com_alex
2011-11-30Liraz
הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 889
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ח בחשוון התשע"ב (15 בנובמבר 2011), שעה 11:10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 15/11/2011
חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6), התשס"ח-2008
הצעתם של חברי הכנסת רוברט אילטוב ואמנון כהן
מוזמנים
¶
מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת
ליאת גרבר, מנהלת מחלקה בכירה, שוק ההון, רשות המסים, משרד האוצר
שי דותן, מנהל תחום כלכלה, רשות המסים, משרד האוצר
ורד טננבאום, רשות המסים, משרד האוצר
אריאל יוצר, אגף התקציבים, משרד האוצר
ע"ד ספי זינגר, משרד המשפטים
אילן ביטון, מרכז המחקר והמידע, הכנסת
רשמה וערכה
¶
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6), התשס"ח-2008
הצעתם של חברי הכנסת רוברט אילטוב ואמנון כהן
היו"ר משה גפני
¶
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6), התשס"ח-2008, הצעתם של חברי הכנסת רוברט אילטוב ואמנון כהן.
בישיבה הקודמת ביקשנו מהלשכה המשפטית – לגבי הנושא של אזור סחר חופשי, לגבי פטור ממסים של אילת – חוות דעת שתאמר במה אילת שונה בהיותה אזור סחר חופשי לעומת ישובים אחרים בארץ. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג נייר. מי נמצא כאן ממרכז המחקר?
היו"ר משה גפני
¶
בבקשה, אם אתה יכול לומר לנו מה העליתם בחוות הדעת שהנחתם על שולחן הוועדה. אני מבקש מחברי הוועדה, לפני שאני שומע את הדברים, להצביע על רביזיה שביקשתי מכיוון שאני הולך לעשות שינוי בגובה השכר של מי שיהיה זכאי לפטור, לאחר שדיברתי עם שר האוצר והגעתי אתו להסכמה. אני אצטרך לשנות את מה שמופיע בחוק ואז משרד האוצר יוריד את ההסתייגויות שלו. כך גם חוות הדעת שלכם תיכנס בתוך הדיון על החוק.
אנחנו מצביעים על אישור הרביזיה.
ה צ ב ע ה
הרביזיה אושרה פה אחד
הרביזיה אושרה פה אחד. ממש דרמטי.
עכשיו אנחנו נכנסים לדיון.
אילן ביטון
¶
המסמך שהתבקשנו לכתוב מורכב מארבעה חלקים עיקריים כאשר האחד מתייחס לקשיים הייחודיים בעיר אילת שאת רובם כולם מכירים ביניהם הריחוק הגיאוגרפי של העיר אילת דבר שמייקר את עלויות המחייה שם לתושבים וגם את עלויות התפעול המוניציפאלי של העיר. בעיות נוספות של העיר אילת הן מספר המסתננים הגדול שיש שם.
דבר נוסף הוא זה שמקורות התעסוקה בעיר אילת מוגבלים מאוד מאחר שכשליש מהאוכלוסייה המועסקת שם מועסקת בענף המלונאות וקיים חוסר הגיוון הזה במקורות תעסוקה. מקורות התעסוקה לעומת ערים אחרות, הממוצע הארצי של עובדים בתעשייה עומד על כ-15 אחוזים כאשר בעיר אילת זה פחות מחמישה אחוזים. חוסר הגיוון במקורות התעסוקה גורם לחסם בהגעת אוכלוסיות חזקות אחרות ותושבים חדשים אחרים.
יש גם עניין של מסה קריטית בתפעול עיר. בתפעול עיר יש מסה קריטית לתפעול יעיל של עיר כאשר מדברים על שמונים אלף תושבים. בעיר אילת לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש כ-47 אלף תושבים ולפי נתוני העירייה יש שם תחלופה גבוהה מאוד של עובדים, בעיקר של עובדים צעירים. המספרים האחרים מדברים על כ-55 אלף תושבים, בין 55 אלף ל-60 אלף תושבים בסך הכול.
דבר נוסף הוא זה שהריחוק הפיזי ותנאי האקלים החריגים מייקרים את עלויות התפעול של העיר.
