28
29
ועדת משנה של ועדת הכלכלה

לפיתוח הנגב והגליל

21.11.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לפיתוח הנגב והגליל

יום שני, כ"ד בחשוון התשע"ב (21 בנובמבר 2011), שעה 13:30

סקירת השר סילבן שלום על פרויקטים בנגב ובגליל

חברי הוועדה: רוברט טיבייב – היו"ר

דוד אזולאי

טלב אלסאנע

רוני בר-און

דני דנון

חנין זועבי

ציפי לבני

אורלי לוי-אבקסיס

המשנה לראש הממשלה השר לפיתוח הנגב והגליל והשר לשיתוף פעולה אזורי - סילבן שלום

אורנה הוזמן-בכור
- מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל

ענת קונפורטס

- דוברת המשרד לפיתוח הנגב והגליל

מריה אלקין

- דוברות המשרד לפיתוח הנגב והגליל

ניר קידר

- מנהל תחום כלכלת בריאות, משרד הבריאות

צ'ארלס סולומון

- סמנכ"ל בכיר תכנון כללי, משרד התחבורה

יעקב מור

- מנכ"ל רשות שדות התעופה

נתן חיים ג'יבלי

- מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב

סמי בר לב

- יו"ר מנהלת הרשות לפיתוח הגליל

טלי עומר

- מ"מ מנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל

סמי מלול

- רכז פורום ערי פיתוח, מרכז השלטון המקומי

חנן ארז


- ראש המועצה האזורית מגידו, מרכז המועצות האזוריות

אייל בצר

- ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, מרכז המועצות האזוריות

ג'אבר חמוד

- ראש מועצת סג'ור

אריק מויאל

- מנכ"ל אשכול רשויות הגליל המערבי

בני גורפינקל

- ראש מועצה אזורית גליל תחתון לשעבר

סיוון יחיאלי

- ראש מועצה מקומית כפר ורדים

סיגל מורן

- ראש מועצה מקומית בני שמעון

בנצי יעקב בן ציון
- חבר מועצת העיר קריית שמונה

מאיר יצחק הלוי

- ראש עיריית אילת

ג'קי סבג

- ראש עיריית נהריה

ימית אזולאי

- רכזת פרויקט צעירים, הסוכנות היהודית

יצחק אליה

- מזכ"ל איגוד המושבים של הפועל המזרחי

לינור דויטש

- יועצת משפטית, התאחדות האיכרים בישראל

איה בן עמוס

- רכזת פעילות פרלמנטארית, יוזמות קרן אברהם

מאיר דויטש

- רכז שטח, תנועת רגבים

משה בר


- יו"ר עמותת "תנו יד לחירש" ו"נכים למען נכים"

דניאל גלילי

- מזכיר היו"ר, עמותת "תנו ליד לחירש" ו"נכים למען נכים"

יוסי שניר

- חברת ערבה מיינס בע"מ, בתמנע

לאה ורון

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ
סקירת השר סילבן שלום על פרויקטים בנגב ובגליל

שלום לכולם. אני באמת שמח ומתכבד לפתוח את ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לפיתוח הנגב והגליל בנוכחות, ולי לפחות זה חשוב מאד, בנוכחות המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב סילבן שלום. אם אפשר גם להגיד עוד דבר אחד, והוא חבר שלי, ואני מצאתי לנכון לשתף אותו לפני שהחלטנו לפתוח את הוועדה. הוועדה בעיני מאד חשובה, כי יש משמעות ענקית לפריפריה, וזה צריך לקבל את המענה גם מהכנסת. זה נכון, יש לנו שר ובעיני הוא שר טוב, יש סגן שר, אבל את המענה משורות הכנסת, אנחנו חייבים לקבל ודרך אגב, המשרד עושה דברים ענקיים, טובים וכנראה אנחנו צריכים לראות את זה. כמו שאמרתי, אני גר באופקים. זה פריפריה. פריפריה תרתי משמע. בעיני היא גם פריפריה חינוכית, גם פריפריה תרבותית, גם פריפריה תחבורתית וגם פריפריה מוניציפאלית. כי את ... הפריפריה צריכה לקבל וכמובן אנחנו נעזור לממשלה, ובמקרה הזה לשר לפיתוח הנגב, לעזור בהצעות חוק, בכל מיני דברים, סדרי היום ונרים את זה על סדר היום, ויש, יש המון דברים שאנחנו צריכים לפתוח פה בוועדת המשנה.


אני מאד שמח לראות פה את ראשי המועצות, חברי הכנסת. אם רוני בר-און פה, מדובר על הרבה דברים טובים.

מודבר עליך כבוד יושב הראש, על העובדה שאתה מנהל את הוועדה הזאת וגם חלק מהתפקיד החשוב ביותר של המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל. מפני כבוד שניכם אני נמצא פה.

טלב אלסאנע, חנין זועבי, אורלי לוי-אבקסיס, דני דנון. ובתחילת הדברים אני רוצה ממש לתת את זכות הדיבור למשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום, הוא ייתן לנו איזו שהיא סקירה ואחר כך אנחנו נעבור לדיון. כבוד השר, בבקשה.

תודה לך רוברט ותודה על היזמה של הקמת הוועדה ושל קביעת הדיון. לאה, שאני לא אגיד כמה שנים אנחנו מכירים, אז יחשבו שאנחנו מבוגרים מדי, חברי הכנסת, ראשי ערים, המנכ"לית שלי, העוזרים, כל הקהל הנכבד. אני חושב שאנחנו נמצאים היום בדיון בנושא שאין עליו מחלוקת לאומית, ולכן היכולת שלנו לפעול היא הרבה יותר טובה מאשר לפעול בתחומים אחרים, שבהם באופן טבעי יש מחלוקות. אני חושב שהנושא של הנגב והנושא של הגליל, הם מעבר לכל מחלוקת ויש הסכמה כללית גורפת, בכל חלקי הבית, שיש לפתח את המקומות האלה וההתפתחות הזאת היא לטובת המדינה כולה. לכן, אני חושב שאפשר ליצור כאן קואליציה שהיא מדהימה, של כל סיעות הבית, ללא קשר להשקפות מדיניות וביטחוניות כאלה ואחרות, כי בסופו של דבר השורה התחתונה היא נכונה. כמובן שכדי שנוכל להגיע לזה, אנחנו צריכים להגיע לאותם יכולות להבין שהנושאים האזרחיים חייבים להיות בראש סדר היום הלאומי. אני חושב שאנחנו במשך שנים רבות שמנו את הנושאים הביטחוניים בראש סדר היום ואני מאמין שהאפשרות לעבור לחשיבה אזרחית, היא אפשרות קיימת, היא בשלה, היא באה לידי ביטוי במחאה האחרונה, ואפילו אם הייתי נכנס לרבע פוליטיקה, גם בבחירות האחרונות במפלגת העבודה, האלוף שבדרך כלל מנצח בהליכה, הגיע דווקא למקום האחרון, כשבפעם הקודמת שהוא התמודד הוא ניצח. זה לא שהוא השתנה, הוא עדיין אדם מצוין, אבל השיח הציבורי השתנה, ולכן אני חושב שהעובדה שגם עמיר פרץ וגם שלי יחימוביץ עלו לסיבוב השני, מוכיחה ביתר שאת שהנושאים האלה לדעתי, מקבלים משנה חשיבות ומקבלים לפי דעתי ביטוי הרבה יותר גדול בדעת הקהל הישראלית.

אנחנו במשרד הזה פועלים כל היום כדי לאפשר יצירת תנאים ותשתית לחיים טובים יותר בנגב ובגליל, גם על ידי פרויקטים גדולים וגם על ידי פרויקטים מקומיים לכל יישוב באשר הוא יישוב. ואני חושב שאנחנו עושים את הדברים האלה גם כפועל יוצא של אחדות השורות שאנחנו מצליחים להביא, בקרב ראשי הערים כולם. אני חושב שחלק גדול מאותה בעייתיות של עשרות שנים הייתה שראשי הערים היו מפוצלים, ראשי הערים סחב כל אחד לכיוון היישוב שלו, וברגע שכל ראש עיר הסתכל רק על חלקת האלוהים הקטנה שלו, היה קל לעשות הפרד ומשול והיה קל מאד להביא לכך שהתוצאה הסופית תהיה תוצאה סופית לא טובה ליישוב עצמו, למרות שאולי הוא מקבל עוד קצת כאן ועוד קצת שם, אבל ברגע שהאזור כולו לא מפותח – הדבר הזה כמובן פוגע ביישוב המקומי עצמו.

דוגמא מצוינת לשילוב ידיים, הייתה בהקמת בית הספר לרפואה בצפת. היו הרבה ניסיונות להביא את זה למקומות אחרים. היה ניסיון של חלק ממשרד האוצר להביא את זה לתל חי, ויכול היה ולנסי בקלות לבוא ולהגיד – אצלי בתל חי זה עדיף. אני מקבל בית ספר לרפואה, זה עוגן להקמת אוניברסיטה, אבל הוא נצמד לאותה החלטה שהייתה בממשלה הקודמת להקים את זה בצפת, ואני חושב שההחלטה הזאת ---

האוצר בממשלה הזאת רצה להעביר את זה לתל חי.

מאחר שאני לא רוצה להיכנס, העניין של פקידות יש לה המשכיות.

אני יודע.

אבל אני לא רוצה להיכנס למי ומה אמר, אבל אני מדבר על רמת הפקידות.

אין פקידות, זה יש שר ---

מי שדיבר איתי זה היה ברמת הפקידות, אבל זה לא משנה. בוא לא נעשה מזה פוליטיקה. אני חושב שיש לנו אפשרות לעשות את זה.

אני חושב שזאת זירה ראויה לעשות בעניין הזה פוליטיקה, כי גם בחנוכת בית הספר החדש בצפת נעשתה פוליטיקה וגם אני הייתי בסובלים מהפוליטיקה הזאת, אבל לא רק אני.

טוב. אני חושב שהעובדה שגם שלמה בוחבוט, שמאד רצה שזה יהיה במעלות, הפנים את העניין ולאחר מכן פעל והוביל יחד עם כולם את הנושא של בניית בית ספר לרפואה בצפת, הביאה את האפשרות להמשיך הלאה. כי אני אמרתי ביום הראשון, אם לא נגיע להסכמה שזה בצפת, ואני תומך בצפת, אני מסיר ידיים מהעניין הזה. ואני חושב שברגע שכולם שילבו ידיים, האפשרות לבוא מול המל"ג, מול האחרים, הייתה כמובן נכונה.

בית ספר לרפואה בצפת הוא פרויקט כמובן מחולל שינוי ואנחנו רואים אפשרות שבית הספר הזה יעשה את השינוי הדרמטי שכולנו מצפים לו בגליל. לא מדובר רק על 130 רופאים חדשים כל שנה, ו-1,000 סטודנטים בהבשלה מלאה באותו בית ספר, אלא אנחנו מדברים על השבת מדענים וחוקרים ארצה, גם אנשי סגל וגם סטודנטים שלא התקבלו כאן בארץ, ועברו ללמוד בחו"ל ואנחנו מחזירים אותם לכאן. אנחנו מדברים על שדרוג בתי החולים כולם באזור הגליל. אני רוצה לציין את בית החולים נהרייה שהיה הראשון שהצטרף, כי מאד קשה להם אחרי עשרות שנים שהם מרצים בטכניון, קשה להם מאד להצטרף לבית ספר לרפואה חדש, עתידו לא ברור, יש להם זכויות מוקנות שהוקנו להם בבית הספר לרפואה בטכניון הרבה מאד שנים, אבל בית החולים בנהרייה היה הראשון שהצטרף. לאחר מכן הצטרפו בתי החולים כמובן זיו, זה שבאופן טבעי בצפת, פורייה, בית החולים מזרע, בתי החולים בנצרת. עדיין לא הצלחנו להביא את בית חולים העמק, שהוא היחיד שבשלב הזה עדיין לא הצטרף, וזה גם קל להבין כי דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון הוא מבית חולים העמק. אז זה קצת קשה בשלב הזה, אבל אנחנו נעשה את זה. זה אמור לייצר בשלב הראשון 5,000 מקומות עבודה, גם בבית הספר לרפואה עצמו, גם בשדרוג בתי החולים. אנחנו מדברים עוד על הקמת מחלקות רבות שכבר התחלנו, כמו המחלקה לפוריות בנהרייה שנכנסה, M.R.I בנהרייה, כמו מחלקה להקרנות בזיו ועוד שורה ארוכה של דברים, בעלות של 400 מיליון שקלים. אנחנו גם רוצים להקים שם תשתית להקמת אזור תעשיה ביו-רפואי. זה יחזק את ההתיישבות. כמובן תשתית להקמת אוניברסיטה בגליל.

