PAGE
22
ועדת הפנים והגנת הסביבה
21/11/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 452>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ד בחשון התשע"ב (21 בנובמבר 2011), שעה 09:00

<1. הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 6) (עובדים אזרחיים), התשס"ט-2008 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית>
<2. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 39) (עובדים אזרחיים), התשס"ט-2008 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

אריה ביבי

אורי מקלב

>
חה"כ אילן גילאון



יעקב גנות - מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים

יואל הדר - היועץ המשפטי, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק בתיה בן דוד - עוזרת היועץ המשפטי, המשרד לביטחון הפנים

דני קריבו - ראש אגף תכנון, תקצוב ובקרה, המשרד לביטחון הפנים

גנ"מ פרומית כהן - ראש מחלקת פיתוח ותכנון כ"א, המשרד לביטחון הפנים

נצ"מ עפרה בר טוב - ראש היחידה לתכנון שכר, המשרד לביטחון הפנים

אילן לוין - הממונה על השכר והסכמי העבודה, משרד האוצר

עו"ד ענבל רונן - אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

מיטל עמר - מרכזת בכירה ביטחון, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אסף שירמן - רפרנט, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

ודים גודון - רכז בכיר ביטחון הפנים, משרד האוצר

אבנר סולטני - מחזיק תיק עובדי המשטרה, ההסתדרות החדשה

ירון קרילה - יושב-ראש ועד אזרחים עובדי משטרה, ההסתדרות החדשה

עו"ד מאיר אסרף - בא-כוח ועד אזרחים עובדי משטרה

דן חזן - ועד המטה הארצי, המשרד לביטחון הפנים

שלום טחלוב - ועד המטה הארצי, המשרד לביטחון הפנים

חנה כהן - ועד המטה הארצי, המשרד לביטחון הפנים

יאיר מרוז - נציג ארגון המשמר החברתי

אריאלה אלמלם - חברת ועד אזרחים עובדי המשטרה

עינב כהן - חברת ועד אזרחים עובדי המשטרה

רמי כחלון - חבר ועד אזרחים עובדי המשטרה

אהרון לוי - חבר ועד אזרחים עובדי המשטרה

הנאוה לוית - חברת ועד אזרחים עובדי המשטרה

ליה נירגד - נציגת ארגון המשמר החברתי

שמואל חן - דובר הוועדה

מירי פרנקל-שור
עידו בן יצחק

איילת לוי - מתמחה

יפה שפירא

טלי רם
<הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 6) (עובדים אזרחיים), התשס"ט-2008 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית>
<הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 39) (עובדים אזרחיים), התשס"ט-2008 –>
<הכנה לקריאה שנייה ושלישית>

בוקר טוב, שבוע טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על שולחן הוועדה נמצאת הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 6) (עובדים אזרחיים). הצעת החוק למעשה הונחה על שולחנה של הוועדה עוד בדיונים כאשר כיהן וניהל יושב-ראש הוועדה הקודם, חבר הכנסת אזולאי. הבנו שהצעת החוק לא נותנת מענים לגבי אותם עובדים שהם אזרחים אבל נותנים שירותים למשטרה - אזרחים עובדי משטרה, זאת ההגדרה שלהם.
בדיון האחרון הוועדה ביקשה שמשרד האוצר, יחד עם מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, יחד עם מפכ"ל המשטרה, ימצאו את הנוסחה המתאימה איך אפשר לקלוט אותם בשורות המשטרה.

אני מתכבד לברך את מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, ידידי יעקב גנות שנמצא אתנו – יש לו הרבה עיסוקים אך הוא מצא זמן לנושא חשוב; נמצא אתנו גם מכובדנו מר לוין, שעסוק מאוד מאוד בפתרון סוגיית הרופאים והמתמחים, יום-יום, לילה-לילה. אנחנו מחזקים את ידיך שתמצא פתרונות גם לסוגיה ההיא וגם לסוגיה שנמצאת על שולחננו.

ולזו יותר במהירות.

אני, גם כיושב-ראש ועדה, קיימתי כמה דיונים בחדרי, ללא הוועדה. זימנתי את נציגי האוצר, נציגי המשרד לביטחון הפנים, מפכ"ל המשטרה – גם איתו דיברתי כמה פעמים – על מנת למצוא את הפתרונות ושסוף-סוף העובדים – אזרחים שנתנו ממיטב שנותיהם לטובת הפעילות הזאת – ייקלטו ויהיה להם מעמד.
הבנתי שחלק מהאנשים כבר פרשו, חיו תקופה ארוכה באי-ודאות, אבל מה שנשאר אנחנו צריכים להציל. מדובר באנשים איכותיים, אנשים טובים שנתנו המון שנים לטובת השירות שלהם, וסוף-סוף נקבע את המעמד שלהם.
כרגע אנחנו מתלבטים מה לעשות עם החקיקה הזאת כי החקיקה למעשה מסדירה נושא מסוים. אני מברך על הטיפול לגבי אותם אזרחים שנקלטו בשירות בתי הסוהר. היו כמה אזרחים שעבדו, נתנו שירותים כאזרחים והם נקלטו לשורות השב"ס. אנחנו מברכים על כך, אבל גם כאן הגיעה העת, כבר זמן רב הנושא נדון, אני מקבל הרבה טלפונים מהציבור הזה, ובצדק, הם מחפשים מזור, איזשהו אור בקצה המנהרה.
תוך כדי הדיונים גם עדכנתם אותי טלפונית על התקדמות הנושא, ועכשיו הבנתי, כשכבר מגיעים לאיזשהו פתרון, גם ההסתדרות רוצה להתערב ולשמוע, ודאי הם רוצים לעזור, אבל לפעמים אולי לא צריך לעזור כי דברים נעשים בדרגים המתאימים.

לכן, אני רוצה לפתור את הבעיה הזאת. תגידו לי איפה זה עומד כדי שנדע בוועדה איך להתקדם, איך לסייע על מנת להגיע לפתרון הסופי, וכמה שיותר מהר – אם אפשר עכשיו, אנחנו נשמח מאוד.

בשלב זה אתן את רשות הדיבור למנכ"ל או לממונה על השכר, תחליטו ביניכם. תעדכנו את הוועדה איפה זה עומד ומה מונע לסגור את הנושא.

תודה רבה. רבותי, מכובדיי. משרד האוצר, המשרד לביטחון הפנים עם משטרת ישראל, סיכמו שמוכנים לעזור במימון ולשטר את כל האזרחים, בעצם להפוך אותם לשוטרים –במגבלות של ותק וכל יתר הדברים. זאת היתה ההחלטה.

