PAGE
13
ועדת משנה של ועדת החינוך והתרבות

לחינוך דתי ותרבות תורנית

21.11.2011

הכנסת השמונה עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 17
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט

לחינוך דתי ותרבות תורנית
יום שני, כ"ד בחשוון תשע"ב (21 בנובמבר 2011), שעה 09:00

תשלומי הורים ברכישת שירותים מרצון בישיבות התיכוניות ובאולפנות

חברי הועדה: זבולון אורלב – היו"ר

דסי בארי

מפקחת ארצית בחינוך על יסודי ממ"ד, משרד החינוך

עו"ד הרב אברהם גיסר
יו"ר מועצת חמ"ד, משרד החינוך
יעקב פרידברג

משרד המשפטים

יגאל דנינו

יו"ר ארגון הורים ירושלים

ויויאן אלבוים

חברת מועצה עריית מודיעין ונציגת ארגון "אמונה"

רחמים נסימי

יו"ר שעורי תורה

עו"ד רבקה שפירא
המרכז לדת ומדינה, התנועה הרפורמית

עו"ד בן ציון דל

יו"ר קריית חינוך גבעת וושינגטון ויועץ מערכות חינוך

נועם עזרא

ארגון הורים ארצי

דוד שולדמן

רשת "צביה"

ינוןן אחימן

אור תורה סטון

ישראל נדיבי

סמנכ"ל מרכז מועצות אזוריות

יעקב פרידמן

מנכ"ל רשת "צביה"

אלחנן גלט

מנכ"ל רשת מרכז ישיבות ואולפנות בנ"ע

יהודית גידלי

י.ח. – חבר המתרגמים בע"מ
תשלומי הורים ברכישת שירותים מרצון בישיבות התיכוניות ובאולפנות

שלום לכולם, באחור אופייני של נושאים שקשורים בציבור הדתי שעובד לפי שעון בני עקיבא, למרות שהשבת היא שבת הארגון, אז אנחנו פותחים את הישיבה. הצטערתי להיוודע שהופצה איזו שהיא שמועה שאני לא יודע את מקורה, שכאילו הישיבה מתחילה ב 9:30, דבר שאין לו ידיים ואין לו רגליים הועדה פרסמה את השעה 9:00 ובאתר האינטרנט בשעה 9:00 ובכל המקומות כתוב ב 9:00 וגם אלו שקיבלתי עליהם הודעה שיאחרו ברבע שעה, אז עברה רבע שעה גם כן. אבל, אנחנו קצרים בזמן ולכן אנחנו נתחיל את הישיבה.


הישיבה הזו נועדה לדון בסוגית תשלומי ההורים וכשאני חושב על מושג תשלומי ההורים במקרה הזה הוא לא הקשר נכון כי מיד אני אגדיר, מדובר בעיקר באותם תשלומים שאני קורא להם רכישת שירותים מרצון במוסדות העל יסודיים שלנו בעיקר בישיבות התיכוניות ובאולפנות שבהם הורים נדרשים לשלם סכומים בדרך כלל הממוצע של כאלף שקלים לחודש אם מדובר במוסד לא פנימייתי ואם מדובר במוסד פנימייתי זה יכול להגיע עד 1500 שקלים.


הבעיה הזו היא לא בעיה חדשה והיא כבר נמשכת שנים ארוכות ונדמה לי שכבר לפני כעשר שנים הקמנו ועדה תנועתית מטעם המפד"ל בראשה עמד ד"ר מתי דגן לברור הסוגיה הזו, אבל היא לא הניחה כנראה תוצאות, עובדה היא שהבעיה הזו נמשכת.

לאחרונה, הגיעו שתי פניות צולבות. מצד אחד, המשיך המבול של פניות הורים וועדי הורים על התשלומים הכבדים שלא יכולים לעמוד בהם, לטענת המורים זה אפילו גורם לכך שהורים רבים שרוצים חינוך ישיבתי / אולפני, נמנעים מלעשות כן עקב התשלומים הגבוהים. מאידך גיסא, פורום ראשי הרשתות, רשת ישיבות בני עקיבא שמנכ"לה נמצא פה, אלחנן גלט ורשת האולפנות והישיבות של "צביה" שמנכ"לה יעקב פרידמן יושב פה והרשת של אור תורה סטון שמנכ"ל אחימן יושב כאן, פנו ביוזמתם וכל הרשתות הוזמנו.

קיבלתי פנייה בכתב, שגם עמית חתומה עליה, שהם מבקשים ממני ליזום ועדה כי הם היו רוצים ותכף הם יסבירו את העניין, שהתשלומים האלה יהיו שקופים, גלויים ואין כאן שום דבר שהוא במחתרת שכולם ידעו שאם במידה והמוסדות גובים את אותם תשלומים הם נגבים כראוי ותכלית ראויה במידה ראויה. לכן, מאחר והייתה פנייה גם מצד המוסדות וגם מצד ההורים חשבנו שהדבר הנכון לעשות, לבוא בדברים עם ד"ר אברהם ליפשיץ, מנהל החינוך הדתי. סיפרתי לו את הפניות האלה ושאלתי לדעתו, הוא אמר לי שהוא תומך נלהב לכך שתקום ועדה ציבורית, שתברר את העניין הזה וישבו בה כל הגורמים, גם הורים וגם נציגים של ראשי הרשתות, אשר יבררו את הסוגיה, כדי שהציבור הדתי לאומי ששולח את ילדיו למוסדות האלה, ידע אכן מה התשלום הראוי. כמובן, גם מתוך מטרה לברר האם המדינה ממלאת את חובתה, האם יש מקום שהמדינה תגדיל את תשלומיה, למצוא את אותם הסדרים על מנת להבטיח שאף תלמיד או אף הורה לא ימנע מלשלוח את ילדיו, במידה והילד כמובן מתאים, והילד רוצה וההורים רוצים, שלא ימנע מלשלוח את ילדיו למוסדות האלה רק בגלל בעיית התשלום. אנחנו לא היינו רוצים להגיע למצב שהחינוך הזה נמנע מתלמידים, רק בגלל בעיית התשלומים.

העניין הזה, להערכתי ולמיטב ידיעתי, לא הוסדר עד הסוף, בהוראות של משרד החינוך. כלומר, אני לא מתכוון לאותם דברים שמוסדרים בהוראות ובחוק, מה שמוסדר בהוראות ובחוק כולם מחויבים לו ואין יוצא דופן, אלא מתוך היכרותי את המערכת, הדברים כאן אינם מוסדרים עד תומם ואולי במסגרת הועדה ניתן יהיה להסדיר את הדברים האלה גם מבחינה פורמאלית, אני כבר יודע שמרד החינוך והמוסדות היו בהתמודדויות שונות ויצא חוזר מנכ"ל כזה וחוזר מנכ"ל אחר אבל גם אם יש סכום מקסימום לתוכנית לימודים נוספת לחינוך תורני, אז היא מקבלת רק את השעות והיא לא כוללת את ההסעות וארוחת הבוקר וארוחת הצהריים ואולי גם את הלימודים בחברותא ועוד כל מיני דברים אחרים. לכן, חשבתי שמן הראוי להקים ועדה ציבורית.