124 סטודנטים התחילו את לימודיהם באוקטובר, 54 מחו"ל. זה סטודנטים ישראליים שלמדו שלוש שנים בחוץ לארץ ובאים יש לשנה הרביעית, ו-70 סטודנטים ישראלים שלמדו תואר ראשון בארץ, רובם כמובן במדעי החיים, במדעי הטבע, אבל יש כאלה שגם למדו הנדסה ולמדו כלכלה ותחומים אחרים.

ראינו הבחנה בין הסטודנטים, כאשר אוניברסיטת בר אילן נתנה לסטודנטים הישראלים את המלגות והסטודנטים שהגיעו מחו"ל לא קיבלו. אנחנו הצלחנו לגייס את קרן רוטשילד, קרן קיסריה, שיתנו מלגות גם לשכר לימוד וגם לקיום, והיום מי שהולך ללמוד בצפת יש לו יתרון עצום על כל בית ספר לרפואה אחר בארץ, כי הלימודים הם בחינם והוא מקבל מלגה, ומהבחינה הזאת אני חושב שזה באמת יתרון עצום על פני כל מקום אחר, ואנחנו רוצים שבשנה הבאה שחלק מהשיקול יהיה כמובן איכות בית הספר, אבל חלק נוסף יהיה גם שיקול כלכלי, והדבר הזה יכול להיות ביחד כדבר נכון וטוב.

ציפי כאן, אנחנו מקדמים אותך בברכה כמובן.

תודה רבה.

גם מגיעה לוועדות הנגב והגליל תמיד, וצריך לציין את זה.

תודה.

ולועידת הצעירים, כמובן. כשאנחנו מדברים על שדרוג בתי החולים, דיברנו כמובן על 400 מיליון שקל, על אותם בתי חולים שהצטרפו, דיברתי על זה. אנחנו רוצים גם להקים חממה תעשייתית שתהיה בזיקה לפעילות הפקולטה לרפואה יחד עם התמ"ת, בעלות של 20 מיליון שקלים. זה מתואם עם התמ"ת. הדבר הנוסף, בהחלטת הממשלה להקים בית ספר לרפואה, דובר גם על הקמת רשות מחקר ואנחנו רוצים להקים את רשות המחקר יחד עם יגאל בקריית שמונה, שתהיה רשות מחקר אמיתית שתיתן את כל התמיכה המחקרית לבית הספר לרפואה, שכמובן בעתיד אני רואה אותו גם כעוגן להקמת אוניברסיטה. כמו שאמרתי אזור תעשייה למוצרים ביו-רפואיים. גם כאן אנחנו רואים גם את הפן הכלכלי ויש כבר מפעלים, שלושה מפעלים שכבר רוצים להגיע לאותו אזור תעשייה ביו-רפואי וגם קידום המחקר. הדבר הזה ייעשה גם לבית הספר לרפואה וגם לאותה תעשייה שתעבור.

כשאנחנו מדברים על מכון המחקר, מכון המחקר הוא כמובן אמור להיות מחקר כמו כל מחקר יישומי אוניברסיטאי בגליל המזרחי, ואנחנו בעניין הזה מקדמים את אותה החלטה שהתקבלה ב-8.3.2009.

עכשיו, הדבר האחרון בנושא הזה, המטרה שלי היא גם להקים אוניברסיטה בגליל. אני חושב שאנחנו צריכים תמיד לראות איך אנחנו עושים את הצעדים לא כדבר גרנדיוזי, להוריד אותו מה-100,000 רגל ולהביא אותו לידי יישום. גם כאן, החזון היה קיים של הנשיא פרס, להקים אוניברסיטה ולאחר מכן אולי בית ספר לרפואה, אבל דיברו על זה כמשהו גדול. אני חשבתי שאנחנו צריכים להקים משהו שיתחיל את ההתנעה ודיברתי בהתחלה על קראווילות בבית החולים זיו, שזה הרבה יותר טוב מבית הספר לרפואה האחרון שנפתח בבאר שבע ב-1974. 37 שנים לא הוקם בית ספר לרפואה חדש בישראל ושם זה אפילו היה על הדשא. כמובן שהיו הרבה כוחות שהתנגדו. גם כל בתי הספר לרפואה הקיימים שלא רצו בית ספר לרפואה חדש והם דיברו איתי שמה שאני רוצה להקים זה משהו שהוא יהיה סוג שבאות העברית זה השביעית בין ו' לח', ובסופו של דבר לקחנו את בית החולים הגריאטרי, בניין נטוש, השקענו בו 60 מיליון שקלים, 30 מהמדינה 30 מבר אילן, כשהמשרד שלי, שאין לו הרבה משאבים, השקיע משאבים עצומים לעניין הזה ולאחרונה קיבלנו החלטה על עוד 40 מיליון שקל – 20 מיליון מהמדינה ו-20 מיליון מבר אילן.

אבל, להקים אוניברסיטה אפשר מחדש ואפשר לקחת את המכללות הקיימות ולהפוך אותן לאוניברסיטה רק קמפוסית. לדעתי זה דבר הרבה יותר בשל, הרבה יותר נכון. יש לנו כבר אוניברסיטאות רב קמפוסיות בעולם וגם בארץ. בעולם יש לנו את אוקספורד עם 46 קמפוסים, יש לנו את בוסטון ואחרות; אבל גם כאן באוניברסיטה העברית יש לנו כבר היום שלושה קמפוסים, יש לנו בהר הצופים, בגבעת רם וברחובות, ויש לנו גם של בן גוריון בבאר שבע, בשדה בוקר ובאילת, שלושה קמפוסים. אין שום בעיה להקים אוניברסיטה רב קמפוסית, המכללות כבר קיימות. דרך אגב, גם המועצה להשכלה גבוהה החליטה מראש, כשהקימה אותם, להקים אותם לפי דיסציפלינות שונות, כך שאין הרבה התנגשות אם בכלל. בתל חי זה מבוסס הרבה על מדעי החיים, בעמק יזרעאל זה על מדעי החברה, בכרמיאל זה על הנדסה, בגליל המערבי זה פקולטה לניהול, עמק הירדן יש בחלק מהתחומים וכך הלאה וכך הלאה, ואני חושב שאנחנו לא צריכים, גם אומרים איפה יהיה הקמפוס? לא יהיה קמפוס. כל אחד ממשיך להיות הקמפוס שלו, זה פשוט בחשיבה, אנשים צריכים קמפוס. יהיה איזה שהוא מקום שינהל את העניין הזה.

אבל במה זה ישנה את המצב הקיים אם ככה?

זה ישנה בצורה דרמטית, כי כשאנחנו מדברים אל אוניברסיטה זה דבר שהוא ---

הסטאטוס.

לא רק הסטאטוס. האפשרות התקציבית שלו היא עשרות מונים מאשר מכללה. יש מחקרים שייצאו מהאוניברסיטה הזאת. אנחנו יכולים לראות מה עשתה אוניברסיטת בן גוריון לבאר שבע. בבאר שבע יש היום 30,000 סטודנטים. יש קרוב ל-18,000 באוניברסיטה, לצד זה מכללה להנדסה סמי שמעון 7,000, מכללת קיי, שזה גם סמינר למורים, גם מדרשה לחינוך גופני. קרוב ל-30,000 סטודנטים. זה הרים את בית החולים סורוקה לגבהים אדירים, זה בית החולים היום הגדול אולי בארץ, לא יודע, אולי תל השומר, אבל בית חולים מצוין. זה הביא לכך שיש היום עלייה דרמטית, גם במקומות תעסוקה. נפתח לאחרונה פארק היי-טק באוניברסיטה, שכל החברות שם נמצאות – אמדוקס ואינטל וטבע ו-E.C.I וכולן, כי הן רוצות להיות באוניברסיטה ולא במכללה שאין בה מחקר. אז אנחנו לא נעשה את זה על חשבון המכללות, אולי הנוספות, כי יכול להיות שלא כל המכללות יוכלו להיכנס פנימה, אבל אם אנחנו נדבר על כך שתהיה אוניברסיטה חדשה, לעולם זה לא יהיה. הייתי שר האוצר, לעשות אוניברסיטה יש מאין זה סכומי עתק. היום המכללות בגליל מתוקצבות, הדלתא שיש בין התקצוב של המכללה לתקצוב של האוניברסיטה הוא לא דלתא גדולה, ואומרות גם המכללות – הן לא צריכות את כל ההפרש. אני חושב שזה יעשה שינוי דרמטי.

הנושא הבא שאני רוצה להתעסק בו ---

לגבי הנושא הקודם שציינת, כבוד השר, הזכרת את הפקולטות עם הערים הערביות, למשל נצרת, הן על המפה של פיתוח ---

כן, קודם כל הזכרתי שכל בתי החולים בנצרת הצטרפו לבית החולים בצפת, גם הסקוטי וגם ה-, לא זוכר את השמות של כולם. יש שם שלושה בתי חולים שהצטרפו, שלושה בתי חולים מנצרת, שהם חלק מסגל ההוראה, הם חלק מהלימוד. סטודנטים גם ילמדו ויבואו וידריכו גם בתוך בתי החולים שם, הם גם חלק מהשדרוג של בתי החולים. בתכנית השדרוג של ה-400 מיליון בתי החולים האלה כמובן נמצאים. כל בית חולים שיהיה בתוך העניין הוא נכנס לתוך העניין. יש לנו גם בקשות נוספות של מכללות נוספות להצטרף. השאלה אם הן יוכלו להיות בסטנדרטים של האוניברסיטה אם לאו. אני לא רוצה להגיד שמות, זה גם יהודיות וגם לא יהודיות, אבל אנחנו כמובן רוצים את כולן בפנים. ודרך אגב זה גם יקל מאד, אורלי, על תושבי הצפון, ללמוד ליד הבית באוניברסיטה ולא לנסוע במקרה הטוב לחיפה, במקרה הרע לתל אביב, ואז גם להישאר שם ולא לחזור. כך שאוניברסיטה בגליל תעשה את זה לדעתי באופן שונה לחלוטין, באופן חיובי.

הדבר השני שאנחנו רוצים להעלות כאן היום זה שדה תעופה בינלאומי משלים בנבטים. הממשלה עומדת ערב הכרעה על הקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף. אנחנו מדברים על בין שבועיים לחודש, או שבועיים, כמה? בין שבועיים לחודש אמורה ממשלת ישראל להחליט על שדה התעופה הבינלאומי השני, כאשר כמובן הדבר הזה נובע מהעובדה ששדה התעופה בן גוריון לא יכול יותר להכיל את הכמות. אנחנו מדברים על מצב בלתי נסבל לכל היישובים שיש שם, ואנחנו רוצים לקדם יחד אתכם הקמת תמיכה גורפת, של כל סיעות הבית, בהקמת שדה תעופה בינלאומי בנבטים.

