PAGE
8
ועדת הכספים

14.11.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 886
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ז בחשוון התשע"ב (14 בנובמבר 2011), שעה 10:10

שוק המט"ח כשוק הימורים בחברות ה"פורקס"

הצעתה של חברת הכנסת עינת וילף

חברי הוועדה: ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

זבולון אורלב

עינת וילף

ליה שמטוב

עו"ד דניאל רימון, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

עו"ד שרה קנדלר, יועצת משפטית, מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

גיא דביר, המחלקה לפיקוח על השוק המשני, רשות לניירות ערך

דוד וולינר, מחלקת הפיקוח על השוק המשני, רשות לניירות ערך

יונתן מאיר, מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

אלי לוי, רשות לניירות ערך

עו"ד חיים זקס, משרד המשפטים

עו"ד מיכל שמואלי, רשות התאגידים, משרד המשפטים

מיקי צבייר, יו"ר איגוד מנהלי קרנות להשקעה בנאמנות

עו"ד רקפת סגל, איגוד מנהלי קרנות להשקעה בנאמנות

אורן אלדד, מנכ"ל ATRADE
טל זוהר, יו"ר איגוד זירות מסחר בשוק ההון, איגוד לשכות המסחר

עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

ארז ונטורה, מנכ"ל גופורקס בע"מ, איגוד לשכות המסחר

ציון שמע, ראש חטיבת עובדי הבנקים וחברות הביטוח, ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד ורד וייץ, ההסתדרות הכללית החדדשה

שמואל ויסמן, יו"ר ועד מנהלים ומורשי חתימה, הבנק הבינלאומי הראשון

יגאל כוחלאני, חבר ועד ארצי, בנק לאומי לישראל

שלומית ארליך

שני ארזי

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

שוק המט"ח כשוק הימורים בחברות ה"פורקס"

הצעתה של חברת הכנסת עינת וילף

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום שוק המט"ח כשוק הימורים בחברות ה"פורקס", הצעתה של חברת הכנסת עינת וילף.

תודה רבה. העליתי את הנושא היום כיוון שאני חושבת שמדובר בנושא שבו צריך לראות איך אנחנו מייצגים את הציבור ומה שנקרא את המשקיע הקטן.


אני רוצה לומר כמה מלים קודם כל לגבי שוק מטבע החוץ ולמה דיברתי על הצורך לבחון את האפשרות ואיך להתייחס בחקיקה או בתקנות להיבטים מסוימים של התחום הזה שהם בעצם דומים מאוד לתחום ההימורים


קודם כל, צריך לומר כמה דברים על השוק הזה. השוק הזה מתאפיין בכך שהוא בהחלט נחשב, אם לא השוק המשוכלל ביותר בעולם, הרי שהוא אחד הקשים ביותר לחיזוי, שוק שההשקעות בו – גם הספקולציות בו – נעשות לטווח ארוך. השחקנים העיקריים בו הם ענקים פיננסיים והם נוטים להשקיע מחלקות ענקיות של מומחים במקרו כלכלה, בגיאו-פוליטיקה, וגם הרווחים שיש לטובים ביותר שבהם, אלה שברירי אחוז שהרווח בעצם נוצר מכך שהם עושים מחזורים של מיליארדי דולרים.


מסחר במטבע חוץ, בניגוד למשל להשקעה במניות או באגרות חוב, הוא משחק סכום אפס. כלומר, אם אחד מפסיד, השני מרוויח ולהפך, בעוד שבאגרות חוב ובמניות יש בכל זאת פעילות כלכלית מתחת שהיא לאורך זמן מביאה רווחים ודיבידנדים שהתוחלת שלהם גבוהה מאפס.


לכן מדובר כאן במהות בשוק שהוא ספקולטיבי. לכן יש כאן הפרדה בין שוק שהוא ספקולטיבי במהותו לשוק שיש בו השקעות.


