PAGE
34
ועדת משנה של ועדת הכספים לפריפריה

22.11.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי







*
פרוטוקול מס' 13

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים לפריפריה

יום שלישי, כ"ה בחשוון התשע"ב (22 בנובמבר 2011), שעה 14:00

יישום חוק אזורי עדיפות לאומית

חברי הוועדה: מירי רגב – היו"ר

משה גפני – יו"ר ועדת הכספים

גבי גולן, סגן מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה

אבנר סעדון, כלכלן, משרד ראש הממשלה

משה שגיא, סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

אשר שטרית, סמנכ"ל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ישראל שוורץ, סמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

סימונה טסטה, משרד הבינוי והשיכון

צחי דוד, אגף התקציבים, משרד האוצר

דוד בן שושן, משרד הפנים

אהובה קרקובר, מנהלת היחידה לארגון ומינהל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רוני פלמר, מנכ"ל עמותת אור

פיני קבלו, סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

סמי מלול, רכז פורום ערי פיתוח, מרכז השלטון המקומי

אורי פנסירר, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

יישום חוק אזורי עדיפות לאומית

צהרים טובים. אני פותחת את ועדת המשנה של ועדת הכספים לנושא הפריפריה. הנושא עליו נדבר היום הוא החלת חוק העדיפות הלאומית, בעצם יישום חוק העדיפות הלאומית, כפי שנקבע על ידי הממשלה לאחר כמעט שנה וחצי של התברברות ודיבורים על איך ייראה החוק, איזה אזורים וישובים ייכנסו לתוכו, ולאחר שקיבלנו החלטה לגבי הקריטריונים שקובעים אילו ישובים ייכנסו לחוק. החוק אושר והתחושה היא – גם בקרב ראשי הערים וגם בקרב חברי הוועדה – שהוא לא מיושם.


לפני שנעבור להתייחסות של המשרדים ובראשם של גבי גולן ממשרד ראש הממשלה, אני רוצה שסמי מלול – נציג השלטון המקומי ומרכז את כל סוגיית הפריפריה בשלטון המקומי – יפתח ויאמר מספר ימים. לאחר מכן מרכז הוועדה מטעמי, מנכ"ל עמותת אור, גם הוא יאמר כמה מלים ורק לאחר מכן נעבור להתייחסויות המשרדים. פיני, אם יש לך משהו לומר, אתה יכול להצטרף אבל מאחר שישבנו להכנה עם סמי מלול ואני יודעת שהוא מסונכרן אתך, אני מבקשת ממנו שיתייחס.

תודה. בהמשך לישיבה הקודמת שהתקיימה כאן לפני מספר חודשים, הנושא הזה של אזורי העדיפות הלאומית לאט לאט מתחיל לחלחל. קודם כל היה חוסר ידיעה שיש חוק כזה ואחרי שהחוק הזה הופנם, יש באמת ניסיונות לבצעו. יש משרדים להם יש קושי לתת עדיפות כתוצאה מבג"צים וכולי אבל הפלטפורמה של החוק מאפשרת זאת. אני יודע שיש משרדים שכן התחילו להפנים את העניין הזה, אבל ברמת המידע וברמת הידע מה היה ומה יהיה עכשיו כתוצאה מהעדיפות, עדיין לא הגענו לשלב בו המשרדים העבירו את האינפורמציה הנדרשת.


כאמור, אני יודע שהתהליכים מתבצעים.


דבר נוסף שחשוב להדגיש בהקשר הזה הוא שב-20 באוקטובר התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת בצפת שהייתה ישיבה חגיגית לרגל פתיחת בית הספר לרפואה בצפת אבל היא נוצלה גם לסעיפים נוספים. באותה ישיבה הוחלט לקחת מספר ישובים בפיילוט, את חצור הגלילית בצפון, את ירוחם בדרום וגם נדמה לי שהוסיפו את קצרין.

כן, קצרין היא העיר השלישית שהוסיפו.

בנוסף, כתוצאה מהדיון שהתפתח בישיבת הממשלה, קמו מספר שרים והעלו את העניין ושאלו איך יכול להיות שדווקא הסקטור הזה של ערי הפריפריה, של ערי הפיתוח, לא מקבל איזושהי תוכנית עבודה מסודרת רב שנתית ולעומת זאת מגזרים אחרים כן קיבלו. מגזרים כמו מגזר המיעוטים ומגזר ההתיישבות כן קיבלו. כתוצאה מכך ראש הממשלה – לדעתי ולפחות מהמידע שקיבלתי – נתן הנחיה שהוא מבקש מהדרג המקצועי במשרד ראש הממשלה להכין תוכנית רב שנתית לנושא ערי הפיתוח והפריפריה.

זאת אומרת, בנוסף למפת העדיפות הלאומית, זאת הייתה הנחיה של ראש הממשלה.

כן. גבי, זה נכון?

אני אסביר את זה לאחר מכן.

אלה עיקרי הדברים. אני יכול רק לומר שכתוצאה מהכינוס של הוועדה שלך ומהדחיפה שלך, סוף כל סוף מתחילים להבין שאי אפשר להתחמק מהחוק הזה, מה גם שיש חובת דיווח כאשר פעם אחת יש דיווח לממשלה ופעם שנייה דיווח לכנסת כפי שקבוע בהוראות החוק.

נכון. אתה רוצה להוסיף עוד משהו?

לא. תודה.

פיני, אתה רוצה להוסיף משהו לדבריו של סמי?

לא.

רוני, בבקשה.

חשוב להביא עוד כמה נקודות לידי ביטוי וחשוב שנציגי המשרדים יתייחסו אליהו. נראה לי שאנחנו נמצאים באיזושהי תקופה היסטורית, או יותר נכון עתידית, ואפשר לספור עשרות מיליארדי שקלים של השקעות שהממשלה הנוכחית החליטה עליהם וכבר נמצאים בביצוע בשטח. זה מצד אחד מעולה. מצד שני, יש כאן חוק שיכול לשנות ברגע אחד את כל התמונה ולהוריד לטמיון החלטות שמגיעות למעל עשרים מיליארד שקלים כמו מעבר צה"ל, החלטות על השקעות הון, החלטות על כל נושא הכבישים, כי בסופו של כביש יגיעו לאזור שהוא לא יהיה אטרקטיבי מבחינה של השקעות הון ומיסוי ואז אנחנו בעצם נישאר במצב שהיום להעביר חברה או מפעל לאזור גדרה או לאזור קריית מלאכי, זה אותו הדבר כמו להעביר לאזור להבים ולאזורים אחרים בנגב. זה אחד הדברים המרכזיים שחשוב לראות שמשנים.


בסבב שהיה בפגישה הקודמת היו התייחסויות של המשרדים לחלק מהסעיפים אבל בסוף הם לא נתנו את השורה התחתונה של כסף, לוח זמנים והשוואה בין השינוי אל מול מה שהיה עד היום. זה דבר שמאוד חשוב להבין אותו גם כבשורה לפריפריה וגם באמת לראות שבסופו של יום החוק הזה עושה איזשהו מהלך שהוא מהפך.


נקודה נוספת היא הסנכרון. בעבודה בין המשרדים אנחנו מזהים שיש כאן פערים. היום משרד השיכון לצורך העניין מייצר באגף הפרוגראמות עבודה שתוגש בעוד מספר שבועות והיא תגדיר את קריית שמונה בוודאי כאזור עדיפות לאומית א' ומצד שני יש כל מיני תפיסות לגבי ישובים אחרים בארץ כי משרד השיכון מסתכל על התקציב שלו והוא אומר שהוא ברמת התקציב שלו לא רוצה עכשיו להתחיל לסבסד. מי שבאזור עדיפות א', צריך לסבסד לו תשתיות. נוצרת מפה אחת של משרד השיכון. מינהל מקרקעי ישראל במקביל צריך גם להתייחס והוא מייצר מפה שמושפעת מדמי ההיוון, שזה בעיקר לאור החוק, 31 אחוזים הנחה באזור א' ו-51 אחוזים הנחה באזור ב'. זאת מפה אחרת. רק בתחום הדיור לצורך העניין יכולות להיות תפיסות שונות וכאן חשוב להבין איך העסק הזה בסופו של יום מסתנכרן. אני רוצה להוריד את זה לרזולוציה של משפחה שצריכה לקבל החלטה אם לחזור לארץ, לעבור לגליל או לנגב ומצד אחד ייתנו לה הטבה בסבסוד אבל לא ייתנו לה הטבה בהיוון. אני מפעל, חברה שרוצה לעשות רי-לוקיישן, מצד אחד יאמרו לי שהביאו לי את הכביש אבל אין השקעות הון. צריך לראות שהעסק מסתנכרן. אם אני לא טועה, גם האוצר עבר לגישה שמרכזת בסוף סבסודים או הטבות ושלא יצא מצב שבצד אחד של הגליל יש הטבה כזאת ובצד השני הטבה אחרת אבל בסוף אתה משחק איזשהו משחק ואתה לא יודע מה להכריע כמשפחה או כיזם.


הנקודה האחרונה היא ההתייחסות לנושא של התקציב. בסוף הכול יחזור לכסף. השאלה אם אנחנו משחקים משחק יותר גדול בסכום אפס או בסכום הקודם שנקבע וצריך לחלק אותו כרגע ליותר רשויות וליותר השקעות. אז בעצם יצא שכרנו בהפסדנו כי המקומות שכבר הצליחו, הרוויחו ונכנסו לתהליך – אני תושב ירוחם היום ואני יכול להגיד שיש שינוי בירוחם כי המדינה נותנת הטבות ועושה השקעות ופתאום ירוחם, במקום הנחות המס שקיימות היום והטבות אחרות, פתאום אנשים ימצאו את עצמם במצב בו ישאלו למה להם בעצם לבוא והמקום ירד ממפת השיקולים.


לכן אני אשמח לקבל התייחסות לגבי התקציב הכולל של החוק. אני אומר לכולנו שצריך לראות שלא מפספסים את ההזדמנות הזאת כי נראה לי שזה מה שקורה כאן פעם בעשור או פעם בשני עשורים, כאשר פותחים בראייה לאומית מפה וקובעים לאן המדינה הולכת להתפתח, על שבעים-שמונים אחוזים מהשטח שלה. תודה.