לפני שבוע התבקשתי להיפגש עם יושב-ראש ההסתדרות, שהעלה סוגיות שונות שהן באמת על הפרק, ומכיוון שהמפכ"ל היה בחוץ-לארץ וחזר הבוקר, ביקש מאתנו לפני שמשלימים את המהלך, לאפשר לו לשוחח עם המפכ"ל. אני חושב שזו בקשה לגיטימית, הבטחתי לו שאנחנו נמתין עד שהמפכ"ל חוזר ועד שהם משוחחים.

אני אומנם דיברתי הבוקר עם המפכ"ל. עמדת משטרת ישראל לא השתנתה, העמדה נשארה כפי שהיתה.

לקלוט את כולם לשורות.

לקלוט את העובדים האזרחים לשורות משטרת ישראל כשוטרים, אבל - - -

את כולם, נכון?

אני אומר - ברמה העקרונית את כולם. ברמה העקרונית.

אני שואל, לדעת איפה אני עומד.

אי-אפשר להגיד את כולם מפני שכל אחד יצטרך לעבור את הבדיקות המתאימות. לא כל אחד שיכול להיות אזרח, יכול להיות גם שוטר. לא כל אזרח יכול להיות גם שוטר. לכן, שמת לב שאמרתי: במגבלות.

בימינו גם לא כל אחד יכול להיות אזרח.

אתן דוגמה אחת.

אני מבין מה אתה אומר, ודאי יש קריטריונים.

אני מבין שאדוני מבין ולוחץ עלי, ואני אענה לך.

לא, אדוני. קודם כול, המהלך שאתה מדבר עליו, המדיניות לקלוט אותם בשורות המשטרה, זה מבורך. ייתכן שכמות מסוימת – אני לא יודע כרגע מהי – לא מתאימה, כפי שאתה אומר, לפי הקריטריונים שאתה מגדיר כקליטה לשוטר. מה יהיה דינו מבחינת כל המערכת?
במשך 12-10 שנים הוא נתן שירות, היה טוב כשהיה אזרח. בגלל קריטריון כזה או אחר, הוא לא יכול להתקבל כשוטר. מה דינו לפי הסיכום ביניכם?

אתן לך דוגמה. אזרח שיש לו ר"פ יכול לעבוד בכל עבודה כמעט. כמעט. הוא לא יכול להיות שוטר.

אז איך נתתם לו לעבוד בתור אזרח במשטרה? מר גנות, אין דבר כזה. מי שיש לו ר"פ, גם כאזרח הוא לא יכול לעבוד במשטרה - אני הייתי ראש אכ"א – הוא לא יכול לעבוד בתור אזרח במשטרה.

הוא נתן דוגמה.

נתתי את זה כדוגמה.

לא, זאת דוגמה לא טובה. לכן אני אומר, חפש דוגמה אחרת. אני אוהב אותך, אבל חפש דוגמה אחרת.

לא ר"פ, משהו אחר. מה יהיה דינו?

סליחה. הרי כל מה שאני אגיד, עצם העובדה שהוא עבד – יש בדיקות רפואיות, יכול להיות שמדובר בגיל כזה שאי-אפשר או שכן אפשר, או שהוא לא ירצה.

מה יהיה דינו?

זה לא פשוט, לכן אנחנו נשב עם ההסתדרות ועם משרד האוצר, אנחנו נסכם איך נוכל את המקסימום לקלוט לשורות משטרת ישראל. יכול להיות שיהיו כמה שלא, אז נצטרך לחפש פתרון.

הרי יש שאלה פשוטה. מההסתדרות, אני אומר את זה רק לאחרונה, יש לו ותק של 15 שנה כאזרח עובד לשעבר במשטרה.

מר גנות, ומי יישאר בחוץ? אלה בני ה-55-50?

לא, לא.

כל אלה שהם "מתים" מבחינת שוק העבודה?

אדוני, ברור לך שלא אחד כמוני יגיד דבר כזה.

לא יודע. אני שואל. אתה אומר: כאלה וכאלה.

או ר"פ או גיל, אתה אומר.

אני מדבר גם על בריאות.

גיל זה יותר חמור מר"פ, תדע לך. היום להיות בן 55 זה יותר חמור מאשר שיהיה לך רישום פלילי. זאת הדאגה המרכזית לגבי האנשים האלה.

השירות במשטרה, נכון להיום, גיל 57. יכול להיות – יכול להיות, אני חוזר שוב - שהקבוצה הזאת שלא הגיעו ל-70% פנסיה - אני רק נותן דוגמאות מבלי להתחייב על שום דבר כרגע – אמרתי, אנחנו יושבים כרגע ורוצים לקבוע קריטריונים.

אז בעצם במה אנחנו דנים היום? בשום דבר.

דנים. זה טוב.

סליחה, במה אנחנו דנים? בדבר פשוט. משטרת ישראל, עם משרד האוצר, החליטו לשטר את אותם האזרחים.

אדוני שואל אותי לגבי קריטריונים. אמרתי מהתחלה – לא, זה עוד לא נקבע.

אילן, אני מבקש לדעת אם יש לכם איזשהו מתווה - ברגע שנדע, אלה שלא יתקבלו למשטרה, בגלל קריטריון כזה או אחר - איזה תהליך הם עוברים לגבי תנאי פרישה מכובדים, תקופת הסתגלות מסוימת. בכל מקרה, אנשים נתנו ממיטב שנותיהם, אבל בגלל איזשהו קריטריון לא הצליחו להתקבל, מה דינם, איך זה מקובל אצלנו?

קיימנו דיון עם יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות ועם נציגי אזרחים עובדי משטרה, כמובן עם ראשי המשרד לביטחון הפנים והמשטרה, הצענו להסתדרות להגיע לסיכום לגבי תנאי סיום ההעסקה, היה וייקבע שבאמת אנשים מסיימים את ההעסקה, ואני חושב שזה לא היה בשל. יש גם הרבה מאוד רגשות טעונים, מטבעו של דבר, של העובדים, וההסתדרות לא רצתה להתקדם למגרש הזה לפני שהם מקבלים את האמירה שהמערך הזה יעבור שיטור. אנחנו בהחלט נכונים להגיע להסכמות עם ההסתדרות על תנאי סיום העסקה למי שייקבע סיום העסקה.

העברה או פרישה?

ואני מאוד אשמח אם כולם יצליחו להיקלט בשורות המשטרה. אין לנו שום כוונה לנצל את המהלך הזה כדי לפטר את האנשים כאמצעי על-ידי ההעברה הזאת.

זאת אומרת, גם המדיניות שלכם – מי שיכול להיקלט, העדיפות הראשונה היא - - -

להיקלט.

כן, וגם אם יצטרכו לבצע התאמות, ככל שהן יהיו על דעת המשרד לביטחון הפנים והמשטרה, אנחנו לא פוסלים את זה.

הכשרה כזו, הכשרה אחרת – במידה שצריך.

כן, או אם אתה רוצה לבוא ולומר – אומנם גיל סיום ההעסקה הוא גיל 57, אבל אני רוצה שהוא יצבור מינימום מסוים, ואם הוא יוכל לעמוד מבחינה רפואית, הוא יפרוש אחרי גיל 57 כדי ליצור לו איזשהו רובד מינימלי.

