PAGE
25
ועדת הכספים

21.11.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 896
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ד בחשוון התשע"ב (21 בנובמבר 2011), שעה 11:25

גל הפיטורים במפעל פרי גליל

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

אורי אריאל

אילן גילאון

מסעוד גנאים

מגלי והבה

יצחק וקנין

דב חנין

שלי יחימוביץ

ראלב מג'אדלה

חנא סוויד

ציון פיניאן

עמיר פרץ

פניה קירשנבאום

חזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלי גרנשקרוין, עוזר מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אורן משה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שמעון סויסה, ראש מועצת חצור

בן ציון יעקב, חבר מועצת העיר קריית שמונה

משה אפרים, מנכ"ל ובעלים, מפעל פרי גליל

שחר אהרונסון, מנהל מפעל פרי גליל

מרדכי חזיזה, יו"ר ועד העובדים, מפעל פרי גליל

מאיר מלכה, ועד העובדים, מפעל פרי גליל

אורה מתן תורה, מפעל פרי גליל

עו"ד אלי יריב, ההסתדרות החדשה

הרצל יאקה, יו"ר הסתדרות עובדי המזון, ההסתדרות החדשה

יונה פרטוק, יו"ר הסתדרות גליל עליון, ההסתדרות החדשה

משה ניסמפור, עמותת צדק חברתי, אשקלון

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

גל הפיטורים במפעל פרי גליל

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום גל הפיטורים במפעל פרי הגליל.


קיימנו בנושא הזה דיון ב-א' באב, ב-1 באוגוסט 2011, ביוזמת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שלמה מולה, מירי רגב ויצחק וקנין. היה נראה שאנחנו הולכים לפתרון. בשבוע שעבר דיברה אתי חברת הכנסת שלי יחימוביץ וביקשה ממני – מכיוון ששוב חוזר גל הפיטורים – לקיים ישיבת מעקב אחר הנושא הזה. זה באמת מתחיל לעצבן כל הנושא הזה. מדובר על מפעל עוגן בחצור הגלילית ועל אנשים שהמשכורות שלהם הן משכורות מאוד נמוכות. תכף נברר למה עכשיו שוב מגיע גל הפיטורים הזה.


חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש על שהסכמת לקיים את הדיון. הדיון בתאריך שציינת לא היה הדיון הראשון. אנחנו שבים ועוסקים בגורלו של פרי הגליל שוב ושוב וכל פעם אנחנו מדמים לחשוב שנמצא פתרון. לפני שנתיים חגגנו את מציאת הפתרון ואת הפסקת גל הפיטורים, אבל כל פעם אנחנו נדרשים לסיוע חירום כלשהו ולצערי אנחנו שוב עומדים בפני שוקת שבורה ופיטורים של חמישים עובדים.


עסקנו בזה בישיבה הקודמת. דיברנו על מענק שבשעתו הובטח כביכול לפרי הגליל. ישבו כאן נציגי משרד התעשייה. ישב כאן חזי בישיבה הקודמת והסביר את מה שאנחנו ממילא יודעים, שמענקים לפי חוק עידוד השקעות הון ניתנים לפי קריטריונים מסוימים כאשר בראש ובראשונה הקריטריון הוא של יצוא ולצערנו פרי הגליל לא עומד בו.


בכל זאת הייתה התחייבות או הבטחה גם של משרד התעשייה, גם של משרד האוצר ואפילו ראש הממשלה התערב, כדי כן לאפשר את אותו מענק לפרי הגליל שיאפשר לו להמשיך לחיות.


אני חייבת לומר כאן קודם כל אמירה עקרונית. פיטורים של חמישים אנשים מפרי הגליל, פיטורים של חמישים אנשים מחצור הגלילית, זה כאילו יפוטרו היום אלפי אנשים בתל אביב. זאת המשמעות של זה. המשמעות של זה היא הרס וחורבן של עיירה שלמה ופגיעה במטה לחמם של התושבים. אם אתה מסתכל על האחוזים, זה כך.

גם של טובא זנגרייה. גם של כפר שכן.

נכון.

באותה מידה ולא פחות.

זה נכון. הנזק הוא אותו נזק. אי אפשר לרחוץ בניקיון כפיים ולומר שהם לא עומדים בקריטריונים. נכון שיש קריטריונים, אבל אי אפשר. אנחנו ערב האטה במשק, ערב גל פיטורים נוסף, והמקרה הזה הוא מקרה מבחן. המקרה הוא מקרה מבחן לפריפריה, מקרה מבחן ללאו-טק, הממשלה לא יכולה לעמוד מנגד ולהגיד שהם לא עונים לקריטריונים, אנחנו יושבים בצד ושייסגרו.


מקומות העבודה האלה נחוצים. זה לא שמישהו לא צריך את חמישים העובדים האלה, אבל לבעל המפעל נוח יותר להעביר את חמישים העובדים האלה למילוז בנהריה כיוון ששם יש לו הנחה בארנונה וכיוון שראש מועצת חצור הוציא לו חריגות בנייה.

אני מבקש לתקן. ראש מועצת חצור לא יושב ראש הוועדה וזה לא נכון. יש ועדה מרחבית שיושב הראש שלה לא קשור לראש מועצת חצור.

אני מקבלת תיקון.

ראש מועצת חצור התערב כדי למנוע תביעה אישית נגד הבעלים.

על כל פנים, יש גם חריגות בנייה, גם פשוט בנהריה יותר זול לבעלים להעסיק עובדים ולא מדובר באיזה קדוש מעונה שאנחנו צריכים לסייע לו לאלתר אלא בהחלטה שהיא כדאית מבחינה כלכלית לפי כמה פרוטות שזה מעניק לו, המעבר הזה לנהריה. זאת זכותו, הוא בעלים פרטי.

אבל המעבר הזה גם עולה כסף.

למרות שאני קוראת גם לבעלים פרטי שזכותו לעשות את זה, להפגין קצת אחריות ולא לפגוע במטה לחמו של הישוב הזה.


לכן אני מבקשת ממך אדוני היושב ראש לישיבה הבאה כן להזמין נציג של האוצר.

נציג האוצר כאן.

שתצא פנייה מכאן לראש הממשלה להתערב בעניין הזה, שוב, כיוון שזה מקרה שהוא מקרה ראשון והוא מקרה מבחן לעתיד.


קונקרטית, ואני לא מבטיחה שזה יעזור לפרי הגליל. אותו חוק עידוד השקעות הון שמאפשר מענק אך ורק למפעלים, החוק אומר, וזה תנאי: המפעל יקבל מענק אם 25 אחוזים או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירות המפעל או ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים לפחות. מה זה 12 מיליון? הכוונה ליצוא.


אנחנו צריכים פשוט לתקן את החוק הזה אפילו כחוק של הוועדה. אני אביא את זה ומבחינתי שכל הוועדה תחתום על כך. צריך להיות רק תיקון.

בארץ השלמה אין לנו את המספר הזה?

אנחנו עובדים על זה.

התיקון בחוק צריך להיות מאוד פשוט. במקום 12 מיליון, שישה מיליון. זה מאוד פשוט ואז אנחנו נאפשר לא רק לפרי הגליל. אגב, לדעתי צריך להעביר את זה עם פטור מחובת הנחה בגלל הדחיפות של העניין, בגלל שזה נוגע לתעסוקה בפריפריה וזה ייגע גם לירוחם.

לפי האמור, לפי ה-12 מיליון, גם טייוואן היום לא נכנסת.

הוא אומר שיש עוד מדינות בעולם.

שלי, הנושא ברור.

משפט אחרון. באמת יש לנו כאן עכשיו קבוצה של מפעלים, בעיקר בפריפריה, בעיקר לאו-טק, בעיקר מפעלי מזון שהם מצליחים והם יכולים להיות מפעלים מאוד מודרניים שיש להם שוק מאוד נרחב בישראל, אבל הם לא יכולים לקבל אגורה אחת מהקרן בגלל שהם לא עונים לקריטריון הזה. למשל בירוחם יש מפעל לייצור ארוחות חמות ובדימונה יש מפעל לתרכיזי מיצים. הם מבקשים מענק כמו פרי הגליל אבל לא נותנים להם כי אומרים שהם לא בקריטריונים. הקריטריונים האלה, הם לא לוחות הברית שירדו מהר סיני אלא זה מעשה ידי אדם. אפשר לשנות מספר אחד, מ-12 מיליון לשישה מיליון בחוק עידוד השקעות הון, להעביר בפטור מחובת הנחה ולדאוג שזה יחול גם על פרי הגליל וגם לבקש מהבעלים שיואיל לחכות שהחוק הזה יעבור בנוהל מזורז ולהשאיר את חמישים העובדים האלה מועסקים.

אדוני היושב ראש, תודה על היוזמה של שלי ואחרים להעלות את הנושא הזה. אני רוצה לגעת רק בעניין המעשי שלו, מה שנקרא הפרקטיקה של העניין.


