PAGE
32
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
29/11/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 217 >
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, ג' בכסלו התשע"ב (29 בנובמבר 2011), שעה 11:00

<בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סע' 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא: החלטת ועדה בינמשרדית לייבא עובדים לענף הבנייה מסרילנקה בניגוד להחלטת ממשלה לייבא עובדים מארצות רומניה ובולגריה.>

חברי הוועדה: >
רוני בר-און- היו"ר
מגלי והבה

יואל חסון

אנסטסיה מיכאלי

מרינה סולודקין

>
בועז ענר
​_
משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

רזי ויזל
_
סגן בכיר למנהל אגף, משרד מבקר המדינה

צחי בובליל
_
מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

עו"ד תהילה לוגר
_
הלשכה המשפטית, משרד הפנים

איריס מעיין - מנהלת מחלקה ממונה על זכויות עובדים זרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יוסי שבת - מנהל אגף בכיר, משרד הבינוי והשיכון

אסתר אפרת - סגנית היועץ המשפטי ומנהלת מחלקה, משרד החוץ

מעיין נייזנה - תיאום המאבק בסחר בבני אדם, מתמחה, משרד המשפטים

גבי בורנשטיין - תיווך עובדים זרים, איגוד לשכות המסחר

יעקב גבאי - לשכה לתיווך עובדים זרים, איגוד לשכות המסחר

אברהם הראובני - תיווך עובדים זרים, איגוד לשכות המסחר

אלדד ניצן - יו"ר התאחדות תאגידי כ"א לבניין, איגוד לשכות המסחר

עו"ד יאיר דוד
_
יועץ משפטי, התאחדות תאגידי כוח אדם לבניין

מולי שמואל ארי - יועץ תקשורת, התאחדות תאגידי כח אדם לבניין

אריה זילברברג - חבר הנהלה, התאחדות תאגידי כח אדם לבניין

עידית ליבוביץ - רכזת תחום סיעוד, עמותת "קו לעובד"

מוטי כידור - מנכ"ל התאחדות הקבלנים

עו"ד דן כרמלי - סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר

אמי סער - מוקד סיוע לעובדים זרים

יגאל אמיתי
_
דובר הוועדה

פריידין חנה

ר.כ. חבר המתרגמים
<בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סע' 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא: החלטת ועדה בינמשרדית לייבא עובדים לענף הבנייה מסרילנקה בניגוד להחלטת ממשלה לייבא עובדים מארצות רומניה ובולגריה.>

בוקר טוב. אנחנו בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בנושא: בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, בנושא של החלטת הועדה הבין משרדית לייבא עובדים זרים לענף הבנייה מסרילנקה, בניגוד להחלטת ממשלה לייבא עובדים מרומניה ומבולגריה. בישיבה האחרונה שקיימנו בעניין הזה לפני קצת למעלה מחודשיים, סיכמנו בעיקרי הדברים, הוועדה הורתה לכל הצדדים, קרי לממשלה ולמשרדיה השונים, לגורמי השלטון ולארגונים החברתיים, לטכס עצה, לשבת יחדיו וללבן את כל נושאי המחלוקת ביניהם, לחזור לוועדה עם תשובות ככל שניתן עד ליום 15 בחודש. בכתב לא קיבלתי את זה, אני מניח שזה נמצא כאן היום. קבענו אז כי עד לליבון הנושא בין כל הגורמים, הממשלה תייבא עובדים זרים מרומניה והונגריה ובולגריה, ותעכב בינתיים את ייבוא העובדים מסרילנקה, למשך התקופה שבין הדיונים וקבענו כפי שאנחנו לפחות מקיימים, לקיים דיון מעקב בנושא עד לסוף חודש נובמבר, והנה אנחנו נמצאים כאן.


הדיון נקבע ולא הוקדם. היה ניסיון לדחות אותו ואני נמנעתי מלדחות. לא זו אף זו, לפני פחות משעה פורסם בחדשות, ביקשתי להביא לי את הסטנוגרמה, אני לא בטוח שזה הגיע, אבל מכל מקום פורסם בחדשות כי עובדים מסרילנקה דווקא, תובעים את מדינת ישראל בגין עמלות מופקעות ומופקרות שהם נדרשו לשלם בעבור הזכות לעבוד כאן, דבר שעומד בסתירה גמורה למה שהמדינה הצהירה כאן בישיבה הקודמת. איפה נציגת האוצר? גם גברת טרנר בבולגריה?

עכשיו יש מישהו חדש כבודו, עכשיו יש את עמית סדן, טרנר עברה לתחבורה, והוא נמצא בבולגריה גם כן.

על כל לא הודיעו לנו. נתנו לי את טרנר.

מה זה, זה בפירוש לא ראוי.

בפירוש לא ראוי.

סליחה, אני מציע שאתם בשביל האינטרס המובהק שלכם ומבחינת ניקיון שיקול הדעת שלנו, תשאירו לי להשאיר את ההערות, פה לחברי הכנסת בקשר להתנהלות של הפקידים.

בסדר גמור.

מכל מקום, העניין הזה שלא מופיעים כאן הנציגים המוסמכים, לא משרד הפנים, לא משרד האוצר, בעיני היא סוג של שיבוש של תהליך עבודת הבדיקה של הוועדה, ואנחנו נמצא את הדרך להביע את חוסר שביעות הרצון שלנו מהתופעה הזאת, בצורה הנחרצת ביותר. האם נמצא פה מישהו מהממשלה שיכול לתת לי תשובות בקשר למה התקדם בעניין הניסיון שלי לגרום לצדדים לגבש פתרון, או הצעה לפתרון, מבחינת נייר עמדה משותף. האם את מודעת לדברים האלה, גברתי ממשרד החוץ, את מעודכנת בעניין הזה?

נייר עמדה משותף, באיזה עניין?

אם את שואלת באיזה עניין, זה באמת, זה כבר מעורר אצלי מבוכה. בעניין האטום האיראני, יש נייר עמדה משותף?

אדוני יושב הראש אני אתן לך תשובות.

סליחה, מי אדוני, עם כל הכבוד?

יוסי שבת, משרד הבינוי והשיכון.

בסדר, אפשר אולי להניח שמשרד הבינוי והשיכון הוא משרד, כן, בהחלט.

בדיון הקודם התבקשו נציגי הוועדה לשבת עם נציגי ---

לא נציגי הוועדה, לנציגי הוועדה אין שום עניין בזה. הממשלה הייתה צריכה לשבת מול ---

נציגי הממשלה שהשתתפו בצוות, היינו אמורים לשבת עם הנציגים של הקבלנים ושל התאגידים. אחרי הדיון שהיה כאן, הייתה פגישה עם נציגי התאגידים והקבלנים. הדיון שהיה כאן היה ב-7 בספטמבר והייתה פגישה עם נציגי התאגידים והקבלנים ב-14 בחודש. אני אישית לא הייתי בדיון. היה נציג של משרד השיכון, והנציגים שמובילים בעצם את כל הפעילות הזאת, נציגי האוצר ונציגי משרד הפנים.

האם יש פה באולם מישהו שכן היה בדיון הזה מהממשלה?

הם נמצאים בחו"ל.

הם בחו"ל.

טוב, אני מבין שככה, אנחנו נשמע עוד מעט את הקבלנים ואנחנו נקבע את עמדתנו לפי מה שיגידו לנו הקבלנים והארגונים. כן, בבקשה.

אז לפחות אני אמשיך ואעדכן בפגישת נציגי הממשלה. ב-17 בנובמבר הייתה פגישה נוספת עם נציגי התאגידים. בין לבין, מה שבוצע, בעיקר פעילות של משרד החוץ ופעילות של משרד הפנים, לגבי השלמת ההסכמים הבילטראליים עם בולגריה ורומניה. מה שהצוות המליץ, מה שהחלטת הממשלה קבעה, וזה היה הכיוון שפעלו בכיוון הזה. ההסכמים הבילטראליים, לוקח איזה תהליך שבו הייתה משלחת בבולגריה. זה שוב, נציגים של אוצר, פנים למיטב ידיעתי. תמ"ת גם היו, משרד החוץ ותמ"ת. הייתה נסיעה אחת לבולגריה שבמסגרתה נקבעו ההסדרים הראשוניים, ונחתם הסכם מסגרת עם הבולגרים במהלך החודש הזה. הנסיעה עכשיו לבולגריה, נסיעה נוספת, היא כדי להפעיל את הסכם היישום ולקדם מה שיותר מהר את החלטת הממשלה.

במקביל, עם הרומנים היה איזה שהוא עיכוב בקידום הסכם מסגרת ורק במהלך, לפני שבוע בערך, כשהיה ביקור כאן של שרת העבודה הרומנית, בעצם הגיעו לאיזה סיכום של הסכם מסגרת ובעצם מקדמים כרגע את ההשלמה של חתימה על הסכם מסגרת. זה בעצם המצב כרגע מול ממשלת רומניה. רק אחרי שהסכמי המסגרת יהיו שלמים, אפשר להגיע לטיוטת יישום ולהביא עובדים. ושוב, הגורמים הרלבנטיים העיקריים זה משרד האוצר ומשרד הפנים, וקצת משרד החוץ, שבעצם אלה שרלבנטיים נמצאים כרגע בחו"ל, בבולגריה, לקדם את ההסכמים ואת החלטת הממשלה.

יש פה מישהו ממשרד האוצר? יש פה מישהו ממשרד הפנים? כן, גברתי, נציגת משרד החוץ, תאמר גברתי את מה שהיא מבקשת לומר.

מה שאני רציתי רק לחדד קצת, את מה שנאמר. מה שנחתם בביקור הקודם בבולגריה, זה הסכם המסגרת, אבל זה נחתם רק בראשי תיבות. זאת אומרת זה עדיין לא חתום ומה שצריך לטפל עכשיו, בנסיעה הנוכחית, המטרה שלה זה אכן לגבש את הסכם הסדר היישום, שזה בעצם איך בדיוק את כל הפרטים, איך בדיוק זה ---

וזה יקרה במהלך הביקור הזה? הם יחזרו עם הסכמים חתומים?

לא, חתומים לא. מה שאנחנו מאד רוצים לקוות שיקרה בביקור הזה, זה שיסוכם הנוסח של הסכם המסגרת, שאז אפשר יהיה, סליחה הסכם היישום. שיוסכם הנוסח של הסכם היישום, שאז אפשר יהיה להתחיל.

אחרי שמסוכם הסכם, כמו שאני למדתי בפקולטה למשפטים לפני 250 שנה, או כמו שאני עשיתי כשהייתי עורך דין, כשמסכמים הסכם בדרך כלל נוטים לחתום עליו.

נכון.

נו, אז למה שזה לא ייחתם?

לא, אז רגע, אז צריך להגיד אולי, להסביר עוד משהו בעניין הסכמים בינלאומיים, להבדיל מהסכם בשוק הפרטי. הסכם בין לאומי יש כמה שלבים. יש שלב של חתימה ואחר כך כדי שהוא ייכנס לתוקף יש שלב של אשרור ובכל מדינה זה משהו אחר. עכשיו, כאן אנחנו רוצים לקצר את ההליכים, אז הסכם המסגרת יובא לאישור של הממשלה אצלנו לפני החתימה, כדי שהוא יוכל להיכנס לתוקף ביום החתימה ולא בכפוף לאשרור, כמו שמקובל בדרך כלל. אז זאת הכוונה. אבל הכוונה היא לעשות את זה כי במקביל אותם ההליכים ייעשו בבולגריה בשונה מהנוסח הרגיל ---

האם את יכולה לתת לנו איזה סד זמנים מתי זה יסתיים הדבר הזה? בהנחה שמי שנסע לשם הוא מורשה לסכם את פרטי ההסכם.

כן בוודאי.

אני לא רואה את השרים המכובדים שלנו דקים פורתא בענייני ההסכם הזה. אני כבר ראיתי כמה הסכמים כאלה וראיתי איך הממשלה מתייחסת לעניין הזה, אם להביא איזה מישהו שנסע ברמה המוסמכת, אלא אם לשרים יש אג'נדות פרטיות, כפי שאני מתחיל לחשוש בעניין הספציפי הזה, כי זה נראה לי איזה סוג של ניסיון לסחבת, אני אומר בצורה הגלויה ביותר.

