PAGE
19
ועדת החינוך, התרבות והספורט

22.11.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 497


מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ה בחשוון תשע"ב (22 בנובמבר 2011), שעה 10:30

חוסר תכנון בהקצאת מבנים לגני ילדים בשכונות חדשות בפתח תקווה

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר

גנאדי קמנצקי, מנהל אגף מיפוי ותכנון, משרד החינוך

ליאור רגב, ראש צוות בלשכת התכנון המחוזית מחוז מרכז, משרד הפנים

לאוניד סמוליאנוב, מנהל אגף לתכנון אסטרטגי, עיריית פתח תקווה

משה ספקטור, יועץ לתכנון ובנייה של מוסדות חינוך וציבור, עיריית פתח תקווה

רו"ח אבי בן חמו, מנכ"ל העירייה, עיריית פתח תקווה

עו"ד שגיא חן, עוזר מנכ"ל העירייה, עיריית פתח תקווה

יבגני דוברון, מנהל מחלקת פרוגרמות, עיריית פתח תקווה

עו"ד אורי אוהד, חבר מועצת העיר, עיריית פתח תקווה

צביקה וויץ, חבר ועד

רותי שני, חברת ועד שכונה – אחראית גני ילדים

יהודית גידלי

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
חוסר תכנון בהקצאת מבנים לגני ילדים בשכונות חדשות בפתח תקווה

בוקר טוב, ממשיכים בסדר היום, תאריך 22.11.2011, כ"ה בחשוון תשע"ב. הנושא – חוסר תכנון בהקצאת מבנים לגני ילדים בשכונות חדשות בפתח תקווה, דומני העניין הזה פורסם בערוץ 10. ראיתי את התוכנית ושוחחתי גם עם כמה אנשים בפתח תקווה שראו לנכון להביא בפני את הנתונים שנראים מאוד בעייתיים בעניין הבטיחות לפחות בכל מה שקשור לגני ילדים ובכך אנחנו נקיים כאן ישיבה. נשמע בעצם את כל הצדדים ונראה איך נתקדם.


מי מציג לי פה את העניין הזה, מצד הפונים? אתה רוצה להתחיל? בבקשה.

אני עו"ד אורי אוהד, חבר מועצת העיר. אני מציע שדווקא התושבים, צביקה וייץ ורותי, הם אלה שיציגו. אם יהיה חסר – אני אשלים, כי הם אלו שנוגעים ממש בבעיה. אני אולי אתן את הזווית העירונית, ממה שאנחנו רואים אותה.

בבקשה, צביקה.

רק אני מבקש, ברשותכם, אני מנכ"ל העירייה. אני רוצה להגיב בשם העירייה על כל הפרטים.

אין בעיה, תקבל את זכות הדיבור. בבקשה.

אני מהפעילים המרכזיים בשכונת אם המושבות החדשה. אני באתי לפה בשם 3,200 משפחות שהשכונה מאוכלסת כרגע. השכונה היא שכונה שממוקמת בצפון פתח תקווה, שכונה חדשה לחלוטין, שנבנית כבר כמה שנים, בערך שש, שבע שנים ואנחנו מברכים על הדיון הזה מהטעם שאנחנו מרגישים חוסר קורלציה בולט בין מהירות והיקף מתן היתרי הבנייה לקבלנים, מול זה, תמיכה ותשתיות לתושבים. כשאני אומר תשתיות, הנושא הבולט ביותר זה מבני חינוך, מבני ציבור.


נמצא פה מנכ"ל העירייה ונמצא פה גם מר משה ספקטור, שהוא מנכ"ל העירייה לשעבר. אני יכול לפרוטוקול להגיד שאנחנו מודים ומעריכים, במיוחד למשה ספקטור, שהוא מופקד ישירות על נושא הקמת תשתיות חינוך בשכונה, אבל הוא אדם אחד בתוך המערכת והודות למקצועיותו, ניסיונו ועוד פרמטרים אנחנו כל שנה מצליחים להגיע שבוע לפני תחילת שנת הלימודים, עם סגירה של פערים בתשתיות חינוך. זה מדובר על גני ילדים, בעיקר בתי ספר יסודיים. אבל יחד עם זאת, אנחנו צריכים לעשות הפסקה עם האלתורים ועם העבודה בלחץ שבוע לפני זה, ואנחנו רוצים לראות עבודה מתוכננת של העירייה, מול יחידות הדיור שנבנות.


אני יכול להגיד לך שמניתוח שעשינו בפועל בשטח, אנחנו כרגע 3,200 יחידות דיור, אנחנו בשנת 2012 – 2013, הולכים להגיע ל- 4,900 יחידות דיור. אני מקווה שאת הנתונים האלה יכול לאושש גם מנהל המחלקה האסטרטגית שנמצא פה איתנו, ליאוניד, ומול זה, אנחנו לא רואים עוד נתון שחשוב להגיד, השכונה מאושרת בתב"ע של הוועדה המחוזית ל- 8,000 יחידות דיור. זאת אומרת, אנחנו רוצים לראות, כתושבים, את תוכניות העירייה, למצב הסופי של השכונה. 8,000 יחידות דיור.


אנחנו קיימנו בקיץ האחרון דיון אצל מנכ"ל העירייה, הסכמנו למשל על המספר 62 גני ילדים. אנחנו כרגע נמצאים במצב של 36 גני ילדים. כעת צריכים 62, אנחנו הסכמנו על המספר הזה ואת זה רצינו לתמוך בתוכניות שעד היום לא הציגו לנו.


כרגע בשכונה, בפועל, 36 גני ילדים, מתוכם 21 גני ילדים בקרוואנים. ואנחנו קודם כל שמחים על ההחלטה שמנכ"ל העירייה לקח בקיץ שעבר. אין יותר הכנסת קרוואנים לשכונה. הכל זה בבנייה קשיחה/בנייה מתועשת. ומפה אני מגיע לנקודה המרכזית: אנחנו הגענו למסקנה ולא הצליחו להוכיח לנו אחרת, שאין בעירייה הזאת תוכנית אורבאנית כוללת למצב הסופי של השכונה. כשאני אומר תוכנית אורבאנית כוללת, אני אומר כמה בתי-ספר, מיקומים, כמה גני-ילדים, מיקומים. מוסדות כמו טיפת חלב אין בשכונה, יוקם בשכונה לידינו, אני מקווה השנה. מעונות יום לגיל הרך, אין בשכונה, בלחץ התושבים, יוקם. שנה הבאה. ספרייה, זו שכונה חדשה, שהמאפיין שלה זה משפחות צעירות, 30 עד 40, 2.3 ילדים בממוצע למשפחה, בגילאים קטנים. וזה צרכים שאנחנו צריכים לתמוך, שהעירייה צריכה לתמוך בהם. זאת אומרת – גני ילדים.

אני אגיד לך, נתחיל מכך שוועדת חינוך לא מתעסקת, בוא נפריד. ועדת חינוך לא מתעסקת בתכנון של השירותים שמקבלים התושבים כשהם רוכשים דירות במקומות כאלו או אחרים על-ידי העירייה. זאת אומרת, אני לא מתעסק כאן בשאלה האם צריכה להיות ספרייה אצלך בשכונה או לא, זה עניין של עיריית פתח תקווה וכל מי שבעצם בונה שם, ומוכר ומציע לשוק את הדירות, מה בעצם נותנים בשכונה והעניין זה מול הלקוח.


מה שאני כן מתעסק כאן זה על מה שקיים היום, למול העניין של בטיחות ואל מול מה שבעצם המערכות האחראיות על העניין של החינוך, האם הם בעצם נותנים את אותו השירות שהם חייבים לפי החוק. זאת אומרת, בוא נפריד, אני לא אקבל כאן החלטה שצריכה להיות ספרייה או שצריכה להיות, לא יודע, טיפת חלב.

