PAGE
41
ועדת הכלכלה

8.11.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 648

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"א בחשוון התשע"ב (8 בנובמבר 2011), שעה 14:30

הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011

1.
הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011 (מ/608)

2.

(1)
מאת חברי הכנסת אופיר אקוניס ויוליה שמאלוב-ברקוביץ’ לסעיף 2א – מינוי הגורם המפעיל

(2)
מאת חברי הכנסת כרמל שאמה ויוליה שמאלוב-ברקוביץ’ לסעיף 9 – הפסקת הפצה של שידורים

(3)
מאת חבר הכנסת כרמל שאמה לסעיף 13 – משדר ערוץ נושאי

(4)
מאת חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ’ לסעיף 19 (2)( (ה) (ב1) (1) (ג) – תיקון לסעיף 51ב בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – הפצת שידורי רדיו

(5)
מאת חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ’ לסעיפים 6(א) ו-14

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

נינו אבסדזה

ישראל איכלר

רוברט אילטוב

ציפי חוטובלי

יואל חסון

רוברט טיבייב

איתן כבל

אלכס מילר

נחמן שי

יוליה שמאלוב ברקוביץ’

עו"ד נגה רובינשטיין, היועצת המשפטית, משרד התקשורת

עו"ד שריל קמפינסקי, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עופר מרגלית, רפרנט תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ניצן חן, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

דורלי אלמגור, מנהלת המינהלת, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עו"ד אביגדור דנן, היועץ המשפטי, הטלוויזיה החינוכית

עו"ד תומר קרני, רשות השידור

שאול מגנזי, המשנה למנכ"ל, חברת רשת

עו"ד אילאיל לבנת, היועצת המשפטית, חברת רשת

עו"ד אורי ישראלי, חברת רשת

עו"ד אלדד כורש, חברת רשת

אבי ניר, מנכ"ל חברת קשת

עו"ד יורם מוקדי, סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת הוט

מיכל רפאלי כדורי, סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

עו"ד זוהר קדמון סלע, היועצת המשפטית, חברת קשת

דוד בן בסט, יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות

מיטל בשרי, מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות

חיים סלוצקי, סלוצקי אפיקי תקשורת

שחר בוצר, מנכ"ל איגוד שחקני המסך

ירמיהו קדושי, מפיק, תסריטאי ושחקן, הפקות המזרח

אסף אמיר, איגוד היוצרים

אורי רוזנווקס, יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים

אהרן אגוז, ערוץ הקניות

אתי בנדלר

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011

1.
הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011 (מ/608)

2.

(1)
מאת חברי הכנסת אופיר אקוניס ויוליה שמאלוב-ברקוביץ’ לסעיף 2א – מינוי הגורם המפעיל

(2)
מאת חברי הכנסת כרמל שאמה ויוליה שמאלוב-ברקוביץ’ לסעיף 9 – הפסקת הפצה של שידורים

(3)
מאת חבר הכנסת כרמל שאמה לסעיף 13 – משדר ערוץ נושאי

(4)
מאת חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ’ לסעיף 19 (2)( (ה) (ב1) (1) (ג) – תיקון לסעיף 51ב בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – הפצת שידורי רדיו

(5)
מאת חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ’ לסעיפים 6(א) ו-14

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011.


אנחנו צריכים להצביע על הרביזיה.

כן. על הבקשה לדיון מחדש.

אנחנו מצביעים על בקשת הרביזיה לדיון מחדש בנושא הערוצים הנושאיים. אנחנו מצביעים.

סעיף 13, משדר ערוץ נושאי.

יש הצעה שגובשה בהתאם למתווה ולפשרה שהצגנו בדיון הקודם.

אדוני היושב ראש, יש כאן הצעת נוסח - ברור שזה לא נוסח סופי – שמנסה לגבש או להטמיע את העקרונות שאדוני התווה בישיבת הוועדה הקודמת, לא היום אלא לפני כן.


אני אדגיש את השינויים לעומת הנוסח הכלול בהצעת הממשלה.

13.
משדר ערוץ נושאי

(א)
השר ושר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – זאת תוספת - רשאים לקבוע רשימה של שלושה נושאים – זאת תוספת - מוגדרים ומסוימים, לכל היותר, שלגבי כל אחד מהם קיימת הצדקה שיתקיימו בעניינו שידורים במסגרת ערוץ נושאי שיופץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות. קביעה כאמור תיעשה בשים לב, בין השאר, למגוון הקיבולת של תחנות השידור הספרתיות. לעניין זה -

את המלים "לשיקולים של קידום התחרות בתחום שידורי הטלוויזיה" – מוצע למחוק משום שהכוונה היא לא להתחרות עם ערוצים קיימים.

"גופים אחרים" – גופים אחרים המשדרים שידורי טלוויזיה, המפורטים בסעיף 6, ולגבי התקופה שקדמה ליום קובע – המפורטים בסעיף 51א(א) לחוק הרשות השנייה, כנוסחו בסעיף 19(1)(א) לחוק זה.



"נושא" - לרבות שפה.



זאת תוספת. אדוני הזכיר את השפה האמהרית.

"ערוץ נושאי" – ערוץ טלוויזיה ש-75 אחוזים לפחות משעות השידור שלו מוקדשים לנושא אחד, וששידוריו בנושא האמור משודרים במהלך תשעים אחוזים לחות משעות צפיית השיא.



"שעות צפיית השיא" - השעות שבין 19:00 ל-23:00 בכל יום.

(ב)
נכלל נושא ברשימת הנושאים שנקבעה לפי סעיף קטן (א), רשאית המועצה לשידורי כבלים ולוויין להעניק רישיון לשם שידורו של ערוץ נושאי כהגדרתו באותו סעיף קטן, בנושא האמור, שיופץ באמצעות תחנות שידור ספרתיות, למי שבחרה במכרז שפרסמה,

כך שתחילת שידוריו של הזוכה במכרז, בהתאם לרישיון שיוענק לון, תהיה בהתאם למועדים המפורטים להלן, ובלבד שטרם פרסום כל מכרז כאמור, נוכח השר כי לא יהיה בהענקת הרישיון כדי לסכן באופן ממשי את יציבותם של גופים משדרים אחרים או את המשך פעילותם של גופים אחרים המשדרים פרסומות -

(1)
לעניין משדר הערוץ הנושאי הראשון – מועד שלא יקדם ליום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014).

(2)
לעניין שמדר הערוץ הנושאי השני – מועד שלא יקדם יום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015).

(3)
לעניין משדר הערוץ הנושאי השלישי – מועד שלא יקדם ליום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016).

סעיף קטן (ג) הוא הסעיף שעוסק בבעלויות צולבות או באיסור בעלויות צולבות.

(ג)
(1)
במכרז לבחירת משדר ערוצי נושאי לפי סעיף קטן (ב), לא יהיה רשאי

(א)
מי ששידורי הטלוויזיה שהוא משדר מופצים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (בסעיף קטן זה – גוף מופץ).




(ב)
מי שהוא בעל עניין בגוף מופץ.




(ג)
מי שגוף מופץ הוא בעל עניין בו.




(ד)
מי שאדם מסוים הוא בעל עניין בו וכן בעל עניין בגוף מופץ.

פסקה (2) אומרת על אף האמור בפסקה (1), מתי בכל זאת יהיה אפשר להתיר ריכוז בעלויות או בעלות ביותר מערוץ אחד המופעל בטלוויזיה.

(2)
על אף הוראות פסקה (1), רשאי השר לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תנאים שבהתקיימם יהיה ראי להשתתף במכרז לערוץ נושאי מסוים מבקש שמתקיים לגביו סייג מהסייגים המנויים באותה פסקה, אם נוכח כי הסייגים האמורים עלולים לסכל אפשרות קיום שידורי הערוץ הנושאי, ובלבד שלא יינתן למבקש כאמור או למי שקשור אליו כאמור פסקה (1)(ב) עד (ד), רישיון ליותר מערוץ נושאי אחד, מכוח התקנות לפי פסקה זו. קביעת התנאים כאמור תיעשה בשים לב לקיומה של קיבולת פנויה בתחנות השידור הספרתיות, ולשיקולים של הרחבת מגוון סוגי שידורי הטלוויזיה המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, קידום התחרות בתחום שידורי הטלוויזיה וטובת הציבור.


אני רוצה להעיר כאן הערה לפסקה (2). התוספות המוצעות כאן, אלה לא תוספות שאתה הנחית אותי אלא הערות שהתכוונתי להעיר בוועדה ולהציע את השינויים האלה.


(ד)
משדר ערוץ נושאי יהיה רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת.

סעיף קטן (ה), זו ההוראה המכילה הוראות שונות מחוק התקשורת וכאן מוצע, כדי להגביר את הרגולציה על הערוץ הנושאי, להוסיף:

(ה)
הוראות סעיפים 6ה, 6ה1, 6ח, 6ח2, 6ח3, 6ט(א)(3) ו-(5), 6י(א), 6יא, 6כד ו-6כה לחוק התקשורת וכן הוראות סימן ט' בפרק ב'1 לחוק האמור, למעט סעיפים 6לד, 6לד1(א), (ב) ו-(י) – את (ד) מוחקים כי בעצם מדובר על סעיף שהעניק קודם שיקול דעת למועצה לקבוע חובת הפקות מקומיות ועכשיו זה נכלל בין הסעיפים שקובעים חובת הפקות מקומיות - ו-6לד3 לאותו חוק, יחולו, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף זה, לעניין רישיון לפי סעיף קטן (ב) ובכלל זה לעניין מתן רישיון כאמור, לעניין משדר ערוץ נושאי ולעניין שידוריו.

קראתי את ההגדרה של נושא. אני חושב שזאת הגדרה מאוד ריקה. מה זה נושא? הרי דיברנו קודם על פיקוח על גופי שידור וכיוצא באלה.

אני אתן לך להעיר, אבל סיימת להקריא?

סיימתי את סעיף 13. לאחר מכן יש עוד תיקונים מתחייבים בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, כך שהחוק הזה יחול גם על ערוצים נושאיים. בנוסף לכך יש הצעה לתקן את חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) כך שאותו חוק יחול גם הוא על ערוצים נושאיים.

אדוני היושב ראש, אני שואל את היועצת המשפטית וגם את היועצת המשפטית של משרד התקשורת. דיברנו קודם על הנושא של הפיקוח והקשר של החינוכית שלא סגרנו את הפינה הזאת. בהגדרה הזאת של מהו נושא, מה זה הערוצים האלה? יש איזו כוונה שהוא יהיה בנושא מסוים או לא בנושא מסוים? זה כלל הנושאים? האם לדוגמה אם יהיו שלושה כאלה, אם הם כולם באותו נושא, זה בסדר? האם כל אחד צריך להיות בנושא אחר? לא יודע, זה נראה לי מאוד כללי.