לנו לא ידוע על זה. הכוונה היא כאן, כפי שאמרתי, לנסות לזרז ככל האפשר את ההליכים, והכוונה היא בשינוי מהנוהל הרגיל. הכוונה היא והתקווה שאפשר יהיה לסכם את הסכם הסדר היישום כבר בביקור הזה, עד סוף השבוע הזה ואז אם זה יקרה, אז הכוונה של הממשלה, של כל הגורמים בממשלה שאחראים על ההסכם הזה, להביא את זה לאישור של הממשלה לפני החתימה. כדי לעשות את זה צריך להניח את זה על שולחן הממשלה למשך שבוע ואם אין הערות לאף אחד מהשרים ---

רואים את ההסכם כמאושר.

רואים את זה כמאושר, ואז ניתן יהיה לחתום, ואז אפשר יהיה, גם במסגרת מה שהדיונים שמנהלים ---

אז את אומרת לנו באופן כללי את הדבר הבא - בהנחה שלא מתעורר שום דבר בלתי צפוי בהסכם הזה, כי נסעו כדי לסכם ---

נכון.

הם יחזרו לקראת סוף השבוע, יניחו את זה על שולחן הממשלה, Give & Take בעוד עשרה ימים, אם לא יקום איזה מישהו ויזעק חמאס מבין שרי הממשלה, יראו את ההסכם הזה כמאושר על ידי הממשלה ומועד כניסתו לתוקף יהיה מיידי.

לא, אז צריך לחתום ואז החתימה תהיה, הכניסה לתוקף תהיה ביום החתימה, כן. בהנחה שנקבל, נדמה לי שכבר קיבלנו איזה שהוא אישור של הבולגרים, שהם אישרו כבר את הסכם המסגרת, ומבחינתם ---

מה את יודעת להגיד, אם את יודעת, או יש פה עוד נציג מהממשלה, חוץ מהאדון ממשרד השיכון? מה יודעים להגיד על הטענות שזה מה שהובטח כאן בישיבה הקודמת, שהמלאי, מאות בודדות של דולרים, ומסתבר שמדובר לא במאות אם כי באלפים.

מה?

העניין של דמי עמלה. אני לא פונה אליך, שאלתי אם יש עוד חוץ ממך, מישהו ממשרדי הממשלה שיודע לדבר על התופעות האלה שאירופה זה לא, את לא צריכה לחוש חלילה ש---

לא, אני יכולה לענות על מה שאני יודעת, אבל אם יש מישהו אחר שרוצה לענות, אז בבקשה.

הקדמתי ולא פניתי אלייך בעניין הזה. אני מתאר לעצמי שמשרד החוץ לא מתעסק בזוטות האלה, שהן לכאורה זוטות, אבל בשביל אחרים זה עולם ומלואו.

זה גם לא זוטות.

כן, הגברת מעיין.

כן, עורכת דין אירס מעיין, ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה בתמ"ת.

מי הגברת?

עורכת דין אירס מעיין, ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה בתמ"ת. בדיוק מכוח הסיבה שאדוני מדבר עליה, מכוח העובדה שגם ידועה לנו, זה למעשה כל הרעיון של כל הפעילות שמתבצעת עכשיו, פעילות בין מדינות מאד מורכבת, כדי לסכל את האפשרות שבנושא של תיווך או הבאה של עובדים זרים לצורך עבודה בכלל ולצורך עבודה בבניין בפרט, יהיו מעורבים דמים שנגבים ושהם דמים לפעמים במובן המילולי של המילה, לא רק כסף.

מה יהיו מעורבים? סליחה, לא תפסתי. יהיו מעורבים מי?

אני אומרת עוד הפעם בדיוק מהסיבה הזאת שאדוני מציין, אנחנו פועלים את הפעילות המאד אינטנסיבית. אני חייבת לציין שהוועדה הבין משרדית שגם אני חברה בה, ברשות המשרד האוצר וברשות משרד ההגירה, עושה באמת עבודה מאד מאד אינטנסיבית, מפעילה המון המון פקידים בכירים בכל מיני משרדי ממשלה, כדי באמת לקדם את ההסכמים האלה. שמענו את טענת הקבלנים שלא נוח להם כרגע להיכנס לעבודה מול סרילנקה, למרות שמול סרילנקה יש הסכמים שעובדים אמנם בתחום אחר שמערבים ---

זה לא מה שאמרנו.

שמערבים ארגונים בינלאומיים שיכולים אולי להשגיח קצת. אמרנו כרגע, בשלב הזה אנחנו נעבוד עם מי שיותר נוח לעבוד איתו וזה עם אירופה. הלכנו לבולגריה ---

זה לא עניין של נוחות, סליחה.

סליחה, תרשה לי בבקשה, לא קיבלת ממני זכות דיבור ואל תפריע לה.

אוקי.

הלכנו לבולגריה, הלכו לרומניה. אנחנו עובדים מאד קשה, בצורה מאד אינטנסיבית כדי לקדם את ההסכמים האלה שנמצאים, כפי שעורכת הדין ממשרד החוץ עדכנה כרגע, וההסכמים האלה באמת נמצאים בשלבים מאד מתקדמים לקראת כריתה. זה הסכמים בין לאומיים, לא פשוטים, זה לא הסכמים בין גורמים פרטיים. אנחנו מקווים שההסכמים האלה ימסדו שיטת עבודה חדשה וטובה יותר ואנחנו מקווים מאד שגם היישום שלהם יאפשר לנו להתקדם בהתאם ללוחות הזמנים שהציבו לנו.

כן, את מציירת תמונה לכאורה של ניסיון להגיע לאיזה שהוא פתרון מתקבל על הדעת, אבל אצלי עולה קושי אחר. מהדיון הקודם, כשעלה הצורך לייבא, לפחות לשלב הזה שבו ראינו אנחנו, ואתם הסכמתם שלא לקדם את ייבוא העובדים מסרילנקה, עלה צורך משקי, לייבא לפחות בשלב הזה עובדים מרומניה ומבולגריה. ואז הציעו מי שישב כאן באולם, לא משחקני הממשלה אלא התאגידים, הציעו לייבא עובדים כאלה במהירות. מתן מענים זמינים, קרובים, שלא היה ויכוח על הצורך בזה שהם יהיו. אני לא זוכר מי זה היה, אבל זה היה נציג הממשלה, למיטב זכרוני נציג האוצר, אבל יכול להיות שאני טועה, אבל זה היה איש ממשלה שאמר שלא ניתן על פי ההחלטה של הוועדה הבין משרדית, לעשות כן באמצעות התאגידים ומי שיעשה את זה יהיה משרד הפנים.

כשנטענה הטענה הזאת, מי שטען אותה ידע שהמצג הזה הוא מצג מופרך, משום שכל עוד לא קיימים ההסכמים האלה, שאנחנו כרגע רואים אולי איזה סוג של קרן אור באפלת הפתרון המתקדם, למרות שנציגת משרד החוץ בצדק לא מוכנה להתחייב על סד זמנים בעניין הזה, בהעדר הסכמים בילטראליים ההתחייבות הזאת, ככל שהיא ניתנה לוועדה, היא הייתה חסרת בסיס. אני באמת מנסה ללקט את מילותיי באנדר סטייטמנט של האנדר סטייטמנט. כמשפטנית את וודאי ערה למה שאני מציג כאן בפנייך. אני לא יודע אם היית בישיבה הקודמת, לא היית בישיבה הקודמת, זה לא חשוב כי זה, אבל הפרוטוקול מדבר בעד עצמו והממשלה מבחינתי, כל מי שבא ואומר הוא מבחינתי הממשלה. יש לך מענה לעניין הזה?

יש לי מענה. אני לא בטוחה שהוא, זה המענה שלי, איריס מעיין, נציגת משרד התמ"ת שיושבת בוועדה. המענה שלי הוא כזה, קודם כל, עצם בכלל הישיבה של הוועדה, עצם ההתכנסות, למה אנחנו בעצם עובדים על העניין הזה. אנחנו עובדים על העניין הזה משום שהפרקטיקה הקודמת, שגם היא סיפור של פרקטיקה שלפניה, הייתה כרוכה, שוב אנחנו אומרים, בדיוק בטענה שאדוני העלה בישיבה של תשלומי דמים, שלפעמים הם דמים שלא רק במובן הכספי של המילה, אלא גם במובן המילולי שלה. זאת הייתה הסיבה שהתכנסנו. זו הייתה המטלה שהוטלה עלינו על ידי הממשלה, זאת הייתה החלטת הממשלה ואז, ואני לא ישבתי בישיבה הקודמת של הוועדה לביקורת המדינה, אבל אני מניחה שהדברים שנאמרו, משמעותם הייתה שהפתרון שאנחנו חשבנו שהוא הפתרון הנכון ליישום כרגע, הוא פתרון שבו המדינה לא מאפשרת לגורמים פרטיים את ההסכמים, אלא היא עושה אותם בעצמה.

טוב, גברת מעיין, אני רוצה קצת להתקדם.

וזה אנחנו עושים.

אני מכיר את העמדה הזאת, אני חושב שאם לצד האמירות האלה, שהן חשובות כשלעצמן, גם אני, אם אני הייתי מתרשם שמתקיים מתחת לאמירות האלה גם תהליך אמיתי, מהותי, שמקדם את הפתרון של הבעיה, אז אני הייתי מברך על זה. אבל למרבית הצער אני רואה שאנחנו, איך לומר, לא הולכים קדימה, אלא למרבה הצער הולכים אחורה.

אדוני, אני חושבת שהדברים קורים ממש בעצם הרגעים האלה ממש וזאת חלק מהטרוניה האולי מוצדקת, שאדוני לא קיבל עדכון והוועדה לא קיבלה עדכון מספיק בזמן על הנושא הזה, אבל הם קורים ולמיטב הבנתי אנחנו גם בלוחות הזמנים שהממשלה קבעה בהחלטתה.

האם את יכולה להסביר לי למה, ואל תתני לי עוד פעם את הכרונולוגיה, למה לא הצלחתם או אם ניסיתם, אני שומע שנפגשתם פעמיים עם העמית שלך שיושב לשמאלך. למה לא הצלחתם לגבש במהלך החודשיים פלוס האלה, איזו שהיא הסכמה עם הארגונים ועם הקבלנים, באופן שאפשר יהיה לפחות לתקופה הזאת, עד שהממשלה תגיע למצב שבו היא אומרת זה התוצרים שיש לי, אלה ההסכמים שהגעתי, אלה ההסכמים שנחתמו, זה מה שאני הולכת לעשות, ואז אנחנו, חברי הכנסת, נגיד נראה לנו, נראה לנו פחות או לא נראה לנו בכלל. אבל בתקופה הזאת, שהיא אין פה פתרונות סופיים, אין לכם הסכמים בילטראליים, אתם לא יודעים מה עם זה, מה עם זה, מה עם זה, צריך היה איזה נוהל שאו לגבי העתיד, נוהל שהיה מסדר את מערכת היחסים ומערכת הטרוניות שיש מצד הארגונים ומצד הקבלנים. זאת השאלה הראשונה ששאלתי. את יודעת לומר על זה משהו?

התשובה שלי לשאלה הזאת היא שנעשה משא ומתן עם הקבלנים ועם חברות כוח האדם ואנחנו, לא אני אישית, אבל הוועדה פנתה אליהם, קיבלה מהם את התשובות שקיבלה מהם. כרגע, למיטב הבנתי, וזה גם נעשה על פי בקשתם, או על פי ההעדפות שהם הציגו, פונים באמת אל אותן מדינות – בולגריה ורומניה כדי להביא משם עובדים. למיטב הבנתי אנחנו גם עומדים בלוחות הזמנים שהוצבו לנו בהחלטות הממשלה.

יש פה עוד מישהו מהממשלה שיכול לעזור לשפוך אור על העניינים האלה? טוב. עכשיו נשמע גם את בעלי העניין האחרים פה. מר כידור, בבקשה.

תודה. מוטי כידור, מנכ"ל התאחדות הקבלנים.

וכפי שמנעתי ממך להפריע לאחרים, אני אמנע, אני מציע לכם, איך שאומרים באנגלית – Don’t even think about it, להפריע למוטי כידור.

תודה. הממשלה קיבלה את ההחלטה שלה לפני חצי שנה ואנחנו נפגשנו פה בספטמבר. מאז החלטת הממשלה ועד עכשיו כמות הפועלים ירדה ב-1,500 פועלים, מתוך מכסת הפועלים הזרים שהייתה פה בארץ. וכשאני מסתכל קדימה בשבועות הקרובים ---

אתה השתתפת בפגישות שהיו?

לא. היה הנציג שלי בפגישות.

היו שתי פגישות.

אנחנו היינו בפגישה אחת.

אז על מי נלין? באמת, אם הממשלה, הממשלה זה גוף גדול, אז כל פעם אני אומר ... כן מוסמך, לא מוסמך.

אני אתייחס.

