אני אתן לך, אל תפריע.

מה היא חושבת שנכון לעשות, הן לעניין גודל המשרה, הן לעניין היקף המשרה – יבחנו ויראו. אבל הבעיה עדיין שלחלק גדול מהרשויות יהיה קושי גדול מאוד לממן את התקן הנוסף הזה בלי מקור תקציבי הולם.

למה שמשרד הפנים לא ישפה את אותן רשויות?

אנחנו לא משפים אף אחד.

למה, דברו עם האוצר. לא אמרתי – אתה, דבר עם האוצר, זה התפקיד - - - תביא את הבעיה לשר, השר יקיים דיון במטה שלו, יבין את הצורך – אומנם אנחנו בתקציב דו-שנתי, אנחנו בסוף שנת תקציב – יגיד – יש לנו דרישה פה, יש פה נושא שהרבה ילדים נהרגים, אנחנו צריכים גם בנושא החינוכי וגם בנושא המניעתי וההסברתי, פונקציות כאלה שיטפלו בדברים האלה. סך-הכול עשרה מיליון שקל, למשל, אני לא יודע – 10, 20. יושבים מול האוצר, משכנעים אותם, והשר אצלנו מוכשר, השר יודע לטפל בזה, רק להביא לו את הנתונים – הוא אומנם עסוק במיליון ואחד דברים, אבל זה אחד הדברים החשובים.
אם תגיד לי – עשיתי עבודת מטה, הבאתי את העבודה לשר, השר קשה לו – אני אבין אותך. אבל אם לא הבאת, ואתה אומר – חוזר מנכ"ל. תבואו אלינו תשבו איתנו. אבל זו לא חוכמה מ-2002 להוציא חוזר מנכ"ל ולהגיד – אני את שלי עשיתי, עכשיו תתמודדו, לא מעניין אותי. אם בסוף יקרה משהו, אז יגידו אדוני – אתה משרד הפנים, אתה משרד ייעודי – כמו שקרה בכרמל, אף לא אחד לא - - קרה. חס וחלילה, לא עלינו, יהיה אסון של רעידת אדמה, יפלו פה בניינים כי לא חיזקו אותם בתמ"א 38, יחפשו את האשם. אבל הגופים המקצועיים צריכים להאיר את עיני השרים, את עיני הממשלה, את עיני חברי הנסת. אנחנו מצפים לזה מכם, ולכן אנחנו לומדים כאן שהמקום הראשון שאתם צריכים לטפל בו הוא להציף את הנושא הזה. לא רק להציף, צריך למצוא את הדרך שהמדינה תיקח על עצמה אחריות ותיקח על עצמה מימון של האנשים האלה שיעשו את עבודתם נאמנה בכל קונסטלציה. אני לא אמרתי – הכול פנים, הכול אתם, הכול משרד התחבורה. אפשר לבנות matching כאלה או אחרים, וזה קיים, זה מקובל, כמו שיש לנו במשרד החינוך עם השלטון המקומי – משרד החינוך, עירייה וכל בתי הספר. במשרד הרווחה יש matching כאלה שהולכים. כל יוזמה חדשה שבאה לעירייה אומרים – תביאו לנו matching, אנחנו מביאים לכם פרויקט חדש.

קודם כל צריך להתחיל מלמעלה, אנחנו עומדים לעזר, במקביל – אני לא בורח מאחריות, אנחנו גם ועדה, יש לנו מה להגיד. אני מציע שתקימו צוות, תנסחו לנו חקיקה שמקיפה את הגדת התפקיד של אותו איש בטיחות ברשות המקומית: מה תהיה הכשרתו, איזה סוג הכשרה – ניהולית, מקצועית, מה הוא צריך לדעת – הכול בחקיקה. לאחר מכן – תקצוב שלו, גם כבר תחשבו, תעשו עבודת מטה, תתייעצו עם משרד הפנים. משהו עם משרד הפנים, משרד התחבורה, משרד האוצר, עבודת מטה כזאת שתשבו ביחד ותבנו איזושהי נוסחה לגבי התקצוב של אותו המשרד וכל נושא ההכשרה שלהם – הכשרה, מקצוענות, הגדרת התפקיד, בכפיפות למי, הכול. צריך לדעת את כל הדברים האלה כי יש פה הרבה - - כל אחד רוצה רק את התהילה, לא רוצה את ה- - -

חלק מהדברים שאמרת נמצאים וקיימים - -

אני צריך בחקיקה.

