PAGE
30
ועדת הכספים

15.11.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 891
מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ח בחשוון התשע"ב (15 בנובמבר 2011), שעה 11:40

1.

תקציבה הזעום של ועדת סל התרופות ובקשת מנכ"ל משרד הבריאות לקיצוץ נוסף בסכום זה

הצעתה של חברת הכנסת רחל אדטו

2.

שחיקת תקציב סל הבריאות

הצעתו של חבר הכנסת איתן כבל

3.

תקציב סל התרופות

הצעתו של חבר הכנסת דב חנין

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם-בלילא

רחל אדטו

אורי אריאל

אבישי ברוורמן

דב חנין

איתן כבל

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן

ד"ר אסנת לוקסמבורג, ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות

יאיר זילברשטיין, אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר לאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל

פרופ' עופר שפילברג, יו"ר איגוד להמטולוגיה ולעירוי דם, ההסתדרות הרפואית בישראל

ד"ר וילמוש מרמרשטיין, מזכיר האיגוד לאונקולוגיה קלינית, ההסתדרות הרפואית בישראל

פרופ' יעקב שכטר, מנהל מכון למלנומה, בית החולים שיבא

הלל דשן, ראש אגף התקציבים, כללית שירותי בריאות

ד"ר סרגיי ניצן, קופת חולים מאוחדת

ישי אילת, יו"ר ועד מנהל של האגודה לסוכרת נעורים בישראל

עפרה בלבן, יו"ר עמותת חן לפריון

חני בסת, הנהלת עמותת חן לפריון

מידד גיסין, חבר הנהלת ארגון צרכני בריאות

עדינה מרקס, יו"ר האגודה לזכויות החולה

שמואל בן יעקב, הנהלת האגודה לזכויות החולה

אברהם חזן, הנהלת האגודה לזכויות החולה

שירה כלפון, הנהלת האגודה לזכויות החולה

איילת השחר וולף, עמותת "לנשום", חולי אסטמה ו-COPD
גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה ישראל

פנינה רוזנצוויג, עמותת נאמן

אלי לפלר, גמלאי

מתן בלנגה

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

1.

תקציבה הזעום של ועדת סל התרופות ובקשת מנכ"ל משרד הבריאות לקיצוץ נוסף בסכום זה

הצעתה של חברת הכנסת רחל אדטו

2.

שחיקת תקציב סל הבריאות

הצעתו של חבר הכנסת איתן כבל

3.

תקציב סל התרופות

הצעתו של חבר הכנסת דב חנין

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום דיון מהיר בנושא תקציבה הזעום של ועדת סל התרופות ובקשת מנכ"ל משרד הבריאות לקיצוץ נוסף בסכום זה, הצעתם של חברי הכנסת רחל אדטו, איתן כבל ודב חנין.

אני מקדם בברכה את סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן.

אני מבקש לומר שבדקתי ומבחינת הנושא של סל התרופות, הדיון בנושא הזה צריך להיות בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להוציא דבר אחד שזה הנושא התקציבי של סל התרופות. דיברתי גם עם יושב ראש ועדת העבודה, חבר הכנסת חיים כץ, והדיון שמתנהל כאן עכשיו הוא מתנהל אך ורק לגבי הנושא התקציבי. אני מציע לא להעלות שמות של תרופות.

זה גם לא יעזור.

לא חשוב, אבל אני רוצה להיות צמוד לתקנון הכנסת והנושא הוא אך ורק התקציב.

אתה ידוע כקפדן בעניין.

ודאי. אני מחמיר מאוד.


אני מבקש, אם אפשר, להעלות את ההצעות האלה בקצרה כי אנחנו בסדר יום בעייתי. ראשונת הדוברים, רחל אדטו, לאחר מכן איתן כבל ולאחר מכן דב חנין.

כמו שאמרת, אנחנו נשמור את האפשרות להעלות את הנושא פעם נוספת בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


תודה רבה אדוני יושב ראש הוועדה. הדיון על תקציב ועדת סל הוא דיון שחוזר על עצמו כמעט מדי שנה. השנה הוא עלה ביתר תוקף וזאת משתי סיבות: האחת, תקציב סל התרופות השנה שעומד על 300 מיליון שקלים הוא תקציב קטן יחסית גם לשש השנים האחרונות בהן היו תקציבים של 415 מיליון שקלים, כמעט 600 מיליון שקלים, אבל השנה אנחנו מדברים על תקציב של 300 מיליון שקלים. מה שהכריע או מה שהוביל לבקשה לקיים את הדיון היום היה מכתבו של מנכ"ל משרד הבריאות לחברי הוועדה בו הוא מבקש מהם מעשר של עשרה אחוזים מתקציב הסל למטרות טובות ככל שתהיינה, להשתתפות עצמית ולא משנה כרגע המטרה אלא עצם הרעיון לקחת את הסל ולהשתמש בו כמקור תקציבי, דבר שחוזר על עצמו כבר בשלוש השנים האחרונות. הרעיון הוא שהסל משמש מקור תקציבי.


סל התרופות הוא סל של כלל אזרחי מדינת ישראל ולא ניתן להשתמש בו כמקור תקציבי לשום דבר אחר, נכון ככל שיהיה, חשוב ככל שיהיה, גם אם הסיבות הן טובות. המעשר הזה עולה על חשבון דברים אחרים.


כאשר מדברים על בקשות בסדר גודל של שלושה מיליארד שקלים שהובאו השנה לוועדת הסל, שלושה מיליארד שקלים, ומתוך שלושת מיליארד השקלים האלה צריך לכנס אותם ל-300 מיליון שקלים שבסופו של דבר זאת תהיה ההחלטה ועל זה עוד מורידים את עשרת האחוזים, יש נקודה שאומרים עד כאן. שוב אני חוזרת ואומרת שהמטרה נכונה, ההשתתפויות העצמיות נכונות, אבל לא זה המקור.


משרד הביטחון עומד בחירוף נפש כאן בוועדה ולא מוכן לוותר על שקל מתקציבו והוא רוצה תקציבים נוספים כדי להבטיח את ביטחון מדינת ישראל כי הוא אומר שהוא לא מצליח. משרד הבריאות צריך לנקוט בדיוק באותה עמדה בה נוקט משרד הביטחון. הביטחון הבריאותי הוא בדיוק שווה לביטחון הפיזי עליו עומד משרד הביטחון.


אני מבינה שסגן השר התבטא ואמר שהוא לא תומך בבקשתו של המנכ"ל. אני שואלת מה זאת אומרת הוא לא תומך? הוא מתנגד? אם סגן השר מתנגד, אז סגן השר יודע להגיד שהוא מתנגד. לא יכול להיות שמנכ"ל משרד הבריאות ילך בניגוד לעמדתו של סגן השר. אנחנו ראינו מה קרה למנכ"ל הקודם שהלך בניגוד לעמדתו של סגן השר.


לכן לא מקובלת עלי התשובה האומרת אינני תומך. אם אתה מתנגד, תוריד את המעשר הזה כך שאין מעשר מהסל ואין המלצה למעשר מהסל.


אתה לא רוצה שאנקוב בשמות תרופות ולא אעשה זאת אבל רק אומר שבסכום הזה עומדים היום מאתיים אנשים שיש להם מלנומה גרורתית וזה המונח הרפואי היחידי בו אני אשתמש.

אני מוחה על כך שבוועדה ידונו על שמות תרופות.

אני לא מציינת שם של תרופה.

כן עשית זאת.

אני אומרת מה אפשר לעשות בכסף הזה. אפשר לתת סוף כל סוף מענה וזה הדבר היחיד בו אני אשתמש כדוגמא. קח את הכסף הזה ותן מענה למאתיים אנשים שפעם ראשונה יש להם מענה.


לכן המעשר הזה לא יכול לבוא על חשבון סל התרופות.


מעבר לנושא התקציבי הזה, אנחנו משתמשים בתקציב שלא מעדכנים אותו, וזה אחד החוליים הבלתי נלאים של הנושא הזה של סל התרופות, באופן אוטומטי. לכן אנחנו מדברים על 300 מיליון שקלים שהיו צריכים להיות מעודכנים ולהיות מעודכנים באופן קבוע, כך שאנשים היו יודעים שגם אם השנה התרופה שלהם לא נכנסה לסל, בשנה הבאה יהיו 300 מיליון פלוס שני אחוזים ובאמצעות מנגנון העדכון הזה היו אומרים שהשנה אכן התרופה לא נכנסה, אבל בשנה הבאה היא תיכנס כי יהיה כסף, יהיו עוד שני אחוזים. מה שקורה זה שלא מעדכנים, חותכים, מקצצים, משתמשים בכסף הזה למקורות אחרים אבל אני אומרת שזה לא בא בחשבון.


אנחנו מדברים היום על צדק חברתי, מדברים על מאבק חברתי, מדברים על מעמד הביניים. הרי לפני שלוש או ארבע שנים כאשר הוציאו את התרופות מצילות חיים ממסגרת השב"נים של קופות החולים, מה קרה באותה עת? מי שיש לו כסף, הלך וקנה ביטוח משלים בקופת חולים מכבי, בפלטינום, פלטינום פלוס, בפניקס, וכולם רצו לקבל את התרופות האלה. זאת אומרת, מי שיש לו כסף יודע למצוא את המזור לתרופות מצילות החיים, אבל מי שאין לו כסף, נשאר. מי נושא על גבו בכל נטל הקיצוץ הזה? אותו מעמד ביניים שעליו נלחמת עכשיו החברה הישראלית במשך חצי השנה האחרונה ואנחנו כאן נותנים לזה יד.


