PAGE
8
ועדת הכלכלה

16.11.11


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן
מושב רביעי









פרוטוקול מס' 660

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ט מרחשוון התשע"ב (16 בנובמבר 2011), שעה 10:30

הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011 - בקשה לדיון מחדש, מאת חה"כ נחמן שי, יואל חסון ואיתן כבל, לתוספת להצעת החוק בנושא דחיית מועד תשלום לבעל זכיון לשידורי טלוויזיה

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

נינו אבסדזה

דוד אזולאי

רוברט טיבייב

איתן כבל

אלכס מילר

חמד עמאר

עמיר פרץ

נחמן שי

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

עפר מרגלית, רפרנט תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

דנה נויפלד, משרד המשפטים

יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10

מנשה סמירה, מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עידית צ'רנוביץ, סמנכ"ל רדיו, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

נעה אלפנט-לפלר, ראש תחום תכנון ופיתוח, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניר שוויקי, ראש תחום כספים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

הילה שמיר, יועמ"ש, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיטל שגב, דוברת, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניצן חן, יו"ר מנהלת הסדרת השידורים לציבור, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

מיכל רפאלי -כדורי, סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

עידן אור, מנכ"ל אקט איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

עפרה אייבר, איגוד קידום יצירה ישראלית, איגוד הבמאים והתסריטאים

נגה בריינס, אחראית על קידום מעמד העורך, איגוד עורכי הקול והתמונה

אתי בנדלר




אלקנה אפרתי

לאה ורון

הדס צנוירט


הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011 - בקשה לדיון מחדש, מאת חה"כ נחמן שי, יואל חסון ואיתן כבל, לתוספת להצעת החוק בנושא דחיית מועד תשלום לבעל זכיון לשידורי טלוויזיה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו ממשיכים בסדרת הדיונים בעניין בקשת ערוץ 10, שהובאה על-ידי חברת הכנסת נינו אבסדזה, לדחות את תשלום החובות שחייב ערוץ 10 על-פי חוק, הרשות השנייה, למדינת ישראל. בפעם האחרונה שנתכנסנו והכרענו, הבקשה נדחתה ברוב גדול על-ידי חברי ועדת הכלכלה. הוגשה בקשה לדיון מחדש על-ידי חברי הכנסת איתן כבל, יוליה שמאלוב-ברקוביץ ואחרים בעניין הזה, והיום היו אמורים להיות דיון והצבעה והכרעה בעניין.


ברגע שהיינו מכריעים ברביזיה, זה היה סותם את הגולל על כל ניסיון– לא רק על ניסיון של ערוץ 10 לדחות את כל חובותיו; גם אם היה מגיע מחר עם הצעת פשרה אחרת, והיה אומר: אני מוכן לשלם 99 אחוזים מחובותיי היום, תדחו לי רק אחוז – הוועדה כבר לא היתה מוסמכת לדון בכך, ולו מהטעם הפרוצדוראלי, ולכן קיבלנו החלטה אתמול, ובעקבות בקשה מיוחדת, שהציג מנכ"ל ערוץ 10 בפניי בכתב ובעל-פה, ועל-פי בקשתו, ביקש שפרטי הבקשה והעובדות שהציג בפניי לא ייחשפו, שלא לפגום בתהליך שמתנהל כרגע, אבל הדברים היו נשמעים, מבחינתי, מספיק סבירים כדי לדחות את ההצבעה, ולאפשר לתת מנת חמצן נוספת לערוץ 10, ולנסות להשיג פתרון למצוקה הכספית שלו, הן בשביל המרחב החדשותי התקשורתי במדינת ישראל, הן בשביל פרנסתם של העובדים, אבל ממש לא בשביל בעלי המניות, שזונחים את הערוץ בשעה מאוד קשה ולא פשוטה, עד כי לא ברור לי, מי רוצה בסגירת ערוץ 10, כי בעלי המניות, שאמורים לדאוג כמו אבא ואמא לחברה שבבעלותם, מגלים חוסר אכפתיות מקומם.

אם בעלי המניות רוצים לסגור, יש סיבה לכולנו לדאוג שזה ייפתח.