ההסדרה שמוצעת לגבי הערוצים הנושאיים, לעומת מה שהוצע קודם, היא הרבה יותר מהודקת והרבה יותר מפורטת, בוודאי לאחר ההצעה שהציעה יושב ראש הוועדה והיועצת המשפטית הקריאה. יש כאן סט שלם של כללים שאפשר יהיה לעבור עליהם לגבי תנאי כשירות לבעל רישיון, אפשרות לקבוע חובות הפקת מקור, כללי אתיקה בשידורים – סט של לפחות 12 או 13 נושאים בהם ניתן יהיה לקבוע מחויבות של ערוץ נושאי, דבר שלא נמצא בנושא הקודם, ולגביהם תהיה מועצת הכבלים והלוויין, שהיא המועצה הרלוונטית לעניין, לקבוע כללים.

יהיו תשדירי פרסומת?

הערוצים הנושאיים מלכתחילה, המימון שלהם יהיה בדרך זאת. מועצת הכבלים והלוויין כבר היום מטפלת זה קרוב לעשור בשני ערוצים ייעודיים – ערוץ 9 וערוץ 24 – שחיים מפרסומת.

אלה נורמות שונות. אלה שתי נורמות שונות.

נכון. זה מגוון ערוצים.

יש עוד שאלות?

רציתי לענות ליואל חסון. יש כאן ניסיון להקים פלטפורמה שלישית דרך ממשלת ישראל, בלי שהפלטפורמה הזאת תעבור איזה שהם הליכים מכרזיים.

הוא לא שאל לתגובת האופוזיציה.

דרך אגב, זה לפי מכרז. החוק אומר שזה לפי מכרז.

נחמן שי, אתה רוצה לשאול את השאלה שלך?

אלא אם כן נעשה חמש דקות התייעצות סיעתית.

עוד פעם התייעצות סיעתית?

אני רוצה לשאול מי אחראי לילד הבלתי חוקי הזה שנולד כאן עכשיו. זה משהו שהגניבו אותו לתוך העניין.

נהפוך הוא. בדיוק להפך.

הסעיף הזה כלול בהצעת החוק המקורית. נמתחה על הסעיף הזה ביקורת די נוקבת, אני חושבת שגם על ידי. בהמשך לאותו דיון, יושב ראש הוועדה הציע עקרונות כדי לצמצם את האפשרות להקים איזה שהם ערוצים שלא ברור מי הם יהיו, מה הם יהיו ואיזה רגולציה תחול עליהם, והוא התווה מספר עקרונות שהוא ביקש ממני שאני אנסח אותם כדי לצמצם את האפשרות לכך שיוקמו ערוצים שאף אחד לא יודע מי הם בהחלטה של שני שרים.


עכשיו ההצעה הזאת, כאמור - כפי שהתחילה לומר גברת רובינשטיין, היועצת המשפטית של משרד התקשורת - היא הרבה יותר מהודקת מבחינה זו שאכן לא ברור על מה מדובר, אבל מה שכן ברור זה שקודם כל הוועדה, בהתאם להצעה הזאת, אם השרים יחליטו על כך שיש צורך בהקמת ערוץ נושאי בנושא מסוים, והנושא יכול להיות גם שפה כאמור, הם יצטרכו לקבל את אישור ועדת הכלכלה לערוץ הזה. בנוסף לזה, אם הוועדה תיתן את אישורה להקמת ערוץ בנושא מסוים, יהיה צורך לפרסם מכרז והמכרזים יהיו לא לפני התאריכים הנקובים, הכול בהתאם להצעה של יושב ראש הוועדה.


אני מוכרחה לומר שאין כאן סדר קביעת המכרזים, הם לא באישור הוועדה, כי זה מה שאתה ביקשת וצריך לדון גם בשאלה הזאת.

מה זה סדר קביעת המכרזים?

נניח שהשרים יאמרו שהם רוצים ערוץ נושאי בעניין ספורט בשפה האמהרית. האם הוועדה גם יכולה לומר ובתנאי שהמכרז לערוץ בשפה האמהרית יהיה המכרז הראשון, המכרז השני יהיה מכרז ספורט בנושא מסוים – נניח שהיא תתנה סוג מסוים של ספורט נשים בלבד לצורך העניין.

גם הסדר יהיה באישור ועדת הכלכלה?

לא. אני בעד שוועדת הכלכלה תיתן את הסכמתה.

באופן עקרוני או גם פרטני לסדר?

ללוות את זה עד הפרט הקטן ביותר ואני אומר לכם למה.

אם בכלל.

אנחנו במו ידינו מצד אחד חוסמים את שוק התקשורת. זה בדיוק לוקח אותנו לדיון שהיה קודם ולדיון שבא עכשיו. אנחנו בונים כאן כל מיני פלטפורמות שמעולם לא שמעתי עליהן. גם ערוצים פתוחים ורחבים, גם ערוצים ייעודיים, גם ערוצים נושאיים, גם כבלים ולוויין. איך תיראה התקשורת? מה שיקרה זה שישברו את הראש אחד מול השני ויבואו לבקש רחמים בפני הוועדה הזאת. במו ידינו אנחנו משבשים את השוק הזה.

לדעתי המוצא היחידי של הפלטפורמות, להסתדר עם השינויים האלה, זאת פשוט חבילה צרה. ברגע שתהיה חבילה צרה, זה הכיוון שצריך ללכת בו. זה הכיוון שכולנו צריכים לדחוף אליו, אחרי שנסיים את הפרק הזה.

חבילה צרה? הבנתי. בסדר. יכול להיות.

זאת איזושהי סחטנות.

להכניס עוד שחקנים לשוק שאנחנו יודעים איך הוא מתנהל, אנחנו מכשילים את האנשים שיושבים בצד ההוא.

עוד לא הכנסת כלום.

גם לגבי רישיונות, אני מזכירה לך שהערוץ שרוצים להכניס ברישיון, אם יהיה ערוץ נושאי, הוא קודם כל יפגע בערוץ חדש שהוא ברודקסט ולא ברור לי מה קורה כאן. נפגשתי עם כל הגורמים שיושבים כאן וחשבתי שזה ירד מסדר היום אבל לצערי הרב בזכות היועצת המשפטית של הוועדה, היא הביאה את זה בצורה יותר חוקתית, אבל עדיין יש כאן בעיה חמורה ביותר. לפי מספר החברים שנמצאים כאן ברור לי שאנחנו מפסידים אבל זה הולך להרוס את שוק התקשורת במדינת ישראל. קחו את האחריות עליכם.

אדוני היושב ראש, הערת כאן איזושהי הערה ואני רוצה להבין. אנחנו הרי מחליטים כאן על המסלול הזה שהולכים למסלול של שלושה ערוצים חדשים למסלול של ה-DTT. מאיזה שלב אתה אומר שהוועדה צריכה לאשר? את עצם ההתחלה בכלל של התהליך?

הכול.

אבל כבר החלטנו. אם אנחנו מעבירים את החוק, צריך לדעת.

עדיין הם צריכים להביא לך את הנושאים שהם רוצים לאשר.

ערוץ יהיה, אז לא נסכים לנושא הזה והזה.

לא. אתה יכול לא לאשר שום נושא ואז אין ערוצים.

אין דבר כזה.

מה עניינו של שר האוצר? אני מבין ששר האוצר הוא פילוסוף, יש לו מגוון רחב של השקפות ודעות, אבל מה הוא צריך לטפל בהקמת ערוצים במדינת ישראל?

הוא רוצה פלטפורמה שלישית במדינת ישראל בלי שזה עובר תהליכים מכרזיים.

למה את אומרת בלי תהליכים מכרזיים? כתוב שכל ערוץ יבחר במכרז.

כשיבוא הערוץ, נדבר עליו.

נציג האוצר.

אנחנו רואים חשיבות מכרעת בערוצים הנושאיים.

אתם בכלל התנגדתם להוספת ערוצים ל-DTT. אתם התנגדתם לזה.

לא, הם אלה שעודדו הוספת ערוצים ל-DTT.

תסביר לי למה החשיבות היא מכרעת?

אנחנו רוצים לספק לציבור את המגוון המקסימאלי שהוא יכול לקבל על פני הפלטפורמה.

הוא לא יקבל כלום. בוא נוציא את הפרוטוקולים ונראה מה הייתה דעת משרד האוצר לפני שנה ולפני חודשיים.

עופר, אני מבקשת שתתייחס לשאלה למה צריך את מעורבות שר האוצר בקביעת הנושאים. זאת האלה.

אולי אתם רוצים ערוץ כלכלה. אם זה ערוץ כלכלי, שנדע. יכול להיות ששר האוצר רוצה ערוץ כלכלי כדי להראות עד כמה המהלכים שלו עושים צדק חברתי במדינת ישראל.

הכוונה היא לא לערוץ כלכלי. אני רוצה להתייחס לכלל ההצעה, ברשותך.

וגם לשאלה שלי.

לשאלה ואחרי כן לכלל ההצעה.

אני אשמח להתייחס לאחר מכן לשאלה הראשונה.

זה כל כך משמעותי?

לגבי ההצעה שהוצעה כאן, אנחנו רואים רק שתי בעיות. האחת, ההצעה בעצם מגבילה את מספר הערוצים הנושאיים שיכולים להיכנס. אנחנו חושבים שרעיון זה הוא לא נכון. אנחנו מרחיבים את המערך לאפשרות של עד 18 ערוצים ובמידה ולא כל הערוצים אכן יעלו, אנחנו חושבים שצריך למקסם את האפשרות של ערוצים שיגיעו לציבור באופן חינמי. להגביל את מספר הערוצים שניתן להוסיף, לדעתנו זאת החלטה לא נכונה.


הקביעה של תאריכים להוספת ערוצים, היא בעצם תהווה עיכוב משמעותי. כמו שאמרתי קודם, היא תפגע במגוון של הערוצים שיכול להגיע אל הצופים באופף המהיר ביותר.

שאלו כאן מה העניין של שר האוצר.

אדוני היושב ראש, תראה מה הוא משיב. הוא מתנתק ממה שהיה קודם, בדיון הקודם. קודם הרגו ערוץ טלוויזיה ועכשיו מתעוררים ואומרים שצריך מרחב לציבור הישראלי.

לא, מה פתאום? עכשיו הורגים עוד כמה ערוצים.