אני פניתי לידידי, מנכ"ל משרד החינוך והתרבות לשעבר בנצי דל, ובקשתי ממנו לעמוד בראש הועדה הזו ואני גם בקשתי מחברים שחלקם נמצאים כאן להשתתף בועדה אבל חשבתי שטרם שנחתום על כתב המינוי מן הראוי לעשות איזה שהוא דיון שיהיה איזה שהוא תאום ציפיות כדי שנדע בדיוק מה אנחנו הולכים לברר, מה גבולות הגזרה ונדע שאנחנו עושים את זה באופן ראוי ואני חושב שאם ועדה בכנסת תתן מנדט ממלכתי לעניין הזה אני חושב שהדבר הזה ראוי, אנחנו גם מחכים בין יתר הדברים לגברת דסי בארי שמפקחת על החינוך העל יסודי בחינוך הדתי שד"ר אברהם ליפשיץ מינה אותה לעמוד ולהיות חברה בועדה הזו אבל אנחנו לא נעכב את הדיון.


אני מציע שאולי רשתות קודם כל יקחו את רשות הדיבור ויאמרו מה הציפיות שלהם ואיך הם רואים את הנושא אלא אם כן בנצי או הרב גיסר, אתם בכל רגע מהדיון רשאים להצטרף ואתם לא בתור הרגיל, בסדר?


הרב אלחנן.

בוקר טוב. ברצוני להודות לזבולון אורלב על כינוס הישיבה הזו, אני חושב שהנושא הזה מעסיק ציבור רחב ואנחנו פה בשמחה, מתוך מחשבה ששיתוף פעולה בין כל הגורמים שמעורבים בנושא הזה, יעשו רק טוב לחינוך הדתי. המצב כפי שהוא היום, צריך לא רק ללמוד אותו, אני לא רוצה פה מכבסת מילים, אלא בהחלט לשאוף גם לשנות אותו. השורה התחתונה, שעל מנת לתת חינוך דתי איכותי בכל התחומים של ישיבות, אולפנות, תיכונים דתיים עולים ממון רב להורים הוא מצב בלתי נסבל בכלל וגם עבורנו במנהלי הרשתות וכל שיתוף פעולה כזה שבסופו של דבר יביא להורדת מחירים ויאפשר מתוך כך גם לרבים נוספים להצטרף למעגל הלומדים וגם לשותפים כיום להתמודד בצורה סבירה יותר עם העול שיושב עליהם, זה יהיה דבר מבורך.


אנחנו רוצים להדגיש בראשית הדיון הזה, את תאום הציפיות מבחינתנו. ראשית, בשם רשתות החינוך הדתי, פועל פורום משותף שאני משמש כיושב ראש תורן שלהם, גם בשם רשת עמית, גם בשם רשת צביה, גם רשת ישיבות בני עקיבא וגם אור תורה סטון, בסוגריים, אני מעריך שמוסדות רבים נוספים שאינם מאוגדים ברשתות האלה במידה כזו או אחרת נושאים את עיניהם ובוחנים איך הגופים האחרים מתמודדים עם הסוגיות האלה אבל רוצים להבהיר שבשנים האחרונות נעשה מאמץ עצום כדי לייעל,לחסוך, לצמצם בכל דבר שניתן כדי לאפשר את החינוך הזה כפתוח לכל ילד וילדה.


המציאות בשנים האחרונות, הביאה אותנו לתוך קיצוץ דרסטי של תקציבי החינוך בכלל, אבל בעיקר החינוך הדתי. דגש מרכזי על סגירה בזמנו של פעילות משרד שבו היא פעלה בעבר והעברת שאריות התקציב לתוך משרד החינוך צמצמו בעשרות אחוזים את מה שבזמנו היה ניתן לתגבור החינוך התורני בישיבות תיכוניות ובאולפנות ובתיכונים דתיים. הדבר הזה מחייב לימוד, מחייב התמודדות, מחייב הבנה שאם רוצים גם אחרי הצמצומים וההתייעלות, לשמר איזו שהיא מסגרת חינוכית, הדבר הזה עולה כסף.


אנחנו רוצים שיעלו בוועדה הזו את כל השאלות הקשורות, הן בחינוך הפנימייתי, שיש לו אחוז משמעותי בחינוך הדתי, אבל לא רק, ובמרכיבים המגוונים. היום, ישיבה תיכונית, אולפנה או תיכון דתי, מלבד היותם נותנים את מסגרת הלימודים הנדרשת על פי הנחיות משרד החינוך, בעת ובעונה אחת משמשים גם מסגרת תורנית שנותנת תיגבור לימודים משמעותי בתחום לימודי הקודש והן מהווה בית חינוך שנותן מגוון גדול מאד של פעילות ערכית שבאה לידי ביטוי בפעילות ערב, בפעילות שבת, בפעילות חברתית וחינוכית מגוונת שעל בסיס אותו בית ספר מאפשר את מה שנראה כחשוב גם למוסדות אבל גם להורים ולכל השותפים מוציא בסופו של דבר מוצר, אם אפשר לומר בזהירות ובענווה, לא רע לחברה הישראלית, למדינת ישראל ולבוגרים שנמצאים בכל שדרות העשייה, בכל שדרות התרומה של החברה הישראלית, בצה"ל, במדינה בכלל מעידים על כך במשהו.


הלימוד של כל השכבות האלה צריך להיות כחלק מהעבודה של הועדה הזו. בשורה תחתונה אנחנו מעריכים שאם שתוף פעולה כזה יהיה בדיוני הועדה של מעגל מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלת ישראל, הן של הבעלויות על בתי הספר והן של ההורים, ניתן יהיה ללמוד לעומק את הסוגיה, לבחון יחדו פתרונות שמצד אחד שאולי המחיר שלהם הוא לא קל של צמצום חלק מהפעילויות ואז בודאי השולחן העגול הוא משמעותי על מה מוותרים עם כל הצער והכאב, ומצד שני של נכונות וכוונה טובה ובסופו של דבר גם שכרו בצידו של משרדי הממשלה בעזרת לחץ של הכנסת כדי להחזיר בצורה משמעותית תקצובים שאבדו ברבות השנים והמחיר שלהם כרגע הוא אותו עול שעומד על ההורים.

האם אתה יכול לומר באופן גס, אם ניקח את שנת השיא של ההשתתפות לעומת השנה הנוכחית, בכמה הצטמצמה ההשתתפות הממשלתית?