לא ביקשנו. נתנו תיאור מצב.

אני מציע לך שתתמקד בדברים שהם הדברים הרלוונטיים בנושא, וזה עניין של בטיחות, כי זה מה שאני ראיתי וגם בשביל זה אנחנו עושים כאן. אני ראיתי מנופים שם סביב גני הילדים שמסתובבים, ראיתי שם שמישהו איזה ילד נעקץ על-ידי עקב או משהו כזה. אז לנושא הזה אנחנו כן יכולים לדון כאן וזה הנושא העיקרי. אז אנא מכם, תתמקדו בבקשה בנושא הבטיחות ובנושאים שקשורים לוועדת החינוך. בבקשה.

אני אבקש שרותי תמשיך.

רותי, בבקשה.

קודם כל, אני אציג את עצמי. אני שימשתי בערך כשנה כאחראית גני ילדים בשכונה. זאת אומרת, הייתי אחראית על כל התחזוקה ובכלל כל מה שקשור לגני ילדים, מול העירייה.

מבחינת ההורים, לא העירייה.

ההורים, ההורים. נציגת ההורים.

אני אומר, לא נציגת העירייה, צריך לחדד את זה.

אני אתן לך, אחריה.

אחראית גני ילדים, מטעם ועד השכונה.

תחדדו.

בסדר, אין בעיה.

במשך השנה שניהלתי את העניין הזה, נתקלתי לא פעם ולא פעמיים, יש לנו מתחם בעייתי בשכונה, של ארבעה גני ילדים שנמצא בשדה פתוח. הכל מסביב קוצים, כל הזמן נחשי צפע בתוך הגן. עקרבים. מידרנו את הנחשי צפע, כי עשינו, חשפנו את זה, נלחמתי כביכול שיבוא טרקטור ויוציא את העשבים, ואין נחשי צפע כרגע, אבל עקרבים יש בכמויות וכל הזמן אמרתי שהמזל ייגמר, יגיע מצב שילד ייעקץ וילד ייעקץ בגיל שלוש, זה קצת מדאיג. לצערי הרב, זה מה שקרה לפני שבועיים.

זה גני ילדים, איזה?

ארבעה קרוואנים, מתחם.

איזה גיל?

מגיל טרום חובה, יש שם כרגע טרום טרום ועד חובה. זאת אומרת, יש לנו גם גן חובה.

OK.

יש שם שלושה קרוואנים ואחד שהוא ממ"ד, שהוא מבנה קבוע. זה מתחם בעייתי מאוד. ורק עכשיו, אחרי כמה שנים שהוא קיים, שש שנים, רק עכשיו, אחרי שילד נעקץ, החליטו לעשות משטח גומי והחליטו לעשות פעולות.


יש לנו גם פשפשים, יש לנו מתחם עם שמונה גני ילדים, שלא החליפו את החול ואמר לי נציג העירייה, שהוא אחראי על תחזוקת גנים, שהוא לא החליף את החול מהיום שהגנים האלה קיימים, זאת אומרת, שמונה קרוואנים, חול קיים שם משהו כמו חמש שנים, מעולם לא הוחלף. ילדה עכשיו נעקצה בכל הגוף שלה, שלפוחיות, ההורים בהיסטריה. פה מחליפים עכשיו משטח גומי, שמה לא מחליפים. אנחנו לא מוכנים איפה ואיפה. פה, זה קרוואנים, אז תנו לפחות את התנאים המינימאליים, הבסיסיים. יש כל הזמן בעיות עם שמירה, אין שמירה, יש כל הזמן בעיות תחזוקת גנים, דברים שהם צריכים. אין עם מי, הם לא מספיקים, אני לא יודעת מה הסיבה לזה, אני לא יודעת מה בדיוק הסיבה, אבל אני כל הזמן מתלוננת על הדברים האלה.

תודה. כן, מנכ"ל העירייה, בבקשה.

חבר הנסת מילר, אם אפשר, אולי לסכם. אתה רוצה שאחריו דווקא? אני רוצה שאולי הוא יענה על הכל, אחרי שאנחנו.

זה בסדר. בבקשה, אדוני.

אני רוצה ברשותכם, לתאר את כל המצב ואני מבקש שכמו שאני לא הפרעתי, גם שלא יפריעו לי באמצע הדברים.


היום אנחנו בפתח תקווה עומדים על 226,000 תושבים. אנחנו עיר שגדלה ומתפתחת היום בשלטון המקומי בצורה המואצת ביותר, אנחנו מאכלסים מדי שנה כ- 2,000 יחידות דיור. קצב הפיתוח אצלנו הוא קצב פיתוח מאוד גדול ומאוד מואץ. הגיל הממוצע אצלנו בפתח תקווה עומד היום על גיל של 36, כאשר בשכונות החדשות, אנחנו עומדים על גיל ממוצע של 28.


אם נדבר בכלל ואחרי זה אני אגע בשכונת אם המושבות שנמצאים פה נציגי הוועד. בכלל השכונות בעיר, אנחנו בשנים 2009 עד 2011 כולל, בנינו 54 גני ילדים חדשים בעלות של 200 מיליון שקל. אני רוצה רק לתאר בתחילת הדברים, שעיריית פתח תקווה, למרות שהיא לא מחויבת, על-פי חוק, אנחנו, כמו שיודע אדוני, מחויבים לבנות גני חובה, שעליהם משרד החינוך מתקצב אותנו ויש לנו שיתוף פעולה מלא. עיריית פתח תקווה לא רק שבונה רק גני חובה, בונה גם גני טרום חובה וגם גני טרום טרום חובה, שזה החל מגיל שלוש. אנחנו לא מחויבים. דבר שהתושבים לא מבינים. אני מאוד מאוד אשמח שהדיון הזה יהיה פורה ואולי בסופו של דבר נגיע למסקנות שאנחנו צריכים רק לבנות גני חובה ואז אולי התושבים יצטרכו למצוא מענים. אנחנו תוך מדיניות מאוד מאוד נוקבת, מוכנים להשקיע כספים. דרך אגב, מתוך ה- 200 מיליון שקל, ההשתתפות של מפעל הפיס ושל משרד החינוך, עומדת על בערך כ- 10% מזה. וזאת בגלל שגם משרד החינוך לא מתקצב אותנו בגני טרום חובה וטרום טרום חובה. כמו שיודע אדוני, ועדת טרכטנברג האחרונה, ממליצה שאנחנו נתחיל, הרשויות המקומיות תתחלנה להיות מתוקצבות גם בגני טרום חובה, כמו שאתם יודעים זה כרגע עדיין לא קיים וזאת ההשקעה שלנו.


מעבר לזה, בשנים 2012 עד 2014, יש לנו תוכניות מסודרות. זה שהתושבים אומרים שאין לנו תוכניות, אני לא יודע מאיפה זה מצוץ. יש לנו תוכניות מסודרות והתוכניות האלה מעוגנות בתוכניות פיתוח רב שנתיות שמאושרות מדי שנה במסגרת תוכניות הפיתוח ותקציב העירייה.


