PAGE
32
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16.11.2011
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 566
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, י"ט בחשוון התשע"ב (16 בנובמבר 2011), שעה 09:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 16/11/2011
תקנות החשמל (מתקני חשמל באתרים רפואיים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התש"ע 2009
פרוטוקול
סדר היום
תקנות החשמל (מתקני חשמל באתרים רפואיים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התש"ע-2009
מוזמנים
¶
איגור סטפנסקי, מנהל ענייני החשמל, משרד התשתיות הלאומיות
עו"ד שבתי אלבוחר, הלשכה המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות
אורי כהן, יועץ חיצוני למשרד התשתיות הלאומיות
דן שרון, יועץ חיצוני למשרד התשתיות הלאומיות
דני בר-און, יועץ בכיר לתשתיות ואחזקה, משרד הבריאות
ד"ר אלכסנדר טורצקי, מהנדס חשמל ראשי, המוסד לבטיחות וגיהות
אבישי רש, חבר הנהלת התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל
אייל גבאי, מהנדס חברת החשמל
דוד שמש, מהנדס חשמל, אחראי אחזקה, מכבי שירותי בריאות
שמואל גילדין, מהנדס מחוז ירושלים, קופת חולים מאוחדת
אינג' ליאורה גרצמן, קופת חולים מאוחדת
אלכסנדר קראק, מנהל מדור חשמל, שירותי בריאות כללית
רשמה וערכה
¶
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
תקנות החשמל (מתקני חשמל באתרים רפואיים במתח שאינו עולה על מתח נמוך),
התש"ע-2009
היו"ר חיים כץ
¶
בוקר טוב. יום רביעי, י"ט בחשוון, ה-16 בנובמבר 2001. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום תקנות החשמל (מתקני חשמל באתרים רפואיים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התש"ע-2009.
לאחר הישיבה הקודמת התכנסתם עם יתר הגופים על מנת למצות את הנושא ולסיים אותו. אני מבין שהתקנות האלה מוסכמות ואפשר להעביר אותן בלי מחלוקת.
שבתי אלבוחר
¶
עורך דין שבתי אלבוחר ממשרד התשתיות הלאומיות.
לכן אנחנו חשבנו שעכשיו יש להציג שוב את התקנות ולבקש את אישורכם.
דני בר-און
¶
אנחנו מתעסקים בהנדסה.
יש לנו הערה לגבי האמור בתקנות. אנחנו דורשים ניסיון יותר גדול באתר מסוג 2, גם למהנדסים וגם להנדסאים.
היו"ר חיים כץ
¶
אז למה אתה מספר לי עכשיו? נגיע לסעיף, תרים את היד, תגיד שאתה רוצה להתייחס ותוכל להתייחס.
אתה מבין למה הבריאות נראית כמו שהיא נראית? תודה אדוני.
אנחנו נעבור להקראה. היכן שאין הסתייגויות, אנחנו נאשר ונמשיך הלאה.
אייל לב-ארי
¶
תקנות החשמל (מתקני חשמל באתרים רפואיים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשע"ב-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל, התשי"ד-1954 (להלן – החוק) ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת בסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה.
פרק א' – פרשנות
1.
הגדרות
בתקנות אלה –
"אבזר" – פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת או לחלוקה של אנרגיה חשמלית.
"אזור לטיפול בשעת חירום" – אתר שהוגדר מראש כמיועד לשמש אתר לקליטה או לטיפול בנפגעים בשעת חירום או בפיגוע המוני.
"איפוס (TN-S)" – איפוס שבו מוליך האפס ומוליך הארקה (PE) נפרדים ממקור הזינה עד המכשירים.
"איפוס (TN-C-S)" – כהגדרתו בתקנות הארקות.
"אספקה חלופית" – אספקת חשמל חלופית, מלאה או חלקית, בשעת הפסקה של אספקת החשמל הרגילה.
"אתר לא רפואי" –חדר במבנה של אתר רפואי שאינו משמש, בדרך כלל, לבדיקות ולטיפול רפואיים.
"אתר רפואי" – חדר או מערך חדרים המיועד לבדיקה, אבחון, אשפוז וטיפול רפואי, לרבות טיפול רפואי קוסמטי.
"בידוד" – חומר שמוליכותו החשמלית זניחה.
"בידוד בסיסי" – בידוד של מוליך או של ציוד חשמלי המיועד לספק הגנה בסיסית.
"בידוד כפול" – בידוד הכולל את הבידוד הבסיסי ואת הבידוד הנוסף גם יחד.
"בידוד מוגבר" – בידוד יחיד של מוליך או של ציוד חשמלי המספק דרכו תקנה שוות ערך לבידוד כפול, ככל שהבידוד המוגבר עשוי ממספר שכבות שאינן ניתנות לבדיקה בנפרד.
"ביו פוטנציאלים" – הפרשי פוטנציאלים המופיעים בגוף אדם חי.
"גיבוי" – מקור זינה חלופי המגבה את אספקת החשמל.
"גנרטור ייעודי" – גנרטור המיועד לאספקה חלופית לאתר רפואי מוגדר ומסוים.
"הארקה (PE)" – חיבור במתכוון למסה הכללית של האדמה.
"הארקת הגנה (IT)" – אמצעי הגנה של גופי מתכת בפני חשמול המאופיין על ידי חיבור מוליכי הארקה של מתקן החשמל אל אלקטרודת הארקה הנפרדת מאלקטרודת הארקת השיטה.
דוד שמש
¶
הערה לגבי הסעיף של אתר לא רפואי. במקור זה מופיע כאתר עזר רפואי וטוב שיישאר כך כי אתר לא רפואי, תהיה לו זיקה לכל מבנה ולכל אתר בכל מקום שהוא, ואז רמת האפס תחול גם עליו. לכן אני מציע שיחזור להיות אתר עזר רפואי.
קריאה
¶
כל התקנות שונו כאשר הופרד אתר לא רפואי. אתר עזר רפואי נכנס בתקנות המקוריות הקיימות בטעות. זאת אומרת, נכון הוא אתר לא רפואי ואתרים מאפס מוגדר בהגדרה בקבוצה שתיים.
אייל לב-ארי
¶
"הארקת שיטה" ו"זרם תקלה" – כהגדרתם בתקנות הארקות.
"השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA)" – חיבור גלווני בין מכשירים, חלקי מכשירים או חלקי מבנה מתכתיים אל פס השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) (להלן – פס PA), במטרה למנוע או להקטין הופעת מתחים ביניהם. חיבור כאמור בא בנוסף להשוואת הפוטנציאלים הנדרשת בתקנות החשמל (הארקות יסוד), התשמ"א-1981.
"התקן מיתוג" –אמצעי המשמש לחיבור או להפסקה של זינה חשמלית.
"זינה" – הבאת אספקת חשמל למתקן החשמל לרבות האמצעים הפיזיים לכך.
"זינה צפה (IT)" – אמצעי הגנה בפני חשמול המאופיין על ידי העדר הארקת השיטה.
"זרם הפעלת מפסק מגן" – זרם דלף.
"חי" – מצב של מוליך או אבזר המחובר למקור של מתח חשמלי גלווני או השראתי או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך האפס.
"חשמלאי" – בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק.
"חשמלאי בודק סוג X" – חשמלאי בודק לפי סיווגו, כמוגדר בתקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985.
היו"ר חיים כץ
¶
אני רואה שהכול זה הגדרות. יש למישהו הסתייגות לגבי ההגדרות? אין. כל סעיף 1 הוא הגדרות. אין לכם הסתייגות לגבי ההגדרות ולכן אנחנו נצביע על ההגדרות בסעיף 1.
ה צ ב ע ה
סעיף 1 – אושר פה אחד
כל חברי הכנסת שנוכחים באולם אישרו את ההגדרות, דהיינו, אישרו את סעיף 1.
אנחנו עוברים לסעיף 2.
אייל לב-ארי
¶
פרק ב' – הוראות כלליות
2.
קבוצות
(א)
אתר רפואי יסווג לקבוצות לפי השימוש שנעשה בו, כמפורט להלן:
(1)
קבוצה ם – אתר שנתקיים בו אחד מאלה:
(א)
אין בו שימוש במכשיר רפואי חשמלי.
(ב)
מטופל אינו יכול לבוא במגע עם מכשיר רפואי חשמלי.
(ג)
למכשיר הרפואי החשמלי שהמטופל בא במגע אתו יש מקור זינה עצמי, כגון סוללה או מצבר.
(2)
קבוצה 1 – אתר שמופעלים בו מכשירים רפואיים חשמליים הניזונים מרשת אספקה ושמטופל יכול לבוא במגע אתם בעת בדיקה או טיפול, והפסקת הפעולה של מכשיר כאמור מכל סיבה שהיא או חזרה בלתי מבוקרת של הזינה אינן עלולות לסכן את המטופל.
