ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 14/11/2011

לימודי מוסיקה במערכת החינוך

פרוטוקול

 
com_alex

2011-11-30Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 491

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שני י"ז בחשוון התשע"ב (14 בנובמבר 2011) בשעה 11:45

סדר היום: לימודי מוסיקה במערכת החינוך.
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר – היו"ר

אנסטסיה מיכאלי –

נסים זאב
מוזמנים
יעל שי – מפמ"ר מוסיקה, משרד החינוך

רחל ממן – מנהלת רווחה חינוכית, אגף שח"ר, משרד החינוך

אלכס צסרסקי – דוברות, משרד החינוך

פרופ' בנימין שפירא – בניית תוכנית הכשרה להוראת נגינה

יצחק דניאלי – יו"ר ארגון המכללות, לשכת המסחר

רחל אבריטשר – מנהלת מחלקה לתוכניות חינוכיות, אגף חינוך חרדי, עיריית ירושלים

ד"ר דוצ'י ליכטנשטיין – ניהול פרויקטים של קונצרטים בבית הספר וגני הילדים, מכללת לוינסקי

רשי לבאות – בונה חוג להכשרת מורים לנגינה

אריה חסיד – מנכ"ל קונסרבטוריון רון שולמית

ד"ר ורוניקה כהן – ראש החוג לחינוך מוסיקלי, אקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

ד"ר אברהם שושני – יועץ אמנותי-פדגוגי, המרכז למוסיקה מן המזרח ע"ר

מעוז ביגון – מנהל אגף חינוך מועצה אזורית מטה בנימין

נטע זלינגר – יועץ ועדת החינוך, כנסת

יובל וורגן – מ.מ.מ., כנסת

יהודה כהן

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

רשמת פרלמנטארית: שרון רפאלי

לימודי מוסיקה במערכת החינוך
היו"ר אלכס מילר
צהריים טובים לכולם. אנחנו ממשיכים בסדר היום: 14 בנובמבר 2011, י"ז בחשוון התשע"ב בנושא לימודי המוסיקה במערכת החינוך, פרוטוקול 491.

הגיעו אלינו כל מיני שמועות על שינויים בכל מה שקשור ללימודי מוסיקה. אני לא צריך להגיד לכם עד כמה העניין הזה חשוב ועקרוני, וחשוב שכל השינויים האלה יעברו בוועדה. אנחנו נשמע כאן כל מי שקשור לעניין ונתייחס בהתאם. יעל שי ממשרד החינוך, בבקשה. האם תוכלי לעדכן אותנו מה קורה היום בלימודי המוסיקה במערכת החינוך, כמה שעות, והאם יש שינויים בכל הנושא הזה או זה נשאר כמו שזה. בבקשה.
יעל שי
אני ד"ר יעל שי, מפקחת ורכזת החינוך המוסיקלי במשרד החינוך. בשנתיים האחרונות קיימת עלייה ותנופה בחינוך המוסיקלי הן מבחינת כמות והן מבחינת איכות. אסביר את עצמי: השקענו כבר לפני שמונה שנים במספר תוכניות מוסיקה שכוללות שלושה תחומים מרכזיים: האזנה, נגינה ושירה. בתחום ההאזנה גדלנו במהלך כל השנים האלה. שלוש תוכניות במוסיקה – האזנה, נגינה ושירה. תוכניות הקונצרטים זה תלמידים שלומדים רפרטואר של יצירות במהלך השנה וזוכים להגיע לאולמות הקונצרטים לאחר תהליך של הכשרה. התוכנית השנייה היא תוכנית הנגינה, וכאן פרצנו לתוכנית המודל המוסיקלי היישובי – ילדים מנגנים בכלי קשת ובכלי נשיפה בקבוצות קטנות בתוך המערכת הפורמלית. זה חדש לחלוטין, קיבל את ברכתו של השר, קיבל תנופה תקציבית לעניין הזה במהלך השנים, והיום 30 רשויות שותפות למודל, כאשר כל הילדים בעיר מנגנים בתוכנית תזמורת עירונית.
יהודית גידלי
כמה ילדים?
יעל שי
אין לי מושג כמה ילדים, אבל זה אלפי ילדים בפירוש.
היו"ר אלכס מילר
בכיתות יסודיות.
יעל שי
כן, תלמידי בית ספר יסודי.