בשנים 2012 עד 2014, אנחנו אמורים לבנות עוד 61 גני ילדים וגם שם עלות כוללת של 230 מיליון ש"ח. דרך אגב, לא מזמן, לאחרונה, ישיבת מועצת העיר האחרונה, אישרנו אפילו אישור עקרוני לקחת הלוואה של 150 מיליון ש"ח והכל לטובת בינוי של מוסדות חינוך בעיר. אם ניקח את ספר התדריך, מה שנקרא, ספר התדריך למי שלא יודע, זה בעצם המלצות של הוועדה הבין משרדית, גם של משרד החינוך, הפנים, האוצר והבינוי. אם נלך לפי ספר התדריך, בשכונת אם המושבות צפויות להיות 7,100 יחידות דיור. נכון להיום, שמעתם, אנחנו עומדים על סדר גודל של כ- 50% מהשכונה מאוכלסות, קצת פחות, 3,200 משפחות, מתוך ה- 7,100 המאוכלסות. לפי ספר התדריך
שלא עיריית פתח תקווה הוציאה, אלא הממשלה הוציאה, אנחנו אמורים לבנות סך-הכל בשכונה הזאת 46 גני ילדים. מאחר ואנחנו עושים עוד עבודה גם במסגרת תוכנית אב אסטרטגית וגם במסגרת היחידה האסטרטגית ונמצא אתנו כאן מנהל האגף לתכנון אסטרטגי, ליאוניד, אנחנו הגענו למסקנה שלמרות שלפי ההמלצה שאנחנו אמורים לבנות רק 46 גנים, אנחנו אמורים להגיע ל- 62 גנים. זה מה שאמר החבר צביקה לפניי, שכשהם היו אצלי בדיון אז הם הסכימו למספר הזה. זה המספר, 62.


נכון להיום, יש לנו 36 גני ילדים בשכונה. כמו שנאמר פה. ב- 2012 אנחנו צפויים לבנות עוד עשרה גני ילדים, ב- 2013 עוד שמונה, וב- 2014 עוד שמונה. זאת אומרת, שב- 2014, ספטמבר 2014, אנחנו אמורים להגיע ל- 62. אני חוזר עוד פעם, אם אנחנו נלך לפי ספר התדריך, הרי שבספטמבר 2012 הקרוב, אנחנו נעמוד ב- 46 שזה ארבעה גנים יותר מספר התדריך. כאשר אני בא ואומר שספר התדריך מדבר על אכלוס של 100% מיחידות הדיור ואנחנו עדיין עומדים ב- 50%.


משנת 2007, מבחינת מבני ציבור בשכונות החדשות, אני מדבר רק על השכונות החדשות בלבד, אני לא כולל את שאר הדברים בעיר. בשכונות החדשות, השקענו מבני ציבור בעלות כוללת של 245 מיליון ש"ח ואם אני בא ומנסה לסכם את הדברים האלה, אז בשנים האחרונות השקענו בפיתוח השכונות 405 מיליון ש"ח.


הצגנו פה איזה שהוא פירוט, אני מניח שזה נמסר לאדוני ולכל הנוכחים כאן, בדיוק איפה בנינו, לפי כתובות. הן גני ילדים, כמובן הן בתי-ספר וכל הדברים האלה.

יכול לקרות מצב שיש בעצם כניסה גדולה מאוד של התושבים ואין להם מענה לעניין החינוכי?

אני שמח שאתה שואל את זה. נכון לרגע זה שאנחנו יושבים וגם נכון ל- 1 בספטמבר שפתחנו את שנת הלימודים, לא היה ילד אחד שלא נמצא במוסד חינוכי. זאת אומרת, למרות כל מה שנאמר כאן, אני דווקא מאוד מאוד אשמח שמהדיון הזה, אולי אנחנו נצא עם שתי מסקנות. מסקנה אחת, שאולי העירייה באמת לא צריכה לבנות את מה שהחוק לא מחייב אותה, ואולי באמת נקבל החלטה שהעירייה לא צריכה לבנות גני טרום טרום חובה.

טרום חייבים.

טרום טרום חובה, אמרתי טרום טרום חובה, יכול להיות. יכול להיות שההורים יצטרכו להסיע את הילדים למעונות, כי העירייה לא חייבת ואנחנו נשקיע את הכספים בעוד גנים אולי עוד מבני ציבור וכהנה וכהנה.


אני אישית קודם כל כאבא ואחרי זה כמנכ"ל, לא חושב שאנחנו לא צריכים, למרות שהמדינה לא מחייבת אותנו, אני לא חושב שראוי שהורים ייקחו את הילדים שלהם או ברכב או בהסעה או בדרך כזו או אחרת, למעונות שמרוחקים ממקום מגוריהם ולכן אני כן חושב שאנחנו כן צריכים לבנות. יחד עם זאת, לבוא ולהגיד שאנחנו לא מסודרים ואין לנו תוכניות ואנחנו לא בונים ולא עומדים בצפי, אז יש הייתי אומר קצת הבדל בין החזוי לבין המצוי. ואני חושב שראוי שהחברים יקראו וילמדו את החומר וייראו בעצם את המצב הקיים היום בשכונה.


מבחינת מבני ציבור, מוסדות ציבור. גם פה אנחנו משקיעים חשיבה רבה, הרי אתם יודעים שאין עודף קרקעות לא במדינה ולא בפתח תקווה וגם פה אנחנו בונים בבנייה קצת יותר חכמה ויותר מותאמת לשנות ה- 2000 וזה שאנחנו בונים בכל הגנים שלנו גם קומה שנייה, שהמטרה שלה זה לכהן כמתנ"ס או כמקום ציבורי או בבית-הכנסת, כל מקום כמובן והצרכים שלו.


עוד איזה שהיא מילה אחת על שכונות, אם תרצו לשמוע, אז יש לנו בצפון פתח תקווה 41 מיליון שקל שהשקענו, בדרום גיסין 32 מיליון שקל. הסכם פיתוח אפריקה ישראל עוד 45 מיליון שקל. בכפר גנים, כפר גנים זה גם שכונה חדשה בפתח תקווה, 193 מיליון שקל. בנווה עוז עוד 69 מיליון שקל וחד-משמעית, רוב הכסף שמושקע בפתח תקווה בהיבט של פיתוח מוסדות חינוך וציבור, מגיע מהכספים של הרשות המקומית ולא מכספי המדינה.


אם יש פה מקום לוועדה לראות איך המדינה תוכל לתקצב אותנו יותר, גם בזה אנחנו נשמח מאוד.

לנושא של הבטיחות, לא התייחסת.

בנושא של הבטיחות, אנחנו השקענו במספר ימי טרקטור ששלחנו על-מנת גם להפוך את הקרקע, גם להוציא, לנכש את כל העשבים שהיו. בגנים הספציפיים שהגיעו עקרבים, אנחנו אטמנו, אנחנו שלחנו נציגים שלנו. החברים פה לא ציינו, אבל פה אולי חשוב שאני אציין. החברים ביקשו ממני איש קשר שיהיה מטעמי, איש קשר לשכונה, שמעבר לזה הוא גם עושה עוד תפקיד בעירייה, שכל מה שהם צריכים, שהוא יעמוד לצדם בבקרים, בערבים בלילות, בשישי ובשבת, ואכן זה מה שקורה. לבחור הזה קוראים צחי בק. כל מה שהחברים רוצים, כל מה שהחברים מציינים, כל פעם שהם מתקשרים, הוא עומד שם, נעמד שם, ואנחנו עושים את כל מה שניתן לעשות.


עוד דבר אחד ראוי לציין – אכן פעם בפתח תקווה, כדי לעמוד בביקושים ובלחץ הזמן, היו גם מציבים קרוואנים. מהרגע שאני נכנסתי לתפקיד, קיבלתי החלטה ואנחנו עומדים בזה בשנתיים האחרונות, לא להציב קרוואנים אלא ללכת למבני קבע וזה מה שאנחנו עושים.

תוך כמה זמן הקרוואנים שכרגע נמצאים יוצאים מהשטח?

אני לא רוצה כרגע להתייחס לזה כי אני חושב שכרגע זה לא רלוונטי. כרגע מה שאותי מעניין זה להשלים את מבני הקבע, ב- 2012, 2013, 2014, וזה מבחינתי בשלב הבא. שלב ב'.

14 קרוואנים עדיין שם.

חלקם, יכול להיות שחלק מהם נצליח כן להוציא.

לא מטריד אתכם העניין הבטיחותי?

מאוד מאוד מטריד אותנו ואנחנו נפעל.

אז מה עושים עם זה?

