PAGE
25
ועדת החינוך, התרבות והספורט

22.11.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 498
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ה חשוון התשע"ב (22 בנובמבר 2011), שעה 12:00

הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון מספר 8) (אישור מנהל בבית ספר על-יסודי), התשע"א-2011 של חברי הכנסת אלכס מילר, זבולון אורלב, רונית תירוש (פ/2553)

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

חיים אמסלם

ניסים זאב

עו"ד דורית מורג

- יועצת משפטית, משרד החינוך

עו"ד איריס שלו-טל
- יועצת משפטית, משרד החינוך

עו"ד יעקב פרידברג
- לשכה משפטית, משרד המשפטים

סמי עטר


- חבר הנהלת איגוד מנהלי מחלקות חינוך, מרכז השלטון המקומי

משה כץ


- ממונה פיקוח מקצועי פדגוגי, אגף להכשרה מקצועית, משרד התמ"ת

נטע זלינגר


- יועצת ועדת החינוך

עו"ד יואב ללום

- עמותת "נוער כהלכה"

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון מספר 8) (אישור מנהל בבית ספר על-יסודי),
התשע"א-2011 (פ/2553)

צהריים טובים. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, 22.11.2011, כ"ה בחשוון תשע"ב. הנושא - הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון מספר 8) (אישור מנהל בבית ספר על-יסודי), התשע"א-2011, של חברי הכנסת מילר, אורלב, תירוש, פ/2553, פרוטוקול 498.


טוב רבותי, בעצם מה שקרה כאן, שאנחנו תקופה די ארוכה היינו כאן באיזה שהוא משא ומתן עם חברי הכנסת החרדים מאגודה, עם גפני וכל מי שכרוך בכך, שבעצם טענו שהצעת החוק איך שהוא פוגעת או יכולה לפגוע בהסדר שקיים אצלם במוסדות. אני מאמין שתוך שבוע אנחנו נסיים גם עם הסאגה הזאת. כבר אני אומר לכם שאינני מתכוון לעשות שום הפרדה ושום הוצאה של שבתי ספר שהם בתי ספר בחינוך המוכר לא רשמי במגזר החרדי דרך הצעת חוק זו. אם בעצם תהיה כוונה של משרד החינוך להפריד את המגזר החרדי מהחינוך המוכר שאינו רשמי, שיעשו חוק נפרד. אני בסופו של דבר גם מתכוון להצביע על החוק הזה.

היום אנחנו נעשה דיון כללי ונקרא את הסעיפים ונשמע את כל ההערות וכנראה שגם שבוע הבא אני אעשה הצבעה על החוק ונעלה אותו למליאה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

אז קודם כל בואו נעשה דיון כללי, בבקשה רבותי. יש מישהו שרוצה להתייחס? אני כבר קיבלתי כאן, כן.

אני רק רציתי להתייחס. סמי עטר, חבר הנהלת איגוד. שלחנו מכתב ליושב ראש האיגוד אבי קמינסקי, בהתייחס להצעת חוק שבוועדת החינוך לאישורה, ואנחנו רק רוצים להעיר הערה קטנה שהיינו מבקשים או ממליצים שבהוראת החוק העוסקת בחברי הוועדה, ישונו בהתאם לנוהל האמור לעיל באופן שיירשם כי נציג הרשות הוא ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי ---

אדוני, האם אתה קורא, אתה מתייחס לנוסח שאושר לקריאה הראשונה?

אז זהו, הנוסח שאושר לקריאה ראשונה כבר לא כולל את הרכב הוועדה. זה היה בטרומית.

אז אני לא מתייחס לזה, נכון. זאת אומרת הצעת החוק לא מתייחסת להרכב הוועדה.

תסתכל על הצעת החוק.

שעכשיו קיבלתי.

הנוסח של הקריאה הראשונה הופץ יחד עם ההזמנה.

אם אתה זוכר, בדברי ההסבר יש התייחסות לזה שבקריאה השנייה והשלישית תהיה התייחסות למה שקיים היום בתקנות העיריות ובצו המועצות המקומיות. היום ההרכב קבוע בחקיקת משנה של משרד הפנים בעצם והם טוענים שחקיקת המשנה היא לא, הם רוצים תיקון למעשה בתקנות ובצו.

זו בדיוק הנקודה.

משרד החינוך, מה אתם אומרים שנכניס את זה לתוך הנוסח של החוק?

האם אפשר רק לסיים את המשפט, שאנחנו רק מבקשים שבהרכב הוועדה תהיה התייחסות לנושא של ראש הרשות או מנהל אגף החינוך ברשות. זאת התוספת.

זה בעצם לעגן את המצב הקיים בתקנות של משרד הפנים.

