ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 22/11/2011

שביתה פתוחה בבית הספר אלעזזמה א' ו-ב' במחאה על ליקויי בטיחות, תברואה ומחסור חמור בציוד חיוני

פרוטוקול

 
com_alex

2011-11-30Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 496

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ה בחשוון תשע"ב (22 בנובמבר 2011), שעה 09:30

סדר היום: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): שביתה פתוחה בבית הספר אלעזזמה א' ו- ב' במחאה על ליקויי בטיחות, תברואה ומחסור חמור בציוד חיוני

של חה"כ חנא סוייד
נוכחים
חברי הוועדה
אלכס מילר - היו"ר

טלב אלסאנע

מסעוד גנאים

חנא סוייד
מוזמנים
סלימאן אלעמור, מפקח כולל, מחוז דרום, משרד החינוך

חנן אפוטה, נציג משרד החינוך במ.א. אבו בסמה

תמיר כהן, גזבר המועצה האזורית אבו בסמה, מרכז השלטון המקומי

אביבית ברקאי-אהרונוף, סגנית היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד

עו"ד חן אביטן, היועץ המשפטי של המועצה – אבו בסמה

נעים גרביע, ועד הורים בית-ספר ואדי אלנעם

יוסף אלעזזמה, ועד הורים

אסמעיל אבו סלאח, ועד הורים

שמואל רום, יועץ שתיל

עו"ד ליאורה בכור, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

לורן פנריס, מנהל קשרי כנסת המרכז לדת ומדינה

נטע זלינגר, יועצת ועדת החינוך של הכנסת

רן כהן, חכ"ל – מרצה בי"ס למדיניות ציבורית, אוניברסיטה עברית
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
יונה, חבר המתרגמים בע"מ

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): שביתה פתוחה בבית הספר אלעזזמה א' ו- ב'

במחאה על ליקויי בטיחות, תברואה ומחסור חמור בציוד חיוני

של חה"כ חנא סוייד
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב לכולם. נפתח את ישיבת ועדת החינוך. אנחנו בתאריך 22.11.2011, כ"ה בחשוון תשע"ב. הנושא – הצעה לסדר היום (דיון מהיר): שביתה פתוחה בבית-הספר אלעזזמה א' ו- ב', במחאה על ליקויי בטיחות, תברואה ומחסור חמור בציוד חיוני, של חבר הכנסת חנא סוייד. פרוטוקול 496. אדוני, תפתח בבקשה.
חנא סוייד
בוקר טוב לכולם. ראשית כל, אני מודה ליושב-ראש הוועדה, לוועדה, על קיום הדיון הזה בהקדם. הנושא הוא נושא חשוב ונושא כאוב, שקשור במצב של בית-הספר, למעשה שני בתי-ספר, זה בית-ספר אחד שחילקו אותו לשני בתי-ספר. בסך-הכל, יש כ- 1,800 – 2,000 תלמידים שלומדים בשני בתי-הספר, כלומר מדובר בבית-ספר גדול. אני אוסיף ואומר שמדובר בבית-ספר שפועל ביישוב לא מוכר, בנגב. בית-הספר נקרא בית הספר אל עזזמה, ביישוב לא מוכר שנקרא ואדי אל נעם. הצירוף הזה של בית-ספר ויישוב לא מוכר הוא צירוף בעייתי, אין ספק. זה בעצם מכניס כבר בתחילת הדיון את האפשרות שבית-הספר ביישוב לא מוכר, לא יהיה מצויד ולא יהיה באותה רמה כמו בית-ספר ביישוב מוכר, ביישוב ותיק.

יחד עם זה, אני אומר, שכל בית-ספר חייב להיות ברמה סבירה של תפקוד ושל מצב פיסי, שיאפשר פעילות חינוכית סבירה ונכונה. אי-אפשר, בשום פנים ואופן, לנהל מאבק על קיום של יישוב מוכר או לא מוכר על הכרה בו או על אי-הכרה בו, על ייצובו או על העברתו, על גבם של תלמידים ועל גבי בית-ספר שחייב לתת את כל השירותים ולאפשר רמה סבירה של תפקוד לטובת התלמידים שלומדים בו.

הדבר גם נאמר, במיוחד לאחרונה, במסגרת פסק-דין של בית-המשפט העליון, בנושא מים. מים זה זכות בסיסית של אנשים, של אזרחים, של תושבים, ואי-אפשר להשתמש באספקת מים ככלי לחץ על תושבים ועל אזרחים, בשביל לקבוע עובדות של הכרה ביישוב או חוסר הכרה ביישוב. אותו דבר שנאמר לגבי מים, אפשר להגיד גם לגבי החינוך והזכות לחינוך. צריך לאפשר זכות לחינוך ברמה סבירה ונאותה, בכל מקרה ולא להשתמש בתלמידים כבני ערובה במקרה הזה.

אדוני היושב-ראש, אני מדבר על מצב של בית-ספר, כפי שתיארתי אותו, בית-ספר גדול, עם כ- 2,000 תלמידים, שני בתי-ספר, אבל הם צמודים, הם בקמפוס אחד, הם בקמפוס אחד. אז מדובר בשני בתי-ספר, בקמפוס אחד, של כ- 2,000 תלמידים, ללא חיבור חשמל. אמנם יש גנראטור, אבל תחשבו כמה גנראטור יכול לספק באמת חשמל, בהספק סביר ומספיק ל- 2,000 תלמידים.

אין דרך גישה לבית-הספר. אני מתחיל בשירותים הפריפריאליים, החיצוניים. חשמל, דרך גישה, שירותים. לפי התיאור, אני לא הייתי באמת שם, ואולי אני אבקש שאחת ההמלצות תהיה שהוועדה תבקר בבית-הספר, על-מנת לעמוד מקרוב על המצב שם. תתארו לעצמכם מצב שיש בו 2,000 תלמידים על כמה? שבעה-שמונה תאי שירותים. בנות לא יכולות להשתמש בשירותים האלו, מה זה, איפה אנחנו, ברואנדה? לא רוצה לנקוב בשמות של מדינות, לא רוצה להקניט אף אחד. אבל זה לא יכול להיות, זה לא מצב. כפי שאני הבנתי, זה מצב תת אנושי, של שירותים.

כמובן אי-אפשר לדבר על סידורי בטיחות בכלל. המבנים, מדובר במבנים יבילים, ישנים נושנים, שמתפרקים, שצריכים החלפה. אי-אפשר לתקן אותם. אז סידורי בטיחות אין בכלל, שלא לדבר על מגרשים ועל ספרייה. בית-ספר של 2,000 תלמידים עם שבעה-שמונה מחשבים שעובדים, בינתיים. זה מה שנשאר. כמובן תחשבו על פעילות סדירה של מחשבים עם אספקת חשמל מגנראטורים.

הצפיפות – נוראית. אנשים שם כמו סרדינים, התלמידים והתלמידות. פשוט מאוד, בשורה תחתונה, אני מדבר על מצב שהוא תת, לא רוצה להגיד תת אנושי, אבל תת חינוכי, בוודאי. אין שם התנאים המינימאליים ביותר, לקיום בית-ספר.