יש כאן כמה שותפים בעניין שיכולים ביחד לפתור את הנושא. אם זה יבוא על ידי מישהו אחד, אני מעריך שזה ייקח זמן. חקיקה היא עניין ארוך ואני לא בטוח שזה יועיל במקרה הזה, אלא אולי לאחרים.


יש כאן בעיה אחת של ארנונה וראש העיר יכול לתת הנחה בארנונה אם משרד הפנים יסכים להנחה ואם הוא יפצה את העירייה בגין הפסד ההכנסה הזאת מארנונה. משרד הפנים יכול לעשות את זה במענק שר מיוחד ובזה לפתור לפחות עכשיו באופן מיידי את הבעיה של הארנונה. בנוסף לכך יש בעיה שנייה והיא של מחיר המים.

בקיצור, שותפים כאן העובדים, הבעלים והרשות. אם כל אחד יתרום את שלו, נוכל להגיע לפי דעתי לשינוי במצב הנוכחי.


לצערי, הממשלה לא מתפקדת וראינו את זה קודם בחוק אלמנות צה"ל ועכשיו אנחנו רואים את זה כאן. ראש הממשלה התערב, אז מה? מה זה התערב? הוא הצטלם ואמר?

הוא הביא מסוק והצטלם ליד המסוק.

הוא הצטלם ואמר שזה נורא חשוב.


מבחינת הוועדה – ואם תחליט אחרת, זה בסדר – אני מציע לך לקרוא לכל השותפים, קרי, מועצה, בעלים, עובדים, אולי הסתדרות וכל אחד יתרום את שלו. אפשר לפתור את הבעיה הזאת שהיא סדר גודל של מיליון שקלים כרגע באופן מיידי אבל יש לזה השלכות נוספות ולא אכנס לכל הפרטים. אם גם אנחנו נדבר על זה אבל לא נעשה מעשה, כנראה לא תהיה ישועה אלא הפיטורים ייכנסו לתוקף. תודה. אני נאלץ לעזוב.

תודה רבה. אני מתנצל על שיחת הטלפון. אני רוצה לומר לחברי הוועדה שאישרנו את החוק של אילת. סיכמתי עם שר האוצר שזה לא יהיה חוק תקציבי מכיוון שהגענו לפשרה, העברנו את החוק ואין הסתייגויות. היה צריך להעביר אתמול בוועדת שרים שינוי בהחלטת הממשלה ובגלל הדיונים בין משרדי הממשלה, זה לא הובא בסופו של דבר.

מה יום מיומיים?

בסדר. לכן צריך לעבוד. ביקשתי מיושב ראש הכנסת – זה היה הטלפון – לשים את החוק הזה כאשר כל חברי הכנסת נמצאים ואני מבקש מכולם להיות בהצבעה כדי להעביר את זה בקולות של חמישים חברי כנסת. בעצם כולם צריכים להצביע בעד. אני מדבר על החוק של הטבות מס לאילת.


חבר הכנסת ראלב מג'אדלה.

אדוני היושב ראש, ההצעה של חבר הכנסת אורי אריאל וההצעה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שתי ההצעות טובות. האחת היא לטווח קצר ומיידי והשנייה לטווח יותר ארוך כאשר מדובר בשינוי חקיקה ובשינוי קריטריונים למתן סיוע.


אנחנו בוועדת הכספים חייבים להתמודד עם העניין היום ולצאת לדרך. אנחנו חייבים לתת לאנשים לחזור הביתה עם בשורה שהנושא הזה מאחורינו.

קודם לבטל את מכתבי הפיטורים ואחרי כן לפתור את הבעיה.

מדובר לא ב-55 משפחות אלא מדובר באזור שלם. עם כל הכבוד, על מה אנחנו מדברים? זה כסף קטן. אתה יודע שבהינף יד העברת ממשרד השיכון למשרד הביטחון 700 מיליון שקלים.

הכול מתבצע בהינף יד.

העברנו בסוף השנה ממשרד השיכון שני מיליארד שקלים בחזרה לאוצר.

בסדר. כאן אנחנו מדברים על הפנים לגליל ועל הפנים לנגב. אנחנו כאן צריכים למלא תפקיד חשוב מאוד אם הממשלה לא מושלת, ואני רואה אותה מושלת בדברים אחרים ועושה זאת מהר מאוד ובחריצות. בדברים שנוגעים לחיי עובדים, לפרנסה ולחיים בכבוד, היא לא מושלת ולכן אנחנו נמשול.

רוחמה אברהם ואחריה עמיר פרץ.

אדוני היושב ראש, תודה רבה. אנחנו צופים בתמונות הכואבות של העובדים שעתידים להיות מפוטרים וליבנו כואב ודואב, אבל מצד שני אנחנו גם רואים את משבר הרופאים. הממשלה לאורך כל הדרך מעבירה איזשהו נייר, ספין, נייר עמדה ממשלתית ואומרת איך היא מתגברת ויוצאת מהמשבר של הרופאים ובמשבר הזה היא אומרת - והיא מאוד מתגאה בעובדה - שבהסכם של משבר הרופאים, אנחנו למעשה מחזקים את רופאי הפריפריה. ראש הממשלה, כאשר מתקיים דיון של ארבעים חתימות, אומר שהוא זה הפריפריה. הוא אומר שישראל היא מדינה גיאוגרפית כל כך קטנה, אין צורך שתהיה פריפריה אלא מדינת ישראל היא מרכז אחד גדול.

אנחנו רואים שיש כאן מפעל שהוא למעשה מהווה עוגן תעסוקתי – אמרת את זה ואני מחזקת את דבריך – כי זה לא רק הישוב חצור הגלילית. דיברתי עם ראש המועצה בעניין הזה והוא אמר לי שאם העובדים ילכו הביתה, זה יגרום – כפי שחברת הכנסת יחימוביץ אמרה – להתמוטטות העיר. אין ספק שזה עוגן שהממשלה הזאת צריכה לראות איך מסייעים לו.


העלתה כאן חברת הכנסת שלי יחימוביץ איזושהי דרך לפתרון. אני בעד הפתרון הזה. אני חושבת שאפשר לפתור את זה. אני חושבת שחזי צאיג שנמצא כאן לא מתנגד לפתרון הזה.


אני אומר יותר מזה. בדיון שהתקיים כאן ב-1 באוגוסט, במסקנות ועדת הכספים יש סעיף שבעיניי הוא מאוד מאוד חשוב. סעיף 2 אומר: "הוועדה מבקשת – ועדת הכספים בכל זאת היא הוועדה החשובה – מהממשלה להקים מסלול מענקים מיוחד למפעלי הפריפריה המאופיינים בהוצאות גבוהות מחד בשל מיקומם ובתרומה ייחודית לאזור בו הם קיימים מאידך ולטפל במפעל פרי הגליל בחצור הגלילית ודומיו באזור הפריפריה".


מה השתנה מאז אדוני היושב ראש?

תכף נשמע.

עברו חודשים, פסח עוד לא הגיע, אבל מה השתנה מאז? האם הממשלה עשתה איזשהו דיון והאם היא קבעה איזשהו מסלול מענקים מיוחד למפעלי הפריפריה? תכף נשמע.


אני באמת קוראת לראש הממשלה. אני לא יודעת אם הוא באמת יעזור ואם הוא יתערב. אני חושבת שהמפתח נמצא במשרד התעשייה, בידיו של חזי, ואני קוראת לכל הצדדים להתכנס כדי למצוא פתרון מיידי ומועיל על מנת שאותם עובדים שמשתכרים שכר נמוך ממילא ובקושי מסיימים את החודש, שהם לא ייקלעו לסיטואציה בה אין להם ממה להתפרנס. תודה.

תודה. עמיר פרץ ואחריו מגלי והבה.

אדוני היושב ראש, אתמול ביקרתי במפעל פרי הגליל וכפי שאתה יודע, אני יכול גם להשתמש במידה מסוימת מהזיכרון הארגוני. אני לא צריך את מרכז המחקר והמידע של הכנסת אלא אני יכול לתת לך מה שנקרא שירות.


מפעל פרי הגליל, זאת לא הפעם הראשונה שהוא עולה לצערי על שולחן הדיונים של ועדת הכספים לאורך שנים. מה שנאמר בחוק השקעות ובחוק עדיפות לערי פיתוח, זאת שאלה שעמדה כאן ושינתה את פניה מספר פעמים. אנחנו זוכרים את הימים שכל עיר פיתוח שהוגדרה אזור פיתוח א', גם בלי יצוא – והיום התנאי הוא 25 אחוזים – היה לגביה מסלול של מענקים בלי שום צורך להוכיח יצוא. עצם העובדה שהייתה הכרזה והבחנה בין אזור פיתוח א' לאזור פיתוח ב', בהחלט נתנה את הזכות לקבל את אותו מענק.


אני חושב שהסיכוי לשנות את החוק הזה הוא סיכוי קטן. אני לא מציע להשלות כאן את העובדים. אני יודע שגם האוצר וגם משרד התעשייה יעמדו על הרגליים האחוריות לא בגלל מפעל פרי הגליל אלא בגלל השלכות הרוחב של הנושא. הגענו למבנה – שאני לא חושב שהוא היה נכון – אבל המבנה היום הוא מבנה של מסלולים תחליפיים.


