PAGE
30
ועדת החוקה, חוק ומשפט
23.11.11
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 479
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ו מרחשוון התשע"ב (23 בנובמבר 2011), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 23/11/2011
חוק בתי המשפט (תיקון מס' 67), התשע"ב-2012
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 66)(תקופת כהונה מזערית כתנאי לבחירת נשיא בית המשפט העליון), התשע"ב-2011, של חה"כ יעקב כץ – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר
דורון אביטל
רחל אדטו
אורי אורבך
טלב אלסאנע
זאב אלקין
דני דנון
ניצן הורוביץ
דב חנין
יואל חסון
אחמד טיבי
יעקב כץ
שלמה מולה
אברהם מיכאלי
אורי מקלב
חנא סוייד
יוחנן פלסנר
כרמל שאמה
מוזמנים
¶
עו"ד שירי לנג, הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט
עו"ד לירון בנית ששון, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רשמת פרלמנטרית
¶
הדס צנוירט
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 66)(תקופת כהונה מזערית כתנאי לבחירת נשיא בית המשפט העליון), התשע"ב-2011, של חה"כ יעקב כץ – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
היו"ר דוד רותם
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 66)(תקופת כהונה מזערית כתנאי לבחירת נשיא בית המשפט העליון), התשע"ב-2011, של חה"כ יעקב כץ.
אני מברך את חבר הכנסת אחמד טיבי, שמונה להיות חבר נכבד בוועדתנו, במקום חבר הכנסת טלב אלסאנע. נהנה מפוריות המחשבה של חבר הכנסת טיבי. בבקשה, חבר הכנסת כץ.
יעקב כץ
¶
הוא, כמו הלל הזקן, אומר: אם אני כאן – הכול כאן.
אני מבקש במסגרת הדיון היום בוועדה ובהכנה לקריאה שנייה ושלישית של החוק החשוב הזה – חוק שיאפשר לוועדה, כאשר אני הסרתי את הבקשה שלי, להגביל את זה בשנתיים, ולאפשר לוועדה, שעכשיו ראינו שנבחרו אליה גם אנשים מהקשת הפוליטית הרחבה, לבחור את הנשיא הבא לבית המשפט העליון, את האיש המתאים והנכון והמוכשר. אני חושב שזה צריך להיות השופט הוותיק ביותר, מה נעשה שהשופט ריבלין, נשארו לו רק חודשיים. השופט הבא בתור הוא השופט גרוניס, שבמלאת לנשיאה 70 שנה, יישארו לו פחות משלוש שנים. אני חשבתי שעוול ייעשה לו, שבגלל 41 יום יאבד את יכולתו להיות נשיא. שמחתי לראות שהקואליציה, למרות שאני איש אופוזיציה, שיתפה אתי ומשתפת אתי פעולה כדי להעביר את החוק הנכון והמוסרי הזה. על זה אני רוצה להודות גם ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת דודו רותם, לשר המשפטים ולכל השרים וחברי הכנסת שתמכו בחוק שלי בקריאה הטרומית ובקריאה הראשונה.
היו"ר דוד רותם
¶
חבר הכנסת כץ, יש לך טעות נוראית - אני הבאתי אתי את כל הפרוטוקולים ואת כל הנאומים וחוות הדעת, כאשר פרופ' פרידמן, שר המשפטים הקודם, הביא את הצעת החוק הזו, וזה דבר מדהים – חבר הכנסת טיבי היה נגד התיקון של פרידמן, כל חברי הכנסת מהאופוזיציה היו נגד התיקון של פרידמן. אתם התנגדתם לזה.
היו"ר דוד רותם
¶
יש לי הפרוטוקולים – כל דיוני ועדת החוקה וכל דיוני הכנסת בנושאים האלה – אצטט אתכם אחר כך, אקרא לכם את הנאומים שלכם.
יעקב כץ
¶
כשם ששינינו את החוק לגבי נשיאת בית המשפט העליון והנשיא של בית הדין הארצי לעבודה, אני חושב שבעתיד - אני לא רוצה שזה יגזול היום מזמן הוועדה, או שזה יעכב את העלאת החוק ביום שני – גם לגבי בית המשפט המחוזי וגם לגבי בית המשפט השלום, שגם שם המגבלה של השלוש שנים תוסר כדי לאפשר לוועדה לבחור את הנשיאים גם של בתי המשפט האלה. אם ההסתייגות שלי בנקודה הזו תגרום לכך שהחוק יתעכב בהעלאתו ביום שני הבא, אני מסיר את ההסתייגות עכשיו, ואנחנו נזיז את ההשלמה לחקיקה בחקיקה אחרת.
יעקב כץ
¶
אני שוב מודה לך, יושב-ראש הוועדה, על הנכונות שלך לסיים את הדיונים בוועדה מיידית, ולגרום שהחוק יעלה ביום שני.
אחמד טיבי
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו רגילים שבכנסת הצעות חוק מכוונות לכללי ולא לפרטי, מכוונות לא לגופו של אדם, גם אם זה נגדו וגם אם זה בעדו. באחרונה יש שטף של הצעות חוק שמכוונות לגופו של איש, גם אם שמו לא מוזכר. כך החוק להכנסת השופט המתנחל לבית המשפט העליון, והוא מתגורר באזור שהוא הפרה של החוק הבין-לאומי.
היו"ר דוד רותם
¶
חבר הכנסת כץ, אני לא אאפשר לאף אחד להפריע לחבר הכנסת טיבי לדבר פה. לא מסכים עם אף מילה שהוא אומר, ולא אתן לאף אחד להפריע לו, בעיקר כשזה נאום הבכורה שלו.
אחמד טיבי
¶
לכן טוב תעשה הכנסת, אם תחדל מהנוהג הקלוקל הזה של הכפפת חוקי מדינת ישראל לשיקולים פרסונליים. לאחרונה, וסליחה על הביטוי, אנחנו רק בבוקר, כמה מחברי הכנסת של הימין בניסיונות האלה משתינים מעל המקפצה, ועושים את זה באופן בוטה, ברוטלי, אבל לפעמים הם גם מקבלים תגובה הולמת, לאו דווקא מהכנסת, אלא, למשל, מעורכי הדין עצמם, בבחירות אתמול שהיו במועצה, וטוב שכך, טוב שעורכי הדין התעוררו ובלמו את ההידרדרות של חלק מחברי הכנסת, שפעלו כדי להשליט מרות רעיונית מצבע אחד באמצעות החדרת אנשים מטעמם, ואני חושב שהשופט גרוניס והשופט סולברג – אגב, אני מתקשה לקרוא לסולברג שופט.
דב חנין
¶
חבר הכנסת טיבי, אתה צריך לציין לחיוב את דבריו של יושב-ראש הוועדה בהגנה על מערכת המשפט. אני חושב שזו אמירה חשובה, חיובית, במיוחד שהיא באה מחבר הכנסת רותם.
אחמד טיבי
¶
לכן אני תוהה, מה מרגישים שני הנכבדים האלה, כאשר הם מהווים כלי בידי אנשי ימין בכנסת כדי לסחור בהם ולסחור בשמות שלהם. אני במקומם הייתי- - -
אחמד טיבי
¶
היות שזה היה נאומי הראשון, אני מסתפק בקריאה הזאת, להפסיק להשתמש בשיקולים פרסונליים כדי לחוקק חוקים. תודה.