הרשות המקומית, שניתנה לה הסמכות לטפל בבית-הספר הזה, אבו באסמה, היא לא סוברנית שם, אבל נתנו לה את המשימה הזו, בקבלנות משנה, שהם יטפלו בבית-הספר הזה או בשנתי בתי הספר האלו. כמובן שהרשות המקומית היא כשלעצמה, ולצרכים שלה, אינה מתפקדת כראוי, על אחת כמה וכמה כשמדובר בקבלנות שניתנה או שזרקו עליה, שביקשו ממנה לבצע עבודה שלא בשטח שלה ושלא בתחום האחריות שלה. אז הרשות המקומית, אין לה יכולות, אין לה אפשרויות, אין לה ידע, אין לה יכולת לטפל. משרד החינוך, מצידו כאילו ברוך שפטרנו, יש אבו באסמה, דווקא התושבים אומרים – הלוואי ומשרד החינוך היה אחראי עלינו באופן ישיר. בתי-הספר במקביל, שמשרד החינוך מטפל בהם באופן ישיר, מצבם יותר טוב. ולכן, הם חושבים שהזיווג הזה, בין אבו באסמה לבין בית-הספר הזה, קודם כל הוא לא מקיים את המטרה שבשבילה הוא נעשה, והם גם חושדים שזה למעשה טומן בחובו איזה שהן מטרות זרות לעניין הזה.

סיכומו של דבר, אדוני היושב-ראש, מדובר במצב שאכן השביתה נגמרה, כי בכל-זאת ההורים רוצים שהילדים שלהם ילכו וילמדו ולו במצב הקשה ביותר, ולהם מגיע ולתלמידים מגיע כל הכבוד, על ההקרבה הזו שהם עושים בשביל ללמוד. אבל אנחנו, מחובתנו, כנציגי העם, ככנסת, לטפל במצב הזה ולהביא את התנאים בבית-הספר הזה או בשני בתי-הספר האלו, למצב של תפקוד סביר, אני לא רוצה להגיד מעולה ולא רוצה לדבר על רווחה חינוכית, אלא להביא את המצב של תפקוד סביר ונאות, כך שהתלמידים, התלמידות, מה הם עשו? למה צריך להעניש אותם? למה צריך לזרוק אותם למצבים בלתי אפשריים כאלו?

אנחנו חייבים להטיל את כל כובד משקלנו, אדוני היושב-ראש, בשביל לתקן את המעוות ואני אבקש שאנחנו גם נקיים, שהוועדה תקיים ביקור במקום, על-מנת שתעמוד מקרוב על המצב שם ותמליץ את ההמלצות המתבקשות. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה לאדוני.
חנא סוייד
סליחה, אדוני היושב-ראש, יש כאן נציגות של התושבים, של ההורים, שטרחו והגיעו לכאן, אני מברך אותם על הביקור שלהם כאן ומברך אותם בהחלט, על התפקיד החשוב ועל המאבק הציבורי שהם מנהלים, בשביל הבנים והבנות שלהם.
היו"ר אלכס מילר
תודה. ראשית, לפני שאני מעביר את זכות הדיבור. השלטון המקומי, מי מייצג כאן את היישוב?
חן אביטן
אני היועץ המשפטי של המועצה, ונמצא כאן גם גזבר הרשות.
היו"ר אלכס מילר
תודה.
קריאה
היועץ המשפטי בא לייצג את הוועדה בתחום של החינוך?
היו"ר אלכס מילר
סליחה, לא לא, סליחה.
קריאה
נכבד אותו, אבל.
היו"ר אלכס מילר
בסדר. ראשית, אני רוצה לברך כאן בוועדה את חבר הכנסת רן כהן, מוותיקי הבית, ברוכים הבאים.
רן כהן
חבר כנסת לשעבר.
היו"ר אלכס מילר
וכמובן, את הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, לחוג מדיניות ציבורית, ברוכים הבאים לוועדת החינוך.

בואו נשמע קודם כל, מה עמדת הרשות מבחינת כל אותן הסוגיות שעלו ומה בכוונתכם לעשות. אנחנו אחר-כך נעבור למשרד החינוך, גם נשמח לשמוע את ההורים הנמצאים כאן, אני מבין, ונציגי בתי-הספר גם. רבותיי, יש לנו בסך הכל 45 דקות לכל העניין הזה ולבסוף, נראה איך אנחנו נסכם את הדיון. בבקשה.
חן אביטן
נמצא כאן גם מר חנן אפוטה, שהוא מנהל מינהל החינוך במועצה. אני אגע בחלק מהדברים, אני בהחלט מסכים, המועצה מסכימה לחלק מהדברים שנאמרו על-ידי חבר הכנסת סוייד שהבהיר שהמועצה היא בעצם סוג של קבלן משנה. המועצה היא אכן סוג של קבלן משנה. המועצה בעצם התקשרה בהסכם עם משרד החינוך בשנת 2005, בספטמבר. לפי אותו הסכם, המועצה בעצם אמורה לספק שירותים, בין היתר, לאותו בית-ספר בעזזמה, שירותים שקשורים בחינוך, בלוגיסטיקה, בכל מה שקשור כדי שהתלמידים ישבו עם החומר. בתוך תחומי המועצה, אגב, למועצת אבו באסמה יש עשרה יישובים. בתוך היישובים הנ"ל יש גם בתי-ספר שנבנו ואפשר לראות את חלקם מסודרים ביותר, בתנאים מעולים ואני חושב שהדברים כבר ידועים.

הבעיה שניצבת כאן על השולחן, שמתייחסת לבית-הספר אל עזזמה, נראה לי שהיא לא בעיה פרטית רק של אל עזזמה, צריך לראות את הדברים באופן אמיתי ונכון. יש עוד בתי-ספר בפזורה, שמצבם דומה לזה שתואר והמצב הוא באמת פעמים שאינו בלתי נסבל. אין בכלל מחלוקת. לא הצפיפות ולא המבנים היבילים, ואין איש בחדר או כל בר-דעת שיכול לחלוק על הצורך של תלמיד במקום נאות כדי לקיים את חוק לימודיו. זה לא מתקיים, לא רק באל עזזמה. זה מה שחשוב לומר כרגע. יש עוד יישובים ואפשר שהדיון הזה יהיה רק דוגמה לנושאים ויישובים אחרים, בלתי מוכרים, כמובן.
היו"ר אלכס מילר
כשנגיע ליישובים אחרים, נדון בכך.
חן אביטן
לא לא, אבל אפשר שזה יהיה נושא, זה מורכב גם מנושאים אחרים.
היו"ר אלכס מילר
תשמע, אני מציע. אתם תיקחו את האחריות על היישוב שלכם. כשאנחנו נדבר כאן על יישובים אחרים, אז אנחנו גם נבדוק כל אחד ובנפרד. אנחנו גם יכולים לדבר באופן כללי, על המצב הבעייתי של מערכת החינוך, לא נצא מכאן. בואו תתמקדו. תראו, יש לכם, בוא נתחיל כך – התקציב שמיועד למערכת החינוך, לפי חוק שחוקק כאן בכנסת זה תקציב קבוע שאתם לא יכולים לגעת בו מבחינת כל העניין, הוא לא גמיש. התקציב הועבר, השאלה מה קורה מבחינת ההקצאה בעצם, האם קיימת הקצאה בכלל במועצה, לעניין של השיפוצים לעניין של הבינוי ולעניין של בטיחות. ואיפה אנחנו עומדים בדברים האלו.
חן אביטן
למועצה יש בהחלט את הניסיון, היכולת וההיכרות, גם עם הנושאים שנדרשים גם עם האוכלוסייה. לא בכדי הדברים האלה באמת צורפו למועצה, כי בחלקה של אוכלוסיית הפזורה, מדובר פה באוכלוסיית יעד שאמורה בעצם להצטרף ליישובי המועצה או שיוקם יישוב עבורם והיישוב יצטרף כאחד מיישובי המועצה. כלומר, זה לא שחיפשו מועצה וקבעו דווקא את אבו באסמה. יש פה עניין.