עכשיו, השאלה היא למה. שדה התעופה, יעלו מספר אפשרויות. יעלה נבטים, יעלה מגידו, יעלה צקלג שכבר ירד גם על ידי דו"ח הוועדה והאפשרות להקים שדה תעופה בינלאומי בים, שזה רוצה משרד הביטחון להקים. כמובן, אנחנו מדברים על תמיכה גורפת של כל ראשי הרשויות בישראל, אולי למעט אחד שאני מכיר, של הארגונים הירוקים, של כל הגופים כולם להקים את זה בנבטים, חוץ ממשרד הביטחון. ואנחנו בעניין הזה צריכים להבין שלמשרד הביטחון יש כמובן כוח, אבל אנחנו עדיין מדינה שיש לה צבא ולא צבא שיש לו מדינה, ולכן אנחנו נצטרך לקבל את ההחלטה הנכונה. קודם כל בנבטים יש כבר שדה, במגידו אין. כדי לעשות שדה במגידו צריך לעשות תכנון שייקח שנים ארוכות, שיהיו אליו התנגדויות רבות וצריך להשקיע בו סכומי עתק. בנבטים יש שדה קיים. יש היום את השדה הארוך ביותר במזרח התיכון. יכול לקלוט טיסות בינלאומיות באופן מיידי. כל מה שנדרש זה הקמת טרמינל. פשוט. אפשר להתחיל את זה מיד. אפשר לעשות שם טיסות ---

המסלולים שם לא מיועדים ל ---

לא, לא, הם מיועדים, הם מיועדים מאד. הם מיועדים לחלוטין לטיסות בינלאומיות. אפשר מחר להתחיל את זה, גם לטיסות נוסעים וגם לטיסות קרגו. עכשיו, אפשר לעשות שם גם טיסות לילה וגם טיסות שכר. עכשיו, אנחנו נמצאים במצב היסטורי ---

מה מבחינת הסכנה בדרום, מבחינת כל הרגישות שיש?

שם אין רגישות, זה בדיוק העניין, כי שם זה נמצא במקום ---

גם עם הנוסעים, הרי הם לא רק מגיעים לשם, הם עוברים איזה שהוא קו אווירי.

יש פה את ראש המועצה מהדרום והוא יגיד לך בדיוק.

תראי, קודם כל בואי נתחיל ככה, במגידו כל ראשי הרשויות של האזור מתנגדים, וראשי הרשויות של הדרום – כולם תומכים. עכשיו, ראשי הרשויות של מרכז הארץ ---

למה בצפון מתנגדים?

הם מתנגדים כי זה יביא להם רעש וזה ישנה להם את אורח החיים ומבחינתם זה משהו שהם לא רוצים בו.

הם גם בעד הדרום.

הם גם בעד הדרום, ראש המועצה עמק יזרעאל אומר שהם בעד הדרום. אנחנו כינסנו בשבוע שעבר בנבטים את כל ראשי הרשויות של הדרום, כולל כל ראשי הרשויות הבדואים, טלב אלסאנע, וכולם תומכים בעניין הזה תמיכה מוחלטת. אני אומר, אמרתי להם זה לא חלום שאנחנו בעוד לא הרבה זמן נוכל להיות בשדה תעופה מסוים בעולם ולשמוע – הנוסעים האחרונים לבאר שבע בשער יציאה מספר 5, או הנוסעים האחרונים לדימונה, לא יודע מה, או לנבטים, או לרהט, לא משנה. בכל מקרה, מה שאני רוצה לבוא ולומר, ראשי הרשויות בדרום כולם תומכים, אבל גם ראשי הרשויות במכרז הארץ כולם תומכים בנבטים. עשיתי לפני שלושה שבועות – חודש אצלי ישיבה. הגיעו לא רק ראשי הרשויות הסובלים היום, אלא אלה שעומדים לסבול. היה כמובן ראש עיריית חולון וראש עיריית ראשון וראש עיריית אור יהודה וראש עיריית נתניה, ראש העין, אלה שהולכים לסבול, למה? בגלל שאי אפשר יותר על המסלול הזה, עכשיו פותחים מסלול חדש. המסלול החדש עכשיו יטוס צפונה. זאת אומרת מזרחה וצפונה. הוא ייסע מעל ראש העין, לאחר מכן מעל כפר סבא, מעל הרצלייה, מעל נתניה ואז ייכנס לים. עכשיו, גם ראשי הערים האלה כמובן חרדים מהעובדה שהם הולכים להיות חלק מאותה מצוקה, והם מבינים שאם לא יהיה בנבטים אלא יהיה במגידו, לעולם לא יהיה, ואז הם יתחילו להיות הסובלים וכולם מבינים מה זה איכות חיים, כשהמטוסים עוברים לך מעל הבית וכל הבית רועד ואין לך לא יום ולא לילה, והחיים הם לא חיים.

ובדרום זה לא מפריע?

בדרום לא, כי זה מקום מבודד. אין שם אנשים

אין איכות חיים שם.

לא, כי לא גרים שם.

יש ועוד איך איכות חיים בדרום.

גם העניין של הנגישות.

מעבירים את דודאים, מעבירים את רמת חובב, מעבירים ---

מה אמרת בעניין הנושאים האחרונים?

לבאר שבע, לדימונה או לערד.

בבאר שבע, בשער היציאה מספר 5.

גם לאופקים.

גם לאופקים.

אה, וראש הממשלה שלך ושר הביטחון שלך עושים שהטיסה האחרונה לנמל התעופה בן גוריון תצא עוד מעט מכל מקום בעולם.

טוב. אמרתי שזה נושא לא פוליטי. בוא נגמור את העניין של נבטים.

ואני מסכים עם כבוד השר.

ואז יושבת ראש האופוזיציה רוצה להגיד משהו, ואם יהיה צורך נמשיך גם בנושא של גרעיני ההתיישבות, שלדעתי הוא מאד מאד חשוב.

עוד פעם גרעין.

כי זה קיבלתי הוראה מחבר סיעתה, היושב ראש, יושבת ראש האופוזיציה רוצה לדבר, אז אתה יודע, אני כמובן מעריך, מוקיר.

זה משמעת.

זה משמעת. טוב, רציתי להגיד משהו, אבל רק בגלל חברותינו אני לא אגיד.

אני יודע מה רצית להגיד.

כן, שמעתי ראיון פה בדרך, אז בגלל זה. אני אומר, אנחנו יכולים לעשות זאת באופן מיידי. דרך אגב, כשאמרת עניין של ביטחון, במגידו כל מטוס שיצטרך להתרומם, יצטרך בכלל להיכנס לג'נין כדי לעשות את זה. הוא נמצא במצב של אפשרות של פגיעה באופן מיידי. שם אין שום בעיה, הדברים האלה הם דברים אפשריים, וגם הנגישות התחבורתית. כביש 6 הולך להיות עד צומת הנגב ומבחינת עניין של רכבת, חסרים שני קילומטרים מסילה כדי לחבר את שדה התעופה נבטים לרכבת. נכון, אומרים זה יהיה שעה נסיעה ברכבת. אז אני אומר, תגידו, כשאנחנו נוחתים בניו-יורק או בפריז או בלונדון, אנחנו לא נוסעים מהשדה שעה עד לבית המלון? נוסעים שעה.

זה בלימוזינה שלוקחת אותנו מהמטוס.

אתה התרגלת לטוב כנראה שהיית שר אוצר, אבל בכל מקרה אני אומר האם אנחנו לא נוסעים שעה? אנחנו נוסעים שעה, אז מה הבעיה? עכשיו שם אין רכבת, התחבורה היא הרבה יותר עמוסה מאשר מהדרום, ואני חושב שאנחנו, גם היום אני אומר הרבה פעמים לתושבי מרכז הארץ, תבינו עכשיו מה שקורה לאלה שגרים בדרום ובצפון. הם נוסעים כל פעם שעה משדה התעופה, שעה פלוס, אבל אתם התרגלתם שנוסעים רבע שעה, 20 דקות. אז אפשר שזה יהיה גם שונה.

לסיכום, אנחנו חושבים שהדבר הזה הוא מחויב. קיים צורך להקים את שדה התעופה הבינלאומי השני באופן מיידי. הצפי הוא גידול של עד 30 מיליון שקל במספר הנוסעים בשנים הבאות, ולכן ההחלטה הזאת אמורה להתקבל ממש בימים הקרובים. סמנכ"ל משרד התחבורה ידבר על זה אחר כך, אולי הוא יוסיף כאן על העניין. אני שמח שמשרד התחבורה הצטרף לתומכים, הוא היה באיזה שהוא שלב לא ברור. משרד האוצר עדיין אומר איפה שיעשו – מבחינתי בסדר, אבל אין לו בעיה עם נבטים. משרד הביטחון, כמובן חיל האוויר, הוא זה שמתנגד לעניין.

אני חושב שאמרתי את הדברים בקצרה בעניין הזה. אחרי זה ניכנס לעניין של הגרעינים, או שאת רוצה עוד ארבע דקות אני אדבר על הגרעינים ותדברי על הכל.

לך על זה.

אדבר על הגרעינים ואז כולם יוכלו להתבטא בצורה הטובה ביותר. תראו, המטרה שלנו היא להגשים חזון של הבאת עוד 300,000 תושבים נוספים לנגב ועוד 300,000 תושבים נוספים לגליל בעשור הקרוב. עכשיו, האפשרות לעשות את זה היא על ידי יצירת פרויקטים מחוללי שינוי. דיברנו על בית ספר לרפואה בצפת, שכבר קורה. דיברנו על פארק עידן הנגב, שזה בני שמעון, שנמצאת כאן ראש העיר הדינאמית שלנו, סיגל מורן, יחד רהט, יחד עם להבים. סודה סטרים מדברים על 1,000 מקומות עבודה בהתחלה, אבל עד 2,000 מקומות עבודה. הצלחנו להביא סוף סוף את חברת טרה לפארק נועם בנתיבות, פארק שנבנה לפני 10 שנים, אבל היה פיל לבן והצלחנו להביא אותו, 800 עד 1,000 מקומות עבודה. פארק המדע – 150 מקומות עבודה בשלב הראשון.

לגבי תשתיות תחבורה – שדה תעופה נבטים, כביש 6 עד צומת שוקת, עד בואך צומת הנגב וצומת כברי, גם כאן זה לא היה בתכנית העבודה של משרד התחבורה ב-2010, ואני אספר אנקדוטה שחלק מראשי הערים שמעו, ואני כשר אוצר מותר לי להגיד את זה, שר אוצר לשעבר. באה אלי חברת כביש 6, הממשלתית ואמרה שאין לה כסף לתכנון עד לצומת כברי. שאלתי למה, אמרו משרד התחבורה אמרו שאין להם, שילכו לאוצר. הלכו לאוצר, משרד האוצר אמרו שהם לא נותנים להם. באתי למשרד האוצר למי שצריך ושאלתי – תגידו, אתם השתגעתם? זה רק 8 מיליון שקלים, מה אתם עושים מזה עניין כזה גדול? בשביל משרד האוצר 8 מיליון שקלים זה בכלל סכום שלא מגיע לרפרנט במשרד האוצר באגף תקציבים. אז אמרו לי אנחנו השתגענו? אתה השתגעת, ניתן עכשיו 8 מיליון שקלים, מחר עוד יהיה כביש. אז אני אומר, זה חלק אמיתי מהעניין, כי הכביש דרומה הוא כביש שנסלל על ידי המדינה, כי ב-2002, כשהגיעה אלי חברת דרך ארץ חוצה ישראל שעשתה את הכביש והודיעה לי שהיא מוותרת על האופציה לסלול את הכביש מצומת מסמיה עד לבואך בית קמה, כי זה לא כלכלי. שאלתי כמה זה עולה באוצר, אמרו לי ל400 מיליון, הודעתי שאנחנו עושים את זה. כמובן שלמחרת כל העיתונים תקפו אותי שאני הורס את תכנית האב לתחבורה, בסוף זה גם עלה יותר מ-400 מיליון, גם פה אני רוצה להיות הגון, אבל זה הכביש היחיד שהוא בחינם. וכשהתחילה הקדנציה הזאת, הגיע האוצר לגבות 2.5 שקלים תחזוקת כביש.