להציל את ערוץ 10 לדוגמה ולא ללכת לכל המסלולים. הוא יהיה נושאי. אולי ערוץ לענייני רביד דרוקר, אולי זה יהיה נושאי.

למה לפני שנתיים הוא לא דאג לצופים?

אם היה צריך לכסות את חצי מהשיקים שאתם מפזרים לציבור, היה צריך את הבנק המרכזי של אמריקה וגם הוא היה פושט רגל. דלק בחמישה שקלים, דירות בלי מע"מ, הכול הולך.

פטור ממע"מ לדירה ראשונה.

מדינת סנטה קלאוס.

אנחנו לא רוצים להרוס תשתית קיימת של שידורי טלוויזיה במדינת ישראל.

דברו לעניין.

זה לעניין. זה מאוד לעניין.

עוד מעט תתחילו לדבר אתי על הקומוניזם. דברו לעניין.

את הקומוניזם אנחנו נשמור לחברים אחרים שיבואו לישיבה הזאת. אני אומר לך מתוך חרדה ודאגה לשוק התקשורת במדינת ישראל, להוסיף עוד שלושה באיזושהי שיטה שגם כן מפתחים אותה עכשיו - כי יש שיטות קיימות איך נותנים רישיונות ואיך נותנים זיכיונות – זאת טעות חמורה.

בסדר.

תעכב את זה.

למה לעכב?

כי לא צריך את זה. זה הורס את השוק. לא כל החכמה ניתנה לקואליציה אלא אולי גם באופוזיציה יש כמה חכמים.

למה זה צריך להיות קואליציה ואופוזיציה?

כך זה יוצא.

חבר הכנסת כבל, החבר הוותיק ביותר באופוזיציה.

אדוני היושב ראש, מאוד הייתי שמחה לשמוע את תשובתו של נציג האוצר.

הם שאלו אבל הם כבר לא רוצים את התשובה. הם מפריעים. הוא לא חייב לענות להם.

אבל אני שאלתי.

את שואלת וזה משהו אחר.

במכלול השיקולים שיהיו לבחירת הנושאים, אני מעריך שיהיו גם שיקולים כלכליים לבחון את הישימות של עליית ערוץ כזה, את אפשרויות המימון שלו ואנחנו חושבים שמן הראוי ששר האוצר יהיה חלק מהתהליך הזה.

לא ענית על השאלה. למה הוא צריך לקבוע מה הנושאים?

מדוע אם כך מתן רישיון לערוצים חדשים הוא לא בהסכמת שר האוצר?

עכשיו אמרת עוד דבר יותר חמור. שר האוצר יתערב בשוק התקשורת. הוא יחליט איפה יש כשלים, איפה הם לא משדרים מספיק, איפה יש חוסר והוא ידחף את עצמו לשם. זה לא עניין של שר האוצר. התבלבלתם.

חברים, זוהי תשובתו. חבר הכנסת כבל, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני מקווה שגם יהיה לי ניסיון בקואליציה.

אין לי ספק בכך.

אנחנו נעזור לך.

לגופו של עניין. אני רוצה להזכיר בקצרה. חשבתי שה-DTT צריך להיות פתוח הרבה יותר. אני חושב שבאו מהאוצר לשכנע אותי באורים ותומים איך נראה את כל הערוצים מטושטשים אם נוסיף להם ערוצים נוספים.

לא.

אני אמרתי שזה היית אתה? לא אמרתי שזה אתה. כנראה הטכנולוגיה השתפרה אבל בזמנו אמרו לנו שיהיו קווים ולא נראה טוב. לא צריך ללכת למיקרופישים באוניברסיטה העברית, כי זה היה כמעט אתמול.


נקודה שנייה אליה אני רוצה להתייחס. מה שאפשר להכניס ב-DTT, אנחנו נשתדל להוסיף כי זה נכון יותר, זה מגביר תחרות, זה עושה את כל מה שצריך במאבק שאנחנו כולנו מצפים לו כצרכנים.


דבר שלישי. גם עוגת הפרסום צריכה סוף כל סוף להיבחן, כל השאלה הזאת, כל המהפכה שאנחנו מדברים עליה כבר מזה תקופה ארוכה – ולי יש זכות, ואני מרשה לעצמי לשים על עצמי כתר על הראש ולומר שהייתי בין הראשונים שבאו והניחו את הצעת החוק שדיברה על מעבר לרישיונות. כל אחד מגדיר לעצמו את מה שהוא רוצה אבל לא סוגרים את הערוץ בגלל זה אלא סוגרים את הערוץ כי הניהול לא טוב. את רשות השידור צריך לסגור, אבל לא בגלל זה. זה שהועדה קיבלה קודם החלטה שגויה לגבי ערוץ 10, זה דיון אחר שלא נעסוק בו עכשיו. אנחנו עוסקים בנושא אחר.


אדוני היושב ראש, אני אומר לך מנקודת המבט שלי לסעיף הזה, כי יש עוד עניינים על סדר היום, אני יכול לומר לך, כן, אם אפשר להוסיף עוד ערוץ. אני רק רוצה לוודא דבר אחד, שוועדת הכלכלה בעניין בכל הכוח, שיש רגולציה, ואני אומר את זה לך. אחד המשברים הכי גדולים שקיימים בעולם התקשורת היום זה אובדן הרגולציה ואני אומר את זה כאן לחברים שלי ואני אומר את זה כאן לחברים שאני מכבד ומוקיר. אתם חלשים. אני אומר את זה לכם בכל הכבוד. הבעיה היא לא עוד חקיקה. יש חקיקה מכאן ועד להודעה חדשה. אין רגולציה במובן הזה שתמיד יש לחצים ותמיד שואלים מה יקרה ומה יהיה. אנחנו יודעים את זה. הכול השתבש.


לכן אדוני היושב ראש, אם תביא את זה להצבעה, אני מקווה שבאמת הדברים ייכתבו, כך שלא יהיה צריך אחר כך עורכי דין מכל הגופים כדי לפרש את מה שנכתב.

סמוך על אתי. תודה.


ניצן חן, בבקשה.

שלוש הערות קצרות. גם אני מבקש להחמיא ליועצת המשפטית שהביאה לכאן הצעה באמת מגובשת ומעמיקה.

ההצעה היא של היושב ראש.

של היושב ראש. קיבלנו אותה לפני חצי שעה. יש לי שלוש הערות קצרות.


ההגדרה של שעות צפיית שיא בהגדרה כאן, לעניות דעתי לקוחה מחוק הרשות השנייה לפריים טיים. אצלנו בכבלים ובלוויין, ככל שהשרים יחליטו, למשל ערוץ ספורט נושאי נוסף, הפריים טיים אצלנו הוא עד 12:00. ככל שיוחלט למשל על ערוץ ארוטיקה, הפריים טיים בארוטיקה הוא מ-12:00 בלילה.

יכול להיות שנפתרה בעיית הנושא.

הערה שנייה. בנושא מגוון הנושאים בעיניי, בין אם יוחלט ששר האוצר, שני השרים – אני מתחבר להערתו של חבר הכנסת כבל והאם הרגולציה חלשה או חזקה – זה חייב להיות בהתייעצות עם שתי המועצות. לא יכול להיות שהשרים יקבעו כי אין להם מושג ירוק איך נראית הטלוויזיה הרב ערוצית.

אני לא יודעת אם הייתי אומרת שאין להם מושג ירוק, אבל בסדר.

סעיף 13(ב).

כתוב "לאחר התייעצות עם מועצת הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין".

הרגולציה היא הרגולציה של המועצה לשידורי כבלים ולוויין.

נכון. אז זאת המועצה. למה צריך להתייעץ אתם?

כתוב בסעיף 13(ב) אפרופו יציאה במכרז ש"נוכח השר כי לא יהיה בהענקת הרישיון כדי לסכן באופן ממשי את יציבותם של גופים משדרים". אין כאן התייעצות עם המועצות.

יש כאן כבר ארבעה הליכי התייעצות. גם ב-(א) יש התייעצות וב-(ב) בסופו של יום, מי שקובע את הרגולציה, זאת המועצה. לכן להוסיף עוד הליך התייעצות, זה רק יגביל את הבירוקרטיה בצורה שהיא פשוט לא הגיונית.

על בסיס איזה נתונים יקבע השר שיש יציבות או אין יציבות? אבל בסדר, זאת דעתי.


דבר אחרון. ברגע שנוספה בסעיף 13(ה), (6)(ה) ו-(6)(ה)(1), מי שלא זוכר את הסעיפים בעל פה, המשמעות היא שבעצם אין שום הבדל בין ערוץ נושאי לערוץ ייעודי כי כל הכללים הרגולטוריים, לרבות הפקות מקור, חלים גם על הערוצים הנושאיים ואז ממילא נשאלת השאלה מה ההבדל בין ערוצים ייעודיים לערוץ נושאים. אני חוזר על מה שאמרתי בפעם הקודמת ואני חושב שהיושב ראש יסכים אתי, שהפתרון ודרך המלך היא חבילה צרה שהכבלים והלוויין יציעו ולא טלאי על טלאי, נושאי מול ייעודי וכך הלאה.

אתה בעצם מתנגד לערוצים הנושאיים.

מה סמירה, בבקשה.

אנחנו הבענו את דעתנו בעבר. אנחנו סברנו, ועדיין סבורים, שאין צורך בערוץ הנושאי והוא בהחלט עלול לפגום ולפגוע בכל המרקם הקיים ובכל המרקם שעומד לקום בתוך המערכת שעומדת לקום ובכלל בתחום הטלוויזיה.


יחד עם זאת, אני כן מוצא לנכון לומר שההצעה שהציע יושב ראש הוועדה – שקיבלנו את הניסוח שלה היום – היא הרע במיעוטו.

אני מודה לך.

סלח לי על שאני אומר את זה. ההצעה עדיפה עשרות מונים על מה שהיה אבל היא הרע במיעוטו.

אני אומר שלושה טעמים מדוע היא עדיין בעייתית. האחד, בעידן שכולנו עברנו סיבוב שלם בשנתיים האחרונות כשעוברים לרישיונות, אנחנו שוב פותחים אפיקים למכרזים. מה הרעיון? אם המכרזים כאלה טובים, למה ביטלנו אותם?

כי יש לך משאב מוגבל.

אין משאב מוגבל. המשאב הוא לא מוגבל. זאת הערה שנייה. המשאב אינו מוגבל. המדינה יכולה להחליט להקים לא שלושה מרבבים אלא ארבעה מרבבים וחמישה מרבבים, בהתאם לצורך ובהתאם ליכולת.