ישבתי פה ודבקה לשוני לחיכי עד שהוצאתי את ההסכמה הזאת שיתקיימו הפגישות ואתה שולח נציג שלך. מה אתה רוצה, שאני אלך לפגישות האלה במקומך?

חס וחלילה. היה נציג שלי ואני אדבר על הפגישות שהיו ומה חלקנו בהן ומה תרומתנו.

כן, אבל עכשיו פה אני מתלונן שאני שומע מכלי שני. לפחות מבעלי האינטרס שאנחנו, אני לא אומר מופקדים להגן עליו, כי אני לא יודע אם האינטרס הוא ראוי להגנה או לא ראוי להגנה. אבל אנחנו מופקדים לברר אותו, בוא נגיד, בסדר? ואנחנו מצדנו באמת עושים את זה בנוהל די מזורז. את הפגישה הראשונה קיימנו בנוהל מזורז, קיימנו את הפגישה במועד, מן הסתם לפי איך שמשתלשלים פה העניינים נצטרך לקיים פגישה שלישית. לא שמישהו צריך להוסיף לנו במשכורת או לרחם עלינו. לפחות אתם תתייחסו ברצינות לעבודה שלכם. נותנים לכם את הזירה, נותנים לכם את המקום, אתם שולחים נציגים. זה במידה מסוימת, אני אומר לך ---

נציג בכיר, סמנכ"ל בהתאחדות הקבלנים.

טוב, בסדר, זה עניין שלכם לבחור. כן, אז בוא תעדכן אותנו מה אתה יודע על מה שהיה בישיבה.

אז בישיבות, אחד לשם הדיון שהתכנס היום, סרילנקה לא על השולחן מאז ההחלטה והכיוון שאתה סיכמת בישיבה הקודמת, ועל זה אין לי טענה. ההערה היחידה שהייתה לי, שזה לא בגלל נוחיות הקבלנים, אלא מכיוון שהצגנו בוועדה הקודמת ---

בוא, בוא, עשה לי טובה, בוא, אני לא מעוניין בכל ה-, במי צודק. אני רוצה פתרון שישרת את הצרכים של המדינה, שישרת את הצרכים של המשק ושלא יפגע באנשים כמוך, שמתפרנסים בכיוון הזה ושאם יש להם טענות, או דרישות צודקות, שהמדינה לא תדרוס אותם. זה תפקידנו עלי אדמות, לא יותר מזה. אנחנו לא בית משפט ולא מבררים היא אמרה, אני אמרתי, אני לא מעוניין בדברים האלה.

הוועדה כיוונה להביא עובדים מבולגריה ומרומניה. כרגע יש משלחת בבולגריה שיש לנו נציגים יחד עם נציגי הממשלה במשלחת הזאת. אנחנו הכנסנו את הדרישות שלנו מבחינת קריטריונים לעובדים כדי להגדיר מה זה מקצועיות, ואנחנו שותפים למשלחת ושותפים לתהליך. הדבר היחידי שמטריד אותי, ופה מה ששמעתי מנציגת משרד החוץ זה לוחות הזמנים. מה שסיכמה הממשלה זה שהעובדים יובאו במהלך הרבעון, רבעון ד' ב-2011. הוא מסתיים בעוד חודש ואני מקווה מאד שפועלים וזה מה שהבטיחו לנו לאורך כל התהליך, שבדצמבר יגיעו לפה פועלים.

לפחות למראית עין, כשאני ניסיתי לחלץ סוג של התחייבות ממשרד החוץ ולא קיבלתי, ואולי בצדק לא קיבלתי, מדברים על סד זמנים של 10 ימים שנקרא, שההסכם הזה ייראה כמאושר על ידי ממשלת ישראל. זאת אומרת אם חוזרים אם הסכם, בסוף השבוע הזה שהוא לכל המאוחר 2 לחודש, מניחים אותו ביום ראשון, ביום ראשון שלאחריו שהוא ה-11 בחודש, לפני מיטב הבנתי. אם אלה מישהו יכניס פה איזה מקלות בגלגלים, צריך להיות הסכם מאושר, אז נשאר פחות מחודש, אבל אפשר לסדר את המסכה של הרבעון בתקופה הזאת.

אז זה המצב מבחינתנו וזה החלק שלנו בנושא, ואם לוחות הזמנים יתקיימו כפי שאתה אומר, אז אנחנו מאד נברך על זה. תודה.

טוב, ביקש לדבר, רק שנייה, אני חייב לעשות פה סדר במהומה שלפני, אל תכעסו, נמצא את זה. עורך דין כרמלי, נכון?

כן אדוני.

בבקשה.

תודה רבה אדוני.

למען הפרוטוקול – סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר, כן?

כן, תודה אדוני.

כן, בבקשה מר כרמלי.

תודה אדוני יושב הראש. אדוני, באמת כפי שאדוני ציין בתחילת דבריו, מדובר בישיבת מעקב. דומני אבל שהתמונה והבעיה המרכזית שהועלתה בדיון הקודם הייתה, בניסיון של מדינת ישראל לא לקיים החלטות ממשלה בדרך של להפוך עצמה לחברת כוח אדם. התאגידים שמיוצגים על ידי איגוד לשכות המסחר הוקמו, ואני מבקש להזכיר לכל הנוכחים כאן, הוקמו על פי החלטת ממשלה בשנת 2005. הם תאגידים שעל פי אותה החלטת ממשלה, פועלים אך ורק בתחום הזה. חל עליהם איסור לעסוק בכל תחום אחר. הם התמחו בתחום הזה, פעלו בצורה יעילה במהלך השנים, והחלטות הממשלה האחרונות בנושא ייבוא עובדים זרים, דיברו על כך שבאמת במטרה הראויה שאנחנו תומכים בה בנושא של הגנה על זכויות העובדים, הדבר ייעשה אך ורק ממדינות שבאמת יש למדינת ישראל איתם הסכמים בילטראליים. כל תפקידה של הממשלה מאז החלטת הממשלה היה לחתום על הסכמים בילטראליים. אני באמת מצטרף לתקוותו של אדוני ולתקוותם של חברי הכנסת חברי הוועדה, שבאמת ההסכמים האלה יבואו ויגידו לכדי מצב של הסכם, ואני רוצה להודות בהזדמנות הזאת לוועדה, על כך שבהחלטתה הקודמת באמת עצרה את העניין הבלתי ראוי שבהחלט נוגד החלטות ממשלה של הבאת עובדים מסרילנקה.

אבל למה צריך את זה? עברנו את זה בישיבה הקודמת. העובדה שעצרנו את זה, אז עוד פעם? לא צריך לחמם את האווירה.

מאה אחוז אדוני.

בוא, כל אחד מהאנשים בא עם הרגשות בדיוק כמוך, גם כשהם עובדי מדינה הם אנשים עם רגשות, הם לא רוצים לשמוע פעם אחר פעם שזה נוגד וסותר וסותר וסותר. הם הסכימו לעצור את זה. זה, סטאטוס קוו כרגע אין, לא צריך לחפור למה, מה היו הסיבות שבאנו להחלטה הזאת. תניחו.

מאה אחוז אדוני, אני מקבל את הערתו של אדוני, תודה ואני מתנצל על כך, מאה אחוז. מה שאני רוצה לומר הוא שהלכה למעשה אני מבקש מאדוני, ואני כאן יסיים את דבריי, לא אאריך ואומר שהוועדה, הדבר החשוב ביותר שהוועדה הזאת תוכל לעשות בעניין הזה, הוא רק למנוע מהמדינה להפוך לחברת כוח אדם ובעצם להפוך את התאגידים שהוקמו על פי החלטת ממשלה, לחסרי יכולת ולחסרי צורך וכאילו לא הוקמו מלכתחילה. זה הדבר החשוב ביותר שצריך לצאת מהוועדה הזאת. המדינה, מתוך הפגישה שנציגי התאגידים ישתתפו בה באמת עם משרד הפנים, המשיכו להרגיש שהמדינה כוונתה היא להיכנס בנעליהם, לא לאפשר את פעולתם, לא להמשיך בדרך שהממשלה קבעה ואני אבקש מאדוני לבחון בכל זאת את האפשרות לקבל החלטה, לבקש ממשרד מבקר המדינה או ממבקר המדינה לבחון את ההתנהלות בנושא הזה.

וודאי, אבל אני אגיד ככה, אני יכולתי לקבל את ההחלטה כבר בישיבה הקודמת.

אני יודע אדוני.

אני מגלה לך סוד, אין פה אפילו איזו שהיא התנגדות כללית לעניין, אבל ברגע שאני מבקש מהמבקר להגיש חוות דעת, זה לא הגיוני שאני אמשיך במעקב אחרי הפנייה שלכם. כי אז כל החבילה זזה מפה לבית הדפוס 12, משרד מבקר המדינה. עכשיו, תשומות הזמן של הביקורת הן מוכרות לכולנו, יש לו, עם כל הכבוד לעניין החשוב שלכם, יש לו עוד כמה עניינים חשובים על סדר היום.

ברור אדוני.

ויכול שבמהלך זמן עריכת הביקורת, הניתוח יצליח אבל מה לעשות, החולה ימות. לכן חשבתי שמבחינת היכולת לפקח online על התהליך, בינתיים נשאיר את זה פה. אם נתקדם למקום שיתייתר הצורך בחוות הדעת מה טוב. אם התוצאות יביאו למצב שעדיין יהיה צורך בחוות הדעת ואנחנו נרים את ידינו, כי אנחנו בסוף היום לא יכולים לכפות אותם, אנחנו יכולים להמליץ, אנחנו יכולים לנסות לקדם איתם לטובתם ולטובת העניין ולטובתכם איזה שהוא פתרון. יותר פעמים בחיי נכשלתי במשא ומתנים האלה מאשר הצלחתי, ואם ניכשל אז בסוף אני מניח שנפנה ונבקש חוות דעת של המבקר בעניין.

אני מבין אדוני.

אני חושב שלקבל עכשיו את ההחלטה מבחינתנו זה הכי קל. אני חוזר לחדר וממשיך בעיסוקי ובואו נחכה מתי המבקר יוציא את התוצרים שלו.

אני מבין אדוני ומה שאדוני יחליט, כמובן לטובת העניין, טוב לכולנו. אני רק עוד אציין נקודה אחת נוספת. עורך דין אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר נפגש בתקופה האחרונה שלוש פעמים עם שגרירת סין בישראל וליבן גם איתה את הנושא הזה. שגרירת סין בישראל אמרה שהיא מוכנה, באופן מיידי, להיכנס למשא ומתן ואף כפי שציינתי גם בישיבה הקודמת, שלחה כבר טיוטת הסכם בילטראלי שמעגן בתוכו סעיפים שמגינים על העובדים הזרים שמגיעים מסין ומונעים את ניצולם. למיטב ידיעתנו, ואני חושב שידיעתנו היא ---

צריך להוסיף פה בסוגריים שזה די עומד בסתירה למה שהצהירו פה גם נציגי משרד החוץ וגם נצגי משרד האוצר, שבלתי ניתן יהיה להגיע בעליל להסכם בילטראלי עם סין. אם אני זוכר, מה שנקרא בגילנו הזיכרון הוא לא כל כך חד, אבל לפעמים עוד יוצא לי לזכור משהו.

אני אולי גם אציין אדוני שבאמת מדובר בשגרירה חדשה של סין בישראל, שבאמת מוכנה להירתם.

מכל מקום זה יצירה, תיכף נבדוק אם זה התקדם משהו ---

והיא מוכנה לשבת עם כל הגורמים הרלבנטיים כדי לקדם את העניין באופן מיידי, לטובת העובדים המגיעים מסין. גם למדינת סין יש אינטרס לשמור על העובדים שמגיעים ממנה למדינת ישראל, ואנחנו באמת היינו רוצים לדעת מדוע העניין הזה כאילו לא קיים ומתעופף לו עם הרוח. תודה אדוני.

טוב. ביקש את רשות הדיבור מר אלדד ניצן. רק תציג את עצמך.

כן, אדוני. אלדד ניצן, יו"ר מעסיקים, תאגידי כוח אדם בענף הבנייה. אדוני, אני רוצה לחשוף עכשיו בפניו הוועדה כמה דברים שחמורים יהיה מחמאה בשביל מה שקורה פה. גברת מעיין, הממונה על תנאים של עובדים זרים, אולי גם תתחלל כשהיא תשמע מה קורה פה.

טוב, בוא, בוא, תן לנו, אל תיתן לנו התראות מה אנחנו צריכים לעשות, מר ניצן. אם נרצה להתחלחל נתחלחל, ואם לא – לא. תן לנו את העובדות ותשאיר לנו, אנחנו כולנו סוסי קרבות למודים. כבר התחלחלנו ולא התחלחלנו. תן לנו את שלנו.