לא יכולים להיות מנותקים מכל מה שקורה כרגע.

לכן את מבקשת את עמדתו של סגן השר.

אני מבקשת את עמדתנו שלנו כחברי כנסת שסל התרופות שייך לכולנו.

סגן השר הסכים לבוא ולומר את דעתו.

אנחנו נציגי ציבור האזרחים ואנחנו אלה שצריכים להילחם את המלחמה שלהם על סל התרופות.


אני אומרת שלא די שהסל הזה מקוצץ, אסור לקצץ בו יותר ולכן אני לא רוצה שההחלטה הפעם על הקיצוץ הנוסף הזה תהיה המסמר האחרון בארון הקבורה של סל התרופות.

תודה רבה. איתן כבל.

תודה אדוני היושב ראש. אדוני סגן השר, חברים, כל הדיון הזה, לפחות הדיון כדיון ראשון, אני בא אליו מנקודת מבט הכי חיובית שיש. נקודת המוצא המרכזית שלי היא קודם כל שסגן השר עם כל הבעיות שקיימות במערכת הבריאות באמת משתדל לעשות כפי שרבים לפניו לא עשו. אני אומר את זה לא כדברי חנופה. אני לא בפריימריס אצלו.

גם אני לא בפריימריס.

אני יודע. לכן אמרתי את זה.


יחד עם זאת, אני אומר שוב שאני בא ממקום של רצון טוב ונפש חפצה. כולנו זוכרים, לפחות רובנו, את המאבק הקשה, אחד המאבקים הקשים שהתקיימו כאן לפני מספר שנים סביב סל התרופות. היה קרב והיה מאבק שבו נחצו מפלגות.

היית חלק.

נכון. אני זוכר את זה היטב. לכן ביקשתי להתחיל מהנקודה הזאת, כיוון שעד אז איכשהו התברברנו ואז הציבור קם על רגליו, כנסת ישראל עמדה על רגליה – זוכרים את הפשרה המפורסמת של ג'ומס - ומצאנו את עצמנו בתקציב לשלוש שנים. אני לא רוצה להיכנס ולא רוצה לדון איך הגיעו למספר, אבל הגיעו ל-450 מיליון שקלים.

ויתרנו אז על הרבה דברים בתקציב המדינה כדי להגיע לנוסחה הזאת.

אמת.

אני הייתי היושב ראש אז. הוא התחיל וזה עבר אלי.

הוא היווה חלק מכובד מאוד בהרכב. אי אפשר להתכחש לזה.

ביקשתי להתחיל דווקא מהמקום הזה כדי לא לחזור אחורה בזמן אלא ללכת מכאן והלאה.


חלפו להן שלוש השנים וכמו שכתוב בפרשת מקץ, ולא נודע כי באו אל קירבנה. חלפו להן שבע השנים הטובות ואם לא היה מכתב של מנכ"ל משרד הבריאות, יכול להיות שאפילו אנחנו לא היינו שמים לב.

אנחנו שמנו לב.

חברים יקרים, אין לכולם מקום להדלקת משואות. עזבו, אני רוצה לומר את הדברים לא כי אני לא חושב שאתם לא שמים לב. הרי ברור הוא ואני אומר את זה שבשיח הציבורי, הנושא הזה איננו על סדר היום כפי שהיה לפני שלוש שנים. זאת הבנתי ואני יודע מה אני אומר.


לכן חשבנו לנכון שהגיע הזמן להתחיל את הדיון והנתונים שאני מבקש לשים אותם כאן, אלה נתונים מנקודת המבט שלי ואני אשמח אם סגן השר יבאר ויפרש, כיוון שאנחנו רוצים באמת לראות מצב אחר, או אם לתרצו, 2012 בראי של לפני שלוש שנים.


450 מיליון שקלים נכון להיום זה 300 מיליון שקלים, 300 מיליון שקלים אחרי שסל התרופות בעצם הופך להיות חלק בלתי נפרד מסל שירותי הבריאות. כל הדברים שנלקחים מן הסל, אלה דברים חשובים ביותר. טיפול שיניים – וברוך השם יש לי עדיין ילדים שנדרשים לטיפול שיניים – יש לזה משמעות מאוד מאוד גדולה וחשובה. האם לזה כיוונו? אני לא יודע. זה דיון. יכול להיות שבסוף הדיון נגיד כן, זה אמור וצריך להיות חלק בלתי נפרד מהסל.


ובכל יום יש עוד עניין ועוד נושא וכולנו מסכימים שכל אחד מהנושאים הוא בעל חשיבות עליונה.


מספר האזרחים במדינת ישראל ברוך השם בעלייה. יש שחיקה טבעית של התקציב, כך שאנחנו בעצם מוצאים את עצמנו לא רק ב-300 מיליון שקלים אלא אולי מבחינה ריאלית התקציב הוא אפילו יותר קטן.


אדוני סגן השר, אני אוסיף ואומר שנכון הוא שהחשבון הוא לא תקציב אל מול טכנולוגיות אבל אי אפשר להתעלם מן העובדה שברוך השם המחקר הולך ומתפתח, הולך ומתרחב, וברוך השם גם האפשרויות שעומדות אולי להציל חיי אדם, להאריך חיי אדם, הולכות וגדלות וזה מצריך את המדינה - וזה צריך להיות חלק בלתי נפרד ממנה – והיא צריכה למצוא את עצמה מיוזמתה מכניסה יותר ויותר ולא מחכה שאתם כל הזמן תשלחו את המכתבים ותסבו את תשומת הלב לכך.


לכן אדוני סגן השר, אני אומר את זה כפתיח לדבריי ובטח אנשים כאן יתייחסו לדברים, נכון לרגע זה על פי מה שאנחנו רואים המצב יותר קשה כנראה מאשר לפני שלוש שנים. אנחנו בעצם מבקשים לפתוח את הדיון ולהעמיד את 2012 לא רק בראי של לפני שנקבע התקציב התלת-שנתי אלא פעם ראשונה להחזיר אותו בחזרה למצב הריאלי שלו ולמצוא את הדרך איך מגדילים אותו, כי הבנתי שהשנה יש כבר 600 בקשות לטכנולוגיות חדשות. אני לא נכנס לתרופות – אין לי מושג בזה ואני מקווה שלא יהיה לי - אלא אני מדבר רק על הצד התקציבי.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין.

תודה אדוני. הלוואי שהייתי יכול ללכת בדרכו של חברי איתן כבל ולפתוח בדברים טובים, אבל אין לי דברים טובים לומר.

מה שאמר איתן כבל, אני רק רוצה להזכיר לך שמשרד הבריאות היה משרד רדום וכולנו מכירים את זה וגם אתה חבר כנסת לא חדש, אבל בתקופה של הרב ליצמן משרד הבריאות עובר טלטלה. זאת תמונת המצב.

אני אומר את העובדות כמו שאני רואה אותן. אדוני היושב ראש, אני אומר את הדברים כפי שאני רואה אותם ולצערי הגדול אין לי מלים טובות להגיד. אין לי מלים טובות להגיד.


מערכת הבריאות נמצאת במשבר קיצוני. בכל היבט של המערכת הזאת היא נמצאת במשבר קיצוני. אני לא אדבר על כל המופעים של משבר מערכת הבריאות כי חלקם ידועים לנו והם לא נושא הדיון הזה אלא אני אדבר על מה שקורה בתחום התרופות ובתחום סל התרופות. המצב בתחום הזה הוא קטסטרופאלי.


נקודת המוצא שלי היא לא מה שחבר הכנסת דב חנין היה רוצה לראות. אני הייתי רוצה לראות חברה של צדק חברתי. נקודת המוצא שלי היא מאוד מתונה. אני הולך למה שחקר ומצא פרופסור שוקי שמר שהיה גם בעברו מנכ"ל משרד הבריאות והוא מצא שהתוספת השנתית הנדרשת לסל התרופות צריכה להיות בסדר גודל של 600 מיליון שקלים, שני אחוזים, וזה המינימום הנדרש. הדברים האלה כל כך ידועים, הם כל כך מפורטים ואין מי שחולק עליהם. באופן ציני ומרושע, במקום 600 מיליון, הגענו ל-300 מיליון. אם זאת לא רשעות, אני לא יודע מהי רשעות. אני פשוט לא יודע מהי רשעות. אני מחפש הגדרה אחרת לרשעות. כאשר אנשים זקוקים לתרופות ולמנגנונים רפואיים ולא מקבלים אותם, אני לא מכיר הגדרה אחרת לרוע.


מה שקורה בתחום הזה הוא פשוט לא מתקבל על הדעת. גורם מקצועי החליט על עדכון של 600 מיליון שקלים, אחר כך עברנו לאיזשהו מסלול של עדכון של 450 מיליון, מתוך ה-450 מיליון נשארנו עכשיו עם 300 מיליון ומה-300 מיליון רוצים להעביר למטרות אחרות. זאת הדרך להגיד לנו שלא רוצים באמת לממן את סל התרופות כמו שצריך.


אני מכיר את הטכניקה של האוצר, אדוני סגן שר הבריאות, והטענה שלי היא לא רק אליך. אומר לך תכף מה הטענה שלי אליך. אני מכיר את הטכניקה של משרד האוצר וראינו אותה גם אתמול בוועדה אחרת. לוחצים תקציבית את משרד הבריאות ואז בסדר, משרד הבריאות בלית ברירה מעביר מאחיות בריאות הציבור, מעביר כסף מכיס אחד לכיס שני ואין כסף לאחיות בריאות הציבור. אז משרד האוצר בא ואומר שהנה, הרי נתנו לכם ולמה אתם מממנים גירעונות? נתנו לכם לאחיות בריאות הציבור ואתם מימנתם. אני מכיר את הציוניות הזאת ואני חושב שהציוניות הזאת לא צריכה לעבור בוועדת הכספים.