גבי, אני מבקשת את ההתייחסויות שלך. תאמר לנו האם יש לנו מסגרת תקציבית שכל משרד קיבל, האם באמת יכול משרד לקבל החלטה היכן הוא משקיע והיכן לא לפי מפה פרטית שלו כפי שהציג את זה רוני, ובעצם איך אנחנו רואים את החוק הזה מתחיל להיטיב עם אותם תושבים בפריפריה עבורם החוק הזה יועד.

אני אזכיר לנוכחים כאן שהחוק הזה בעצם נוצר עקב פסיקת בג"ץ. פסיקת בג"ץ הייתה בעיקר בתחום החינוך אבל בג"ץ קבע שתי אמות מידה: האחת, שוויוניות שמובנת לכולנו, והשנייה, מידתיות.


בג"ץ אמר שאם על פי כל הפרמטרים אתם רוצים להעדיף אוכלוסייה מסוימת או אזור מסוים על פני אזור אחר, זה לא מידתי כי הדרתם ולא כללתם קבוצה גדולה ולכן רואים בזה פגיעה חוקתית. אני חייב לומר – וחברת הכנסת מירי רגב, את מכירה את הנושאים – שזה לא היה קל לממשלה. עד אותה פסיקת בג"ץ למעשה הממשלה פעלה על פי החלטות ממשלה בלי צורך לתת יותר מדי דין וחשבון. אני לא מדבר דווקא על הממשלה הזאת, כי הכול היה בממשלות קודמות ואני מדבר על ממשלות משנות ה-90.


החוק הזה בעצם קובע ארבעה עיקרים חשובים. העיקר הראשון מבדיל – וזה חשוב להבין – בין מתכונת של עדיפות מטעמי מדיניות למתכונת של עדיפות מטעמי צרכים מקומיים שהם יכולים להיות צרכים יישוביים או יכולים להיות צרכים אזוריים. בחוק כתוב שזאת עדיפות לאומית על פי אמות מידה מקצועיים. החוק הבדיל. אמות מידה מקצועיים, זה בעצם – ניתן דוגמא – אם יש למשל בירוחם מחסור במורים לאנגלית ומשרד החינוך מחליט שהוא נותן העדפה כספית למורים לאנגלית בירוחם, זה בסדר. כמובן שאם יהיה ישוב דוגמת ירוחם שיש בו את אותו מחסור, הוא יצטרך לשמור על שוויוניות.

ההחלטה היא שמשרד החינוך או משרד כזה או אחר מחליט איפה הוא נותן. החוק בעצם מאפשר לשר לקבוע איפה הוא שם את המשקולת.

בדיוק. צריך להדגיש עוד פעם כי זאת נקודה מאוד חשובה שהחוק עצמו הוא חוק כללי, הוא חוק שקובע מתכונת והוא לא קובע את אותם הפרטים שאותם צריכה הממשלה – אם הממשלה במליאתה ואם כל שר בנפרד – לקחת בחשבון.


דבר שני. החוק עצמו קבע שני סוגים של מיפוי של עדיפות לאומית כאשר האחד הוא מיפוי כללי, הווה אומר שהממשלה במליאתה מחליטה על אזורים או על אזור והיא אומרת שאלה הם אזורי העדיפות הלאומית מטעמים של מדיניות ובתוך אותה מפה חייבים השרים השונים או המשרדים השונים לקבוע מפות ייעודיות לכל תחום ותחום. למשל, אם בתחום השיכון בישוב מסוים שנמצא בתחום אזור עדיפות לאומית אין בעיה, לא חייבים לתת לו את אותה עדיפות שנותנים לישוב שלידו שבו כן קיימת בעיית שיכון.


הדבר האחרון שאני רוצה לומר הוא שבחוק עצמו הממשלה הציעה – והכנסת אישרה – פרמטרים מאוד רחבים של שקיפות. דרך אגב, אני אומר במאמר מוסגר, עשינו את זה גם בחוק ה-וד"לים וכפי שאת לפחות יודעת ההתנגדות לחוק הזה לא הייתה מטעמים ענייניים. היום כולם מברכים על החוק הזה למרות הצעקות שהיו לפני שלושה חודשים, כולל הירוקים, אבל זה במאמר מוסגר שאנחנו סוגרים אותו.

כולם מברכים על הכול אלא שבינתיים אין בנייה ואין דיור לזוגות צעירים. לא נפתח את זה כאן כי יהיה לנו דיון נפרד על נושא הדיור הציבורי, על פינוי-בינוי ועל דיור לזוגות צעירים. מרוב חוקים ומרוב רפורמות, בסוף, התוצאה היא האם זוג צעיר קונה היום דירה במחיר סביר? לא. כאמור, לא נפתח את זה לדיון.

לא נפתח את זה לדיון, אבל תרשי לי משפט קצר. אנחנו נגיע לוועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים ואנחנו נדווח. לדעתנו נעשה הרבה אבל אתם תשפטו כי אתם עושים עלינו את הביקורת. כולם מבינים שדירה זה לא דבר שיש על המדף ומורידים אותה. כשאני מראה שאנחנו בתקופה קצרה אישרנו בתוכניות איקס אלפי יחידות דיור בפריסה רחבה, זאת עדיין לא דירה שאפשר לגור בה אבל זה מעשה.


נחזור לעניין שלנו. בעקבות החוק הקמנו אתר פתוח לכל הציבור ובאתר הזה יש כ-800 דפים ושם יש את כל הנתונים הנדרשים לעניין עדיפות לאומית ולפחות רוני יכול להעיד כאן ממקור אישי שהוא מצא איזו טעות, הוא שלח לי מייל והטעות תוקנה תוך שעות. זאת אומרת, הציבור צריך לדעת ולמרות שפרסמנו את זה והכל, פחות משתמשים. כל החומר קיים, הצופה הבסיסי ביותר יכול להיכנס, זה כתוב בשפה פשוטה, הוא יכול לראות מפות, רשימות ונימוקים.


הנושא האחרון, ואני אבקש עוד מעט מאבנר להרחיב מעט, הוא שבמסגרת החוק אנחנו צריכים אחת לשנה לבצע איזושהי פעולה של בדיקה, של הצגה בממשלה ולאחר מכן אנחנו מגיעים לכנסת ומציגים את זה בפני ועדת הכספים. אנחנו עכשיו נמצאים בעיצומו של הכנת החומר. ראש הממשלה אכן הנחה אותנו לעשות בדיקה מחודשת, כאשר זה גם בעקבות הפגישה שהייתה לכם עם ראש הממשלה לפני חודש וחצי.


צריך להדגיש שכולם מבינים שיש צורך בתקציב כדי לתת הטבות. בשלב זה אין תוספות תקציב.

אתה אומר שנקבע חוק אבל לא סגרו במשרדים תקציב צבוע לטובת יישום החוק.

לא. אני רוצה להדגיש. יש תקציבים מיועדים למתן הטבות לעדיפות לאומית. התקציבים האלה, דרך אגב, באתר שלנו הם שקופים וכל אחד יכול להיכנס ולראות אותם. אלא שאלה הם תקציבים שנקבעו בהתאם ליכולות של הממשלה לממן. לכן, כאשר יש צורך או כאשר יש רצון של שר מסוים להרחיב את קבוצת הנהנים, הוא צריך לעשות את זה במסגרת התקציב הקיים.


אני רוצה לומר כאן משהו שאמרו לי לא כל כך לומר, אבל בכל זאת. אתם לפחות צריכים להבין שבמסגרת ההחלטות שהממשלה תקבל ליישום הצוות החברתי-כלכלי - קרי, טרכטנברג - כנראה שהתקציבים האלה יופחתו כי הרי אין יש מאין וכנראה שיצטרכו למצוא מימון לנושאים השונים שהומלצו בוועדה ואחד המקורות הוא קיצוץ רוחבי. כך אני מעריך, אבל הממשלה עוד לא החליטה.

שלום לכבוד יושב ראש ועדת הכספים.

שלום לאדוני. כאמור, הממשלה עדיין לא החליטה.

אני מבין שעדיפות לאומית זה לעשות עכשיו צדק חברתי במרכז הארץ.

לא אמרתי את זה.

לא. אני אמרתי.

מפת העדיפות הלאומית – כפי שאמרתי, היה דיון של כמעט שנה וחצי בוועדת הכספים – כאשר החליטו מה הקריטריונים, מי נכנס וכולי ובסוף נקבעה המפה שלא כולנו אהבנו אותה. אנחנו הגענו להסכמות. היו ראשי ערים, היו ויכוחים עם המשרדים, אבל נקבעה המפה. המפה הזאת נקבעה, אם אני לא טועה – יתקן אותי כבוד היושב ראש – חצי שנה-שנה לפני המחאה החברתית. נקבעה מפה והמפה הזאת שנקבעה, היא נקבעה לא כדי שתהיה מפה ויאמרו שיש חוק, אלא כי בעצם הממשלה – ואתה אמור היית ליישם את ההחלטה הזאת – הייתה אמורה לבוא ולומר שאלה הערים, המפה הזאת אמורה לבוא לידי ביטוי במשרדים הבאים, זה התקציב הצבוע שיש למשרדים כדי לממש את סדר העדיפות על פי החלטת השר. השר קבע שנניח הפעם הוא ישקיע בצפת ובפעם הבאה הוא ישקיע בעיר אחרת.


אתה אומר לנו כאן שקודם כל חובת הפיקוח של ראש הממשלה, כפי שהוא אמר לכם, אחת לשנה, אמורה להיות כבר עכשיו. אתם מכינים עכשיו את הרשימה שתאמר איזה משרדים עשו מה לטובת הערים. הבנתי נכון? אני מאמינה שאת הדבר הזה תציגו בפני ראש הממשלה ובודאי תצטרכו גם להציג את זה בוועדת הכספים על פי הנוהל שנקבע.

אחת לשנה.

אני שמחה שאנחנו מגיעים לזה עכשיו. זאת אומרת, לפני סוף השנה. בוודאי בינואר-פברואר תאמרו לנו מה עשיתם.

אנחנו נהיה מוכנים. אנחנו, הצוות המקצועי, נהיה מוכנים בימים הקרובים.