אוקי, מאה אחוז, אדוני, אני מקבל את הערותיו. אני רוצה להצביע, להתחיל עם הסייג של המחיר שהעובדים הזרים נדרשים לשלם, העובדים הזרים הסרילנקים. סרילנקה זה סימפטום. אנחנו מתמקדים בסרילנקה, סרילנקה זה סימפטום לשיטה שהמדינה מנסה עכשיו להעביר במין קישוט – אנחנו עושים הסכמים בילטראליים בין מדינות, המדינה תדאג, שירות התעסוקה של המדינה ידאג. ופה אני רוצה לחשוף בפני אדוני את ההתנהלות שהייתה בסרילנקה שזה סימפטום, והולכת להיות גם בבולגריה וגם ברומניה. דיברו על 300 דולר באישור. אהרון ברזני ישב פה בישיבה הקודמת כנציג משרד הפנים, הוא לא דיבר מילה. המילה היחידה שלו הייתה בוועדה – 300 דולר באישור. יואל חסון עונה לו – 300 או 17, כבוד היושב ראש עונה – בשביל 400 דולר כל הויכוח הזה? ואז יואל חסון אומר – בדיוק על זה אני מדבר, שה-300 האלה היום זו ההתחלה ובעוד שנתיים הם יהפכו ל-3,000. מר חסון לא ידע כמה האמת הולכת לבוא מהר.
אנחנו מדברים על מכתבים שמתנהלים בין תהילה לוגר לעורך דין טאובמן ממשרד כספי שמייצג את התאגידים, והיא מדברת על התנהלות שמתחילה בסרילנקה, שדיברנו על זה שרשות ההגירה הלכה לסרילנקה. אני רוצה גם להסביר את החוט, מה עומד פה בעיכוב של הבאת העובדים. הלכו לסרילנקה ועברו בדרך, by the way, לדבר גם על בניין. אני מזכיר לכבוד יושב הראש ולוועדה – לא הייתה החלטת ממשלה על הבאת עובדים בענף הבנייה בביקורו של מר ברזני. מר ברזני כבר צפה את העתיד שממשלת ישראל תאשר עובדים, והוא דיבר על הבניין. ואז אומרים by the way עברנו בסרילנקה ובדקנו. עומד לי מסמך שמגיע אלי באקראי, שמתנהלת כתובת מיילית ועונה מר לבנה, שמוגדר על ידי גברת תהילה לוגר שהגיעה עכשיו, שהיא אומרת במכתבים שהוא לא יועץ והוא עובד של ג'וינט והוא הגיע רק by the way בתור משהו מהשמיים לעזור לענף החקלאות. משום מה בהגדרת התפקיד שלו הוא כתוב כיועץ בענף החקלאות. מעניין איך מגיעים החשבוניות, איך התשלום נעשה. האיש, פה אני הולך לפרוש דברים מה קורה עם האיש כנציג משרד הפנים. מגיע מייל אלי בטעות, הוא שולח לי ב-forward, וכתוב פה – "אחרי שאהרון מבקש מהתאחדות הקבלנים", שהתאחדות הקבלנים אומרת כל הזמן על תאגידים הם הגוף שצריך לבחור את העובדים ומעבירים גם נייר עמדה בעניין. "עלינו חלה האחריות על העסקת העובד על כל המשתמש. יש פה חוקים גורפים שאנחנו צריכים להעסיק את העובד שנה, עם כל התנאים ולשלם עליו אגרות מראש. מר ברזני שולח עכשיו נוהל לתאגידים. בכל מצב ובכל תנאי לא יהיה לכם התנגדות להעסיק את העובד שלא נבחר על ידיכם, אתם צריכים להעסיק אותו להיות אחראים עליו", סוגרים את הקצוות מכל הכיוונים וזו הפלומבה. מר גלעד לבנה כותב לפני החלטת ממשלה ולפני שהלכו להביא עובדים בכלל, שחשבו להביא עובדים. "אהרון, מי בסוף יושב וכותב את ההגדרות הללו? אנחנו צריכים להעבירם לסרילנקה, גלעד", וחותם. מר גלעד לבנה שלא אמור להיות שום יועץ, לפי מכתבה של תהילה לוגר, תהילה לוגר במכתבה לעורך דין טאובמן, מדברת על תהליך שקוף, שבסרילנקה הוא תהליך שקוף, הוא תהליך אמיתי, הוא תהליך הגון. סרילנקה היא מדינה נהדרת, אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה עם סרילנקה ואנחנו רוצים להעמיק את זה לבניין ולסיעוד. ומשום מה גם אחרי כל ההתראות האלה, שאנחנו מדברים עליהן עכשיו, ממשיכים הפיילוטים מסרילנקה. אמנם עכשיו עזבנו רגע את הבניין, כי הקבלנים התנגדו בתוקף ועברנו להמשיך להביא פיילוטים מסיעוד ומחקלאות לסרילנקה. אותה סרילנקה שתיכף אני אגע בעובדים שהם מדברים וזועקים.
תהילה לוגר בתכנית רדיו בשבוע שעבר מתראיינת לגברת קרן נויבך ואומרת לה – העובד הזה, הבודד שהגיש תביעה כנגד המדינה זה סימפטום בודד. אנחנו נפנה לממשלת סרילנקה ונטפל. ומשום מה מתרחשות עלינו תביעות חדשות של 5 ו-6 עובדים נוספים, שמצביעים על קשר בין הרשות בישראל לבין ממשלת סרילנקה בלקיחת העמלות שהגיעו ל-, שהעובדים שילמו. ותיכף אני אגע בדו"חות ובתצהירים.

דו"ח מבקר המדינה אחרי ועדת ביקורת המדינה של כבודו, עלינו בעקבות דבריו ברזני – "שולם רק 300 דולר" – עלינו על ממצא של דו"ח מחקר הכנסת ב-1 בינואר, שמדבר שגבו על פי עדויות של קו לעובד, שגבו 2,000 ו-3,000 דולר מאותו פיילוט. סליחה, אני אגע בזה תיכף. כבוד יושב הראש ביקש לא להפריע. למחרת, בצורה מאד מהירה, כספית, אתה יודע, אם ההסכם היה מתקדם והעובדים היו מגיעים בצורה כזאת מהירה היינו כולנו שמחים. 24 שעות, גברת תהילה לוגר שולחת לנו מכתב – דו"ח ביקורת המדינה תוקן, העובדות לא נבדקו לעומק, מפנה מכתב לגילון ---

דו"ח הכנסת.

דו"ח הכנסת, סליחה. מפנה מכתב לגילאון שהיא אומרת לו – הייתה טענות ואנחנו כולנו תמהים וניגשים לבדיקה עמוקה להגיע לאותם עובדים שהגיעו, שאנחנו רוצים להגן על הזכויות והתאגידים גובים עמלות, ומציעים מתווים הגונים של הגרלות ושל בדיקה, והמדינה לא - אנחנו נהיה מעורבים בבחירת העובדים. ואז, אנחנו מגיעים לאדון גלעד לבנה שהוזכר קודם, שאני אומר, יש כאן דברים שאני לא הולך לחשוף כי הם מן הסתם יגיעו למקומות הנכונים. עובד מסרילנקה שהגיע מסרילנקה בפיילוט המהולל של החקלאות, שתהילה לוגר מציינת שזה ראי ומר ברזני מציין שהפיילוט שהובא על ידי המדינה זה ראי.

סליחה, אפשר בלי כל ההפניות רוחב האלה?

כן, בבקשה.

אני מבקש ממך, דבר תמציתי כי בסוף אני אפסיק.

אין בעיה.

אני לא יכול לתת לך את כל זמן הדיון ותמצה את הטענות שלך ותשאיר לנו משהו להתרשמות שלנו. אתה לועס לנו את הסטייק הזה עד דק. אנחנו גם רוצים.

אין בעיה. אדוני, אני חי את זה בצורה מאד קשה במשך שנה.

בסדר, אני מבקש ממך בפעם השנייה, לנסות להתעלות מעל להתרגשות המוצדקת שלך.

אין בעיה. פשוט הצדק זועק לאור. אוקיי. "חודש לפני הגעתי לישראל שילמתי במזומן 3,000 דולר בקולומבו, בירת סרילנקה, לאנשים שהציגו עצמם כעובדי שרי ממשלת סרילנקה והיו אחראים על הגעת העובדים לעבודה בישראל".

אז כנראה שחבר הכנסת חסון יודע מה הוא סח.

כנראה שכן. ואני מצטט עוד דבר: "כמו כן נפגשתי ביחד עם קבוצה גדולה של אנשים, עם מר גלעד לבנה שהציג את עצמו כנציג הממשלה בישראל ודיבר והסביר את תנאי העסקתנו בישראל. המפגש נערך בקולומבו הבירה".

טוב.

יש לנו מסמך שחתום עם העומד, שמר גלעד לבנה, אותו נציג שמדובר שבמכתבה של תהילה לוגר, שהוא רק מג'וינט, ורק איזה מן יועץ חיצוני, חתום על המסמך בתור נציג ממשלת, נציג משרד הפנים, הווה אומר ממשלת ישראל. חברה, הגענו לבסיס של הקשר בין מדינת ישראל לבין גביית עמלות. מה ניסו לעשות? עיכבו תהליכים, לא הביאו עובדים למדינת ישראל, נתנו מתווים, לא התייחסו. היא כותבת תהילה לוגר במכתבה – "יושב הראשון בר-און אנס אותנו להיפגש", ציטוט – "אנס אותנו להיפגש אתכם". אתם לא גוף לגיטימי שאנחנו צריכים לשבת אתכם, קיבלנו תכתיב מיושב הראש בראון. אני יכול לתת לך את המכתב של תהילה לוגר, הכל כתוב.

תעשה לי טובה, תתקדם.

כן.

אתה מסיים תוך דקה?

כן, אני מסיים. אדוני יושב הראש, אני חושב שהדברים הם כל מה שחששנו ויגורנו בא לנו. הריצה מהטורפת הזאת של המדינה, להיכנס לתוך התהליך הזה, ההכחשות, משיכת הזמן. אנחנו רואים פה תהליך של עירוב של גורמים ישראליים, של גורמים רשמיים שהוכחשו בקשר עם העובדים.

מה הטענה שלך? אני רוצה להבין את הטענה שלך עכשיו ואחרי שנבור את המוץ מן התבן, ובאמת אני מציע, בלי כינויי תואר.

לא.

האם בתמצית הבנתי מהטענה שלך, לפי הטענה שלך מי שמטעם הגורמים הממונים במדינת ישראל, אני לא מציין כרגע שמות, מנווט את הבאת העובדים מסרילנקה אל מתחת לגלימתה של מדינת ישראל, עושה כן על מנת שאנשים מהסוג שציינת, שהם פעם מופיעים בכובע כזה ופעם מופיעים בכובע אחר, יוכלו שם לגבות עמלות על הבאת כל עובד, בשיעור של 3,000 דולר? תענה לי, תיארתי תיאור נכון? כי אני בטוח שאתה מדבר יותר רהוט ממני ומצייר טוב ממני, אבל אני רוצה להסתפק במה שאני אומר, בסדר?

לא, חס וחלילה.

האם זה מה שאמרת?

אדוני, אני אמרתי שהמדינה נכנסה פה מתוך אינטרסים של גורמים ---

רגע, אבל אתה לא הראית פה שזה הלך לאוצר המדינה, ה-3,000 דולר האלה. אתה הראית פה שזה הלך לאחד בשם גלעד, אני טועה בשם? שפעם גלעד הזה מתיישב כג'וינט, כמו שאומרים לך, פעם שנייה הוא מופיע כחותם בשם מדינת ישראל. זה טענה קשה, שאנחנו לא יכולים, אם היא נכונה, אנחנו לא יכולים לעבור עליה לסדר היום. שהיא מטילה צל גם על פרטים, אבל גם על התנהלות של המדינה שאומרת – אני הולכת לסרילנקה, כדי שלא ייקחו את הדמים, או את כספי הדמים שעליהם אנחנו מדברים. אני הולכת לתקן מצב, ונמצא שהיא מקלקלת. ולא זו בלבד שנמצא שהיא מקלקלת, כי ממשלה לא מעט פעמים מקלקלת. הנה, אני אומר לך, ידיי היו גם במעל. לפעמים החלטות ממשלתיות שמתערבות בשוק חופשי, הן החלטות מקלקלות. אבל, אם אתה אומר תשמע, זה נפגש במקום שזה מראה שהמשפך הולך למקום שבעלי עניין שמחוברים לממשלה, במידה כזאת או אחרת, פעם הם כנציגי ג'וינט, פעם הם חותמים בשם המדינה, הם אלה שגוזרים את הקופון, וזה חמור מאד.

