PAGE
29
הוועדה למאבק בנגע הסמים
13/12/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 66 >
מישיבת הועודה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ב (13 בדצמבר 2011), שעה 11:00

<הסברה מניעה וטיפול בהתמכרויות במערכת החינוך הפורמאלי>

חברי הוועדה: >
חמד עמאר – מ"מ היו"ר

>
ד"ר אילן שמש - תחום קידום נוער, משרד החינוך

קרן רוט-איטח - מנהלת היחידה למניעת סמים ואלכוהול, משרד החינוך

אפרת לינקובסקי - מפקחת ארצית, השרות לשיקום נוער, משרד הרווחה

ממ"ש שמואל לרמן - מחלקת נוער, חטיבת החקירות, משטרת ישראל


אורית שפירו - ראש תחום מניעה, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

ריקי צימר - ע' ראש תחום טיפול ושיקום, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יהודית ליכטנזון - מפקחת על היועצים, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

ד"ר פאולה רושקה - מנהלת המחלקה לטיפול בסמים והתמכרויות, משרד הבריאות

אורית חפץ - מנהלת היחידה לתוכניות מניעה, המח' לקידום ילדים ונוער, עיריית ת"א

מרגלית זוהר - רכזת תוכניות מניעה, מינהל החינוך, עיריית ת"א

אירינה לויט - עמותת אלי"ס (אמהות למען ילדים בסיכון)

וודים דולגיזר - עמותת אלי"ס (אמהות למען ילדים בסיכון)

עמית צור - מועצת התלמידים והנוער הארצית

גל פליישמן - מועצת התלמידים והנוער הארצית

ד"ר גלעד נתן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אלי בכט - עוזר לחמד עמאר

בת שבע פנחסוב

ד.ש. - חבר המתרגמים
<הסברה מניעה וטיפול בהתמכרויות במערכת החינוך הפורמאלי>

בוקר טוב לכולם. אני מתחיל את דיוני הועדה למלחמה בסמים ואלכוהול, נושא של חינוך פורמאלי והטיפול של משרד החינוך בחינוך הפורמאלי בנושא, כל הנושא של החדרה, של ההסברה למערכת החינוך, החינוך הפורמאלי.
אני אתחיל, אני רוצה לשמוע גם מה שקורה בבתי ספר יסודי עם כל התכנית של כישורי חיים, אני רוצה לשמוע אם יש תכניות ספציפיות לבתי ספר ביניים, בחטיבות ביניים וגם לתיכוניים, ואם משרד החינוך גם מתעסק ומטפל בכל הנושא של חינוך בלתי פורמאלי, קידום נוער, יחידות קידום נוער, תנועות נוער, כל מה שקורה בנושא הזה והטיפול של משרד החינוך, ואנחנו תוך כדי דיון, אנחנו ניכנס לכל נקודה ונקודה.

אבל חשוב לי להתחיל בבית ספר יסודי, עד בית ספר יסודי, מה קורה? ואחרי זה ניכנס לחטיבת ביניים, איזה תכנית בחטיבת ביניים? מה עושים? באיזה בתי ספר מגיעים? באיזה מגזרים זה מגיע? ונתקדם גם לתיכוניים ואחרי זה נעבור לחינוך הבלתי פורמאלי.

אני מציע לשמוע את משרד החינוך קודם.

אני מנהלת היחידה למניעת סמים אלכוהול וטבק במשרד החינוך. היחידה בעצם עוסקת בפיתוח תכניות התערבות, בנושאי של מניעת סמים אלכוהול וטבק לכל מערכת החינוך, כשהתכניות שלנו הן חלק מתכנית כישורי חיים וחלק מתכניות לקידום אקלים מיטבי בתוך בתי הספר. זאת אומרת, התפיסה היא תפיסה מערכתית כוללת שבית ספר שבו האקלים הוא בטוח, האקלים בו הוא טוב, שיש בו שיח טוב בין מורים לילדים, הסיכוי שיתפתחו בו התנהגויות סיכון הוא מופחת. וזה הכיוון שאנחנו פועלים בו, התכניות שלנו הן תכניות התפתחותיות ומותאמות לפי המשימות של הילדים, לפי הגיל של הילדים, ולכן יש אבחנה בין בתי הספר ביסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות.

כישורי חיים, גם בכל בתי הספר, בכל החטיבות?

התכניות מופעלות על ידי יועצות בתי הספר, שהן בעצם עוברות את ההכשרה להפעיל את התכניות, תכניות כישורי חיים בתיכונים, בחטיבות הביניים. ובתיכונים יש אחראי בית ספרי- מב"ס שהתפקיד שלו להטמיע את המדיניות בתוך בית הספר, הוא אחראי שבאמת יתקיימו תכניות מניעה בתוך בתי הספר, הוא איש הקשר בין המדריכה, בין המדריך, זה שאמון על הטמעת התכניות לבין בית הספר, בין השטח לבין המטה.
ביסודיים מי שמוביל את התכניות, הן בעצם היועצות של בתי הספר. אנחנו השנה מתחילים, התכניות כפי שאמרתי הן מותאמות. אנחנו לא נדבר עם הילדים על סמים כבר בכיתה אלף-בית כי זה לא רלוונטי. אבל נדבר איתם על חומרים, נדבר איתם על עישון פסיבי, אז אנחנו הולכים לאט לאט עם המשימות ההתפתחותיות שלהם, אנחנו מתאימים את התכנים הרלוונטיים ומנסים שם להקנות כישורי חיים.
אנחנו עושים עבודה גם עם הצוותים החינוכיים, שזה המורים וגם עם ההורים. זאת אומרת, המגמה היא גם לעשות עבודה יותר נרחבת עם ההורים מתוך תפיסה והבנה שרק שנעבוד בצורה משותפת, גם עם גורמים נוספים, הרשות למלחמה בסמים הם שותפים מאוד חזקים שלנו בעשייה ובעבודה, רק אם נעשה עבודה משותפת של כל השותפים בקהילה יש סיכוי שהמסרים יוטמעו ויחלחלו בצורה הנכונה.
עוד דבר שאנחנו באמת גם התחלנו הרחבה של הפעילויות שלנו בתוך החינוך הבלתי פורמאלי, שזה תנועות הנוער, עבודה עם תנועות הנוער, עבודה עם מועצות התלמידים. שוב, אנחנו מנסים להגיע לכמה שיותר זירות, לכמה שיותר מעגלים ולייצר שם מסרים משותפים, כדי שבאמת נוכל לעשות עבודה שתהיה עבודה משמעותית ולהביא לשינוי.

השנה, מה שאנחנו נעשה השנה, פיתוח משותף של הרשות למלחמה בסמים ושלנו, ובמסגרת תוכנית כישורי חיים אנחנו מתחילים עם פיילוט בבתי ספר יסודיים, כשאנחנו מרחיבים את זה ללמידה בנושא של אלכוהול, ואנחנו יוצאים ממרכז למידה: "גדולים ולא שותים" התכנית תלווה במרכז הערכה כך שנוכל לדעת באמת מקרוב מה עובד בתכנית, מה לא עובד בתכנית ונוכל להפיק לקחים ולשכלל אותה ולשפר אותה לקראת ההרחבה ההטמעה שלה. זה בגדול, זאת אומרת העבודה היא---

ממה שהבנתי, כישורי חיים לבתי ספר היסודיים, מי שאחראי על הנושא זה היועץ החינוכי של בית הספר. בכמה בתי ספר זה מתקיים היום? בנושא היסודי? אני מתרכז עכשיו בנושא היסודי.

ביסודי? כרגע יצא חוזר מנכ"ל שמחייב את בתי הספר להפעיל תכנית כישורי חיים בכלל בתי הספר.

יצא חוזר מנכ"ל. משהו אחר, בביצועים, בשטח, משהו אחר אני רוצה לשמוע. ביצועים בשטח, כמה בתי ספר היום נכנסים לתכנית היום של כישורי חיים?

אני לא יכולה להגיד לך כרגע נתון של כמה בתי ספר, אני יכולה לומר לך שלגבי בתי ספר, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות---

לא. אני שאלתי על היסודי.

לגבי היסודיים אני כרגע לא יכולה לתת לך נתון, אבל מרבית בתי הספר כן מפעילים תכנית כישורי חיים. מרבית בתי הספר---

מה זה מרבית?

שמונים אחוז מבתי הספר מפעילים תוכנית כישורי חיים בצורה זו או אחרת.

דרך יועצת חינוכית של בית הספר?

דרך יועצת חינוכית, שהיא מעבירה את השיעורים. או דרך מחנכת הכיתה שעוברת הדרכה על ידי היועצת ומפעילה את זה בתוך הכיתות.

יש תנאים של היועצת חינוכית שתפעיל את התנאים האלה, או של מישהו אחראי? או כל יועצת חינוכית יכולה להפעיל את התכנית?

היועצות מקבלות הכשרה.

כמה יועצות חינוכיות עברו הכשרות האלה? וככה אני אדע איפה רצה התכנית, כמה?

כל יועצת חינוכית עוברת הכשרה בתחום הזה.

אז בעצם עכשיו, כל בית ספר יסודי שאני אכנס אליו - - -

מרבית בתי הספר.

אני גר בשפרעם, אני אכנס לבתי ספר יסודיים בשפרעם, אני אשאל את המנהל, היועצת חינוכית שלך בבית ספר עברה הכשרה? הוא יגיד לי כן? זה מה שהבנתי עכשיו.

אמרתי שמרבית בתי הספר.

לא, אני שאלתי כמה.

אמרתי מרבית בתי הספר, לגבי הבית ספר הספציפי הזה - - -

אני שאלתי, כמה יועצות חינוכיות?

כל היועצות החינוכיות. "כישורי חיים", זו תכנית הדגל של שפי.

לא, אני חושב שאני שואל שאלה פשוטה. כשאני מעביר, משרד החינוך כמשרד חינוך בא ומחליט שאני מעביר את ההכשרה הזו ליועצות חינוכיות, אני יודע כמה יועצות חינוכיות עברו במחוז צפון, כמה מחוז דרום, כמה מחוז מרכז. אני יכול לדעת, זה נתון שאני יכול לקבל אותו, זה לא נתון בשמיים. או שאני צריך לדעת כמה בתי ספר עובר, לא מרבית. אני יכול לדעת כאן. וכאן אני צריך תשובה ברורה.

אני אעביר לך נתון. אני אעביר את הנתון הזה, אני אעביר את הנתון לבת שבע, את הנתון של מספר בתי הספר שבהם אנחנו יודעים שמופעלות תכניות כישורי חיים.

וחטיבות ביניים. אני רוצה לשמוע על חטיבות ביניים ועל התיכוניים.

חטיבות ביניים, מסקר אינטרנטי שהעברנו על כישורי חיים, בסביבות שבעים וחמישה אחוז מהתיכונים וחטיבות הביניים דיווחו על פעולות של מניעת סמים ואלכוהול.