- - כי את הגדרת התפקיד כתבנו יחד עם משרד הפנים.

בחקיקה.

רק צריך לעשות את החקיקה ולמסד.

אני חושב שבנהלים טוב לרוץ בהתחלה, לראות איך זה זז, אתם גוף חדש. רצתם, יש חוזר מנכ"ל, היתה לכם איזושהי התחלה, עכשיו תוך כדי ריצה, בעשייה, אנחנו בודקים אילו כשלים יש לנו בדרך, עושים תיאום ציפיות ומה אנחנו רוצים לעתיד – זו הדרך שאנחנו צריכים להתקדם בה. קחו את כל הדברים בחשבון, יכול להיות שיש עוד אופציות שלא לקחתם בחשבון, בשמחה, תשלבו את הכול, אנחנו עומדים לעזר, אולי אנחנו נקדם את זה כהצעת חוק של הוועדה. אני מציע שהממשלה תיקח את זה לבד, כהחלטת חוק ממשלתית, אם לא – תמיד יש לכם את הבית הזה.

- - -אני חושב שדווקא צריך להיות חוק של - - - גם של - - - ועדה.

אתה תוכל להגיד, כל אחד. יש לנו זמן עד שעה 10:00, כי אנחנו יוצאים לשדרות – מי שרוצה להצטרך יכול להצטרף – יש לנו דיון של תכנון ובנייה בשדרות. אנחנו מחזקים גם את הדרום, גם כוועדה, גם כחברי כנסת.

רק עוד משפט אחד, אדוני.

לחבר הכנסת מקלב יש מה להגיד, והוא אחד הבכירים בוועדה, אנחנו מכבדים אותו. אנחנו מצפים להצטרפותו לדיון הבא, בעזרת השם. הבאת לי את הנייר?

אתה - - - מרחוק, מתי אני - - -אותך? את הנייר ביקשתי שישלחו, אני מקווה שיעשו את זה. אתמול היינו כאן בערב עד 22:30, אני ביקשתי מהעוזרים שלי - - -

זה חשוב - - -

אבל כתבתי לי כאן - - -

אז בנושא הזה, מה יש לך להגיד, אדוני, מניסיונך הרב גם בתחום המוניציפאלי?

קודם כל, אני רוצה לברך אותך על קיום הוועדה, אני חושב שהדבר הזה חשוב מאוד, בנושא הזה יש לנו תמימות דעים. בתקופה האחרונה מדינות רבות ציינו ודיברו על מדינת ישראל – על ערך חיים שיש בה, לאור שחרור שבויים, המחיר הכבד ששילמנו בשביל חשיבות ערך חיים של אחד. מציינים אותנו כאחד הדגלים שלנו, שיש לנו חשיבות – אנחנו מציינים זאת, מדברים על כך, מחנכים על ערך החיים. אנחנו "אור לגויים", "אור לגויים", אבל אני אומר - בבית פנימה, כשאנחנו מגיעים לדברים שלנו, שזה לא פחות חשוב – אנחנו יודעים שהיום הנושא של בטיחות בדרכים זו שאלה של נפשות ממש, וערך חיים מאוד חשוב, זו מכת מדינה – החללים הרבים, הפצועים הרבים. היום הנושא של בטיחות בדרכים נמצא אצלנו פנימה, יש לנו הרבה מה לשפר ומה לעשות. כשזה מגיע לעשות אצלנו, אנחנו צריכים למצוא כל מיני ימים מסוימים, אנחנו צריכים להחזיק ברשויות מסוימות, הרבה נושאי משרה –לפי המסמך של הממ"מ, 58% נושאים במשרה הזו בהתנדבות.
אנחנו מדמים לעצמנו, אבל אנחנו יודעים אם כך, שהנושא של מנהלי בטיחות בדרכים לא מקבל את מלוא תשומת הלב ואת מלוא המקצועיות. כשראיתי את זה חשבתי לעצמי – איפה היינו עד עכשיו? הנושא, שהוא כל-כך ברור – שצריך להיות בכל רשות מנהל בטיחות, הוא דבר כל-כך חשוב ואקוטי בשביל לקדם ולהקיף את כל הנושא הזה ולהעצים אותו – אני מסתכל איפה היינו עד היום, לא בהצעת חוק ולא בפעילות. לא מזמן נתקלתי בעירייה – ואני אומר את זה לחברי חברי הכנסת – בהצעת חוק כדי למסד את התפקיד של דובר העירייה, לתת לו עצמאות. זו הצעת חוק שנמצאת על שולחן הממשלה, על השולחן שלנו – דובר העירייה. אתה צריך לראות אילו הסברים מלומדים ומנומקים מוסברים בהצעת החוק מדוע לדובר העירייה – מצד אחד יש לו את הפקידים ואת ראש העיר, מצד שני יש לו את הציבור, התפקיד שלו צריך להיות בלתי תלוי. הוא צריך לקבל את הסמכות שלו ואת המשרה שלו ואת ההיקף ואת העובדים שלו.