חשוב להדגיש ושזה יהיה ברור שלאדם פרטי אין שום סיכוי להתחרות בגופים המקצועיים בתחום הזה, לזהות עיוותים בשערי המטבע שהמומחים הבין לאומיים בתחום הזה לא ניצלו.


כשאנחנו מסתכלים על הימורים בלבד, לרוב המדינות בעולם יש סוג של הגבלה על הנושא ומכירים את החולשה האנושית בתחום הזה. מה שקורה עם הנושא של מסחר במטבע חוץ זה שבגלל שיש בהקשרים מסוימים חברות שצריכות לגדר את ההשקעות שלהן, כיוון שיש צורך באופציות עתידיות בתחומים האלה למטרות לגיטימיות לחלוטין, לא מגבילים את התחום הזה בגדול ורק מתייחסים להיבטים רגולטורים.


מה שקורה בפועל זה שהפער הזה, העובדה שיש היבטים של הפעילות הזאת שהם היבטים לגיטימיים וחשובים לפעילות הכלכלית, מנוצל בעצם על ידי חברות שקמו במיוחד לנצל את ההיבט הזה, על ידי חברות פורקס כאשר בפועל מה שהן עושות, הן מוכרות שירותי הימורים במסווה של שירותי השקעות. הן מאפשרות לכל אדם, ללא קשר למומחיותו, תוך כדי זה שהן נותנות סוג של הכשרות, שכאילו נותנות לאנשים את התחושה שהם מבינים משהו בנושא הזה, מאפשרות להם להמר על שערי מטבע עתידיים, עושות את זה תוך שימוש במינוף גבוה מאוד ואז, כתוצאה מזה, ההפסדים של האנשים דרמטיים והן בעצם מרוויחות על פערים בשערי קנייה ועל עמלות.


כיוון שבסופו של דבר לאורך זמן למשקיעים הפרטיים אין את היכולת לחזות את שערי המטבע, לאורך זמן התוחלת של כל הפעילות הזאת על פני כל המשקיעים היא שלילית. התוחלת של השקעה בתחום הזה היא בעיקרון אפס, ודאי למשקיע הקטן, אבל מרגע שיש עמלות רבות, התוחלת היא שלילית ואז יש לנו הרבה מאוד מקרים של הפסדים של עשרות אלפי שקלים.


אנשים נורמטיביים בדרך כלל יודעים להיזהר מהימורים או לפחות כשהם הולכים להמר, הם יודעים למה אם נכנסים, רואים בזה אלמנט של בידור, יודעים שהם יכולים להפסיד את כספם. בתחום הזה, כיוון שנדמה להם שמדובר בהשקעה לגיטימית, אנשים שבאופן טבעי לא היו נכנסים לתחום הזה של הימורים, בעצם מוצאים את עצמם נכנסים לסיפור הזה של הספקולציה במטבע חוץ. אחת הסיבות שאנשים נורמטיביים נכנסים לזה היא שהחברות בעצם מפעילות אמצעי שיווק מאוד אגרסיביים לגיוס לקוחות - פרסומים באתרים רחבים שמבטיחים רווחים גבוהים, הכנסה נוספת בלא מאמץ, מציגים באופן סלקטיבי ואנקדוטאלי לקוחות שבמקרה כחלק מההימור הרוויחו כסף, קורסים חינם שמשלים לקוחות שיש להם באמת דרך לחזות שערי מטבע, בונוסים ללקוחות שמביאים חברים וכדומה בנושא הזה.


בישראל אין פיקוח על פעילות הפורקס ולכן היא הפכה לאחד השווקים הגדולים בעולם בתחום הזה. יש כאן רווחים של מאות מיליוני דולרים שהם כולם רווחים על חשבון אנשים פרטיים וזה לא מייצר ערך כלכלי. כלומר, אין כאן פעילות שבאמת בונה ערך כלכלי בכלכלה הישראלית.

לכן צריך למצוא את הדרכים החכמות כדי להפסיק את הפעילות הזאת.

