PAGE
29
הוועדה לקידום מעמד האישה

14.11.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 112
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

מיום שני, י"ז בחשוון תשע"ב (14 בנובמבר 2011), שעה: 12:00

סגירת מיזם החתונות של רבני צוהר

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר

חיים אמסלם

אורי אורבך

זאב בילסקי

אילן גילאון

מרינה סולודקין

פניה קירשנבאום

חזקיהו סאמין – מנהל אגף, משרד הדתות

דניאל בר – דובר, משרד הדתות

ורד סוויד – מנהל הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

הרב דוד סתיו – ארגון רבני צוהר

הרב אריאל גנזל – ארגון רבני צוהר

ליה נרגד – נציגת ארגון

רותם ארז – נציג "משמר חברתי"

נועה לשנו יער – סטודנטית, אוניברסיטת תל-אביב

טלי טסלר- אוניברסיטת תל-אביב

הדר ליפשיץ – תנועת נאמני תורה ועבודה

ד"ר אביעד בקשי – מנהל מכון ברלינר, הקריה האקדמית אונו

רבקה קנריק - דוברת הוועדה לקידום מעמד האישה

אריאלה אהרון

אושרה עצידה

סגירת מיזם החתונות של רבני צוהר

שלום לכולם. אני שמחה לפתוח דיון של הוועדה לקידום מעמד האישה בנושא רישום נישואין במדינת ישראל. חברותי חברות הכנסת, אני מאוד שמחה על הנוכחות הערה גם של חברי הכנסת. כמו שאתם רואים, כל צבעי הקשת הפוליטית נמצאים כאן. יש כאן באמת נושא שמבחינה ציבורית הוא בעל ערך עליון.


הרב סתיו, לפני שאפנה את רשות הדיבור אליך אני רוצה לומר לכם משפט פשוט. היתה כאן סערה גדולה, וכמעט הייתי אומרת סערה בכוס תה. למה סערה בכוס תה או בכוס מים כפי שמקובל לומר? כי בעצם אין אף רב במדינת ישראל שמישהו יגיד לו שמותר לו לחתן או אסור לו לחתן. לא שמעתי על זוג שביטל חתונה כי פתאום אסרו על הרב לערוך חתונה, חופה וקידושין. כל זוג יכול לבחור את הרב שהוא רוצה להינשא אצלו. השאלה הגדולה היא שאלת רישום הנישואין. כלומר, מה יהיה התוקף המשפטי הפרוצדוראלי של אותו הליך דתי של חיתון? זאת נקודה אחת שחשוב לי להבהיר בראשית הדיון.


אני מאוד הופתעתי, ויתקנו אותי אם אני טועה, שמדינת ישראל לא הסדירה בחקיקה שלה את השאלה מיהו רב? מי רשאי לערוך חופה וקידושין שהנישואין שלו הם קדושים וטובים? עם כל הכבוד לשר הדתות ולהסדרים בקומבינות הפוליטיות שנוצרות כאן, אני לא חושבת ששר דתות כזה או אחר צריך להכתיב מכסות לחיתון לארגון כזה או אחר. יש כאן מבחני רבנות פורמאליים שכל מדינת ישראל יודעת שהם מבחנים רשמיים של המדינה. אני מניחה שיש אנשים שיכולים להיות גם בורים ועמי ארצות בתחומים של הלכה פרקטית, אבל הם ידעו לדקלם את דיני ההלכה. אני מבינה שגם צריך איזשהו הכשר וגיבוי של איזושהי סמכות רוחנית, ונניח שנקבל גם אישור מאיזשהו רב עיר. אבל, בזה תם הטקס. למה אנחנו צריכים להיכנס לכל הסאגה הזאת? פתיחת אזורי רישום הוא דבר חשוב, ותיכף נדבר גם על נושא זה.

אני לא חושב שההגדרה בה התחלת היא מדויקת, אני לא בקי בזה. אני לא חושב שכל מי שיש לו רב מוסמך לפי החוק יכול לחתן.

כרגע לא, הוא צריך אישור. אני רוצה לומר שעשיתי סקר פנימי בקרב הרבנים שאני מכירה, ואני מכירה די הרבה מכל מיני מקומות – כולם ציונים דתיים – ושאלתי אותם: מה הפרוצדורה שאתם צריכים לעשות? חלקם לא חברים בצוהר, חלקם כן חברים בצוהר. הסביר לי אחד הרבנים שהוא בכלל רב במדרשה שמה שהוא עושה כשהוא צריך לחתן זוג זה שהוא שולח פקס למשרד מצגר, ותוך פחות מ-24 שעות הוא מקבל פקס עם אישור, מבלי שתוהים על קנקנו ובלי שום דבר.

זה ממש עניין פקידותי פרוצדוראלי טהור. ולכן, חשוב לי מאוד שתבהירו קודם כל המצב העובדתי.


שנית, אנחנו ועדה עם רצון מאוד פרקטי לשנות ולתקן את המצב, בהנחה שהוא שגוי. מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את כללי המשחק כך שכל זוג יוכל לבחור את הרב האורתודוקסי שאצלו הוא רוצה להתחתן, ויבוא שלום עם ישראל?

ברשותך, עוד דבר לגבי הפרוצדורה. אני, למשל, שימשתי שנים רב מושב. אני בעל כושר הכי גבוה, כושר לרב עיר. אני עורך לא מעט חופות. כשאני צריך לחתן אז הפרוצדורה המקובלת, וכך אני עושה כל הזמן, היא שהולכים למועצה הדתית ופותחים תיק. אומרים לה: אנחנו רוצים שהרב אמסלם יהיה המקדש. לא כל המועצות הדתיות מכירות אותי. אני שולח לאותה מועצה דתית צילום של תעודת הכושר שלי. מעולם לא נתקלתי בבעיה או במקרה בו מועצה דתית אמרה לי לא. כך זה מקובל. אני חושב שהפרוצדורה היא כללית.

אז זו היתה חבלה פוליטית.

רגע, בוא נשמע את הרב סתיו. היתה כאן מהומה רבה השבוע ובוא נשמע על מה המהומה. הרב סתיו, אתה תהיה דובר רבני צוהר לצורך העניין.

לצורך העניין. עד לפני שבע שנים רשמי נישואין היו ממנים לעריכת החופה את מי שהם חפצים. כן מוסמך לרבנות, לא מוסמך לרבנות, כן רב בישיבה, לא רב בישיבה, זה בכלל לא היה משנה.

מי זה הפקיד הזה שנקרא "רשם נישואין"? אצל מי הוא עובד?

בדרך כלל הפקיד הזה הוא עובד המועצה הדתית, והוא בעל כושר לרבנות. אבל, הוא צריך להיות מעבר לבעל כושר לרבנות. הוא צריך להיות בעל כושר של מבין בענייני גיטין וקידושין, בעיקר בענייני קידושין, בענייני בירור יהדות. הוא צריך להיות אדם בעל כושר רבני גבוה יותר, והוא רשם נישואין. אין לי את המספר המדויק של רשמי הנישואין בישראל. זה משהו בסביבות המאה, אולי טיפה יותר, אולי טיפה פחות. רשם הנישואין היה ממנה איזה רב שהוא רוצה. בדרך כלל חברים בלשכת הרבנות, ואם זה בציבור דתי אז ראשי ישיבות, רבני קהילות, וכל מיני.


לפני שבע שנים החליטה מועצת הרבנות הראשית שהיא שמה סוף למצב הזה, והיא קובעת קריטריונים מי ראוי לערוף חופה במדינת ישראל.

מי חבר במועצת הרבנות הראשית?

הרבנים הראשיים ועוד עשרה חברי מועצה. אתם יכולים לראות את הקריטריונים בדף שאחלק בעצמכם.

מה הסטאטוס של מה שאתה מחלק לנו? תקנה, המלצה?

לא, אלה החלטות מועצת הרבנות הראשית. כמו שאתם יכולים לראות בדף: "קריטריונים לרב מורשה לעריכת חופה וקידושין". אם תסתכלו בקריטריונים תראו שהאפליה שבהם זועקת לשמיים, ואני אפנה אתכם לסעיפים. אני אלך איתכם בהדרגה לסעיף ו', ז' ח'. סעיף ו' כותב: "אדמו"ר מוכר לחסידיו". כלומר, יש בארץ מאות אדמו"רים חסידיים. אף אחד לא בדק מה הידע שלהם, מה היכולת שלהם.

אני הייתי במקומות שונים בהם אדמו"רים עורכים חופה, וראיתי כי הכתובה פסולה. אם לא הייתי שם להציל את המצב, היתה כתובה פסולה – לא פעם ולא פעמיים.

לא פעם ולא פעמיים. אין קריטריונים. אני ממשיך הלאה. סעיף ז': "ראש ישיבה גבוהה" - שזה מילה אחרת ב-99% לישיבות חרדיות – "לתלמידו בהווה ובעבר, ובלבד שהוסמך."

רגע, "מרכז" לא נכללת כאן.

גם "מרכז". מייד תראי את האבחנה ותביני את ההבדל. לגבי "ובלבד שהוסמך" – הוסמך למה ועל-ידי מי? לא נאמר. בסעיף ח' כשמדובר על ראש ישיבת הסדר: "ובלבד שהוסמך לרבנות". כלומר, האבחנה היא מאוד ברורה. ראשי הישיבות החרדיות - אף אחד מהם כמעט לא הולך לעשות מבחנים ברבנות הראשית, אז אי-אפשר לדרוש מהם שיעשו מבחנים ברבנות הראשית. ממי אפשר לדרוש את זה? מראשי ישיבות הסדר. "ראש מכינה קדם צבאית" לתלמידיו בהווה ובעבר, ובלבד שהוסמך לרבנות" - שוב, רבנות.


