PAGE
25
ועדת הכספים

14.11.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 887
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ז בחשוון התשע"ב (14 בנובמבר 2011), שעה 10:40

1.
תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דיווחים לרשות), התשע"א-2011

2.
תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"א-2011

3.
תיקון תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים) (תיקון), התשע"ב-2011

4.
תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קנייה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן) (תיקון), התשע"ב-2011

5.
תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו) (תיקון), התשע"ב-2011

6.
תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן) (תיקון), התשע"ב-2011

7.
תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר) (תיקון), התשע"ב-2011

8.
תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה) (תיקון), התשע"ב-2011

חברי הוועדה: ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

זהבה גלאון

עו"ד דניאל רימון, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

דורית גילת, מחלקת השקעות, רשות לניירות ער

שרה קנדלר, מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

יונתן מאיר, מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

לימור אופז רצון, מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

עו"ד חיים זקס, משרד המשפטים

עו"ד מיכל שמואלי, רשות התאגידים, משרד המשפטים

עופר אקסלרוד, יו"ר איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

עו"ד רונן סולומון, איגוד לשכות המסחר

חיים ונציה, חבר הנהלת איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

עו"ד זיו ארז, יועץ משפטי לאיגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

מיקי ציביר, יו"ר איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד רקפת סגל, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד אלי יריב, ההסתדרות הכללית החדשה

ציון שמע, ראש חטיבת עובדי הבנקים וחברות הביטוח, ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד ורד וייץ, ההסתדרות הכללית החדשה

רות צפירה, יועצת השקעות, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים בישראל

אורלי אלעד, יועצת השקעות, הבנק הבינלאומי הראשון

אלה גולן, יועצת השקעות, הבנק הבינלאומי הראשון

שלומית ארליך

שני ארזי

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

1.
תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דיווחים לרשות), התשע"א-2011

2.
תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"א-2011

3.
תיקון תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים) (תיקון), התשע"ב-2011

4.
תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קנייה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן) (תיקון), התשע"ב-2011

5.
תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו) (תיקון), התשע"ב-2011

6.
תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן) (תיקון), התשע"ב-2011

7.
תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר) (תיקון), התשע"ב-2011

8.
תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה) (תיקון), התשע"ב-2011

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דיווחים לרשות), התשע"א-2011.

למען הסדר הטוב, הנוסח שמובא בפניכם הוא נוסח שמשלב למעשה את סעיף 3 על סדר היום, שאלה תקנות הסדרת העיסוק (דוחות) יחד עם סעיף 4 שעל סדר היום, תקנות הסדרת העיסוק (דיווחים לרשות).

אנחנו בסעיפים 3 ו-4 לסדר היום. נציגת הרשות לניירות ערך, בבקשה.

שני הסעיפים האלה שלוכדו לסט תקנות אחד שהועלה לאתר הכנסת, האחדה של שני הקבצים, מטפלים בהיבט הדיווח של בעלי רישיון. אם מסתכלים על תמונת המצב הנוכחית, כיום אין כמעט דיווחי בעלי רישיון. אין דיווחים ללקוחות, אין דיווחים לציבור ואין דיווחים לרשות למעט דיווחים קטנטנים בפינות. אין דיווח משמעותי לשלוש הקבוצות האלה.


נראה לי שמיותר כמעט להסביר את חשיבותו של הגילוי. עבור הלקוח זאת נראית זכות ברורה מאליה. אדם שבחר לעצמו מנהל תיקים והניח אצלו את מיטב כספו, חשוב לו לדעת כמה דני ניהול נגבים, מה שיעורי התשואה וכיוצא באלה מידעים שמיד נרחיב בהם. עבור האחרים שעדיין לא החליטו אם לנהל, קיבלו כסף מירושה גדולה ועוד לא החליטו אם להפקיד אותם בידיו של מנהל תיקים זה או אחר ומתחבטים בין מנהלי תיקים שהשוק יודע להציע להם, בוודאי שחשוב שיהיו בפניהם נתונים כדי שידעו איזה מנהל תיקים לבחור.


כאשר מדובר ברשות, בוודאי ובוודאי שחשוב שלרשות יהיו כלים על מנת שהיא תוכל להפעיל את סמכותה ולפקח על פעילותם של מנהלי התיקים ובעלי רישיונות אחרים.


מעבר למה שאמרתי עד עכשיו, להעלאת דרישת הגילוי יש חשיבות מעבר לגילוי כשלעצמו. ברגע שיש גילוי, גם ההתנהגות בדרך כלל משתנה. אם היום אני מרשה לעצמי לקחת דמי ניהול של חמישה אחוזים, אם יהיה גילוי שידע שהשכן שלי בקומה ליד נותן ביצועים דומים עם דמי ניהול של שלושה אחוזים, יכול להיות שעצם החשיפה של זה לציבור תגרום לי להסטה של הפחתת דמי הניהול. גם זאת תוצאה מבורכת. מעשים שעושים בהיחבא אינם דומים למעשים שנעשים בגלוי.


למעשה ההסדר שקיים היום, הסדר הגילוי שקיים היום, הוא אח חורג למקובל ביחס לכל הקבוצות המפוקחות על ידי הרשות בהן הגילוי הוא לב לבו של ההסדרים הקיימים הן ביחס לתאגידים מדווחים, הן ביחס לחתמים, הן ביחס למנהלי קרנות והנאמנים שלהם. זאת אוכלוסייה שהיא יוצאת מן הכלל וההסדר בא הגיע מאוחר.


מה עושות התקנות. התקנות מרחיבות את חובות הגילוי ומגיעות לידי אחידות צורנית. אני רוצה להגיד שקיבלנו שורה ארוכה – התקנות כבר נמצאות באתר הרשות תקופה ארוכה מאוד, למעשה למעלה משנה אם אני לא טועה – במהלך התקופה הערות מהגופים המרכזיים לרבות איגוד הבנקים ואיגוד לשכות המסחר שאני רואה אותם כאן בישיבה. ניסינו במהלך השיג ושיח שנעשה עם הגופים לאזן בין החשיבות של המידע והגילוי אותו הזכרתי קודם לכן לבין הרצון להימנע ממסירת מידע רגיש שמידת חשיבותו אינה עולה עד כדי שיש הצדקה לחשיפה שלו. אנחנו חושבים שהפשרה שהתקבלה נותנת מענה סביר לאינטרסים. בכל מקום שאני אגיע למשהו שהוא משמעותי השתנה בעקבות ההערות, אנחנו נספר את זה לחברי הוועדה כדי שידעו על כך.


אני אציג את זה לפי אוכלוסיית היעד של הדיווח ואתחיל בדיווח ללקוח, אחר כך לציבור ובסופו של דבר לרשות.


כאשר מדובר בדיווח ללקוח, מדובר בדיווח של תאגידים מנהלי תיקים. זה גם תואם לסדר שזה מובא בתקנות. זה פרק ב' לתקנות. שם מה שעשינו זה שיצרנו יותר פירוט. אפשר להסתכל בתקנות 8 עד 13 ולראות שלמשל היום אין בכלל ציון תשואה והתקנות אומרות שצריך לגלות על ההוצאות, על דמי הניהול, על נתוני חשיפה, על פירוט עסקאות ניגודי עניינים. פרט לפירוט העברנו את הכול לפורמט קבוע על מנת שיקל על הלקוח להשוות ביצועים. אפשר לראות את תקנה 2 בעניין זה.


דאגנו לכך שהשליחה תהיה נפרדת מכל מוצר שיווקי אחר על מנת שאפשר יהיה לראות את המידע שהוא חשוב בעינינו כעומד לבדו. אני מפנה אתכם לתקנה 6. ביקשנו שהשפה תהיה פשוטה.


זה ברמה של הדוח הרבעוני ללקוח.


השלב הבא שיצרנו זה דוח שנתי לכלל הציבור. זה בא להבטיח שהציבור הפוטנציאלי יוכל להשוות בין מנהלי תיקים פועלים. שוב אנחנו מדברים רק על גילוי של מנהלי תיקים, של תאגידים שהם מנהלי תיקים. זה נמצא בפרק ג' לתקנות. שם יצרנו מעין דוח שנתי, רק אחת לשנה, שהוא מיני תשקיפון שבו יש נתונים על החברה, נתונים על לקוחותיה ותשומת הלב כאן – זאת דוגמה לפשרה שעשינו – רצינו לדעת מספר לקוחות מדויק שיש אצל מנהל התיקים, לאור בקשה שהושמעה בהערות הציבור. לא ביקשנו לא ציון מפורש לא של מספר הלקוחות ולא של שווי הנכסים המנוהל אלא הסתפקנו לציין בגדר מדרגות. יצרנו מדרגות וכך יש פחות חשיפה ומצד שני מידע שנותן לך אינדיקציה אם הישות הזאת מנהלת הרבה כסף, אם הישות הזאת עובדת עם הרבה לקוחות או שזה מישהו קטן ואולי אתה מעדיף לעבוד עם משרד קטן אבל אתה יודע להבחין בין השניים.