מצוין. זה טוב. הדבר השני שאתה אומר הוא שאנחנו צריכים לדעת שבעקבות המחאה ובעקבות ועדת טרכטנברג, לא רק שהכספים שגם ככה הם בעייתיים וגם ככה עוד לא אפשרו לתת אותם למשרדים, הכספים עוד יותר יצטמצמו לטובת נושא המחאה. זה מה שאתה אומר.

עדיין לא אומרים את זה. אני רק אומר בהערת ביניים או בהערת שוליים לדיון שכאשר הייתה החלטה וכאשר הממשלה החליטה על אזור עדיפות רחב, והדגשתי שהמשרדים עצמם צריכים לקחת ובתוך אותו אזור להניח את התשתית למפה שנוגעת לכל תחום ותחום, בשלב הזה החליטה הממשלה לא להגדיל את התקציבים. אמרתי שלקראת השנה הבאה אני מעריך שיהיה צורך לממן פעולות כאלה ואחרות של עדיפות שנגזרות מהמלצות הוועדה ואני מעריך שאחד המקורות למימון אותן פעולות יבוא מהתקציבים.

כרגיל, הפריפריה. זה ברור.

אבל אנחנו מביאים הרבה מאוד החלטות לפריפריה.

אני לא יודעת. קודם כל, אני לא ראיתי שום דבר בנושא ועדת טרכטנברג. אני לא יודעת מה ועדת טרכטנברג המליצה, מה אישרתם ומה נתתם לזה. אני עוד לא יודעת. אני רק יודעת על דברים שקורים בוועדת הכספים והם לא קשורים לוועדת טרכטנברג ויודעת שאלה נושאים שלפני כן דנו עליהם בוועדת הכספים. בטח גם יושב ראש ועדת הכספים יתייחס לזה.


תראה מה אתה אומר. אתה אומר כאן דבר שאני מנסה להבין אותו. הדיון הזה, אני לא בטוחה שנמשיך אותו ואת דעתי אני גם אומר במכתב שאני אכתוב לראש הממשלה. אני אולי שמחה שראשי הערים אינם כאן כי הם מבינים שבסוף אלה דברים כמו חול ואין מה לאכול. בסוף אתה אומר דבר מאוד פשוט. אתה אומר שאתם לא הגדלתם את התקציב למפת העדיפות הלאומית, אבל את זה ידענו. ידענו את זה בוועדת הכספים עם אישור החוק. ידענו על בג"ץ עדאללה והבנו מה הבעיות. החלטנו על קריטריונים.


באותה נשימה אתה גם אומר שהשר הרלוונטי הוא זה שאחראי לחלק את התקציב היותר קטן שיש לו. היום יכול השר לומר שהוא מטפל טיפול נקודתי בנצרת עילית, בבית שמש ובחצור, ובשנה הבאה בתקציב הזה – בגלל שהוא לא גדול – יטפל בירוחם, באופקים ובצפת. הוא יכול לעשות את זה.


אני שואלת אותך שאלה מאוד פשוטה. ראשית, בתקציב המאוד קטן שניתן, מה טופל עד היום? לא הגדלתם את התקציב. מה טופל, באיזה משרדים ובאילו ערים?

המשרדים יושבים כאן.

הם תכף יציגו את הדברים אבל אני שואלת אותך כמי שאחראי על זה, כמי שאמור באופן עקרוני לשלוף ולומר לי כאן טופל, כאן טופל, כאן עוד לא וכולי. אם כן, ראשית, אני שואלת מה טופל. שנית, על חשבון מה תבוא ועדת טרכטנברג? מתי נדע על חשבון מי תבוא ועדת טרכטנברג? על חשבון איזו עיר? על חשבון איזה נושא? על חשבון איזה תחום תבוא ועדת טרכטנברג? אני לא מדברת על ועדת המשנה שלנו – ואחרי הדיון הזה התכוונתי לדבר על הנושא עם הרב גפני, גם בנושא הזה שפתאום יש ועדה גם בוועדת הכלכלה – אבל זה הופך גם את ועדת הכספים לצחוק. יושבים, דנים שנה וחצי על חוק, מתקיימים ויכוחים ובסוף זה בעצם עוד חוק.

לגבי הוועדה החברתית-כלכלית. זה יגיע אליכם ותדונו.

לא יגיע.

או שלא יגיע.

זה ייעצר בשער פולומבו.

מה שיחליט היושב ראש.

לכאן זה לא יגיע.

שוב, אנחנו לא מטפלים בזה. אני אומר דבר מאוד פשוט וכאמור, נמצאים כאן נציגי המשרדים.

גם טרכטנברג לא רלוונטי לנושא?

כן רלוונטי כי הוא אומר שהמלצות ועדת טרכטנברג, התקציב לא יבוא מאין. מאיפה הוא יבוא? יבוא על חשבון אזורי פיתוח שגם כך התקציב כל כך קטן. גבי לא יודע כלום, אבל אלמלא ידעתי את מעמדך בלשכת ראש הממשלה, הייתי מאמינה לך כי אתה משדר אמינות.

ידעתי כל הזמן שהוא איש חכם, אבל לא ידעתי שהוא חכם עד כדי כך.


נכנסתי רק לברך אותך על שהעלית את הנושא הזה. לצערי הרב לא הולך לקרות עם זה שום דבר אבל הוא נושא שהחשיבות הלאומית שלו היא בלתי ניתנת לתיאור. אתמול העברנו את הנושא של אזור עדיפות לאילת. העברנו את זה ב-92 קולות ללא מתנגדים וללא נמנעים עם התנגדות של היועץ המשפטי לממשלה. העברנו את זה כאן והנושא שוב עלה על סדר היום.


נגיד את האמת. לא נמצאים כאן ראשי ערים. נכון?

אין.

אנחנו שני חברי כנסת מהקואליציה. מבין חברי הכנסת אין כאן מישהו מהאופוזיציה, אבל הייתי אומר את זה גם אחרת. יש בעיה עם הנושא הזה וזה לא רק הממשלה הנוכחית. אזור עדיפות לאומית לגבי כל הנושאים הללו, הוא נושא בעדיפות לאומית בלתי רגילה מסיבה מאוד פשוטה: אם אנחנו מתייחסים לחצור כמו שמתייחסים לחולון, זאת שאלה מאוד מרכזית בחיי מדינה, במיוחד מדינה כמו שלנו. אתמול היה כאן דיון עם פרי הגליל שהוא מפעל עוגן ואם הוא נסגר, הישוב נסגר. הממשלה צריכה לטפל בעניין הזה.


הבעיה המרכזית היא שלא הממשלה הקודמת ולא הממשלה הנוכחית מעזים לטפל בזה אלא משאירים את המצב כפי שהוא ואתם תעמדו בביקורת וזה בשעה שאתם לא אשמים. הממשלה הייתה צריכה לשבת בישיבה אחת, בשתי ישיבות ובשלוש ישיבות על מנת לגמור את העניין הזה ולהחליט מה מפת העדיפות לגבי כל נושא. גם לא כל אחד מתאים. שיכון זה לא תמיד ישוב מסוים, החינוך לא תמיד ישוב מסוים, אבל יש ממשלה שתפקידה למשול והיא צריכה לדעת את המפה מאנשי המקצוע והיא צריכה לקבל החלטות ושאלה יהיו גם החלטות שעומדות במבחן בג"ץ. דורית בייניש עומדת עם יד על העט כדי לחתום על פסק דין שאפילו אני החרדי לא אוכל לצאת נגדה.

זאת אמירה.

בנושא של המיסוי?

כן. הטבות המס. אני לא אוכל לומר מילה.

אנחנו מחכים שהיא תחתום.

את זה אני לא אומר. זה כבר יותר מסובך.

אנחנו לא יודעים מה כתוב שם.

מה שהיא תגיד, היא תגיד לבטל את זה. מה היא תגיד? ברור מה שהיא תגיד.


למה מחכים שהיא תחתום? למה לא מטפלים בזה? הרי יודעים בדיוק את העקרונות. כולנו יודעים. אף ממשלה – לא של קדימה, לא של הליכוד ואף ממשלה אחרת – לא רוצה לריב עם ראשי הערים. זאת תמונת המצב. גם אני לא רוצה לריב עם ראשי הערים ולכן אני לא אומר שמות, אבל במקום לומר שמקום מסוים צריך אזור עדיפות בנושא של חינוך והמקום הזה לא צריך אזור עדיפות בנושא של חינוך, כי לא כל המדינה היא כזאת, היא לא אומרת כלום. פשוט מחכים שדורית בייניש תחתום וזאת שערורייה שלא הייתה כדוגמתה. זאת אומרת, הרשות המבצעת, תפקידה לשלוט. הרשות השופטת, תפקידה לפקח, להעביר ביקורת שיפוטית על העניין כשאנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות. הדבר הזה הוא נורא ואיום. התוצאה שלו תהיה מאוד פשוטה: זה ימוטט את הישובים החלשים. זה ימוטט את הישובים שצריכים עדיפות בחינוך, ימוטט את הישובים שצריכים עדיפות בשיכון, ימוטט את הישובים שצריכים הטבות במס כדי לקלוט אנשים ברמה וכדי שהם יבואו לשם. הממשלות פוחדות להתמודד עם העניין הזה.


התוצאה תהיה רעה מאוד.


מה אמרת לגבי ועדת הכלכלה?

הם הקימו שם ועדה בנושא גליל ונגב.

לא יודע.

היא מתאימה בנושאים שלה לוועדה שלנו.

אני לא יודע, אבל אני יודע שאם את תגידי לי לא להביא יותר העברות של משרד ראש הממשלה עד שיקבלו החלטה, אני לא אביא וזה דבר שוועדת הכלכלה לא יכולה לעשות. יש לנו כאן יכולת.

שוורץ, למה אתה צוחק? אנחנו נעשה את זה בשיכון.

היום כבר התחלנו בחלק מהעניין. שיכון דווקא העברנו אבל אלה היו רק 700 אלף שקלים.

בכל זאת שר השיכון הוא מ-ש"ס.

36 מיליון שקלים של החשב הכללי לא העברנו. יש לנו יותר יכולות וגם מבחינת החוק הם מחויבים לוועדת הכספים גם בנושא של הפריפריה מכיוון שזאת אותה מפה אתה צריך להתמודד.