תוכנית נוספת שגם התקדמה מאוד זה כינוסי המקהלות ונושא של תרבות שירה – גם תפס תנופה. מספר המקהלות הולך וגדל עם השנים הן מבחינת הכמות ובעיקר מבחינה איכותית. בשנה האחרונה העיר לוד הוכרזה כמקום לטיפוח המוסיקה בברכתו של שר החינוך. רק לעיר לוד הוקצו 3 מיליון שקלים, ויצאנו לדרך בנושא הנגינה. - - - בית ספר למחוננים ומצוינים במוסיקה, ואנחנו רוצים לקוות שאכן נמצא שם את המצוינים. עד כאן מבחינת התוכניות.
היו"ר אלכס מילר
בכל נושא הנגינה, מה היה לפני 30 הרשויות?
יעל שי
לפני שמונה שנים, ב-2003, שאז בעצם יצאנו לפיילוט, היו כל מיני בתי ספר מנגנים, אבל לאו דווקא בכלי הקשת וכלי נשיפה. היו בתי ספר מנגנים באורגניות, בדרבוקות, בכלים עממיים וכיוצא בזה.
היו"ר אלכס מילר
רק שאני אבין – אתם רוצים בסופו של דבר להגיע למצב שבכיתות מסוימות בכל הארץ בכל בתי הספר יהיו לימודי נגינה באחד הכלים שמחליטים.
יעל שי
אחד מכלי התזמורת כדי להקים תזמורת בית ספרית, ומאוחר יותר תזמורת עירונית.
היו"ר אלכס מילר
אני פחות מתעניין בתזמורות שיקומו. אותי מעניין שבכל בית ספר ובכל כיתה לומדים מוסיקה. זה שייצא מהם מתישהו תזמורת – זה בסדר. קשה לי להאמין שילדים שלומדים פעם בשבוע נגינה ייכנסו לתזמורת. אני סיימתי בית ספר למוסיקה במשך חמש שנים ברוסיה ולמדתי כמעט כל יום וגם היו בתי ספר. אז תאמינו לי שהילד שלי בן 10 לומד כבר שנה שנייה לנגן בחליל באריאל, אז אני יודע מה זה. אבל זה שהוא לומד זה כבר טוב, וזה ששומעים את זה, זה כבר טוב, וזה שהם מתחברים לתרבות זה עוד יותר טוב. השאלה היא האם האסטרטגיה הכללית של משרד החינוך היא שזה יהיה בסופו של דבר בכל בתי הספר בארץ. אם כן, איך מתקדמים לשם?
יעל שי
אני אתן תמונת מצב על שיעורי המוסיקה המסורתיים. אגב, המודל לא נכנס אם אין שיעור מוסיקה. זה חובה, כמובן.
היו"ר אלכס מילר
יש שעות כלליות בכל הארץ לכל ילדי היסודי או אין?
יעל שי
ב-98% מכלל גני החובה בארץ יש לימודי מוסיקה בצורה מסודרת ושיטתית.
אנסטסיה מיכאלי
אני רוצה לציין שההורים משלמים על זה.
יעל שי
נכון. פה יש לנו בעיה. המורות למוסיקה בגני הילדים ברובן מועסקות על-ידי רשויות ועמותות. 10% מכלל המורות הן של המשרד. זה נכון.
היו"ר אלכס מילר
אבל ההורים לא משלמים על זה.
יעל שי
כשזה מורה של המשרד הם לא משלמים.
היו"ר אלכס מילר
אבל יש חוק חינוך חובה, אז איך מתבצע התשלום? אני לא מבין.
יעל שי
במסגרת תל"ן יש אפשרות לגבות.
אנסטסיה מיכאלי
אבל זה לא בכל גני הילדים עד כמה שידוע לי. אני בדקתי את הנושא.
היו"ר אלכס מילר
ב-98%. אז כנראה בדקת את שני האחוזים שבהם אין.
יעל שי
בכיתות א'-ב' זה כבר מורים של המשרד. 95% מקבלים שיעורי מוסיקה, לפחות שעה שבועית אחת. בכיתות ג' המצב קצת יורד – 85%, לפחות שעה אחת; בכיתות ד' 80% מקבלים לפחות שעה אחת; ובכיתות ה'-ו' – כאן יש לנו קצת ירידה – 50%-40%. לא לשווא הזכרתי את המודל כי במקום שיש מודל אנחנו מחייבים לתת שיעורי מוסיקה מהמשרד. הא בהא תליא – בכל אותן רשויות כל בתי הספר כבר כוסו בשיעורי מוסיקה.
היו"ר אלכס מילר
כמה שעות יש ב-30 רשויות?
יעל שי