דב חנין
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כאשר בשנת 2007 תוקן חוק בתי המשפט, נוסח משולב, והוספו לו הוראות לעניין קציבת תקופת כהונה של נשיאים וסגני נשיא של בתי משפט, התקיים בכנסת דיון, ואני התנגדתי לתיקון הזה, שהוצג אז – היה יוזמה של שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן ידידי, והיום אני נמצא במצב לכאורה משונה, כי היום באים לתקן את התיקון, ואני שוב בא ומתנגד. יאמר יושב-ראש הוועדה – זה בגלל נטיות של דב חנין להתנגד, אבל אני רוצה להסביר את עמדתי בצורה קצת יותר מעמיקה ורצינית.
אני חושב שאחד הדברים הבעייתיים ביותר שאנו עושים למערכת בית המשפט זה מין מעגל של תיקונים ושינויים, שכל פעם הם נסיבתיים. כמו שהתיקון ההוא היה תיקון נסיבתי, והוא היה תיקון רע, לדעתי, גם לתוכנו וגם בגלל האופי הנסיבתי שלו, גם התיקון הזה הוא תיקון נסיבתי. כולנו יודעים את הרקע שעליו התיקון הזה נעשה, הוא בא כדי לאפשר לשופט גרוניס, שהוא שופט מכובד בבית המשפט העליון ומאוד מוכר בגישתו המתונה והנוטה למעט בהתערבות בפעולות הרשויות השלטוניות – לאפשר לשופט גרוניס בכל זאת לכהן כנשיא בית המשפט העליון.
עמיתיי חברי הכנסת, אני חושב שאנחנו חייבים במערכת המשפט לייצר יותר יציבות. הגישה שכל פעם מתקנת, כי הקוניוקטורה נראית מתאימה או לא מתאימה, או פעם זה השופט גרוניס ומחר זה מישהו אחר – מחר נרצה מישהו אחר שייכנס לתפקיד כזה או אחר – אני חושב שבדרך הזאת אנחנו פוגעים גם ביציבות של מערכת בתי המשפט ובסופו של דבר גם באמון הציבורי במערכת הזאת. אחד הדברים החיוניים במערכת המשפט זה התחושה שיש כללים שאולי הם לא הכללים האופטימליים, אבל הם כללים יציבים, הם עובדים, יש מסורת בתוך המערכת, ואנחנו לא בכל יום באים ומשנים מחדש את המסורת הזאת.
אני חושב שאי-אפשר לראות את החוק הזה במנותק ממערכה גדולה יותר שמתנהלת, ושמנסה לשדר גם לבית המשפט את התחושה שאנחנו בכנסת מתכוונים להתערב ומתערבים בעבודתו. אני חושב שזה דבר מסוכן. אני חושב שזה דבר שבסופו של דבר יהרוס את המערכת המשפטית, העצמאית, שהיא כל כך חיונית בחברה שלנו.
את כל הדברים שאני אומר, אני אומר לא כחסיד מוחלט של כל דבר שבית המשפט עושה. אני איש שמאל, ולצערי, בבית המשפט העליון אצלנו אין אנשי שמאל. אני אדם עם השקפה סוציאליסטית, ולצערי, בבית המשפט העליון שלנו אין אנשים עם השקפה סוציאליסטית. הייתי רוצה לראות שופטים סוציאליסטיים בבית המשפט העליון; אין כאלה. יש לי ביקורת על בית המשפט העליון. אני רוצה לראות בית משפט עליון יותר מעורב, יותר מגן על חירויות, יותר מתערב במעשי הכיבוש, יותר נלחם למען האוכלוסייה הערבית שסובלת מאפליה כל כך שיטתית. אני לא מרוצה מבית המשפט העליון, אבל זה לא מקנה לי את הזכות לפרק ולהרוס אותו.
את הדברים שאני אומר לעצמי, אני אומר גם ליריביי הפוליטיים מהצד הימני של המפה – אתם היום נמצאים ברוב בכנסת, ואתם מרשים לעצמכם לבצע מהלכים תוקפניים ודורסניים כלפי בית המשפט. יכול להיות שיש לכם ביקורת, יכול להיות שהביקורת שלכם ראויה לדיון, ואין ספק שאפשר לדון ואפשר לבקר גם את בתי המשפט בכלל וגם את בית המשפט העליון; אסור לפרק אותם, ומה שאתם עושים בהקשר הרחב והכולל זו תמונה מדאיגה. תראו כמה חוקים וכמה מהלכים וכמה אנרגיה הכנסת משקיעה בהתערבות בבית המשפט העליון.
לגבי הפן השני שאנחנו מתעסקים בו במקביל, ואני מקווה שהכנסת תעצור את סוסיה, וזה הניסיון לשנות את הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים.
היו"ר דוד רותם
¶
האם אני יכול, חבר הכנסת חנין, לצטט לך דברים שאמרת, כאשר השר פרידמן הביא את החוק שלו, שקבע את השלוש שנים- - -
דב חנין
¶
פתחתי למען הגילוי הנאות באמירה, שהתנגדתי לחוק של פרידמן, ואני עדיין מתנגד לו, אבל כמובן אשמח, אדוני היושב-ראש, שתביא דברי חכמה בפני הוועדה.
חנא סוייד
¶
תודה. אני חושב שאנחנו שוב בפני חוק שנקרא או צריך להיקרא על שם הנהנה ממנו – זה חוק גרוניס, וכבר אמרנו שאנחנו עדים בתקופה האחרונה למבול של חוקים שאו הם נקראים על שם הנהנה או על שם המכשיר, כלומר החקיקה היא כבר לא חקיקה אובייקטיבית, עניינית, אלא חקיקה צמודת אנשים ובעלי תפקידים. זה כשלעצמו דבר שהוא ראוי לפגם.
אדוני היושב-ראש, עכשיו ברוב צביעותך התחלת להגן על שופטים. אתה בוועדה הזאת בהרבה מקרים מתעמר בבית המשפט, בבית המשפט העליון במיוחד.
חנא סוייד
¶
והוא הכליל – הגן על סולברג והכליל על כל השופטים. פה הוא התעמר בבית המשפט העליון, בנשיאת בית המשפט העליון. אני לא יכול ממש להביא ציטוטים מדויקים, כפי שאתה עשית עבודה מוקדמת, והכנת לכל אחד את המסמכים שאתה רוצה להקריא לו, אבל פה לא חסכת מבית המשפט העליון ומנשיאת בית המשפט העליון ביקורת ארסית.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מציע שאחרי שתסיים לדבר – עד 10:30 בטח נשב פה – אני מציע שתביא לי את הציטוטים שאתה מדבר עליהם, כי כמובן שאינך אומר אמת, אבל יש לך חסינות.
חנא סוייד
¶
דיברת על זה כאן מספר פעמים – אני לא יודע אם זה נרשם בפרוטוקול, אבל כולם יודעים שאתה לא חוסך ביקורת ארסית מבית המשפט העליון ומנשיאת בית המשפט העליון, ובמקרים אחרים אתה מתפאר בזה, אבל היום אתה צבוע, ואתה רוצה כאילו להראות שאתה מגן על שופטים. בסדר, שיבושם לך.
