PAGE
33
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
14.11.11
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 212
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, י"ז בחשוון התשע"ב (14 בנובמבר 2011), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 14/11/2011
בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סע' 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא: שיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה על פיטורי עובדים ברשות השידור.
פרוטוקול
סדר היום
בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא: שיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה על פיטורי עובדים ברשות השידור
נוכחים
¶
חברי הועדה: היו"ר רוני בר-און
אופיר אקוניס
נינו אבסדזה
ניצן הורוביץ
יצחק הרצוג
יואל חסון
איתן כבל
נחמן שי
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
מוזמנים
¶
יובל חיו
מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה
יוסף פרוכטר
סגן מנהל בכיר על אגף, משרד מבקר המדינה
משה סמו
מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה
עידו אציל
עוזר ליועצת המשפטית, משרד ראש הממשלה
כהן אבי
יועץ כלכלי, משרד ראש הממשלה
יוני בן מנחם
מנכ"ל, רשות השידור
דר' אמיר גילת
יו"ר, רשות השידור
צביקה צימרמן
מנכל כוח אדם ומינהל, רשות השידור
מיכאל מירו
מנהל הרדיו, רשות השידור
איתנה גרגור
מבקרת פנים, רשות השידור
ערן הורן
סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור
מודי בן צבי
מנהל תקציבים רכש וכלכלה, רשות השידור
זליג רבינוביץ
ע' מנכ"ל, רשות השידור
רם בנימיני
כתב הכנסת, רשות השידור
דני זקן
יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, אגודת העיתונאים
גדי בן יצחק
יו"ר ועד עיתונאי קול ישראל, אגודת העיתונאים
מרדכי שנבל
נשיא הלשכה, לשכת המבקרים הפנימיים
נילי בן גיגי-וולף
מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת
בועז רקוץ'
רכז הפעילות מול הכנסת, המשמר החברתי
חדוה בר לב
המשמר החברתי
אלכס רוזבל
המשמר החברתי
חני לוז
רכזת מדור תדמי"ת-תגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית בפורום
המשפטי
דניאל גלילי
עוזר יו"ר עמותת 'תנו יד לחירש ונכים למען נכים'
משה בר
יו"ר עמותת 'תנו יד לחירש ונכים למען נכים'
אוריאל און
כתב שטחים ופלילים, YNET
אייל שויקי
דובר של ח"כ יצחק הרצוג
גלעד אופיר
יועץ ליו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר-און
רשמה וערכה
¶
ס.ל. – חבר המתרגמים בע"מ
בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא: שיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה על פיטורי עובדים ברשות השידור
חבר הכנסת יצחק הרצוג יזם את הפנייה.
היו"ר רוני בר-און
¶
בוקר טוב לכם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, שעניינה בקשה לחוות דעת של מבקר המדינה, על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה בנושא שיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה על פיטורי עובדים ברשות השידור. מי שיזם את הפנייה הוא השר לשעבר, חבר הכנסת יצחק בוז'י הרצוג, שפנה אליי לפני שבעה ימים במכתב שבו מסר לי כי, ואני מצטט: 'לאחרונה הודיעה הנהלת רשות השידור לכ-20 עובדים, בהם עורכים, מפיקים וכתבים, כי הם עתידים להיות מוזמנים לשימוע לקראת פיטורין'. בין יתר העובדים שקיבלו הזמנה לשימוע הוא מונה שם של עורכת תכנית ברשת ב' בקול ישראל. הוא מפרט את שבחי התכנית הזאת, אני מניח שכמי שהיה שר הרווחה ונוכח הסקירה שהוא עושה לגבי האג'נדה של התכנית הזאת, יודע חבר הכנסת והשר לשעבר הרצוג מה הוא סח. הוא אומר ש'אין זה סוד כי התכנית לא מהססת לנקוט בביקורות נוקבות כנגד עוולות חברתיות ואי צדק חברתי', הוא קורא לתכנית נשכנית והוא מספר שגם הוא נדרש להתייחס בפעמים לא מעטות לסוגיות שעלו לדיון בתכנית, בעיקר במהלך כהונתו כשר הרווחה. חבר הכנסת הרצוג מביע חשש כי ההחלטה לפטר את עורכת התכנית מדיפה, כלשונו, ריח של ניסיון לסתימת פיות ומניעת שיח דמוקרטי פתוח ונוקב ככל שיהיה כנגד הממסד וזרועותיו. אשר על כן, נוכח העובדה שהוועדה לענייני ביקורת המדינה מקיימת שורת דיונים ומעקבים אחר הנעשה ברשות השידור, הוא פונה אליי ומבקש לקיים דיון דחוף בוועדה במטרה לרדת לעומקה של הפרשה ולבחון האם שיקולים זרים הם שעומדים בבסיס ההחלטה שמפורטת לעיל.
חבר הכנסת הרצוג, אני לא רוצה לומר מתפרץ לדלת פתוחה, משום שלפעמים חשוב מאוד להתפרץ גם לדלתות פתוחות, אבל הוועדה עוסקת בענייניה של רשות השידור גם בעניינים האלה וגם בעניינים אחרים, כמו ההתנהלות הכושלת של הממשלה, של הממשלה, אני אומר, לא של רשות השידור, בענייני הרפורמה, גם בענייני, מה שנקרא בדיון הקודם, הפוליטיזציה ברשות השידור, לרבות מינויים כאלה ואחרים, גם ברמות הניהול וגם ברמות המליאה וההנהלה והדיון הזה הוא ongoing process, אבל אני ראיתי חשיבות לקיים את הדיון בפנייתו של חבר הכנסת הרצוג מחוץ לסדר העניינים הרגיל. בסדר העניינים הרגיל היינו אמורים לקראת סוף החודש, או תחילת החודש הבא, לשוב ולקיים את דיון המעקב שלנו, שהקודם שבו התקיים לפני קצת למעלה מחודש, ב-27 לספטמבר.
בדיון הזה עלו כמה עניינים. אני אומר עוד פעם בכל הזהירות הנדרשת, לא הגענו למסקנות, לא ראינו לנכון לפני שמיצינו את הבירור להגיע למסקנות, שמענו כמעט את כל אלה שהתייצבו לדיון, מטבע הדברים הטענות היו מן הקצה ואל הקצה, הפוכות, אלה טוענים בכה ואלה טוענים בכה והבירור לא מיצה את עצמו. כבר בדיון הזה ליווה אותנו מר חיו, נציג הביקורת, מנהל חטיבה, אגף, אני כבר לא מתמצא בדברים האלה, אז אל תכעס--
היו"ר רוני בר-און
¶
עובד המשרד, מצוין, אם אתה בוחר בזה, גם אני אשתמש בזה. כך הובטח שיתקיים דיון, מה שנקרא תהליך מעקב שמשתתפים בו הצדדים המעורבים, המתלוננים והנילונים והגוף שצריך לבקר את הדברים. אבל לא ראיתי, לאור דחיפות העניין שמצאתי בבקשתו של חבר הכנסת הרצוג, לחכות לדיון הסדור שקבענו וקבענו דיון דחוף. בין לבין אני מבין שקרו עוד דברים והיתה פנייה של אגודת העיתונאים להוצאת צו מניעה והנהלת הרשות ביטלה, זמנית אני מניח, את השימועים או את הזימונים לשימוע והחליטה קודם קיום השימועים האלה לקיים היוועצות עם ועד העובדים.
סדר הדיון יהיה כדלקמן; אני אמשיך כמה מילות פתיחה לעניין הזה, אחר כך אני אפנה למבקר, אם נציג הביקורת ירצה לומר את דברו, מה טוב, חבר הכנסת הרצוג יאמר את מה שצריך כמי שהגה את רעיון הדיון הזה והציב אותו על סדר היום. אני מציע שנשמע אחר כך את הגופים, את הנהלת הרשות, את חברי המליאה, נציגי אגודת העיתונאים, ככל שיש פה פרטים, אנשים מרשות השידור או לא מרשות השידור, הם יוכלו כמובן להתבטא, וחברי הכנסת ככל שייוותר זמן בידם, ו/או רצון ו/או יכולת, יוכלו גם הם לומר את דברם.
העמדה הרשמית של אגודת העיתונאים ירושלים כפי שהובאה אליי היא שהאגודה וההסתדרות, שמייצגת את ועדי העובדים, עשו מאמץ עליון להגיע להסכמים תוך ויתורים בענייני הרפורמה כדי לממש את הרפורמה. הקיפאון שמתמשך בתהליכי המדינה... דרך אגב, התקציב שלכם שהונח ביולי אושר? שר האוצר וראש הממשלה עד עכשיו לא טרחו לאשר את התקציב, אנחנו כבר בנובמבר, עובדים עדיין על מה שנקרא תקציב 2010, 1/12, טוב, לא טוב, אני לא יודע. כל הניסיונות גם להעלות את האגרה, ו/או לבטל את האגרה, נדחים מניי וביי.
היו"ר רוני בר-און
¶
יש דרך. תיכף נשמע מה עשינו. ניסינו לעשות את זה בישיבה הקודמת, תודה על ההערה, דר' נחמן שי---
היו"ר רוני בר-און
¶
אני מבטיח לך שלכל דוקטור שיהיה פה באולם אני אקרא דוקטור, זה לא שום דבר פרסונלי, זה רק אקדמי.
כך או כך ההצעה כרגע להציל את הרפורמה שלמיטב זיכרוני נהגתה, סוכמה והיתה ממש על כן השילוח עוד בתקופת היותו של השר הרצוג השר הממונה על רשות השידור והיות עבדכם הנאמן שר האוצר שתקצב את העניין הזה. זה היה יותר קרוב מקרוב להיות, למרבית הצער זה השתבש פעם אחת בענייני ארגוני העובדים, פעם שנייה לא נראה היה שהממשלה רוצה, כרגע לפחות לי, כמסתכל מהצד, לא נראה שהממשלה רוצה בעניין הזה, ואם בא מישהו ואומר שהרפורמה ברשות השידור תמומן דרך מכירת נכסי הנדל"ן של הרשות, זה נראה לי פתרון מצוין רק שברמה הפרקטית, תאמינו לי שאני יודע כמה זמן זה לוקח, איזה ניהול מקצועי זה לוקח ובינתיים אפשר היה לסדר את זה דרך מימוני ביניים, או של הממשלה, או של בנקים באמצעות ערבויות של הממשלה, אבל נשאל גם על הדברים האלה.