(3)
קבוצה 2 – אתר שמופעל בו מכשיר רפואי חשמלי החיוני למטופל בעת ניתוח, החייאה, הנשמה וכדומה, החייב להמשיך בפעולה גם במקרה של קצר לגוף המכשיר או לחדש את פעולתו לאחר כשל בזינה הרגילה תוך זמן מוגדר.
(ב)
סיווג השימוש בכל אתר רפואי יקבע באחריות הארגון המפעיל את האתר.
(ג)
דוגמאות של תכונות הנדרשות ממתקני החשמל לפי קבוצות השימוש, מפורטות בטבלה שבתוספת השנייה.
דוד שמש
¶
מפעיל האתר בהגדרתו זה קצת בעייתי. יש מקומות שהמפעיל הוא חברת הניהול. כאן רצוי שזה יהיה על ידי המשתמש בפועל.
היו"ר חיים כץ
¶
אם אני לוקח חברת שירותים? אם אני לוקח חברת אחזקה? אתה יודע מה קורה במשק עם חברות מיקור חוץ. מה שאתה מבקש זה שהמפעיל יהיה עובד המעסיק בפועל.
דוד שמש
¶
הם יהיו אחראים על רמת הסיווג ולא המפעיל. כאן מוגדר שזה יהיה המפעיל כמו שאתה מציין כרגע שזאת חברת האחזקה אבל זה לא יכול להיות.
אורי כהן
¶
אני חבר ועדת משנה למתקני חשמל באתרים רפואיים. הייתי יושב ראש הוועדה במשך תקופה מסוימת.
המונח הזה שונה בהנחיית העריכה המשפטית של משרד המשפטים.
אייל לב-ארי
¶
3.
סייג לשימוש בפתילים מאריכים
לא ייעשה שימוש בפתיל מאריך או במתאם באתר רפואי מקבוצה 2.
4.
תכנון והתקנה של מתקן החשמל
(א)
לא יתכנן אדם מתקן באתר רפואי לרבות שינוי או תוספת בו, לא יתקינו, לא יתקנו ולא יבדוק אותו ולא יפקח על התקנתו אלא אם כן הוא חשמלאי.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), תכנון מתקן החשמל באתר רפואי מקבוצה 2, לרבות תכנון, שינוי או תוספת בו, ייעשה בידי בעל רישיון חשמלאי מהנדס עם ניסיון של שנתיים לפחות בתכנון מתקן חשמל באתר רפואי מקבוצה 1 או בעל רישיון חשמלאי הנדסאי עם ניסיון של ארבע שנים לפחות בתכנון מתקן חשמל באתר רפואי מקבוצה 1.
(ג)
מתקן מתוכנן וייבנה כך שתחזוקה של חלק ממנו לא תגרום להפרעה בתפעול החלקים הנותרים של המתקן.
(ד)
ציוד המותקן באתר רפואי יתאים לתקן החל עליו ולתנאי מקום התקנתו.
(ה)
מוליך המותקן באתר רפואי מקבוצה 1 או 2 יהיה מנחושת בלבד.
איגור סטפנסקי
¶
אין לנו חילוקי דעות לגבי האמור בתיקון ולגבי היכולות של המהנדסים וההנדסאים, למעט זה שאנחנו מבקשים שיהיה רשום מקבוצה 2 במקום מקבוצה 1.
איגור סטפנסקי
¶
כדי להבטיח שאכן הוא רכש ניסיון בתחום שבו הוא עומד לעסוק ולא ברמה נמוכה יותר. זו הבקשה שלנו.
איגור סטפנסקי
¶
קטן. הגענו לנוסח כפי שמופיע עכשיו בתקנות. לעומת זאת, מי שלקוח התקנות הוא משרד הבריאות. ההבדל בין מה שמשרד הבריאות אומר עכשיו לבין מה שכתוב כאן זה שקבענו מקבוצה 1 בלי תנאי. אם הוא מתעסק בקבוצה 2, אומר משרד הבריאות, שיעשה את התכנון בקבוצה 2.
איגור סטפנסקי
¶
לא, אבל אלה גם מהנדסים וגם הנדסאים. הבקשה של משרד הבריאות שייכת גם למהנדסים וגם להנדסאים.
אלכסנדר קראק
¶
שמי אלכס קראק, אני מנהל מדור חשמל בשירותי בריאות כללית. יש כאן עוד גורם אחד מצד המשתמשים. אנחנו בהחלט הגענו למסקנה והסכמה בינינו.
אלכסנדר קראק
¶
התיקון המתבקש, לשנות את קבוצה 1 לקבוצה 2, הוא הכרחי ואומר מדוע. בין אתר מסוג 1 לבין אתר מסוג 2, יש תהום הנדסית מוחלטת. הניסיון שרוכש מהנדס או הנדסאי באתרים מסוג 1, לא מאפשר לו לתכנן בצורה נכונה את אתר מסוג 2. זה לא מספיק.
היו"ר חיים כץ
¶
אני רוצה ללמוד את הבעיה הזאת קצת יותר. נראה לי שלא נסיים היום את התקנות, אבל אנחנו נצביע על פרק ב' למעט סעיף 4(ב).
היו"ר חיים כץ
¶
יש כאן מישהו מהסתדרות ההנדסאים? אין. שלחתי אנשים להתדיין ואני לא אקבל החלטות קרדינאליות כשהם לא נמצאים כאן. לא אקבל, לא אחתוך ולא אשנה.
היו"ר חיים כץ
¶
כן. אני לא מצביע על זה. אני מאשר את התקנות בלי הסעיף. אנחנו עומדים ברמזור אור אדום ונותנים פול גז. לשם מה? למה לשרוף דלק? אנחנו מצביעים על פרק ב' למעט סעיף 4(ב).
ה צ ב ע ה
פרק ב', למעט סעיף 4(ב) – אושר פה אחד
אנחנו עוברים לפרק ג'.
אייל לב-ארי
¶
פרק ג': זינה
5.
שיטות זינה
זינת חשמל באתר רפואי תיעשה באחת או יותר מהשיטות לפי תקנות הארקות כמפורט להלן:
(1)
איפוס (TN-C-S)
(2)
איפוס (TN-S)
(3)
זינה צפה (IT)
(4)
הארקת הגנה (TT).
6.
קווי זינה
(א)
בקו זינה לאתר רפואי מקבוצה 2 שהוגדר על ידי המתכנן כעדיף לפי תקנת משנה (ב)(2)(ג) או מערכות של שני קווי זינה כשלא הוגדר אחד הקווים כעדיף, לרבות אופן התקנתה ואבזריה, תהיה בהתאם לנדרש בתקן DIN 4102/12, כך שיובטח המשך הזינה במקרה של שריפה, לפרק זמן של תשעים דקות לפחות
(ב)
בקווי זינה באתרים רפואיים מקבוצה 2 יתקיימו דרישות אלה כולן:
(1)
הלוח המשמש את האתר יוזן באמצעות שני קווי זינה נפרדים לפחות, כמתואר באיורים מספר 2 עד 6 שבתוספת הראשונה. כל קו זינה יתוכנן לשאת את מלוא העומס, יוגן מצד הזינה, יחובר למתח בקביעות ויכלול מוליכי מופע, אפס והארקה. קווי הזינה יותקנו בתוואים שונים או שיוגנו כך שפגיעה, תקלה או שריפה באחד מהם לא תגרום נזק לאחר.
(2)
בכניסה ללוח המשמש את האתר יותקן מפסק מחלף אוטומטי שבמקרה של חוסר מתח או נפילת מתח העולה על שלושים אחוזים בקו אחד, יחליף את הזינה לקו האחר ובלבד שהמתח בו תקין. כל החלפה תבוצע בהשהיות מתאימות כדי למנוע החלפות מיותרות כמפורט להלן:
(א)
נפילת מתח או חוסר מתח לפרק זמן קצר מהנחוץ להחלפה מן האספקה הרגילה לקו האחר, או קצר מ-0.6 שניות, לא תגרום להחלפה.
(ב)
כל החלפה בין קווי זינה תבוצע בהשהיה של 0.2 עד 1.0 שנייה בין פקודת הניתוק של קו אחד לבין פקודת החיבור של הקו האחר.
(ג)
הוגדר אחד מהקווים על ידי המתכנן כעדיף, בהיותו מגובה ביותר אמצעי גיבוי, תוחזר זינת הלוח, אוטומטית, לקו העדיף עם חזרת המתח התקין בו, לאחר השהייה של 120 עד 240 שניות.