כן, אני זוכר את הדיון בוועדה.

אמרו תחזוקת עלויות הכביש והתברר שה-מ.מ.מ עשה מחקר מדהים. בעוד תחזוקת הכביש אמורה לעלות 2.5 מיליון שקל, החברה שהייתה אמורה לעשות את זה, ההכנסות היו אמורות להיות 25 מיליון שקל. רצו לתת בו בוננזה של מעל 20 מיליון שקל.

רווח של 10 אחוזים.

כמובן שזה דבר שלא קרה.

זה הובא לפתחה של ועדת הכלכלה של הכנסת לאישור וועדת הכלכלה, מתוך דאגה לנגב סירבה לאשר.

שלוש שנים אחרי שאני ביטלתי את זה לפי הצעת אגף תקציבים, בתקציב 2002.

מצוין. בריאות – שדרוג בתי החולים ומערכות הבריאות בגליל. בית חולים נוסף בנגב, המטרה היא להקים בית חולים נוסף באזור להבים. רק לפני כמספר חודשים פתחנו חדר מיון קדמי בדימונה, עם דיאליזה שהכנסנו לשם עכשיו והכנסנו גם דיאליזה בערד ועוד ניידת M.R.I חדשה, שהבאנו לדימונה, לבאר שבע ולאילת בעניין הזה. כיתות חכמות, כולם כאן נהנים מכיתות חכמות. הכנסנו 1,000 כיתות חכמות. עכשיו, מה זה כיתה חכמה, זה לא לוח וזה לא גיר. נגמר העניין הזה, ולא מורה שאומרת 'יש לי עיניים בגב'. אלא זה מסך כזה שהמורה מסתכלת, התלמידים עם לפטופים עובדים, צבעוני, מה שהם רגילים מהבית, אינטראקציה מדהימה.

מרכזי מצוינות – הכנסנו בהרבה מאד מקומות, לאפשר הגברת לימודי המדעים, מתמטיקה, פיזיקה, כימייה, אנגלית. סיסמה לכל תלמיד. פרויקט שהגה אותו אודי אנג'ל. אני, פרויקט טוב שאני רואה שהוא פרויקט טוב, אני ממשיך אותו, מכפיל ומשלש. אמרתי בוא נלך לא על מה שכבר עשיתם, בוא נגדיל. הגדלנו את זה פי שלושה או פי ארבעה. זה פרויקט שמאפשר לכל תלמיד להיות מחובר למערך השיעור, לא משנה איפה הוא נמצא. הוא בבית חולה, הוא אצל הסבתא, הוא בחו"ל, וגם אחרי שעות הלימוד יש לו סיסמה, הוא יכול לתקשר עם המורה, כשרק המורה והתלמיד רואים את השאלות. משהו אדיר. למשל הכנסנו את זה בבית שאן. אני רואה כאן את אורלי, בכל בית שאן הכנסנו את זה, עם פורטל שעשינו מיוחד לעירייה, שגם לא היה בעניין הזה. לא הכנסתם לדעתי את אזורי התעשייה ואת השווקים ואת יוניסטרים. יוניסטרים זה חינוך לעסקים. גם, יהודי טוב שקוראים לו רוני צארום, שמחנך ילדים לעסקים, מגיל 14 עד 18, הם לומדים מה זה עסק, מה זה חברה, מה זה דו"חות כספיים, מה זה מט"י, מה זה רשות לעסקים קטנים, איך מקימים עסק, איך רושמים, איך עושים יזמות. דברים מדהימים גם בעניין הזה.

הלכנו לפרויקט של שדרוג אזורי תעשייה, 15 אזורי תעשייה בנגב ובגליל והלכנו להקמת שווקים חדשים, חלק שדרוג, חלק הקמה, וחצור הוא אחד מהם כאן, למרות שעדיין ממשיכים לעשות בעיות, אבל אנחנו נעשה את זה, זה לא יעזור לאף אחד.

מעבר צה"ל לנגב, כמובן שזה פרויקט מרכזי. אנחנו מדברים על הקמת מרכז הסברה ומידע שנותן את התשובות לכל השאלות. אם למשל רוצה זוג לעבור ובן הזוג או בת הזוג שואלים שאלה מה עם תעסוקה לבן/בת הזוג, מה עם אפשרות של דיור, מה עם אפשרות של חינוך לילדים, או חינוך רגיל או חינוך שהוא חינוך מיוחד, או חינוך מוגבר לדמוקרטיה, לספורט או למוסיקה, כמובן הם מקבלים את זה במקום אחד. סבסוד שכר דירה לאנשי קבע, החלטנו לתת שנתיים, לא שנה. התברר ששנה זה לא מספיק. אנשים אחרי שנה מפסיקים להם את שכר הדירה, הם חוזרים חזרה למרכז הארץ. שנתיים הם כבר התערו, בן הזוג בעבודה, הילדים התערו עם חברים, הם נשארים, וראשי הרשויות גם כאן הגיעו גם להסכם של ארנונה וזה עובד.

תיירות – פארק מוטורי חצרים, גם פיל לבן של 10 שנים, שזה להקים מסלול מרוצים בישראל. היזם כבר ברח, החזרנו אותו, העברנו החלטה, אנחנו כבר נמצאים בעבודה. הפארק המוטורי הזה, מסלול המרוצים הזה, המרוץ הראשון ההתחייבות שלו ב-2013. בחורף זה המקום האידיאלי לכל המסלולים באירופה. הם לא רוצים ללכת לקטאר, הם רוצים לבוא לישראל, והדבר הזה כמובן מאפשר להם לעשות את זה גם בשיקול כלכלי. אנחנו רוצים להקים גם פארק ליד זה, שיאפשר, ויש לנו עכשיו דיונים עם אנשי עסקים שרוצים להקים פארק לגלישה, גלישה של גלים עד 3 מטרים. מתברר שיש 200,000 משוגעים בארץ לגלישה, ובעולם הולכים לכל המקומות כדי לעשות את זה, משהו מלאכותי כדי לשלב את זה שם. זה ליד שדה התעופה המקומי נבטים, וגם כאן סיגל מורן זה אצלה.

פארק גולף בעומר, גם כאן, חזון. אנחנו רצים, זה יהיה הפארק השני לגולף במדינת ישראל. אנשים מחפשים, אין אפשרות יותר לשחק גוף בקיסריה, ליד זה יהיה אגם, יחד אם האגם בירוחם והאגם בדימונה, והדברים האלה יקרו. שבילי אופניים ---

מה רע בקיסריה?

רע מאד, אבל ---

אנחנו יודעים, רק תגיד בדיוק מה.

רחוק, רחוק, רחוק.

אז אני מסביר לך שאין אפשרות יותר להיכנס, כי המצוקה היא מאד קשה מבחינת ---

לא, בקיסריה, בקיסריה.

בקיסריה, אין אפשרות.

לא בגולף.

תמיד מגיעים לאותה נקודה.

מעניין למה.

אני הבנתי בהתחלה.

אני לא הבנתי, את רואה, אני כולי שקוע כאן, הוא מתחיל איתי.

מעניין למה.

טוב,בשבילי אופניים מבאר שבע או מרמת חובב. מרמת חובב דרומה, 28 קילומטר של שבילי אופניים, אין את זה בארץ. משהו שאנשים מחפשים לרכוב על אופניים, אבל לרכוב לאורך זמן ולא כשהם מתים, כמו שקרה לבן של השופט חשין. 28 קילומטרים רצופים שאתה יכול לרכוב על אופניים ללא הפרעה, דבר מדהים.

מיתוג אילת כעיר ספורט, גם כאן העברנו החלטה עם תמיכה תקציבית. מביאים המון טורנירים לאילת בקיץ, בחורף. כמובן שאנחנו עושים את זה ואם ירצה ראש העיר, ירחיב אחר כך. הלאה, גם לצעירים הקמת מרכזי צעירים, עשרות מרכזי צעירים ברחבי הארץ. בשבוע שעבר עשינו את כנס ישראל לצעירים הרביעי, וציינתי שיושבת ראש האופוזיציה מגיעה לכל הכנסים האלה קבוע. הלכנו להשארת צעירים על ידי מלגות חדשות, שהן מלגות מוטות תעסוקה. אנחנו מאפשרים לסטודנט היום, בשנה השלישית, להתחיל לעבוד במקום עבודה מסוים, כאשר המעסיק לא משלם. אנחנו משלמים במקום המעסיק, אבל המעסיק מתחייב להעסיק אותו שנתיים אחר כך. כי אנחנו רואים הרבה מאד סטודנטים שמסיימים את הלימודים ומיד בורחים למכרז הארץ, או אפילו אם הם מקומיים, כי הם לא מוצאים עבודה, הם הולכים למרכז הארץ. אבל אם יש לו מצב שהוא כבר עובד שלוש שנים באותו מקום, שזה בגליל או בנגב, האפשרות שהוא יישאר שם היא ריאלית, הוא כבר התערה בעבודה, כבר התקדם, אולי כבר הכיר בן/בת זוג, מתחתן שם, נשאר שם, זה דבר גדול. הלכנו לסבסוד שכר דירה בעיר העתיקה בבאר שבע. אנחנו נותנים היום לסטודנטים שעוברים לעיר העתיקה 500 ₪ בחודש, משהו פרויקט מדהים ויש זרימה גדולה מאד של סטודנטים מבן גוריון, ממקומות אחרים בבאר שבע, להחיות את העיר העתיקה שבתקופתי בבאר שבע הייתה מקום תוסס, ממש רובע אמנים, עם גלריות, עם מקומות בילוי לצעירים. היום זה חוזר וצעירים מגיעים לשם והדבר הזה כמובן הוא דבר שיהיה בהמשך.

עכשיו, אנחנו מדברים על מגרשי ספורט כמובן, מעבר למגרש בעכו, שעשינו אותו, אנחנו מדברים על מגרשים במקומות אחרים. מגרשי ספורט משולבים שזה כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדוריד, הכל באותו מתחם. עידוד יוצרים.

זה לא מספיק. צריך עבודה שיהיה בבאר שבע.

באר שבע גם. דרך אגב, אני לא יודע אם עשיתי טוב ב-2002, כי אני מצד אחד הייתי בשנות ה-90 יושב ראש הלובי בכנסת נגד הקזינו בישראל, אבל מצד שני, כשהייתי שר האוצר הסכמתי להכניס את תכנית ווינר. שר האוצר חותם על כל ההגרלות, כל תוכנית הגרלות. אבל עשינו את תכנית ווינר בתנאי שיוקמו 5 מגרשים חדשים בתמיכת הטוטו במדינת ישראל. אחד מהם הוא בחיפה, אחד בנתניה, אחד בפתח תקווה, אחד בבאר שבע ואחד היה אמור להיות באצטדיון הלאומי שזה לא מרומם, אבל בחיפה הם הרחיבו את זה בצורה דרמטית, קיבלו תרומה מהאחים עופר. בנתניה ובפתח תקווה, בפתח תקווה זה ממש נפתח בעוד שבועיים למשחק ראשון כבר, ואלה אצטדיונים ברמה מאד מאד גבוהה.