אם כן, האחד – מכרזים, השני – יש מקום.


הדבר השלישי. דובר כאן על עוגת הפרסום ואכן יש קושי שעלול לפגוע.


הערה אחרונה. בואו נקרא לילד בשמו. אם אנחנו רוצים להעלות כאן ערוצים חזקים – ניצן נתן כדוגמה את ערוץ הספורט שלדעתי זה קושי גדול מאוד שבהחלט יחבל בצורה משמעותית במרקם הקיים – אז בואו נשים את זה על השולחן ונגיד שרוצים לתת ערוצים חזקים שייקחו פרסומות ויפגעו בעניין הזה. אם הכוונה כאן היא להעלות ערוצים שבאים לענות על כשל, ערוצים בעלי ערך ציבורי או נושאים שאינם קיימים, בואו נרשום את זה ואז זה ייתן לנו הכוונה לגבי הנושא.

הנושא עדיין בשליטתנו. אני לא מבין מה הבעיה. הנושא לא נסגר.

לכן כדאי להוסיף. אני חוזר ואומר שמוטב שלא, כי לא מכרזים, לא עוגת פרסום ולא להעמיס כרגע אלא לתת לרפורמות המתנהלות להצליח. אם כן הולכים על ההצעה הזאת שהיא בבחינת הרע במיעוטו, לפחות להוסיף שהנושאים יהיו בעלי ערך ציבורי, שהם עונים על צורך שלא קיים כי הרי יש לנו גם את האופציה להקים ערוצים בכבלים ובלוויין. למה להציג את זה בארבעה או בשלושה מיליון שקלים הפצה כאשר יש לנו את החלופה הזאת? בואו נגדיר את זה. אם הכוונה כאן היא להשחיר ערוץ ספורט בפרסומות בדלת האחורית, תשימו את זה על השולחן ושכולנו נבין את המשמעויות. אני אומר את זה לאוצר כי האוצר דוחף את זה.

מר סמירה, תודה.

יש לי שאלת הבהרה. יש איזושהי עלות לציבור, חוץ מהפרסומות?

האם תהיה עלות?

לא. הורדנו את זה מהפרק. אין שום עלות לציבור.

אבל הייתה להם כוונה כזאת.

אני אחר כך רוצה להציע הצעה.

בבקשה.

אני חושב שאנחנו מבינים שיש הגיון מסוים.

אני לא בטוחה שהובהר כאן שאם מחר יעבור כאן ערוץ אתיופי שרוצים ממנו ארבעה מיליון שקלים, ושמעתי כבר שיש כאלה שאמרו שבמקום שהוא ישלם 256 שקלים ל-הוט ול-יס, אולי הוא ישלם רק עשרים שקלים, הציבור, וזה כבר יהיה טוב.

זה ירד מהפרק.

לא ראיתי באף מקום שזה ירד.

זה ירד.

אני רוצה לשמוע את נציג האוצר.

זה ירד. אין דמי מנוי. זה לא בהצעה.

עופר, האוצר ירד מזה? בבקשה, עמדתם לא השתנתה.

אנחנו מציעים בשלב הזה לצמצם את מספר הערוצים הנושאיים משלושה לאחד ואחרי שהראשון יופעל ויצא לדרך, הוועדה הזאת תפתח את זה הלאה. בוא נעבוד בזהירות ובאחריות.

ובתנאי שזה לא יהיה ספורט.

כרמל, דבר שני שאני מציע זה להוציא את שר האוצר. אנחנו רוצים שיתמקד בעיצוב הכלכלה שזה אתגר גדול.

נחמן, תקשיב. ראשית, שלושת הערוצים הם בבקרה ובאישור פרטני אחד לאחד של ועדת הכלכלה. לא יעלה ערוץ אחד אחרי השני אם הוועדה לא תבחן ותיתן את הסכמתה ואת אישורה, אחרי דיון בוועדת הכלכלה.

אנחנו מציעים שזה יתחיל באחד.

גם אנחנו הצענו להתחיל עם אחד. מתחילים באחד. כנראה לא הבנתם את ההצעה.

לא עולים שלושה.

להפך, חייבים הפרש של שנה וגם אחרי שנה עדיין צריך את אישור ועדת הכלכלה.

לא, לא צריך. הם מביאים לוועדה שלושה נושאים. הם יביאו שלושה נושאים – אחד, שניים ושלוש.

הם יכולים להביא שלושה נושאים ולאשר אותם, אבל העלייה של הערוצים, כל עלייה של ערוץ, מצריכה אישור של ועדת הכלכלה.

לא. זה לא מה שהוצע בשום פנים ואופן.

אני הצעתי.

אז אני לא הבנתי את זה וזה לא מה שכתוב. אפשר להוסיף את זה.

מקובלת עלי ההערה שלהם. זה גם מה שהצעתי, אבל פשוט הייתה אי הבנה.

בתנאי שזה לא ספורט.

אני לא רוצה להיות ערך. אנחנו כנסת ברגע הזה של חיינו ואנחנו מטפלים בזה מנקודת ראות זאת.

אני מבקשת להבין את ההצעה, אדוני היושב ראש.

בין עלייה של ערוץ לערוץ, מינימום שנה.

זה מופיע.

גם כאשר רוצים להעלות ערוץ שני אחרי שנה או שלישי אחרי שנתיים, צריכים את אישור ועדת הכלכלה.

שר האוצר לא רלוונטי לעניין.

אני לא מבינה.

יהיה אישור של הנושאים הספציפיים וגם החלטה של הוועדה טרם יציאה למכרז.

לצורך היציאה למכרז?

אני רוצה להעלות משהו. הרי החשיבות הציבורית של אישור הנושאים בהם ישודרו הערוצים היא ברורה ולכן נדרש כאן אישור של ועדת הכלכלה. שאלת הטיימינג.

אני אגיד לך מה עם הטיימינג. יש כאן טענה שהתהליך הזה עלול לפגוע בענף התקשורת בצורה רוחבית.

ברור.

אנחנו רוצים לבחון באופן מידתי תחנה אחר תחנה ולראות מה ההשפעה. אני קיבלתי את הטענה של האוצר ואת התפיסה שערוץ אחד לא אמור לזעזע את מערכת התקשורת בישראל אבל אז נבחן גם מה מידת ההשפעה שלו. אחרי שהוא חדר ואחרי שהוא קיים שנה, נבין מה הוא עושה לעוגת הפרסום.

אני אפנה לתהליך. הערוץ הייעודי, צריך פרק זמן עד שהוא מתייצב. הוא לא מתחיל לאכול מהעוגה מיד. אז יגידו שהוא לא נגס ויעלו עוד אחד אבל הערוץ לא נוגס את העוגה מיד בשבוע הראשון.

הבנו.

לגבי שר האוצר.

מה יש לך נגד שר האוצר? הוא בחור נחמד.

הוא איש יקר. ברצינות. הוא לא רלוונטי לעניין הזה.

למה שר האוצר צריך להיות פתאום איש תקשורת? לא הבנתי.

חבר הכנסת מילר ברשות דיבור.

אדוני היושב ראש, גם אני לא מבין את הסוגיה של משרד האוצר. פעם אחרונה שהעניין הזה עלה, זה היה במסגרת של הרחבת הפעילות של ההימורים בכל הענפים שלא נמצאים בארץ ואלה הימורים על סוסים. האם יש איזשהו קשר לערוץ שיהיה קשור למירוצי סוסים ונושאים כאלה שמי שיזם והוביל את המהלך הזה היה משרד האוצר? יש לכם איזושהי כוונה להפעיל ערוץ שיהיה קשור להימורים?


אני אומר לכם מה הקשר. היום זה עובד בצורה כזאת שכדי לבצע את ההימורים בענפים שלא קיימים בישראל, רוכשים זמן שידור של המדינות בהם מועברים המרוצים הללו. ברגע שרוכשים את זמן השידור, צריך לשדר את זה במקום כלשהו. השאלה אם יש קשר לעניין הזה כי אני באמת לא הייתי רוצה שיהיה לנו כאן ערוץ שעוסק בהימורים.

עוד לא סיימנו את הנקודה לגבי שר האוצר. אני רוצה נקודה-נקודה. לגבי העניין של שר האוצר. אני מבין שלגבי שני המרבבים הראשונים או השלושה, אין משמעות תקציבית. כך הבנתי ממשרד התקשורת.

יש משמעות.

אדוני, שלושת הערוצים שהצעת, אין להם השפעה והם לא מצריכים הקמת מרבב נוסף. אין לזה משמעות תקציבית. שלושת הערוצים האלה, אם יעלו, יוכלו להיספג במערכות הקיימות. לכן, מה הדיון כאן? למה מעלים כאן עניין תקציבי? אין עניין תקציבי.


אדוני היושב ראש, שתי הערות קצרות. על אף מה שאמרה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, סעיף 13(ב) אסר, בגלל כל ההליכים המכרזיים וצריך התייעצות עם שתי הרשויות, עם שתי המועצות. זה גם שם וזה לא רק על הנושא. להחליט על עוגת הפרסום, להחליט האם יש צורך או אין צורך מבחינה נושאית.

בהוספת פרסום בכבלים ובלוויין, היה צורך להתייעץ עם הרשות השנייה? לא. למה להוסיף עוד הכבדות?

מה השר? מה יש לכם עם שר האוצר? למה שר האוצר צריך להתערב בזה? אתם לא נותנים תשובה. אולי תשאלו את שר האוצר, אולי בכלל הוא לא רוצה להתערב?

אל תצפי משר האוצר הנוכחי לא לרצות להתערב במשהו.

אדוני, הייתי ברשות דיבור. דיברתי קצר אבל הפריעו לי.


לגבי סעיף 13(ב), אני רוצה לחזור ולומר. ההערה שנשמעת כאן היא נכונה. העובדה ששרים מחליטים כאן על ערוצים נושאיים ותכנים, היא בעייתית. זה לא היה בעבר וזה הוסדר על ידי הרשויות, על ידי מועצת הכבלים והלוויין ועל ידי הרשות השנייה.

זה ממש לא נכון לגבי הערוצים הייעודיים.