בקשר לעמדה של התיקון שהביא השר פרידמן – אדוני היושב-ראש, יש לנו, לצערנו, שני שרי משפטים בתקופה האחרונה, שלכל אחד מהם יש אג'נדה. גם לשר פרידמן היתה אג'נדה אנטי בית משפט, ולכן עמדנו נגד הכוונות שלו. גם בחוק הזה - כשיש מסך שאתה לא יודע מי ייהנה ומי ייפגע, אין לי בעיה עם החוק הזה, אבל כשאני יודע שזה בתוך אג'נדה להיטיב או לפגוע, יש לי דעה על זה. אותו דבר היה לגבי השר פרידמן – הוא לא הסתיר שיש לו אג'נדה של אנטי בית משפט עליון, לכן התנגדנו. אני לא יודע אם תצטט אותי עכשיו, אבל זה נכון – לשר פרידמן יש אג'נדה, ולשר הנוכחי יש אג'נדה עוד יותר מסוכנת, ואנחנו הצבענו על כך, ואנחנו מזהירים מפני הדבר הזה. הוא חלק מהברנז'ה, הוא חלק מהגילד הזה של עריכת דין ושל שופטים, והוא עוד יותר מסוכן מהשר פרידמן, ולכן ההתנגדות שלנו - גם של השר פרידמן וגם לתיקון הנוכחי.
אדוני היושב-ראש, הכלי הוא לא רע במיוחד, אין לי בעיה כל כך, אבל מכיוון שזה בא במסגרת מבול של חוקים, והיוזמים שלהם אומרים מפורשות: יש לנו אג'נדה, אנחנו רוצים לעשות הפיכה, זו הכוונה – להחדיר ולתת לאנשי ימין, לשופטים, לעורכי דין, למחזיקים בעמדות מפתח לשלוט ולהטות את המאזניים – לזה אנחנו מתנגדים, ומזה אנחנו חוששים, ולכן אנחנו מתנגדים לחוק הזה. הכלי הוא לא רע - כמו שמותר לאדם לשאת כלי ירייה, וזה בסדר, אבל אם אני יודע שעם כלי הירייה הזה הוא ירצח מישהו, אני מתנגד לכך שיישא את כלי הירייה הזה, ומכאן ההתנגדות שלנו לחוק הזה.
מכיוון שהכלי כשלעצמו הוא לא בעייתי, אני באופן לא מפתיע רוצה להצטרף להסתייגות של חבר הכנסת כץ – אם זה טוב לבית המשפט העליון, למה זה לא יחול על בתי משפט מרכזיים ובתי משפט שלום? אני דווקא תומך בזה. אם זה טוב, אם זה משאיר את עיקרון הסניוריטי, אני לא רואה פסול בזה, ואני רוצה לרשום הסתייגות לחלק הזה, ולהוסיף, שאם זה חל בבית המשפט העליון, למה שזה יחול בבתי משפט מחוזיים ובית משפט שלום?
טלב אלסאנע
¶
ברגע שחבר הכנסת מולה אומר: דיון מעמיק, חבר הכנסת שאמה צוחק. כלומר המילה "דיון מעמיק" זה בדיחה. בוועדה לקיים דיון מעמיק? מה קרה?
היו"ר דוד רותם
¶
בשבוע הבא אני מתחיל לעסוק בקודקס האזרחי על דיני ממונות. כולכם מוזמנים, ואני רוצה לראות אתכם באים, כי כמו שפתחתי את הישיבה ביום ראשון וגם אתמול בשני חוקים מאוד רציניים, כולכם לא הייתם פה, כי לא היתה תקשורת.
טלב אלסאנע
¶
ההתעסקות האובססיבית בבית המשפט מעוררת תהיות רבות, במיוחד שאילו הייתם מצליחים בתור רשות מבצעת, מילא, אבל אתם נכשלים בתפקיד שלגביו נבחרתם, גם בתור רשות מחוקקת, גם בתור רשות מבצעת, אז למה ההתעסקות היתרה הזו וההיפר אקטיביות בכל מה שנוגע לבית המשפט העליון? מה קרה שכל יום שני, שלישי אנחנו עדים או למתקפה או לביקורת או לבטל הזכות של ביקורת חקיקתית, כל מיני תופעות שהמטרה שלהן היא לסרס את בית המשפט העליון מלמלא את תפקידו. כמו שהרסתם את הכנסת, אתם מנסים להרוס גם בית משפט שהוא, לדעתי, לא מי יודע מה – הוא סביר, לא טוב, כי מבחינתנו, החלטות שמתקבלות גם להכשרת הכיבוש וגם לגבי הכשרת אפליה הן לא לרוחנו, אבל לעומת הכנסת ולעומת הממשלה הוא ממשיך להיות הרשות הסבירה היחידה במדינה, ואתם סימנתם לעצמכם מטרה, ואתם משנים את הכללים כדי להשיג את היעד. ב-2007 שיניתם. אז למה אז שיניתם? ומה השתנה מ-2007? האם עניין הגיל השתנה? למה אז היה סביר והיום לא סביר?
טלב אלסאנע
¶
אז אולי תאמצו את ההתנגדויות שלנו בתחומים אחרים היום, כדי שלא תתחרטו מחר.
למען הגילוי הנאות – אני מכיר את השופט גרוניס, וגם הופעתי אצלו. אין לי טענות לגביו. יש לי טענות על הזיג-זג של המחוקק, שכל יום שני, שלישי משנה את החוקים כדי להשיג יעד ברור, שהוא יעד פוליטי של הרוב כאן, והשיטה הזאת יוצרת חוסר יציבות במערכת המשפט, ומציגה אותנו כאנשים לא רציניים, שקובעים לנו יעד, ומתחילים לשנות את כללי המשחק כדי להשיג את היעד, ולומר: אנחנו פועלים בצורה סבירה ותמימה כדי להשיג יעד ענייני. הגישה איננה עניינית, זו גישה פסולה. קודם כל קובעים את המטרה, יורים את החץ, ואחר כך מסמנים את העיגול.
לכן אני חושב, היושב-ראש, אם רוצים לשנות, אז לשנות, אבל לא צריך להיות מבחינת התזמון כל כך צמוד וברור, שהמטרה היא לאדם פלוני; צריך לעשות את זה בצורה כללית, לומר: הגענו למסקנה, שההגבלה הזאת לא סבירה, ואם משנים את זה לבית המשפט העליון, אני מאמץ את הדברים שאמרו קודמיי – לבטל את ההגבלה הזו לחלוטין. אם היא לא סבירה בבית המשפט העליון, היא לא סבירה בבית משפט אחר, לכן לבטל אותה מיסודה. תודה.
יואל חסון
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, צריך להגיד בצורה נחרצת וחדה – אין כאן דיון, לא היה כאן ולא ממשיך כאן, ואין כאן דיון אמיתי וממצה בחוק הזה, בהשלכות שלו, בהשפעות שלו.
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא רוצה לבדוק שום דבר. חבר הכנסת יואל חסון רוצה להטיף לנו מוסר – זכותו, זה בסדר.
שלמה מולה
¶
למה אתה אומר לו שהוא מטיף מוסר? תפקידך כיושב-ראש לא להטיף מוסר לאף אחד אלא לנהל את הישיבה בצורה הוגנת.