שימו לב, אם ראש ישיבה הוא מוסמך לערוך חופה לתלמידים שלו - רק לתלמידיו. לשכן הלא דתי שלו שלא זכה ללמוד בישיבה אצלו, הוא לא מוסמך.

נניח ומישהו פנה לראש מכינה קדם צבאית מפורסמת, נניח לרב רפי פרץ שהוא במקרה גם רבצ"ר. האם מישהו באמת יבדוק האם הוא למד אצלו בעצמונה?

על הפרקטיקה נדבר עוד רגע, אני מדבר על הקריטריונים. הפרקטיקה הרבה יותר מזעזעת, עוד לא הגעתי לפרקטיקה. אני מדבר עכשיו על הקריטריונים. תסתכלי ותראי על פניו כיצד הקריטריונים האלה הם מפלים בהגדרה.


אני רוצה לחזור עכשיו להתחלה. תסתכלו על הסעיף הראשון.

אבל, גם לאדמו"ר מוכר מותר לחתן את חסידיו.

רק חסידיו. ומה הרציונאל? האדמו"ר מבעלז לא הולך לחתן זוגות חילוניים. ראש ישיבת פוניביז' לא הולך לחתן זוגות חילוניים. מי הולך לחתן זוגות חילוניים? ראש מכינה, ראש ישיבת הסדר, ר"מ בישיבת הסדר. אבל, אנחנו לא רוצים לאפשר לו לחתן זוגות חילוניים אז איך נעשה את זה? נאמר: ראש ישיבה לתלמידיו. הרי ממה נפשך? אם הוא מוכשר אז שיחתן את כולם. אם הוא לא מוכשר, למה רק לתלמידיו? התכנון והמגמתיות מאוד ברורים.


נעזוב את ראשי הישיבות ואת האדמו"רים, בואו נתייחס לסעיף ראשון.

למה חיכיתם שבע שנים?

לא חיכינו שבע שנים.

רגע, רגע. בוא נשמע עד הסוף את המצב, ואחר כך נשאל שאלות.

"רב עיר ושכונה, מועצה מקומית, יישוב, מושב, מועצה אזורית, קיבוץ ורב מחוץ-לארץ המאושר על-ידי הרבנות הראשית, או דיין המכהן בפועל בתפקידו".


אני רוצה שתבינו עכשיו את הסיטואציה. יש בישראל מאות רבני קהילות ציוניות דתיות שהם מוסמכים לרבנות, עברו את כל המבחנים, והם לא מקבלים משכורת מהמדינה, לא כרב שכונה, לא כרב עיר. העוון היחיד שלהם הוא שהם מתפרנסים מיגיע כפם כפסיכולוגים, כעורכי-דין. אולי כרבנים בקהילות. אבל, הם לא מקבלים - - -

אולי כשר המדע, למשל, שהיה פרופסור בטכניון.

שר המדע הוא אחת הדוגמאות לזה, ועוד רבים אחרים. הם לא יכולים לערוך חופה במדינת ישראל.

מהו הסעיף שעל בסיסו אתה נסמך על זה שהוא צריך לקבל משכורת? תפנה אותי לסעיף.

כתוב כאן בסעיף א': "רב עיר, שכונה, מועצה מקומית, יישוב, מושב, מועצה אזורית". חזרתי לסעיף הראשון.


מה קורה כאן בפועל? בפועל, קורה כאן מצב שמאות רבני קהילות, מאות ראשי ישיבות תיכוניות, ראשי אולפנות, ראשי מדרשות, ר"מים בישיבות הסדר, ר"מים בישיבות תיכוניות, כל אלה מופקעים מהיכולת לערוך חופה במדינת ישראל.

הערה לפרוטוקול. כמי שהיתה ב-200 – 300 חופות בחיים - וכן ירבו - אני רוצה להגיד לך שלא היתה חופה שלא הייתי שראש אולפנה חיתן או רב אחר. בוא נדבר בכל זאת על הפרקטיקה, כי נראה לי שמשהו קצת לא נאכף.

מה הם אומרים? הם אומרים: תבואו אליי, תקבלו אישור. כלומר, אני צריך להיות בן עני המחזר על הפתחים, ובכל חופה לחכות אישור של הרב הראשי. לפעמים המועצה המקומית תכבד, לפעמים המועצה המקומית לא תכבד.

למה זה קשור למועצה המקומית? אותו רב הוא איש רמת הגולן.

נניח ואני בא להתחתן עכשיו בתל-אביב. רשם הנישואין בתל-אביב לא יאשר ראש אולפנה, ועשרות ראשי אולפנה לא מאושרים. מה יעשה ראש האולפנה כשהבת מתחננת שהוא יערוך את החופה? הוא יכתוב מכתב לרב מצגר או לרב עמאר, והוא ייתן לו אישור מבלי שהוא בדק - כן יודע, לא יודע - כדי לחייב את הרב לעשות את הדבר הזה.

זה עקום.

לראש אולפנה שיש לו מאות בנות דתיות אין בעיה. אבל, זוג חילוני לא יחכה עד שראש האולפנה יעשה. אני יכול לתת לכם מאה סיפורים. אבל, אספר לכם סיפור משבוע שעבר על זוג דתי שראש מכינה רצה לחתן אותו. הוא שלח אישור שהוא רוצה לחתן. רבנות רעננה לא אישרה אותו. בא הזוג אליי ואמר: אנחנו דתיים, ואנחנו רוצים שראש המכינה יחתן. אבל, לא מאשרים אותו. כששאלנו למה לא מאשרים, אמרו: זה לא בקריטריונים.

מי אמר לך "זה לא בקריטריונים"?

הרבנות. אני אתן לכם דוגמה מהרב ליכטנשטיין שהוא אחד מרבני הציונות הדתיות. שני ר"מים בישיבתו של הרב ליכטנשטיין שבהר-עציון ביקשו לערוך חופה לתלמידיהם. אבל, הם קיבלו תשובה שלילית. הוא שלח מכתב נזעם אל הרב הראשי לישראל, ושאל אותו: איך יכול להיות ששני ר"מים שלי שהם תלמידי חכמים - - -

מה התשובה שהוא קיבל?

התשובה שלו היתה: הם לא בקריטריונים כי הם לא ראשי ישיבת הסדר, הם רק ר"מים.

אם הרצפה עקומה אז צריך ליישר את הרצפה.

זה קרה לפני שבע שנים, ושאלת גברתי איפה היינו שבע שנים? מכתבים - - -

כי אני בעד מלחמה.

אני באמת בעד שלום, ועשיתי את כל המאמצים.

הרב סתיו, "מכתבים" זה נשמע לי כל-כך חיוור. מה שצריך לעשות כאן זה לעגן את זה בחקיקה. זה משפט וחצי שהרב גנזל אמר לי אותו לפני שבוע. אני כבר אומרת לך שמהוועדה הזאת יצא דבר חוק שכל מי שיושב כאן יכול להצטרף אליו. אנחנו נוביל אותו בגאון. הצעת החוק הזאת היא שתי שורות.

זה לא רק מכתבים, אלא גם פגישות אין סוף.

מה עם יוזמת חקיקה?

אנחנו לא פוליטיקאים כאלה טובים. פנינו גם אל חברי כנסת. אגב, אני חייב לומר גם אל השר מרגי וגם אל השר יצחק כהן לפניו, גם אל הרב עמאר. לא היה מי שאמר שאנחנו לא צודקים בטענות. כלומר, הרב יצחק כהן שהיה שר הדתות לשעבר אמר: אם אתם רצים עם זה לבג"ץ, הוא קורע אותם לגזרים.

אז למה לא עשיתם את זה?

כי אנחנו רצינו שלא נגיע למצב שבו רבנים פונים לבג"ץ וקורעים לגזרים את מועצת הרבנות הראשית, כי יש לנו כבוד למועצת הרבנות הראשית.

הרב סתיו, מה שנחמד כלפי הציבור החילוני כדי לערוך חופות מאירות פנים, לא עובד כשאנחנו צריכים לנהל כאן תהליך מסודר.

את צודקת, אנחנו פוליטיקאים גרועים.

לא, לא צריך להיות פוליטיקאים. אני חושבת שזה עניין של יושר ומידת האמת. מידת האמת, בעיניי, מעוותת פה במה שקורה כאן.

לפני שלוש שנים שלחנו חברי כנסת מכל מיני סיעות לרבנים הראשיים, וגם אנחנו אמרנו להם: אתם לא מצליחים לתקן את החלטות מועצת הרבנות הראשית. אגב, הרב עמאר אמר שהוא מנסה.

מי היה הרב הראשי כשזה תוקן?

הרב עמאר והרב מצגר. העברנו אז מסרים דרך כל מיני חברי כנסת. אני רוצה להגיד שעד עכשיו זה לא קשור למשרד הדתות בכלל. זה קשור למועצת הרבנות הראשית ומשרד הדתות לא בעניין הזה בכלל.

נכון. אם אני מבינה נכון, מועצת הרבנות הראשית היא עצמאית.

היא עצמאית. לא ברור אם התקנות שהיא קבעה הן חוקיות או לא חוקיות. אבל, אף פעם לא נבחנה במבחן משפטי השאלה האם יש לה סמכות בכלל לתקן תקנות.

מאיפה בא הכסף למועצת הרבנות הראשית?

לפני שלוש שנים העברנו את המסר גם לרבנים הראשיים, ואמרנו: אתם לא נותנים לנו, אתם לא מאפשרים לזוגות החילוניים להתחתן עם הרבנים שהם רוצים, אנחנו נעשה מה שהבד"צים עושים. יש שלושה בד"צים במדינת ישראל: בד"ץ בעלז, בד"צ שארית ישראל, ובד"צ העדה החרדית. הם הגיעו להסכם עם כל מיני רבנויות, והם רושמים עבורם לנישואין. אמרנו שאנחנו נהיה הבד"צ של החילונים. יירשמו אצלנו, ואנחנו נעביר את התיקים לרבנויות שונות.