לא לגלגל את האחריות רק על משרד הבריאות כי האחריות היא על הממשלה ולממשלה הזאת יש ראש ממשלה שהוא גם – כך אומרים לי – שר הבריאות ושר בריאות ציני ביותר, שרמת ההתעניינות שלו בשירותי הבריאות היא באמת מחפירה.


המהלך אותו אנחנו רואים הוא חלק מאיזושהי מגמה מסוכנת שאנחנו חייבים לפתוח את העיניים ולראות אותה. יש כאן דיאטה רצחנית לכל השירותים הציבוריים. איך אמר אדם שהיה פעם שר האוצר, בנימין נתניהו? זה האיש השמן והוא צריך לבור דיאטה רצחנית. שירותים ציבוריים של אחיות, של מורות, של עובדות סוציאליות, של מערכת בריאות ציבורית, כן, וכשאנחנו רואים את זה בגרף, אנחנו רואים איך מדינת ישראל – אתם רואים את הקו האדום – יורדת בהוצאות שלה, בהוצאות הציבוריות שלה למטרות בריאות.


לכן אני מסכם ואומר. אדוני סגן השר, אתה היית גם יושב ראש ועדת הכספים, אתה אדם רב כישרון ורב יכולת.

אתה מתחיל לומר דברים טובים.

אני לא אומר דברים טובים על מערכת הבריאות. אני אומר דברים טובים עליך. אני אומר שאתה בן אדם רב כישרון ורב יכולת, ואתה גם אדם שיודע היטב היטב להתנהל במערכת הפוליטית. כשיש דברים שהם חשובים ללבך, אתה יודע להשיג אותם גם אם קשה מאוד להשיג אותם. אני חושב שאנחנו הגענו לשלב שבו אדוני סגן השר ואדוני יושב ראש ועדת הכספים – ובאופן לא מקרי אתם שייכים לאותה מפלגה חשובה שיש לה הרבה מאוד הישגים תקציביים שהיא יודעת להשיג אותם ועיני לא צרה בהם כי הם למטרות חשובות – הגיע הזמן שהמפלגה הזאת תשים את המפתחות על השולחן ותגיד שכך אי אפשר להתנהל, כך אי אפשר לנהל מערכת בריאות ואנחנו לא נהיה אלה שעושים עבורכם את העבודה המלוכלכת הזאת. אם לא יהיה סביב משבר מערכת הבריאות וסביב מה שקורה לסל הבריאות משבר קואליציוני, כל יתר הדברים הם דיבורים ריקים. זה לגלגל עוד חמש אגורות מכיס לכיס וכולנו נוכח רק לבכות על המצב האיום בו אנחנו משאירים את מערכת הבריאות.

תודה. לפני שאני נותן את רשות הדיבור לרוחמה אברהם שביקשה רשות דיבור ולאבישי ברוורמן, אני רק רוצה להתייחס לנושא של משבר קואליציוני. אני לא זוכר בקדנציה הזאת, אולי מקרה בודד וגם הוא בחצי פה, שאמרנו שאנחנו עושים משבר קואליציוני.

הנה הנושא.

הבעיה שאין לנו אלטרנטיבה כי ציפי לבני כל הזמן מדברת נגדנו. שתפסיק לדבר נגדנו, אז נתחיל לחשוב על אלטרנטיבה.

ומערכת הבריאות תשלם את המחיר על זה?

לא. להפך.

אם אני אכנס לסוגיה הקואליציונית, אני אומר שבממשלה שלנו לפחות הגדלנו את סל התרופות.

גם הייתם טובים אתנו.

וגם היינו טובים אתכם. ידענו לנהל את הדברים אחרת.

הייתם מאוד טובים אתנו.

אז יש לכם אופציה.

ליצמן כבר הביא את הפתק שציפי לבני נתנה לו, כמה כסף היא נותנת.

אז יש לכם אופציה. למה אתם לא משתמשים בה? זה לא שווה להשתמש באופציה הזאת?

רוחמה, בבקשה. החלק האומנותי הסתיים. סל התרופות.

החלק האומנותי גם של סל התרופות בעיני הסתיים משום שאני מצטרפת לעמדת החברים כפי שהובעה כאן. אני בטוחה שסגן שר הבריאות יציג את התמיכה שלו בכל מה שקשור לסל התרופות.


אני מכירה אותו לא מהיום, אני מכירה את הנחישות שלו ואני יודעת לומר דבר אחד והוא שכאשר הוא רוצה, השמים הם הגבול. אני באמת פונה אליך בכל הסוגיה של המערכת הציבורית ואני יודעת שאתה עובד ועושה ללא לאות לילות כימים. בשעה שאנחנו כאן מתכנסים היום, בדקות האחרונות האלה, מוגשים מכתבי התפטרות של רופאים מומחים.

זה לא הדיון. זה דיון בפני עצמו.

אני יודעת אבל אם אנחנו מתכנסים וסגן שר הבריאות בא להשיב בסוגיה של סל התרופות, אני חושבת שמן הראוי שהוא גם יתייחס בתשובה שלו לכל אותם מכתבי התפטרות של כל הרופאים המומחים. בשעה האחרונה הוגשו חמישים מכתבים באיכילוב, שלושים מכתבים ברמב"ם ומערכת הבריאות קורסת. מה יקרה, איך הממשלה הזאת, איך שר הבריאות שהוא ראש הממשלה מתכוון לטפל בכל מערכת הבריאות לאור ההתפטרות של המתמחים, ושל הרופאים המומחים שכולם נוטשים את בתי החולים? כולנו יודעים שדווקא בימים הללו, בתקופה הנוכחית, אנחנו נכנסים לזמן חורף כאשר מערכת הבריאות ממילא קורסת ומה יקרה אז? אני חושבת שמן הראוי שדווקא בזמן הזה סגן השר יתייחס לסוגיה. תודה.

תודה רבה. אבישי ברוורמן.

שלוש הערות. כמדומני שהייתי יושב ראש ועדת הכספים עת התקבלה ההחלטה. יש לכם כאן את הסריה של שלושת יושבי ראש ועדת הכספים. אני למדתי הרבה מהרב ליצמן ידידי כאשר היה יושב ראש ועדת הכספים ואחר כך זכיתי להחליף אותו.

אחרי כן אני זכיתי להחליף אותך.

אכן. אני מאוד מעריך את יעקב ואני לא אומר את זה מהפה לחוץ ואחד הדברים עליהם נאבקנו בתקופה הזאת היה בדיוק מה שנאמר קודם, שפעם אחת תהיה החלטה שתהיה סגורה. נאמר 600, ירד ל-450, אבל שיהיה משהו ברור. לכולם ברור שהביקוש הוא אדיר אבל יש איזו נקודה ששמים רף ומי שנכנס, נכנס, ומי שלא נכנס, לא נכנס. יכולים להסביר את המשמעויות, אבל הייתה החלטה ברורה.


הנקודה היא שאנחנו מצד אחד מתהדרים שיש לנו תקציב דו שנתי והכל קבוע, אבל מצד שני לוקחים דרך ואחרי כן אומרים שנתחיל לקצץ ונקצץ הלאה. לכן בא הציבור ואומר שהוא כבר קיבל את הגזרה שיש כללי משחק וזה מספר שעולה בכך וכך אחוזים. זאת הייתה ההצלחה של ידידי יעקב ליצמן, של ג'ומס ושל אחרים כאשר ביחד הגענו להצלחה הזאת.


היכולות שיש לסגן השר ליצמן הן אדירות. אני זוכר את ההפגנות שהיו מחוץ לכנסת ואנחנו היינו יוצאים ומשתתפים במחאה. זה היה כואב כי אתה יודע שבאיזו נקודה אתה צריך לחתוך אבל ההסכמה הכללית הייתה שפעם אחת - ובכנסת ישראל כל יום הדחוף דוחה את החשוב וכל יום יש כותרת אחרת – יהיה כלל משחק ברור, עליו מוסיפים איקס והעסק הזה יישאר לא לפי החוק הידוע שאתה ציינת, ידידי היושב ראש, כלומר, מעבירים כסף ולכן נוריד מכאן ונשנה כאן. פעם אמרתי שההבדל בין עכברים ואנשים היא תרבות הזיכרון. כשאין זיכרון, אנשים כמו עכברים. הדברים כתובים בפרוטוקול אבל הכותרת, רוב האנשים לא זוכרים והכל מתחיל מחדש.


עבור הערכתי הרבה לסגן השר ליצמן ועבור הזיכרון הקולקטיבי, אני שואל אחרי מה שנאמר כאן איך ידידי יעקב ליצמן פותר את הבעיה שעכשיו היא גם בכיסא הזה, גם בכיסא הנוכחי, בצורה שהתהליך הזה נמשך. תודה רבה.

תודה רבה. רבותיי, האורחים, יש דוברים רבים ואני מאוד מבקש מכם לקצר כי זה דיון מהיר.

אני מציע אדוני היושב ראש שתיתן את רשות הדיבור רק לאלה שתוקפים אותי.

לא. אני מזמין את הדוברים גם לדבר בשבחו של סגן השר. אם הם לא יעשו את זה, אני אעשה את זה.