אדוני יושב הראש צודק. אני ---

זה מה שאתה אומר?

אני לא יכול להגיד גלעד לבנה קיבל כסף, זה משטרת ישראל תבדוק, אבל אני יכול להגיד שכל ההתנהלות וכל הניסיון להחליף את חברות כוח האדם ולהגיד, ולעמלות, ולעשות ציור יפה, הוא ציור קלוקל ומעכב כניסת עובדים למדינת ישראל, וצריך לבדוק אותו ויש פה בעיה.

זה טענה מתחום אחד, זה טענה של התערבות ממשלה שאני אומר לך מידיעה אישית, היא לא תמיד התערבות מועילה. גם נציגי הממשלה יודעים שהממשלה לא חפה מטעויות והיא לפעמים עושה התערבויות במקום שאם היא לא הייתה מתערבת, הדברים היו קורים יותר טוב. אבל יש הבדל כרחוק מזרח ממערב בין הטענה הזאת לבין הטענה שכל ההתנהלות של המדינה, או לא כל ההתנהלות, חלק מהתנהלות המדינה, שהמדינה רוצה לייבא עובדים בעצמה וכשהיא אומרת בואו נלך לסרילנקה, כי בסרילנקה זה זול, ובסוף מתברר שסרילנקה זה יקר. כשעל זה עוד מתייצב איזה שהוא גורם שפעם הוא הופיע בכובע הזה, פעם בכובע כזה, כי הוא נזכר בשם, באחד המכתבים שאתה ציטטת שקיבלת מהמדינה, הוא פתאום זה שמתקשר בהסכם, זה טענות מה שנקרא ממדף יותר גבוה.

נכון אדוני.

טוב, אז הבנתי את הטענה. כן, חברת הכנסת, לא, לא, חברים, סליחה. אני אמנם קובע את סדר היום, אבל מי שקובע זה חברי הכנסת. חברי הכנסת יכולים להיכנס בכל עת שהם רוצים. יש כאלה שאוהבים לשמוע קודם את כל הדברים ואחר כך לומר, ויש כאלה שרוצים להתערב בנקודה ספציפית, כפי שביקשה חברת הכנסת ד"ר מרינה סולודקין. בבקשה.

תודה רבה אדוני, יושב הראש. אני בישיבת ההמשך הבנתי שאנחנו, אני, אתה וכל החברים בוועדה, פתחנו את תיבת פנדורה, שאנחנו התחלנו לדון בנושא מי צריך להחליט, מאיפה וכמה מביאים עובדים לעבוד בענפים של מדינת ישראל, וחשבתי מההתחלה, שהסכמים בילטראליים זה דבר טוב ונכון בגלל שמדינה כאילו ערבה שלא תהיה פגיעה בזכויות של עובדים זרים. אני צריכה לציין ולהגיד עוד פעם, שאני נגד עובדים זרים בכל ענף, ואני חושבת ואני רציתי לשמוע את משרד התמ"ת, לא איך הם דנים בנושא כמה עובדים זרים להביא ומה טוב מה רע. אני רציתי לשמוע את משרד התמ"ת, איך הם פותחים בתי ספר לעובדי בניין, אבל לא שומעים את זה. אבל כאן, אנחנו לפני הבעיה, אדוני יושב ראש, האקוטית, שאנשים רוצים יותר דירות, אין מספיק עובדים זרים ומדינה דנה בעניין ומאד דוחפת בתהליך ללכת לבולגריה ורומניה, אני לא מבינה למה כל כך הרבה פעמים.

שנייה. סליחה, מרינה, בבקשה.

כן, אז לא נותנים פתרון לבעיה ובגלל זה אנחנו אחרי חודשיים וחצי, עוד פנים דנים באותו עניין. אני חושבת, אדוני יושב הראש, אתה ביקשת ממשרד המבקר לבדוק, נכון?

עוד לא?

עוד לא?

נמצאים פה נציגי הביקורת, היה פה המשנה למנכ"ל, נמצא פה סגן בכיר למנהל האגף, מנהל ביקורת בכיר, הם שומעים את הדברים.

הם שומעים את הדברים.

יכול להיות באמת שיש פה התדרדרות באינפורמציה שבאה אלינו, ברמה כזאת שלא אנחנו הם אלה, תראי, מתנגשים פה שני דברים, לתפיסתי.

כן, אני רואה.

לתפיסתי מתנגשים פה שני דברים בשאלת הביקורת. פעם אחת אנחנו כל פעם לומדים פה איזה שהוא דבר חדש. הדבר האחרון ששמענו ממר ניצן הוא בעיני, אני מתקשה לראות דברים בחומרה רבה יותר ממה שנאמרו. אז יכול להיות שבאמת התהליך שאני מנסה לקדם פה, לא זו בלבד שלא מקדם את הפתרון, אלא פותח עוד איזה שהוא ספייס, עוד איזה שהוא מרחב להתנהלות יותר דרמטית ממה שצפינו עד כה. בצד השני, אם אני מבין נכון את תפיסת הביקורת, התהליך שהמדינה מקיימת על חתימת ההסכמים הבילטראליים עוד לא הסתיים. לא תמיד הביקורת נכנסת לתהליך בטרם שהוא מסתיים. אנחנו מכירים גם ביקורת במה שנקרא בתהליכים online. דווקא בשעה שנעדרת פה, מר ענר, היו פה, נשמעו פה טענות, איך נגיד בלשון, מעניינות, בוא נגיד, מעניינות. מעניינות מאד, שלא לומר יותר מזה.

אני מציע שתראו את הפרוטוקול, יכול להיות שבאמת הניסיון התמים שלי והכנה שלי לנסות לפתור את ההתרחשות הזאת תוך הדיונים בוועדה, גורם פה לאיזה שהוא מצב שאתם צריכים באמת להיכנס פנימה, מה שנקרא, כי יכול להיות שבאמת פה אין את הדברים שאין ביכולתנו לא לבדוק אותם, בוודאי לא לאכוף שום דבר בעניין הזה. זאת הייתה הערה רק כדי להכניס אותך חזרה ללופ, שיצאת עם הצדקה ראויה.
כן, אני הפרעתי לך, תמשיכי.

כן, אז אני רוצה ישיבת המשך בעוד שבועיים, כדי לשמוע את הנציגים שלא נוכחים בישיבה הזו.

שבועיים?

שבועיים, כן.

אז נצטרך לבטל את הנסיעה של מישהו לחוץ לארץ.

אז אנחנו נתנצל בפניהם, אבל חייבים לתת פתרון לבעיה.

אני מקווה שהם יחזרו תוך שבועיים מבולגריה.

אבל לעשות את זה בבולגריה, אדוני יושב הראש.

קיבלתי את ההערה של מר חסון, אני ממנה אותך לעמוד בראש המשלחת. אני מציע שתצא לשם ממחר בבוקר, כדי להכין את ---

להכנה, מקדים.

כן, תודה רבה. בבקשה.

דוד מטעמנו רוצה רק לתת את הצד המשפטי.

כמה אנשים מטעמכם?

לא, הוא נותן רק את הצד המשפטי בקצרה. ממש בקצרה.

אדוני, משפט אחד.

לא, לא, לא, עם כל הכבוד. זה נראה שאני צריך להזכיר לכם כל פעם מחדש. מטעם כל גורם מדבר אחד, נציג אחד בלבד. אני נותן לך לפנים משורת הדין ובפעם האחרונה, מבלי שהדבר יהווה תקדים, דקה ולא יותר.

אדוני, אני מודה לך. אני עורך הדין הקבוע של התאגידים. אלדד ניצן, אני רוצה רק לחדד אולי ---

אל תבזבז את הדקה.

אל אני רק רוצה לחדד בבקשה במספר משפטים את הדברים שנאמרו כאן.

דקה.

הדברים שנאמרו על ידי מר ניצן, בעצם באים ואומרים שהטענה היחידה שמופנית אלינו כתאגידים בעניין גביית העמלות, היא טענה שכנראה לא קשורה אלינו באופן ישיר, ולכן צריך לבחון את השיטה כולה, וזה לא משנה סרילנקה, או בולגריה, או רומניה. אנחנו מסכימים למדינות בולגריה ורומניה. אנחנו מסכימים להסכמים בילטראליים. אנחנו לא מסכימים וחושבים שזה פוגע בזכויות שלנו, שלא נוכל לבחור את העובדים באופן ישיר ואישי, וזאת הטרוניה היחידה שלנו כלפי התהליך הזה. משנושא העמלות הוצף כרגע בחומרתו, כאן בוועדה, אנחנו חושבים שהוועדה ו/או מבקר המדינה ו/או גורמים אחרים, צריכים להידרש אליו. אולי להמליץ לוועדה הבין משרדית לשקול מחדש, כפי שעשה אדוני בישיבה הקודמת, לשקול מחדש את העמדה הזאת. המשמעות, ואני מסיים במשפט אחרון, המשמעות של הנוהל שקיבלנו לפני מספר ימים, זה כיליון מלא של כל הנושא שנקרא תאגידי כוח אדם בענף הבנייה, אין לו שום זכות קיום יותר אם הוא לא בוחר את העובד. זה כל מה שרציתי לומר, תודה אדוני.

טוב, תודה רבה ויפה שעמדת בזמנים, למרות שזה היה סד ---

אני ממושמע אדוני.

כן, מי עוד רצה פה מהצד הזה של השולחן? בבקשה, מה שם גברתי?

עידית ליבוביץ מעמותת קו לעובד. אנחנו, למרות החלטה שהתקבלה ישבנו כאן גם בדיונים הקודם. לא הוזמנו להשתתף בשיחות, אנחנו לא יודעים אפילו מה קרה שם, לא שמענו עליהן גם. אני רק רוצה להתייחס לשני דברים.

יכול להיות ששני הצדדים לא מעוניינים שאתם תשתתפו בדיונים כאלה?

מן הסתם, כנראה.

אין לנו שום בעיה עם זה. ממש לא, להיפך.

בואו, אני יודע הרי לא שאלתי את השאלה בשביל לשמוע ממנה את התשובה. ידעתי לשמוע את ההתפרצות שכולכם מעוניינים בהם, רק אף אחד מכם לא מזמין אותם.

נשמח מאד. כל אחד בונה על השני. זה לא תפקיד שלנו, אנחנו נשמח.

נכון, זה התפקיד שלי. אני מצטער, אני טעיתי, זאת הייתה טעות שלי לא לכפות גם את ההתנדבות שלכם.

אני רוצה להתייחס לשני דברים. ראשית, לדברים שנאמרו כאן. כמובן שתפקידנו להגן על זכויות העובדים שמגיעים לכאן ולכן אם נגבו דמי תיווך לא חוקיים, בין אם זה נעשה על ידי תאגידים או אם זה נעשה על ידי נציגי הממשלה וכן הלאה, אנחנו רואים את זה, זה חמור באותה מידה מבחינתנו, וזה רק שיהיה ברור. אנחנו לא מנסים לצדד בצד זה או אחר.

זה ברור לנו.

עובדים שמשלמים זה רע. הבעיה המרכזית שלי זה עם הטענות של התאגידים נגד העובדה שמדינה הפכה את עצמה לחברת כוח אדם. זה נאמר עכשיו על ידי עורך הדין וגם קודם. הרי תפקיד התאגידים, אם הם אכן לא מקבלים את אותם דמי תיווך שהעובדים טוענים שהם משלמים להם, הוא להביא את העובדים לכאן ולדאוג להשמתם אצל חברות קבלן ולעבודה בבניין. ולכן, עבודתם תישאר אותה עבודה בדיוק. ההבדל היחיד – שהם לא יבואו את העובדים בפועל ולכן גם לא יוכלו לגבות על כך כספים שהעובדים טוענים שהם משלמים לחברות. אנחנו גם יודעים שהעובדים מסין, שזה העובדים שמועסקים בענף הזה, זה העובדים שמשלמים את דמי התיווך הגבוהים ביותר היום מבין כל העובדים הזרים.

כן, זה נאמר בפעם הקודמת, אין צורך לחזור.

והטענה שהם בעצם מעלים עכשיו התאגידים, שהסיבה העיקרית לכך שהם רוצים להמשיך את העובדים זה לא בגלל שחס וחלילה הם גובים את דמי התיווך הללו, שהם טוענים שהם לא גובים, אלא כיוון שכך מתאפשר להם לבחור את העובדים בעצמם. לנו יש, ואני אשמח גם להציג בפני הוועדה, תצהירים של עובדים סיניים ---

ולהיות אחראי כלפי הקצה, קרי הקבלן, שמה שהם מביאים מתאים למה שההוא צריך ולא ---

כיוון שהם בחרו אותו בעצמם.