צריך עוד לשבת על הפרטים, בסוף זה עסק של הרבה מאוד פרטים שצריך להגיע להסכמה לגביהם.

דיברת על כך שיושבים עם ההסתדרות. מה לוח הזמנים, תן לנו לדעת פחות או יותר מתי שמים נקודה.

אני חוזר על זה עוד פעם. ברגע שאנחנו נסכם עם ההסתדרות – ברגע שהמפכ"ל ויושב-ראש ההסתדרות ישוחחו – ויובהר לו, כאשר זאת הכוונה, שהולכים לשטר את כולם, אנחנו ניכנס למהלך מואץ.

בכמה אנשים מדובר?

סך הכול, יש כ-640 תקנים של אזרחים עובדי משטרה.

בכל הרמות.

ברגע שהנושא יסוכם, אנחנו ניכנס למהלך מואץ של הסיכומים.

ירון קרילה, בבקשה, אדוני. בסך הכול, אני שומע ממנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, גם מנציג האוצר הבכיר, שפחות או יותר יש מדיניות לקלוט את כל העובדים, אלא אם כן חלקם לא יעמדו בתנאי כזה או אחר של שיטור, כי קולטים אותם כשוטרים.
מבחינתנו כחברי כנסת, אנחנו רואים בכך בשורה, אלא אם כן יש לכם משהו להגיד. בבקשה, ירון.

אדוני, אנחנו שלוש שנים מנהלים משא-ומתן במגמה לחתום על הסכם שכר קיבוצי לקלוט את כל העובדים שהיו בזמנו עובדי קבלן, כאזרחים עובדי המשטרה. שלוש שנים מתנהלים על ההסכם, כאשר כמעט רוב ההסכם גובש.
בחצי שנה האחרונה הגיעה תפיסה חדשה במשטרה, שלא רוצים אזרחים עובדי משטרה, כל מי שעבד 15 ו-10 שנים במשטרה, מהיום הולך לכיוון של גיוס. עד היום, אגב, לא שמעתי שהכוונה של המשטרה לגייס את כולם, כי עולה השאלה מה עושים עם גילאי 50 ו-57, כאשר גיל הפרישה במשטרה הוא 57. באיזה גיל הם יצאו לפנסיה? גיל 57? אם כן, באיזו קצבה? קצבה של 2,000 שקלים?

אי-אפשר לבוא ולבטל במחי כף יד את כל הוותק שהעובדים האלה עבדו כאזרחים, ולהגיד – מהיום הם שוטרים. אי-אפשר לבוא ולשנות את אורח-החיים של כל העובדים, כאשר 15 שנה הם עבדו כאזרחים עובדי משטרה. הם בנו להם אורח-חיים, הם בנו להם את סביבת העבודה שלהם, הם בנו הכול סביב העובדה שהם אזרחים עובדי משטרה, ביום בהיר אחד לעשות "סוויץ'" ולהיות שוטרים.

אני לשעבר איש צבא קבע, 20 שנה בצבא קבע – אני רגיל לחיות על מדים, אני רגיל לחיות במשטר היררכי כמו במשטרה. אני שבע שנים משוחרר – קח אותי היום ותגיד לי: ירון, לך תתגייס, קשה לי לעשות את הסוויץ' הזה בחזרה, שלא לדבר על עובדים שהם בגיל ובוותק הרבה יותר ממני במשטרה, כאזרחים, ובגיל הרבה יותר מבוגר ממני.

קח את האזרחים כולם, או מרבית האזרחים במשטרה – אם נקביל אותם לדרגת השוטרים, אחרי ותק של 10 ו-15 שנה, הם בדרגת שוטרים ממש מתחילים.

שוטר מתחיל היום מקבל 7,000 שקלים.

לא 7,000 שקלים.

עכשיו תיקנו את זה.

לא, לא. שכר של שוטר מתחיל, למיטב ידיעתי, במגזר המינהלי הוא לא 7,000 שקלים. מדובר על מגזר של הסיורים. שום אזרח שאמור להתגייס, לא הולך למגזר הסיורים. כולם מינהלי. אגב, האזרחים הם בתפקידי מנהלה – הם לא בתפקידי סיור.

מה אתה מציע?

מה שאני מציע זה להשאיר את המצב כמות שהוא, להתקדם. אפשר להחליט שזה דור ביניים – אנחנו את דור הביניים הזה נמשיך ונעסיק כאזרחים עובדי משטרה, כאשר מהיום ואילך אפשר להחליט שהם לא יהיו יותר אזרחים, הולכים לכיוון של שיטור. גם זה בסדר, חייבים להיות הוגנים כלפי האוכלוסייה שמשרתת נאמנה.

שלוש שנים אתה מתדיין, זה לא מתקדם. עוד שלוש שנים?

לא, אנחנו לקראת הסוף. מה שעצר כרגע את כל התהליך זה ההחלטה של המשטרה לגייס את האזרחים. זה מה שעצר את התהליך. אנחנו, מבחינת גיבוש ההסכם, נמצאים כמעט בסוף.

מול מי?

גם מול האוצר, גם מול ביטחון הפנים.

מר לוין, מה אתה אומר?

אני אומר שצריך קודם כול לקבל את ההחלטה העקרונית, והלוואי והמערך הזה ייקלט במשטרה, כמובן בשום שכל ובעדינות, ותוך התחשבות בכל הדברים שעלו כאן, ונייצר פתרונות.

לא קובעים עקרונית האם מערך הוא אזרחי או משוטר, כפועל יוצא של נקודת הזמן העכשווית. אנחנו מדברים על מערך שהתחיל כעובדי כוח-אדם, עברו תהליך לכיוון התמסדות – בין אם כאזרחים עובדי משטרה ובין אם כשוטרים. אני חושב שאם הם יהיו חלק מהמשטרה, זה יבורך, הם יהיו חלק מהארגון הגדול יותר. אני בטוח שגם לעתיד, האנשים שייקלטו, החדשים, תהיה להם פירמידת קידום ותוחלת קידום הרבה יותר גבוהה מאשר אזרח עובד משטרה.
נכון שיש כרגע בעיה עם ההיררכיה של השכר – זה ניתן לפתרון לגבי דור המעבר. אני מוכן לפעול גם באופן יצירתי ולא באופן מקובע כדי לנסות לייצר פתרונות. זה נכון שיש פה דור מעבר שנצטרך לטפל בו בשום שכל, ואין לנו רצון לפגוע באף אחד.