יש לי הצעה לפתרון. אני בדקתי עם הנהלת המפעל. החישוב של מה שנקרא לתת מענק על פי חוק עידוד השקעות הון, להכיר בהם כאילו הם עמדו בסף היצוא למרות שלא עמדו, יעלה בין 16 ל-18 מיליון שקלים. זה הסכום שיעלה למדינה. אבל יש את המסלול האחר שהמפעל ברוב תמימותו, או שהוא נדבק לרגע של חזון, ויתר עליו. הרי המפעל ב-2009 קיבל מפעל חדש, כל העובדים שעבדו קודם בחברה הקודמת פוטרו, קיבלו פיצויים ונקלטו מחדש כעובדים חדשים. כל העובדים במפעל זכאים לסיוע של מסלול תעסוקה. כולם. אין אף אחד שלא זכאי. זאת לא שאלה להבחין בין עובד לעובד.


אדוני היושב ראש, בדקתי מה עלות מסלול התעסוקה. עלות מסלול התעסוקה הוא בין שישה לשמונה מיליון שקלים. שאלתי את הבעלים האם הם מסכימים לעובדה שאם אנחנו מתמקדים במסלול התעסוקה, הוא יהיה הפתרון עליו אתם מתחייבים לגרום לכך שלא רק שמחזירים את המפוטרים אלא מתחייבים למצבת עובדים שקיימת היום, של כ-200 עובדים, והיא הופכת למצבת יציבה לתקופה עליה יסוכם. הם מסכימים. אני לא נגד עריכת שינויים בחוק עידוד השקעות הון, להפך, הלוואי, אבל זה ייקח זמן וחבל על הזמן. זה בטח לא יפתור את בעיית פרי הגליל.


צאיג, אתה תתנגד לעניין של שינוי בחוק עידוד השקעות הון כי זה יגרור השלכות רוחב. הם היו בטוחים שהם יעמדו ביצוא, אבל בינתיים מחירי הטונה השתנו, מחירי חומרי הגלם השתנו, שער הדולר ירד, הכדאיות שלהם לעשות יצוא ירדה באופן דרמטי ולכן יש להם היום 95 אחוזים ייצור מקומי אבל לך אין השלכות רוחב בהצעה שלי כי אין הרבה מפעלים כאלה. מה שאתה נדרש זה בסך הכול לאשר שרטרואקטיבית אתה מאשר את מסלול התעסוקה החל משנת 2009 וזה נותן להם שישה עד שבעה מיליון שקלים. הם מוכנים תמורת הסכום הזה להתחייב לכל מה שאנחנו דורשים ואין השלכות רוחב. כל הטענה של השלכות רוחב לא קיימת.


לכן הצעתי היא להתמקד בעניין הזה. לפי דעתי זה פתרון שאפשר לסיים אותו היום.


דבר נוסף. אמרו לי העובדים שם שהשר לשעבר פואד בן אליעזר התחייב התחייבויות מסוימות. אני הרמתי אליו טלפון. כשאני נכנס לנושא, אני נכנס אליו כמו שצריך. שאלתי אותו אם הוא יהיה מוכן להופיע בפני ועדת הכספים ולהעיד. זאת התחייבות שלטונית. הוא אמר שהוא מוכן. שיקראו לו, הוא יבוא. אם החברים כאן לא יסכימו למסלול אותו אני מציע, אני מציע להזמין את השר לשעבר פואד בן אליעזר. אני חושב שחשוב מאוד להוכיח שההתחייבויות השלטוניות הופכות לדבר חסר ערך אבל אני מקווה שנגיע להסכמה על המסלול האלטרנטיבי ולא נצטרך להגיע לעימות מסוג זה.

תודה רבה. חבר הכנסת מגלי והבה.

אדוני היושב ראש, אותי אישית לא מעניינת הממשלה ולא הבעלים של המפעל. אותי מעניינים העובדים שנמצאים כאן. ראינו כולנו את הסרט וכל פעם מחדש הפכו אותם לשחקנים בעל כורחם ומעמידים את אותם עובדים ואת אותן משפחות בפני מבחן. הדיו עדיין לא יבשה על אזרחות הכבוד שקיבל ראש הממשלה לפני שלושה שבועות מהעיר חצור אבל אם יש לו קצת בושה והיה לפחות רואה מה שקורה בפרי הגליל, היה מיד מתקשר לראש העיר ואומר לו שהוא פותר לו את הבעיה. היה אומר לו שהוא נתן לו אזרחות כבוד בשם העובדים האלה אבל הוא לא הסתכל ולא הגיב.


אני רואה כאן את בנצי מקריית שמונה שהוא חבר מועצה המייצג מפעלים וגם את יושב ראש הוועד ואני רואה את הדמעות שלהם, זה אומר שאנחנו צריכים למצוא פתרון ושהוא יהיה פתרון מיידי.


בעלי המפעל, עם כל הכבוד, אם יש להם דרישות מהשלטון בגובה של 18 מיליון שקלים או 16 מיליון שקלים, לא על חשבון העובדים. לעובדים צריך להבטיח פרנסה ועבודה כל הזמן. אנחנו מנסים לשקם את חצור ואת הכפרים מסביב – את טובא זנגריה ומקומות אחרים – שאין להם פרנסה.

גם אין להם היכן להתפלל.

נכון. תודה על הסיוע. אנחנו מקיימים דיון וזה הדיון הרביעי או החמישי שאנחנו מקיימים על המפעל הזה וכל פעם מנסים בדחילו ורחימו למצוא פתרון. אני רואה את האטימות של האוצר, אני רואה את האטימות של הבעלים, ולא יכול להיות שלאנשים לקראת החורף לא תהיה להם פרנסה. את זה אנחנו לא נקבל.


לכן אנחנו צריכים כאן לקבל החלטה שהעובדים היום חוזרים עם פתרון לפיו אין פיטורים אלא ימצאו פתרון בסיוע למפעלים האלה כי אחרת אני אדרוש ממך, אדוני ראש המועצה, עוד היום להוציא מכתב לראש הממשלה שאתה מבטל את אזרחות הכבוד. אין כבוד ואין אזרחים לאלה שלא מכבדים את העובדים האלה שהקימו את המדינה הזאת ועדיין מחזיקים את הדגל.

תודה רבה. ציון פיניאן.

אדוני היושב ראש, אני מציע, אם רוצים לפתור את הבעיה, לא להפוך אותה למלחמה בין קואליציה לאופוזיציה. בנושא הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה אלא צריך לפתור את הבעיה. הנושא ייפתר אם כולנו נתאחד סביבו.


לגבי ראש הממשלה. עד כמה שידוע לי, ראש הממשלה רוצה לפתור את הבעיה ואני בטוח שהוא גם ייכנס לנושא.


הנושא כאן הוא בעייתי כי על פי חוק עידוד השקעות הון חייב להיות משהו חריג. אם אינני טועה, בנושא של איתוראן מצאנו משהו חריג ומה שמצאנו שם, אפשר ליישם גם כאן. יש בעיה של 25 אחוזים ליצוא. מעטים המפעלים בפריפריה, צפון ודרום, שהם מייצאים 25 אחוזים. קרי, בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד קדנציה או בעוד שתי קדנציות, גזר דין מוות יבוא גם עליהם. לכן צריך למצוא משהו מיוחד וחריג. צריך למצוא את הפתרון ואם לא, צריך לעשות זאת דרך חקיקה.


אני מציע לתת לצדדים לשבת חודש ימים - גם לאוצר, גם למשרד התעשייה וגם לבעלים - ולהביא לנו פתרון. אם לא יימצא פתרון, אנחנו נמצא את הפתרון שיהיה קשה לכולם.


כאן אני פונה לבעלים. כשהולכים למשא ומתן - תגיד לי שהייתם במשא ומתן אבל עכשיו אנחנו באים באמת בדרך אחרת, לצערי של איומים וחבל שאנחנו מגיעים לזה – יש לבטל את כל מכתבי הפיטורים לחודש ימים ולבדוק את הנושא הזה ביחד. תשבו עד שיימצא פתרון.

תודה רבה. אילן גילאון ואחריו חנא סוייד.

אדוני, זה ברור שהשורה התחתונה כאן צריכה להסתיים בכך שחמישים העובדים שקיבלו מכתבי פיטורים יכולים לחזור לעבודה והמלחמה צריכה להיות בין הבעלים לבין הממשלה.


לגבי התחייבויות של השר פואד בן אליעזר. אני גם יכול להעיד, כי הייתי באותו מקרה – זה היה לפני שלוש שנים – שותף למשא ומתן הזה יחד עם העובדים מולו ובאמת הייתה התחייבות שאפשר היה להבין אותה כמשהו בסדר גודל של 18 מיליון שקלים ללא התניה בחוק עידוד.