יואל חסון
¶
אני לא מתכוון להטיף מוסר, כי אני מטיף במקומות שאני חושב שיש אפשרות להשפיע, ופה אני לא רואה שיש אפשרות להשפיע - כאן התוצאה ידועה מראש, הרי אין פה דיון ענייני וממצה אלא דיון שבסופו יגויסו כאן אנשים שגם לא חברי ועדה וגם לא היו בוועדה ולא מכירים את הנושא לעומק, ויצביעו- - -
יואל חסון
¶
ודאי. אבל זה נרשם וזה מצולם כדיון לא רציני, לא ממוצה, כדיון חפוז, כדיון כזה שלא מבקש באמת לתקן או לייעל דברים מ-2007, מ-2006, מ-2008 – לא יודע מאיזה שנים אתם רוצים לתקן, פתאום נהייתם מתקנים גדולים, התעוררתם פתאום ועכשיו צריך לתקן. אם התיקון היה כל כך נחוץ, והממשלה כל כך מאמינה בו, איך זה שהצעת החוק הזו היא פרטית, בכלל מאיש אופוזיציה? פורמלית הוא אופוזיציה. אז אם זו הצעת חוק כל כך חשובה, שהממשלה והקואליציה הגיעו למסקנה שצריך לתקן, למה דרך נציג אופוזיציה? הממשלה לא יכולה היתה להגיש הצעת חוק משל עצמה?
יואל חסון
¶
את הציניות שלי אתם בטח מבינים. אבל הצעת חוק ממשלתית היתה מייעלת הכול, היתה עוזרת לכם, היתה מקצרת לכם עוד יותר הליכים, אבל אתם הרי עושים כאן גם צחוק, לצערי, מהבית הזה, וגם מייצרים פה חוקים חד-פעמיים, פרסונליים, שישתנו שוב, ואני כבר מתאר לעצמי את החבילות והתוכניות שיש לכם בעתיד להמשיך לחוקק, כל עוד אתם תמשיכו להחזיק ברוב הטכני שיש לכם כאן בבית הזה. זו הטרגדיה הקשה ביותר – הציבור הישראלי עדיין לא חש ולא מבין, לאיזו מערבולת השלטון הנוכחי מכניס אותו. זה המזל שלכם.
יואל חסון
¶
זה המזל שלכם, שהציבור הישראלי עדיין לא חש את תחושת המערבולת, ולא מבין לאן הוא נכנס, ולא מבין איך אתם משנים את חייו ומעצבים אותם מחדש.
היו"ר דוד רותם
¶
הוא חש – השבוע היו שתי הפגנות על חוקים של חברי קדימה. אתה אמנם עמדת ותקפת את הממשלה, אבל זה חוקים של אנשי קדימה. מאיר שטרית הוא מראשי קדימה – העניין של להעלות את הקנסות של הוצאת דיבה – מאיר שטרית פעם אחת, וחוץ מזה ישראל חסון בחוק השני, אז אל תציגו את הכול - אנחנו.
יואל חסון
¶
עלה התאנה הזה שאתם עכשיו משתמשים בו, הרי בסופו של דבר אתם יודעים שהיתה החלטה של סיעת קדימה ברורה בעניין הזה, וידוע גם, ומאיר שטרית אמר את זה בצורה ברורה, שאם החוק בקריאה שנייה ושלישית יהיה אותו דבר כמו שהיה בקריאה ראשונה, הוא יתנגד לו. אמרת לא לדבר על החוק הזה, נכון? אמרת לחבר הכנסת חנין לא לדבר על חוקים אחרים, אז למה אתה עושה את זה?
יואל חסון
¶
אפילו הדקות הן לא דקות אצלכם.
הציבור לא מבין עדיין, אבל הוא יבין. יכול להיות שבחלק מהדברים זה יהיה מאוחר מדי, כי חלק מהדברים כבר יעברו, אבל אני מאוד מקווה שהמערכה הענקית שאתם יוצרים עכשיו, שהיא מחממת את המערכת, ואני יודע שהיא לא עד הסוף; יש לכם עוד תוכניות ארוכות – בתוכניות הארוכות יעצרו אתכם, אדוני היושב-ראש, כי יש גבול, מהשתלטות.
יואל חסון
¶
את זה תגיד בפריימריז. פה אין חברי ליכוד שבוחרים. אדוני היושב-ראש, בסופו של דבר אנשים יחושו ויבינו, ויעשו לכם את הגבול.
יש לנו, כמובן, הסתייגויות לחוק, וברגע שנוכל להגיש אותן, יש בכוונתנו להגיש.
ניצן הורוביץ
¶
תודה, אדוני. הבעיה בדיון הזה היום, שהוא לא ענייני. אנחנו לומדים על כך שזה לא דיון ענייני קודם כל מהקונטקסט שהחוק הזה מגיע, בתוך רצץ של חקיקה פוגענית, וגם בחוק הזה נשמעו דברים מפי התומכים בו, שמלמדים שהחוק אינו ענייני, ולא באמת דנים פה על שיטת הסניוריטי כן או לא ועל יתרונותיה, אלא זה חוק מסוים שנכנס בתוך רצף של חוקים, שמטרתם להכניס פוליטיזציה בבית המשפט העליון, ובכלל לפגוע במערכת הדמוקרטית שלנו.
ובכל זאת אדוני, היות שאני כן מייחס חשיבות לוועדה הזאת ולהליך, אגיד כמה דברים לגופו של עניין. קודם כל, אין לנו שום בעיה עם השופט אשר גרוניס. אנחנו חושבים שהוא איש ראוי ושופט ראוי, ובהחלט מעריכים אותו מאוד. הבעיה היא שחקיקה פרסונלית היא דבר לא ראוי, ואם באמת הייתם רוצים לבטל את שיטת הסניוריטי, כי הייתם חושבים שאין בה היגיון, הייתם אומרים – מהפעם הבאה נשים, לא מעכשיו. אבל הבעיה היא שזה חוק לא ענייני, הוא חוק פרסונלי, והוא בא בקונטקסט שמאוד מקשה על העניין.
דבר שני, לגבי הסניוריטי, כן יש היגיון בשיטה הזאת, ואפשר גם ללמוד על ההיגיון בכך שאתם לא מציעים לבטל אותה בערכאות אחרות אלא רק בבית המשפט העליון, בית דין לעבודה.
ניצן הורוביץ
¶
אם כך, יש בזה יותר היגיון, כי בדברי ההסבר של הצעת החוק כתוב, שיש הבדל בין תפקידי נשיא העליון ומשנהו לבין תפקידים של נשיא וסגן נשיא בערכאות אחרות. איזה הבדל? אם אומרים שסניוריטי נחוצה, כי יהיה לו יותר זמן לכהן בתפקיד וליישם וכו' – זה נכון גם לשלום וגם למחוזי, אבל המדובר פה בהליך חפוז, וכאמור הוא לא ענייני, לכן נכנסה התקלה הזאת.
בנוסף, לא ראוי שהכנסת באופן כזה מתייחסת לבית המשפט העליון. אנחנו כל הזמן מדברים על אמון הציבור במערכת המשפט. אם אנחנו חושבים שנכפיש את בג"ץ ונהפוך אותו לכלי ניגוח, אנחנו נרוויח מזה פוליטית, אנחנו טועים. צריך להתייחס לבית המשפט העליון בכבוד, וצריך להתייחס לשופט אשר גרוניס בכבוד, ולנשיא העליון הבא בכבוד, ולא לגרור אותם לבוץ הזה, ולכן מתוך הגנה על כבודו של בית המשפט ועל הדמוקרטיה הישראלית, את החוק הזה צריך להחיל, אם באמת מגיעים למסקנה שאין טעם בסניוריטי, וגם אדם שנשאר לו חודש יכול לכהן כנשיא בית המשפט העליון, כי הוא הוותיק ביותר – להחיל את זה מהפעם הבאה, אדוני, ואז אפילו אני מוכן לתמוך בדבר כזה, ואם נדון לגופו של עניין על יתרונות וחסרונות הסניוריטי, ונגיע למסקנה שאין יתרונות בסניוריטי, ונחיל את זה בפעם הבאה, אולי אפילו גם אני אתמוך בעניין, אבל החוק הזה, כמו שהוא מגיע כאן – לגופו של אדם, בהליך חפוז, עם תקלות, עם הבחנה בין סניוריטי בערכאה אחת לבין ערכאה אחרת - הכול מצביע על כך שהחוק הזה פסול. תודה.