לגבי הדור הזה, אלה שכרגע נמצאים, אפשר ללכת באותו כיוון שהתחלתם בו לפני קבלת ההחלטה לשטר אותם, כאזרחים עובדי משטרה, ובהמשך, כשאלה פורשים ועדיין יהיה צורך בכוח-אדם, לקלוט אותם כשוטרים, או כל נושא אחר, כמנהלה של שוטרים. ואז, כל אחד מלכתחילה ידע – הוא נכנס במעמד א', מי שהיה שם נמצא במעמד ב'.

אני לא חושב שזה נכון לעשות הסכם קיבוצי על אוכלוסייה הולכת ומתמעטת. אנשים רוצים לבוא לארגון שיש לו תוחלת קידום, הם לא רוצים להיות איזשהו דור הולך ונעלם. צריך לייצר לאנשים חדווה בעיניים. אם אני יודע שלא קולטים אנשים נוספים למערך, אז על כל אחד שפורש מסיבה כזאת או אחרת נוצרת בעיה בתפקוד. זה יפגע בתפקוד של המערך ועלול לפגוע במיצוב שלהם, בכבוד ובהערכה.

הרוב רוצים לעבור.

אני חושב שצריך למצוא פתרון לכאן או לכאן. בסופו של יום, החיבוק שלהם לתוך המשטרה – כמו שעשה שירות בתי הסוהר – הוא מבורך. אפשר למצוא גם פתרונות לעניין הוותק. אם יש פה אנשים ותיקים יותר, אנחנו יודעים לעשות שמירות שכר, אנחנו יודעים לתת דרגות שכר.

פתרון נקודתי.

אנחנו נמצא את הפתרונות הללו.

חבר הכנסת ביבי, בבקשה. יש לך ניסיון רב בתחומים האלה, אולי תיתן לנו איזשהו כיוון.

לא כמו שני החברים האלה. גם את אילן לוין אני מעריך מאוד, בטח ובטח את גנות.

פתרון יצירתי יש?

זה שהביא את ההפרטה הוא גם זה שהביא את עובדי הקבלן – אני מכיר אותו, והוא עשה רק נזק במשטרה.

לא, זה בכל מקום.

אז, היחס היה אחד לשלושה.

מי זה?

אנחנו מכירים אותו. עזוב. גם גנות, גם אני, מכירים אותו. אדם שעושה כסף, שיהיה לו לבריאות- על חשבון המשטרה עשה הרבה כסף. הוא גם נכנס בדלתיים האחוריות היום בכל מיני מקומות, אבל לא משנה.

אני עוד נער, אני רוצה לדעת במי מדובר. גם אם אני אחפש בגוגל, אני לא אמצא.

אתה תינוק, אני עוד נער.

אתה נער. נער הייתי וגם זקנתי, ולא ראיתי צדיק נעזב.

תגידו כבר, אני חושד בהמון אנשים עכשיו, לא יודע מי זה.

לא משנה. אדוני היושב-ראש, האנשים האלה, אחרי שהם נתנו את מיטב שנותיהם, הם עם ותק.

מה הפתרון? אנחנו רוצים לעזור.

להשאיר להם את הוותק.

משאירים להם את הוותק.

חד וחלק.

בכל מקרה משאירים את הוותק.

להכניס אותם למשטרה, לא כצולעים, אלא כאנשים כמו כל שוטר. להתגמש על הקריטריונים, כי באותה עבודה שבה עבדו הם ימשיכו לעבוד. לא מדובר בכך שפתאום לוקחים מישהו ממחשבים, הוא נעשה טייס מסוקים. לא. הוא נשאר במחשבים, השנייה נשארת כמזכירת מפקד, וכולי.

לכן, קצת להגמיש את הקריטריונים. זה דור, כפי שאני קורא לו – לא יודע אם זה נכון, דור מדבר או לא דור מדבר, אבל זה הדור האחרון שיצטרך לסבול את נושא עובדי הקבלן. ומספיק כבר המדינה הזאת עם עובדי הקבלן. באמת, אילן, מספיק עם עובדי הקבלן.

הוא בעד. הוא רוצה לקלוט.

אנחנו מציעים לקלוט אותם.

מה קורה? לא ראיתי מישהו שעושה הפרטה, שרוצה להפסיד כסף. אלה צריכים להתגמש, לתת להם, ואני חושב בצדק.

ירון, תשלים את הדברים.

לפי מה שנאמר פה - - -

הוא אומר שניקח בחשבון את הוותק, נתגמש היכן שאפשר להתגמש כי בסך הכול מדובר באנשים. הרעיון המרכזי – לקלוט אותם במשטרה, עם כל העיגונים מסביב, מה שלא קיים במשטרה היום. אומר ידידי לוין: נשמור להם, אם יחסרו כמה שנים עד הפנסיה, נתגמש גם בכיוונים האלה.

לכן, צריך גם להיות יצירתי, לא להיות מקובע בנושא מסוים, ואולי רוצים להציל כמה אנשים אבל בסוף כל הספינה טובעת.

בצה"ל יש מודל שנקרא אזרחים עובדי צה"ל. גם בצה"ל, צה"ל מחבק את האזרחים, ולא ברור לי מה שונה ממה שקורה היום במשטרה.

נאמר פה קודם שתיבחן ותישקל קליטה והתאמה של כל אזרח ואזרח לתנאי גיוס. אני משוכנע מעל לכל ספק, ולמיטב ידיעתי – ואני לא אומר את זה סתם – לפחות 20% ימצאו את דרכם החוצה.

הם אומרים לך שאת כולם יגייסו.

דובר קודם על עובדי כוח-אדם. הרי המשטרה ביום בהיר אחד תצטרך לאייש בחזרה את ה-20% משרה. מה שיקרה פה זה הדלת המסתובבת, ה-20% האלה ייקלטו שוב כי צריך לאייש את המשרות האלה.
ייקלטו שוב, באמצעות מה? באמצעות חברות כוח-אדם. אז מה עשינו? שוב יצרנו מנגנון ואנחנו שוב נצטרך להתמקד בבעיה הזאת בהמשך. הרי הבעיה הזאת לא תיפסק. הצרכים של המשטרה הם צרכים ברורים וקיימים.

תדאג לעובדים כרגע. אני אומר – יש פה מספר אופציות, בסופו של התהליך רוצים לסיים את העניין. אנחנו כמובן גם כוועדה נלווה את זה – אם יש עוול שנעשה למישהו, אנחנו נקיים דיונים נוספים, לא נשאיר אף אחד. אפילו אם הוא לא מתאים לשורות המשטרה, אם רוצים שהוא יעזוב, שייצא בכבוד, עם תקופת הסתגלות, עם הפיצויים הנדרשים.
לא נפקיר אף אחד. אנחנו נלווה את הנושא הזה אחד-אחד, עד אחרון העובדים, שנדע – והשאיפה היא כמה שיותר עובדים לקלוט למערכת הזאת.