אני אתן מספרים שהם סמליים במידה מסוימת אבל אנחנו מדברים על כך שבשנים שמשרד הדתות תקצב ישיבה תיכונית ואולפנה, אנחנו מדברים על סכום של כ- 320 ₪ לתלמיד לחודש והיום אנחנו מקבלים כ- 70-80 שקל לאותו תלמיד לאחר עשר שנים של פעילויות כשהירידה לא הייתה מדורגת, אלא בשנים הראשונות ירידה דרסטית ובארבע שנים האחרונות ירידה מתונה כך שעיקר הקושי הוא כבר לא בשנים האחרונות אלא מוסיף והולך.

אתה קושר את הירידה הזו לעליית התשלומים הנדרשים מההורים?

בודאי.

השאלה מה היו תשלומי ההורים אז ביחס להיום?

אני בטוח שכל מי שבא לפה בדק את זה בדיקה ראשונית ויגלה שהתשובה היא שהמחירים היו אז הרבה יותר נמוכים אבל זה הועדה תשכיל לבדוק ולראות מזה את התוצאות.

היא לא צריכה להגיע לתקופה שאני למדתי בישיבה התיכונית כי אז אני חושב שהישיבה שלמה להורים - - -

אם אינני טועה, מזיכרוני למדת במוסד פנימייתי והמציאות אז, בהחלט הייתה שונה.

כן. בישיבה התיכונית נחלים. אני היום אומר יותר שלמדתי בישיבה תיכונית ליד פתח תקווה אבל היום לאור השינויים שהיו, אני מקבל את העצה הטובה שקיבלתי מידידי ואני אומר בגאווה אני בוגר מכון של הציונות הדתית, אני בוגר ישיבת בני עקיבא נחלים.

כמו שאמרתי בתמצית דבריי בסופו של דבר אנחנו פה כי אנחנו רוצים להיות לכתחילה שותפים במהלך הזה של בדיקה ולמידה שבסופו של דבר, אני מקווה, גם תביא ללכידות השורות במכנה המשותף של איכות החינוך הדתי וגם בסופו של דבר, אני באמת מקווה, שבעבודה משותפת תביא לפתיחת שורות ולצרוף תלמידים נוספים אבל בסופו של דבר לאפשר הורדה ככל שניתן בעול הגדול שעומד על ההורים.

שאלה, אתם מודעים או יודעים או מוכרת לכם הבעיה שהורים היום שוקלים היום יותר ויותר להיכן לשלוח את הילדים בגלל הסוגיה של תשלומי הורים?

ברמה הארצית, המספרים לא מצביעים על כך, אם הסטטיסטיקה מדברת אז המספרים הולכים וגדלים. צריך לומר שחלק מהפתרונות שהועדה רוצה להוביל כבר מתבצעים בהרבה מקומות בשטח וזה חלק מהסיבות שלא רואים בין השאר פגיעה כזו. המספרים שציינת בתחילת הישיבה הם לא בהכרח נכונים לכל המוסדות , בין השאר בגלל שמוסדות רבים עשו תהליכים משמעותיים הן בתחומי המלגות אבל גם בתחום הצמצום המעשי ואם ניתן לראות במשהו את התהליך הזה זה העובדה שיש מעבר שאין להתעלם ממנו וזה גם תלוי בתהליכים סוציולוגים והוא המעבר מהחינוך הפנימייתי לחינוך הלא פנימייתי ובדבר הזה ודאי יש שינוי משמעותי בעלויות ואותם תלמידים בחינוך הפנימייתי שאינם מקבלים סיוע ממדינת ישראל דרך עליית הנוער, מינהל לחינוך התיישבותי, בודאי זה עול גדול עוד יותר והמעבר מהחינוך הפנימייתי לחינוך הלא פנימייתי במידה מסוימת גם משפיע על הורדת העלויות עבורם.

יש ירידה גם בהשתתפויות הממשלתיות על ידי מסגרות שונות שהיו תומכות בלימודים פנימייתים כמו עליית הנוער וכדומה, יש גם שם קיצוצים?

הקיצוץ שם לא ניכר, גם התקנים בסך הכל נשמרו ושם זה לא ניכר.

כאמור הצטרפה אלינו גם הגברת דסי בארי שהיא המפקחת הארצית על החינוך העל יסודי ומיועדת להיות גם כן חברה בועדה. יעקב פרידברג ממשרד המשפטים הוא מלווה את סוגיית תשלומי ההורים, אז אנא ממך.

תודה רבה אדוני. אני במובן הזה מחליף את משרד החינוך , אני חושב שהדברים שאומר צריכים להיאמר על ידם.

משרד החינוך אגב, הוא החליט את מי שהוא שולח והוא יודע מה הנושא.

אני פשוט רוצה להציג בפני הועדה את חוזר מנכ"ל תשלומי ההורים עבור תוכנית לימודים נוספת תורנית במוסדות חינוך ממלכתיים דתיים. הוא בתוקף החל מ 1.9.2009. עכשו החוזר הזה במפורש מוכל על ישיבות תיכוניות ואולפנות שפועלת בהם פנימיה מלאה, כלומר יש בהם הזנה וכן הלאה, וגם על בתי ספר ישיבות ואולפניות שמתקיימת בהם פעילויות עד שעות הערב ללא לינה שנקראים פנימיית יום.


החוזר מפורט, יש בו את סעיף 5(2) שאומר במפורש שמשנת הלימודים תש"ע עלות המירבית של כל תוכנית תהיה 5000 ₪ לנפש לשנה לכל היותר ואז יש את סעיף 6(2) שאני רוצה לקרוא אותו בפניכם, "מוסד חינוך אינו רשאי לגבות סכומים גבוהים מן הסכומים המאושרים בחוזר המנהל הכללי, לרבות חוזר זה וזאת גם אם ההורים מסכימים וזאת כדי לעודד חיסכון בהוצאות ולהימנע מראוותנות מיותרת וכדי להפחית את הלחץ החברתי המוטל על ההורים ועל משפחות שמצבן הכלכלי אינו שפיר".


לכו אני חייב לשים בפני הועדה את המצב החוקי כפי שהוא היום בהוראות חוזר המנכ"ל.

5(2) מתייחס לפנימיה מלאה?

כן. זהו חוזר המנכ"ל. ב5(3) כתוב: "..במוסד חינוך המפעיל פנימיית יום ללא לינה, לא תעלה עלות ההזנה וקיום שבתות עיון על התעריפים המאושרים במוסד חינוך שפועלת בו פנימיה מלאה שזה ה- 5000 ₪..".

סליחה, האם אפשר להסביר פה משהו?

זה הסכום הרשום כאן, אני לא יכול להבין את הדברים אחרת. אני לא מתיימר בכלל לנסות ולהבין יותר מן הנכבדים שיושבים כאן לגבי העלויות האמיתיות. זהו חוזר המנכ"ל , זה שהוא לא מפוקח ולא מיושם בשטח זה מאד יכול להיות אבל הדברים מוסדרים בהוראות המינהל של משרד החינוך.