אתה יודע כמה אני אוהדת אתכם, באמת. הדיון הזה, כל כולו, בא לפתור את הבעיה הזאת. דווקא אתם נשאתם את דגל הממלכתיות. העובדה שנאלצתם להתנהג בצורה הכי אנטי ממלכתית, ולנסות לייצר כאן רבנות בתוך רבנות, זה חבל.

גברתי היושבת-ראש, האם את היית מתחתנת באמצעותו?

בוודאי, רק שיהיה חתן.

קודם כל, אני רוצה להסכים איתך. אמרתי מעל כל גבעה ותחת כל עץ רענן שאני אהיה הראשון. הדבר האחרון שמעניין אותנו זה לרשום זוגות לנישואין. זה הליך טכני שאומנם עשינו אותו בצורה מאוד יפה. אבל, זה הדבר האחרון שמעניין אותנו.

אני חושבת שנושא חיתון זוגות היה נשיאת הדגל של צוהר.

החיתון, לא הרישום. אמרנו שברגע שתיפתר בעיית החיתון, אנחנו הראשונים. אדרבה, אנחנו מאוד חושבים שצריך לפתוח את אזורי הרישום בישראל.

אולי תגיד כמה מילים על זה, כי לחברת הכנסת קירשנבאום יש הצעת חוק שנדחתה אתמול בוועדת שרים. תיכף אאפשר לה לדבר. חברת הכנסת קירשנבאום, אני יודעת שאת צריכה לצאת. אני אתן לך שתי דקות להסביר את נושא אזורי הרישום, וגם אתה תסביר למה זה מזור לאיזושהי בעיה.

כבוד היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת ואורחים, אורחים, אני לא יכולה להגיד שרבני צוהר לא עשו שום דבר, כי בכל זאת היה ניסיון לקדם גם חקיקה בתחום. זה שזה נפל פה בכנסת ונמשך ונמרח ושונה ועוות, ובסופו של דבר כשזה כבר מתקרב לסוף זה איבד את כל הצורה שהתכוון אליה המחוקק, זה משהו אחר. אי-אפשר להגיד שלא נעשה. כן היה ניסיון. לכן, לשם כך בא החוק שלי. החוק אומר שאנחנו רוצים לפתוח את אזורי הרישום, ושהם לא צריכים להיות כבולים לא לרבנות שוהם ולא לגוש-עציון. כל מי שמוצא שפה משותפת עם רב מסוים והוא רואה בו מדריך רוחני שלו, יכול להירשם אצל אותו רב. הרב הזה יחתן אותו וילווה אותו לאורך כל חייו הבוגרים, מנישואין, בריתות, בר-מצוות וכן הלאה. אני חושבת שזה מה שצריך להיות. כך הייתי רוצה לראות את תפקידם של הרבנים. כלומר, מעבר לעניין הנישואין או הגירושין.


אני לא צריכה לפאר כאן את פועלם של רבני צוהר בתחומים שונים שאנחנו מכירים ומוקירים. למשל, פרויקט "שורשים" שלהם. הרב סתיו הזכיר את נושא הנישואין של חילונים, ואני רוצה להעלות את נושא נישואין של גרים. ישנה בעיה חמורה ביותר של נישואין כאלה.

למה?

כי יש הרבה רבנים ברבנות הראשית שלא מוכנים לחתן גרים.

זו היתה הסיבה השנייה, היו שתי סיבות לפתיחת המיזם.

כשהם מגיעים להירשם לנישואין בודקים להם את תעודת הגיור, ואז מחליטים שלא מקבלים אותם. כל הסאגה מתחילה להיפתח.

בעיקר את אלה שהתגיירו ברבנות.

העניין הזה עלה, ובוועדת שרים לחקיקה היה רוב לחוק הזה.

מה היה התוכן של החוק?

התוכן הוא התוכן המקורי של הצעת החוק של עתניאל שנלר, ללא שינוי.

האם זה החוק שאת הגשת אתמול?

כן.

האם זה אומר פתיחת אזורי רישום?

פתיחת אזורי רישום.

איך זה מסייע לנו בסוגיה העקרונית של מי רשאי לחתן?

כי כל מי שאני אבחר בו כרב שלי, יהיה רשאי לחתן אותי. אני לא אצטרך לרוץ לאף אחד.

עם כל הכבוד, חוק אזורי רישום לא נותן לי הגנה מפני זה שמחר בבוקר אברי גלעד או יאיר לפיד יחליטו לחתן בלי שום תעודת רבנות, ויחליפו טבעות. צריך איזשהו קריטריון.

התהליך הוא כזה: בישיבת הסיעה היום אנחנו נקבל החלטה האם נלך עם החוק הזה כחקיקה פרטית ונבקש את תמיכת כל סיעות הבית - -

בהצלחה, האופוזיציה איתכם.

- - או שבכל זאת נמצה את הדו-שיח עם שר הדתות. ואם לא נמצא שפה משותפת ואם נמצא, בכל מקרה החוק יעלה שוב לוועדת שרים בעוד שבועיים, אם נחליט על כך. אנחנו בכל מקרה תומכים, ואנחנו נשמח. כל פועלם הוא מבורך.

של מי היתה ההתנגדות אתמול בוועדת השרים?

של שר הדתות כי הוא רוצה שהחוק הזה יקבל את כל ההתניות שכבר קיבל החוק של עתניאל שנלר. מכיוון שאני לא מסכימה שהוא יקבל את כל ההתניות, הם התנגדו.

תרשו לי להסביר חלק מההתניות. דוגמה להתניה אחת. הוזכרה הבעיה של עולי רוסיה הגרים.

אתם הרבה שנים בעניין אזורי הרישום ואני רוצה להבין עד הסוף את נושא אזורי הרישום. איך זה פותר את הבעיה?

זה פותר חלקית. קודם כל, אני רוצה להסביר את דבריה של פאינה. אני חושב שזו נקודה מאוד חשובה. יש בישראל אלפי גרים שגוירו על-ידי הרבנות הראשית - אני לא מדבר על גיורים אחרים - אבל, עשרות רבנויות לא מכירות בהם.

איך זה יכול להיות? שאלת תם, שאלה רטורית.

זו שאלה מצוינת. גם על זה אפשר לקיים דיון.

העניין נדון בכמה ועדות.

זו היתה תמיהה לפרוטוקול.

אנחנו באנו ואמרנו: אנחנו נרשום לנישואין את אותם גרים שהרבנות לא מכירה בהם. רבנות אשדוד לא מכירה בגרי הרבנות הראשית. למה שנצטרך לטרטר אותם לנהריה או לגוש עציון או לקריית שמונה, הם יוכלו לבוא לצוהר.


פתיחת אזורי הרישום מבטיחה שכל אדם ידע. אם הוא יודע שבאשדוד עושים לו בעיות אז הוא יבוא לחיפה, לשוהם או למקום אחר. מה עשה עתניאל שנלר? לכאורה, הצעת החוק של עתניאל היא חיובית מאוד. אבל, איפה הבעיה? הבעיה בהצעה של חבר הכנסת שנלר היא שאם אדם התחיל להירשם בתל אביב, ופתאום הוא התחיל לראות שבתל-אביב עושים לו בעיות עם הרב, או שלא מאשרים לו מדריכת כלה, כמו שקורה עכשיו, הוא לא יוכל להפסיק את הרישום בתל-אביב ולעבור לחיפה.

אגב, נעמי אנסבכר כמעט היתה כאן בדיון בנושא הדרכת כלות. אני חושבת שזה נושא נפרד, לא רציתי לערבב שמחה בשמחה.

זו אותה סוגיה. בין היתר, מיזם הנישואין הלא ממלכתי קם כי רבנויות גדולות, כמו רבנות תל-אביב, פסלו קטגורית מדריכות כלה של צוהר. הן אמרו: אנחנו רוצים רק מדריכות חרדיות. מדריכות כלה של צוהר לא יכולות להיות מדריכות אצלו. הן עברו מבחנים.

איך זה נפתר היום?

עדיין לא נפתר. אם אתה נרשם בצוהר זה נפתר.

האם אתם מבינים איזה חושך זה לעולם? שבע שנים אתם חיים בחושך הזה, ואין קול צעקה גדולה?

את צודקת שאנחנו שתקנו, היינו נחמדים מידיי.


המיזם הזה של רישום הנישואין שאני מסכים עם היושבת-ראש שהוא לא ממלכתי, ניסה לתת מענה אלטרנטיבי כמו שהבד"צים עושים. משרד הדתות פנה אלינו לפני כמה חודשים והפסיק לשלוח לנו תעודות. אמרנו לו: אתה רוצה לעשות סדר? בבקשה. אבל, אם סדר – סדר לכולם. תסגור את הבד"צים, תסגור את כל הרישומים, ואז ניאבק רק במועצת הרבנות, ולא ניאבק במשרד הדתות. אבל, ברגע שהוא החליט לסגור רק אותנו, אמרנו שזאת אפליה, ואז יצאנו למערכה ציבורית.


היה סיכום עם שר הדתות. בגדול הוא אומר שהוא ייתן לנו לפעול בעזרת השם עד שנגיע לסידור קבוע בהסכמה עם משרד הדתות ועם מועצת הרבנות הראשית, או עד לחקיקה שתיושם. אחת משתי האופציות האלה: או נוהל מוסדר בהסכמה, או חקיקה, ועד אז שר הדתות יאפשר למיזם לפעול כרגיל.

אני מודה לך מאוד. הרב גנזל, האם אתה רוצה להוסיף כמה דברים לחידוד הסוגיות הפתוחות?

