PAGE
10
ועדת החינוך, התרבות והספורט

23.11.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 499
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ו חשוון התשע"ב (23 בנובמבר 2011), שעה 09:00

הצעת חוק המוזיאונים (תיקון – החלת החוק ביהודה ושומרון), התשע"א-2011 של חבר הכנסת אורי אריאל. (פ/3258)

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

אורי אריאל

רוברט אילטוב

שרת התרבות והספורט לימור לבנת

אורלי פרומן


- מנכ"לית משרד התרבות והספורט

שמעון אלקבץ


- ראש מינהל תרבות, משרד התרבות והספורט

עו"ד הדס פרבר

- לשכה משפטית, משרד התרבות והספורט

שלומית נמליך


- יועצת בענייני מוזיאונים, משרד התרבות והספורט

מאיר ברדוגו


- יועצת התקשורת של שרת התרבות והספורט

אור דורון


- דוברת משרד התרבות וספורט

קרן דהרי


- ממונה (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים

עדנה הראל


- מחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסיקאלי), משרד המשפטים

ישראל גולדשטיין
- מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו


- סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

אוריה דסברג


- מנהלת פרויקט שדרוג מוזיאון המורשת בכפר עציון

ישראל גולדשטיין
- יו"ר מוזיאון הצייר משה קסטל, מעלה אדומים

רותם ארז


- המשמר החברתי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק המוזיאונים (תיקון – החלת החוק ביהודה ושומרון), התשע"א-2011 (פ/3258)

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, תאריך 23.11.2011, כ"ו בחשוון תשע"ב. הנושא - הצעת חוק המוזיאונים (תיקון – החלת החוק ביהודה ושומרון), התשע"א-2011 של חבר הכנסת אורי אריאל (פ/3258). פרוטוקול 499.

חבר הכנסת אורי אריאל, אנחנו קודם כל מברכים כאן את שרת התרבות והספורט, חברת הכנסת לימור לבנת יחד עם המנכ"לית ועם כל הצוות, ברוכים הבאים.

לפתיחה - אני חושב שהחוק הזה הוא חוק חשוב. אנחנו מתכנסים כאן כדי לאשר אותו להכנה לקריאה ראשונה, ואני מקווה מאד שנעשה את זה במהרה ולא יהיו לנו יותר מדי בעיות בעניין הזה. אני גם בלי שום קשר לנושא, גברתי השרה, אם את כבר כאן, שרת התרבות, קודם כל רציתי גם לברך אותך על כך שנפתח התיאטרון בדימונה שמעתי.

אתמול בערב.

כן, וזה עניין גם חשוב ואנחנו מברכים את תושבי דימונה ובנוסף לכך, ככה שמעתי בבוקר, על כך שיש איזו שהיא יזמה, אמנם זה לא קשור אליך כרגע, אבל בתור מישהי שהייתה מופקדת על משרד החינוך, על כך שרוצים לאחד את החינוכית עם רשות השידור, כבר אני אומר לכם שמבחינתי זה מהלך מאד בעייתי. ועדת החינוך ביחד עם ועדת הכלכלה אחראית היום על הרפורמה ברשות השידור, והמצב שם הוא מאד בעייתי והכנסת החינוכית לשם תהווה לדעתי פגיעה מאד קשה בחינוך ותגרום פשוט להרס מוחלט של הערוץ הזה ולדעתי זה גם לא יעזור לרשות השידור, אז זה מבחינתנו.

טוב, חבר הכנסת אורי אריאל, אני אתן לך להציג את החוק. אני אתן לך גברתי אחר כך להתייחס, אנחנו נפתח בדיון כללי ונקרא. אין לנו פה יותר מדי סעיפים, זה חוק קצר, ענייני וחשוב. בבקשה.

בוקר טוב ליושב ראש, בוקר טוב לשרת התרבות. מי שהסתכל, ואני מתחיל מהשורה האחרונה של החוק שמונח על שולחנכם. כמו כל חוק כתוב אם היו פעם הצעות כאלה. הצעות זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע עשרה ועל שולחן הכנסת השש עשרה. להצעת החוק הזאת יש זקן ארוך מאד.

לא כל כך.