אני אמרתי, במקומות שאנחנו הגענו לגנים והיתה בעיה, מקום שהיינו צריכים לאטום – לאטום, מקום שהיינו צריכים כל פעולה, גם הבאנו יועצים מבחינתנו. הבאנו יועצים שמבינים בזוחלים, אנחנו לא מבינים בזוחלים.

למה זוחלים? אני ראיתי שם מנופים והכל. אם זה נופל, מה קורה?

זה נפל. לא נופל, זה נפל.

נפל פעמיים.

נפל פעמיים בחצי השנה האחרונה, מנוף התרסק, אמנם לא בגן, אלא ברחוב סמוך, ובפעם אחרת בהפרש של שבועיים, נפלה חבילה גדולה שמנוף הרים, אם זה שק חול ענק או משהו, נפל. זה לא אם, זה קורה.

OK.

לגבי המנוף הזה שמדובר, שנמצא מעל בית-הספר, בעצם לא מעל, הוא נמצא בסמוך לקירוי מגרש הספורט, אנחנו בשיתוף יושב-ראש ועד ההורים, יניב חליבה טולדנו, בבית-הספר, הבאנו איש מקצוע, מהנדס, שהיה אמון עליו.

יושב-ראש ועד הורים של מה, של פתח תקווה?

של אותו בית-ספר ספציפי, של אותו בית-ספר ספציפי ששם מדובר על המנוף המפורסם.

זה תשעה מנופים.

ששם היה ויכוח איך קושרים את המנוף, איך מהדקים את המנוף, באיזה צורה ובאיזה זווית. הבאנו מהנדס שזה התפקיד שלו, מהנדס בטיחות. אני לא מהנדס בטיחות. הבאנו מהנדס בטיחות והתחייבנו שכל מה שמהנדס הבטיחות יגיד, ימליץ, אנחנו נעשה ואכן כך נעשה.


מעבר לזה, אני בא פה ואומר ומצהיר – כל מה שיבוא מהנדס בטיחות או יועץ זוחלים או יועץ כזה או אחר וימליץ בפנינו, אנחנו נעשה.

אם אתם מזמינים אותו.

זה אחרי מלחמות.

סליחה, לא ביקשתי.

לא הבנתי את השאלה.

אני אמרתי – אם אתה מזמין אותו, הוא נותן לך את ההמלצות. אם אתה לא מזמין אותו, הוא לא ייתן לך המלצות. זה בסמכותכם.

אני אומר עוד פעם, אנחנו הזמנו והוא היה שם והוא עשה את העבודה. מעבר לזה, אם חושבים ורואים לנכון, כרגע אומרים שהם לא סומכים, הם רוצים עוד יועץ, עוד זה. אני גם הייתי מוכן יותר מזה, באתי ונשאלתי – תגיד, אתה תביא יועץ שלכם? אתה משלם לו, אז הוא יעשה מה שאתה רוצה, נכון? אמרתי – לא. תביאו איזה יועץ שלכם, אנחנו נשלם את דמי הייעוץ, ומה שהוא ימליץ, אנחנו נעשה.

זה נכון.

תודה שאת מאשרת.

עוד שאלה אחרונה. באזור הקרוואנים, שכרגע יש קרוואנים שם, האם יש תכנון לבנייה נוספת או שמשם כבר אין, משם כבר אתם ממשיכים הלאה, זאת אומרת אין בנייה?

להחליף את זה למבנה קבע. לא הבנתי.

לא על הקרוואנים עצמם. באזור הקרוואנים, האם מתוכננת בנייה נוספת?

אני רק אגיד מי האיש המכובד לידי. משה ספקטור, תת אלוף במילואים, היה מנכ"ל העירייה שבע שנים, 15 שנים, סליחה, 15 שנים, ומאז ועד היום, מאז שהוא הפסיק להיות מנכ"ל העירייה הוא יועץ שלנו שהתחום שהוא עוסק בו בעיקר זה האסטרטגיה ובינוי ותוכניות עבודה של מבני ציבור וחינוך. היה לי חשוב לתאר את כל זה ועכשיו, בבקשה, משה.

משה, שאלה ששאלתי, אני רוצה.

אני אתן לך תשובה.

האם איפה שכרגע נמצאים קרוואנים, כמוסדות חינוך, האם יש תכנון לתחילת הבנייה והולכים להיכנס שם מנופים, שיכול להיות שתהיה סכנה לאותם הגנים, ממשית, מאותם מנופים, מהבנייה שהולכת להיות באזור הזה?

בניית מגורים לא מתוכננת ברצועה הזו, זה רצועה בחלק הצפוני של השכונה, באמת גובלת עם הקצה. אנחנו נוהגים ונהגנו, כולל שיפורים מלפני שנתיים וגב' רות שני יודעת את זה, אנחנו שמים גדר אטומה, כולל אספלט מסביב, בחלק החיצוני, למניעת חדירה פנימה ועובדה, זאת העובדה, בעצם עשינו את זה כבר לפני שנתיים, בעובדה הזו לא נכנסים נחשים. לגבי עקרבים, המנכ"ל נתן הנחיה אנחנו מחליפים את כל משטחי החול במשטחי בטון וגומי אוויר. אנחנו בנינו באותו אזור בקצה, שלושה גני ילדים קבע שנפתחו עכשיו בקיץ, כולל קומה מעל לפעילות קהילתית והגדר – אותו דבר, עשינו את הגדר האטומה שאנחנו מדברים. אין קשר לקרוואן או מבנה קבע, מה שקשור לחצר או לגדר. הגדר התקנית היא גדר סבכה. אבל בגלל שהיא סמוכה לשטח פתוח ובעייתי, אנחנו נוהגים באופן אוטומאטי, להניח גדר אטומה, מיוחדת, שאוטמת כל אפשרות של כניסה.

ועדיין נכנסים.

עדיין נכנסים, לכן אנחנו הולכים לעשות שם משטחי בטון וגומי אוויר, בכל הגנים שנמצאים בפאתי השכונה. אלה שנמצאים בתוך השכונה – לא צריכה להיות בעיה מיוחדת. זה מה שאני יכול לומר.

רק ברשותכם, לפני שאתם עוזבים אותנו, אני רוצה לציין פה שמעבר לכל מה שנאמר, יש לנו שיתוף פעולה מצוין גם עם משרד הפנים וגם עם משרד החינוך שמלווים אותנו בתוכניות, באישורי התב"רים, באישורי התוכניות, בחשיבה קדימה. ההערה שלי שהלוואי ונצליח לקבל יותר כסף, זה סוג של בקשה לגיטימית שלי, אבל מעבר לזה, שיתוף פעולה מצוין ומדהים.

תודה. בבקשה.

אני עו"ד אורי אוהד, חבר מועצת העיר. קודם כל, אדוני היושב ראש, אני, לי חבל מאוד שלדיון החשוב הזה נעדרים ממנו שלושה נבחרי ציבור שזה התפקיד שלהם. נעדר מכאן ראש העיר, נעדר מחזיק תיק החינוך, סגן ראש העיר, יעקב בן שמחון, ונעדר יושב ראש ועדת החינוך העירונית, שגם הוא סגן ראש עיר, איציק ברוורמן.

לא, אני זוכר שראש העיר שלכם כתב מכתב שהוא לא מוכן להגיע לוועדת חינוך כל עוד אני יושב ראש הוועדה. איפה הוא כרגע?

אין לי מושג איפה הוא כרגע. אני הפסקתי לעקוב אחריו.

ראש העיר שלח אותי לכאן, אני נמצא פה, אני מייצג אותו. אני אתן את כל התשובות, בואו.