לא.

אני לא לגמרי הבנתי את ההתניות שיש בהצעת החוק של חבר הכנסת שנלר, והיכן הבעייתיות.

לחבר הכנסת שנלר יש שתי התניות מרכזיות. התניה אחת – זוג שפתח תיק במקום אחד לא יוכל לעבור למקום אחר. גר מרוסיה שפתח תיק באשדוד ואמרו לו: אנחנו לא מכירים בגיורי הרבנות, לא יוכל עכשיו להעביר את התיק לשוהם, כי הוא נפל בפח. התחלת באשדוד, נפלת – נפלת.

אז רק קפריסין היא פתרון.

לאותו אחד רק קפריסין. התניה שנייה – שהחוק הזה יוחל רק עם קבלת מערכת מחשוב במשרד הדתות שתפתח את כל הארץ למחשוב כך שכל רבנות תוכל לעקוב אחרי חברתה.

עוד עשרים שנה אפשר לדבר על זה?

צריך לדבר עם השר שטייניץ עכשיו ולראות מתי הוא ייתן כסף למחשבים. זה יכול לקחת שנה, וזה יכול לקחת גם עשר שנים.

הבנתי שכן יש הגבלה של שנתיים לתהליך בהצעת החוק של חבר הכנסת שנלר.

זה חוק עם מנגנון השמדה עצמי.

כן, ממש כך.

הרב גנזל, האם אתה רוצה להוסיף משהו בעניין הזה?

לא. אני חושב שעיקרי הדברים נאמרו, ואני חושב שהתשובה המרכזית שצריכה להיות מהבית הזה היא שצריך להיות פתרון שהוא דרך המלך בשתי הסוגיות. דרך המלך בסוגיה מי רשאי לחתן במדינת ישראל, דרך המלך בסוגיית פתיחת אזורי הרישום כדי לאפשר לכל אחד לבחור גם את הרב שמתאים וגם את מקום רישום הנישואין שמתאים לו והולם את רוחו.

איך אנחנו נכסה גם את סוגית מדריכות הכלה?

ברישום הנישואין.

פתיחת אזורי הרישום זה פשוט ביטול אזורי הרישום – זה אותו הדבר.

במצב שבו לא יהיה אזורי רישום, כולם יצטרכו להיות טובים מפני שאחרת יגיעו למקומות הטובים. שם יאפשרו את אותם עורכי חופות שמתאימים לבני הזוג, ואת אותן מדריכות כלה שמתאימות.

הרב גנזל, אתם אומרים משהו שנשמע לי מאוד הגיוני וסביר. אתם בעצם משאירים את זה לכוחות השוק. אתם אומרים: בואו נפתח את הכול. אני אומרת למה לא על-פי חוק לומר? כי אנחנו רואים שאין את הכלל שמה שלא אסור מותר, אלא הכלל הוא שמה שלא מותר אסור. כן נכתוב באופן מפורש שארגון כמו ארגון צוהר הוא לגיטימי. גם הכשרת הכלות צריכה לעבור איזה תהליך פורמאלי. אני מתעניינת בזה בשבתי כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, וגם נושא ההסברה לנשים הוא מאוד חשוב בעניין הזה.

במסגרת השאלה מיהו רב שראוי לערוך חופה, אפשר גם לדבר על השאלה מי היא מדריכת כלה הראויה.

אבל, אתם לא כופרים בסמכות הרבנות לקבוע מיהו רב. הם ממשיכים לתת את האישור לרב לחתן, נכון?

חד-משמעית.

רק מה? זה צריך להיות שוויוני והגיוני.

בשבוע האחרון יצא לי לעסוק הרבה בעניין הזה במחקר פרטי שערכתי. הבנתי שיש היום בעיה – וזה מחזיר אותי לנקודה שהעלה הרב אמסלם – שגם אנשים שיש להם שם גדול מאוד כתלמידי חכמים, לא תמיד בקיאים בהלכות חופה וקידושין.

יש להם שם גדול לא כתלמידי חכמים. כי בדרך כלל תלמידי חכמים - - -

אם הבנתי נכון, מי שלא מתעסק באופן סדיר בחופה וקידושין יכול לטעות בהרבה מאוד עניינים טכניים, אפילו בכתיבת כתובה וכו'. האם כרגע יש איזושהי דרישה, לדעתכם, שחשוב להכניס בחוק במסגרת ההסמכה כך שהסמכה הכללית לרב שכונה היא לא מספיקה, אלא יש גם צורך בהשתלמות מיוחדת בנושא חופה וקידושין?

קודם כל, התשובה היא בוודאי כאן. אנחנו דרשנו את זה. כל רב בצוהר שערך חופה עבר מבחן שלנו בהלכות חופה וקידושין, מה שלא היה קיים בדרישות הרבנות הראשית. כלומר, בעיקרון יכול היה להיות רב מושב, רב שכונה, שלא נבחן על הלכות חופה וקידושין, והוא ערך מאות ואלפי חופות. אבל, רב שלנו שלא מכהן כרב מושב, אבל הוא ראש ישיבה והוא עבר את כל המבחנים, לא יכול לערוך.

אני מבינה. נעבור עכשיו לחברי הכנסת הנכבדים. חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

הנושא מאוד חשוב לי, כי השאלה מי יחתן יהודים חילוניים היא מאוד חשובה. את אמרת שהיית ב-250 חתונות, ואני הייתי בפחות חתונות של אנשים חילוניים. יש הרבה אנשים חילונים שמכבדים את המסורת היהודית ואת הדת היהודית, ויש להם כל הזמן שאלה את מי הם יכולים להזמין לחתן, ואת מי לא? הם גם רוצים לראות מישהו שלא פוגע בהם ובתחושות שלהם. אני מבינה שארגון צוהר תשובה, ואלו הם האנשים שאנחנו רוצים לראות. בחלק מהחתונות של אנשים חילונים ששירתו בצבא ראיתי רבנים צבאיים. אני מבינה עכשיו שאין לכם ולרבנים הצבאיים זכות לחתן.


אנחנו מאוד בעד ליברליזציה של הנושא. אנחנו רוצים רבנים אמיתיים. כולם יכולים לפנות לרב רפורמי או קונסרבטיבי, אבל הם אחר כך לא מקבלים את הרישום של הנישואין. לכן, אני חושבת שהכנסת צריכה מאוד לעזור לארגון הזה. אבל, אני חושבת שאתם לא בדרך הנכונה. אולי אנחנו חייבים שיהיה רב ראשי לאומי דתי שיאפשר לנו. אני יכולה לפנות לציבור שלי.

אחר כך תעשי גם רב ראשי לרוסים.

לא.

לאתיופים יש.

חברת הכנסת סולודקין, האם תצטרפי להצעת החוק שלנו?

בטח.

תודה רבה, מצוין.

אני רוצה להוסיף ולומר שבברית-המועצות היתה אופרה אזרית. האזרים הם העם המוסלמי בקווקז. זו היתה אופרה מצוינת עם מנגינות מזרחיות. היה שם קטע שדיבר על חתונה. שאלו: מה העניין של החתונה? היה שם ראש של סוכר ושלושה מטבעות של רובלים – זה היה לפני המהפכה. חבר'ה, מה העניין? אנשים מתחתנים והממסד הדתי צריך לתת פתרון. אבל, אני רואה שכל הזמן יש חבלה ומחסומים, וזה לא בסדר. כשאנחנו נאבקנו ברוסיה בעד הדת היהודית, אנחנו נאבקנו וחשבנו שראויים לזה. תודה.

תודה, חברת הכנסת סולודקין. הרב אמסלם, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת-ראש. למען הגילוי הנאות, אני לא חבר בארגון רבני צוהר, אני לא שייך לרבני צוהר. אני לא מאותו הכפר, אני מהכפר האחר. בגיל מאוד מאוד צעיר, בגיל 21, הייתי רב מושב במושב שרשרת שבמועצה האזורית עזתה. במועצה האזורית היו לנו רבנים גם מהעולם שלי, מהעולם החרדי, וגם מהציונות הדתית. חיינו בשקט ובשלווה, ומעולם לא היו ספקות. ידעו מיהו רב, ידעו מיהו תלמיד חכם, ומי לא.


אני רואה את הקריטריונים האלה, ולא צריך להתעמק בהבנה רבה כדי להבין שיש פה ניסיון לבלום קבוצה של תלמידי חכמים. אני לא רוצה לחזור על מה שאמרת לגבי סעיף ו': אדמו"ר המוכר לחסידיו. אני חוזר ואומר שוב לפרוטוקול, לא פעם נוכחתי בחתונות בהן עורכי החתונות היו אנשים מוכרים לתלמידיהם, קרי, ראשי ישיבות, לא רק אדמו"רים - לצערנו, היום המושג "אדמו"ר" הפך מאוד מאוד זול ונזיל – שלא היו בקיאים בתחום הזה. לא סתם חז"ל אמרו שכל מי שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין לא יהיה לא עסק עימהן – זה לא התחום שלך. ברפואה כל אחד יודע את תחומו, וכך צריך להיות גם בעניין הקידושין. צריך לדעת למלא כתובה כמו שצריך. לדוגמה, אתה ממלא בכתב יד בכתובה מספר פרטים, וטעית ביום או במקום. אתה צריך לתקן. צריך לדעת איך לתקן, יש צורך בידיעה מיוחדת. לא כל אחד יודע זאת. אבל, אני לא מדבר על זה. אני מדבר על בניית קריטריונים שאמורים לחסום קבוצה של רבנים שלא מוצאת חן בעיני אלה שעשו את הקריטריונים, ועל כך אני מצר. ולמה אני מצר? כי המתח הזה לא היה קיים אצלנו. הוא לא היה קיים כשהתחלתי בתפקידי כרב לפני שלושים שנה. זה היה שייך למחנה הזה וזה היה שייך למחנה הזה. אחד כיבד את זה, וזה כיבד את זה, וזה היה בסדר. אני מצר במיוחד על כך שבמשמרת של הרבנות הראשית הזאת, ובמשרד הדתות הנוכחי, הדברים מתחדדים עוד יותר, במקום שזה יהיה הפוך– להביא את הרוח.