יש בעיה אחת והבעיה קוראים לה תקציב. ותכף הגזר יפרוט לסכומים, אבל אני יכול לומר שיש כאן סדרת מכתבים ופניות למשרד החינוך, למר דקאלו, ולמר איציק תומר, ולמר צרפתי, האנשים שפועלים, האנשים שאמונים על נושא התקציב. אנחנו שבים ופונים – אנא, העבירו תקציבים. האנשים האלה סיירו בשטח, האנשים סיירו בשטח, ראו את הצרכים והכירו בהם.
היו"ר אלכס מילר
אתם מבחינתכם, את התקציבים שמיועדים למערכת החינוך.
קריאה
פר-תלמיד.
היו"ר אלכס מילר
לא פר-תלמיד, לפי הצו, לפי הצו 7ב' שאנחנו מאשרים כאן בוועדת החינוך, על "יחדים" בין שלטון מקומי לבין מערכת החינוך, אתם מעבירים כסדרם?
חן אביטן
אנחנו מעבירים יותר מזה.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, טוב. משרד החינוך, מי נמצא כאן?
סלימאן אלעמור
אני מפקח משרד החינוך. אני אתייחס פשוט מאוד לעניין של השביתה ושל שני בתי-הספר הללו, כי אם אנחנו נדבר על כל המגזר, יש כל מיני נושאים נוספים.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, שביתה זה התוצאה.
סלימאן אלעמור
השביתה, לשמחתי, הסתיימה למחרת בבוקר, בכך שאנחנו הגענו יחד עם המועצה, יחד עם הקבלן, לבתי-הספר, יחד עם ההורים, ועד ההורים, הסתובבנו שם ועשינו בדק בית וכמעט 80% מהדברים שסימנו אותם ההורים, היום הם בעשייה ונעשו והמחוז נכנס למתווה פעולה ממש בכך שהוא גם עושה בקרה על המועצה, על העשייה שלה בתוך שני בתי-הספר האלה ואני מבקש כאן לציין נקודה מסוימת. בתי-הספר, גם אלה שנמצאים בפזורה, הם בחסות המועצה אבו באסמה, כי היא גם לקחה על עצמה שהיא תפעל מול בתי-הספר האלה ואנחנו, כמשרד החינוך, כל תקציב שמגיע לבתי-הספר האלה, מעבירים אותו ישירות לאבו באסמה וזה היה הסכם. אז מבחינה מוניציפאלית, מבחינה ניהולית ומנהלית כזאת, האחריות היא של אבו באסמה ואני חושב שצריך פה גם להבדיל בין אחריות המשרד לבין אחריות של המועצה. כל הליקויים שצוינו שם, אני מציין פה שהם באחריות הבלעדית של המועצה.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו לא נתעסק פה בפינג-פונג מי אחראי. בסופו של דבר, תראה, אני אגיד לך מה יכול לקרות. בסופו של דבר, חס וחלילה איזה שהוא משהו. תראה, בוא נפריד. אני כרגע, מה שמעניין אותי יותר זה עניין הבטיחות. חס וחלילה ומשהו יקרה, אתה חושב שאנחנו נלך למועצה? אנחנו נלך למשרד החינוך. אתם לוקחים אחריות מלאה על החינוך של ילדינו. אז מה שאני מציע, באמת, תנו לי בבקשה את פירוט כל מה שקשור לנושא של הבטיחות, עניין של הציוד זה גם באחריותכם מבחינתי, מכיוון שאם לא יהיו הדברים שבעצם משרד החינוך קובע שצריכים להיות בכל בית-ספר, אז הילדים לא יקבלו חינוך שאתם בעצם קבעתם שהם צריכים לקבל. אז בואו נתקדם אחד-אחד, תתחיל בבקשה מבטיחות, מה ההסדר ולאן בעצם, מה היעדים שלכם, תוך כמה זמן אתם מגיעים למצב שאין סכנת בטיחות לכל אותם ילדים הלומדים בבית-הספר. זה דבר ראשון ואחר-כך נראה.
סלימאן אלעמור
אני חושב שעכשיו, כשהילדים שם, אין להם סכנת בטיחות מאחר ואיש הבטיחות שלנו מהמשרד, האחראי על הבטיחות, הוא סייר בבית-הספר ונתן OK לפתיחת בית-הספר ומאחר ולאחר תיקון הליקויים, שתוקנו על-ידי המועצה. אז זה פועל עכשיו כך ואני חושב שממש במהלך שבוע-שבועיים מסתיימת כל העבודה וכלל העבודה בנושא של הליקויים.
היו"ר אלכס מילר
OK. מה הלאה? כל שאר הדברים – ציוד, מה שצריך להיות.
חנן אפוטה
אפשר להוסיף?
היו"ר אלכס מילר
רגע. מה אתה אומר?
סלימאן אלעמור
עוד פעם, הציוד ואספקת הציוד וכל הדברים האלה, שאנחנו מעבירים את התקציבים למועצה, היא צריכה לספק את הציוד שהוא חיוני לבית-הספר, אבל אני צריך לציין פה נקודה של מחשוב ותקשוב בתוך בית-הספר. בתי-הספר האלה נבחרו השנה כבתי-ספר לתקשוב של המאה ה- 21.
קריאה
בתוכנית הלאומית?
היו"ר אלכס מילר
תוכנית התקשוב?
מסעוד גנאים
כן. הם נכללו.
היו"ר אלכס מילר
אז יהיו מחשבים, אתה אומר.
קריאה
מחשבים למורים.
סלימאן אלעמור
כל מורה יקבל, מה זה, זה כלי, אומר כך, כל מורה מקבל מחשב, ואנחנו הולכים לתוך בית-הספר כך שהמורה מעביר את השיעורים שלו בצורה טכנולוגית, יחד עם כל כיתה שהיא, שם יהיה מקרן ומערכת תקשוב בתוך הכיתה וזה לא חשוב אם זה באבו באסמה ואם זה ביישובים אחרים. כל בתי-הספר, אני יכול לציין במגזר, כמעט 100 ומשהו בתי-ספר, נכללו בתוכנית הזאת.
היו"ר אלכס מילר
מה עם תאורה?
חנא סוייד
זה לא קצת סוריאליסטי, העניין הזה? סוריאליסטי.
קריאה
אם אין חשמל, מה עוזר המחשב?
חנא סוייד
המאה ה- 21, עם מבנים יבילים מתפרקים, עם תקשוב ומחשוב?
סלימאן אלעמור
לא כל היבילים שם.
חנא סוייד
תראה, זה מייד הביא לי את הרעיון או את התמונה של אדם שעומד על ראשו. זה סוריאליסטי. בסדר.
סלימאן אלעמור
אנחנו, כמשרד החינוך, גם מתקצבים מבנים יבילים וכשרואים שיש, חיוני ויש צורך לאיזה שהוא מבנה יביל בתוך בית-הספר, אפילו שהוא בית-ספר לא מוכר וכל הדברים האלה, אנחנו כמשרד, לא מעניין אותנו.
היו"ר אלכס מילר
זה לא חדש שביישובים, איך שקראת להם, לא מוכרים, גם ביו"ש, דרך אגב, הפיתרון הוא מבנים יבילים. דרך אגב, אני אשתמש בביטוי הזה, מעתה והלאה. לא מוכר.
מסעוד גנאים
לא מוכר זה לא ביטוי של חבר כנסת, זה הממשלה.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, אני אאמץ.
סלימאן אלעמור
אני יכול לציין שהיום יש לנו תקציב ליביל או שניים, לבתי-הספר האלה, אבל לצערנו לא יכולים לשים אותם בתוך האזור שם, בגלל גורמים שונים, שהם משרד הפנים, משרד הרשות להתיישבות הבדואים שם, שהם מונעים מאתנו.
קריאה
למה? תסביר לנו את זה, זה מאוד מעניין. תסביר, זה לא ברור.
היו"ר אלכס מילר
סליחה, אתה רוצה לשבת במקומי, אדוני? אתה רוצה לשבת כאן? לא צריך לנהל כאן אותי. בבקשה.
סלימאן אלעמור
אנחנו, כשנקבל אישור ממשרד הפנים עוד פעם ואישור מהרשות להתיישבות, אין לנו בעיה לתת שני יבילים או יביל לבתי-הספר, כתוספת למה שיש שם. אני אומר את זה בוודאות.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל אדוני, ידוע לך שלפי החוק, התקציבים שמיועדים לחינוך, המשרד יכול להעביר אותם ישירות, לא צריך לעבור דרך משרדים כאלו ואחרים. הכספים שמיועדים.
סלימאן אלעמור
מאחר ומדובר במבנים בלתי חוקיים, מאחר ומדובר באזור בלתי חוקי, על-פי הסעיפים של משרד הפנים ואני לא יכול עכשיו להסביר במקומם, היו יכולים גם להגיע לכאן ולהסביר את העמדה שלהם, אי-אפשר לקבוע שם איזה שהוא מבנה קרקע מיועד למדינה.
היו"ר אלכס מילר
הבנתי אותך. טוב. ההורים, יש לנו כאן הורים? בבקשה.
אסמעיל אבו סלאח
אני יושב-ראש ועד הורים בית-ספר א' של אלעזזמה. מה שרציתי להגיד, באמת, כל מה שדיברו פה, זה נכון אבל זה הרבה יותר גרוע אפילו ממה שתיארו. המצב, אני מזמין מי שרוצה פה מהוועדה, שיבקר בבית-הספר. בית-הספר הזה לא מתאים בכלל לחינוך. אני מכיר בתי-ספר, זה בית-ספר שלא עבר הרבה זמן שיפוצים. מה שדיברו, אני אומר, יותר גרוע, במדינת ישראל לא צריך להיות דבר כזה. אני לא חושב שראיתי בית-ספר בעולם, בצורה כזאת, מבחינת צפיפות, מבחינת רמת החינוך בבית-הספר, מבחינת ההישגים בבית-הספר ואני לא יודע, אף אחד לא מעניין אותו מהמצב הזה. אני לא יודע מי צריך לטפל בכל הדברים, אבל זה מצב בלתי נסבל. אנחנו צריכים להשבית בית-ספר בשביל שיוסיפו לנו עוד תא שירותים בבית-הספר או שצריך להשבית בית-ספר בשביל שיתקנו חלונות? אנחנו צריכים להשבית בשביל שיסדרו חלונות, דלתות? זה מצב, אני חושב שזה מצב שאיננו מקובל בשום מקום בעולם. יש תקופת שיפוצים שמועצה צריכה לצאת לא בתקופת הלימודים, בתקופת החופשות, ולעשות שיפוצים. זה כמו שנהוג בכל העולם, לא באמצע שנת הלימודים ואנחנו צריכים להשבית את בית-הספר, בכדי שיסדרו לנו את מה שנדרש.