הלכתי לכיוון שלך, שאלתי את השאלות. הוא אומר שבמשך תקופה רק אתם תהיו כאזרחים עובדי משטרה, ואחרים שייקלטו. מבחינת המנגנון קשה כנראה להשתלט על זה – החדש שיבוא, הוא כבר לא ייכנס כאזרח אלא ייכנס כשוטר. יש פה איזושהי בעייתיות מבחינה היררכיה.
לכן אני אומר שצריכים להיות יצירתיים, ואנחנו לא עוזבים אתכם. אני אומר לכם – אנחנו לא רק קידמנו את הצעת החוק, אין-ספור פעמים דיברתי עם מר לוין, עם המנכ"ל, איך זה מתקדם – כי פונים אלי המון אנשים, ויש כמה דברים ששמנו בסדר עדיפות של הוועדה. זה אחד הנושאים שהוא בסדר עדיפות של הוועדה, עד שלא ייפתר.
יש כמה נושאים שהם על סדר-היום. נושא שכר השוטרים – עזרנו לשר ולמנכ"ל ולמפכ"ל – אלה שעומדים בשורה הראשונה, בסיור מול האזרחים, שיהיה להם תקציב ראוי ושכר ראוי, אנחנו רוצים גם לגייס למשטרה אנשים ראויים וטובים.

ברוך השם, יש לנו הצלחות. גם פה, אנחנו לא נעזוב עד אחרון העובדים. נלווה אתכם. במידה שבאמת הוא לא מתאים, נדאג לו שייצא באופן מכובד וראוי, אבל סתם להתעקש כרגע – שיקול שלכם, אנחנו רוצים לעזור.

אם תגידו, תיכנסו למשא-ומתן אינטנסיבי על כל עובד, והתפקיד שלך לדאוג לכל אחד ואחד, הרי השאיפה היא לקלוט כמה שיותר, ונשארו קומץ – אתה אומר 20%, אני חושב שזה הרבה פחות, כי השאיפה היא לקלוט – אפילו את אלה המבוגרים רוצים לקלוט שיהיו להם מספיק שנים כדי שיקבלו את הפנסיה שלהם. לכן, תחליטו אתם, אנחנו רוצים רק לעזור. חבר הכנסת גילאון, בבקשה.

תודה, אדוני. לכאורה, זה נראה כהצעה מגניבה, באמת, מגייסים את כל האנשים. עולות כאן כמה בעיות שעלולות לשים את האנשים האלה, את הקבוצה הזאת, במצב הכי גרוע בכל הצדדים, מכל הכיוונים, זאת אומרת אתם לוקחים את הרע בכל העולמות כי יש כאן כמה דברים בלתי מסודרים.
אמר כאן ירון כמה דברים שאני מאוד מסכים אתם. אני בטוח לגבי הנושא הזה של ה-20%, מה יקרה ואיפה ייקלטו, והרי אנחנו רוצים להעביר את הרעה החולה הזאת מן העולם בכלל – כל הנושא של עובדי הקבלן.

הבעיה המרכזית, אם הולכים להשוואת תנאים, איך ייקבעו דרגות השכר לצורך חישוב של פרישה, ומי ייפגע קודם. וזה ברור לי לגמרי שמי שייפגע קודם זה בעיקר מי שהוא מת מוות קליני מבחינת שוק העבודה בסופו של דבר.

איך יקבעו מי רב-סמל, מי רס"ר? האם יש לכם איזשהו מתווה לגבי הנושא הזה?

לא ליד השולחן הזה.

שמע, לא ליד השולחן הזה, זה משום שאני בסופו של דבר יודע איך מסתכמים הדברים. ולכן, אני חושב שבסופו של דבר, לא דור מדבר ולא דור ביניים, צריך לתת לאנשים האלה את החופש להתארגן בצורה מסודרת ולהמשיך ככה.
לגבי הנקלטים הבאים, מהתחלה ועד הסוף שיידעו את התנאים שלהם. לא משנים כללים באמצע המשחק, בעיקר כאשר קיימת מערכת כפיפויות שבדרך כלל – או יותר מזה, תמיד, אילן – תמיד, לא טובה כלפי הבן-אדם המועסק. תמיד עבורו יש את החשבונות הגדולים.

ולכן, איך אמר השופט? אם יש תמרור שעומד פה 30 שנה, למה להזיז? תאפשרו לאנשים האלה להתארגן, כי אחרת זה באמת נראה, אל"ף, שרוצים למנוע מהם את חופש ההתאגדות; בי"ת, שמבקשים מן הצד לגייס כוח-אדם מזדמן. ושוטרים הודים יש לנו...

אני מהלשכה המשפטית לממונה על השכר. אני רוצה לומר שכאשר העניין הזה התחיל להתברר, חוות דעתה של היועצת המשפטית לכנסת דאז, עורכת-הדין אלשטיין, היתה שמן הראוי, ככל הידוע לי – לעניין הזה לא שמעתיה באוזניי, אבל דווח לי כך – עמדתה לכתחילה היתה שאין ליצור שני מעמדות בחצרי המשטרה, ויש לשטר את כולם.

זה לא שמדובר בעובדים מאורגנים כיום, שאנחנו באים בלהט החרב המתהפכת ואנחנו משנים את עולמם. העובדים האלה היו כך – הם היו עובדי חברות כוח-אדם, הם זכו להשוואת תנאים ביחס לדרגות של דומיהם במשטרה, הם נקלטו כתוצאה מסעיף 12 לחוק פרץ, הם לא היו מעולם עובדים מאורגנים.
גם כשניסינו לעשות הסכם קיבוצי, וניסינו, נתקלנו בכל מיני אנומליות. במשטרה יש תנאים עודפים לעניינים מסוימים, למשל השתתפות בגני ילדים, השתתפות חד-פעמית כל שנה כשילד נמצא במסגרות של בתי-הספר, ימי חופשה שונים. גם כך נוצרה איזושהי אנומליה, וכל הזמן ניסינו להלך בין שתי צורות ההעסקה האלה, כשכל פעם אמרו האזרחים: אבל אני יושב לידו, אתה רוצה לתת לי פחות כי אני אזרח?
ההסדרים יצטרכו להיקבע, כמו שאמר הממונה על השכר ואמר גנות המנכ"ל - יכול להיות שנצטרך להפגין גמישות, יכול להיות שנצטרך למצוא פתרונות יצירתיים לאוכלוסייה הזאת, אבל בל תקל בעיניכם הסיטואציה שיושבים גם אזרחים ליד שוטרים באותם חצרים וחלים עליהם כללים שונים, לעתים כללים מרעים לעניין האזרחים.

תודה. האם מישהו מהעובדים רוצה להתייחס?

שלום, אני עובדת במשטרה, אזרחית, עובדת בחשבות. רציתי להגיד שהדעה הזאת שלא לגייס היא לא דעת הכלל. לפי מה שאני יודעת, אני יכולה להגיד לך שמאה אחוז מהאזרחים אצלנו במחלקה רוצים להתגייס. כפי שהיא אמרה אנחנו רוצים להרגיש שווים בין שווים, אנחנו רוצים שתהיה לנו אפשרות התקדמות, מה שהיום אין. אני הגעתי למשטרה, אין לי אפשרות להתקדם. אני יושבת בכיסא שלי ללא אפשרות קידום.