היו"ר דוד רותם
¶
חבר הכנסת הורוביץ, שני דברים: שיטת הסניוריטי היא שיטה בוויכוח. אני מתנגד לה – אתה תומך.
היו"ר דוד רותם
¶
אני כבר ראיתי שכשרוצה מישהו לבחור במישהו ספציפי, שיטת הסניוריטי לא קיימת. רק הבחירה האחרונה של נשיא בית הדין הארצי לעבודה לא נעשתה בשיטת הסניוריטי.
אתם מדברים כל הזמן כאילו החוק הקודם הוא כליל השלמות. אני רוצה לומר לך מה אמרה חברת הכנסת זהבה גלאון.
ניצן הורוביץ
¶
לא אמרתי שהחוק הקודם הוא כליל השלמות. אמרתי שאפשר לקיים עליו דיון ענייני, אבל זה לא הדיון הזה.
היו"ר דוד רותם
¶
זהבה גלאון אמרה: בזה מתחיל ונגמר כל העניין, כל החוק הוא אובססיה של שר המשפטים נגד בית המשפט העליון – החוק הקודם, לא הזה, אז שכנעתם אותנו שהחוק הקודם גרוע, אז באים לבטל אותו.
ניצן הורוביץ
¶
גם אם אני מסכים אתך, שהחוק הקודם הוא גרוע, אתה לא מתקן תקלה אחת בתקלה אחרת. אתה רוצה לתקן – תתקן מהפעם הבאה, ואז תהיה לך פה הסכמה רחבה, אבל היום זה לתקן עוול אחד בעוול אחר.
רחל אדטו
¶
זה מה שרציתי לומר – אם יש תום לב, שרוצים להביא אותו כאן, שהיתה כוונה באמת לתקן את החקיקה, תום הלב היה אומר שהחוק הזה יהיה לא לעכשיו אלא לקדנציה הבעיה, ולכן התזמון של החוק הזה הוא גרוע, הוא מצטרף לשלל החקיקה הגרועה שיש, ולכן, אם רוצים לאכוף את החוק הזה, צריך להיות חוק אמיתי, רציני, עם כוונה לשנות באמת, הוא לא יכול לחול בסבב הזה של נשיא בית המשפט.
שלמה מולה
¶
תודה, אדוני. הצביעות של הקואליציה הזאת מרקיעה שחקים, שיכרון הכוח שלכם הוא בלתי נסבל. אתם לא עוצרים באדום, ועברתם את כל הקווים האדומים.
יש ההוא מהאו"ם, איך קוראים לו - בנימין נתניהו.
יואל חסון
¶
הוא נותן כבוד לראש הממשלה הרבה יותר ממה שאתה נותן לו. מה שאתה עושה לראש הממשלה בתוך הליכוד ובתוך הקואליציה - ראש הממשלה היה מעדיף את שלמה מולה.
שלמה מולה
¶
ראש הממשלה הוא מהאו"ם – הוא שולח את דנון, חוטובלי, יריב לוין ושות' להציף הצעות חוק. מה שנשאר לכם היום – לשים הצעת חוק לכיתת יורים – כל מי שמתנגד לממשלה.
שלמה מולה
¶
ראש המשלה רוצה להיראות כאיש הטוב – מה הוא אומר בישיבת סיעה: נראה מה אנחנו עושים, אנחנו מאוד מגנים על הדמוקרטיה, תנו עוד יומיים-שלושה, וביום הרביעי, והוא כבר מודיע לדנון בטלפון, אומר: אמרתי בישיבת סיעה מה שאמרתי, אבל תקדם את החוק.
ראש הממשלה קורא לנו, לכם- - -
יואל חסון
¶
אתה יודע את האמת, שהצעת החוק של מאיר שטרית- - - עם הצעת החוק של לוין בניגוד לעמדתו של חבר הכנסת שטרית.
שלמה מולה
¶
אני לא חייב לענות לך. לכן ראש הממשלה, יש לו כבר תפקיד, שהוא מהאו"ם, ואני מציע שלא נתבלבל – הוא המניע, הוא המוביל, הוא העושה. זה הסיפור בעצם.
שמענו, למשל, על עמותות השמאל - ראש הממשלה אמר: אצלנו עמותות השמאל, החוק לא יעבור, אבל הוא כבר התקשר לליברמן, ואמר: תקדם את החוק. אני יודע מה יהיה בסוף – יגידו: ניתן חופש הצבעה, אז ראש הממשלה יתחבט, אם אצביע בעד או נגד, יעשה סקר, ואז, כשהוא יראה, אם זה הוא באמת ימצא תירוץ- - -
יואל חסון
¶
רצינו שיגיד את זה. מה שאנחנו יודעים פה, צריך שגם הציבור יידע. אנחנו יודעים הכול, שמענו הכול. אל תתבייש, תגיד את זה.
שלמה מולה
¶
אדוני, התהליך הזה, מה שאתם עושים, בעיניי, זה אולי הדבר הכי מסוכן שיכול להיות למדינה הזאת. שיכרון הכוח שלכם, שאתם מאיימים על ימין ועל שמאל על ראש הממשלה: אנחנו נפיל אותך, והוא לחוץ ולא יודע מה לעשות, ואז הוא נכנע לכם. הכניעה הזאת היא מסוכנת. למרות הכול הצליח לכם.
לפני מספר חודשים רבבות אזרחי ישראל יצאו בכל מקום – ברוטשילד, בקריית שמונה וכן הלאה, כרמל שאמה אומר: אם הממשלה הזאת לא תעשה מעשה, הליכוד ייפול.
שלמה מולה
¶
אבל מה שאתם עשיתם בשלושת השבועות האחרונים מאז פתיחת הכנסת – הבאתם את כל הצעות החוק האנטי דמוקרטיות האלה, התלבשתם על התקשורת, כיוונתם את העניין למקום אחר – כרמל, הציבור שיצא ברחובות תל-אביב לא ישכח לכם.
שלמה מולה
¶
גם לא העברתם שום דבר, גם דוח טרכטנברג היה עלה תאנה, הכול התמסמס. לא ראיתי דבר אחד שעבר, ולכן- - -
שלמה מולה
¶
אל תדאג לנו. לכן אני אומר, החוק הזה הוא עוד אחד שבא להשתלט על בית המשפט העליון, אבל לא יעזור לכם – בית המשפט העליון הוא הרבה יותר חזק מהממשלה הזאת, בטח לא מההוא מהאו"ם.