כן. חוזר מנכ"ל מתייחס לזה בחוזר מנכ"ל ---

חוזר מנכ"ל משרד הפנים? איזה?

חוזר מנכ"ל משרד החינוך מתייחס לזה ב-8.413 משנת ---

זה גם שונה בין העיריות למועצות המקומיות ההרכבים היום.

יש גם קושי בלתקן תקנות של שר הפנים.

לא, השאלה היא אם מעלים את זה לרמת חקיקה ראשית בחוק הזה. יש פה את נציג משרד הפנים? כי אנחנו צריכים גם את נציג משרד הפנים בעניין הזה. זה תקנות של שר הפנים.

בכל אופן, יש לי העתק של חוזר מנכ"ל כבר שמתייחס להרכב הזה ומציינים גם את הנושא הזה.

משרד המשפטים, זה היה חלק מדברי ההסבר.

כן, כן, אני מודע לזה שהתקיים בזה דיון, אין לי שום בעיה.

אין לכם בעיה.

רק צריך לשתף את משרד הפנים בעניין הזה, אם מעוניינים לתקן.

כן, אבל זה היה בדברי ההסבר.

אבל אנחנו מתערבים לו. אם אנחנו לוקחים את זה ומעלים את זה לרמה של חקיקה ראשית, אנחנו מבטלים לו ---

את התקנות שהן כרגע בסמכותו.

החקיקה הראשית גוברת על התקנות, אז אנחנו צריכים לשמוע בכל זאת את עמדתו לגבי הביטול.

סליחה, יש היום מבחינת חקיקת המשנה, יש אי הלימה בין מה שנקרא בית ספר---

חטיבת ביניים ועל יסודי.

חטיבת ביניים, על יסודי, וגם כתוב שגם העל יסודי יש מקיף, כשמקיף למעשה כולל את חטיבת הביניים, והוא דומה, הוא כולל את על יסודי וחטיבת הביניים, והוא למעשה בתקנות מוצמד לחטיבת הביניים, לא ככל שאפשר יהיה לעשות איזה שהוא סדר בעניין הזה.

שוב, כרגע החוק חל על כל בתי הספר.

זאת אומרת אתם מבחינתכם אין לכם בעיה.

כן, צריך יהיה כמובן לקבוע את זה לגבי ---

טוב, בואו נעשה דבר כזה, אני מציע שמכיוון ששני המשרדים ---

אם ממילא השבוע יש לנו, אז אפשר לעבוד על זה במהלך השבוע.

כן, בדיוק.

אני מציע שבגלל שבעצם לפי ועדת שרים לחקיקה ההתחייבות שלי הייתה לתאם בעצם את הנוסח של החוק עם משרד החינוך ומשרד המשפטים אם אני לא טועה, ובכך אני מציע שלישיבה הבאה יועבר בעצם הנוסח שאנחנו רוצים להוסיף לנוסח החוק למשרד הפנים. נציג משרד הפנים יזומן לוועדה ויציג את עמדתו. אני גם מבקש משני המשרדים לסייע לנו בעניין הזה, אם בעצם יש כוונה לעשות איזה שהוא הסדר בכל העניין. אז אם אתם יכולים לישיבה הבאה שכבר אני מודיע לכם ששבוע הבא אני הבנתי שאנחנו מלאים לגמרי, אז בעוד שבועיים אנחנו נקיים כאן ישיבה ושבעוד שבועיים יהיה נוסח מוסכם בין שני המשרדים – חינוך ומשפטים – שגם אנחנו בעצם נבקש הסכמתם של משרד הפנים. אם אתם רוצים להרחיב באופן כללי בעצם את העניין הזה ולעשות סעיף נפרד שבא ומסדיר את כל ההיבט הזה, גם של יסודי ואין בעיה, לדעתי זה דווקא, אם אנחנו מתחילים לעשות סדר בכל המנגנון הזה, זה יהיה חיובי. טוב, בעניין זה בסדר. מירב, את איתם בקשר בכל הנושא הזה.

בסדר גמור. אז זה לעניין הרכב הוועדות. רק צריך לומר שכרגע החוק חל על כלל בתי הספר והרכב הוועדות בעצם מתייחס רק לבתי הספר של הרשויות המקומיות, זאת הכוונה אני מבינה.

ולכן ההערה שלי.

גם החוק מתייחס לבתי ספר של המוכר שאינו רשמי.

ברור.

כן, רק מוכר שאינו רשמי.

אז אני הייתי מבקש שזה ייאמר עכשיו.

זה נאמר, כתוב את זה. אתה יכול לראות בהגדרה של בית ספר על יסודי, ההגדרה בסוף סעיף קטן א'.

תראה, כל מה שקשור ליסודי וחטיבת ביניים זה קיים. כל החוק הזה התייחס למוכר שאינו רשמי.