לימור, שהיא יותר ותיקה ממני בכנסת אומרת זה לא נורא. כבר ראינו כאלה שמתגלגלים שלוש וארבע כנסות. עכשיו, למה זה לוקח כל כך הרבה זמן, למרות שיש פה תיקון אפליה בוטה כלפי אזרחי מדינת ישראל? כי כל פעם שזה עולה אז אומרים – לא, לא, תיכף אלוף פיקוד תיכף מתקין תקנה אצלו, או צו זה נקרא, וזה יסדיר את העניין.

לזה יש זקן הרבה יותר ארוך. זה בתחילת שנות ה-2000.

וזה יסדיר את העניין והכל בא על מקומו בשלום ואין שום בעיה, בכלל לא צריך חקיקה. אם אתם חושבים שהטיעון הזה פס מן העולם, טעות בידיכם. אתמול קיבלתי טלפון דחוף מבכיר – אנחנו לא נוכל להצביע היום על החוק. אמרתי למה, מה קרה? משהו הסורים על הגדרות, משהו? לא, לא, אלוף פיקוד אומר.

המצרים, המצרים.

המצרים על הגדרות.

חבר הכנסת אורי אריאל, אותו בכיר התקשר אלי ואמרתי לו לא מקובל ואנחנו נצביע היום.

בסדר, מאה אחוז. שר הביטחון אומר שהוא יתקין תקנות. אמרתי שמעתי אותך מה שנקרא ואני מודה לך ומבחינתי מצביעים, יש יושב ראש, אני יכול רק לבקש, בשביל זה נקבע הדיון. ואני רוצה לבקש, אין לי הרבה מה להוסיף על החוק. זה פשוט תיקון של אפליה מתמשכת שאין לה שום הצדקה, ממש. אני לא רוצה להשתמש במילים חריפות ולכן אני מציע פשוט לתקן את זה ולגמור את זה בהכנה לקריאה ראשונה. עוד יש לנו דרך כדי לגמור את החקיקה, אבל אני חושב שהחוק מדבר בעד עצמו. אני מאד מודה לשרה כמובן שהיא תומכת וליושב ראש הוועדה ולחברים. זהו, אני לא רוצה להוסיף כרגע יותר.

תודה אדוני. גברתי השרה.

טוב, אז ככה. קודם כל בניגוד להצעת החוק שיש לה זקן אבל קצר, אז לסיפור עצמו יש זקן ארוך מאד, משום שצריך כאן באמת לומר אולי לוועדה לצורך הפרוטוקול בוודאי, למי שאולי לא יודע או יקרא את הפרוטוקול ברבות הימים של הוועדה. אז ביו"ש, מכיוון שהחוק הישראלי, חוק השיפוט והמינהל לא חלים ביהודה ושומרון, אז החיים שם מתנהלים מכוח צווי אלוף. כך מתנהלת מערכת החינוך, וכך מערכות אחרות חלות מכוח צווי אלוף.

על מה לא חל צווי אלוף? על המוזיאונים. עכשיו, זה מונע מאיתנו כמשרד ממשלתי, לתת תמיכה תקציבית למוזיאונים ביו"ש. על פי חוק אנחנו פשוט לא רשאים, ולכן גם מוזיאונים שהם מוזיאונים חשובים שנמצאים ביו"ש, לא יכולים לקבל מאיתנו תמיכה. ואנחנו בעניין הזה מתכתבים כבר ארוכות, עוד בקדנציה הקודמת שלי כשרת התרבות, שהייתה בין 2003 ל-2006, שזה כבר עוד מעט, בקרוב נחגוג יום הולדת עשור, בעוד שנה ומשהו זה כבר יהיה עשור, אבל ---

זה יסתיים החודש.

כן, בדיוק. לא, נחגוג עשור להתחלת התהליך אני מתכוונת. אבל הסתבר לי שעוד קודם לכן, יש לי כאן מכתבים מ-99 בעניין הזה כבר, מול משרד הביטחון וכו' וכו'. ומועצת המוזיאונים בשעתו ומחלקת המוזיאונים במשרד התרבות ששלומית נמליך עוד הייתה מנהלת מחלקת המוזיאונים בשעתו, פעלה יחד עם מפעל הפיס והמליצה, והמליצה להשיג תורמים בתמיכה מאד מאסיבית של המחלקה.איפה היא מנהלת המחלקה?