אנחנו עושים ירידי התיישבות כל שנה וגרעיני ההתיישבות. הלאה, הגרעינים, ממש דקה אחרונה. אנחנו מסייעים מאד לגרעיני התיישבות חדשים כדי להגיע, גם גרעינים תורניים, גם גרעינים חילוניים, גם קיבוצים עירוניים בערים. אנחנו לוקחים גם אפילו מרכזי קליטה, כמו מרכז קליטה בנצרת למשל שהוא ריק לחלוטין, הצלחנו אחרי שנתיים להפקיע את הבירוקרטיה מול הסוכנות ומול המדינה, שהיא לא תשפץ מבנה שלא שייך לה. פשוט היא לא יודעת לעשות את זה. מדינה לא יכולה לשפץ מבנה שהוא לא בבעלותה. רק על הדבר הזה היינו צריכים מיליון תיקונים ומיליון דברים, והצלחנו אפילו לקחת את בית ספר חרמון בנצרת עילית, שלצערנו לא לומדים בו להביא את מפוני גוש קטין לשם. הקמנו יישובים חדשים באזור לכיש, למפונים. אבל אני אומר, למשל במרכז קליטה נצרת, מחנות העולים. דרור, מחנות העולים נכנסים לשם, תנועת דרור ישראל, משהו מצוין. לקחנו שם את מרכז הקליטה הזה, הפכנו אותו ל-24 מטרים, 48 מטרים ל-72 מטרים. 48 ו-72 זה יהיה בערך המודל. מי שיש לו ילדים, אנחנו מדברים על תוספת של 8,000 משפחות לערים. עוד 40,000 תושבים. אם ירצו פינחס ולרשטיין, שלקחנו אותו כאחד שבנה את יהודה ושומרון, שיבוא וירתם והוא נרתם עם כל המאמץ לעשות היום את אותו מעשה בנגב ובגליל, והוא היום נותן לזה גב ותמיכה ובאמת עוזר לנו מאד בהבנת התהליכים, כי בסך הכל אף אחד מאיתנו לא בא בעבודה מול המינהל ובעבודה מול הרשויות בתחומי ההתיישבות, והוא עושה את הדברים.

שורה אחרונה, ממש שורה אחרונה, סיימתי. הנה, היא יכולה לדבר.

תודה כבוד השר.

תודה. אני ברשותכם מאחר שכבר זמני קצר וזה היה קודם כל מאד מרשים, 4 דקות ארוכות משהו, אבל מאד מרשים מבחינת הכוונות של הממשלה.

של המשרד.

מאה אחוז. ואני בעניין זה עם סילבן באמת, אנחנו מלווים הרבה מאד זמן את התוכניות והתפיסה היא קודם כל תפיסה שמקובלת עלינו ברמה הבסיסית שלה. לעומת אלה שאומרים שהדרך היא לקצר מרחק בין הפריפריה למרכז דרך תשתיות פיזיות בלבד, אנחנו מאמינים שצריך לייצר איכות חיים הוליסטית שלמה וכוללת, לכל אדם. לא רק שיהיה לו דרך להגיע הלוך וחזור מהעבודה הפוך הביתה, אלא שיהיה לו בצד הבית גם תעסוקה, גם איכות חיים, גם תרבות, גם חינוך ראוי לילדיו, ואז כל המעגל כולו הוא מעגל מושלם, ואני יודעת שסילבן שותף לתפיסה הזאת.

אנחנו בעבר, נמצא כאן שר האוצר בעבר רוני בר-און, שקידם את תכנית הפריפריה שנועדה לייצר את התהליך הזה. התכנית עצמה הוקפאה על ידי הממשלה הזאת, אני מניחה שאחר כך רוני יתייחס לזה, אם יהיה זמן, אבל בוודאי זאת התפיסה.

שדה התעופה בנבטים, להסרת ספק, אני תומכת בשדה תעופה בנבטים. אכן ביקרתי באזור מגידו ומצאתי תמיכה עצומה בנגב, אבל גם ---

גם בצר וגם חנן הם המובילים הגדולים של נבטים.

כן, אבל גם מניסיון, לפני שהגעתי לפוליטיקה, מאחר שעברתי את התהליך של נתב"ג 2000 מהכיוון בהיותי עורכת דין, אבל מכל התהליכים שנדרשים במקום שהוא גם צפוף אוכלוסייה וגם עם קרקע חקלאית, זה היה מצב באמת בלתי נסבל וזה נכון, זה יכול להקפיץ את הנגב למקום אחר, ולכן אני תומכת.

מאחר שאני צריכה ללכת אני לא אומר יותר מזה, אבל אני כן אעיר שתי הערות, כי בלי ביקורת אי אפשר, וזה ממש לא ביקורת אישית כלפיך סילבן, אבל כן שתי אמירות. קודם כל, חלק מהדברים האלה, ומאחר שאני מבקרת ואני מגיעה גם לפריפריה, גם דימונה, גם ערים שונות, בסופו של דבר, על חלק גדול מהמבנים והדברים שנראו כאן, מופיע שמם של התורמים ואני חושבת שזה בסדר גמור וזה נפלא והם בהחלט מבורכים וראויים לכל תודה. העובדה שיש אנשים טובים שתורמים על מנת לייצר גם מקומות שיתנו שירות לתושבים וגם יקדמו את אותם יישובים, אבל אני חושבת שזה תפקידה של הממשלה ואני חושבת שצריך להגדיר את אותם צרכים של מקומות ושהממשלה תיקח את האחריות אליהם, ולא ניזקק רק לאנשים טובים באמצע הדרך.

והדבר השני, שאני לא יכולה להיות ---

אני רק רוצה בהערה, בחלק גדול מבתי החולים מבנים הם על שם. אני יודע, את מדברת על העניין של דימונה, קרן מירב.

נכון, נכון, למשל.

אז מתוך 12 מיליון הם נתנו 9, אנחנו רק 3, המדינה. אז לא יהיה את השם שלהם שם?

סילבן, סילבן, לא. אני בעד לשים את השם, אני רק בעד שהמדינה תשלם, ואז יהיה כתוב מדינה. אני בעד שהשם של התורם יהיה כתוב – מדינת ישראל. אני בעד תרומות, אבל זה לא יכול להחליף את האחריות של הממשלה.

כל בתי החולים והאוניברסיטאות הם ---

חברים, אני מעירה הערה. אני צריכה ללכת, ועוד הערה אחרונה בכל זאת שהיא הערת ביקורת על הממשלה הזאת ונמצאים כאן ראשי רשויות שיודעים על מה אני מדברת. אל תעשו פוליטיזציה של השקעות הכספים בהתאם למקומות, זהות ראש העיר ועניינים פוליטיים מהסוג הזה. אני לא אומרת את זה כלפיך, אבל יש כאלה בממשלה שמתנהלים ככה, זה פוליטרוקיה מהזן שהיינו רגילים לראות במחזותינו, והגיע הזמן שהיא תפסיק.

תודה.

תודה, גברתי יושבת ראש האופוזיציה. ואנחנו ממשיכים, וכמובן ראינו את הסקירה של השר לפיתוח הנגב. בעיני הסקירה היא רק הוכחה לזה שהוועדה הזאת הייתה צריכה לקום. תודה, באמת תודה סילבן, תודה על הסקירה שלך, ואני באמת רואה רק חלק מהדבר הקטן, את כנס הצעירים. דבר שמקבל ההערכה בקרב הצעירים במדינת ישראל וזה חשוב מאד. תודה.

בבקשה, רוני בר-און.

קודם כל תודה רבה אדוני יושב הראש. אני רוצה לשבח על עצם הקמת הוועדה. אני חושבת שהעובדה שאתה כאיש פריפריה מובהק נבחרת לעמוד בראש הוועדה, מעידה על כך שמי שהקים את הוועדה התכוון שהוועדה הזאת תביא מה שנקרא את עניינה של הפריפריה לסדר היום של הכנסת, first stand, מכלי ראשון, בדיוק כפי שכבוד המשנה לראש הממשלה, שהוא גם נציג אוטנטי של הפריפריה, הוא איש באר שבע, ובכל תפקידיו – ממלכתיים ורמי מעלה ככל שהיו – תמיד זכר בעיקר מאין הוא בא וגם לאן הוא הולך מפעם לפעם. אני גם רוצה ---

זה בדרך כלל אומרים לבן אדם ---

אני יכול לשאת הספד, אם אתה עומד על זה. הראשון שיבכה בדמעות הכי גדולות יהיה אתה לשמע דברי השבח שתקבל פה. מכל מקום, אני רוצה לשבח את המצגת. המצגת הוא רק כלי ההגשה לנו, את הפעולות של המשרד לענייני הנגב והגליל. נראה שיש פה תנופת עבודה גדולה עם הרבה תשומות והרבה ביצועים, ולחשוב שכל זה מול ממשלה עוינת, זה בכלל הישג אדיר. ואני מציע לך, אדוני המשנה לראש הממשלה, הזכירה את זה יושבת ראש האופוזיציה, אנחנו בעיצומו של המשבר הכלכלי הגדול, שבאמת כל העולם נראה כעומד להיחרב מהיום למחר. אגף התקציבים שהתנהל בתקופת כהונתי, ראה לנגד עיניו במשך כמעט שנה וחצי רעיון של פיתרון לענייני הפריפריה. והרעיון היה שלא נעשה את מה שעשו כל הממשלות לדורותיהן, שתמיד נתקע על כסף – מאיפה נביא את הכסף. בדקנו איך בונים את הדבר הזה במינימום של כסף אקסוגן. וזה ברור שאי אפשר ליצור יש מאין. ואז קיבלנו את ההחלטה המרכזית, שעל זה חלק מחבריך תוקף אותנו עד היום, שאנחנו ניקח את הכספים מהמרכז ונביא אותם לפריפריה. זאת אומרת שאם יש בעיות של דיור, נעצור דיור במרכז ונלך לפריפריה ונוריד. נעשה מניפולציה על שוק הדיור במרכז, כדי שאנשים ילכו לפריפריה. כשאני עושה ככה אני מתכוון ככה, נגרום שאנשים לא ירצו לקנות במרכז, אלא ילכו לפריפריה. הדברים האלה הם אפשריים.

הרעיון של תכנית הפריפריה הוא מונח. הוא עבר בממשלה ב-12.8.2008. זה חוק כזה, זה טיפול הוליסטי בפריפריה. מי טוב כמוך יודע שאם תפתור את בעיות הדיור, אנשים לא יבוא כי אין תעסוקה ואין חינוך ואין רווחה ואין תרבות ואין ספורט ואין פנאי ואין כל הדברים היפים שאתה מצייר פה. פעם אחת שייקחו וילכו על מערכת שלמה ולא יטפלו נקודתית בפתרון בעיות. אז תעשה כבישים. מי ייסע בהם? אלה מהפריפריה לא יבואו למרכז הארץ, אבל בעיקר אלה ממרכז הארץ לא ייסעו לפריפריה. וכדי לגרום לאנשים שאתה רוצה שיבואו לגור בפריפריה, אתה לא רוצה שאלה שבאים לגור בפריפריה יעבדו בשכר מינימום, או בשכר ממוצע במשק. אתה רוצה שהם יהיו כמונו, כמו הילדים שלנו, שירצו להרוויח 30 ו-40,000 שקל בחודש. לכן אתה צריך לייצר שם את מקומות העבודה האלה שימשכו את האנשים האלה. והם לא יבואו לשם אם יגידו להם שהמורים פחות טובים מהמורים בתל אביב, ברעננה וברמת השרון, אלא הם רוצים לראות אותה רמת הוראה ואותה רמת תרבות ואותה רמת רווחה.

ואני רוצה לעשות צדק היסטורי עם שלושה אנשים בעניין בית ספר לרפואה בצפת. הראש והראשון זה אתה, אדוני יושב הראש. אתה יכול לא לדבר על זה, אני מדבר על זה. אני יודע כמה כיתת את רגליך, אני יודע כמה נלחמת. אני יודע כמה דיבור וכמה מעשה השקעת כדי שהמעשה הזה ייצא ---

אמת.