השוואה שניסינו לערוך הייתה בין פיתוח העיר אילת והמצב היום באילת לבין מה שקורה אצל שכנותיה, סיני ועקבה. בעשור האחרון, מאז הוקם אזור כלכלי מיוחד בעקבה, יש פיתוח אדיר ולפי ההערכות הושקעו בעיר עקבה כעשרים מיליארד דולר ורוב הכסף הגיע ממשקיעים פרטיים כך שהעיר חווה תנופה אדירה. יש לה נמל מודרני עמוק ובמסמך אפשר לראות שבעיר אילת יש למשל פריקה של 5,000 מכולות בשנה בנמל מיושן לעומת 600 אלף מכולות בעיר עקבה. בעיר עקבה יש תנופת בנייה של מלונות ומי שעקב אפילו בשבוע האחרון אחרי פרסומים שמפורסמים באינטרנט בירדן ראה שיש תוכניות לבנייה סביב לגונות ולבנייה חדשה עוד יותר של מלונות. לעומת זאת בעיר אילת משנת 2002 לא נבנו חדרי מלון חדשים. לפי דוח מבקר המדינה האחרון יש סטגנציה ואפילו נסיגה בפיתוח של אטרקציות, בניית בתי מלון ופיתוח העיר.
אילן ביטון
¶
אני מגיע לזה. היה חשוב לומר מה הקשיים האחרים של העיר ולתת את הרקע
לגבי אזור סחר. למעשה הטבת המס העיקרית שנשארה היום היא ההטבה במע"מ לעוסקים שעובדים בעיר אילת ורוכשים סחורות מחוץ לאילת. זאת הטבת המס היחידה שמקבלים כיום. יש הטבת מס להפחתת עלויות למעסיקים בשיעור של עשרים אחוזים מהשכר המשולם לעובדים, אבל חוץ מזה למעשה אין תמריצים והטבות שניתנות היום לא ליחידים בעיר אילת ולא ליזמים.
דבר שקשור לזה איכשהו זה שבחוק עידוד השקעות הון אילת הוסרה מהרשימה שמעניקה הטבות על פי חוק עידוד השקעות הון. ראיתי שמתקיימים דיונים ודוח מבקר המדינה מציין שיש דיונים להכללתה מחדש של העיר אילת כדי להביא לפיתוח ויזמות חדשה. כאמור, זאת הטבה שהוסרה מהעיר אילת. ידוע שהטבת המס מכוח סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי הוסרה בזמנו, ב-2003, והעיר אילת לא הוספה לפקודת מס הכנסה.
לגבי אזור סחר חופשי. כמו שאמרתי, אין הרבה תמריצים מכוח החוק הזה באילת.
אילן ביטון
¶
בעולם אנחנו רואים שאזורי סחר הם אזורים מאוד מפותחים, אזורים שהממשלות מעודדות מאוד חברות ויזמים להגיע ולהתיישב באזור הזה. לפי הסקירה הקצרה שעשינו יש גם הטבות מס מופלגת באזורי סחר אחרים בעולם, גם במסים ישירים, גם במסים עקיפים וגם בהפחתת בירוקרטיה.
אלה ממצאי הדוח. אם כן, יש הפחתות מס ישירות באזורי סחר אחרים, כן יש הפחתות מס במסים עקיפים וכן יש הפחתת בירוקרטיה. יש רצון גדול מאוד של הממשלות.
אילן ביטון
¶
כמו שאמרת, מנית את ירדן וסיני הסמוכות, יש שם הטבות מופלגות. ארצות הברית, ברזל, פנמה, קוסטה ריקה, אורוגוואי וכולי. לא אמנה את כל שיעורי ההטבה, אבל מי שרוצה יכול לראות בנייר שלנו.
היו"ר משה גפני
¶
יפה. אני מצרף את הנייר הזה לפרוטוקול.
בישיבה הקודמת ביקשנו את הדוח הזה והדוח הזה הוא חשוב. אני מודה לך על הכנתו. גברתי היועצת המשפטית, בבקשה, שתי דקות ואנחנו נעבור להצבעה.
שגית אפיק
¶
כמו שאמרנו בישיבה הקודמת היועץ המשפטי לכנסת ואני, אין ספק שדרך המלך לקביעת הטבות במס היא על דרך של קביעת המפה מחדש וגיבוש סדרי העדיפויות על ידי הממשלה. זאת דרך שהממשלה צריכה לעשות אותה, בג"ץ קורא לה לעשות אותה ואין ספק שהדרך היא לא באמצעות קביעת הטבות במס חדשות על ידי קביעת ישובים ספורדיים נוספים באופן אקראי.
בישיבה הזאת שהתקיימה בפעם הקודמת העירו לנו חברי כנסת רבים ונציגות מטעם העיר אילת שלא מדובר בהטבה חדשה אלא מדובר בהטבה שלא מוענקת מכוח מפת ההטבות של פקודת מס הכנסה אלא מכוח קביעתה של אילת כאזור סחר חופשי בישראל. באמת הבטחנו לבדוק את הטענה הזאת והבטחנו לבחון אותה בשיתוף עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, וכך עשינו.