כמה שנים את במערכת?

אני היום ארבע שנים במערכת. יש נשים שנמצאות הרבה יותר שנים ממני, והן באותו סטטוס. אין אפשרות קידום מבחינה כלכלית, אין אפשרות קידום מבחינה מקצועית – לא יכולים להתקדם לא לקצונה, לא לתפקיד פיקודי, אין להם שום התקדמות.

בנוסף, היחס מבחינת המפקדים זה לא אותו יחס – לא בעבודה ולא היחס האישי, זה לא אותו יחס. אנחנו פשוט קבוצה מנודה, אפשר להגיד, באיזשהו אופן.

אני חושבת שהרבה אזרחים שלא נמצאים פה, כן רוצים את הגיוס הזה ומוכנים לקבל את כל המשתמע מכך.

אבל לא בכל מחיר.

אני דיברתי עם אזרחים, גם אזרחים שיודעים על השכר. הם רוצים להיות שווים בין שווים.

הם כן רוצים להיכנס.

כן. גם במידה שצריך לעשות תגבורים. תודה.

האם עוד מישהו רוצה להתבטא בנושא?

אהרון לוי, עובד כנהג ביחידת תחבורה במטה הארצי מזה 14 שנה.

גם כאזרח.

כאזרח חברת כוח-אדם, וגם כאזרח עובד משטרה מאפריל 2009, אני גם חבר ועד העובדים. אני לא יודע איך להשוות את עצמי למה שאמרה הדוברת כשהיא אמרה השוואת תנאים. אני יכול להגיד שמאפריל 2009 – ירון, תקן אותי אם אני טועה – אנחנו נלחמנו על ההשוואה הזאת למעשה כי כל פעם מחדש כשהגיע הזמן – נקרא לזה בשמות הנכונים, החזר קייטנות או גני ילדים וכן הלאה – לא תמיד קיבלו את זה.

אז עכשיו נותנים.

אם נולד ילד, לא תמיד החזירו את מה שהחזירו, השתתפות בגני ילדים כדוגמה.

אבל עכשיו זה יוסדר.

השאלה תמיד תישאר השאלה המרכזית – אחרי 14 שנה שאני עובד, ומחר בבוקר אני הולך להתגייס למשטרת ישראל – אין לי בעיה, אני מוכן להתגייס, השאלה איזה קריטריונים המערכת, המשטרה והמשרד לביטחון הפנים, הכנסת – לא יודע מי – איזה קריטריונים באים ומציבים בפניי. האם היום בגיל 45 יבואו ויציבו בפניי מבחן שאני לא יכול לעמוד בו או יגידו לי השכלה וכן הלאה וכן הלאה. אני חושב שזה מהות העניין, בעיני האדם הפשוט.

תהיה גמישות בקליטה שלכם, ונושא הוותק.

סליחה, אדוני, אבל מה שקורה, שמפיצים שמועות – אני לא יודע אם לקרוא לזה שמועות או לא- אולי זה לא המקום.

אתה במקום הנכון, אין פה שמועות.

אולי זה המקום הנכון גם להגיד. תבואו, תגידו מה אתם רוצים לעשות בצורה נכונה, לא כל שני וחמישי דברים שמשתמעים לשתי פנים.

אדוני, אתה מבין את הבעיה שלו? ברגע שאתה אומר שחלק לא ייקלטו, שאלה איזה חלק. אותו זה לא מרגיע כי יכול להיות שהוא בקריטריונים של אלה שלא ייקלטו.

עוד מישהו מעוניין להתבטא? לא ועד. עובד מהשורה. האם אתה עובד מהשורה, לא מהוועד?

שמי יאיר, אני עובד 12 שנים במטה בתחזוקה.

ממה אתה מוטרד, ידידי?

באתי לפה מאוד עצוב, מאוד קשה לי בחיים היומיומיים, ואני מאוד שמח עכשיו. אני פשוט שמח כי אני שומע מה שהם אומרים.

אתה רוצה להיקלט בשורות המשטרה?

מאוד. זה מעודד אותי. אני פשוט שמח. זה יום שאני ארים שמפניה.

אני שמח ששימחתי אותך.

כי משכורת כמו שלנו – אתם לא מבינים – יש לי פה תלושי משכורת של החבר'ה שלי בתחזוקה, אתם תקבלו צמרמורת.

אתה חושב שזה ישתפר כשתיקלטו?

אני בטוח. אני פשוט שמח.

הוא אומר שאין לו יותר לאן לרדת.

אני מאושר עכשיו. מה שאני שומע פה – אני מקווה שזה באמת יהיה ככה – זו בשורה.

אני יכול להבטיח לך ולכל החברים, תמסור להם, שהוועדה הזאת לא תעזוב אתכם עד שנדע, אחרון העובדים, מה גורלו. הוועדה תלווה אתכם עד אחרון העובדים.

אני גאה.

כולל הוועד, כולל העובד האחרון. אנחנו נקיים דיונים ברצף, כל פעם נשמע ונתעדכן, ונתערב במידת הצורך איפה שצריך.
אנשים נתנו ממיטב שנותיהם, ואם חס וחלילה מסיבה כזאת או אחרת אדם לא יכול להיקלט, המטרה היא שיפרוש בכבוד, שהכול יהיה כפי שצריך.
כפי שציינו כאן, אין פה שאיפה להוציא את האנשים אלא לקלוט, כי צריכים אתכם – כי אתם עובדים מסורים – צריכים אתכם כמה שיותר, אבל אם מבחינת קריטריון כזה או אחר, לא יתאפשר, גם אז אנחנו רוצים להיות בטוחים שהכול על הצד הטוב ביותר. בבקשה, ידידי.

אדוני היושב-ראש, יש לך ניסיון רב ביחסי עבודה בוועדה הזאת, למרות שהנושא של הוועדה הוא לא עבודה, רווחה ובריאות, אבל מהניסיון הרב שיש לך אתה יודע שבדרך כלל אנחנו מוסיפים לא כדי לגרוע אלא כדי להוסיף ולתת ברכות.
אבל, קשה לי לברך כשלא שמעתי תשובה לשאלה הכי חשובה – האם המשרד לביטחון הפנים יקלוט את כל העובדים שמועסקים.

לא היית פה, הוא אמר.

שמעתי שהשיבו לגבי זה.

מנכ"ל המשרד התחיל עם זה.

מדוע אני שואל לגבי כל האזרחים עובדי משטרה? ישנם אזרחים שהעסקתם נולדה בחטא, שהם עבדו כעובדי קבלן במשך שנים רבות, ונכון וצודק יהיה אם קולטים את אותם עובדים כשוטרים, להכיר בתקופת הוותק גם כעובדי קבלן באותו מקום עבודה, כי אם חברתי מהאוצר דיברה על כך - - -

על זה מדובר.