דוקטור ליאוניד אידלמן.

אני רוצה קודם כל לברך את הוועדה על קיום הדיון. הדיון הזה הוא דיון חשוב מאחר שיש בעיה במדינת ישראל. הבעיה במדינת ישראל היא שהרפואה הולכת ומשתפרת ואנחנו יכולים לטפל היום יותר טוב בהרבה חולים כאשר פעם החולים האלה לא האריכו חיים אבל היום הם חיים חיים טובים ואפילו חוזרים לחיים פרודוקטיביים, אבל לשם כך צריך להשקיע.

יצרתם לנו בעיה כי היה כאן דיון בבוקר להעלות את גיל הפרישה לנשים ואמרו שתוחלת החיים גדלה בשנים האחרונות בחמש שנים. זה בגללכם.

נכון מאוד.

אז להעלות את גיל הפרישה לנשים בגללכם?

לא.

זה נושא שאני לא מגובש לגביו. בנושא של הבריאות אני מאוד מגובש. הרפואה טובה יותר כל יום, אבל היא יותר יקרה. כל יום אנחנו יכולים לטפל יותר טוב, אבל לשם כך צריך תקציב. מדינת ישראל במשפחת העמים, במשפחת האומות, נמצאת במקום גרוע מאוד. אנחנו נמצאים במקום גרוע בכסף שאנחנו משקיעים בתרופות, בכסף שהמדינה משקיעה מול הוצאה פרטית שהיא כל הזמן בעלייה, וברור שאם יש תרופות זמינות, אנשים יצטרכו להוציא כסף מהכיס שלהם ולשלם עבור בריאותם, עבור איכות החיים שלהם וזה במקום שהמדינה תשלם עבור זה.


ביקשת שאני אקצר, אני אומר רק דבר אחד אותו אנחנו אומרים כל שנה. המספר הזה שהפך להיות למספר קסם של עדכון של שני אחוזים ושל 600 מיליון, זה מה שצריך במינימום. זה המינימום שצריך. עם 300 מיליון שקלים, החברים בוועדה מסכנים כי הם צריכים להעביר קו ולהשאיר הרבה אנשים סובלים מתחת לקו הזה כי הם לא יקבלו את התרופות האלה. המדינה צריכה להסתובב עם פנים כלפי אותם חולים סובלים ולומר שהיא משקיעה והיא מבינה שיש תרופות עבורם ולכן היא מוכנה לתת כסף.

תודה רבה. מידד גיסין.

צהרים טובים. אני אתרכז רק בנושא התקציבי. הנושא של שני אחוזים הוא לא נושא שנולד היום אלא שנים אנחנו וכל המערכת מדברים עליו. בזמנים הטובים יותר של מדינת ישראל ושל התקציב הכללי של מדינת ישראל אנחנו מדברים כבר על שני אחוזים.


אני מברך את סגן השר ואת משרד הבריאות על שהוא בכלל נוגע היום בנושאים שאף פעם לא נגעו בהם, כמו ביטול ההשתתפויות שזה נושא חשוב ביותר, בעיקר לחולים הכרוניים הקשישים. אני מברך אותם על הטיפול בנושא הטיפול הסיעודי, אבל עם כל החשיבות של כל הנושאים האלה, לא יכול להיות שהם יבואו על חשבון סל התרופות. אם אנחנו לא רוצים לראות שוב את המראות בתקשורת, בטלוויזיה ובעיתונות של חולים ובני משפחותיהם שמתחננים להציל את חייהם, דבר שבשנתיים האחרונות כבר לא ראינו בגלל הסכומים היותר גדולים שהיו, חייבים לטפל בנושא של שני האחוזים או לפחות כמו שנאמר לחזור ל-450 מיליון שקלים. הוועדה הזאת היא הוועדה היחידה שיכולה לעשות את זה והיא כבר עשתה את זה.

תודה רבה. שמואל בן יעקב, האגודה לזכויות החולה.

אני רוצה להצביע על המגמה המסוכנת של ההתדרדרות בתקציב, כפי שתיארו בהרחבה חברי הכנסת. באמת התפיסה הנכונה היא שלמשרד הבריאות צריכה להיות אחריות על הנושא הזה, וגם אם יש בעיות אחרות במערכת, והיו וקיימות, אסור שזה יהיה על חשבון הסעיף הזה.


כמו שאמר מידד ואמרו אחרים, אכן ההנהלה הנוכחית של משרד הבריאות הפכה הרבה אבנים ומובילה רפורמות חשובות. אני קורא לסגן השר שתמך בעבר בהצעת החוק של חיים אורון להמשיך וגם את הרפורמה הזאת לדחוף ולהפוך אותה לחוק מחייב כפי שבכוחו לעשות זאת. תודה רבה.

תודה. איילת השחר וולף, עמותת "לנשום", חולי אסטמה ו-COPD.

אני כמובן מצטרפת לדברי קודמיי. אני רוצה לומר לכם שני דברים שעדיין לא נאמרו ואני אומרת אותם בשמי.


קודם כל, אני חושבת שהעניין הזה של ניצול אי החקיקה הזה ובעזרת הלקונה הזאת לקחת תקציבים מתוך הסל, בעיניי זה פשוט דבר שהוא לא דמוקרטי. אני קוראת לכם כאן חברי הכנסת לזכור שאתם יושבים בכנסת דמוקרטית וגם אם אין חקיקה, לשמור על רוח הדמוקרטיה.

אני רוצה להזכיר לכם דבר נוסף. אנחנו, החולים, אנחנו בעצם כל אזרחי ישראל למעט חברי הכנסת וזה דבר ידוע. אנחנו לא יכולים לשבות, אנחנו לא מגזר שיכול להחליט לא לבוא לעבודה ובמובן הזה אנחנו לא דומים לא לרופאים, לא למתמחים ולא לשום מגזר במשק. אנחנו לא פועלי נמל. אנחנו אנשים שאם הם לא חולים היום, הם יהיו חולים מחר או הילד שלהם יהיה חולה או אבא שלהם יהיה חולה. אני רוצה להזכיר לכם שכולנו חשופים לזה מלבד חברי הכנסת. לכן אני קוראת לכם לעשות מעשה.

למה מלבד חברי הכנסת?

לחברי הכנסת אין בעיה של תרופות בסל.

מה זה הדבר הזה?

לא חשוב. היות ואנחנו בדמוקרטיה, מותר כאן בוועדת הכספים להגיד הכול אפילו אם הדברים לא נכונים לצערנו הרב. אם את מכירה את הכנסת, לא היית אומרת את זה.

בסדר גמור. אתה יודע מה, אני חוזרת בי.

תחזרי בך.

חזרתי בי.

אני מאחל רפואה שלמה לכולם.

גם אני מאחלת רפואה שלמה לכולנו. חזרתי בי. זה בסדר?

כן, זה בסדר. את יכולה להגיד מה שאת רוצה. אנחנו בדמוקרטיה. הפסוק מדבר שקר תרחק, לא נמצא בשער פולומבו.

בוא לא ניכנס לזה. בוא נחזור לדיון. אנחנו לא יכולים לשבות, אנחנו חסרי כוח ליצור קואליציות ולכן לא נותר לנו אלא להתחנן בפניכם. תעגנו את זה בחקיקה כי אחרת אנחנו נגיע למצבים לא רק של אובדן חיי אדם אלא של אנשים שגוססים.

אני רוצה להזכיר שהייתה הצעת חוק לנושא ועדת הסל עם חתימה של 35 חברי כנסת מכל סיעות הבית אשר הופלה על ידי ועדת שרים לחקיקה בתמיכת משרד הבריאות. הצעת החוק באה לעגן את כל נושא סל התרופות.

בסדר. פרופסור עופר שפילברג.

אני מייצג כאן את האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולמעשה גם את החולים ההמטו-אונקולוגיים. שנבין במה מדובר, אמנם יש הישגים רבים בהארכת תוחלת החיים באוכלוסייה הכללית, אבל יש אוכלוסיות של חולי סרטן, לוקמיה וסרטנים של בלוטות לימפה שעדיין תוחלת החיים נעה בשיעורים של בין עשרה עד שלושים אחוזים. אלה האוכלוסיות עבורן אנחנו מקבלים את התרופות בסל התרופות גם השנה וגם בשנים עברו. אלה האוכלוסיות שיכולות להיפגע אם באמת לא ניתן להם תרופות שהן מצילות חיים.


אנחנו מגישים לסל בעדיפות גבוהה תרופות שמצילות חיים ולא תרופות שמעלות את איכות החיים, שזה גם חשוב. מה שאנחנו הולכים להפסיד עם קיצוץ בתקציב, זה את התרופות שמצילות חיים.

תודה. ישי אילת.

אני מהאגודה לסוכרת נעורים. באתי לכאן להציג את עמדתנו נגד הקטנת סל התרופות. בעבר נעשו דברים טובים – ואכן אפשר לומר שנעשו גם דברים טובים – אבל החשש שלנו הוא שכל הקטנה של סל התרופות תקטין טכנולוגיות שהן מצילות חיים גם בסוכרת נעורים וגם במחלות שונות. יש היום טכנולוגיות שכבר קיימות לגילאים מסוימים אבל משום מה ועדת סל התרופות החליטה לחתוך אותן מגיל מסוים כך שחולה, ברגע שהוא עובר גיל מסוים, הוא פתאום בריא והוא לא צריך כבר את הטכנולוגיות מצילות החיים.

תודה. עפרה בלבן, חן לפריון.