המסמך של מרכז המחקר והמידע מלמד על כך שבאמת באזורי סחר חופשי בעולם המדינות משקיעות השקעות ייחודיות על מנת לעודד את אזורי הסחר החופשי, דבר שהיום לא מספיק מפותח ולא מספיק קיים מכוח חוק אזור סחר חופשי אצלנו. המסמך של מרכז המחקר מלמד על כך שבנוסף על הייחודיות שיש לאזורי סחר חופשי, מה שאצלנו לא מספיק ממומש ולא מספיק מקודם במסגרת חוק אזור סחר חופשי הקיים, לגבי אילת יש קריטריונים נוספים שמייחדים אותה ועל זה עמד אילן בהרחבה.
ראינו שגם בעולם – אפשר לראות את זה בטבלה בעמוד 6-7 למסמך – בכל מקום בו יש סחר חופשי, מוקנות, בנוסף על ההטבות במיסוי עקיף, הטבות די מפליגות לגבי מיסוי ישיר, הטבות שנעות בין חמישה אחוזים לפטור מלא ממס הכנסה.
במצב הזה שבו בעצם אין כאן המצאה של הגלגל מחדש ואנחנו עדיין נמצאים בדעתנו – הדעה שהובעה בישיבה הקודמת – לעניין הנושא של קביעת מפת הטבות המס כפי שבג"ץ מבקש וכפי שנדרש לעשות במסגרת פקודת מס הכנסה, אנחנו חושבים שאכן ניתן להמשיך לאפיין את העיר אילת במסגרת חוק אזור סחר חופשי ולהעניק לה - בלי קשר למפת הטבות המס - את ההטבה הזאת של הנחה במס הכנסה כפי שאתם מציעים.
היו"ר משה גפני
¶
אבל אתה צריך לקבל רשות דיבור, עם כל הכבוד, ולא קיבלת. אתה רוצה לשנות מעמדתך הקודמת? אם לא, אין לך רשות דיבור. עם כל הכבוד, אני לא מבין. אם אתה רוצה לדבר, זה לא משרד המשפטים כאן. כאן זאת ועדת הכספים. אם יש לך עמדה שונה לטוב או לרע, אתה מקבל את רשות הדיבור. אם לא, אז עמדתך הובעה.
היו"ר משה גפני
¶
מה שאנחנו ביקשנו בישיבה הקודמת, עמדתכם הושמעה. בסופו של דבר אני רוצה גם שתדעו שמי שמחליט במדינת ישראל, אלה נבחרי הציבור ולא יועצים משפטיים, לא היועץ המשפטי לממשלה ולא אף אחד שלא נבחר על ידי הציבור. מי שמחליט בסופו של דבר, זאת ועדת הכספים במקרה הזה ומליאת הכנסת.
אני דיברתי עם שר האוצר והוא אמר לי שאם אני אשנה את תקרת ההכנסה לגובה שבו יהיה את הסכום הגבוה ביותר אבל לא מעבר לזה, אם אכן נשנה את זה, הממשלה מסירה את התנגדותה והחוק לא חוק תקציבי. כך אמר לי אתמול שר האוצר. אמר לי שר האוצר שאם נשנה את זה לסכום הכי גבוה שנמצא במפת הטבות המס והסכום הכי גבוה הוא 227,640 שקלים לשנה, הממשלה מסירה את התנגדותה.
אני לא יכול לריב באותו יום גם עם משרד המשפטים וגם עם משרד האוצר. אני בוחר לי את היריבים שלי וכל יום יש מישהו אחר. היום זה משרד המשפטים בגלל חוות הדעת של היועצת המשפטית של עיריית פתח תקווה.
היו"ר משה גפני
¶
אבל אני לא נותן לך. תבדקו קודם את היועצת המשפטית בעיריית פתח תקווה ואחרי כן אני אתן לכם רשות דיבור.
היו"ר משה גפני
¶
פשוט לא יאומן. ילד חולה טרשת, אז כותבת היועצת המשפטית של עיריית פתח תקווה שמבחינה משפטית אין בעיה לסדר לו את הכיתה אבל מבחינה ציבורית יש בעיה. היועצת המשפטית של עיריית פתח תקווה. תבדקו קודם את זה במקום להתערב כאן באילת. לגבי אילת אנחנו נחליט.