אתה רואה? חינוך מוכר, או של בית ספר שחוק ---

איפה את רואה?

ב-20 א' (א), בסוף ההגדרה של בית ספר על יסודי.

בית ספר שלומדים בו תלמידים בכיתות י' עד י"ב לפחות ... כיתות ...

או בית ספר שחוק זה חל עליו, זאת אומרת שחוק פיקוח על בתי ספר הם זקוקים לרישיון. אבל זה לא חל על הפטור, מכיוון שא' עד ח' זה לא על יסודי והישיבות הקטנות חל עליהן החוק. אז לכן זה בעצם חל על מוכרים שאינם רשמיים.

זה לא חל על תרבות ...

נכון, זה לא חל על הפטור.

כי שם יש חוק נפרד ושם גם כללי ההעסקה שונים.

אוקי, טוב. בעניין זה, אתה רוצה עוד להוסיף משהו חבר הכנסת?

זאת אומרת האם כאן יהיה שיקול דעת למנכ"ל, או שבעצם ---

כן, כן, זה החוק.

יש לו מעין זכות וטו, אבל הוא צריך כמובן, השיקול דעת שלו צריך לעמוד בסטנדרטים של שיקול דעת מנהלי ---

בעניין הזה אני גם רוצה לדבר, בעניין שיקול הדעת, אם אפשר.

כן, בבקשה.

סליחה, עוד דבר, למשל אנחנו מתמודדים וגם בוועדה הנכבדת הזאת לא פעם, בכל העניינים האלה של אפליה ואפליה על רקע עדתי וכו' וכו'. אני רוצה לעגן במאבק הארוך והבלתי נגמר הזה, עוד איזה שהוא עוגן שמנהל שינקוט בגישה מפלה, למעשה תהיה לי פה דרך להתמודד איתו.

לא יהיה שיקול דעת לשר .

לא, אבל העניין הזה הוא בסופו של דבר מעוגן בחוק, אם אני לא טועה. הכניסה של חוק נוסף על חוק שקיים בעצם לדעתי לא ---

אני אולי אגיד, יש פתרון מסוים לזה, כי בעיקרון אתה הרי תצטרך אולי איזו הרשעה פלילית או משהו, זאת אומרת איזו שהיא גושפנקה שהייתה בעצם אפליה, וזה קיים כבר לגבי איש חינוך.

אז תראה אדוני יושב הראש, אנחנו כולנו מכירים את החוק, יודעים את החוק. אני לא יודע אם הספקתם לראות, אבל כבר בערוצי התקשורת מהבוקר מפקחת במשרד החינוך הודתה שיש מכסה של 30%. למרות שהחוק הוא לא כך, למרות שכולם אומרים שאין דבר כזה של אפליה, היא טוענת שיש. יש הקלטה, אני כבר הגשתי שאילתא וזה כבר נמצא בערוצי תקשורת, זה כבר רץ. יש לנו בעיה. אנחנו מחפשים, רודפים אחרי רוחות רפאים ואנחנו לא מצליחים אף פעם לתפוס אותם ואני הייתי רוצה בחוק הזה, שאולי הוא לא נועד לכך, אבל שם למצוא איזה שהוא עוגן לדבר הזה.

אוקי.

אני גם רוצה לומר ברשותך.

כן, שמך רק לפרוטוקול.

עורך דין יואב ללום, עמותת 'נוער כהלכה'. אני רוצה לעזור ולהשלים את הדברים שאמר חבר הכנסת אמסלם, בזה שאנחנו מודעים לחוקים ולחקיקה הענפה שקיימת, אבל ברגע שיש הצעת חוק כזאת טובה, חשוב לנו שבתוך הצעת החוק הזאת יהיה סעיף שמגביל את שיקול הדעת של המנכ"ל, במקרים של אפליה או חשש לאפליה. במקרה של חשש לאפליה, שאותו מנהל יושעה עד בירור החשש ובמידה והמשרד קובע שהחשש מצדיק – גם יפוטר. זאת אומרת זה צריך להיות די כתוב, כדי שנגיע לזה.

לא, החוק לא מתעסק בפיטורים. אני אגיד לך, יש לי חוק אחר שגם ---

אישור העסקה.

לא, אבל ברגע שנותנים אישור לבן אדם שרוצים להעסיק אותו, עדיין אף אחד לא יודע מה הוא יעשה כשהוא יהיה בתפקיד. רבותי, יש מנגנון של פיטורים ויש מנגנון של העסקה. זה שני מנגנונים שונים. יש לנו חוק אחר שכרגע הוועדה תקדם אותו, זה חוק שבעצם מגדיר את הסמכויות של מנהל, הגדרת תפקיד. חוק שכתבנו במשך כמה חודשים עם היועצת המשפטית של הוועדה, עם היועצים שלי וזה החוק הזה שבסופו של דבר יצטרך לתת מענה ואחריות אישית על מנהל על מעשים, וכמובן כלפי אותם חוזרי מנכ"ל שמוצאים במשרד החינוך, כי היום יש בעיה מסוימת סביב העניין הזה. עכשיו, בחוק הזה שוב, צריך להתייחס וצריכים להיות מאד ברורים. החוק הזה מתעסק בהעסקה ולא בפיטורים. הפיטורים זה מנגנון אחר לחלוטין.