למוסיקה או לנגינה?
היו"ר אלכס מילר
נגינה, מוסיקה – זה אותו דבר, לא?
יעל שי
זה לא אותו דבר. מוסיקה זה שיעור מוסיקה שמורה למוסיקה באה ומלמדת האזנה, תיאוריה וכולי; לעומת זאת נגינה זה ממש נגינה בכלי בתוך המערכת. זה משהו שונה לחלוטין.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת זה שעות נוספות.
יעל שי
הנגינה היא שעות נוספות, נכון.
היו"ר אלכס מילר
אז אם אנחנו מסתכלים בכלל על מוסיקה בפיילוט של 30 רשויות – כמה שעות זה? זה כולל את השעה שמקבלים או שזה לא חובה?
יעל שי
אני יכולה גם וגם, אני אעשה מיד חשבון.
היו"ר אלכס מילר
השאלה היא – ב-30 רשויות אתם נותנים לנגינה גם שעה שאתם נותנים - -
יעל שי
חובה. אנחנו לא מאשרים אם אין השעה הזאת.
היו"ר אלכס מילר
אוקיי. כלומר מתוך 45% שמקבלים בכיתות ה' והלאה, 30 רשויות שנמצאות בפנים הן בתוך 45%.
יעל שי
נכון.
היו"ר אלכס מילר
יש תוכנית הרחבה למה אתם רוצים להגיע?
יעל שי
כן. עד סוף שנת הכספים אנחנו מכפילים את המספר: בשנה שעברה היינו 17 רשויות, והשנה – 30, שזה יפה מאוד.
היו"ר אלכס מילר
עד מתי פרוס לכם להגיע ל-100%? יש פריסה בכלל? יש כזה תכנון?
יעל שי
זה תלוי בתקציב.
היו"ר אלכס מילר
מה תוספת התקציב שצריכה להיות?
יעל שי
השנה קיבלנו 3 מיליון שקל תוספת לנושא הזה, ואני גדלה עם התקציב שאני מקבלת.
היו"ר אלכס מילר
אבל אין לכם תוכנית אססטרטגית?
יעל שי
יש לנו, בוודאי.
היו"ר אלכס מילר
אז כמה עולה התוכנית להכניס 100%?
יעל שי
להכניס 100%? זה הרבה. לא עשיתי את זה. אני לא הכנתי את זה כי זה פשוט הרבה כסף.
אנסטסיה מיכאלי
זה מאוד מוזר. כששואלים שאלות לגבי נתונים סטטיסטיים אז אין תשובה ברורה, אין גם תוכנית ולא מובן האם 30 מיליון זה לשנה הזאת, לשנה הבאה או לשלוש שנים. אז מה עושים עם זה? זה אותו דבר עם ספרי הלימוד במשרד החינוך. אז סך הכול כשאת אומרת "אני", זה בן אדם אחד במשרד החינוך. האם יש מחלקה שמטפלת בזה ומפתחת את זה? זאת השאלה שלי. מי במחלקה הזאת, וכמה אנשים יושבים ומטפלים בנושא הזה?
יעל שי
מכיוון שנאמר פה מספרים אני צריכה לדעת נתון של כיתות ותלמידים בכיתה וכמה שכבות גיל יש בבית ספר. זה מורכב. אם הייתי מתבקשת מראש כמובן הייתי נותנת את הנתון הזה. את הנתון הזה אני יכולה לשלוף תוך יום. לעומת זאת אני יכולה לומר שיש צוות שמטפל בנושא וכולל גם את המזכירות הפדגוגית שזאת אני והמפקחות על החינוך המוסיקלי מטעמי וגם את המנהל הפדגוגי שכולל את כל מנהלי הקונסרבטוריונים שהם בעצם שותפים מלאים לתוכנית. כך שיש לנו תוכנית מאוד מסודרת. אני יכולה לשלוח אותה בלי בעיה, ואני גם יכולה לציין מספרים מאוד מדויקים. 200 רשויות יש לנו - -
היו"ר אלכס מילר
256 רשויות.
יעל שי
בבקשה, אז צריך לעשות חשבון.
היו"ר אלכס מילר
תודה. ד"ר אבי שושני, בבקשה. ביקשת להתייחס.
אבי שושני
אני המנהל האמנותי-פדגוגי של מרכז המוסיקה של המזרח בירושלים שמכיל בתוכו שתי פונקציות: פונקציה אחת זאת אקדמיה למוסיקה מזרחית קלאסית, ותכף אני אסביר מה זה לאלה שלא יודעים, והפונקציה השנייה היא הפונקציה של הפצת התרבות, איסוף של חומרים וכן הלאה.