סטאטוטורי ממש.

סטאטוטורי. אני מסתכל – דובר העירייה מול מנהל מטה בטיחות ברשות. עם כל הכבוד לחוזר המנכ"ל של משרד הפנים – שהוא באמת מחייב והרשויות לא מיישמות אותו – איפה התפקיד של הממשלה, של משרד התחבורה ושל משרד הפנים בנושא? הם צריכים להעמיד לכל רשות מנהל בטיחות. כל אחד יודע שעל כל דבר שיש בעירייה צריך - - למה אני אומר אני את זה? אני חושב שלהטיל את זה על הרשות המקומית, לאור מצבן של הרשויות המקומיות זה לא תמיד ישים. בשנה הבאה אנחנו נתכנס עוד פעם, וניפגש עם המצב הזה שברוב - - -

מי אמר לך את זה?

אני חושש, אומנם יש ברכת כהן - -

אל תחשוש, יש ברכת כהן.

אבל אני חושב שבכל חוזר מנכ"ל צריכה להיות גם שותפות – נאה דורש, נאה מקיים. מי שדורש יכול לעשות את זה בשילוב – חלק ממשרד הפנים, חלק מהרשות המקומית, זה נכון. בקריית-אונו באמת עשה את זה, ולקח משרה אחרת שיש לו ושם אותו כמנהל בטיחות בדרכים, אבל לא כל רשות יכולה לעשות את זה. אבל אם יש משהו שקשור - - -

כל רשות יכולה לעשות את זה, היא צריכה לראות את החשיבות.

היא צריכה לקבל החלטה.

אתה יודע מה, אני רוצה להגיד לך - -

היא צריכה לראות את החשיבות.

היא צריכה לקבל החלטה, זה הכול.

נכון, אבל אם זה באמת מאוד חשוב, גם הממשלה צריכה להיות שותפה בעניין הזה, זה דבר שהוא מאוד חשוב. אני חושב שאנחנו לא סתם מגדירים – אנחנו לא רק רוצים שלמישהו יהיה title של התואר – אנחנו יודעים שהתפקיד גם נותן את האחריות, וממילא אדם צריך למלא אותו ואז גם אחרים מתחשבים בו. מי שמגיע מהרשויות המקומיות ומהנושא המוניציפאלי, יודע שבנושא הזה, הנושא של בטיחות, אם יש מחלקת בטיחות או אגף – הוא מטפל בחלק הזה, אבל מה הסיבות שזה גורם, מה הסביבתיות, בין אגפי, ודברים אחרים. מחלקת החינוך לא יושבת צמוד למחלקת - - - או למחלקת הבטיחות בדרכים, לכל אחד יש את הבעיות שלו שהוא צריך להחזיק את האגף שלו, יש שהוא אחראי על זה לכן - - -
דרך אגב, בתוך כל התפקידים שיש אני רוצה להוסיף עוד משהו, אני חושב שהסקרים של תאונות הדרכים שקורות בעיר – אני רואה את זה לגבי סקרים, אני לא יודע אם דווקא אתם עושים את זה, הרשות הלאומית ומשרד התחבורה עושים – הם לא באמת ממצים את הקיים, האחוזים הרבה יותר גבוהים. לפעמים אני רואה בצמתים שאני עובר בהם, אני רואה כמה תאונות דרכים יש שם. כשאני רואה אחר-כך בסיכום השנתי, אני אומר – זה הכול? אני הרי יודע על יותר. בין אם זה הרוגים או פצועים, איך זה - - - ולכן אני חושב שחלק - - -

אלה סטטיסטיקות, עם נפגעים ובלי נפגעים.