ביקשנו גם שיגלו על שיטת ניהול התיקים. למשל, אם מדובר בניהול בפול או ניהול אישי. ביקשנו שיספרו על מבנה התמריצים, על דמי הניהול, על החזרי עמלות, איזה שיעור מנהלים עבור המוסדיים, שיעור עזיבה של לקוחות, נקודה בה התפשרנו. חשבנו לבקש שיעור מדויק אבל לאור בקשות מהציבור אמרנו שרק אם זה מעל חמישים אחוזים, אם זה מצביע על איזשהו דפוס של עזיבה משמעותית, ידווחו על כך. ביקשנו לקבל מידע כפי שקבוע בתקנות אחרות שלנו האם בשלוש השנים האחרונות הוגש כתב אישום, הרשעה, מידע שמסמל סיגמנט שלילי.


הקבוצה השלישית של הדיווחים הם דיווחים שנועדו לעיני הרשות, ואני מדגישה לעיני הרשות בלבד. כלומר, הם לצורכי פיקוח. כאן למעשה הרשינו לעצמנו דרישות שהן יותר פתוחות כי אין חשש מסודות מסחריים, הן חושפניות יותר והן חלות על כלל התעשייה הן יחידים, הן תאגידים, הן בעלי רישיון ייעוץ, הן מנהלי תיקים, הן בבנקים והן שלא בבנקים כי כאן הרשות רוצה לדעת איך לנהל היטב את סיכוני הפיקוח שלה.


אפשר לראות את כל ההסדרה הזו שאני מדברת עליה עכשיו בפרק ד' לתקנות. החשיבות הפיקוחית, אני חושבת שמיותר להכביר מלים עליה. היום אנחנו עומדים במצב של 5,000 בעלי רישיון מפוקחים, כ-200 חברות בעלות רישיון, פעילות ענפה בתוך הבנקים עם כמעט אפס מידע. המצב הנוכחי הוא מצב שלא יעלה על הדעת ומחייב שינוי.


בתוך הגילויים לרשות יצרנו ארבעה פלחים. יצרנו דרישה לדוח מיידי, דוח רבעוני, דוח שנתי וכאשר מדובר בבנקים, גם דוח חודשי ואני מיד אפרט.


לגבי הדוח המיידי. זה למעשה הדוח היחידי שנדרש מכולם, מכל סוגי הרישיון, וזה יישור קו עם הסדרה שלנו בתחומים אחרים. למעשה מדובר כאן בהנפת דגל אדום. קרה משהו שצריך לספר עליו. קרתה שביתת עובדים, קרתה שריפה, עשית מיזוג, יש תביעה גדולה, קרה משהו שמצריך דיווח באופן מיידי, כלומר, עד יום העסקים שלאחר שנודע לתאגיד על האירוע. אם כן, שינוי שם, מיזוג, תביעות בגינן הוצאה הודעה לביטוח. שימו לב שכאשר נגיע לתקנות, אנחנו נצביע על התיקונים שעשינו ביומיים האחרונים לאור הערות שקיבלנו מהגופים שיושבים כאן וגם לאור העובדה שבינתיים בשנה האחרונה עבר תיקון חוק אכיפה מינהלית שאת חלק מהדברים כבר הסדיר ברמת חוק ולכן הם מתייתרים בתיקון הזה. למשל, כל ההערות שקיבלנו לגבי עבירות, חקירות וכולי, הן מתייתרות כי ממילא כבר הן קיימות בחוק.


פרט לכך קבענו שני סעיפי סל. אם מדובר בעניין עסקי שחורג מעסקים רגילים ויש לו השפעה מהותית על התאגיד, לדוגמה מכירת שליטה, כניסה, עזיבה קיצונית של מספר לקוחות, זה מצריך גילוי. אם קרה דבר שעשוי להיות חשוב למשקיע הסביר, למעשה זה מקרה פרטי של המקרה הקודם.


זה לגבי הדוחות המיידיים.


דוחות רבעוניים, סימן ג' לאותו פרק בו צריך לספר על מספר לקוחות יחידים ומוסדיים, פרטי ביטוח, נתונים לגבי שווי נכסים מנוהל. בדיווח השנתי זה חל גם כן רק על התאגידים כמו גם הדיווח הרבעוני. בנוסף לדוח הקיים כיום לפי תקנות הביטוח, צריך לספר על מבנה ארגוני, בעלי תפקידים וכיוצא בזה.


דוח חודשי של בנקים רלוונטי לבנקים לבדם. למה נדרש היה לייצר הוראות שהן מיוחדות לבנקים? מפני שאם מסתכלים על מערך הייעוץ בישראל, אזי אפשר לראות שכתשעים אחוזים, אם לא למעלה מזה, ממערך הייעוץ יושב בבנקים ויש בעיות ייחודיות או יתרונות ייחודיים שנמצאים דווקא במערך הזה ולכך כיוונו את הגילוי. אני מדגישה שוב שמדובר בגילוי רק לרשות.


אז ביקשנו, וגם זה כמעשה של פשרה לאחר שיג ושיח עם הגופים המייצגים, דרישת דיווח.

יש לי הערה. אנחנו בכלל לא ישבנו אתכם. ההסתדרות לא ישבה אתכם. מדובר בעובדים. אומרים שישבו עם הגופים המייצגים.

תן לה לסיים את דבריה. אתה רשום אבל תוכל להתייחס אחר כך.

לא דיברנו עם ההסתדרות וגם לא זכור לי שהם פנו אלינו.

לא ידענו על כך.

כפי שאמרתי כל התקנות שלנו נמצאות באתר הרשות מזה חודשים ארוכים מאוד. אתם מוזמנים לראות כמו כלל הציבור. לרבים שינויי הרגולציה שאנחנו יוזמים יש השפעה באופן טבעי גם על ציבור העובדים ואוזנינו כרויות.

תמשיכי. לאחר מכן נשמע את ההערות ונעבור על הפרקים השונים.

אנחנו ביקשנו דיווח חודשי על סך הפעולות שבוצעו על ידי כלל היועצים בבנק בנכס ספציפי במהלך החודש הרלוונטי. שימו לב, הפשרה שבעניין זה היא שאנחנו לא מבקשים בפילוח של דרך כלל של יועץ מסוים או של סניף מסוים. הלכנו בראייה רוחבית על מנת לזהות אם יש איזשהו דפוס בעייתי. למשל, אם כל היועצים של בנק מסוים, בוא נראה אם זה נשמע לכם מוכר, משקיעים דווקא בקרן ספציפית, תופעות שלמדנו להכיר אותן ערב רפורמת בכר ואנחנו רוצים להשתמש בפורמט הגילוי הזה על מנת לוודא שהתופעות לא חוזרות ונשנות.


פרט לכך יש כאן הצעה להסמכת הרשות לדרוש מידע שוטף כן ברמת יועץ בודד, כאשר התמונה הרוחבית העלתה לנו חשש אבל גם אז זה קבלת מידע על סך הפעולות של יועץ בודד בנכס מסוים. שוב, הגענו לזה לאחר פשרה עם איגוד הבנקים.


כשניכנס לתקנות עצמן, נסביר את התיקונים.

ההסתדרות, בבקשה.

הרשות מכירה אותנו. בעבר נפגשנו כאשר חוקק החוק החדש לא הסכמנו לכמה דברים בו ועדיין אנחנו מציעים לתקן אותו. אנחנו לא נחשפנו ולא נוצר אתנו שום קשר. העיסוק שלנו בתחומים אחרים ואנחנו לא יכולים לעקוב אחר פעולות הרשות. לא ידענו על כך. אתנו לא דיברו.


יש כאן הרבה בעיות קשות. היועצים בחוק החדש נמצאים במצב בלתי אפשרי מבחינת העבודה שלהם והיום מתקינים תקנות שמחייבות את הבנק לדווח על היועצים, דברים שלא היו עד היום.


הרשות יכולה לפרסם שם של עובד ברשומות שלה, באינטרנט או בשני עיתונים, שיש לגביו חשד סביר.

זה לא נכון.

זה לא נכון.

לא. התקנות לא מבקשות את זה.

תרשמי את כל ההערות שלו ותגיבי אחר כך.

יש שורה של נושאים שאנחנו לא יכולים לקבל אותם. אני רוצה לבקש את יושב ראש הוועדה שהרשות תשב אתנו. אנחנו לא מחפשים לפגוע אלא אנחנו רוצים למלא את שליחותנו נאמנה לציבור. ישבו אתנו ונראה את הדברים. נאיר ונעיר בצורה מסודרת את הדברים ואז נראה אם נצליח להגיע להבנות. אם לא, נחזור לוועדה והוועדה יודעת לעשות את מלאכתה.

אנחנו נעבור פרק-פרק. היועצת המשפטית של הוועדה תקריא פרק-פרק ונראה. ודאי שהנושא לא יסתיים היום אלא רק מתחיל.

