ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

22.11.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 207

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ה בחשוון התשע"ב (22 בנובמבר 2011), שעה 14:00

ישיבה בעיריית אילת לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

שרה וייסלר

מפקחת על קליטת תלמידים עולים במחוז דרום, משרד החינוך

הדי סגל

מנהלת אולפן אילת, משרד החינוך

סבטלנה קופרשמיט

מנהלת סניף אילת, המשרד לקליטת עלייה

עידו זולטי

מפקח מחוזי בשירות למתבגרים, צעירות וצעירים, משרד הרווחה



והשירותים החברתיים

מאיר לופטינסקי

ממונה תכנית עידוד עולים ותעסוקה, הסוכנות היהודית

מאיר יצחק הלוי

ראש עיריית אילת

אולג צרנוביץ

סגן ראש עיריית אילת

פרידה בן לולו

מנהלת האגף לשירותים חברתיים, עיריית אילת

ראיסה פיינברג

רכזת קליטה בעירייה, עיריית אילת

גלינה רזניקוב

מנהלת פרויקטים קהילתיים לעולים ברשות, עיריית אילת

אירנה דורושין

רכזת קליטה קהילתית, עיריית אילת

אלכס שטנדל

הסוכנות היהודית אילת, עיריית אילת

מירי קופיטו

מנהלת אגף החינוך, עיריית אילת

דנה זנטי

דוברת העירייה

מיכאל רבינוביץ

רכז מניעה במגזר חבר העמים

איריס כהן

מנכ"לית רשת המתנ"סים, מתנ"ס אילת

ולרי ביטון

מנהלת אתר האינטרנט של אילת לדוברי צרפתית

תומר

עוזר של ח"כ דני דנון

יגאל אמיתי

דובר הוועדה

דנה גורדון

ציפי גלעדי

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

ישיבה בעיריית אילת לבחינת קליטת העלייה

(חסר) נדאג גם לעלייה. כי אנחנו נדאג היום אחרי הישיבה שכל המשרדים והסניפים של הסוכנות יעדכנו אותם. זו הטבה משמעותית, ואני חושב, אדוני ראש העיר, אתה דיברת היום ברדיו, אני שמעתי על החוגים וגם כוח אדם, רופא, שעושה הכול להחליט איפה לגור, זו הטבה משמעותית, זה כמו משכורת 13, כי זה בערך יוצא עוד משכורת שאתה מקבל, וזה דבר שאנחנו באמת שמחים ואנחנו נמשיך, בעזרת האנרגיות הרבות של ראש העיר, שעושה רבות למען העיר ולמען העלייה, לקדם.

אני מברך את צוות הוועדה שטס במיוחד להשתתף בישיבה, את דנה, מנהלת הוועדה, דידי, שעובדת איתנו, יגאל דובר הוועדה ותומר העוזר שלי. רק בקשה, אנחנו חסכנו את הפרוטוקול של הכנסת, אבל כל אחד שיאמר את שמו, כדי שאנחנו נוכל להכניס את זה. הישיבה היא ישיבה מן המניין של ועדת הכנסת והכול ייכנס לפרוטוקול.

אז אני רוצה לבקש מחברי, ראש העיר מאיר יצחק הלוי, לפתוח את הישיבה.

(סבב היכרות).

אני רוצה ראשית לכול לפתוח בתודה לחבר הכנסת דני דנון. הודיתי לחבר הכנסת דנון גם מעל גלי האתר, ברדיו, היום, קודם כל על העבודה המסורה שהוא עושה למען מדינת ישראל. זה חשוב להגיד את זה. לי יש עניין לראות בכנסת ישראל אנשים צעירים, מוכשרים ונמרצים. אני אומר לכם את זה לא כחנופה, לראות את האנרגיות שלך, אדוני, זה מעודד, ואני אומר שיש עם מי לצאת לקדם את מדינת ישראל. זה קודם כל.

דבר שני, להגיד תודה על התמיכה באילת, הדברים לא ברורים מאליהם, למרות שאתמול קיבלנו תמיכה של 92 חברי כנסת, זה דבר שלא קורה בדרך כלל, אבל חבר הכנסת דנון מגבה אותנו מיום כניסתו לכנסת וזה גיבוי מאוד מאוד אינטנסיבי ומחמם לב. אני אומר את זה גם על התפקיד הקודם של שלום הילד---

זכויות הילד.

כן, תודה רבה לך.

דבר שלישי שאני רוצה להגיד, שאני מתנצל כי אני נמצא פה היום עם קהילת טורונטו, אבל לא רציתי לדחות את היוזמה של לקיים אצלנו את ועדת העלייה והקליטה, אז אני מתנצל כי אני אצטרך לדלג בשתיים וחצי לקמפוס כי שם נמצאת כל ועדת ההיגוי של טורונטו. אני התנצלתי כבר בפני יושב ראש הוועדה שאיאלץ לדלג לשם. בכלל אלה ימים אינטנסיביים, מחר אנחנו נוסעים בחזרה לתל אביב, שמח לנו.