ואני יודע כמסתכל מהצד, כמי שעסק בדברים האלה, כמה זה דורש בעיקר מול מה מתמודד שר שמייצג את המשרד לנגב וגליל, כשמי שמולו מתייצב זה ראש ממשלה ושר אוצר, וכל כיוצא באלה. ומי שלקח לך את הקרדיט על זה, ראוי לכל גינוי ואתה ראוי לכל שבח ולכל ברכה. אבל, צריך גם לעשות צדק היסטורי עם עוד כמה אנשים. את הרעיון הראשון למיטב זכרוני, על הפקולטה לרפואה, הגו שניים, אחד זה היה פרופסור אוריאל רייכמן, יחד עם הנשיא פרס. הוא בא אלי כשר פנים, הוא אמר – אם אני אכנס לצפת זה יגמור אותי, תן לי סמל יישוב. פתרתי לו את הבעיה של סמל יישוב, אחר כך זה השתמש. אבל ממשלת אולמרט וראש הממשלה אולמרט, שהיה נתון גם בלחצים גם שלי כשר אוצר, אבל גם של השר שקדם לך בתפקיד, יעקב אדרי, באמת קיבלו את ההחלטה בסוף היום צריך היה לעשות איתם גם צדק בעניין הזה.

דבר שני ואחרון, אני אומר עוד פעם, אל תתרשם גם מההערה של יושבת ראש האופוזיציה, על זה שיש בחלוקת תקציבים פוליטיזציה לפי ראשי הערים. אני יכול כשר אוצר להגיד לך שהיה את זה גם בממשלות קודמות. השמות שמורים במערכת, בסדר?

שיגיד פה ג'קי סבג, איש קדימה, או סיגל מורן, היא ממרצ.

בוא, אתה יודע איך אומר יושב ראש הכנסת? כולם היו בניי, כולם יושבים על תנאי. אנחנו מכירים את כולם בעניינים האלה וההערה היא צודקת. אני מקבל את זה שלא יכול להיות שממשלה עוסקת ובא איזה תורם וקוראים פתאום את העסק הזה על שמו. לוח ההנצחה זה דבר ראוי, אבל מדינה לא יכולה להפריט את עצמה לדעת ועד שמביאים רופאים מהודו, עוד מעט יביאו ראשי ממשלה מהודו, שרי אוצר מהודו ובא לציון גואל. תודה רבה לך ובהצלחה לשניכם.

תודה, תודה רוני בר-און. ועכשיו בבקשה, נתחיל עם חברי הכנסת, בבקשה. הזמן שלנו קצר, טלב אלסאנע, בבקשה, נציג של הפריפריה.

כן, אני מברך את השר סילבן שלום על פועלו.

כולנו.

אני חושב שהוא גם מציג את הדברים, אבל גם עושה בשטח, בפועל. אלא שיש תחושה, כבוד השר, שהמדיניות היא לפתח את הגליל והנגב לא לכל תושביו, אלא לחלק מהתושבים. אני הייתי שמח לשמוע איפה נמצאים התושבים של הנגב והגליל שחיים בנגב ובגליל על המפה של הפרויקטים.

אתה רוצה רק שאני אגיד לך בדקה?

כן, אני אשמח מאד.

הקמת קריה שיקומית בתל שבע, אתה יודע, לחינוך מיוחד.

נכון, כן.

רק בשלב הראשון 16 מיליון שקל. אף אחד לא היה עושה את זה ואני עושה את זה כי החלטתי שזה דבר חשוב ודבר שאנחנו צריכים לעשות אותו ואנחנו עושים אותו. תכנית לעידוד המצוינות שאנחנו התחלנו עם הפרויקט הזה. הכנסנו חמש רשויות כבר ב-2010, בדואיות, אבל ב-2011 כל שמונה הרשויות הבדואיות נמצאות בתוך תכנית המצוינות. לגבי מרכזי תעסוקה למגזר הבדואי – פתחנו שלושה מרכזי תעסוקה במגזר הבדואי, פתחנו מרכזי צעירים וגם ביזמות שלי עכשיו להקים גם מתחמי תיירות ועוד דיברתי איתך על זה השבוע, שבוע שעבר, שאנחנו רוצים לצדי הדרכים, של אלה שנוסעים לים המלח, גם אלה שבאים מים המלח יעצרו בחורה ואלה שבאים מהצד השני יעצרו בשגב שלום, לעשות מאהל בדואי גדול שם, שתהיה שם קפיטריה ואנשים יעצרו, וגם נשים תוכלנה להתפרנס מהעניין הזה.

אזור התעשייה רהט-להבים-בני שמעון, שאנחנו משקיעים בו סכום אדיר, והדבר הזה כמובן גם מביא ארנונה גדולה.

רהט הם בעלי המניות המרכזיים.

ורהט הם בעלי המניות המרכזיים, אומרת כאן ראש המועצה האזורית.

כי היא היישוב הגדול ביותר שם.

כן, והיא גם, אתה יודע, זה לא תמיד. אני יכול להגיד לך, בנגב יש ערים גדולות והמועצות האזוריות היותר קטנות, זה לא תמיד. זה לא מובן מאליו. זה ממש ממש לא מובן מאליו.

כיתות חכמות – הקמנו ברהט, בלקיה, בחורה, בערערה, בשגב שלום, בתל שבע, בכסייפה, באבו בסמה – כיתות חכמות. יש לי כאן, אתה רוצה אני אתן לך את שלושה העמודים האלה שהכנתי אותם מראש, כי אתה יודע, הייתי צפוי לקבל שאלות.

יש לי שאלה נוספת.

אה, בוואדי עתיר, כל הפרויקט של חורה. אתה יודע, בוואדי עתיר, אני נסעתי לניו-יורק לגייס כספים לפרויקט וואדי עתיר.

זה פרויקט אדיר.

ואני רוצה לומר לך שאתה לא תאמין שזקנות יהודיות מניו יורק, הוציאו פנקס שיקים ונתנו ונסעתי עם ראש המועצה, בעצם הוא לא בא בכלל בסוף. הוא בא? אני כבר לא זוכר. ד"ר נבארי, נסעתי איתו והכל כדי לגייס את הכסף אנחנו עושים. אין דבר כזה. מבחינתי, אתה יודע, אין דברים כאלה.

אז אני אצמצם. טוב שאתה אומר את הדברים האלה, חלק מהפרויקטים אני גם מכיר, אז אני אצמצם לגבי שאלה אחת לגבי צומת שוקת. זה פרויקט תעסוקתה שאמור לספק מענה להרבה יישובים, גם יהודים וגם ערבים. גם למיתר, גם ל ---

טלב אני מתנצל, רק שנייה, ממש מתנצל, אנחנו חייבים לשחרר את לאה ואני רוצה להודות לה על העזרה להקמת הוועדה וכמובן ליושב ראש ועדת כלכלה, כרמל שאמה.

את לא עוזבת אבל לתמיד, חלילה.

לא, לא, לא.

חלילה, לאן אני אלך?

ובאמת הבינו את הצורך ואת החשיבות של הוועדה ובאמת עזרו לנו להקמת הוועדה, תודה לאה.

לאה, תודה.

אז לגבי אזור התעשייה והתעסוקה בצומת שוקת, שהוא אמור גם לתת מענה כמעט בלעדי לגבי היישוב לקיה וגם חורה וגם ---

בוא נעשה על זה דיון בנפרד.

לא, לא, משפט אחרון, זה חשוב מאד. התקדם גם מבחינה תכנונית, זה 11 שנה מקדמים אותו וזה תקוע בגלל התנגדות האוצר להקצות 50,000 ₪. אני חושב שזה פרויקט שחשוב מאד לקדם אותו במסגרת המטרה לפתח את הנגב למען כל התושבים שם.

רק דבר אחד, ברשותך השר, אני רוצה לענות. הייתה ישיבה ממש בשבוע האחרון, לפני שמנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי עזב. אנחנו דוחפים את העניין הזה. יש לנו עניין מאד גדול לכל ארבעת היישובים שזה יקום. אנחנו עדיין בדיונים עם האוצר, כמו שאמרת, לא מרפים.

אתה צריך להבין אבל למשל, סתם בלי שאני זה, שרהט לא מתה על זה. אני רק רוצה שתדע.

יש כאלה שימותו בלי זה.

אז רק שתדע שהם לא אוהבים את הרעיון.

תודה טלב, הבנו את הנקודה. חשוב, חשוב בפורום הזה של ראשי מועצות, בוועדה עם שר זה חשוב. אני מבין את החשיבות. סיוון בבקשה.

אדוני יושב הראש, אדוני השר לפיתוח הנגב והגליל וחברי הכנסת, אני מודה לכם על הקמת הוועדה. אני חושב שזה צעד מאד מאד חשוב. אני רוצה לתת איזה מספר קטן. במדינת ישראל, ביישובים חזקים שהם מבוססים מאשכולות 7 עד 10, גרים 2.5 מיליון איש, מתוכם בפריפריה, כהגדרתה לפי המדד הפריפריאלי, גרים 36,000 איש. אני חוזר ואומר, אתם רוצים רגע להסתכל על הפער בין מרכז ---

ההגדרת הפריפריה זה רק 1.

פריפריה לא, 4. 1-4.

עד 4 גרים רק 36,000 אנשים?

רק 36,000 איש. אני אעשה לך את החישוב, אני אראה לך את היישובים כולם.

זה רק יהודים אולי.

כן, כן, רק יהודים. באשכולות 7 ומעלה גרים רק תושבים יהודים, אין אף יישוב ערבי מאשכול 7 ומעלה.

ערבים זה מ-1 עד 3-4 מקסימום.

לא, יש גם 6. אבל לצורך העניין אתה נותן כרגע את המספר, אתם יכולים לבדוק אותי. אם אנחנו רוצים לבדוק את כל תחולת החלטה 1060, החלטת הממשלה לעידוד הפריפריה, אנחנו נגיע לפחות מ-100,000 איש שגרים ביישובים האלה, וכאן אני כבר כולל את טבעון ואת רמת ישי ויישובים אחרים, שהם יותר מרכזיים. עכשיו אני רוצה להגיד לכם, בעצם הבעיה שעומדת מאחורי הדבר הזה זה שאנחנו מדברים על Prosperity. אנחנו לא מדברים על צמיחה, אנחנו מדברים על השוואת פערים, מדברים על Prosperity שזה משהו יותר רחב. אין מילה עברית מתאימה, זה משהו כמו רווחה. זה למעשה כל תחומי איכות החיים. שגשוג. אתה יודע מה, המילה הנכונה היא שגשוג.

לא, זאת המילה, prosperity זה שגשוג.

אתה יודע, הנה והאנגלית שלי השתפרה הרגע. העברית, סליחה, העברית. המילה שגשוג. אנחנו רוצים להביא לשגשוג הפריפריה והנה על פי החלטת הממשלה, החלטה 1060, פעם אחר פעם הממשלה מחליטה שאותם 36,000 תושבים, שגרים בפריפריה ביישובים חזקים, או לצורך העניין 46,000 תושבים שבתחולת החלטה 1060, לא נכללים בפריפריה ואני מבקש רגע לתת דוגמאות. יצא עכשיו משרד החינוך עם הנחייה למנות רכזי נוער. כל הרשויות חייבות למנות רכזי נוער. יישובים בפריפריה מאשכולות 7 עד 10 לא זכאים להשתתפות במימון של רכז הנוער. פשוט לא זכאים.

זה משרד החינוך?

משרד החינוך. משרד החינוך, Matching של הסעות חינוך מיוחד. עיקר ההוצאה של רשויות בנושא חינוך מיוחד היא בפריפריה, היא לא במכרז. לנו יש הוצאות מאד גדולות. ה- Matching נקבע רק על פי סוציו אקונומי, המיקום בפריפריה לא נקבע, יישובים מאשכולות סוציו אקונומיים גבוהים מקבלים תקצוב מאד מאד נמוך ונאלצים לצאת בהוצאה אדירה.

כמה אתה, 9 או 10 בסוציו אקונומי?

לצערי 9.

למה, אם היה לך 10 היה יותר טוב?

אני רוצה, תקשיב - קודם כל אנחנו צריכים לשאוף לטוב ואני רוצה לשאוף לטוב.

אז מי זה 10? סביון ועומר רק?

סביון, עומר וכפר שמריהו.

ואתה ולהבים 9?