העניין הוא שמי שנמצא כאן, אבי, שנייה, אבי. מי שנמצא כאן כרגע, זה בעצם אנשים שהם פקידים, שאין לי בכלל ספק שרוצים לעשות הכל כדי למלא את התפקיד שלהם ולכן הטענות שלי הן לא בהכרח כלפיהם, לא כלפי אבי בן חמו, מנכ"ל העירייה, לא כלפי משה ספקטור שאחראי על נושא החינוך, אלא כלפי אותם קובעי מדיניות, אלה שמתווים את הדרך שבחרו במודע, אתה, אדוני היושב-ראש, מספר לי עכשיו שזה איזה שהיא החלטה מדינית ממש של ראש העיר, לא להגיע לכאן כל עוד אתה יושב. זה נושא לדיון אחר, אולי. אבל בחרו במודע לא להגיע לכאן.


מה שקורה בעיריית פתח תקווה, אדוני היושב-ראש, במילה אחת זאת הפקרות, בכל הנושא הזה. מצד אחד, באה העירייה ומספרת בגאווה גדולה כי זאת העיר עם ההתפתחות הגדולה ביותר, עם קצב האכלוס הגדול ביותר, עם קצב הבנייה הגדול ביותר, רק ששם שכחו דבר אחד מאוד פשוט – באותם בניינים שנבנים ומתאכלסים, גרים אנשים. גרים שם תושבים וכנראה העירייה שכחה שהתפקיד החשוב ביותר שלה הוא לספק שירותים לתושבים. אז באים ומסבירים לנו שהשקענו מאות מיליונים במקום כזה ומאות מיליונים במקום אחר וכהנה וכהנה דברים שעובדתית הם נכונים, אבל בשורה הסופית, לפי קצב האכלוס, הם לא מספקים את הצרכים של התושבים. ואם מדברים אתנו על נושא של פתרנו את הבעיה של הזוחלים, מתי פתרנו את הבעיה של הזוחלים? אחרי שילד נפצע, אחרי שכבר קרה משהו. לא לפני זה. אין שום מחשבה מקדימה, היכן יוקמו הגנים האלה, איך ילמדו בהם הילדים ואם אומר פה, אומרת העירייה – סליחה, לא תפקידנו להקים גני טרום טרום חובה, מאוד יכול להיות. אבל אתם הבטחתם לאותם קבלנים שבנו את הבניינים, שיהיה תשובה מלאה לכל נושא החינוך, לכל הגילאים, בשביל זה הם מכרו את הדירות כמו שהם מכרו אותן. אבל גם אם נקבל את זה לצורך הדיון כעמדה נכונה, בתי-ספר יסודיים חייבים לבנות? אין מחלוקת שחייבים לבנות. חטיבות ביניים ותיכונים חייבים לבנות? אין מחלוקת שחייבים לבנות. אין בשכונה הזאת חטיבת ביניים. התחילו השנה באיזה שהוא מבנה מאולתר מעל גני ילדים, ומספרים לנו שב- 1 לספטמבר 2012, תהיה חטיבת ביניים ויהיה תיכון שש שנתי.


אני, לצערי הרב, כבר היום יכול להגיד שב- 1.9.2012, רוב הסיכויים שלא תהיה חטיבת ביניים ולא יהיה תיכון. יש בעיה בעיריית פתח תקווה. בגלל חוסר התכנון, בגלל חוסר התיאום, בעיריית פתח תקווה 1 לספטמבר, פתאום הוא מגיע. לא יודעים שהוא מגיע. לא יודעים שהוא צריך לבוא. בערים אחרות, אולי בממשלה, יודעים שבסוף אוגוסט מגיע ה- 1 בספטמבר. בעיריית פתח תקווה הוא פתאום נוחת. ואז צריך פתאום להעביר.

דרך אגב, השנה זה ב- 26 באוגוסט.

עוד יותר גבוה. יהיו חסרים ארבעה ימים לעירייה. ולכן, אני אומר עוד פעם, אין את התכנון המסודר, משקיעים כסף – אני לא חולק. אבל אין שום תכנון מסודר.


הקצאות למשרד החינוך, לבתי-ספר, לא יוצאות בזמן, כתוצאה מכך מתעכב הדיון במשרד החינוך, ההקצאות של הכסף, האישורים של התקציבים, מגיעים באיחור, אם בכלל. הבעיות האלה הן ידועות, הן ברורות, הן לא מפתיעות היום אף אחד.


גם נושא הבטיחות. דיברנו על זה קודם. באחד ממקבץ גני הילדים שאנחנו מכירים היום בשכונה, ברח' יוני נתניהו, אני אישית טיפלתי לפני שלוש שנים, ספקטור זוכר, בלהזיז קו מתח גבוה. כי בדיוק חתך את המקבץ גני הילדים, יש שם שלושה או ארבעה גנים, לפחות בתקופה ההיא, חתך את זה קו מתח גבוה. אז התווכחו בעירייה, אם המתח הוא מתאים, הוא מסכן את הילדים או לא מסכן את הילדים, כשכל ההורים בעצם חיים בחרדה ויודעים שילדים קטנים שלהם צריכים ללמוד שם. בסוף גם העירייה שילמה וגם הזיזו את הקו.


אותו דבר בשטח שאמור להיות היום מוקמת אותה חטיבת ביניים ובית-ספר תיכון שש שנתי. נמצא שם מה שקרוי בסלנג המקומי הר הזבל. זה מקום שבמשך שנים הקבלנים שפיתחו את השכונה ובנו אותה, היו שופכים שם את הזבל שלהם. אז אם דיברנו קודם על הפקרות וחוסר תכנון ואני אומר, יש חוסר תכנון, אף אחד לא דאג שיפנו את זה אז. העירייה לא דאגה לקנוס אותם או לטפל בהם, וההר הזה הלך וצמח מגבעה קטנה להר גדול. היום העירייה גם צריכה לשלם משהו כמו שישה-שבעה מיליון שקל לפנות את זה, כדי שזה יהיה מוכן ל- 1 לספטמבר 2012 ועד הרגע הזה, לפי מה שאני יודע, לא פינו שם אפילו שקית של חול, לא הר שלם. לא פינו ואין את הטיפול הזה.


לכן, בשורה הסופית, מה שצריך לדעתי להיות מהדיון הזה, מהוועדה הזאת, זה שעיריית פתח תקווה תעצור את המרוץ המטורף וחסר הפשרות אחרי הקבלנים, אחרי הריצה להיות העיר המתאכלסת הכי גדולה. תעצור ותתאים את זה לקצב האמיתי של לספק את הצרכים הברורים של התושבים. אמר צביקה – מדובר בשכונה עם חתך אוכלוסייה צעיר, עם ילדים, שצורכים חינוך מגיל הגן ועד גיל התיכון. הילדים האלה היום לא מקבלים את מה שהם צריכים לקבל ואם הם מקבלים, ופה אני עונה לשאלת היושב-ראש שנשאלה פה, אם יש ילד שאין לו פיתרון, יש ילדים, לכל הילדים יש פיתרון, לרבים מהם הפיתרון הוא מחוץ לשכונה, בהסעות, בהסעות לפעמים למרחקים גדולים. הנושא הזה הוא נושא שמתמשך בעיריית פתח תקווה ואותו צריך לשים, לדעתי, על השולחן.

משרד החינוך כאן? תראו, אני שומע ורואה כאן דברים שהם די מוזרים. קודם כל, את העניין מבחינתכם, את עניין התכנון של אותן שכונות שקמות, עם מענה לתושבים בעניין החינוך. נושא הבטיחות עדיין מרחף כאן בסימן שאלה ועל כל הדברים האלו, מה שקשור לחינוך שהוא תחת הפיקוח שלכם, איפה אתם עומדים בכל העניין הזה. האם משרד החינוך מודע לכך שבעצם הבעיות שגם ראינו בעבר וגם לפי מה שאנחנו שומעים כאן הולכות להיות גם בעתיד, האם אתם מודעים לכך ואתם בעצם מאשרים או שלוקחים חלק מתכנון האסטרטגיה של העניין של מוסדות חינוך בשכונות שקמות, זה לא שכונות של 20 אנשים, זה שכונות של אלפים ובעצם מה ההערות שלכם לגבי כל העניין הזה. בבקשה.