(ד)
חזר המתח תוך כדי ההחלפה – לאחר פקודת הניתוק של הקו האחד – תושלם ההחלפה לקו האחר.
(3)
חוסר מתח או נפילת מתח כאמור בפסקה (2) בכל אחד מקווי הזינה ובמוצא המשותף של מערכת ההחלפה, יגרמו להתראה קולית וחזותית במקום מאויש דרך קבע.
(4)
הפיקוד של מערכות ההחלפה האוטומטיות בין קווי הזינה האמורים בפסקה (1) יתוכנן כך שתקלה אחת במערכת הפיקוד לא תגרום להפסקת שני קווי הזינה. לשם כך ניתן להשתמש באמצעי מיתוג כגון מגענים (contactors) עם נעילה מגנטית או מכנית או במפסקים ממונעים. אמצעי המיתוג האמורים לא יהיו מסוג "מצב מוצק", (solid state) , דהיינו, מגען אלקטרוני ללא חלקים מכניים נעים.
(5)
מערכת החלפה אוטומטית המורכבת מיותר מאבזר אחד, כגון שני מגענים נפרדים, תצויד בשני שולבים לפחות שימנעו, כל אחד מהם בנפרד, את החיבור במקביל של שני קווי הזינה. השולבים יכול שיהיו חשמליים, מיכניים או צירוף של שניהם. אין להשתמש בשני שולבים המופעלים באמצעות התקן אלקטרוני יחיד.
(6)
על אף האמור בפסקה (2), מותר להתקין מפסק מחלף ידני עם מצב ביניים "מופסק", במקום מפסק מחלף אוטומטי, אם התקיימו כל התנאים האלה:
(א)
הלוח מוזן מלוח ראשי המיועד לזינת לוחות של קבוצה 2 שקיימות בו מערכות החלפה אוטומטיות כנדרש בפסקה (2).
(ב)
הקווים המזינים את הלוח יהיו זהים באמצעי הגיבוי שלהם ולא יהיה קו המוגדר עדיף.
(ג)
כל קו זינה יזין מערכת נפרדת של פסי צבירה עם שנאי מבדל אחד לפחות, לכל פס כאמור.
7.
לוח המשמש אתר רפואי
(א)
מבנה לוח המשמש לזינת אתר רפואי, לרבות תעלות מוליכים, יאפשר גישה נוחה לתחזוקה ולטיפול בכל רכיביו], גם לאחר התקנתו.
(ב)
בלוח המזין מספר אתרים רפואיים מקבוצות 0 ו-1 יובטח כי -
(1)
תקלה באתר רפואי אחד או בשדה שלו בלוח לא תגרום להפסקת הזינה באתר רפואי אחר.
(2)
תקלה באתר לא רפואי הניזון מאותו לוח או בשדה שלו בלוח לא תגרום להפסקת הזינה באתר רפואי הניזון מאותו לוח.
(ג)
לוח לזינת אתר רפואי מקבוצה 2 ימוקם בקרבת האתר כך שתתאפשר, ככל שניתן, גישה נוחה אליו לשם תפעולו על ידי גורמי תחזוקה והצוות הרפואי. הלוח יהיה מובטח, ככל האפשר, מפני טיפול של אנשים שאינם מוסמכים לכך.
(ד)
כל אתר רפואי מקבוצה 2 יוזן מלוח המיועד לו או משדה נפרד בלוח המשותף למספר אתרים מקבוצה 2. בין השדות יותקנו מחיצות, כיסויי הפרדה וכדומה.
(ה)
לוח לזינת אתר מקבוצה 2 יוזן במישרין מן הלוח הראשי של המבנה.
(ו)
יכול שלוח לזינת אתר כאמור יוזן מלוח משנה המיועד רק לזינות אתרים רפואיים, ובלבד שתקלה באתר רפואי מקבוצות 0 ו-1 או באתר לא רפואי לא תגרום להפסקת הזינה לאתר רפואי מקבוצה 2.
(ז)
בלוח תותקן הפרדה מכנית מבודדת בין מוליכים או ציוד המשמשים מערכת אספקה בעלת הארקת שיטה, כגון TN-C-S, TN-S או TT, ובין מוליכים או ציוד המשמשים מערכת אספקה בזינה צפה.
(ח)
לוחות ושדות לאתרים רפואיים יסומנו באופן בולט לעין ובר קיימא לפי ייעודם ושייכותם.
(ט)
כל קצה של מוליך בלוח, לרבות מוליך הארקה ומוליך PA, יסומן לפי שיוכו.
אייל לב-ארי
¶
8.
תאורה
(א)
התאורה הכללית באתרים מקבוצות 1 ו-2, וכן בחדרי סטריליזציה, במסדרונות ובמעברים פנימיים וחיצוניים ובאזורים לטיפול בשעת חירום, תוזן משני מעגלים לפחות, כך שהפסקת אחד מהם לא תגרום לחושך מוחלט במרחב כלשהו.
(ב)
תאורת הכוונה (תאורת חירום) תותקן לפי הוראות כל דין.
9.
ניתוק מבוקר למקרי חירום
(א)
לא יותקן התקן מיתוג שיאפשר ניתוק מרכזי של זינת אתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2. ואולם מותר להתקין לאתרים כאמור, אמצעי להפסקה ידנית של הזינה לאתר במקרה של שריפה. בקרבת אמצעי הניתוק האמור יותקן שלט בר קיימא שבו אזהרה: "זהירות – סכנה לחיי אדם – הפסקת הזינה מותרת רק לאחר קבלת אישור מגורם רפואי מוסמך".
(ב)
מתכנן אתר רפואי מקבוצות 1 או 2 ימציא תוכנית הפסקות חשמל הכוללת המלצות פעולה בזמן שריפה.
היו"ר חיים כץ
¶
סיימנו את פרק ג'. אני מבין שהוא עבר בשלום ואין הערות. אם אין הערות, אנחנו מצביעים על פרק ג'.
ה צ ב ע ה
פרק ג' – אושר פה אחד
פרק ג' מאושר על ידי כל חברי הכנסת שנמצאים כאן ויש להם זכות הצבעה. אנחנו עוברים לפרק ד'.
אייל לב-ארי
¶
פרק ד': אמצעי הגנה בפני חשמול
10.
הגנה בפני מגע מקרי
(א)
כל חלק חי של מערכות מתח נמוך ומתח נמוך מאוד יהיה מבודד או מוגן מפני מגע מקרי לפי הוראות בתקנות הארקות.
(ב)
מתח המגע המרבי באתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2 לא יעלה על מתח נמוך מאוד.
11.
אמצעי הגנה מותרים
(א)
במעגל סופי שבאתר רפואי מותרים אמצעי הגנה אלה:
(1)
ציוד מסוג 2.
(2)
זינה במתח נמוך מאוד.
(3)
זינה מרשת המוגנת על ידי איפוס TN-S או TN-C-S בצירוף מפסק מגן כמפורט בתקנה 17.
(4)
זינה צפה כמפורט בתקנות 13 עד 15.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר בהגנה של מבנים שלא קיימת בהם הארקת יסוד להשתמש בשיטת הארקת הגנה בצרוף מפסק מגן כנדרש בתקנה 17. במקרה זה תיבדק נאותות לולאת התקלה אחת לשישה חודשים לפחות
(ג)
באתרים מקבוצה 2 תותקן זינה צפה בלבד לאלה:
(1)
בתי תקע המיועדים למכשירים חיוניים.
(2)
מנורת שולחן ניתוח.
(3)
הפעלת שולחן הניתוח עצמו.
12.
מנורת שולחן ניתוח
הייתה מחיקה, אבל למשרד התשתיות התברר שהמחיקה לא אמורה להיות. זאת אומרת, מה שמחוק, אמור להיות קיים.
מנורת שולחן ניתוח הניזונה במתח 24 וולט או פחות ניתן להתקין ללא משגוח בידוד ובלבד שיבוצעו בה כל שישה חודשים בדיקות תקופתיות כנדרש בתקנה 37(5).
(א)
מקור הזינה של מנורת שולחן ניתוח מותר שיהיה משנאי, ספק כוח או מממיר מתח.
(ב)
מוזן מקור הזינה מזינה צפה, מותר שיותקן בחדר בו מותקנת מנורת שולחן הניתוח.
(ג)
מוזן מקור הזינה מזינה לא צפה, מותר שיותקן בחדר בו מותקנת מנורת שולחן הניתוח ובלבד שיותקן בנפרד מהמנורה במארז מתכתי המחובר לפס השוואת פוטנציאלים עם אישור לכיסוי המארז.
(ד)
מקור הזינה לא יותקן בסביבת המטופל ולא במרחק שיקטן מ-1.5 מטר ממיקום שישמש להימצאות מכשור רפואי.