אני רוצה להתייחס לעוד כמה היבטים ולעוד כמה אינדיקאטורים כי שתהיה טענה שמדובר בפעילות לגיטימית, לא ספקולטיבית ולא הימורים.


כמה אינדיקאטורים נותנים לנו שכן מדובר בפעילות שהיא הימורים. האחד, בפועל הרוב המכריע של החברות בתחום לא באמת מציעות שירותים פיננסיים רגילים כמו המרת מט"ח או רכישת ניירות ערך אלא רק ספקולציות, סכום אפס לטווחים קצרים שזה תחום מאוד רווחי להם ומפסיק ללקוח.


הלקוחות הם בעצם לקוחות פרטיים, לא חברות, לא קרנות, ג'ורג' סורוס לא בא לבקש מהן שירותים. אם הם כל כך טובים, כל כך זולים, כל כך יעילים, למה הלקוחות שלהם לא חברות ההשקעה הגדולות?


אם אתה מסתכל על הפרסומים של חברות הפורקס, אלה פרסומים מאוד שונים מאלה של בנקים, של חברות בורסה, של קרנות נאמנות. יש כאן סיפורים של אנשים מן הישוב שמרוויחים עוד אלפי שקלים למשכורותיהם. כלומר, מדברים על רווח. קרן נאמנות, אפיק השקעה לגיטימי, לא מפרסם את זה שתרוויח אלא הוא מפרסם שהעמלה נמוכה, שאפשר לבטוח בו, שהוא גורם אחראי אבל הוא לא מפרסם רווח או הכנסה נוספת.


בממוצע הלקוחות של החברות האלה בעצם מפסידים בניגוד ללקוחות פיננסיים שלפחות לאורך זמן בממוצע מרוויחים.


יש מודלים של גיוס לקוחות, של בונוסים על הפקדות ועמלות, בין אם זה מתנות, הכפלת ההפקדה, שזה בעצם מודל קלאסי של עולם ההימורים.


יש גם תשלום בכרטיס אשראי.


לכן אני מבקשת לקיים את הדיון הזה, כדי שנוכל לבדוק כיווני חקיקה בתחום בגלל שזה תחום לא פשוט. ברור שאנחנו רוצים להגן על שירותים פיננסיים שנועדו לחברות מייצאות ומייבאות, לגדר את החשיפה שלהן במטבע חוץ. המטרה היא כמובן לא לפגוע בדברים האלה ובוודאי שלא בפעילות אחרת שקשורה לזה.


לכן סוג הדברים שאני מבקשת לבחון זה למשל שאסור יהיה לפרסם את המוצרים הפיננסיים באופן שמדגיש שיש מקום להרוויח, שיהיה איסור על שימוש בעדויות אנקדוטאליות ושלא יהיה שום מנגנון שמעודד אנשים לקחת סיכונים, לא מינוף ולא הבטחות לרווח.


אם יש פרסום, צריך לחייב להבהיר את התוחלת לאורך זמן. בממוצע לקוחותינו מפסידים איקס אחוז מכספם בתוך חודש וכמעט את כל כספם תוך שנה. איסור מוחלט על מתן בונוסים ועמלות שיווק על השימוש בכלים האלה.


בסופו של דבר צריך לראות שמדובר כאן בשימוש לרעה במכשיר לגיטימי בהקשר מצומצם, לא מייצר ערך כלכלי, הוא במהותו זהה לפעילות הימורים, הוא מסוכן יותר מהימורים כי הוא גורם לאנשים נורמטיביים למעשה להתנהג באופן שהם לא היו מתנהגים ולהגיע להפסדים אדירים.


לכן אני מבקשת דרך הדיון היום להתחיל לבדוק תקנות וחקיקה שיאפשרו להגביל את התחום הזה רק לתחום שבו זה רלוונטי ומסייע לפעילות כלכלית לגיטימית ויצרנית. תודה.

תודה רבה. תשובה.