אני מנהל אגף א', מיפוי ותכנון.

במשרד החינוך?

משרד החינוך, מנהל לפיתוח, כן.

בבקשה.

אנחנו עם עיריית פתח תקווה עובדים לפחות מאז שאני הפכתי להיות מנהל אגף, מזה שנתיים, אנחנו נפגשנו כבר פעמיים לפחות בפגישות על תוכניות, על תכנון אסטרטגי של העיר, על תכנון מערכת על-יסודית, יסודית וכן הלאה. חוץ מזה, כל שנה, שנה לפני פתיחת שנת הלימודים, אנחנו מבקשים להגיש בקשות לתקציב שאנחנו אחראים עליו, כמובן, לתקציב של מוסדות, בתי-ספר, ותקציב של גני חובה.


אני חייב להגיד שכל התקציב שהעירייה ביקשה, אנחנו נתנו. לצערי, זה לא תמיד, לפחות לגבי בתי-הספר, אנחנו מצליחים לתת בזמן, כי פשוט הצרכים של מערכת החינוך בתוכנית החומש הקודמת, היו 4,500 כיתות, והתקציב ממשרד האוצר – 1,600 כיתות. זה הכניס אותנו כמובן לסד מאוד בעייתי.

איפה התרעתם? התושבים, האנשים שנכנסים לאותן שכונות, מודעים לכך שיכול להיווצר מצב שלא יהיה להם פיתרון חינוכי לאותם ילדים שבעצם נכנסים לגור בשכונות?

אנחנו עובדים עם העירייה, אנחנו לא עובדים עם התושבים. אין שום אפשרות.

אני אשאל אותך עכשיו שאלה: נגיד נכנסו 2,000 איש עכשיו לשכונה חדשה, ואין להם פיתרון חינוכי. מה משרד החינוך עכשיו, לפי החוק שצריך לבוא ולתת מענה חינוכי לאותם ילדים, מה אתם אומרים על הדבר הזה? מה הצעד הבא?

קודם כל, אנחנו דואגים שכן יהיו בניינים וברוב מוחלט – יש בניינים. אם אין, אז יש מערכת של מבנים יבילים שאנחנו מממנים. אם צריך, בבתי-הספר או במתחם חדש. אין דבר כזה שיש ילד שאין לו פיתרון. או לפעמים מערך הסעות, בחינוך העל-יסודי, ילדים נוסעים. ועיקר המאמץ שלנו זה כן לשכנע את משרד האוצר והגורמים הרלוונטיים, לתת לנו תקציב שיוכל לתת תקציב רציני ואמיתי.

לפני שמתוכננת שכונה חדשה, בפתח תקווה או במקום אחר, האם משרד החינוך לוקח חלק בתכנון העתידי של השכונה החדשה או שאתם נכנסים לפעולה אחרי שכבר התוכניות אושרו ואתם צריכים לחשוב על מענה כזה או אחר לתושבים שנכנסים. איך זה עובד בפועל?

אתה קלעת באחת מהבעיות המהותיות שקיימות עד כה. על-פי החוק הקיים, תכנון ובנייה, אנחנו לא חייבים בוועדות מחוזיות. אין לנו מושג מה קורה ברשות המקומית, כל עוד העירייה לא באה.

זאת אומרת, אתם ניצבים מול העובדה שעירייה עכשיו וקבלנים בונים מגדלים ואתם צריכים כביכול לחפש פתרונות לתושבים שנכנסים, בלי בכלל לקבל אינפורמציה מלפני שהולך להיות שם שכונה חדשה או כמות כזו או אחרת של תושבים חדשים?

נכון להיום, זה המצב. אבל זה עומד להשתנות בחוק החדש שעובדים עליו והיום יש ישיבה ועל-פי החוק החדש הזה, אנחנו נהיה חברים בוועדות מחוזיות, אז אנחנו מראש נדע על כל התוכניות יוכל להשפיע גם על הגודל מגרשים, גם על הזמינות שלהם, באמת, אנחנו נוכל לא רק לחכות מהעירייה, אלא גם נוכל ליזום את התהליכים. ובאמת ניהלנו מאבק לא פשוט כדי שאנחנו נהיה חברים שם וניסינו להסביר את זה ואני יכול להגיד לך שזה מה שמתוכנן.

לפי הדבר של המנכ"ל, עיריית פתח תקווה, נאמר שבעצם אין להם שום חובה לבנות גנים שהם גנים מתחת לחובה. נכון? טרום טרום חובה-?

גיל שלוש-ארבע לא חובה. כאילו מבחינתנו, גיל חובה, אנחנו מממנים רק גיל חובה, רק לגיל חמש. וזה המצב. באמת, אין לנו מה לעשות לגבי זה. כי הרבה רשויות ביקשו. עיריית פתח תקווה היא עירייה חזקה ודעו לכם שיש, ואתה כיושב ראש ועדת כנסת חשובה כזאת, צריך לדעת שיש ערים, יישובים, שלא מסוגלים לבנות גני טרום חובה ולא בונים ואנחנו גם דיברנו על זה והתרענו על זה וכמובן היו פונים אלינו ואנחנו אומרים – אבל אין לנו תקציב לזה, לא מסוגלים לתת פיתרון.

אני בצורה מסודרת רוצה לסיים כאן עם משרד החינוך. בעניין הבטיחות, מה ששמענו כאן, דברים שנאמרו גם על-ידי התושבים וגם על-ידי מועצת העיר. בעניין של אישור המוסדות שהם מוסדות חינוכיים, בפיקוח שלכם, בנושא של הבטיחות שמצד אחד יש, היתה, לא יודע מה בעתיד, צריך לראות את זה אולי בתקופת הזמן הקרובה. מבחינת אותם זוחלים שמסתובבים ועקיצות וכו', וגם מבחינת הבנייה שיש מסביב לאותם מבנים יבילים שאתם שמתם, האם בעצם לא נחשפת היום הסכנה לאותם הילדים שנמצאים במבנים היבילים שיש בנייה מסביב לאותם המבנים?

האחריות על הבטיחות היא על הרשות המקומית. יש לנו פיקוח במחוזות, כאשר מפקח נותן אישור לפתיחת מוסד וכן הלאה.

מתי הנציג שלכם היה בפעם האחרונה במקום?

אני לא יודע, זה לא בתחום אחריותי. זה נמצא במחוזות, לא בירושלים.

OK.

אבל בגדול, אנחנו מצפים שהעירייה תהיה אחראית על דברים כאלה. כי אי-אפשר, עוד פעם, ממרכז לשלוט בכל דבר כזה. יש יועצים, הם חייבים לשכור יועצים, לקבל חוות-דעת ולפעול כדי להסדיר את זה.

בסדר. כן, רצית להוסיף משהו? בבקשה.

מאוד, מאוד רציתי.


הם נתנו לך פירוט של גנים עתידיים בשנה הבאה, עשרה גנים הוא אמר, הוא רק לא אומר שבשנה הבאה הם הולכים לבנות ברחוב שיש אנטנה 200 מטר ממנה, אנטנה סלולארית של ארבע הרשתות.

אתר שידור, לא אנטנה.

אתר שידור, משהו ענק, 200 מטר מהמתחם שהם אמורים לבנות. רחוב נוסף, אני יודעת היום שהרחוב הזה מלא מנופים. איך בשנה הבאה הוא ייפתח? יש שם המון מנופים. אז הוא נותן לך בתיאוריה תכנון עתידי שנראה יפה על הנייר, אבל בתכל'ס במקום – לא.