אני רוצה להגיד כמה מלים שקשורות במקרו לנושא הקליטה בעיר אילת. אנחנו רואים בהליך הזה ערך שיש לו רב ממדיות. קודם כל אני חושב שתהליך של קליטה הוא דבר נכון במפעל הציוני שלנו לעשות את זה, זה דבר נכון וצריך לעשות את זה הכי טוב בעולם ולכן צריך לעודד את זה. דבר שני שאני רוצה להגיד, שבעיר אילת תהליך הקליטה עושה לעיר טוב. שיהיה ברור, תהליך הקליטה לעיר אילת עושה טוב ואלה גם דברים שלא ברורים מאליהם. אנחנו אוהבים עולים, אנחנו רוצים יותר עולים ואנחנו רוצים לקבל עוד. אנחנו לא מוגדרים כעיר קולטת עלייה, אבל יש לנו נכון להיום משהו בסדר גודל של 11,000-12,000 עולים חדשים בעיר, שמהווים קרוב ל-20% מהאוכלוסייה שלנו. לא דיברתי על המסתננים, הם משבשים לי קצת את הסטטיסטיקה, אני מדבר כרגע על העולים החדשים.

אני רוצה לספר לך, אדוני היושב ראש, סיפור, שאותי ריגש עד דמעות. מי ששמע את הסיפור, אני מתנצל, אבל מה לעשות, זה סיפור נכון. כשהייתי סגן ראש עיר, מחזיק תיק חינוך, אמרו שיש יריד לקליטה של עולים שבאים מתחום האמנות. זה היה בבית לסין בתל אביב ומי שרוצה לראיין מוזמן לבוא לראיין, לראות. אני מורגל בראיונות של גורמי חינוך ואני זוכר שטסתי בטיסה מוקדמת, היינו צריכים להיפגש עם החבר'ה בשעה 10:00 ואני הגעתי לבית לסין בשעה 9:00, שעה לפני. מבית לסין עד רחוב וייצמן טור של אנשים, אחד אחרי השני, אחד עומד עם כינור והשני עומד עם צ'לו והשלישי עומד עם חליל... טור של מאות אנשים, עולים חדשים כולם, רובם מחבר העמים וכל אחד אמן בתחומו. זה היה מחזה שאי אפשר היה שלא להתרגש ממנו. אתה רואה את העוצמות שיש לאנשים האלה בהיבט התרבותי. דרך אגב, נכון להיום מי שמפעיל את תעשיית המחול והמוזיקה בעיר אילת אלה עולים חדשים שהגיעו אלינו ואלה אנשים משובחים ואיכותיים ולכן אני חושב שזו פעולה שצריך להמשיך ולחזק אותה. אנחנו עושים את כל אשר לאל ידינו ומבחינתי מדד ההצלחה זה כמה אנשים נשארים באילת, זה אחד המדדים שלנו, ואם האחוז הולך וגדל ולא הולך וקטן, אני יכול להגיד לך שלגבי האוכלוסייה אין לי את הנתון הזה, אם הוא גדל, אולי בגלל המסתננים, אנחנו נמצאים פחות או יותר בעלייה של 0.8%, 0.7%, עלייה מינורית, לעומת זאת אנחנו רואים את התנועה אצלנו, 300-400 כל שנה ונשארים, זה אומר שהתהליך הוא תהליך נכון. מגיעים למקום, רואים שיש בו אווירה, קולטים אותם בצורה מסודרת, נמצאים וזה דבר שהוא נכון וכל אחד בחלקת אלוהים שלו. יש את סגן ראש העיר, אולג, שמופקד על הנושא, שעושה את העבודה שלו גם כאיש ציבור וגם כאיש מתפעל. יש את משרד הקליטה ויש את הסוכנות היהודית ויש את המתנ"ס ויש את מערכת החינוך, מערכת הרווחה, ובכל נישה יש את ההתייחסות לעולים החדשים. יש לנו אפילו במסגרת מועדון יחדיו, שזה משפחות חד הוריות, אישה שמטפלת בחד הוריות העולות. למה? כדי לתת תחושה שיש תשומת לב.

העולים מגיעים לאילת או שהם מגיעים קודם כל לערים אחרות ואז באים הנה?

יש קליטה ישירה לאילת, ולדעתי יש גם מחוץ, יש לנו גם קהילה קהילתית, אנחנו נמצאנו בתוך תכנית של הקליטה הקהילתית. אני רוצה להגיד לך עוד משהו, אנקדוטה, ואולי זאת הזדמנות, גברתי מנהלת אגף חינוך, להזמין את חבר הכנסת דני דנון. אנחנו כל שנה מקיימים, זה רעיון שלי שאני אוהב אותו מאוד, 'בוקר זמר', 3,000 ילדי אילת מכיתות ד', ה', ו', שרים. שנה שעברה זה היה שירי להקות צבאיות, שנה קודם לכן שירים ישנים. 3,000 ילדים, לומדים חצי שנה, מביאים את כולם למקום אחד, המקהלה הכי גדולה, יותר מהצבא האדום. המקהלה הכי גדולה בעולם באה ושרה והשנה בחרנו בנושא שירים שעשו עלייה, שתורגמו משפות וישירו אותם קרוב ל-3,000 ילדים, ואני אשמח מאוד שחבר הכנסת יקבל הזמנה. הזמנו גם את גלעד שליט.

לא מצאנו שירים ממרוקו.

כי לא שאלתם אותי. אם הייתם שואלים אותי... מרוסית כבר תרגמתי לכם, מתימנית תרגמתי לכם. חבל. על כל פנים, זה רק אומר שוב על הרגישות שיש לנו.

רק לסכם את העניין, הנקודה שאני מוצא בה איזה שהיא לקונה, ואם אני טועה, שיתקנו אותי הצוות המקצועי, אני חושב שמה שלי הכי חסר, אדוני, זה אולפן.

יש אולפן, לא ?