אני חושב שמצב בית-הספר וככה גם רמת ההישגים, ורמת החינוך בבית-הספר הזה, אף אחד לא מעניין אותו. משרד החינוך פעם זורק על אבו באסמה, על המועצה, ופעם המועצה זורקת על אבו באסמה. חסרות כיתות בבית-הספר, כיסאות, ציוד. אני אומר עם כל הכבוד, אבל זה בכלל מצב בלתי נסבל ואני מזמין אתכם גם לבקר ולראות את המצב.
מסעוד גנאים
האם זה המצב עד עכשיו או יש משהו שתוקן אחרי השביתה.
אסמעיל אבו סלאח
יש הבטחות, כל הזמן הבטחות. אבל אתה יודע, השבתנו את בית-הספר, הכניסו קבלן שיתחיל לשפץ. אני לא יודע איפה הוא יתחיל ואיפה יסיים. בית-הספר במצב בלתי נסבל. אני לא יודע, התחילו נכון בשיפוצים, כל מיני דברים שאתה יודע, זה להפעיל שירותים, ברז שבור או שיתקן דברים כאלה, אני לא יודע אבל איפה יסתיים השיפוץ. יש חלונות שצריך לתקן, יש תקרות שנוזלות מים, רצפות קרועות. זה דברים שהם מצולמים, אני לא מספר פה דברים מהדמיון. הכל מתועד, הכל קיים. ואנחנו כבר כמה חודשים בהתכתבות עם המועצה. יש לנו מכתבים על הדברים הללו עוד מחודש יולי, על כל הדברים, על כל הליקויים. שלחנו מכתבים למועצה, למשרד החינוך, אף אחד לא ענה. עד שלא השבתנו את בית-הספר, באו החבר'ה שיושבים פה ואז אומרים, אז איפה כל ההתכתבות שלנו? כל המכתבים שהזמנו את המועצה, שהזמנו את כל העולם. אף אחד לא התייחס, כל עוד שלא השבתנו את בית-הספר. אני לא חושב שבעידן שלנו, היום, צריכים בכדי לתקן חלון, צריך להשבית בית-ספר.
היו"ר אלכס מילר
תודה. תודה. חבר הכנסת גנאים, בבקשה.
מסעוד גנאים
תודה, אדוני היושב-ראש. תחילה, אני גם מצטרף בברכות לוועד ההורים ולכל האורחים. אני חושב, אם המצב שתיארו ועד ההורים ושלחו לנו מכתבים על המחסור בכיתות לימוד, שירותים וכל הדברים האלה. אני חושב שתי נקודות בסיסיות, לפי דעתי, שצריכות לצאת מהוועדה. אחד – חינוך זה דבר בסיסי. אם הכפר הוא לא מוכר, זכותו של האדם, הבסיסית, לחינוך, היא מוכרת. זה אחד. שניים – אי-אפשר לדבר על עשייה חינוכית, לימודית, הישגים, בלי התנאים הבסיסיים. בלי אקלים ואווירה שהיא חינוכית, שהיא בטוחה, שיש בה את העניינים הבסיסיים, אי-אפשר לדרוש מבית-הספר לקיים אפילו לימודים.