אני, להבים, מיתר, טבעון, כפר תבור. אבל אני רוצה להמשיך רגע עם זה.

מי שלא יודע מדובר על כפר ורדים.

ספריית פיג'מות, אתה יודע, פרויקט קטן של משרד החינוך. הילדים, מקריאים להם ספר בגן. החל מהשנה הבאה הפרויקט הזה לא יחול על כל היישובים בפריפריה מאשכולות סוציו אקונומים 7 עד 10. משרד התרבות והספורט נותן הצגת חינם ליישובים בפריפריה, לא אם אתה שייך לאשכולות סוציו אקונומיים 7 עד 10. משרד התרבות והספורט משפץ מתקני ספורט בפריפריה, לא אם אתה שייך לאשכולות סוציו אקונומיים 7 עד 10. בקיצור, רבותי, אתם רוצים שנעבור למרכז. אל תגידו לנו את זה דרך הכסף, תגידו לנו את זה פה. בואו תגידו למרכז, ואני רוצה להסביר כאן את הבעיה. בסופו של דבר הפריפריה לא תצמח בלי תמהיל נכון של אוכלוסייה. ותמהיל נכון של אוכלוסייה לא יכול להכיל רק יישובים חלשים. מה לעשות? זה המצב. אמנם הורי עברו לכפר ורדים ב-89 אבל אחותי גרה במעלות עד עכשיו. אז מעלות אולי הרוויחה מזה שאיזו אשכנזייה הגיעה מנס ציונה לגור במעלות. לא קרה כלום.

אני פונה אליכם למעשה בבקשה לעזרה. באמת, אני פונה אליכם בבקשה לעזרה. תפסיקו להוציא, אני אומר את זה לסילבן, אני מבקש להגיד כאן, יוצא מן הכלל זה משרד נגב גליל. הוא יוצא מן הכלל, הוא המשרד היחידי שלא מתחשב בדברים האלה וכל הפרויקטים שאנחנו עובדים איתם מול משרד נגב גליל מקבלים התייחסות אזורית ולא התייחסות מקומית. מתייחסים אלינו כאל חלק מאזור הפריפריה ולא כאל יישוב שנמצא ליד כפר שמריהו.

אני חושב שבאולם הספורט קיבלת התייחסות מקומית.

בדיוק על זה אני מדבר, לא, אני מדבר, אתה צודק, אבל אתה מתייחס לאזור שלנו, למיקום שלי, לא לעובדה שאני בסוציו אקונומי, ואני רוצה להודות לכם על זה מאד. אני מבקש את עזרתכם, אני מבקש את עזרתך. תדאגו שמשרדי הממשלה יקיימו את ההחלטה 1060 כלשונה, ויפסיקו לאפלות יישובים מאשכולות סוציו אקונומי 7 עד 10. דין מטולה לא כדין הרצלייה, וגם בממשלת ישראל צריכים להכיר את זה.

תודה, תודה. אייל בצר, בבקשה.

אייל בצר מעמק יזרעאל, ראש המועצה. קודם כל ברכות על הקמת הוועדה. ההצלחה של הוועדה זו ההצלחה שלנו, ולא רק של הגליל והנגב, אלא הצלחה של כל עם ישראל.

כבוד השר, להפסיק? אין בעיה.

למה אתה זה? הוא אמר לי שבישיבת הסיעה שואלים אם להתחיל או לא להתחיל, אם אני מגיע. יש לנו ישיבת סיעה בשעה שתיים וחצי, אמרתי לא, אני לא מגיע. פשוט. אז ההפרעה הזאת עשתה אותך כזה רגיש?

זה חשוב מאד.

רציתי להגיד לך מחמאות ורציתי שתשמע אותי.

כולנו נגיד לו את זה.

אוקי, אני רוצה באמת להגיד יישר כוח לשר סילבן שלום. באמת הוא עושה מעבר ומעבר, אבל אני לא אכנס עכשיו. הייתי אומר בפתגם אחד, ממשלת ישראל צריכה פשוט להפסיק להפריע. אל תפריעו, אנחנו נשגשג. זה נכון, המילה היא לשגשג. כל שעוד לא יטפלו במינהל מקרקעי ישראל לא יוכלו לפתח לא את הצפון ולא את הדרום. יושב פה בני גורפינקל, שהיה פעם ראש המועצה האזורית גליל תחתון. כתבתם פה מגרש גולף, ייקח לך 5 שנים עכשיו לשבת מול המינהל, לקבוע את השומה של הקרקע של, ורגע, אני מכיר את זה. אני מכיר בדיוק מה שהיה אצלנו רבותי. אתה יודע למה יש מגרשי גוף בקיסריה? כי הקרקע היא לא של מינהל מקרקעי ישראל, זו הסיבה היחידה. אני נתתי את זה כדוגמא. מגרש ספורט אמרתי את זה כמגרש גולף, אבל מדובר על מחירי הקרקעות שמאמירים, והבעיה לא הקוטג' של הגבינה, הבעיה זה הקוטג' של הבית, זאת הבעיה האמיתית באזור הצפון ואנחנו היום נאלצים, רבותי, אנחנו נאלצים היום לצערי אני אומר, "לגרש" את ילדינו, הם לא יכולים לגור במקום עם מחירי הקרקעות שמאמירים כל הזמן. אז זה טיפול מערכתי והוא גם טיפול בחקיקה, ולכן אני גם מצפה שהוועדה הזאת תהיה קשובה כי אנחנו באים עם רעיונות, אנחנו לא באים רק עם טענות אלא גם עם פתרונות, אבל זה לא עכשיו, זה לא על רגל אחת. אני רק אומר, נשמח מאד אם הוועדה הזאת תהיה גוף מחוקק שיקדם יוזמות אמיתיות לפתרון הבעיה.

אני חושב שעם משרד הנגב והגליל אין לנו בעיה.

עכשיו, הנושא שרציתי לדבר עליו זה על נושא שדה התעופה המשלים לנתב"ג.

אתה בעד?

אני בעד.

זה חשוב.

אני תמיד בעד. אני אף פעם לא הייתי נגד דרך אגב. אף פעם לא הייתי נגד, אני תמיד בעד דברים. יש פה קונסנזוס בין הצפון לדרום.

ולמרכז.

וגם למכרז. קונסנזוס, כולנו חושבים שזה נכון להקים שדה תעופה משלים לנתב"ג בנגב, ויש לנו כבר סלוגן – בן גוריון חוזר לנגב. אין לו מה לחפש בלוד, הוא צריך לחזור לנגב. ומדוע? בעמק יזרעאל זה יהיה מפגע בלתי הפיך, בייחוד לשני יישובים שצמודים ליישוב וגם לחקלאות וגם לעמק. אתם מכירים את כל הסיפור הזה. לגבי הנגב, יש שדה תעופה קיים, קיים, וכל המומחים אומרים רק צריך לקבל החלטה ולבנות את זה מחר בבוקר, ולא נחזור על כל מה שנאמר פה.

יותר מזה, המועצה האזורית עמק יזרעאל, ששדה התעופה מגידו, למרות שהוא נקרא מגידו, כולו בתחום השיפוט של עמק יזרעאל, עשתה דיון רציני מאד. הבאנו את משרד התחבורה, הבאנו מומחים, דיברו בעד, דיברו נגד, הבאנו את זה לישיבות מלאה, מספר ישיבות מליאה וזה הוכרע ברוב מוחץ, מליאת עמק יזרעאל הכריעה שהיא נגד הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג בעמק יזרעאל. ולכן, אם יחליטו, ואני מקווה שלא יחליטו, ללכת לצפון פשוט לא יהיה. זה לא יהיה, אז חבל.

אנחנו נתנגד.

חבל להשקיע מאמצים, חבל להשקיע כספים וחבל להשקיע מאמצים בהתנגדויות. צריך ללכת לדרום ויש קונסנזוס. הבעיה היחידה זה חיל אוויר, זה משרד הביטחון, ופה צריך להשקיע את מירב המאמצים בכיוון הזה. תודה לכם.

תודה. תודה. דודו אזולאי, בבקשה ואחר כך מורן סיגל.

אדוני יושב הראש, אדוני השר, אני רוצה גם להצטרף לברכות על היזמה להקמת ועדת המשנה הזאת. אני חושב שזו יוזמה ברוכה ויבורכו היוזמים. ראינו פה שפע של פרויקטים בנגב ובגליל ואני מברך את השר סילבן שלום וזה מעיד ומראה מה ההבדל בין איש שצמח לבין איש שצנח. מי שמכיר את סילבן ----

הוא מהדרום, דרך אגב.

הוא איש שצמח בפריפריה. כשמדברים על פריפריה הוא יודע מה זה פריפריה, ולכן התוצאות שאנחנו ראינו כאן מדברות בעד עצמן.

אני רוצה להתייחס לדבריה של יושבת ראש האופוזיציה, שדיברה על קיפוח של, או לא נקרא לזה קיפוח, אולי אפליה בין ראשי רשויות מזוהים עם אלה וראשי רשויות שאינם מזוהים. פשוט הייתי מזמין אותה לעכו, על מנת שתראה שם את העשייה בעיר בשנים האחרונות של דברים שנעשו במשך עשרות שנים בעיר. אם זה מגרשי ספורט, אם זה דברים אחרים שבאמת נעשו ואני ---

תסביר שאתה תושב עכו, שיבינו.

אני תושב עכו ואני מודה באשמה ואני שמח להיות תושב העיר עכו.

בעיקר אחרי ה-3:0 על מכבי תל אביב. טוב, על כדורגל לא נדבר.

תשמע, סילבן, אני לא מתעניין בכדורגל, אבל הפעם כן התעניינתי. אדוני השר, אני חושב שיש פה כמה דברים שהייתי בכל זאת רוצה להעלות, למרות העשייה הרבה וזה פיתוח אזורי תעשייה באזורי הפריפריה. אני חושב שכשמדברים היום על משיכת אוכלוסייה חדשה לאזור הפריפריה, ללא תעסוקה לצערי הרב לא נצליח. כי איך נביא את אותם צעירים לאותם מקומות, רק על ידי הוזלת הקרקעות. כל עוד והמינהל ממשיך ונותן את זה במחירים מופקעים, לצערי הרב והוא מתמסחר עם קרקעות של המדינה, אני חושב שזאת הצרה הכי גדולה שיש לנו.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד לך, זה השלמת כביש 6. כביש 6, כאדם שנוסע בו הרבה, אין ספק, תושבי הצפון יכולים להעיד על כך, זה קיצר בצורה בלתי רגילה את הדרך למרכז הארץ, לירושלים ולכל מיני מקומות. ובאיזה שהוא מקום אנחנו מגיעים ליקנעם ושם אנחנו מתחילים להרגיש את החלק בפיתוח של כביש 6. אני חושב שהפרויקט הזה חייב להימשך על מנת באמת ל---

זה בתכנית העבודה כבר.

דוד, בבקשה בוא נכבד את הזמן שלנו.

אני מסיים.

יהיה לך מכברי, משלומי עד דימונה, ישר.

אני באמת מקווה שזה אכן לא ייפסק הפרויקט הזה, כי הוא חשוב מאד. שני דברים אדוני לסיום, ואחד – עם כל הפרויקטים הרבים שראיתי פה, צר לי להגיד לך, אבל לא ראיתי פרויקטים לציבור הדתי במדינת ישראל ויש כאלה. יושב מימיני כאן ראש עיריית נהרייה, הקים בתי כנסת לתפארת. כשאתה מגיע לבתי כנסת הכל נחסם. ישנם יישובים כפריים וישנם קיבוצים שמתחננים למקוואות, מתחננים לבתי כנסת, ואין. אין מי שיכול לענות. אין קריטריונים לא במשרד הדתות, לא במשרד הבינוי והשיכון, לצערי הרב, בדברים האלה. אני חושב שמותר גם לשירותי הדת ליהנות מאותה עוגה של נגב וגליל.