אין לי בדיקה? יש דיווח רק של בית הספר?

למה אתה מתכוון? יש דיווח של בית הספר.

אין לי בדיקה של משרד החינוך, שהוא באמת רואה שהנושא הועבר-לא הועבר? רק דיווח של האינטרנט? אני כמנהל מחליט אם הועבר אצלי או לא הועבר? אין מפקח שאחראי על הנושא הזה שיבדוק אם זה עבר.

יש מפקח שנכנס, עושה עבודה עם היועצים ועם המבסי"ם. אנחנו כן עושים איזושהי בקרה, וודאי שעושים בקרה.

וכמה בתי ספר היום בחטיבות ביניים? שמונים אחוז מחטיבות ביניים?

שבעים וחמישה אחוז מחטיבות הביניים.

למה העשרים וחמש אחוז האחרים לא עוברים?

זה הדיווח שיש לנו כרגע.

הם מחליטים?

הם לא מחליטים, הם מחויבים להעביר - - -

אז למה הם לא מעבירים? מה משרד החינוך עושה בנידון, אם מישהו מחליט שלא להעביר את הנושא אצלו בבית ספר? האם זה בסמכות של המנהל? האם זה בסמכות של המפקח? האם זה בסמכות של מנהל המחוז? סמכות של מי?

הסמכות היא, בתי הספר מחויבים להעביר את התכניות האלה, זה על פי חוזר מנכ"ל. יש במידה זו או אחרת, כל בתי הספר מחויבים להעביר ומעבירים ברמה זו או אחרת את התכניות.
עכשיו, צריך לקחת בחשבון שהנושא הוא נושא מאוד מורכב. יש פה עבודה על עמדות, יש פה עבודה על תפיסות של--- זה לא רלוונטי לנו, זה לא--- ועל זה אנחנו עובדים כן עם המנהלים, כן עם האנשים, עם צוותי חינוך, להבין שהנושא הוא נושא משותף---

אבל יש הכשרות.

בודאי שיש הכשרות.

כמה שעות ההכשרות?

השנה נכנסנו גם למגזר החרדי---

כמה שעות של יועצת חינוכית? כמה שעות היא צריכה לקבל בשביל להיות מוסמכת לנושא?

תלוי למה, תלוי למה.

לתכנית שאנחנו מדברים עליה.

זו למידה מתמשכת. המבסי"ם נפגשים לבין עשרים או שלושים מפגשים הכשרה שנתית, אלה המובילים הבית ספריים, בתוך בתי הספר.

יש התייחסות לאוכלוסייה מיוחדת? אוכלוסייה שאנחנו יודעים שאצלה צריכת האלכוהול זה משהו נורמה, אצלם יש התייחסות לנושא הזה או אין התייחסות?

אנחנו מפעילים קבוצות של אופי, שזאת תכנית התערבות לילדים שמעורבים בשימוש בסמים, אלכוהול וטבק. ותלמידים שמאותרים בתוך בתי הספר, אנחנו כרגע עושים הכשרה ליועצים פסיכולוגים, עובדים סוציאליים בתוך בתי הספר כדי שיוכלו לתת מענה בתוך בתי הספר לילדים מאותרים. ואנחנו כרגע עומדים, נכון לעכשיו, על מאה קבוצות ברחבי הארץ, כשאנחנו עושים עבודה על הרחבה של הטמעה של הנושא.

מאה קבוצות, של כמה ילדים בתוך הקבוצה?

זה יכול להשתנות בין שבעה ילדים לחמישה עשר ילדים בקבוצה. עבודה קבוצתית עם ילדים.

לא היה שינוי משנת הלימודים הקודמת.

נכון. שנה שעברה דיברנו על מאה קבוצות ביוני, אנחנו כרגע בדצמבר עומדים על מאה קבוצות, זאת אומרת שעד סוף השנה הצפי הוא צפי של גדילה.

אנחנו עדיין מדברים על 7.2 אחוז בלבד מבתי הספר שיש בהם את התכנית.

לגבי אוכלוסיות מיוחדות, אפשר להוסיף - - -

כמה שעות אותו תלמיד מקבל בכל הייעוץ הזה?

התלמידים מקבלים בין שש שעות לעשר שעות.

באיזו מסגרת?

זה כל השנים, אנחנו כל שנה עושים עבודה בנושאים האלה, זה כל שנה זאת עבודה תהליכית, מתמשכת לאורך זמן.

אני באמת, לפני שהגעתי לדיון אני שאלתי, יש לי ילדים בבית ספר, אז שאלתי אותם בנושא הזה כמו שאני שואל תמיד, כי אני ידעתי שאני אהיה בדיון הזה, והתברר לי שלא עוברים שום דבר. יש לי ילדה ביסודי שלא עוברת שום דבר, יש לי ילד בחטיבת הביניים שלא עובר שום דבר ויש לי ילדה בתיכון שלא עברה שום דבר. לא דיברו איתם על הנושא, לא נגעו איתם בנושא. אז היה לי גם מיסודי, גם מחטיבת הביניים, גם מהתיכון.

מדגם מייצג?

מדגם מייצג, שכולם אמרו לי שלא קיבלנו כלום.

אוקי, זאת גם אפשרות, אנחנו מכירים שילדים הרבה פעמים בחוויה, גם אם דיברו איתם על משהו, בחוויה היא שלא דיברו איתם, שזה גם כן יכול לקרות. ויכול להיות, לקרות שבאמת המקרים הספציפיים---

או שלא דיברו איתם.

או שלא דיברו. אמרתי שזאת באמת יכולה להיות אפשרות, אפשרות מצערת מאוד, אבל בהחלט יכולה להיות אפשרות כזו. שוב, צריך אבל לבדוק.

האם אנחנו רואים עלייה במספר? אני קראתי את כל הסקרים, בנושא העלייה במספר צרכני האלכוהול בקרב צעירים, אנחנו מקום שני בעולם. בשנה שעברה קראתי, אחד המאמרים דיבר שאנחנו מקום שני בעולם. אז אנחנו צריכים לקחת את הנושא הזה בכזו רצינות, שמשרד החינוך ייכנס לעבי הקורה, ואני אמרתי תמיד, משרד החינוך זה הגוף שיש לו את הנגיעה והמגע עם הילדים הכי גדול---

נכון, מסכימה איתך לגמרי.

והיכולת שלו היא יכולת אדירה. אף אחד לא יכול להגיע ליכולת של משרד החינוך, כי הוא יכול להגיע לכל ילד וילד במדינת ישראל, ואף אחד לא יכול להגיע לכל ילד וילד. אפילו תנועות נוער אפילו חינוך בלתי פורמאלי. משרד החינוך והחינוך הפורמאלי הוא הכלי שאנחנו צריכים להשתמש בו, ואיך שאני רואה וגם קראתי קצת נתונים, 7.2 בתי ספר שמגיעים על יסודי, זה אומר דרשני. אומר, שצריך באמת לקחת את כל הנושא של המלחמה בסמים, המלחמה באלכוהול, טבק---

העבודה נעשית, עבודה מאוד גדולה יחסית לתחומים אחרים בתוך המערכת. אתה לוקח את הדוגמה של 7.2 - - -

כמה אנשים במשרד החינוך ממונים על הנושא הזה?

אנחנו כרגע עומדים עם חמישים ושש מדריכים בפריסה ארצית. לכל מחוז בשונה מנושאים אחרים יש מפקח נפרד, שהתפקיד שלו להוביל את המדיניות של המחוז בתוך הדבר הזה, זה חלק מהתפקידים שלו. כך שכל מחוז יש מפקח נפרד שהוא אחראי לתחום. זה כרגע מערך הכוחות.
עכשיו, תראה הסיפור של גם הסמים, גם מובא בהשקה לעבודה על האקלים, על קידום אקלים וצמצום אלימות, שזה גם כן עובד בממשקים ואנחנו שם נמצאים בתוך אלף מאתיים בתי ספר בתכנית המערכתית, שעובדת על טיפוח וקידום אקלים ושיח משמעותי בין מורים לילדים. וכל אלה פעולות נוספות שמהוות איזשהו בסיס לצמצום של התנהגויות סיכון. זה עוד מערך שהמשרד מוליך ומוביל אותו שצריכים לקחת אותו גם בחשבון, שאם לא מדברים, אם זה לא המערך, ספציפי כרגע של סמים ואלכוהול, אבל עדיין יש בתוך המשרד עוד יחידות, עוד גופים שעוסקים בסוגיה הזו מכמה היבטים, מהיבטים שונים. יש מנהל החברה ונוער, יש קידום נוער, זאת אומרת שאנחנו באגפים השונים עושים עבודה בממשקים.

תודה רבה.

אני מפקחת ארצית בשירות לשיקום נוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
אני כאן, בגלל ממשק המסגרות הקיימות בארץ, שנקראות "מפתנים", שעובדות במשותף עם משרד החינוך ואגף שחר, שהוא הרפרנט מבחינת משרד החינוך בשותפות. לכן אני פה, כי "מפתן" שייך גם למערכת החינוך.
לגבי האוכלוסיות שלנו, באמת אחד המאפיינים שלהם זה התנהגויות סיכוניות, שהשימוש הוא חלק מההתנהגויות, חלק מביטויי הסיכון. לפני שלוש שנים התחלנו לפתח איזשהו מודל יחד עם השירות להתמכרויות במשרד הרווחה, מודל שמובא לי עם הרשות המקומית ועם צוות הטיפול שלי.
המסגרות עובדות בשלושה מעגלים, גם התערבויות ברמת הצוותים הרב מקצועיים, מעגל של ידע, של בחינת עמדות ושל מתן כלים לזיהוי והתערבות ראשונית. מעגל של עבודה עם החניכים, שחלקם זאת כבר מניעה שניונית זאת אומרת, הילדים כבר בדרך זו או אחרת מכירים את הסיפור. המעגל השלישי, עבודה עם ההורים של הילדים. זה מודל שאנחנו פיתחנו ואנחנו מקווים שבשנה הבאה נוכל ללוות אותו גם במחקר דרך מכון ברוקדייל, ואני יכולה להגיד שכבר שבעים אחוז מהמסגרות שלנו כבר נכנסו לתכנית, ועובדים זוגות צמודים של עובד נוער ברשות המקומית של סמים ועובד טיפולי ה"מפתן" כמי שמוביל את המערכת הזאת את התכנית הזאת לאורך שנה.

באילו שעות אתם פועלים?

יש לי את הרשימה המלאה, אני יכולה להגיש אותה כעת או להגיש לך אחר כך, אבל זה ברשויות שנמצאת מסגרת "מפתן" לא בכולם, בשבעים אחוז מהם, כי זו תכנית שבגדילה עכשיו. בשפרעם למשל זה יהיה בשנה הבאה, תהיה שם את המסגרת.