לכן ההחלטה היא לפנים משורת הדין ולפנים משורת הסדר. לא יהיה עוד הרבה זמן, כלומר אנחנו דוחים את זה מהיום, מאחר שהיום-מחר יש תהליך שאמור להסתיים, שהוצג בפניי על-ידי מנכ"ל ערוץ 10, ואני סומך עליו, שהדברים נכונים וברי סיכוי.

אנחנו עכשיו מועדון ויכוחים?

לא. תוצג הבקשה לדיון מחדש.

אני שמח.

מאחר שזמן ועדת הכלכלה הוא זמן יקר מאוד, והקצינו לכך את הזמן, אנחנו רוצים למצות את הדיון בבקשה לדיון מחדש, את הנימוקים לבקשה, ואם ניפגש בימים ראשון, שני, שלישי, רביעי או חמישי הבא, אז נצביע, ולא צריך עוד לבזבז זמן על העניין, בתקווה שעד אז יימצא פתרון, מה עוד שהאופוזיציה דאגה להגיש את אותה בקשה כהצעת חוק פרטית, שתידון בוועדת שרים לחקיקה ביום ראשון. יכול להיות שוועדת שרים לחקיקה ביום ראשון תאשר את הצעת החוק, ואז נפטרנו מכל הסרבול הזה ומיציר הכלאיים שיצרנו, כדי לנסות לעזור לערוץ 10, והכנסנו לחוק ה-DTT את הבקשה של ערוץ 10, שהרי אין קשר בין הדברים, למעט מצב החירום, שאנחנו מנסים להתחשב בכל דרך בערוץ 10. הרי אין היגיון לדון בבקשה הזאת במסגרת החוק הזה – הביעה זאת היועצת המשפטית לוועדה, אבל המצב הוא לא מצב רגיל ונורמלי, ולכן התקדמנו במסלול שהוא לא מסלול רגיל ונורמלי. יציג את הנימוקים ראשון חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה, לבקשה לדיון מחדש.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני מעריך את כל התהליך ואת כל המעורבות שלך בעניין. אני יודע מה אתה עושה, מה אתה עובר, ואני מחזיק לך אצבעות. אני שמח שזה אתה כאן בראש השולחן כדי לנהל את הדיון הזה. זה דיון שהוא אמור להיות מעל הפוליטיקה, אבל יש בו המון אמוציות פוליטיות. אי-אפשר להתעלם מכך. מה שעשינו עם הרביזיה, והמהלך שהוביל אותי להגיש את הרביזיה, ואף אחד לא ביקש את זה ממני; אף אחד לא פנה אלי, לא מערוץ 10, ולא לוביסטים – נראה לי לפתע דבר מוטרף, שהיתה פגישה, הצביעו, המשיכו, ולא מבינים שבשלב מסוים אין דרך חזרה. והרמתי טלפון ליועצת המשפטית, לראות אם עדיין עומדת לי הזכות להגיש רביזיה, כי לא יכולתי להיות באותו דיון.


הכוונה בהגשת הרביזיה, ולאחר מכן בבקשה לא להצביע היום וכן לדבר על זה, זה כדי שאולי המשפט: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה", יתפוס מקום מרכזי אצל בעלי הערוץ, מצד אחד, ומצד שני, זה לא הרגולציה, זה כמו המדינה, זה כמו מי שאמון להתנהג קצת בלב רחב.


אני מוכרח לומר כאן את מה שאמרתי לך, והזכיר לי את זה יורם מוקדי, ואני אומר את זה גם למנכ"ל ערוץ 10 – זה כתוב בפרוטוקול – אני סברתי כבר אז, כשהערוץ הוקם, שבמבנה העסקי שלו הוא ימצא עצמו שנה אחר שנה אצלנו בבקשות מהסוג הזה. זה כתוב בפרוטוקול, ואני אומר את זה לא כדי להזכיר נשכחות, אלא כדי לומר שגודל האחריות היא עליכם לא פחות מאשר עלינו. אני כאן כדי להילחם על זכותכם, ואני אומר את זה קודם כל כאזרח אבל גם כשליח ציבור. אנחנו רוצים למצות את כל הנדרש. ערוץ 10 חייב להמשיך ולשדר, כי אם תהיה שקופית על המסך – אני לא יודע לאן השוק הזה הולך, שגם כך נמצא במשבר.