דבר שני. בסעיף 13(ב) השר, לאחר שהתייעץ על הנושאים, עכשיו הוא צריך להתייעץ לגבי כן להעלות או לא להעלות, כן מכרז או לא מכרז, ויש כאן שלושה פרמטרים. בפרמטרים הללו הוא חייב להתייעץ, ואני מסכים עם ניצן חן. הוא חייב להתייעץ עם המועצות הקיימות לגבי השיקולים של הרחבת מגוון סוגי השידורים, כי מי אם לא שתי המועצות שמטפלות? לגבי קידום התחרות והמצב הכלכלי למי שחי מפרסומות, מי אם לא שתי המועצות מסדירות את זה? ולגבי קיומה של קיבולת פנויה, בוודאי עם הגורם המפעיל, ואם זאת הרשות השנייה עד אז, אז קל וחומר. לכן בעניין הזה מוזר לי שהשר יחליט לבד. אני מסכים לחלוטין עם הקביעה שלשר האוצר אין מקום כי זה הליך תכני ולכן זה לא רלוונטי. זה לא הליך תקציבי וצריך להוריד את העניין הזה.

אני רוצה להצטרף לדברים שאמר מנשה סמירה בעניין הזה. מהניסיון שלי אני אומר שלשרים אסור להיכנס לתוך כל התהליך הזה. זה לא עניינם וזה לא מקומם.

לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים.

תודה. רק צרות יוצאות מכך ששרים חושבים שהם מבינים בזה. אחר כך הילדים שלהם מתערבים, מה יראו וכולי. אני אומר לגופו של עניין, למה לנו להקים רשויות? התהליכים האלה, המשמעות שלהם היא שאם אנחנו מתכוונים שיהיו לנו עוד שלושה ערוצים, לא יהיה שום ערוץ. אני מנסה לומר בעניין הזה הוא דבר פשוט מאוד. יש גוף שהוא אחראי. אתה יכול להגיד שהוא לא עושה את עבודתו וצריך לטפל בו, צריך להחליף את המנהל, צריך להחליף את היושב ראש וכולי. אני סתם מעלה רעיונות. מעבר לעניין הזה, מי שאמון על הגוף הזה, אלה קודם כל הכבלים והלוויין וזה התפקיד שלהם.

הרשות השנייה.

הרשות השנייה.

אני מוכן להגיד הרשות השנייה אם תדחף אותי לכך. כלומר, בדחיפה, אבל בסוף זה קודם כל הכבלים והלוויין. אין מקום לממשלה ואין מקום לשרים, בכל הכבוד. זה באמת לדבר בשפה של אתמול. תודה.

אסף אמיר, איגוד היוצרים.

אני מעביר את רשות הדיבור לאורי רוזנווקס.

אורי רוזנווקס מאיגוד היוצרים. לנו יש הערה אחת שהיא מעבר לפרטים אבל היא מאוד מאוד חשובה.


אנחנו במקור היינו בעד הממיר כי אנחנו חושבים שזה כן היה שירות חברתי ממעלה ראשונה, אבל על העניין הזה של החברתי צריך להבחין ולהבין האם זה שיש ריבוי ערוצים ללא כל רגולציה, זה שירות חברתי לאזרחים במדינה, האם אתם כמחוקקים לא אמורים לתת שירות וגם לדאוג שיהיה תוכן, שתהיה הפקה מקורית ותהיה תרבות ישראלית בערוצים האלה? בפועל מה שיקרה זה ברלוסקוניזציה של כל המסך כי אנחנו בילינו כאן שנתיים מול הזכיינים בחוק המעבר מזיכיונות לרישיונות. שנתיים עשו את הדבר הזה. הכבלים והלוויין מתפקדים. עכשיו אתם באים ומגישים כאן פלטפורמה חדשה שתפיל את הכול. אין בה הגיון. הבוקר סגרנו ערוץ, אנשים שלנו כבר יושבים בבית שבועיים ומדובר בעשרות אנשים או לא במאות אנשים. אנחנו לא יודעים גם מה יהיה בעוד חודשיים עם ערוץ 10, אז עכשיו על כל זה מקימים את העניין הזה. ערוצים ייעודיים, ערוץ אתיופי מבורך, החבילה הצרה שדיברו עליה במתכונת הראשונה היא מצוינת, אבל לבוא עכשיו ולטרוף את כל הלוח, מה יצא מזה? תהיה כאן טלוויזיה איטלקית. זה מה שיקרה כאן בסוף ותהיו אחראים על העניין הזה. הפקת מקור, תרבות ישראלית, זה המנדט שלכם כחברי כנסת. תחשבו על הילדים שלכם ועל הילדים שלנו.


אנחנו חושבים שאם הדבר הזה מתקדם אפילו באופן הכי זהיר שהציעה הצעת הפשרה, זה חייב להיות תחת רגולציה מובהקת כמו שכל הערוצים האחרים מקיימים. מועצת הכבלים והלוויין, הרשות השנייה וגם אפרופו מה שמנשה סמירה אמר. אם נכנסים איזה שהם ערוצים נושאיים, שייבחן העניין לפי צורך, לפי איזה ערוץ צריך ולא איזה ערוץ ישרת מישהו או האם צריך עוד ערוץ ספורט עכשיו. אם עושים ערוצים נושאיים, שיהיה להם כוח וסיבה. זאת העמדה שלנו. תודה.

היועצת המשפטית.

לבקשתך להוסיף רגולציה, אכן הוספנו בין היתר את סעיף 6(ה)(1) שעניינו בהפקות מקומיות ושאומר שעשרה אחוזים לפחות מסך כל זמן השידור שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות בנושאים וכולי. בחמישים אחוזים מאותם משדרים יהיו הפקות מקומיות. המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12 אחוזים מהכנסותיו השנתיות מדמי מנוי. כאן אולי צריך באמת לעשות את ההתאמה כי כאן אין הכנסות שנתיות מדמי מנוי. צריכים אולי לכתוב מפרסומות, ושלא יפחת משמונה אחוזים מהכנסות אלה לשם הפקות מקומיות לשידור ראשוני. זאת אומרת, אלה בדיוק הסעיפים שהצענו להחיל אותם גם לעניין הערוצים הנושאיים. תודה על תשומת הלב, שאנחנו באמת צריכים כאן לכתוב שלא יהיה מדובר על הכנסות שנתיות מדמי מנוי אלא על הכנסות מפרסומות.


כמובן שהסעיפים האלה יחולו בשינויים המחויבים ואנחנו צריכים לבדוק איזה שינויים הם השינויים המחויבים לצורך העניין הזה, אבל זה מה שמוצע. כרגע הצעת היושב ראש מחילה את החובה להפקות מקומיות, כולל הפקות מקומיות פנויות.

שאלה של חברת הכנסת ברקוביץ’.

אני רוצה לשאול את גברתי היועצת המשפטית. למה למשל לפי כל מה שהקראת יש סיבה להכניס ערוץ ברודקסט נוסף לשוק התקשורת, שיש בו רגולציה מינורית ולא כל כך חזקה, ויש אפשרות להכניס עוד ערוץ? במקום שזה יהיה ערוץ שאנחנו כל כך נאבקנו עליו, הערוץ השלישי – אני מתכוונת ברישיון – הוא פשוט לא יהיה.

התנאי שזה יהיה בכפוף לקיומם של לפחות שני בעלי רישיונות בערוצים המסחריים.

לא הבנתי מה את אומרת. כולנו כאן סרקסטיים ובזה אנחנו הולכים והורסים את שוק התקשורת.

קיומם של לפחות שני בעלי רישיון.

זה נראה לי לא רציני. נראה לי שגם יושב ראש מועצת הכבלים והלוויין מתנגד לזה וגם יושב ראש הרשות השנייה כרגע אמר שהוא מתנגד לזה. אני אף פעם לא מבינה למה כל אחד שיושב ליד השולחן הזה לא מעוניין בערוצים נושאיים, כי הוא מבין שהוא הולך לפגוע בשוק התקשורת. למה בכוח? שר האוצר הוא באמת הבן אדם הכי חכם? הוא היחיד שיודע מה קורה? אני חושבת שצריך להוריד את זה מסדר היום.


אני רוצה לשאול אותך אדוני יושב ראש הרשות השנייה כי לי יש איזשהו חשש לגבי מהי הסיבה שרוצים לעשות את זה.

את ביקשת לשאול שאלה.

כן, אני שואלת אותו.

אל תפתחי בנאום דרך השאלות.

לא, לא נאום. חס וחלילה, לא נאום. אני רוצה לשאול שאלה. האם יכול להיות שבעצם שמו לב באוצר שהנושא של DTT לא כל כך מצליח ואנשים לא מעוניינים לקבל רק את ערוץ 2, 10, 1 ומה שאנחנו רוצים לתת. אז אנחנו רוצים בעצם לשפר אותו ולהביא לשם ערוצים נושאיים. אתם יודעים מה מפחיד אותי? שהכבלים והלוויין בסופו של דבר יעלו את המחירים כי הם יבינו ש-DTT לא נותן את המענה.

תודה. חבר הכנסת חסון.

האמת היא שאני עכשיו פשוט עושה לי פוסט מורטום ואני נזכר בדיונים שהיו בקדנציה הקודמת בוועדת הכלכלה. אני חושב שבכלל כל הדבר הזה נולד – וכאן צריך להגיד את האמת בפנים בעניין הזה – וצר לי ש-הוט ו-יס הביאו על עצמם את הדבר הזה. ה-DTT הזה נולד בגלל ההתנהלות של הוט ו-יס. אם הוט ו-יס לא היו נוהגים בחזירות, בבריונות, והיו נותנים באמת שיווק הוגן ושירות הוגן בכל המובנים, לא היינו נכנסים לכל זה.

אני לא יודע איך נצביע כאן ומה נעשה כאן, אבל אני בטוח שאנחנו גורמים כאן נזק ואני בטוח שזה לא יעבוד. אני בטוח שכולם יפסידו. לא יהיה כאן מספיק שוק פרסום לכולם, לא תהיה כאן איכות באמת של שידור ולא נעמוד בזה. אנחנו לא שוק כזה גדול ואין לנו פוטנציאל כזה. אני אומר לכם שאני לא יודע איך לצאת מזה ואני בדילמה, ואני אומר לכם את האמת. מצד אחד אני רוצה לאפשר לציבור יותר אפשרויות ואני לא רוצה לחסום את הציבור. אם אני עכשיו אחסום את הערוצים ואהרוג את ה-DTT, יגידו שאני עכשיו מגן על הוט ו-יס.

יואל, נא לסכם.

אם אני רוצה שבאמת תהיה כאן טלוויזיה נורמאלית, שההשקעות בה יבואו לידי ביטוי באמת, אני אמור להגיד שזה לא הגיוני להוסיף כאן עוד ערוצי תקשורת כי זה לא יעבוד כל כך הרבה.


אני קודם כל מצטער על ההתנהגות הזאת לאורך השנים של הוט ו-יס. אולי יום אחד תכו על חטא ואולי ביניכם לעצמכם אתם עושים את זה.