על כל פנים, אני מקבל את עמדת שר האוצר. אנחנו משנים בחוק והסכום יהיה 227,640 שקלים לשנה.
שגית אפיק
¶
השאלה האם הצעת החוק היא הצעת חוק תקציבית שמחייבת חמישים חברי כנסת במליאת הכנסת היא שאלה שנמדדת לפי הסכמת הממשלה והסכמת הממשלה מובעת בוועדת שרים לענייני חקיקה, ומכיוון שההחלטה האחרונה של ועדת שרים, ספי, הייתה התנגדות ולמרות שהוגש ערר טרם התקיים מאז שנת 2008 ועד היום דיון נוסף בוועדת שרים לענייני חקיקה – אני מבינה מכם, נציגי הממשלה, שעמדת ועדת שרים לענייני חקיקה היא להתנגד להצעת החוק.
היו"ר משה גפני
¶
לא. שישנו את זה. עם כל הכבוד, מה שאת אומרת – נכון. אמר לי שר האוצר שהממשלה מסירה את התנגדותה.
אני לא מתווכח עם מה שאת אומרת.
היו"ר משה גפני
¶
שר האוצר אמר לי שאם אכן אנחנו משנים את זה, הממשלה תסיר את התנגדותה. אני לא הממשלה. הממשלה צריכה בוועדת השרים לחקיקה או בממשלה לשנות את החלטתה לאור מה שנצביע כאן עכשיו. אם נצביע כמו שסיכמנו עם שר האוצר, אכן הממשלה צריכה לשנות את עמדתה. אם הממשלה לא תשנה את עמדתה, אנחנו נביא את זה להצבעה בעזרת השם ביום שני ואנחנו נגייס חמישים חברי כנסת אבל זאת סתם עבודה מיותרת. שר האוצר תומך והוא אמר לי את זה.
אריאל יוצר
¶
כבוד היושב ראש, אני רוצה להסביר. מה שאמרת לגבי שר האוצר מדויק במאה אחוזים. מה שסוכם זה שבמידה והסכום יורד ל-227 אלף, השר מושך את הסתייגותו ואכן זה מה שאנחנו עושים.
אם ועדת שרים צריכה לשנות את עמדתה, תהיה לה בעיה לעשות את זה כי תבוא התנגדות של היועץ המשפטי לממשלה שחושב שהחוק בעייתי.
היו"ר משה גפני
¶
ממש לא, אבל לא חשוב. תעשו מה שאתם רוצים, הכול בסדר ומבחינתי החוק הזה הולך לעבור בשבוע הבא בעזרת השם במוח או בכוח.
רוחמה אברהם בלילא
¶
אני מברכת על הרגע הזה למרות שעדיין יש הליכים בירוקרטיים. בהחלט אני חושבת שחמש שנים פחות או יותר של מאבק לא פשוט של העיר אילת מגיע לסיום. אני אצטרף לזה אבל אני סבורה, וסברתי מלכתחילה, שהיה עדיף שלא תהיה שום תקרה בנושא הזה, אבל אי אפשר שזה יקרה.
ההליך הוא הליך פרוצדוראלי, הליך טכני לחלוטין. אנחנו נצביע בוועדה כפי שהיושב ראש אמר ואתם תעלו את זה לוועדת השרים ביום ראשון, תצביעו על זה ותביאו את זה ביום שני להצבעה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש ממך, במידה והממשלה לא תשנה את עמדתה – נראה לי שיש שם אנשים, לא רוצה לומר את המילה פחדנים ואני לא אומר – אני מבקש ממך, את יושבת ראש האופוזיציה כאן בוועדה ואת בכירה בסיעת קדימה, אני מתכוון להביא את זה במועד שבו כל חברי הסיעה שלכם יהיו ואני אבקש מכל חברי הקואליציה שיהיו כדי להתגבר על הבעיה הזאת.
מאיר יצחק הלוי
¶
משפט אחד שחשוב לי לומר. בפורום שרים בנושא אילת בראשות ראש הממשלה ישבו עשרה שרים וכולם אמרו שהם מאשרים.
מאיר יצחק הלוי
¶
היחיד שאמר שזה טעון בדיקה משפטית, היה שר האוצר אבל אתמול בלילה, בשעה 9:30, הוא התקשר אלי ואמר לי: אדוני, אני מסיר את ההסתייגות שלי. שאלתי אותו לגבי הצעה תקציבית והוא אמר שהוא מטפל בזה וזה יוסר.