אני מציע לכל חברינו, אדוני היושב-ראש, וגם לך, שנביט על כל שוק התקשורת, ובכללם בערוץ 10, בעין יותר פקוחה ובלב יותר פתוח.

תודה. בהמשך לדבריך אני חייב להעיר, שגם אם הבקשה של ערוץ 10 היתה מאושרת, או תאושר בהמשך – ערוץ שמתנהל מדי שנה תחת ידם של הפוליטיקאים, בין אם זה שרים, בין אם זה חברי כנסת, וצריך את טובתם ומבקש את עזרתם, גם הוא לא יהיה עצמאי; גם אם עכשיו נעזור לו, אנחנו לא מייצרים ערוץ עצמאי, אלא ערוץ שכל הזמן חי תחת אי-ודאות, ותמיד זקוק לרצונו הטוב של הדרג הפוליטי והפרלמנטרי, ולכן חשוב שכל כלי תקשורת יהיה עצמאי מבחינה כלכלית, לא רק מבחינה חדשותית ולא רק מבחינה תוכנית; העצמאות והאיתנות הפיננסית שלו היא קודם כל תשרת את התקשורת האמיתית, שתקשורת יכולה להיות חוקרת ואובייקטיבית וכל מה שאנו רוצים, שכך תיראה התקשורת, ולכן גם אם נצליח להגיע לפתרון, שיאפשר לערוץ 10 לצלוח את המשבר הזה, לא יצרנו פלטפורמה שמאפשרת תקשורת כמו שאנחנו רוצים אותה; אנו מייצרים ערוץ לא עצמאי עד כדי נכות מסוימת. חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה.

אבל תראה, כשהוא נכה, איך הוא פועל. תאר לעצמך, אם הוא היה בריא.

אנחנו רוצים אותו בריא.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, אני מברך את חברי איתן כבל על ההחלטה לבקש רביזיה, אבל אני בהחלט מסכים לדעתך, שסכנה גדולה, שהערוץ יהיה תלוי בחסדיהם של הפוליטיקאים, כלומר אם היה לנו שר אוצר - - -, היה יכול לנצל את המצב, והיינו מחר חושדים, ששר אוצר מקבל - אם הוא היה הולך לקראתם והיה מקבל מחר אייטם טוב, היינו אומרים שיש קשר, גם אם לא היה קשר, לכן העמדה שלך, שהערוץ חייב להיות עצמאי לחלוטין.

אנחנו באים כאן לא כקואליציה ולא כאופוזיציה. אנחנו באים כמי שחרדים לדינמיקה שפוגעת ומחלישה את עצמאות התקשורת בישראל בכלל. מה שכן, אנחנו באמת חובטים בערוץ 10 בלי רחמים, אבל גם אתה כיושב-ראש, גם אחרים צריכים להדגיש את העובדה, לפחות לפי מה שתיאר כאן מנכ"ל ערוץ 10 בישיבה הקודמת, שהרצון שלו לפרוס את החוב – אל"ף, הוא לא ביקש שיוותרו לו על עלויות הכסף, הריבית שהוא צריך לשלם – אמר שישלם. דבר שני, הוא קושר את זה ברשיונות-זיכיונות, כי התהליך של הרשיונות-זיכיונות היה אמור להסתיים בשנה זו, והוא נדחה לשנה שלמה, כך לפחות לפי התיאור העסקי של ערוץ 10, לכן גם כשאנו תוקפים את הערוץ בהתנהלותו הכלכלית, לפחות בהיגיון שהציגו כאן, יש לו נסיבות מקלות, שאנחנו כאנשי ציבור לא יכולים לומר שעושים מאתנו צחוק, כמו שאמרו חברי כנסת – באים כל פעם לבקש, אבל יש פה דברים שקבענו, תאריכים שקבענו לגבי רשיונות-זיכיונות, וזה לא מתקיים, לכן אם נקשור את זה, גם אנחנו נצא כמי שעושים מלאכתם נאמנה.

אל"ף, לא תקפתי את ההתנהלות הפיננסית של ערוץ 10. אני אומר - יכול להיות שהבעיה בכלל, שערוצי התקשורת פועלים במציאות בלתי-אפשרית מבחינה עסקית, ויש ערוץ שמצליח להתמודד אולי טיפה יותר בהצלחה, ולהיות טיפה עם הראש מעל המים. יכול להיות שהמציאות מאוד בעייתית, ואת זה יש לבחון.


חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, שהוא גם ממציעי הבקשה לדיון מחדש, בבקשה.

בוקר טוב. יש פה דרמה, בכל הבניין הזה היום, שכולה עוסקת בהתנהלות המכוערת של הקואליציה ושל נציגיה, שהכריזו מלחמה על כמה מאבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית – כל פעם זה בצורה אחרת, אבל המכנה המשותף הוא ברור והוא בולט, ואני שמח שלא מכחישים אותו – לא יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, וגם כרמל ייאלץ להסכים בסוף, שיש פה מתקפה מתוכננת – זה לא מקרי, למרות שלא תמיד רואים דרך הפרטים את התמונה הכוללת, אז אני מציע לראות את התמונה הכוללת.


התמונה הכוללת היא שרוצים לסתום פיות ולהחליש את הדיון הציבורי דרך ביטולם של כלי תקשורת או הסטתם לעניין העיקרי - מה שהיה בוועדת ביקורת המדינה עכשיו, בדיוק מרכיב בתוך הסיפור הזה. מי שסותם את הפה לחברת החדשות של ערוץ 10, פותח את הפתח גם ללחצים כלכליים על ערוץ 10 וגם לסגירת הערוץ, ומי שפה בוועדה הזו היה, ולקח את הסמכויות הכספיות מהרשות השנייה לפני כמה חודשים, והכול נראה תמים וטכני, והכול אמר – נעביר את זה לאוצר, הם יודעים לעשות את זה יותר טוב - ביום שזה הגיע לאוצר, זה היה תחילת התהליך, שהיום כולנו עולים לרגל למשרד האוצר, לבקש ממנו חסד ורחמים, ואם זה היה בידי הרשות השנייה, והיא היתה יכולה לתמרן בין התשלומים, כמו שהיה בהיסטוריה של הרשות השנייה, והייתי שם איזה שבע שנים משנותיי, לכן כך התהליך מתנהל, ובסוף אלה הפירות הבאושים שאנחנו אוכלים.


ביום שאחרי, כשערוץ 10 ייסגר, התקשורת בישראל תהיה גרועה ועלובה יותר, המשק הכלכלי, שתלוי בה, ישלם מחיר יקר על כך – קיבלנו על זה מזכרים, ולא הייתי צריך אותם כדי לדעת ששוק פרסום יותר קטן, היצע יותר קטן, יעלה את המחירים, יצמצם את התחרות – כל הדברים האלה שהקבוצה הזאת של חברי הכנסת יחד אתך, כרמל, רוצה לעשות – לפתוח את השוק, להקטין את הריכוזיות, להגדיל את ההיצע – בדיוק פועל לכיוון ההפוך. זה האינטרס של כולנו היום, לתת לערוץ 10 לצאת לדרך.

תודה. חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושבת שעשינו כברת דרך ארוכה מאוד בשנים האחרונות כדי לעזור לערוץ 10, ואני שמחה שאתה לא מצביע היום, כי זה נותן לי תקווה אמיתית, שיכול להיות שהדברים ישתנו – כלומר כשאתה עושה דיון בנושא.


האחריות על מה שקורה עם ערוץ 10, זה לא אחריות של ערוץ 10 בלבד אלא של מדינת ישראל. אני רוצה לראות שממשלות ישראל לדורותיהן, אני רוצה לראות הצבעה קולקטיבית של הקואליציה, שבאה לכאן וסוגרת את רשות השידור, ופותחת מחדש. הבעיה של ערוץ 10, זה שאנחנו דורשים מהטלוויזיה המסחרית את הדרישות שצריכה לבצע טלוויזיה ממלכתית-ציבורית. זו הבעיה של ערוץ 10, זו הבעיה של ערוץ 2.

למה את אומרת את זה כל פעם?

אגיד את זה עד שזה ייכנס לראש. זה שורש הבעיה.

זה לא הדיון. הדיון הוא על ערוץ 10.