השעיה זה לא פיטורין.

בסדר, אז תיכף אנחנו נשמע את משרד החינוך ואת משרד המשפטים בהתייחסות לעניין זה.

בסעיף ב' של ההצעה.

אוקי, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לסעיף 20 א' (א), למילים 'ראוי לשמש באותו בית ספר', בהתייחס גם למה שהתחיל לדבר חבר הכנסת המכובד. לנו יש קושי עם ההגדרה העמומה הזאת, עם האמירה העמומה הזאת. מדובר פה ביסודו בהתערבות בחופש העיסוק. אנחנו מבינים שמי שלא יהיה לו אישור, אז בעלות לא תוכן להעסיק אותו. עכשיו, כשעושים כזה דבר, כדי להבנות ולפרט למה הכוונה, בצורה יותר מחודדת. למשל, אני סתם, אם שואלים לאיזה כיוונים אפשר ללכת, אז בתקנות העיריות שאליהן מתייחסים, כתוב במפורש שההכרעה על קבלת מועמד למשרה מוכרזת, תתקבל על בסיס השכלה, על ניסיון, הכשרה, התאמה, דברים מהסוג הזה. אלה דברים שיעזרו לנו מאד ---

לא, אבל השאלה, זהו, ודורית אולי את צריכה לענות על זה – עד כמה הכוונה היא לכשירות וזה לא תנאי כשירות אלא איזה שהוא חוסר כשירות טוטאלי. הרי הוא לא יבדוק באמת אם זה 10 שנות השכלה או ---

מה שלא יהיה, צריכים לומר למה הכוונה.

אבל אני משערת שהשיקול פה ---

אחרת יהיה הליך משפטי על כל החלטה שבן אדם שלא רוצה, או שלא אוהב.

אני מסכימה עם הדברים. דיברנו על זה בפעם הקודמת, רק צריך להבחין אני חושבת, מה שהתייחסת קודם, שזה באמת לא חוק של פרופסיה. זאת אומרת זה לא חוק שאומר רק מי שיש לו תואר אקדמי ו-10 שנות השכלה וכו'. זה לא חוק כזה. זה בעצם נותן רק אפשרות ---

זה נתפס בהתאמה.

אני מסכימה, אבל אני רוצה לחדד את האבחנה. כאן מדובר למעשה רק בזכות וטו, כשהמנכ"ל סבור שהאדם ממש לא כשיר לכהן כמנהל בבית הספר הספציפי שבו מדובר. ודורית אולי כדאי שאת תאמרי לנו מה בעצם, באמת במה מדובר. זאת אומרת איזה קריטריונים יכולים להיות.

כן, בבקשה דורית.

קודם כל אני רוצה לאבחן את זה מהנושא של חופש העיסוק, משום שיש כאן בחירת מנהלים למוסדות חינוך, שממילא נמצאים בפיקוח משרד החינוך ובפיקוח המנהל הכללי. זאת אומרת אנחנו לא נכנסים לאיזה הפרה של היכולת של בן אדם לעסוק במקצועו באופן מאד גורף, אלא אנחנו נמצאים במסגרת חוק הפיקוח על בתי הספר וחוק הפיקוח על בית הספר גם ממילא יש לו כללים משלו ויש לו ---

כן, אבל עדיין, אנחנו צריכים לעמוד בתנאי החוק, חוק היסוד.

בסדר, בוודאי. אבל אין כאן איזה עניין של חוק מניעת חופש העיסוק כשלעצמו. נראה לנו, אפשר, הכוונה היא באמת כמו שאמרה מירב, כאשר הדברים, אין כאן עניין כרגע לומר איזה כישורים בדיוק יהיו למנהל, זה לא בחוק הזה, זה בכללי משרד החינוך במקום אחר, אלא הכוונה היא באמת שלא ייבחר מנהל בית ספר שבאופן בולט יש מניעות של המנהל הכללי להעסקתו. אנחנו קצת התקשינו בפירוט. יכול להיות שאפשר לעשות פירוט, אני לא בטוחה האם אפשר לומר את הפירוט הזה.