ולסיום, שדה התעופה בחיפה, סגרו את שדה התעופה ב----

תבוא אלי אחר כך, אני אסביר לך למה זה לא נעשה.

אני אשמח לשמוע.

אני לא רוצה להגיד כאן בפומבי.

אני אשמח לשמוע ואני אבוא אליך. הנושא האחרון זה נושא של שדה התעופה. שדה התעופה היחיד שהיה בצפון נסגר ואנשים בכל זאת השתמשו בשירות הזה. היום נאלצים להגיע עד ללוד או לתל אביב כדי לנסוע אפילו לאילת.

תודה.

אני חושב שצריך לפתוח את זה בחזרה ולפתור את הבעיה הזאת. תודה רה.

תודה, תודה. מורן סיגל ואחר כך ג'אבר חמוד.

קודם כל אני כמובן מצטרפת לברכות.

טוב, אחרי זה אני פשוט חייב ללכת לישיבת הסיעה, אז בזה אני אצטרך לעזוב אחרי זה.

מכיוון שהרבה אמרו, אבל אני לא יכולה שלא, קודם כל אני חייבת להגיד על הטענה של יושבת ראש האופוזיציה שהשר תמיד אומר לי שהוא אוהב אותי למרות שאני ממרצ.

נכון.

אבל אני באמת רוצה להצטרף לברכות למשרד. אני חושבת שיותר מכל מה שאפשר לומר זה שאנחנו מוצאים במשרד בית, וכשיש לנו עניין, אנחנו יודעים לאן לפנות ומשם כבר ממשיכים האלה, וזה ---

אני רק שמח לשמוע את הדברים האלה פה בוועדה.

כן, זה על דעתנו כולנו.

וזאת הזדמנות באמת באמת לומר תודה לשר ולמנכ"לית ולכל צוות המשרד. זה באמת הפך להיות עבורנו בית. מילה לגבי שדה התעופה בנבטים. זה נשמע לא טוב איך שזה ככה, חלק אולי מנסים להגיד בציניות. הקונסנזוס הוא מזה שהצפון רוצה להזרים עוד פעם לדרום את מה שהוא לא רוצה. אני רוצה לומר כזה דבר, הנגב נמצא בשעת הזדמנות. הפרויקטים שהשר הציג הם פרויקטים שבאמת קורים כבר בפועל בשטח. הם מחוללי שינוי ואנחנו רואים כבר בפועל את אזרחי מדינת ישראל משנים את העמדות שלהם. אני מדברת על הנגב, לגבי הנגב. שדה התעופה המשלים בנבטים ישלים את כל מערך הדברים האחרים. כשמסתכלים, אם לוקחים את מעבר בסיסי צה"ל לנגב, את כל הפרויקטים הרבים שהשר דיבר עליהם, שדה התעופה הוא משלים. עכשיו, למה זה יותר נכון בנגב מאשר במקומות אחרים? מכל הסיבות שנאמרו ובעיקר מהסיבה שקיים שדה תעופה ואנחנו, ודרך אגב, שדה התעופה היום, ממה שאני מבינה, הנפח תעופה בו הוא יותר גדול ממה שצפוי להיות בשדה התעופה המשלים, ולכן אנחנו לא חוששים מהפרעה לציבור וגם אנחנו יודעים מה קיים היום.

למרות מה שאמר פה קודם רוני בר-און, כבר היום נוחתים שם בואינגים צה"לים. נוחתם שם בואינגים היום.

השדה הוא שדה מאד מאד פעיל. אין לנו ספק שהיתרונות גדולים מהחסרונות. מילה אחת, חבר הכנסת טלב אלסאנע הלך, אבל ---

נתתי לו ארבעה עמודים על מה שאנחנו עושים אצלו. ארבעה עמודים. אני הבנתי למה הוא רוצה, בכיף. עכשיו בכל מקום הוא יעביר שהוא עשה 8 כיתות חכמות, הוא עשה פה, בסדר, אין לי בעיה, שירוויח.

אז אני רוצה להגיד מילה, יש לי אוזן רגישה כשמזכירים את דודאים, אז שהוא אמר נבטים כמו דודאים, אז אני רוצה לומר – נבטים כמו דודאים אבל במובנים אחרים. כשממשלת ישראל החליטה להעביר את האשפה לנגב, הייתה צעקה גדולה ואמרו – הנגב פח האשפה של מדינת ישראל. אנחנו קיבלנו עכשיו את אישור המשרד, זה אני מחדשת גם לכם, את אישור המשרד להגנת הסביבה למענק של 30 מיליון שקל ואנחנו הולכים להקים בדודאים את המפעל הראשון והמתקדם ביותר בארץ לטיפול בפסולות והיום מהנגב תבוא הבשורה לאיך מטפלים נכון באשפה. אז אפשר לקחת כל דבר ולהפוך אותו, לעשות אותו כמו שצריך.

צודקת, תודה. חברי, ג'אבר חמוד, בבקשה.

טוב, אני אקצר באמת אדוני. אני מודה לך על הביקור שעשית אצלנו ביישוב, ביקור מאד מוצלח ועל הסיוע שנתת בפרויקט של המבנה רב תכליתי. אבל בכל זאת, התרשמתי מאד מהעשייה האדירה שהמשרד עושה וכבודו עושה. דיברת על פרויקטים מחוללי שינוי. אני כדרוזי שגר ביישוב שאחוזים המתגייסים לו 86%, יותר מכל יישוב בפריפריה בצפון, ואני לא רוצה להזכיר יישובים ואחוזים, אני יודע את כל אחוזי הגיוס במדינה. לצערי הרב אנחנו נהנים ומעט מאד ממה שדובר פה. ואני לא רוצה להשוות את עצמי לאחרים. דיברתם פה על טלב אלסאנע ועל החברה הבדואים, שאני אין לי בעיה לתת לכולם. אני הייתי שמח לקבל 50% כדרוזי ממה שהבדואים מקבלים היום במדינה.

אתמול הייתה ישיבה של כל ראשי הרשויות הדרוזים ומחר יש פגישה עם מנכ"ל משרד הפנים. השטח אצלנו בוער. הצרכים שלנו הם ייחודיים.

רק בקשה, בשביל לחדד את הנקודה, כמה יש לך אחוז גיוס?

86%. השר יודע והוא ראה את הנתונים והוא התרשם מאד ומתוכם 52% מתגייסים. אני מודה מאד על העשייה, אנחנו בסוף נהנה מהרכבת שתגיע לכרמיאל, אנחנו נהנה מכביש 6 שיגיע לצומת אחיהוד. יש פרויקטים כלליים שבהחלט כל מי שגר בצפון – יהודים, ערבים, דרוזים, כולם יהנו מזה. אבל עדיין יש את הבעיות המיוחדות, הספציפיות שיש לנו במגזר, שאני חושב שיש מקום, ואני מנצל פה את הבמה ואת ההזדמנות ואני זורק פה איזו שהיא כפפה, לעשות מיפוי צרכים אמיתי לאיזה שהוא פרויקט מחולל שינוי. סג'ור לדוגמא הוא היישוב שהוא על כביש 85. ציר מרכזי במדינת ישראל שאנחנו יכולים, יש לנו שטחים, שטחי מנהל, אבל מה לעשות, כשעשו את תמ"א 35, למי שמכיר, סגרו אותנו מכל הכיוונים. אפילו לתקוע בזנט אסור. אפילו להקים אוהל תיירות אסור. יש גבול עד כמה. יש צורך תכנוני כללי, רעיוני לאיזה שהוא פרויקט כללי, מחולל שינוי. אני מוכן לחשוב על זה וגם לשתף את המשרד. אני לא רוצה להרחיב יותר מזה, רק נתון כספי אחד ולסיוון, חבל שסיוון יצא.

סיוון יצא, אבל סילבן פה.

אני רק רוצה להגיד נתון כספי אחד, כדי שכולם יבינו. אני ראש רשות שלוש שנים אחרי 22 שנות שירות בצבא. אם אני עכשיו אוסף גבייה, גובה את הארנונה במאה אחוז, אני גובה 100 אחוז ביישוב ומחלק פר מספר תושבים שיש לי, אני נותר לי 600 ₪ להשקיע בכל תושב. ביישובים אחרים הממוצע הארצי במדינה, פורמה 15, כרמיאל, מעלות, לא צריך פה לגעת ביישובים, אוספים גם כן גבייה 100% ארנונה חלקי מספר תושבים זה 5,000 ₪ לתושב. איפה הצדק החברתי, אני לא יודע. תודה רבה אדוני.

בבקשה, רק תציג את עצמך לפרוטוקול.

צהריים טובים, למי שלא מכיר אותי שמי צ'ארלי סולומון, סמנכ"ל בכיר לתכנון כלכלי במשרד התחבורה ויושב ראש הצוות הבין משרדי שהוקם על ידי שר התחבורה להמליץ בהתאם להחלטת הממשלה על אתרים ודרכי פעולה לקידום זמינות של שדות תעופה ושדה תעופה משלים בישראל. קודם כל ---

באיזה אתר אתם תומכים?

קודם כל במסגרת לענות על השאלה שלך, במסגרת ההחלטה שהועלתה ... ... התחבורה, להביא לממשלה המלצות והכרעה בהתאם לחלופות השונות שהוצגו על ידי המשנה לראש הממשלה,קרי נבטים, מגידו, ציקלג שהוא לא רלבנטי באמת ואי בים, שמבינים שזה פתרון ארוך טווח מאד. במסגרת ההמלצות שהוגשו לשר התחבורה וששר התחבורה מתכוון להביא לממשלה בהתאם לאותה החלטת ממשלה שהזכרתי, אכן יש המלצה לקדם תכנון סטטוטורי של שדה תעופה אזרחי בנגב, בנבטים, במקביל לפעילויות נוספות שכרגע כמובן לא צריך לפרט בפני הוועדה, אבל בסופו של דבר אחרי זמן רב מאד שרואים את הקונפליקט בין התעופה האזרחית לבין התעופה הצבאית, הממשלה הקימה צוות בין משרדי, כולל נציגים של המשרד לפיתוח הגליל והנגב, משרד האוצר, משרד התיירות, משרד התחבורה שעמד בראש הוועדה, משרד הביטחון. ובסופו של דבר מבינים שיש פה דעות שונות, אבל כיושב ראש הוועדה אני יכול להגיד לכם שרוב המשרדים אכן תורמים להבנתי בלייצר פעילות אזרחית בנבטים.

כמובן, הדבר הזה דורש תהליך סטטוטורי ובעצם שר התחבורה יצטרך להמליץ לממשלה על אישור מה שנקרא תמ"א 15/1, שזה התמ"א, תכנית מתאר שבעצם עושה מיפוי של האתרים המתאימים, ובמסגרת אישור של תמ"א 15/1 להעביר את החלופה המועדפת לקידום מפורט של סטטוטוריקה, על מנת שאפשר באמת להעביר את הפרויקט משלב הייזום לשלב הביצוע.

תודה, באמת תודה.

אני ראש המועצה האזורית מגידו, חנן ארז ואני מברך מאד על הדברים של צ'ארלס סולומון ואני חושב שזאת גישה לאומית, אסטרטגית נכונה, כי זאת מוטת פיתוח אדירה לעוד 40 שנה ל-50 שנה ומעלה.

אני לא חושב שיש פה ויכוח, כן, תודה. אני מתנצל שלא כולם קיבלו זכות דיבור, כי באמת אנחנו כבר פה שעה וחצי.

אני באמת מברך את המשרד והעומד בראשו, מר סילבן שלום על הפעילות שלו למען הפריפריה. כמובן, אנחנו נתמוך בו. ודבר אחד אני רוצה להקריא מתוך הוועדה, אני קורא באמת לראש הממשלה לקבל החלטה לגבי שדה התעופה נבטים, ואני לא חושב שיש פה ---

לממשלה, כי זו החלטה של הממשלה.

לממשלה, סליחה, לממשלה, כן. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:00