בדיוק.

הוא אומר לך אם לא אני אבחר אותו אלא תבחר לי אותו המדינה, איך אני ניצב בפני קבלן פלוני שביקש ממני תפסן, רצף, whatever, לבניין, והביאו לשם רקדן בלט.

נכון, ולכן יש לי כאן תצהירים סינים של עובדים סיניים שראיינו, עובדי בניין סינים שראיינו אצלנו במשרד, שאני אשמח להציג בפני הוועדה, שמסבירים לנו איך נעשה תהליך המיון. אין בו שום קשר לניסיונם, למקצוע שלהם ---

גם את הטענה הזאת שמענו. קחי את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת, תאמיני לי שאמרת את זה גם אז.

לכן אני אומרת שגם הטענה הזו היא טענה שהיא לא ראויה.

אבל באמת אין, אני לא יושב פה כבית משפט ואני לא יושב לקבוע עכשיו פסק דין אם הטענה שלהם משוללת יסוד בגלל העדויות שיש לך מהסינים, או שהטענה שלהם היא חזקה בגלל העדויות שיש מהקבלנים. האמיני לי, מה שאני זוכר שגם את הטענה הזאת העלית. יש טענה בעניין הזה, הטענה היא כפולה. היא טענה מושגית והיא טענה קונקרטית. הטענה המושגית אומרת – פעם אחת שהמדינה החליטה שזה מה שאנחנו צריכים על פי חוק לעשות, היא לא יכולה עכשיו להגיד רגע, אלא תשני את החוק. את רוצה להדיר את רגלינו מלהיות הגורם המתווך הזה, תשני את החוק. בצד השני, אומרים החברים האלה, במידה לא מבוטלת של היגיון, תראו, אתם שמתם אותנו להיות הגורם המתווך, כדי שייפגשו צרכיו של הקבלן עם יכולותיו של העובד, ולא שהכל יהיה פה איזה בזאר טורקי, רק להכניס הנה עובדים ואחר כך שיתחילו להסתובב כל אחד כפי משלח ידו, כפי מיומנותו המקצועית. על הדרך מצטרפים כל הדברים הנוראים שיש קונסנסוס עליהם שצריך להילחם עליהם. דמי החסות האלה או הדמים האלה, כסף הדמים האלה שגם מדברת הגברת ההיא ואת מדברת עליה ואני מדבר עליה, והתנאים המחפירים וכל הדברים האלה. על זה יש קונסנסוס. זה כל אחד פה מאיתנו, מי במאה אחוז מידה של צדק ומי במידה פחותה של צדק ירחץ בניקיון כפיו, אנחנו לא רוצים את התופעות האלה. ואני קודם רוצה לברר האם בתוך הקונסטרוקציה הקונקרטית הזאת, שאומרים לאנשים תעשו את מלאכתכם, אבל מצד אחד אנחנו מדירים אתכם, למרות שקבעו את זה בחוק. מצד שני אנחנו מונעים מכם למלא תפקידכם לתועלת העניין כי אנחנו נבחר ואתם רק תהיו אחראים כלפי הקבלן, שהבחירה שלנו, המדינה, היא בחירה מוצלחת. את הדברים האלה צריך לברר. יכול להיות שכל המבנה הזה הוא מבנה לא נכון וצריך לעשות בו איזו שהיא רביזיה. יכול להיות שבמקום לתקן ברעיון המסדר החדש, רק מקלקלים. אלה הדברים שאנחנו מבררים בשלב ביניים. כל הדברים המכוערים שצוינו פה, אני מניח שאם זה יגיע בסוף למבקר שיצטרך לשזוף בעינו את הדברים האלה, אני מניח שכל אלה שחטאו יצופו על השולחן וישלמו את המחיר, כך או אחרת.
כן, עוד גברת הצביעה שם. מה שם גברתי?

אמי סער, מוקד סיוע לעובדים זרים.

בבקשה. אם אפשר רק לא לחזור על מה שכבר נאמר היום ועל מה שנאמר בישיבה הבאה, בבקשה.

בגלל זה זה ייקח דקה. נאמרו פה הרבה דברים ואני באמת שמחה שלא מביאים, ירדו מהנושא של הבאת עובדים מסרילנקה, ואני חושבת שאם בכלל אולי נשנה את התפיסה ולא נביא עובדים, אז נתחיל לחפש איך אנחנו מעסיקים ישראלים ממגזרים שונים.

את הופכת קצת את היוצרות. זאת אומרת עד שנחליט שלא נביא עובדים, בואו נחליט שאנחנו עובדים, ואם נחליט שאנחנו עובדים – אפשר יהיה לשקול את החלק השני, את התורף של השטר הזה.

אני אומרת שצריך לחשוב איך לשנות את השיטה ---

נכון.

ובינתיים באמת לא להביא עובדים ממדינות מוחלשות.

אבל לא על זה מופקדת הוועדה כרגע. בפני הוועדה הוצגה בעיה ספציפית ואת חווה מכלי ראשון כמה אנחנו מתקשים לטפל בבעיה שהציגו לנו על השולחן כרגע ואת כבר מייצרת לנו איזה סוג של בעיה מז'ורית איך לפתור את תחלואי מדינת ישראל בכלל. אנחנו נגיע לדבר הזה.

אני שמחה שאתה מסכים איתי על זה, ואני מקווה שפה נפתור בפעם הבאה, כשיגיעו, יחזרו מבולגריה.

תודה רבה לך. כן, מי אדוני בבקשה?

אריה זילברברג מוועד התאגידים ואני רוצה להציע אולי פתרון פרקטי.

עוד אחד מהתאגידים, זה כבר מספר שלוש שלכם.

אבל אני רוצה להציע זווית חדשה פשוט, ברשות אדוני.

מה שנקרא אתם לא רק סופרים את ההערות שלי, גם מפנימים אותן, מחשיבים בהן. אני לא יכול לשמוע מטעם ארגון אחד שלושה דוברים. זה פשוט לא פייר כלפי אחרים. אני קבעתי כללי דיון, שמעתם אותם בפעם הקודמת. אני אתן לך, אבל תעשו את זה בפעם הבאה, אני מבקש מהקודקוד שלכם שיקבל את ההערות של היועץ המשפטי ושל המנכ"ל ושל הנציג ושל הכל, ושירכז את זה. אם יש משהו שאי אפשר, נפצל. אבל אי אפשר לרוץ כל הזמן לאותו מקום. בבקשה, מר זילברברג, בצמצום רב, לא לחזור על דברים.

אני רוצה להעלות נקודה אחת. הכי קצר, נקודה אחת שלא עלתה ואני חושב שיכולה לתת פתרון פרקטי לכל מי שדיברו פה מכל הצדדים, לרבות קו לעובד, לרבות הגברת איריס מעיין, לרבות תהילה לוגר. אנחנו כמו שאמרנו בעד הסכם בילטראלי. אנחנו חושבים שבולגריה היא מדינה מתוקנת יותר מסרילנקה, אנחנו מסכימים למה שהועלה בפנינו שלשכת התעסוקה בבולגריה תגייס ישירות את העובדים ולשכת התעסוקה בבולגריה, אומרת המדינה ואני מאמין לה, אינה גובה עמלות מאותם עובדים זרים. כל מה שאנחנו מבקשים שמאותו מאגר שיהיה ללשכת התעסוקה בבולגריה, מי שיבחר את העובד זה אני, כי אני מעסיק אותו ומאחר שהעובד גויס ישירות על ידי לשכת התעסוקה בבולגריה, אין לי ממי לגבות עמלות, גם אם מישהו מאשים אותי שאני מושחת. זה כל מה שרציתי לומר ולא מבין שום פתרון אחר.

תודה רבה. יש עוד מישהו מהארגונים, שבעלי העניין שלא דיבר? גברת לוגר, נכנסת אמנם רק בזנב הטיעון של מר אלדד ניצן, אבל ---

מה ששמעתי היה מספיק.

שמעת מספיק?

לא, שמעתי לא לראשונה את הדברים.

אבל אני חושב שלא נוכל להיפרד בלי לשמוע אותך. זאת אומרת את כמובן זכאית להגיד ---

לא, לא, אני אשמח להגיב.

שמבחינת כללי הצדק הטבעי, שאת צריכה.

אוקי, דבר ראשון לגבי הציטוט של אלדד, הציטוט לא ממש מדויק.

זה לא מעניין אותי. הרכילות שנוגעת אלי לא מעניינת אותי, בכלל אני לא מתעניין ברכילות, לא מעניין אותי. זה פרשנות שלו, אני זה מה שביקשתי. קיימתם, אמרתם כך, אמרתם אחרת, זה ממש לא מעניין, אז אל תתייחסי לזה.

אוקי, אז אנחנו יודעים שבהחלטת ממשלה הוקם צוות בין משרדי שמורכב משישה משרדי ממשלה. הצוות המליץ הן לגבי ארצות המוצא של העובדים והן לגבי אופן ההבאה. אחד מהיתרונות החשובים שהצוות המליץ עליהם זה שהגיוס יהיה מדינה מול מדינה, כאשר מדינת המוצא היא זו שתעמיד את המאגר, על פי קריטריונים מקצועיים שיועברו על ידי ממשלת ישראל בשיתוף התאחדות הקבלנים. התאחדות התאגידים לא ממש שיתפה פעולה, לכן הם לא היו בלופ. ומדינת ישראל תבחר מתוך המאגר הזה, תבחר באופן רנדומאלי את העובדים, כאשר כל תהליך הגיוס יהיה שקוף ועל פי מנגנונים שנקבעו מראש.

אנחנו מכירים את ההיסטוריה, בואי נתקדם. בואי נדבר מהישיבה האחרונה.

מהישיבה האחרונה ב-14 בספטמבר, התקיימה ישיבת הצוות הבין משרדים. התאגידים הוזמנו, גם הסתדרות העובדים, התאחדות הקבלנים, כולם היו בישיבה.

מי זימן את הישיבה, את?

הצוות הבין משרדי. הישיבה התקיימה במשרד האוצר אבל זה הייתה ישיבה של הצוות הבין משרדי.

אתם רושמים לפניכם אם תיאותו להיפגש עוד פעם, אם יהיה לזה מקום להזמין גם את קו לעובד, את הארגונים החברתיים האחרים שידם רב להם במעש הזה והם באמת רוצים לשרת את העניין והם לא נוקטים עמדה לא ביניכם לבין בין אחרים.

בסדר גמור.

רשמתם לפניכם. אחר כך יגידו שאנסתי אתכם לעשות את זה, אבל זה לא חשוב.

אנחנו שמענו אותם גם בעל פה, למרות שהניירות עמדה שלהם הוצגו לפנינו לא אחת בפני הוועדה הבין משרדית. הצוות דן באפשרויות שהציגה בפניו, זאת אומרת התאחדות התאגידים הציגה כמה אופציות כדי כאילו להתגבר על הנושא הזה של גביית דמי תיווך. הצוות דן באפשרויות שהועלו על ידי התאחדות התאגידים והחליט להמליץ על דרך אחרת. עכשיו, זה שישה משרדי ממשלה. כל ההסטה הזאת של הדיון לגבי פקידי ממשלה אלה ואחרים, הוא פשוט לא לעניין, כי זה הממשלה וזה צוות בין משרדי ואנחנו חושבים שיש כאן, עד ההסכמים הבילטראליים נגבו על פי הערכות, ממאה אחוז מהעובדים דמי תיווך בשיעורים מאד מאד גבוהים. כיום, על פי ההסדר הבילטראלי, ניגבת מהם עמלת גיוס בלבד, הוצאות בלבד. יש גורמים שמפסידים מכל הסיפור הזה, מדובר כאן על שוק שמגלגל באופן לא חוקי מיליארדי דולרים. יש אנשים, יש גורמים אינטרסנטים שנפגעים מהמהלך הזה ומנסים להסיט את הדיון למקומות אחרים.

כן, אני מבין את זה, גם זה עלה בדיון הקודם. גם כשאתה בא לדיון כזה אתה באמת, קודם אתה מסתכל, לחלק מאיתנו יש גם ניסיונות, גם טיפלנו בדברים כאלה גם במשרד הפנים וגם במשרדים אחרים. אנחנו לא באים לזה מה שנקרא זומבים, כאלה שצריכים ללמוד את הנושא מ-AB. אבל שמענו פה תיאור של דבר שגם במה שנקרא הערוץ הנקי, או הערוץ המטוהר שאתם מדברים עליו, יש נישות שגם אם ניישם את הרעיון המפואר שאתם מדברים עליו, נימצא במקום שיהיו שם, איך נקרא להם, גידולי פרא שאנחנו לא רוצים כבר לראות אותם.