כהקדמה אומַר נולדתי כאן בירושלים וגדלתי במשפחה של מוסיקאים, ואני מכיר את מצב תרבות המוסיקה בישראל עוד לפני הקמת מדינת ישראל. מאז הקמתה של המדינה ועוד לפני הקמתה של המדינה רוב הכספים של משרד התרבות ושל משרד החינוך הושקעו בתרבות המוסיקה הקלאסית המערבית בלבד. מעט מאוד, פחות מ-5% הושקעו בתרבות המוסיקלית הקלאסית של המזרח כאשר אם אנחנו מסתכלים על אוכלוסיית מדינת ישראל אז כמובן זה לא משקף את היחס בין האוכלוסיות שבאו מארצות המזרח לעומת האוכלוסיות שהגיעו מארצות המערב, וזה כמובן דבר שעומד בניגוד למה שהחליט בית המשפט העליון שיש להקציב הקצבות ממשלה באופן שוויוני, ובמקרה הזה פרופורציונית לאוכלוסייה המעוניינת במוסיקה המזרחית-קלאסית לעומת המוסיקה המערבית-קלאסית. אני אבקש מהוועדה להתייחס קודם כול לנתון החשוב הזה.

מכיוון שהמרכז הזה הוקם לפני כ-15.5 שנה על-ידי יהורם גאון, הזמר והשחקן, ועל-ידי עבדכם הנאמן הוא הוקם בעצם על בסיס של חורבות של המוסיקה המזרחית קלאסית. לא הייתה בישראל בכלל מוסיקה מזרחית-קלאסית, והמושג "מוסיקה מזרחית-קלאסית" לא היה קיים בישראל. כלומר זאת הייתה תרבות שעמדה בסכנת הכחדה כמעט גמורה.

כאשר אנחנו מדברים על מזרח אנחנו מדברים על חבל הארץ שנמצא בין צפון אפריקה במערב ועד הודו במזרח, ויש שם כמה תרבויות חשובות: התרבות הערבית, התורכית, הפרסית – אלה התרבויות היסודיות ביותר. ויש התרבות הצפון אפריקנית וכן הלאה.
קריאה
והתימנית.
אבי שושני
כן, תימנית זאת תרבות משנה.
קריאות
- - -
אבי שושני
אלה הארצות החשובות. כאשר באנו להשלים את המרכז הזה היינו צריכים לבנות משהו מכלום, מאפס, גם בגלל שלא היו מורים, גם בגלל שלא היו ספרים וגם בגלל שהציבור לא הכיר את המוסיקה הזאת. לכן אני אומר שוב שהתפקיד של המוסד הזה, המרכז למוסיקה מן המזרח, זה לא רק ללמד ולהכשיר מורים – יש לנו מסלול להכשרת מורים למוסיקה מזרחית קלאסית – אלא גם לאסוף את החומרים, ליצור ארכיון של חומרים – בקיצור, להתחיל דבר ממש מבראשית, דבר שלא היה בארץ.

באקדמיה שלנו יש שני מסלולים: מסלול אחד זה מסלול לתעודת מדריך מוסמך שזה סוג של מורה; והמסלול השני זה מסלול פתוח – לומדים אצלנו 140 תלמידים, מלמדים 25 מורים – חמישה מהם בעלי תואר דוקטור, חלק גדול מהם בעלי תואר שני, והיתר זה נגנים וזמרים מהטובים שיש בארץ בתחום הזה של המוסיקה המזרחית הקלאסית.