היא בהשתלמות בחו"ל, השתלמות בלונדון.

אה, אוקי. אז שלומית נמליך מי שבשעתו הייתה מנהלת המחלקה, לפני, היא עוד בשעתו טיפלה בעניין הזה. יש לי כאן תכתובת עצומה שפונים ומבקשים. דווקא מחלקת המוזיאונים במשרד התרבות מאד תמכה בעניין הזה. מפעל הפיס תמך. גורמים, יש מוזיאונים חשובים ביהודה ושומרון. מדובר לפחות בשלושה אם אני לא טועה, שניים, שהם חשובים מאד. אני מדברת על המוזיאון של משה קסטל במעלה אדומים, מוזיאון חשוב מאד, אחד הציירים החשובים ביותר שיש לנו, היו לנו, הוא כבר הלך לעולמו, אבל רעייתו, אלמנתו עדיין מנהלת את המוזיאון. הוא השאיר את כל נכסיו האומנותיים כמובן, במעלה אדומים, והם קיימים שם ועל פי רצונו. המוזיאון הוקם במעלה אדומים בסיוע של הרבה מאד גורמים, בין היתר מפעל הפיס, מוסדות מדינה ותורמים רבים מאד. מוזיאון יפיפה, שכמובן צריך לעמוד בכל תנאי הסף. יש שם עוד, עניין האוצר או האוצרת נפתר כבר?

כן, מנהל העסק.

לא, אני צריכה לשמוע את זה מהמחלקה במשרד. הוא לא נפתר עוד.

הוא לא נפתר, אבל הוא בתהליך ואנחנו מלווים אותו.

למה לא?

בתהליך, אוקי. כי היא צריכה לעבור עוד איזה קורס מוזיאולוגים אם אני לא טועה, או משהו מהסוג הזה. נכון, שלומית?

היא עברה את הקורס. הייתה טעות, חשבו שהיא לא עברה, היא עברה.

אוקי, טוב, אנחנו לא נעסוק בזה כאן כרגע. מכל מקום, יש עוד מוזיאון – השומרוני הטוב נדמה לי ב---

השומרוני הטוב מעולם לא פנה אלינו.

לא פנה, אוקי. אז זה דבר שצריך להיבדק, אבל בקריית לארבע יש מוזיאון לארכיאולוגיה מאד חשוב.

אנחנו גם מלווים אותו.

מלווים אותו, כן, כן. בקריית ארבע יש מוזיאון מאד חשוב, ארכיאולוגי, שגם הוא לא יכול לקבל תמיכה מאותו טעם ממש של צו האלוף. אז כאמור, יש כאן תכתובת ארוכת ימים, ארוכת שנים לא ארוכת ימים, ארוכת שנים עם הצבא. עכשיו תראו, העניין הזה כאמור טיפלתי בו כשהייתי שרת תרבות בשעתו ולא עלה בידי לקדם אותו. בינתיים יצאתי לחופשה ממשרד התרבות בין 2006 עד 2009, יצאתי לפנסיה ממשרד התרבות ---

יצאת לאופוזיציה.

כן, בדיוק. וגם אז לא קרה שום דבר כאמור, והנה באה הצעת החוק של אורי אריאל, ואני חייבת להודות שמאד שמחתי עליה, אבל אז הגיע בוועדת השרים לחקיקה נציג משרד הביטחון, ואמר משרד הביטחון מתחייב שאנחנו נוציא צו אלוף. עכשיו, אני חייבת להגיד משהו על הצעת החוק מול צו אלוף.

מתי הייתה ועדת השרים בערך? לפני ארבעה חודשים?

משהו כזה, כן. לפני הפגרה. הפגרה בעצמה הייתה כמעט ארבעה חודשים.

חמישה חודשים ומאז הם לא הספיקו להזיז את העניין?