הלוואי. שיהיו כמה שיותר ועדות, אבל שיהיו תוצאות.

אני מעדיף שלא יהיו ועדות אבל שיעשו את מה שצריך לעשות. מקימים ועדות משנה, תודה רבה, כולם מדברים אבל שלא יקימו שום ועדה אלא יעשו את מה שצריך לעשות. התפקיד שלנו מבחינת ועדת הכספים, זה התפקיד שלנו ואנחנו לא מספיק עושים את מלאכתנו בעניין הזה.


אני מברך אותך על כך ומה שתחליטי, אני מוכן לבצע. תודה רבה.

תודה רבה.


אני מציעה שנשמע את נציגי המשרדים ואז נראה איך אנחנו מסכמים. כפי שאמר גפני, הוא שולט על הברז של הכסף, כך שלפחות בעניין הזה אולי נצליח במשהו לקדם דברים אמיתיים. אנחנו נתחיל לפי הסדר, לא של החשיבות, אלא לפי הסדר שמנהלת הוועדה כאן החליטה.


אנחנו נתחיל עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. נמצא כאן אשר שטרית. בבקשה.

אני מייצג את מרכז ההשקעות. מרכז ההשקעות היום מתבסס על החוק לעידוד השקעות הון ועל החלטות ממשלה מספר 1060. ההבדלים ביניהם קיימים. החוק לעידוד השקעות הון מינוס 1060, בעצם נותן את נפת אשקלון. נפת אשקלון בחוץ. אלה ההבדלים ואנחנו הולכים לפי זה.

מה כן יש?

מה הקו הצפוני?

מי בחוץ, בסדר, אבל מה כן קיים? מי מקבל מה? איפה יכולים לקבל משהו מסודר על מי מקבל מה ואיך זה בא לידי ביטוי?

יש לי רשימה. אני יכול להעביר לך רשימה ארוכה מאוד של הישובים שמהווים חלק מאזור עדיפות.

במה זה מתבטא.

במרכז ההשקעות מסלול תעסוקה מסבסד שכר לשני סוגי אוכלוסיות: האוכלוסייה הכללית והאוכלוסיות המיוחדות הכוללות חרדים, ערבים, חד הוריים ומוגבלים. האוכלוסיות המיוחדות מסובסדות בכל הארץ ללא כל קשר לישוב בו הם מתגוררים. כלומר, כאן אני לא צריך שום חוק אלא אני מסתפק בסוג האוכלוסייה עצמו, באוכלוסיות המיוחדות.


לגבי האוכלוסייה הכללית שהיא לא בגדר אוכלוסיות מיוחדות, שם זאת פונקציה של אזורי עדיפות.

זה לא נותן לי תשובה. אני באמת מכבדת אתכם ויודעת שאתם עושים עבודה, אני מבקשת ממך דבר מאוד פשוט. אני רוצה מפה. אני רוצה רשימה. עפולה, חצור, באר-שבע וכולי. תגיד לי מי כן ומי לא. דרך אגב, בעניין הזה אני מקבלת שהשר יכול להחליט על פי שיקול דעתו כי יש לו איקס תקציב והוא יחליט למי הוא מחלק אותו.

אמרתי. יש מאות ישובים שיכולים לקבל מאתנו הטבות.

אני רוצה לדעת מי כן.

אני אעביר לך רשימה.

אני רוצה לפי מפת העדיפות הלאומית. יפנה אליך רוני שהוא מרכז הנושא הזה והוא יפנה אליך בשמי ולא בשמו. הוא יושב כאן כאחד מחברי הצוות שלנו. הוא יפנה אליך ואתה היום-מחר תעביר לו ואלי במייל רשימה של הערים ותציין מה מקבלת כל עיר. נדע מה מקבלת כל עיר.

לא מה היא מקבלת.

יזם שירצה להקים היום מפעל בחצור, מה הוא יקבל. אנחנו נפנה לראש עיריית חצור, ונמצא כאן נציגו הנאמן, ונשאל אותו האם הוא יודע שמפעל עם איקס עובדים שיוקם בחצור יקבל הטבות כאלה וכאלה. האם מישהו פנה אליכם, איזה יזם, כי אולי הוא רוצה את זה? אולי הוא אפילו לא יודע מה מגיע לו? אני רוצה לדעת איזה ישובים ומה ההטבות שהם מקבלים. דרך זה אני רוצה לעודד כי יכול להיות שאנחנו נשב ונגיד שנפנה לכמה יזמים ונאמר להם שכאן יש להם הטבה כזאת, שם יש להם הטבה אחרת ושיבואו כי הממשלה מעודדת אותם לבוא. יכול להיות שהיזמים בכלל לא יודעים את זה. אני רוצה לקבל רשימה האומרת מה ההטבות ובאיזה ישובים. אני לא רוצה יותר לקבל דברים כלליים. זה כמו שהיום הייתה ישיבת ועדת חוץ וביטחון, רגילים שמנהלים ישיבה וכאשר מגיע האלוף או מגיע הרמטכ"ל, הוא נותן סקירה כללית אין יותר סקירות כלליות שלוקחות לי את כל הזמן. אני רוצה נושאים ספציפיים – חיילים, חיילי מילואים, שירת נשים וכולי. נושאים נקודתיים. אותו הדבר כאן. אני מבקשת עכשיו תכל'ס. אני מבקשת לקבל מפה מסודרת. אתה תגיד לי שאלה הישובים ואלה ההטבות, מי מימש אותן ומי לא מימש אותן.

תקבלי.

תודה רבה לך.

משרד התעשייה מזמן הוא לא רק תעסוקה. אני חושב שהבעיה הכי כאובה בפריפריה זה הנושא של מעונות יום.

על הכול הוא צריך לתת הסבר.

תקבל מפה מדויקת.

בחוק יש תשעה היבטים.

בחוק יש תשעה היבטים. יש גם את חוק עידוד השקעות הון, יש גם את המחקר והפיתוח וכולי.

אני מבקש לומר עוד הערה לגבי התקציבים. קודם כל, התקציב של מרכז ההשקעות מעוגן בחוק, כך שהוא לא יוכל להיות מופחת כתוצאה מוועדת טרכטנברג. התקציב של מרכז ההשקעות בשנת 2012 הוא 250 מיליון שקלים וכל כולו ילך למענקים להון פיזי וגם להון אנושי. כלומר, מסלול תעסוקה.

בפריפריה?

לא רק בפריפריה. בכל אזור עדיפות.

אני יודעת. אני גם דיברתי עם שמחון. אני יודעת שבסך הכול במשרד התעשייה יש התייחסות לזה, גם לעסקים קטנים עליהם לא דיברתי כאן, ואני מבקשת לקבל רשימה. אחרי שנקבל את הדבר, נלך שר-שר נקודתית, פגישה אתו כדי להתחיל לראות מה קורה כי אחרת יבואו ויאמרו שהממשלה לא עושה עם זה כלום אבל אנחנו כן רוצים להראות שאנחנו עושים משהו.


אני מבקשת שזה יצא כסיכום מסודר של הוועדה דרך ועדת הכספים. משרד התעשייה, אשר שטרית, יעביר רשימות. כמה זמן אתה צריך לזה?

עד יום ראשון תקבלי את המבוקש.

יום ראשון. משרד התעשייה, אשר שטרית, יעביר אלינו עד יום ראשון ואנחנו נעביר את החומר בין הגורמים השונים. אני מבקשת לדעת מה ההטבות שמשרד התעשייה נותן ולאיזה ישובים, מה גובה המענקים והתייחסות לכל הנושאים שמשרד התעשייה אמור להתייחס אליהם. בסדר?

בסדר.

מצוין. זה לגבי משרד התעשייה.


אנחנו עוברים למשרד הבינוי והשיכון.

כמו שאמר גבי, אנחנו בהתכנסות לרשימה המוצעת. היא צריכה כמובן לעבור את העין של משרד המשפטים. אנחנו צריכים לעשות את זה בצורת קריטריונים שוויוניים, מידתיים וכל מה שכרוך בזה. לכן צריך את עינו של משרד המשפטים כדי שיאמרו לנו אם מה שהתכוונו, גם עומד בכל המבחנים.

יש לכם רשימה מסודרת?

אנחנו לקראת גיבוש הרשימה.

לקח לכם זמן. שנה.

הכנו רשימה אבל היא בהכנה לאישור משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה.

רשימה של הישובים?

הרשימה מתבססת על החלטת הממשלה 1060.

מה היא אומרת?

בהחלטת הממשלה 1060 יש רשימה שמרכזת את כל הישובים שנכללים באזורי עדיפות לאומית. מתוך הרשימה הזאת, מאחר וכל משרד התבקש להכין מפה שרלוונטית - כמו שגבי גולן אמר - לצרכים שלו, ישבנו על המדוכה והכנו מפה שכוללת את הישובים הכפריים ומפה אחרת הכוללת את הישובים העירוניים עם פרמטרים אובייקטיבים, שוויוניים וכדומה.

במה זה בא לידי ביטוי? נניח עכשיו אושרה המפה שלכם, שתכף נדבר עליה, אבל במה זה בא לידי ביטוי?

לפני כן אני רוצה להשלים ולומר עד שהמפה הזה תישאר, זה לא שמשרד השיכון לא מטפל באזורי עדיפות לאומית. הוא מטפל בהם לפי המפה הישנה.

כמו כל החוק.

יש חפיפה מאוד גדולה בין שתי המפות.

מצוין. הבנתי. אני שואלת אותך שאלה. רשימת הישובים שתאושר על ידי משרד המשפטים ועל ידי משרד ראש הממשלה, במה יבואו ההטבות לידי ביטוי?

אותם כלי סיוע שכרגע נמצאים.

מה הם?

בשני אלמנטים. אני אדבר על סבסוד הפיתוח. היום אנחנו מסייעים ונמשיך לסייע בחמישים אחוזים סבסוד פיתוח. הקבוצה בעצם תתחלק לשניים, בתקווה שהיא תתחלק לשניים, אבל אנחנו עוד בדיונים עם משרד האוצר ובל נשכח שהמפה החדשה כוללת בתוכה הרבה יותר ישובים.

זה ברור.