אני מבקש שהבקשה שלנו בעניין הזה תיענה. זה לגיטימי שישבו אתנו על העניין ולא ישבו אתנו אלא ישבו עם גופים אחרים. אנחנו בכלל לא היינו צד לזה.

אנחנו מתחילים מהפרק הראשון. פרק א' הוא פרק ההגדרות. באופן כללי ההגדרות נמצאות כאן ויש הגדרות שמופיעות בחוק כמו למשל הוראות של הרשות. דניאל, לגבי עבירה, הגדרה של עבירה.

לחוק הייעוץ. כל מה שלא הוגדר, משמע שהולכים להגדרה בסעיף 1. שאלת אותי אתמול גם על זיקה וזה נכון על לגבי זיקה.

מישהו רוצה להעיר הערה לגבי הפרק הראשון? אפשר גם ב-א' ולא רק ב-ע'.

איגוד הבנקים. ההגדרה של עבירה מפנה לחוק הייעוץ או לפחות כך נאמר לנו על ידי רשות ניירות ערך. הבעיה היא שההפניה מביאה לכך שהרשימה של העבירות כאן היא לא סגורה. זאת אומרת, אין ודאות אילו עבירות נכנסות ואילו עבירות לא נכנסות. כשנגיע לפרק ד', יש שם תקנות שקובעות שאנחנו כבנקים צריכים לדווח על היועצים שלנו. קודם כל, אנחנו כמובן מתנגדים לחובת דיווח הזאת או ההלשנה הזאת, אבל אם זה חלילה יעבור בסופו של דבר, אנחנו רוצים שתהיה רשימה סגורה של עבירות עליהן אנחנו צריכים לדווח. לא נראה לי סביר להשאיר את זה כרשימה פתוחה ושרשות ניירות ערך תגיד שאנחנו צריכים מחר לדווח על עבירה כזאת ומחרתיים על עבירה אחרת. אין רשימה סגורה שאנחנו יודעים על מה אנחנו צריכים לדווח.

תודה. יש עוד מישהו?

במכתב ששלח איגוד הבנקים כתוב שבחוק הייעוץ יש מספר הגדרות למונח עבירה. הדינים קובעים שאם אין הפניה להגדרה ספציפית שאינה מנויה בסעיף 1, אזי ההגדרה התופסת היא ההגדרה בסעיף 1 לחוק. הגדרה בסעיף 1 לחוק מונה רשימה ארוכה של סעיפי חוק קונקרטיים שהם נחשבים עבירה. אני מניחה שלמה שאתה מכוון, זה לסעיף העוללות שנמצא בתוכה שאומר שזאת עבירה שמפאת חומרתה ונסיבותיה, לא ראוי שאדם – אני לא זוכרת בדיוק את הלשון – ישמש בתפקיד. זה הסעיף הרלוונטי לכל ההודעות הקיימות כיום והן לא נמצאות בסופו של דבר בתקנות האלה מפני שהן כבר נקבעו בחוק האכיפה המינהלית, בין אם אוהבים אותו ובין אם אוהבים אותו פחות. הגדרת העבירה שנמצאת שם, היא זאת וצריך להודיע כבר היום, זאת חובה שקיימת היום.

למה נמצא סעיף כזה? מפני שלפעמים אותו דיבר בחוק העונשין יכול להיות מאוד רלוונטי ולפעמים לא. לא רצינו להכניס דווקא את כל הוראות חוק העונשין. יכולנו ללכת בראייה מאוד רחבה ולהגיד גנבה בפנים, שוחד בפנים, רישום כוזב בפנים, אבל לא כמוהו רישום כוזב סתם באיזה מסמך גירושין מאשתך לרישום כוזב שעשית במסמכי תאגיד אגב עבודתך. אמרנו שאנחנו משאירים את המקום הזה עם פתיחות מסוימת אבל שוב, היצירה הזאת, בין אם אתה אוהב אותה ובין אם אתה אוהב אותה פחות, היא לא בתקנות האלה אלא היא נמצאת כבר בחוק שעבר. אולי נגיע לזה בפרק ד' ונתייחס.

אתם מבקשים כאן משהו שאני לא מכיר ואני לא מכיר שום אח ורע לגביו. אתם מבקשים ממעסיק, מבנק, לבוא ולדווח לגוף שלטוני שיש לו סנקציות מפה ועד הודעה חדשה, סנקציות פליליות ומינהליות, לדווח – ותסלחי לי אם אני נוקט בלשון הזאת – ופשוט להלשין על העובדים. בנוסף לחובה הזאת שאנחנו מאוד מתנגדים לה, אתם אומרים לכל עבירה למעשה. כמו שאמרת, יכול להיות שזה שוחד, יכול להיות שזה רישום כוזב, יכול להיות שהעובד העלים מס הכנסה או כל מיני עבירות שהמעסיק בפוזיציה שלו כמעסיק לא רואה שיש איזשהו מקום לדווח על העובד הזה לגוף שלטוני.

אני מבינה מה שאתה אומר.

לכן, בגלל החידוש הזה שחלילה אם הוא יעבור, בגלל החידוש הזה שלא קיים כיום, צריך לשנות ולהגיד שהרשימה תהיה רשימה סגורה כדי שתהיה ודאות.

רן, אני מציעה שנדון בזה
כשנגיע לפרק שעוסק בסעיף שמטריד אותך. שם אני גם אדגים איפה כן יש דינים לישראל שזה נמצא בהם.

בסדר. פרק ב'.

דניאל, אין לך עוד משהו לגבי פרק א'?

לא.

פרק ב' מדבר על דוח רבעוני ללקוח.

ב-2(א), בתוספת, אני מבקשת שיהיה כתוב אחרי התוספת - הראשונה. ב-3(ב) גם להוסיף את הראשונה.

זה כבר נמצא בנוסח שמונח לפנינו.

זה נמצא באתר וכולם ראו את זה?

אין בעיה. תקריאי את זה.

בתקנה 7, שזה לא נמצא באתר, לבקשת מי מהאיגודים – איגוד מנהלי התיקים – שנתחום את הזמן שבו שונה השם ואנחנו מוכנים להיעתר לזה. לכן אנחנו מבקשים שייכתב: "שונה שמה של החברה בשבע השנים שקדמו למועד הדוח", שזה תואם לתקופת ההתיישנות.


בתקנה 8 שוב להוסיף את "הראשונה" אחרי "שבתוספת", שזה תיקון טכני. כך גם ב-9 וב-10, כפי שנמצא בנוסח שלפניכם.

זה לא מה שחילקה כאן המזכירות.

המזכירות חילקה רק את הראשונה ונאמר לי שזה עלה לאתר הכנסת. אנחנו שלחנו את זה ביום חמישי. את התיקונים הנוספים עוד אין לאף אחד.

נכנסנו לאתר הבוקר וחילקו משהו חדש.

אני חושבת שזאת קצת חוצפה לשלוח לנו הערות אתמול ב-8 בערב ולצפות לקבל נוסח גמור שנשים אותו באמצע הלילה לכבודכם.


תקנה 11. טענו שיש כאן אי בהירות ולכן אנחנו מבקשים להוסיף, אחרי המלים "מידת החשיפה" את המלים "ליום הדוח", כדי שלא תהיה אי בהירות. שאלו האם חשיפה צריך לכל התקופה או רק ליום הדוח ו אנחנו מבהירים שזה ליום הדוח.


תקנות 12, 13, 14, 15 ו-16, כפי שמסומן, צריך להוסיף אחרי "התוספת" את המילה "הראשונה". כך גם בתקנה 17.


עד כאן פרק ב'.

הערות לפרק ב'.

עורך דין זיו ארז, אני היועץ המשפטי של איגוד מנהלי התיקים. אנחנו שלחנו מסמך מפורט של הערות.

מתי שלחתם?

ב-8 בנובמבר.

סליחה, הוא הגיע אלינו ב-13 בנובמבר.

נשאלתי מתי שלחנו. אני לא יודע מתי הוא הגיע.


אני רוצה לעבור על התקנות ולהעיר את ההערות שלנו שחלקן טכניות ואני חושב שאפשר לקבל אותן.


לגבי תקנה 6. ביקשנו אפשרות להוסיף "משלוח הדיווח ללקוח באמצעות האינטרנט". זה גם חוסך נייר וגם יותר יעיל.

זה אפשרי וזה תלוי בהסכמת הלקוח. כך כתוב בתקנה.

צריך להבהיר את זה.

מבחינתכם זה אפשרי?

זה אפשרי. לא צריך להוסיף. זה כתוב שאפשר בכל דרך אחרת אם הלקוח הסכים לזה, כך שזה יכול להיות גם באינטרנט. לא צריך לציין את זה.

רק לשם ההבהרה, את נייר העמדה הזה שלחתם לרשות לניירות ערך ולא לוועדה.

שלחנו גם לחברי הוועדה.