(ה)
הספק מקור הזינה לא יעלה על 1 קילוואט אמפר.
(ו)
אין להתקין את מקור הזינה בבית המנורה בה מותקנת נורה.
(ז)
הכבל בין הממיר הוא ספק הכוח למנורת הניתוח יהיה מסוכך כמפורט בפסקה (א)(4) שבתוספת הרביעית.
13.
זינה צפה
(א)
לכל חדר באתר מקבוצה 2 יותקנו שתי זינות צפות לפחות עבור בתי תקע. כל זינה תהיה חד מופעית ובלעדית לאותו חדר ותוזן משנאי מבדל חד מופעי משלה.
(ב)
לא יותקן מפסק מגן במהלך הזינה לשנאי מבדל.ף
(ג)
כל מוליך למעגל המזין בתי תקע בזינה צפה, למעט מוליך הארקה, יוגן באמצעות מפסק אוטומטי זעיר לפי תקן ישראלי ת"י 60898 "אבזרים חשמליים-מפסקים להגנה מפני זרם-יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים. מפסקים אוטומטיים זעירים לפעולה בזרם חילופים" או לפי תקן ישראלי ת"י 60947 חלק 2 "ציוד מיתוג ובקרה למתח נמוך, מפסקי מעגל".
בעת שימוט (TRIP) של הגנת מוליך כלשהו ינותקו יחדיו מהזינה על מוליכי אותו מעגל.
(ד)
מעגל המוזן בזינה צפה יזין 6 בתי תקע לכל היותר.
(ה)
לכל מיטה, שולחן טיפולים וכדומה באתר מקבוצה 2 יותקנו בתי תקע המוזנים משתי זינות צפות לפחות, מתוך הזינות האמורות בתקנת משנה (א).
(ו)
בית תקע חד מופעי או מכשיר חד מופעי הניזון בזינה צפה יוזן משנאי מבדל חד מופעי.
(7) בית תקע הניזון בזינה צפה יכלול שפופרת מגע המחוברת להארקה.
דן שרון
¶
שמי דן שרון, אני בוועדת ההוראות של משרד התשתיות. לסעיף 13(ג), השורה האחרונה, "בעת שימוט של הגנת מוליך כלשהו ינותקו יחדיו מהזינה כל מוליכי אותו מעגל". לדעתי צריך להוסיף "למעט מוליך הארקה".
אייל לב-ארי
¶
למעט מוליך הארקה. בסדר.
14.
שנאי לזינה צפה
שנאי לזינה צפה יהיה שנאי מבדל ויתאים לדרישות תקן IEC 61558-2-15 (בטיחות של שנאי הספק, יחידת הספקת כוח ומוצרים דומים. דרישות מיוחדות לשנאי מבדל לאתרים רפואיים, חלק 2.15) כמפורט בתוספת השלישית, וכן לדרישות אלה:
(1)
מתח המוצא הנקוב בין שני מוליכים לא יעלה על 230 וולט.
(2)
בין כל סליל ראשוני בשנאי לסליל המשני יהיה סיכוך הסיכוך יחובר למהדק המבודד מגוף השנאי.
(3)
שנאי חד מופעי יהיה בעל הספק נקוב שאינו קטן מ-1 קו"א (קילו וולט אמפר) ואינו גדול מ-10 קו"א, למעט שנאי למנורת ניתוח כאמור בתקנה 12 שהספקו יכול שיהיה נמוך מ-1 קו"א.
(4)
שנאי לא יגרום לרעש העולה על 40db(A) במרחק של מטר אחד.
(5)
על השנאי יותקן שלט אזהרה
¶
"זהירות, לפני נגיעה יש לוודא שאין מתח על גוף השנאי".
(6)
שנאי לזינה צפה יותקן בלוח או קרוב אליו עד כמה שניתן, באופן שיבטיח שלא תיגרם התחממות יתר באבזר כלשהו בלוח.
(7)
שנאי לזינת מנורת שולחן ניתוח, יכול שיותקן בחדר בו מותקנת המנורה כנדרש בתקנה 12(א).
(8)
זינת השנאי תוגן בפני קצר בלבד כמתואר בטבלה שבתוספת השישית.
(9)
במוצא השנאי מותרת הגנה על המעגלים הסופיים בלבד באמצעות מפסקים אוטומטיים זעירים בלבד.
(10)
מוצא השנאי צויד בהתקני התראה חזותית (הבהוב) וקולית (מקוטע) באתר שמזין השנאי, כמפורט להלן:
(א)
התראה על העמסת יתר של השנאי (עם השהייה) שתדמה להתראה על תקלת בידוד כאמור בתקנה 16(א)(2) ו-(3), ואולם ההתראה הקולית תישמע שוב כעבור 15 דקות לכל היותר לאחר השתקתה אם קיים עדיין עומס יתר.
(ב)
התראה על התחממות יתר פנימית של השנאי תהיה זהה להתראה על עומס יתר אך בצבע אדום ותסומן "עומס יתר קריטי".
(ג)
התראה במקרה של נתק או קצר בחיבור לגשש הזרם או לגשש הטמפרטורה.
(11)
הסיכוך של שנאי לזינה צפה יוארק באמצעות מוליך הארקה מבודד.
(12)
אין להאריך את גרעין הברזל של שנאי מסוג 1 ויש לדאוג לבידודו מהארקה.
(13)
שנאי יותקן ללא חיבור גלווני של ליבת השנאי למסגרת או להארקה.
(14)
שנאי יוגן בפני מגע מקרי באמצעות כיסוי מגן והגישה אליו תתאפשר רק באמצעות שימוש בכלים או במפתח על כיסוי המגן יותקן שלט אזהרה: "זהירות – מאחורי כיסוי מגן זה מותקן שנאי לזינה צפה, הגישה מותרת לחשמלאי בלבד".
(15)
פס המהדקים שעל השנאי יוארק.
15.
משגוח בידוד
כל זינה צפה תצויד במשגוח בידוד שמתקיימות בו דרישות אלה:
(1)
ההתנגדות הפנימית בין מהדק הכניסה של שמעגל המדידה לבין מהדק ההארקה (PE), בזרם חילופין בתדר הזינה הצפה, תעלה על 100 קילו אוהם.
(2)
מתח המדידה אסור שיעלה על 24 וולט בזרם ישר.
(3)
זרם המדידה לא יעלה על 1 מיליאמפר גם במקרה של קצר מלא בין הזינה הצפה להארקה.
(4)
סף ההתראה המזערי יהיה 50 קילו אוהם. במשגוח בידוד שניתן לכוונן בו את סף ההתראה, לא תהיה אפשרות לכווננו לערך הנמוך מ-50 קילו אוהם.
(5)
חיבור משגוח הבידוד יהיה לפי איורים 7 ו-8 שבתוספת הראשונה.
(6)
משגוח הבידוד יכלול התקן לבדיקת תקינות המערכת שתתבצע בעזרת לחיץ שידמה תקלה באמצעות נגד של כ-42 קילו אוהם בין הזינה הצפה לבין פס PE. החיבור של מעגל הבדיקה אל פס PE יהיה במוליך נפרד ממוליך ההארקה המחבר את מעגל המדידה של משגוח הבידוד אל פס PE.
(7)
משגוח הבידוד יבדוק בקביעות את המפורטות להלן ויתריע במקרה של תקלה באחד מהם:
(א)
קיום זינת עזר למשגוח.
(ב)
רציפות החיווט של מעגל המדידה בין המשגוח ובין הזינה הצפה.
(ג)
לולאת חיבור משגוח הבידוד אל פס PE.
16.
תצוגת התראה של משגוח בידוד
(א)
משגוח בידוד יפעיל יחידת תצוגה משלו של התראה חזותית וקולית, הממוקמת בתוך האתר הרפואי המוזן מאותה זינה צפה שתכלול רכיבים אלה:
(1)
נורית ירוקה המורה על מצב תקין.
(2)
נורית צהובה שתידלק כאשר רמת הבידוד נמוכה מהערך המכוונן של משגוח הבידוד, ותכבה אוטומטית עם חזרת רמת הבידוד למצב תקין. אסור שתהיה אפשרות לכבות נורה זו כל עוד לא תוקנה התקלה.
(3)
התראה קולית שתופעל במקביל לנורית הצהובה האמורה בפסקה (2). ניתן להשתיק את ההתראה הקולית ובלבד שההתראה תתבטל אוטומטית עם החזרת רמת הבידוד למצב תקין. לא תוקנה התקלה והבידוד לא חזר למצבו התקין, תחזור ההתראה הקולית להתריע מדי שעה לכל היותר.
(4)
לחיץ בדיקה המחובר במקביל ללחיץ שבמשגוח הבידוד כנדרש בתקנה 15(6).