רוחמה אברהם בלילא
¶
הכנסת נושאים לסדר היום לממשלה, זה או-טו-טו אמור להיסגר ועדיף שמכאן תרוצו למזכירות הממשלה כדי להכניס את זה לישיבת הממשלה הקרובה.
שגית אפיק
¶
דבר נוסף שאנחנו נכניס לנוסח שיונח במליאה זה שהתחילה תהיה החל בשנת 2012 מכיוון שמדובר בהטבת מס הכנסה שנתי.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים על אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית פי שהקראתי אותה בתחילת הדיון.
ה צ ב ע ה
הצעת החוק אושרה פה אחד
הצעת החוק אושרה והיא תובא למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:30
מצורף נייר עמדה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת
¶
מסמך זה מוגש לבקשת ועדת הכספים לקראת העלאת הצעת חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים) (תיקון מס' 6), התשס"ח-2008, של חברי הכנסת רוברט אילטוב ואמנון כהן לקריאה שנייה ושלישית. במסמך תאור ייחודה של אילת כאזור סחר חופשי, חולשותיה, וההזדמנויות הטמונות בה כעיר תיירות מובילה בישראל וכשער הכניסה הדרומי שלה. כמו כן מוצגת במסמך סוגיית הטבות המס לעיר אילת, שניתנות מכוח היותה אזור סחר חופשי וכן סקירה משווה של הטבות מס ישיר באזורי סחר אחרים בעולם.
תיאור העיר אילת
מאפיינים
מיקום גיאוגרפי - אילת, עיר התיירות, השוכנת בקצה הדרומי של מדינת ישראל, מוגדרת כעיר הפריפריאלית ביותר בישראל (דירוג 1 מתוך 10) ושוכנת במשולש גבולות. בדרומה היא גובלת בעיר טאבה שבחצי האי סיני אשר במצרים ובמזרחה היא גובלת עם העיר עקבה, אשר בירדן. אורך רצועת החוף של העיר הינו כ-11.3 ק"מ, מתוכו 2.8 ק"מ באזורו הצפוני של מפרץ אילת (החוף הצפוני). בחוף הצפוני ממוקמים כ-75% מחדרי המלון המוצעים בעיר ורובו ככולו שמיש לרחצה. יתר רצועת החוף, באורך של כ-8.5 ק"מ, ממוקמת בחלקה הדרום-מזרחי של העיר (החוף הדרומי) ורובה הגדול אינו משמש לצורכי תיירות ורחצה, אלא לשימושי נמל ושימושים אחרים. אזור זה מאכלס רק כ-9% ממלונות העיר ויתר המלונות ממוקמים במרכז העיר (16%).
אוכלוסייה - אוכלוסיית העיר אילת מנתה בשנת 2010 כ-47,000 תושבים והיא מדורגת 5 בדירוג הרמה הכלכלית חברתית (מתוך 10).
שיעור הצעירים בני 29-20 גבוה יחסית לשיעור בכלל האוכלוסייה ועומד על שיעור של כ-20% ומספר המשפחות החד הוריות עומד על כ-13.7%, גבוה מאוד ביחס לממוצע בכלל אזור הדרום (כ-8%) וביחס לממוצע הארצי (כ-6%). בשנים האחרונות סובלת העיר מהגירה שלילית.
מאפייני תעסוקה – רובם הגדול של המועסקים בעיר אילת הינם שכירים, בעלי שכר ממוצע הנמוך בכ-13% מממוצע השכר של שכירים ביישובים אחרים בארץ, בעלי אשכול חברתי כלכלי דומה. שכר נמוך זה הינו תוצאה, בין היתר, של תעסוקת כרבע מהעובדים בעיר בענף בתי המלון, אשר בו השכר נמוך מהשכר הממוצע במשק.
בענף המלונאות לבדו מועסקים כ-7,300 עובדים, ב-50 מלונות המציעים כ-11,150 חדרים. רובם הגדול של עובדים אלה, הם צעירים לאחר שירות צבאי, המגיעים לעיר לתקופות קצובות. תחלופת עובדים גבוהה זו, בידודה הגיאוגרפי של העיר, וחוסר בהטבות ובתמריצים למשיכת עובדים מאזורים אחרים בארץ, גורם למחסור ממשי של עובדים במקצועות רבים. בנוסף, אלפי המסתננים שהגיעו לעיר בשנים האחרונות, אשר חלקם מועסק בעיקר בענף המלונאות, לוחצים מטה את רמת השכר (ראו סעיף 1.2 להלן).