בעניין הפיטורים, הניסיון לפטר 29 עיתונאים לא תואם, לפי הטענה, כמקובל, עם אגודות העיתונאים. סיבת הפיטורים, לפחות בטענות שהועלו בפניי, אינה ידועה, יש טענה על נתק מוחלט בין הנהלת הרשות לוועדים ואנחנו נמצאים בהשעיה זמנית של הליך הפיטורין, שכרוך בשימועים, ויש פה שורה של טענות עובדתיות שעניינן צעדים, הדחות, מינויים, שנראים למתלונן, אני מדגיש את זה, בשלב זה עוד קודם הבירור שלנו, ודאי קודם הבירור שלכם, נובעים משיקולים זרים בלא שום בסיס מקצועי של ממש. אתם כמובן תוכלו להתמודד עם הטענות האלה.
היו"ר רוני בר-און
¶
הוא פנה אליי. חלק מהטענות הן טענותיו של השר לשעבר, חבר הכנסת הרצוג, שפנה במכתב ועל בסיס המכתב הזה החלטנו לקיים דיון ביניים בתהליך מתמשך. אני חוזר לטובתך על דברי פתיחה שהחמצת. אנחנו מקיימים דיוני מעקב לדוח מבקר המדינה, תוך כדי דוח המעקב הזה אנחנו לא מתייחסים רק למה שאמר המבקר בדוח, אלא גם דנים בשאלות חיות שעולות וצפות מפעם לפעם כי זה עסק חי, שלא לומר חי ובועט.
הדיון, כמו שאמרתי, בחשש לפוליטיזציה ברשות השידור התקיים בוועדה ב-27 בספטמבר. הטענה לפוליטיזציה עולה שנות דור באופן תדיר, במידה של קיצוניות כזאת או אחרת, אבל מפעם לפעם נמצא שיש בטענות ממש וכאשר מדובר בגוף ממלכתי מהסוג הזה, בעל רגישות ובעל השפעה מהסוג שמדובר ברשות השידור, מן הראוי לדון בדברים בכובד ראש ובזמן אמת. הטענות בדבר הפוליטיזציה הוחרפו ושבו ונשמעו כשהיו חילופי תפקידים, הייתי אומר כמעט ברמת שיטפון לאורך ולרוחב ובזמן קצר. יכול להיות שזה בסדר, אם זה נועד לשכלל ולתקן תקלות עבר, אנחנו נהיה הראשונים לברך על זה, אם זה נועד לשרת שיקולים זרים, אנחנו נהיה הראשונים לגנות את זה ולהילחם בזה. כך או כך, דוגמה קונקרטית הביא חבר הכנסת הרצוג ושעניינה תכנית סדר היום וגם כנגזרת אולי, או כנוגעת בענייני סדר היום, החלטה שמישהו קיבל שמגישה רבת מוניטין ורבת ותק מהסוג של קרן נויבך, שאני מודה שמעולם לא ראיינה אותי, מעולם לא התראיינתי אצלה, כך שאני מה שנקרא---
היו"ר רוני בר-און
¶
כן, נקלעתי לקרב של מראיינים ומרואיינים שכל עולמם זר לי... אני אבקש תשובות. תרשמו לכם, אגודת העיתונאים. מי מייצג פה את אגודת העיתונאים? כשאתה מדבר על מינויים וצעדים שעניינם שיקולים זרים, אני מבקש שמות, תאריכים ומה שנקרא דריל דאון, לא עננים פורחים באוויר. טענות רבות בתקשורת להתערבות בתכנים, יש להוסיף, אין להוסיף, נא לשים לנו את הכל על השולחן.
רשות השידור - למה לא היתה התנהלות לפי כללי המינהל התקין, גם כאשר החלטתם לפטר מישהו או לקיים לו שימוע קודם לפיטורין, למה לא שיתפתם בעניין הזה או לא חשפתם את הדברים האלה בפני הוועדים ואגודות העיתונאים? למה היה צורך במוסד כל כך ותיק, כל כך נתון לביקורת, חלקה לא צודקת, חלקה צודקת, לגרום לכך שהתהליך הזה ייעצר רק באמצעות צו של בית הדין לעבודה או פנייה לבית הדין לעבודה. אני לא יודע אם ניתן צו, לפעמים גם פנייה עוזרת.
ומעבר לדברים האלה אנחנו נבקש לדעת מה באמת העילות לפיטורין האלה. האם צריך לפטר את פלונית בת אלמונית שלדעת חלק מחברי הכנסת ממלאת את תפקידה כהלכה, כולל כאלה שהם בעלי מומחיות וכישורי יתר בעניינים הנדונים, כמו רווחה וצדק חברתי, קרי שר הרווחה לשעבר, מה הן העילות לפיטורין של הגברת הזאת, גם אם ההתנהלות המנהלית לא נעשתה כהלכה, או כן נעשתה כהלכה.
היו"ר רוני בר-און
¶
תיכף חבר הכנסת הרצוג יגיד לך את השמות, אני חלש בשמות.
מינויים והדחות, שלפי הטענה של אגודת העיתונאים מונעים משיקולים זרים -תשובתכם.
אחר כך נטפל גם בעניין הרפורמה. יש פה מישהו מהאוצר? יש להם כנראה דיון בקבינט, אם כן להעביר כסף לפלסטינים או לא, אז כל משרד האוצר התייצב שם.
חבר הכנסת הרצוג, אני הארכתי בדברי הפתיחה, אני מניח שזה לא רמז בשבילך, אלא להיפך, זה רמז בשבילך לקצר.
יצחק הרצוג
¶
טוב, אדוני היושב ראש. קודם כל, מכובדיי, אני אומר כמה הערות פתיחה שהקונטקסט של הדיון הזה יהיה ברור ומובנה. אני שימשתי כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ועבדתי איתך, במאמץ באמת על אנושי, לנסות להגיע לרפורמה ולהבריא את רשות השידור. אני חושב כמו, אני בטוח, רבים מחבריי, שהשידור הציבורי הוא חיוני למדינת ישראל, חיוני לדמוקרטיה, חיוני לחברה, אזרחים משלמים מכיסם כדי ליהנות משידור ציבורי טוב והבעיה היא שכרגיל לכל אורך הדרך תמיד שמים רגליים להבראתו של השידור הציבורי. הנושא של הרפורמה הוא נושא קריטי וטוב שאדוני שאל מה קורה איתה, מכיוון שהיה בתקופתך כסף והיה הסדר והיתה הסכמה עם אגודת העיתונאים ועם ההנהלה, ולא מעט פעמים דיברתי גם עם היושב ראש על הדבר הזה, אבל שכאן אני מדבר על משהו אחר.
אז אני אומר הערת פתיחה שנייה, לא מכיר את מירית הושמנד, העורכת של התכנית, לא יודע איך היא נראית, הקשר שלי איתה הוא מועט שבמועטים. התכנית הזאת לא עשתה לי חיים קלים אף פעם כשר רווחה והיא היתה חלק מהעימות והדיון הציבורי על נושאים חשובים ולא הופעתי בתכנית הזאת כבר הרבה מאוד זמן. כלומר זה בכלל לא קשור לאיזה אינטרס אישי, אבל כששמעתי שבהינתן סביבת עבודה פוליטית ציבורית של הסתערות על התקשורת מטעם השלטון, כדי לסתום את פיות התקשורת---
יצחק הרצוג
¶
סלח לי, אני לא עמותה שאתה מנסה לסתום לה את הפה ואני לא ממשלת גרמניה, ותפסיק להתערב ואם רק היית שם דברים בקונטקסט ולא מטעה את הציבור אז היית רואה שבגלל הפריימריז בעבודה היתה הבלטה. אז אני מבקש.
היו"ר רוני בר-און
¶
אפשר לכבות לו את המיקרופון, בבקשה? כל פעם שאני אנסה להגיד משהו, אני מבקש עם כל הכבוד להקשיב. פעם אחרונה שאתה מתפרץ---
היו"ר רוני בר-און
¶
אז תקבל זכות דיבור, כשיקבלו חברי הכנסת. הצגתי את מתווה הדיון כשלא היית פה, זה יהיה אחרי שהגופים המקצועיים ידברו. מי שמדבר כרגע זה מי שביקש את הדיון, אתה תקבל את זכות הדיבור שלך בזמן ובמועד וזאת הפעם האחרונה שאתה מתפרץ לדברי מישהו בלא לקבל רשות.
יצחק הרצוג
¶
אנחנו מדברים על סביבת עבודה שבעקבות המחאה החברתית בקיץ אני חושש שהשלטון מנסה בכל דרך לסתום פיות למוקדי ההתססה של המחאה החברתית. אם אתה מסתכל על ההתייחסות לערוצים אחרים אתה רואה את זה, אם אתה מסתכל לתרבות ההתנהגות והדיון כלפי מי שמעלה את המחאה החברתית אתה רואה את זה, ועכשיו אנחנו מגיעים לרשות השידור, מכיוון שבתכנית הנדונה היתה התססה חברתית בלתי פוסקת. אני אומר עוד פעם, אני סבלתי מנחת זרועה, אבל אני חושב, כאדם שהדמוקרטיה היא נר לרגליו וחרות הביטוי היא נר לרגליו, שאנשי ציבור צריכים להתעמת עם התכנית, להופיע בה ולענות על תשובות, גם אם השאלות הן קשות. מה שקרה כאן, גם עם הדמות המזוהה עם התכנית, קרן נויבך, שגם אצלה, אין לי איתה שום קשר מיוחד, לא רק שבעצם הודיעו לה שהיא לא עוברת מסך אחרי כמעט 20 שנה של הופעה בתקשורת וברשות השידור, אלא מפטרים את המפיקה שהיא זאת שיוזמת את הנושאים, בשיחת טלפון סתמית, אומרים לה, 'סליחה, את מוזמנת לשימוע', כאשר לכולי עלמא התכנית הזאת עם רייטינג גבוה ומניבה הכנסות לרשות השידור בצורה מאוד יפה בגלל הרייטינג הגבוה. ואז זה בא בקונטקסט של פיטורים של 29 עובדי רשות השידור, שמקבלים הודעה לפתע פתאום בניגוד לכללים, שחלקם כתבים צעירים ומוכשרים שזה הקאדר העתידי של עובדי רשות השידור, שאתה רוצה לפתח דור צעיר של עובדי רשות השידור. במצב הזה נוצרה אווירת נכאים ברשות השידור ואני חושב, בכל הכבוד הראוי, ואני באמת לא חושב שצריך להתערב בעבודה של ההנהלה כאשר היא נעשית בצורה ראויה, מה שנקרא על פי הכללים ועל פי הנהלים, אבל לא כאשר זה בא בהקשר של ניסיון לסתום פיות בתקשורת הישראלית לכל מי שרק בא ושם נושאים קשים על השולחן מול פניו של השלטון. תודה רבה.