חברת הכנסת וילף מעלה כאן שורה של סוגיות כבדות משקל שהרשות התחבטה בהן מספר שנים במשך השנים האחרונות. בסופו של דבר הרשות הניחה את תיקון מספר 42 לחוק ניירות ערך, תיקון שאושר ביוני 2010, אשר קבע את הבסיס להסדרתן של זירות המסחר הפעילות בישראל. התיקון הזה עדיין לא נכנס לתוקף. הוא תלוי בכניסתן לתוקף של תקנות שמסדירות 11 עניינים שונים שההסמכה עליהן קבועה בחוק כאשר עשר מהן כבר הונחו על שולחן הוועדה לפני חודשים ארוכים, התקיים דיון ראשון בתקנות - עוד לפני שהתמנית לכנסת – ובסופו של דיון הוכרע שכיוון שרכיב מאוד חשוב בהסדרה, שהוא הרכיב היציבותי, הרכיב של דרישות ההון עצמי, עדיין לא הושלם - והמחלקות המקצועיות אצלנו עובדות על זה שעות ארוכות על מנת לייצר מודל – רצוי להביא את כל החבילה כולה ביחד. לכן אני חושבת שאנחנו יכולים כמעט להתחייב שעד סוף השנה הנוכחית, כלומר, עד תחילת ינואר, נוכל להניח בפני שר האוצר תקנות רחבות יריעה שמסדירות – ותכף אני אסביר בקצרה – היבטים רבים מההיבטים שמטרידים אותך ואני מקווה שתמצאי אותם כנותנים מזור.


לפני שנגיע לתקנות גופן כיוון שזה לא נושא הדיון, אנחנו לא מביאים כרגע לאישור את התקנות, בכל זאת רציתי להתעכב לרגע על היחס בין הפעילות הזאת לפעילות הימורים.


אני לא יודעת אם כולכם יודעים אבל דיוניה של מליאת הרשות הם שקופים לציבור ואפשר לפתוח את אתר האינטרנט של הרשות ולראות את תמלול הפרוטוקולים. אתם תוכלו להיווכח שחברי המליאה ברשות התחבטו קשות בשאלה האם מדובר בספקולציה שמגעת עד כדי הימור אסור ופשוט צריך ללכת לסעיף 224 לחוק העונשין ולהגיד שגם זה משחק אסור ככלל המשחקים או בדרך כזאת או אחרת ולאסור פעילות של זירות מסחר באופן מלא, בגלל הטרדה האמיתית שלו מכל מה שתיארת ואנחנו רואים עין בעין את הטרדה. או שמא מדובר במוצר אחר ובגלל ייחודיותו של המוצר הזה צריך לעשות לו הסדרה אחרת.

כיוון שהבנו שאנחנו לא הראשונים בעולם להתחבט בשאלה, יצאנו ועשינו עבודה באמת מקפת של הדיונים הקיימים בעולם, מהמזרח הרחוק דרך אירופה, דרך ארצות הברית, מלאכה שעדיין אנחנו בשלבי השלמה שלה בהיבט היציבותי.


בסופו של דבר מה שגילו אצלנו אנשי המחלקה המקצועית זה שפרט לסין שקובעת שהדבר הזה אסור, כמו משחק אסור, בכל מדינות העולם האחרות אין איסור גורף על הפעילות אלא יש הכבדה רגולטורים ניכרת על העוסקים במלאכה, הכבדה שנוגעת לרכיבים רבים מאלה שמנית. למשל, איסור הטעיה, שיקוף של הרווחים באופן שאינו מטעה, מגבלות מינוף ודברים כאלה ואחרים בכל התחומים. אנחנו עומדים להניח בפניכם סט עב כרס של תקנות מסדירות שאנחנו לקראת סיום ההכנה שלו.


מה במהות מבדיל ביניהם לבין בכל זאת זירת הימורים. אם מסתכלים על ההגדרה של משחק אסור בחוק העונשין, ואני מקריאה אותה בפניך, נאמר בה: משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה וביכולת.