שלום וברכה, שמי עפרה בלבן ואני מעמותת חן לפריון. אם לא תהיה תוספת קבועה לבסיס התקציב של שני אחוזים בצורה מסודרת, אנחנו לא נפסיק לבוא לכאן כל שנה, שנה בשנה, ולהילחם על התקציב שמגיע לנו. מגיע לי בתור חולה – ואני גם חולת פרקים – שאוכל קצת ללכת, מגיע לי הידרותרפיה, מגיע לי. אני לא רוצה להתחנן בפני משרד הבריאות כל שנה ולעמוד בפתח ועדת הסל שאני יודעת שקצרה ידה מלהושיע. אני מבקשת מסגן השר לדאוג לחקיקה ממשלתית, וזה אפשרי. בחוק הביציות ראית שזה אפשרי, אדוני סגן השר. לוקח כמה שלוקח, אבל בסוף זה מסתדר. אנחנו יודעים שזה אפשרי. אנחנו כאן כדי להימנע בשנים הבאות מהדבר המביש הזה. זה פשוט מביש.


לכן אני קוראת כאן לוועדה בראשותך אדוני הרב גפני. גם אתה יכול להרים את הכפפה ולהגיש הצעת חקיקה מיידית לבסיס תקציב של תוספת של שני אחוזים, 600 מיליון שקלים כל שנה. אנחנו נתחיל עם זה ואז נראה שהרבה יותר קל לנו.

תודה רבה. פרופסור יעקב שכטר.

תודה ליושב ראש ולסגן השר. אני מנהל מכון למלנומה בבית החולים שיבא. רציתי להוסיף לדברי קודמיי ולומר שהמבנה של סל הבריאות הנוכחי, כפי שהוא קיים, גודלו – ועוד יותר מזה, הקיצוץ שנתבקשתם לעשות – יביא לאסון מבחינה זאת שיש לנו היום טכנולוגיות לחולים עם מחלה שעד לפני כשנה-שנתיים היו נפטרים תוך ארבעה-חמישה ושישה חולים ממחלתם, אבל היום יש לנו אפשרות להוציא את האנשים האלה ממש מהקבר, ואני אומר את זה מניסיון אישי של השנה-שנתיים האחרונות. יש אפשרות לקחת אנשים שצריכים להיות בקבר תוך חודש-חודשיים ולהוציא אותם משם.

נכון.

יש אפשרות לתת להם איכות חיים מצוינת ולהאריך להם את החיים בצורה משמעותית.


אני רוצה לומר שיש לי פציינטית – ואני אומר את זה במיוחד לכבוד הרב ליצמן – אלמנה עם שבעה ילדים, אישה חרדית מבני ברק.

לא, חרדית לא רלוונטי. ממש לא רלוונטי.

בסדר.

גם לא רלוונטי פציינטית, כי אני לא רוצה שתגידו שמות תרופות.

אני לא יודע מה לעשות עם האישה הזאת אם לא נקבל את התרופה.

פרופסור שכטר, אנחנו מייצגים את כלל הציבור.

אתה צודק. אני מתנצל. יש לנו אפשרות לקחת את האנשים האלה ולהוציא אותם מהמצב הקריטי בו הם נמצאים.

תודה. אלי לפלר.

שלום לכולכם. שלום לנכבדים שנמצאים כאן. האולם מלא מפה לפה.

תאמר מי אלה.

אני רוצה לברך את סגן השר. שמי אלי לפלר, אני פנסיונר, מייצג כאן 750 אלף גמלאים ופנסיונרים מעל גיל 65 במדינת ישראל, ציבור שמהווה עשרה אחוזים, ומייצג גם את החולים עם פרוסטטה מוגדלת.


שוב, אני רוצה לברך את סגן השר ליצמן על כך שהוא ענה למכתבים כי אתם לא כל כך עונים לאזרחים כי כנראה אתם מוצפים במיליוני מכתבים. כל הכבוד לסגן השר ליצמן.


אני מוחה על כך שאין שר בריאות בישראל.

הנושא הוא סל התרופות. אנחנו נמצאים כבר בסוף הדיון.

אני מוחה על כך שאין שר בריאות.

יש שר בריאות. ראש הממשלה הוא שר הבריאות.

זה לא טוב.

בקדנציה הקודמת היה שר בריאות ולפני שתי קדנציות היה שר בריאות וראינו מה היה. היום יש סגן שר ואנחנו רואים מה קורה.

בגילי אני לא זוכר מה היה אתמול.

אני אזכיר לך.

אני מייצג 750 אלף גמלאים. סל הבריאות הוא דבר נפלא. סל הבריאות עוזר לאנשים שאין להם כסף. סל הבריאות מיועד לאותם אנשים שלא יכולים לקנות תרופות בשוק הרגיל ולכן הוא סל הבריאות הוא דבר מעולה. אתם באים ודורשים לקצץ עשרה אחוזים מסל הבריאות? אתם רוצים שהחיסונים יהיו על חשבון סל הבריאות? למה שזה יהיה על חשבון סל הבריאות?


יש הרגשה שוועדת הכספים היא מעולה, אבל אנשי האוצר השתלטו על המדינה הזאת ולא נותנים לנו לחיות.

תודה רבה. אני רק רוצה לומר לחברי הוועדה ואני רוצה לומר לאורחים שאנחנו אישרנו כאן, על פי בקשתו של סגן שר הבריאות, את הפחתת מחירי התרופות. קופות החולים או קופת חולים אחת הגישה בג"ץ ואני אמור ללכת ולהתגונן. מלבד משרד הבריאות, אנחנו אמורים ללכת לבג"ץ להתגונן למה הפחתנו את מחיר התרופות.

אפשר לדעת איזו קופה?

לא.

לא.

אבל אנחנו יכולים לעזור לכם.

בסדר. תקראו עיתונים ותראו. אנחנו כאן יושבים כדי להתגונן בפני בית המשפט.


מתן בלנגה, בבקשה.

אבא שלי היה חולה סרטן והוא לא קיבל את התרופות שלו. הוא נפטר בגלל שהוא לא קיבל את התרופות בזמן מאחר שלא היה תקציב לסל התרופות. אני בא ונלחם עבור אלה שאין להם את האפשרות להילחם כדי להגדיל את תקציב סל התרופות כדי שיוכלו לקבל את התרופות שלהם.

תודה. פנינה רוזנצוויג:

תודה רבה. יאיר זילברשטיין, משרד האוצר.

אני אתייחס בקצרה לשתי סוגיות.

לא, אתה אל תתייחס בקצרה. הכסף אצלך, תתייחס באריכות.

אני אתייחס באריכות לשני נושאים שעלו כאן.


למעשה בפעם השנייה בהיסטוריה לאחר ההסכם שנעשה לתקציב של 450 מיליון שקלים ו-415 מיליון שקלים לשנתיים שהיה תקציב תלת-שנתי, גם בשנים האלה נעשה תקציב תלת-שנתי. התקציב הזה הוגש ואושר על ידי הוועדה הזאת כבר בשנה שעברה והוא כבר בבסיס התקציב לשנה הבאה. אני לא מכיר שום בקשה שהועברה, לא על ידינו ולא על ידי משרד הבריאות, לקיצוץ של התקציב הזה.

המכתב הועבר אל חברי הוועדה ולא אליך.

הוועדה יכולה לדון בו.

יאיר, אתה לא עונה על שאלות.

היות וזה שייך לי, תן לי לענות לו.

יאיר, תמשיך.

עוד התייחסות ממש כלכלית. צריך להבין, וציינת את זה בקצרה, שבשלוש השנים האחרונות ירדו מחירי התרופות בשלושים אחוזים ואושרו על ידי הוועדה בגלל ירידה מאוד משמעותית של שער הדולר ובגלל סיבות אחרות. יש ירידה מאוד משמעותית במחירי התרופות, כך שלמעשה 300 מיליון השקלים שעומדים היום בפני הוועדה, הם אקוויוולנטיים לחלוטין למספר התרופות שהם יכלו להכניס לפני שלוש שנים ב-415 מיליון שקלים.

מה אתה אומר?

שער הדולר ירד מ-4.5 שקלים לפני שלוש שנים ל-3.6 היום ויש עוד ירידה של עשרה אחוזים שאושרה כאן בוועדה לפני מספר חודשים. לכן המספר הזה הוא אקוויוולנטי לחלוטין.

יאיר, אל תסבך אותנו.

לא, אני לא מסבך.

יאיר, אתה לא עונה לשאלות. עם כל הכבוד, אני בעל הבית כאן. כאן לא משרד האוצר אלא ועדת הכספים. מה שיפה אצלכם זה שאתה אומר את מה שאתה אומר ולא מחייך. זה יפה.

חברת הכנסת אדטו יודעת היטב שהסכום הזה של ה-300 מיליון שקלים הוא לא תוספת יחידה שנוספת לסל הבריאות. סל הבריאות מתעדכן כמעט בשני מיליארד שקלים השנה. 400-500 מיליון שקלים עבור הגידול הדמוגרפי ועוד עדכון מחירים, ו-300 מיליון השקלים האלה הם רק עבור תרופות חדשות.

לכן הקופות בגירעון של מיליארדי שקלים.

אני לא מסכים. אני אוציא אנשים.

לכן זה לא נכון לומר שהתקציב נשחק. התקציב הוא גם וגם. ה-300 מיליון שקלים אלה הם מעבר לגידולים האחרים בתקציב. לכן מבחינה עובדתית, מחירי התרופות - ואלה דברים שאושרו כאן בוועדה במהלך שלוש השנים האחרונות, בעיקר בזמנו של סגן השר ליצמן – ירדו ולכן הדבר הזה הוא אקוויוולנטי לחלוטין.