ידידי אסמעיל אמר שבעולם, בישראל הכל קורה, יש, גם בישראל, בכל העולם אין הייצור הזה, המוזר, של כפר בלתי מוכר. מה זה בלתי מוכר? מושג כזה יש רק לצערי הרב בישראל. גם בישראל, כב' המפקח שאני מאוד מכבד, אני יודע על תוכנית התקשוב הארצית והלאומית. אבל איך אפשר לקיים אותה אם הדברים הבטיחותיים, התברואתיים, הבסיסיים, לא קיימים. אם אין כיסא לתלמיד, איפה הוא ישב? מה יעשה עם מחשב? ילך תחת איזה עץ?
היו"ר אלכס מילר
אתה רוצה להכיר ביישובים?
מסעוד גנאים
בטח.
היו"ר אלכס מילר
כן?
מסעוד גנאים
בטח, אני מציע להכיר ביישובים האלה. זו הדרישה שלנו.
היו"ר אלכס מילר
אדוני, אני אתך אם אנחנו מספחים גם את כל היישובים ביו"ש.
מסעוד גנאים
מה הקשר בין יו"ש לבין זה? יו"ש, אלה שטחים כבושים, עזוב אותך. משם, אני אשמח שתצא משם ונקבל אותך בכפרים הלא מוכרים.
היו"ר אלכס מילר
תודה.
מסעוד גנאים
אז אני מקווה שתצא קריאה מהוועדה, שאכן לספק את התנאים הבסיסיים לבתי-הספר האלה.
קריאה
בגדה המערבית, יש סיכוי שיכירו בהם, לפני שמכירים ביישובים שקיימים עוד מלפני קום המדינה.
היו"ר אלכס מילר
חנא, בבקשה.
חנא סוייד
לא ירחק היום שבו גם יגיד לך – בסדר, כן, אנחנו מסכימים.
קריאה
לבקש שוויון.
טלב אלסאנע
יש מצב, אני מכיר את האנשים שנמצאים פה, אני גם מכיר את העשייה שלהם, גם ועד ההורים, שלדעתי שנים הוא גרם לאחד הגורמים העיקריים שבית-הספר הוקם וגם התפתח ולמרות המציאות הקשה.

אחד הדברים הוא חלוקת התפקידים, מי אחראי למה. הרי אנחנו גם רואים את זה, כאשר המועצה האזורית אבו באסמה אומרים – אנחנו בסך-הכל התקשרנו בהסכם, אנחנו לא אחראים, אנחנו בסך-הכל עושים טובה כאילו. משרד החינוך אומר – אנחנו מעבירים להם תקציבים ואנחנו סיימנו את האחריות, מילאנו את תפקידנו ואת אחריותנו בתחום הזה.

לדעתי, היושב-ראש, אל"ף, חינוך זה באחריות משרד החינוך. חינוך זו זכות ולא טובה ולא חסד, זו חובה של המדינה כלפי התלמידים ומדברים על חינוך, זה לא רק כיתה ושולחן וכיסא, חינוך זה הכל. גם האווירה, גם הנגישות לבית-הספר. לכן, הגיע הזמן וגם יש החלטה, ולדעתי, סוכם עם משרד התחבורה שהמועצה האזורית אבו באסמה תבצע את החיבור של בתי-הספר האלה, גם לכבישי גישה וגם לרשת החשמל. וגם תוקצב בחלקו. אינני מבין מדוע זה מתעכב, למה זה לא נעשה עד היום. יש החלטה של בג"צ, בעניין הזה. וגם עד היום לא קוימה.

לכן, את הדבר הזה, הבסיסי, שאני חושב שדובר רבות לגביו, הגיע הזמן לבצע אותו. בית-הספר קיים, זה לא מקימים בית-ספר שהוא לא קיים, בית-ספר קיים והתלמידים נמצאים. לכן, צריך לספק אווירה ואת התנאים הבסיסיים, גם מבחינת כביש גישה, גם מבחינת חיבור לרשת החשמל ויש החלטה וגם מבחינת היתרי הבנייה. אני חושב שגם קוימו הדרישות מבחינה תכנונית, לקיים את החובה הזו ולכן אין סיבה לא לחבר את בתי-הספר, שניהם, גם לכביש גישה וגם למערכת החשמל.

הדבר הנוסף הוא עניין של מידת המחויבות של המועצה האזורית אבו באסמה לגבי בתי-הספר האלה, וכל בתי-הספר ביישובים הלא מוכרים. או שאתם לוקחים את זה על עצמכם ומקיימים את החובה עד הסוף, או שאתם אומרים – אנחנו לא יכולים, לא רוצים, תודה. שתהיה כתובת. שמשרד החינוך יישא באחריות. אבל אי-אפשר לפטור אותו מאחריות – אנחנו מוכנים לקחת אחריות על בתי-הספר, מצד שני, אנחנו – אונסים אותנו, כופים עלינו. או שאתם לוקחים את זה ומנהלים את זה על הצד הכי טוב, ואתם יודעים לעשות את זה, בכמה יישובים כבר יש בתי-ספר תיכוניים שאני ביקרתי בהם וזה דבר מבורך, אבל אני גם ביקרתי בבית-הספר של אל עזזמה ואני ראיתי איך עושים הפרדה בין שני בתי-ספר, על-ידי חומה. אי-אפשר לפתור בעיות על-ידי חומות, בתוך המבנים. זה מלאכותי, זה פיקטיבי, זה לא נכון. וגם מבחינת הצורה, זה נראה מכוער מאוד. אם מקימים בית-ספר, אז להקים אותו איך שצריך ולספק את השירות בצורה הנכונה. לדעתי, אין מגבלה, לא מבחינת החוק, לא משום דבר. יש רק רצון ומאמץ, ולא צריך לאלץ אותם להשבית את המערכת, כדי להתעורר.