לא קיבלנו.

שלחנו לכל חברי הכנסת. אני שלחתי.

מתי?

בשבוע שעבר

נבדוק.

זה לא התקבל.

לגבי תקנה 8. הרשות קבעה שיש שני מדדים שאותם צריך לצרף לדוח אותו שולחים ללקוח כמדדי השוואה. לדעתנו מדדי השוואה אלה לא תמיד רלוונטיים ובגלל שהם לא רלוונטיים, הם עשויים להטעות. אנחנו הצענו שיצורף מדד המחירים לצרכן ועוד מדד אחד שלדעת מנהל התיקים הוא המדד הרלוונטי לתיק. לא תמיד מדד תל אביב 100 או מדד המק"ם הוא המדד הרלוונטי ולדעתנו מדד שלא רלוונטי, עשוי רק להפריע ולהטעות ולא לעזור ולסייע.

כשהוא יסיים, תעני על הכול.

לתקנה 9. יש דרישה לתת איזשהו דיווח לגבי הכנסות אחרות. ביקשנו שהדיווח על הכנסות אחרות יהיה רק במידה וההכנסות האלה הן מהותיות כי יש הרבה מאוד מנהלי תיקים, לפחות באיגוד אותו אני מייצג, שההכנסות הנוספות האלה הן לחלוטין לא מהותיות - אני מדבר על שיעורים נמוכים מאוד, פחות מעשרה אחוזים – ולכן זה לא רלוונטי לאף אחד.


לתקנה 14. התבקש דיווח על עסקאות באשראי. עסקאות באשראי, זה משהו שבין הלקוח לבין הבנק או חבר הבורסה אתו הוא עובד ולא בין מנהל התיקים. מנהל התיקים מקבל הרשאה לפעול בחשבון במסגרת שהבנק או חבר הבורסה הגדיר ולכן המידע לגבי עסקאות באשראי לדעתנו לפחות לא רלוונטי ברמת הדיווח של מנהל התיקים שהוא לא חבר בורסה ולא בנק.


לתקנה 16.5, עניין טכני לחלוטין. מדובר שם על חשבון נאמנות. יש להבהיר שהנאמן בחשבון הזה יכול להיות גם חברה לנאמנות ולא רק נאמן, עורך דין או רואה חשבון כפי שמצוין כרגע.


לתקנה 17. הניסוח צריך להיות שהאירועים הם בעלי השפעה מהותית לדעת מנהל התיקים כיוון שהוא לא יכול להיות שופט בשום כיוון אחר.

יש עוד הערות לגבי הסעיף הזה?

אני אגיד על ההערות כסדרן. לגבי תקנה 6, כפי שהשבתי קודם לכן, אני מבהירה לפרוטוקול שניתן באמצעות האינטרנט אם הלקוח הסכים לכך וכך גם אומרת התקנה.


לתקנה 7. אפשר גם לציין את הדברים שכן הסכמנו עליהם. הסכמנו לתחום את התקופה והיא נתחמה לשבע שנים.


לתקנה 8. החזרנו את ההערה שלכם לצוות המקצועי של המחלקה. חשבנו בכל זאת ששני המדדים שנבחרו – מדד תל אביב 100 ומדד המק"ם – הן שתי נקודות ייחוס להשקעה, האחת סולידית ואחת מסוכנת יותר. יחד עם זאת, התקנה אומרת שאם חושב מנהל התיקים שזאת לא נקודת ייחוס מתאימה אלא צריך מדד אחר, הוא מורשה לצרף מדד אחר. זה קיים כבר קודם לכן.


לתקנה 9 שמדברת על הכנסות אחרות. אנחנו איננו תמימי דעים אתכם. אנחנו חושבים שהחזר עמלות למשל הוא דבר שחשוב ללקוח שקורא ולדעת שמקבלים החזר מחבר הבורסה, זה דבר שזכותו של הלקוח לדעת שקורה.


לתקנה 11. שוב, הבהרנו שזה לא יום הדוח, לבקשתכם.


לתקנה 14. אנחנו חושבים שעסקאות באשראי הן בהחלט עניינו של הלקוח, באיזו מידה משתמשים במסגרת האשראי שלו ואנחנו גם חושבים שזה קבוע ממילא בחוק בסעיף 26(א). לכן אין בכך משום חידוש.


לתקנה 16.5. זה תיקון לתקנה שאיננה נמצאת כאן אלא היא במקרה באותן תקנות ואנחנו לא רוצים לפתוח את העניינים האחרים שנמצאים בתקנות ולא נתנו עליהם את הדעת.


לתקנה 17. כאן וגם במקומות האחרים שההערה שלכם היא דומה, וכך גם בכל הדינים האחרים שהרשות מופקדת עליהם, אנחנו לא משאירים את זה למבחן סובייקטיבי, מה שלדעתו של מנהל התיקים הוא כזה או אחר אלא המבחן הוא אובייקטיבי על מנת שניתן יהיה לצקת לו תוכן כפי שהרשות מבחינה מקצועית תסבור שנכון ותנחה מעת לעת באמצעות הוראות והנחיות וכפי שבית המשפט יחליט שהוא תוכן סביר לאיש מקצוע סביר באותה סיטואציה.

איזה אירועים עשויים להיות בעלי השפעה מהותית?

למשל אם יש שביתה, אם יש שריפה המונית, אם התחלפו כל אנשי המקצוע בבת אחת, כל השדרה הניהולית נעזבה. אני סתם זורקת דוגמאות. אי אפשר לתחום את זה. יכולה להיות שורה ארוכה של אירועים שיכולים להיות רלוונטיים למנהל תיקים ספציפי. אגב, אנחנו נהיה שתי חברות נדל"ן ומבחינתי, אם אני אשכור עוד נכס, זה שינוי דרמטי בחיי העסק שלי כי יש לי בסך הכול שני נכסים, ואת נדל"ניסטית מפוארת. אותו אירוע עצמו יכול להיות מאוד חשוב לאחד ופחות חשוב למנהל תיקים אחר. לכן זה מנוסח כפי שזה מנוסח.

זה בדיוק אירוע סובייקטיבי, אם הבנתי נכון.

לא, זה לא סובייקטיבי. זה מבחן אובייקטיבי שלדעת האדם הסביר הוא מנהל התיקים הסביר. זאת לא דעתו האישית והוא יכול לבחור אם כן או לא.

אותו אירוע במקרים מסוימים יכול להיות משמעותי ויכול להיות לא משמעותי.

זה נכון אבל זה לא הופך את זה לסובייקטיבי.

יש עוד מישהו שרוצה להעיר? אין. נעבור לפרק ג'.

פרק ג' הוא הפרק שמדבר על דוח שנתי לציבור.

כן. יש תיקונים. בתקנה 18 – שוב, הכול לאחר הערות הציבור שקיבלנו ברגע האחרון והתאמצנו להיענות להן – אנחנו שינינו את המועד שבו צריך להגיש את הדיווח לציבור ושינינו אותו מה-21 ל-31 בינואר בכל שנה.


בתקנה 20, שוב תחמנו את התקופה ואמרנו: "שונה שמה של החברה בשבע השנים שקדמו למועד הדוח". זה לבקשת איגוד מנהלי התיקים.


בתקנה 27, בסופה של תקנת משנה (א) – "ניתן פסק דין כאמור כנגד גורם מפוקח שאינו החברה, יינתן דוח כאמור למעט אם לא הייתה לפסק הדין חשיבות לציבור המשקיעים". באופן זה אנחנו מצמצמים את הדרישה על מנת שיהיה ברור שלא אם היה סכסוך שכנים, אז אנחנו גם רוצים לקבל את פסק הדין. קיבלנו את ההערה הזאת שאפשר לתחם רק לדברים שרלוונטיים לעיסוק.

תקראי את הנוסח. "יינתן דוח כאמור למעט".

"ניתן פסק דין כאמור כנגד גורם מפוקח שאינו החברה", כלומר, לחברה אנחנו רוצים לדעת הכול כדי שהם לא יעשו לנו חיתוכים, אבל כאן לא רק כנגד החברה אלא זה גם נושא משרה ובעלי שליטה. לגביהם אנחנו מצטמצמים ואומרים: "יינתן דוח כאמור למעט אם לא הייתה לפסק הדין חשיבות לציבור המשקיעים".


אלה הערותינו לפרק ג'.

עורך דין עופר אקסלרוד מחברת יתרונות פיננסיים ויושב ראש איגוד מנהלי התיקים בלשכת המסחר.

לסעיף 23. הסעיף הוא סעיף שמתאר את היקף הפעילות ומספר הלקוחות. אנחנו חושבים שבנוסף למצבן השברירי והפגיע היום של בתי ההשקעות הקטנים, התקנות האלה לא עושות ביניהם הבחנה. אני לא חושב שיש אחידות בדיווחים. אני חושב שתיק שמנוהל באמצעות קרנות, יש בו מס חבוי, יש בו עמלות לברוקר דרכו הוא עובד והן לא מגולות ללקוח אלא רק דמי ניהול ואין גילוי. יש בתי השקעות גדולים שעובדים עם ערוצי הפצה ויש להם שליטה חזקה מאוד בהגעה לציבור. בתי ההשקעות הקטנים, אלה בתי השקעות שמגיעים אליהם בדרך כלל מפה לאוזן.