בבקשה מר ינון אחימן מנכ"ל רשת אור תורה סטון.

אולי עוד הבהרה, למושגים שאתה התייחסת אליהם. יש כאן ערוב מושגים בין תוכנית הלימודים הנוספת לבין מרכיבים נוספים של עלויות ובמוסדות פנימייתים הסך הזה מתייחס רק לעלות הלימודים הישירה , הוא לא מתייחס לכל מרכיבי הפנימיה הנוספת שהם לינה, כלכלה וכולי שהם אפילו לפי התחשיבים שהיו מאושרים, היום הם כבר מעל 20,000 ₪. זה בעצם התחשיב הנכון למוסדות פנימייתים .

זה לא רק זה, סליחה שאני מתפרץ, מינהל חינוך התיישבותי במשרד החינוך שקוראים לו מינהל חינוך התיישבותי ופנימייתי שאתה בודק שמה כמה המדינה משלמת עבור ילדים , כמה המינהל עצמו משלם אגב למוסדות אלה, לילדים שזכאים לקבל את הסיוע של עליית הנוער, אז הסכומים הם סכומים שבכלל לא קשורים לנאמר פה. מישהו יודע כמה ההשתתפויות של עליית הנוער?

עשרים ושניים אלף.

עשרים ושש אלף לשנה. ותוספת הערה, שזה שמונים אחוז מהעלות שנבדקה אז. ועדת לאור. שם קבעה את הסכום, תרגום הסכום שלהם להיום זה שמונים אחוז. רק שתדעו ועדת לאור בראשות אורי לאור, הוא היה סגן ממונה על התקציבים החברתיים מול משרד החינוך נכון? והוא עמד בראש ועדה שפעם עשתה תחשיבים ועל הבסיס הזה כל פעם מעדכנים את הסכומים. כלומר אין ספק שהדבר שאתה קראת הוא נכון ומדויק לגבי תוכנית הלימודים תוספת כמשמעה איננה כוללת את הכל העלויות האחרות בין אם מדובר בפנימיה, בין אם מדובר לא עם פנימיה.

הדברים לא עולים בחוזר המנכ"ל.

הניסוח כאן הוא ניסוח אומלל כי משרד החינוך בעצמו מממן ומשלם סכומים שונים לחלוטין. כלומר ילד שנמצא באחד המוסדות שלהם, מדינת ישראל, שזכאי לעליית הנוער שלפי הזכאות, המדינה משלמת עבורו עם אין ביכולתו לשלם בתנאים מסוימים כמו שאמר בנצי 80% , עשרים אלף פלוס עבור החזקתו.

מה שאני מבין, 5000 האלה מתייחסים למוסדות כמו הרטמן, הימלפרב וכאלה בירושלים?

שבהם מדובר רק על תוכנית הלימודים בין אם היא מוסד פנימייתי בין אם היא מוסד לא פנימייתי. מדובר על אותה תוספת תורנית שהיא ניתנת. הרב נסימי קודם כל אני מקדם אותך בברכה, הראש רשת שערי תורה, לכם יש גם מוסדות?

יש לנו שלושה מוסדות על יסודי. שניים בבית שמש ואחד בהקמה בקצרין.

טוב, לא ידעתי. ברוך תהיה ואתה יכול לשבת בשולחן הרשתות. הנה למדתי היום משהו חדש.

אני רציתי להוסיף על עניין מרכיב נוסף וטוב שהועדה מתכנסת בעת הזו כי צריך להוסיף מרכיב נוסף לעלויות וזה כל הנושא של התוכנית החדשה של עוז לתמורה שמהמשעות שלה שעלויות השכר של הצוות החינוכי יעלו ב- 40-50% ממש בטווח הקרוב. זה אומר שאם יש עול נוסף שאנחנו משיתים אותו על ההורים לממן את המוסד בהנחה שבית ספר מוסיף 20-30 אחוז לתוכנית הלימודים הנוספת אם זה לעוד מקצועות קודש ולפעמים זה להוראת המדעים ומקצועות אחרים, עלות השעה השבועית שפה תומחרה של חמשת אלפים שקל, היא כבר היסטורית , היא כבר היום לא חמשת אלפים שקל, כבר היום היא ששת אלפים אבל היום היא אמורה להגיע לכ- 9000 שקל לפי התחשיבים החדשים, חלק קטן מתוך הדברים האלה, אפשר יהיה לכלול בתוך התשלומים של ההורים אבל עדיין השעה נטו תעלה וזה דבר יחייב או קיצוץ מאד דרסטי בשעות הנוספות או פתרון אחר במסגרת עוז לתמורה וצריך להיות מודעים לזה.


במאמר מוסגר אני חושב שעלות שתעלה על החינוך הפורמאלי תשליך גם על עלויות נוספות שרגע מתבצעות על דרך החינוך הלא פורמאלי, וברגע שבמערכת עולה המחיר, גם דברים שהם כבר לא פורמאליים שלא מוגדרים כיום, בסופו גם העלויות שלהם יעלו וזה יהיה מרכיב נוסף שיגדיל את ההוצאות של המוסדות.

ארגוני הורים. ויויאן אלבוים היא חברת מועצת עיריית מודיעין, גרה במודיעין.

מאחר ואני נציגת ההורים, עשיתי איזה שהוא סקר א פורמאלי בקרב כעשרה הורים ורציתי לשמוע את דעותיהם מהם אומרים. כידוע מודיעין היא סך הכל עיר מבוססת כלכלית, יש יכולות כלכליות אבל הדגש של ההורים לא היה בנקודה הזו. אצלנו במודיעין, יש לנו אולפנה וישיבה, מוסדות מאד איכותיים של מרכז ישיבות בני עקיבא. השנה הקמנו, מיכאל חרל"פ סגן ראש העיר ואנוכי הכנסנו את רשת עמית, הקמנו תיכון דתי אחד לבנים ואחד לבנות ואלה המוסדות שיש לנו.


במערכת החינוך היסודית, אנחנו לא משלמים הרבה, אנחנו משלמים בין 70-200 פחות או יותר. יש עכשו איזה בית ספר חצי פרטי שנפתח אבל הבעיה אצלנו במודיעין היא לא ברשת של המוסדות היסודיים אלא בעל יסודיים.


למרות שמודיעין נחשבת לעיר יחסית זולה, אין לנו כמובן מוסדות פנימייתים, אנחנו משלמים בין 6000-6500 לשנה, לרשת עמית בערך כ- 5000 עדיין ההתמרמרות מאד רבה. היא באה מכך שבעצם אין לנו אופציה, זה לא שאנחנו יכולים לבוא ולבחור ולהגיד, אני לדוגמא גדלתי באולפנית בית וגן בבת ים וגם אחותי לצורך העניין, נקח את אחותי מפקחת בקופת חולים כללית על כל בתי המרקחת, יצא לה לא יותר מידי רע, אבא שלי שלם עליה אולי חמישים שקלים לחודש, אמנם זה לפני כעשרים שנה, אבל גם היום באולפנית בית וגן בבת ים משלמים מעט מאד, הבנות לומדות עד שתיים, יש שם רופאות, עורכות דין וכולם נשארות בציבור הדתי.