מי מממן את כל התכנית?

אנחנו עובדים בשיתוף עם הרשות המקומית.

הרשות המקומית צריכה להוסיף כסף על התכנית, או יש לה - - -

תראה, העובדים של השירות להתמכרויות ברשויות, והעובדים הסוציאליים של ה"מפתנים" של מסגרות של הרשות המקומית שותפים באחזקה גם של המקום, כמו בקשר עם השלטון המקומי שהוא שבעים וחמש-עשרים וחמש. זאת אומרת, משרד הרווחה מבחינת כוח אדם מממן שבעים וחמישה אחוז מזה עם תוספת של עשרים וחמישה אחוז של הרשות המקומית.

יש יחידת סמים, מחלקת רווחה נוער, רק בחמישים וחמש רשויות.

ואז במקומות שאין, יש את אל סם. ואנחנו עובדים עם אל סם.

לא בכל מקום יש את אל סם. אנחנו חוזרים לאותה נקודה של רשויות שכן יכולות להרשות לממן, ויש רשויות שלא יכולות להרשות לממן, ואין פריסה ארצית. לא קיבלתי עדכונים ממשרד הרווחה בזמן האחרון על שיפור או פריסה ארצית.

אז תראה, לגבי הפריסה שאני יכולה לדבר, לגבי הפריסה של ה"מפתנים" לא של העובדים, בכל ה"מפתנים" יש לנו היום צוותים טיפוליים. בשבעים אחוז מהמסגרות שלנו היום מופעלת התכנית הזאת. היא מלווה על ידי הדרכה ועל ידי ישיבות מחוזיות ועל ידי, ככה ליווי. ואנחנו משתדלים במקומות שאין ברשות המקומית, למצוא איזשהו פיתרון כדי, שזה לא יעכב את התכנית. אני לא יכולה להגיד שבמאה אחוז המסגרות שלנו. אבל היום זה אחת הסוגיות שעומדות מאוד מאוד חזק ואנחנו מסתכלים לה מאוד חזק בעיניים.

מה שמעניין, בדרך כלל הנושא הזה, זה ברשויות החלשות. זה בפריפריה. שם יש לנו את הבעיה של אי יכולת של הרשויות לבוא ולסבסד אתת הנושא. האם יש לכם התייחסות אחרת לנושא? אם נגיד העשרים וחמש-שבעים וחמש, נראה שאותה רשות אין לה את היכולת הכספית, אתם גם נכנסים---

תראה, בכל הרשויות שאנחנו עובדים, אנחנו עובדים גם ברשויות חלשות, ויש לנו צוותים טיפוליים שם. גם ברשויות חלשות יש לנו. אנחנו לא נכנסים להתערבות, בשירות שלנו במקום שאין לנו "מפתן" אני מכניסה את זה לתוך הקונטקט של הישיבה היום, שמדברת על מסגרות לימוד, שיש שותפות של משרד החינוך ומשרד הרווחה. זה המסגרות שאנחנו מייצגים היום, ובמסגרות האלה אנחנו עושים תכניות מאוד ממוקדות לאוכלוסיית היעד, שפיתחנו במשרד.

כדאי להבין איך זה עובד ומה קורה עכשיו. אנחנו בדצמבר וכמו כל שנה בדצמבר משרד הרווחה לוקח כסף מסעיפים תקציביים שרשויות חדשות לא יוכלו להעמיד עליהם את הmatching. אני מציע כדי שהכסף הזה לא ייעלם לו לתקציב, לרשויות חזקות. לקחת את הכסף הזה, ואם ישימו עליו matching אז רשות חלשה שלא יכולה להגיע לזה, וזה לא רק בתכנית הזאת, זה בכל תכנית - - -

זה לא רלוונטי מה שאתה אומר.

זה מאוד רלוונטי.

אני אגיד לך למה לא.

אני אקבל ממשרד הרווחה את רשימת הרשויות, ואנחנו נראה שאותם בעיות שנוגעות לכל תכנית, חוץ מהתכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, שבה אין matching אנחנו נחזור על אותו סיפור.

אבל לנו ברשויות חלשות.

מי שלא יכול לעמוד, צריך matching או לא?

אני יודעת שהיום המדיניות היא, שגם צריך לפתוח מסגרת. אני מדברת על מדיניות המשרד, למרות שלא הוסמכתי, אבל אני חושבת שאני אומרת את עמדתו של המנכ"ל. היום יש הבנה שגם כשמסגרות חלשות מאוד שאין להם matching המשרד מנסה למצוא פיתרון כדי שזה לא יהיה המניעה לפתוח מסגרות.
עכשיו, במקום שאני יושבת פה, בועדה שמייצגת שלושים מסגרות חינוכיות שמשרד הרווחה אחראי עליהם- - -

שלושים מסגרות ששייכות לכמה רשויות?

בשלושים רשויות, בכל רשות יש לנו מסגרת.

אבל יש מאתיים חמישים רשויות.

אני באתי הנה בכובע של מסגרות חינוכיות, המפוקחות על ידי משרד הרווחה. ואני מספרת שלאוכלוסיות האלה זה המענים שאנחנו נותנים.

אנחנו בכנסת אנחנו רוצים לשמוע מה קורה עם השאר. ברגע שאת מגיעה לשלושים ושלוש רשויות, שלושים רשויות, חמישים רשויות, מה עם המאתיים רשויות? אנחנו נפקיר אותם? נשים אותם בצד? או אין להם את הבעיה הזאת? הלוואי שלא תהיה לנו את הבעיה הזאת, שאין להם בעיה של, שאנחנו לא צריכים לבוא ולטפל---

אני מבינה מה אתה אומר. אבל זה לגבי, אני אומרת שוב, מסגרות של "מפתן" שהן מסגרות חינוכיות טיפוליות בנוער בסיכון וניתוק, יש כאלה היום כשלושים בארץ "מפתנים" ו"מיתרים" זה על פי פניית הרשויות, אני יודעת שעוד חמש מועמדות לפתיחה, זה על פי בקשה. בכל המסגרות האלה---

מי מבקש את הנושא?

הרשות המקומית. זה בדרך כלל מענה לרשות המקומית.

רשות מקומית חלשה לא תבוא לבקש, כי אין לה כסף.

זה לא נכון. יש היום פניות של רשויות מקומיות חלשות, שאני אתן לדוגמה אחת. הרשויות שאנחנו מאוד מתעסקים בה עכשיו זה, רהט שלא בטוח שיהיה להם את הmatching של עשרים וחמישה אחוז. ואבו בסמא שיש פניה, כי יש שם בעיות קשות מאוד של נוער במצוקה, והמשרד נערך לפתוח שם מסגרות.

איך אתם מסבסדים את העשרים וחמשה אחוזים? אתם יש לכם את היכולת לבוא ו---

זה יסובסד.

כמה המשרד ערוך? שיהיה לנו אפשרות לכל רשות במדינת ישראל, שזקוקה להיכנס שם?

אני לא יודעת לתת לך את התשובה הזו ברמת משרד, אני לא יודעת לתת. אני יודעת להגיד שלפחות בהצהרה של המשרד ובמדיניות שלו---

אין להם תכנית כזו לכסות---

בדיון שנערך בנושא של מדרג צרכים, המנכ"ל ביקש שניערך למדרג צרכים, ולא כל רשות שיש לה כסף, אם יש לה כסף היא תזכה. אלא לעשות איזשהו מפרט, לראות, מבחינת נוער בסיכון, אני מדברת עכשיו. אוכלוסיות סיכוניות, מהו המדרג? והאמירה הייתה, שאם יש רשות שזקוקה למענה הזה, גם אם אין לה את העשרים וחמישה אחוז לא יימנע מתן המענה.

באמת מה שאת אומרת עכשיו? שרשות שאין לה את היכולת לשלם את הmatching, יכולה להיכנס לתכנית שלך?

לתכנית שלנו, זה לפתוח "מפתן" בוא לא נתבלבל רגע.

כן, לפתוח "מפתן".

אם יוחלט לפתוח "מפתן" לא. להערכתי לא בעיית הmatching תעמוד, אלא באמת החלטה של רשות.
אני רוצה אבל להגיד בהערת אגב, שיש הרבה מאוד רשויות, בגלל שהמסגרות האלה מאוד, הסטיגמתיות, שמעדיפות לצערי הרב לשלוח את הילדים שלהם לרשות אחרת, לשלם עשרים וחמישה אחוז יותר גבוה על ילד חוץ ורק כדי שברשות שלהם לא יגידו שיש מסגרת כזאת. כי היא מסגרת סטיגמתית. אין מה לעשות, לשם מגיעים ילדים לא עם תעודות הצטיינות.

זה יכול להיות. אבל כמה?

אוקי, אז אני רוצה להגיד שיש הרבה מאוד רשויות---

שטויות.

זה לא שטויות.

לא, העניין של הצטיינות, אין תלמידים שהם שותים ומצטיינים?

לא, אני מדברת עכשיו על האוכלוסייה מסוימת של בני נוער, שנשרו ממערכת החינוך והם עדיין בני שש עשרה-חמש עשרה וצריך לתת להם מענה. אז לגבי האוכלוסיות האלה, זה סוג התנהגות סיכונית אחרת. זה לא אותו דבר.

כן, אבל להגיד שזה לא תעודות עם הצטיינות זה---

לא, אני מדברת על ילדים שמגיעים אלינו במצבים, שהם לא קוראים ולא כותבים. שמגיעים אלינו עם תיקים, עם ספרייה גדולה בשירות מבחן. אני מדברת על פרופיל אחר של בני נוער, זה לא אותו דבר. ואני אומרת, שלגבי האוכלוסיות האלה, שהן אוכלוסיות של אוכלוסיות רווחה, לא תמיד רשות מקומית יש לה את הכוח לבוא ולהגיד כן, יש לי ברשות הזאת את הבעיה. כן, אני מתמודד. כן, אני מקצה לזה בניין או תקציבים, וכן הלאה. גם זה אנחנו פוגשים.

אני לא יודע מי יכול לענות לי על השאלה הזאת, האם יש רשויות היום במדינת ישראל, שאין בהם גם "מפתן"? אין בהם יחידה למלחמה בסמים? אין להם "עיר ללא אלימות"?

להערכתי, ושוב, אני לא יודעת.

איזושהי מסגרת של כל הנושא הזה, האם יש רשויות כאלה היום במדינת ישראל?

להערכתי יש.

בדרך כלל, דווקא אלה שאין בהם בכלל הן לא הכי חלשות, אבל יש רשויות---

מצד שני, בהרצלייה שהיא רשות חזקה, אתה תמצא את כל רפרטואר המענים שיש.

