PAGE
13
ועדת הכלכלה

30.11.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 675

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ד' בכסלו התשע"ב (30 בנובמבר 2011), שעה 8:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיכום שנתי בעסקה מתמשכת), התשע"א-2011, של חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יריב לוין וכרמל שאמה-הכהן.

(פ/3121)

חברי הוועדה: כרמל שאמה הכהן – היו"ר

יריב לוין

אורי מקלב

חנה וינשטוק טירי

- יועמ"ש הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

עו"ד הילה דוידוביץ

- משרד המשפטים

מירב שטרוסברג

- מנהלת תחום הגנה על הצרכן, המועצה לשידורי כבלים

ושידורי לווין

מיכל שמואלי
- רשות התאגידים

רו"ח חיים זילבר

- סמנכ"ל כספים, פזגז

עו"ד מיטל נעים
- חברת "יס"

דורי צ'יקו
- מנהל תחום ממשל, "סלקום"

עו"ד סוזנה רבינוביץ
- מנהלת המחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

אלי כהן

- מנהל שירות לקוחות, תאגיד המים הגיחון

ינון אנגל
- משנה למנכ"ל, "ידיעות אחרונות"

עו"ד ירון לוינסון
- מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות

- אתי בנדלר




- אלקנה אפרתי

- לאה ורון

- יפה קרינצה

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיכום שנתי בעסקה מתמשכת), התשע"א-2011

בוקר טוב, חברי הכנסת, אורחות ואורחים. אנחנו פותחים ישיבה ראשונה של ועדת הכלכלה היום. על סדר היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיכום שנתי בעסקה מתמשכת), התשע"א-2011, הכנה לקריאה ראשונה. זו הצעת חוק של חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יריב לוין וכרמל שאמה-הכהן.

הצעת החוק הזו, ידידי, שאתם יזמתם אותה – אני הצטרפתי אליכם - היא הצעת חוק מעולה מבחינה צרכנית. היא פשוטה, כמעט ללא שום הוצאה שנכפית על העוסקים. היא תגרום למצב שבו הצרכן יידע בסוף שנה למי הוא שילם וכמה הוא שילם, בלי לשמור לאבד את אותן חשבוניות וקבלות, ואנחנו יודעים שזו המחלה של רבים מאתנו. נעשה סדר ונכפה סדר בצורה שתגרום ליעילות, כי ברגע שאדם יידע אילו תשלומים שילם במשך השנה ויוכל גם לשמור ולתעד כשלים של גבייה או אי-בהירות לגבי סכום כזה או אחר, הוא גם יהיה יותר מודע להוצאות שלו, יידע לתכנן יותר טוב את השנה הבאה, לשקול את השיקולים שלו וגם לתמחר דברים אחרים בצורה נכונה יותר. כלומר, גם הסדר וגם התחרות ייהנו מההצעה הזו ובמקרים מסוימים גם הצדק.


בבקשה, רשות הדיבור של מי מכם שרוצה לדבר ראשון. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. אנחנו שותפים, יחד עם חבר הכנסת לוין וחבר הכנסת גפני, בשרשרת חוקים של הגנת הצרכן. זו עוד חוליה בשרשרת הזו, ויש לנו בקנה עוד כמה חוקים שבמהותם באים להגן על הצרכן, להקל על הצרכן, לתת לו ביטחון, בהירות בחשבון, יעילות. במקרה הזה, כפי שאמרת, אולי זה גם מוסיף לשלום בית – בכל פעם בערב פסח: מה כל המגירות עם כל הניירת? נתחיל לצמצם. כל האוסף שלנו יוקטן בצורה מהותית מאוד. כפי שאמרת, אדוני היושב ראש, הצרכן יראה לפניו את כל החיובים שלו, יוכל לדעת איפה הוא משכיל לרדת, האם הוא משכיל לחסוך, איך הוא מתנהל במשך כל השנה.