דבר נוסף, בטיחות, אנחנו מדברים על בטיחות. אני במקרה עליתי בתור הורה, היה תרגיל ארצי ששמונה קרוואנים פועלים ללא ממ"ד. במשך שנים. אסור לעשות את זה. אני יודעת שבפיקוד העורף לא מאשר את זה והיום הם כן בנו כי אני עליתי על זה. אבל בתור הורה מודאג, לא בתור ועד ולא כלום. אז אתה אומר לי – תכנון נכון. אתה אומר לי משקיעים, הם מנסים. אבל סליחה, מי שמגיע לסיור במקום ורואה את כל האלתורים, הם אומרים שרק העירייה, אבל סליחה, מישהו צריך לפקח על העירייה.

כן, דרך אגב, בנושא הממ"דים, אנחנו רק בשבוע שעבר, בחוף אשקלון, אני חושב, או באשקלון, איפה זה אז היה לנו בעניין הבטיחות בדרום. נאמר לנו בצורה מפורשת שכל מבנה חדש קם לפי התכנון שבעצם אושר עם המבנים שהם אחראיים על הנושא של הבטיחות וממ"דים. איך זה יכול להיות שקיימים מבנים ללא ממ"ד?

כל בניין קבע, חייב להיות עם ממ"ד. כל תוכנית שעוברת.

ואיזה פיתרון נותנים לבניינים שאין שם קבע?

על-פי החלטה של פיקוד העורף, הם מחליטים איפה מקום מסוכן ואז הם מממנים את המקלטים הזמניים.

סליחה, אני יכול לענות, בבקשה? בסוגיה הזאת.

רק שנייה. תכף אתם תתייחסו בסוף לכל השאלות. אני רוצה פשוט לרכז אותן.

בבקשה, אל תחזרו על דברים שנאמרו.

עניין נוסף שקשור כן למבנים היבילים. יש גודל סטנדרטי, יש תקן של משרד החינוך שקובע מה הגודל של גן. הגודל הזה של גן, הוא לא סתם נקבע, כי היום עובדים בקבוצות עם הילדים, הם מתחלקים לכמה וכמה קבוצות עבודה. בעניין הפדגוגיה, לא מהעניין של הבטיחות. המבנים היבילים הם לא בגודל הזה. זאת אומרת, ברגע שילד ואנחנו מדברים פה כבר על שנים, על שמונה-תשע שנים, שלומדים במבנים יבילים, ילד שמקבל חינוך בגן עם מבנה קבע, לא מקבל, ילד אחר שנמצא בגן יביל, לא מקבל את אותו חינוך כי אין טכנית, מבחינת הגודל, את האפשרות לבצע את אותן הפעילויות. זה דבר, לדעתי, שכן חשוב שידעו אותו.

אני רק רוצה לחזק את דבר היושב-ראש, בנתון שלא אמרנו קודם, בכל הדיון הזה. כל כיתות הגן וכל כיתות בתי-הספר מלאים עד אפס מקום, לפי התקנים של משרד החינוך. מגיעה משפחה מתל-אביב להתאכלס באמצע השנה? אין איפה לשים את הילד. אין. פשוט. עד אפס מקום.

תודה. בבקשה.

אני רוצה להעיר פה בנושא הבטיחות. עם כל הכבוד לרותי, מקומות שישנם מנופים ויש חשש מעל גני הילדים, אנחנו לא מפעילים את המקום הזה. נושא הבטיחות, ברשותכם, אני מתעסק בזה הרבה מאוד שנים. אנחנו עובדים עם יועצים חיצוניים, אנחנו בקשר בבטיחות עם מחוז המרכז. מקומות שישנם גני ילדים קבע, ויש סכנת מנוף, הגנים האלה סגורים. בסיום הבנייה אנחנו פותחים אותם מחדש. אנחנו מודעים לכל נושא הבטיחות בצורה יוצאת מן הכלל.


מתחמים של קרוואנים, שבזמנו לא דרשו מאיתנו את המיגון, אנחנו בנינו מרחבים מוגנים בכל מתחם כזה. המרחבים הם על-פי התקן של הג"א, הם גם משמשים כגני ילדים וגם נותנים תשובה לילדים שנמצאים מסביב. אני חייב להצדיק את רותי, שציינה לגבי רח' יוני נתניהו, הסבה את תשומת לבנו, ובאמת בנינו מרחב מוגן רציני שנותן מענה למקבץ הזה. אנחנו מודעים לבטיחות בצורה יוצאת מן הכלל, עובדים עם כל הגורמים. אין דבר כזה, זה האחריות שלנו, זה בטיחות של הילדים. אנחנו עושים הכל, על-מנת לעמוד בסטנדרטים הנדרשים.


יחד עם זאת, כשאתם נכנסים לשכונה שנמצאת בבנייה, זו בעיה מסובכת. הגישה לבית-ספר נתן יונתן החדש, שפתחנו..

אל תאכסנו שכונות שיש בעיה בטיחותית.

בסדר, אבל אי-אפשר לעצור ולהגיד שבונים בניין לארבע שנים או חמש שנים. זה לא עובד כך. אנחנו עושים הכל על-מנת לתת מענה בטיחותי בצורה מכובדת. גם המנכ"ל הזכיר את נושא נתן יונתן. ישנם תחומים בתוך בית-הספר שנסגרו, שילדים לא עוברים אותם. אנחנו מודעים לנושא הבטיחות ונותנים את מלוא תשומת הלב ופשוט שלא יצא כאילו עיריית פתח תקווה לא אחראית על הבטיחות. חד-משמעית כן, היא עושה את זה כהלכה.

אני רוצה להוסיף כמה משפטים.

כן.

קודם כל, אפשר לבוא ולהבין מתוך הנתונים שצריך לבוא ולבדוק מבחינת ועדה בין משרדית את כל נושא ספר התדריך, לבוא ולהסתכל עליו, לראות בעצם איך ספר התדריך ממליץ לשכונה כזאת לעשות 46 גנים, כשבפועל אנחנו הגענו ל- 62 ואנחנו מגיעים לזה, אז זה שווה שהוועדה תבקש.

אתם ביקשתם?

אנחנו לא ביקשנו. אבל אם אנחנו כרגע נמצאים כאן בוועדה, אז אני חושב שזה המקום לבקש. זה לא ועדה שלנו, זו ועדה שלכם, בין משרדית. זה דבר אחד.


דבר שני, אתם רואים שבפתח תקווה יש קצב ביקוש מואץ של נדל"ן. יש אלפי יחידות דיור, יש עשרות אלפי תושבים שמגיעים. שמעתם את משרד החינוך שאומר שיש צרכים שלא 4,500 והאוצר מקצה 1,600. אז דווקא אולי זה המקום, אנחנו לא האוצר, אבל אולי זה המקום לבוא, או שיגדילו להם את התקצוב, או לחילופין, שיבואו וייתנו איזו שהיא העדפה לפתח תקווה, כי מה לעשות, יש פה קצב בינוי מטורף והדבר השלישי, הייתי כן מאוד מאוד מבקש שגם חברי הוועדה ילכו ויבדקו מה לגבי הבינוי של הטרום טרום חובה, והטרום חובה גם. כי צריך לבוא ולהבין שבעצם מכל הגנים וכל הדברים האלה שדיברנו, אם נעשה באיזה שהם מספרים גדולים, בערך שני-שליש הרשות המקומית לא חייבת ושני שליש, הרשות המקומית נותנת כי היא חושבת שזה נכון, כי זה מדיניות, כי צריך לתת לילדים וזה הכל בסדר וכולנו מסכימים ואנחנו גם בעד הדבר הזה. רק צריך להבין, שצריך לעשות התאמה גם של התקציב וגם של הביצוע. לא בכדי אנחנו הולכים לקחת הלוואה שכל כולה, לטובת בינוי של מוסדות חינוך. אז אם בנושא הזה גם נצליח, גם לקבל עוד משאבים, אז דיינו.