אני חייב לומר שאני בא מהמגזר הספרדי המזרחי. אצלנו אתה יכול לראות משפחה שבה בן אחד שייך לציונות הדתית, ובן אחר שייך לעולם החרדי, וכולם חיים בשלום ובשלווה ובכבוד. לאן אנחנו מדרדרים? אם שמתם לב, בחודש האחרון כמעט כל יום אנחנו שומעים על עוד איזשהו תהליך ועוד איזושהי הקצנה. לאן אנחנו הולכים עם זה?


אני חושב שהדבר הראשון שצריך להיעשות, ובמיידית, מעבר לפתיחת אזור רישום אחד – ואני חושב שזו הצעת חוק נכונה, בעיקר כדי לפתור את אחת הבעיות של הגיור שהיא כואבת פי וכמה – הוא לבוא לרבנות הראשית ולומר לה חד-משמעית: או להפסיק את החבלה ואת האפליה הזאת, או שיצטרכו לעשות פה חשיבה. כמי שלא שייך לרבני צוהר אני אומר שאני אעמוד במאבק הזה כתף אל כתף עם חבריי הרבנים. אני חושב שהם צודקים, וזה צדק. צריך להרבות קידוש השם, ולא להרבות חילול השם. אם המיזם הזה גורם לכך שאנשים מתחתנים כדת משה וישראל במקום להתחתן בקפריסין, אז זו מצווה שאין גדולה ממנה. תודה רבה.

נכון. אני מאוד מודה לך, הרב אמסלם. חבר הכנסת אורי אורבך.

בשבוע שעבר ההתנפלות המוצדקת היתה על שר הדתות. אבל, בעצם מי שגורם פה לרוב המהומה זה הרבנות הראשית שלא כפופה למשרד הדתות. ההתנכלות לרבני צוהר התחילה משם. אלו שתי זרועות שחונקות את היוזמה הפרטית המאיימת על הרבנות. מאיימת לא רק במובן של הפסד כסף, כן או לא. היא במידה רבה מציגה רבנים – אולי את כל הרבנים, למרות שלא לכולם זה מגיע – בקלונם. אתם לא מצליחים, אומרים רבני צוהר, במה שהייתם צריכים לעשות. הרי מלכתחילה לא היה צריך את צוהר. במקום מתוקן לא היה צריך שום ארגון שיחתן, ובטח לא שירשום, אם הרבנות היתה מספיק סבירה, אפילו לא אטרקטיבית.

אורי, גם לא "סבירה". פשוט היתה מאפשרת חופש לכל אחד לבחור את הרב המוסמך שהוא רוצה להתחתן אצלו.

זה כמו שאתה בא להירשם במשרד הפנים או במשרד הבריאות. הרבנות פה עמדה קצת בצד, כאילו היא שקטה. אבל, היא התחילה את ההגבלות כפי שאנחנו רואים בדף הזה, ומנעה מרבני צוהר, ובעצם מרבנים ציונים דתיים.

רוב רבני הציונות הדתית, זה לא קשור לצוהר.

כן, אני אומר לאו דווקא רבנים שקשורים לארגון, אלא רבנים. תפרו פה קריטריונים שכל רב'ה מחסידות המוכרת רק לחסידיה, וגם לא בטוח שלהם, יכול לחתן כמה שהוא רוצה, ולרב הכי גדול יש קריטריונים.

אני והרב סתיו דיברנו בשבוע שעבר על הנושא הזה בתחנת שידור כלשהי. נדהמתי לשמוע את הרב מצגר ממש דבק בחוק. עד שלא אמרת לי שהוא בעצמו תיקן את התקנות, אני כבר חשבתי שזה מקדמת דנא, ושהרב קוק והרב גורן הורישו לו את התקנות הקדושות האלה. אני רואה שהוא בעצמו תיקן אותן.

כשלא היתה הקצנה והיה כבוד לתלמיד חכם באשר הוא תלמיד חכם, לא היו תקנות כאלה. לא מספיק שתהיה היום תלמיד חכם, אלא אתה צריך את השיוך המדויק של מיהו, מה, ומי.

לגבי הטרוניה למשרד הדתות – אפשר לפתור את זה טכנית אם היה להם את הרצון הטוב, או אם יהיה להם הרצון הטוב. אנחנו נראה את זה בשבועות הקרוב. יכול להיות שמשרד הדתות עשו פה טקטיקה, ואנחנו צריכים ממש לעמוד על המשמר. הם ראו שיש מהומה ושהעולם כולו נגדם, ואז הם אמרו: למה אתם צועקים עלינו? לא התכוונו, אי-הבנה. אנחנו מציעים פשרה. הרוחות יירגעו, כולם ילכו. אתם רואים כבר שלא כל חברי הכנסת באים לפה להתעניין כי זה כבר לא בכותרות. ואז בשקט בשקט, כדרכן של מפלגות חרדיות – סליחה על ההכללה, אבל היא נכונה ולכן אני משתמש בה – במחשכים, בתקנון, נדחה בשבועיים, בחודשיים, בהתניה הזאת, בסעיף הזה, וימסמסו את העניין הזה.

לכן, אני אומרת שאי-אפשר להשאיר את זה לידיו של השר.

צריך להבהיר את זה כאן במפורש למשרד הדתות ולרבנות הראשית שהם שתי זרועות נפרדות של משרדים שאין שום קשר אפילו פוליטי - אני אפילו לא חושד – שאנחנו, חברי הכנסת, נעמוד על המשמר בשבועות הקרובים כדי שהחוק הזה של פתיחת הרישום שהוא פותר חלק מהבעיה, אבל, באופן משמעותי, יעבור כדי שרבנים כמו רבני צוהר ורבנים אחרים, הרבנות נותנת להם את האישור, יוכלו לחתן, ושגם הרבנות תיתן את האישור.

אני גם מוכנה שיקראו לזה " חוק צוהר". אין לי בעיה לתת לזה כבר כותרת. אבל, באמת במהות זה חוק שייתן חופש חיתון במדינת ישראל. זה אומנם לא כמו שחבר הכנסת אילן גילאון רוצה. אני בטוחה שאתה היית רוצה נישואין אזרחיים. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה.

קודם כל, ראיתי את המיקרופון של "קול ברמה".

אני גם משועשעת מהם. אני תוהה אם ישדרו אותי ברדיו.

חצי שנה חשבתי ש"קול ברמה" זה לרמת הגולן.


הסיבה שאני נמצא פה היא, קודם כל, בגלל הרבה מאוד אמפטיה שיש לי לרבני צוהר. אבל, אני כן אומר מה עמדתי פה. אני חושב שהמקרה שלכם הוא חלק מתוך שרשרת מזון ארוכה שבתוכה יש מי שחושב שהדת השתלטה על הפוליטיקה. אני אומר לכם שמקדמת דנא הפוליטיקה השתלטה על הדת, ולא הדת על הפוליטיקה. לכן, יותר ויותר אנשים מדירים את רגליהם.


אני אוהב את רבני צוהר בעיקר בגלל הפאן הבית הללי שלהם, הפאן היותר מקרב אל הדת, וזה לעומת הרבנות הראשית שהופכת ליותר ויותר חרדית. אני חושב שעוד מעט ימציאו זרם חדש ביהדות שיהיה הזרם הקתולי. אנשים פסקו כבר מלהיות אורתודוקסים, ויש גם קיצונים מהדבר הזה. אבל, זו בעיה של שרשרת מזון שלמה. ככל שתהיה הגדרה עצמית יותר רחבה, גברתי, אני אתמוך בזה יותר. כלומר, רבני צוהר עדיפים לי על פני הרבנות הראשית, בוודאי זו של היום. נישואין אזרחיים בוודאי עדיפים לי. אני בהחלט חושב ששבעים פנים לתורה, וכבן חורין מול המורשת שלי אני מבקש להתייחס למורשת שלי בדרך שאני מוצא אותה לנכון.


רבני צוהר הם פאן יותר סמפתי בשרשרת המזון. הם הופכים לקורבנות של אותה שיטה שהרבה מאוד שנים אנחנו נותנים לה את הבסיס. לכן, ביום מן הימים עלולים רבני צוהר למצוא את עצמם כאויב האומה וכשמאלנים של השיטה בדיוק כמו שמצאנו קודם לכן.


לכן, הפתרון האמיתי הוא פלורליזם מלא ושלם. בתור אדם אמוני ולא חילוני – אני לא יכול להגדיר את עצמי כחילוני – אני אומר שהפרדת הדת מהמדינה היא הפתרון הנכון ביותר. אין דרך אחרת. אני יודע שיש לי פה מחלוקת.

תגיד הפרדת הדת מהפוליטיקה. המדינה היא מדינה יהודית.

הפרדת הדת מהפוליטיקה. כל אדם ימצא את מה שהוא רוצה למצוא. אני לא מתווכח עם אף אחד, אני יוצא מתוך כבוד לכולם פה, לתלמידי חכמים ולתלמידים אחרים. אבל, זאת הדרך. רבני צוהר הם היום משהו שהוא בולם זעזועים של השיטה שהיא עלולה להיות הרבה הרבה יותר רעה וקיצונית ומרחיקה ומפלגת.