יוחנן פלסנר
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, החוק הזה כשינוי עקרוני של האופן שבו, של התהליך שמסדיר את בחירת השופטים, הוא לא בהכרח חוק רע – הדיון העקרוני, האם צריך "יתרת שירות" של שלוש שנים לעומת אחרת, זה דיון עקרוני שניתן וראוי לקיימו, ואני לא חושב שאני יודע מה התשובה הנכונה, אבל אני חושב שהחוק הזה גם עושה עוול לשופט גרוניס, כי מדיון עקרוני וענייני – חבר הכנסת כץ, אני סומך על היושר שלו, אני לא יודע אם הוא ניסח את החוק או שר המשפטים נאמן נתן לו את החוק הזה- - -
יוחנן פלסנר
¶
החוק הזה ראוי לדיון ענייני, אם באמת הוא היה מובא לדיון בהקשר ענייני, אבל אני התלבטתי, אם לבוא לדיון הזה, כי הרי אנחנו דנים בוועדת חוקה, ואנחנו דנים בחוק שכולו עוסק באחת מהשאלות הכי יסודיות של הקשר בין הרשות השופטת והרשות המחוקקת והרשות המבצעת ובאיזונים ביניהן, וברור שכל השאלה של קביעת איזונים בין רשויות השלטון השונות בעולם אידיאלי ובדמוקרטיה מתפקדת, צריך לבוא בהקשר של דיון על חוקה שלמה.
אנחנו יושבים בוועדת חוקה, ואחת הפעולות הראשונות שאתה כיושב-ראש, ואני לא יודע אם זה מבחירה שלך או מצוותו של מי ששלח אותך לכאן – דבר ראשון ביטלת את כל הדיון בחוקה. ועדת החוקה של מדינת ישראל לא דנה בחוקה. אנחנו לוקחים נושא חוקתי, עקרוני. אם אתה לא דן בחוקה, אחת הדמוקרטיות היחידות, למעט האנגלים, שיש להם מסורת של 800 שנה, הדמוקרטיה היחידה שאפשר לקרוא לה דמוקרטיה אמיתית, שהיא מתפקדת ללא חוקה, זו מדינת ישראל, לכן דווקא בשאלות, שאם אין לנו חוקה, שיש להן גון חוקתי, עקרוני, גון שקשור להתנהלות של כללי המשחק, אנחנו צריכים להיות זהירים במיוחד, וזה התפקיד שלך. זה כבר לא קשור למי שלח אותך ומה ההנחיות שקיבלת. ברגע שמונית לתפקיד הזה כיושב-ראש ועדת חוקה, יש לך אחריות כלפי מדינת ישראל, כלפי התפקוד של מערכות השלטון. חוק כזה – אתה חייב לדאוג שהדיון בו יהיה ענייני, עקרוני, לא יהיה לגופו של אדם. אם רוצים לשנות את כללי המשחק, שהם לא יחולו כאן ועכשיו וביחס לגבי שופט כזה או אחר, בין אם זה גרוניס או שופט אחר, אלא יהיה דיון עקרוני שיחול אולי מהבחירה של הפעם הבאה, ולא יושב-ראש ועדת חוקה, שהוא במקרה גם יושב בוועדה לבחירת שופטים, שבמקרה הוא יושב עם השר נאמן, שיש לו אג'נדה, גם שדיבר על כך, שהוא רוצה להפוך את מדינת ישראל ליותר ויותר מדינת הלכה, שר משפטים שנבחר שמנהל את משרד המשפטים כעורך דין פרטי של מי ששלח אותו, במקרה זה, זה גם ראש המפלגה שלך, לא נותן דין וחשבון לציבור, מנהל את העניינים באמצעות הרוב שהוא מצליח להשיג גם פה וגם בוועדה לבחירת שופטים, וזה חמור, אדוני היושב-ראש, ובמובן הזה אתה אישית לא יכול לרחוץ בניקיון כפיך, כי לך יש אחריות. לא חשוב מי מינה אותך, לא חשוב שמי שמינה אותך לכאן הוא אותו אדם שמינה את שר המשפטים כמעין קונסלירי אישי שלו, שירקח לו את כל המזימות, וזה שדאג למנות את ראש הממשלה, שאגב, הוא באמת היה- - -
יוחנן פלסנר
¶
ראש ממשלה שבאמת היה מסבירן מצוין באו"ם, והוא עדיין מסבירן מצוין באו"ם, אבל הוא לא ראש ממשלה, הוא לא אדם שיכול לקבל החלטות. יש פה אנשים שמושכים בחוטים, יש פה אנשים שמכריעים במקומו, יש פה ראש ממשלה חלש, שאם אנחנו משווים אותו לבגין, כשנכנס לשלטון, עם אותה אג'נדה ועם אותו סדר יום הוא שמר על השירות הציבורי, הוא אמר שיש שופטים בירושלים, הוא שמר על האיכות שלו, הוא שמר עליו מפני פוליטיזציה, ויש ראש ממשלה אחר, שנכנס בשנות ה-90, ועם האנשים שהיו סביבו ועם מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמר: אנחנו נחליף ונשים אנשים שלנו ונעשה פוליטיזציה ונחרב את השירות הציבורי. אז הם דיברו הרבה ועשו מעט. היום יש אנשים, יש הקונסילירי שפועל, מדבר מעט, כי הוא לא חייב כלום לציבור; הוא חייב לבעלי ההון, שמפרנסים את המשרד שלו, ולאנשים הפוליטיים שממנים אותו, וזה מה שחמור, ולך, אדוני היושב-ראש, יש אחריות על זה. אני יודע שזה לא מעניין אותך, כי יש לך כאן רוב, ותעביר כל דבר, אבל הדברים נרשמים בפרוטוקול ובדברי הימים של ההיסטוריה של מדינת ישראל, ואתה נרשם כאחד האנשים שבמקום לכונן חוקה, מחריב את מערכת העקרונות והערכים והמסורות שהצלחנו לקיים פה ב-60 השנה האחרונות. תודה.
היו"ר דוד רותם
¶
חבר הכנסת פלסנר, בוא לא נבלבל את העובדות – היה שר משפטים, קראו לו חיים רמון. אתה זוכר מאיזו מפלגה הוא היה?
יוחנן פלסנר
¶
אתה רומז שנאמן עזב את תפקידו בשנות ה-90, ועכשיו הוא מתחשבן? זה דבר הרבה יותר רציני מאשר התחשבנויות אישיות של נאמן ושל אנשים אחרים, שיש להם חשבון עם המערכת המשפטית.
היו"ר דוד רותם
¶
ואז נכנס שר משפטים, פרידמן, שלא היה חייב דין וחשבון לאף אחד. הוא לא היה נבחר ציבור.
היו"ר דוד רותם
¶
ופרידמן קבע את התקופה של השלוש שנים, והכול בגלל אובססיה נגד בית המשפט העליון, וכולם יודעים למה.
יוחנן פלסנר
¶
אפילו פרידמן, שרוצה לשנות, והיתה לו ביקורת על בית המשפט העליון, מתנגד לשינויים שקשורים בוועדה לבחירת שופטים. הוא לא חושב שצריך לשפוך את התינוק עם המים, עם הדמוקרטיה הישראלית, אבל התיישבה פה חבורה- - -
היו"ר דוד רותם
¶
איך אמרה זהבה גלאון: תקרא לילד בשמו – כל החוק הוא אובססיה של שר המשפטים – היא דיברה על פרידמן – נגד בית המשפט העליון.
בא פרידמן, ובא עם חוק לא חכם, לא טוב, והחיל אותו מעכשיו לעכשיו.
יוחנן פלסנר
¶
ועכשיו בא קונסילירי של ראש הממשלה, ורוצה לנקום במערכת המשפט, ורוצה להכניס פוליטיזציה לשירות הציבורי וראש ממשלה חלש.