(ב)
מותר להתקין תצוגת התראה מקבילה נוספת ליחידת ההתראה כאמור בתקנת משנה (א) במקום המאויש בקביעות.
(ג)
כל יחידת תצוגה תשולט באופן המצביע בבירור על המעגלים שבהם חלה תקלה.
17.
מפסק מגן במעגל סופי
(א)
מעגל סופי באתר רפואי מקבוצות 0 ו-1 המוזן בזינה בעלת הארקת שיטה (TN-C-S), (TN-S) או (TT) יוגן בהגנה נוספת באמצעות מפסק מגן.
(ב)
מעגל סופי באתר רפואי מקבוצה 2 המוזן בזינה בעלת הארקת שיטה כאמור בתקנת משנה (א), יוגן באמצעות מפסק מגן עבור מכשירים אלה בלבד:
(1)
מערכת רנטגן.
(2)
מכשיר שהספקו עולה על 5 קו"ט.
(3)
מכשיר לא רפואי.
(ג)
מפסק מגן המותקן באתר רפואי מקבוצות 1 או 2 יגן על מעגל סופי תלת מופעי אחד בלבד או על 3 מעגלים סופיים חד מופעיים לכל היותר.
(ד)
לכל מיטה, שולחן טיפולים וכדומה, באתר מקבוצה 1 יותקנו בתי תקע המוזנים ממעגלים סופיים ומוגנים באמצעות מפסקי מגן שונים.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (א) ו-(ב) מותר להזין מזינה בעלת הארקת שיטה וללא מפסק מנגן מכשיר ומנורות קבועים מסוג 2 או מכשירים ומנורות קבועים המותקנים בגובה העולה על 2.5 מטרים.
(ו)
למפסק מגן תהיה רגישות כמפורט להלן
¶
(1)
במעגלים לזרם עד 32 אמפר יהיה זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן לא יותר מאשר 0.034 אמפר.
(2)
במעגלים לזרם העולה על 32 אמפר יהיה זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן לא יותר מאר 0.3 אמפר.
(3)
במעגלים למכשירים בקבוצה 2 כמפורט בתקנת משנה (ב), יהיה זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן לא יותר מאשר 0.03 אמפר.
(ז)
מותקן בקו זינה מפסק מגן, יהיה זרם הפעלת מפסק המגן כזה שיובטח מדרג ההגנות (הסלקטיביות) בינו ובין מפסקי המגן המוזנים דרכו.
18.
בתי תקע באתר רפואי
(א)
כל בית תקע באתר רפואי יסומן בסימון אחיד, ברור ובר קיימא באופן אשר יאפשר זיהוי מקור זינתו.
דוד שמש
¶
כאן הייתי רוצה להתייחס. באופן אשר יאפשר זיהוי מספר המעגל במקור זינתו ולא מקור זינתו. מקור זינתו זה לוח חשמל ומספר המעגל במקור זינתו, זה צריך להיות המספר על אותו בית תקע. השינוי צריך להיות כאן: יאשר זיהוי מספר המעגל במקור זינתו.
אייל לב-ארי
¶
(ב)
בתי תקע באתרים רפואיים מקבוצה 2 שאינם ניזונים מזינה צפה ימוקמו מחוץ לסביבת המטופל, כך שניתן יהיה להבדיל ביניהם לבין בתי תקע הניזונים בזינה צפה.
(ג)
כל בית תקע או קבוצת בתי תקע המותקנים בסמיכות זה לזה והמוזנים בזינה צפה מאותו מעגל, יצוידו בנורת סימון מסוג דיודה פולטת אור (LED) או ניאון המעידה על קיום מתח.
היו"ר חיים כץ
¶
זה אותו הדבר. זה בדיוק אותו הדבר. חיישן זה גשש. אחר כך האקדמיה ללשון תתקן את זה. אנחנו מדברים על אותו הדבר.
אנחנו מצביעים על פרק ד'.
היו"ר חיים כץ
¶
זה חשוב, אבל יש את זה בהגדרות.
אנחנו מצביעים על פרק ד'.
ה צ ב ע ה
פרק ד' – אושר פה אחד
שגיאות הכתיב יתוקנו. יש שלוש שגיאות כתיב, כפי שצוין כאן, והן יתוקנו.
אייל לב-ארי
¶
פרק ה': הארקה (PE) והשוואת פוטנציאלים נוספת (PA)
19.
מוליך הארקה (PE)
(א)
מוליך הארקה יהיה מנחושת ומבודד, חתכו ובידודו של מוליך כאמור יהיו לפי תקנות הארקות. ואולם, חתך מוליך הארקה באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 לא יפחת מ-2.5 ממ"ר, למעט מוליך ההארקה לגופי תאורה המותקנים בגובה העולה על 2.5 מטרים שיכול שיהיה בחתך של 1.5 ממ"ר.
(ב)
כל מעגל יכלול מוליך הארקה משלו.
(ג)
באתר רפואי מקבוצה 2 לא תעלה התנגדות מוליך ההארקה, הנמדדת בין פס PE שבלוח הזינה ובין שפופרת ההארקה של בית תקע כלשהו או מכשיר קבוע כלשהו, על 0.2 אוהם. ההתנגדות תימדד כמפורט בתקנה 37(8).
(ד)
חיבור מוליך הארקה מהלוח אל כל אחד מאלה ייעשה לפי התקנה שצוינה לצדו:
(1)
שנאי לזינה צפה – תקנה 14.
(2)
תיבת ביניים – תקנה 22.
(3)
תעלת אספקה – תקנה 24.
(4)
קופסת בתי תקע – תקנה 25.
מוליך כאמור יהיה קצר, ככל האפשר, ונפרד לכל חיבור.
20.
השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) בקבוצות 1 ו-2
(א)
באתר רפואי מקבוצות 1 או 2 יותקן פס PA כמתואר באיורים מספר 9 ו-10 שבתוספת הראשונה. הפס יותקן באתר או קרוב ככל האפשר לאתר בתעלת אספקה כמפורט בתקנה 24 או בתיבת ביניים כמפורט בתקנה 22 או בלוח האתר. לכל אתר רפואי מקבוצה 2 יותקן פס משלו.
(ב)
הפס יהיה עשוי נחושת בחתך 6X4 מ"מ לפחות, יותקן בקרבת פס PE ויגושר אליו באמצעות מוליך יחיד מבודד בחתך 16 ממ"ר לפחות. הגישור כמור יהיה נוח לגישה וניתן לפירוק באמצעות כלים בלבד.
(ג)
קיימים בחדרים שונים מכשירי בדיקה ומעקב המשולבים באופן חשמלי בתפקודם הרפואי, יגושרו מערכות השוואת הפוטנציאלים המקומיות הנוספות (PA) של חדרים אלה באמצעות מוליכים מבודדים בחתך 16 ממ"ר לפחות.
(ד)
אל פס PA יחוברו, באמצעות מוליכי PA כנדרש בתקנה 21, כל פריטי הציוד שלהלן:
(1)
סיכוך חשמלי המשמש להגנה בפני הפרעות חשמליות כנדרש בתוספת הרביעית.
(2)
רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בתוספת החמישית, תוך שמירה על ערכי ההתנגדות כנדרש בתקנה 29(ב).
(3)
שולחן ניתוח ותאורת שולחן ניתוח.
(4)
מכשירים רפואיים חשמליים.
(5)
מכשירים חשמליים לא רפואיים כמותקנים, דרך קבע, בגובה הנמוך מ-2.5 מטרים מהרצפה.
(6)
חלקי מבנה מתכתיים ששטחם הנגיש עולה על 100 סמ"ר. ואולם אין צורך לחבר לפס PA גופי מתכת שההתנגדות בינם לבין ההארקה עולה על 2.5 מגה אוהם או המצויים מעבר לסביבת המטופל באתרים מקבוצה 1 או בחדרי דיאליזה ואנדוסקופיה.
(7)
צינורות מתכתיים.
(8)
בתי מחבר PA יחוברו לפס PA או לפס משותף PA/PE כנדרש בתקנת משנה (ה) ובתקנה 21(ד).
(ה)
באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 יותקנו, בקרבת מיטת המטופל, בתי מחבר PA המיועדים לחיבור מכשירי חשמל מיטלטלים או חלקי מתכת מיטלטלים לא חשמליים, לרבות מיטת המטופל.
(ו)
כמות בתי המחבר PA כאמור תהיה
¶
(1)
באתרים רפואיים מקבוצה 1 – אחד לכל מיטה לפחות.
(2)
באתרים רפואיים מקבוצה 2 – מחצית מספר בתי התקע ועוד אחד לכל מיטה לפחות.
21.