קשיים
העיר אילת מתמודדת בשל קוטנה וריחוקה הגיאוגרפי עם קשיים שייחודיים רק לה ונמנה להלן את חלקם:
ריחוק פיזי – ריחוקה של העיר, כ-230 ק"מ מהמרכז העירוני הקרוב ביותר, באר שבע, מייקר באופן משמעותי את עלויות הקיום של התושבים וכן את עלויות התפעול המוניציפאלי של העיר, כתוצאה מעלויות השינוע הגבוהות והיעדר ייצור מקומי. כמו כן הבידוד הגיאוגרפי מהווה חסם לאוכלוסיית העיר לעבוד מחוץ לעיר ולעסקים בעיר לקלוט עובדים ממרכזים עירוניים אחרים.
מקורות תעסוקתיים מוגבלים – כלכלת העיר אילת מבוססת על ענפי תעסוקה מועטים, כאשר כשליש מהאוכלוסייה מועסק בענף התיירות, ומיעוט של פחות מ-5% ממנה מועסק בתעשייה. חוסר הגיוון בענפי התעסוקה מהווה חסם נוסף לקליטת אוכלוסייה חדשה בעיר.
מסתננים מאפריקה
– בעיר אילת שהו על-פי ההערכות במרץ 2011 כ-4,000 – 8,000 מסתננים ומבקשי מקלט, אשר הגיעו לישראל מאפריקה דרך גבול מצריים והם מהווים לפי הערכות שונות כ-15% מאוכלוסיית העיר. כיום מועסקים כ-1,500 מהם בענפי המלונאות. רק למיעוטם ניתנה אשרת עבודה או ניתן מעמד "פליט", אך בשל ההכרה בצורך שלהם להתפרנס, מיעטה רשות האוכלוסין, לאכוף כנגד מעסקיהם את החוק האוסר על העסקתם. היעדר מדיניות אכיפה עקבית של המדינה בנוגע להעסקתם מעודד רבים אחרים להגיע לעיר אילת בפרט ולישראל בכלל, ואף שבעצם העסקתם יש משום הקלה וסיוע במציאת ידיים עובדות לענף התיירות שמשווע להם, שהייתם בעיר גורמת לבעיות מוניציפאליות וחברתיות קשות.
חסרונות לקוטן ותנאי אקלים חריגים – קוטנה של אוכלוסיית העיר (כ-47,000 תושבים) מקשה על קיום כלכלי יעיל. עקב קוטנה ותנאי האקלים שבה, עולות הוצאות התפעול של העירייה בעשרות אחוזים, בהשוואה לרשויות מקומיות וערים אחרות במרכז הארץ. עלויות עודפות אלה נובעות בין היתר מהסיבות הבאות:
רמת תחרות נמוכה - במכרזי העירייה, וכתוצאה מכך מחירי זכייה גבוהים.
בחינוך – עלויות גיוס מורים והצורך לממן להם טיסות. עלויות חשמל גבוהות למיזוג אויר בבתי ספר במרבית חודשי השנה, והוצאות מים גבוהות בבתי הספר.
כיבוי אש – השתתפות גבוהה של העירייה בהוצאות כיבוי אש, עקב החום הכבד השורר באזור (לדוגמא, פי 3 מההשתתפות של עיריית חולון בהוצאה זו).
צריכת מים לגינון – ההוצאה לצריכת מים של עירית אילת גבוהות פי – 3 מהממוצע הארצי של הרשויות המקומיות, עקב הצורך בהשקיה במהלך כל חודשי השנה.
עלויות סלילת כבישים – התדירות הגבוהה לסלילת כבישים, עקב השמש היוקדת ומליחות הקרקע ועלויות הסלילה הגבוהות עקב רמת תחרות נמוכה של קבלני תשתית, מייקרים את עלות הסלילה בכ-50% לעומת רשויות מקומיות אחרות.
תחלופה גבוהה של תושבים – שיעור ניכר של האוכלוסייה, שוהה בה תקופה קצרה ואינה משתקע בה. בשנים האחרונות נותר מספר התושבים כמעט ללא שינוי ועמד ב-2010 על כ-47,800 לעומת כ-47,300 בשנת 2008. בשנת 2008 נרשם מאזן הגירה שלילי של כ-900 תושבים.
אילת לעומת שכנותיה בירדן ובמצרים
נתונים כלליים
עד לשנות השבעים של המאה הקודמת, התבססה כלכלת העיר על עבודה בנמל הים, במכרות הנחושת אשר בתמנע הסמוכה ועל תעשיות קלות. החל מאמצע שנות השמונים, ובעיקר בשנות ה-90, זכתה העיר אילת להאצה בפיתוחה להפיכתה לעיר תיירות מובילה בישראל, שענף המלונאות משמש לה לעוגן כלכלי. ענף זה רשם בשנת 2009 פדיון של כ-2 מיליארד ש"ח שהיו כ-25% מפדיון כלל ענף המלונאות בישראל.