אני בא ממפ"ם, ובמפ"ם תמיד היו אומרים: מגן דוד אדום. מה יש לכם להגיד על זה? והייתי אומר: שיהיה קצת יותר אדום, וזאת הכוונה גם פה. זאת אומרת, ככל שתפתחו יותר, כך ייטב לאמונה, למורשת היהודית.

נכון, ולקידוש שם שמיים. תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת זאב בילסקי, בבקשה.

אני לא התחתנתי בצוהר, התחתנתי בדרום אפריקה. אבל, למען הגילוי הנאות, הבת שלי התחתנה לא מזמן ואחד הרבנים המאוד מכובדים מרבני צוהר חיתן את הבת שלי. אני לא רוצה להיכנס לעניין אישי, אני רק יכול להגיד לכם ששם המשפחה של הרב עליו אני מדבר מתחיל, באות ג' ושמו הפרטי מתחיל באות א'. הוא גם נמצא פה בחדר. חוץ מזה אני לא רוצה להיכנס ליתר פירוט.

וזה לא אורי גנזל.

לכן, אני חושב שאני פטור מלדבר. אני מאוד התרשמתי מחברי הכנסת שיושבים פה שמייד ברגע הראשון יצאו חוצץ חזק מאוד, וגם את יושבת-ראש הוועדה.


אני חושב שמגיעה גם מילה טובה לשר הדתות, כי אצלנו אומרים: מודה ועוזב ירוחם. אני מכיר אנשים, במיוחד בבית הזה, שכמה שאתה לוחץ יותר הם מתחפרים יותר. אני לא האמנתי שזה יקרה כל-כך מהר. פה משום מקום, בישיבה - - -

לא "משום מקום", מכוח סערה הציבורית.

אוקיי. אבל, אני מכיר הרבה סערות ציבוריות. גם אצלנו במפלגה מנסים לקדם כל מיני דברים, אבל לא הולך. אם כן, זו מילה אחת טובה לשר הדתות. מילה טובה גם לרב עמאר. יש לי כל-כך הרבה הערכה כלפיו לא רק כאיש שהוא גדול בתורה. כשהייתי בסוכנות היהודית היתה לנו סוגיה קשה מאוד בעניין קיום צוואתו של הרצל, ולהביא את ילדיו לקבורה. זה בעייתי. היו לו שלושה ילדים. ילדה אחת נספתה בשואה ומקום קבורתה לא נודע, ואותה אי-אפשר היה להביא. אבל, היו גם שני ילדים אחרים. אחד מהם התנצר וחזר. בסופו של דבר, הוא התאבד כמה שעות לאחר שאחותו נפטרה. זו סאגה ממש כואבת, ממש דרמה. קשה היה לבוא לרב הראשי ולבקש להביא אותם לקבורה בארץ על-פי ההלכה היהודית. מדובר באדם שהתנצר.

לא. על-פי ההלכה היהודית: ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא. יהודי תמיד נשאר יהודי.

אני נתקלתי בכל-כך הרבה סוגיות. בתפקידי הקודם בעיר רעננה היה מקרה של התאבדות. לאחר כמה שעות מסבירים לאלמנה שאי-אפשר לקבור אותו פה. אבל, ברוך השם ראיתי שיש סידורים שאפשר לעשות. הסביר לי רב מאוד מכובד שאם הוא עשה מה שהוא עשה אז כנראה שברגע שהוא לחץ אז דעתו לא היתה כך וכך, ולכן אפשר למצוא סידור מסוים. מצאנו סידורים שהולמים את מסורת ישראל ואת הרוח הטובה. למדתי אפשר לעשות. למרות כל הפשקווילים שעשו נגדו, הרב הראשי היה זה שאישר את הבאתם את ילדיו של הרצל.


יש גדולה במעשיהם של רבני צוהר. אני אצטרף לחוק. אני הצטרפתי, ואעשה את זה עד הסוף. אבל, יכול להיות שכדאי דווקא בלי החוק, ושזה כל הזמן יהיה באוויר. המטרה שלנו היא שבכל מקום יהיה כך, כמו שאת אומרת. אגב, אני לא חושב שיש כאן בעיה עם רבנים שלא מכירים בדיוק את החוק ולא יודעים איך לעשות, ולא מכירים את ההלכה. יום הנישואין הוא היום המאושר בחייהם של אנשים. לפחות, בשלב הראשון. אחר כך הם מתגרשים. לפחות ברעננה זה די נפוץ. מכל מקום, זה היום המאושר ואתה מצפה כל-כך שהגישה תהיה אחרת, וזה מה שהביאו רבני צוהר לכל-כך הרבה אנשים שבאים אליהם.


לכן, אני חושב שדווקא מציון תצא תורה. אני מעריך שרבנים במקומות מסוימים ילחשו לגבאי: תבדוק מה הולך שם. הלוא הם לא המציאו פה שום דבר. פשוט הדרך שלהם היא דרך שמחבבת את מוסד הנישואין ואת היהדות על אנשים. אני חושב שהם עשו פה מעשה חשוב מאוד לא רק מבחינתם, אלא מבחינתה של כל המערכת. אחרי מה שקרה בימים האחרונים אני בטוח שבהרבה מקומות בארץ אנשים נלחצים ושואלים: מה הם עושים שם בדיוק? למה 2,000 אנשים נרשמים בעיר אחת ולא רק 700? ואז ילמדו ויראו שדרך ארץ קדמה לתורה, ושצריך באמת לחבב את הדת היהודית הנפלאה על אנשים, ולא לערב אותם בפוליטיקה כמו שנעשה היום. זה הרושם שאנשים לוקחים איתם, ולכן הם נרתעים לפני שהם נכנסים. יש פה חשיבות רבה מאוד למאבק הזה.


לסיום, ידידיי, רבני צוהר, ישר כוח על מה שאתם עושים, ולמה שהבאתם אותנו. ולך, על המהירות שאת פועלת ועל האנרג'ייזר שבתוכך. אני חייב להגיד שאני מתראיין הרבה מאוד ברדיו "קול ברמה", אני חושב שזה רדיו מצוין. נתנו שעה לנשים, ובטח שייתנו את השעה הזאת השבוע לך.

אנחנו מקווים שבעקבות הדיון שהיה כאן בשבוע שעבר תהיה יותר משעה לנשים. תודה רבה, חבר הכנסת בילסקי.


אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לעו"ד ד"ר אביעד בקשי, בבקשה.

אני דווקא לא אדבר מהזווית המשפטית, אלא יותר מבחינת מערכת יחסי הכוחות הפוליטיים. אני מאוד מכבד ומעריך את רבני צוהר. אבל, לגמרי לא מייצג אותם. כצופה מהצד אני כן רוצה להשיב לשאלה איפה היו רבני צוהר במשך שבע שנים. רבני צוהר נמצאים בדילמה. במידה מסוימת הם בני ערובה של הממסד הקיים.

כולנו בני ערובה של המצב הקיים.

ניקח לדוגמה את השבוע האחרון. רבני צוהר, לצורך העניין, הגיעו סוף סוף למסקנה שאפשר לצאת למאבק. אבל, לוקחים עכשיו כמה צעדים אחורה כדי להציל את אותם מאות ואלפי אנשים שמחכים לפתחם בחודשים הקרובים. הם לא יכולים לחכות להסדרה חקיקתית שתיקח שנה ויותר. ממילא כאשר מגיע אליהם שר דתות ואומר להם: תקשיבו, אם אתם מורידים עכשיו ווליום, אני מוכן לשחרר לכם חבל, אז יכול להיות שהאחריות שלהם כלפי האנשים עם השמות שנמצאים כרגע אצלם בתור, היא להוריד ווליום.


המסקנה שלי היא שרבני צוהר לא יכולים להיות אלו שיובילו את המאבק הזה. חברי הכנסת הנכבדים שנמצאים פה צריכים לעשות פה את המאבק ללא קשר לשאלה באיזה עמדה רבני צוהר נוקטים ברגע נתון כי הסיטואציה שבה נמצאים רבני צוהר, שבה הם חייבים להסתדר איכשהו עם משרד הדתות ועם מועצת הרבנות הראשית בזמן נתון כדי ל- - -

איך מנתקים את התלות הזאת?

לכן, אני חושב שגברתי היושבת-ראש ונכבדי חברי וחברות הכנסת צריכים להוביל את המהלך הזה. יש כבר הצעת חוק. בעיניי, הצעת החוק של פאינה קירשנבאום נותנת מענה מספק. פשוט צריך לרוץ איתה, בלי קשר לשאלה לאיזה פשרות יגיע שר הדתות עם רבני צוהר עם מנופי הלחץ שיש לו עליהם.

ד"ר בקשי, הצעת החוק של אזורי הרישום היא לא מספקת. יש צורך בחקיקה מובהקת שתבטל את הדף המגוחך הזה ושתאמר באופן ברור מי רשאי לחתן במדינת ישראל. עם כל הכבוד, לפתיחת אזורי הרישום, אתם תולים את יהבכם יותר מידיי בעניין פרוצדוראלי טכני שיש לו השלכות מהותיות. אבל, זו המהות.

צודקת.

אני עובר פתאום לצד השמרן, ואני כן אענה. אני חושב שאנחנו צריכים להיות זהירים ממצב שבו הכנסת קובעת מה הם הקריטריונים ההלכתיים לחתן בישראל.

לא, סליחה. לרבנות הראשית יש מבחנים - - -

אבל, לרבנות הראשית יש גוון אחד ואידיאולוגיה אחת.

אין בעיה. אבל, הלכות שבת הן הלכות שבת, והלכות טהרת המשפחה הן הלכות טהרת המשפחה.

אבל, הלכות צבע הכיפה זה משהו אחר.

אבל, ההירתעות הזאת מלגעת בלב השאלה?