לא, אני מדבר על הכרה בתקופת הוותק כעובדי קבלן באותם חצרים של המשטרה.

על זה דובר.

כי אם אנחנו משווים בין תנאי העבודה של השוטרים לתנאי העבודה של האזרחים שקולטים אותם, הרי שחייבים לקבל איזושהי התחייבות, אולי הרגעה לוועד נקרא לזה, כדי להבין שיש כאן מהלך שבבסיסו מתכוונים להיטיב עם העובדים ולא רק לשלול את הזכות שלהם להתאגד ואת הזכות שלהם לנהל משא ומתן.
אדוני היושב-ראש, שמעתי אותך בוועדת הכספים בנושא שכר השוטרים – זו היתה ועדה משותפת- אומר שאתה ועד העובדים של השוטרים. אמרו בוועדה עוד חברי כנסת – אנחנו ועד העובדים של השוטרים.

אז כאן יש לך ארגון, יש לך גוף, שמיוצג על-ידי ההסתדרות, שיש לו ועד עובדים, וועד העובדים מנסה שלוש שנים להגיע להסכם. בהסכם יש שני צדדים – זה לא רק דרישות של הוועד, זה גם הסכמות שצריך להשיג מהאוצר.
לא הושגה טיוטת הסכם, לא נחתם הסכם. אני יכול לחשוב על כמה סיבות אבל אני לא הייתי חלק מהמשא ומתן. אני רק אומר שאם משווים בין תנאים של - - -

אל תקלקל את מה שהושג. שמע ממני.

האם אתה מדבר עכשיו בכובע של ההסתדרות?

לא, לא, בכובע של הוועד.

כי יש לך כמה כובעים.

אני מייצג בדרך כלל את הוועד, למעט מקרים בהם ההסתדרות מבקשת למסור הודעות.

אתה כל כך מוכשר, שכולם לוקחים אותך לייצג אותם?

אדוני היושב-ראש, יש סקטור בצה"ל של אזרחים עובדי צה"ל – מר אילן לוין מכיר היטב את האזרחים עובדי צה"ל. יש גם שם בעיות, זה לא סקטור שהוא חף מבעיות, אני גם משמש כיועץ משפטי של אותו ארגון.

העניין הוא שכשבאים ומבקשים להשוות בין תנאים של אזרחים עובדי משטרה במהלך כל תקופת המשא ומתן, יש לבחון גם את האופציה הזאת – להשוות אותם לאזרחים עובדי צה"ל, שיש להם זכות התאגדות, ובצד הזכות להתאגדות יש להם גם חובות למערכת שמבטיחות את הקיום של מערכת ביטחונית.
כן הייתי מבקש מהמערכת שתבחן את הנושא ואת מודל ההעסקה הזה, בטרם תתקבל החלטה לשלול את הזכות שלהם להתאגד.

אנחנו כבר עברנו את הגלגל הזה, אנחנו כבר נמצאים במקום אחר.

תודה. כבוד המנכ"ל, רציתי לשאול לגבי לוח הזמנים, אחרי שאתם יושבים עם ההסתדרות.

לשאלתך, אני אענה במקום המנכ"ל, שדיבר על שאיפה כרגע, סיכום עם האוצר ועם כולם לקלוט את כל העובדים לשורות משטרת ישראל. כמובן, יש להם קריטריונים כאלה או אחרים ויש כאלה שלא מתאימים בגיל – השאיפה היא להיות פתוחים לקלוט כמה שיותר אנשים. רק אם בקצה נשארים עדיין אנשים, השאיפה לדאוג להם בפרישה מכובדת. זה הכיוון כרגע.

שאיפה לבית הלל.

אדוני, אתה מבין ששאיפה, אי-אפשר לכמת אותה. אני הייתי יוצא מודאג מדבר כזה – שיש שאיפה ורצון טוב. אם היינו אומרים באופן גורף שמדובר flat על כולם וגם יש חישוב מדויק מהיום הראשון שבן-אדם נכנס ועד בכלל, זה היה קצת מרגיע.
שאיפה – אתה יודע, שאיפות, אני צריך להגיד לך איזה שאיפות טובות יש בכל מקום, ומה קורה בסופו של דבר? ואני אומר לך שאני כתוצאה מזה רואה את האנשים מופקרים בסופו של דבר, והכי בעייתי מבחינת היכולת שלהם להיקלט באיזשהו מקום אחר, כי זה שאיפה.
לכן, הרעיון עם אזרחים עובדי צה"ל – אולי הוא לא הכי טוב, אבל יכול להיות שהוא טוב יותר, לפחות לדור הזה. ומי שמעכשיו והלאה צריך לקלוט אותו למשטרה בתור שוטר, אין בעיה.

אילן, אל תיכנס לזה. בשום אופן לא.

תודה. אני מבקש לדעת את לוח הזמנים, פחות או יותר, לדעת איפה אנחנו עומדים כי אני רוצה לסיים את הנושא הזה.

אני רוצה לציין עובדה אחת, אני חוזר על נושא אחד. לפני כשבועיים שבתו האזרחים עובדי המשטרה. חזרתי למשרד לביטחון הפנים, בחוץ היו – אני לא רוצה להגיד מאות – אבל הרבה מאוד אנשים. מה שהם ביקשו באותו מעמד – תגייסו אותנו למשטרה.
אז אני מופתע קצת, אני חשבתי שברגע שאנחנו סיכמנו עם משרד האוצר, שמשרד האוצר מסכים מפני שעלות המעבר הזה היא לא דבר של מה בכך.

והאוצר הסכים.

האוצר הסכים, חשבתי שתהיה התלהבות אדירה.

יש.

יש, יש. בטח שיש - - -

- - - בין ההסתדרות לבין העובדים.

אני חשבתי שעשינו דבר גדול.

סליחה, אל תדבר בשמנו.

אני חשבתי שאנחנו עשינו דבר גדול.

גדול מאוד.

אני חשבתי שעשינו דבר גדול, שהמשטרה רצתה והסכימה.

דבר על לוח הזמנים.

הבוקר חזר המפכ"ל. אני מניח שבמהלך השבוע הוא ידבר עם מזכיר ההסתדרות. ברגע שיסכמו- ואני יודע, עם המפכ"ל דיברתי הבוקר – זאת הכוונה, לא לשנות את ההחלטה. ברגע שלא משנים את ההחלטה, יושבים ויוצאים לדרך.

צריך לרוץ כמה שיותר מהר.

אמרתי, מיידי.