בהנחה שהכל יתכנס למה שאנחנו רוצים, יינתן סיוע כאשר מדובר בחמישים אחוזים סבסוד פיתוח לבנייה רוויה ולבנייה צמודת קרקע, לפי סיווג טופוגרפי, בין שישים אלף למאה אלף שקלים.

מה סכום התקציב שצבעתם לטובת יישום מפת העדיפות הלאומית?

מה שכרגע נמצא בספר התקציב, צחי תכף ידבר על זה. הוא זרק קודם לכן סכום מסוים.

מה הסכום עליו את יודעת?

אני שייכת לבנייה העירונית אבל יש גם את הבנייה הכפרית. בבנייה העירונית אני יודעת שיש 34 מיליון שקלים.

רק לסבסוד.

רק לסבסוד.

יש תשעים מיליון שקלים.

תשעים מיליון שקלים לכל משרד השיכון.

צחי, כמה למשרד השיכון?

תשעים מיליון שקלים לנושא הסבסוד. היא דיברה על 34 מיליון שקלים שזה למגזר העירוני אבל יש מגזר כפרי ויש את מגזרי המיעוטים.

אני שואלת בסך הכול.

תשעים מיליון שקלים.

תכף נדבר על זה.

אני רוצה לומר משהו.

תכף אתה תגיע כי הרי יש כאן כמה סעיפים. יש כאן גם סבסוד לרכישת דירה, יש פה גם סבסוד לפיתוח, יש את העניין של עלויות פיתוח כפרי, מענקים לבנייה ביטחונית, השלמת פיתוח שכונות ותיקות וסיוע לבנייה בקיבוצים ובמושבים שיתופיים. זה מה שכתוב בחוק ואני לא ממציאה כאן כלום.

אני יכולה להתייחס לפרמטרים נוספים שהמשרד מטפל בהם. אני לא יכולה להגיד כרגע צבע של כסף אבל אזורי עדיפות לאומית בהגדרה במשרד השיכון מקבלים עדיפות בפרמטרים שוטפים שאנחנו מטפלים בהם. זאת אומרת, שכונות ותיקות ומוסדות ציבור. ליישובי עדיפות לאומית יש הטבה.

מתי אני אוכל לראות – כמו שסגרנו עכשיו עם משרד התעשייה שבשבוע הבא אנחנו רואים מפה מסודרת שתראה לנו מה מקבל כל ישוב – את המפה שלכם?

היא עוד לא קיבלה אישור. אני לא יכולה להציג אותה.

כמה זמן צריך כדי לקבל אישור?

לפני האישור. במקביל לאישור של משרד המשפטים, הרי יש כאן בנייה של תפיסה. משרד המשפטים הוא פילטר משפטי וזה בסדר גמור. במקביל אני חושב שחשוב לקבל את זה, להבין את הפרמטרים ואת התפיסה של המשרד.

אני צריכה אישור.

היא שבויה בידי משרד המשפטים.

יש מניעה להעביר לוועדת הכספים חומר בלי אישור משרד המשפטים?

אני לא יודעת.

אני לא שמעתי על דבר כזה.

אם הפרמטרים שלנו לא נכונים, משרד המשפטים יבוא ויאמר לנו שהקריטריונים שקבענו לוקים בחסר. אני לא רוצה שהמפה הזאת תפורסם.

יכול להיות שיש עוד פילטר שהוא לא רק הפילטר המשפטי אלא הוא הפילטר התפיסתי שהוא לא פחות חשוב.

גבי, איך יכול להיות – ואתה הוא זה שאמור להגיש לראש הממשלה את הפיקוח על יישום החוק ואחר כך לוועדת הכספים כפי שדיברנו קודם - שמשרד הבינוי יקבל אפס?

לא. משרד הבינוי מעביר אלינו. אמרתי שאנחנו עכשיו עורכים את החומר. בין היתר משרד השיכון העביר אלינו חלק מהחומרים, יש שם דברים שצריך לקבל החלטה של מדיניות במשרד עצמו וכל הדברים האלה יסתיימו.

אני רוצה לקבל מפה מסודרת שמראה מה עשיתם עד עכשיו.

מפה שתשתנה בקרוב.

כן.

את רוצה מפה ישנה?

לא. אני רוצה מפה חדשה. לא יכול להיות שמצב שצריך להגיש לראש הממשלה, בנושא הכי בעייתי והכואב שהצית את המחאה הזאת, נושא השיכון והדיור, ועדיין המפה לא אושרה. ההחלטה של שר השיכון או אני לא יודעת של מי, לא אושרה על ידי משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים.


אני רוצה להבין, מה כל ראש עיר שחי בפריפריה מקבל מתוך מפת העדיפות הלאומית בנושא ההטבות בדיור. מבחינתי תגידו לי שזה וזה מבחינת החוק לא מיישמים, אבל זה וזה כן מיישמים. אני שוב אומרת שאני מבינה שיש סדרי עדיפויות, אני מבינה שהתקציב קטן, אבל אני רוצה לדעת מה נשאר מתוך זה. אני רוצה לדעת מה יש לכם כרגע. מה יש לכם כרגע, מה אתם על פי המפה החדשה מתכוונים לעשות אתם.

חבל שאני עקשן, אבל אולי אני לא מבין כל כך. אין מפה חדשה שאושרה, אז מה אני אעביר לך? מה שאני חושב שאולי יהיה או לא יהיה?

מה כן אושר? על פי מה אתם עובדים?

זה לא שמעבירים ישוב, מחכים לתשובה ואז מעבירים עוד ישוב.

אני רוצה לקבל את המפה הישנה.

אין בעיה.

אני רוצה להבהיר לך מה סוכם לגבי המפה החדשה. את תקבלי ממני מפה חדשה ומהם תקבלי מפה ישנה?

לא.

בעניין הזה יש לי הצעה. הועברה לכל המשרדים החלטת ממשלה 1060 וביקשו מהמשרדים להתכוונן להחלטה 1060. אנחנו, משרד התעשייה, התכווננו ל-1060 ואנחנו ממליצים לקבל את כל 1060. כנ"ל כל המשרדים. כל המשרדים צריכים לעשות את זה.

אני רוצה להבין. מתי משרד ראש הממשלה מתכוון לאשר את החלטה 1060? אם כך, כולם יעבירו.

התהליך הוא שהחלטת הממשלה קבעה החלטה במסגרתה השרים יכולים לתת עדיפות. הדבר היחיד שהשרים צריכים לעשות זה לעדכן את הממשלה אם זה במסגרת הסמכות והתקציב שלהם. אם זה לא נוגע לתקציב נוסף, צריך לדבר עם האוצר. ההיבטים של הקריטריונים, איך מקצים, צריך להתייעץ וצריכים לעבור איזו חוות דעת משפטית.


משרד השיכון נתן הטבות. זה לא שהוא לא נתן הטבות בשנה האחרונה במסגרת 1060. לדוגמה, ההטבות של ה-28 ישובים עם המאה אלף שקלים מענקים, סבסוד ומענק, זה במסגרת החלטה 1060.

אני אנסה לעזור לך. למשרד יש קושי - על זה ישראל וסימונה דיברו – לבוא ולשנות את תמהיל ההטבות הקיים היום. דיבר כאן קודם היושב ראש גפני על הטבות המיסוי שקשה לשנות. המשרד, גם בהטבות הישנות, מתקשה. לוקח לו זמן לשנות קריטריונים כי יש כאן עניין של תעדוף. כשבאים ונותנים הטבה חדשה, את המענקים שלא היו ערב החלטת הממשלה על אזורי עדיפות לאומית, גם היה תהליך מאוד ארוך של גיבוש רשימת הישובים. למשל יש 28 ישובים על פי קריטריונים שמתאימים למשרד השיכון, על ידי קרקע, כוח המשיכה של הישוב, דברים שלוגית אתה רוצה שיהיו בהחלטות שקשורות בשיכון ובאמת המשרד הסיט מקורות וכך גם האוצר לטובת ההחלטה הזאת מרגע שהיא התקבלה.


יש כמובן את ההטבות הקיימות וגם אותן צריך להתאים כמו שהמשרד אמר, זה תהליך והוא יעשה. ההטבות ממשיכות להינתן.

הבנתי מה אתם אומרים. אני רוצה לדעת שני דברים: מתי משרד ראש הממשלה הולך לאשר להם את המפה החדשה.

לא צריך לאשר להם.

אם לא צריך לאשר להם, למה הם מחכים?

למשרד המשפטים.

שר המשפטים? אני אפנה לשר המשפטים. אני רוצה לבדוק למה שר המשפטים צריך לאשר את המפה החדשה דווקא של משרד השיכון ולא של משרד התעשייה. אני רוצה להבין את זה.

אי אעשה לך סדר. להנחות בשיכון יש שני היבטים. יש קודם כל את ההיבט של הנחות במחירי הקרקע. כאן יש מועצת מקרקעי ישראל והיא הסמכות הסטטוטורית לקבל החלטה. בינתיים, בשלב זה, החליטה המועצה להישאר במפה הישנה. דרך אגב, זאת החלטה שרישומה לא ניכר בתקציב המדינה כי זאת הפחתת הכנסות ולא הוצאה אבל עדיין זאת החלטה מאוד כבדה. מדובר כאן על מיליארדי שקלים.


יש את הסיוע של משרד השיכון שזה סיוע בתחומים שונים. הסיוע הזה הוא מאוד מקצועי, כדי לכוון את מעט הכסף שיש למקומות הכי נכונים ומשרד השיכון פועל כבר במשך זמן רב כדי באמת לבדוק איך הוא מקצה את מעט הכסף שיש לו בצורה הכי טובה.


אנחנו פנינו למשרד והמשרד נמצא בהליכים, אחרונים, כמו שהוזכר כאן, כדי לגבש את עמדתו. יעביר לנו את העמדה, העמדה הזאת תהיה במסגרת הדיווח הכללי עליו דיברתי קודם שראש הממשלה או מי מטעמו ייתן לוועדת הכספים. אני מעריך שזה יהיה סביב סוף השנה.

סביב ינואר אנחנו נדע מה קורה.

אני מעריך. אני מקווה.

אני רוצה – ואנחנו נמתין בדריכות לאישור משרד ראש הממשלה את הסיוע של משרד השיכון – עד יום ראשון את המפה אתה אתם עובדים עד עכשיו.