שורש הבעיה, שכל טלוויזיה מסחרית בישראל מבצעת את תפקידה של טלוויזיה ממלכתית, וזה צריך להיפסק. כשאני שומעת שערוץ 10 במצב כזה, אני לא רואה את יוסי ורשבסקי, שבוודאות ימצא מקום עבודה טוב מאוד בכל מקום שילך, כי הוא מנהל מאוד מוכשר; אני רואה את עוזרי ההפקה, את הצלמים, את התסריטאים, את המפיקים, כי הם הראשונים שנפגעים במקרה שהערוץ הזה ייסגר.


לכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקשת- - -

לסגור את רשות השידור.

צר לי מאוד שאתה צוחק, אבל זאת בדיוק הבעיה של התקשורת במדינת ישראל.

- - -

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת שתקבל את הרביזיה הזו, כדי שנציל את אותו ציבור שיכול ועלול לאבד מקום עבודה.


בוועדה שלך שנים אנחנו מתעסקים בנושא של רפורמה בשוק התקשורת. אני חושבת שמה שקורה עם ערוץ 10 מראה, שכל הצבעה שלנו, כל החלטה שלנו כאן יכולה להשפיע על עשרות, על מאות ואלפי עובדים. תודה.

יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה להודות על הדחייה בהצבעה והניסיון להגיע להסדר.

דבר שני, אני רוצה לתפוס אותך במילה, כמו שאומרים, ואחרי שנגיע להסדר לנסות לסדר את שוק הטלוויזיה במתווה שהצעת, ולא שאנחנו, מנכ"לי חברות הטלוויזיה, נבוא כבכיינים וכעניים בפתח לבקש טובות, כי השוק הזה הוא שוק בלתי-אפשרי. אני מרשה לעצמי לדבר בשם הקולגות שלי מהערוצים המתחרים.


אני מבקש לתקן את מה שאמרת בהתחלה, שבעלי המניות של ערוץ 10 נטשו את הערוץ.

כך זה נראה. עד שנדע משהו אחר.

בעלי המניות של ערוץ 10 רק השנה בזרימו עשרות-מיליוני דולרים כדי שהערוץ הזה יעמוד במחויבויות, ואכן הוא עמד בכל המחויבויות. הפופוליזם הזה, לומר: אנשי ההון, שיכניסו את היד לכיס –הם הכניסו. אני לא מכיר אנשי הון שהכניסו יד כל כך עמוקה לכיס, וזה כיסם הפרטי; לא כמו שנהוג בכיס ציבורי, מחברות ציבוריות.

אני מסכים אתך, אבל כל יום בסיפור הזה, זה משחק מחדש. מחויבות של בעל מניות אינה נפסקת- - -

אני לא חושב שהיא נפסקה לרגע. הם תומכים בערוץ, ואני חושב שמגיעה להם הכרת תודה, למרות שכולם אומרים: הם לא עושים את זה לטובת הציבור אלא לטובת עצמם – אני מתקשה לראות מה הם השיגו בהשקעה הזאת.

זה מה שמטריד אותי, אגב.

לא רק אותך.

זה המבחן של כולנו, זה לא מי נגד מי.

יוסי ורשבסקי, בטווח של ימים יש סיכוי שנשמע חדשות מכם? לא מחברת החדשות.

אנחנו לא נשמח לבוא לפה בשבוע הבא כדי שתצביעו נגד דחיית החוק. אני מדגיש - דחיית החוק ולא ביטולו או מחיקתו.

עידן אור, בבקשה.

הנפגעים הראשונים זה היוצרים, כמו שאמרו פה. הדילמה מאוד גדולה עבורנו, והתחושה היא אמביוולנטית, כי מצד אחד, מחויבויות וחובות שידועים זמן רב – צריך לעמוד בהם, ומצד שני, הסכנה בסגירה של ערוץ 10 היא סכנה אמיתית וקשה גם לנו, היוצרים, אבל בראש ובראשונה מההשפעה שהדבר הזה יגרום לציבור. המגוון התרבותי והתוכן שיהיה לטובת הציבור זה השלכה ישירה של הפגיעה בנו. אנחנו נפגעים, אבל המשמעות היא ישר כלפי הציבור, ולפחות מבחינתנו, צריך לעשות כל מה שאפשר כדי שהערוץ הזה לא ייסגר. זה איום מאוד כבד על אלפי משפחות באופן ישיר, ובסופו של דבר גם על התרבות הישראלית, שזה הכי חשוב, ועל מה שהילדים של כולם פה וכולנו נקבל על המסך ונוכל לראות, וגם זה צריך להיות לנגד עיניכם, כשאתם מרימים את היד ולוקחים החלטות כאלה משמעותיות.