אנחנו מייצגים את בתי ההשקעות הקטנים שבשנתיים האחרונות – אני רוצה לומר את הדברים כי זאת מגמה שהולכת ונמשכת בשנתיים האחרונות – הולכים ומתמעטים. כל הכבדה נוספת רגולטורים תמעיט אותם עוד יותר.


לגבי התקנה הזאת של גילוי גודל החברה, לנו זה נראה כמו אות קין. אני לא רואה למה אם יש אחידות ברגולציה לתנאי קבלת רישיון, בפיקוח ובבקרה, למה אני צריך לדווח שאני קטן? הדבר הזה יטיל על מספר רב של בתי השקעות מעין אות קין. הפרשנות הנפוצה ביותר אצל הציבור לבית השקעות קטן היא בית השקעות מסוכן. יושבים כאן אנשי הרשות והם יודעים שזה לא כך, הם יודעים שאנחנו עומדים תחת אותו פיקוח, נותנים את אותו דיווח ואפילו דיווח שהוא מפורט יותר כי אנחנו מנהלים תיקים שהם שקופים לחלוטין ולא שקופים למחצה. הלקוחות כבר רואים את כל התנועות בתיק, רואים את כל הנכסים, יודעים למדוד אותם ובדיווח גם יקבלו מדידה נוספת. אנחנו לא צריכים לבוא ולומר שאנחנו קטנים או לסמן את עצמנו כך בציבור. אנחנו מוכנים שבזמן משא ומתן עם לקוח, במידה וכבר הגיע אלינו, נספר לו באיזו קטגוריה אנחנו נמצאים.


בכל מקרה, לקטגוריה של בין אפס לחמישים בה נמצאים מספר חברים באיגוד הזה, אנחנו מתנגדים. המספר הזה נראה לנו קטן מדיי ועלול להיתפס כמסוכן אצל הציבור שלא לצורך.

תודה. דניאל.

אני אגיב. אומרים לנו כאן שבתי ההשקעות הקטנים, יש להם בידול והם שונים מבתי ההשקעות הגדולים. אנחנו מסכימים לזה. אני דווקא רוצה לנצל את ראשית דבריך וללמד למה התקנות האלה בשימוש נכון שלהן יכולות דווקא למצב את התעשייה של מנהלי התיקים הקטנים. מפני שבעצם אם נסכים שיש כאן שונות, שיש הבדל אם אתה הולך למלון בוטיק או הולך למלון ישרוטל עם הרבה מאוד חדרים, יש הבדל אם אתה הולך ליקב בוטיק או שאתה הולך ליקב גדול ולכל אחד יש את יתרונותיו ואת חסרונותיו. במציאות הדיווח הזה ניתנת לך כאן פלטפורמה להדגיש מצד אחד גם את החיסרון. נכון, יש פחות לקוחות, יש פחות כסף מנוהל וזה מידע שמבחינתנו ראוי שיינתן ללקוח הפוטנציאלי.


מן הצד השני אתה יכול לומר שאתה לא מנהל אותו בפול אלא אתה מנהל אותו אישית. אתה יכול לומר שהתמריצים שלך הם גלויים, אתה מקבל דמי ניהול שהם אפס, אחד, חמישה אחוזים, אתה לא מציג כאילו אתה מקבל אפס אבל יש לך החזר עמלות שאתה מקבל מהדלת האחורית כי יש לך תמריצים בגלל הבית בו אתה יושב. לכן אנחנו חושבים שהתמונה שניתנת כאן נותנת גם מענה לקשיים שאתה מעיר ומצד שני כן מספרת על היקפים. זה נראה לי אפילו טריביאלי להגיד שכשאני באה למקום אני רוצה לדעת אם אני עם הכריש הגדול או עם הדג היוניק שייתן לי שירות שזה טוב וזה טוב. זה לא רע וטוב.

אם כך, בואו נחייב את מנהל התיקים עד גודל מסוים של חברה לניהול תיקים לעשות גילוי נאות ללקוח בזמן משא ומתן. שיהיה כתוב בהסכם שאני חברה – ושוב אני אומר שאני מתנגד למספר חמישים כי המספר חמישים עלול להביא לסחטנות מצד לקוחות קיימים אצל בתי ההשקעות הקטנים ולקוחות עתידיים. אם אתה לא חמישים ואני אביא לך שני מיליון שקלים, אז תנהל אותי שנה בלי דמי ניהול.


אני לא יודע איפה מקבלים היום בשוק המסחרי אצל נותני השירותים את הגילוי הזה. אפשר להגדיר שבתי השקעות קטנים הם מתחת לחצי מיליון או חצי מיליארד שקלים ושם נמצאת הקטגוריה הזאת. לא צריך לבוא ולהצביע. הרי הלקוח ידע מתי החברה הוקמה והוא יכול לשאול את מנהל התיקים כמה לקוחות יש לה ומנהל התיקים יגלה לו. הדיווח הציבורי, כאן יש לי בעיה. אין לנו את היכולת ביחסי ציבור, בפרסום, בכוחות בעיתונות להתמודד עם המוניטין שזה ייצור, אז למה לזרוק אותנו לזירה הזאת? נעמוד מול הלקוח לבד.

התשובה שלי היא שראשית, כפי שאמרתי בתחילת הצגת הדברים, נעשתה כאן כבר פשרה. בהתחלה רצינו לבקש את מספר הלקוחות בכל מנהל תיקים. לאור ההערה הזאת שהושמעה, והיא הושמעה פעמים רבות מולנו, נאותנו לחלק לארבע קבוצות. איך פילחנו לארבע קבוצות? הסתכלנו על תמונת מחלקת השקעות שיודעת לפלח את התעשייה הקיימת ומצאנו את המספר שנראה לנו מפלח תמונה שהיא בהסתברות נכונה שמחלקת לארבע קבוצות סבירות. כל מספר שרירותי בו היינו בוחרים, היה יכול לגרום לצ'ירקס באזור הנקודה שתיבחר. הרי אם היינו בוחרים חמישים מיליון, היו ההעברות האלה של הלקוחות שאתה מתאר בחמישים מיליון ותמיד אפשר לראות משהו שהוא עסקה מלאכותית אבל יש דרך להתמודד עם זה. בכל מקרה כל מספר שייבחר, גם המספרים שנקבעו לאחרונה כשהכנו את הממשל התאגידי ממספר לקוחות מסוים, אז למה אלף ולא 900? למה 900 ולא 1,100? זה מספר שרירותי זה ולא אחר.


חברי אומר שלא איכפת לו אבל שנגדיל – אם חילקנו לארבעה פלחים – את הפלח התחתון של הקטנים ביותר להרבה יותר. מה זה עושה? זה מעמעם באופן משמעותי שמדובר במנהל תיקים קטן. אם מסתכלים על הפלח המוצע על ידם ורואים מי נכנס לשם, זה כבר ממש מקבץ מאוד מאוד גדול של תצורות, גדלים ושונויות. זה לא נותן את הדבר שאותו רצינו לאחוז.


שוב, אני לא חושבת שזה ימצב אתכם נמוך יותר.

אני רוצה לומר שני דברים. האחד, אני מבין שזה פילוח שנעשה ברשות על השוק הקיים אבל השוק הקיים הולך ומשתנה. אם בעוד שנתיים אנחנו נדבר ולא יהיו יותר בתי השקעות קטנים, אני רוצה לדעת איך המצב הזה יחזור לאחור. הרי הוא לא יחזור לאחור ואנחנו כבר נמצאים בשוק שקשה מאוד להקים בו חברות חדשות וקשה לקטנים להתקיים בו.

עופר, רק לפני שבוע אתה קיבלת תמריץ לבתי השקעות הקטנים. אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה הנכבדה שהצעת החוק הפרטית של אמנון כהן שאושרה בשבוע האחרון יצרה בידול דרמטי בין מנהלי תיקים קטנים למנהלי תיקים גדולים והטילה חבויות שבאמת עולות יותר כסף ויותר חשובות על מנהלי התיקים הגדולים. הנה לכם הבחנה ביניכם מתוך כוונה להשאיר אתכם בשוק. אין לנו שום כוונה אחרת.

אני מבין שזה רצון, אבל זה לא מקל עלינו בהתמודדות היום יומית. הדבר הזה מקשה עלינו. הדבר הזה עלול ליצור קושי אמיתי בתגובות שיבואו אחרי כן בעיתונות, בניתוחים שייעשו על זה אחרי כן וזה ציבור שאין לו שום עניין. אני הרי לא פונה לציבור. מאתיים לקוחות של בית השקעות קטן איננו פונה לציבור.