יש אולפן, אני מדבר על אולפן של ילד. אני אומר שאחד הדברים שצריך להשקיע יותר משאבים. אם היום ילד מקבל מנה, אני חושב שצריך לשלש ולרבע את המנה. התחושה שלי שהשפה, שהיא המרכיב המשמעותי ביותר, ראויה ליותר תשומת לב. זה מה שאני רוצה להגיד. ילד שהוא קומוניקטיבי הוא ילד לא אלים, ילד שיש לו דיבור... אני לא אומר את זה רק על ילד, זה גם על בן אדם מבוגר. אני ניהלתי את המכללה למינהל ששם התקיימו האולפנים, כפי שזה קורה היום, אני מכיר את הנושא הזה והייתי שותף להקמת העיתון הראשון, נכון, מר מיכאל רבינוביץ? אז אני מכיר קצת את הנושא. אני רוצה להגיד שמתוך בליל הנושאים, ויש מלא נושאים שאני לא אעלה אותם עכשיו, הנושא שנראה לי הכי טעון שיפור, זה לתת עוד מסה של משאבים לטובת האולפנים, לאפשר לנקלט פרק זמן קצר יותר, אינטנסיבי יותר, כדי שהוא יוכל לשלוט בשפה. אנחנו נותנים את זה במינונים שלדעתי הם מינונים דלים. או משאירים את זה ליכולות האישיות של כל עולה, אבל חבל שזה כך. זה נראה לי כמשימה. מעבר לזה, אני אומר לך שיש לי צוות נפלא של אנשים. יש תקלות, יש בעיות, אבל בסך הכול אני חושב שהעיר מתנהלת בצורה טובה בכל מה שקשור לקליטה ואני מקווה שמהישיבה הזאת, וזו הזדמנות מצוינת, ייצאו פעולות שיסייעו שהקליטה תהיה יותר איכותית, תביא לנו יותר עולים, זה מה שאנחנו רוצים, שיהיו איתנו יותר עולים ושיהיו כאן יותר עולים שנשארים ומרוצים בעיר, ועוד פעם, יש כאן הרבה מאוד פעולות, בין המלונאות, האוניברסיטה, המון דברים שכולם מופיעים בתיק הזה, שאפשר יהיה לעיין בהם, הכינו לי ואני מעביר את זה כמו שהוא, כדי שהכול יהיה מסודר ותוכלו לראות את זה.

תודה רבה, אדוני ראש העיר.

לפני שאני אבקש מאולג, סגן ראש העיר, אני רוצה יותר נתונים על הקליטה הישירה, אם מישהו יכול לומר לנו כמה עולים באמת מגיעים ישירות, שאתם מראיינים אותם, או שהייתם בירידים והצלחתם להביא ישירות לאילת וכמה פשוט מגיעים...

אתה רוצה נתונים של השנים האחרונות?

השנה האחרונה, 2010.

2010 – הגיעו לאילת 317 עולים; מחבר העמים 213, מדרום אמריקה ודוברי ספרדית 37, צרפתים 36, דוברי אנגלית 31 ומארצות הברית 16. אתה רוצה לשמוע גם כמה תושבים חוזרים? או שזה לא כל כך משנה?

הנתון הזה שהועלה בפניך, חייבים לציין, יש גם נתון נוסף שהוא עולים שנמצאים בערים אחרות שרואים את העיר אילת כעיר ההזדמנויות, ואז הם הדרימו לאילת והשתקעו פה. מה שהיום סבטלנה מציגה בפניך אלה עולים שהגיעו לקליטה ישירה. זאת אומרת מבן גוריון הגיעו לפה. הסוכנות היהודית מעודדת והם ישירות מגיעים לאילת.

אני רואה שארצות הברית יחסית נמוך, כלומר יש מבצעים של 'נפש בנפש' וכל גלי העלייה.

קודם כל מ-2002, יחד עם ראש העיר, קיימנו כבר... לאילת יש את ההזדמנויות משלה, ההזדמנויות האלה מבוססות בעיקר על תחום המלונאות. עולי צפון אמריקה פחות מתאימים לפרופיל הנדרש במלונאות והם מגיעים יותר לתכניות אחרות. גם האופי שלהם הוא שונה מזה של יוצאי חבר העמים וגם אמריקה הלטינית, שהם מתייחסים למלונאות בצורה אחרת, הם רוצים להגיע לתפקידים בכירים יותר וזה לא מה שיש. ללא עברית אי אפשר למלא תפקיד בכיר בתוך מלונאות. אמנם האנגלית יכולה לסייע רבות, אבל בלי עברית הם לא יכולים למלא תפקיד בכיר במלונאות.

אולג, בבקשה.

---אוכלוסייה כזאת מאוד עובדת, עם רצון לעבוד מראש בבתי מלון. מה שהם מקבלים בבתי מלון, כלומר מגורים, אוכל, וזו פרופורציה של העולים בעיר שלנו, לפי הפרופורציה של ערים אחרות, להיות מודל. ודווקא קיבלתי את הנתונים האלה ממשרד הקליטה, מהשרה, מהמנהל הכללי, שהעיר שלנו כמעט כמו מודל במדינת ישראל לקליטת עלייה. אנחנו ממשיכים לעבוד פה, כוח אדם אצלנו מצוין בכל התחומים, גם בתחום השפות וגם בתחום הקליטה וגם בתחום האולפנים שאנחנו פותחים, האולפנים שיש לנו דרך משרד הקליטה, ודרך עיריית אילת אנחנו גם פותחים אולפנים וסובסידיות לכל מיני חוגים שיש אצלנו והקליטה מוצלחת.

רציתי לשאול את סבטלנה, כמה כסף משרד הקליטה משקיע בעיר לקליטת עלייה?