אני שמתי לב, היושב-ראש, למה פותרים בעיה אחרי שביתה? אם פתרו אותה אחרי שביתה, יכלו לפתור אותה לפני השביתה.
היו"ר אלכס מילר
זה חדש לך, אדוני?
טלב אלסאנע
לא. הרי אם יכלו לפתור אחרי, הרי יכלו לפתור אחרי. אז למה מאלצים להגיע לשביתה, על-מנת להתעורר? למה אי-אפשר להתעורר קודם לכן ולחסוך את השביתה ואובדן שעות חינוך יקרות?
היו"ר אלכס מילר
טוב. שמואל, בבקשה.
שמואל רום
שלום, אני מייצג כאן את פורום החינוך הערבי בנגב, שאני מלווה אותו כיועץ. אני רוצה לציין מספר דברים. אל"ף, מדובר בשני בתי-ספר וב- 14 גנים, במתחם מאוד צפוף. בתי-הספר האלה, אנחנו מלווים אותם כבר יותר מעשר שנים, ויש לנו התכתבות. אני הבאתי לכאן ועל השולחן פרשתי, על-מנת שכל מי שיירצה יוכל להציץ, התכתבות מיולי 2007, יולי 2008, ספטמבר 2008, ספטמבר 2009, ספטמבר 2010. בכל אחד מהשלבים האלה, אזהרות לקראת תחילת שנת הלימודים, אנא, מכתבים ליולי תמיר, שרת החינוך מלפני חמש שנים, וכיוצא בזה, השבתות מלפני חמש שנים ומלפני ארבע שנים, כשכל הסיפור הזה, שנה אחר שנה, אנחנו דורשים וחוזרים ודורשים שיטפלו בדברים אלמנטאריים. אני מזכיר לחברי הכנסת וליושב-ראש הוועדה, הכביש, כביש הגישה לבית-הספר הזה, אמור היה להיסלל על-פי התחייבות של המדינה לבג"צ, כבר מזה זמן. השלב הראשון היה אמור להסתיים בשנה הנוכחית, 2011, זה לא קורה. בית-הספר היה אמור להיות מטופל על-ידי המועצה באופן מלא. המועצה לא יכולה להציג את עצמה כקבלן שיש לו אחריות חלקית לבית-הספר. אנחנו לא מקבלים את הטענה הזאת מהחל ועד כלה, ולהפך. דווקא מתוקף העובדה שאין שם מועצה שמטפלת בסביבה, המקום הוא שטח גלילי, על המועצה מוטלת אחריות יותר גדולה מאשר מועצה עירונית רגילה ודווקא בגלל התנאים המיוחדים והקשים של בית-הספר הזה והיעדר המים והיעדר החשמל והיעדר הפתרונות האחרים, היה מצופה שהמועצה תעשה את מה שנדרש ואף מעל לנדרש.

אני רוצה לרדת לפרטים, לרגע. אל"ף, לא ייתכן בשנה הנוכחית, שבית-ספר של 850 תלמידים עם תשע עמדות מחשב, בית-ספר של 930 תלמידים עם 20 עמדות מחשב, זה מצב שהטענה על המאה ה- 21 היא כמעט מצחיקה. אנא, תנו לנו את הסטנדרטים של המאה הקודמת, של סוף המאה הקודמת, נסתפק בזה. לא יכול להיות ומכתבים ועוד מכתבים לסמי קפלן ולעופר רימון ולמנכ"ל המשרד ולאבו באסמה, אי-אפשר שהמשרד יטען שזה אחריות של אבו-באסמה. מחשבים זה אחריות מלאה של המשרד, הוא זה שמספק אותם. לא יכול להיות ואין מקום שבית-ספר יפעל ברמה הזאת של התחזוקה ושל הטיפול ופעם אחר פעם הפניות נשמעו, המערכת מסרבת לטפל בבית-ספר.

המפקח של בית-הספר ככה רמז בעדינות, שיש דברים שהרשות להתיישבות הבדואים לא מאפשרת לעשות – להקים מבנים חדשים, להבטיח שירותים נוספים, להגדיל את בית-הספר כמו שראוי להגדיל אותו. למשל, איך יכול להיות שבית-ספר שכולל 1,700 תלמידים בערך, של כיתות א' עד ט', אין בו חדר טבע מסודר? איך יכול להיות כדבר הזה? אין בו מעבדת מדעים מסודרת, שאמורה לתת לכיתות ו', ז', ח', ט', תשובות ענייניות לכימיה ולמדע וכו' וכו'. איך יכול להיות כדבר הזה? לא ייתכן.

והאמירה שלנו, בצורה מאוד, ומדובר גם על כיתות, מדובר גם על כיתות של חינוך מיוחד שהן בתנאים בלתי נסבלים. מדובר על מגרשי משחקים ברמה הבסיסית. מדובר על חצר מטונפת והכי חמור, לטעמי, ואני רוצה להגיד בצורה הכי גלויה – אנחנו הסתובבנו שם קבוצה של פורום החינוך הערבי בנגב, פשוט קיבלנו תחושת גועל ממה שראינו שם בשירותים. תחושת גועל עמוקה. צואה מפוזרת על הרצפה, באופן שאף אחד מהנוכחים כאן, לא נכנס לחדר כזה כדי לעשות את צרכיו או לשום מטרה אחרת.