יש אנשים שגם מעוניינים להוריד את זה, יכול להיות שגם כל אחד אולי מעוניין להוריד, האחוזים אחר-כך לא משחקים לטובה.

אין תיאום, זה בגלל שאין תיאום.

אין לי ספק בעניין הזה.

יש מושג שנקרא "כללים נפגעים" – אלו תיקים שהם חסרים באינפורמציה שלהם ולכן ברוב המקרים מוצגים רק הנתונים של ת"ד – תיקי תאונות דרכים ספציפיים; אבל אם מסתכלים על כל הנתונים, ויש אותם ברשות הלאומית, אפשר לראות גם את הנתון של "כללים נפגעים", וכל תאונה שאתה מכיר אמורה להיות שם.

גם תאונת דרכים שלא מגיעה בסוף למשטרה ולא מודיעים עליה, זה עוד לא אומר שלא היתה תאונת דרכים.

אורי, נציגי מאגר המידע שלנו לא - - -

בכל אופן, אני גם ממליץ לחברי ולאדוני היושב-ראש, כוועדה, אנחנו גם נגיש את ההצעה כחוק בעניין הזה, כי אנשים שהשתתפו - - -

טוב, הם צריכים להביא לנו - - -

יש לזה גם יתרון.

הם צריכים להביא לנו, אחרי - - -

הם יביאו את החומר ואנחנו אולי נגיש את זה כהצעת חוק.

כן, בעזרת השם. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל אני רוצה להודות לך על קיום הדיון החשוב הזה ביום החשוב הזה – היום הלאומי לבטיחות בדרכים; ולהודות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים על העזרה שלהם, על התמיכה שלהם בקיום היום הזה, כי הוא יום חשוב. אני חושב שכל הנושא של הבטיחות בדרכים הוא משימה לאומית שמוטלת על כולם.

כשאתה רואה את הנתונים כאן – ואני רואה את הנתון שמספר ההרוגים בשלושת הפרמטרים בתחום העירוני הוא 79% – זה אומר דרשני, כי אני לא מקבל חוסר תקציב, אני לא מקבל את המילה "חוסר תקציב". תאמינו לי שאם ראש הרשות היה רוצה ורואה בנושא הזה חשיבות – הוא היה מוצא תקציב ומאייש את התפקיד הזה; כי אם הוא היה רוצה עוזר שיסדר לו את המשכורת שלו, הוא היה יכול למצוא לו את התקציב ולתת – ואני מכיר את זה, גם אני הייתי חבר מועצת העיר. אם ראש העיר רוצה ורואה בכך חשיבות – הוא יכול למצוא תקציב, עם כל הקשיים ולתקצב את התפקיד הזה; כי זה תפקיד חשוב, זה תפקיד שנוגע לכל אחד ואחד, זה נוגע לכל ילד וילד ביישוב, ולכל תושב ביישוב.
אתה יוצא מהבית שלך היום ​– ואני מסתובב בתוך היישובים, וחברי יכול להעיד – זה פחד מוות להסתובב היום בכבישים, בתוך המגזר הערבי במיוחד, זה פחד מוות. הצעירים נוסעים בטירוף, התשתיות של הכבישים הן לא כל-כך טובות, וזה מתכון לתאונות דרכים. אם אמרו ש-40% מתאונות הדרכים הן במגזר הערבי וההרוגים הם במגזר הערבי – זו אחת הסיבות. ואתה שומע, ואתה נתת נתון עכשיו – נושא הבטיחות בדרכים כמעט ולא קיים ברשויות הערביות. לכן אני חושב, אדוני היושב-ראש, אני לא חושב שרק חוק יכול לעזור. כי שמעתי מהאדון המכובד של משרד הפנים – אפילו דברים בחוקים לא מיישמים. זו צריכה להיות תפיסת עולם – להחליט שהנושא הזה הוא חשוב, ואז ראשי הרשויות ייקחו את הנושא הזה ויוכלו לקדם את זה.