אולם בעשור האחרון, חלה נסיגה ניכרת בשיעור התיירות הנכנסת לעיר ובעיקר של תיירות החוץ ונרשמה ירידה של כ-66% בטיסות השכר הנכנסות לעיר. כל זאת במקביל לירידה במעורבות הממשלתית וירידה בהשקעות בתחום התיירות בעיר, שהביאה לקיפאון בבניית חדרי מלון חדשים בעיר מאז שנת 2002. בתהליך דעיכה זה, חלה האטה בפיתוח תשתיות התיירות בעיר וכן בבניית אטרקציות תיירותיות חדשות.
קיפאון זה עשוי לנבוע, בין היתר, מאי הכללתה של העיר אילת ברשימת אזורי הפיתוח, המקנות ליזמים בתחום התיירות הטבות מס ומענקים מכוח חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959. בצו האחרון שפורסם בסוף שנת 2006, פורסמה רשימת אזורי פיתוח, שנקבעה על ידי ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד התיירות ובהשתתפות נציגי משרדי הממשלה, האוצר, המשפטים ופיתוח הנגב והגליל. בצו זה לא נכללה העיר אילת, עקב עמדת משרד התיירות דאז, שאימץ את המלצות חברת ייעוץ שנשכרה לבחון באופן מקיף את הפוטנציאל התיירותי של מדינת ישראל, לפיהן אין צורך לבנות חדרי מלון נוספים באילת. עמדת אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד התיירות שונה כיום והם סוברים כי אכן יש להגדיל את היצע חדרי המלון בעיר ומקיימים דיונים בעניין כדי לכלול את אילת ברשימת אזורי הפיתוח לצורך הקמת בתי מלון (בעיקר בחופה הדרומי של העיר).
הסטגנציה, שתוארה לעיל בפעילותה הכלכלית של העיר אילת ובתשתיותיה, מתרחשת על רקע תנופת פיתוח עניפה בשכנותיה של אילת, עקבה שבירדן וסיני שבמצרים, אשר ממשלותיהן הגדירו אזורים אלה כיעדים אסטרטגיים לאומיים, ובעקבות הגדרה זאת ניתנות למשקיעים בהן הטבות מפליגות. בשני אזורים אלה מופעלות תוכניות ממשלתיות מיוחדות, המתרכזות בפישוט וקיצור הליכי רישום ואישור, הנדרשים להקמת פרויקטים ולהשקעות מקומיות וזרות וכן במתן הקלות במסים ובמכסים. בטבלה 1 להלן תיאור ההבדלים בהתפתחות העיר עקבה שבירדן לעומת העיר אילת.
טבלה 1 – ההתפתחות הכלכלית של העיר עקבה לעומת העיר אילת
אזור
אוכלוסייה
נמל
ירדן -
Aqaba Special Economic Zone (ASEZ)
נפרש על כ-375 קמ"ר וצמוד לגבול עם ישראל, ערב הסעודית והמים הטריטוריאליים של מצרים
מס הכנסה בשיעור קבוע של 5%.
פטור על מיסוי שירותים סוציאליים (חוץ מענף הבנקאות והביטוח).
פטור ממס על חלוקת רווחים ומניות.
פטור מיסוי מקרקעין ורכוש.
פטור ממכס על מוצרי יבוא (למעט כלי-רכב).
מצרים -
North-West Suez Special Economic Zone
20 ק"מ מרובע,
בעיקר תעשיות נפט ותעשייה כבדה
מס הכנסה בשיעור קבוע של 5%.
מיסוי בשיעור קבוע של 10% על כל הפעילויות באזור.
ארה"ב –
Miami Free Trade Zone
ממוקם בדרום פלורידה ומשרת את ענף המסחר
פטור מלא ממס הכנסה מקומי ומדינתי.
ברזיל –
Free Trade Zone Regime
(Manaus)
מרכז תעשייתי וחקלאי הממוקם במערב ברזיל
הנחה במס הכנסה בשיעור של 75% בגין השקעות חוזרות.
פטור ממיסים על מוצרי תעשייה.
הנחה בשיעור של 88% על מכסי יבוא על מוצרי תעשייה.