לא, תראי, בסופו של דבר הדברים יוצאים מהשטח. אנחנו קיבלנו סוגיות שהן סוגיות מצד אחד רציונאליות, אבל מצד שני הן מאד מוזרות. אני אתן לך דוגמא, זה לא שאני, תשמע, לפעמים אנחנו אוהבים כאן לחוקק חוקים שהם חוקים תיאורטיים. יכול לקרות מצב, אני מביא את החוק לא כחוק תיאורטי.

בדברים שעל המקרים שאתה מדבר.

לא, תשמע, זה כל יום, כל פעם זה משהו אחר. תשמע, אם אני רואה יישוב שבמשך 12 שנה התחלפו לי 12 מנהלים, ואז פתאום מתחילים לגלות איזה שהוא קשר משפחתי לראש המועצה ואז פתאום אני רואה שיש פה איזה שהוא מנגנון של אנשים שכולם נמצאים במערכת החינוך, כל אחד עושה שנה, מקבל משכורת. כמה המשכורת היום של מנהל תיכון?

קרוב בטח ל-20,000 שקלים.

20,000, אז יפה, אז כל אחד עושה שנה, 12 חודשים 20,000, ואז ככה מתחלפים. עכשיו, אני לא אתחיל עכשיו. תראו, אם אתם רוצים עכשיו שאני אכניס לחוק קשר משפחתי לראש העיר, דרג א', דרג ב', אפשר להכניס את זה. אם אני אכניס עכשיו שבעצם הבן אדם, בגלל סיבות כאלה ואחרות מיישוב אחד עבר ליישוב אחר, שוב, אנחנו מדברים על שיקול דעת של בן אדם שהוא מופקד על מערכת החינוך, שהוא בסופו של דבר צריך לקחת אחריות על כל עניין ועניין שקורה אצלו במערכת. עכשיו, הוא מקבל כך או אחרת. הרי ועדה, אם אני לא טועה, תקנו אותי אם אני טועה, הוועדה של השלטון המקומי היא ממליצה. הרי יש בסופו של דבר איזה שהוא אישור סופי.

לא, לא, ברשויות מקומיות זה ועדת מכרזים. אצלנו במשרד החינוך זה ועדת יועצים ומי שממליצה למנכ"ל שהוא זה שמאשר.

בסדר. תראו, אנחנו לא נכנסים עכשיו לכל פסיק ופסיק במכרז שמוציא השלטון המקומי. לא נכנסים. בסופו של דבר זה שיקול דעת, אני חושב שזה שיקול דעת שקיים אצל בן אדם שמופקד על מערכת החינוך, שמחזיקה בתקציב השני בגודלו במדינה. ואני באופן כללי, אתה יודע, הייתי הולך בכלל שמי שצריך למנות את מנהל בית הספר זה מנכ"ל משרד החינוך. עכשיו, היה לנו פה איזה שהוא שיח עם השלטון המקומי. אמרנו להם אתם שותפים בלתי נפרדים מכל מערכת החינוך. אנחנו ניתן לכם להמשיך במנגנון שקיים. דרך אגב, תקנו אותי – ביסודי ובחטיבת ביניים זה מנגנון אחר.

זה עובדי מדינה.

עובדי מדינה, יפה.

מדובר באותם צווים של עובדי השלטון המקומי שגם הם מפוררים. בעיריות יש הנחייה אחת, במקום ---

רבותי, אנחנו מחפשים בסופו של דבר שיהיה חינוך איכותי וכל אותם האנשים שמופקדים על החינוך ולוקחים על עצמם אחריות, שהם יהיו במערכת ובמקום איפה שהם צריכים להיות ושלא יהיו שיקולים זרים ואם יש שיקולים זרים שגם תהיה בדיקה לשיקולים זרים, לכניסה של אותם אנשים לתוך המערכת. אם יש שיקול זר והוא מוכח, ויש את כל המנגנונים וצריך לעבור על הבדיקות וכל והכל והחלטות. אם נכנס שיקול זר והוא שיקול לא מקצועי למינוי מנהל בית ספר, למנכ"ל משרד החינוך תהיה אפשרות להתערב.

אז מה שאמרת עכשיו, אדוני יושב הראש, הוא שונה ממה שכתוב. זאת אומרת בעצם מה שאתה אומר, זה שאתה לא רוצה שהמנכ"ל ייתן אישור לאחר שמצא שהוא ראוי לשמש, אתה רוצה שהמנכ"ל יאשר שאין מניעה מלקבל את המועמד הזה בגלל ניגוד עניינים, אי התאמה, פגיעה בטוהר המידות, אני לא יודע, פגיעה במנהל התקין.

אני חשבתי באמת על משהו כזה. זאת אומרת שנגיד ---

תלך בדרך נגטיבית.

שנגיד משהו כמו באמת שאין שיקולים זרים לפגיעה בטוהר המידות, שיקולים של, ודורית, תגידי לי אם זה גם שיקולי כשירות. צריך אולי לחשוב על הראשים של ה ---

אני אומר אי התאמה.