הכי חשוב הוא שהתקציב הוא תלת שנתי, הוא אושר כאן בוועדה כבר בשנה שעברה ביחד עם התוספת לשיניים, ביחד עם תוספת של אלף מיטות, כך שבסך הכול התקציב של סל הבריאות גדל השנה כמעט ב-600 מיליון שקלים והוא יותר גבוה מכל תוספת שהייתה בשנים האחרונות. גם לגבי התרופות, התקציב אקוויוולנטי לחלוטין למה שהיה בעבר.

תודה רבה.

יאיר, אתה מכפיל את זה כפול מספר חולים כל פעם שאתה עושה תרופות, כך שזה לא נכון שאתה אומר את זה כך.

חברת הכנסת אדטו, זה דיון מהיר.


אדוני סגן השר, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. קודם כל, תודה על הדיון. אני חושב שזה דיון חשוב ואני שמח על שאני יכול לשתף אתכם בנושא הזה של סל התרופות.


אני שמח גם על הגיוס שהיה כאן והוא היה. אני דווקא חושב שזה טוב כי כמה שיש יותר אנשים, אני יכול להסביר את זה יותר.


אני רוצה להתחיל קודם כל בהצהרה אחת. יש מישהו שלא רוצה יותר כסף? ברור לכם שאני רוצה אבל באותה מידה שאתם מביאים לכאן אנשים חולים שבאמת הם מסכנים, באמת מגיעות להם התרופות ובאמת צריך לעזור להם ולהציל אותם, כך אני יכול להביא לכם כל יום משלחת אחרת שמגיעה לגבי פגיות, טיפול נמרץ וכולי. אני אראה לכם עשרים אלף דברים בסל הבריאות. אל תמשכו אותי למה היה בעבר במשרד הבריאות כי אני לא רוצה לפגוע באף אחד. אני לא רוצה להגיד לכם מה מצאתי ואני לא רוצה להגיד לכם במה אני צריך לטפל כל יום. אל תביאו אותי לשם. אני רוצה להתמקד אך ורק במה שנוגע לסל התרופות


רוצים להביא חוקים לגבי הסל, אין בעיה. מחר יהיו הפגיות, מחר יהיה טיפול נמרץ, טיפול שיניים לצעירים וכולי. אני אתמוך בכל דבר? אני יכול לתמוך בכל דבר? יש מישהו שיכול לתמוך בזה? אלה שטויות. צריך לעשות סדר ולכן יש ממשלה שאם לא מרוצים ממנה, מפילים אותה. זה הכי קל והכי טוב. זה מה שצריך לעשות אם לא מרוצים.

הגיע הזמן.

דב, אל תשמח כי אני עוד לא התחלתי עם הרשעות. אני אומר גם איפה נמצאת הרשעות וגם מה אתה אמרת לי בארבע עיניים. שיבחת אותי ופתאום אין לך מילה טובה אחת לומר לי. עם כל הכבוד, אני לא מכיר אותך כמי שנוהג אחד בפה ואחד בלב. אני לא מכיר אותך כשקרן פתולוגי. לא מכיר אותך כך. אם כן, אל תגיד לי שאין לך מילה. אני אגיד לך מה אמרת לי בארבע עיניים, אמרת לי שאתה משבח אותי.

תגיד, אין שום בעיה.

למה אתה אומר לי שאין לך מילה טובה?

אין לי מילה טובה להגיד על המצב.

למה אתה אומר לי את זה רק בארבע עיניים? למה אתה לא אומר את זה כאן?

אמרתי לך גם בארבע עיניים שאין לי מילה טובה על מערכת הבריאות.

די, גמרנו את הקטע הזה. עוד מעט נגיע גם לרשעות. עכשיו נדבר לעצם הנושא.


היה הסכם של חיים אורון, אתה היית היושב ראש, אני הייתי ונדמה לי שגם שלי הייתה אם אני לא טועה, ורובי. עשינו בלגן בסל התרופות. לא צוין כאן על מה ויתרנו אז ואני הייתי נגד הוויתור הזה.

על תרופות מצילות חיים.

על תרופות מצילות חיים בשב"ן. אני מתנגד חריפות גם היום אבל אין לי את זה. ויתרנו על זה. יקר מאוד וויתרנו תמורת הגדלה. כלומר, זה לא שפתאום הגדילו לנו פעם אחת ל-450 ופעם אחת ל-415. אני יודע בדיוק את מה שהיה. לכן שילמנו מחיר יקר מאוד בגלל זה ואף אחד לא אומר שוויתרנו על תרופות מצילות חיים גם בשב"ן ובדברים אחרים. למה שם לא פיקוח נפש? למה שם לא רצח? כפי שמאשימים אותי לגבי השיניים.

זה לא בסדר לוותר על תרופות מצילות חיים.

מי היה בממשלה באותה עת? המפלגה שלך. מי היה שר הבריאות? מי היה ראש הממשלה?

מה זה קשור?

אני רוצה להגיד לכם יותר מזה. יש לי כאן טבלה של ועדת הסל בשנים האחרונות. כמה היה הסל בשנת 2003?

אפס.

אפס. מי היה ראש הממשלה?

אפס תוספת.

שרון. קדימה. מי היה ב-2004?

עדיין ליכוד.

שישים מיליון שקלים.

אנחנו אומרים שזה הסל הכי נמוך בשש השנים האחרונות.

שמעתי ברדיו שהייתה חברת כנסת אחת שאמרה שבגלל 300 מיליון השקלים, חברי הוועדה צריכים להתפטר. חברת הכנסת אדטו אמרה את זה והיא הייתה חברה כאשר הסכום היה שישים מיליון שקלים ואז היא לא אמרה כלום. כאשר התקציב היה 180 מיליון שקלים היא לא התפטרה, אז למה הקריאה להתפטר ב-300 מיליון שקלים? מה קרה מאז ועד היום? כשהתקציב היה שישים מיליון שקלים, היא הייתה חברת הוועדה. יש לי כאן את כתבי המינוי של חברי הוועדה. אני אראה לכם אותם אחד-אחד. אל תספרי לי סיפורים אבל תסבירי לאנשים החולים איפה הייתם כשהתקציב היה שישים מיליון שקלים, עם כל הכבוד.


לא הפרעתי לך ואל תפריעי לי. תתמודדי עם האמת. רבותיי, אני שתקתי כל הזמן ואתם לא יכולים להפריע לי.

נכון. כל אחד ידבר בתורו.

נתקדם. בשנתיים האחרונות אני הורדתי את מחיר התרופות ב-25 אחוזים. חלק העברתי כאן וחלק הייתי צריך להעביר. יש בג"ץ. חבל שלא ידעתי על הבג"ץ ממש עד היום ולא עדכנו אותי, כי אז אולי הייתי מוריד בעוד מאה מיליון שקלים. הורדתי מה-150 רק חמישים מיליון. אני אבדוק את זה אחר כך.


ה-300 מיליון שקלים של היום הם 400 מיליון שקלים של לפני שנתיים. אל טעו, המחירים ירדו.


אני לא מתייחס לנושא הדולר. אני לא כלכלן ולא מבין בדולרים אבל דבר אחד אני יודע. מעבר לכך, הבאתי שמונים מיליון שקלים כל שנה, תלת-שנתי, וזה הגיע לטיפול שיניים לילדים. אפשר להתווכח, אפשר לומר מה שרוצים, אבל אתם לא יכולים לצאת מכאן לכלי התקשורת ולומר ששיניים זה הכי טוב, הכי יפה והכל בסדר אבל לומר כסף לא. אי אפשר. כולם יודעים ששיניים זה טוב. בינתיים בשנה ורבע האחרונות יש שני מיליון שקלים לטיפולי שיניים ואנחנו בודקים עכשיו אפשרות להגדיל את הטיפול גם לקשישים ולמבוגרים ולא מתוך הסל.

זה יפה מאוד.

אני מדגיש, לא מתוך הסל.


300 מיליון שקלים של הסל, זה סל. רוני ידע ויודע שהסכום לא ירד והודעתי את זה ואני לא אוהב שמתפלפלים ואומרים שאמרתי שזה לא על דעתי. אמרתי את זה עשרים פעמים ואמרתי את זה לרפי היושב ראש שאני לא מתערב בסל, אבל זה לא יהיה. הסל הוא לתרופות וזה מה שיהיה.


אספר לכם סיפור שקרה לפני שלושה ימים. יצאה ידיעה באחד העיתונים שאמרה שיהיה מחסור בתרופות. למה? כי משרד הבריאות הורה להעלות את המחיר לבדיקות של התרופות מ-3,100 ל-27 אלף. אבל מה לעשות שבאמת הייתה בקשה וליצמן לא אישר ואמר לא? אבל זה לא כתוב שם אלא כתוב שיש מחסור. מאיפה יש מחסור? עשרים שנים לא עלה המחיר וצריך להעלות אותו, אבל בהחלט התנגדתי, לא נתתי את זה וגם לא אתן. זה לא יהיה. אפשר לכתוב ואפשר להגיד עלי מה שרוצים, אבל רבותיי, אני אלך עם האמת שלי ואני אעשה מה שאני עושה. לצערי אני צריך לטפל בדברים שבמשך עשרים שנים לא טיפלו בבריאות ואני אומר לכם את זה בכנות. זה נכון גם לגבי בריאות הנפש שאני מקווה שזה יהיה וזה נכון גם לגבי סיעוד שאני מקווה שיהיה.