מוליך PA
(א)
מוליך PA יהיה שזור וגמיש בחתך 4 ממ"ר לפחות ובעל בידוד בצבע זהה למוליך הארקה. מוליכי PA יהיו קצרים ככל האפשר ונפרדים לכל פריט.
(ב)
המוליך יחובר לפס PA במהדק המיוחד לו ויסומן שיוכו. קצותיו יחוברו באמצעות נעל כבל עם אבטחה בפני התרופפות. חיבור בין המוליך לבין פריטים מאלומיניום או מסגסוגת אלומיניום ייעשה באמצעים נאותים למניעת שיתוך כמתואר באיור מספר 11 שבתוספת הראשונה.
(ג)
ההתנגדות החשמלית בין כל פריט המחובר לפס PA לבין הפס עצמו, לרבות התנגדות החיבורים, לא תעלה על 0.2 אוהם. המדידה תבוצע כמתואר בתקנה 39(ה), אך יכול שבאתרים רפואיים מקבוצה 1 תבוצע המדידה האמורה באמצעות מד-התנגדות בלבד.
22.
תיבת ביניים
(א)
התקנת תיבת ביניים באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 תהיה כמתואר באיורים מספר 12 עד 14 שבתוספת הראשונה. אם ערך ההתנגדות באתר מקבוצה 2 קבוצה מהנדרש בתקנה 19(ג), תותקן תיבת ביניים בסמוך לאתר או בתוכו. תיבה זו תכלול פס PE ופס PA וכל פס יהיה מנחושת בחתך 4X6 מ"מ לפחות.
(ב)
פס PE ופס PA שבתיבת הביניים יגושרו ביניהם באמצעות מוליך שחתכו 16 ממ"ר לפחות. גישור כאמור יהיה נוח לגישה וניתן לפירוק באמצעות כלים בלבד.
(ג)
פס PE שבתיבת הביניים יחובר לפס PE שבלוח המזין באמצעות מוליך הארקה (PE) מבודד בחתך 165 ממ"ר לפחות.
(ד)
מוליכי הזינה העוברים דרך תיבת הביניים יחוברו ביניהם כמתואר באיור 15 בתוספת הראשונה באופן זה:
(1)
מוליכי ההארקה שבתיבת הביניים יחוברו לפס PE.
(2)
מוליכים בכבל העובר דרך תיבת הביניים ייחתכו בתיבה ויחוברו להמשכם באמצעות מהדקים.
(3)
יכול שמוליכים מבודדים יעברו דרך תיבת הביניים ללא חיתוך.
(4)
המהדקים שבתיבה יהיו מסוג המתאים להתקנה על מסילה לפי תקן אירופאי EN50022, כמפורט בתוספת השלישית.
(5)
מהדסי מעגלים של זינות בעלות הארקת שיטה TN-S או TT יופרדו באופן פיזי וחזותי ממהדקים המשמשים מעגלים של זינה צפהף
(6)
כל קצה מוליך בתיבת הביניים, לרבות מוליך הארקה ומוליך PA יסומן לפי שיוכו.
(ה)
אם לא ניתן להשיג את ההתנגדות המרבית של 0.2 אוהם, כנדרש בתקנה 19(ג), באמצעות תיבת ביניים אחת, מותר להתקין תיבות ביניים נוספות ובלבד שכל פס PE שלהן יחובר ישירות לפס PE שבלוח.
(ו)
אל פס PA שבתיבת הביניים יחוברו הפריטים המפורטים בתקנה 20(ד).
(ז)
תעלת אספקה כאמור בתקנה 24 יכול שתשמש תיבת ביניים.
(ח)
יכול שבתעלת אספקה יותקן פס PE/PA משותף כמתואר באיור 10 שבתוספת הראשונה.
(ט)
תיבת הביניים תסומן בשלט "PA-PE" באותיות בגודל 10 מ"מ לפחות. עבור תיבות בינים שאינן גלויות לעין יותקן שלט נוסף המציין את מקומן.
היו"ר חיים כץ
¶
הערות לפרק ה'. אין. אנחנו מצביעים על פרק ה'.
ה צ ב ע ה
פרק ה' – אושר פה אחד
כל חברי הכנסת שנמצאים כאן תמכו באישור פרק ה' ואנחנו עוברים לפרק ו'.
אייל לב-ארי
¶
פרק ו': ציוד חשמלי
23.
סימון אבזר
בית תקע, מפסק או נורת סימון באתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2 יסומנו באופן בולט לעין, ברור ובר-קיימא שיאפשר זיהוי נמספר השנאי בזינה צפה, מספר המעגל ומקור הגיבוי.
24.
תעלת אספקה
(א)
תעלת אספקה יכול שתכלול גם צנרת לאספקת גזים ונוזלים רפואיים, מתקנים לתקשורת, להעברת נתונים וכיוצא באלה. התיול למתח נמוך ימוקם בחלק העליון של התעלה והצנרת לגזים ולנוזלים תמוקם בחלק התחתון.
(ב)
מוליכי חשמל וכבלים יעוגנו באון נאות בכניסתם לתעלת אספקה.
(ג)
מרחקי אוויר, מרחקי זחילה ומרוחים יתאימו לנדרש בתקן ישראלי ת"י 422 – מרחקי אוויר, מרחקי זחילה ומרוחי התקנה בציוד חשמלי לעניין סביבה "C" לפחות כמוגדר בתקן האמור.
(ד)
הסרת כיסוי גישה לחלקים חיים תהיה אפשרית רק באמצעות שימוש בכלי.
(ה)
כיסוי שעליו מותקן ציוד חשמלי יתוכנן וייבנה כך שלא יהיה תלוי, לאחר פתיחתו, על מוליך כלשהו.
(ו)
לא יהיו פתחים בדופן עליונה של תעלת אספקה.
(ז)
בתעלת אספקה יותקן פס PE/PA מנחושת בחתך 4X6 מ"מ לפחות שיחוברו אליו, באמצעות מוליך מנחושת ובעל בידוד בצבע הזהה למוליך הארקה:
(1)
כל מהדסי הארקה (PE) של בתי תקע המותקנים בתעלה כשחתך המוליך האמור הוא 2.5 ממ"ר לפחות.
(2)
כל מהדקי בית המחבר להשוואת פוטנציאלים מקומית, כשחתך המוליך האמור הוא 4 ממ"ר לפחות.
(3)
מעטפת התעלה, לרבות כל קטע של הכיסוי החזיתי, כשחתך המוליך האמור הוא 4 ממ"ר לפחות.
(4)
מוליכים נוספים להשוואת פוטנציאלים מקומית כאמור בתקנה 20(ד).
(ח)
ההתנגדות בין מהדק הכניסה לתעלה של מוליך PE ובין כל מגעת הארקה של בית תקע כלשהו או של חלק מתכתי נגיש כלשהו, לא תעלה על 0.2 אוהם. מדידת ההתנגדות תיעשה כמתואר בתקנה 37(8).
(ט)
התיול בתעלה ייעשה באמצעות כבל או פתיל.
(י)
מערכת חשמל במתח נמוך בתוך תעלה תופרד ממערכות אחרות, לרבות ממערכות למתח נמוך מאוד, וכן מצינורות לגזים ולנוזלים רפואיים. ההפרדה יכול שתהיה באמצעות מחיצה מתכתית מוארקת או מבודדת וכבה מאליה, כמתואר באיורים נמספר 15 ו-16 שבתוספת הראשונה.
(יא)
מהדסי מעגלים של רשת בעלת הארקת שיטת TN-C-S, TN-S או TT, יופרדו הפרדה פיזית וחזותית ממהדקים השייכים לזינה צפה.
(יב)
חיבור תעלת אספקה ללוח יכלול מוליך הארקה לכל מעגל. המוליך יחובר בלוח לפס PE מצד אחד ולפס PE/PA שבתעלת האספקה מצדו השני. בנוסף, יותקן מוליך PE מבודד בחתך 16 ממ"ר נחושת לפחות, אשר יחבר בין פס PE שבלוח לבין פס PE/PA שבתעלת האספקה כמתואר באיור מספר 10 שבתוספת הראשונה.
(יג)
בית תקע או מפסק יוגן בפני מגע מקרי בחלק חי כלשהו.
25.
קופסת בתי תקע
(א)
קופסת בתי תקע תכלול עד שישה בתי שתקע וכן בתי מחבר PA כנדרש בתקנה 20(ד)
(ב)
בקופסת בתי תקע יתקיימו דרישות תקנה 24(ב) עד (ח), למעט תקנת משנה (ז)(4) בה.