ההתמרמרות יוצאת אלף בעצם אלטרנטיבה, לא אומרים לך אוקי אם אתה רוצה תשים את הילד עד שתיים ותשלם מעט מאד או לא תשלם אם אתה רוצה תיקח כמו תל"ן תוסיף תגבור תורני, תגבור חינוכי מה שאתה רוצה עד חמש או שש או שבע ולפי זה תשלם. אוקי ההתמרמרות על כך שאין לנו בחירה, אין לנו אלטרנטיבה, ומאלצים אותנו לשלם את הסכומים בלי ששאלו אותנו. זה קורה בהרבה מאד ערים לא רק במודיעין.


זה בעצם משהו שאתם קודם כל אומרים, לא שואלים אותי, אין לי אופציה, אז אני משלמת את זה. עכשו ייאמר לזכות הרשתות ולזכות כולם, אני לא ראיתי הורה שלא מגיע לחינוך אצלנו, למרות שאני פוגעת בעצמי, אני אומרת למען הגילוי נאות פה על השולחן, אין הורה שבגלל מצב כלכלי לא מגיע לחינוך הדתי. אני לא ראיתי שהולך לבתי ספר עירוניים במודיעין בגלל המצב הזה, אני ראיתי להפך ובגלל שבתוך עמי אני יושבת ובגלל שאני חברה גם בחנוך התורני, גדלנו במודיעין ומודעים לבעייתיות ולמרות שבאופן טבעי יש הרבה הורים שלא יכולים לשלם, המוסדות מכניסים אותם גם בלי שקל וזה ייאמר לזכות הנהלת המוסדות.

כלומר, אני לא באה מהמקום שמי שלא יכול הולך לחנוך החילוני , שזה אנחנו לא רוצים שיקרה, אלא שאני חושבת שמה שההורים באים ואומרים ואני חייבת להגיד שלא ראיתי את זה מהכוון הזה עד שלא שאלתי את ההורים שבכלל לא שואלים אותנו ואין לנו בחירה ושמים ציבור שלם היום בחינוך פרטי. לא יכול להיות שציבור מאד גדול ומאד תורם למדינה שמאד פעיל במדינה ולא ציבור שולי שלא נותן כלום, באים ואומרים לו אתה רק בחינוך הפרטי. אנחנו כולנו היום בחנוך פרטי, מדוע? זה בערך מה שאומרים, לדוגמא הם אומרים יש את צייטלין שלא שייך לרשת, גם היום אז נכון משלמים אבל לא את המחירים הגבוהים שמשלמים ברשתות ועדיין יש שם חבר'ה שיוצאים לא פחות טוב מהילדים שלי שלומדים בחינוך הפרטי. על זה ההתמרמרות שלא נותנים להורים לבחור.


הם גם באים ואומרים, אנחנו לא מקבלים קבלות שזה אפילו בניגוד לחוק, אז באו ברשתות ואמרו להם אתם משלמים בהוראת קבע. אוקי אני משלמת הוראת קבע על ארנונה, אני מקבלת כל חודש קבלה שאני יודעת על מה אני משלמת, מה עלה. לי יש שני בנים בישיבה, אני חושבת שעל השני אני מקבלת הנחה אבל אין לי מושג על מה אני משלמת. לא קיבלתי מעולם קבלה. גם בקשתי דרך אגב, אני לא יודעת אם אני מקבלת על השני עשרה אחוז כי אני לא זכאית סוציאלית ב"ה אולי כן ואולי לא, זה המינימום. אני כלכלנית אני מנהלת בבנק לאומי כלומר אני אשת כספים במקצועי וזה עברה על החוק לא לקבל אפילו קבלה שלא לדבר על זה שאני לא יודעת על מה הכסף שלי הולך. אם אני משלמת היום 13 אלף בערך, אני לא יודעת בדיוק כפי שאמרתי, לרשת ישיבות בני עקיבא, אני רוצה לדעת על מה זה הלך. חלילה אני לא באה ואומרת שראש הישיבה לקח לכיס שלו ממש לא. ברגע זה אחד הבנים שלי נמצא בים המלח וחוזר בעננים. אנחנו מקבלים הרבה, אנחנו מקבלים בעד התמורה. אני רוצה להגיד משהו שלכאורה פוגע בי, הילדים מקבלים חינוך מעל ומעבר. הם מקבלים הרבה מאד תוספת תורנית, תוספת חברתית, תוספת מדעית וכולי.


אגב, חד הדברים שהורים באים ואומרים, מצדנו אם על זה לדוגמא הולכים 1500-2000 בשנה, אז תורידו, תורידו אפילו עשרים שלושים אחוז. לא צריך לפעמים אפילו בשבוע יש שתים שלוש פעילויות , אנחנו לא צריכים כל כך הרבה. אפשר להוריד. הרעיון הזה שהישיבה מחליפה את הבית כמו שהיה פעם , שהישיבה באה ואומרת: אני רוצה שחוץ מלינה הוא יהיה אצלי כל היום. אני רוצה לתת לו את המירב שלא יסתובב לי ברחובות. היום במודיעין לדוגמא , הורים באים ואומרים אני לא רוצה את זה. אני רוצה משהו שהוא שילוב בין תיכון וישיבה ואני לא צריך אותו עד שבע, שמונה בישיבה כמו שקורה היום. הבן הגדול שלי הוא ב י"א הוא כבר הרבה מאד עד שבע שמונה בישיבה. פעמיים שלוש בשבוע. אני רוצה את הילדים וזה מה שההורים אומרים ויש לי את זה , יש לי את הפרוטוקולים אלו הורים ראיינתי ולא מעט. חמש מספיק לי, אני רוצה אותו יותר בבית, אני רוצה לתת לו אני והחוגים שלי.


כלומר אני חושבת שהתפיסה השתנתה ויש מקום לבוא ולחזור להורים ולשאול אותם מהם רוצים. זה הכסף שלהם , בואו ותשאלו אותנו. זה מאד הגיוני ולגיטימי.

תודה. יגאל דנינו.