והדברים האלה הם בלתי נסבלים. אי-אפשר לקבל את התירוץ שהמועצה אחראית, שהמשרד אחראי ואי-אפשר לקבל את ההתחמקות שלהם, קיבלנו היום מכתב מדלית שטאובר, מנכ"לית המשרד, שאומרת – המועצה אחראית. אנחנו לא מקבלים את הטענה הזאת יותר. אנחנו לא מקבלים את ההתחמקות הזאת יותר, היא בלתי נסבלת. אין לקבל אותה ואין דרך לקבל אותה. ברמה של התחזוקה שבית-הספר הזה נמצא, שר החינוך היה צריך להתערב, מנכ"ל משרד החינוך היה צריך להתערב, כל הגורמים היו צריכים להתערב כדי לפתור את הבעיה, הם יודעים, הם קיבלו על זה חומר מסודר. לא ייתכן שתהיה התעלמות מזה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. עוד מישהו? גברתי, בבקשה.
אביבית ברקאי
תודה, אדוני היושב-ראש. אני מהמועצה לשלום הילד. רק ברשותך, אנחנו קיבלנו פניות גם ממקומות אחרים של המגזר, התמונה שהצטיירה כאן, אדוני, והתיאורים שנשמעו כאן, הם בעצם תיאורים ותמונה מדויקת של פניות אחרות שקיבלנו גם ממקומות אחרים ובתי-ספר אחרים של המגזר וכשפנינו למשרד החינוך בעניינם, קיבלנו תשובה, שוב, תשובה זהה גם לתשובות שנשמעו כאן. משרד החינוך מפנה את העניין לרשות המקומית, כפי שנאמר לנו כאן על-ידי מנהלת מחוז חיפה, למשל במקום אחר, האחריות לנושא הבטיחות במוסדות החינוך ולתיקון ליקויי בטיחות חלה על הרשות המקומית וכמובן כשפונים לרשות המקומית, אז היא מפנה בחזרה למשרד החינוך, בין אם בהיעדר תקציב ובין אם מטעמים אחרים. אנחנו סבורים שצריכה להיות כתובת אחת ברורה שתיתן מענה לאותם מפגעים בטיחותיים ותברואתיים, באמת מאוד מאוד חמורים, שהתגלו בבית-הספר הזה ובבתי-ספר אחרים ולא ייתכן שבינתיים, בגלל הפינג-פונג הזה בין הרשויות השונות, הילדים הם אלו שנופלים בין הכיסאות, לפעמים גם תרתי משמע.
היו"ר אלכס מילר
תודה, גברתי. עוד מישהו? בבקשה, אדוני.
יוסף אלעזזמה
קודם כל, תודה לוועדת החינוך, ותודה לחבר הכנסת. אני מוועד ההורים ו-ועד המקום. אנחנו מאשימים את משרד החינוך בבעיה של הילדים. בית-הספר שלנו, זה באחריות משרד החינוך. אנחנו לא מכירים אבו באסמה, אנחנו מכירים משרד החינוך והוא האשם בכל זה. משרד החינוך צריך לתקן. מהיום יגיד – אני צריך לתקן כמו שצריך. לא נחזור לבעיה עוד פעם, נלך לאבו באסמה, נלך ככה. ועכשיו המצב לא בסדר כאן. בבית-הספר עדיין הקבלן עובד, אבל יש הרבה חסרים. אנחנו מבקשים, מבקשים מוועדת הכנסת, סיור לבית הספר של עזאזמה, א' ו- ב'. יש לנו הרבה בעיות שם בבית-הספר, הרבה הרבה בעיות.
היו"ר אלכס מילר
מה שחבר אלסאנע אמר, על העניין של החומה, מה זה הסיפור הזה?
חנן אפוטה
בית-הספר הזה, בזמנו, היה עם מספר תלמידים רב ואז קיבלו החלטה לפצל את בית-הספר. אנחנו פנינו בזמנו לרשות להתיישבות הבדואים לקבלת אזור, להקמת בית-ספר נוסף, הם לא נתנו לנו אזור והפיתרון היה פיתרון גרוע, דרך אגב, ואני מקבל פה כל דבר מה שנאמר, פיצלו את בית-הספר, כאשר על אותו שטח, על אותו שטח.
היו"ר אלכס מילר
מי זה?
חנן אפוטה
משרד החינוך, מינהלת ההתיישבות לבדואים, נתנו את השטח, פיצלו את בית-הספר לשניים, כאשר יש מנהל א' ומנהל ב'. בפועל, על אותו שטח, היום, הצפיפות היא איומה שם.
יהודית גידלי
מה זה עוזר שזה מפוצל?
טלב אלסאנע
חתכו אותו באמצע.
חנן אפוטה
זה בהחלט צפוף שם. אפילו שאני ארצה לשים שם מבנים יבילים נוספים, הם לא נותנים לי להוציא, לפרוץ את הגדר, מה שנקרא. מינהלת הבדואים לא נותנת לי לפרוץ את הגדר, אני מכניס אותם לתוך בית-הספר והצפיפות היא איומה. אני אומר, היא איומה, כי יש שם כמעט 800, 900 תלמיד, ועוד 13 גנים במקום אחד, ליבי ליבי אתם, אבל אם היה אפשר לבוא ולשבת עם מינהלת הבדואים שייתנו לי לפרוץ את הגדר, עוד 50 מטר, עוד 100 מטר, אני רק פורץ את הגדר, ומחר אתה מקבל תביעה.

לכן, יש פה בעיה מאוד רצינית. בתי-הספר האלה, חייבים לעבור מהמקום ודרך אגב, יש היום דיון להעביר את שני בתי-הספר האלה לאזור, מקום אחר יותר פתוח.
היו"ר אלכס מילר
תודה. שאלה למשרד החינוך והמועצה. כמה זמן ייקח לכם לתקן את הדברים שהם דברים הדחופים ביותר, שעליהם הצביעו.
חנן אפוטה
היום בעצם כבר יש שם קבלן שמתקן את כל הדברים הבסיסיים.
היו"ר אלכס מילר
כמה זמן?
חנן אפוטה
הוא עובד. זה לדעתי בתוך כמה ימים צריך לסיים, הוא כבר עשה את הריצוף, הוא עשה את החלפת החלונות. אבל יש שם בעיות. תראו, היבילים שם מאוד ישנים, זה בית-ספר מעל 20, 30 שנה.
היו"ר אלכס מילר
אבל אם משרד החינוך נותן אישור בטיחות, מה עושים עם זה?
חנן אפוטה
לא, מה זה נותן? צריך לתת תקציב בשביל לשפץ אותם. חלק מהיבילים שם צריך להחליף.
היו"ר אלכס מילר
עד כמה שאני יודע, השנה, לדעתי, לא הוצא תקציב לשיפוצים בכלל בכל הארץ.
חנן אפוטה
לא, אנחנו קיבלנו. דרך אגב, המועצה האזורית אבו באסמה, השקיעה מיליון וחצי שקל בשיפוצי קיץ בבתי-ספר.
היו"ר אלכס מילר
כמה נתתם?
חנן אפוטה
מיליון וחצי, אנחנו קיבלנו.
סלימאן אלעמור
אנחנו, עשרה מיליון שקל נותנים לכל המגזר, רק לשיפוצים.
היו"ר אלכס מילר
המגזר הוא לא קטן.
סלימאן אלעמור
בסדר. אבל כל בית-ספר כמעט 100,000 שקל או 60,000, 70,000 שקל, לשיפוץ, בשנה.
חנן אפוטה
זה לא מספיק.
היו"ר אלכס מילר
אני אסכם. אתה רוצה להוסיף?
חנא סוייד
אני רוצה להגיד משהו, לפני שאתה מסכם. תראה, אדוני היושב ראש, נשמעו כאן תיאורים לגבי הסבל של התלמידים. זה מה שמעניין אותי, בסופו של דבר. אנחנו אמונים על כך שאנחנו נאפשר ונספק לתלמידים סביבה ואווירה חינוכית סבירה. אני חושב שאנחנו, אם אנחנו נתעלם מהצורך הזה ומהמחויבות והאחריות הזו שלנו, אנחנו לא רק טובים בלכתוב חוקים על זכויות התלמיד וזכויות הסטודנט. אנחנו צריכים להיות אמונים על כך שרשויות המדינה אכן יבצעו את האחריות שלהם כלפי התלמידים.

נשמעו כאן התיאורים לגבי השירותים. כל אחד מאיתנו, שיחשוב קצת מה המצב הזה ואיך הוא היה מתמודד עם מצב כזה. אנחנו נמעל בתפקידנו, אם אנחנו לא נדאג ולא נוציא מתחת ידינו וכסיכום של הישיבה הזו, פתרונות והנחיות אמיתיות, לביצוע איך לפתור באופן יסודי את הבעיות האלו ושאנחנו נבנה איזה שהוא מכניזם שאנחנו נבדוק שאכן הדברים האלו בוצעו ושאנחנו לא נסתפק, עם כל הכבוד, בפינג-פונג הזה, בין משרד החינוך לאבו באסמה.