חשוב לציין שבמידה שיש חוב, שהיה בעבר – ראשית, הוא צריך להיות מצוין בחשבון; במידה שאין חוב – זה מסמך מחייב. דהיינו, אם החברה לא שלחה ולא מראה שיש חוב, זה גם לא יחייב אותו יותר ולא יוכלו לבוא אליו אחרי שלוש שנים ולומר שיש חוב שלא שילם. החשבון הוא חשבון מסכם אבל הוא גם חשבון מחייב – מה שמופיע בחשבון הזה מחייב אותו.

כפי שמתברר, הבקשה הזאת, לא חלמנו עליה בלילה. היא הגיעה מתוך בקשה של צרכנים, שאמרו שהדבר הזה יכול מאוד להועיל להם. אז אנחנו מאוד מודים לך, אדוני היושב, שלא רצית לעכב את זה ואמרת שנעשה חריגה מלוח הזמנים ונקיים את הישיבה בשעה מוקדמת כדי שנוכל להתקדם בחוק. תודה.

המטרה היא באמת להשלים את החקיקה עד סוף השנה הזאת, כדי שבשנה הבאה זה כבר יחול בצורה מסודרת ואנשים לא יגידו שלא היו מוכנים לכך. המטרה היא שב-2012 כבר יהיה סיכום שנתי כזה.

היינו בקשר עם כמה חברות, כמה נציגים. יש לנו הסכמות בחלק מהדברים, אבל הם יציגו את זה ונראה מה הם מבקשים לגבי נוסח החוק.

בבקשה. מי מעוניין לדבר?

שמי ירון לוינסון מרשות ההסתדרות לצרכנות. אני רוצה לברך את המציעים על הצעת החוק. זו הצעה פשוטה, ואיך לא חשבו על זה קודם? היא תעשה סדר, היא נוחה, היא ממש הצעה טובה בפשטותה, אם לא יסבכו אותה. כמו שאדוני אמר, כל העניין של הארכיונים ששומרים בבית ולמישהו חסר פתאום משהו – הוא יוכל לראות את זה.

אני רוצה לשאול דבר אחד, אם אפשר. אני מבין שבסוף יש סיכום של סך הכול, שבן-אדם יוכל להשוות עם שנים קודמות או שזה רק פירוט התשלום?

אפשר. בסך הכול זו פעולה פשוטה.

נכון, ואז זה יקל - - -

זו יכולה להיות תוספת טובה.

זה נשמע לי טריוויאלי לגמרי.

אוקיי, אז זה מה שאני מבקש בנוסף.

בבקשה, גברתי.

אני מאיגוד לשכות המסחר. הנוסח המוצע, אנחנו לגמרי תומכים. היינו מציעים - כמו שכבר קיים היום בחוק חריג לגבי תשלומים קבועים או אחידים - שלא צריך לתת את החשבון החודשי או פעם חשבון של פעם בשישה חודשים והסכומים האלה מוחרגים, אז גם פה היינו מציעים את ההחרגה הזאת.

את יכולה לחזור עוד פעם?

בחוק יש כרגע סעיף 13ב(ב), שאומר שחובת דיווח חודשי או פעם בחצי שנה לא תחול על עסקה שהתשלום בה קבוע, אחיד או בלתי תלוי בהיקף הצריכה או השימוש, אלא אם כן ביקש הצרכן לקבל למענו את פירוט התשלומים כאמור באותו סעיף קטן.

כלומר, איפה שיש תשלום קבוע - - -

כשזה 100 שקל בכל חודש, ממילא אני יודעת שזה 100 שקלים ואני לא צריכה את הסיכום בסוף השנה, אלא אם כן אני רוצה את זה ואז אני מבקשת את זה מן החברה. זה כבר נמצא בחוק, אני חושבת שזה הגיוני והרציונאל מתאים גם.

אם תקראי את הרציונאל של המציעים, בהתאם לדברי ההסבר, אני לא משוכנעת שזה מתאים לרציונאל של הסעיף הקודם.