בסך הכול בשנת 2011---

מדברים עכשיו ב... התשובה פשוט לגבי התכניות של הקליטה בקהילה.

לא, יש לי גם תכניות של עידוד העלייה.

גם כוח אדם? זה בערך 2 מיליון שקל.

זה מגיע לעולים, או שזה מגיע לעירייה?

דרך העירייה. הצינור להעברת הכסף זה העירייה בלבד.

זה גם פעילויות, זה גם כוח אדם.

יש לכם פה פירוט של הפרויקטים?

בוודאי. אנחנו מאשרים פרויקטים בוועדת היגוי משותפת---

אותי מעניין המשרד מבחינת התקציב שלו.

ועדת ההיגוי משותפת למשרד הקליטה ועיריית אילת וכל הגורמים.

זה לדוגמה דוח שקיפות של תכיות פעילויות לשנה הזאת.

חבר הכנסת דנון, ברור שעל מה שאתה מקבל עכשיו, התכנית, יש גם להוסיף את ההשתתפות של הרשתות הגדולות של---

לא, אני רואה שמשרד הקליטה משקיע כ-600,000 שקל, וזה יותר סביר. אולי היקף הפעילות הוא 2 מיליון שקל.

600,000 שקל זה לתכניות המשותפות וחוץ מזה יש לנו תכנית עידוד עלייה לצרפתים, יש לנו תכנית עידוד עלייה מחבר העמים---

זה כולל.

אבל אין כאן סעיפי שכר, למשל. לדעתי.

שהמשרד מתקצב?

כן.

זה נשמע טוב מדי, 2 מיליון שקל. אם כן, זה מצוין, אבל זה מחמיא למשרד בעניין הזה.

לא, תבחין בין תקציבי פעולה לבין הסך הכול, כל המנהלות. אני חייב להגיד שאני גם שומע מספרים, אבל תמיד חסר לנו כסף.

קיבלת הטבה של 10%. דווקא דיברתי עם תושבים כשהייתי פה הבוקר, הייתי פה מוקדם, ב-7 בבוקר כבר, אז הם אמרו לי שהיו מעסיקים שכשנלקחה ההטבה, הם פשוט לא הורידו את השכר, הם השלימו מ... העלו את השכר.

היו כמה.

אבל עכשיו זה מהמדינה, אני לא מניח שמישהו יתחשבן עם העובדים על זה.

גם זה יכול להיות. הרי יש מעסיקים שמעסיקים על בסיס של נטו, אז אנחנו מקווים שלא יהיו מעסיקים---

שייקחו את הפחת הזה.

אנחנו נקפיד על זה. צריך לשמור עליהם.

בתכניות המשותפות לוקחים בחשבון שאנחנו רחוקים ממרכז המדינה ומוסיפים לנו גם 10%, חוץ מהתקציב שיש לכל הרשויות.

לא יהיה נעים לא לציין את הסיוע של הרשתות לגבי העסקה של עולים, על פי ההסכם של---

של בתי המלון.

יחד עם ראש העיר וגם עם הרשתות הגדולות, ישרואל ופטאל, הם נותנים לעולים החדשים שמועסקים ישירות הטבות מיוחדות, שזה בא בכסף, מענקים מיוחדים---

תן לי דוגמה. יש לי את הנייר, אני אקרא אותו אחר כך. אם עליתי מארגנטינה עכשיו, אני בחור בן 22, סיימתי את השירות הצבאי, מה אני מקבל מהמלון שאני עובד בו?

מהיום הראשון אתה מגיע ואתה מקבל את כל התנאים הסוציאליים בהעסקה הזו, המלון גם דואג לתת לך מקום מגורים, שלוש ארוחות ביום, כולל הימים שאתה לא עובד, ובנוסף, אחרי שישה חודשים שאתה התמדת באולפן---

האולפן במלון?

האולפן הוא אחר הצהריים, בגלל זה התיאום עם משרד החינוך. האולפן היחיד שבכל הארץ שמקיים בשעות הערב זה באילת. גם עכשיו הגענו לאיזה מן סידור יחד עם מנהלת האולפן שימי האולפן יהיו תואמים יותר לדרישות של המלונות, ואז אחרי שישה חודשים שהם התמידו בזה, הם מקבלים מענק חד פעמי של 3,500 שקל נטו כל עולה. אחר כך עוד 3,000 נוספים. כל עולה, זאת אומרת אם זה זוג, זה כבר סכום די מכובד ואם אנחנו מסתכלים על זה שלעולה בעצם ההוצאות הן די קטנות בגלל שאוכל הוא מקבל כל יום, זה מקל.

העולים נשארים בעיר אחרי החבילה הזאת?

העולים נשארים, אבל אליה וקוץ בה, למה? העבודה היא מאוד מפתה, שעות העבודה גם מפתות בגלל שהם מקבלים את כל ההטבות 125% ו-150% על פי החוק, ואז יש כאלה שמעדיפים לעבוד במלונאות ולהיעדר מלימודי האולפן, זה דבר שאנחנו חייבים... אנחנו מאוד לוחצים על הרשתות, יחד עם ראש העיר, הוא מאוד פעיל בדברים האלה, כדי שהרשתות ישחררו את העולים. הרשתות מוכנות ונכונות, זה כבר הפנמה של העולה שהוא מעדיף את הכסף על חשבון הלימוד.

רציתי לשאול את נציגת משרד החינוך, גב' שרה וייסלר, מפקחת על תלמידים עולים במחוז דרום, לגבי ההתייחסות של ראש העיר. אני יודע שיש למשרד היום תכנית של תגבור לעולים, השאלה איפה זה עומד פה.