היו"ר רוני בר-און
¶
תודה רבה לחבר הכנסת בוז'י הרצוג.
נציג אגודת העיתונאים, חבר הכנסת דני זקן, בבקשה. אם אתה נעלב, אני אמחק את זה מהפרוטוקול.
היו"ר רוני בר-און
¶
בבקשה, אתה זוכר את השאלות שלי, נכון? אני רוצה לעשות סוג של דריל דאון בטענות שלכם על שיקולים זרים ומינויים מופרכים. לְמה הוא זה שאתם מתכוונים ומה סוג הטענות ברמה הספציפית להתערבות בתכנים? בבקשה.
דני זקן
¶
אני אתחיל מסוגיית הפיטורים ברשותך, היא הסוגיה שכואבת הכי הרבה לי, לנו, כנציגי עובדים. לפני חצי שנה, קצת יותר, כשהיה סיפור דומה עם הרבה פחות עובדים, קיבלתי כמקובל וכמו שצריך טלפונים ושיחות עם המנהל הכללי של הרשות בעבר שקלאר, והיושב ראש שהיה אז והוא גם היום, אמיר גילת, דיברנו על העניינים, בחלק הגענו להסכמות, בחלק פחות, בסופו של דבר נסגר העניין פחות או יותר לשביעות רצונם של כל הצדדים, כולל של הכתבים שפרשו או אלה שנשארו. כך צריך להיות וכך היה. לפני שבוע וחצי, קצת יותר, קיבלתי טלפון מחברי ועד העובדים בטלוויזיה, יש כוונה לפטר עובדים, לא ברור כמה. לקח כמה ימים עד שהצלחנו לברר שמדובר ביותר מ-20 עובדים, למעשה לקח שבוע וחצי עד שברשות הסכימו לספר לנו שמדובר ב-22 עובדים עיתונאים צעירים בטלוויזיה ועוד 7 ברדיו. ברדיו זה הגיע קצת יותר מאוחר וזה הגיע אליי בצורת טלפונים של קודם כל כתבת מאוד מוערכת שבילתה ימים כלילות ובעיקר לילות בסיקור מערכת הבריאות. שיחה ארוכה עם הרבה דמעות באמצע, שאומרת, 'בשביל מה אני עושה את כל זה? בשביל לקבל את הסטירה הזאת'. גם הטייקונים חסרי הרגישות ביותר לא נוהגים בצורה הזו כפי שנוהגים כלפי אותם עובדים, ובאמת עובדים, מי שיודע ברשות השידור, הצעירים הם אלה שעובדים הכי קשה. בעצם כמעט בכל מקום, אלה שנכנסים.
התואנה הזו שמדובר באנשים שלא הגיעו לשלוש השנים ורוצים למנוע את הגעתם לקביעות היא בדיוק הטענה הכי מרגיזה, זה בא גם על רקע הסיפור של עובדי הקבלן, המאבק של ההסתדרות, שפה אנחנו מזדהים איתו לגמרי, לא ניתן שעיתונאים יהיו עובדי קבלן, שרק בגלל שהם עומדים להגיע לקביעות רוצים לפטר אותם כדי לבוא אחר כך ולהביא אנשים חדשים. וזה לא מופרך, כי למשל חלק מאלה שהתכוונו לפטר הם תחקירנים של תכניות טלוויזיה וכבר התחילו לחפש אחרי תחקירנים חדשים. לא בגלל שהם לא טובים, אלא אך ורק בגלל שזה לקראת קביעות.
אז קודם כל הדרך. זו לא הדרך הנכונה, לא נוהלית ובוודאי לא אנושית. ולכן הרשות הלכה אחורה. אחרי שהם קיבלו את הייעוץ המשפטי המאוחר שזו לא הדרך הנכונה הם הלכו אחורה ואני מאוד מקווה שהם יבטלו את זה לגמרי, למרות שלפי מה שאני מבין יש בהחלט כוונה להמשיך.
לגבי הסיפור של הדחות, מינויים וכדומה. זה החל בקיץ פחות או יותר, אצלנו בקול ישראל, אצלי בבית. לאחר המינוי של מנהל קול ישראל מיקי מירו, שהמינוי עצמו, או יותר נכון המכרז עצמו עומד ונתון בדיון בבית משפט, אבל בלי קשר לכך מנהל קול ישראל הגיע לישיבת מערכת והבטיח שם שלא יהיו הדחות ולא יהיו עריפות ראשים והכל יהיה ברמה המקצועית. לאחר יומיים שלושה התחילו הסיפורים, זה החל בניסיון שפורסם לנסות ולמנוע את הפתיחים האישיים של המגישים, שזו סוגיה בפני עצמה, סוגיה קיימת שצריך לדון בה, ואכן מליאת רשות השידור העלתה את הנושא לדיון ואני הצעתי וההצעה הזאת מתקיימת, לדעתי, כעת, עושים על זה דיון, לשנות את מסמך נקדי, כדי לראות אם כן אפשר לתת למגישים לתת פינה אישית כזו, סגנון של פינה אישית לפני. מדובר, להזכיר, במגישים הבכירים ביותר ברשות השידור ובארץ בכלל, ירון דקל, אריה גולן ואחרים. ההנחיה הזו התמסמסה, בין היתר אני מקווה בגלל הלחץ או ההד הציבורי שזה עורר. אחר כך עורכים וכתבים, שוב, מוערכים, שאין ספק ומחלוקת על היכולות או על המקצועיות שלהם, שפשוט הודחו מתפקידים שונים, בין אם זה תפקידי הגשה, בין אם זה תפקידי עריכה, בלי מתן סיבות של ממש. לא ברמה האישית, בשיחות שהם דיברו עם המנהלים, לא אלינו כשפנינו.
דני זקן
¶
המנהל הכללי של הרשות זה מכתבים, בינתיים מכתבים. המכתב היחידי שנענה היה מכתב הברכה שלי לכניסתו לתפקיד, עד כה לא נעניתי לשום מכתב אחר.
היו"ר רוני בר-און
¶
סליחה רגע. ברדיו אתה מבין, בחקירות אני מבין. נתחיל מזה. מה זה מכחישים? לא מאשרים? הוא לא ביקש? לאט לאט, שאלה שאלה, מירו, הוא ביקש?
היו"ר רוני בר-און
¶
אני שואל על דני זקן, עזוב אותי ועדים. גדול עליי. אם הייתי מבין בוועדים, אולי אני הייתי---
היו"ר רוני בר-און
¶
אה, אוקי. בסדר, הבנתי, הבנתי. לפחות אתה יודע שיש כבוד, אבל הוא במקומו מונח.
אוקי, אני מבקש לראות את הפניות שלך למנהל הרדיו שאמר שלא פנית אליו אף פעם. אם אתה מצויד במסמכים מהסוג הזה, אני מאוד אשמח לראות אותם.
דני זקן
¶
לצורך העניין, אז באמת לא הצלחתי אני להגיע להידברות. דיברתי עם היושב ראש, שאיתו אני שומר על קשר, וראוי לציין את העניין הזה, גם שיחות ברמה עניינית, גם ברמה האישית הטובה, משתדלים להיפגש ככל שניתן ואני גם מעביר את המסרים דרכו כל הזמן, על הכוונה והרצון להיפגש. אני חושב שההנהלה הקודמת והמנהלים וגם המנהלים המקצועיים, שחלקם יושבים פה, יכולים להעיד שאיתנו, שאיתי באגודת העיתונאים בוודאי, מאז שאני שם, אפשר כל הזמן לדבר על כל נושא שבעולם, והראיה היא שהצלחנו להביא את הסכמי הרפורמה. ציין חבר הכנסת הרצוג את הקשיים שהיו בעבר עם ועדים ונציגות עובדים, אנחנו הצלחנו לחתום על זה, מה שאף אחד לא האמין שנעשה והבאנו את הוועדים האחרים. לכן אפשר לדבר איתנו, זה לא מפחיד. יוני, כבודי זה לא העניין פה---
היו"ר רוני בר-און
¶
לא, אל תעשה את זה אישית, דבר אליי. תעשה לי טובה. כשאתם מדברים ביניכם, תהיה פה מהומה. דברו דרכי.
דני זקן
¶
לגבי השאלות הספציפיות של ההדחות, אמרתי, התחילו הדחות של עורכים ומגישים בעיקר, שינויים בהקשר הזה של עורכים ומגישים.
דני זקן
¶
כן, אני יכול. גיל ליטמן, עורך יומני בוקר. אדם שנמצא פה, אני לא יודע אם הוא מת שאני אומר את זה, אבל אני אומר את זה בכל זאת, רם בנימיני, שהוא כתב הכנסת, הגיש עד לא מזמן יומני צהריים, יומני ערב, מאוד מוערך. זאת אומרת אין חולקין על זה.
אני הצעתי שתהיה ועדה מקצועית שתבוא בעניין הזה, זה בסדר, גם מנהל חדש, אוקי, אוהב את האנשים שלו, זה בסדר, זה לגיטימי, אבל תעשו את זה עם איזה שהוא מינימום של נימוק מקצועי, עם איזה שהוא בסיס.