המוסיקה המזרחית-הקלאסית בדומה למוסיקה המערבית הקלאסית היא מוסיקת חצר – מוסיקה ווקאלית ואינסטרומנטלית שנוצרה בחצרות של שליטים וכן הלאה, בדיוק בדומה למה שקרה במערב. זאת מוסיקה קאמרית שמבוססת על הרכבים מאוד קטנים של בערך חמישה נגנים. זה מה שנקרא "הרכב הטאכט" במוסיקה של המזרח. המושגים "תזמורת סימפונית", "אופרה" או "מוסיקה ווקאלית" רב קולית לא קיימים במזרח. לכן תקנות המוסיקה של משרד התרבות העוסקות במוסיקה סימפונית, במוסיקה קאמרית ובאופרה הן תקנות שהן טובות אך ורק לתרבות המערבית, ובמובן זה הן תקנות מפלות. הייתי רוצה לבקש מהוועדה שתטפל בנושא הזה.
היו"ר אלכס מילר
העבירו את העניין הזה כבר מזמן על שולחני. זה קצת לא קשור לנושא של הוועדה, אבל באופן כללי - -
אבי שושני
הזמינו אותי היום לדבר בפני הוועדה.
היו"ר אלכס מילר
אין בעיה. אני יכול להגיד לך שאנחנו מטפלים גם מול אוניברסיטת בר-אילן בנושא הזה, ואנחנו עם היד על הדופק. אז אני מקווה שגם העניין הזה יהיה בסופו של דבר חלק ממשרד התרבות. יכול להיות שגם נקיים ישיבה על הנושא הזה.
אבי שושני
יורשה לי לסיים את דבריי בעוד שתי דקות?
היו"ר אלכס מילר
רק קצר, אדוני, כי אנחנו צריכים להתקדם בנושא שלשמו התכנסנו.
אבי שושני
תקציבו של המרכז הזה הוא תקציב מאוד זעום. זה גם תקציב שהולך ויורד. מ-99' ועד היום יש ירידה ריאלית בתקציב של 63%. כלומר הירידה הנומינלית הייתה כ-30%, והמדד עלה ב-30 ומשהו אחוז. כלומר מ-99' ירידה ריאלית של 64% למרכז היחיד בישראל שעוסק במוסיקה המזרחית הקלאסית במובן הרחב של המילה. המרכז הזה גם משרת עוד פונקציות שהן חשובות לחברה באופן כללי – לעניות דעתי, פלורליזם תרבותי, קשר בין עדות, גשר לשלום וכן הלאה. מכיוון שמדובר כאן במפעל הצלה של תרבות שבעצם עמדה ועדיין עומדת בסכנת הכחדה אני מבקש מהוועדה שתואיל בטובה להורות או לדבר עם אנשי משרד התרבות כדי לשנות את המצב הבלתי נסבל הזה של חוסר איזון גמור מבחינה תרבותית. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. בבקשה, גברתי.
דוצ'י ליכטנשטיין
אני מהמדרשה למוסיקה במכללת לוינסקי לחינוך. אני שמחה מאוד להשתתף היום בישיבה הזאת. אני מופתעת מהנכונות ומההיענות, התגובה החיובית שלכם. לא ציפיתי לאמפתיה כל כך גדולה עם כל העולם של החינוך המוסיקלי, ואני רוצה להתייחס בעיקר למעמד של המורה למוסיקה המלמד בשיעורים השוטפים בבתי הספר. זאת אומרת אותו שיעור מוסיקה שבמרכזו נמצא הנושא של האזנה מודרכת, ריתמיקה, הוראת השירה, שירה שהיא משורשים וממקורות שונים, ולציין שלמרות הנתונים החיוביים שד"ר יעל שי ציינה, יש באמת ניסיונות ופרויקטים חיוביים, אבל רובם הם יוזמות שהן לא יוזמות ציבוריות או ממומנות על-ידי המוסדות הציבוריים, אלא יוזמות של גופים, כמו למשל מכללת לוינסקי לחינוך. אני רוצה לציין שהמדרשה למוסיקה הוא המוסד הוותיק ביותר בארץ שמכשיר מורים למוסיקה לשיעורים הפרונטליים. שם אנחנו נתקלים עם החולשה הגדולה מאוד של דילוגים או קפיצות, זאת אומרת אין רצף ואין המשכיות. לצערנו, לפעמים המורה למוסיקה נתפס כקבלן של חגיגות או טקסים במקום למסד את השיעור ולא להשאיר את זה לבחירה של מנהלת או מנהל, אמפתיים למקצוע או לא אמפתיים למקצוע, ולפי זה הוא מעסיק את המורה למוסיקה. שלא לדבר על כך שלא תמיד יש תקנים. כאשר יוצאים מחזורים של סטודנטים שלנו מהמדרשה למוסיקה בלוינסקי וצריך לעזור להם למצוא עבודה בשיתוף עם הפיקוח המחוזי הרבה פעמים הם מתחילים לעבוד במסגרת של שעות "קבלן" משום שאין תקנים שמתחדשים.

אנחנו מאמינים באותו שיעור מוסיקה פרונטלי שהוא זה שנותן את הפן ההוליסטי של האמנות המופשטת הזאת שהיא אמנות המוסיקה. בזה הייתי רוצה לציין שוב את מה שאמר הועבר בזמנו על-ידי פורום "דוסטרובסקי" במסמך אל שר החינוך על העניין של מיסוד הוראת המוסיקה מכיתות הגן ועד סוף כיתה ו', כמובן, לכל הפחות. אם השיעור הפרונטלי לא יהיה מושג אז המוסיקה הזאת שהיא תמיד מצוטטת על-ידי גדולי החוקרים שאומרים, אבל אנחנו שמענו מוסיקה, אבל אנחנו היינו בקונצרטים. זאת אומרת זה ליווה גם את העבודה המחקרית במדעי הטבע ובמדעים המדויקים. אז אנחנו רוצים את זה – לזמן לכל הילדים מהגן שיעור חובה עד סוף היסודי ועוד, ששיעור מוסיקה הוא שיעור שבזכותו אולי הוא גם יצליח במתמטיקה ובהישגים דומים במדעים המדויקים.
היו"ר אלכס מילר
בבקשה, אדוני.
אריה חסיד
אני מנכ"ל קונסרבטוריון "רון שולמית" בירושלים שבשנה שעברה חגג 100 שנה להיווסדו. אני רציתי לספר על חידוש שהקונסרבטוריון עושה. הקונסרבטוריון פתח לראשונה סניף לבנות חרדיות. היום לומדות בו כלי נגינה כ-240 בנות; יש שם תזמורות, יש אנסמבלים, ויש כמובן כל מה שיש בקונסרבטוריון: תיאוריה, תולדות המוסיקה וכולי.