אני רוצה לציין שבעיר אילת יש לנו שיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם האנשים, עם מינהל החינוך, ובנינו פה מודל שמכל הארץ יכולים לבוא ולראות ואני אפרט. היום תלמיד שעלה אתמול, נכנס לבית הספר, אמור לקבל שש שעות שבועיות. בעיר אילת יש תשעה בתי ספר יסודיים בממלכתי דתי, בסך הכול יש לנו 20 תלמידים זכאים שעונים על הקריטריונים, בארבעה בתי ספר יש בכל בית ספר כזה שעה שבועית אחת, על פי היוזמה של הרשות חשבנו על המודל הבא, במקום שכל בית ספר יקבל בנפרד את שש השעות, נאסוף את כל התלמידים בבית ספר אחד ונקיים אולפן אחר הצהריים. וזה מתבצע. אותו תלמיד שהיה אמור לקבל שש שעות, מקבל 16 שעות שבועיות. ויחד עם זאת, בהמשך הפנייה של הרשות, אנחנו מאפשרים גם את השעות הבודדות, ה-6 שעות שהוא אמור היה לקבל בתוספת לשעות הבוקר, אנחנו משאירים בבית הספר. זאת אומרת שהוא מקבל 16 שעות שבועיות, ארבע פעמים בשבוע, בתוספת העשרה ובתוספת הזנה. זה מודל שלא קיים בשום מקום אחר בארץ.

לפני שתרחיבי, אנחנו קיימנו דיון שמנהלי בתי ספר, לא באילת, ניצלו את השעות האלה לצרכים אחרים. זה טופל? איפה זה עומד במשרד כרגע?

עומדת להיות בקשה בחודש מרץ הקרוב, נדמה לי, אנחנו מסיירים, כל מפקח במחוזו, ובודקים את ניצול השעות שעה-שעה, כי השעות האלה צבורות ושעה שתלמיד כזה לא מקבל, הוא מאבד את הזכאות שלו. אנחנו עוקבים קשה מאוד כדי לאמת את ניצול השעות.

כי אז אחד הדברים שאני זוכר מהמסקנות, שלא הטלתם סנקציות על מנהלים ששאבו את השעות האלה לצרכים אחרים ואנחנו ביקשנו לראות שאתם---

אני אתן דוגמה לסדר הגודל. למשל בכל מחוז הדרום היו שני בתי ספר בעיר אשדוד שעלו במדגם, בדקו את ניצול השעות והיתה שם בעיה, סו קולד בעיה, אבל בסופו של יום גם המטרה צריכה לקבל הנחיה מסודרת כיוון שיש שעות של מורים עולים. זה לא שייך לשעות ההוראה לתלמידים עולים, זאת אומרת שבעצם בכל מחוז הדרום, אני נותנת דוגמה, כי זה המחוז שאני אחראית עליו, לא היה שום בית ספר עם בעיה של ניצול שעות, אבל יחד עם זאת אתה צודק, זאת פעולה שחייבים להקדיש לה מחשבה ולבדוק את כל בתי הספר.

אני רוצה להוסיף לדבריה של שרה. ראשית הם מקבלים הרבה יותר מ-16 שעות---

לא, אלה השעות שהקצה משרד החינוך.

אנחנו עשינו במודל הייחודי הזה איגום של משאבים שאני באמת חושבת שראוי וחשוב שזה יועבר לרשויות אחרות. אנחנו הגענו למסקנה לפני שלוש שנים שהתפיסה הבסיסית של קליטת תלמיד, קליטה נכונה, זה השליטה בשפה העברית. קליטה בכלל, בכל מקום שילד הולך בעולם, השפה היא אבן בוחן בקליטה מוצלחת ואחר כך זה מאפשר את כל תהליך החברות וההסתגלות שלו מבחינה חברתית, לימודית ואחר כך גם הקליטה בבית מול ההורים וכולי. עד לפני שלוש שנים היתה הקצאה ישירה לבתי הספר של שעות עולים ממשרד החינוך, וגם, רק לילדים מתאריך קליטה מסוים, כשאנחנו הגענו למסקנה שהילד לא משלים את תהליך הקליטה של השפה אחרי התאריך הנקוב. למשל אם אני צריכה לקחת את הסידורים של משרד החינוך, אז זה מינואר 2011, ומה יעשו התלמידים שנקלטו ביוני 2010? הרי אין שליטה ממש מלאה של השפה העברית ולכן אנחנו לקחנו את השעות שהוקצו ישירות לבתי הספר, שמנו אותן בסל אחד, הרשות נתנה הסעות מבתי הספר, זאת אומרת איסוף של כל התלמידים המאותרים מבתי הספר, איגום למסגרת נוספת ביחד עם קרן רש"י שנקראת מיל"ת, שנתנה ארוחת צהריים, שעות נוספות במסגרת של מיל"ת לשעות עולים נוספים. זאת אומרת על קבוצה של 35 תלמידים כאלה שמגיעים מסוף יום הלימודים ארבע פעמים בשבוע בין השעות 13:30 ל-15:30 שמקבלים הסעה, הזנה, תכנית לימודים מותאמת, עומדים ארבעה מבוגרים שמתוכם שלושה מורים מוסמכים ועוד שני סטודנטים ובעתיד אני עתידה לקלוט עוד שתי מורות חיילות וזה מאפשר לי לקחת ולעשות תכנית של הוראת העברית בצורה כמעט מותאמת לרמה של כל ילד וילד, באיזה שלב הוא נמצא, כי אנחנו יודעים הרי שגם אם הוא נמצא שלושה חודשים בארץ הוא לא יכול ללמוד ביחד עם ילד שרק עכשיו הגיע, ועוד יותר אם הוא נמצא שנה בארץ, הוא צריך כבר תכנית מתקדמת. לזה תוסיף את כל האירועים החברתיים סביב חגי ישראל, תוסיף לזה חוגי העשרה שאנחנו מוסיפים בשיתוף עם רשת המתנ"סים וכל זה באמת מאפשר מודל מאוד מאוד מוצלח. אני בהחלט יכולה להצטרף למה שאמר ראש העירייה, שאם היו לי ארבע מסגרות כאלה, 35 ילדים כאלה בכל מסגרת, כפול 4, זה מאפשר לי לתת מענה ליותר ילדים עולים, כמובן, אבל במסגרת המודל הזה הקיים, אני חושבת שאיגום המשאבים הזה משיג את המטרה הכי טובה.