היושבת-ראש צודקת בנקודה אחת. נניח ונפתחים אזורי הרישום. מחר בבוקר שר הדתות, מועצת הרבנות פותחת את אזורי הרישום. עדיין אם אני מאשר רבני צוהר לערוך חופה, אני עבריין על תקנות הרבנות הראשית, וצריך להבין את הנקודה הזאת.

האם אין לך מספיק מוסמכי רבנות? מה עם הקריטריון של מוסמך רבנות ראשית?

זה לא מספיק, זה לא קריטריון שמופיע.

במוסמך רבנות ראשית צריך להיות כושר לרב עיר.

לא רק זה. הוא צריך לכהן בתפקיד רבני מוכר. הוא צריך להיות רב של עיר, רב שכונה. אין לי כזה. רוב רבני הציונות הדתית הם ר"מים בישיבות תיכוניות, הם רבני קהילות. גם אם פתחנו את אזורי הרישום אז הסתדרנו עם מחלקת הנישואין שנציגיה נמצאים כאן. לא הסתדרנו עדיין עם מועצת הרבנות הראשית. שר הדתות לא ישלח פקחים על מנת לבדוק את מי שלחתי לערוך חופה. אבל, בעיקרון, מהשורש - - -

איזה קריטריון היית מציע שהכנסת תחוקק?

יש לי תשובה לדבר הזה. אתם דנים בזה יותר מידיי, והתשובה היא מאוד פשוטה. שמי חזקיהו סאמין ואני מנהל תחום נישואין ורבנות במשרד לשירותי דת.


השאלה שלך היא מה ייתן החוק של חבר הכנסת שנלר לנושא עריכת חופה היא באמת במקומה. מה שרוצים פה הוא שרבני צוהר יוכלו לחתן, וכל זוג שירצה רב מסוים יוכל לקבל אותו. התשובה היא מאוד פשוטה. גם היום כל הנושא הזה של הקריטריונים האלה זה רק עצה טובה. זה בכלל לא מחייב. היום על-פי חוק רב מורשה לחתום. זאת אומרת, כל רב עיר הוא זה שמחליט מי יערוך את החופה. זאת אומרת, יש שתי אפשרויות. כל רב עיר היום יכול להחליט מי יהיה עורך חופה. לכן, הרב סתיו יכול להחליט על-פי חוק מי- - -

אתה אומר מה שנוהג בפועל.

זה הנהלים של המשרד.

"אלה יאושרו לערוך, ויש לפעול אך ורק על-פי התבחינים האלה."

אני אדבר על זה. בכל אופן, לפי הנהלים של חוזרי מנכ"ל והנוהלים האחרונים שהוציאה הרבנות הראשית בנושא רישום הנישואין, רב מורשה חתימה הוא זה שמחליט מי יערוך חופה. הוא יכול לקחת צבעי וכל אדם שיש לו איזשהו דבר שלא קשור בכלל. זה נקרא יד אריכתא של הרב. לכן, ברגע שהחוק הזה יתקיים, כל רב מורשה חתימה בעיקרון לפי הנהלים שיש לנו היום, יוכל לתת את מי שהוא רוצה.

וממילא יודיעו שהקריטריונים האלה בטלים?

הקריטריונים האלה – זה לא רלוונטי. כולם יודעים את זה.

לא רלוונטיים לרבנים החרדיים. הם מאוד רלוונטיים לרבני הציונות הדתית.

אני אומר לך בפועל, אני מכיר את הדברים.

אם הייתי היום רב עיר שמקבל מסמך כזה מהרבנות הראשית, אני אשמע רק למסמך הזה ולא לשום דבר אחר.

יותר מזה. יש רשימה שהוציאה הרבנות הראשית של 2,000 רבנים, או משהו כזה, שמודרים ממנה מרבית רבני הציונות הדתית. זו הרשימה של כל רבנות מקומית פועלת על-פיה.

עצה טובה, הוא לא חייב.

לא, הוא חייב. הוא חייב.

לא, אני אומר לך - - - את הנהלים שלנו.

אתה צודק שבפועל - - -

לא בפועל, גם על-פי נהלים.

לא. אבל, אני אומר לך לא.

אני אעביר לכם את זה.

דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעים? כשהרבנות הראשית – קרי, הרבנים הראשיים, אומרים לך כך - אתה רוצה שנשמע לאיזה פקיד במשרד הדתות?

זה נהלים של הרבנות הראשית.

בפועל, הרב סאמין צודק. אבל, השורה התחתונה היא שרבנות תל-אביב לא נותנת לאף רב ציוני דתי. היא תיתן לכל הרבנים החרדיים שקשורים אליה. זה בפועל מה שקורה, ואתה יודע את זה.

לגבי הקריטריונים פה – אני כבר דיברתי, והדברים האלה באמת שערורייתיים. למה צריך אדם שיכהן כרב? אפילו שהוא יהיה גדול בתורה, יש לו תעודה של רב עיר, הוא חייב להביא איזה אישור שהוא כאילו רב קהילה. הוא צריך ללכת לספר סיפורים שהוא רב בית-כנסת. לדעתי, כל הדברים האלה מיותרים. בכל אופן, אני לא נציג של הרבנות הראשית ולא הדובר שלהם. אבל, רציתי לומר מה כתוב כאן לגבי ההבדל בין רב ראש ישיבה מהסדר, וראש ישיבה - - -

הרבנות הראשית הוזמנה, וסירבה להגיע. לא שלחה נציג.

אני לא נציג שלהם. כתוב כאן: "ובלבד שהוסמך", ולא מוזכר כאן הוסמך לרבנות. הרב סתיו גם כן אמר לי. הרבנים החרדיים לא הולכים להיבחן ברבנות הראשית. הרב חיים קנייבסקי לא עומד בקריטריונים האלה. לכן, הורידו את זה. ראשי ישיבות של חרדים לא הולכים. לכן, אני רק מסביר למה אין כאן משהו נגד רבני צוהר.

אתה רק מסביר. זאת אומרת, הרב ליכטנשטיין צריך לבוא ולהיבחן, והרב קנייבסקי לא צריך לבוא ולהיבחן, למה?

כולם יודעים שכולם מחבבים ואוהבים את רבני צוהר, כולל הרב עמאר, וכולל הרבנים הראשיים הללו. לא ייתכן שהם יוציאו את זה במגמה. זה מציאות.

אתה אומר ש"כולם יודעים". לי זה לא היה ידוע עד שאמרת.

אבל, אתם כל הזמן אומרים פה שהרב עמאר איתכם, והרב עמאר, וכו' וכו'. זה נכון, אני יודע שזה נכון. הם לא הוציאו את הקריטריונים האלה נגד רבני צוהר. רציתי רק לתקן את העניין הזה.

הרב עמאר אמר שהתקנות האלה התקבלו שלא על דעתו, ובניגוד לדעתו. הוא אמר את זה במעמד של יותר מכמה וכמה אנשים. הרב עמאר אמר: ההחלטות האלה התקבלו בניגוד לדעתי.

האם הוא מוכן לעמוד מאחורי זה?

הוא ממשיך לומר את זה כל הזמן.

חשוב להבין איפה הדברים עומדים.

גברתי היושבת-ראש, יכול להיות שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. ככל שאנחנו נתקדם עם החקיקה אז יכול להיות שפתאום דברים יקרו מכוח זה שהחקיקה מתקדמת.

האם שר הדתות יתמוך בחקיקה שמסדירה מי רשאי לחתן במדינת ישראל?

כן. שמי דניאל בר, דובר המשרד לשירותי דת. המנכ"ל אביגדור אוחנה במספר ראיונות טלוויזיוניים וגם ברדיו, הצהיר שהוא יתמוך בהצעת חוק שתפתח את אזורי הרישום.

לא, אני דיברתי על הסדרה של מי רשאי לחתן.

ישנו עניין המחשוב שצריך להיפתר.

כמה זמן אתם מעריכים שייקח להסדיר את עניין המחשוב? אני רוצה להבין איפה הדברים עומדים.

זה תלוי במשרד האוצר.

דובר על אוגוסט 2012. אבל, זה לא - - -

אוגוסט 2012. האם יש כבר תקציב שהוקצה לזה, תקציב צבוע לזה?

כן.

האם יש כבר סניפים שהתחילו לעבור תהליך?

לא. אנחנו עכשיו בשלב של אפיון המערכת, שלבים ראשוניים מאוד.

במילים אחרות, זה עוד רחוק מלהתבצע.

נכון. אבל, כל עוד לא נעשתה חקיקה, הרב סתיו הוא רב יישוב, רב של רבנות שוהם - - -

אבל, יש כוונה.

כן, יש כוונה. מצרפים כוונה למעשה.

מה שאמרת זה שהמשרד רוצה לקדם את נושא פתיחת אזורי הרישום.

הוא תומך.

הוא תומך. מה לגבי השאלה מי רשאי לחתן?

זו שאלה נפרדת, לחקיקה.

סליחה, זה הרבנות הראשית.

הרבנות הראשית היא תחת ת.פ משרד ראש הממשלה, ולא המשרד לשירותי דת.

אנחנו נבקש את אישורו של ראש הממשלה לעניין זה. אני בטוחה שהוא ישמח לאשר.

ברור. הוא התקשר קודם לשאול למה זה לא מתקדם מהר. אנחנו נתקע. בשבועות הקרובים תפנו לעצמכם זמנים ביומנים. הרבנות תגיד שזה משרד הדתות, ומשרד הדתות יגיד שזה הרבנות.

אורי, אנחנו מחוקקים. אנחנו לא זקוקים לשטר שלו.

האם אתמול זה עבר בוועדת שרים לחקיקה?

לא, זה קיבל דחייה של שבועיים.

אנחנו חשבנו שאתמול זה עובר. ביום ראשון דובר ששר הדתות הודיע, והמנכ"ל שלו בשידורים - אפילו איתי פה ושם – שהמשרד תומך בפתיחת אזורי הרישום. אתמול זה נדחה בשבועיים.