אפשר למצוא פתרונות בירוקרטיים אבל בסופו של דבר ובשורה התחתונה לממשלת ישראל יש אחריות לגבי עבודתם של אנשים. המתווה שמציע כאן חבר הכנסת פרץ הוא המהיר יותר, המתווה שמציעה חברת הכנסת שלי יחימוביץ יכול להיות שהוא ארוך יותר אבל הוא גם מתווה טוב. בסופו של דבר, השורה התחתונה חייבת להיות במקרה הזה שאנשים יחזרו לעבודתם. זה לא יכול להיות שכל פעם אחרי כל כמה חודשים האנשים האלה צריכים לחיות בפחד המקפיא הזה שהם הולכים להיות מפוטרים. על מה הם נלחמים? באותו בוקר שהם קיבלו את מכתבי הפיטורים, הייתה כתבה בטלוויזיה על תערוכה של אסלות בית שימוש ותיארו שם שיש אנשים שקונים אסלות מזהב, אסלות מדוגמות, אסלות ברמה של מעצבים אבל כאן מדובר באנשים שנלחמים כדי לזכות במקום של 3,500 שקלים בחודש. מי הם האנשים האלה? אני הייתי שם במפעל אצל מוטי לפני שבוע, אתה רואה את האנשים וזה פשוט לא יאומן שאפשר כך להרע עם התמימים.


כאן צריכה להיות קריאת הוועדה. באופן מיידי, קודם כל להחזיר את המכתבים. דבר שני, למצוא את הפתרון התקציבי. אני חושב שמה שאתה מציע, עמיר, נראה לי שזה באמת מקור מיידי שאפשר למצוא אותו. בכל אופן, יש מספיק רזרבות תקציביות לקראת סוף שנת תקציב וכמו שאפשר לעשות תספורת להוא ותספורת לזה, גילוח לשני ולשלישי, צריך למצוא כאן את הפתרון.


יש דבר אחד שבזמנו נקרא דמי הבראה שהעובדים שילמו ואני לא יודע מה עלה בגורל הכסף הזה. הייתה צריכה לקום איזושהי קרן שמסייעת ואולי אתה יודע ותעדכן אותי. אגב, הקרן הזאת, בלי קשר לפרי הגליל, חייבת בסופו של דבר לקום כי הבעיה המרכזית היא בדיוק עם מפעלים כאלה שנמצאים באיזושהי עיירה וכל העיירה מתקיימת עליהם.

אני בדיונים עם האוצר על כך ויש התכתבויות. חבר הכנסת חנא סוייד ואחריו חבר הכנסת דב חנין.

אדוני היושב ראש, מפריע לי שמשתמשים בעובדים ובעובדות כבני ובנות ערובה. לא יכול להיות מצב שבו החרב המתגלגלת של פיטורים מונפת מעל העובדים והעובדות בגלל סיבה כלשהי. אנחנו כבר רגילים למצב שבו בעלים של מפעלים וחברות מתעללים בעובדים. אם אלה חברות גדולות, רוצים לעשות תספורות ולגלח לאנשים, ואם אתה עובד, רוצים לפטר אותך ולהפעיל עליך לחץ בכל מיני דרכים ושיטות. זה לא יכול להיות. זאת לא שיטה של חיים וזאת לא שיטה לפיתוח כלכלי וניהול משק.


אני רוצה לומר לראש המועצה. לפני כשבועיים-שלושה ראש הממשלה דיווח על שיחה בינו לבינך בעניין התחבורה וכמה רשת הכבישים החדשה שהממשלה בונה מיטיבה עם הפריפריה. אנא, הרם אליו טלפון ותגיד לו שמה שמפריע לך עכשיו זאת לא האוטוסטראדות אלא העובדים במפעל הזה שהישוב קם עליו. שלא יספר סיפורים על מערכת כבישים לך, לכל עם ישראל ולכל מדינת ישראל.


אני חושב שהפתרון הוא בכך שאת מכתבי הפיטורים צריכים למשוך ושהעובדים ילכו לעבוד. אחר כך אנחנו נמשיך. בעלי המפעל ינהלו את המשא ומתן. אם הפתרון באמת הוא שינוי חקיקה, שינהגו בחוק הזה כמו חוק אילטוב שכנראה תוך שבוע משנים את סדרי בראשית. שיתקנו את החוק הזה תוך שבוע ואני בטוח שהעובדים יחכו.


אני חושב שהפתרון הרציני ביותר והאמין ביותר הוא שצריך למשוך את מכתבי הפיטורים ואנחנו נמשיך לנהל עם הבעלים את הדיונים. עם כל הכבוד, אני לא מכיר את הבעלים אבל יחד עם זאת הם לא יכולים להשתמש בעובדים ובעובדות כבני ובנות ערובה. זה דבר שלא ייעשה.

תודה. דב חנין ואחרי מסעוד גנאים.

תודה אדוני היושב ראש. אני מסכים עם כל הדברים שנאמרו על ידי חבריי ואני אשתדל לא לחזור עליהם.


אני רוצה להבחין בין שתי נקודות. ברמה הנקודתית, אני לחלוטין תומך בהצעה של חבר הכנסת עמיר פרץ. אני חושב שהיא מציעה מסלול מהיר, אפשרי, הגיוני, נכון משפטית ואני בטוח שמשרד האוצר, אם יש לו טיפת שכל, יאמץ אותה בשתי ידיים. אני בעד זה. זה פתרון נקודתי נכון לרגע זה.


יחד עם זאת, אדוני היושב ראש, אני חושב שאנחנו בוועדה הזאת חייבים לחשוב גם מערכתית. משהו כאן לא מתקבל על הדעת. אנחנו חוזרים לסרט הזה פעם אחר פעם, לכך שעובדים הם בני ערובה, שעובדים נזרקים החוצה, שישוב שלם הופך להיות ישוב בסימן שאלה מכיוון שמקום התעסוקה המרכזי, המפעל המרכזי סביבו הישוב בעצם מאורגן, עומד להיסגר והנושא הזה, אדוני היושב ראש, מחייב החלפת דיסקט במדינה במדיניות המדינה ובאחריות המדינה. אחריות המדינה לתעסוקה בפריפריה, מה זה אומר? איזה מנגנונים מייצרים באופן מעשי כדי לא להשאיר את העובדים האלה טרף לשוק החופשי שפעם הוא ככה ופעם הוא אחרת. בישובים קטנים שוק חופשי הוא לא פתרון, בישובים קטנים, ביישובי פריפריה, המדינה צריכה לתת פתרונות והמדינה צריכה לקחת אחריות. על הנושא הזה אני מציע שהוועדה תקיים דיון מיוחד.

תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להצטרף לחבריי בקריאתם לחזור מהפיטורים של העובדים. אני חושב שזה המקרה שעל המדינה להוכיח שהיא למען האזרח ולא על חשבונו.


פריפריה מחזקים לא רק דרך כבישים ודרך כביש 6 אלא דרך שמירה על פרנסתם של האנשים בחצור, בטובא ובכל הפריפריה. אסור שהעובדים והפועלים האלה יהיו על תנאי של הסכם בין הבעלים לבין הממשלה. זה המקרה שעל הממשלה ועל המדינה להתערב באמת לטובתם של הפועלים, של העובדים ושל האזרח הפשוט.

תודה רבה. ראש המועצה המקומית.

שלום לכולם. אני מגיע לדיון הזה מתוך ציפייה שאולי אחת ולתמיד הדיונים האלה יסתיימו במשהו ממשי.


הערה אחת לגבי התוכנית על חצור באישור ראש הממשלה. אני חושב שדווקא ממשלת ישראל וראש הממשלה אישרו לחצור תוכנית לראשונה בהיסטוריה, תוכנית שתהפוך אותה לעיר מתוך כוונה ליצור מינופים כלכליים ובעצם אחת ולתמיד לפתור את המצוקה הגדולה. אני מאמין בתוכנית והיא דווקא באה לתת מענה לעניין הזה.


לעצם העניין. בפעם הקודמת שהייתי כאן אמרתי שהיינו במשבר מאוד גדול לפני שנתיים וחצי. הבעלים החדשים של המפעל נכנסו במלוא המרץ, עמדו בדברתם ויצרו מפעל שבהחלט אנחנו גאים בו, אלא שהיום אנחנו עומדים פני שוקת שבורה ואני אומר את זה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. אנחנו לא נאבקים נגד הבעלים של המפעל אלא אנחנו רוצים לעזור להם, אבל תבינו, אני אמרתי את זה הרבה פעמים, מפעל פרי הגליל לא רק מעסיק את תושבי חצור וטובא אלא המגדלים ועוטף עזה, את כל הגידולים שלהם מביאים למפעל הזה. בכל הארץ יש שרשרת מזון שמתפרנסת מהמפעל.


אני גם חושב שהבעלים האלה מסוגלים לייצר עוד מאתיים מקומות עבודה, אם נהיה יצירתיים ונאפשר דרך משרד התעשייה לעזור לבעלים האלה. אני אומר את האמירה שלי בצורה הכי פשוטה. צריך למנות אדם אחד שיוביל את ההחלטה וילווה אותה. לחזי יש הרבה עיסוקים, לשר הזה יש הרבה עיסוקים, אבל צריך אחד שיוביל את ההחלטה שבשלושים ימים היא תתממש.