אתה יכול לראות איזה רשויות לפי אשכולות. אתה רואה אחת עשרה רשויות כאן, השיעור יותר נמוך ברשויות חלשות מבחינת הפריסה. ברשויות הבינוניות בדרך כלל יש את המגוון הרחב ביותר, יש תכניות. ובעשירון העליון כבר אין תכניות.

אצל החלשים ואצל החזקים כמעט, ושם הבעיה.

כן, זה הגיוני.

שאנחנו צריכים את זה אצל החלשים. תודה רבה.
אני רוצה לשמוע את נציג המשרד לביטחון פנים או המשטרה.

המשטרה בנושא הזה מתעסקת בשני מישורים. המישור הראשון זה המישור של האכיפה, כמובן. והמישור השני זה של המניעה.

באכיפה, בשנה האחרונה ובכלל בשנתיים האחרונות, רואים גם עלייה בחשיפה של עבירות של סמים וגם של מכירת אלכוהול לקטינים, ושזו בעצם עבודה יזומה של המשטרה, שעושה כנגד העבריינות הזאת.
מצד שני, בנושא המניעה, זה מחולק כך, יש מחלקות הנוער ויחידות הנוער בכל הארץ, עוסקות בהעברת ההרצאות בכל בתי הספר בארץ, בפריסה ארצית. בבתי ספר תיכוניים וביחידות ההק"ם, מה שנקרא קהילה משטרה. הם מעבירים הרצאות בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. ההרצאות הם בנושאים מגוונים, אבל גם ממוקדות מאוד היום לנושא של סמים ואלכוהול כל---

, אתם בונים את ההרצאות שלכם בתיאום עם משרד החינוך, או שההרצאות שלכם הם זה של משרד לביטחון פנים, וזה של משרד החינוך? האם יש ממשק ביניכם?

עד כמה שידוע לי, יש ממשקי עבודה משותפים. כמובן שגם המשטרה מביאה את הצד המקצועי יותר של --- לא רק, גם בנושא המניעה וגם בנושא מה התופעות לוואי ומה התוצאות, שהמשטרה בתור גוף מקצועי, רואה מהתופעות האלה.
המשטרה גם עוסקת בשיתופי פעולה עם משרדים אחרים, פרויקט חופים, שבו בקיץ מגיעים לכנרת ולאילת ויש שם יחידות של מתנדבים, שבעצם התפקיד של המשטרה זה זמינות למתנדבים האלה, למקרים שיש מוקדים של בני נוער שעוסקים בשתיית אלכוהול או בסמים והמשטרה, יחידות הנוער מגיעות לשם בהזמנת המתנדבים.
יש גם שיתוף פעולה בנושא של, יש תכנית של איתור בני נוער שמשתמשים לרעה באלכוהול וסמים. המשטרה גם כן לאחרונה נכנסה לזה, והשיתוף פעולה הזה, גם בסיוע לאיתור של נערים, גם בסיוע בהכוונה של הנערים וההורים שלהם. כמובן שזה נערים שמגיעים למשטרה או בתור שותה אלכוהול או בתור משתמשים בסמים. מכווינים את ההורים ואת הנערים לוועדות האיתור האלה, כדי שיוכלו לקבל את הטיפול.

גם במקרה הפוך, שהמשטרה היא זאת שמאתרת את אותו מוקד חם או אותו אזור שבני נוער משתמשים בסמים או אלכוהול, המשטרה מפנה את היחידות האלה לשם.
כמובן שבנושא האכיפה, נחזור לזה, יש כמובן, המשטרה נכנסה מאוד חזק עם הסיפור הזה של החוק החדש של שפיכת האלכוהול גם לבני נוער וגם לבגירים, אבל לבני נוער זה יותר אקטואלי.

תשמע, המשטרה נכנסה הרבה, אני קיימתי דיון לפני איזה חודש וחצי על נושא של חוק, שאני העברתי, חוק אלכוהול, שמדבר על כמעט אפס לנהגים צעירים ונהגים עד גיל עשרים וארבע, והחוק עבר בדצמבר שנה שעברה והתברר לי שהמשטרה עד עכשיו לא אוכפת את החוק.

על נהיגה?

לא העבירה לשוטרים, שאחוז האלכוהול צריך אצל נהג צעיר ואצל עד גיל עשרים וארבע נהג חדש, צריך להיות ככה וככה אחוזים. היא עדיין בודקת את אותו בחוק הישן. ואני ווידאתי את זה עכשיו, רק לפני שבוע, יש לי כמה חברים שהם שוטרי תנועה, ואמרתי להם אם הייתה הנחייה? אם קיבלתם תדרוך בנושא? ועדיין לא קיבלו. ואני אומר לך, החוק יותר משנה עכשיו אחרי שעבר ופורסם ברשומות.

אני לא יכול לתת לך תשובות על זה, כי אין לי.

אני יודע.

תעביר את המסר, כי אנחנו נצטרך לבדוק את זה עוד פעם, נצטרך להביא את זה לועדה ולראות, כי אני יותר מעניין אותי, ואני חושב יותר בבעיה הזאת זה המניעה מאשר הטיפול אחרי ההגעה למצב, שאנחנו תופסים את אותו נער שתוי או אותו נער עם סמים, המניעה. ואיפה המשטרה בנושא של המניעה? אמרתם שאתם מגיעים ומעבירים הרצאות זה בכל בתי הספר?

יש בכל יחידת נוער, יש בן אדם שבמקביל לתפקידו כאיש נוער, כחוקר נוער, כעובד נוער הוא גם הוכשר כעובד מניעה.

יש שיתוף פעולה עם בתי ספר? עם משרד החינוך?

יש שיתוף פעולה. הוא עובד מול המנהלים והיועצים בבתי הספר, מעביר הרצאות. יש לו יעד שהוא צריך לעמוד בו.

אני גם אשמח להגיב בתור תלמידה.

קיבלתם מהמשטרה תדרוך, העבירו לכם הרצאה?

אני מזכ"ל מועצת תלמידים ונוער ארצית.
לפני שאני אענה לשאלה שלך, ברצוני קצת להגיב למה שנאמר פה בכל הנושא של חינוך, בעיקר של מערכת החינוך בנושא של שיעורי חינוך. דובר על שישה שיעורים בערך, לפחות שעוברים בנושא. אני בכיתה י"א, מעולם לא עברתי בשנה שישה שיעורים בנושא. אני חושבת שאם הגעתי לי"א ולא עברתי שישה שיעורים בנושא, זה קצת עצוב.
קיבלתי הרצאות, הגיעו לבית ספר, היו גם שוטרים אצלי בחטיבה. אני לא בטוחה כמה זה השפיע. כשמדברים איתך ואומרים לך, התיק האישי שלך ומה שלא תעשה, וככה וככה. אז זה מפחיד לאותו היום, ואחרי זה אתה שותה באיזשהו מקום, אתה לא זוכר את השוטר שאמר שאם תשתה יתפסו אותך ויהיה לך תיק אישי. אתה זוכר יותר את הנזקים שהיו. ופה אני חושבת שכן צריך להתמקד, אם כן עוברים שיעורי חינוך, בנושא של: למה זה מתחיל? אם זה לחץ חברתי, אם זה סקרנות. להביא אותם לדיון, את בני הנוער שידברו על זה. בעיני זה הרבה יותר חשוב. ובאמת, העניין של הנזקים עצמם. אם זה מבחינה גופנית, אם זה מבחינה בעתיד, מה יקרה. פחות הנושא של להראות תמונות שמפחידות או תיק במשטרה שייפתח בנושא, כי זה לא עובד. זה לא עובד. בני נוער יותר מבינים כשמסבירים להם מה קורה להם, מאשר שאומרים להם, תראו, זה מה שיקרה. ויום אחרי, זה כבר זה נשכח.
כתבתי על הגיל. עלה פה הנושא של כיתה א'. להתחיל כבר לדבר התחלה בסיסית, בסיסית. אני פשוט חוששת שזה יגרום לסקרנות וכאילו. אם מכיתה א' לדבר, הם לא מבינים בכלל בנושא. אולי הם רואים בבית יין בקידוש, זה נראה לי מוקדם מדי. כן הייתי מתחילה מכיתה ד' ה' ו' כי זה כן הגילאים ששותים היום.

אנחנו לא מדברים על סמים. מדברים על תרופות, על חמרים מסוכנים, שזה אקונומיקה חומרי ניקוי.

בנקודה הזאת אני דווקא חולק. אני בעצמי יו"ר תנועת נוער דרוזית ואני ייסדתי את התנועה ואני בנושא חינוך מאוד מאוד קרוב אלי, ואני בכל קיץ, אנחנו מקיימים קייטנה מיוחדת לילדים ובתוך זה אנחנו מכניסים את הנושא של השתייה ואלכוהול. אני זוכר בטקס סיום הגיע אלי הורה אחד, הוא אומר לי. מה עשיתם לילד שלי? הילד שלו בכיתה ד'. אמרתי לו, מה עשינו לילד שלך? אומר לי, בא למקרר, פתח את המקרר, לקח את הבירות שיש לי במקרר ושפך אותם. ואז אמרתי לו, למה אתה שופך אותם? הוא אמר לי, ככה אמרו לנו. זה מזיק, זה לא טוב.

כיתה ד', אין לי ספק שהיום זה הגיל.

אני חושב, גם בכיתה ד' יכול, אם הוא לא שותה, גם יכול לבוא לאבא שלו ולהגיד לו, תשמע אתה עושה ככה וככה, ואם אתה מעשן זה מזיק.

לפעמים זה מתחיל מהבית.

אז בנקודה הזאת, דווקא אני הולך עם משרד החינוך, שצריך להתחיל ולהסביר. דווקא אותם ילדים משפיעים על אותו הורה יותר מכל אחד אחר, כי כשהבן שלו הקטן בא ואומר לו את ההערה הזו---

כמו הפרחים המוגנים, שזה התחיל באמת מילדים, ואין ספק. אבל אני אומרת, הגיל זה כן ד' ה' ולא קודם, כי זה לדבר עם מישהו שבכלל לא מבין בנושא.
דיברת על זה שמשרד החינוך זה כלי מאוד חשוב, ואני באמת בתור מישהי שמגיעה מהמערכת הבלתי הפורמאלית, גם אין ספק שיש כוח עצום למערכת הפורמאלית. ואין שיעורי חינוך. היו לי חמישה בחטיבה, עכשיו יש לי בדרך כלל שניים שלושה בשבוע, וזה משהו שמאוד משפיע. גם אם הנושא הזה לא עולה בצורה ישירה ונגיד דרך איזה שהם כתבות או אקטואליה זה מאוד משפיע, כזה דבר. אבל לא תמיד מדברים. אז זה באמת הנושא של לשים דגש, שכן יהיו שיעורי חינוך וכן ידברו על הנושאים שצריכים לדבר עליהם, עם קשר לאקטואליה בלי קשר לאקטואליה.
לגבי מה ששאלת אותי, כן, היה שוטר אצלנו בחטיבה. התייחסתי לזה.
אני חושבת שזה באמת תלוי כל אחד ואיך שזה משפיע עליו. בעיקר אני חושבת שבני הנוער מבינים שמסבירים להם. גם מהרשות היו אצלנו במליאה ארצית וסיפרו לנו על מחקר שנעשה בנושא, ודיברו על זה שבני נוער שמבינים מה התוצאות ומה מידת החומרה של הנושא, הרבה יותר חושבים פעמיים אם לשתות או לא לשתות מאשר אם הם מפחדים מהתוצאה או דברים כאלה.