תודה. מנשה סמירה, בבקשה.

אני חושב שצריך להפריד בין הדיון הרחב שהיה בפעם הקודמת לבין הדברים הכלליים שנאמרים פה על-ידי חברי הכנסת, לבין הדיון הספציפי בבעיה הספציפית כרגע. יש מקום לקיים את הדיון הרחב. למשל, משרד התקשורת הוביל כמה רפורמות חשובות כדי להסדיר את השוק, ויש להמשיך ולהוביל דוגמה של הסדרת המבנה הארגוני ומבנה הרגולציה. זו גם סוגייה שצריכה לעלות, שתחסוך גם הגעה נרחבת לחברי הכנסת ולוועדות למיניהן, כי תהיה מסגרת מקצועית שתראה ראייה כוללת גם את ההיבטים הכלכליים, גם את ההיבטים המקצועיים, ולא יהיה המפגש הזה עם הפוליטיקאים, ההדוק מדי, וכפי שבעלי הערוץ מזכירים זאת כמה וכמה פעמים.


אנחנו סבורים, והעברנו גם את העניין אליכם, שכן יש מקום לדון נקודתית, וזה לא רק ערוץ 10; יש חובות פה לשלושת הזכיינים בנקודת זמן מסוימת, בשל השינוי הארגוני והמבני, שמועד המעבר לרשיונות נדחה, יש מקום לאשר, לבוא לקראת ולקיים את הדחייה הזו – זה לא ביטול. אני מודיע, שבשנתיים האחרונות שלושת בעלי הזיכיון עומדים במחויבויות התוכן – דבר שלא היינו רגילים אליו. היו פה דיונים קשים לפני שנתיים, שלוש וארבע – הם עומדים במחויבויות, לכן יש מקום לאפשר את הדחייה הזאת, לקיים את הדיון העקרוני על היחסים ועל העצמאות של המערכת התקשורתית בנפרד, ויפה לעשות זאת בעת הזאת, כי יש גם נימוק נוסף, שיש האטה כלכלית נקודתית, שעלולה להשפיע על ההשקעה ביצירה ובמרקע, ובעת הזאת לא כדאי לחבר הכול יחד.


על-פי החוק, הם צריכים לשלם בסוף נובמבר תשלום ראשוני, ובסוף דצמבר תשלום אחרון.

אנחנו עוד רחוקים מסוף נובמבר. תודה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, בדיון הקודם בשבוע שעבר מנכ"ל ערוץ 10 פנה ללב של כולנו. לצערי, זה לא עזר- - -

הוא העתיק מערוץ 2.

אני מאוד מודה לך, ואני יודעת אילו מאמצים אתה עושה כדי להציל את ערוץ 10. אני פונה לשכל הישר של חברים אחרים בקואליציה – בואו נעשה כך שבשבוע הבא, כשנגיע לפה, לא נחתום על זה שבעוד שנה, עוד שנתיים, עוד עשר שנים אותם חברי הקואליציה שהתגייסו והצביעו נגד דחיית התשלומים, שלא יידעו מה לומר, כשהילדים ישאלו אותם: מה עשיתם כדי שהכפתור של ערוץ 10 לא יימחק בשלט, שנוכל ב-1 בינואר לפתוח את הטלוויזיה, ושוב לראות את הערוץ הזה? אני חושבת שזה שכל ישר, לא להיות שותף שהערוץ הזה חלילה יימחק ממפת התקשורת הישראלית. ושוב תודה לך.

חברים, מיצינו את הדיון. הדיון יתחדש אך ורק בהצבעה, במועד שתפרסם הנהלת הוועדה.

תנו לנו התראה מראש.

ההתראה עלולה להיות מאוד קצרה – זה במהלך השבוע הקרוב. זה יפורסם בסדר-היום, ויכול להיות שזה יהיה מייד בתחילת השבוע, אז תהיו ערניים.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.