הדבר השני שאני מציע הוא שכל סיוע למפעל – ואני אומר את זה כאן בצורה גלויה – יותנה בכך שהעובדים לא נפגעים.


הדבר השלישי שאני רוצה להציע הוא שהבעלים של המפעל יודיע כרגע על השהיית הפיטורים, יאפשר לנו במלוא המרץ להיכנס למשא ומתן ולפתור את בעיית העובדים כי אנחנו לא יכולים להסכים עם העובדה שחמישים עובדים מפוטרים כי זה יהיה סיפור של גיבור סברינה בקריית שמונה. כך זה התחיל ובסוף אין מפעל.

תודה רבה אדוני ראש המועצה. מוטי חזיזה, אתה רוצה להתייחס עכשיו או אחרי שנדבר עם המשרדים?

נשמע את המשרדים.

אני רוצה לעשות סבב ולשמוע גם את הבעלים, גם את משרד האוצר וגם את משרד התעשייה. קודם כל, אני רותח מזעם. אני רותח מזעם כי ועדת הכספים קיבלה החלטה ולא שמעתי עד עכשיו שמשהו מההחלטות יושם. בפנינו יש כמה ברירות. יש ברירה אחת לבוא ולומר שאם אתם לא מיישמים את ההחלטות שלנו, לא ניישם החלטות שלכם. אני מתכוון לכל הממשלה. אנשים נחמדים כולם, דרך אגב, אבל לא ניישם החלטות.


דיברה קודם שלי יחימוביץ על החוק ועמיר פרץ דיבר על מסלול מיידי. אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו. אי אפשר לומר השלכת רוחב ולתת למפעל כמו פרי הגליל – שהוא מפעל עוגן בחצור – ליפול רק בגלל שעל פי הקריטריונים הוא לא עומד בעניין. הגמרא אומרת שלא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה. זאת אומרת, אתם הולכים להפיל את חצור רק בגלל שכך כתוב בחוק ואין לעניין פתרון. אני לא בא בטענות לבעלים. אין לי שום טענה אליהם. הם קנו את המקום, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. הם ישבו כאן בדיון והיה סיכום שבתוך שבוע יהיה פתרון לעניין הזה אבל לא נעשה כלום.


אני מרוגז על כך שהבעלים פיטר עובדים, אבל מה אני יכול לעשות? אין לנו כוח כדי לעזור לו. אין לנו מכיוון שהמשרדים תקועים עם הנושא של החקיקה.


אני אציע לחבריי שאם לא יהיה פתרון בתוך שבוע ימים פשוט לא להעביר יותר כסף תמורת חוק עידוד השקעות הון. אם החוק לא משיג את מטרתו בחצור הגלילית, הוא לא ישיג את מטרתו גם בחולון. רק אלה שמייצאים יוכלו לקבל את הכסף? אנחנו מעבירים כאן מאות מיליוני שקלים, מעבירים מיליארדי שקלים, אז אם זה המצב, אם חבריי יסכימו, נחליט שיש נתק בין הממשלה לבין ועדת הכספים.

האופוזיציה תומכת.

לא ואני אגיד לך למה. זאת הזדמנות לומר. יש מקרים בהם הממשלה הנוכחית אשמה. יש מקרים וזה בסדר. כל ממשלה, יש לה כל מיני באגים בהם היא אשמה. נושאים כמו פרי הגליל, שזה משבר מתמשך על פני כל כך הרבה שנים ועדיין לא נגמר, זאת לא הממשלה אלא בכל המערכת כאן משהו לא מסודר. אלה גם לא נושאים שצריך ליפול עליהם.


אני מתנצל. הייתי אמור לבוא באחד מימי ראשון לחצור הגלילית, לבוא אליכם למפעל. ביקשתי מראש המועצה לבוא כי רציתי לבוא אליכם אבל לא הסתייע בידי. בעזרת השם אני אבוא.

אדוני היושב ראש, ההזמנה עדיין קיימת והיא פתוחה 24 שעות, מתי שתרצה לבוא.

אדוני היושב ראש, מחר ב-9:30 אני אהיה שם. אתה מוזמן להצטרף אלי.

אני צריך לנהל את הוועדה.

אתה יכול לקיים ישיבת ועדה בפרי הגליל.

תכף נשמע אותם ולפי זה נראה.

אדוני היושב ראש, לפני שאני שומע את נציגי האוצר, תרשה לי – אבל אל תסמיק – לומר שלמדתי ממך, ואני רואה אותך כגוף דומיננטי אמיתי.

מה אני שווה? אני לא מצליח למצוא פתרון.

אדוני, אני לא מצהיר הצהרה פופוליסטית. אתה יכול להיות המורה והמדריך של הרבה ועדים בארץ כי הדומיננטיות שלך והנחישות בדברים האלה, אנחנו יודעים להעריך זאת. אני מאוד מעריך את זה. ראיתי את זה בשיחות שהתנהלו אתך ואנחנו מאוד מכבדים זאת.

תודה רבה.

לעצם העניין. חבל שכמה חברי כנסת שאמרו שיהיו בישיבת הוועדה, לא הגיעו, אבל גם מי שנמצא כאן, אני מברך אותו ותודה רבה על כך.

רבים מחברי הכנסת הגיעו לדיון. יש דיונים שיש הרבה פחות חברי כנסת. באו רבים מחברי הכנסת. אל תשכח שבאותו זמן יושבות הרבה ועדות שפועלות בו זמנית. אל תדון אותם לכף חובה.

רק לזכות אבל שגם יבואו לבקר בפרי הגליל ויראו את העובדים. אלה שלא הספיקו לראות את העובדים, נמצאים 150 עובדים ואני מבקש שיבואו לראות במי מדובר. אני מפנה את הדברים האלה לאוצר ולכל גורם שיבוא לראות במי הוא בא לפגוע.


אדוני היושב ראש, מה חטאו של העובד במדינת ישראל שרוצה לעבוד אבל שוללים ממנו את הזכויות? מה טוב למדינה, שהוא ייפול עליה לנטל? שיהיה עוד פרזיט? עוד אחד ישב בחצור הגלילית? ואני לא מתבייש לומר לכם. מה יש לחפש בחצור הגלילית אם אדם לא מועסק 12 שעות ביום ולא שמונה שעות? מה יש לו לחפש שם? להיות לנטל? להציק לאחרים? זה הרי מה שבעצם גורם לתסכול הכי גדול שיכול להיות.


אני אומר דבר אחד. היינו כאן. אני הייתי נוכח בישיבה עם פואד. ישבנו אתו ודיברתי אתו גם במפגשים של מפלגת העבודה. הוא אמר: חזיזה, אנחנו עוזרים למפעל הזה והוא יקבל הכול.


אדוני היושב ראש, אני מכיר את השקפת עולמך. ל"הבימה", יש להם למחוק 18 מיליון שקלים לשחקנים שאני לא פוגע בכבודם. למה? כי הם שחקנים. אנחנו עובדי ייצור ולא שחקנים. אנחנו אלה שמשלמים בבריאות ומשתכרים 4,000 שקלים. מה ההבדל בין "הבימה" שם מרוויחים 4,000 ביום? מה תגיד לאדם שמרוויח 3,500 שקלים בחודש ואם הוא יעבוד משמרות, הוא יגיע ל-4,000 שקלים?


אני שואל איפה הצביעות, איפה השוויון, איפה הזכויות, על מה מצהירים לי כל פעם? אני מתקומם בגלל דבר אחד. אומרים פריפריה, יש כוונות וכולי, אבל מה עם הכוונות במכולת? מה עם העובדים האלה יומיים לפני חתונה? העובדת לא יודעת אם היא תחזור לעבודה או לא תחזור לעבודה. זה מה שאתם רוצים לראות בטלוויזיה? זאת המציאות. המדינה נותנת לגיטימציה לאנשים. מזילים דמעה וזה מספק את היצרים של מישהו במדינה הזאת? למה? למה העוול הזה לפרי הגליל? כי אנחנו גרים בחצור? אני לא פוגע בראש המועצה ואנחנו מתנהלים בשיחות.

בסך הכול אני רוצה שתבינו דבר אחד. אנחנו לא רוצים להצטייר כמסכנים, לא באנו לכאן לבקש נדבות, לא באנו לבקש כלום, אבל אם ל"הבימה" הצלחתם לעזור, תעזרו גם לנו.

עזוב את "הבימה". יש כסף לעניין הזה אלא שהבירוקרטיה מונעת זאת.

אדוני היושב ראש, אני מבקש, אני מתחנן בשם ציבור העובדים. אני נפגשתי עם סגן שר האוצר לא פחות מארבע פעמים. הוא גילה נכונות, אני לא יכול לומר שלא, אבל לא יצא דבר. נפגשנו עם שר התעשייה אישית. כבר חושבים שאני נציג בעלי העובדים אבל אני לא הנציג שלהם אלא אני נציג העובדים. מעניין אותי דבר אחד שלעובדים תהיה עבודה. באינטרס שלכם, של המדינה, שלפחות בעיירה הזאת – אני לא אומר שהיא מסכנה אבל מגיע לה - יהיה סיוע האמיתי.