רגע, רגע, אז אני מיד אגיע לזה. אבל לפני זה אני רוצה להקדים ולומר כך, תראו, אני רוצה לומר כך, אני לא מעורבת בחקיקה משום שדרך המלך היא החלת צו אלוף, בדיוק כמו בכל העניינים האחרים. אני לא חושבת שצריכה להיות כאן חקיקה. צריך להוציא צו אלוף ואין לי כוונה כאן, אגב אורחה של חוק המוזיאונים, לעשות כאן איזה מן רבע החלת ריבונות או משהו מהסוג הזה. זה לא דבר נכון לעשותו. אבל, בהעדר הבנת הנקרא בקרב הגורמים הרלבנטיים והאחראים, ותוך איזו מן עקשנות מטופשת ובאמת לא מובנת לאורך כל כך הרבה שנים, אז הגיעה הצעת החוק של חבר הכנסת אורי אריאל לוועדת השרים לחקיקה, ושם אנחנו הסכמנו, על פי הצעתו של יושב ראש הוועדה, שר המשפטים, השר נאמר, ולאור דבריו של נציג משרד הביטחון שאין שום בעיה, הנה, הנה, הם יכילו צו אלוף, אמר השר נאמן והסכמנו לו, החברים בוועדת השרים לחקיקה, הסכמנו עם זה, שנמתין. נחכה. אני לא זוכרת אם אנחנו הסכמנו לחכות שלושה שבועות או חודש או משהו מהסוג הזה, וחיכינו. וחזרנו לוועדת שרים, החזרנו את זה לועדת שרים לחקיקה לא כעבור חודש אלא אפילו מעבר לכך.

שבועיים. זה היה בין ב-3 ביולי ל-17 ביולי.

ואז זה כנראה לא כל כך הספיק.

לא, לא, אבל אז עדנה, סליחה ברשותך, אז זה לא הגיע כעבור שבועיים. זה הגיע לאחר --

התאריכים של הדיונים הם בהפרש של שבועיים, סליחה כבוד השר.

לא, לא, אני מקבלת מה שאת אומרת, אני פשוט לא זכרתי בעל פה. כעבור שבועיים הגיע ושאלנו מה קרה, הוא אמר – זה, אנחנו, יש דיונים, יש זה, יש פה, יש שם, ואז החלטנו שכנראה אין דרך להבהיר למשרד הביטחון, כאשר התהליך הזה מתנהל מ-1999, המסמכים בידי, אני יושבת כאן עם כל המסמכים. אין דרך להבהיר למשרד הביטחון אלא דרך איום החקיקה. עכשיו אני מבינה, אמרה לי היועצת המשפטית של משרד התרבות והספורט, עורכת הדין הדס פרבר, היא אמרה לי שהתקיים דיון במשרד המשפטים ושאומרים שהנה, אוטוטו, כבר תיכף, מיד זה יקרה. מה לעשות שאני, אחרי כל כך הרבה שנים של טיפול באותו עניין ממש, ושל התחייבויות כאלה ממש, אני נהייתי קצת חשדנית. ושוב אני חוזרת ואומרת, אני בעד החלת צו אלוף. אני ממש לא מעורבת בחקיקה, אבל זה קשה, כי מאז ששבועיים לא הספיקו בוועדת שרים לחקיקה, חלפה כמעט חצי שנה, ואז בפרק הזמן הזה ניתן היה לעשות את זה. לא היינו מגיעים עד הלום. אני אומרת את זה לנציגי משרד המשפטים כאן.

תינתן לנו האפשרות ונתייחס.

אני בטוחה, אני קיבלתי רשות דיבור פשוט כי אני שרה אז נתנו לי קודם, אבל אני בטוחה שיושב ראש הוועדה ייתן גם לכם להגיב. אבל מאז כבר חלפה חצי שנה, אז כבר לא מדברים על השבועיים שהיו בתוך ועדת השרים לחקיקה. כמעט חצי שנה, חמישה חודשים, חמישה וחצי חודשים, אינני זוכרת בדיוק, אבל כמעט. אז מה קרה מאז? אז למה שאני אחשוב שעכשיו זה יקרה?

ולכן, אני מציעה שנשמע את נציגי משרד המשפטים ושוב, עד כאן דבריי בעצם. ברור לגמרי שהבעיה הזאת צריכה להיפתר, אין שום הצדקה בעולם שמוזיאונים שהם ככל המוזיאונים ברחבי מדינת ישראל וכל השירותים שניתנים לתושבי יהודה ושומרון על פי צו אלוף, רק בעניין המוזיאונים חלקם ייגרע.

תודה. טוב, הערות כלליות לחוק, רבותי. בבקשה, משרד המשפטים.