טוב, תודה רבה . מר מוסקוביץ', ביקשת לדבר.

כן, בקצרה. אני חושב שאפשר להרגיש את היעדר האכיפה והנוכחות של משרד הפנים. אני לא מכיר קצין מחוז אחד שפנה לראש רשות בנושא של מנהל מטה, לא בשנה האחרונה ולא בשנים האחרונות. חוזר המנכ"ל הזה נשאר כאות מתה. משרד הפנים מתעלם מהעניין הזה, לא עושה אפילו את המינימום הנדרש, עוד לפני שאנחנו מדברים על תקציב. לכן, אני רוצה להודיע פה – אנחנו הולכים להיכנס בנעליו של משרד הפנים – אני מקווה שהוא יצטרף אלינו – אנחנו נגביר את האכיפה על הרשויות ברמה של דירוג הרשויות על-פי רמת הבטיחות, ואחד הפרמטרים יהיה ההתייחסות למנהל המטה, לתפקיד הזה, וקיום חוזר מנכ"ל.

לעצם העניין של מיסוד התפקיד והפיכתו לסטאטוטורי, אני חושב שאין שאלה ואין מחלוקת – הוזכר פה דובר ויועץ למעמד האישה, והכול ראוי, והכול חשוב – זו משרה מצילת חיים, ודאי כאשר בתוך הערים אנחנו רואים את רמת הנפגעים: למעלה משליש מההרוגים הם הולכי רגל, רובם בתוך הערים – קשישים וכיוצא בזה. לכן אני אומר – אנחנו מוכנים לכל פתרון שגם יהווה תשלום של הרשות הלאומית. אנחנו מוכנים ל- matchingואני מברך על הרעיון של יוזמת החקיקה; אבל ללא קשר, ואולי עם קשר, אנחנו ניזום בשנה הקרובה הצעת חוק ממשלתית על-מנת להפוך את התפקיד הזה לתפקיד סטאטוטורי; כי אנחנו חושבים שחוזר המנכ"ל הזה לא מיושם, ולכן אנחנו נדרוש גם את הפיכת התפקיד לסטאטוטורי, ועם זאת, אנחנו נבוא עם תקציב ועם משאבים של הרשות הלאומית. אבל אני אומר את זה בבירור – צריכה להיות פה שותפות, הן של משרדי ממשלה אחרים, והן של הרשויות המקומיות על-מנת להפוך את המשרה הזאת למשרה בלעדית ולא משרה נוספת על תפקיד אחר, והיא בשכר הגון וראוי.

תודה, ובנימה זאת אנחנו נסכם את הדיון החשוב הזה. כפי שכבר סיכמנו באמצע הדיון – תעשו את כל היוזמות שלכם. אנחנו פשוט רוצים להבטיח – כמו שגם חבר הכנסת מקלב חרד שנבוא עוד פעם בשנה הבאה, נדבר ונלך – שאנחנו נבוא בשנה הבאה עם חקיקה שעברה את כל הקריאות, שהכול הוסדר, ה-matching גם הוסדרו, השלטון המקומי פה אתכם, אנחנו אתכם.
כל אחד עסוק בעוד מיליון דברים, אתם צריכים להרים את הכפפה, לעשות את העבודה – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ויש לכם את כל הכלים, את כל היחסים, ולעשות את זה. אני מברך אתכם על פעילותכם החשובה והברוכה, התחלתם לא מזמן, וכבר אנחנו רואים את ההישגים. אני בטוח שאם הנושא הזה יוסדר, אנחנו נצמצם עד כמה שיותר את הנושאים האלה. כמו שציינתי – כל בן אדם הוא חשוב, לפעמים אנחנו כמדינה לא נתנו לו את הכלים, לא נתנו לו להתמודד ולהבין את המשמעויות של הדברים, והוא עשה את הטעות שלו, ולפעמים הוא גם שילם בחייו, וגם לקח איתו עוד כמה חיים. לכן אנחנו מחויבים מהמציאות – כחברי כנסת, כממשלה, כמדינה – לטפל בזה, ואתם חוד החנית בזה, שאתם צריכים להציף את הנושא הזה. יישר כוח והמשך יום נעים, והמשך עשייה טובה למען עם ישראל. תודה רבה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:00.>