אני מסכימה עם היושב ראש של הוועדה, כי להיכנס לפרטים, דווקא אם ניקח את הדוגמא של אפליה, שהדוברים כאן רצו להדגיש דווקא אותה. אם אנחנו מתחילים לשים דגשים, יכול להיות שאנחנו מפסידים חלק מהטעמים. הרי בכל מקום יצטרכו, האישור הזה או האי אישור הזה, יהיה מטעמים מנימוקים. יש להניח שהוא יהיה מטעמים כבדי משקל, בואו נגיד כך, כי הרי הם תמיד יהיו חשופים לביקורת בית משפט. ככל שאנחנו מתחילים לפרט היום, הפירוט הזה יכול שנשכח משהו. למשל, אם אנחנו רואים כאן בסעיף 16, יש את המילים – "השפעה מזיקה". השפעה מזיקה גם היא משהו מאד כללי.

אבל זה ממשיך לחול בכל מקרה, דורית.

זה חל. זה חל.

זה חל, כי את לא גרעת מ---

אני נותנת את זה כדוגמא, שגם כאן לא פרטנו מה היא בדיוק השפעה מזיקה, אלא צריך להיכנס לתוך העניין הזה. בוודאי שזה יישאר.

לא, אבל פה אין אפילו את המילים האלה. זאת אומרת אין כלום. אפשר גם להגיד בין היתר ואז את לא ---

בין היתר, בסדר. אם חושבים שבין היתר, אז בואו נראה.

טוב, אני מציע שגם בעניין הזה דורית, תבדקו את האופציות לישיבה הבאה.

בסדר.

תראו, אני גם כן, אני נוטה בעניין הזה לא להיכנס לפירוט יותר מדי, כי באמת אנחנו יכולים לחסום בעיות כאלה ואחרות שיכולות לקום, כי אי אפשר, אין גבול לזה. כי היום יכול להיות שזה היה איזה שהיא התערבות, שיקול זר של קרבת משפחה, של מקורב. יכול להיות שהבן אדם הזה, לא יודע, פתאום מסתמן שיש לו איזה שהוא עניין כלכלי. שוב, אנחנו מדברים על סוגיות שיכולות להיות סוגיות שבעצם מוציאים מהמערכת, שהמערכת האחראית, אפשרות להתערב במידה ויש כניסה של שיקול זר, שלא מופיע במכרז. כי אם נגיד סתם לדוגמא עכשיו, במגזר הערבי יהיה כתוב על אותו בן אדם שמתמנה – יש איסור מוחלט והוא צריך להתחייב שהוא לא יוכל להכניס שום חומר שהוא חומר לא מאושר על ידי משרד החינוך, והבן אדם מגיע נגיד מהתנועה האסלאמית או משהו כזה. עכשיו, אפשר לחשוב על אלף ואחד דברים שיכולים לקרות וקורים היום בפועל, באישור של המנהלים. אנחנו נמצאים פה כל שבוע על דבר כזה או אחר. על תשלומי הורים – זה צריך להיכנס לפה, יש חוזרי מנכ"ל. נכניס או לא נכניס? רבותי, אנחנו עכשיו נעשה מחוק שהיה אמור לתת מן איזה שהוא אישור נוסף של מנכ"ל, נכנס עכשיו לסמכויות של מנהל? זה יכול להיות תשלומי הורים, זה יכול להיות קשר משפחתי, זה יכול להיות ביצוע חוזר מנכ"ל בנושא של טיולים, אלף ואחד דברים. קשר ללא יודע, קשר למכון לכתיבת ספרים. האם בן אדם יש לו קשר ואז הוא הכניס.

אנחנו נבוא עם נוסח ונראה מה אדוני אומר.

תראו, אני שוב עדיין חושב שצריך להיות פה שיקול דעת של בן אדם שעם כל הכבוד קיבל על עצמו אחריות ביצועית, לא כנבחר אלא כממונה, אחריות ביצועית במערכת החינוך, שגם בנושא הזה של תיכונים, שתהיה לו איזו שהיא אפשרות נוספת לבדוק את מי אישרו בדיוק במכרז בשלטון המקומי. ותראו, גם בשלטון המקומי לרוב אין בעיה. אז יש כמה מקומות שיש איתם בעיה ומכירים אותם, זה לא חדש. בבקשה, חבר הכנסת ניסים זאב.

לדעתי הבסיס לכל החוק הזה צריך להיות מקצועי סופר ולא מעבר, גם עם הכשירות של המנהלת. וכשאתה אומר לא יעסיק אדם, מה זה אדם? יש אדם שמעסיק? זה גוף. זה או דרך עמותה ---

זו הכוונה.