אם אפשר ברשותך, ברשות הוועדה. קודם כל כמה הערות. שמי עדנה הראל, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. כמה הערות כלליות וקונקרטיות. אכן, שירותים שניתנים במסגרת תחומי הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון ניתנים על פי צווי אלוף. לא כל הדינים במדינת ישראל מוחלים באמצעות צווי אלוף. יש עוד תחומים שבהם עדיין אין צווי אלוף מכל מיני טעמים. כל החלה נדרשת לבחינה קונקרטית, ולכן רק לשים את הדברים בפרופורציה, זה לא למעט מוזיאונים וכל השאר זהה לדינים במדינת ישראל. ויושבת פה גם עורכת הדין קרן דהרי, שאמונה על התחום הקונקרטי של חקיקה ביהודה ושומרון והתקנת התקנונים, ויש כל הזמן עבודה שוטפת. יש הרבה שאלות ורק לפני תקופה לא ארוכה דנו בשאלה של החלת חוק תאגידי מים וביוב, למשל. גם בישראל החקיקה מתעדכנת. יש כל מיני שאלות, זה לא דברים שהם מובנים מאליו. גם אופן ההחלה ביהודה ושומרון מעורר לעיתים כל מיני שאלות, בגלל שבכל זאת, מבחינה משפטית, יש הבדל מבחינת המשפט שחל ואופן הכנתו. ויש גם איזו שהיא אבחנה בסיסית בין החלה על דינים פרסונאליים על תושבים, לבין החלה שעניינה מבנים ושטחים, ואנחנו בזה עוסקים ומחילים באופן מתאים דינים שונים. זה קודם כל אמירה כללית.

קונקרטית לעניין המוזיאונים, בכל הכבוד, וסליחה שגם את ההיסטוריה שלי אני מזכירה, בין השנים 99 ל-2003 אני הייתי היועצת המשפטית של משרד המדע, התרבות והספורט. הנושא לא עלה כמדיניות משרד, לא זכור לי כיועצת משפטית של המשרד שהמשרד ביקש לקדם את זה. יכול להיות שהייתה פנייה אל האלוף, אבל בסופו של דבר וגם בעניין הקונקרטי הזה, פניות מהסוג הזה מתקדמות בתיאום עם המשרדים הנוגעים בדבר, כי המשרדים הנוגעים בדבר יש להם מדיניות ויש להם עמדה בשאלות המקצועיות הקונקרטיות והם גם צריכים להחיל את זה. כך שלפחות בשנים האלה אני לא חושבת שנכון להאשים דווקא את מערכות הביטחון. אני גם לא זוכרת שהנושא נדון במשרדנו, אני מתנצלת על זה, פשוט זה לא זכור לי.

ומה קרה מ-2004?

עכשיו, מ-2004 אינני יודעת, לא ידוע לי בתפקידי ----

משרד התרבות ב-2004 נקט עמדה ברורה בכל התכתובות באופן הכי ברור.

אני עונה עכשיו, סליחה ברשותך, אני עונה עכשיו מהזווית שלי בהיסטוריה. אז הזווית שלי בהיסטוריה מ-2004 היא כבר במשרד המשפטים ולא זכור לי שהדברים הגיעו למשרד המשפטים. ולכן, אני, מה שלא זכור לי, לא יכולה להעיד - לא לטוב ולא לרע.

בכל מקרה, ואני לא מתווכחת על זה, אני רק את הציון מ-99 מבקשת לשים בפרופורציה מסוימת. בכל מקרה, עכשיו ולאחרונה ומבלי שזה יתקשר לחטאי העבר אלה או אחרים של גורמים כאלה או אחרים, נכון לעכשיו, בשבועיים שבין שני הדיונים של וועדת שרים, אכן לא היה סיפק לעשות את זה. מאז, היו התכתבויות, כולל עם משרד התרבות. הועלו שאלות שונות, לרבות בהיבטים המקצועיים שמשרד התרבות התבקש לענות להם. בסופו של דבר, כשראינו שהדברים לא מתקדמים והבנו את נחישותה של הכנסת, הייתה ישיבה אצלנו ----

מתי?