לא, זה ממש לא מתים כי לפעמים יש שירותים שאתה נרשם אליהם ומפסיק לצרוך אותם. נניח, כמו חיבור לאינטרנט – עדיין גובים ממך בכרטיס אשראי או מחשבון הבנק, ושכחת. קרה לרבים וטובים, כולל מי שמדבר אתך כרגע. אם אתה מקבל דבר כזה, זה מעיר אותך. זה יכול להעיר אחרי חודשיים, בממוצע אחרי חצי שנה, אבל זה משהו שמעיר אותך אפילו שהתשלום הוא קבוע. זה דווקא שירות מאוד טוב במקרה הזה.

זו הוכחה לצרכן בהתנהלות מול החברה.

לדעתי, זה סוג של איזון מסוים כי לדעתי בכלל לא צריך להיות מצב כזה, שחברה לא מספקת שירות – והחברות האלה יודעות לזהות שיש אפס צריכה של אותו שירות - אחרי X זמן הן צריכות לנתק. כשהן לא נותנות משהו הן מיד צריכות לנתק או ליצור קשר עם הלקוח. אבל איזה סוג של חצי התקדמות לכיוון הזה.

זאת ועוד, אם המטרה היא, כפי שמוצהר, שהצרכן יידע בתום כל שנה מה סך כל התשלומים מכל סוג ומין שהוא שילם במהלך השנה – אין לו תמונת מצב. יתרה מזו, לגבי החובה הקיימת היום בחוק - ההודעה החצי שנתית שאיננה חלה על תשלומים קבועים ובלתי משתנים – נאמר שם: אלא אם כן הצרכן ביקש. זאת אומרת, שהצרכן צריך לפנות ולבקש. דא עקא, שהצרכן אינו יודע שקיימת אופציה כזו. יתרה מזו, אני מניחה שלא מעט מהיושבים סביב השולחן התנסו בסוג כזה של בקשה, שפשוט התעלמו ממנה. אז אני חושבת שכל זה לא כל כך מתיישב עם המטרות של הצעת החוק כפי שבאות לידי ביטוי בדברי ההסבר וכפי שכרגע נאמר, גם על-ידי חבר הכנסת מקלב וגם על-ידי יושב ראש הוועדה.

אני מקבלת. אם זה הנוסח, אז גם את החובה הזאת אפשר להחיל על העסקים.

תודה רבה. בבקשה, גברתי.

דיברנו עם חבר הכנסת המציע, ואנחנו מבקשים עוד כמה תוספות לעומת הנוסח הקיים. ראשית, גם אנחנו חשבנו שצריך להחריג עסקאות שהתשלום בהן הוא קבוע. השתכנעתי ואני מוכנה לוותר, כל עוד זה נטל סביר, ואני לא רואה שמישהו מהעוסקים טוען הפוך. אז מבחינתנו זה בסדר.

מה שרצינו שיופיע באותו פירוט זה היקף השירות שבגינו נגבה אותו תשלום, החודשי או הדו-חודשי, כדי לאפשר לצרכן לעקוב אחר הצריכה. נגיד: בחודש ינואר 100 קוב מים ו-100 שקלים; בחודש פברואר וכו'. זאת אומרת, שיהיה באמת מעקב אחר הצריכה, שיפורט היקף השירות.

דבר נוסף שאנחנו מבקשים הוא להקנות לשר התמ"ת סמכות להחריג סוגי עוסקים מהחובה הזאת. אם נראה שיש עוסקים קטנים או עוסקים בינוניים, שזה - - -

באישור ועדת הכלכלה, אין לנו שום בעיה.

הסעיף הקודם, לטעמי הוא יסבך את העניין באופן משמעותי.

פירוט הכמויות?

כן. אני חושב שזו לא המטרה, המטרה היא לעקוב אחרי התשלומים ופחות אחרי הכמויות.

בעירייה זה אולי מים, אבל בסלולר יש חבילות שלמות. אם יתחילו לפרט, לאן נגיע? גם ככה אנחנו לא מבינים, וזה יכול אפילו קצת להרע את המצב.

כשיש יותר מדי רובריקות בדיווח הצרכן כבר לא קורא את זה. זה כמו הדיווחים שאנחנו מקבלים על ביטוחי המנהלים שלנו – אלף קוביות, אלף מספרים, אתה כבר פוחד לגשת ולקרוא, שלא תתבלבל.