מה זה המכתב של המנכ"ל שהוא מבקש לקצץ?

אמרתי והודעתי במקום שזה לא על דעתי וזה לא יהיה.

למה שהמנכ"ל לא יכחיש את המכתב?

אני בעל הבית. לא המנכ"ל בעל הבית.

שימשוך את המכתב הזה.

זה לא עסק שלך. את צריכה להסביר בחוץ למה היית חברה כאשר התקציב היה שישים מיליון שקלים. את זה תסבירי בחוץ.

כחברת כנסת אני יכולה להגיד מה שאני רוצה. כשהייתי חברת ועדה, לא יכולתי לעשות את זה. זה בדיוק ההבדל.

אני רוצה לומר עוד דבר. כשנתתי את הכסף לשיניים, אמרו לי שאני רוצח, לא פחות ולא יותר. אמרו שיש אנשים חלילה וחס חולי סרטן השד, רצו להכניס את האווסטין ולא הכניסו בגללי. ראשית, ועדת הסל החליטה בלעדיי לא להכניס את התרופה הזאת כי אמרו שהיא לא טובה. יושבת כאן אסנת והיא חברת הוועדה שתאשר לך את זה. שנית, מעבר לכל הדברים האלו, ה-FDA אחרי שבועיים הודיע שהתרופה לא טובה אבל מאשימים אותי. אני אמרתי ש-350 מיליון ילכו לשיניים ואני עומד על כך.


אני רוצה להגיד לכם עוד דבר. ההסכם הזה הוא תלת שנתי. כששוקי שמר אומר שהוא בעד 600 מיליון שקלים, גם הוא צריך להסביר למה כשהיה תקציב של שישים מיליון שקלים הוא לא אמר כלום. גם הוא היה שם. הוא היה חבר הוועדה. יש לי כאן את כל רשימת חברי הוועדה במשך עשר השנים האחרונות. אני אראה לכך. שוקי שמר לא אמר שהכל בסדר כשהתקציב היה שישים מיליון שקלים. אני יכול לתת כותרת ולומר שאני בעד שלושה מיליארד שקלים, למה לא? אני רוצה, בהחלט, אבל עלי גם מוטלת אחריות ואני צריך להתמודד מול זה וכל יום יש כותרת אחרת בעיתונים. אין לך מושג מה אני עובר כל יום.


ההסכם הזה על 300 מיליון שקלים, אני עומד מאחוריו.

הוא שריר וקיים.

הוא שריר וקיים, תלת שנתי. אני לא אתן לגעת בזה ולא יורידו אגורה אחת. את מחירי התרופות אני אוריד ואני עומד להוריד עוד אבל לא משם אלא מדברים אחרים. אני אחפש מקורות.

למה הוא כתב את המכתב הזה?

זאת עמדתו. לא משנה. הוא כתב, אז מה? אמרתי את זה במקום ולא חיכיתי. אמרתי את זה במקום כאשר פתחו את הדיון. אמרתי שזה לא יהיה, אני נגד וזה לא על דעתי. אמרתי לו את זה במקום.


לכן אני אומר שוב שאני עומד מאחורי כל מילה שלי לגבי ה-300 מיליון שקלים.


לגבי חוק. אני לא רואה מצב שאנחנו יכולים לחוקק חוק דווקא על זה כי יש לי עשרים אלף חוקים אחרים. לדעתי זה לא יהיה.


ועדת הסל סוברנית ואני לא מתערב בדיונים שלה. אני לא מקבל טלפונים, לא מקבל מכתבים ואם כן, אני מעביר את זה מיד לחברי ועדת הסל כי זה לא העניין שלי. צריך לתת לוועדת הסל לעבוד. יש כל מיני דברים שדווקא לא הייתי כל כך בעדם. הייתה שנה אחת שהכניסו מניעת עישון שזה חשוב מאוד, אבל עם כל הכבוד, לא חשבתי כך. החליטו וכל מילה שהם מחליטים, אני מאשר.

לא יהיה קיצוץ.

אני אומר חד משמעית.

יעקב, כשאתה אומר, זה סגור.

תודה רבה.

זה נראה כאילו עבדו עלינו. בשנה הבאה נבוא לכאן עוד פעם.

אני מבקשת התייחסות למה שאני העליתי.

גברתי, אם אני לא טועה, עשר שנים את באה כל שנה.

אני מבקש לא להתערב. מספיק יש לי כאן מתח ביני לבין עצמי.

תענה על הדברים שלי בבקשה.

אני רוצה לדעת - אתם מבקשים התייחסות, אבל ממש של חצי דקה – האם תקבלו הסכמה על הסיכום של הדיון המהיר שאנחנו מקבלים את דבריו שלא יהיה קיצוץ. ועדת הכספים תומכת בעמדה הזאת שלא יהיה קיצוץ בסל התרופות.

רוצים האלה.

תן לנו חצי דקה.

חצי דקה. איתן כבל חצי דקה, את חצי דקה ודב חצי דקה. אבל תעשו לי טובה, תורידו את הווליום.

סליחה, כך פתחתי את דבריי.

הרי נוח היה לי להגיד לך.

ברשותכם, סגן השר ליצמן, אני לא אהבתי את מה שדב אמר אבל אני לא חולק עליו במובן הזה שיש משבר בבריאות.

אני לא אתייחס למשבר.

תרשה לי. זה לא סותר את העובדה שכן אפשר להגיד מילה טובה על מה שסגן השר עושה בקדנציה שלו.

נכון.

אלה שני דברים שיודעים להתחבר וצריך גם לדעת להגיד אותם כאשר המשבר הוא גדול מאוד מאוד וזה לא הדיון.


אדוני סגן השר, בעיקר אחרי מה שאמרת. אני לא הייתי חבר בוועדת הסל וגם מפלגתי לא הובילה את המדינה במשך כמה שנים, כך שאנחנו פטורים מלתת הסברים.

אז לא היה סל.

זה היה לפני הרבה שנים.

בזמן שמפלגת העבודה הייתה בשלטון, לא היו חולים.

נוסטלגיה אחר כך. אלה ימים אחרים. ברשותך, אם כבר אנחנו דנים כאן, הדיון הזה, אדוני סגן השר, היה מבחינתי לפחות בשתי רמות. ראשית, להציג את המצב. זאת אומרת, זאת העובדה. אומר סגן השר ש-300 מיליון שקלים הוא התקציב, וזאת ברכה. אפשר לומר שהוויכוח או המכתב של המנכ"ל הוא כמו הדיבורים סביב התקיפה באיראן. מרוב הפוך על הפוך, נשארים ה-300 מיליון שקלים ונגיד תודה.


אני אומר לך – ואנחנו מבקשים ואנחנו ננהל על זה מאבק שאני בטוח שלא תתנגד – שהנושאים שעומדים לפתחך הם רבים. נכון, דיאליזה, פגיות וכל יום שומעים על עוד ועוד. לחברי הכנסת אין בעיה להעלות נושאים כמו שלאדוני עת היה חבר כנסת – וזה אמור גם לגבי גפני – לא הייתה לו שום בעיה להעלות כל יום נושא. זה תפקידנו. תפקידנו הוא לשים את הדברים על סדר יומה של מדינת ישראל.


אני מבקש ממך שלבך בעניין הזה יהיה פתוח ותעזור לנו. זה לא שהיינו צריכים לבקש סליחה על שבאנו ובזבזנו את זמנה של הוועדה.

מיאיר זילברשטיין?

כן.

אני אבקש ממנו בשמכם.

כי לפי ההסבר שלו אנחנו מסודרים גם לעולם הבא.

בסך הכל הצגתי עובדות.

אני לא חולק על העובדות שלך אבל זה עניין של כל אחד עם המשקפיים שלו. כל אחוד רואה את העובדות אחרת. אם היינו רואים את העובדות כל הזמן אותו הדבר, לא היינו יושבים כאן.


אני מבקש ואני אומר גם לסגן השר שמבחינתנו זה דיון ראשון בתהליך מאוד ארוך. תודה.

תזמין אותי ואני אבוא.

דיברת אישית ולכן אני אחזיר אישית.

לא, מה אישי?

שאלו איפה הייתי בשנים שלא היה תקציב או כן היה תקציב, למה לא התפטרתי אז, ואני רוצה לענות.

זה לא אישי.

בודאי שזה אישי. מאחר שהטקטיקה המוכרת במקרים האלה היא חצאי אמיתות במקרה הטוב ושקרי במקרה הפחות טוב, אני חייבת להגיב ולומר שהיתרון שלי היום, בניגוד למה שהיה לפני שש, שבע ושמונה שנים, זה המקום בו אני נמצאת היום. כשהייתי חברה בוועדת הסל, הייתי אחת מתוך עשרים והיכולת שלי להשפיע הייתה שונה מאשר היכולת שלי היום. היום אני יכולה להעלות את הנושא הזה לכאן ולבקש דברים שלא יכולתי לעשות אז.


למען הרקורד, היו פעמיים שוועדת הסל הודיע שהיא מתפטרת כי היא לא מסוגלת לקבל אחריות על הדברים שנעשו שם. אם כן, הייתי גם בקטע בו אמרתי שאנחנו נתפטר.


אם יש החלטה והולך מנכ"ל שהוא פקיד בכיר ומביע עמדה שהיא בניגוד מוחלט לעמדת השר, או שימשוך את המכתב הזה כך שהוא לא יהיה בפני אף אחד מחברי ועדת הסל. לא יכול להיות שמנכ"ל יעמוד וינהל סדר יום שונה.