השבוע. סליחה רגע, אני רוצה לעדכן את הוועדה. הדברים לא התקדמו והם לא היו צריכים להיות בניהולו של משרד המשפטים, אני מתנצלת. אני חושבת שמי ש-, ואנחנו ציפינו שמי שייקח את ההובלה בשאלות המשפטיות יהיה משרד התרבות. בכל מקרה, לקחנו את ההובלה, ביקשנו התאמה והבאנו את הניסיון שלנו גם לעניין הקמת המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון, גם להקמת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו יהודה ושומרון. קיבלנו את כל ההחלטות והסיכומים השבוע, בישיבה שהייתה אצלי. כל השאלה שיש עכשיו זה ניסוחים, זה הכל. אני מעדכנת את הוועדה, ולכן עמדתנו ---

לא בונים מדינה חדשה ביום.

ולכן עמדתנו הייתה שלאור ההסכמות שהגענו אליהן לחלוטין השבוע במשרד המשפטים, מדובר אך ורק בעניינים טכניים של ניסוח ואחר כך כמובן חתימת האלוף. השתתפו גם נציגי משרד הביטחון בישיבה. הסיכומים הם על דעתם ואנחנו לכן חושבים שאין צורך באישור החוק לקריאה ראשונה. אנחנו מוכנים להתייצב פה בוועדה גם בתוך חודש ימים ולעדכן על זה.

תודה. עוד מישהו רבותי?

הדס, את רוצה להתייחס?

אני כן רוצה להוסיף. אני יודעת שבזמנו משרד החינוך פנה ליועמ"ש איו"ש בבקשה להחיל את חוק המוזיאון, לא התקבלה על זה תשובה. אנחנו פנינו לפני זמן די ארוך ---

משרד הביטחון הוזמן?

בוודאי.

לא טרחו להגיע אפילו.

בסדר, גם אם הם פה, לא פה, לא משנה, רבותי, תעשו לי טובה, אל תנהלו אותי כאן. יש לי פה סדר עבודה מסודר. מי שרוצה להתייחס יתייחס. תודה רבה.

פנינו לפני מספר חודשים שוב, לא קיבלנו תשובה. קיבלנו תשובה ב-27 באוקטובר, שאפילו לא מתייחסת לא לפנייה שלנו, לא להסברים שלנו ומתייחסת לאותה הצעת חוק שנדונה פה היום. ביקשו לקיים ישיבה, ניסינו לתאם אותה, השארנו הודעות, לא קיבלנו שום התייחסות. עד שמשרד המשפטים לא התערב, הדבר הזה לא זז.

תקשיבי, אני שומע כאן כבר חצי שעה היסטוריה בין משרד התרבות למשרד המשפטים. הבנו, תודה רבה. אנחנו עכשיו נמצאים בחודש נובמבר 2011 ואני רוצה לאשר את החוק לקריאה ראשונה. אני לא רוצה להיכנס עכשיו למאבקים מי צודק ומי לא צודק ומבחינתי מה שחשוב שכמה שיותר מהר העניין הזה יופעל על אותם המוזיאונים, בסדר? אתם בתוך המשרדים תתווכחו כמה שאתם רוצים, בממשלה, ותביאו לנו את הבשורה. בבקשה גברתי, בואי תקראי לנו.

אני רק רוצה אולי בכל זאת לומר, אם בכל זאת הוועדה מוכנה לשקול, יש פה בעיה עם החוק הבינלאומי. כפי שהשרה גם אמרה, דרך המלך היא צו אלוף. אם בכל זאת הוועדה מוכנה לתת עוד קצת זמן, גם לקריאה ראשונה יש איזה שהוא ערך. לכן, אני בכל זאת מבקשת מהוועדה, גם בשם הלשכה המשפטית, אם ניתן לתת עוד קצת זמן, כך שיהיה צו אלוף. אני מאד מבקשת שלא יהיה כאן את התקדים של קריאה ראשונה.

מירב, שמעתי, את הצעת החוק הזאת פעם ראשונה שאני ביקשתי להעלות אותה זה היה בפגרה. אנחנו דחינו את זה מסיבות שונות שהן לא קשורות דרך אגב לחוק. היה מספיק זמן לעשות את כל המהלכים. אני רק לפני ---

אלכס, יש לי הצעה, ברשותך.

עשינו את כל מה שצריך לעשות, הרמנו את זה וסגרנו את זה.