וזה לא יהיה דף אחד, זה יהיה כמה דפים.

צריך לראות את האיזון בין הדברים.

זו חשיבה נכונה, אבל - - -

זה נטל על החברות שבאיזשהו מקום הוא כבר הולך רחוק מדי. הרעיון הוא לתת ריכוז כדי שתדע מה שילמת, ואז כשמתעוררות שאלות אפשר לעשות את הבירורים, לבדוק את החשבונות.

אבל מספר חשבונית של כל חודש מופיע? כלומר, אם הוא רוצה להתקשר ולהתייחס?

אפשר להכניס.

כיש את החודש, הוא יכול לבדוק. למשל: חודש מאי 2011, מה היה. אם הוא רואה איזו צריכה חריגה הוא מברר למה הייתה הצריכה הזאת.

הבנתי. בבקשה.

אני מתאגיד המים הגיחון. נאמר פה שצרכן יקבל בסופו של יום מה הוא שילם. צריך ליצור בידול בין מה הוא שילם לבין מה שהוא חויב, כי יכול להיות מצב שנוציא מה שהוא שילם וזה לא יסכום את כל מה שהוא צרך בשנה. כדאי שנדבר על מה הוא חויב. צרכן יכול לשלם ארבעה חשבונות דו-חודשיים, כדאי שנוציא לו על כל מה שהוא חויב ולא רק על מה שהוא שילם.

אבל אז תצטרך לציין לו שאת זה הוא עדיין חייב. זה ייתן לו תוספת הוא ידע מה הוא חייב ולא שילם.

אם הוא לא שילם כלום הוא יקבל דיווח אפס.

אבל זה כרגע לא כתוב פה. צריך לתקן, שיהיה כתוב שזה פירוט התשלומים ששילם הצרכן.

פשוט להוסיף: פירוט החיובים והתשלומים.

בבקשה, אדוני

שמי ינון אנגל מ"ידיעות אחרונות". אני חושב שבדברים שלי אני מייצג את כל העיתונות הכתובה, למרות שלא הוסמכתי. הצעת החוק הזאת, ככל שהיא טובה, היא מאוד גורפת. היא מחייבת את כל העסקים במשק, ללא הבדל. למרות מה שנאמר קודם, אני מבקש מהחברים לשקול. יש פה עלויות - צריך לרכז, להפעיל תוכנות, לא לכולם יש את התוכנות - ואני לא צריך להסביר לחברים את המצב בעיתונות הכתובה. החוק הזה חל על כל העיתונים - "יתד נאמן", "מקור ראשון", "ידיעות", "מעריב", "הארץ" ו"הצופה" - אני לא בטוח שכולם מסוגלים לעמוד במטלה הזאת.

אני רוצה להזכיר שבחוק שנחקק רק לפני שנתיים התקבלה החלטה שכל שישה חודשים צריך לדווח, ובכל אופן הייתה איזוהי החרגה לגבי עסקה שהתשלום בה הוא קבוע ולא תלוי שימוש. דהיינו, להבדיל מחשבון סלולרי, מים, חשמל וכל מיני דברים משתנים - צרכתי יותר שיחות טלפון או פחות, פתחתי יותר חשמל או סגרתי חשמל - במקום שיש תשלומים קבועים אנחנו עדיין מבקשים שחברי הוועדה הנכבדים ישקלו את הדבר הזה, כי זו מטלה מאוד משמעותית. מה שהכנסת קיבלה לפני שנתיים, כל הבקשה שלנו שהעיקרון יישמר בחוק הזה. תודה.

אני לא יודע איך אנחנו נותנים לו פה מענה. הרי ברור לגמרי שכאשר אתה רוכש בעסקת תשלומים רגילה מוצר או מנוי לתיאטרון או דבר מהסוג הזה, זה לא אמור להיות כאן.