טוב, זה מדובר על תופעה מאד כלל עולמית, גביית דמי תיווך, כלל עולמית קשה וכואבת. אנחנו מנסים באמצעות הסכמים בילטראליים לסגור, למגר את התופעה הזאת. קשה מאד לסגור את זה בצורה הרמטית, ויכול להיות שבאמת יהיו פה ושם סטיות או בעיות. אבל אנחנו פה בשביל לתקן את זה, בדיוק בשביל זה יש הסכם בילטראלי.

ברמת העובדות יש לך הוכחה שהמדינה שאת רואה בה מדינת יעד, ואני לא זוכר אם את דיברת, סיפרת בנפלאותיה או מישהו אחר מהמדינה סיפר בנפלאותיה של סרילנקה בפעם הקודמת ואמר – נשימה פנינו סרילנקה ובא לציון גואל, ולא יהי. גם בסרילנקה ---

לא, אז אלף זה עדיין לא הוכחות. אחרי שאנחנו שמענו פה לראשונה על הטענה הזאת, פנינו להתאחדות התאגידים שהם כתבו לנו בעקבות הוועדה שיש בידיהם ראיות על זה שנגבו מעובדים מסרילנקה דמי תיווך. פנינו אליהם ואמרנו להם – אם יש לכם ראיות תעבירו אותן ישירות אלינו לטיפול ובמקביל תפנו למשטרה, כי יש פה היבט פלילי. עד היום לא קיבלנו שום תלונה באופן ישיר.

כל הדברים האלה שאתה העלית פה, אתה לא מסרת להם, למרות בקשתם? זה מפתיע.

אדוני, אנחנו התבססנו במכתבנו למשרד הפנים על השינוי התמוה ב-24 השעות שדו"ח מחקר הכנסת, שהיה על פי בדיקה של קו לעובד שיושב פה. אנחנו פנינו, כפי מה שאמרה תהילה לוגר. בדיוק עשינו מה שהיא אמרה לנו. הלכנו ובדקנו לעומק ונפגשנו עם האנשים וראינו בדיוק מה קורה. לקח לנו קצת זמן להבין את התוצאות האלה, והנה כאשר עיבדנו אותן, אנחנו פרשנו את זה בפני כבודו ובפני גורמים שיבדקו את העניין.

מה שאנחנו אמרנו זה שתעבדו מולנו. אנחנו הגורמים שיכולים לבדוק את התלונות האלה מול ממשלת סרילנקה. הדברים האלה לא יכולים ---

גברתי, תהילה לוגר, את כתבת לנו במכתב ששלחת לנו, תגידי לי, תעני לפורום – כתבת גלעד לבנה יועץ ג'וינט. את לא ידעת מה גלעד לבנה עושה?

סלח לי, סלח לי, מר ניצן, מר ניצן.

תסיט את הדיון למקומו.

לא ממש זוכר שקיבלת ממני זכות דיבור.

לא, שאלת אותי אדוני.

וגם אם היית מקבל ממני זכות דיבור, שאלתי אותך שאלה לענות לי. אמרת שלא הגשת את זה, נכון?

שלא הגשתי את מה?

כל מה שהיא אמרה, כל הראיות על המהלך של אותו איך קוראים לו?

גלעד לבנה.

כן, עם גלעד לבנה הצגת לה את הראיות?

ברגע שהיו לי אותן הצגתי.

הצגת?

כן, עכשיו הצגתי.

איפה הן?

תודה רבה, לא, לא, סליחה. אנחנו לא נברר את זה. את אומרת לא, הוא אומר כן, שמענו. הלאה, חדש, אנחנו לא בית משפט. את אומרת שלא קיבלת. תמשיכי את הדברים שלך.

לא, לא קיבלנו. אנחנו כל רשות מדינה אחרת, למיטב ידיעתנו ---

בדקת מי זה גלעד לבנה? לא ידעת מי זה גלעד לבנה?

תסלח לי. מה זה, ראוי שאני אבקש ממך לעזוב? זה לא ראוי, נכון? אבל לא תהיה לי ברירה אחרת. כן, בבקשה, תמשיכי.

אני רוצה להתייחס לעוד כמה נקודות. לגבי גלעד לבני, כל הזמן הדיון הוסט אליו וכשאנחנו אמרנו גלעד לבני הוא יועץ של הג'וינט לרשות ההגירה. אנחנו חוזרים ואומרים את זה בכל כך הרבה מכתבים.

כן, אבל מה לו להתעסק בעובדים זרים? למה הוא צריך להיות? למה הוא צריך מה שנקרא להיות איזה כוכב לכת שמתהלך סביב מסלול העובדים הזרים? מה לו ולעובדים זרים? למה איש כזה שהוא יועץ לג'וינט, שהוא ארגון חברתי מהמעלה הראשונה ונותן סיוע לממשלת ישראל ולממשלות זרות מקדמת דנא, למה איש כזה צריך להופיע על מסמכים שכן קיבל כסף, לא קיבל כסף, מציג את מדינת ישראל, לא מציג את מדינת ישראל.

אדוני, רגע, עוד הערה חשובה ברשותך, וגם כנראה מציג את עצמו בתור נציג ממשלה.

כן, זה שמענו.

לא, לא. גלעד לבני מציג את עצמו כיועץ לג'וינט.

בבקשה.

תסלח לי, בוא, זאת האזהרה האחרונה. אתה מתבקש לשלוט ברגשותיך, פגועים וצודקים ככל שיהיו. אני לא אמשיך לנהל את הדיון הזה כשאתה תרצה להתפרץ. יש פה את חברת הכנסת חסון, שהוא לא צריך עזרה בניהול השאלות שלו ואני כשצריך עזרה לא רוצה לקבל אותה, אז זהו. אז תירגע. בבקשה.

אז אני רוצה להדגיש, לא קיבלנו שום ראייה. אנחנו לא ראינו שום מסמך ש---

טוב, עברנו מעניין הראייה הזאת. אנחנו כבר בשאלה למה איש שהוא יועץ של הג'וינט בכלל מסתובב בחצרות האלה ששייכים למדינת ישראל?

כי הוא עוזר לנו לקדם הסכמים בילטראליים מול מדינות, יש לו את הכלים.

יופי, מצוין. סליחה, בתור עוזר, נציג של הג'וינט. מדינת ישראל לא יודעת לקדם את ענייניה הבילטראליים, והיא נזקקת לג'וינט, שהיה שולח חבילות כשאתה עוד לא נולדת, היה שולח חבילות בזמן הצנע למדינת ישראל. חזרנו מאה שנה אחורה.

עכשיו הוא שולח את לבנה.

גלעד לבני הוא לא היועץ היחיד שמשרדי הממשלה שוכרים.

בסדר. נראה שזה באמת גדול עלינו לברר את הדברים האלה.

הג'וינט עובד במשותף עם ארגון ההגירה העולמי גם על הסכמים בילטראליים בתאילנד, הוא יועץ מטעם ישראל לארגון ההגירה העולמי בכל מה שנוגע להגירת עבודה, והוא תמיד היה גם מעורב בכל הנושאים האלה. אז זה לא גוף חדש.

למדנו.

עכשיו זה ניכר שהרבה גורמים פה מאד לא מרוצים מזה שהוועדה הבין משרדית החליטה שהגיוס יהיה מדינה מול מדינה ולא באופן ישיר על ידי הגורמים הפרטיים. עכשיו, אנחנו, כשהוועדה הבין משרדית החליטה בעצם שהגיוס יהיה מדינה מול מדינה, היא עושה הכל כדי להבטיח שהגיוס הזה יהיה מקצועי, שהעובדים יהיו מיומנים. לכן ביקשנו והתחננו להעביר לנו קריטריונים מקצועיים. נתקלנו בחוסר שיתוף פעולה. התאחדות הקבלנים בסופו של דבר העבירה לנו קריטריונים מקצועיים. עכשיו, אנחנו בצוות הבין משרדי, משלחת יצאה לבולגריה ולמשלחת הצטרפה נציגה מהכשרה מקצועית במשרד התמ"ת, שהיא אחראית על כל נושא העבודות הרטובות בהכשרה המקצועית בבית ספר מלט"ב. היא עמדה מקרוב על כל נושא ההכשרה המקצועית בבולגריה, התרשמה מאד בעצם על המקצועיות של הליך הגיוס והמיון ואנחנו נעשה הכל כדי להבטיח שבאמת יגיעו לכאן עובדים מקצועיים.
עכשיו, אנחנו גם אומרים בפירוש, תקום ועדה מקצועית מייעצת שבה חברים התאחדות הקבלנים והתאחדות התאגידים, ובמקרה שייטען שיש עובד לא מקצועי שבעצם הכישורים שלו לא מתאימים למסמכים שהוצגו, אנחנו נבדוק את זה ובמקרה הצורך הוא גם יוחזר לחו"ל ויוחלף בעובד חדש. אנחנו נעשה הכל כדי להבטיח את המקצועיות של העובדים שיובאו לכאן.

עכשיו, התאגידים, התפקיד שלהם זה להיות קבלני כוח אדם, להעסיק את העובדים פה, לא להביא אותם מחו"ל. אנחנו התחייבנו להביא להם את העובדים.

פה יש לכם, אני אומר לך, פה הטענה שלכם היא, לפחות בעיני, מבלי לקבוע מסמרות בעניין הזה, היא טענה קצת חלשה. כי אם האנשים האלה בסוף היום מתקשרים בקצה עם זה שצריך את העובד הספציפי, את לא יכולה להגיד לו אתה אדוני רק איזה, איך נקרא לזה, פלטפורמה שמסיעה את מי שאני בחרתי. כנגד האחריות שלו כלפייך להביא עובדים למשימות ספציפיות, כנגד האחריות שלו כלפי מזמיני העובדים שרוצים מה שנקרא עובד כפיים ולא עובד רגליים, עומדת החובה שלו, החובה ההגיונית שאת לא מצליחה להסביר לי איך את נכנסת פנימה, לקיים את הבחירה הראויה. זה פשוט המעגל הזה לא נסגר לי.

אז אני אענה.

אני שמעתי סוג של פיתרון פה, אני לא זוכר ממי, אני מודה. שבהינתן שהמיון ייעשה על פי קריטריונים שייקבעו בהסכמה על ידי לשכת העבודה שנראית בעיניהם מתקבלת על הדעת ולא גוזרת --- מי אמר על בולגריה והדברים האלה? והם יהיו בלופ ויסכימו, ייקחו על עצמם את האחריות שאיזה גורם מתווך נוסף, משרד התעסוקה הבולגרי, What ever, בחר את העובדים, הם מוכנים לקחת על עצמם את האחריות לבוא להתייצב מול האנשים האלה ולהגיד – הבאנו לכם את מה שביקשתם, ולא עוד פעם זורקים להם והם זורקים להם בחזרה וכולם רק מפסידים מכל העיסוק הזה, חוץ מכל המתווכים, קבלנים, קופונרים בדרך.