מה שעשינו השנה, בעקבות פניות של מנהלות בתי ספר, ביקשנו ממשרד החינוך לתת לנו גם את 16 השעות מסך השעות של בתי הספר, אבל לבתי ספר ספציפיים, שראינו שהם קלטו מספרי תלמידים עולים בצורה ניכרת, ביקשנו הקצאה נוספת על מנת לאפשר להם את הקליטה ההתחלתית, לתת את ההתנעה הראשונית ואז גם בשעות הבוקר ומ-13:30 ואילך במסגרת האולפן העירוני, זה באמת מאפשר מעטפת קליטה שתבטיח קליטה מוצלחת של התלמידים.

מדובר רק על בתי ספר יסודיים, ומה עם האחרים?

בבתי הספר העל יסודיים, בכל בית ספר על יסודי יש אולפן שיש שם מורה שבית הספר מקצה, וכמובן ההקצאה היא של שעות משרד החינוך. זה פועל בשעות הבוקר, לא אחר הצהריים. המודל הזה, שאנחנו בנינו ביסודי, הוא בעצם מיום הלימודים ואילך.

את אומרת לי ככה, שהכי בעייתיים אלה ילדים בגיל 12-13, אלה שבאים בגיל 16 זה בכלל---

לפני שאני הולך, אני רוצה להגיד שני דברים, אדוני היושב ראש. האחד, נקודת המוצא שלי אומרת שילד מתקשר ומדבר זה ילד מאושר, ואנחנו צריכים לגרום לאושר של הילד, בעיקר כשהוא בא מארץ אחרת למקום חדש, ותאר לך ילד שבא מסיביר לאילת, כמה טראומות הוא צריך לעבור, מנטליות ואחרות. זה דבר אחד.

דבר שני שאני רוצה לזרוק לחלל החדר ואני רק מעדכן אותך, אחת הפעולות שאנחנו רוצים לחזק ואני לא יכול להגיד שהצלחנו בהן, אתה יודע ששמתי את אילת על מפת האקדמיה והפיכתה של אילת לעיר אוניברסיטאית זה נושא שהוא בדמנו, ואנחנו חשבנו להפוך את הקמפוס לקמפוס שמדבר בינלאומי, כולל זה שמביא סטודנטים עולים. אנחנו נותנים מלגת לימודים מלאה מהתחלה ועד הסוף, אצלנו עוד לפני חוק המלגות של---

לשנה ראשונה?

אני נותן לכל השנים. כבר שש שנים אני עושה את זה. אני הולך, מכתת רגליי, כל שנה מביא מיליון, מיליון 200, מיליון 300 ומחלקים מלגות לסטודנטים אצלנו. אבל מה שעוד לא הצלחנו, שאני רחוק מלהיות שבע רצון, לא הצלחנו להביא לכאן סטודנטים עולים. ואני אומר, העיר הזאת יכולה לקלוט עולים, לתת להם מגורים, יש לנו מעונות סטודנטים, אנחנו יכולים לבנות עוד שני מבנים של מעונות, לתת להם עבודה, כמעט אידיאלי. חוץ מלעשות להם את המבחנים, הכול ערוך ומוכן. לכן אני מציע, כרעיון, לראות איך מפתחים את זה ולהתקדם. אני משאיר לך פה כל חומר שתמצא לנכון ולהגיד לך אלף תודות.

תודה רבה.

כן, שרה, בבקשה.

רציתי להוסיף לגבי החטיבות. פנה אליי בקיץ דר' בוריס וביקש לנסות לבדוק את אותה מתכונת של הפעלת האולפן בבתי הספר היסודיים בחטיבות הביניים. בדקנו והיו רק שלושה תלמידים זכאים שענו על הקריטריונים. שלוש החטיבות מקבלות היום 22 שעות. במידה שהרשות תביא יוזמה לשולחני לבנות מתכונת דומה, אנחנו נבדוק את זה ונשקול את זה בחיוב, אין שום בעיה.

רק כדי לסבר את האוזן, שלושת בתי הספר העל יסודיים פועלים במסגרת יום הלימודים, אולפן עולים. בבית ספר בגין למשל, שזה באמת עם עולים, נמצאת פה אירנה ותחת ידיה לומדים 70 תלמידים. במסגרת אחר הצהריים ברשת המתנ"סים כן פועלת מסגרת, שאיריס תפרט עליה. המודל שאנחנו מפעילים ביסודיים, עם איסוף מבתי הספר והזנה, זה לא כל כך מתאים למתבגרים. אנחנו דיברנו והעלינו את כל הסוגיות, יתרונות וחסרונות, אבל רצוי ש---

תודה.