לגבי מועצת התלמידים ונוער ארצית, עשינו גם דברים בנושא, אם זה מעניין אותך אחר כך לשמוע.

אני אתן לך אחר כך. אני רוצה לשמוע את משרד הבריאות בקשה, ואחרי זה נחזור לתעשייה ומסחר.

אני שייכת למחלקה לטיפול בהתמכרויות איפה שאנחנו יותר מטפלים בתוצאות של השימוש, אבל גם במחלקה שלנו התחלנו בשנים האחרונות להתעסק יותר במניעה. והמניעה שלנו היא מתעסקת בעיקר בצוותים הרפואיים, ללמד אותם לזהות התחלה של השימוש גם בקרב ילדים ובני נוער וגם בקרב מבוגרים, ואת זה אנחנו נותנים עם הרשות, ההרצאות לרופאים ראשונים של הקופות לרופאים בבתי חולים. עשינו ימי עיון בנושא וזה on go זה פעילות שכל הזמן אנחנו מתעסקים בה.
מסיימים עכשיו איזו ערכה שגם יהיה עבור הרופאים בחדרי מיון, כי הרבה מאוד בני נוער מגיעים במצבי סיכון לחדרי מיון, וצוות המיון לא תמיד שואל את השאלות, האם זה שנפצעת זה קשור לזה ששתית? בכלל לא מתעסקים בנושא, ואנחנו מנסים היום לקדם את הנושא הזה, כולל הרישום של מי שהגיע לחדר מיון מסיבה, שהתאונה הייתה מסיבת אלכוהול או מסיבת סמים. אנחנו מאוד מתקדמים בנושא הזה.
לגבי ההרצאות לגורמים, אנחנו גם משתפים פעולה עם משרד החינוך ובעיקר עם הרשות, גם בנושא של להעביר הרצאות בנושא של קידום בריאות, חיים בריאים, קידום בריאות וגם של נזקים בריאותיים של השתייה או של הסמים.

אני חושבת, שאנחנו פחות מדי מעורבים. הייתי שמחה שיהיו יותר קריאות, שאנחנו נהיה מעורבים יותר, כי אני מאמינה שגם עבור הילדים או צעירים וגם עבור ההורים, אם המסר מועבר על ידי רופא לגבי נזקים, לדעתי המסר יהיה יותר, יתקבל יותר ויהיה יותר חזק.

האם אתם מבצעים הכשרות לאחיות בבתי הספר בנושא, או שאין לכם תכנית בנושא הזה?

השנה, אנחנו מתכננים יחד עם הרשות הכשרה לאחיות ציבור, שביניהם נכללות גם אחיות של בתי ספר, בנושא סמים ואלכוהול. מתוכנן השנה, 2012, הכשרה כזאת שמזמן לא הייתה.

לא הייתה?

הרבה שנים לא הייתה.

מתי אמורה להתחיל התכנית? באיזה חודש?

אני מאמינה באמצע שנה, כי קודם מתוכנן משהו אחר לאחיות פסיכיאטריות. יש לנו---

אז אותם אחיות יתחילו בטיפול זה לקראת שנת לימודים הבאה?

זה משהו שאנחנו תכננו עם הרשות ביחד, וזה עשוי להתבצע. אני מקווה, מאוד תלוי גם מי יהיה הגורם שיפעיל את הנושא של בתי ספר, אחיות.

זה נושא רגיש מאוד, כל הנושא של ההפרטה של האחיות בתי ספר.

לכן אני אומרת, צריך לראות. זה בהחלט מקום מאוד חשוב שם.

משרד התעשייה והמסחר.

אני יהודית. אנחנו כבר הרבה מאוד שנים מפעילים תכניות, קודם כל בתי הספר של מסחר והתעשייה, בתי הספר התעשייתיים שפזורים על פני כל המדינה. יש לנו באזור של שבעים בתי ספר כאלה, שחלקם יושבים גם בבסיסי צה"ל וחלקם בתוך ערים. אבל למעשה הם לא שייכים לקהילה באופן אורגני, הם קולטים ילדים ממרחב גדול. אם אתה יושב בתל אביב אתה קולט גם מבת ים מפתח תקווה וכו'.

אתה יכול לקלוט משפרעם כשאתה יושב?

שפרעמים, אם יש אפשרות לנסוע. אבל אני אגיד לך שבתדמור למשל, בית ספר בתדמור קולט ילדים באמת מכל הארץ. הם מגיעים לשם ללמוד את המקצוע.

בשמשון יש לכם.

יש גם בשמשון.

כי מישהו אמר לי, שהבן שלו מברעם והוא נוסע לשמשון, אז אני מכיר את זה גם.

בדיוק. אז אלה בתי ספר שבעצם משלבים גם עבודה וגם לימודים, זה האפיון של בתי הספר של התמ"ת. שבכיתה ט' וי' איפה שיש ט', כן? בדרך כלל זה חטיבת ביניים. אבל מי' לומדים שנה מלאה. ובכיתות י"א י"ב חלק מהזמן הילדים יוצאים לעבודה, משתכרים ולומדים בעצם את המקצוע דרך מקום העבודה, זה הייחוד של בתי הספר האלה.
אז אנחנו בנושא הזה, כיוון שאנחנו עובדים שוב עם נוער שבחלקו מגיע בלית ברירה אלינו, לא בתוך איזה העדפה ללמוד בתוך המערכת הזאת, אז אנחנו את הנוער בסיכון מכירים הרבה מאוד שנים וככל שנוקפות השנים אנחנו רואים שהעסק נעשה הרבה הרבה יותר מורכב ואני המון שנים במערכת ואי אפשר להשוות---

דווקא אצלכם חייבת להיות איזו תכנית מוסדרת לכל הנושא הזה, כי אצלכם לא מגיעים הילדים, זה ילדים---

נכון. אז מה שבאמת המשרד השכיל לעשות, הוא נותן אלף חמש מאות עד אלפיים לשנה, אלפיים לשנה-אלף חמש מאות שקלים לכיתה כדי להתמודד עם הנושא של אלכוהול, סמים ואלימות. אנחנו את שלושת הדברים האלה שמים במסגרת, וכל בית ספר בונה לעצמו על פי מתווה שכבר הכנו אותו, בדקנו אותו באיזשהו תהליך גם של מחקר קטן שעשינו בתוכנו, ושינינו אותו, אבל המתווה עובד על מה אנחנו עושים בט' בי' בי"א ובי"ב ומסכמים בכל שנה את התכניות בתוך חוברת של תיעוד של כל התכניות האלה, ואנחנו בהחלט כל שנה שוברים שוב את הראש איך אנחנו נתאים את עצמנו, נעשה אדפטציה למצוקות שעולות ובאות באמת חדשות לבקרים, כל יום דברים מאוד קשים. גם חומרים חדשים יוצאים.

לכן התכנית היא, כל בית ספר בונה לעצמו תכנית עם צוות. התכנית הזו מובאת למחוז, יש וועדה שיושבת במחוז מאשרת אותה, בודקת אם זה מתאים וכו' זה חוזר לבתי הספר, מפעילים את התכנית בסוף השנה. יש מעקב קבוע, יש הדרכה קבועה כל הזמן אצלנו בתוך בתי הספר ליועצות, אבל זה גם צוותים וגם אנשי חוץ שמגיעים.

זה מגיע לכל בתי הספר שלכם?

כל בתי הספר בתמ"ת. כל בתי הספר. זה באמת תקציב שייעודי, שניתן לעניין הזה, והוא חשוב. הוא חשוב מאין כמוהו. אז זה בגדול.
אנחנו עובדים מאוד בקשר גם עם משרד החינוך וגם עם הרשות למלחמה בסמים, באופן מאוד הדוק. יושבים יחד בועדות, יושבים יחד על תכניות ומבחינה, את גם בקהילה, למשל בתל אביב יש שם עבודה משותפת מאוד, אז אנחנו לא עובדים ככה לעצמנו, אנחנו בהחלט פתוחים לכל התהליך וגם מזמינים את ראשי הרשות לפעמים, במקומות השונים לשבת איתנו בועדה, לעזור לנו בכל מיני תקציבים כאלה ואחרים, לחשוב איתנו. אז זאת הדרך. מי שמוביל את זה בכל בית ספר זה היועצים כמובן, אבל גם הצוות. אנחנו מאוד מקפידים שיהיה גם צוות, שזה לא יהיה רק משימה של אדם אחד בתוך בית ספר.
ככה זה בגדול.

תודה.

צהריים טובים, אני מראש אגף חינוך ומניעה. אני מחליפה את ריקי צימר אחרי שנים רבות, שהיא עשתה עבודה לעילה ולעילה ברשות, היא מסיימת את עבודתה ביום חמישי זה.

הרשות רואה את התלמידים על הרצף שבין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, מהבוקר ועד אחר הצהריים במסגרות השונות שהם נמצאים אחר הצהריים, בין אם זה מרכזי נוער, מתנ"סים, תנועות נוער. כי ברור שחלק מהילדים שנמצאים בבוקר, אנחנו רואים אותם עם פעילות דומה או אחרת אחר הצהריים.
הרשות פועלת בשיתוף פעולה עם מגוון משרדים שונים, שחלק גדול נעים לשמוע על השיתוף פעולה כאן, בין היתר משרד החינוך, משרד הרווחה, תמ"ת, משרד הבריאות, בעיקר תחת המטריה של ועדת מניעה וקהילה, ששם מתכנסים כל הגופים. ואנחנו בודקים אחת לכשלושה חודשים את עיקרי הנקודות, שאנחנו צריכים אולי להעמיק עוד יותר את הפעולה בגינה בשנה הקרובה.

אם אני מסתכלת על שנת 2010, 2011 הועדה שמה לעצמה מטרה לדבר על כל הנושא של מיפוי ואישרור תכניות, כיוון שהתכניות על הרצף של כל הגופים שעושים עבודה בכל הארץ, הם מגישים אותם חלק כתכניות, חלק כפעולות. ואנחנו צריכים לבדוק האם הקריטריונים הם קריטריונים שיכולים באמת לקדם את פעולת הבלימה של השימוש בסמים ואלכוהול, ואחר כך של הצמצום והירידה. ואנחנו מגיעים לשלב הישורת שבה כל חברי הועדה במהלך חודש ינואר יישבו ביחד ויציגו את עיקרי הפעילות לשטח.