עדנה סליחה, יש לי אולי הצעה גם בהמשך למה שמירב אמרה, יש לי אולי הצעת ביניים, ברשותך. אני מציעה שהוועדה תצביע היום על החוק. לפני העלאתו לקריאות תדחה במעט את העלאתו לקריאה ראשונה. אתה הרי יכול להעלות את זה לקריאה ראשונה בעוד שבוע, אתה יכול להעלות את זה לקריאה ראשונה בעוד שלושה שבועות. אז אם עד אז אתה תדחה אותו ---

נעשה רביזיה.

בסדר, זה עניין טכני. זו הצעתי, אתה יכול לקבל אותה, אתה יכול לא לקבל אותה, אתה יושב ראש הוועדה, אבל רק זה משהו שהוא ביניים. לתת להם עכשיו, אני יודעת מה, משהו כמו שלושה שבועות או חודש או משהו כזה, עד שזה יגיע לקריאה ראשונה ואז תקבע עכשיו את המועד, יגיע צו אלוף – יגיע. לא יגיע צו אלוף – תעלה לקריאה ראשונה, אבל לקיים את ההצבעה עכשיו, כדי שלא תצטרך לחזור.

גברתי השרה, אני אקבל את הצעתך חלקית.

בסדר, אז אנחנו משכללים.

את החלק הראשון.

כן, תודה לחבר הכנסת אילטוב, את החלק הראשון. אנחנו נצביע על החוק. אני אצביע גם על החוק בשבוע הבא במליאה. מה שאני כן אומר לכם, אני מוכן לחכות תקופה של חודש חודשיים להכנה לקריאה שנייה ושלישית עם הנושא הזה, ותביאו לי בשורות. העניין הוא פשוט מאד, אני לא רוצה להגיע למצב שתוך, אנחנו חיים במצב שאנחנו קמים בבוקר ולא יודעים מה יקרה בערב והחוק הזה הוא חוק חשוב והבחירות יכולות להיות בעוד שנתיים בנובמבר 2013 ובחירות יכולות להיות בעוד 90 יום. חשוב לי שהחוק הזה, שהוא בעצם יהיה אחרי קריאה ראשונה, גם אם אנחנו נגיע למצב שלדעתי אני חושב שהסאגה הזאת תסתיים תוך חודש-חודשיים, אבל גם אם אנחנו נגיע לכל מיני התרחשויות, למצב שהחוק הזה לא אושר עדיין לקריאה שנייה ושלישית, חשוב לי שהוא יהיה בקריאה ראשונה וגם לכנסת הבאה שתהיה אפשרות להעביר אותו רציפות. אני מאמין שעם העניין הזה אנחנו נסיים בחודשיים הקרובים. זה מבחינתי.

אנחנו נקרא, בבקשה מירב.

הצעת חוק המוזיאונים, (תיקון - החלת החוק ביהודה ושומרון) הוספת סעיף 19 א

1. בחוק המוזיאונים אחרי סעיף 10 יבוא –
"תחולה ביהודה ובשומרון

19. א.
השר רשאי לקבוע בצו כי הוראות חוק זה יחולו על מוזיאונים ביהודה ובשומרון, לפי הסדרים ותיאומים שיקבע".

כפי שאמרתי, זה תקדים.

תודה. חבר הכנסת אורי אריאל, רצית להגיד משהו?

לא. אני אגיד את זה אחרי זה, אבל לא בוועדה.

צריך רק לשנות את ההגדרה של יהודה ושומרון להגדרה של האזור, כפי שהיא מופיעה בחוקים אחרים.

אין בעיה. טוב, רבותי, לאחר ששמענו את אותן הערות כלליות ולאחר שבעצם לקחנו גם בחשבון כל התקופה האחרונה את כל אותן הסוגיות שהיו סביב הנושא הזה, אני רוצה להעלות את הצעת החוק לקריאה ראשונה. חבר הכנסת אורי אריאל לא יכול להצביע פה, נכון?

למה, במקום כצ'לה.

אה, במקום כצ'לה. אז חבר הכנסת אורי אריאל מצביע במקום חבר הכנסת כץ.

יש לי עונג להצביע בעד החוק של עצמי.

וחבר הכנסת אילטוב מצביע במקום חברת הכנסת מיכאלי. אני מאמין פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
התיקון לחוק עבר בקריאה ראשונה

החוק אושר לקריאה ראשונה, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30