זה לא חל על עסקת תשלומים. עסקת תשלומים זו לא עסקה מתמשכת, היא עסקה חד-פעמית שהתשלומים שלה - - -

זאת אומרת, זה לא נמצא כאן. אין לי כאן מול העיניים את ההגדרה של עסקה מתמשכת, לכן אני שואל. צריך להיות ברור לגמרי שזה לא חל במקרים האלה, כי אחרת זה באמת יהיה לא הגיוני וגם אנשים יוצפו בהודעות.

ההגדרה מופיעה בסעיף 13ג(א) לחוק. "עסקה מתמשכת היא עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך" וגומר. יש עוד הרחבה של ההגדרה, אבל כשהגדרנו בזמנו את המונח הזה ניסינו ליצור בידול בין עסקה שבה הרכישה נעשית באופן מתמשך לבין עסקה שמסתיימת, היא חד-פעמית – רכשתי מקרר - רק התשלום נעשה לשיעורין.

אוקיי. בבקשה, אדוני.

אני דורי צ'יקו מחברת "סלקום". אני רוצה להתייחס להצעה של משרד המשפטים לגבי הצריכה, שחברי הכנסת גם התייחסו. חשבונות הטלפון, אם אני מתייחס ספציפית לגבי סלולר, מציגים תשלום וצריכה. אם מוסיפים כזה דבר להצעת החוק, זה אומר שבסוף השנה יגיעו 12 חשבונות מלאים לצרכנים. צריך להבין שיש לנו עשרות שירותים.

תודה, הנקודה ברורה.

זה חל גם על הארנונה?

לא, כי החוק עצמו חל על יחסים בין עוסק לבין צרכן, לא הפעילות של רשות שלטונית ב-capacity שלה כרשות שלטונית. יכול לחול על עירייה בשירותים שהיא נותנת, כמו חוגים.

תאגידי המים, בגלל העצמאות שלהם, כן ישלחו?

כן. בנקים וחברות ביטוח מחויבים על-פי הכללים?

חוק הגנת הצרכן איננו חל לא על תאגידים בנקאיים, לא על כל הגופים המוסדיים ולא על חברות ביטוח.

כמובן שלטלוויזיה זה גם משהו מאוד קשה, להעמיד נתוני צריכה.

זה ברור לחלוטין.

הכיוון של נתוני צריכה עוד לא קיים על השולחן, רק במחשבה.

"הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיכום שנתי בעסקה מתמשכת), התשע"א–2011 תיקון סעיף 13ב 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בסעיף 13ב, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעסקה מתמשכת ישלח העוסק למען הצרכן, בתום כל שנה קלנדרית, את פירוט התשלומים ששילם הצרכן במהלך אותה שנה."

יש כאן שאלה למה הכוונה במונח "שנה קלנדרית". האם הכוונה היא לשנת כספים או לשנהף למשל, החל מתום החודש הראשון שבו חויב הצרכן בתשלום? אני לכשעצמי ממליצה שיהיה מדובר על שנת כספים.

שנת כספים, לחלוטין.

אז נכתוב: בתום כל שנת כספים. עוד אני מציעה שאולי חברי הכנסת יציעו מועד. מה זה ב"תום כל שנת כספים"? האם כוונה היא בתוך חודש ממועד שנת כספים, האם 45 ימים? אינני יודעת, מה שתמצאו לנכון.

45 יום.

בתוך 45 ימים ממועד סיום שנת כספים.

כן, עד ה-15 בפברואר.

אז זה צריך להיות לא במהלך אותה שנה אלא בשנה שקדמה. צריך להכניס כאן את עניין החיובים.

פה כתוב: "ישלח העוסק למען הצרכן". אולי אפשר להוסיף בסעיף 13ב(א) אפשרות: בדרך ממוחשבת, לפי בחירת הצרכן. היום אנחנו בעידן האינטרנט, הכול שולחים במיילים.

באותן דרכים של הסעיף.

אני חושבת שההצעה טובה משום שהבחירה היא הבחירה של הצרכן. אז יהיה: בדרך האמורה בסעיף קטן (א).