ברמה הארצית, יש לנו עבודה עם מועצת תנועות הנוער, ולכן אנחנו הנהנו כאן כשדיברת על העבודה שנעשתה בתנועה, שדיברת עליה, כיוון שלשמחתנו השטח פועל ופועל יפה בנקודות כאלה ואחרות, אבל היה לנו חשוב ליצור איזשהו מנגנון שהוא רחב בבניית מתווה ואסטרטגיה ארצית, ולכן אנחנו כרגע נמצאים במגע עם שנים עשר תנועות נוער, שבו אנחנו מתחילים מלמעלה של חלחול והדוויה של בניית תוכניות מניעה על פי הצרכים שלהם ומה שאנחנו רואים בשטח, בכדי שהם יוכלו להוריד את זה הלאה ברמה ארצית.

גוף נוסף, אבל ברמה מקומית כזאת או אחרת, זה מועצת תלמידים ארצית, שכבר אני מקווה שבחודש הקרוב הם עצמם, עם הכוחות הנפלאים שלהם, ותת ועדה של התנהגויות סיכוניות בנתה תכנית, שעוד פעם המטרה שהם יחלחלו עד אחרון התלמידים והרשויות עצמן. ברמה ארצית.

חשוב לציין, שרמה מקומית, ישנם למעלה משמונים מתאמים ורכזים שעובדים בערים השונות ובמגזרים ובמגדרים השונים. בין אם זה דוברי רוסית, בין אם זה דוברי ערבית, בין אם זה דוברי אמהרית וכמובן עברית. גם היום ברמה לאומית אנחנו מנסים לתת מענה מדוגם יותר ומדוקדק יותר למגזרים ולמגדרים שעולים, ובשלב הזה אנחנו בתחילת עבודה עוד פעם עם משרד החינוך ומשרדים נוספים על הנושא של המגזר הדתי, שגם כאן אנחנו עושים הפרדה בין החרדים לבין הציבור הדתי לאומי והמאפיינים של כל אחד ואחד נדרש לו בכדי שהתכניות תהיינה מותאמות לנושא הזה.

אילו עיקרי הדברים. אני חושבת שהמתווה המשמעותי ביותר זה באמת שיתופי הפעולה, כיוון שיש גורמים שונים שעושים עבודות שונות וחשוב שנהיה כוח משלים אחד לשני בכדי שנשכיל להשתמש בכספים שעומדים לרשותנו ברמה לאומית.

תודה רבה.
דווקא בנושא הזה אני דיברתי על זה גם בכמה ועדות, אתם עדיין לא הצלחתם באמת, אפילו עובד אחד במגזר הדרוזי להכניס, בכל הנושא של הרשות למלחמה בסמים. ואני דיברתי על זה יותר מפעם, ועד עכשיו, אני כבר שלוש שנים מדבר על הנושא, ועדיין לא הכנסתם. יש מאה עשרים אלף דרוזים בישראל שאין לכם אפילו עובד אחד שאחראי על הנושא הזה ויכול לטפל בכל הנושא הזה מול הרשויות.

אני לוקחת את מה שאתה אומר.

אני חושב שאמרתי את זה גם למנכ"ל שלכם ואתם צריכים לקחת את זה בחשבון, ואתם חייבים להיכנס לזה. כי אני יודע את זה ומכיר את זה עם העבודה שלנו כתנועת נוער. אני דווקא, התחלנו בתכנית גם חדשה איך לשתף את ההורים, וזה גם משרד החינוך. אני חושב, ההורים וגם אצלנו המגזר הדרוזי יש לנו יותר מארבעים אחוז של הגברים שעובדים, הבעלים שעובדים מחוץ לבית וישנים במסגרת הביטחון, ואז אנחנו הלכנו להסביר לנשים איך לזהות שהבן שלה הגיע לבית שיכור בלילה, איך עם הבן שלה, וזה בשיתוף פעולה איתכם. אבל אני גם רוצה שהרשויות ייכנסו לעניין הזה ואצלכם לא.

אני אעביר את מה שאתה אומר, ואני חושבת שאולי, וזה באמת נקודתי אם כך ולא משהו רחב כמו שאתה רוצה, אבל אני חושבת שבעוספיה ובדלית אל כרמל כן היה מתאם, אבל אני לוקחת את מה שאתה אומר, בסדר גמור.

בעוספיה, יש בחורה אחת. איתי אל תדברו על נתונים, אני בודק כל דבר. בעוספיה יש בחורה אחת ברבע משרה שעובדת רק בעוספיה, והיא דרך ה"עיר ללא אלימות" אני מכיר כל דבר. אז איתי לא, אל תדברו איתי על נתונים.

אני נציג מועצת תלמידים והנוער הארצית.

דובר באמת הרבה על הפעילויות שנעשות, אני רוצה לדבר על העניין של התכנים. כי הרבה פעמים קורה מצב, שנגיד מגיע אלינו לבית ספר מישהו שהיה מכור לסמים או שנפל באלכוהול, מה שנקרא, ועכשיו הוא השתקם, אז הוא מדבר לנו על כל מה שקרה לו ועל עד כמה הדבר נורא, אבל אנחנו רואים שהוא בעצם עומד מולנו וכל הדברים האלה כבר מאחוריו---
מה שקורה, שיש כאן מסר הפוך. כי אנחנו שומעים על הנזקים, אנחנו שומעים כמה הדבר מזיק, כמה הוא לא בסדר. אנחנו אומרים, אנחנו לא רוצים להגיע לשם, אבל אנחנו רואים את הבן אדם הזה עומד מולנו והוא אומר, הכול כבר מאחורי. אז יש כאן איזה שהיא סתירה כזו. אני חושב שצריכים לחשוב על התכנים שמעבירים.

אתה מעלה נקודה מאוד חשובה, מאוד מאוד חשובה.

זה בדיוק פוגש את בני הנוער בחוויה של, אם הוא השתקם, אז מה הסיפור?

למה שאני לא אשתה? למה שאני לא איהנה?

צריך לבחון טוב טוב את העניין.

היו על זה המלצות לא פשוטות בכלל. המלצות חד משמעיות, לא לעשות את זה. אז בוא ניתן לו לסיים, אחרי זה אני רוצה לשמוע את האחראי על הנושא של קידום נוער.

הנושא הזה עדיין ממשיך, עדיין מגיעים כאלה. אנחנו באופן כללי חושבים שכדאי להפסיק את הדבר הזה לצמיתות כי הוא משדר משהו לא טוב לבני הנוער.

דבר נוסף, מבחינת הפעילויות, זה ראינו שפעילויות אינטראקטיביות מאוד טובות יש איזה שהם פעילות עם שלטים שבני נוער עוברים, ממש מכורים לחיים, שאני גם עברתי אותה. שמעתי על בני נוער שעברו את הפעילות הזאת, פעילות מדהימה. והיא לא רק ליומיים-שלושה זו פעילות שנשארים איתה גם שנה אחרי. אם מציעים לבן נוער לשתות, אז הוא נזכר בפעילות הזאת שנה אחרי ואומר אני לא אשתה.

באמת צריכים לשים דגש על התכנים.

הדבר הנוסף הוא המכירה לקטינים בפיצוציות. באמת אנחנו רואים ירידה. הרבה פחות אנשים מוכרים לקטינים, במיוחד עם החוק עכשיו שנכנס שאסור למכור לפני השעה אחת עשרה, אבל הבעיה היא שבני נוער מבקשים מבני נוער מבוגרים יותר או מבוגרים לקנות להם, וזה פשוט מדהים לראות עד כמה אצל המבוגרים היד קלה על ההדק בלקנות להם. אם אחד לשניים או לשלושה הולכים וקונים בלי לחשוב על ההשפעות שזה עושה לבני הנוער, ואני חושב שצריכים לשנות כאן משהו בתפיסה, לא רק אצל בני הנוער, אצל כל החברה כי אם מבוגרים זה נראה להם בסדר שבני הנוער שותים, אם הם רואים בן נוער שיכור זה לא נראה להם דבר רע או דבר חריג, ולכן צריך לשנות את התפיסה בפני כולם, לא רק אצל בני הנוער.

אני רוצה רגע להצטרף לגל ובאמת לדבר על הנושא של בית ספר. דיברנו על זה שהרבה פעמים זה מאוד רגיל, שגם אם זה עוד שיעור אז זה עוד שיעור או עוד הרצאה ואם ההרצאה לא מספיק טובה אז זה בכלל עובר לידך ואתה לא מקשיב. אז כן לבוא ולחדש. אני אומרת, אם זה הנושא של טכנולוגיה, אפילו הרבה פעמים השימוש בסרטונים, השימוש במדיה, זה משהו שמאד מאוד משפיע על בני נוער, כי זה חלק מהעולם שלנו. נגיד, לא להביא מישהו שהוא אחרי שיקום, אבל נגיד תוך כדי שיקום. יש פה ליד ירושלים, את ליפתא.

כן. אותנו הביאו וזה משהו שזה כן, כי לראות אותם תוך כדי שיקום ולראות אותם תוך כדי, שבקושי מצליחים להוציא משפט ובקושי הם זוכרים מה יקר וחשוב להם בחיים, את זה אתה זוכר. את ההוא שהשתקם ומספר שכל יום מחדש הוא מתחיל, אז זה עובר לך לידך, כי אתה אומר אז אני אגיע למצב הזה ויהיו אנשים שיעזרו לי ונצא. אבל כשאתה רואה את זה קורה אז זה משהו אחר.

שוב, בנושא הזה של לשנות איזשהו תפיסה. זה גם תפיסה אצל הנוער. שכן, זה נורא, זה לא פחית בירה, וזה לא איזושהי כוס, זה הרבה יותר מזה וזה נזק שהוא נשאר הרבה שנים. אבל גם אצל המבוגרים אני לא בטוחה שזה לגמרי לא נראה חריג שבני נוער שותים, אבל זה מאוד מאוד קל לקנות, אם אתה מקבל פה את העשרה שקלים יותר. זה לא משהו שהוא מנותק מהמציאות, זה קורה. ואני גרה ברמת השרון, שזה נחשב יחסית למקום עם רמת חיים מאוד גבוהה וזה קורה גם שם. וחברות שלי נמצאות על ספסלים, בנות מהשכבה שלי נמצאות על ספסלים לפעמים. זה קורה בכל מקום ובמיוחד בסיכון, כמו שאמרתם. אבל גם לצערי---

תודה רבה. ד"ר אילן שמש, מפקח ארצי בתחום קידום נוער.