אני מבקש אדוני היושב ראש, אני לא רוצה להאריך בדברים כי יש כאן הרבה אנשים שיש להם מה לומר, הייתי רוצה לראות שכל אחד יחוש תחושה שאימא שלו עובדת בפרי הגליל, אחותו ואחיו עובדים שם ואז המצב יכאב לו. הוא יראה את האימא יוצאת החוצה ויושבת בגשם. אנשים שבוע ימים יושבים באוהלים, בגשם ובקור. לא ראיתי שר שבא לכבד אותנו, אבל לא צריך. ברוך השם יש לנו את האמונה בקדוש ברוך הוא, את האמונה בעצמנו ואנחנו נחושים. אנחנו לא נשברים, לא מתמוטטים ולא ממוטטים אותנו, אבל יש לנו ציפייה מהמנהיגות של מדינת ישראל, מהחברים שבימים מסוימים מגיעים אבל לא תמיד – ואם הם מגיעים, הם עוברים על פרי הגליל, פוסעים מעל פרי הגליל והדופק שלהם לא עולה וזה לא דוחף אותם להסתכל ורק לשאול מה קורה עם האנשים האלה. חבר'ה, לאן אנחנו הולכים? איפה המנהיגות המדינית שלנו? איפה החברים שלנו?


אדוני היושב ראש, אני לא אמשיך לנאום. נאמתי מספיק, בכינו מספיק והציפייה שלנו, של ההסתדרות ושל כל חבריי נתונה לך אדוני היושב ראש. אין לי היום מנהיג אחר. אתה היושב ראש המנהיג שלנו היום. אני דורש ממך שאתה תעשה את הצדק האמיתי לציבור העובדים שהם מסכנים. אני מאוד אכבד את זה. לא אתן לך תעודה, אבל מלמעלה בשמים יברכו אותך.

תודה רבה. תודה. חזי, בבקשה.

קודם כל, אני אעדכן ואומר היכן אנחנו עומדים מאז הישיבה הקודמת. אנחנו הודענו כאן שאנחנו ננסה או נייצר איזשהו מסלול שייתן פתרון לחברות שלא מייצאות גם אם הן לא עומדות בתנאי חוק עידוד השקעות הון. כפי שחברי כנסת אמרו קודם, נכון להיום חוק עידוד השקעות הון מתנה את האישורים שלנו ביצוא של 25 אחוזים. אנחנו ביחד עם משרד האוצר התנענו מהלך, כך שאני מאמין שבשבוע הבא, ממש בימים הקרובים, נפרסם הוראת מנכ"ל שנותנת פתרון לחברות שלא מייצאות. מדובר במתן מענקים גם לחברות שלא מייצאות ולא במסגרת חוק עידוד השקעות הון. יש לנו תקציב לעניין הזה. ההוראה תתפרסם לכל המאוחר בשבוע הבא.

יהיה מענה למפעל פרי הגליל?

רגע. מר סויסה, רגע.


חזי, כמה כסף על פי הקריטריון החדש שיפורסם בשבוע הבא יכול לקבל מפעל פרי הגליל? עשיתם את החשבון?

עשינו את החשבון. אני אומר את המתווה של המסלול.

לפני שאתה אומר, כמה כסף?

על כל השקעה עתידית, הם יוכלו לקבל עשרים אחוזים.

עתידית אבל מה יהיה עכשיו?

מהיום והלאה. הבעיה היא לאשר רטרואקטיבית שנתיים ושנה וחצי אחורה. אין לנו אפשרות.

למה אי אפשר?

אי אפשר. קודם כל, אנחנו הסכמנו על חצי שנה אחורה. הייתה הסכמה בינינו לבין אגף תקציבים, אבל חוות הדעת המשפטיות – גם של המשפטנים שלנו, גם של משרד האוצר וגם של משרד המשפטים – שלא ניתן ללכת אחורה.

גם אם יש הבטחה שלטונית?

זה לא משנה. זה בניגוד לחוק.

אורן, חזי ימשיך, אבל אני רוצה קודם לדעת ממך. אפשר או אי אפשר ללכת רטרואקטיבית?

אי אפשר רטרואקטיבית.

למה אי אפשר? בגלל חוסר כסף?

לא. הבעיה הספציפית של פרי גליל היא לא בעיה תקציבית. בעיית פתיחת הקריטריונים היא למעשה מאפשרת לעוד מועמדים לגשת להתמודד על התקציב הזה, כי הרי אנחנו לא נגיד שהולכים אחורה רק לפרי גליל אלא אנחנו הולכים אחורה לכל מי שעומד בתנאים האלה ואז נכתוב את אותם תנאים.

אם אני זוכר נכון, אתה הבעלים, נכון?

כן, אתה זוכר נכון.

אתה מכיר את מה שחזי מדבר עליו?

כן.

לגבי הנושא של מה שעומד להתפרסם בשבוע הבא, זה מכאן ואילך.

מדובר בשלושים מיליון שקלים שיכולים להגיש כאן אלפיים מפעלים וכל אחד יקבל 10,000 שקלים אין שום בשורה במה שהם אומרים. אלה סתם שטויות.

גפני, שאל אותו על המסלול שהצעתי.

כן. אני עכשיו מחכה לשמוע אותו. חזי, תמשיך.

זה לגבי המסלול. אנחנו נפגשנו וניסינו - בלי לשייך את זה לפרי גליל – להתאים את המסלול כמה שיותר על מנת לתת פתרון לפרי גליל. לצערי כרגע אני מבין שהפתרון היחיד שיכול לתת מבחינתם פתרון לנושא של התעסוקה, זה אם יימצא פתרון תקציבי רטרואקטיבי להשקעות שהם עשו.

כאן אין לך השלכות רוחב.

לא, אני לא בטוח.

מה לגבי מסלול התעסוקה, מה שהעלה חבר הכנסת פרץ?

לא יכולות להיות השלכות רוחב מכיוון שהם בתמימותם היו בטוחים שהם יצליחו לעבור את סף היצוא והעדיפו מקום בו הם יקבלו יותר. אין לך מישהו שוויתר על מסלול תעסוקה.

יש הרבה.

אין כזה.

יש הרבה.

אין כזה.

יש הרבה. אני מכיר את הנתונים.

זה לא הגיוני.

היום הביקושים במסלול התעסוקה עולים על ההיצע התקציבי שלנו לפחות פי שתיים או פי שלוש.

זה צופה פני עתיד.

לא. גם אחורה. גם אלה שקיבלו לפני שנתיים ושלוש. אני רוצה לומר שאם פותחים את זה אחורה, צריך לפתוח את זה לכולם. זה לא יכול להיפתח ספציפית למישהו מסוים.

אין לך מקרים דומים. אין דבר כזה. אין הגיון. מי שחשב ללכת למסלול תעסוקה, הלך. הם היו בטוחים שהם יעמדו במסלול יצוא גם לאור האווירה שהייתה ממשרד התעשייה כי שר התעשייה הבטיח להם.

לא, אבל כל החברות שלא מייצאות, צריך לפתוח את זה גם בפניהן.

חזי ואורן, תגידו כמה מפעלים יש היום שהם מפעלי עוגן ביישובי פריפריה, עיר פיתוח או בעיר כזאת שהיא עיר לא גדולה.

אין דבר כזה. אני מקריית שמונה.

אבל לא נתתי לך רשות דיבור. אם אתה רוצה לדבר, אני אאפשר לך. לחברי כנסת יש חסינות, אבל לחברי עירייה עדיין לא ואולי צריך לסדר את זה.


כמה מפעלי עוגן בישובים מהסוג הזה כמו חצור נמצאים במצב כמו פרי הגליל?

אני לא יודע.

אתה יודע?

אני לא יודע לומר לך. אני לא יודע מה המצב ואם תשאל את הבעלים, הוא לא יגיד לך שהוא מחר פושט את הרגל וסוגר את המפעל.

אנחנו המדינה, הוא רכש את המפעל והוא אומר שמדינת ישראל אומרת לו להשקיע במפעל בנהריה. למה? כי בנהריה הוא משלם פחות ארנונה ממה שהוא משלם בחצור הגלילית. אגב, זה אותו הדבר כמו חיבור הגז. מפעלי נייר חדרה מביאים את הגז עד המפעל ולמפעלים באופקים ובירוחם לא מביאים עד המפעל אלא הם צריכים לשלם עבור זה. זאת אומרת, יש כאן שוויון במדינה שנותנים יותר לעשירים ולעניים נותנים פחות. לא לעניים ממש אלא לישובים שהם יותר חלשים נותנים פחות.