זה לא מאוחר.

נכון, לא מאוחר. אתם עדיין יכולים לעשות את זה. אני מציע לך אדוני היושב ראש, קודם כל להסכים כאן לבקשת חברי הכנסת להוריד את שר האוצר מהסיפור הזה כי הוא לא קשור. אגב, אתה יודע מניסיונך אדוני היושב ראש שכל מה שקשור לתיאומים בין שרים, אלוהים ישמור. אני הייתי בוועדה לביקורת המדינה, אני ראיתי כמה דברים וכמה תקנות ופעולות שלא יוצאות לדרך כאשר נדרש תיאום בין שרים וזה כאשר עדיין הם מאותה מפלגה. זה בלתי אפשרי.

כרמל, יש לי הצעה. בוא נלך אתם. נראה לי שההצעה סבירה והגיונית, להתחיל בערוץ אחד. בסל יהיו שלושה, אבל כרגע נלך על אחד ואחר כך נבוא לשני ולשלישי, אז אולי תהיה לנו פרספקטיבה.

זה מה שסיכמנו.

אבל מה עם שר האוצר?

לגבי שר האוצר, זה לא אישי.

אדוני היושב ראש, זה לא מה שכתוב.

עד שזה ייכנס לתוקף, שר האוצר הנוכחי לא יהיה שר האוצר.

הוא יהיה יושב ראש ועדת הכלכלה.

אנחנו לא יודעים וזה לא רלוונטי. אין לשר האוצר מה לעשות בתוך החוק הזה. לשר האוצר אין מקום בתוך הסיפור הזה. לא צריך אותו, וזה גם לטובתו. אחר כך הם יעלו אליו לרגל, כשיהיו להם קשיים.

אהוד פלג.

אדוני, אני רוצה להמשיך את הדברים של חבר הכנסת חסון ולהזכיר איך הגענו לדיון הזה. אי אפשר לבטל את הרושם של הדברים כאשר אנחנו שומעים כאן את עוצמת ההתנגדות. הרי אם הוט ו-יס היו נותנות יד לרפורמה של החבילה הצרה, אולי לא היינו בדיון הזה בכלל.

זה נאמר בישיבות הקודמות.

צריך להיאמר שוב ושוב.

כנראה הדברים האלה מקבלים פחות משקל לעומת הטענות החדשות. את זה צריך לזכור. מה שהציבור רוצה בסופו של דבר זה לשלם פחות. זה שירות יותר טוב, זאת איכות יותר טובה, ואת הדברים האלה הוא לא קיבל עד היום. לכן אין מנוס מלהעמיד את התחרות. כך פעלו בתחום הסלולר בשינויים המחויבים וכך פועלים גם כאן. רק כאשר נכנסים מתחרים חדשים, אז אנחנו רואים את התחרות מתחילה לקבל תנופה. לכן חייבים לתת כאן את הפלטפורמה הזאת ולתת אותה לא בצורה נכה. היום היא נותנת חלק מהמטרה, היא נותנת לאוכלוסייה מסוימת, במיוחד אחרי שנעלמו השידורים האנלוגיים, היא נותנת להם אפשרות ליהנות מהערוצים הבסיסיים, אבל אין שום סיבה שהיא לא תהווה חלופה אמיתית ותיתן תחרות ל-הוט ו-יס, כי אז כנראה ייזכרו להציע חבילות אטרקטיביות יותר.


אני חייב לומר את הדברים האלה בשם הצרכנים כדי שיקבלו את המשקל הראוי ברפורמה שהולכת להיות כאן.

תודה. מר סלוצקי.

אני רוצה להגיד למועצה לצרכנות שחברות הסלולר הרוויחו הרבה מיליארדי שקלים וחברות הכבלים והלוויין חייבות שלושה מיליארד שקלים עד היום. זאת אומרת, צריך להתחשב גם בהן ולא לבוא ולומר את הדברים האלה. לא גנבו או לקחו כסף הביתה. עדיין הן מפסידות כסף יום-יום.

למה התנגדתם לחבילה הצרה?

אני לא יודע. הם יענו.

למה המחירים בישראל הם מהגבוהים בעולם לפי ועדת גרונאו?

עכשיו זה הנושא?

מר מוקדי.

יושב ראש הוועדה, אני מתנצל על קולי הצרוד ולא בגלל דיוני הוועדה. לא ביקשתי שום הקלה כאן בוועדה הזאת בשנים האחרונות ואני לא בא בתור מסכן אבל אני רוצה שהעובדות יהיו על השולחן. תעשיית הכבלים והלוויין הפסידה בעשור האחרון בערך שישה מיליארד שקלים. כל גאוני הדור, שיסתכלו לי בעיניים ויסבירו לי האם הייתה כאן חזירות או האם אולי בטעות המדינה הזאת מונה רק שני מיליון בתי אב, רק אוכלוסייה שלא יכולה להחזיק יותר מהכל, ורצונות רגולטורים שכפו חובות הפקות מקור שאין בשום מדינה, איסור פרסומות שאין בשום מדינה ולכן זה קצת יותר אפילו מדמגוגי, מר פלג, לבוא ולומר שהמחירים כאן גבוהים. המחירים כאן גבוהים בדיוק כמו מחירי מכוניות כי מישהו החליט שיש מסים אחרים שצריך לשלם וזה מחיר המוצר.


הערה לגוף הצעת הפשרה. אם הצעת יושב ראש הוועדה הייתה להכניס ערוץ, לראות מה קורה לשוק ואז להכניס ערוץ נוסף, זה לא בדיוק מה שכתוב כי כרגע יש כאן תאריכים קלנדריים. אם זה ינוסח באופן כזה שבו נכנס ערוץ ורק אחרי שנה מכניסים עוד ערוץ, אז אני חושב שזה יקלע להצעת הפשרה של יושב ראש הוועדה.

אשר על כן, מה אתה מציע? איזה שינויים אתה מציע?

בסעיף של התאריכים, אחרי התאריך הראשון, ייאמר ובלבד שחלפה שנה מאז עלה הערוץ הראשון. הערוצים לא עולים בתזמון קלנדרי מדויק והמכרזים הם מכרזים. לכן מאוד יכול להיות שהערוץ הראשון יעלה כאשר כבר הגיע פרקו ומועדו של הזוכה השני.

אני מבקשת להעיר. אני כמובן מסכימה עם כל מה שאמר יורם מוקדי. אני רוצה לחזור על מה שאמרתי בפעם הקודמת. הצעת הפשרה שהביא היושב ראש באה אכן להיות איזושהי פשרה שלא תפיל אותנו. חברות הכבלים והלוויין מפרנסות את היצירה הישראלית. יושבים כאן היוצרים. אנחנו משקיעים מיליוני שקלים מאז אנחנו עלינו והכבלים גם קודם. הז'אנר העליון, השוק כולו עובד. כאשר ערוץ 10 נמצא בקשיים, אצלנו כולם עובדים וכולם משלמים להם. אנחנו מפיקים גם דברים שהאיכות היא מהטובות שידע השוק הזה לתרבות הישראלית ולשפה העברית. כל זה לא נספר לנו כאן, לצערי.


גם אני לא באתי לבקש כאן הקלות אבל אתם צריכים להבין שהיכולת שלנו, אי היכולת שלנו להציע חבילות יותר צרות מחייבת התגייסות של כל הרגולטורים להסתכל על החבילה הצרה שלנו, לראות מה אנחנו חייבים לשים שם ומה אפשר להוריד משם כדי להוזיל את המחיר. במצב הרגולציה היום אין אפשרות להציע חבילה צרה. החבילה היום סוחבת על גבה עלויות מטורפות של רגולציה. אם הדברים האלה ייבחנו אחרת, נוכל אולי להציע חבילות אחרות או גם חבילות אחרות.


אם אכן הצעת הפשרה באה להוציא ערוץ, להסתכל איך נראה השוק – ואני מדברת לצורך העניין גם על זכייני ערוץ 2 מתוקף חוק הרשות השנייה כי הפרסומת תפגע קודם כל בהם – ערוץ חדש שעולה, לא בתוך שנה מתחיל לנגוס. הוא ינוקא, הוא מקרטע, הוא עוד לא נוגס. אז יעלה הערוץ השני והראשון יתחיל לנגוס.

אבל השני לא עולה בלי אישור שלנו.

כן, אבל תוך שנה אי אפשר לדעת אם ערוץ מקבל נפח ומתחיל לפגוע באחרים. זאת תקופה קצרה מדיי. לכן בין ערוץ לערוץ צריכה להיותה רבה יותר משנה.

זה הרבה פחות משנה.

כמה זמן צריך להיות?

הבדיקה של ייתכנות ערוץ עם פרסומת, יעידו חבריי, היא הרבה יותר משנה. יכול להיות שתוך שנה הוא עוד לא יפגע בהם.

יבחנו את המגמה לאורך שנה ויעשו את ההתאמות הנדרשות.

אי אפשר.

אפשר.

כמי שבאה מתחום התקשורת, אני אומרת שאי אפשר. רק אחרי שלוש שנים אפשר לדעת האם יש ייתכנות כלכלית לערוץ או לא.

אם אין, אז לא נאשר את זה.

אני אומרת שלא צריך לאשר את זה.

זה לא יאושר בוועדה.

עוד פעם יהיו דיונים ועוד פעם יהיו ויכוחים האם הצלחת או לא הצלחת. אני לא מבינה מה הבעיה, כשנחליט שצריך עוד ערוץ, נביא חוק חדש ונכניס עוד ערוץ. למה צריך להכניס את זה עכשיו? את זה אני לא מבינה.

את בונה את הפלטפורמה ל-18 ערוצים ואת צריכה תהליך מוסדר.

פתאום אתם רוצים תהליך מוסדר.

אהרן אגוז מערוץ הקניות.

יש משהו חסר ופגום, ואולי אפילו תמוה, במצב הזה שבו מסדירים כאן ערוצים שיפגעו בפלטפורמות הקיימות אבל למעשה לא נותנים שום מענה לערוצים שקיימים, לערוצים שירצו לעלות, שלא יפגעו ולא יגעו כהוא זה בעוגת הפרסומת ולא ישפיעו על הפלטפורמות אבל מצד שני יציעו לציבור מגוון רחב יותר של שידורים. אפשר לדבר על הערוצים הקהילתיים, במונחים ציבוריים אפשר לדבר על ערוץ הקניות שלא ממומן מפרסומת, אפשר לדבר על עוד ערוצים. ההצעה כאן שלמעשה מגבילה ותוחמת את הערוצים הנושאיים החדשים שהם למעשה הפיכת כל מערך הרישוי, אבל לא נותנת איזשהו הסדר או מענה לערוצים שקיימים ויכולים להיות מוצעים לציבור ללא כל פגיעה בפלטפורמות הקיימות, היא מאוד מוזרה.