אדם זה גם גוף. זה בחוק.

אז זה לא מופיע.

זה חוק הפרשנות.

אני רק רוצה להסביר, אז בוא נאמר שישנה עמותה שבחרה איזה קרוב משפחה שגם משרד החינוך אישר אותו, ולמען הגילוי הנאות הוא סופר מוכשר. זה לא שיקול. כי אם שיקול לגבי קרובי משפחה, אני אומר לך, נכון להיום, גם לבתי הספר לא רוצים שיהיו שתי מורות אחיות לדוגמא. אולי הן ישפיעו באיזו שהיא צורה, נכון?

זה אסור, אסור.

אסור. אז אני אומר, זאת אומרת זה לא קשור.

לא, הקשר המשפחתי זה לא בין העובדים בפנים, זה בין ממונה לבין העובד.

לא, גם אם יש בתוך, אם יש משפחה רצוי לא להכניס.

גם, ולדעתי זה לא נכון.

מה שאת אומרת זה רק במקומות שבהם יש חובת מכרז. בבעלויות פרטיות אין הגבלה על הנושא הזה.

לא, יש הגבלה. בטח.

יש הגבלות מכוח משרד החינוך.

צריך להיזהר בדברים האלה גם במערכת החינוך. זה לא רק אמירות כלליות של שוק פרטי. אין כאן שוק פרטי חופשי לחלוטין.

אבל איך אתם שולטים בזה, דורית?

סליחה, סליחה, יש פה חבר כנסת עם זכות דיבור.

אז אני רוצה קודם כל, למען הסדר הטוב. צריך לחלק בין מה שקיים למה שמכאן ולהבא. דהיינו, אם אתה רוצה לעשות איזה שהם שינויים, מעבר לנורמה שהייתה עד לרגע הזה, זכותך. החוק יכול לעשות ולשפר או לייעל מכאן ולהבא. אתה לא יכול היום לעשות שינויים רטרואקטיבית, בגלל שאתה מציע את החוק הזה.

אבל לא דובר פה על משהו רטרואקטיבי.

טוב, אני רק מחדד את זה.

לא, חבר הכנסת ניסים זאב, אני שואל, מבחינת הנוסח של החוק לקריאה ראשונה, מה שמופיע לידך ---

אני חושב שהיום זה קיים בפועל, אם אתה שואל אותי. עד כמה שאני מכיר את המערכת זה קיים בפועל. אין מצב שמנהלת על יסודי או מנהל על יסודי, שמחליט שהוא יהיה המנהל, בלי שמשרד החינוך בסופו של דבר מאשר אותו.

לא, זה מה שקורה.

אז אני אומר לך. אולי זה קורה במגזר הערבי.

לא, בכלל לא. אין שום נגישות, תקשיב, זה עובד ברצינות. יש לך בית ספר, אתה נמצא בעיר שלך, אתה צריך בתיכון עכשיו למנות מנהל, אתה מוציא מכרז, יש לך ועדה בתוך השלטון המקומי שלך, כמה הגישו ---

אז אתה מוציא מכרז פנימי קודם כל.

לא, אין פנימי, זה לא עובד.

ממש לא. חוק המכרזים מאד קשוח בנושא הזה של השלטון המקומי, ויש גם פירוט ואנחנו נצמדים גם לחוזר מנכ"ל, מי הם חברי הוועדה.

אבל העמותות הן לא קשורות לשלטון המקומי, עם כל הכבוד. הן פרטיות.

הן פרטיות לכל דבר, צודק חבר הכנסת זאב.

זה מה שאני אומר לך, זה פרטיות. בתי הספר של החינוך העצמאי ושל מעין החינוך התורני, וכל המוכר.

החוק הזה חל על כולם.

אני יודע, התיכונים, גם תיכון.

בסדר, אבל גם אתה, חבר הכנסת ניסים זאב, גם אתה בעמותות האלה ממנה אנשים לפי הקריטריונים.

נכון, המקצועיים.

המקצועיים, יפה. זה לא שזה פרטי לחלוטין.

אבל תסלח לי, אם נאמר שיש קשר בין עמותה לעובדת והיא סופר מקצועית, היא סופר מוכשרת ---

החוק מדבר על מנהל. הוא לא מדבר כרגע על ---

אני מדבר על מנהל. אם העמותה מעסיקה את המנהל והמנהל הוא קרוב משפחה, אבל המנהל הוא ראוי בגלל הכישורים המקצועיים שלו ---

הוא קרוב משפחה של מי?

של העמותה.

של בעלי העמותה?

של העמותה, של בעלי העמותה. אז אני שואל מה.

זה אסור בחוק העמותות.

זה לא מכוח החוק הזה.

נכון, מחוק העמותות.