אני לא יכול להשלים עם המצב הזה. אני לא יכול להשלים עם זה. אם אתם באים ועכשיו מתחילים להגיד לי בירוקרטיה, בסדר, אבל אז אני מודיע לכם שבקשה נוספת להעביר כסף על פי חוק עידוד השקעות הון, אני את הדיון בבקשה הזאת אעשה במפעל פרי הגליל בחצור. שם נקיים את הדיון. אנחנו נראים כמו מדינת חלם. זה בסדר, אתם תחסכו הרבה כסף. אתם יכולים לשמור על הכסף אבל אני לא בטוח שתישאר מדינה. המציאות הזאת שמקום כמו חצור הגלילית, שמספר האנשים שם הוא קטן, שההוצאות שם הן גדולות יותר מאשר בערים עשירות, לוקחים את המפעל הזה, מפטרים חמישים עובדים, המשמעות של העניין היא קריטית. היא פשוט לא תאמן. זה פשוט לא יכול להיות.

אני הולך לדבר עם שר האוצר, אני הולך לדבר עם שר התעשייה, ואם אין פתרון, יש נתק בין ועדת הכספים לבינם. הדבר הזה לא יכול להיות. על מה אנחנו מדברים? מישהו יכול להגיד כאן השלכת רוחב? אנחנו מכירים את מדינת ישראל. תאמינו לי, אנחנו עושים שם. אני בכלל לא נוסע לחוץ לארץ אלא אני נוסע רק בארץ. איפה יש עוד מפעל כזה כמו המפעל בחצור הגלילית?

אדוני היושב ראש, אני רוצה להציע משהו ולהתחבר לדברים שלך. אני מציע לאוצר, מכיוון שאתם חוששים מהשלכות רוחב, לאפשר מסלול תעסוקה, תשלום רטרואקטיבי של שנתיים ובתנאי שהמפעל נמצא באזור פיתוח א'. כך פתרת את הבעיה.

נכון. יש לי בקשה אליך. אנחנו לוקחים את העניין ברצינות. אנחנו חברי ועדת הכספים לוקחים את העניין ברצינות. אי אפשר יהיה לעצור את המדינה עם חוק עידוד השקעות הון. אין מציאות כזאת. בחוק עידוד השקעות הון יש גם בעלים של מפעלים שהם אנשים מאוד עשירים. הם לא ישתקו לנו.


אני מציע מה שהצעתי עכשיו. כשתבוא פנייה, וזה הרבה כסף, על פי רוב מדובר ברבע מיליארד שקלים או ב-300 מיליון שקלים או ב-400 מיליון שקלים, נעשה את הישיבה במפעל שלך בפרי הגליל ובתנאי שאתה מחזיר את העובדים לחודש ימים. אם בתוך חודש ימים יתברר שאנחנו קונילמלך, תעשה מה שאתה רוצה.

אני רוצה להגיד כמה מלים.

אבל תענה לי.

אני רוצה להגיד כמה מלים. קודם כל, יש כאן חוסר דיוק לאורך ולרוחב. ויטה פרי הגליל מעסיקה למעלה מ-800 עובדים כאשר 230 מהם בחצור. אנחנו קיבלנו את המפעל עם 140 עובדים בלבד וכולם צריכים לדעת את זה. היום יש במפעל 230 עובדים.

תגיד לי, אתה מתמודד בפריימריס באיזו מפלגה?

אחד אומר שאני קדוש מעונה, אחד אומר לא, אבל אני רוצה להבין. אני חושב שעמיר פרץ היה אתמול והבין וההצעה שלו היא גם הצעה שקיבלתי אותה כי באמת זאת הצעה הגיונית.


אין לי פריימריס ואני עשיתי את כל מה שיש לי בעשר אצבעות. לא קיבלתי טובות מאף אחד.

אמרת את זה גם בישיבה הקודמת.

וגם לא מהממשלה לא לקחתי עשר אגורות מהיום בו הפכתי להיות עצמאי.


אני רוצה להגיד לך דבר אחד. תוקפים אותנו כאן, אבל על מה?

אף אחד לא תקף אתכם.

מה עשינו? אני שומע כאן חברי כנסת. חבר'ה, תירגעו, לא עשינו שום דבר רע אלא עשינו רק טוב.

מר אפרים, אף אחד לא תקף אותך.

זה שאנחנו ויתרנו בישיבה עם עופר עיני, עת רכשנו את המפעל, הוא ביקש שנמשיך את הוותק של העובדים, העובדים עובדים אצלנו שנתיים וקצת, ואנחנו הסכמנו לכך, זה לא אומר שנעשה משהו לא בסדר.


הרב גפני, אנחנו ביום הקנייה ישבנו עם עופר עיני, זקי איש שלום ואני ועופר עיני שאל את זקי האם הוא רוצה לפגוע בוותק של העובדים כי היינו צריכים לפטר ולקבל ואז לקבל את המענק של חזי צאיג. אז זקי אמר שהוא לא רוצה לפגוע בוותק של שלושים שנים, מה גם שיש כאן עובדות שיכולות להיות אימא שלו. אמרתי לו שאנחנו רוצים יומיים לבדוק את זה. רציתי לבדוק משפטית. הוא אמר, מה פתאום, אין לבדוק. עופר אמר שהיום חותמים ואין לבדוק. זקי שאל אותי אם אני רוצה לקחת להם את הוותק. אמרתי לו שאני לא רוצה, אבל אולי נבדוק. מסתבר שאיך שחתמנו, אכלנו אותה וכולם ידעו את זה. זה עיקר הבעיה. שם זה התחיל ושם זה נגמר.


אנחנו מייצאים שמונה מיליון דולר. מה לעשות, אין לנו יותר מזה. החברה הייתה בכינוס, הלקוחות בחוץ לארץ ברחו, ארבעה חודשים כונס הנכסים לא שיווק סחורה לחוץ לארץ, אז מה נעשה? עד שהחזרנו את הלקוחות, אנחנו דנים ובינתיים הצלנו עוד מפעל עם מאה עובדים מלוד ונהריה. אתם לוקחים את זה לכיוון של נהריה, אבל גם שם יש עובדים, יש הסתדרות, עובדים מאורגנים, לא עשינו שום דבר, לא לקחנו ממישהו משהו. אני אומר לכם שזאת חברה שמעסיקה 860 עובדים.


אני אומר לכם עוד דבר שאולי לא קשור כל כך. אם מחר-מחרתיים משרד התעשייה או מי מוועדות קדמי ואחרות יורידו את המכס של הטונה, יהיה לכם עוד גל פיטורים המוני והוא יהיה בטירת הכרמל ובחצור הגלילית. אני לא אומר את זה סתם. פעם אחת רוצים צדק חברתי, פעם אחת מורידים אבל תבינו מה קורה.

לאן תגיע בסוף?

אני מפעל טונה קטן. אותי לא תרגיש, אבל תרגיש את זה אצל אחרים.

עם כל הכבוד לך, אנחנו הודענו בישיבה שקיימנו בדיזיין סנטר שאנחנו לא מסכימים וכתוצאה מהדיונים האלה עם שר האוצר הממשלה קיבלה החלטה שהיא לא מביאה הורדת מכסים על מה שיש ייצור מקומי. לא זו אף זו, הודעתי על פי חוות דעת משפטית שעל כל המכסים שמורידים, אני אגיש התנגדות אם לא יהיה דיון בוועדת הכספים.


אתה קיבלת עכשיו מאתנו הודעה שלא מורידים את המכס על הטונה ואתה מחזיר עכשיו את העובדים.

אני אחזיר. אם אתם רוצים לחכות חודש, נחכה.

מאה אחוזים.

חס וחלילה אני לא נגד העובדים.

רבותיי, לא מוחאים כאן כפיים.

הכפיים היו בשבילך.

לא, אין כפיים. מוטי חזיזה יודע מה הוא עשה. הוא זרק עלי עכשיו את כל האחריות. לי אין כסף אלא להם יש.

יש מה ללמוד ממוטי חזיזה.

חבל על הזמן.

עכשיו אתה מנהיג פועלים.

הייתי תמיד. באופקים הייתי.

אני אהיה תמציתי.

רק בכיוון של פתרון. אל תגיד מה לא. מה לא, זאת לא הישיבה עכשיו.

פשוט להעמיד דברים על דיוקם לגבי דברים שנאמרו כאן. לגבי הבטחה שהוצג כאילו ניתנה על ידי הממשלה. אני אומר בסמכות שלא ידוע לנו על כל הבטחה שניתנה על ידי הממשלה. הממשלה לא נתנה הבטחה.

פואד מודיע שהוא נתן הבטחה והוא מוכן לבוא לכאן ולומר את זה.

הוא הודיע לי היום.

אין הבטחה באופן שבו מרכז ההשקעות יודע לשלם כסף.


לגבי הצעתה של חברת הכנסת יחימוביץ לפתיחת תנאי היצוא. צריך להבין שבכל תקופה, אבל בטח כמו שחברת הכנסת אמרה בערב של מיתון עולמי, המשמעות של פתיחת תנאי היצוא היא כניסה של יותר חברות, הגדלת הטבות המס שחברי הכנסת בוועדה הזאת מכירים אותן היטב ובטח גם יותר מתחרים על תקציב המענקים המוגבל. אני מזכיר שאנחנו מדברים על תקופה וכולנו קוראים את הפרסומים על אומדן החסר בגביית המסים. המשמעות של הדבר הזה היא שכל אחד יקבל פחות ושפשוט החוק הזה שהיום מתיימר לתת עשרים אחוזים מענק למפעלים, יותר מתחרים, זה פחות לכל אחד.