מי קובע את הקריטריונים, למעט הקריטריונים הקבועים שיש לגבי מי יכול להיקלט כשוטר? לגבי העובדים האלה ייתכן שצריכה להיות פה גמישות מבחינת גיל, ייתכן שצריכה להיות גמישות מבחינת השכלה, אולי עוד כמה פרמטרים שהם לא כל כך מהותיים מבחינת המשך ההעסקה שלהם.
כפי שציין חבר הכנסת ביבי, אם הוא היה עובד מחשבים, הוא ממשיך באותו תפקיד; אם הוא היה אפסנאי, הוא ממשיך להיות אפסנאי; אם היה נהג, ממשיך להיות נהג. כרגע לא צריך לבדוק את הפרמטר הזה של השכלה כי הוא ממשיך באותו תוואי מקצועי שלו. להבא, כשתקלוט אחרים, תוכל לשים קריטריונים.

אדוני, אנחנו מבינים את זה.

אני רוצה לדעת האם אתם בונים קריטריון מורחב יותר לקליטת העובדים.

לי יש הצעה. אני מציע להקים ועדת משנה.

לא קיבלתי. לא קיבלתי. הוועדה שלי תטפל בזה.

הוועדה שלך תהיה ועדת החריגים.

מליאת הוועדה תטפל בזה, זהו נושא חשוב. להקים ועדת משנה זה נקרא "להרוג" נושא.

אמנון, אתה הוועדה – ועדה שכל מי שהוא חריג, מתוך ה-640 האלה – שיגיע לפה.

לא, לא.

אז מה. אם כך, אתה יכול לפטר 300 איש מתוכם.

ידידי היקר, אני אסכם, אתה תראה שהכול יהיה כמו שצריך.

לוין, אתה רוצה שנדבר על מילה?

לא, אני לא רוצה לדבר כי אני פקיד ציבור. אני מעדיף לא לדבר.

לא, אתה יכול. אנחנו לא נאשים פקידי ציבור.

אחר כך במסדרון אני אגיד לך.

אני לא מדבר במסדרונות. אני מדבר On record.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס. שמי סולטני אבנר, אני נציג ההסתדרות. אני קודם כול מתנצל על האיחור, הגעתי באיחור.

סיכמנו כבר הכול. יש פגישה, הבנתי.

יש פגישה, יש סיכום של ישיבה שהיתה ביום חמישי, וזו כרגע עמדת ההסתדרות – שממתינים לשיחה של עופר עיני מול המפכ"ל.
סוכם שם – אנחנו מדברים פה על חריגים – שבמידה שיוחלט על קליטה של העובדים, ידובר גם על התאמה של ותק במשטרה, בחברות כוח-אדם, ביחס לקליטה במשטרה שלהם.
מה שאנחנו מבקשים – ואני שמעתי את המנכ"ל – להיכנס לנושא הזה כמה שיותר מהר, כדי לגמור את הסאגה הזאת. אם מדברים על גיוס, שיהיה גיוס, ומהיר, כי אנחנו נמשכים עם הסיפור הזה שלוש שנים.

חבריי, אתם תשמעו את הסיכום. אם תרצו להוסיף, בשמחה אנחנו נוסיף. קודם כול, אני שמח לשמוע שיש החלטה שכל האזרחים שנתנו ממיטב שנותיהם לטובת המערכת, ייקלטו בשורות משטרת ישראל, עם כל הדברים הנוספים, יקבלו את המעמד שלהם לאחר שנים ארוכות.
לגבי הסיכומים וההסכמים, אני מבקש – לכל אחד פה יש אינטרס. אנחנו כחברי כנסת, בסופו של דבר האינטרס שלנו שאחרון העובדים ימצא את מקומו. זה האינטרס היחיד שלנו. לנו אין אינטרסים – לא תאגוד כזה או אחר, לא ועד כזה או אחר – אלא העובד כעובד, עד העובד האחרון, שנדע שדאגנו לו, שחס וחלילה הוא לא נפגע כתוצאה מהמהלך הזה.
לכן, אנחנו מגבים אתכם שתעשו את העבודה. אני מבקש להיות גמישים לגבי קליטתם לתוך שורות המשטרה – מבחינת גיל, השכלה, כפי שציינו. אותם אנשים שעבדו במקצועות, הם ממשיכים באותה עבודה, הם לא הולכים מחר להיות בתפקיד אחר – כפי שנאמר, אותו אחד שהיה אפסנאי לא הולך מחר להיות טייס. לכן, אנחנו מבקשים מכם להתחשב כמה שיותר.

היושב-ראש, דבר גם על הוותק.

תן לי לסכם, תוסיף בסוף. הוועדה מבקשת מכם להתחשב בכל הצרכים של אותו ציבור רחב. כפי שציינתי, אנחנו מסתכלים עד אחרון העובדים, לא יהיה מצב שאנחנו זנחנו מישהו.
הוועדה תלווה את המהלך הזה. תוך שלושה שבועות אנחנו נקיים דיון מעקב – לאחר שההסתדרות והמפכ"ל יישבו, יישרו את ההדורים, אנחנו כבר נדע שקלטתם כך וכך עובדים, ואנחנו רוצים לדעת מה נקבע לגבי אותם עובדים שאין באפשרותכם לקלוט אותם בגלל סיבות א', ב', ג', ד', ומה תוצאות הנושא הזה. אני לא יודע אם מדובר על 20%, אם זה 2%, אם 100% שייקלטו.

לכן, אנחנו כרגע נותנים לכם את הכלים. אחרי שתעשו את הבדיקות שלכם, תגידו לנו מה עומד על הפרק.

בעוד כשלושה שבועות נקיים דיון, ואם בשוטף תוכלו לעדכן אותנו, אנחנו נשמח – טלפונית או במסמך. אם תגידו – סגרנו את הכול, אין צורך בדיון – גם ייתכן, אבל בכל מקרה, דיון שבו אנחנו נשב פה עוד פעם ונשמע את הדברים, ואז נדע שסיימנו את הסאגה הזאת, אנחנו נהיה שמחים.

היושב-ראש, אני מבקש שתוסיף, שלצורך העניין, הוותק ייחשב מהיום הראשון שהבן-אדם הגיע לעבודה.

אני חושב שההסתדרות לוקחת זאת בחשבון.

טוב שזה יופיע בסיכום שלך, אני בטוח שאתה בעד זה.

ודאי. כל הדברים שנאמרו גם על-ידי חברי הכנסת – לקחת בחשבון. אילן, אם אפשר לבדוק שהם יהיו עובדי המשרד לביטחון הפנים, לא עובדי משטרה. אומרים שאולי היה פה פעם דיון בנושא הזה, הוועדה פעם ביקשה זאת, אם זה עדיין אקטואלי.

מה ההבדל?

בתוך השיקולים הכוללים - - -

שיהיו עובדי משרד האוצר, זה הכי טוב...

מה שתחליטו. אני רוצה שאחרון העובדים לא ייפגע, והם ייקלטו ויתנו שירות טוב למשטרה ולתושבים.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:00.>