אני לא אחזור על דברים אבל, אני רגע אתן נתונים של מספרים מה אני משלם כאבא לילד כדי שנבין על מה אני מדבר. ילד בכתה א' אני משלם 3000 שקל לשנה, אני מדבר על הבוגרים שלי, ילד בחטיבת ביניים ובתיכון משלמים כ 9000-10000 שקל לשנה כלומר אם אני מדבר על תשלומי הורים כאלה, הם תשלומי הורים גבוהים מאד ביחס לאדם שיש לו מספר נפשות במשפחה והשאלה היא באמת איך אנחנו רותמים את העגלה כולנו יחד כדי למצוא איזה שהם איזונים מול המדינה. כי בסך הכל אנחנו כהורים רוצים לתת ולהעניק לילד את המקסימום שאפשר. אני רוצה שילך בבוקר לתפילה ושיהיה בסדר בערב ושיהיה בפעילויות כאלה ואחרות ואני לא אפרוש אותם. אני מאד הייתי רוצה שהוא יהיה בפעילות תורנית בהשקפת העולם שלי, יכול להיות שאחרים לא. אבל אני אומר בהשקפת העולם שלי ואני מוכן איך שהוא לשלם כהורה, השאלה איזה מעמסה שמים לי על הגב.


אני חושב שאנחנו יושבים פה כמעט כולם חובשי כפות וכולנו למדנו באותם מוסדות כלומר במוסדות האלה כל אחד במקום אחר. ואני חושב שמידת השקיפות אם הייתה כזו טובה, לנו היה יותר קל כהורים גם לקבל כלומר אם היום יש שקיפות של עמותות באינטרנט שבה מפרסמים את השכר של כל בעלי התפקידים, את הפעילות והפעילות הייתה פרושה לעיני כל, לנו כהורים היה יותר קל לקבל את הדרישה של המוסדות מבחינת התשלום כי היום אין לנו את מידת השקיפות ולכן מאד קשה לנו וכביכול נלחמים האחד השני. לא שאנחנו נלחמים אבל אנחנו יכולים להגיע להבנה בדברים האלה.


הדבר הנוסף שאני רוצה לדבר עליו, זה הדאגה לאותם מעוטי יכולת, לאותם הורים, לנו יש עובדים בקרית שמונה שמרוויחים שלושת אלפים שקל. איך הורה כזה מסוגל לשלם לילד שהלך לחינוך ישיבתי במקום כזה או אחר אם פנימיה בדרך כלל , איך הוא מצליח לשלם את הסכומים האלה בשביל ילד ראשון ובשביל ילד השני אי אפשר לדבר בכלל. השאלה איך אנחנו מדברים על אותם הורים מסכנים שלא מסוגלים לשלם. זה לדעתי העניין שצריך לדבר עליו ולנסות לבחון לאן אנחנו הולכים.

תודה רבה. רציתי לתת לרב נסימי רשות דבור אבל הוא יצא, נעביר את הכדור עכשו לרב אברהם גיסר, בבקשה.

שלום בוקר טוב. שוב ישר כוח ליו"ר על זימון הועדה החשובה הזו ועל היוזמה להקמת הועדה הציבורית היא דבר בעתו. לצערי אני צריך לומר שכבר הרבה שנים חושבים שהיא דבר בעתו והיא קמה כבר כמה פעמים גם ברשותך או ביוזמתך. בלבושים כאלה ואחרים ולמרות השולחן העגול והרצון המשותף ובאמת המגמה להוריד ולהוזיל ולהקל את העול הבלתי הסביר המוטל על ההורים בצבור הדתי, גם הועדות הקודמות לא הגיעו לאיזה יעד שאפשר לברך עליו למרות שהם הציפו את הכל ונתחו את כל המצב. אני מאחל לועדה זו שתקום שתעשה יותר. אני ברשות היו"ר אבקש לצרף לועדה הזו נציג של מועצת חמד, אני חושב שנציגה בשעה שנקבע את משתתפי הועדה.


אפשר לומר שמצד אחד זו תעודת יוקרה לצבור הדתי שבסדר העדיפויות שלו הוא מוכן להוציא הוצאות בלתי סבירות ממש בעליל למשפחה עם מספר תלמידים זו תעודת יוקרה. ההורים מעדיפים את הצמצום בכל הוצאותיהם והם נותנים בעל כורחם אבל מוכנים לתת לחנוך ונותנים לחנוך סכומים שמשפחה עם שלושה תלמידים במערכת מחטיבה ועד י"ב , וזה קורה הרבה, אז היא משלמת חמשת אלפים שקל בחודש, שלושת אלפים עם כל ההנחות רק על הוצאה חנוכית ואם המשפחה הזו צריכה לחיות וגם שכר דירה ועוד דברים אחרים ומשכנתא, אתם יכולים לתאר לעצמכם שזו משפחה שחיה בהלוואות ובגרעון תקציבי חריג רק כדי לממן חינוך וזו בעיה שכולנו צריכים לקחת לתשומת לבנו.


זה לא נכון וזה לא צודק, זה גם לא צדק חברתי ולא צדק חינוכי ומוסרי על פי התורה. מצד אחד אני כראש מוסד הייתי לפני שנים אז בראש המכתב השנתי שהיה יוצא על התשלומים של שנה זו, מכתב די מסובך קצת מתנצל וקצת כואב, אז היינו רושמים למעלה את מאמר חז"ל מהגמרא שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה.. ואז הגמרא אומרת אבל יש יוצאים מן הכלל, חוץ מהוצאות תלמוד בניו ובנותיו לתלמוד תורה. זה לא קצוב לך, תדע לך שזה חוץ מהחשבון, אם אתה מוציא כמו על שבתות וימים טובים, אם אתה מוציא עוד תוספת על תלמוד תורה, מן השמים יתגמלו אותך על זה. אז זה טוב במובן הרעיוני ובמובן האמוני אבל ההורים צריכים והציבור הדתי, ואנחנו כראשי המערכת מחויבים בדין וחשבון ומחויבים לעשות למען הצבור, אנחנו משרתי צבור וגם החינוך הוא שרות גם שלוחי רחמנא וגם שלוחי ישראל אבל הוא שרות ציבורי, חייבים לתת את השרות הזה באופן סביר לכולם.


אני רוצה לומר שאני מכיר את המצב במוסדות וב"ה, לדעתי נדיר מאד, לא מתקיים המצב שבו נער ונערה לא נכנס למוסד עקב בעיות תקציביות של ההורים. זה לא מתקיים מכיוון שהמוסדות לעולם לא יתנו את הכניסה בגובה התשלום ואפילות תלמיד, ואנחנו מכירים את זה, שהוריו לא משלמים מכל סיבה שבעולם, לא סולק ממוסד חינוכי עקב חוסר תשלום בישיבות תיכוניות ובאולפנות, סוחבים את זה לפעמים שנים, רודפים אחרי ההורים שנים אבל לא מסלקים תלמיד על הרקע הזה.