אם אתה לא פונה לציבור, גם לא איכפת לך שהוא יקבל את המידע. אתה בהחלט פונה אליו ואתה רוצה שהוא יגיע אליך. לכן אנחנו רוצים להפנות את זה לציבור שהוא עדיין לא בחר את מנהל התיקים, שהוא בוחר אם להיכנס אליך, שהוא מתלבט. אליו אנחנו מכוונים את הגילוי הזה.

יש עוד הערות?

כן. אנחנו העברנו רשימה ארוכה של הערות. קודם כל, שכחתי לציין קודם, תודה על ההערות שהתקבלו.

זה לא נותן מסקנות לגבי העתיד.

לא. אני רק מודה על ההערות שהתקבלו.


לתקנה 23. עופר כבר התייחס אליה.


לתקנה 25. אני מציע להסתכל על הקונטקסט של תקנה 25 ותקנה 26. כל מה שמדבר על הכנסות ועל דמי ניהול, בראייה של מנהלי תיקים קטנים שהם חברות פרטיות קטנות. הן אמנם מנהלות כספים לכאורה של הציבור, של אנשים פרטיים, אבל הן לא מנהלות בהיקפים גדולים וגם אין לזה שום משמעות מבחינת האיתנות הפיננסית שלהן.


במקום שבו אני נותן מידע לציבור לגבי דמי הניהול שאני גובה ובעצם כל לקוח יכול לדעת מה גובה דמי הניהול שהוא משלם לי והם מהווים הכנסות שלי, זה שם אותנו כמנהלי תיקים קטנים בפוזיציה של ניתנים לסחטנות. כשיבוא לקוח ויראה שהוא מהווה איקס נכסים או מתוך הנכסים שאני מנהל ודמי הניהול שהוא משלם, הוא יודע כמה הוא משלם כי על זה יש גילוי מלא כל הזמן, מהווה איקס אחוזים מתוך ההכנסות שאני מקבל באופן כללי, אני בעצם מכפיף את עצמי לאיזושהי סחטנות מהצד שלו. לכן לדעתנו כל הנושא של גילוי כזה לציבור על ההכנסות ועל גביית דמי הניהול הוא לא נכון ולא ראוי ברמה של תאגיד פרטי. זה כמו שלא מבקשים מחנות מכולת פרטים לגבי ההכנסות שלה. חברה ציבורית זה דבר אחד, גוף שמנהל קרנות נאמנות אולי זה דבר אחר, אבל מנהל תיקים קטן שבסוף עובד מול הלקוחות שלו באופן פרטני, לדעתנו הגילוי הזה – גם תקנה 25 וגם תקנה 26 – הוא גילוי שהוא נותן עודף מידע שמכפיף אותנו למצב לא נוח של סחטנות.

אני מסכימה אתך ולכן אני חושבת שזה לא כתוב בתקנות. זאת אומרת, אולי לא הובנו נכון ואני אסביר לפרוטוקול למה כיוונו. לא כיוונו שתהיה חובה לחשוף את ההכנסה ולא דרשנו שתגידו כמה זה דמי ניהול כנגזרת של הכנסות. יתרה מזאת, התיאור שכתבתם בתקנה 25 הוא בהחלט אפשרי. יכול להיות שתגידו שהמנגנון הוא שאנחנו קובעים דמי ניהול לפי משא ומתן עם לקוח ותציינו את זה בגילוי.


למה זה חשוב? בנערותי עבדתי בחנות פרחים ובחגים, המוכר אמר לי שלפי מי שמגיע לקנות, אני קובעת את המחיר. אם זה הקריטריון שלכם, תתכבדו ותכתבו את זה בגילוי. אין שום פרמטרים, זה לא קשור להיקף הנכסים המנוהל, זה לא קשור לסוג הנכסים המנוהל, זה לא קשור לתדירות ההתקשרות, לא קשור לכלום אלא זה תלוי לפי מי שבא, כך אני קובע. זה המצב. תכתבו. לא אסרנו את זה. יש פרמטר אחר, תכתבו גם אותו. לא דרשנו חשיפה לא של הכנסות, לא את הגזירה של דמי הניהול מהכנסות, אלא זה פירוש שאתם נתתם למה שכתוב אבל לטעמנו זה לא כתוב בטקסט.

אם כן יש שיטה? אם השכר מורכב משיעור מסוים ועוד החזר דמי ניהול? אז כן כתוב.

סיימנו לגבי פרק ג'.

לגבי סעיף 27, סעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו-(ד). בעצם מדובר כאן במצבים בהם ניתן למשל בשלוש השנים הקודמות פסק דין אזרחי כנגד החברה או הוגש כתב אישום כנגד הגורמים המפוקחים או שהורשעו הגורמים המפוקחים או שנסתיים הליך מינהלי. השאלה כאן היא אם באמת נכון לציין את שם האדם שנגדו ניתן פסק הדין, כתב אישום או אדם שנגדו מתנהל הליך.

הצגתי קודם לכן וגם כיוונתי אותך אתמול בשיחת הטלפון המקדימה. אפשר לראות שזה במסגרת יישור קו. יישור קו לכל ההסדרה שלנו. כשאני הולכת להשקיע אצל מנהל תיקים, בהחלט ובהחלט חשוב לי אם המנכ"ל או אם ועדת ההשקעות הורשעו. שמית. אני רוצה לדעת אם הם ממשיכים לכהן בתפקיד כאשר הם הורשעו. המידע הזה חשוב. זה נמצא גם בתקנות הדוחות של השקעות משותפות בנאמנות נכון להיום ביחס לאותם גורמים בתוך הגורם המפוקח. זה נמצא ביחד לכל הגורמים המפוקחים שלנו. יתרה מזאת, יש פסיקה ענפה של בתי המשפט שאומרת שבדינים שאותם אנחנו מסדירים, למידע הזה יש חשיבות גבוהה והיא אף גוברת על הזכות לפרטיות.

כשאנחנו מדברים על הגורמים המפוקחים, על מי אנחנו מדברים?

כל מקבץ התקנות הזה, אנחנו נמצאים כרגע בתוך הדוחות השנתיים. הדוחות השנתיים, מדובר על מנהלי התיקים. אנחנו מדברים על מנהלי התיקים, בעלי השליטה בהם ונושאי משרה בכירה בתוך מנהלי התיקים.

את לא רוצה הגדרה?

זה נמצא. אין דבר שאין לו הגדרות. זה בחוק. זה קיים.


תקנה 27(א) אומרת: "ניתן בשלוש השנים הקודמות לדוח פסק דין אזרחי כנגד החברה, נושא משרה, בעלי שליטה או בעלי רישיון המועסקים בחברה, בתקנה זו הגורמים המפוקחים".

בסדר.

לכל אחד מהפריטים, מה הוא נושא משרה, מול זה מהי שליטה, את תראי בסעיף 1 לחוק. לכן ההגדרה היא מלאה.

בתקנה 29 מדובר בגילוי נאות. בעצם התקנה אומרת שיפורטו פרטים שנוגעים לגילוי נאות, ניגוד עניינים והעדפה כאמור בסעיפים 14 עד 16(א) לחוק, שאלה בעצם הסעיפים שמדברים על הגילוי הנאות, ניגוד העניינים ואיסור העדפה.

נכון.

איזה סוגים של פרטים נכללים בתקנה הזאת?

אנחנו השארנו את זה פתוח. ככל שאנחנו נמצא לנכון, אנחנו ניתן במסגרת הוראות. יש לנו סעיף מסמיך, סעיף 28 לחוק, את הרשות לתת הוראות שנותנות רשימת מכולת פרטנית עם דוגמאות לדברים שנמצאים כאן וכך בכוונתנו לעשות. כבר היום יש הוראות. הרי האיסור קבוע בחוק ב-14 עד 16(א). זה יכול להיות בכל דרך אחרת שאנחנו נמצא לשים את האצבע דווקא עליה ואנחנו נביא לביטוי אבל אלה לא הוראות חדשות. זה לא חידוש אלא בתוך המארז הזה, זאת הכתובת הנכונה לתת את הגילוי.

תודה. אני רואה שהתקנות מעלות שאלות ביחס לחובות המוטלות על בתי השקעות וכן על חשיפת הדוחות, ואני מבין שגם לגבי פרק ד' אין סיכום, אני מבקש מכל הצדדים שישבו ביחד ויגיעו לסיכומים שיובאו לוועדה.


אנחנו נעצור כאן בסוף פרק ג'.


שבו גם עם הנציגים של ההסתדרות שאני מבין שיש להם בעיות ושאלות. אני לא רוצה לעורר כאן ויכוח שלא יהיו לו תוצאות ולכן אני מבקש שתשבו ביחד.

נשב ביחד.

תגיעו לסיכומים אותם תביאו לכאן.

הדיון יהיה בהקדם?

בהקדם. הדיון יהיה בהקדם. כן.
תודה רבה.

על סדר היום תיקון תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים) (תיקון), התשע"א-2011.