זה נפתח לפני 25 שנה, ולפני כ-7 שנים פתחנו גם הכשרה אקדמית יחד עם מכללת לוינסקי, ויש כמה מחזורים שיצאו לשוק העבודה, והן מצליחות – לכולן יש עבודה. זה בעצם גרם למהפכה תרבותית מסוימת בציבור החרדי. למרות זאת אנחנו עוד לא מוכרים בציבור הרחב ובמוסדות הממשלה כי הקונסרבטוריון הגיע לאוכלוסיה שלא הייתה בתמונה במוסיקה. התבדחתי בזמנו שהמרחק בין מוסיקה לבין הציבור החרדי הוא כמו המרחק בין הר נוף לבין הר סיני.

היום המצב מאוד שונה: המוסיקה התקבלה בציבור החרדי כמקצוע אינטגרלי בחינוך, מקצוע חשוב. הציבור נפתח לנושא הזה. זאת באמת מהפכה בציבור. אני לא צריך לספר הרבה כמה זה גורם לקרבה, ל"צו פיוס", שמדברים עליו הרבה, כי הבנות האלה מתייחסות גם לתרבות וגם לציבורים אחרים לגמרי אחרת, שונה לגמרי ממה שהיה בעבר.

ד"ר שושני דיבר על 5% שניתנו בהקמת המדינה למוסיקה המזרחית. אני מאוד מזדהה איתו. דרך אגב, הקונסרבטוריון רוצה לפתוח גם קונסרבטוריון למוסיקה מזרחית קלאסית לילדים. אנחנו כבר התחלנו לעבוד על זה, אני כבר בקשר עם אנשי המקצוע בתחום, גם עם ד"ר שושני. אני רק רוצה לציין שהקונסרבטוריון לא קיבל לא אחוז ולא מאית אחוז מהמדינה להתפתחות, והכול נעשה בהתנדבות ובשכר לימוד. אני מבקש להתייחס לזה.
היו"ר אלכס מילר
אני מאמין שנעשה ישיבה משותפת על אותן סוגיות שקשורות לחלוקת התקציב של משרד התרבות בנושאים מסוימים – אם זה תרבות המזרח, אם זה כמו שציינת הקונסרבטוריון לחרדים – אנחנו נראה שתהיה חלוקה הוגנת. קיבלנו. תודה.

בבקשה, אדוני.
בנימין שפירא
שלום. אני פרופסור בנימין שפירא. אני חזרתי לארץ לפני ארבע שנים לאחר שהות של כ-20 שנה בארצות-הברית. הייתי שם ראש המחלקה לכלי קשת באוניברסיטת ויסקונסין. חזרתי לארץ לפי בקשתה של ד"ר יעל שי כדי לנהל איזשהו פיילוט בתוך בתי הספר.

בארצות הברית אנחנו מלמדים לימודי מוסיקה כלימודי נגינה בכלים תזמורתיים במסגרת של bands ו- string orchestras - -
היו"ר אלכס מילר
רק או גם כן?
בנימין שפירא
רק bands ו- string orchestras. יש גםchoir .

כל התפיסה של חינוך מוסיקלי בארצות-הברית היא תפיסה חברתית. הלימודים נעשים במסגרת תזמורתית בדרך כלל ב-middle school שזה כיתה ה'. אנחנו בארץ עושים את זה בכיתה ד'. הרעיון הוא שאנחנו מלמדים לימודי נגינה בבתי הספר כפי שאנחנו מלמדים מתמטיקה, זאת אומרת במסגרת כיתתית או אפילו שכבתית. ניתן ללמד ככה אפילו במסגרת של band של 200 תלמידים. מטבע הדברים באופן הזה אנחנו לא נותנים לילדים יכולת טכנית מאוד גבוהה אף על פי שהילדים המוכשרים יותר מגיעים מאוד מהר ללימודים אינדיבידואליים, וברשותכם, אני אתייחס לזה עוד שנייה בהמשך. אבל מחקרים מראים שלימודי נגינה, המשמעות הקוגניטיבית שלהם היא מאוד גבוהה. נוסף לזה לימודי נגינה במסגרת קבוצות גדולות, כלומר קבוצות כיתתיות, המשמעויות החברתיות שלהן הן עצומות הן בהורדת אלימות, בעידוד שיתוף פעולה, בעידוד ציות לסמכות וכיוצא בזה. זה בנוסף ליתרונות הברורים מאליהם, היתרונות התרבותיים שאנחנו מקנים לילדים. הילדים המוכשרים יותר מעוּדדים מאוד להמשיך בלימודיהם באופן אינדיבידואלי במסגרת קונסרבטוריון גם מתוך מוטיבציה חברתית. המוטיבציה שלהם היא להצטיין בתזמורת בית הספר שלהם, קודם כול, שהיא התזמורת של הכיתה שלהם.