כאן עומד הטריקי, ההבדל. את השתמשת הרבה במילה ספקולציה וספקולציה זה לא גמבלינג. שתי המלים, אפילו באנגלית, ייחדו להן מילה נפרדת. זה לא לחלוטין הימור במובן הזה שזה משחק שיכול שתזכה ויכול שלא תזכה, אתה בא לשם בעיקר לשם בידור ואין שום משהו שההבנה והתפיסה שלך יכולים להשפיע על האופן שבו תנהג.

מנקודת המבט של המשקיע הפרטי, זה שווה ערך להימורים. כלומר, בגלל שהשוק הזה הוא כל כך משוכלל, בגלל שהרווחים בו הם שברירי אחוז והם רק לאלה שמשחקים במיליארדים ויש להם הבנה עמוקה של כל מה שקורה עם ממשלות בעולם, מנקודת מבטו של המשקיע הקטן, מדובר במשהו שבעצם הוא גורל. כלומר, אין לו יכולת באמת. אם בודקים את הרווחים של החברות האלה ומנטרים את התוחלת, התוחלת היא אפס למשקיע הקטן ולא ג'ורג' סורוס.

את מתארת מצב שאם מסתכלים על השוק הנוכחי, היכולת להרוויח היא רק שברירים, זה רק במתי מעט מקרים. את מתארת מצב שהוא לדעתי אמיתי. אני חושבת שגם החברים שיושבים כאן יסכימו. הם מנידים את הראש בשלילה, אבל הם יכולים לתקן ולומר אם הם יעשו את זה עבור עצמם. מי שמסתכל על הפרוטוקולים של הוועדה הזאת מחודש מאי, הם עצמם אמרו שזה תיאור המצב. תיארת נכון. אמרתי, אני חושבת שבינואר נוכל להניח על שולחנו של שר האוצר ומשרד המשפטים ואז נאיץ בהם כדי שזה יבוא בחודשים הקרובים לכאן.

יש הבדל גדול בין ספקולציה להימור. בספקולציה אדם עושה ספקולציה מתוך מחשבה שהוא יודע איך להגיע לתוצאה שהוא רוצה להגיע אליה.

גם הרבה מהמרים חושבים כך.

לא. הימור בהגדרה, אתה נכנס להימור ואתה לא יודע ואין לך שום ידיעה מה תהיה התוצאה.

גם בשוק המט"ח למשקיע הפרטי אין שום דרך לדעת מה תהיה התוצאה.

זה דבר סובייקטיבי.

לא, אובייקטיבית התוחלת של המשקיע הפרטי במט"ח היא אפס.

תיארת את המצב הנוכחי ואמרת שבמצב הנוכחי, הרי זה לא אחד-אפס, הרי את יכולה להגיד שכל שוק ההון נשען באופן עמוק מאוד על פעילות ספקולטיבית. כל עבודתם של עושי השוק, השקעה, יש הרבה מאוד נכסים סחירים בבורסה בישראל והם נגזרי מט"ח שהם מסוכנים במידה לא מועטה וחלק מהם יבואו לאישור כאן בהמשך.

יום אחד גם הם יהפכו לפעילות שמפילה אנשים ואז נביא את זה לכאן.

נכון. אנחנו מנסים לשים את האצבע איפה לשים את הדברים ולומר שזה לא בסדר.

בדיוק.

אני חושבת שאת המשוואה שתיארת, שלהערכתי היא נכונה במצב הדברים הנוכחי, אפשר לפתור אותה לא רק בדרך של איסור. לא כל כך מהר אומרים על פעילות שלמה שקיימת שהיא אסורה. יש לנו משטר חוקתי ואנחנו לא יכולים להזדרז להגיע לשם. לכן אנחנו אומרים שנעשה להם מגבלות כאלה שתמונת המצב, שאת אומרת שבעטיה זה כבר הופך להיות כמעט הימור, תשתנה. למשל נגיד להם שהם צריכים לתת דוח של רווחים מפסידים ומרוויחים, נגיד שאסור שיהיה תיאור מטעה אלא להפך, הם צריכים להגיד בדרך שאנחנו נורה להם שיש כאן סיכונים, שזה לא מתאים לכל אחד וכולי.