(ג)
חיבור קופסת בתי תקע ללוח יכלול מוליך הארקה לכל מעגל. המוליך יחובר בלוח לפס PE מצד אחד ולפס משותף PE/PA שבקופסת בתי תקע מצדו השני. בנוסף יותקן מוליך PE מבודד בחתך 6 ממ"ר נחושת לפחות, שיחבר בין פס PE הקרוב לבין פס PE/PA שבקופסת בתי תקע, כמתואר באיור מספר 17 שבתוספת הראשונה.
(ד)
קופסה כאמור לא תהיה מוזנת בשיטת אספקה מוארקת ובזינה צפה גם יחד.
(ה)
בית תקע או מפסק יוגן בפני מגע מקרי בחלק חי כלשהו.
26.
מהדק במתקן
(א)
מהדר ומוליך חי המחובר אליו ימוקמו באופן שיימנע מגע מקרי בינם ובין חלק מתכתי נגיש. לצורך זה ניתן להשתמש באמצעים כגון צינורית מבדדת או מחיצה מבדדת.
(ב)
לא יולחם קצה של מוליך גמיש.
(ג)
לא יחוברו נחושת ואלומיניום או סגסוגת אלומיניום בחיבור ישיר אלא בחיבור ביניים, כמתואר באיור מספר 11 שבתוספת הראשונה.
27.
מחברי PA להשוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA)
(א)
מחבר PA ובית מחבר PA להשוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) יתאימו לתקן DIN 42 801 כמתואר באיורים מספר 18 ו-19 שבתוספת הראשונה.
(ב)
בבתי מחבר PA יתקיימו כל אלה:
(1)
הם יסומנו בצהוב וירוק לסירוגין.
(2)
לכל פין בבית מחבר PA יחובר מחבר אחד בלבד.
(3)
יכול שיותקנו מספר בתי מחבר PA באבזר התקנה משותף.
(4)
פין של בית מחבר PA לא יבלוט מעל משטח ההתקנה.
(ג)
במחברי PA יתקיימו כל אלה
¶
(1)
מבנה המחבר לא יאפשר את שליפתו כתוצאה ממשיכת המוליך.
(2)
המחבר יאפשר חיבור של מוליך נחושת יחיד גמיש במיוחד בחתך של 4 או 6 ממ"ר.
(3)
חיבור המוליך האמור למחבר ייעשה בלחיצה בלבד.
היו"ר חיים כץ
¶
בסדר. נוסיף את זה.
אנחנו מצביעים על פרק ו'.
ה צ ב ע ה
פרק ו' – אושר פה אחד
כל חברי הכנסת שנמצאים כאן אישרו את פרק ו' ועכשיו מספר חברי הכנסת הוכפל מאחר שחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס הצטרפה אלינו.
חברתי תנהל את הישיבה. תודה רבה.
על הקטע שאישרנו והוא במחלוקת נקיים דיון נוסף כי יש התנגדויות.
חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס מחליפה את היושב ראש בניהול הישיבה
אייל לב-ארי
¶
פרק ז': מניעת סכנות והפרעות
28.
הגנה בפני רטיבות, אבק, התפוצצות ושריפה
(א)
ציוד חשמלי קבוע המותקן על משטח המיועד לשטיפה יהיה מוגן בפני רטיבות ואבק בדרגת הגנה IP55 לפחות.
(ב)
אזורי סכנת התפוצצות או שריפה יוגדרו לפי תקן ישראלי ת"י 60079 חלק 10 – "ציוד חשמלי לשימוש באטמוספרות נפיצות של גזים", "מיון אזורים מסוכנים". אזורי סכנה מתוארים באיור מספר 20 שבתוספת הראשונה כמפורט להלן:
(1)
תחום "G" – מרחק של 5 ס"מ סביב מערכת המיועדת להולכה ולשימוש בגזים רפואיים העלולים לגרום לתערובות נפיצות.
(2)
תחום "M" – התחום שבו עלולה להיווצר תערובת נפיצה כתוצאה מהימצאות חומרי אלחוש, חיטוי וניקוי עור. תחום זה כולל את המרחב, בצורת פירמידה קטומה, מתחת לשולחן הניתוח ובזווית של 60 מעלות למטה מהקו האופקי וכן את המרחב בטוח של עד 25 ס"מ שמסביב לתחום "G", ואולם תחום כאמור לא ייחשב למסוכן אם היו בו לפחות 15 החלפות אוויר מהחוץ בשעה.
(ג)
ציוד חשמלי המשמש בתחומים "G" ו-"M" יתאים לתקן ישראלי ת"י 60601 – "בטיחות ציוד חשמלי לשימוש רפואי".
(ד)
ציוד חשמלי שאינו מסוג APG או AP ימוקם במרחק העולה על 20 ס"מ ממוצאי גזים דליקים ולא בכיוון זרימתם.
(ה)
ציוד שעלול להיווצר בו ניצוץ, ימוקם באופן שהמרחק בינו ובין מוצר גז מגביר בעירה, כגון חמצן N20 (גז צחוק), לא יפחת מ-20 ס"מ ולא בכיוון זרימת הגז.
29.
מניעת הצטברות מטען חשמל סטטי
(א)
באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 יש למנוע היווצרות חשמל סטטי באחד או יותר מאמצעים אלה:
(1)
שמירה על לוחות יחסית של האוויר העולה על 50 אחוזים.
(2)
התקנת רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בתוספת החמישית.
(ב)
ערכי ההתנגדות החשמלית בין נקודה כלשהי של רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בסעיפים 1(א)(4) ו-(ב) בתוספת החמישית לבין פס PA יהיו לא יותר מ-1 מגה אוהם ולא פחות מ-10 קילו אוהם. מדידת ההתנגדות תבוצע כמפורט בתקנה 37(9).
30.
מניעת הפרעות חשמליות
באתרים רפואיים שמבוצעות בהם מדידות של ביו פוטנציאלים כגון חדרי ECG, EEG, EMG, חדרי אבחון מיוחדים או טיפול נמרץ, חדרי צנתור וחדרי ניתוח, יינקטו אמצעים למניעה או להקטנה משמעותית של הפרעות חשמליות או מגנטיות כנדרש בתוספת הרביעית.
31.
רמה מרבית מותרת של שדות מגנטיים
(א)
עוצמת השטף המגנטי (B) בתדר של 50 הרץ במקום שמבוצעת בו מדידה של -
(1)
"ביו פוטנציאלים נמוכים ביותר" לא תעלה על – נוסחה – כנדרש בתוספת הרביעית.
(2)
"ביו פוטנציאלים נמוכים" לא תעלה על – נוסחה – כנדרש בתוספת הרביעית.
ב)
מדידה כמור בתקנת משנה (א) תבוצע כמפורט בתקנה 37(13).
(ג)
בתקנה זו, TESLA = T
- יחידת מידה של עוצמת השטף המגנטי.
אייל לב-ארי
¶
פרק ח' – זינות חלופיות למתקנים או מכשירים חיוניים
32.
מתקנים או מכשירים חיוניים
(א)
מתקנים מסוימים יוזנו באספקה חלופית תוך 15 שניות מכשל באספקה. הפעלת האספקה החלופית תהיה אוטומטית ותאפשר הזנה למשך 24 שעות רצופות לפחות, ואלה המתקנים:
דוד שמש
¶
אם אפשר לתקן ובמקום 15 שניות להעלות ל-20 שניות. אני מדבר על סעיף 32(א). יש גנרטורים שלא מתעוררים תוך 15 שניות.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס
¶
אני מבינה שאין על זה הסכמה. אנחנו נכתוב את ההערה ולא נצביע על כך עד שתהיה הסכמה. סעיף 32 לא מאושר. אל תקרא אותו.
אייל לב-ארי
¶
33.
דרישות לגבי מקורות לזינה חלופית
(א)
מידע חזותי על מקור הזינה יוצג בקביעות במקום המאויש.
(ב)
בעת תקלה במערכת החלפה אוטומטית או בגנרטור תינתן, במקום המאויש בקביעות, התראה חזותית וקולית הניתנת להשתקה.
(ג)
מדרג ההגנות בפני זרמי קצר (סלקטיביות) תקבע לגבי זינה ממקור האספקה הראשי בהתבסס על המאפיינים של מקור הזינה החלופית.
(ד)
גבולות השינויים המותרים בזינה החלופית למכשירים חיוניים המפורטים בתקנה 32 לא יחרגו מהערכים הנקובים ביותר מאשר 10 אחוזים למתח ו-4 אחוזים לתדר.
(ה)
באתר רפואי שניזון מיותר גנרטור אחד לשם זינה חלופית, יותנעו מנועי כל הגנראטורים בו זמנית במקרה של כשל באספקה.
(ו)
מערכת חלופית שמורכבת משני גנרטורים מסונכרנים, או יותר, ניתן לראות כהזנה חלופית כפולה בתנאי שיתקיימו בה כל התנאים שלהלן"
(1)
אפשרות פעולה עצמאית של כל גנרטור בנפרד.