אני לא מקבל את התחזית הפסימית של משרד האוצר. היה כאן בוועדה ויכוח אתכם ואתם אמרתם שהולך להיות רע ואני אמרתי שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם והולך להיות טוב. מי צדק?

הקדוש ברוך הוא.

אדוני, אני לא מדבר על תחזיות. אני מדבר גם בתחזית אופטימית.

גם אתמול מילאו לי את הראש עם זה שהולך להיות רע. יוון כבר אמרנו?

אני לא מדבר על שום שינוי במצב הכלכלי. יותר מתחרים על אותן הטבות מס ואותו תקציב מענקים, זה פחות לכל אחד ואת זה צריך להבין.

אין משהו אחר אלא יש את חצור הגלילית עם פרי הגליל. אתם חייבים למצוא לזה פתרון.

אפרים, אתה מוכן לקבל את משרד התעשייה כשותף חמישים אחוזים אתך?

כן.

חזי, אנחנו חייבים לשבת. אנחנו לא נוותר עכשיו. זה מפעל אחד בעיר אחת. אם תגידו שיש עוד מקומות, בסדר, נראה על כמה אנחנו מדברים. אין השלכת רוחב. אפשר לקבוע קריטריונים ועם כל הכבוד למשפטנים, המשפטנים נבראו כדי לשרת את המטרה של המדינה ולא כדי להפריע למדינה. להגיד כל הזמן לא, זה גם אני יודע כי את זה כבר למדתי בכולל. לשם מה הם למדו משפטים? הם למדו כדי להגיד כן. התשובה היא שצריך קריטריון לעניין הזה של מפעל עוגן בעיר כזאת.

בזה אין בעיה.

אפרים, אני מודה לך.

הנה, הוא אומר שאין בעיה לעניין הזה, להוספת הקריטריון.

גם הפתרון שאנחנו הולכים להציע בשבוע הבא הוא פתרון עתידי. הוא לא הולך אחורנית.

לא.

אני פשוט לא רוצה להשלות כאן את האנשים. עד היום לא הצלחנו למצוא פתרון אבל נשתדל לאור החודש שנתת לנו וננסה לבדוק מה אפשר לעשות.

אני אחזור על מה שאמרנו. כל חברי הוועדה אומרים דבר אחד. אם יש השלכת רוחב, שזה באמת הולך לרוקן את תקציב המדינה, אז באמת צריך לדון בדיון אחראי, במיוחד אנחנו חברי הוועדה שבקואליציה. אנחנו כולנו, גם קואליציה וגם אופוזיציה, משוכנעים במיליון אחוזים שאין השלכת רוחב. אם ייקבעו קריטריונים נורמליים, שכליים, שייתנו מענה לישוב חצור הגלילית ולא יפגעו בתקציב המדינה עם השלכת רוחב, כי כסף יש, במיוחד עכשיו כשאומר בעל המפעל שהוא מוכן להחזיר את מכתבי הפיטורים לתקופה של חודש ואני מבקש בחודש הזה למצוא פתרון.

אם אתם לא תמצאו פתרון, אנחנו מאוד נכעס. מאוד מאוד, מכיוון שאנחנו חושבים שיש פתרון. יש פתרון. אם לא יהיה פתרון, נתחיל לקיים דיונים במפעל פרי הגליל. אני גם אקיים את ההבטחה שהבטחתי להם שאני בא, גם כל חברי הוועדה לא יצטרכו לנסוע כל אחד לבד אלא ניסע כולנו ביחד וגם עם עידוד השקעות הון נקיים את הדיון שם ונראה איך יש השלכה לעידוד השקעות הון על חצור הגלילית והדיון יהיה שם מול העובדים והעובדות. נגיד שנותנים הרבה כסף למפעל בחולון כי זה הקריטריון. כך המשפטנים של משרד האוצר ומשרד התעשייה אמרו.

אני רוצה להוסיף עוד מילה לגבי חוק עידוד השקעות הון.

לא. זה סתם איום עכשיו. זה לא רציני.

לא לגבי האיום. אני רוצה שתבינו. כל התקציב שלנו הולך לפריפריה ואין לנו תקציב למרכז הארץ.

בסדר. לא העליתי את העניין הזה. הרי אם ייסגר מפעל פרי הגליל, המשמעות של העניין היא ייצור מקומי כך שיותר ויותר תהיה ריכוזיות במוצרים האלה ומחיר המוצרים יעלה. כל הזמן הממשלה מדברת על המחאה החברתית, אבל זה לא תורם לפתרון המחאה החברתית. אני רואה עליו בעיניים שהוא סוחר ממולח. הוא יראה שלא הולך לו, הוא גם יסגור בנהריה ויפתח מפעל אחר כמו מפעל לייצור נשק.

האבסורד הוא שבסוף הכסף יצא מהמדינה אבל דרך האבטלה.

אם אפשר להשפיל, למה לא?

גפני, נחדד את זה. אפשר לגמור את זה היום. תבקש תשובה.

אתה לא תקבל תשובה מהם עכשיו. אני מכיר אותם.

האוצר לא פירט לגבי ההצעה של מסלול תעסוקה חלופי.

זה אותו הדבר שחזי אמר בעניין הרטרואקטיביות.

לא, זה לא אותו הדבר. זה ממש לא אותו הדבר.

אז לא הבנתי את ההצעה.

אין לך מצבים רטרואקטיביים.

אני לא יודע.

אין דבר כזה. לא יכול להיות דבר כזה. אין אחד כמו בעל המפעל הזה.

אני כבר חתמתי על החוק של שלי יחימוביץ.

כן, אבל זה טוב לטווח ארוך.

תן לי גם לאיים עליהם. אנחנו עכשיו מתקרבים לבחירות ולפני הבחירות, מהניסיון שלי ואני הרבה שנים כאן, מעבירים הרבה חוקים שהממשלה מתנגדת להם. אם אתם רוצים את השלכת הרוחב הזאת, מתקרבים לבחירות, נצביע על זה. אבל אנחנו רוצים פתרון לפרי הגליל.


העלה חבר הכנסת עמיר פרץ את ההצעה של מסלול התעסוקה. אתה אומר שיש לזה השלכת רוחב. אני מבקש שתבדקו את העניין הזה. במידה וזה הפתרון, אני מבקש ללכת על הפתרון הזה. במידה וזה לא הפתרון, ללכת על קריטריון ברור שאפשר לעשות אותו. אני הולך לדבר גם עם שר האוצר וגם עם שר התעשייה. ללכת על קריטריון של מפעל עוגן בהוראת שעה, לא חשוב באיזושהי צורה, מפעל עוגן שנמצא בישוב שהוא ישוב פריפריאלי, שהוא ישוב לא גדול, שזה בעצם כמעט עיקר התעסוקה בו, לתת לו את האפשרות גם רטרואקטיבית כאשר לזה אין השלכת רוחב. לקבוע קריטריון או בתקנות או בנהלים שיבוא לאישור ועדת הכספים. לא תהיה לזה השלכת רוחב. נעשה הוראת שעה לשנה וחצי. תוך שבוע אני רוצה תשובה.

אדוני היושב ראש, לא שמעתי את ההחלטה. אם אפשר, תאמר לי שוב מה ההחלטה לגבי שלושים הימים.

ההחלטה היא כלהלן: באדיבות בעל המפעל ובאדיבות ממשלת ישראל שמיוצגת כאן על ידי חזי צאיג ואורן משה, מחזירים היום את העובדים בחזרה לעבודה.

מבטלים את מכתבים הפיטורים.

מבטלים את מכתבי הפיטורים לחודש ימים. מחזירים את העובדים, מבטלים את מכתבי הפיטורים לחודש ימים כאשר בתוך חודש ימים יושבים נציגי הממשלה – גם משרד האוצר וגם משרד התעשייה – ובודקים גם את מסלול התעסוקה שהעלה חבר הכנסת עמיר פרץ. אם יש לזה השלכות רוחב ואין אפשרות ללכת למסלול הזה, ליצור מסלול חדש כפי שנאמר בישיבה הקודמת שעיקרו יהיה מסלול כלפי פרי הגליל כאשר לדעתנו אין דבר דומה לו כי מדובר בישוב קטן שנמצא בפריפריה, רחוק ממרכז הארץ, המפעל הוא מפעל עוגן גם לחצור הגלילית וגם לטובא זנגריה, ואז לתת למסלול הזה אפשרות לפתרון אפילו זמני של הוראת שעה תוך כדי דיונים עם בעל המפעל. ביקשתי מהם לדווח לי בתוך שבוע האם יש התקדמות בעניין הזה. במידה שנעבור את החודש ואנחנו נתקרב למסלול הזה שאין להם פתרון וידינו כבולות, אני אקיים את הדיונים על חוק עידוד השקעות הון במפעל פרי הגליל.

אדוני היושב ראש, לא סתם אמרתי שאתה יכול להיות מנהיג.

תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35