ואני אומר עוד דבר, כמו שאמרתי קודם – כל מה שיוחלט וכל יועץ שיובא וכל דבר, הן ובעיקר בבטיחות של ילדים וכל דבר שיוחלט, אנחנו נהיה מוכנים גם לממן אותו וגם לעשות בדיוק בהתאם להמלצות שהוא יגיש לנו.

כמה קבלנים בונים באותה שכונה? זה קבלן אחד?

לא לא לא. עשרות רבות. אני רק אגיד, אפרופו, עוד משהו על תכנון ועל בינוי ואמרת אולי שכן יבואו או שלא יבואו. סירקין, בסיס המחנה סירקין, מה שהמדינה רוצה לפנות ויש שם מה שנקרא את היחידות הכי ביטחוניות והכי מובחרות של צה"ל ושל המדינה. רוצים לפנות את הבסיס הזה ורוצים שאנחנו נבנה, שייבנו שם 12,000 יחידות דיור. 12,000 יחידות דיור. צריך להבין שכל העיר עוד השרון, היא 12,000 יחידות דיור. והלך ראש העיר לוועדה המחוזית והסביר למה הוא לא רוצה 12,000. למה הוא ביקש להוריד את זה ל- 6,000, ל- 7,000, ל- 8,000. כי העיר כרגע באמת לא יכולה להכיל את הכמות הזאת. יש ביקושים אדירים. אז צריך גם לדברים האלה לתת, זה עוד נקודת מוצא.

טוב. תודה. רבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון בכמה נקודות. דבר ראשון, אני מציע שבעניין של התכנון, התכנון העתידי והמצב שיכולים להיתקע התושבים החדשים שנכנסים בעצם ומתייחסים באותם מבנים שבונים אותם בפתח תקווה, שגם יהיה להם מודעות על כך שתהיה ויכול להיות שתהיה להם בעיה בעניין החינוך, כי כמו שנאמר כאן, ברגע שאותם המוסדות הם מלאים בילדים לפי הקריטריונים של משרד החינוך, כל מי שיגיע וכל מי שייכנס, יהיה מצב שבעצם לא יקבל מענה חינוכי באותה שכונה ויצטרך למצוא פיתרון לעצמו, כמובן דרך אותם פתרונות שמקנה העירייה. זה בעניין הזה.


אני קורא כמובן גם לעיריית פתח תקווה וגם למשרד החינוך, לבנות את התוכנית האסטרטגית לכל אותן שכונות שאתם הולכים לבנות בפתח תקווה, שייתנו מענה חינוכי מסודר, שייתנו מענה חינוכי מסודר לכל מי שהולך להיכנס וגם שאותם קבלנים שבונים. הם גם חייבים להיות חלק מהעניין הזה.


אם והתושבים לא ידעו שהגיעה אליהם בעיה, הם צריכים להיות מודעים ושיהיה להם אפשרות להחליט בסופו של דבר אם להיכנס או לא. כי אנחנו נמצאים עכשיו במצב שאחרי שייכנסו אנשים, אנחנו נמשיך לקבל פה תלונות שאין להם פיתרונות חינוכיים. ואתם תגידו לנו – מה אנחנו יכולים לעשות? זו לא בחירה שלנו, הקבלן מכר את הדירה, האזרח קנה ורוצה להיכנס כמה שיותר מהר. בא אלינו לפיתרון חינוכי, אנחנו פה בבעיה, אין לנו כסף, אין לנו זה, אין לנו זה.

זה לא מה שאמרנו.

מה זאת אומרת?

כל מה שאמרת, זה ממש לא מה שאמרנו.

אם אני עכשיו עובר.

לא, צר לי שזה הסיכום שלך, כי זה לא מה שאמרנו.

תכף, עוד לא שמעת את הסיום.

לא, אבל אתה מסכם דברים, שתוכניות קיימות. אני לא מצליח להבין, מעכשיו, מה, נבנה רק גני חובה? וכל הילדים, אין ילד אחד שנמצא בבית. ילד אחד. אז איך אפשר? איך אפשר להגיד דבר כזה?

אז תגידו שאתם בונים רק גני חובה. זה בדיוק מה שיושב-ראש הוועדה אמר.

אני לא מצליח להבין מה שקורה פה.

תודיעו להם שיש רק גני חובה, שיעשו את השיקול אם הם באים להתאכלס.

יש פרוגרמה לכל שכונה חדשה.

אני חוזר ואומר, על כל אותם התכנונים של הגנים ושל מוסדות חינוך, של מבנים יבילים. התושבים החדשים שצריכים להיכנס לשכונה, חייבים להיות מודעים על מה שקורה בשכונה. ולא ביום שהם צריכים להיכנס, אלא לפני שהם רוכשים את הדירה. זה דבר ראשון וזה חייב להיות חלק מאותו הסכם שנותן קבלן, שבעצם לוקח מכם את הקרקע, דרככם, עם האישורים של התכנון והבנייה. זה עניין ראשון.


בעניין משרד החינוך, אנחנו כן מצפים שבסופו של דבר אתם תהיו חלק בלתי נפרד מכל אותן ועדות שמתכננות את השכונות החדשות ומתן הפתרונות שלכם למערכת החינוך של אותן השכונות. שלא יעלה על הדעת שאנחנו נמצאים במצב שההורים בעצמם צריכים להתחיל לחפש פתרונות וכמו שנאמר כאן – לטרום טרום חובה, או למצב שבמידה והכיתה מלאה ואין פתרון וצריך להביא אותו למקום אחר, על זה ההורים צריכים גם להיות מודעים.


בעניין אותם התכנונים העתידיים. גם כן. כל אותן ועדות ואנחנו גם נפנה לוועדות הבין משרדיות שאחראים על התקצוב של כל אותן המוסדות, שדובר כאן היום. לא יכול להיות שמתעלמים מהעניין הזה. רוצים שיהיו מבנים, רוצים שיהיה פיתרון דיור, צריך גם שיהיה פיתרון חינוך ואי-אפשר להפיל הכל על התקציב של העירייה, שהם יחפשו את הפיתרון בעצם בעצמם ואסור גם לברוח מאחריות. ואם צריך לדפוק על השולחן, צריך לדפוק על השולחן. ולעיריית פתח תקווה לא חסר משאבים ולא חסר כוח בשביל לדפוק על השולחן. אבל לבוא ולעצום עיניים על כך שיכול לקרות מצב בעתיד, והעניין הבטיחותי, אני אמרתי שאני קורא למשרד החינוך, דורש מכם, לעשות סיור בכל אותם המקומות ולא רק בפתח תקווה, גם במקומות אחרים, איפה שיש מבנים יבילים, בין שכונות הבנייה. כי חס וחלילה וייפול אותו מנוף על הגן, יהיה פה אסון חסר תקדים. ואי-אפשר לקוות לנס שלא יקרה כלום. חייבים להיות עם יד על הדופק על כל העניין הזה. זה בעניין של משרד החינוך, דיברנו, ועדה בין משרדית דיברנו. מודעות של התושבים דיברנו. וגם בעניין של התכנון העתידי של כל אותן שכונות, שוב, אני בא וחוזר, שצריך להיות תכנון כפוף לכניסה של התושבים לתוך השכונות החדשות ולא הפוך. זאת אומרת, זה שאתם תכננתם שב- 2012 יהיה כך כמות, ב- 2013 כמות נוספת וב- 2014, נשאלת השאלה האם זה בעצם נותן מענה לכמות האנשים שהולכים להיכנס לתוך השכונות. זה הדבר השני ואני גם קורא כמה שיותר מהר להוציא את הקרוואנים מהשכונות ולתת מענה של המבנים שהם מבנים קבועים. כמובן, זה גם בעניין של הממ"דים וכל מקומות הבטיחות. כי חס וחלילה ויקרה משהו, פשוט אתם תיכנסו לכאוס של חוסר שליטה בכל העניין הזה.


זהו, זה מבחינתי ואנחנו נעקוב אחרי העניין. תודה רבה, הישיבה הזאת נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30