משרד החינוך ואבו-באסמה, שניהם בעניין הזה, אחד רוצה לכסות על השני ולזרוק על השני. זה מה שאני מתרשם ממה שאני ראיתי כאן.
היו"ר אלכס מילר
תודה. טוב, אני רוצה לסכם.

ראשית, חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני חושב שחומה אחת הצלחת להוריד בחיים ורבותיי, תורידו את הדבר הזה, כי זה נשמע באמת הזוי. אז בעניין ההפרדה שם, לדעתי, לפי מה שאנחנו שמענו, אלא אם זה גורם לאיזה שהוא עניין בטיחותי או זה, אחרת לדעתי זה דבר מיותר. אפשר לנהל שתי מערכות וקיימים במערכת החינוך בישראל מערכות שונות של חטיבת ביניים בתוך בתי-הספר, שמנוהלים על-ידי שני מנהלים זה קיים ולא צריך להיות חומה והפרדה.
סלימאן אלעמור
כי זה בתי-ספר יסודיים.
היו"ר אלכס מילר
אז אפשר לעשות קומה אחת ליסודי, קומה אחת, מה העניין?
סלימאן אלעמור
אין קומות, זה קרקע. זה מבנים יבילים.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, רבותיי.
טלב אלסאנע
היושב-ראש, אמרת משקף את האבסורד שבדבר. אתה מדבר על בית-ספר ועל קומות.
היו"ר אלכס מילר
הבנתי, זה קרוואנים.
טלב אלסאנע
שם מבנים יבילים, שמתפרקים על היעדר חלונות והיעדר דלתות.
יהודית גידלי
אז מה תורמת החומה?
טלב אלסאנע
שום דבר.
טלב אלסאנע
כולנו באותה דעה. אני חושב, גם הציגו את הבעיה וצריך לשים את הלב לנקודה, לסוגיה שהם העלו. יש גורם שצריך לפנות אליו, שהוא לדעתי מעכב. עניין של רשות הסדר התיישבות הבדואים. צריך שהוועדה ממליצה להכשיר, לאפשר למועצה וגם למשרד החינוך, להקים בית-ספר, כדי לתת מענה לצורך המיידי של הקמת בית-ספר, זה דבר חשוב, המלצה עתידית, לטווח ארוך. אבל מייד הדברים שהועלו על-ידי חברי, חבר הכנסת סוייד, צריך לפתור אותם. לטווח ארוך, צריך ששם תגיד להם, המצב הזה לא מקובל עלינו.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת אלסאנע, אני אגיד לך, לפני שאני שמעתי את הגורמים הרלוונטיים למשרד הפנים, אני לא יכול להמליץ להם לאפשר לתת שטח כזה או אחר. אז אנחנו נעשה את זה בשלבים. קודם כל, העניין של החומה. תבדקו שוב את הצורך, גם משרד החינוך, לדעתי אפשר להוריד, אנחנו רשמנו לפנינו הודעה על כך שבתוך כמה ימים, כל העניין שבעצם אותם תלמידים זקוקים לכך, אם השיפוצים הדחופים ביותר יסתיימו, אני מבקש ממשרד החינוך ועם הגורמים הרלוונטיים במועצה, לערוך סיבוב עם כל מי שאחראי במשרד החינוך על העניין של תקציב השיפוצים לעשות סיבוב באזור ולבדוק את הצרכים המיידיים של בית-הספר.
קריאה
זה כבר נעשה, ביולי.
סלימאן אלעמור
הכל נעשה. הקבלן עובד.
היו"ר אלכס מילר
אני לא שומע שיש, תראו, יש הבדל בין זה שאתם עושים סיבוב ומקבלים החלטות לבין מה שאני שומע פה מההורים.
קריאה
נעשה סיור ונקבע סיור.
היו"ר אלכס מילר
אז למה זה לא מתבצע?
תמיר כהן
הסיור נעשה ביולי עם כל הגורמים במשרד החינוך, וכל הגורמים במועצה, אחרי סדרת דיונים וסדרת בקשות, המועצה הגישה בקשות על מעל שמונה מיליון שיפוצים בבתי-ספר, צריך לזכור שאנחנו מדברים על מעל 30 בתי-ספר ו- 140 גני ילדים. תקציב זעום לכל היותר וצנוע, למה שאנחנו צריכים. עד היום, ניתן אחרי לחצים אלו ואחרים, מיליון שקל והמיליון האלה כבר מזמן נעשו.
היו"ר אלכס מילר
רבותיי. אני אומר לכם, יש דברים שהם מיידיים ויש דברים שאין מה לעשות, כמו שאנחנו מכירים גם את המערכת, לא הכל מושלם. הדברים המיידיים, שבעצם כוונתם בעניין הבטיחות, ועדת החינוך דורשת לטפל בהם מייד. ובזה אנחנו מבקשים לעשות כמו שאני ציינתי. אנחנו עכשיו בתקופה של חורף, אנחנו בתקופה של גשמים, דברים שראיתם ביוני, לא יכולתם לראות אותם עכשיו. אני מבקש לעבור על אותם הדברים ולטפל בהם במיידית. אנחנו מבחינתנו, נקבל דיווח גם מבחינת חברי הכנסת, על מה שמתרחש בחודש-חודשיים הקרובים בעניין זה ובמידה ויהיה צורך, במידה וימשיכו לקבל כאן את הפניות והתלונות, אנחנו נקיים כאן ישיבה נוספת, אבל שוב אני אומר, לא יעלה על הדעת שילדים נמצאים במצב שבאמת, כמו שנאמר כאן, יש פה גשם שיורד עליהם, דרך התקרות. יש פה מצב של בטיחות בעייתית ויש פה את העניין הזה של פינג-פונג בין השלטון המקומי לבין משרד החינוך.

תקבעו לעצמכם מי אחראי על מה בצורה מסודרת ובהסכמה יחד עם השלטון המקומי ושכל אחד יבצע את תפקידו. בזה סיימנו.
מסעוד גנאים
ברשותך, היושב-ראש, שהם ידווחו לוועדה על התקדמות, גם מבקשים לקבל, שהוועדה תקבל.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, יש לנו חברי כנסת, הם נמצאים. אתם נמצאים שם.
מסעוד גנאים
חלק מהסיכום, שיודיע לוועדה, מה התקדם, מה נעשה.
היו"ר אלכס מילר
בסופו של דבר, יש הבדל.
מסעוד גנאים
מעקב זה דבר חשוב.
היו"ר אלכס מילר
אין לי בעיה, רבותיי.
מסעוד גנאים
שידווחו.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו נודה לכם אם תעבירו לנו התקדמות בכל מה שקשור לתקופה הקרובה בעניין של השיפוצים והכל, גם מבחינת חברי הכנסת, אני מבקש מכם.
מסעוד גנאים
רציתי לדעת, הרי המועצה אמרו בקשה לשמונה מיליון שקל לשיפוצים. קיבלו רק מיליון שקל. אפשר לקבל את הדרישה הזו?
היו"ר אלכס מילר
תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25

קוד המקור של הנתונים