בטלוויזיה בערוץ הראשון הדוגמאות שאני יכול לתת עוסקות... את הדוגמה של קרן נויבך אתם מכירים, אני לא יודע מה הרקע לזה, אני לא יודע להגדיר את זה הדחה, העובדות מוכרות ונמצאות על פני השטח. הדבר היחיד שאני חייב להעיר פה; להגיד על קרן נויבך אחרי 17 שנים בטלוויזיה שהיא לא עוברת מסך באמירה רשמית של רשות השידור, זה קצת לא... לא יודע.
ערוץ 1, מנהל החדשות בטלוויזיה יורם כהן פרש מתפקידו, הוא עשה את זה בהסכמה והכל היה בסדר, ואז מונה משה נסטלבאום, איש ותיק בערוץ הראשון, לתפקיד מנהל הטלוויזיה הזמני. ראשית אני אגיד שהוועד המנהל של רשות השידור החליט לא לעשות מינויים בפועל, לא לעשות מינויים זמנים, לעשות הכל במכרזים, אז בסדר, אוקי, חייבים לתקופה קצרה, בסדר, אני מאוד מקווה שיהיה מכרז מהר, אבל מנהלים כאלה, במעמד כזה, אסור, משפטית, תקנונית, לעשות שינויים כמו שהוא עושה.
היו"ר רוני בר-און
¶
זה אני יודע, אני שואל כמה זמן הם מכהנים בפועל והאם עובר למינוי בפועל גם החלו בהליכי המכרז?
דני זקן
¶
למיטב ידיעתי, בתפקידים האלה שיש בהם מנהלים בפועל, עדיין לא. לפחות אני לא קיבלתי מכרזים בהקשרים האלה. יש תפקיד אחד של מנהל הטלוויזיה, שמחכים לו שימונה, הוא נדחה כבר כמה פעמים והסיכום שלי עם היושב ראש, מלפני כמה חודשים, היה שקודם כל ממנים את התפקידים שאין בהם אנשים, כאלה שפרשו למשל לפנסיה, כמו מנהל מחלקת צלמים. קודם כל זה, כי זה הדחוף, וככה ניסינו לעשות עם קול המוסיקה למשל, אחר כך את היתר. זה גם כיכב בדוח מבקר המדינה, על ההנהלה הקודמת.
היו"ר רוני בר-און
¶
קיבלנו מספיק בשדה הזה. השאלה הנוספת שביקשתי ממך לקרקע את הטענה שלך בקשר להתערבות בתכנים. בעניין הזה אני רוצה שמות, עובדות, מקומות.
דני זקן
¶
אם תשים לב, פה בהקשר הזה ההתייחסות שלי שם היא בקשר לדברים שהועברו אליי, לא דברים שאני בדקתי בעצמי, אבל אני יכול לתת דוגמה אחת או שתיים או שלוש---
דני זקן
¶
יפה, אז אני יכול באמת לתת התייחסות לדברים מסוימים של התערבות שהיא התערבות מנהלים. אני לא יודע מאיפה היא הגיעה, התערבות מנהלים שהיא אגב לגיטימית במידה רבה, זה עורך ראשי, העורכים שקיימים, אבל היא היתה בעייתית, וזה מקרה אחד שלא הייתי צריך לבדוק, כי אני הייתי מעורב בזה. זה הנושא של שידור אחת מהפגנות המחאה באחד ממוצאי השבת שהם היו בקיץ, כאשר נקבע שיש שידור ונשלחו ניידות שידור והכל, וברגע האחרון היה ניסיון להפוך את זה אך ורק לשידור מבזקים או משהו בדומה לזה. לא יודע מה היתה הסיבה, אולי היא היתה מקצועית---
דני זקן
¶
יש, שוב, תלונות שקיבלתי, שלא בדקתי אותן, של הכנסת מרואיינים לתכניות בערוץ הראשון. שוב, טענה שהגיעה אליי, לא הגעתי אליה לבדיקה. עובדים מכובדים, נאמר את זה כך, בערוץ הראשון, שזו הטענה שלהם והאמירה שלהם. אני אגיד, שוב, להנהלה---
היו"ר רוני בר-און
¶
אני לא יודע איך מראיינים בערוץ הראשון בלי להכניס את המרואיינים. אני עוד לא מכיר את השיטה.
דני זקן
¶
אני לא אכנס פה לדוגמה, אני מצטער. בשידור האחרון שנתנו לי לשדר בקול ישראל דווקא העליתי את אופיר.
היו"ר רוני בר-און
¶
לא בודקים פה טעויות עריכה, אנחנו בודקים שיקולים פוליטיים. כישלונות בעריכה זה במקום אחר.
דני זקן
¶
אני אגיד, ברשותך, משפט אחד אחרון. יש פה איזה שהוא חשש, אני לא יודע ממה בדיוק, של ההנהלה מקטע של, הם הגדירו את זה מחנאות, הם מגדירים את זה בצורות אחרות. הקטע של ההידברות ולשבת איתנו, זה הדבר הכי חשוב. חבר'ה, דברו איתנו. אנחנו לא נושכים, אני בטח לא, אפשר לבוא ולעשות את זה ולהגיע אל הדברים בצורה משותפת. אנחנו אותה רשות, אנחנו צריכים לתקן, אנחנו צריכים להבריא אותה, זה הכי חשוב.
היו"ר רוני בר-און
¶
דני, עזוב את החששות שלהם, הטענה בעניין ההידברות איתך היא מאוד מאוד פשוטה. מיקי מירו אומר שלא ביקשת ויוני אומר שכשיגיע זמנך, הוא ידבר איתך. זו טענה מאוד סדורה ומאוד ניתנת לבדיקה קלה וזה תפקידה של הוועדה וזה תפקידו של מערך הביקורת. הדברים האלה ייבדקו.
אדוני היושב ראש, שמעת באופן כללי את מתווה הדיון. תתייחס לטענות, ככל שאתה רוצה אתה מוזמן ואפילו מתבקש לתת למנהל הכללי לומר, מעבר למה שנוגע לדברים שהוא נשאל באופן אישי ומנהל הרדיו, אז כמובן אני האחרון שאמנע מהם את זכות התשובה לטענות שנטענו כלפיהם.
היו"ר רוני בר-און
¶
כן, סליחה. אני לא זיהיתי אתכם, ועדי העובדים. אני מתנצל, אני ראיתי שהצבעת נואשות, חשבתי שדני יושב פה. אתה גם שייך לוועד העובדים?
גדי בן יצחק
¶
תודה רבה. קודם כל אני באמת מודה לוועדה וליושב ראשה, זו הזדמנות להעלות דברים באמת רציניים על העיתונות הציבורית, על השידור הציבורי בארץ. אני גם מרשה לעצמי לקלקל סיפור יפה עם עובדות. עיתונאי בדרך כלל לא עושה את זה, אבל אין לי בררה. יש כאן הרבה מאוד סיפורים יפים שחלקם עם הכאב של חבריי לעבודה על צעדים שנעשו על ידי ההנהלה ובינתיים נעצרו וטוב שנעצרו, אך התמונה הגדולה שנכללה בדברי היושב ראש בהתחלה היא הרבה יותר מעניינת. לטעמי ולטעם העובדים שאני מנהיג אותם בעניין המקצועי, ההתערבות הפוליטית הבלתי נסבלת של השלטונות בשידור הציבורי ובהקטנת האיתנות הפיננסית או היעדר האיתנות הפיננסית שיש לנו כמוסד. אני לא רוצה להרחיב על כך, כי אני חושב שאין צורך, כל מי שנמצא כאן מבין את העניין וכאן הבעיה האמיתית. לדבר על יתר הדברים, לא שהם לא כואבים, זה לפספס את המטרה האמיתית. אם אנחנו, וחתמנו על איזה דבר שנקרא רפורמה ויכול להיות ששם היו דברים נוראים כמו שבע שנים לקביעות, אנחנו מדברים כאן על אנשים שאמורים לסיים, או ההנהלה רוצה אולי לסיים את העסקתם לפני שלוש שנים. זה מה שאנחנו חתומים היום. ברפורמה אנחנו דיברנו על חמש שנים, על שבע שנים, זה לא יתואר, אז חתמנו, איפה הכסף? שההנהלה תבוא ותגיד לי שהסיבה לשינויים האלה היא בין היתר כלכלית, אז אני אומר, חתמנו על הסכם. אני לא מת עליו, ממש לא, נא לקיים אותו. מי שרוצה לשנות אותו, אין לו כסף, שיגיד כך. אי אפשר להתנהג כרגיל ולהוציא אנשים, להכניס אנשים, לעשות תכניות, לא לעשות תכניות, והעובדים לא קיימים, הם אוויר. העובדים ברשות השידור בינתיים, על פי החוק הקיים, הם כעובדי מדינה על התנאים שלהם ועובדי ציבור ודאי וודאי, על דעת כולם, כולל הממשלה. לכן אני רוצה להבין למה לא קיבלנו פיצוי על השחיקה בשכר שלנו, בלתי תלוי בהכנסות רשות השידור, כי עוד אין רפורמה, ורשות השידור, לצערי, היא לא עצמאית ממש, כי אין לה כסף. דיברנו כאן על פתרון לכסף. כל יתר הדברים שנאמרו כאן, חלקם נכונים, חלקם לא נכונים, הם באמת מעניינים, הם סיפור מאוד עסיסי, הייתי מת על השידור הזה, אבל זה מפספס את המטרה. מי שפוגע בעצמאות רשות השידור, בפגיעה אנושה בהכנסותיה, ירדנו לחצי מההכנסות שלנו מלפני שבע שנים, יש לזה לטעמי התערבות פוליטית. כל היתר זה בגדר משחק אלים, אך בגדר המותר. זה לא פאוול.
היו"ר רוני בר-און
¶
תודה רבה. הטענה שלך מאוד ברורה, אני הצגתי אותה בדברים הפתיחה שלי גם בישיבה הקודמת, גם בישיבה היום, יחד עם זה אני מציע, הטענה שלך היא מאוד חזקה, היא באה מדיסציפלינה אחרת, אבל לא להתחיל שהסיפור של דני הוא סיפור עסיסי ולא להרשות---
גדי בן יצחק
¶
עכשיו אני אגיד. טענה עובדתית זה השידור על המחאה החברתית. הוא שידר שלוש שעות, אני הייתי רכז שידורים באותן השעות, הייתי חלק מתכנון אותו שידור, שלא שונה כהוא זה. דובר על ניידות שידור, לצערי יצאה ניידת אחת כי כל היתר לא מתפקדות.