פנמה–
Colon Free Trade Zone
(CTZ)
ממוקם בכניסה של תעלת פנמה עם גישה ל-3 נמלים באוקיינוס האטלנטי ונמל אחד באוקיינוס הפסיפי
פטור מלא ממסים ישירים ועקיפים, לפי הפירוט הבא
¶
מס הכנסה ומס ערך מוסף על חכירה וחכירת משנה של נכסים באזור.
מס דיבידנד בשיעור של 5%.
מס שנתי על ההון העסקי בשיעור של 1%.
מס צריכה על מוצרים ושירותים מסוימים בלבד.
קוסטה ריקה –
Free Trade Zone Regime
12 אזורי סחר חופשי הממוקמים במקומות שונים
מס הכנסה בשיעור מופחת של 0% עד 15%, לעומת שיעור מס סטטוטורי של 30%.
פטור מלא ממיסי יבוא ויצוא.
פטור מלא מס על הוצאת הון מחוץ למדינה.
אורוגוואי –
ZonAmerica
אזור סחר חופשי באורוגוואי
מס הכנסה בשיעור מופחת של 12%.
איחוד האמירויות –
Fujairah Free Zone
בחוף המזרחי של איחוד האמירויות
פטור מלא על מס הכנסה ליחידים.
פטור מלא על מס חברות.
פטור מלא כל מכסי יבוא.
אמירות Ajman
Ajman Free Zone
בדרום-מזרח חצי האי ערב, בדרום מערב אסיה.
פטור מלא ממס הכנסה.
פטור מלא ממס חברות.
פטור מלא מהוצאת רווחים והון מחוץ למדינה.
ניגריה –
Free Trade Zones
22 אזורי סחר, חלקם פעילים וחלקם בתכנון והקמה.
פטור מלא מכל המיסים הפדראליים, המדינתיים והמקומיים.
מהסקירה המשווה הקצרה לעיל ניתן ללמוד, כי ממשלות רבות במדינות העולם,, מעניקות הטבות מס באזורי סחר חופשי אשר בתחומן. הטבות המס, הן במיסוי ישיר והן במיסוי עקיף, מהוות תמריץ כלכלי לגידול בפעילות הכלכלית באזורים אלו. התמריצים הכלכליים מביאים להשגת המטרה, הן באמצעות משיכת משקיעים זרים וחברות בינלאומיות והן באמצעות ניתוב פעילויות כלכליות מאזורים אחרים במדינה לאזורי הסחר החופשי.
מהתיאור בסעיף 2 לעיל ניתן ללמוד, כי ההטבות שניתנו לעיר אילת במסגרת חוק עידוד סחר חופשי, כורסמו עם השנים, דבר אשר השפיע על המשך פיתוחה של העיר בשנים האחרונות, בעיקר לאור הייחודיות במיקומה כפי שתואר בסעיף 1.2 לעיל. וזאת בשונה מאזורי סחר חופשי אחרים בעולם, בהן ניתנות הטבות מס מפליגות במטרה לשמר את מעמדן התחרותי ולהביא לפיתוח כלכלי של האזור ותושביו. כך, בשכנתה ומתחרתה של העיר אילת, עקבה, שאף היא הוגדרה כאזור כלכלי מיוחד הזוכה להטבות מופלגות, הואץ הפיתוח הכלכלי וכיום היא נהנית מנמל פעיל עמוק ומודרני, מתחבורה איכותית אליה וממנה ומניהול ריכוזי וממוקד שהביא בעשור האחרון לפיתוחה הכלכלי המהיר.
יחד עם זאת, מכל האמור לעיל, לרבות בדוח מבקר המדינה,
ניתן להעריך כי גם החזרת הטבת המס ליחידים, כפי שמוצע בהצעת החוק, אומנם תשפר את כוח המשיכה של העיר, אולם לא בהכרח תביא לשיפור משמעותי במעמדה של העיר, ללא ייזום ויישום תוכנית אב אסטרטגית בשיתוף גורמים רבים בממשלה ובעיר לפיתוחה הכלכלי של העיר תוך ניצול הפוטנציאל הרב הטמון בה.
-----------------------הכנסת
מרכז המחקר והמידע
המחלקה לפיקוח תקציבי
חיזוק מעמדה של העיר אילת על-ידי הטבות מס במסגרת אזור הסחר החופשי
מוגש לוועדת הכספים
הכנסת, מרכז המחקר והמידע,
המחלקה לפיקוח תקציביקריית בן-גוריון, ירושלים 91950טל': 8240 640 - 02פקס: 6103 649 - 02www.knesset.gov.il/mmm
י"ז בחשוון תשע"ב
14 בנובמבר, 2011