במקום הימור, זאת ספקולציה.

נכון. התשובה היא שזה נכון.

תודה. איגוד לשכות המסחר. אחרי דברי נציגת רשות ניירות ערך אפשר לקצר, כי היא אמרה גם את הסיכום שאני אמור לומר בסיכום הישיבה.

שאלה בנושא הזה. יש מקומות, למשל בארצות הברית, שם השיווק הוא הגורם עליו אתה מטיל את רוב האיסורים ושם זה עזר מאוד לצמצם את השוק כך שלא יהיו בונוסים, לא יהיה גיוס, לא יהיו אכשרות כאלה, שלא יגידו לאנשים שזאת הכנסה נוספת, שלא ידברו על רווח וכולי.

כל הדברים שתיארת עכשיו נמצאים בתקנות. תבדקי. אם תמצאי שהחסרנו משהו, נבדוק.

אני יושב ראש איגוד זירות המסחר בישראל בשוק ההון. אולי תופתעו אבל אני קודם כל מברך על הדיון הזה ואני חושב שהוא דיון חשוב. אני מסכים עם רוב מה שנאמר כאן על ידי נציגת הרשות לניירות ערך. הנקודות שחברת הכנסת וילף מעלה הן נקודות נכונות מאוד גם בנושא השיווק וגם איזה מיצג נותנים ללקוח. אין ספק שהשוק הזה, דרושה לו הסדרה אבל השאלה איזו הסדרה. גם כאן העולם חשב על זה כבר הרבה שנים לפנינו כי הוא נתקל באותה לפנינו הרבה שנים לפנינו. הוא מצא פתרונות. כמו כל שוק מורכב, השוק הזה הוא מורכב במיוחד בגלל שהוא בין לאומי ובגלל שבניגוד לשווקים אחרים שבחלקם נציגיהם יושבים סביב השולחן הזה, כמו למשל שוק המניות בישראל שהוא שוק סגור, השוק שלנו הוא שוק מאוד פתוח.


לכן ההסדרה חייבת להיות מצוינת ומגינה על הלקוח מצד אחד. מצד שני היא חייבת להיות מידתית כדי שהלקוח ירצה להישאר בארץ ואני אסביר. אני אוסיף עוד נקודה אחת לנקודה שהעלתה הרשות.


אנחנו יכולים לשבת, להציע הצעות וחברי הכנסת יחוקקו חוקים. בתחום שלנו שהוא תחום שהמעבר בו ממסחר בישראל למסחר שאינו בישראל כל כך פשוט, יש נקודה אחת חשובה שחסרה בחקיקה שלנו וזה כלי שידאג לכך שרק חברות שיש להן פיקוח בישראל יוכלו להציע את מרכולתן ללקוח הישראלי. אם זה לא יקרה, אנחנו יכולים לשבת ולחוקק חוקים מצוינים, אבל אם הלקוח לא יהיה מוכן לעמוד בתקנות האלה – ואין שום חוק בישראל שאוסר על הלקוח להשקיע מחוץ לישראל וגם לא יהיה – זה לא יקרה.

אבל אתה יכול להקשות על הסליקה של חברות כאלה בארץ.

בדיוק.

אבל זה צריך להיות שווה לכולם. אם הפעילות היא על גבול הלא לגיטימי, אתה צריך להגביל אותו רק לתחומים שזה תורם ליצרנות בשוק, צריך שזה לא יהיה בארץ ושמי שבחוץ לארץ גם לא יוכל לפעול בארץ. אם מישהו בסוף עוקף את הסליקה ואת זה שאי אפשר יהיה לפרסם ולא להשתמש בכרטיס אשראי והולך לחוץ לארץ – כמו שמישהו נוסע לתורכיה להמר – את זה לא נעצור.