אמיר גילת
¶
כן, אדוני היושב ראש, אני מתחבר קודם כל למציאות שהזכרתם, אכן מצבה הכלכלי של רשות השידור היום אינו טוב בלשון המעטה וכתוצאה מכך נדרשים גם שינויים ארגוניים וצעדי התייעלות. כבר בחודש מאי, כשהבנתי שהרפורמה לא ממש בהישג יד, החלטתי שאני מפיק את הלקח של קודמיי ולא מחכה לרפורמה. בפרפראזה על המשפט הידוע, נלחמים ברפורמה כאילו אין שגרה ונלחמים בשגרה כאילו אין רפורמה, כי מה לעשות, הרשות צריכה להמשיך ולשדר גם כשאין רפורמה. כשתבוא רפורמה ויבוא איזה שהוא תהליך שינוי, כי אין בררה אחרת, אנחנו נדע איך לקבל אותה בברכה, אבל כרגע אנחנו חייבים להמשיך להתנהל כרגיל, השידור חייב להימשך וכך הוא נמשך. לאור זאת ההנהלה הנוכחית מקיימת שיקול דעת מקצועי בכל הנוגע למספר תחומים ובהם גם כוח אדם, ותיכף המנהל הכללי יתייחס לזה. אני רק רוצה להביע פליאה, דווקא מתוך כבוד לבית הזה ומתוך כבוד לוועדה הזאת, שהוועדה עוסקת בצעדים כאלה, מכיוון שמדובר בצעדים ארגוניים, בצעדים ניהוליים. אני לא חושב שהוועדה צריכה להחליף, ואני אומר את זה עם כל הכבוד, היא לא צריכה להחליף, לא את מנהל רשות השידור בכובעו כמנהל, ולא את המנהל הכללי של רשות השידור בכובעו כעורך ראשי. יש לכך את השיקולים המקצועיים, ואני מדגיש את זה שוב ושוב, כי גם הוועד המנהל לא עושה את זה, ואנחנו משאירים למנהל הכללי, שמונה על ידי הממשלה, וגם עליו אגב אמרו שהוא מינוי פוליטי, רק בשעה הזאת לפני שבוע ימים שמענו בבג"צ את בא כוח אגודת העיתונאים בתל אביב מודה שהמינוי של המנהל הכללי של רשות השידור אינו פוליטי.
היו"ר רוני בר-און
¶
כן, מר גילת, אנחנו ניקח לתשומת לבנו המלאה את הערותיך בקשר למה אתה חושב במה הוועדה צריכה לטפל ובמה לא, בדיון הפנימי שלנו נשב שבעה נקיים ונשקול את כל ההערות שלך. אני מבטיח לך שנודיע לך את התשובה שלנו. אני מבקש לדעת ממך את הדברים האלה---
היו"ר רוני בר-און
¶
בבקשה, אם זה רשום אצלך, ממש עשית לי אושר, כי המחשבה שאני צריך לקרוא את זה עוד פעם, פשוט...
אמיר גילת
¶
לגבי פיטורי עובדים, המנהל הכללי תיכף יתייחס, בעובדה אף אחד לא פוטר, אני מניח שגם הוועדה לא מתייחסת כרגע לפיטורים הצפויים באגף הגבייה.
אמיר גילת
¶
בסדר, אז נא לקחת גם את זה בחשבון, ולכן אני אומר, לא כל מהלך צריך לראות אותו בעיניים פוליטיות, ולא כל דבר הוא פוליטי ומי שהופך אותו לפוליטי הוא הפוליטי---
היו"ר רוני בר-און
¶
ובכל אופן, כשיש דוח ביקורת מהסוג שהיה, וכשיש ועדת מעקב בסוף ספטמבר מהסוג שהיתה הישיבה, ואתם משום מקום פתאום מחליטים לפטר 29 איש, אם אני טועה במספר אני מתנצל מראש, ולא מקיימים שימוע ועושים את זה בדרך שניסיתם לעשות את זה ורק אחרי פנייה של ועד אגודת העיתונאים לבית הדין אתם מואילים להתנהל בהתאם לכללי המינהל התקין, אני מצפה לשמוע ממך אם אתה, כהנהלת על, ידעת על זה, אם אישרת את זה, אם אתה חושב שזה תקין, אתה חושב שזה לא תקין, מה הוא זה שאתה עושה כדי שהתופעה הזאת לא תחזור. בסוף היום האקזקוטיבה שעובדת מתחתך צריכה לקבל ממך הנחיות בעניין הזה.
אמיר גילת
¶
אדוני, המנהל הכללי יענה לך על השאלה הזאת. אני רק רוצה לציין שזה אפילו לא הגיע לפתחו של הוועד המנהל, כי אנחנו בשלב כל כך מקדמי, כפי שתשמע מיד מהמנהל הכללי, שאפילו הוועד המנהל של רשות השידור עוד לא דן בזה.
היו"ר רוני בר-און
¶
אם תואיל, או יכול להיות שגם את זה תעביר למנהל הכללי, זה בסדר גמור, העניין הזה של התחמקות ממכרזים באמצעות מינויים בפועל. כולנו גדלנו באותה ביצה, אנחנו מכירים, תענה בבקשה.
אמיר גילת
¶
התשובה היא כזאת; קודם כל הוועד המנהל, כפי שדיווחתי פה בישיבה הקודמת, החליט שהוא לא נותן יד לתופעה הפסולה של המינויים בפועל. נקודה.
היו"ר רוני בר-און
¶
אבל זה קורה. ועד מנהל זה לא עניין של לתת יד, זה עניין של למנוע, בשביל זה הוא ועד מנהל.
אמיר גילת
¶
תן לי להשלים. הוועד המנהל מונע ולא מאשר וכל סמנטיקה אחרת, לא מוכן לקבל את התופעה של המינויים בפועל, כפי שהוצג בדוח מבקר המדינה, ואכן כבר 15 מכרזים הוצאו, המכרז למנהל מחלקת התכניות שהוזכר פה יצא אתמול, יש היררכיה ברורה, השאיפה שלנו היתה, ודיווחתי על זה גם---
אמיר גילת
¶
אני מפנה את תשומת לבך שוב ש-15 מכרזים יצאו, אתמול יצאו עוד 10, ההיררכיה ברורה, מתחילים מלמעלה למטה, וכמו שאמרתי גם בישיבה הקודמת, זה גם מופיע בדוח, הפקנו את הלקח שכתוב בדוח, וגם אמרתי את זה בפעם שעברה, אנחנו לא נמתין לעד. כלומר אם נראה שאנחנו נתקעים עם מינוי של בעל תפקיד בכיר יותר, אנחנו לא נחכה לנצח לאיושו, אנחנו נמשיך לאייש את השדרה שמתחתיו.
היו"ר רוני בר-און
¶
מאה אחוז. במופעי התקשורת שמת את הדוח, קיבלת את השבחים, נבדוק אותו בישיבת המעקב הבאה.
היו"ר רוני בר-און
¶
למה לנו לחטוא? אני לא ראיתי, אני לא אלך לטענה הזאת, אני רוצה לראות. אני רוצה לשאול אותך עכשיו, זה כן מסור לתפקידך כיושב ראש רשות השידור, מהכיוון של הממשלה, מכיוון שר האוצר, שעל שולחנו הנחת את תקציב הרשות ביולי, קרי לפני ארבעה חודשים, לא שמעת מאומה? לא הוצע לכם, לבד מההצעה הערטילאית הזאת שתמכרו נכסי נדל"ן ומזה תתפרנסו ומזה תפעילו את הרשות, אתה לא יודע על שום דבר אחר שקורה?
היו"ר רוני בר-און
¶
מכל מקום, אין שום דבר שאתה יכול להעיד עליו של התקדמות ממה שדיווחת לנו לפני חודש וחצי.
היו"ר רוני בר-און
¶
תודה רבה.
אדוני המנהל הכללי, בבקשה. שמעת את הטענות מכאן ומכאן ושמעת מה ביקש ממך היושב ראש להשיב, אנא בטובך. אתה יכול להגיד לנו רק, בערך, בהכירך את לוח הזמנים שלך, מתי יגיע זמנו של---
יוני בן מנחם
¶
עכשיו שהעלית את זה, אני נזכרתי שבתום הישיבה הקודמת ניגש אליי בסיומה מר זקן, אבל, אני אגיד את זה בלשון עדינה, מה שעניין אותו זה לא היה דווקא הבעיות של העובדים אלא בעיה אישית שלו, שהוא לא הופך להיות רכז חדשות בחדר החדשות ואני הסברתי לו את עמדתי בעניין. אז כן שוחחתי איתו.
איתן כבל
¶
אבל זה לא מקובל להוציא דברים ושיחות אישיות. מה זה משנה, גם אם אמר. אדוני, זה ממש... זה פשוט... אני אומר לך, זה פשוט---
היו"ר רוני בר-און
¶
איתן, תן לי רגע. אז על ענייניו האישיים הוא כן דיבר איתך, מתי תמצא זמן לדבר איתו על עניינים של העובדים שבענייניהם הוא מטפל?
היו"ר רוני בר-און
¶
יש פה חדר התייעצות, איתן, יוני, תחליטו. יש שתי אפשרויות, או שאתם הולכים לעשות שם את הפגישה שלכם, או אנחנו ואתם תישארו פה.
יוני בן מנחם
¶
אני מנסה להתמקד. אני מבקש מאדוני, אם אפשר, לשאול אותי את השאלות אבל תנו לי להגיד את דבריי, אין לי בעיה להשיב לכם. במיוחד על דברים שהם לא נכונים.
אנחנו התחלנו בתהליך בדיקה של כוח האדם בדירוג העיתונאי, בעיתונות הפקה, יש לנו הסכם קיבוצי מ-1974. כל עובד בדירוג הזה נמצא במשך שלוש שנים בתקופת ניסיון בטרם הוא נקלט כעובד קבוע. אנחנו עורכים בדיקות של נושא כוח האדם, לרבות העיתונאים, במסגרת הזאת אנחנו בודקים האם העובדים החדשים שהתקבלו בתקופה האחרונה ראויים להיקלט כעובדים קבועים. לא קבענו שום מכסה של צמצומים, אותו מספר שהוזכר כאן, של 29, מדובר בפררוגטיבה של המעביד ואנחנו בודקים כרגע את כל אלה שעובדים בחוזים ואין שום החלטה על פיטורין.