תודה. דב.

תודה אדוני היושב ראש. הוויכוח הזה מבחינתי איננו ויכוח אישי. אני ממש לא מתכוון לרדת לרמה של ויכוח אישי. אדוני סגן השר, אין לי שום טענה אליך. אני יודע שאתה אדם מוכשר, נמרץ ומסור לתפקיד שלך. הוויכוח שלי הוא עם מדיניות והמדיניות היא לא אישית שלך אלא היא ממשלת ישראל.


כשאני מדבר על רשעות, אני מדבר אדוני סגן השר – ואתה יודע בדיוק למה אני מתכוון – על מיטת סדום. אתה יודע מה זה מיטת סדום. השמיכה הקצרה ששמים אתכם בה ואומרים שהנה, זאת המיטה, תמשכו מכאן ותמשכו משם או תקצרו את הרגליים או תקצרו את הראש. זאת מיטת סדום. זה לא בהתנדבות שאתה יוזם אותה ולכן המצב הגיע לדברים האלה.


מול הדבר הזה צריכה להיות עמדה מאוד מאוד ברורה של ועדת הכספים וקודם כל שלך, אדוני סגן השר. כמו שאמרתי לך בשיחות האישיות בינינו, מתוך אותה הערכה שאני פתחתי בה ליכולת שלך האישית והפוליטית, אני חושב שהתפקיד שלך – ולכן אני מצטער על הדברים שלך כאן – הוא לא לייצג את המערכת מול צורכי מערכת הבריאות. התפקיד שלך הוא לייצג את צורכי הבריאות מול המערכת. אם אתה תעשה את זה, אני מבטיח לך שאנחנו כולנו כאן בוועדת הכספים נתייצב לימינך.

אחרי שאתה רואה את הדברים ואתה רואה את כל התמונה, אתה מחליט אחרת. כשאתה עומד בחוץ – וזה אמור גם לגבי, עת הייתי בוועדה ותקפתי – רואה את הדברים אחרת. אם אני צריך להחליט היום כל מיני דברים, ויש לי החלטות די גורליות, אני צריך לראות מהיכן אני מביא כסף.

אתמול התנהל כאן דיון אחר ובו התקיפו את משרד הבריאות על כך שלקחו כסף ממקור למקור.

תתפלא לשמוע, אני מודע לדיון. דיבר אתי חיים כץ ואני מטפל כדי להחזיר את זה.

אני דווקא יותר מבין את מצבכם בהקשר הזה. כשראיתי את אנשי משרד הבריאות כאן ואת המצוקה שלהם, אני אמרתי לעצמי איך אפשר לקחת מאלה ולהחזיר לאלה כשגם אלה וגם אלה צריכים ונזקקים. העמדה שלנו בוועדה, אדוני היושב ראש, והעמדה שלך כסגן שר הבריאות חייבת להיות שאת העוגה הזאת שמדינת ישראל מקצה לבריאות, חייבים להגדיל. מה שיש לנו היום, זאת מיטת סדום.

הערה אחת. באים לכאן הרבה מאוד אנשים שלא בקיאים בעבודת הכנסת ובכשל של הממשל, ואני חושב שיעקב הסביר את זה. אם לוקחים נקודה אחת, רק את סל הבריאות, אני קודם כל שמח שמה שאמרת – ואני יודע שאצלך מילה היא מילה, וכשלחצנו יד תמיד זה היה מקודש – לא לקיצוץ. הבעיה האחרת של תקציב הבריאות, זאת בעיה אבל לא למגרש הזה.

זה למגרש הזה. זאת ועדת הכספים.

תקשיב. אתה יכול להציע 35 הצעות חוק ולהיות הכי פופולארי בישראל, אבל הבעיה האמיתית היא איך בונים מסגרת תקציב בה תקציב הבריאות יותר גדול והחינוך על חשבון דברים אחרים אבל זה יהיה חלק ממערכת הבחירות כי זה קל מאוד כל יום לבוא כי הציבור לא מבין שמי שצועק הכי הרבה ומגיש אלפיים הצעות חוק, הוא בסוף הכי פופולארי אבל כשאתה יושב בכיסא – והוא כרגע שר הבריאות בממשלה הזאת והוא לא מפיל את הממשלה – יש לו תקציב מסוים אתו הוא צריך לעבוד. הצעות חוק יכולות לבוא מכאן ועד להודעה חדשה אבל מבחינתי אני מסופק, עקב המגבלות כרגע, שאין קיצוץ. מצד שני המאבק על סדר העדיפויות האמיתי יהיה המאבק במערכת הבחירות הבאה, על איזה תקציב בונים לממשלה הבאה.

תודה.

אני מצטרף לדעת החברים שיש מקורות לממשלה. אם יהיה קיצוץ במשרד הביטחון, ויש מה לקצץ שם, יש מקורות. זה מה שצריך לעשות.

לצערי הממשלה הזאת לא תעשה את זה.

הוועדה מסוגלת לעזור במציאות הנוכחית.

תודה רבה. סגן השר, אם אתה תוכל להשיב לגבי הנושא שהעלתה רוחמה אברהם, אם תוכל לומר כמה משפטים, אבל לפני כן אני רוצה לסכם את הדיון הזה. לפני שאני עושה את הסיכום, אני רוצה לומר לחברי הכנסת ולאורחים.


אני מכיר את משרד הבריאות הרבה שנים. גם אני הייתי כאן בוועדה והייתי חבר כנסת הרבה שנים. משרד הבריאות היה משרד זניח וזאת המציאות. על פי רוב מי שלא קיבל משרד אחר, קיבל את משרד הבריאות. זה היה המצב. המשרד היה משרד ישן. המשרד הוא משרד גדול מאוד עם תקציב ענק שנכנס לאיזה תרדמה ואי אפשר היה לנער אותו.

יכול להיות שזאת הייתה קומה?

לא. אלא אם כן אפשר להעיר מקומה.

יש בכיר במשרד שאומר שזה היה מוות מוחי.

מאז הרב ליצמן נכנס לתפקידו, המשרד קיבל תנופה. זאת מציאות ועם העובדות האלה אי אפשר להתווכח.


לא אהבתי חלק מהדברים שנאמרו כאן, אבל נניח לעניין הזה וניגש לסיכום אותו אני רוצה להניח על שולחן הכנסת.


ועדת הכספים מתנגדת לקיצוץ בסל התרופות

גם אני.

והיא מקבלת את עמדתו של סגן השר שלא יהיה קיצוץ בסל התרופות. ועדת הכספים - לאור הדיון שהתקיים ולאור העובדות החדשות שאנחנו מברכים עליהן ואנחנו שמחים על התפתחות הרפואה בעולם כולו ובישראל בפרט, על גידול תוחלת החיים, מציאות שהיום יש אפשרות להכניס תרופות מצילות חיים שפעם לא היה באפשרות המערכת הרפואית – מבקשת לבדוק מחדש את הנושא הזה של סל התרופות ולהגיע לפתרונות לאור התקופה החדשה בה אנחנו מצויים וגם לאור הדיון שהתקיים כאן הבוקר. עמד כאן משרד האוצר ובלהט הביא את הנושא הזה של גידול בתוחלת החיים וזה נכון ואנחנו שמחים על כך. אנחנו מבקשים לבדוק מחדש את העניין הזה, אבל אנחנו מקבלים את העמדה לפיה לא יהיה קיצוץ בסל התרופות.

ולבחון אפשרויות להגדיל.

אמרתי. קיבלתי.


אדוני סגן השר, אם אתה רוצה להשיב לחברת הכנסת רוחמה אברהם.

אני אקצר מאוד בנושא הזה. קודם כל, מי שמנהל את המשא ומתן עם משרד, זה משרד הבריאות. יש לנו נציג בצוות. הבעיה כרגע היא שאנחנו כרגע בדיון משפטי. בג"ץ העביר את זה לשלושה שופטים ואני לא יודע מתי יתקיים הדיון, למרות שאני מקווה שזה יהיה מהר מאוד. לכן, הייתי מצפה מכל אזרח – ואני מניח שהיו מבקשים את זה גם מאתנו, מכל אחד – שכאשר יש דיון, יחכה. מה שעושים כרגע, חכו עד אחרי הדיון בבג"ץ. אני לא יודע אם בג"ץ נתן להם, ואני לא רוצה לחשוב שהם עוברים על החוק או לא. אני לא יודע ולא בדקתי.


ישבתי היום עם המנכ"ל, בדקתי את הדברים ודיברתי עם מנהלי בתי החולים. דיברתי ובדקתי. אנחנו יושבים ודנים. קשה לי כרגע להתייחס. תגידו מה שאתם רוצים, אבל יש הסכם חתום. עכשיו מערערים על כל ההסכם הזה דבר שהוא קצת בעייתי. היות והם הלכו לבית המשפט, הם הלכו לבית המשפט, צריך לחכות לראות מה יאמר בג"ץ בהרכב של שלושה שופטים.

מתנהל משא ומתן?

בשבוע שעבר. כרגע עדיין אין אבל אני אבדוק במשרד האוצר.

צריך לזמן דיון דחוף.

אני בטוח שיהיה משא ומתן בתקופת הביניים אבל אני קורא לכולם, לכל הרופאים, בינתיים לחזור לעבודה. כרגע יש דיון משפטי, אתם סומכים על השופטים ולכן חכו עד לאחר הדיון.

תודה רבה. תם הדיון בעניין הזה. הפסקה של שלוש דקות וממשיכים בסדר היום, שינויים בתקציב לשנת 2011.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50