צריך לוודא – אולי זה ברור מהנוסח – שכאשר מדברים על פירוט התשלומים, הכוונה היא לפי תקופת החיוב. זאת אומרת, אם החיוב הוא חודשי – יציגו כל חודש; אם החיוב הוא דו-חודשי – אחת לחודשיים, כדי שיהיה ברור. בנוסח שהצענו כתבנו חודשי או דו-חודשי ואתי העירה שלמשל בחנייה, ב"פנגו", זה יומי. זאת אומרת, שיהיה ברור, אחרת זה מרוקן את המעקב אחר הצריכה. שיהיה ברור – התקופה שבה הוא חויב, ככה זה יוצג.

פירוט כל התשלומים והתייחסות לתקופה שאליה מתייחס כל אחד מהחיובים. נראה לכם?

לגבי התחולה של החוק הייתה לי בקשה.

התחילה, אני חושבת צריכה להיות ב-1 בינואר שלאחר מועד פרסום החוק, כי מדברים על שנת כספים. השאלה על אילו תשלומים זה יחול. אני מניחה שהחוק הזה לא יתקבל בשלוש קריאות לפני 1 בינואר 2012.

לא יתקבל?

בשלוש קריאות?

כן, אנחנו מבטיחים לך את זה. אם באנו ב-8:30 בבוקר זה רק בשביל שזה יהיה עד 1 בינואר. את יכולה לבנות על זה.

אוקיי. אם זה ייכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2012, השאלה היא ממתי תחול חובת משלוח הדוח השנתי הזה. האם תחול לגבי תשלומים ששולמו בשנת 2011?

כן, רק ניתן להם השנה יותר grace, ניתן להם השנה מועד מאוחר יותר, באופן חד-פעמי.

זאת אומרת, הוראת מעבר.

תוך שלושה חודשים.

יש בקשה לשישה חודשים. יש כאלה שאמרו ששלושה חודשים לא יספיקו להם, אבל נעמוד אתם בקשר ונראה.

בסדר, עד קריאה שניה ושלישית אפשר לשנות.

נבדוק את הנושא הזה.

אין בעיה, על זה לא נריב. ירצו עוד חודש – העיקר - - -

זאת גם יכולה להיות בעיה בשביל כל החברות.

מי שיש לו בעיות עם הסוגיה הזאת, בהכנה לקריאה שניה ושלישית יביא אותן ויעלה בפנינו. נדון בבקשות האלה, בהערה של העיתונות הכתובה וגם של הטלוויזיה.

אני חושב שצריך לכלול בדברי ההסבר את ההערה בנושא של תשלומים קבועים.

שמה?

שנדון בה לפני קריאה שניה ושלישית, שהיא תהיה בתוך דברי ההסבר, כי אחרת לא נוכל.

זה לא נושא חדש. אנחנו עושים את זה רק במקום שאנחנו חוששים - - -

גם על הסיפור הזה אפשר להתגבר, אבל יהיה חבל על הזמן אם ניתקע בתהליך כזה מיותר.

ואז ועדת הכנסת תצטרך להתכנס.

מטבע הדברים, הרי ועדה יושבת לדון בהצעת חוק בהכנה לקריאה שניה ושלישית כדי לדון בכל השאלות העולות. נושא שלא מתייחס לנושא במסגרת פרסום הצעת החוק ברשומות, אז כדי שלא יטענו "נושא חדש" מתייחסים לזה בדברי ההסבר. אחרת אין צורך בכך.

אפשר לחזור על המועדים?

תוך 45 יום מתום סיום שנת כספים, כלומר ב-15 בפברואר. בשנה הראשונה ניתן מועד של 90 ימים, כלומר זה עד ה-1 באפריל.

אני מהמועצה לשידורי כבלים ולווין. מנויי "הוט" ו"יס", מנויי השידורים הרב-ערוציים, מקבלים חשבונית חודשית רק אם הם מבקשים באופן אקטיבי, המנוי צריך לבקש. אז אם אנחנו משאירים את זה כמו שהוא מקבל היום, יש סיכוי סביר שאנשים לא יקבלו חשבון שנתי.

זה בדרך ממוחשבת, אם הצרכן נתן לכך הסכמתו.