מספר מילים לגבי החינוך הבלתי פורמאלי בכלל, לאחר מכן אומר גם מילה על קידום נוער. לגבי החינוך הבלתי פורמאלי, הוא לא מנוצל מספיק לנושא הזה, למרות שאנחנו שומעים פה דברים טובים על מה שקורה היום עם תנועות הנוער, עם מועצות הנוער, מחנות, סמינרים וכן הלאה. אני יכול להגיד דבר אחד, כל הסיפור של החינוך הבלתי פורמאלי הולך לקפוץ דרגה. יש חוק חדש שחוקק שעכשיו מתחילים ליישם אותו, תוך שלוש שנים הולך להיות מנהל אגף נוער בכל רשות מקומית, מה שאולי ייתן לנו אחר כך איזושהי יכולת טובה יותר באמת להפנים יותר בחינוך הבלתי פורמאלי כי כמה זה חשוב.

גם מועצה.

מועצות נוער, מועצות תלמידים, סמינרים, כל הנושא הזה של תנועות נוער, אלה כוחות אדירים. נמצאים שם מסות של ילדים ונוער ובאמת צריך יותר למסד את הנושא הזה, והיה לי כיף לשמוע אתכם, בכנות. הם עושים את העבודה לפעמים יותר טוב מהמבוגרים. ולא שהמבוגרים רעים, זה פשוט כוח אדיר.

לגבי קידום נוער. אני אגיד משהו קצר, כי זה קודם כל רק שיהיה לכם ברור, משרד החינוך יודע שמית בשנה האחרונה על כעשרים ואחד אלף בני נוער שנשרו ממערכות החינוך, וכשאני אומר נשרו ממערכות החינוך זה כבר נשרו מבתי הספר, שהם כבר נשירה שנייה, שלישית. אני מדבר על גילאי הארבע עשרה שמונה עשרה.

אין להם שום מסגרת?

אלה ילדים, שבמחשב של משרד החינוך, הם כבר דווחו. אני לא מדבר על כאלה ששלושה חודשים נמצאים בבית ולא דיווחו עליהם.

אבל יש חוק חינוך חובה, שאתה יכול להביא את ההורה לבית משפט. האם נעשה דבר? אני ראיתי אחד. במגזר הדרוזי, שהביאו אותו למשפט וזה היה הראשון במדינת ישראל.

אני יכול להצביע על התמונה, אתה צודק, לא עושים מספיק בנושא.

יש חוק, אני חושב שמשרד החינוך בנושא הזה דווקא צריך לרשום את זה, מבחינת אכיפה אם אתה מדבר על מספר של עשרים ואחד אלך ילדים שמגיל ארבע עשרה עד שמונה עשרה, שצריכים לשבת על ספסל הלימודים, לא נמצאים על ספסל הלימודים, אני חושב שמשרד החינוך צריך לאכוף את זה.

קיימים קציני ביקור סדיר, זה התפקיד שלהם לעשות, אני לא מבינה.

קציני ביקור הסדיר הם אלה שמכניסים למחשב את השמות של אותם ילדים.

זה לא נכון.

אחרי שהם אישרו בבתי הספר, בקהילה וכן הלאה, שהילדים האלה לא לומדים. יש כאלה שאנחנו גם לא יודעים עליהם כל כך. אני מדבר על מדווחים. אני יודע בדיוק באיזה רשות מקומית, מי הילד.
המספר הזה הוא מספר גדול לחברה הישראלית, הוא לא קל. ברור לנו היום, כבר שנים אנחנו עושים סקרים בנושא הזה, האוכלוסייה הזו היא סובלת מהתנהגויות סיכון בכלל. אני אתן לכם דוגמה מהנתונים שלנו, לפחות אחד מכל ארבע יש לו תיק פלילי וזה שיעור פי, לא יודע, עשר יותר מאשר בקרב תלמידים.
אנחנו יודעים מהסקרים של הרשות למלחמה בסמים שאנחנו שותפים להם בחמש שנים, שלפחות עשרים אחוז מהם מדווחים על שימוש. אני מדבר על סמים לא על אלכוהול. אלכוהול זה כבר כמעט כולם. התמונה רעה מהבחינה של האוכלוסייה הספציפית הזו. אנחנו גם יודעים כיום שבקרב שתי קבוצות אוכלוסיה בארץ יש שיעור גבוה יותר. המגזר הערבי, למרות שיש שיפור קל, המגזר שני הוא המגזר החרדי. האתיופים דרך אגב, נושרים מעט כי הם בדרך כלל מסווגים לתוך פנימיות.

שם אחוז צריכת האלכוהול מטורפת.

חבל על הזמן.

אצל האתיופים?

אצל האתיופים, האלכוהול זה פשוט מגיפה.

כולם בסדרי גודל מפחידים. אצל הרוסים, יש דווקא ירידה. אצל הרוסים החדשים זה ברמות איומות.

אתם מפתיעים אותי, אני לא שמעתי את זה אף פעם.

אצל האתיופים, בסדרי גודל שאנחנו לא הכרנו. לא ראינו דברים כאלה, גם באוכלוסיה של העולים מרוסיה.
יש לנו עוד אוכלוסיות, אנחנו עובדים בכל המגזרים. המגזרים הבולטים היום זה המגזר החרדי והמגזר הערבי מבחינת נשירה. מבחינת נשירה.

אני יכול להגיד לכם שיש גם קבוצות חדשות, כמו הנושא הזה של ילדי פליטים, שאנחנו לא נותנים עליהם את הדעת, אבל ביישובים מסוימים הם מתחילים להיות מסה ברורה. לא פשוטה. גם כן אנחנו, כמשרד החינוך על פי חוק חייבים לתת לילדים האלה השכלה, כולל אם הם נמצאים במוסדות, לפני לא יודע מה, ואנחנו עושים את זה.

עכשיו, בישראל אנחנו עברנו שינוי. כי באמת יש ביקורת לא פשוטה איפה יש קידום נוער איפה אין קידום נוער, למה פתחו פה למה לא פתחו פה. אלה דברים ידועים. הם על השולחן, אנחנו מדברים על זה.
אז שנה שעברה פרסמנו קול קורא עם קריטריונים. מה זאת אומרת? כל רשות מקומית בישראל שיש לה למעלה מעשרה נערים מנותקים, למעלה מעשרה נערים מנותקים, יש רשויות שאין בהם. הן נצרכות, אבל כל רשות מקומית שיש בהם למעלה מעשרה, עקרונית יכולה בקול קורא, חודש הבא אנחנו מפרסמים את הקול קורא ל 2012, יכולה להגיש בקשה.
ככה, אם יש לה למעלה משלושים נערים מנותקים היא מגישה בקשה להקמת יחידה לקידום נוער. אני יכול להגיד לכם שבמגזר הערבי שבע רשויות בשנה שעברה, בגלל הקול קורא, הגישו בקשה כזו, ולא הייתה לנו ברירה, כמשרד היינו חייבים להקים שם יחידה לקידום נוער. ברגע שהם נותנים את הרשימה של הילדים והם אומרים, אני רוצה. אנחנו חייבים לעשות איתם את הדין ודברים. יש לנו פילוח של כספים, גם הmatching אנחנו מבקשים, ובהתאם.

עד איזה אחוז יכול להגיע ה matching?

ה matching תלוי במצב הסוציו אקונומי של הרשות, כי יש לנו, מה שנקרא, סולם. לפי היום זה בלאגן אחד גדול. אתה צריך לבדוק את, ככה ה matching צריך, הוא קודם כל עשרים וחמשה אחוז---

יכול להיות רשות שיש לה שלושים ילדים, ואין לה יכולת לשלם לך את ה matching להכניס אותה לקידום נוער?

היום ברוב הרשויות האלה הם את ה matching משיגות באמצעות, או אני אתן לך דוגמה פתחנו בזרזיר. בגלל התורמת הלאומית, מקבלים השלמה דרך דווקא הרשויות האלה, בשונה מהרשויות הקשות, אתה מצליח לעשות איזשהו חיבור של תקציבים מגופים שונים, ואז הקמנו. אבל מקומות שאין בכלל הם מקימים דבר שנקרא שלוחה. יישוב קטן שיש לו עשרה ילדים מנותקים בסך הכול, הוא מקים שלוחה. מה זה שלוחה? הוא צריך לתת את המבנה, הוא צריך לתת את המבנה. אבל הוא לא צריך לתת כסף, כי הוא למעשה מקבל את השירותים מקידום נוער סמוך.

המבנה הזה כמו שווי שימוש? זה נחשב כחלק מה matching?

לא.
אני אגיד משהו קצת על התפיסה של העבודה ואיך זה קשור בכלל לכל הסיפור הזה של סמים ואלכוהול. זאת אומרת, אם יש ביישוב רק עשרה, אני יודע מהבני עייש, רק עשרה נערים מנותקים, אז הם יכולים את הנערים האלה, הם צריכים לתת מבנה כדי שאפשר יהיה לתת שירות לילדים האלה. אתה לא יכול לתת להם את זה ברחובות לגמרי. אבל הם יכולים לקבל את כל המסגרת של ניהול ושל המרכז השכלה ושל פיקוח ושל תקציבי פעולה ושל העסקת המורים וכן הלאה וכן הלאה, דרך יישוב סמוך שיש שם יחידה לקידום נוער. כלומר עשינו את כל הדברים האלה כדי לנסות להגיע באמת לשטח.

יש לכם רשויות שאתם רוצים להיכנס, שיש נערים, אבל הן לא רוצות אתכן?

כן. יש ראשי רשויות שאומרים, אתם באים אלינו אתם מביאים אלינו את הצרות. מה לעשות? קורה גם כן.

כמה יישובים כאלה?

פעם אמר לי את זה ראש העיר ברעננה, ואחרי זה הם הקימו יחידה לקידום נוער לתפארת. נו מה לעשות? יש כאלה.

לי הייתה הזכות להקים את היחידה לקידום נוער ברעננה, אני היום בתל אביב, אבל ארבע עשרה שנה---

במקרה היא הייתה המנהלת קידום נוער ברעננה, בגלל זה היא יודעת.

קצת לגבי מה עושים. תראו, קידום נוער זה שירות של משרד החינוך, אני בכוונה אומר של משרד החינוך, אז דבר ראשון שאנחנו צריכים לתת לילדים האלה זה השכלה. ואני שמח להגיד לכם שיותר מחצי מהנערים האלה עושים בגרויות. זאת אומרת, הם נמצאים בתכניות של שתים עשרה, ובגרויות, הבגרויות הן אקסטרניות. זאת אומרת, כל התהליך הוא אחרת, כי זה למידה אופקט. נגיד כמו זוגות או שלשות והלימודים הם חיצוניים וזה אחר הצהריים בכלל. אבל התעודה שילד צריך לקבל היא תעודה פורמאלית לחלוטין, בשביל זה זה משרד החינוך.

הם מקבלים תעודה פורמאלית?