(2)
התקנת הגנה בפני הספק חוזר.
(3)
מערכת לקיזוז הדדי בין שני הגנראטורים של עומס אקטיבי וריאקטיבי.
(4)
קיימת מערכת להשלת עומסים, במקרה של תקלה בגנרטור אחד, שתפעל תוך זמן המבטיח המשך פעולה רציפה של הגנרטור התקין או שבמקום מערכת ההשלה האמורה יוכל כל אחד מהגנראטורים לשאת את מלוא העומס.
34.
גנרטורים כמקור לשינה חלופית
על גנרטורים חלופיים יחולו תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך) התשמ"ז-1987 ובנוסף יקוימו כל הדרישות האלה:
(1)
במנוע של גנרטור הטעון קירור על ידי נוזל – תהיה מערכת הקירור במעגל סגור.
(2)
תינתן התראה כאשר כמות הדלק תרד אל מתחת לכמות הדרושה לפעולה של עשר שעות.
(3)
כמות הדלק הכללית במכלים תאפשר את הפעלת כל הגנראטורים במשך 24 שעות לפחות.
(4)
אמצעי ההתנעה יאפשרו שלוש התנעות רצופות לפחות, ויחזרו למצב פעולה מלא תוך שש שעות לכל היותר.
(5)
לצורך התנעת גנרטור יש להשתמש במצברים נייחים מסוג עופרת חומצה המיועדים לכך.
35.
מצברים כמקור לזינה חלופית
(א)
מצברים המשמשים, בין במישרין ובין באמצעות מערכת על-פסק, מקור לזינה חלופית יהיו נייחים, מסוג עופרת וחומצה ובעלי משטחי לוחות עופרת גדולים או מסוג ניקל וקדמיום או מסוג אחר שווה ערך למצברים האמורים. למטרה זו אין להשתמש במצברים המיועדים להתנעת מנועי שריפה פנימית, כגון של כלי רכב.
(ב)
טעינת המצברים תבוצע באמצעות מטען אוטומטי, שיטען את המצברים ממצב פירוק למצב טעינה מלאה תוך שש שעות. בגמר הטעינה יעבור המטען למצב של טעינת ציפה.
(ג)
המצברים יותקנו ויאווררו כך שתמנע הצטברות של גזים וטמפרטורה גבוהה באופן חריג.
אורי כהן
¶
לגבי סעיף 32(א). ה-15 שניות האלה נלקחו מהתקינה הבין לאומית ונמצאים בתקן IC ובתקינה האירופאית. הם עובדים בלי בעיות כבר הרבה שנים בכל בתי החולים והמרפאות לא ידוע על בעיה בעניין הזה. יש טכנולוגיה שאפשר לעשות את זה וזאת לא בעיה.
איגור סטפנסקי
¶
כמו שאמרתי, בהכנת התקנות, כל מיני תקנות וגם תקנות אתרים רפואיים, אנחנו משתמשים על סמך ה-IC ועל סמך התקנים הבין לאומיים. אני מציע שזה יישאר כפי שאמר היועץ שלנו, יישארו 15 השניות ואני מציע לקרוא את סעיף 32.
איגור סטפנסקי
¶
בדרך כלל התקנות דורשות את המינימום הנדרש. כל גוף יכול להחמיר את התקנות לפי הדרישות שלו. האתרים הרפואיים לא שייכים רק לבתי החולים אלא גם לקופות חולים יש אתרים רפואיים. לגופו של עניין, אם בבית החולים רוצים שזה יהיה 72 שעות, בבקשה, הם יכולים לדרוש את זה, אבל בתקנות אנחנו רו צים 24 שעות כי זה מספיק.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס
¶
אנחנו נשאיר פתוח את סעיף 34 כי אני מבינה שזה יותר עניין מקצועי. אנחנו נבדוק את התקנות לשעת חירום באותו נושא. אנחנו לא נצביע על סעיף 34.
דוד שמש
¶
כאן לא מדובר על מקרה חירום אלא מדובר על מקרה שכיח, רגיל ויום יומי. אם יש איזושהי תקנה חריגה למקרה חירום, תגידו.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס
¶
אנחנו נשאיר את זה. תשבו על זה ביניכם ותגיעו להסכמה. אנחנו חוזרים לסעיף 32 אותו נקריא.
אייל לב-ארי
¶
32.
מתקנים או מכשירים חיוניים
(א)
מתקנים מסוימים יוזנו באספקה חלופית תוך 15 שניות מכשל באספקה. הפעלת האספקה החלופית תהיה אוטומטית ותאפשר הזנה למשך 24 שעות רצופות לפחות, ואלה המתקנים:
(1)
תאורת מעברים, חדרי מדרגות, מסדרונות ודרכים בבית החולים המקשרים אל מגורי הצוות הרפואי.
(2)
שלטי סימון להתמצאות.
(3)
חלק מהתאורה ובתי התקע בחדרים של אתרים מקבוצה 1 ובמתקנים המיועדים להפעלתו הסדירה של בית החולים, לרבות משטחי פריקת אלונקות מהאמבולנסים. רמת התאורה תהיה בעוצמה של 20 אחוזים לפחות מהמתוכנן לגבי אותו מקום בזינה רגילה.
(4)
כל מעגלי התאורה וכל המעגלים המיועדים לזינת מכשירים רפואיים חשמליים באתרים רפואיים מקבוצה 2, לרבות מטען של מנורת שולחן ניתוח.
(5)
מעגלים חשמליים המשמשים לפיקוד, בקרה והפעלה של מערכות עזר חיוניות כגון: גזים רפואיים, ריק (ואקום), אוויר דחוס ומערכות להחלפת אוויר במקומות שקיימת בהם סכנה של ריכוז יתר של גזים.
(6)
ציוד מעבדה חיוני ומכשירים רפואיים חיוניים לפי קביעת מפעיל האתר.
אייל לב-ארי
¶
בסדר.
(7)
מעליות המשמשות להעברת מטופלים.
(8)
מערכות התראה, אזעקה ואיתות כגון גילוי וכיבוי אש, כריזה וקריאת אחות.
(9)
תאורת אזהרה ומנחתי מסוקים.
(10)
תאורה וציוד חיוני המיועד להפעלה בשעת חירום או פיגוע המוני, כגון חדרי רנטגן טראומה, טומוגרף ממוחשב וטיפול בנפגעי אב"כ.
(11)
משאבות דלק לגנראטורים.
(12)
מתקני בטיחות כגון משאבות לכיבוי אש, מפוחים ליניקת עשן ומשאבות ניקוז חיוניות.
(13)
מערכת אל פסק ומטענים למצברי הפעלת הגנרטור.
(14)
לאחר זינת כל המכשירים המפורטים בתקנת משנה (א) ולאחר התייצבות מערכת האספקה החלופית יכול שמכשירים נוספים יתחברו באופן אוטומטי לפי ההספק המצוי.
(ג)
למכשירים רפואיים המחייבים זינה מרשת צפה הצריכים להמשיך לפעול גם במקרה של כשל באספקה החופית הראשונה תותקן אספקה חלופית נוספת על האמור בתקנת משנה (א) באמצעות גנרטור נוסף או מערכת אלך פסק שתזין את המכשירים האמורים תוך חמש שניות מן הכשל באספקה החלופית, למשך שלוש שעות לפחות.
(ד)
למנורת שולחן ניתוח יהיה מקור אספקה חלופי נוסף על האמור בתקנת משנה (א)(4) שיזין אותה תוך 0.5 שניות למשך שלוש שעות לפחות המתואר באיור מספר 2 שבתוספת הראשונה.
(ה)
לזינת מנורת שולחן הניתוח כנדרש בתקנת משנה (ד) מותר להשתמש בספקה החלופית הנוספת לפי תקנת משנה (ג) אם זו נכנסת לפעולה תוך 0.5 שניות כמתואר באיור 3 שבתוספת הראשונה.
(ו)
לאחר שאספקת החשמל שבה למצב קין ויציב למשך שישים שניות לפחות תוחזר אליה הזנת המתקנים שהועברו לאספקות חלופיות.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס
¶
אם אין הערות לגבי הסעיף, אנחנו מצביעים על פרק ח' פרט לסעיף 34, עד שיגיעו להסדר לגביו.
ה צ ב ע ה
פרק ח' – אושר פה אחד
בזה אנחנו חותמים את הדיון.
אני אקריא את מה אישרנו עד עתה.
אישרנו עד פרק ח' ובכלל, פרט לסעיף 4(ב) בפרק ב' ופרט לפרק ח', סעיף 34.
אנחנו נמשיך בישיבה הבאה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:40