ברשותך, אני אציג במשותף את חמשת הקבצים ואני אסביר בכל אחד היכן זה מתוקן.

תציגי אחד-אחד ונצביע.

אני אציג את הכול במשך חמש דקות.

בכל מקרה נצטרך להצביע על כל אחד בנפרד.

תיקון תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים) (תיקון), התשע"ב-2011

בסדר. תקנות הנכסים. בעיקרון מה שנעשה בתקנות הנכסים, יש כאן הרחבה של האפשרות לקרנות להשקיע בנכסים שנסחרים ברצף מוסדי מסוג סטרקצ'רים. למעשה לאור העבודה שנוצרה הבנה ברשות שתעודות ההתחייבות הניתנות להמרה המכונות בעגה סטרקצ'רים, מתאימות יותר להיסחר בין משקיעים מתוחכמים ורוצים לייצר הסטה שלהם למסחר ברצף מוסדי, כיוון שכך, רוצים שברצף המוסדי יהיה מספיק נפח של מסחר כדי שהוא יוכל להתרומם. יחד עם זאת מגדילים את היכולת של מנהלי הקרנות להשקיע בהם כאשר הם מחוץ למסחר ברצף הרגיל. רק על מנת להדגיש, זה לא באמת להגדיל מפני שהיום השיעור הוא בלתי מוגבל כי הם קונים את זה במסחר וזה לא מסומן.


יחד עם זאת, בתוך המסחר יש מאה אחוזים היום בלתי מוגבל ומחוץ למסחר זה חמישה אחוזים. עכשיו אנחנו אומרים ברצף המוסדי זה 25 אחוזים.


יחד עם זאת, קבענו שורה של תנאים על מנת להבטיח שתהיה די סחירות, נזילות וביטחון במוצר הזה. כך קבענו שאסור למנפיק להיות בנק ישראלי, חובה למנות נאמן, הסטרקצ'ר צריך להיות מגובה בהתחייבות בנק וקבענו מה הם תנאיו של אותו בנק. קבענו מקסימום חשיפה למנפיק ספציפי, מקסימום שווי סטרקצ'רים שמוחזקים בקרן שגם הוא מוגבל בשיעור שלו, קבענו שהסטרקצ'ר לא יוכל להיות תעודה שניתנת להמרה ודרשנו שהדירקטוריון יקבע נוהל שינחה לרכישת הסטרקצ'רים.


זה הנושא של תקנות הנכסים ככל שזה נוגע לנושא אותו הזכרתי כעת.

יש הערות?

יש גם תיקונים לתקנות.

העברנו את הערותינו לרשות וחלקן התקבלו וחלקן לא התקבלו. אני רוצה להעיר לשני דברים. אנחנו רוצים שהמוצר הזה יהיה באמת כזה שאפשר יהיה להשקיע בו בקרנות נאמנות. הערנו כמה הערות טכניות עליהן קיבלנו תשובות ואין לנו עליהן הערות נוספות.


לגבי סעיף אחד, תקנה 2(6)(א)(ז), הערנו שהשיקולים שהדירקטוריון צריך לשקול, הם שיקולים רחבים מאוד שלפי הערכת מנהלי הקרנות יקטינו מאוד את האפשרות להשתמש במוצרים האלה ולהשתמש בכל התקנות האלה. ביקשנו שהפרוצדורה תהיה דומה למה שקורה בנגזרים. קיבלתי תשובה, אבל כדאי שהרשות תגיד את זה גם לפרוטוקול.


אנחנו מציעים שעיקר שיקול הדעת יהיה בידי ועדת ההשקעות על בסיס מה שהם עושים גם בנושא נגזרים, שאלה גם כן מוצרים כאלה שנקרא להם מסוכנים או באג"ח שאינם בדירוג השקעה, שגם שם יש שיקולים של ועדת ההשקעות.


זה בעיקר. לגבי כל הדברים הטכניים האחרים, אני אגיב היכן שיש תיקונים.

כפי שאמר מר ציבייר, קיבלנו שורה ארוכה של הערות ואני חושבת שחלק ניכר מהן קיבלנו. אני גם אקריא היכן אנחנו מקבלים תיקונים נוספים.


לגבי תעודת התחייבות מובנית – זה לא בגלל בקשתו – הצענו תיקון שאיגרת חוב שעומדת בתנאים הקבועים בהגדרה מוצר מובנה בחוק הסדרת העיסוק, וכבר העברנו את זה לוועדה קודם לכן.


בסעיף (ד)(1), הוא התאגד במדינת החברה בארגון ה-OECD ולפחות אחת מחברות הדירוג דרגה את המדינה כקבוע בתקנות – זה נמצא אצלכם בטקסט שהועבר אליכם וזה לא חידוש.


בתקנה 5(2), סעיף (ג), על אף האמור בתקנת משנה (א), ובסוף, אחרי "בתעודות התחייבות מובנות" יבוא "ובלבד שלא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן".


בתקנה 8 לתקנות העיקריות לא יהיה כתוב "אחרי תקנת משנה (א) יבוא" אלא יהיה כתוב:

"(1)
בתקנת משנה (א) אחרי "כאמור בתקנה (2)(4) עד (7)" יבוא "ולמעט תעודת התחייבות מובנית כאמור בתקנת משנה (א1)".


זה לאור אי הבהירות עליה הצביעו בפנינו הבוקר.

זה לא נמצא בנוסח.

לא נמצא בנוסח. זה הדבר היחיד שלא נמצא בנוסח אבל זה רק מבהיר.


אחרי תקנת משנה (א) יבוא (א1) שהיה נמצא מלכתחילה.


חוץ מזה, התבקשנו לקבוע סעיף תחילה: "תחילתן של תקנות אלה, שישים ימים מיום פרסומן" ונעתרנו לבקשה.


באשר להערות הנוספות שמיקי ציין כאן, נכון, עשינו איזשהו בידול בין הקיים היום ביחס לאופציות ומוצרים שהם דומים למוצרים האלה. זה מוצר שמהגדרתו יש בו מידה של מסובכות גבוהה יותר ויכולת קשה יותר ללמוד על תשואה ואנחנו יותר זהירים. לכן אנחנו מכוונים את הדירקטוריון למה היינו רוצים הוא יבחן וביחס למה הוא יקבע נהלים. יכול להיות שבעתיד נשנה את דעתנו, אבל כרגע אנחנו מבקשים להישאר במתכונת המוצעת.

לגבי תחילה, למה אתם רוצים לדחות את סעיף התחילה? זה הרי לא מטיל עליכם חובה.

בגלל שיש כאן גם אגד קרנות. הם רוצים את אגד הקרנות לדחות ולא רציתי לפצל עכשיו.

גם אגד הקרנות זה רק משהו שהוא מאפשר. היום אי אפשר באגד קרנות.

שלא ירגישו שזרקו אותם למים. זאת לפחות בקשתם של המנהלים.

תודה רבה.


אנחנו מצביעים על תיקון תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים) (תיקון), התשע"א-2011 כפי שהוצגו על ידי הרשות לניירות ערך ובתוספת ההערות.

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קנייה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן) (תיקון), התשע"ב-2011

הנושא הבא שנמצא על סדר היום נוגע לאגד קרנות. בשוגג לא הסברתי שהוא נמצא גם בתקנות הנכסים ואולי זה מה שרצית להעיר. הוא נמצא גם בתקנות הנכסים, גם במחירים וגם בפרטי תשקיף. למעשה לפני שלוש שנים הבאנו לשולחן הוועדה תיקון שמאפשר לקרנות להשקיע בקרנות אחרות, מה שמכונה אגד קרנות ישראלית או זרה. בעוד ביחס לזרה אפשרנו לאגד להשקיע גם בקרנות שהן אינן בניהולו, לישראלית לא התרנו וזה מה שהתיקון הזה מבקש לעשות, להתיר את זה.


זה עניינן של התקנות. באופן משלים תוקנו גם תקנות המחירים ותקנות פרטי תשקיף על מנת שייתנו מענה לשאלות שעולות אגב העניין הזה.


אני רוצה לבקש להקריא תיקונים.


תסתכלו על תקנה 10(ב). במקום "תקנה 5(א) או (ב)", יהיה "5(א), (ב) או (ה)".

מה זה סעיף קטן (ה)?

זאת פשוט הפניה לעוד אופציה, חישוב שווי אופציה שהם הפנו את תשומת לבנו שפספסנו אותו בהפניה.

זה 10(2)(ב).

נכון.


גם התחילה, תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן, כי כך ביקש האיגוד ואנחנו נענינו לבקשה.

יש עוד הערות? אין.

אנחנו מצביעים על תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קנייה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן) (תיקון), התשע"ב-2011 בתוספת התיקונים כפי שהוצגו על ידי נציגת רשות לניירות ערך.

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו) (תיקון),

התשע"ב-2011

ההסבר הוא בדיוק אותו הסבר שנתתי קודם. זה קשור לפעילות של אגד קרנו. מכיוון שהם משקיעים גם בקרנות שאינן בניהולם, אז מידת התיאור צריכה להיות מותאמת למידת הידיעה כאן.