היו"ר רוני בר-און
¶
אני מנסה להבין מה היה פה, אם עורכת של תכנית כל כך חשובה בקול ישראל מבינה שהולכים לפטר אותה ולא היו דברים מעולם, או שלא דיברו איתה, או שהיא הבינה לא נכון, אז באמת יש לנו בעיה עם רשות השידור, איזה אנשים הוא מעסיק.
היו"ר רוני בר-און
¶
אני מקשיב. תענה לי מה קרה עם עירית הושמנד, לא מה קרה ב-74'. מה קרה עם עירית הושמנד.
היו"ר רוני בר-און
¶
אתה תענה לי עכשיו. אני מנהל פה את הדיון ואתה לא תיכנס לדבריי ולא תקרא לי מתוך חומרים שכתבת במשרד. אתה תענה לשאלות שאני שואל אותך, מה קרה עם מירית הושמנד, בבקשה.
יוני בן מנחם
¶
הרשימה הזאת, אותה רשימה שציינתם, היא לא היתה רשימה שמית, אלא מנהל כוח האדם הוציא פלט מחשב של כל אותם עובדים שנופלים בקטגוריה הזאת. כל אותם עובדים קיבלו את ההודעה הזאת, ביניהם היתה גם הגברת מירית הושמנד, היא לא קיבלה הודעה שהיא מפוטרת, אלא מוזמנת לשימוע.
היו"ר רוני בר-און
¶
שימוע למה? שימוע לקראת קידום? למה מזמינים אדם לשימוע? אחרי הסינון הזה. אני רוצה לנסות להבין.
יוני בן מנחם
¶
אנחנו רצינו להגיד להם שכיוון שהם טרם הפיכתם לעובדים קבועים, אנחנו בודקים את האפשרות להמשיך את ההעסקה שלהם או לא להמשיך את ההעסקה שלהם. הפלט הזה של המחשב הוא מקרי, אנחנו לא כיוונו לגב' מירית הושמנד או מישהו אחר, אלא ביקשתי ממנהל כוח האדם של רשות השידור, מר צימרמן, שיושב פה לצדי, הזמנו אותו כדי שיסביר לכם שהדבר הזה נעשה לאורך כל השנים ברשות השידור, זה לא דבר חדש של ההנהלה הנוכחית, כל מנהל כללי עשה את הדבר הזה, זו בדיקה שאנחנו חייבים לעשות אותה בטרם מסתיימות שלוש השנים ואין לראות בהזמנות האלה לשימוע החלטה לגבי פיטורין של אדם כזה או אחר.
היו"ר רוני בר-און
¶
עד איפה נמשכת השורה של רשות השידור? שאני אדע איפה אני אתחיל לקבל תשובות בסוף. טוב, אז מנהל הרדיו, תשיב לי מה קרה עם גיל ליטמן.
היו"ר רוני בר-און
¶
אני רוצה להבין, אתה מגן עכשיו על העובד כשאתה לא רוצה להגיד מה קרה איתו פה? הוועד שלו אמר שאתם מתנכלים לו, שאתם מזיזים אותו מ---
היו"ר רוני בר-און
¶
אגודת העיתונאים. אני מניח שגם היא יושבת כדי לטפל באינטרסים של ה... אבל אם אתה אומר, כמנהל שלו, שאתה חושב שזה פוגע בפרטיות שלו, אני לא רוצה לעבור פה עברה של פגיעה בפרטיות שלו. אתה יכול להגיד לנו מה קרה עם רם בנימיני? גם פגיעה בפרטיות?
מיכאל מירו
¶
בפירוש כן. אני קיימתי עם כולם שיחות על הדברים האלה, לא שיחה אחת, אלא שתי שיחות ארוכות מאוד, ממושכות, באווירה נעימה, באווירה טובה, לא תמיד התוצאות מוצאות חן והדיאלוג נמשך, זה לא הפסיק. אנחנו לא עושים שיחות חד פעמיות.
היו"ר רוני בר-און
¶
אני חוזר אליך, מר בן מנחם. מכתבי השימוע שלכם מ-2 לנובמבר, יש לי קצת הרגשה של אי נעימות. אתה אמרת שאתה לא נמצא פה בחקירה נגדית---
היו"ר רוני בר-און
¶
אה, עוד יותר טוב, שם בדרך כלל גם נוטים להזהיר את אלה ששואלים אותם על חובת מסירת האמת. אני חושב שיש איזה שהיא חובה על מסירת אמת, גם כאשר מדברים בוועדה. כמה שנים עובדת מירית הושמנד ברשות השידור? אני אומר לך, לסירוגין 20 שנה. אתה מספר לנו על כאלה עובדים צעירים שלא ברור אם כן או לא.
היו"ר רוני בר-און
¶
הסיבוב האחרון שלה לפי מה שאני ביקשתי וקיבלתי הוא מ-2008, גם שלוש שנים, אבל זה לא איזה מישהו חדש שבפלט מקרי של המחשב בין החדשים אנחנו צריכים לברר לאן פניהם. אני אומר לך שמכתבי השימוע זה לא היה כזה שימוע סתם, בוא נשב נדבר איתו, מה נשמע, מה קורה, קפה, תה, איך החיים, זה היה שימוע שבה כותב מנהל קול ישראל, 'לפיכך נשקלת האפשרות לסיים', ל-ס-י-י-ם, 'לסיים את חוזה העבודה בינך לבין הרשות'. זה היה שימוע לקראת פיטורין. כל השימועים האלה היו שימועים לקראת פיטורים ולא, כפי שניסית להציג, איזה סוג של שימוע שאנחנו לא יודעים מאין הוא בא ולאן הוא הולך.
היו"ר רוני בר-און
¶
מקובל עלינו מקדמת דנא, רק השליטה בקשר לדברים אחרים די לא ברורה לי בשלב זה. אבל אנחנו נברר.
יוני בן מנחם
¶
אני אשמח להבהיר לך, אדוני היושב ראש, אם אתה מעביר את זה למישור האישי, אני אשמח להבהיר לך את הכל.
היו"ר רוני בר-און
¶
חתום עליו זה שאתה מעביר אליו את כל התשובות, לתת את כל התשובות, מיכאל מירו, כשאתה מכותב. אני אקריא את המכתב---
היו"ר רוני בר-און
¶
'לא לא' תגיד במקום אחר. סליחה, אני אקרא את המכתב עכשיו ואז תגיד לי בדיוק אם זה שימוע לקראת פיטורין או לקראת דברים אחרים: 'אל פלוני באמצעות אלמוני. הנידון: הזמנה לשימוע. רשות השידור נדרשת להתייעל בשל מצבה הכלכלי. במסגרת זו בוחנת הרשות לצמצם את היקף העסקת כוח האדם, לפיכך נשקלת האפשרות לסיים את חוזה העבודה בינך לבין הרשות. בטרם תתקבל החלטה סופית בנושא, הנך מוזמן לשימוע בתאריך...', חל במקרה להיות היום, 'בלשכת מנהל קול ישראל במטרה לאפשר לך להביע את עמדתך לגבי האפשרות בדבר סיום העבודה שלך. לתשומת לבך, הנך יכול להיות מיוצג על ידי כל בא כוח לפי בחירתך, לרבות עורך דין'.
אם זה לא הודעה על שימוע לקראת פיטורין, ילמדוני רבותיי מה זה כן הודעה על שימוע לקראת פיטורין.
היו עוד שאלות. אם אתם רוצים להוסיף על השאלות שביקשתי, על חלק אמרתם שאתם רוצים להגן על צנעת הפרט, אני מכבד את זה ולא אדרוש מכם תשובה. בבקשה, מר מירו.
מיכאל מירו
¶
אני רק מבקש, אתה עורך דין, אלה הניסוחים שלכם. מי שהמציא את כל השפה הזאת זאת שפת עורכי הדין. עכשיו, גם כשאתה קורא את המלים, אני איש של טקסטים, יודע לנסח טקסטים בצורה איכותית, כשנאמר 'בוחנת', 'נשקלת', 'מוזמן' 'להשמיע', אין פה איזה הלכה פסוקה---
היו"ר רוני בר-און
¶
אבל הכל בקונטקסט של ללכת הביתה; בוחנת אם תלך הביתה, שוקלת אם תלך הביתה, שוקלת אם תסיים.
מיכאל מירו
¶
לא נתתם לי להשלים, נכנסתם אתם בדבריי. העניין הוא כזה, היתה התפרצות של ועד העובדים, או התקבלו אצלי בלשכה, נכנסו בלי תיאום והסברתי להם שהמלה 'שימוע', לפחות מבחינתי, כי אני לא עורך דין, בניגוד למה שהצגתי קודם, ומבחינתי המלה שימוע זה גם להקשיב, להקשיב ועם נפץ חפצה, ואני לא בא עם שום אידיאה פיקס לדבר הזה, אלא בפירוש יש דברים שצריך להקשיב, לשמוע, כי אני לוקח את זה כמשמעו.
היו"ר רוני בר-און
¶
אני אציג לך פתרון מהחיים. יכול להיות שאני רואה את זה בעיניים של עורכי הדין הנוראיים האלה, שכל דבר רואים רק שחור וכותבים שחור---
היו"ר רוני בר-און
¶
אתה רואה את זה בתור הזמנה לשיחה על כוס קפה. אתה יודע מה? אנחנו נראה בסוף. אם כולם יילכו הביתה, או 28 מה-29 יילכו הביתה, אז אני חשדתי, אבל יש משהו בחשד שלי, ואם כל ה-29 יישארו, אני מבטיח לך לבקש ממך סליחה שחשדתי בכשרים, כי אתה הזמנת אותם לכוס קפה, זה רק העורך דין המטורף שכתב לך את המכתב, כתב לך דבר כזה מכוער. טוב, תודה רבה.