היו"ר דוד רותם
¶
את כל ההוראות קיבלתי בפתק. יואל חסון, אתה לא מקבל בפתק – שלחו לך את היועץ הבכיר, שיושב פה מולי, והוא דואג לפקח עליך מקרוב, אז ליושב-ראש הקואליציה מותר.
דני דנון
¶
אומרים לנו: אתם ח"כים סוג ב', אתם קואליציה סוג ב', יש נושאים שאסור לכם לדבר עליהם ולגעת בהם. אומר היום טיבי: מה אתם נוגעים בבית המשפט העליון?
יוחנן פלסנר
¶
אני מוכן לתת גם לאלקין קרדיט – גם לו יש פריימריז; גם הוא צריך את התמיכה של הימין הקיצוני בליכוד.
היו"ר דוד רותם
¶
השבוע אמרה לי היושבת-ראש שלך, שהיא היתה שמחה להיות באותו מצב. תשאל אותה. עמדנו מחוץ למליאה, מישהו אמר לה שאני אומר שגם היא רוצה להיות דוצ'ה, אז היא אמרה לו: הוא צודק.
דני דנון
¶
ב-2007 ישב פה יושב-ראש אחר – פרופ' בן-ששון, ממפלגת קדימה, חבר כנסת ראוי לכל הדעות, והוא העביר בוועדה הזאת שינוי חוק.
היו"ר דוד רותם
¶
יואל, כשחבר הכנסת פרופ' בן-ששון היה יושב-ראש הוועדה, אלקין לא היה יכול לומר מילה, אבל נדמה לי שאז רוחמה היתה יושבת-ראש הקואליציה.
דני דנון
¶
ב-2007 חבר הכנסת חסון, יו"ר הקואליציה לשעבר, גייס את חברי קדימה להצביע, אבל אז היה מותר להצביע על שינוי חוק חשוב כל כך, כי אתם החכמים, ואנחנו ח"כים סוג ב' – אסור לנו לדבר על זה.
דני דנון
¶
ברגע שתפנים יו"ר האופוזיציה, שהיא לא ניצחה – היא אמרה לי ביום שני, בדיון שערכת, ח"כ חסון, היא אמרה לי: קדימה ניצחה את הבחירות.
דני דנון
¶
אנחנו נבחרנו לשנות חוקים, ואין לכם מנדט לומר לנו, איזה חוקים מותר לכם, איזה חוקים אסור לכם.
דני דנון
¶
הדמוקרטיה היא לא חד-כיוונית. חבר הכנסת טיבי שמח לראות הבוקר שנבחר נציג ערבי לוועדה לבחירת שופטים בצורה דמוקרטית – זה דמוקרטיה. כשאנחנו מצביעים פה על שינוי חוק ברוב– זה לא דמוקרטי.
יואל חסון
¶
אדוני היושב-ראש, הערה חשובה – בן-ששון העביר את השינויים ואת החקיקה ב-2007, בייניש התמנתה ב-2006. השינוי של בן-ששון לא הוחל מיידית. לא שינה את כללי המשחק מעכשיו לעכשיו.
סיגל קוגוט
¶
"הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 66)(תקופת כהונה מזערית כתנאי לבחירת נשיא בית המשפט העליון).
"בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], בסעיף 8, סעיף קטן (ג) – בטל.
"בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בסעיף 5, סעיף קטן (ד) – בטל".
תיקון גם של חוק בתי המשפט בעניין נשיא בית משפט עליון וגם של חוק בתי הדין לעבודה בעניין נשיא של בית הדין לעבודה - המשנה לנשיא.
סיגל קוגוט
¶
כדאי שאתאר אותן, ומי שרוצה להתייחס, שיתייחס. יש הסתייגויות שאי-אפשר לאשר אותן; הסתייגויות לשם החוק אי-אפשר לאשר, וגם לא את ההסתייגויות ששוללות את עצם החוק.
ההסתייגויות שכן מאושרות – לסעיף 1, יש כאלה שרוצים שהתיקון יחול רק על סעיף 2, כלומר לא יחול על בית המשפט העליון, אבל יחול על בית הדין לעבודה, יש ששינו את השנים – במקום 3 – 4, 3.5, ובלבד שכיהן 7 שנים לפחות, ובלבד שהוא תושב שטח שחל עליו השיפוט, המשפט והמינהל של מדינת ישראל – אלה ההסתייגויות לסעיף 1.
לגבי סעיף 2, הדברים שקשורים לשנות את השם של חוק בתי המשפט - אי-אפשר, אבל הסתייגויות זהות, כלומר לשנות את התקופה – במקום 3 שנים, שיהיה 4, 3.5.
אחרי שני הסעיפים יש הסתייגויות לגבי סעיפים של תחילה. יש שאומרים שהחוק יחול החל מהנשיא הבא שיכהן בבית המשפט העליון – לא זה שעתיד להתמנות בקרוב, יש הסתייגויות שמדברות על זה שהחוק ייכנס לתוקף רק שנה אחרי פרסומו, שנתיים אחרי פרסומו, ב-2015. יש הסתייגות אחת שחבר הכנסת המציע ויתר עליה, כי זה קצת סטייה מהנושא. הוא ויתר, אבל ד"ר סוייד ביקש להכניס אותה בשם סיעת חד"ש, שהתיקון יחול על בתי משפט אחרים – לא רק על נשיא בית משפט עליון אלא גם על השלום והמחוזי. גם העבודה – הנשיא – תיקנו, אבל לא על היותר נמוכים. התפישה היתה, שיש הבדל בין נשיא בית משפט עליון לנשיאים אחרים.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מוכן לקבל את ההסתייגות של חבר הכנסת סוייד, אם כולם מסכימים לזה בלי טענה של נושא חדש. ברגע שאתם אומרים לי: כן, אקבל את ההסתייגות הזאת, ואצביע בעדה.
יואל חסון
¶
כל האווירה הזאת תושתק בבחירות הבאות, וכל היהירות שאנחנו רואים סביב השולחן, תתגמד מהר מאוד.
אני מבקש יותר מדקה.
יואל חסון
¶
חבר הכנסת טיבי, אני מודה לך ומבקש ממך להמשיך לבקר אותנו הרבה.
אדוני היושב-ראש, אלה הסתייגויות שבעיניי, יוצרות את האיזון הנכון במידת הצורך של החקיקה הזאת. אחד הדברים המרכזיים בעיניי, והעלו את זה פה חבריי הורוביץ ואדטו, בעניין תחילת החוק. הרי כשאנחנו מדברים על רצון – אם באמת רוצים לתקן, לשפר, אז התחולה – כך עושים תמיד, וכך עשו גם בעבר – לא קובעים את זה לעכשיו, אלא אומרים: מהנשיא הבא, מהמינויים הבאים, מעוד שנה מהיום, מעוד שלוש שנים מהיום; לא מהיום להיום. אחרת אי-אפשר לא לחשוד שיש פה מניעים פרסונליים ברורים, וכמו שאמרו קודם, שהשופט גרוניס הוא קרבן של כל הרצונות כאן לשנות, ומי יודע מה נעלם מעינינו? מי יודע בכלל, אם כל התהליך הזה של החקיקה בכלל לא קשור לגרוניס? מי יודע מה מכינים לנו מאחורי הקלעים, וכשאני יודע במי מדובר, יש לי כל הסיבות לחשוד, כי הגבולות נחצו מזמן.