אין בעיה.

והדבר השני, את ההנחות במחיר הקרקע. זאת אומרת, גם בנושא של מינהל מקרקעי ישראל.

זאת אותה מפה.

מצוין. לא מפה. רשימה. אני רוצה לקבל עיר-עיר ולדעת מה היא קיבלה.

אני רוצה להבהיר. משרד הבינוי והשיכון כרגע מטפל במפה הישנה במה שנקרא אזור עדיפות לאומית א'. הוא לא מטפל באזור עדיפות לאומית ב'. מינהל מקרקעי ישראל, בהנחות שלו לקרקע, מטפל גם באזור עדיפות לאומית א' וגם באזור עדיפות לאומית ב'. הוא נותן הנחה גם ל-א' וגם ל-ב'. מפת אזורי עדיפות לאומית הישנה, גבי, אתה יכול לתת אותה.

היא נמצאת באתר שלנו.

לא. חבר'ה, תראו, אני שמחה שהכל עובר, אבל אולי אתם פוחדים שנראה שיש ארבעה ישובים שרק הם מקבלים את ההטבות. אתם לא פוחדים מזה, אתם הרי לא רוצים שאני אגיע למסקנה מוטעית כזאת שרק ישובים מסוימים מקבלים את ההטבות, ולכן אני מבקשת לקבל את המפה הישנה. אני מבקשת לקבל את המפה הישנה, על פי חלוקה של כל עיר ומה היא קיבלה, גם של מינהל מקרקעי ישראל לגבי א' ו-ב' וגם שלכם.

אז צריך לפנות למינהל.

אני יודעת שמינהל מקרקעי ישראל הוא חלק ממשרד השיכון. כשנוח לכם, זה חלק ממשרד השיכון וכשזה לא נוח לכם, הוא לא חלק ממשרד השיכון.

זה ממש לא חלק.

אם כן, להבא לדיונים האלה אני מבקשת להזמין את מינהל מקרקעי ישראל. כנראה לא

יש.

שר השיכון. אם זה שר השיכון, הם באו כנציגי שר השיכון.

הם לא מייצגים את המינהל.

אני מבקשת לפנות למינהל מקרקעי ישראל ועד יום ראשון הבא להעביר לי את המפה הישנה והחדשה של ההטבות שנותן מינהל מקרקעי ישראל בהנחות בקרקע. אני מבקשת את המפה הישנה והחדשה.


אני מבקשת ממך, כי אתה אמור להציג לראש הממשלה עד ינואר את המפה החדשה של משרד השיכון, שברגע שאתה מקבל את המפה – תעביר אותה אלי.

בעיה. אני לא יכול להעביר אליך. אנחנו נקבל את המפה, נקיים את הדיונים אצלנו ובמועד המוקדם ביותר נעביר לכנסת.

בסדר.

דרך אגב, בחוק כתוב בדיוק איזה דיווח אנחנו צריכים לתת, למי לשלוח וכולי. אנחנו נפעל על פי החוק. אני כמובן אדבר אתך ואתן לך איזושהי התרעה לפני כן.

אנחנו נרשום את העניין הזה ונעביר אותו לגפני כדי שידע שנושא המפה החדשה עדיין זה נמצא בדיונים. זה פשוט לא יאומן. אני לא מבינה איך המפה החדשה עוד לא אושרה כשבעוד חודש אתם צריכים לתת דיווח לראש הממשלה.

גבי, יש אילוץ של בג"ץ לגבי לוח הזמנים. נכון? זה עד פברואר הקרוב, לא?

כן. פברואר.

בקיצור, אני מבקשת לקבל עד יום ראשון את המפה הישנה ואת המפה של המינהל. לגבי המפה החדשה ניתן להם חודש. בעניין הזה, לקראת זה שתציגו את הנושא, נקיים ישיבה רק לגבי מפת העדיפות הלאומית עם כל ראשי הערים והיא תתקיים ביום שני – ולא ביום שלישי, כי זה יום קשה לראשי הערים – בין 12:00 ל-2:00. נקיים יום עיון מסודר. נדבר על זה עם גפני ואז יבואו כל המשרדים ואני מתארת לעצמי שאז גבי יוכל להציג תמונה מלאה על מה המפה, מי קיבל וכולי. אז באמת גם נעשה משהו ציבורי כדי שיינתן לראש הממשלה כל הקרדיט שמגיע לו בעניין מפת העדיפות הלאומית כפי שצריך להיות.


אנחנו ממשיכים למשרד הבא, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

שלום. אנחנו עבדנו באופן קצת שונה מאחר שלא הייתה לנו מפה כמו המפות הקיימות במשרדים אחרים. אנחנו התבססנו בעבר על החלטות ממשלה שונות לגבי רשויות מסוימות או ישובים מסוימים בתוך מועצות אזוריות.


בקריטריונים, בתקנות התקציביות, אנחנו כללנו סעיף ספציפי שנקרא מקדם עדיפות לאומי. למעשה מה שכתב הבג"ץ. נדרשנו על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל ידי ראש הממשלה לעבור על כל אמות המידה, על כל הקריטריונים בכל התקנות התקציביות וסיימנו את העבודה. עד התאריך הקובע יש לנו עוד ישיבה אחת לסגור הכול.

מה התאריך הקובע?

התאריך הקובע הוא חודש פברואר. אנחנו בעצם סיימנו את הכול כבר מזמן ונשארה לנו רק תקנה אחת ספציפית שעוד השבוע ישבנו קצת ליישר אותה.

גם המפה שאושרה, לא תמיד עונה לכל דבר ודבר. כפי שהיא לא תמיד תענה בשיכון ובתעשייה באותה מידה, לא תמיד היא לא תמיד היא יכולה לענות לרווחה. יש לנו למשל ישובים מאוד קשים, כמו ג'יסר אל זרקא, לוד, רמלה וכולי, שהם לא בהכרח מתיישבים לנו בתוך המפה ואנחנו לכן לוקחים אותה בחשבון ומתייחסים לצורך של שירותי הרווחה באותם הישובים.

בשלב הראשון עשינו שינויים עקרוניים שאושרו לנו בטרם החלטת הבג"ץ של משרד החינוך, בדיון אחר שהיה כלפי המשרד שלנו לגבי אמות מידה. באמות המידה שהיו לנו בעבר, לגבי כל הרשויות, הקצינו מתוך התקציב התייחסות למצב הרשות המקומית לפי אשכול חברתי-כלכלי עשרה אחוזים מן התקציב. השינוי הדרסטי שעשינו הוא 25 אחוזים מהתקציב. במרבית יישובי הפריפריה או הישובים החלשים שלא בפריפריה, בלאו הכי האשכול החברתי-כלכלי שלהם הוא נמוך.

לא בהכרח.

לא בהכרח אבל חלק גדול.

סתם דוגמה. קריית שמונה, אשכול חמש.

זה משהו אחר שגם צריך לבדוק איך האשכול נבנה ואת זה בודקים במשרד הפנים.

בואי נראה איפה עומדת המפה.

אנחנו לא עשינו מפה מכיוון שיש לנו שונות מאוד גדולה. כשאתה מטפל בילדים, יש לך טיפול מסוים. כשאתה מטפל בזקנים, יש לך טיפול אחר.

כן, אבל את קיבלת תקציב מיועד וצבוע למפת העדיפות.

לא קיבלנו. אין לנו תקציב מיועד וצבוע.

איפה נציג משרד האוצר?

אנחנו מראש אמרנו שאנחנו מחילים את זה, לא מקצים מתוך התקציב שלנו תקציב למטרה הזאת אלא אנחנו מכלילים אותו בתוך אמות המידה באופן שזה ייתן מענה. קשה מאוד לעשות כך שישוב יקבל עדיפות לאומית לזקנים, אחד לילדים ואחד לנערות במצוקה. זה דבר בלתי אפשרי. אלה סוגים שונים של הרבה מאוד תמהילים.

ברור.


צחי, משרד הרווחה לא קיבל תקציב צבוע לטובת יישום מפת העדיפות הלאומית?

עקרונית – אני לא רוצה לדבר ספציפית – החלטת הממשלה שאימצה את מפת אזורי עדיפות לאומית, החלטה 1060, אמרה שאין תוספות תקציביות וכל משרד אמור לפנות מקורות מתקציבו ולשנות סדרי עדיפויות.

נכון, ואנחנו עשינו את זה במסגרת הקריטריונים כפי שהצגתי.

את יכולה לתת לנו מפה?

לא. אני לא יכולה לתת מפה מכיוון שאני מסבירה, יש שונות. אנחנו לא נבנה מפה מיוחדת לטיפול בקשישים.

אני שואלת אותך. מה שאתם עושים עכשיו בפריפריה, בנגב ובגליל.

אנחנו נוגעים בכל הרשויות ולאו דווקא פריפריה. יש גם רשויות מאזור המרכז, אם הן חלשות, אנחנו מתייחסים אליהן.

את זה הבנתי וזה מצוין. אתם עושים עבודה מצוינת.

אנחנו לא מבחינים.

אני שואלת מה אתם עושים בפריפריה.

יש רשויות בפריפריה, כפי שהסברתי.

אני שואלת אותך לגבי הרשויות שאם מסייעים להן – ואני מבינה ומקבלת את מה שאת אומרת – במה אם מסייעים.

אי אפשר לפרק את זה לגורמים.

אני מבינה את מה שאת אומרת. האם את יכולה לתת לי רשימה של ערים בפריפריה ולומר לי מה הן קיבלו מבחינת הרווחה?

שהן קיבלו יותר בהשוואה לשנים קודמות?

לא. מה הן מקבלות כרגע ולא בהשוואה לשום דבר. מה הן מקבלות היום.

מה התקציב שעומד לרשותן היום?

כן.

אנחנו יכולים לתת. בתום שנת התקציב, אנחנו ניתן לכם בדיוק מה כל רשות ורשות קיבלה.

וזאת מבחינתכם התפיסה של ההחלה של עדיפות לאומית?