מישהו מוכרח, אני אעצור פה, כי אני, זה הדבר שביקשתי שלשמו תתכנסו בתוך התקופה הזאת. אתם חייבים למצות את הקטע הזה של הדיון ביניכם ואני פונה אליכם בבקשה, בתחינה, הפרוטוקול יורה כמה אני כופה עליכם לעשות את זה, שתתעסקו בדבר הזה ואל תתעסקו כל פעם שאתם מתיישבים תפצחו את מערכת היחסים, האיך נגיד, הטעונה שלכם מכל ההשתלשלויות של ההיסטוריה האחרונה. עכשיו, כרגע, הם יודעים שאתם נחושים בדעתכם להיות במקום שבו יש לכם איזה סוג של שליטה על תהליך המיון והבחירה בארצות המוצא. הם אומרים סליחה, בקצה, ביעד שבו אנחנו מספקים את העובד למזמין העובדה, יש לנו אחריות ולכן אנחנו רוצים להיות שותפים להליך הבחירה. הרעיון של הקומץ המשביע את הארי, אתם אומרים זה לא אתם לבד, הם אומרים – לא מחליטים לנו על הראש בלי לשאול אותנו, הוא רעיון שצריך לפתח אותו בדיון ביניכם. לא אני יודע לעשות את זה. אני יודע רק לנסות לעשות הפשטה לטענות הטעונות שלכם. קחו את זה מהמקום הזה. שבו על העניין הזה. אני חושב שאתם יכולים להסתייע לא מעט ב-NGO’S שיושבים פה, שהם באמת באמת אבל מכירים את זה, מה שנקרא יודעים איפה צומחות הרגליים של הריקבון שפשה בתהליך הזה ושל היכולת לעשות לו הילינג ותעשו את הדבר הזה. לא תגיעו לפתרון, בסוף יש תהליך של ועדות בין משרדיות והחלטות ממשלה וחוקים ואם יצטרכו, אז יבדקו את התהליך של עבודת הממשלה מול הדבר הזה ויביעו דעתם אנשים שמבינים לבקר תהליכי קבלת החלטות ותהליכי ביצוע של החלטות. אני מנסה למנוע את זה. הוועדה מנסה למנוע את זה ואנחנו רוצים להגיע לסוג של פתרון. כל עוד צריך עבודה זרה במדינת ישראל, שלמר כידור לא תהיינה בעיות, ושלקבלנים לא יהיה בעיות ושלארגונים לא יהיה בעיות, וגם מדינת ישראל תוכל להגיד על עצמה שהיא מדינה מתוקנת והיא נתקלה בתופעה קשה, תופעה הומאנית קשה, והיא עשתה את כל יכולתה כדי לפתור את זה. הרי אין, אף אחד לא מאמין שיהיה פה איזה צדק אוטופי ואפשר יהיה לסלק את כל הרוע והנפסדות הזאת מן העולם, והדיסציפלינה הזאת, כמו בדיסציפלינות אחרות. לפחות תשבו איתם, כי הרי אתם רק הולכים אחורה. במקום להתקדם אני רואה את עצמי במקום אחר.

אפשר?

כן, בבקשה, וודאי.

למרות שאם יש לך עוד אנשים שאתה רוצה שהם ידברו, אז אין לי בעיה להמתין.

לא, אני חושב שסיימתי. אנחנו סיימנו בשתים עשרה בעצם. ביקשתי מעוד כמה שידברו, כדי שתספיק לחזור.

תודה אדוני יושב הראש ותודה שאתה מקיים את הדיון הזה פעם שנייה, שבאמת בין לבין האיר את עינינו לגבי חלק מהדברים שטענו בדיון הקודם ושהתברר שהם שונים במציאות וזה דברים שהם בכלל מעוררים שאלה לגבי כל התהליך הזה. תראו, כל הנושא של העבודה הזרה זה עולם חשוך. זה עולם חשוך ואפל, עולם שהלוואי שהיינו יכולים להימנע ממנו, הלוואי. מדברים פה על עבודה שאנשים אחרים יעבדו, באמת הלוואי, אני הראשון שהיה רוצה שהדברים האלה יקרו, אבל זה שזה לא קורה ואין לנו אפשרות להימנע מעבודה זרה כרגע, זו המציאות.

דעתי האישית בכלל, אמרתי את זה אני חושב גם פעם קודמת, שעם כל הצער בנושא של הדמי תיווך והעיוותים והסוכנים בדרך וכל הדבר הזה שהיה קשור לייבוא עובדים זרים מסין, היה צריך לטפל בזה ולנסות להימנע בזה ולצמצם את דמי התיווך שם, ולהילחם ולעבוד ולהשאיר את העבודה מסין. אני חושב שמדינת ישראל בסופו של דבר הכי נכון היה לה להביא עובדים מסין. אני חושב שזה הדבר הנכון ביותר, גם מבחינת העובדה שאלה עובדים שבאים לעבוד, אלה עובדים שאין חשש שיישארו, אלה עובדים גם שיעילים מאד בסוג העבודה הזה שמדברים עליהם בכל הסוגים, לכן לדעתי היה עדיף ששם זה יישאר. מדינת ישראל חשבה שעל חשבון הבעיות הדמוגרפיות שלה, הבעיות של איבוד הזהות, הבעיות האחרות שיש, יותר חשוב מכל זה הנושא של התיווך. בסדר גמור. זו עמדה מוסרית, ראויה, עקרונית. היה אפשר לפתור אותה נקודתית ולא להתחיל ללכת לכל מיני מדינות וכל מיני פתרונות שלדעתי יעבדו הרבה פחות טוב ומעמידים בסכנה את המבנה ואת האופי של החברה הישראלית, אבל זה סיפור אחר.

עכשיו תראו, מצד אחד מדינת ישראל אומרת פה בדיון שהיא מבקשת לעשות את הדבר הזה באופן ישיר ולהימנע מתיווכים ומכל הדברים האלה, אבל משתמשת באדם שהוא עובד הג'וינט, סוג של עובד הג'וינט שהיה מעורב, לא היה מעורב. משתמשים באדם שהוא בא בכלל מהג'וינט. לא יודע כמה בקרה לגביו, לא יודעים כמה יודעים במה הוא מעורב, במה הוא לא מעורב. שוב, אני לא יודע מי האדם הזה, מעולם לא פגשתי אותו. אבל לכאורה אני גם רואה פה, אתם יודעים, כשאני מסתכל על המסמכים פה שהוצגו בפני ואני אומר הכל לכאורה, יכול להיות שזה לא מסמכים ---

כן, אבל אני מציע שלא. הדברים פורטו בהרחבה על ידי מר ניצן. בכל אופן, מדובר באדם שלא נמצא פה.

אמרתי לכאורה, לכן אני אומר לכאורה.

בסדר, אבל בוא, אם לכאורה, הילדים לא הולכים לבית הספר אחרי שפגעו באבא שלהם ואומרים אבל זה הכל היה לכאורה.

לא, אבל לא התכוונתי להגיד משהו ---

אני מנסה, אם הבן אדם היה פה היינו שומעים אותו ואומרים לו כל מה שאנחנו חושבים על ההתנהלות שלו. אני מציע מאד להתנהל בזהירות, הבן אדם לא פה.

לא, אני מבין, אבל לא התכוונתי להגיד משהו עליו. אבל סתם, אני רואה במסמך לדוגמא שכתוב גלעד לבני, יועץ בכיר ל-, חסר פה אות לדעתי, לרשויות ההגירה. זאת אומרת מה זה התואר הזה? זה בשם המדינה? זה לא בשם המדינה? אתם יודעים, יש פה שאלות שלי נראה קצת מוזרות שמדינת ישראל מפעילה סוכנים בצורה כזאת, למשהו שהוא אגב נטו כלכלי ונטו שיש לו השפעות כלכליות ונתונים כלכליים.

תראו, אני חושב, הבנתי שירדו מהעניין של סרילנקה, ככה אני מבין שירדו?

לא ירדו. בינתיים לא מביאים משם.

בסדר גמור, אז זה חלק מההתפתחות. אני חושב ---

אל תגיד הופ לפני שקפצת.

כן. אני חושב בשורה התחתונה שמדינת ישראל, קודם כל אמרתי את זה אז, לא יכולה באמת להיות זו שבאופן ישיר מתעסקת בעניין הזה. היא יכולה לקבוע קריטריונים, היא יכולה לקבוע נהלים, הסכמים בילטראליים, לעשות את כל הדברים הללו. להיות היא זאת שנציגיה יתחילו לחפש עובדים - זה נראה לי מוזר ולא הגיוני. הדבר העיקרי שצריך להיות פה זה הנושא של הקריטריונים. קריטריונים ברורים, אמות מידה ברורות ומקצועיות, כדי לוודא שהעובדים שמגיעים הם עובדים שעומדים בסטנדרט הנדרש, בסטנדרט המקצועי, ביכולת המקצועית גם מתוך ניסיון של אנשים פה שהם יושבים, שהם גם, יכול להיות שהם בעלי עניין וזה בסדר. כולם פה בעלי עניין וכולם רוצים, אבל מבחינתנו אנחנו לא בעלי עניין. אנחנו רוצים לבוא לוודא שאלה שמגיעים הם יהיו עובדים ראויים, יוכלו לבצע את העבודה בצורה ראויה. העבודה וההגעה של העובדים תהיה הגעה סדירה, היא תהיה מקצועית, היא תהיה יעילה וגם הנושא של דמי תיווך שנאמרו בדרך. אי אפשר לעשות את הדבר הזה לבד. אי אפשר להתעורר בוקר אחד ולהגיד – עכשיו אנחנו עושים הכל לבד, משנים את המציאות ועכשיו הכל יהיה בסדר. אני אמרתי אז ואני אומר את זה עוד פעם וזה חשוב שזה ייאמר – מדינת ישראל בכל הדברים רוצה להפריט, רוצה להוציא מידיה - פתאום בזה היא רוצה לגלות מעורבות יתר. מאד מאד מוזר. ואם כבר זה קורה זה חשוב שזה יהיה בצורה מקצועית.

ומשפט אחרון, תראו, אני עוד פעם, גם מידעים שהגיעו ואני מקבל את העצה של יושב הראש, אני לא אכנס לפרטים פה ולא זה, כי זה לא מתפקידנו, אנחנו לא בית משפט. אבל יש לי תחושה שכל ההתנהלות פה היא התנהלות מאד מאד בעייתית של כל מיני אינטרסים עלומים וכאלה, ויכול להיות שבעוד חצי שנה ושנה ושנתיים, נגלה שהסיפור שאנחנו נגענו פה כאן בקטנה, הוא על דבר ענק והוא סיפור גדול והוא פרשה שאולי תזעזע ואולי גם לא. אני כן חושב, אדוני יושב הראש, שלתהליך הביניים ואתה אמרת את זה קודם למר ענר ואני רוצה לחדד את זה, אדוני יושב הראש. אני חושב שראוי, לא ברמה של עדיין ביקורת פורמאלית, ולא ברמה גם של המלצת הוועדה לבדוק את זה באופן פורמאלי. אבל כן הייתי ממליץ, אדוני יושב הראש, בסיכום של הוועדה, שנמליץ לצוות מבקר המדינה לשאול שאלות. לכתוב, לשאול שאלות. עולות טענות, יש פרוטוקול קודם, יש פרוטוקול של היום שנאמרו דברים. מבקר המדינה, אפילו לפני שהוא מחליט על תהליך של בדיקה, סעיף 21 או דו"ח מיוחד או כל דבר, יכול להתחיל לשאול שאלות את מדינת ישראל, את מי שנושאים באחריות, את מי שהדבר הזה נוגע להם. תהיות, שאלות. מתוך התשובות שנקבל – אז מבקר המדינה וגם אנחנו, נוכל להחליט אם יש מה לבדוק מעבר או שהתשובות שניתנו הן תשובות מספקות. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת חסון. אני ברשותך אציע את הצעת הסיכום הבאה.

אפשר להעיר כמה הערות לפני?

לא. אחרת אנחנו לעולם לא נסכם את הישיבות. שמענו את הדברים, שאלתי כבר ... והדיון הזה צריך להסתיים באיזה שהוא מקום.

1. הוועדה שבה ופונה אל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לקיים את השיח עם הארגונים ועם הקבלנים ולהתמקד בשאלה הספציפית, כפי שהוצגה בשלהי הדיון, בשאלה כיצד ניתן לקיים את הוראות החוק, שהסמיכו את הארגונים לעסוק במה שהם עוסקים, לקיים את חובתם המקצועית כלפי מזמיני השירות, בדרך של איתור, מיון העובדים הראויים ולא לפגוע באחריות המדינה להילחם בתופעה של, איך נקרא לזה – המאכריות בארצות המקור. לא מתקבל על דעתנו שלא נמצא פתרון, שלא יימצא פתרון שיאפשר את המשך, את העבודה במתווה הקיים, מבלי להדיר את הארגונים מעיסוקם, שבו הם פועלים מכוח הוראות חוק שהממשלה עצמה קיבלה.
2. הוועדה רואה בקידום חתימת ואישורים בהסכמים הבילטראליים עם מדינות רומניה, בולגריה והונגריה, צורך חשוב ביותר ובמיוחד היא רואה חשיבות ---
מי שזה לא מוצא חן בעיניו שיקרא את ההחלטה אחר כך, רק שלא יגיב בזמן הדיון, בסדר? חוץ מזה, זה לא החלטה של אלה שמעירים את ההערות, זו החלטה של הוועדה.

במיוחד רואה הוועדה חשיבות בקידום התהליך במהירות רבה, שכן התמשכות הזמנים פוגעת בהתנהלות כל הצדדים, ובמקום לפתור בעיות – מייצרת בעיות.

3. הוועדה רואה בחיוב את עמידת המדינה בהתחייבותה בפני הוועדה בישיבה הקודמת, להימנע, כל עוד אין פתרון למצוקה שהועלתה על שולחנה של הוועדה, להימנע מהבאת עובדים מסרילנקה.
תודה רבה. אני מודה לכולם על ההשתתפות בדיון.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:40.>