מוטיבציה אחרת היא להגיע למה שאנחנו מכנים בארצות-הברית בשם Youth Symphony שהוא ארגון עירוני או אפילו של ה-state, וגם אצלנו קיימות תזמורות סימפוניות לנוער, בדיוק באותה צורה. את המודל הזה אנחנו מריצים הן ביוקנעם והן במעלה אדומים. אני לקחתי על עצמי את הניהול של הקונסרבטוריון במעלה אדומים מהסיבה הזאת. אנחנו מלמדים כך כיום כבר 600 תלמידים במעלה אדומים בשלושה בתי ספר יסודיים ובשלוש חטיבות ביניים בתוך בתי הספר. כתוצאה מזה יש לנו בקונסרבטוריון ביקוש עצום לתלמידים בכלים סימפוניים מקצועיים. הביקוש כל-כך גדול שבעצם העירייה אפילו לא יכולה להיענות לו, ואנחנו מוגבלים מספרית על-ידי העירייה עם רשימת ממתינים עצומה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. מעוז, מנהלת מחלקת חינוך במטה בנימין.
מעוז ביגון
אני מנהל מחלקת חינוך במועצה האזורית מטה בנימין. אני רציתי להתייחס להיבט הספציפי של מועצה אזורית, והקושי שלה לקיים קונסרבטוריון מסודר. רק לצורך המספרים – יש לנו 54 אלף תושבים במועצה, למעלה מ-20 אלף תושבים הם תלמידים עד גיל 18. אצלנו יש עוד דבר ייחודי: יש לנו בית ספר תיכון מוסיקלי ייחודי בארץ שכל התלמידים הם מוסיקליים ועוברים שם שיעורים, הן תיאוריה והן מעשי וכולי. יש לנו בעיה מאוד עצומה להקים קונסרבטוריון. מטבע הדברים אנחנו גם לא יכולים לגשת לקול קורא כזה או אחר שהמשרד מוציא כי זה מסתמך על זה שיש לנו קונסרבטוריון.

נפגשנו עם ד"ר יעל שי ומצאנו אוזן קשבת מאוד טובה לדבר הזה. עדיין אנחנו בפני הרף הזה שאין לנו יכולת להקים קונסרבטוריון לאוכלוסייה כזאת גדולה.