כן, אבל מעבר לזה אני רוצה לציין עוד דבר. יש ובכל זאת, כפי שנאמר כאן, לפעמים יש רשויות עם מצב סוציו אקונומי גבוה יותר כמו למשל אילת. אנחנו נתנו הטבות מסוימות בקטן. אני לא אומרת שההטבות הן סופר משמעותיות, אבל נתנו כדי לקלוט עובדים באילת. עשינו העדפות מאוד מסוימות ומאוד קטנות כאלה שלא מחייבות אותנו להגיע להחלטות ממשלה או למשרד המשפטים. עשינו זאת בתוך סדר העדיפויות שלנו, הטבות לאנשים ועל ידי כך הצלחנו לקלוט יותר עובדים סוציאליים באילת. עשינו הטבה למשל בישובים – ולכן השונות – לעובדים שצריכים להגיע לבית הספר של המשרד, בית ספר שנותן השתלמויות לעובדים סוציאליים – לא הכשרה כי ההכשרה ניתנת באוניברסיטה – והוא ברמת גן. כל הישובים שהם במפת הפריפריה, הם קיבלו. לכן השונות היא מאוד גדולה. אנחנו יכולים לציין לכם את הכללים אבל אנחנו לא יכולים לפרט.

אני לא צריכה את הכללים. אני לא באקדמיה ואני לא בודקת את הכללים שלכם. אני רוצה לדעת מה משרד הרווחה נותן לישובים בפריפריה, נניח קריית שמונה מקבלת בנושא מסוים 1, 2, 3, 4 כסיוע משרד הרווחה. צפת, כך וכך. אילת כך וכך. מיתר כך וכך. שדרות כך וכך. אני רוצה לדעת לפי ערים מה כל עיר מקבלת.

אין שום בעיה אבל תרשו לנו לסגור את שנת התקציב ואז תקבלו את התמונה היותר טובה.

בסוף דצמבר?

בדצמבר, עם סגירת התקציב תקבלו תמונה בסעיפים המרכזיים ולא בכל פריט ופריט .

בסדר. משרד החינוך.

למעשה כבר הצגתי דיווח מלא בדיון הקודם אבל אני יכול לחזור עליו אם נידרש.

לא. נכון. קיבלתי דיווח מלא. אני לא רוצה שתחזור עליו אבל תשלח לי אותו כתוב ותכתוב מה עושה משרד החינוך.

בסדר. זה אותו דיווח שמסרנו למשרד ראש הממשלה.

לפי הדיווח שמסרתם, תאמרו מה אתם עושים. מתי אתה יכול להעביר לי את הדיווח הזה?

אני אעביר אותו בשבוע הבא.

יום ראשון זה בסדר?

כן.

בסדר. איזה עוד משרד יש כאן שלא התייחסתי אליו חוץ מהאוצר? משרד ראש הממשלה יסכם. יש עוד משרד שנמצא כאן?

משרד הפנים.

איך אתם מביאים את זה לידי ביטוי?

הביטוי שאנחנו נותנים לזה, זה במענקי פיתוח. אנחנו משתמשים בעצם במפה החדשה.

1060.

מה זה מענקי פיתוח לסבסוד?

אנחנו בעצם מקצים סכום מסוים כעזרה לרשויות במענקי פיתוח לטובת פרויקטים של פיתוח.

אתה יכול להעביר לי את רשימת הישובים והמענקים?

כן.

עד יום ראשון זה בסדר?

כן.

תודה. משרד האוצר, תגיד לי מה תקצבתם, כמה תקצבתם, איך אתם רואים את העניין. לאחר מכן עוד מילה של משרד ראש הממשלה ואני אסכם.


מי נמצא כאן מהמסים?

אין. משרד האוצר.

אין לי מה להוסיף לך מהדיון הקודם.

אני זוכרת שדיברנו על כך שאתם כן תעבירו משהו מסודר בנושא המיסוי, מי מקבל הטבות מס, איך מקבלים הטבות מס, איפה מקבלים וכולי. את זה לא העברתם.

אני לא זוכר שביקשת, לפחות זה לא רשום בפרוטוקול, אבל אין בעיה להעביר. אני אעביר לך את המצגת שהצגנו עם כל השינויים.

אני רוצה לפי ישובים.

הכול לפי ישובים.

לא בכללי. אני רוצה לפי ישובים.

יהיו לך גם את הקריטריונים והקריטריונים יגידו לך איזה ישובים נכנסים.

מצוין. אני מחכה לזה ביום ראשון. זה בסדר?

בסדר גמור.

תודה.

המצגת בנויה למעשה על מה היה, מה הכללים החדשים ומה יהיה.

אני רואה שהבעיה העיקרית בין כל המשרדים היא דווקא במשרד השיכון ואני מאוד מתפלאת על כך. משרד השיכון הוא המשרד היחידי שלא הצליח ליצור מפה למרות שכולם עומדים באותם כללים של היבט משפטי.


אני אפנה כאן שאילתה לשר המשפטים בעניין הזה.

רוב המשרדים שיש להם ראייה חדשה העבירו או נמצאים בשלב האחרון של הגיבוש.

רוב המשרדים נותנים לך תשובות. גם החינוך, וכל הסיפור התחיל בגלל הנושא של החינוך והוא באמת עשה כאן עבודה ולקח באומץ החלטות לא פשוטות אבל הוא בא ואמר את זה כאן. גם משרד הפנים עם הסיפור של מענקי הפיתוח. גם משרד התעשייה.

עם משרד החינוך היינו שלוש פעמים בבית המשפט.

אני יודעת. אני מכירה את זה.

זה לא פשוט.

נכון. גם משרד התעשייה זה לא פשוט.

קחי בחשבון שבעצם יש כאן אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי, כי אתה גם מצמצם לאלה שבעצם היה להם ואתה גם לא נותן מספיק.

ברור לי. אני מבינה את הדילמות של העניין הזה. בכל מקרה אני מבקשת להעביר שאילתה לשר המשפטים לאור התשובה שקיבלתי כאן ממשרד השיכון לגבי המפה החדשה, מדוע בעצם היא לא אושרה, מה הקריטריונים, מה ההבדלים בין המפה הישנה למפה החדשה. אחר כך ננסח את השאילתה.

זה לא שוכב על שולחנו של משרד המשפטים.

אמרת שהקטע המשפטי הוא בעייתי.

אמרנו שבימים הקרובים אנחנו נעביר למשרד המשפטים כדי לקבל את האישור.

למה אתם חושבים שלא תקבלו אישור?

אני לא יודע. אנחנו צריכים לשמוע את האישור. לא נוציא מפה ואחר כך נחטוף בג"ץ ונצא מטומטמים.

בסדר. מתי אתה מעביר את זה למשרד המשפטים?

בקרוב. בימים הקרובים. זה די מגובש אצלנו ובימים הקרובים נעביר.

לדעתך תוך שבועיים?

תוך שבועיים נעביר לו.

בסדר. תוך שבועיים תעביר לו. תרשום לך שתוך שבועיים צריך לברר האם המפה עברה למשרד המשפטים ואני אבדוק מול משרד המשפטים מה קורה עם המפה החדשה. דווקא נושא הבינוי והשיכון מאוד מטריד אותי. אני מקבלת את זה. אני אחכה עם השאילתה עוד שבועיים.


משרד האוצר.

כפי שציינתי קודם, החלטה 1060 לא דיברה על תוספות תקציביות ולא ניתנות תוספות תקציביות מכוחה. הוזכרו כאן המשרדים העיקריים שרלוונטיים לאזורי עדיפות לאומית כמו משרד התעשייה, החינוך, השיכון וכולי שהם המשרדים הגדולים. גם במשרדים הקטנים נעשים צעדים, אם לפי 1060 ואם לא לפי 1060, שקשורים לפריפריה.

את מי פספסנו?

מאחר שהגדולים נסקרו כאן, אני אדבר על הקטנים שלא הוצגו כאן כמו המשרד לשירותי דת שעשה טבלת שיעורי השתתפות בתקציבי המועצות הדתיות, ראשי רשויות חלשות יותר וזה מותאם בדרך כלל לפריפריה עם השתתפויות בתקציב נמוך יותר מתקציב המועצה הדתית והמדינה משלימה חלק גדול יותר. במשרד התרבות והספורט הוצא תקציב נכבד לשנת 2011 ו-2012 בנושאים של תרבות וספורט בפריפריה עם יצירת תרבות מקומית, עם הבאה של גופי תרבות גדולים לסדרות בפריפריה, מה שהיה קרוי בעבר אומנות לעם.


יש תהליכי רוחב גדולים שמכירים אותם כמו צה"ל לנגב, חוק עידוד השקעות הון.

זה לא קשור לדיון עצמו. את העברת בסיסי צה"ל לנגב אני מכירה מצוין.

המשרדים סקרו כאן את הנושאים שלהם ואני מנסה לדבר על משהו רחב יותר.

אתה יכול להעביר לנו איזשהו מסמך שמרכז את התקציב לפריפריה?

בהחלט אבל זה לא יהיה ביום ראשון.

לא.

עד הישיבה הבאה.

לא עד הישיבה הבאה כי הישיבה הבאה תהיה על הדיור הציבורי בפריפריה ועל הדיור בכלל בפריפריה.

שלושה שבועות מהיום.

שלושה שבועות מהיום. תרכז לי את התקציב לפריפריה.

התקציבים העודפים לפריפריה.

בסדר.

שאלו כאן על משרד התחבורה. אני לא מומחה במשרד התחבורה אבל יש את תוכנית נתיבי ישראל.

צריך להזמין את כל המשרדים הגדולים. נעשה את זה בישיבה הבאה בעוד שלושה שבועות.

כמה נקודות. יש לי חשש ממה שאני מבין וגם מהניסיון הקודם שחלק מההעדפות שהוצגו, אלה למעשה תקציבים שוטפים שמגיעים לך בזכות היותך עיר במדינת ישראל. לא זאת כוונת המחוקק. צריך לצבוע ולראות באמת מה העדיפות. לצבוע תקציבים ולהראות את השינוי. לקחת דברים קיימים ולהציג אותם כעדיפות לאומית, זאת באמת חכמה שלשם כך לא היה צריך את החוק הזה.


נקודה שנייה היא המצ'ינג. יש בעיית מצ'ינג בפריפריה ובערי הפיתוח. לא ראיתי בעדיפות הלאומית פתרון דיפרנציאלי לבעיית המצ'ינג. כתוצאה מהבעיה של המצ'ינג, עשרות פרויקטים לא מתבצעים, בהיעדר יכולת לממן אותם. אני חושב שזאת נקודה שאם היו מטפלים בה במסגרת עדיפות לאומית, יכלו להקל מאוד על הרשויות האלה.