חברי הכנסת. איפה אופיר אקוניס? הבטחתי לו ראשון. חבר הכנסת כבל, בבקשה.
איתן כבל
¶
מלה, אדוני היושב ראש. זה גם בא כאן לידי ביטוי, הסיפור הזה. רשות השידור, אני אומר את זה בכאב גדול, כמי שהיה גם השר הממונה תקופה קצרה מאוד, הם בסך הכל עושי דברם של אדוניהם, של שולחיהם, כי בסוף בסוף זו רוח המפקד. אני לא מלין עליהם, לצערם הם עושים את זה רע פשוט. זאת אומרת האופן שבו הם מתנהלים הוא כל כך רע, שאני בטוח שזה ששלח אותם גם מורט את השערות, אם יש לו, על האופן שבו הם מתנהלים. כי הוא אמר לעצמו, 'אני בסך הכל מה רוצה? אני רוצה שרשות השידור תעשה... שאני אקח את זה ואראה כמה פעמים הופעתי ואיך היתה הפרשנות ומה אמר ומי אמר. יש לי עיתון, עכשיו אני מסדר לעצמי תחנת רדיו ותחנת טלוויזיה'...
רשות השידור זה אחד המקומות, אני אומר לכם בהן צדק ואני אומר את זה לכם, מהיום הראשון שאני בבית הזה אני נלחם למען השידור הציבורי כי אני מאמין באמונה שלמה שחייב שיהיה שידור ציבורי. אני מעולם לא הרמתי טלפון למישהו מהתחנה ואמרתי לו 'תכניס אותי', 'אני מבקש שתעלה אותי לשידור', לא כשהייתי שר ובוודאי לא כשהייתי חבר כנסת מן השורה. כל אשר אני עושה, גם בימים אלה, כולל הצעת חוק, ואתה, אדוני היושב ראש, יודע, שנוגעת לטלוויזיה, להעברה מהכבלים והלוויין, חוק שכשהנחתי אותו הרגשתי הכי רע בעולם כדמוקרט, כליברל, אבל עשיתי את זה כי אני מאמין בצורך להציל את השידור הציבורי. אבל מה קורה? אדוני היושב ראש, פעם אחר פעם, לא האמנתי שאני אגיד את המשפט, געגועיי לג'ו בראל. זאת אומרת, כשאני באתי ואמרתי לעצמי, כבר לא יכול ויקרה, יותר גרוע. מסתבר שג'ו יכול לקחת שיעורים, זאת אומרת התלמידים עולים על רבם. אני אומר לכם, בסוף זה לא משנה מה יהיה או לא יהיה, בסוף אנחנו נארגן חרם כדי שתיסגרו ואני אומר את זה לכם כאן, אין זכות קיום לרשות השידור כמו שהיא מתנהלת היום. אין לה זכות.
איתן כבל
¶
תן לי להשלים. אם ברדיו, באמת, קול ישראל, 88, שאני אחד מהיותר מאזינים מושבעים של הערוץ הזה, עוד אני אומר, איכשהו, בטלוויזיה? מה קורה שם? אמרתי לכם אלף פעם כשאתה בטלוויזיה, אתה עושה 11 כדי להגיע ל-10, יותר קל לרדת בשלט. ואני אומר את זה בכאב, אני לא אומר את זה מתוך מקום שאני רוצה ללעוג או לעלוב, אני לא במקום הזה. אני אומר את הדברים מכאב ואני מציע לכם, הרי כבר התמניתם, אתה היושב ראש, אתה המנהל הכללי, ואני אותך מכיר 30 שנה ואני מעריך ומכבד אותך, הסתובבנו יחד במסדרונות של הקמפוס, אבל אני מציע לכם להתעשת.
נינו אבסדזה
¶
תודה רבה, אדוני היושב ראש. אתם כולכם מכירים את הפתגם, העובדה שאני פרנואיד עדיין לא אומרת שלא רודפים אחריי. אז בוא נגיד שאנחנו כולנו כאן פרנואידים, הציבור, אבל בהחלט דיברנו על זה בישיבה הקודמת. תעשו משהו כדי שלא יהיה רושם שבאמת רודפים, ואין מה לומר ואין מה לעשות, הדוגמה של מירית. אני לא מכירה אותה אישית, ואני בדיוק כמוך לא עורכת דין, אלא עיתונאית, ואני לא יודעת לנסח מכתבים, אבל אין מה לעשות, ברגע שאני גם שומעת וכולנו שמענו על העורכת של התכנית של קרן נויבך, ושגם כרגע אני הקשבתי למכתב, אין מה לעשות, מזמינים אותי לקראת סיום העבודה, רוצים לראות אותי ולדון איתי על סיום העבודה. אין מה לעשות, זה יוצא החוצה. אז בוא נגיד שאנחנו פרנואידים, אבל יוצא החוצה שבכל זאת רודפים אחרי העיתונאים של רשות השידור. בבקשה, אתם בהחלט יכולים, שלושתכם יכולים לעשות משהו כדי שזה ייפסק. הרי זה אפשרי. אין כאן בן אדם שהשידור הציבורי לא חשוב לו ולא קרוב ללבו, אבל בהחלט להציל אותו אפשר, אבל לא בדרכים שאנחנו רואים ושומעים. לא יעזור שום דבר, מדברים על זה בציבור. תודה רבה.
יואל חסון
¶
תודה, אדוני היושב ראש. אני חושב שאתם מחזיקים באחד הנכסים החשובים ביותר של מדינת ישראל וזה השידור הציבורי. פעם היו מתבלבלים וקוראים לו שידור ממלכתי, אם הוא ממלכתי, הוא שידור של הממלכה, אבל זה שידור ציבורי והוא נכס חשוב. בכל שלב שתהיה לי רק השפעה פה בבית הזה ולו רק זה יהיה גם אצבע אחת, אני תמיד אתמוך בשידור הציבורי. אני מאמין בו, אני חושב שהוא רלוונטי, שהוא חשוב, בעיקר אגב לאור ההתפתחויות הכלליות שאנחנו רואים כאן בעולם התקשורת, שהן מאוד מדאיגות, התקשורת היותר פרטית של הנישה האחרת, השידור הציבורי חייב להישמר. הנכס הזה שאתם מחזיקים הוא קריטי, הוא חשוב, וצריך להגיד גם די בהגינות, אנחנו יכולים לתמרן כל הזמן, כל הממשלות מפעילות לחצים פוליטיים על הפלטפורמה הזאת, יכול להיות שזה נכון, אבל דווקא אנחנו בקדנציה הקודמת, העברנו את זה בטרומית ולצערי אחר כך הכנסת פוזרה, קידמנו חוק שמנתק באופן דרמטי ולראשונה את הדרג הפוליטי מקבלת החלטות בתוך הבית הזה. לראשונה, זו היתה ממשלה ראשונה שעשתה את זה.
היו"ר רוני בר-און
¶
כן, האמירות האלה הן נכונות, רק מה אתה בא אליהם בטענה? הם יהיו הראשונים שכשיהיה להם חוק כזה, הם יתלו את זה, הם יחקקו את זה באבן בפתח הכניסה של ה---
יואל חסון
¶
הדבר הזה שאנחנו הבאנו והיום מנסים לקדם ולצערי זה לא עובד, ממניעים די ברורים, ולא מצליחים לקדם את אותה הצעת חוק, הוא הדבר המרכזי שיעזור לכם, כי אתם, אני מצטער לומר את זה, תהיו שבויים. כל עוד המערכת היא כמו היא היום, אתם תהיו שבויים, וכל מי שכאן, אני לא חושב שיש כאן תמימים בבית הזה, על המערכת הזאת תהיה השפעה פוליטית כל עוד החוק לא ישונה. ואתם כאנשי מקצוע, צריכים לבוא ובכל צעד שאתם עושים, כדוגמה מכתבי הפיטורים האלה... השאלה בכלל, אתם חוזרים בכם? אתם רואים בהם מכתבי פיטורים? אתם לא רואים בהם מכתבי פיטורים? הגישה היא---
היו"ר רוני בר-און
¶
זה כרגע, ככל שאני מבין, באיזה סוג של הולד. היתה פנייה לבית הדין וההנהלה של הרשות מבינה שצריך לקיים איזה סוג של תהליך של הידברות לפני שהם ממשיכים הלאה בעניין הזה. אז יפה, גם סוג של לקח שצריך ל---
יואל חסון
¶
המערכת הזאת חייבת להיות מערכת שאתם כמנהלים, כי היום אתם מנהלים תחת ממשלה כזאת, מחר עם ממשלה אחרת, אתם חייבים לשמור על האיזון הנכון, אני מאמין שזה חשוב וזה אפשרי וזה יכול להיות. הדוח הזה שהוצג פה לוועדה הוא דוח מאוד מעניין, אפשר לשאול בו לגבי האיזונים, אני עוד לא קראתי את כולו, אני אקרא אותו בצורה עמוקה, אבל האיזונים האלה חייבים להיות, ולו כדי שהציבור לא יאבד אמון בשידור הציבורי. כי אם זה יקרה, אז לא 29 יילכו הביתה, כולם יילכו הביתה וזה יהיה הסוף של השידור הציבורי במדינת ישראל.
היו"ר רוני בר-און
¶
תודה רבה.
לפני שאני אסכם או אפנה לנציג משרד המבקר, האם יש פה מישהו בחדר שרוצה להגיד משהו, שלא פנינו אליו?
מיכאל מירו
¶
רק הערה קטנה. אתם חוזרים כל הזמן, מדובר פה במכתבי שימוע, ואני באמת מבקש, אתם האנשים שצריכים להקפיד, בייחוד אתם, צריכים להגיד 'מכתבי שימוע', אלה לא מכתבי פיטורים.