אולי זה מה שכתוב בחוק. ברישיונות אדם מקבל חשבונית הביתה - - -

חברים, אני רואה פה צורך בהצעת חוק דחופה. מה זאת אומרת - - - ?

כבר חשבנו על זה פעם.

בבקשה, תכין את זה.

הם מקבלים כל חודש באמצעות הטלוויזיה.

אני רוצה לומר לך שלמיטב זכרוני, אחת הסיבות לחקיקת תיקון 13ב היתה בדיוק החיובים של חברת "הוט" שנעשו דרך הטלוויזיה.

בעקבות פנייה של צרכן לוועדת הכלכלה.

ואם אתם ממשיכים עם העניין הזה – פשוט לא שמתי לב לעניין - אם אתם לא שולחים את החשבוניות אחת לשישה חודשים לפי 13ב, להערכתי אתם לא מקיימים בדיוק את דרישות החוק.

גם ב"יס" לא שולחים.

אני מציעה שתבדקי את הנושא.

אני מהמועצה לשידורי כבלים ולווין. אני רק מעירה את תשומת ליבכם.

סליחה, אני מתנצלת. אם "הוט" לא מבצעת את זה היא פועלת, להבנתי - - -

הנקודה ברורה.

אני מציעה שאתם, כמועצה - - -

הנקודה ברורה ותטופל.

אני לא בקי בהליכי החקיקה, אבל מאוד הייתי מבקש שהבקשה שלנו תירשם לקראת הדיון בקריאה שניה ושלישית.

כן, היועצת המשפטית הבהירה - - -

מי בעד הסעיף כפי שהוקרא, עם השינויים והתוספות שהוספנו, לרבות תוספת של סעיף שמאפשר לשר התמ"ת לפטור עוסקים מסוימים מהוראת החוק באישור ועדת הכלכלה?

אדוני היושב ראש, חידדנו את הנקודה שזה מסמך מחייב לגבי יתרת החוב של הלקוח.

לא, זה לא חודד וטוב שאדוני מעלה את זה שוב. אני חושבת שהעוסקים לא מבינים את עומק השינוי שאתה מציע בנושא הזה. זה שינוי משמעותי ביותר.

כל מה שדיברנו עד עכשיו היה על היעילות, על השקיפות ועל הסדר, אבל יש בזה גם משהו מהותי מאוד. זה המסמך המחייב, לא יכולים לבוא אחר ללקוח ולהגיד שיש לו עוד חוב שלא שלחו. זה כמו החשבון – בן-אדם שלא קיבל חשבון אי-אפשר לבוא אליו ולומר לו - - -

אלה החובות של אותה שנה.

של אותה שנה, על זה אני מדבר.

יוסיפו הערה שזה לא כולל חובות של שנים קודמות.

זה לא כל כך פשוט.

לא, לא, לא הערה. זו לא ההצעה של חבר הכנסת מקלב, אני מבקשת לשים לב. אם הבנתי נכון, מה שמציע חבר הכנסת מקלב הוא שלדוח המסכם הזה יהיה משקל מחייב מבחינה זו, שאם לא תופיע באותו דוח הערה או התייחסות לחוב של הצרכן העוסק לא יוכל לתבוע את החוב הזה יותר. זה מאוד מרחיק לכת.

אני חושב שזה מאוד מאוד בעייתי, כי הרבה פעמים אתה לא יודע בשלב הזה, של 45 יום, מה יתרת החובות אחורה בחלק מהמקרים.

חברים, בואו נחשוב על זה ונשאיר את זה לקריאה השניה והשלישית.

אם כך, לזה אתייחס בדברי ההסבר, כי זה ממש סוג של מחילת חובות אולי בשל טעות.

אוקיי. מי בעד הסעיף, כפי שהוקרא?

הצבעה

בעד הסעיף - פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.

תודה, אושר פה אחד.

נציגת האוצר, הגברת עדי חכמון, הודיעה שהצעת החוק אינה כרוכה בעלות לתקציב המדינה.

תודה רבה, ניפגש בהכנה לקריאה השניה והשלישית. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:15.