אלא שיש כאן מיון מוקדם. יש הורים שודאי לא שוקלים לשלוח למוסד כזה כי הם בררו את המחיר והם לא מוכנים להיות אנשים שלא משלמים ולכן המיון הוא בעייתי, הוא מוקדם, הוא סמוי, אין מיון גלוי וב"ה המוסדות נושאים בנטל גם של הורים חסרי יכולת. זה בדרך כלל, אולי תגידו שיש יוצא מן הכלל, ודאי נמצא תמיד יוצאים מן הכלל.


אמרו כאן כבר גם היו"ר וגם מר בנצי דל שאני מודה לו על נכונותו לעניין, אמרו כבר את התעריף של משרד החינוך וועדת לאור קבעה כבר לפני שנים ואם נעדכן אותו נמצא שהמוסדות גובים בהתאם. חשוב לי לעניין הזה גם שייערך איזה ברור מול משרד המשפטים כדי שלא נמצא, המערכת של החינוך הדתי נמצאת מעבר לחוק או מעבר לתקנות, לכן חייבים באמת להגדיר על מזה מדבר ועל מזה מדבר ועל מה הוא מדבר על מנת שכל מערכת הגבייה שלנו תהיה בתוך מסגרת התקנות הראויה.


אני רוצה לדבר קצת בשם ההורים. ההורים מבקשים ואני חושב שזו מגמה שהועדה צריכה לבחון בצורה מאד רצינית, הפרדה בין חובה לרשות. המוסדות שמספקים שרות חינוכי ולא שרות חינוכי אלא מלאכת קודש חינוכית יוצאת מן הכלל צריכים ללמוד לעשות את ההפרדה הקשה מאד כי היא פוגעת בחיי המוס. אין ספק נשלם על זה מחיר חינוכי אבל צריך לשקול שכר והפסד לעשות סוג של הפרדה בין רשות וחובה. מהי חובה, מה מותר לחייב את כולם ומה צריכים להיות שרותי רשות. מבחינה אפילו חינוכית משמעתית, היום ישיבות רבות נוהגות לקיים שבתות כשבתות רשות, אולפנות שבתות רשות, לא כולם מחויבים או מחויבות להשתתף. המוסד או הרעיון החינוכי הזה כבר קנה שביתה, הוא צריך גם לקנות שביתה כלכלית אצלנו כי הוא יכול להיות הפתח המשמעותי ביותר להוזלת שכר הלימוד.


אמר אלחנן קודם בצדק על שחיקה העצומה בתמיכה של תקציבי העברה של משרד הדתות שכמעט נשחק ואיננו. עם כל זה אפילו בחישוב שאתה אמרת אז ההפרש הוא 2500 בשנה מול שנות השיא למצב העכשוי במספרים שלך. אז אם ישיבה היום גובה 18 אלף שקל, אז המקסימום הוא ששלושת אלפים שקל היא גובה על שחיקה, אבל 15 אלף שקל היא גובה בלי שחיקה ולכן צריך לבדוק גם את ה15 האלה ולא את ההפרש בין 15 ל 18. לכן שירותי רשות זה נושא מרכזי לבדיקה, כמובן כמו שאמרה נציגת ההורים, נושא הקבלה והשקיפות והפרוט. יכול להיות שקשה לנו, אבל שוב זה לעבור לסגנון של נתינת שרות שקוף ופה צריך להעלות גם את ההוצאות, לפרט הכל, לשקף הכל להורים, לתת קבלות לכל מי שצריך גם בלי שמתבקשים לעשות את זה. הדברים האלה הם ברורים לגמרי.


אם כן המענה יהיה ברשות ובבחירה להורים ופה אנחנו צריכים כמערכת שבמודיעין למשל תהיה בחירה ובכל עיר בארץ עד כמה שאפשר לאפשר להורים בחירה בין מערכות שאם הם יבחרו בהם הם מערכות יקרות לבין מערכות שנותנות חינוך איכותי ציבורי במחיר הרבה יותר נמוך וללא עלויות מוגזמות. אני רוצה בזה רק לומר שאין ספק שאחרי כל מה שנבדוק, אנחנו נחזור ונאמר מה שאנחנו יודעים כבר מראש, מערכת החינוך הדתית היא תובענית מאד כלפי עצמה וטוב שהיא כזו. על זה גאוותינו , אלו הפרות שאנחנו רוצים להתברך בהם, לפרות הללו יש עלות, בסופו של דבר עם כל מה שנעשה ולדעתי ניתן לקצץ אחוז משמעותי בעלויות היום, עדיין נצטרך לבוא כולנו יחד אל הממשלה, אל המדינה ולתבוע שינוי ותמיכה במערכת חינוכית שמלמדת סדר יום לימודי כפול מן המקובל וסדר יום כזה צריך לקבל הכרה מטעם מדינת ישראל.

תודה רבה. אני חייב לציין שפורום רשתות החינוך הדתי שלח לי מכתב לפני ימים אחדים על ההסבר שהוא הפיץ בין ההורים על התשלומים, הסבר מאד מפורט. טרם הופץ אבל בהחלט אני רואה בזה דבר חשוב וראוי. הרב נסימי ממש בקצרה.

קודם כל אני מצטרף לברכות. לא נאריך בזה. אני רוצה רק לתת דוגמא למוסד, להנהלה שנותנת החלטה באופן רשמי ומסודר כ-22 אחוז הנחה מכלל סכום הגבייה המצופה. אנחנו אומרים שאנחנו נותנים 22% הנחה לתלמידים כדי לאפשר כניסה למעוטי יכולת. זו החלטה שלנו. אנחנו בודקים את עצמנו כל שנה אם אנחנו נרד מהסף הזה ו 70% כלומר היו לנו 30% הנחה, המוסד לא יכול להתקיים כלכלית. אין מנגנון במדינה שמאפשר לי לקלוט יותר ילדים. אני רוצה מלכתחילה לקלוט יותר ילדים אבל ההנחה לא נחשבת כחלק מההוצאה של המוסד. זו החלטה שלנו לגבי הנחה וכשאני רוצה לתת 40% הנחה מכלל הסכום שאני רוצה לגבות, המדינה לא תכיר בזה כחלק מהוצאה של המוסד.

תסביר שוב, המדינה לא מכירה.

המדינה מבקשת ממני בביקורת למה הוצאת את הכסף שגבית מההורים. גבית עשרת אלפים שקל כפול מספר התלמידים חמש מאות, אתה צריך לתת סכום כזה וכזה. אני אומר תשמעו יש 20% לכתחילה שאני לא גובה מהם כסף.

לכן אתה גובה יותר מההורים האחרים?

אני אומר שאת החלק שאני גובה מההורים האחרים, בשקיפות, אני מראה את זה למדינה. המדינה אומרת, שזו לא בסמכותי לקבל כזו החלטה ואני חושב שיש פגם מאד רציני בהליך הזה.

אוקי, נושא לדיון, תודה. דסי בארי כפי שאמרתי היא תייצג את מינהל החינוך הדתי בועדה.