היו"ר רוני בר-און
¶
מיקי, עכשיו כשאתה התקררת ואני התקררתי וכולם התקררו, שלב השימוע הוא הליך, הוא נדבך, הוא רכיב הכרחי בהליך של פיטורים. זה סדר העולם. אני מסכים שאי אפשר להישאר עם כל העובדים. אני הוא זה שאמרתי, תקבלו 850 מיליון ותתנו לי 850 מפוטרים, אני הוא זה, אני לא בא אליך, אבל כשאומרים---
היו"ר רוני בר-און
¶
שנייה, אני ידוע שזה זז לפה וזז לשם ומכרו את זה מכל הכיוונים, אני יודע. הרי כבר דיברנו על זה בפעם הקודמת, שכשבאים ואומרים לך, תשמע, עולה טענה, בא חבר כנסת ואומר, זה שאתה מפטר את הגברת, שאני יודע את שמה רק עכשיו בפעם הראשונה, אני חשבתי שקוראים לה נירית ואחר כך אמרו לי מרית, ובסוף אומרים לי מירית. באמת. הוא אומר שאתה מפטר אותה למרות שהיא מחזיקה איזה סוג של דסק שהוא באמת---
היו"ר רוני בר-און
¶
אתה רוצה לפתוח לי עכשיו עוד זירה פה? תן לי מנוחה, תן לי לנהל את הדיון. כשאתה מזמין בן אדם להליך שימוע, יכול להיות שלא תפטר אותו בסוף, יכול להיות---
היו"ר רוני בר-און
¶
זה התחלה של לגרום לבן אדם ללכת הביתה, מטעמים שיכול להיות שאתה תצדיק אותם במאה אחוז ושהוא יגיד לך שהם פוליטיים במאה אחוז, אבל להגיד לי שזה היה איזה שהוא תהליך בניוטרל, זה לא תהליך בניוטרל. זה תהליך פיטורים, נקודה.
אמיר גילת
¶
אדוני, הוזכר הפה המצב בתחנות טלוויזיה אחרות. האם שם, אם היתה נקודת זמן שהיה צריך להחליט אם להאריך את העסקתם של 30 איש, הבית הזה היה נדרש לזה? זה הליך שנבדק על פי שיקול דעת---
היו"ר רוני בר-און
¶
הבית הזה נדרש לזה בשבוע שעבר. אדוני, כשמשווים על להעסיק 30 איש בזכיין פלוני או בזכיין אלמוני, לעומת זה שהמדינה תסכים לדחות את פירעון החובות של 40, 50, 60 מיליון שקל לערוץ 1, ערוץ טלוויזיה אחד מבין שלושה, תאמין לי שזה פרט קטן לעומת הדבר השני.
היו"ר רוני בר-און
¶
אמיר, הפלט, בשבילך ובשביל מנהל כוח אדם, הוא פלט מחשב, אפילו בשביל מנהל הרדיו הוא פלט מחשב, גם בשביל המנהל הכללי וגם בשבילך, אבל בשביל זה שקיבל את זה זה עולם ומלואו. אז הוא יכול עכשיו באינסטינקט האנושי הכי מובהק להגיד 'הם עושים לי את זה בגלל שהתכנית שלי מתריסה---
היו"ר רוני בר-און
¶
מכיוון שזו לא ישיבה של ועדת מעקב רגילה, אני לא אפתח את זה אלא לאלה שהוזמנו לדיון הדחוף על פי יוזמתו של השר לשעבר הרצוג.
נשמע את משרד מבקר המדינה. ברשות השידור יש מישהו שכל מה שאמר היושב ראש, המנהל הכללי, מנהל הרדיו והחברים שהם גם בכובעים כאלה ואחרים, שהוא מוכרח להגיד משהו שדעתו לא נשמעה? אם כך זה בסדר.
משרד ראש הממשלה? לא פה. המשמר החברתי? מוזמנים נוספים? מי זו גברת חני לוז, רכזת מדור תדמי"ת?
חני לוז
¶
אדוני היושב ראש וכל האנשים המכובדים, אני עוקבת אחרי רשות השידור כבר יותר מעשור, הן ככתבת תקשורת בעבר והיום כראש מרכז תדמי"ת לתגבור דמוקרטיה במדיה הישראלית. לוז העניין שאני רוצה להגיד, שכל הדיון הזה כאן זה שיא הפוליטיזציה שאפשרית ברשות השידור.
חני לוז
¶
ההתערבות בכל העסקה אישית פרסונלית של כתב או עיתונאי זה או אחר, זו ההתערבות הכי חזקה שיכולה להיות בניהול של רשות השידור. עכשיו אני שמעתי בין השורות שהשר, שאני מאוד מכבדת את פועלו, השר הרצוג, שדיבר על זה שהוא נפגש, כל הזמן יושב על כוס קפה עם ועדי העובדים ושהוא כן היה עולה לשידור אצל קרן נויבך, האם יש קשר---
חני לוז
¶
כל אחד אינטליגנטי יעשה את הקשר האם יש פוליטיזציה, האם יש קשר בין ההתנהלות המאוד אלגנטית הזאת לבין קבלת זמן השידור ברשות השידור. ההתערבות הפוליטית הבוטה הזאת היא הפוליטיזציה של רשות השידור.
היו"ר רוני בר-און
¶
לא מעניין, משעמם.
לשכת המבקרים הפנימיים? מר שנבל, אתה לא רוצה להוסיף שום דבר, נכון?
יצחק הרצוג
¶
רק אני מציע שבכל זאת הוועדה תבקש, גם מההנהלה, היושב ראש או המנהל הכללי, או המנהל, ואגודת העיתונאים, להיפגש. אני אומר לכם עכשיו בשיא החברות, חלק מהעניין זה צל הרים כהרים של צד מול צד. זה מקובל בעולם הניהול.
יצחק הרצוג
¶
לא, כשאתה אומר בלשון שנשמעת משפילה, הוא יחכה בתור ויש לי ועדים אחרים, אז אני אומר לך, זו טעות פטאלית. אגודת העיתונאים היא גוף---
היו"ר רוני בר-און
¶
כן, יושב ראש עמותת נכים למען נכים, מה משה בר. אני לא יודע מה יש לך לתרום לדיון, אבל---
משה בר
¶
אני רוצה לתרום לדיון שגם יושב הראש יידע, אני גם התחלתי לפעול לפני חודש וחצי להחתים עשרות אלפי אזרחים במדינת ישראל שהם נגד הערוץ הזה, שעבר זמנו של הערוץ הזה, הם משתמשים באזרחים כדי למלא את הקופות שלהם, הם לקחו חמישה משרדי עורכי דין וזה לא ייתכן שהציבור יקבל את כל המכות של הטעויות שהם עושים, שהציבור צריך לשלם.
היו"ר רוני בר-און
¶
כשתגמור את ההחתמה על העצומה, תביא את זה לאיפה שאתה רוצה ואנחנו נדון בה. זה באמת לא תורם לי לדיון. אני מצטער, מר בר, אתה רואה שאני פניתי אליך כי ביקשת, אבל התפקיד היחיד שלי פה זה לגרום לכך שהדיון הזה יהיה יעיל ככל שניתן ויביא להתקדם ולא---
יובל חיו
¶
אדוני היושב ראש, אנחנו רשמנו את הדברים, אנחנו נלמד אותם אצלנו במשרד, ככל שנמצא לנכון שנידרש לעסוק בכך וכמובן שזה ייעשה גם בקונטקסט של ביקורת המעקב השוטפת שאנחנו מקיימים, אז נמשיך לעקוב אחר הדברים, תוך שימת לב לעובדה שכפי שלמדתי היום בית הדין לעבודה גם הוא כרוך בסוגיה הזו. תודה.
היו"ר רוני בר-און
¶
תודה רבה לך.
אני קודם כל רוצה להודות לכל המשתתפים. לפני שאני מסכם את הדיון, אני בכל אופן חושב שהפנייה של חבר הכנסת הרצוג אליכם היתה במקום. ההיגיון שאתם נמצאים באותו אוהל כבר כמעט חצי שנה, אתם, כל אחד מכם קודם, אבל בתפקידים הנוכחיים שלכם, ובזיקה בין מנהל הרשות ובין מנהל הרדיו לבין יהיה תוארו של מר זקן אשר יהיה, ואתם מדברים רק פה, דרך המיקרופונים ומעבר לשולחן, היא לא לתועלת העניין. דני זקן יתחייב שהוא לא יעלה את ענייניו האישיים, ואתה כמובן תתחייב שאתה לא תביא את הצרות האישיות שלך שבאת איתם לפגישה איתו, שבו דברו ביניכם, גם אם זה קצת מחוץ לסדר הזמנים הרגיל שלך ותורו צריך היה להגיע ב-2014, אני בטוח שתמצא לו איזה משבצת זמן.
היו"ר רוני בר-און
¶
תקשיב למה שאני אומר לך, וגם אתה, מיקי, כי, כפי שאמרתי לכם בישיבה מספטמבר, הישיבה הבאה שלנו היא בסוף דצמבר, אנחנו נשב עם היד על הבעיות שלכם מצד אחד, בניסיון לפתור אותן, בעיות הרפורמה ובעיית ההתעלמות של הממשלה מהצרכים האמיתיים שלכם, ועל הדרך גם נדון בעניינים שמעניינים אותנו, אותי, את חברי הכנסת הרצוג, חסון, את גב' אבסדזה, וחלק מהדברים האלה הם, כן, מה לעשות, גם העניינים האלה, שאנחנו קוראים להם כן או לא פוליטיזציה ברשות השידור, ברמות כאלה ואחרות. אני מניח שבסופו של יום, אם הדברים ייפתרו, מה טוב, אם הדברים לא ייפתרו, יושבים פה אנשים שאני מניח שהם יודעים לפתור את הדברים ובדרך שלנו אולי, כחברי כנסת, אם אתם מסתכלים, אז אתם גם רואים שזה בעיקר חברי כנסת מהאופוזיציה, יש מה שנקרא רק את הכוח לדון ולדבר, בהצבעות נגזר עלינו בדרך כלל להפסיד, אבל מוסד הביקורת הוא לא תלוי, לא קואליציה ולא אופוזיציה, וכשאנחנו יושבים פה ומדברים אז מה שנופל על אוזניים כרויות מה טוב. לבור את המוץ מן התבן הם יודעים טוב מכולנו וגם הם יעשו את זה.
מכל מקום אני מודה לכם על ההשתתפות פה. תמשיכו לעשות את הדברים הטובים שאתם עושים, תשתדלו ככל האפשר להימנע מהדברים שנראים כאיזה סוג של תקלה, בעיקר המינויים בפועל שבעיניי, אני אומר לכם---