אני מסכים אתך אלא שהיום בתקנות אין את כל מה שציינת. הדברים שלך נראים מובנים מאליהם, זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים להוסיף ובשבועיים האחרונים אנחנו עובדים עם הרשות כאשר כמעט יום בשבוע עסקנו בנושא הזה יחד.


הנקודות שלך נראות מובנות מאליהן, שיש איסור על הסליקה, אנחנו רוצים. זה שיש הגבלה לפרסום כך שלמשל רק חברות בעלות רישיון יוכלו לפרסם במדיה ישראלית, זה לא קיים.

אני רוצה שאף אחד לא יוכל לפרסם. צריך לוודא שלא הישראלים ולא הזרים יוכלו לפרסם. נקודה. או שאם מפרסמים, כולם כפופים לאותם כללי פרסום לפיהם אסור להבטיח רווח וצריך לתאר את התוחלת האמיתית של ההשקעה בסיפור הזה, אין סיפורים אנקדוטאליים ואין אכשרות.

מצוין. זה לא קיים בחוק.


אני רוצה לתקן נתון אחד. אני מסכים עם כל מה שנאמר כאן על ידי הרשות ואנחנו עובדים ממש יד ביד בנושא הזה כי אנחנו רוצים שתהיה רגולציה וכמה שיותר מהר כי גם אנחנו סובלים מהתדמית הזאת שאת מעלה עכשיו. אנחנו רוצים שהשוק יהיה של חברות מכובדות כפי שהוא קיים בארצות הברית ובבריטניה, שם החברה שאני עומד בראשה פעילה ואין לה את התדמית הזאת בגלל שיש רגולציה טובה.


דבר אחרון שרציתי להתייחס אליו זה לגבי המרוויחים-מפסידים. בגלל שהחברה שאני עומד בראשה, יש לה רגולציה בארצות הברית, היא מחויבת להגיש דוח מרוויחים-מפסידים וראי זה פלא, 26 אחוזים מהסוחרים אצלנו בחברה מרוויחים ורובם הם לקוחות פרטיים.


אני יכול להגיד ש-26 אחוזים מרוויחים, זה אחוז יותר טוב מאשר בשוק המניות בישראל של סוחרים פרטיים, זה אחוז הרבה יותר קבוע מחוזים עתידיים.

השאלה מה התוחלת הכוללת של הרווח וההפסד של כל השחקנים.

כל השחקנים הפרטיים בשוק המניות בישראל מפסידים. בשוק המעו"ף בישראל.

בשוק המעו"ף, ברור. אמרתי שאם היו קמות מחר בבוקר עוד חברות למסחר באופציות מעו"ף והיו מציעות לאנשים הלוואה, עושות להן אכשרות ונותנות בונוסים, גם היינו מביאים את זה לדיון כאן.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

שוב, את ה-26 אחוזים האלה, זה מספר שצריך לומר לאורך זמן, מה התוחלת הכוללת של כל המשקיעים כי יכול להיות ש-26 אחוזים הרוויחו אבל ה-74 האחוזים הנותרים הפסידו מספיק בשביל כל ה-26 אחוזים שהרוויחו. כלומר, התוחלת הכוללת של המסחר בתחום הזה למשקיעים פרטיים היא אפס.

היות שכולם מסכימים עם דברי נציגת הרשות, אנחנו נמתין עד סוף השנה, אז תגענה התקנות אל שולחן הוועדה ונקיים דיון והצבעה בנושא.


בד בבד אני מבקש שרשות ניירות ערך תעמוד בקשר עם חברת הכנסת עינת וילף לגבי הערותיה. זה חשוב מאוד כי אלה הערות במקום.

אני אשמח אם אפשר לשלוח אלי את הטיוטות.

את זה תסדירו אחר כך ביניכם.


תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40