אדוני, בפשרה אני מבקש להוסיף את שתי המועצות לרגולציה, כהתייעצות, אם צריך להתייעץ, כגופים שצריך להתייעץ אתם. רק להתייעץ.

אני לא מבינה. סעיף 13(ב) אומר: "נכלל נושא ברשימת הנושאים שנקבעה לפי סעיף קטן (א) - רשימת הנושאים שנקבעה לפי סעיף קטן (א) היא רשימה שקבעו – שני השרים, באישור ועדת הכלכלה לאחר היוועצות בשתי המועצות".

אלה הנושאים. זה לגבי הנושאים.

זה הנושא. "רשאית המועצה לשידורי כבלים ולוויין" – זאת אומרת, הסמכות היא של המועצה לשידורי כבלים ולוויין בקטע הזה – "להעניק רישיון בנושא האמור שיופק באמצעות תחנת שידור למי שבחרה במכרז שפרסמה באישור השר וועדת הכלכלה". זה מה שהוצע קודם.

ובלבד?

אתם רוצים באישור השר וועדת הכלכלה?

הפואנטה היא בסוף הפסקה. "נוכח השר".

על פגיעה בגופים המשדרים.

על סמך מה הוא נוכח? הוא לוקח את השיקולים שהם בתחום סמכויות המועצות.

לשר היום יש סמכות לאשר לכבלים והלוויין פרסום. האם הוא מחויב לפי חוק התקשורת להתייעץ עם הרשות השנייה? לא, הוא לא מחויב להתייעץ עם הרשות השנייה.

חברים, אנחנו מגיעים להצבעה.

אני רוצה לשמוע מהאוצר האם יש כוונה להפעיל ערוץ הימורים.

יש כוונה כזאת?

אין כוונה להפעיל ערוץ הימורים.

חברים, אם תהיה הסכמה, אנחנו נצביע. אם לא תהיה הסכמה, לא נצביע. מקסימום נקבע עוד ישיבה, נקרא לאלקין והכל יהיה בסדר. שכל אחד יזכור את המידתיות.

איזה יופי שיש לכם אלקין.

אין כמו אלקין.

אנחנו גידלנו אותו ואתם מנצלים.

שכחתי את דוד בן-בסט שרוצה לתמוך בהצעה.

גם אני רוצה להתנצל את הצרידות בקולי. אני רוצה להעיר שתי הערות כאשר הערה אחת ניסיתי להעיר קודם אבל קולי לא יצא. הבדיקה לא יכולה להיעשות אחרי שנה בשום פנים ואופן.

אין בעיה. אתם רוצים שנתיים?

שלוש שנים.

אבל הפעימה השנייה תהיה שני ערוצים. אתה רוצה את זה?

לא.

לא תמתחו את זה בגלל התירוץ הזה.

אני מסביר. תמצא את הלוגיקה במה שאני אומר ותעשה מה שאתה חושב.

אני אומר לך שאלה החלופות. תגיד לי מה אתה רוצה.

אני רק רוצה להסביר. אתה תחליט מה אתה רוצה לעשות. אני רק אומר שברור שאם הערוץ לא יעלה מיד אלא יעלה אחרי שלושה חודשים או תשעה חודשים, פרק הזמן שיהיה כדי לבדוק את עוגת הפרסום יהיה כמעט כלום.

זה כבר נאמר. ביום תחילת שידוריו של הערוץ הנושאי הראשון.

שימי לב לפעימה השנייה.

זה בפעימה השנייה. שנה מיום תחילת שידוריו של הערוץ הנושאי הראשון.

אבל בפעימה הראשונה, את נותנת לערוץ שלא יעלה לפני, אבל במקרה שהוא יגיע למצב שהוא לא יכול לעלות בתאריך הזה, הוא ידחה את זה.

הוא יעלה נניח באוקטובר 2014 והערוץ השני לא יעלה לפני אוקטובר 2015.

אבל זה לא קשור. אם זה ישונה, בסדר.

שיניתי את זה תוך כדי.

מצוין. אם כך, אין בעיה.


אני רוצה להעיר עוד הערה אחת. אף אחד לא שם לב כאן לעובדה שדקה אחרי שהתחנות הללו, שלושת התחנות, יהיו על ה-DTT, או התחנה הראשונה ואחרי כן השתיים האחרות, הן תעלינה גם על יס ו-הוט. אף אחד לא שם לב לזה.

לא, זה לא המצב.

איפה זה כתוב?

זה לא כתוב בשום מקום.

בדיוק.

זה לא כתוב. הן לא אמורות לעלות.

כתוב שהן לא אמורות לעלות.

לא, זה לא מה שכתוב.

זה לא כתוב וזה בדיוק העניין. אם המחוקק התכוון למה שנאמר כאן עכשיו, וזה גם מה שאני הבנתי, שהוא לא יכול לעלות, במחילה מכבוד היושב ראש, שזה יופיע.

לא, זאת לא הכוונה. אין הכרח.

יש סעיף שמונה בדיוק איזה ערוצים על הוט ו-יס להעביר כערוצי חובה.

אפשר להבהיר את זה?

אין מה להבהיר.

אין מה להבהיר. זה המצב המשפטי.

יס ו-הוט יודעים שאסור להם להעביר את זה?

לא. מותר להם. אין מניעה ל-יס ו-הוט להעביר את זה אבל אין להם חובה להעביר את זה.

ברור שאין חובה, אבל אם יס ו-הוט יחליטו מחר שהם רוצים להעלות את הערוצים האלה ללא תשלום, מה יקרה אז?

מה זאת אומרת מה יקרה?

יעלו אותם.

שאלתי את השאלה בשבוע שעבר.

יש את הפרסומות.

תאמינו לי שהוא ימכור פרסום בפחות מארבעה מיליון שקלים. מה שיקרה זה שהוא יעבור בחינם בין יס ל-הוט.

אתה שואל האם יהיה פרסום ברכבלים והלוויין. על זה יש את סעיף 6כד או את סעיף הערוצים הייעודיים כשאלה המסקנות שמאפשרות פרסום בכבלים ובלוויין.

את אומרת שמכוח זה שאסור להם לפרסם, אסור להם לעלות.

אני אסביר לך אחר כך.

למה אחרי כן? תסבירי עכשיו לכולם.

אני מסבירה עכשיו לדוד בן בסט.

ערוץ כזה לאחר שיעלה על עידן פלוס, יוכל לעלות במתכונתו שתאושר על ידי השרים, יכול לעלות לכבלים וללוויין אם הוא הגיע אתם להסדר?

סעיף 6כד לחוק התקשורת מאפשר לשר במתכונת שנמצאת שם באישור הממשלה, באישור הוועדה, לאפשר לערוץ לעבור עם פרסומת או לערוץ של הערוצים עם פרסומת גם על גבי הכבלים והלוויין. זאת המתכונת שקיימת חוץ מהמתכונת של הערוצים הייעודיים. אלה שני הנתיבים.

יש לו אפשרות לעלות.

בהתאם למתכונת של סעיף 6כד.

יש לו אפשרות לשדר פרסומות.

זה מה שאמרתי מהרגע הראשון.

אבל אדוני היושב ראש, לא לזה התכוון המחוקק.

אין היום ערוצים נוספים עם פרסומות.

אבל יש סמכות היום. גם לערוץ טוטו יש היום סמכות.

להניח את דעתך, מר בן בסט, העברת שידורים של ערוץ שכולל פרסומת בשידוריו במסגרת שידורי הכבלים והלוויין מתאפשרת אך ורק אם מתקיים האמור בסעיף 6כד(ב) לחוק. דהיינו, השר, לאחר התייעצות במועצה – שהיא מועצת הכבלים והלוויין – ובאישור הממשלה והועדה התירה לכלול פרסומת בשידורים. זאת אומרת, יש כאן תהליך מאוד מאוד ארוך.

אז לא תהיה פרסומת מראש.

אם יעברו את כל האישורים להם הם זקוקים.

לכאורה גם היום הם יכולים. יש את זה מלכתחילה.

אדוני היושב ראש, אני יכול ברשותך לשאול עוד שאלה?

כן.

האם דרך האפשרות הזאת שהשר יכול לאפשר לאותו ערוץ נושאי לעלות עם פרסומות, זה לא פתח לכך שלכבלים וללוויין יתאפשרו פרסומות?

כבר היום מותר.

את זה אני יודע. אני שאלתי את השאלה לא טוב. אני שואל האם השר יכול להרשות רק לערוץ הזה לעלות עם פרסומות?

כן.

ודאי שכן.

הבעיה יכולה מבחינתך להיות הפוכה.

תאמיני לי שהוא לא יצליח למכור פרסום. הוא לא ימכור במחיר כזה.

שאלה אחרונה לנציג האוצר. אני רוצה לשמוע שוב למה שר האוצר חייב להיות בסעיף הזה. לא לשמוע, אלא שתשכנע אותי כי קודם שכנעו אותי הפוך.

על השרים בהתייעצות עם המועצות מוטל לבחור את הנושאים ולא לבחור את הערוצים ולא לבצע את המכרז שזה באחריות מועצת הכבלים והלוויין. על השרים מוטל לבחור את הנושאים. בבחירת הנושאים יש גם שיקולים כלכליים שראוי שייבחנו.

זה לא יאומן. זה נשמע רע.

אתה לא מאמין בזה. בעיניים שלך רואים שאתה לא מאמין למה שאתה אומר. עם כזאת תשוקה אתה מדבר על דברים שאתה מאמין בהם, חבל על הזמן.

לא הבנתי את השיקולים הכלכליים שיכולים להיות בערוץ שמשדר נושא מסוים. אחרי שאמרת שלא טוטו ולא הימורים של סוסים וכולי.

אני יכול להשיב בשמו.

לא. אל תשיב בשמם.

אני מבין את הראש שלהם.

אתה לא יכול לדבר בשמו. זה לא הגיוני.

אני מוכן לעזור לו.

הוא לא ביקש. יש לך הסבר יותר משכנע?

אתה רוצה שאני אסביר לך למה? ואני חושב שזה רעיון רע. לא במקרה זה שם. יש לאוצר עניין מול הכבלים והלוויין. הם רוצים לכפות עליהם את החבילה הצרה וכדומה. לכן, אם הם לא יעתרו ויענו ללכת במסלול הזה, אז ייכנסו השחקנים האלה ויפעילו ערוצים אחרים שיכולים לשמוט את הקרקע מתחת רגליהם.