כן. תלך לשפרעם, תלך לנקד נקד ותשאל אותם כמה קיבלו תעודה. כמה קיבלו תעודה. עכשיו, תעודה יכולה להיות תעודה של שמונה שנות לימוד, יכולה להיות תעודה של עשר שנות לימוד, יכולה להיות תעודה של שתים עשרה שנות לימוד ויכולה להיות בגרויות, הכול זה קיים. אלה מסלולים בתחום של ההשכלה. וזה קיים.

דווקא יחידת נוער בשפרעם עושה עבודה מעולה. יש לה הרבה ילדים שם והיא עושה עבודה מעולה.

אנחנו במגזר הערבי חזק. אין לך ברירה. המגזר הערבי מציף אותנו. בוא נהיה הוגנים. עכשיו, אנחנו צריכים לתת שירות לנערים מנותקים, לכן אנחנו חייבים להיות חזקים במגזר הערבי. זה הגיוני. אני יכול להגיד לך, שיש לנו קושי יותר גדול דווקא אצל הבדואים בדרום. קשה לבנות שם תשתיות, קשה לאתר זה קשה.

חבל שראש הועדה הקבוע לא נמצא כאן, שתדבר איתו.

אנחנו נמצאים שם, אבל זה יותר מסובך. באמת יותר מסובך. קודם כל אנחנו נותנים השכלה.
הדבר השני שלא נותנים עליו את הדעת בכלל בחברה הישראלית, וזה אצלנו במקום שני, תעסוקה ועבודה. עולם העבודה מעסיק את הנוער בסדרי גודל שאין כדוגמתם. פיתחנו תכניות מיוחדות לנושא הזה, אנחנו היום את הנערים שלנו צריכים לראות אותם פה, כי אני יודע מה שהם עושים. אנחנו מכניסים אותם למיזמים עסקיים, אנחנו מלמדים אותם סדרי גודל ודברים שקשורים היום לאוניברסיטה, כמעט. ואני מדבר על יזמיות עסקיות, אני מדבר על חשיבה עסקית, אני מדבר על מינהל עסקי.
עולם התעסוקה הוא ענק. בטח בתמ"ת יודעים את זה. זה מתחיל בהכשרות מקצועיות וזה נגמר בהכנה של כל המיומנויות של להכיר לדעת לנהל את זה. בכלל לפתח חשיבה אסטרטגית בנושא של שאיפות תעסוקתיות. זה עולם שלם, ויש לזה תכניות מיוחדות. היום בנינו אותם יחד עם הג'וינט.
שיהיה לכם ברור, אנחנו עובדים על חוסר. זאת אומרת, אצלנו נער שמשתמש בסמים זה לא אומר שהוא לא יכול לעשות בגרויות, לעבוד וכן הלאה וכן הלאה. ואנחנו רואים, כמה שאנחנו מצליחים יותר לתת לו את ההצלחות האלה יש ירידה בשימוש. זה טבעי וזה נורמאלי.
אנחנו מנסים לשלב הרבה מאוד פעילויות בתחום של מניעה, אנחנו נעזרים פה בתכניות נהדרות שפותחו לאורך שנים. חלקם כאן הוזכרו כמו ה"מכורים לחיים" הנושא הזה באלטרנטיב, ויש לנו סרטי קולנוע וכן הלאה. אנחנו נותנים את הפעילויות האלה לעובד כדי שיהיה לו מה לעשות עם הדברים האלה מול הנערים. אנחנו לא עושים יותר מזה
נערים שהם משתמשים בצורה קשה, כרונית וכן הלאה אנחנו לא יודעים לטפל בהם, אנחנו חייבים באיזשהו מקום לקשור בינם לבין השירותים הקיימים היום. זה תפקידנו. ויש לנו חיבורים עם הרווחה יש לנו חיבורים עם מי שצריך לצורך העניין הזה ויש גם נערים כאלה, לצערנו.

הנושאים הבאים שאנחנו נותנים לחבר'ה האלה, זה כל הנושא של חינוך חברתי. עכשיו אני אגיד לכם משהו בקטע של חינוך חברתי. חינוך חברתי זה הכנה לצה"ל למי שזה רלוונטי לו. המגזר הערבי זה יותר הקטע של שירות לאומי וכן הלאה התנדבות, מעורבות בקהילה. אבל חשוב לנו שנער כזה גם יקבל את מה שמקבל ילד בבית ספר ולפעמים אפילו יותר טוב צריך לקבל את זה. לכן כל התכניות האליטיסטיות של מינהל חברה ונוער בתוך בתי ספר חשוב שהם יהיו עם הנערים שלנו. ואני מדבר על המסע לפולין ואני מדבר על מסע לאתיופיה שיוצא ממשרד החינוך, ואני מדבר על דברים כאלה. כי נער שעובר את הדברים האלה זה נער שהסיכוי שלו להשתקם הוא יותר גבוה. זה כל הפילוסופיה. לכן קידום נוער זה גוף שנותן שירותים חינוכיים, השכלתיים לנוער הזה שנשר.
מצער אותי לספר לכם, שיש לנו שמונה עשר אלף נערים פחות או יותר בשנה, שעוברים בתוך המסגרות שלנו. תשעת אלפים בסך הכול מתוכם הם נערים מנותקים. כי אנחנו היום עובדים גם בשולי בתי ספר מסוימים. לכן תשימו לב, מתוך כעשרים אלף אנחנו מגיעים לפחות מחצי. עדיין חצי נמצאים ואנחנו אפילו לא מאתרים אותם. אז זו התמונה האמיתית שלנו.

זה המדווחים.

לצערי.

העשרים ואחד הוא מהמדווחים.

העשרים ואחד זה המדווחים.

יש הרבה ילדים שעדיין נמצאים, הם לא נמצאים בשום מסגרת. ויש בתי ספר שמדווחים שהם נמצאים אצלם, והם בכלל לא נמצאים אצלם. זו תופעה שאנחנו מכירים.

אמת.

אני מסכם את הדיון הזה, באמת היה דיון מאוד פורה. אני חייב עד שתים עשרה לצאת מכאן, אני מאוד מצטער, אם אתה תגיד, בשביל כמה משפטים, אני אתן לך.

לגבי משטרה שאין דוחות פעילות, אם מישהו התאבד או כתוצאה מסמים או מישהו עשה תאונה כתוצאה מסמים או אלכוהול, משתיית אלכוהול, ואין תוצאות ואין נתונים. אי אפשר לאתר כמה אנשים נהרגו משימוש?

מי שאמור להתחיל לאסוף את זה, זה משרד הבריאות.

אנחנו התחלנו עכשיו בפרויקט כזה. התחלנו בזה.

ושנית כל הפעילות של משרד החינוך, כל ההרצאות וזה, זה טוב ויפה לסמן וי. כי הנוער, אם מישהו למד פסיכולוגיה, נוער יגיד, אלי זה לא קשור, אני לא במעגל הזה. ואם הנוער במעגל הזה, הוא יגיד אני אל הקו הזה לא אדרדר. מה שהאדון אמר פה, זה באמת להכין תכניות, מסגרות לנוער שהם יעבדו, שהם יעסקו בכל מיני פעילויות פיזיות, הכנות לצה"ל כל דבר שהוא דורש מנוע, לא להישאר ברחוב, אלא להישאר במסגרת.

תודה רבה.

אני חייבת להגיד, אבל שכן חשוב הסברה. זה צריך לעבוד גם וגם.

תודה רבה. תודה רבה לך.

אני מסכם את הנושאים. עדיין נושא המניעה הוא הנושא החשוב ביותר אצלנו, לא הטיפול אחרי. ואני חושב שיש למשרד החינוך שעת מחנך, והתלמידה דיברה על הנושא של שעת מחנך. צריך לנצל את זה שאותם מחנכים, אותם להעביר הכשרה ולא רק היועץ של בית הספר, כי הם מגיעים לכיתה, לפחות פעם בשבוע יש לכם שיעור מחנכת?

לפחות פעם בשבוע.

לפחות פעם בשבוע. אז אותו שיעור, אני זוכר את עצמי כתלמיד, לא היו מנצלים את זה. זה היה בשבילנו הפסקה. אז אם ינצלו את זה, אני לא יודע היום איך המצב, אם ינצלו את זה לשעה שיכולים להעביר בה את כל הנושאים הקשורים, גם בנושא טיפול, מניעה של הסמים, אלכוהול, גם בנושא תעבורה, זה גם יכול לעזור ויקדם.
ומה ששמעתי, התכנית שלכם לא מגיעה לכל בתי הספר. אנחנו צריכים באמת, כמשרד החינוך, לקחת את זה לידיים, לנסות להרחיב את התכנית שלו, להגיע לכל בית ספר ובית ספר.
ומבחינת הקידום נוער של עשרים ואחד אלף ילדים שלא נמצאים בתוך מסגרת, זה אומר לנו דרשני. אני חושב שמשרד החינוך צריך לקחת את זה, גם להגיע להורים, גם להעמיד את ההורים. אם נתחיל להעמיד את אותם הורים שמחויבים בחוק לשלוח את הילדים שלהם לבית ספר והם לא שולחים אותם, גם הורים צריכים להבין שהם יכולים לעמוד למשפט ולהישפט על הנושא הזה, ואולי ככה נוכל למנוע עוד כמה מאות ילדים שיגיעו לבתי ספר, בנושא הזה.
אני אומר לכם, אכיפה של מכירת אלכוהול, אתה דיברת על הנושא. אני לא שמעתי על שוטר אחד שנכנס במגזר הלא יהודי, של אכיפה. אכיפה של מכירת אלכוהול לא נמצאת במגזר הערבי, ואני בכל מקום אומר את זה. כל אחד יכול לגשת, אפילו ילד בן שלוש אם הוא מסוגל, יכול וימכרו לו. ותנסה את זה. אני מוכן ללכת איתכם למשטרה ולבדוק את זה, ואם אני שולח ילד בן שלוש, בן חמש, יכול להיכנס בפנים, לקנות אלכוהול ולצאת כי המוכר לא יגיד לו, כי אף אחד לא אוכף את הנושא הזה של מכירת אלכוהול.
גם נושא של שפיכת אלכוהול, גם במגזר הערבי לא קיימת. התופעה של לצאת ארבעה חמישה חבר'ה ביחד באוטו, לשבת באיזה גבעה ולשתות. וזו תופעה. והמשטרה לא נמצאת במקומות האלה, ויש מקומות כאלה מיועדים, שהולכים ויושבים. אני חושב שלנושא הזה של האכיפה, המשטרה צריכה להיכנס למגזר הערבי בנושא הזה.
הכשרה של אחיות בתי הספר. זה מאוד חשוב. אני חושב שמשרד הבריאות צריך להיכנס לנושא הזה ולהתחיל בנושא הזה כבר עכשיו. לא לחכות לשנה הבאה ולא בעוד חודש ולא באמצע שנה הבאה. זה נושא חשוב. צריך להיכנס אליו.
תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:10.>