אני מבקשת להצביע על תיקון. בתקנה 7(2) שמתקנת את פסקה 9, זה משהו שלא ראיתם והוא לאור הערות שקיבלנו אתמול, יהיה כתוב: "ייפרעו מנכסי הקרנות המוחזקות דמי ניהול למנהלי הקרנות האמורות".

מה משמעות התיקון?

על מנת להבהיר שאין כאן דמי ניהול פרמדיאליים שגובים גם למטה וגם למעלה אלא רק שיקוף של דמי הניהול שנגבים למטה.

שדמי הניהול שנגבים למטה הם לא משולמים למנהל העסק.

לא למנהל הקרן.

זה הפריע למנהלי הקרנות.

משתמע מהניסוח שדמי הניהול שמנהלי הקרנות שאנחנו משקיעים בהם גובים, זה מה שאנחנו מקבלים. בנכס שלמטה אנחנו לא מקבלים דמי ניהול ואנחנו רוצים שזה יהיה ברור ושלא תהיה איזושהי הטעיה.

התחילה. תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.

אנחנו מצביעים על תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו) (תיקון), התשע"ב-2011 עם כל התיקונים כפי שהוצגו על ידי נציגת רשות לניירות ערך.

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן) (תיקון), התשע"ב-2011

לגבי תקנות דוחות כספיים, למעשה אילולא היינו מביאים את התיקון הזה לשולחן, אזי לגבי התקופה שמתחילה ב-1 בינואר 2011 היו נדרשות הקרנות להגיש את הדוחות הכספיים שלהם לפי התקינה הבין לאומית, כפי שהתאגידים הציבוריים בישראל מדווחים מזה זמן. באותה עת סברנו שזה מה שנכון לעשות אלא שבינתיים גילינו שגם בעולם זה לא הכיוון שאליו הולכים ואנחנו עדיין מתחבטים בסוגיה זו ומבקשים להשהות את התחילה לעוד חמש שנים.


לבקשת האיגוד, הם הצביעו בפנינו על כך שהדבר מצריך זמן היערכות ולכן על אף שאנחנו אומרים כבר עתה שהם אמורים להיערך מתוך הבנה שעוד חמש שנים זה כן נכנס, אנחנו מתחייבים לפרוטוקול ששנתיים לפני שהם יצטרכו ממש לבצע, אנחנו נודיע על כך כדי שתהיה ודאות שוקית.

הייתי רוצה לבקש הבהרה ולשאול למה נעשית הדחייה הזאת. עובדים על הנושא של כניסה לדוחות ולעבוד לפי הדגם החדש, אבל מה גורם לדחייה?

הקרן עצמה היא אינה חברה והיא איננה אישיות משפטית נפרדת. כאשר אנחנו מדברים על החברה שדוחותיה מוגשים, אנחנו מדברים על מנהל הקרן. מנהל הקרן הוא חברה פרטית ועולה השאלה האם נכון להחיל את ה-IFRS גם על חברות פרטיות. אגב, השאלה הזאת קיימת גם ברשות המסים ששואלת האם כך נכון לפעול. לא לפני הרבה זמן הכנסנו את זה רק על התאגידים המדווחים והמסקנה הייתה שהשונות בפעילות של קרנות הנאמנות לא בהכרח מצדיקה את המעבר המסיבי הכרוך בעלויות מאוד גדולות שספק אם התועלת שווה את העלות, את ההכבדה ואת החידוש שיש בכך. בוודאי שלא רצינו לייצר ניתוק ממה שנהוג במקומות אחרים. אם לפני שלוש שנים נראה היה שכל הקרנות בעולם יעברו לשיטת ה-IFRS, כעת אנחנו למדים שלא כך הדבר ולכן אנחנו מבקשים לאשר את המהלך. זה מהלך שהנפקות הכלכלית שלו היא מאוד כבדה ואנחנו לא ממהרים להיכנס אליו אלא אם השתכנענו שיש בו חשיבות של ממש.

יש גם ציפייה שאולי במהלך הזמן הזה תהיה ב-IFRS עצמו התאמה לענף הזה שהיום לא קיימת.

פרט לכך עשינו עוד קצת תיקונים. הוספנו חובת ציון הסכמת רואה חשבון לצירוף חוות דעת שלו לדוחות.

הורדתם את הצירוף של חוות הדעת שלו לתשקיף. לדוחות זה היה קיים גם קודם.

נכון. הם מדברים אחד עם השני. עשינו רפורמה לא מזמן ועשינו פיצול בין התשקיף לדוחות. לכן זה תוצר משלים לזה.


הוספנו חובה לציין כל סוג מנכסי הקרן שהוערך בהתאם להנחיות הדירקטוריון. קבענו חובה לציין במסגרת ההתייחסות למחיר הפדיון הנגזר משווי נכסי הקרן גם את הפרשי העיתוי הנובעים מפער הזמנים בין תאריך הדוחות ליום המסחר האחרון.

יש לנו הערה שלא קיבלתי עליה תשובה או התייחסות. יש טעות במחירי הקרן. אנחנו מדווחים או מתבקשים לדווח שהפער הוא 0.1 אחוז. בתחשיב הזה יכולים להיווצר פערים מאוד מאוד קטנים שנותנים את התחשיב ואת הפער ועכשיו הוסיפו שצריך לתת להם הסבר. אנחנו מבקשים לשקול אם אפשר לעשות את זה מעל 0.1 אחוז.

אני רוצה להסביר למה לא הסכמנו להערה. כשמדובר ב-0.1 אחוז, באמת כאשר חובת הדיווח היא דוח מיידי פומבי, צמצמנו את זה רק ל-0.1 אחוז. זה מה שקיים, ה-0.1 אחוז שעליו אתה מצביע. אבל כאשר מדובר בדוח שנתי, וזה רק פעם אחת בשנה, מה שקיים ממילא כבר היום בדין, לא עשינו כאן חידוש מבחינת חובת הגילוי אלא מה שחידשנו כאן זה שצריך לתת איזשהו הסבר איכותי שנצמד לזה ואנחנו לא רואים בזה טורח גדול מדיי. זה נראה לנו חשוב לקבל הסבר מקרן שמנהלת מיליארדים לפעמים גם בשיעורים נמוכים יותר מ-0.1 אחוז.

אני מבקש להוסיף שהפער נדרש גם לצורכי ביקורת ופיקוח כי בהחלט יכול להיות מצב שבו יש שני אלמנטים שמקזזים אחד את השני בנטו. הם לא מהותיים אבל עצם העובדה שהם קיימים.

בתחשיב זה ניתן. התחשיב קיים ולא משיגים על זה. גם ככה הוא קיים. לעתים ההסברים הם שוליים ומיותרים.

גם אם הם שוליים, הם מעניינים או לפחות עשויים להיות מעניינים.

התיקונים הם תיקונים שכבר נשלחו קודם לכן והם לא חדשים.


אחרי ההגדרה "דוחות כספיים" יבוא "הפרשי עיתוי, הפרשים הנובעים מפער הזמנים בין תאריך הדוחות הכספיים לבין יום המסחר האחרון של הקרן בשנת הכספים. לעניין זה – יום מסחר כהגדרתו בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קנייה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ"א-1994".


תיקון נוסף. בפסקה 3, בסוף, בתקנה 3, יהיה "ובסופה יבוא תוך התייחסות נפרדת להפרש שנובע מהפרש עיתוי בציון עובדה זו ולהפרש שנובע מסיבות אחרות".

אנחנו מצביעים על תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן) (תיקון), התשע"ב-2011 עם התיקונים כפי שהוצגו על ידי נציגת הרשות לניירות ערך.

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר) (תיקון), התשע"ב-2011

זה סט תקנות אחרון והוא סט טכני לחלוטין. הוא נועד רק להבהיר שהמדדים הם המדדים המפורסמים בבורסה ולא נראה לי שיש מה להרחיב את הדיבור. כל הפרסומים של הבורסה הם באתר האינטרנט.

אנחנו מצביעים על תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר) (תיקון), התשע"ב-2011.

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו פה אחד

תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה) (תיקון), התשע"ב-2011

זה תיקון משלים טכני לחלוטין. הובאו לכאן בסוף ינואר תקנות שעניינן עיגון הנחיית הגילוי בדבר מצבת התחייבויות ושם היה חסר משהו קטן המשלים שכאשר תאגיד מגיע לעשות תשקיף הצעה ראשונה לציבור והוא לא תאגיד מדווח במגנה, אז איפה הוא כולל את המידע הזה. אנחנו אומרים לו שזה יהיה בתוך התשקיף עצמו.

אנחנו מצביעים על תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה) (תיקון), התשע"ב-2011 עם ההסברים כפי שהובאו על ידי נציגת רשות לניירות ערך.

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו פה אחד

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45