לא, כי זה חוק אחר. זה לא חוק של עתניאל שנלר, זה משהו אחר.

החוק של עתניאל שנלר כבר עבר בכנסת בקריאה טרומית. אנחנו מדברים על החוק של פאינה קירשנבאום.

החוק של פאינה קירשנבאום שהוא החוק היחיד שיכול לעבוד באופן פרקטי, כי אם אנחנו נחכה לפי חוק שנלר למחשוב התהליך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו - - -

חוק שנלר הוא כבר בתהליך. הוא כבר עבר קריאה טרומית בכנסת.

כן, אני חושבת שהוא עבר.

מה ההבדל בין החוקים?

אמרתי שחוק שנלר הוא מותנה. למשל, אחת ההתניות זה סיפור המחשוב שייקח הרבה מאוד זמן כמו שאתם מתארים. זה יותיר את אלפי המתחתנים במדינת ישראל שזקוקים למענה כרגע, ללא מענה. זאת הבעיה המרכזית.


אדוני ביקש לדבר. תציג את עצמך.

אני הדר ליפשיץ מ"נאמני תורה ועבודה".

נכון, אני מכירה אותך.

אנחנו עוסקים בנושא הזה של שירותי הדת.

ד"ר הדר ליפשיץ, למען הפרוטוקול.

לא. הגשתי דוקטורט על תקצוב החינוך הדתי והחרדי, אבל עדיין לא קיבלתי את התשובה.

בשבילנו אתה כבר ד"ר.

יש פה הרבה דברים שעולים כל הזמן בנושא הזה של הרבנויות. השאלה מי רב? מי יהיה רב יישוב? מי יהיה רב עיר? מי יהיה רב שכונה? כל הדברים האלה תקועים בבג"ץ.

לא, לכאורה הדברים האלה כן מוסדרים בתקנות הרבנות הראשית. יש מבחנים.

לא, מי יכהן בפועל. הדברים האלה תקועים. כמו כן, מי יהיו מדריכות כלות? מי יהיו רשמי נישואין? מי יהיו הרבנים? בעיית הגיור שהזכירו פה. מה שחסר זה תיקון שורש כולל בבעיות האלה. צריך לראות בטיפול שורש את כל הדברים האלה באופן כולל, ולחשוב איך בונים את המבנה הבסיסי של הממסד הדתי, הממסד הרבני בישראל.


השורשים של המערכת של הרבנות הראשית והמקומית והמועצות הדתיות הם בתקופה העותומאנית, וזה נבנה בתקופת המנדט. למעשה, מבנה המנדט נשאר עד היום. זה עבד טוב כשהיתה מפלגה דתית אחת ששלטה – המפד"ל. אני לא יודע אם היא קיימת היום או לא. אבל, המפד"ל היא זו ששלטה במערכת. עד שנות ה-80 זה עבד טוב, יש מפלגה דתית אחת שאחראית על הכול. בשנות ה-80 כשקמה ש"ס ויש מאבק בין מפלגות, ובג"ץ הפך לשחקן יותר דומיננטי בזירה הציבורית, המערכת הזאת חורקת מהמון מובנים. שוב, הדבר שחסר הוא בדיקה שורשית.


למיטב ידיעתי, שתי בדיקות שורשיות נעשו. האחת – ועדת צדוק בשנת 93' הגישה המלצות שלא התקבלו. ב-2004 היתה לי הזכות לעמוד בראש ועדה ציבורית שבדקה את ועדת צדוק, ואת הרלוונטיות שלה כעבור עשור. איתי בוועדה היו הרב פרופ' שפרבר שהוא חתן פרס ישראל לתלמוד ורב קהילה בעצמו, הרב יהודה גלעד שהוא רב קיבוץ וראש ישיבה, בעבר היה חבר כנסת, השופט המחוזי ד"ר אליהו בן-זמרה, ופרופ' אביגדור שנאן, ניצב משנה בדימוס במשטרה יהודית חזני. אנחנו בדקנו. חלק מהדברים היו אקטואליים, חלק מהדברים לא היו אקטואליים.


אני רוצה להציע לשר הדתות שהוא ייזום. צדק חבר הכנסת בילסקי, הוא טיפל נכון. הוא כיבה את השריפה. הוא פעל נכון כשהוא כיבה את השריפה ולא התחפר. אבל, זה היה כיבוי שריפה.

נכון, בגלל זה אנחנו כאן. למען הפרוטוקול, אחרי שהתפרסמה הפשרה היו אליי פניות מצד גורמים שאמרו לי שאין צורך לקיים את הדיון כי למעשה הדברים הוסדרו. אני מראש הבנתי שמדובר בסוג של אקמול לבעיה הרבה יותר חמורה, עמוקה וחריפה שדורשת טיפול שורש. הדיון הזה נועד לספק את פתרון השורש. בסופו של דבר, הפתרון הוא לא נורא מסובך. אולי הוא קשה פוליטית, אולי הוא דורש מאיתנו כוח ואנרגיה ציבורית. אבל, הוא בוודאי לא מסובך מצד החקיקה שבו. זה אפילו לא חוק הגיור.

אני רוצה להסתייג מזה. אני חושב שהנושא הוא מורכב. הרצון הוא משותף, גם של רבני צוהר בוודאי, וגם של שר הדתות, של כל הגורמים.

אתה קצת תמים אם אתה חושב ששר הדתות ורבני צוהר נמצאים באותו צד. הם נמצאים משני צידי המתרס. יש כאן אינטרסים פוליטיים מתחרים.

יש איזשהו תיאור על כך שהממסד חוגג על הגב שלנו. חברת הכנסת חוטובלי אולי תהיה בקדנציה הבאה שרת הדתות, ואני רוצה לתת הערת אזהרה.

יש לי שאיפות אחרות.

את צודקת לא לקחת את זה. שר דתות זה בית קברות פוליטי. בעשור האחרון פוליטיקאים כמו הרב גמליאל, הרב יצחק לוי, אשר אוחנה, יגאל ביבי, סיימו את התפקיד, ולמה? מכיוון שהמערכת יותר מידיי שקועה בבוץ ואי-אפשר להזיז אותה.


לכן, אני חוזר על ההצעה. אני מציע לשר הדתות להקים ועדה ציבורית. זה יכול להיות או במבנה של ועדת חקירה ממלכתית, או ועדה ציבורית שיקים השר. הוועדה צריכה לזכות בהסכמה וצריכים לשבת בה אנשי ציבור שבאמת יחשבו על בניית המערכת הזאת מחדש לא בדרך של טלאי על טלאי, ועוד תוספת חקיקה על מערכת נוכחית. אם השר יתפוס את היוזמה זה עדיף. במידה והשר לא יעשה את זה, אני חושב שרבני צוהר וארגונים אחרים צריכים ליזום מצידם מהלך כזה שיבחן את הדברים מהשורש, ויציע טיפול שורש לכל המבנה של הממסד הרבני בישראל.

אני מאוד מודה לך.


אני רוצה לסכם את הדיון. מבחינתי, הדיון הזה היה מאוד חשוב, קודם כל, כדי להבין את הבעיה. אני חושבת שהרבה פעמים כשיש סערה ציבורית לא תמיד מבינים מי נגד מי, ומה הבעיה. אני חושבת שהדיון הזה הבהיר בצורה מאוד ברורה איפה נמצאות הבעיות.


בעיה מספר אחת, בעיית אזורי הרישום. אני חושבת שאת הבעיה הזאת צלחנו דרך החקיקה של חברת הכנסת פאינה קירשנבאום. אני מכירה את המפלגה שלה, ומהר מאוד נדע איפה הם עומדים, האם זה יהיה תוך שבועיים, והאם הם ילכו למהלך של חקיקה פרטית. אני לא הייתי דואגת, החוק הזה יעבור.


החוק השני הוא חוק שכיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה אני אניח על שולחן הכנסת בקרוב. יש לי כבר מתווה לחקיקה בעקבות שיחה עם הרב גנזל. אני רוצה לומר את עיקרי הדברים כאן לפרוטוקול. אנחנו כמובן נשב כדי לדון. אם יש לכם הערות אז כמובן שאפשר לעשות את זה גם בפגישה.


למעשה, החוק יהפוך את דף הקריטריונים שחילקתם כרגע לבלתי רלוונטי. הוא יבטל אותו. החוק יקבע כי מי שהוסמך לרבנות על-ידי הרבנות הראשית, והוא מוסמך לכהן לפחות כרב שכונה, בנוסף קיבל הרשאה לעריכת חופה וקידושין מאחד מרבני הערים, עבר הכשרה ספציפית לעריכת חופה וקידושין מבחינה הלכתית, יהיה רשאי לחתן ולרשום לנישואין.

בנוסף, זה לא או או.

זה גם, גם וגם. אני פותחת את זה. אני חושבת שכל אחד מהקריטריונים האלה הוא חשוב.

זה מצריך דיון.

לא, את מוציאה פה כמה אלפי אחרים.

הרב סתיו, זה הצעת החוק שלכם. בנוסף, החוק יסדיר את חופש הבחירה של נשים לבחור מדריכות כלות על-פי קריטריונים שייקבעו. זה המתווה לחקיקה ואנחנו כמובן נצטרך לעבוד עליו באופן יותר פרטני. אבל, אני חושבת שזה הדבר היחיד את השאלה מי רשאי לחתן במדינת ישראל. להלן, "חוק צוהר". אני שמחה לומר שמן הסתם יהיו הרבה שותפים להצעת החוק הזאת. אני מאוד מקווה שלא נצטרך יותר לתפור את זה בטלאים, אלא באמת בדבר חקיקה מוסדר במדינת ישראל.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25.