אני רוצה לשאול את נציגי הסוכנות. יש פרויקט נגב-גליל של ההטבות למשפחות, אילת נכנסה לתוך הפרויקט הזה?

אילת נחשבת בתוך הפרויקט שלנו.

והיו משפחות שקיבלו את ההטבות האלה?

קודם כל אילת משתתפת כבר שלוש שנים בתכניות של עידוד עלייה, בשנת 2009 זה היה עידוד עלייה ממדינות חבר העמים, בשנת 2010 עלייה של צרפת ובולגריה, גם אמריקה הלטינית, ואלה משפחות שהגיעו לנגב וגליל וקיבלו אישור. אנחנו לא נגב וגליל, אבל הם קיבלו אישור להיות באוכלוסייה של המועצה האזורית. אז יש לנו 11 עולים של---

ובצעד ראשון במולדת אילת לא נחשבת בתוכו?

לא, זה קיבוצים.

והגיעו 11 עולים. לתכניות, למשל תכנית עלייה 2010, תכנית מאמריקה הלטינית 11 עולים, ומתחילת שנת 2011 לתכנית עלייה 2011, שזה כולל את כל המדינות, יש כבר 46 עולים.

אני רק רוצה להוסיף על מה שאמרו על תכנית בתי הספר היסודיים והשאלה מה עושים עם תלמידי ז'-י"ב, אז לנו יש תכנית שמופעלת דרך החברה למתנ"סים ומיועדת לגילאים האלה. המטרה שלה זה צמצום פערים לימודיים, עובדים כאן גם על פערים חברתיים וגם על פערים לימודיים, היא מתקיימת שלוש פעמים בשבוע, הילדים, או בני הנוער יותר נכון, נבחרים על ידי צוותי בתי הספר ובעצם רשאי להשתתף בתכנית כל נער שעלה אחרי 2005 ואילך. יש לנו קבוצה של כ-60 בני נוער כאלה שלומדים אצלנו, ויש לבני הנוער גם את מה שאנחנו עושים בבראשית, שמיכאל עושה, שזה מגוון יותר טיפולי, סבטלנה תוכל לספר על זה, אבל זה איזה שהוא מענה לבני נוער יותר בקצה הרצף.

יש פרויקטים של תכניות ארוכות, של מסע. אם אני היום סטודנט אמריקאי שרוצה לעשות תכנית ארוכת טווח באילת, מה ההיצע שיש בפניי?

התכנית היא בשיתוף עם רשת בתי המלון, הם לא מקבלים שכר, כי אין להם אשרת עבודה, אבל הם מקבלים דמי קיום, הם גרים במגורים שלהם, לומדים פעמיים בשבוע יהדות, פעמיים בשבוע תגבור עברית ויש להם עוד פעילות חברתית. מפעיל את זה אמנים, אם אני לא טועה, בשיתוף רשת ישרוטל ורשת פטאל.

וכמה משתתפים יש להם בתכנית?

כרגע יש פה ארבעה מחזורים, יש שתי קבוצות חבר העמים, שזה טבחות, קבוצת צפון אמריקה וקבוצת דרום אמריקה. כל קבוצה זה קרוב ל-30 חבר'ה, זה כמעט 120 תלמידים שמשולבים פה באילת.

כי אם ראש העיר רוצה לקבל פה סטודנטים וכולי, הוא צריך להתחיל בשלב ה---

הסטודנטים זה לא עולים.

נכון, הם לא עולים, אבל הפוטנציאל של החבר'ה האלה הוא כפוטנציאל עולים, משווקים---

אנחנו, כסוכנות, מייעדים אותם לתכנית רעננה, למרכז קליטה רעננה, לאולפן יותר משופר, להשתלמות יותר מהירה ומגמות אחרות.

אני חייב להתייחס לנקודה שראש העיר העלה. אנחנו קיימנו יחד איתו ניסיון אחד של הבאת סטודנטים, הם היו פה שנה אחת, מכינה לקראת כניסה לאוניברסיטה. באילת יש יתרונות רבים אבל מצד שני גם יש חסרונות רבים, זה מתבטא בעיקר בפיתוי של המשכורות שהמלונות יכולים לתת, ואז סטודנטים שבאו לפה, היו 30, קבוצה מאוד איכותית מבחינת אנשים, מאוד איכותית, אבל מה קרה? גם הם למדו וגם עבדו וברגע שהם עובדים ומישהו מקבל משכורת, המשכורת עדיפה יותר על הלימודים ואז ההישגים לא היו משובבי---

אבל אפשר לתחום את זה, אתה יכול להגדיר מראש שהמלון לא יוכל להעסיק אותו יותר מאיקס שעות.

עשינו, אתה לא יכול לכפות על העולה עצמו. שיתוף הפעולה עם המלונות הוא פורה, אין בכלל בעיה, אבל פשוט---

אתה יכול לכפות. אם אתה נותן לו מענקים או דברים, בהסכם אתה יכול להגיד שהוא מחויב לעבוד במקום עבודה אחד, מקום העבודה הזה, מסגרת העבודה היא שמונה שעות ביום, ואז הוא חותם על נייר מול בית המלון ששם הוא---

בענייני סטודנטים גם במשרד הקליטה ניסו לבדוק בצורה משפטית אם הדבר אפשרי ואז קיבלו תשובה שלילית, שאי אפשר לכפות על מישהו לא לקבל למשל מענק שמגיע לו ממשרד הקליטה או דברים אחרים.

לפי דעתי, אם יהיה רצון, אז אפשר גם בקטע המשפטי להתגבר על זה.