יש ישובים בחתך סוציו אקונומי גבוה שלמעשה נופלים בין הכיסאות. אלה אוכלוסיות חזקות בגליל ובנגב. דרך אגב, היום אני יכול לומר לך שההגירה לגליל היא הגירה שלילית עם כל הפרויקטים. יש הגירה שלילית. אם רוצים אוכלוסייה חזקה שתמשוך, צריך להתייחס לכך שבאזורי עדיפות לאומית לא תמיד החתך הסוציו אקונומי הוא הפרמטר העיקרי.

מקובל עלי. תכף אני אומר לך גם איך אני רואה את המשך הדיונים בנושאים האלה ואיך אני חושבת שאפשר למצוא את הפתרון.


גבי, אתה רוצה להוסיף משהו?

משפט קצר. החוק עצמו על פי הצעת הממשלה קבע מועד, שנתיים וחצי מהחוק. אנחנו חשבנו שהשנתיים וחצי ייקחו יותר זמן אבל הן עברו מהר. למעשה אנחנו נצטרך עד סוף השנה, תחילת שנה הבאה, להציג מדיניות ממשלתית מגובה בהחלטות ממשלה, מגובה בחקיקה אם נדרש.

בחקיקה וביישום.

חקיקה, אני צריך להדגיש שהיא בעיקר באותם שלושה תחומים שמכוח חוק בחלקם עשינו כבר תיקונים, אם זאת חקלאות, אם זאת תיירות. הצו נקבע במסגרת חוק ואתם מכירים את זה. לכן אנחנו עובדים ואני מאוד מקווה שאחרי שהממשלה תקבל החלטות לעניין התקציבים החברתיים או במסגרת החלטות על התקציבים החברתיים, אנחנו גם איכשהו – צחי, אני כולל את זה בהחלטות אחרות על תקציבים חברתיים כאלה ואחרים כי שמעת את מה שאמרתי בהתחלה.

שמעתי.

אני רוצה לשאול. גבי, מה בעצם אבני הדרך? נגיד בינואר-פברואר מסיימים בכל המשרדים את התהליך. מה אבני הדרך עד ליישום? כמה זמן זה ייקח הסיפור הזה?

אבן הדרך הראשונה היא בעצם דיווח שאנחנו צריכים לתת על פי חוק.

אז קודם כל רואים מה הפערים, מה יש ומה אין.

נדווח מה עשינו. צריך לזכור שבאותו תאריך החלטות הממשלה פוקעות. זאת אומרת, אין לך בסיס להמשך ההטבות.

ואז מה קורה בוואקום הזה?

הם ימשיכו את זה.

הפרויקטים שלנו למשל נדחים לחודש מרץ-אפריל כדי להסתמך על פברואר.

אצלכם יש היערכות.

כן.

יהיה פער של כמה חודשים.

זה לא אומר שזה יהיה. אנחנו משתדלים שלא ואנחנו מקווים שלא יהיה פער. הממשלה תקבל את ההחלטה. כמו שהבאנו את 1060, אם נצטרך נביא גם החלטה מז'ורית מתקנת שתהיה בה התייחסות לכל הנושאים הדורשים התייחסות ו מאותו מועד יתחילו לעבוד לפי אותה החלטה. אז אנחנו בסדר מבחינת הכנסת ובסדר מבחינת החוק.

זאת אומרת, בעצם הכול יתכנס להחלטת ממשלה.

כנראה.

אתה לא יודע אם צריכה להיות חקיקה.

אמרתי שיתכן חלק.

אם זאת חקיקה, זה חודשים.

לא. הממשלה יודעת לעשות דברים גם תוך יומיים.

זה לא משהו של שלוש קריאות.

בנושאים חברתיים אנחנו יודעים לעשות חקיקות מהירות.

אני מבקש להעיר הערה. בהחלטת ממשלה 1060 נפת אשקלון בחוץ וזה לפי דעתי דרמטי. חשוב מאוד להכניס את אשקלון פנימה.

אני חייבת לומר לכם שדעתי לא נוחה מהדיון הזה. אני מרגישה די לא נעים כלפי ראשי הערים בגלל החלטה אתה יצאנו. אמרנו שנעשה מפת עדיפות לאומית, נטפל בפריפריה אבל עדיין הפריפריה בעצם היא החצר האחורית של המדינה שלנו. במקום לצמצם את הפערים ולקרב את הפריפריה אל המרכז, גם מבחינת חלוקת משאבים, גם מבחינת נושאים של בריאות – לא הבאנו לכאן את משרד הבריאות ואכן כמה משרדים מרכזיים חסרים כאן – ואני מרגישה שעדיין אנחנו בפערים מאוד גדולים. אני גם מרגישה שיש כאן דברים שנאמרים ואני יודעת שאתם מייצגים את דעת המשרדים אבל דעתי לא נוחה. דעתי לא נוחה בעניין משרד השיכון לדוגמה, שהוא לא היה צריך לישון כל השנה הזאת לאור מצוקות הדיור ולאור זה שאנשים ישנים בגשם באוהלים ואין לו מפה חדשה. המפה הזאת הייתה צריכה להיות כבר לפני חצי שנה מוגשת למשרד המשפטים, מאושרת על ידי משרד המשפטים ואם משרד המשפטים לא מאשר אותה, נביא את הכנסת שתאלץ את משרד המשפטים לאשר אותה כי יש אנשים שישנם ברחובות. כל האנשים שנמצאים כאן לא ישנים ברחובות ולכן זה לא מפריע לאף אחד.


אני אומרת שוב. בנושא הזה אני לא מרוצה. לא נכנסתי להילוך גבוה בעניין הזה ואתה מבין למה אני מתכוונת. אני גם אמרתי את זה היום למשרד ראש הממשלה. יש לי תחושה שהממשלה לא מתייחסת ברצינות להצעה הזאת. אם אנחנו רוצים לבוא בידיים נקיות לראשי הערים בפריפריה, בגליל ובנגב, צריך לבוא עם ידיים נקיות. אני אומרת שוב שאני לא מאלה שאומרת שיישמו את הכול. גם אני מוכנה לקבל החלטה ולסגור את זה עם גפני שנחליט על מספר ישובים בהם אנחנו עושים טיפול נקודתי אמיתי, אבל בהם נטפל ואז נעבור לישובים אחרים אבל נבוא עם ידיים נקיות לישובים שאי אפשר כל הזמן לשחק עם כולם.


אני רוצה לעבור לדיונים הבאים שלנו והם דיונים עם מנכ"ל משרד, מפת העדיפות, הישובים, הפערים. מגדל העמק שלח לי מכתב שיש לו בעיה עם משרד כלשהו, הוא יוזמן לדיון יחד עם אותו משרד. קרית גת שלחו לי מכתב שיש להם בעיה עם משרד החינוך, יבואו לדיון עם מנכ"לית משרד החינוך. אנחנו נעבור משרד-משרד כאשר כל משרד יקבל שעה – יש לנו בדיון שעתיים-שלוש- ויציג את מה שקורה. אני אקח את כל התוצרים ואפרסם אותם באינטרנט. תהיה שקיפות. נעביר את זה לכל ראשי הערים. בינתיים לא עשיתי את זה, רציתי לבוא לממשלה בידיים נקיות לפני שאני הולכת למהלך הזה.


כל מי שאמור היה להעביר עד יום ראשון את המפות, יעביר עד יום ראשון את המפות. היחיד שקיבל דחייה זה משרד השיכון והדחייה היא לשבועיים. בכל מקרה אני אעביר שאילתה לשר השיכון לגבי המפה החדשה ובעוד שבועיים נחכה תשובת משרד המשפטים.


אני רוצה להוסיף את המשרדים האחרים שלא הגיעו כמו תחבורה, בריאות ואחרים ומבקשת שגם הם יעבירו לנו סטטוס כדי שנחליט איזה משרדים יוזמנו ראשונים לדיונים.


אני מקווה שעד סוף ינואר תוכלו להציג בפני ועדת הכספים, אחרי שהצגתם לראש הממשלה, איזושהי תוכנית.


נמצאים כאן רק נציגי המשרדים. לא נמצאים כאן אנשי תקשורת ולא הוצאתי את זה לתקשורת. מהדיון הזה אני אוציא לתקשורת דברים אחרים. אני אומרת את זה כאן באמת בנוהל אמיתי. חבל שנגיע למצב שנה לפני הבחירות בו לא הצלחנו לממש את נושא מפת העדיפות הלאומית ועכשיו אנחנו מתחילים את טרכטנברג. עזבו את העניינים האלה. בואו נגיד מה עשינו ומה לא עשינו. אי אפשר כל פעם לסבן את כל הדברים ולנסות להמציא כאן דברים. בואו נבוא עם דברים אמיתיים, גם במעט ונעשה נקודתית מאשר ננסה לתת לכל הישובים אבל בעצם לא נצליח לתת לאף אחד כלום.


אני פונה אליך כי אתה הבכיר בנושא הזה. אני שמחה שהגעת.

לא. כולם בכירים. אני שווה לכל האנשים שיושבים כאן.

לא, אתה בכיר בעניין הזה מבחינת משרד ראש הממשלה. אני מבקשת שתיקח ברצינות את האמירות שנאמרו כאן, גם לגבי מה שגפני אמר כאן, ותבואו מוכנים עם טבלה. גם אם הטבלה לא תהיה כוללת, שתראה התחלה אמיתית של רצון ליישם את מפת העדיפות הלאומית.

כדי שזה יהיה בפרוטוקול כמו שצריך, יש לנו נקודת דיווח בחוק והיא מאוד מפורטת. יש סעיף האומר בדיוק מה ראש הממשלה או מי מטעמו. כמו שהכנו, אנחנו נכין את הדיווח הזה וזה יהיה דיווח בכתב ויתפרסם באינטרנט באתר משרד ראש הממשלה ויתפרסם בכנסת באתר הכנסת.

אני מחכה לדיווח. במקביל נחכה לתשובות ולנתונים מהמשרדים.


תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:25