יש לנו מודל שאנחנו כבר התחלנו אותו, והוא נקרא "קונסרבטוריון נייד", קרי במקום שהתלמיד יגיע לקונסרבטוריון, הקונסרבטוריון מגיע אליו. יש לנו המון מורים מקצועיים שנמצאים בתיכון המוסיקלי, הם כוח אדם זמין לנו, ואנחנו לא יכולים שהתלמידים יגיעו אליו כי המרחקים הגיאוגרפיים הם מאוד גדולים. אנחנו מתפרסים על שטח מאוד גדול; המצב הביטחוני אצלנו לא מאפשר שתלמיד יגיע ליישוב הספציפי הזה – יש לנו 40 יישובים – ועל כן אנחנו חייבים להנגיש את המורה אל התלמיד במקום מה שמקובל בערים הרגילות. זה נמצא על שולחנה של הגברת שי, ואנחנו מקווים שהניסיון הזה באמת יצליח. אנחנו כבר התחלנו איתו. יש לנו כבר ארבעה בתי ספר שעובדים לפי המודל הזה בלי קונסרבטוריון. זה אומר שהתקציבים הם תקציבי רשות בלבד ללא תקציבים של סיוע מהמשרד עצמו. הבקשה הספציפית היא בהחלט לקבוע מודל ייחודי למועצות אזוריות כי אני מניח שהבעיה היא לא רק אצלנו, אם כי היותנו המועצה הכי גדולה בארץ זה ייחודי נוסף לכך שזה אזורי.
היו"ר אלכס מילר
תודה. עוד מישהו, רבותיי?
ורוניקה כהן
אני מהאקדמיה למוסיקה בירושלים.
היו"ר אלכס מילר
אני חושב שהייתי אצלכם בפאנל בסביבות 2006.
ורוניקה כהן
נהדר. תבוא שוב. אתה מוזמן.
היו"ר אלכס מילר
הבעיה היא שאני מבקר בבתי ספר במסגרת ועדת החינוך מאשר במסגרת פאנלים.
ורוניקה כהן
אז אולי תבוא סתם כמוסיקאי לשעבר.
היו"ר אלכס מילר
בוועדת חינוך יש לנו מין מסורת שבנינו שפעם בחודש ביום ראשון יש לנו תרבות יום א' – ככה אנחנו קוראים לזה. אז אנחנו מבקרים בכל מיני תיאטראות ובכל מיני מוסדות להכשרת אומנים אז יכול להיות שנבקר גם אצלכם. נראה.
ורוניקה כהן
אני רוצה להוסיף מילה על האקדמיה, שגם אצלנו יש מחלקה למוסיקה מזרחית שקיימת כבר 15 שנה. אנחנו המקום העיקרי שנותן הכשרה לאנשים שאחר כך הולכים להיות או נגנים או מורים בתחום המוסיקה המזרחית. אני רוצה לחזור לנקודה שחברתי דוצ'י הזכירה של פורום דוסטרובסקי. זה פורום של מנהלים וראשי חוגים, מנהלי קונסרבטוריונים. ישבנו שנה וכתבנו נייר עמדה, ויש לנו תחושה שלנייר העמדה השקענו המון מחשבות, אז אני מבקשת לחפש אותו או שנשלח אותו שוב. אנחנו ביקשנו התייחסות מהשר, ועדיין לא הספקנו לפגוש אותו.
היו"ר אלכס מילר
התייחסות לשר זה למגרש ההוא, לא למגרש הזה. זאת הרשות המבצעת, יש להם חוק שמחייב אותם התייחסות תוך זמן מסוים. הם חייבים לעמוד בחוק. אנחנו לא אחראיים עליהם. את יכולה להעלות כאן את הסוגיות, והם יכולים לענות כאן אם יש להם תשובה.
ורוניקה כהן
אבל אם אתה מעוניין אנחנו נשמח להעביר גם אליך את זה. כתוב שם חזון ותיאור המצב.
היו"ר אלכס מילר
בסדר. יש עוד מישהו?
יהודה כהן
אפשר להעיר משהו קטן? הייתי רוצה, לשם ההגינות, להזכיר למשרד החינוך שהשר נבון בזמנו הקים אגף לקידום תרבות ואמנות בשכונות ובעיירות הפיתוח. האגף הזה פועל ברחבי הארץ. אני כרגע לא נמצא הרבה, אבל צריך לבדוק את הנושא הזה, כמה הוא משפיע מבין כל הפרויקטים שדיברו עליהם בנושא הזה. תודה.
יעל שי
לשאלתכם, עשיתי בינתיים חשבון. היום לומדים למעלה מ-10,000 תלמידים במסגרת המודל המוסיקלי היישובי. כמובן, יש לנו נתונים מאוד מדויקים אם אני אצטרך לתת על כל הרשויות.
היו"ר אלכס מילר
אין בעיה. רבותיי, אני רוצה לסכם את הישיבה. מכל אותם אנשים שהם האורחים שלנו ועדת החינוך רואה חשיבות רבה בלימודי המוסיקה. אנחנו שמענו שלימודי המוסיקה תורמים לפיתוח הילד, מפחיתים אלימות. בכך אנחנו קוראים למסד את לימודי המוסיקה במערכת החינוך מגן הילדים. אנחנו גם רואים בעייתיות מאוד גדולה בכך שבחלק מהמקומות גובים במערכת חינוך החובה תשלום עבור לימודי מוסיקה. במידה שיהיה מיסוד של הלימודים בצורה כללית כך גם כלל הילדים יוכלו ליהנות מהעניין הזה ולא רק חלקם. אז לא צריך להיות חלק מתשלומים נוספים כי ברגע שתהיה הוראה, לפחות בגני הילדים ובאותן כיתות מתחילות שיש שם – העניין הזה מסודר.

אנחנו קוראים למשרד החינוך לבנות תוכנית מסודרת, פרוסה לכמה שנים או כמה שצריך להיות. אבל שבסופו של דבר מאה אחוז מאותם התלמידים ייהנו בדיוק באותה צורה ש-30% נהנים כרגע. לדעתי, זה חשוב, ואני לא רואה שום סיבה לא לעשות את זה. אנחנו ראינו שיש המון מקצועות – נגיד בחטיבות העליונות, של הבגרויות, של בחירה של עשרות מקצועות. תאמינו לי, אם תתחילו לקצץ שם ולהעביר את אותן שעות לכיוון היסודי זה יתרום לכם הרבה יותר מאשר לרדוף אחרי כל דבר וכל מקצוע בעניין הבגרויות. יש בסיס ויש מעטפת כללית שאנחנו באמת מברכים על כך. אבל האטרף שקיים פה במדינה אחרי אין ספור מקצועות בגרות שאפשר לעשות – שם לדעתי אפשר להפחית ולהעביר לנושא הזה שהוא מאוד חשוב.

בכך נשמח לקבל גם התייחסות לנושא הזה ולבקשות שלנו בכך שיהיה הסדר עם יעדים מסודרים במערכת החינוך בלימודי המוסיקה והנגינה בכלל המערכת. נוסף לכך שמענו גם את מר

שושני וגם את מר חסיד מהמגזר החרדי, ואנחנו נקיים ישיבה נפרדת עם משרד התרבות בכל הנושא של ההסדר הזה.

רבותיי, אנחנו סיימנו. שיהיה לכם שבוע טוב ובהצלחה.

הישיבה ננעלה ב-12:25

קוד המקור של הנתונים