יואל חסון
¶
הגבולות נחצו מזמן, והדברים שנעשים הם דברים מסוכנים. לכן אני אומר - היום אומרים לנו: במעטה של ערפל, זה כרגע, קשור לגרוניס, פרידמן, 2007 - הסברים יש לכם בשפע, אבל מה עומד כאן מאחורי באמת? ולכן התמימות היא – אם אפשר לדבר על תמימות מסביב השולחן הזה – אז בוא נעשה את זה תחולה מאוחרת יותר ולא מהמועד הזה. אנחנו, כמובן, גם מדברים כל הזמנים של הקדנציה וכל הנושאים האחרים, ואדוני, ההסתייגויות האלה הן הסתייגויות חשובות, ואנחנו מבקשים לקבלן. אני מבקש להירשם גם להסתייגויות דיבור.
שלמה מולה
¶
סיגל, אני רוצה לשאול - ביקשנו במסגרת ההסתייגויות שלנו לסעיף 1 – האמור בסעיף 1 יסומן 2, לפיו יבוא המטרה. אנחנו חושבים שכן חשוב שתהיה מטרה לחוק, וביקשנו שחוק זה - מטרתו לשנות סדרי בראשית ולקבוע באמצעות חקיקה את זהות הנשיא הבא של בית המשפט העליון – זה בדיוק תכלית החוק, ומבחינתנו, ההסתייגות הזו חשובה מאוד, אם אני החשבתי, ואמרתי שיכול להיות שזה לא צריך להיות סעיף מטרה. לכן אנחנו רוצים להכניס סעיף מטרה בחוק.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה להצביע על ההסתייגות. יכול להיות, שאחרי ששמעו אותך, ישתכנעו, ואני לא רוצה שישכחו מה אמרת.
שלמה מולה
¶
אז אנמק את כל ההסתייגויות, ואז תהיה הצבעה.
לגבי סעיף 1, סיגל אמרה שזה יימחק, ומכיוון שאנחנו מעריכים שהצעת החוק הזאת לא תעבור, ואני מציע שנמחק בכלל את סעיף 1. לחילופין, אם זה לא מתקבל, אנחנו מבקשים להמשיך לפחות ארבע חלופיות – במקום: בטל, יבוא, בסעיף קטן (ג), במקום, בהמשך שלוש שנים לפחות, יבוא: במשך שלוש שנים לפחות.
שלמה מולה
¶
לגבי סעיף 2 – כנ"ל. אנחנו מבקשים שיהיה סעיף תחולה, ואנחנו חושבים שלפחות שיהיו שתי אפשרויות לחילופין – שנה או שנתיים או שלוש שנים – כל מה שתיארנו.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה להצביע לפי סיעה – זה נוח לי.
היועצת המשפטית אומרת לי שכולם ינמקו קודם. בבקשה, חבר הכנסת סוייד.
חנא סוייד
¶
אדוני היושב-ראש, אני בכל זאת רוצה להסביר את ההסתייגות שלי בקשר להרחבת התיקון הזה, כך שיכלול את בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום. מאחר שהעיקרון של הסניוריטי נשמר, אני לא חושב שיש סיבה עניינית ומהותית להפריד בין בית המשפט העליון לשאר בתי המשפט, לכן אני רוצה לפנות לחבריי מהסיעות שיש להם הסתייגויות, לתמוך בהסתייגות הזו, כפי שאמרתי.
חנא סוייד
¶
זה באמת תיקון אובייקטיבי, כי אנחנו לא יודעים מה קורה בבתי המשפט המחוזיים ולא בבתי המשפט. אין לנו כאן כוונה צמודת שופט מסוים אלא כוונה כללית ועקרונית.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מצביע על זה, וזה נופל. אני לא רוצה ללכת לוועדת הכנסת; אני רוצה להצביע ולהפיל את זה, ואז אין לי נושא חדש.
סיגל קוגוט
¶
לפי התקנון החדש, מי שמגיש הסתייגות מהותית, לא יכול לבקש הסתייגות דיבור. יש לכם מספיק הסתייגויות – תוכל לדבר הרבה מאוד.
יואל חסון
¶
בעניין ההסתייגות של חבר הכנסת סוייד, שאלת אם מסכימים - על זה נצטרך התייעצות סיעתית של זמן סביר – לפחות רבע שעה.
יואל חסון
¶
מה קרה, חבר הכנסת אלקין? אתה לא יודע מה זה מושגים בסיסיים של התייעצות? אצלכם יש הוראות והנחיות - אצלנו לא.
היו"ר דוד רותם
¶
חבר הכנסת דורון אביטל – בעד. חבר הכנסת אורי אורבך – נגד. חבר הכנסת כצל'ה במקום בן-ארי – נגד, חבר הכנסת דנון במקום חוטובלי- - -
היו"ר דוד רותם
¶
דנון מצביע במקום חוטובלי או במקום עצמו – נגד. חבר הכנסת טיבי – בעד. חבר הכנסת אלקין במקום יריב לוין – נגד. חבר הכנסת מיכאלי – נגד. חבר הכנסת מקלב – נגד. חבר הכנסת חנא סוייד – בעד. חבר הכנסת פלסנר – בעד. חבר הכנסת שאמה – נגד. גם אני נגד.
היו"ר דוד רותם
¶
אני עובר להסתייגות של חבר הכנסת חנא סוייד וסיעת חד"ש. מי בעד ההסתייגות – בהרמת יד, אבל אני מבקש שיצביעו רק אלה שקראתי בשמותיהם - שלא יהיו פה יותר מדי קולות.
זאב אלקין
¶
אני מציע, היות שאני רואה שאין פה הסכמה, נאלץ להצביע נגד. לפני ההצבעה במליאה על אותה הסתייגות נשקול את זה שוב.
יואל חסון
¶
יש סעיף בתקנון שאומר בצורה מפורשת: הוועדה לא תסיים את הדיון בתיקון המוצע אלא לאחר החלטת ועדת הכנסת בטענת נושא חדש.
היו"ר דוד רותם
¶
מישהו אחר חידש אותה.
אני לא אסיים את הדיון, אלא אני מצביע נגד ההסתייגות, ואז ההסתייגות הולכת למליאה.
סיגל קוגוט
¶
לא. אי-אפשר להגיש הסתייגות על נושא חדש. הסתייגות, משמעותה היא תיקון החוק, ואי-אפשר לתקן את החוק בעניין של נושא, בין אם זה בדרך הראשית ובין אם זה בדלת האחורית, לכן אם זה נושא חדש – אני לא חשבת שזה נושא חדש, אבל אם זה נושא חדש, ועדת הכנסת תחליט – גם הסתייגות אי-אפשר להגיש- - -
יואל חסון
¶
ועדת הכנסת חייבת להתכנס עכשיו. התקנון ברור. חבל לבזות את התהליך. אלקין, תתקשר ליריב, תכין את הקרקע, נלך לשם, נחזור לפה.
היו"ר דוד רותם
¶
ואז יהיה לכם מספיק זמן להתייעצות סיעתית, ותוכלו להתייעץ עם כל הסיעה. זה ילך לוועדת הכנסת. זה יעבור באותה מהירות, זה רק עניין של רבע שעה.
יואל חסון
¶
גם אם זה מעכב בדקה, בשתי דקות – כל דבר שנוכל כדי לעצור את מחול השדים הזה, אנחנו כקדימה נעשה את זה.
היו"ר דוד רותם
¶
אתם כקדימה לא תוכלו לעצור שום דבר. הישיבה נעולה.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:35.