קודם כל, תודה רבה וישר כוח גדול על הקמת הועדה הזו זה צורך השעה. אין לי הרבה מה להוסיף אחרי מה שאמר הרב אבי. אני כן רוצה לציין שמשרד החינוך עסוק במיפוי האזורים של המרחבים החינוכיים כדי לוודא בכל מרחב חינוכי שבכל מרחב חינוכי יש אופציה אחת שאיננה מתגברת תורנית ולכן איננה גובה תוספת ואף על פי כן זה יתרון רק חלקי ביותר. אני משיבה גם לך כי גם ההורים שמעוניינים באופציה שמתגברת תורנית, מעוניינים שיוכלו לעמוד בתשלום סביר בשכר לימוד. אז המיפוי הזה נעשה עכשו. יש גם ניסיון גדול לבסס בתי ספר, להגדיל אותם ולמנוע פתיחה של הרבה מסגרות קטנות כדי לבסס את הבסיס הכלכלי של בתי הספר ולייצר איזה חוסן כלכלי לכל מוסד ומוסד. וכל הדברים האלה הם פתרון חלקי ביותר, אין ספק העובדה שמשרד החינוך הוציא את חוזר תשס"ט שנציג משרד המשפטים הזכיר אותו, קרה בעובדה שיש לחינוך הדתי צרכים מרובים שלא ממונים כרגע ויצא חוזר מיוחד שמאפשר לממן אותם. אז אנחנו יודעים שיש לנו צרכים מרובים אבל מצד שני אין ספק שצורך השעה לעשות מאמץ גדול מאד כדי לאפשר להורים לקבל את החינוך האיכותי הזה בתשלום נמוך יותר.

תודה. לפני סכום, בנצי דל, בבקשה.

האמת שאני רשמתי לי הערות לתגובה ולתשומת לב החברים שיושבים כאן אבל ראיתי שהרשימה מתארכת ולא רציתי לגזול יותר מידי מזמן , אני אומר את הדברים בישיבת הועדה אבל שתי הערות אני חייב, פטור בלא כלום לא ניתן.


קודם כל צריך למקד את העניין, את הבעיה. הבעיה מתמקדת במעמד הביניים ואת הטבעת הסובבת לה. לא רק מעמד הביניים אלא פלוס או מינוס ממעמד הביניים, שם מתמקדת הבעיה שכן כל השכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות אין בעיה איתם. כל ילד למשפחה שרמת ההכנסה היא בסף מסוים סביר, לומד חינם אין כסף.

גם באקסטרני?

המנדט של הועדה כפי שהוא היה בכתב מדבר על מוסדות פנימייתים. גם לכך יש תשובה בדמות פנימית יום, עליית הנוער קרי משרד החינוך מממן גם את הזכאים לפנימיית יום. אם אני אומר לך שיש כנראה שיש. גם היום יש דבר כזה שנקרא פנימיית יום, ראשי רשתות מאשרים?

בשנים האחרונות לא, זה היה קיים פעם.

אני מודיע שזה קיים. כלומר הבעיה מתמקדת מעל השכבות החלשות הסוציו אקונומיות ומעלה. זה למקד את הבעיה. אני סבור שגם אלה שמסוגלים לשלם 18 אלף לשנה, זו לא חובה גם למי שמסוגל לא חובה לקחת מהם אבל כפי שאמרתי המיקוד בעניין.


הרב אבי גיסר בעצם פתר לי את העניין שרציתי לומר. הבעיה הנוספת מתרכזת באלה שלא באים. ישנה אוכלוסיה לא מבוטלת שמאד הייתי רוצה לתת הנחה אבל הוא לא בא אליך בכלל לבקש הנחה, הוא לא מגיע. הוא אומר אני לא מסוגל. זו האוכלוסיה שאנחנו נשתדל להתייחס אליה ולמקד את הדיון בועדה מעבר לכל השאלות שאני אעלה בועדה כמובן.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר שהועדה שמעה הן את נציגי רשתות החינוך, הן את משרד החנוך. אתה רצית לומר משהו?

ממש בקצרה. החוזר שציטטתי קודם הוא באמת חוזר שעוסק בתל"ן תורני. אני מבין מכם שיש הוצאות נוספות על אש"ל, פנימיית יום זה מוסד שלא לנים בו אבל מקבלים אוכל.

מקבלים פעילויות גם מעבר ,

אני לוקח על עצמי לבחון ולבדוק עם חוזר המנכ"ל הזה לא עוסק בדברים הללו. אני מבין מכם שלא. ואז לכאורה התחום הוא פרוץ ולא מוסדר. מה שכן החוזר הזה בהחלט כן מסדיר את חובת הדיווח שדובר עליו קודם, גם את חובת ההנחה שהיא בחוזר וגם פתיחת תוכנית מלכתחילה שלא אמורה להיות מאושרת בכלל אם אין עוד אופציה ומעוטי יכולת וגם גבייה לכיסוי הנחות שהיא אסורה לפי החוזר, כלומר אתה לא גובה יותר מאלו שיכולים לשלם כעונש כי יש כאלה שלא משלמים. אני רוצה רק לומר דבר אחד אחרון ,

פשוט הישיבה התחילה לפי שעון בני עקיבא וגם עזרא ביחד.... השעון רץ ואנחנו מאחרים כבר לישיבה הבאה בעשרים דקות יותר.


אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר שהועדה שמעה הן את נציגי מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך והן את ראשי רשתות החינוך הציוני דתי והן את נציגי ההורים בדבר הצורך לבחון, לבדוק ולגבש המלצות באשר לתשלומים שהורים משלמים מעבר לאמור בחוק ובהוראות השונות עבור השירותים שמוסדות אלו נותנים מעין פנימיית יום או פנימיה מלאה וזה נוכח החשש שהתשלומים האלה מרתיעים הורים לרשום לאותם מוסדות חינוך והן מפני הבעיה שיוקר המחיה מכביד מאד על ההורים ומקשה מאד על תפקודם.


שתיים, הועדה ממליצה להקים ועדה ציבורית ויו"ר הועדה הודיע שהוא בקש ונענה בחיוב על ידי מר בנצי דל מנכ"ל משרד החינוך לשעבר לעמוד בראש הועדה הציבורית שיהיו נציגים בה מינהל החינוך הדתי, מועצת חמ"ד, נציגי רשתות החינוך, נציגי הורים, נציגים מוניציפאליים שבקיאים בסוגיה הזו. והועדה תתבקש לבחון את הסוגיה הזו ולגבש המלצות באשר לטיפול בנושא הזה.


אני מבקש מנציגת מינהל החינוך הדתי שהיא גם תייצג בועדה את ההיבטים הפורמאליים באשר להוראות של משרד החינוך בעניין הזה ותתייעצי עם מי שצריך.


יש הערות לסיכום?

הועדה תתבקש לתת את המלצותיה בתוך שלושה חודשים.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25