אין הגיון בטענה הזאת. הם יכולים להיות רק גורם מפסיק ולא גורם מפעיל. יש כאן את שר התקשורת שאם הוא לא מבקש את זה, זה לא יהיה.

יש כאן אי הסכמה. חלק מחברי הוועדה חושבים שצריך שיהיה שר האוצר.

אתה חושב ששר האוצר צריך להיות?

אני חושב שהוא צריך להיות.

איתן, אולי תעלו את שאלת שר האוצר כהסתייגות.

אתה יכול להביא לכאן את אלקין והוא יביא לכאן 120 נגדנו. יש נושאים שאתה לא מרים עליהם את היד ומצביע בעד. אנחנו בעד. אני חושב שהתיקון הזה הוא תיקון נכון וכל מה שדיברנו כאן, זה נכון. הנושא המרכזי, הליבה, בסוף הוא הפיקוח. השבר המרכזי שמתקיים בכלל בשידורים זה נושא הפיקוח. להביא שר, אני אומר לך שאין טעות גדולה מכך. מצדי אל תביא את זה להצבעה.

לא רוצים להצביע עכשיו?

מצדי אל תצביע.

רוצים, אבל בלי שר האוצר.

יש לכם הסכמה עם אילטוב? אני לא מצביע נגד אילטוב בעניין הזה.

למה אתה רוצה את שר האוצר? בוא תחשוב על זה שוב.

כי בקדנציה הבאה מישהו מישראל ביתנו יהיה שר האוצר. בכל מקרה אני לא מצביעה על זה כי אני לא נותנת את ידי להרס שוק התקשורת במדינת ישראל.

אני רוצה להעיר הערה לעניין מעורבות השר בנושא הזה לצורך קביעת ייתכנות כלכלית. לעניין ערוצים ייעודיים, סעיף 6לד(א)(3) קובע שהשר רשאי לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הממשלה והוועדה לקבוע כי משדר ערוץ ייעודי יהיה רשאי לממן שידוריו באמצעות שידור פרסומות בהתאם להוראות החלות לעניין זה בסעיף 6לד(1). דהיינו, התהליך של מתן אישור לערוץ ייעודי לשדר פרסומות, מתוך הנחה שיש לו השפעה על כל הנושאים שניזונים מפרסומות, בין בעיתונות ובין בתקשורת, ראו את זה בזמנו כתהליך כל כך משמעותי שדרשו את כל שרשרת האישורים הזאת שקראתי עכשיו מהחוק. בפירוש לא נתנו כאן מעמד מועדף לשר האוצר. רק רציתי להביא את זה לתשומת הלב.

מיצינו את הנושא הזה. נצביע עליו בישיבה הבאה.

חבל.

לשם מה בזבזנו את זמננו?

למה בזבזנו? דנו ומיצינו את הנושא. עכשיו נגיע רק להצבעה.

אז יגיעו אנשי קואליציה שלא היו בדיון, לא מכירים את ההשלכות, ישפיעו על עולם התקשורת באופן דרמטי וקיצוני וזה ביזיון אדוני. זה לא מתאים לך. זה לא מתאים לך. הם יהיו חותמות גומי, הם יהיו הזויים ולא ידעו על מה הם בכלל מצביעים. זאת בושה. זה לא מתאים לך.

חבר הכנסת חסון, ההערה נשמעה.

אני בטוח שהקואליציה תדע במקרה הזה להביא הצעה סבירה.

אתה אומר שהיא תפעל בבגרות.

כן, בבגרות. אני סומך על המילה של אילטוב בעניין הזה.

תודה רבה. תפסת מרובה, לא תפסת. זה חלק מהפתרון שצריך ללמוד.

חבל, אדוני היושב ראש. חבל.

זה פשוט ביזיון.

הערה אדוני שחשוב לומר אותה.

עזוב אותנו מהפוליטיקה.

לא, לא פוליטיקה אלא בכלל. אני חזרתי לוועדת הכלכלה אחרי ששלוש שנים לא הייתי בה. אני זוכר שבוועדת הכלכלה לא היה עניין של קואליציה ואופוזיציה אלא היו באמת שיקולים ענייניים. אף פעם לא הייתה כאן שאלת קואליציה ואופוזיציה, בטח לא בדברים כאלה.

אתה יכול להניח לנו עם הפוליטיקה?

זאת לא פוליטיקה. זה לא נכון. אנחנו גורמים נזק.

אל תזלזל באינטליגנציה שלנו.

אתה מזלזל באינטליגנציה.

ולא בזיכרון. אני אוציא לך את הפרוטוקולים של ועדת הכלכלה.

באמת, אני מכיר אותם עוד לפני שאתה היית בבית הזה. ישבתי בה.

בקשה לדיון מחדש של חברי הכנסת אופיר אקוניס ויוליה שמאלוב ברקוביץ’ לסעיף 2(א), מינוי הגורם המפעיל.


יוליה, בבקשה.

דיברנו ודחינו את נושא מינוי הגורם המפעיל כי היה תמוה בעיניי מדוע צריך להוציא את זה מידיה של הרשות השנייה. אני העליתי כאן איזושהי סברה שיש סיכוי שירצו להפריט את הנושא הזה ובעצם בדרך זאת להקים את הפלטפורמה השלישית במדינת ישראל, שהיא מקובלת עלי גם ואין לי שום בעיה שתהיה עוד פלטפורמה, אבל שתבוא מדינת ישראל ותאמר שיש עוד פלטפורמה ולכן אנחנו הולכים לשנות את כל הנושא.


אני מבקשת להשאיר את הגורם המפעיל נכון לעכשיו ברשות השנייה. יש לי בעיה עם הגורם המפעיל.

צריך להצביע על זה. אנחנו מצביעים על הבקשה של חברי הכנסת אופיר אקוניס ויוליה שמאלוב ברקוביץ’ לדיון מחדש בסעיף 2א.

ה צ ב ע ה

הבקשה אושרה פה אחד

פתחנו את הסעיף לדיון מחדש. יוליה, מה הייתה הבעיה?

אדוני היושב ראש, אנחנו ראינו שהרשות השנייה עשתה עבודה יוצאת מן הכלל עם עידן פלוס. היא עשתה עבודה טובה, נכונה, ואפילו אמרתי באחת הישיבות שסוף כל סוף יש מה לעשות ברשות השנייה.

את רוצה להוסיף את הרשות השנייה כגורם שיכול להפעיל.

הצעת החוק בנויה באופן כזה שיש את החוק הקבוע שאומר שהגורם המפעיל הוא אחד מהגורמים המנויים בסעיף 2 והרשות השנייה איננה נמנית עליהם. יש תיקון זמני לחוק הרשות השנייה, באופן שרק לשנתיים הרשות השנייה היא הגורם המפעיל. מה שמבקשת חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ’, אם הבנתי אותה בישיבה הקודמת, זה למחוק לגמרי את סעיף 2 כדי שהגורם המפעיל ימשיך להיות כל הזמן הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. האם הבנתי אותך נכון?

גברתי היועצת המשפטית, את צודקת. זה מה שהייתי רוצה לעשות באחרית הימים אבל מאחר שאני יודעת באיזו דרך עובדים כאן, אני מבקשת להשאיר את הרשות השנייה כאופציה להמשך.

בעצם למחוק את ה"בלבד שאינו משדר שידורי טלוויזיה".

אז אני הבנתי אותך טוב.

כן. אני כמובן מעדיפה למחוק. אם אני יכולה למחוק את הסעיף הזה, אני מאוד אשמח. יכול להיות שבאמת כדאי לעשות כאן, כי יש לי כרגע רוב.

בעצם למחוק את המלים "ואינו מפקח על שידורים כאמור".

אפשר התייעצות סיעתית? אני צריך התייעצות סיעתית.

שלוש דקות. שלוש דקות התייעצות סיעתית של סיעת קדימה.


בסעיף 2א לגבי מינוי הגורם המפעיל, ההצעה שעומדת להצבעה היא להוסיף את הרשות השנייה.


אין בתקנות הכנסת מספר התייעצויות סיעתיות מוגבלות ליום?

אין. הייתם רוצים כאן דיקטטורה, אבל אין. אגב, אתם בכיוון.

גברתי היועצת המשפטית, האם אני יכולה להוסיף, מעבר לזה שתהיה הרשות השנייה, שאפילו תינתן לה עדיפות על כך שהיא חסכה כסף למדינה, על כך שהיא עשתה עבודה יוצאת מהכלל, על כך שהיא הצליחה להקים מערכת גדולה מאוד שלגוף אחר הייתה עולה הרבה יותר? האם אני יכולה להוסיף את זה?

לא. זה ביום העצמאות. אין את זה.

אני רוצה לשמוע את תשובת היועצת המשפטית.

את יכולה לשמוע, אבל זה לא יהיה.

אני רוצה לשמוע מה היא אומרת.

אפשר, אבל אני אומר לך שזה לא יהיה.

זה אפשרי?

אני מבקשת לומר מילה אחת. אני לא צריכה לכתוב את הרשות השנייה במפורש. מה שמוצע היום זה שהשר ושר האוצר באישור הממשלה ימנו ובועדת הכלכלה. בישיבת הוועדה הקודמת השאירו "ובאישור ועדת הכלכלה ימנו את אחד מאלה כגורם מפעיל". אחד מאלה, זה גורם ממשלתי, תאגיד שהוקם בחוק או חברה ממשלתית.

ובלבד שאינו משדר.

הממשלה עם כל האישורים האלה, היא זו שצריכה למנות את אחד מהגורמים שאמרתי אבל ברישא נאמר שהגורם הזה הוא בלבד שאינו מפקח על שידורים כאמור. המלים האלה הן אלה שמונעות את מינוי מועצת הרשות השנייה להיות גורם מפקח. כל מה שצריך כדי שתהיה אופציה למנות אותה, זה למחוק את המלים האלה. לא צריכים לכתוב אותם במפורש.

אין בעיה.

מה שאת מציעה, לתת להם עדיפות, זה לא כתוב כאן בכל מקרה.

אפשר להוסיף.

זה לא יהיה כתוב. רדו מזה.

אופציה.

אופציה וזהו. אנחנו מצביעים על האופציה כפי שהוצגה על ידי היועצת המשפטית, על ידי מחיקת המלים?

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד


התיקון אושר. יוליה, ברכות.


תודה רבה לכל המשתתפים. הישיבה הזו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:50