אנחנו נשמח. הרי אוניברסיטת בן גוריון קמפוס אילת יכול לתת אפשרויות רבות, שהן גם מתבטאות בזה שהוא יכול ללמוד שלושה ימים ושלושה ימים הוא יכול לעבוד, זה משהו שבמקום אחר לא נמצא לו.

היום המענה בדרום זה בכלל מכללת ספיר, שהם עושים כל יום מרכז קליטה ל...

עוד הערות, או דברים שמישהו רוצה להעלות?

אני רוצה להוסיף, נוצרים לא מעט פערים גם ברכישה של השפה. הילדים רוכשים את השפה הרבה יותר מהר מההורים, ובתוך המשפחות נוצרים פערים ומשברים שמאוד משפיעים על---

באגף שלך כמה עולים מטופלים?

1,127, בערך 20% מהמטופלים... זה די דומה לאחוז ביישוב.

ראיתי יוצאי אתיופיה, מה האפיונים שלהם?

זה לא מה שמאפיין את אילת, יש משפחה עולה אחת---

רשום 217 עולים בדיווחים, איפה הם?

אנחנו מכירים משפחה אחת. בפילוח יש לא מעט, מתוך המטופלים במרכז 72% הם עולים, בעיקר מחבר העמים, יש בעיות של אלכוהול והתמכרויות נוספות, ויש את הנושא של משפחות חד הוריות, שפחות מוצאות את עצמן בעולם המלונאות. מה שקורה זה גם שהעבודה בבתי מלון מצריכה שעות רבות שלא מתאימות תמיד להורים עם ילדים קטנים ואז יש קושי בשהות של הילדים בזמן שההורים בעבודה. אם אפשר היה לצמצם את הפערים, כי הופכת להיות תלות של ההורה בילד, מה שבמצב רגיל צריך להיות אחרת.

סך הכול, אמרת, 20% מהתושבים הם מטופלים על ידכם?

20% מהמטופלים במרכז הם עולים חדשים.

וסך הכול מטופלים מכלל התושבים, מה האחוז?

אנחנו עומדים 16 בערך מכלל התושבים. הפילוח שונה, אבל זה מאוד מאפיין, גם זה שאין דיור ציבורי. אם עובדים בבתי המלון, אז איכשהו לפרק זמן הבעיה יכולה להיפתר, אבל מעבר לזה מכירת דירות באילת יקרה מאוד, זה מאוד דומה לתל אביב מבחינת שכירות, ואין דיור מסובסד. לזקנים יש קצת את הפתרון של הדיור המוגן, אבל המשפחות נמצאות בסטרס רציני, המשפחות שאני פוגשת, ביכולת שלהם להיקלט גם מבחינת הבטחת הקיום הבסיסי וגם מבחינת היחסים בתוך המשפחה. האיזון מאוד מופר.

מה שרציתי להגיד לגבי דיור ציבורי, שבאילת כמעט ואין פתרון לדיור ציבורי לעולים חדשים, לאף אחד, לא לקשישים, לא לחד הוריות ולא לפונים אחרים. ההוסטל פה מלא, דירות עמידר כמעט ואין. אני יכולה להגיד שנכון להיום יש לי 67 קשישים בודדים בתור, זוגות קשישים 45, 23 בבריאות ו-9 נכים וחולים. לגבי חד הוריות, לפעמים יש דירות עמידר בקומה שלישית או רביעית, לזוגות קשישים כמעט ואין פתרון, כי בהוסטל מעט מאוד מהדירות הן בנות 2 חדרים ודירות עמידר, מותר לתת להם לא יותר גבוה מקומה שנייה. אלה שבכיסא גלגלים, זה, סליחה, הם הולכים למות לפני שהם מקבלים פתרון, כי הם צריכים קומת קרקע. קשישים בודדים, פעם בשנה אני יכולה לקבל דירה בהוסטל.

צריך לומר לפרוטוקול, ואני אעביר את זה לראש העיר, יש החלטת ממשלה שמאפשרת לרשויות המקומיות להוציא היום בנייה על שטחים אפורים, שטחים ציבוריים, לבנות הוסטלים ומתחתם שטחים מסחריים. זאת אומרת להוציא ליזמים. זו החלטת ממשלה, כי הבעיה היא לא רק באילת, היא בעיה ארצית של הדיור. אז פה יכול להיות שכן יימצאו היזמים שירצו להיכנס לעניין הזה בעיר אילת.

---שטחים ואף יזם לא גילה עניין. זה כבר שנתיים קיים באתר של מינהל התרבות.

אבל החלטת הממשלה עכשיו שנותנת גם את הקטע המסחרי.

מסחרי, זה ברור. יש פרופורציה מסחרית, אולי זה---

יקל.

אני רוצה ברשותכם לסכם את הדיון. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה את ישיבתה בעיר אילת. הוועדה התרשמה שקיים שיתוף פעולה הדוק ופורה בין משרדי הממשלה לרשות המקומית. הוועדה מברכת את ראש העיר, סגניו, ראשי המחלקות על הפעילות המבורכת בנושא קליטת עלייה.

הוועדה קוראת לסוכנות היהודים להטמיע בחומר הפרסומי את נושא הטבת המס שעבר בכנסת בימים האחרונים.

הוועדה מברכת את שיתוף הפעולה עם המלונאים בעיר אילת.

הוועדה פונה לארגון נפש בנפש לשקול בניית מודל ייחודי לסטודנטים וצעירים בעיר אילת.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע, במיוחד מהמרכז, לאילת, ואנחנו נמשיך לסייע בידכם לקלוט הרבה עולים, שיהיה לכולם בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00
PAGE
15