בסדר, אני אומר, זה דברים שצריכים לתת את הדעת עליהם. לכן אני אומר, קודם כל אני לא מכיר בכל אופן שיש מצב כל כך אבסורדי כמו שאתם אומרים, שהמנהלים אין להם שום כישורים מקצועיים והם אולי כמו שאומרים מנהל מביא מנהל אחר במקומו, אלא אם כן זה נמצא אולי במגזרים של הכפרים שאנחנו רגילים לראות אותם, אולי אצל ערבים יותר. אני יודע, למיטב ידיעתי, בציבור החרדי או המסורתי או וודאי הממלכתי הכללי, אין מצב שמנהל הוא לא בעל כישורים מקצועיים. אין דבר כזה. אני זוכר שעוד בבית יעקב לא היה מכרז, דרשו ממני לעשות מכרז בבית ספרי, מכרז חיצוני, למרות שהיא הייתה כבר מנהלת בפועל שנים. אמרו, אנחנו רוצים מכרז. זאת אומרת זה כן קיים. מה שאדוני מעלה בחוק זה דבר שהיה קיים שנים. אז אני אומר, אין בעיה ליישם את זה, אבל צריך גם להבחין בין מה שהיה בעבר לבין מה שדורשים לגבי הבא.

שוב, חבר הכנסת ניסים זאב, אתה צריך להבין, אנחנו כרגע לא כתבנו פה, לא כתוב פה על פי מה יש סמכות למנכ"ל משרד החינוך להטיל וטו על מינוי של מנהל כזה או אחר. אנחנו אמרנו שבמידה ותהיה קיימת איזו שהיא בעיה, שבעצם מתריעה מול מנכ"ל משרד החינוך שהבן אדם שמינו אותו בעצם יש איתו בעיה להיות מנהל, הוא יכול להטיל וטו על אותו מינוי, ולדרוש מכל מי שבעצם השאיר אותו, לקבל תשובות ונימוקים על סמך מה מונה הבן אדם הזה, שהוא רואה בבן אדם הזה בעיה בנושא ככה וככה וככה. זה בסך הכל התערבות, אפשרות להתערבות של בן אדם שאחראי היום על מערכת החינוך, במידה והוא מזהה בעיה כזו או אחרת במינוי של אדם שכביכול מטעמו אחראי על חינוך ילדים בבית ספר ככה וככה. אין ביטול.

זה סעיף ב'.

זה בעבירות, כן.

אם הוא מבוטל אישור הוא צריך לפטר.

מה שכן עולה מהדברים של חבר הכנסת זאב הוא כן דבר שאני לפחות לא חשבתי עליו עד עכשיו. אם אנחנו עושים פה איזו שהיא הוראת מעבר, זאת אומרת אנחנו נבקש מכל מנהל גם שמתפקד היום אישור? או שזה רק מנהלים חדשים?

תקשיב, בן אדם שכרגע בתפקיד – החוק הזה לא יכול לפטר אותו.

אבל סעיף ב' כן.

לא, בסדר, כרגע זה לא חל.

רק אם מבטלים אישור.

אנחנו לא נתנו דעתנו בנוסח לעניין הזה.

אתה יכול להגיד לי שביום, נגיד ב-22 בדצמבר החוק נכנס לפועל וב-21 בדצמבר אישרו את הבן אדם ---

זו התוצאה, עם כל הכבוד.

צריך הוראת מעבר.

שנייה, צריך לעשות סדר. אני מסכימה שצריך להתייחס לנושא של מי שמכהן כיום כמנהל. בעיקרון, החוק כפי שהוא חל פרוספקטיבית, ככה אני מבינה, אוקי? כי לא כתבנו פה הוראה רטרואקטיבית. אבל, מכיוון שיש פה באמת רגישות בעניין הזה, אפשר להגיד באמת שתחולתו הוא מעתה ואילך.

כן.

זאת אומרת על מנהלים חדשים שמתמנים. והכוונה של הסעיף הזה, הסעיף של הפיטורים, הוא שאישור שניתן לפי החוק הזה ---

זה לא פיטורים מירב, תדייקי.

לא, אני מסבירה שוב. זה כן פיטורים, אני אסביר למה. כי הכוונה היא שאישור שניתן לפי הסעיף החדש הזה, אם המנכ"ל מבטל אותו, אז יש חובה על הבעלים לפטר את האדם. זה קיים לגבי עובדי חינוך.

הוא יכול להמשיך לשלם לו משכורת בלי שהוא יהיה המנהל.

בדיוק.

זה מה שכתוב. אז תתקנו את הסעיף לגבי עובד חינוך.

זה לא פיטורים, זה סילוק האישור.

ברור.

אם נגיד אני עכשיו סגן מנהל ----

כן, אבל אתה חושב שהוא ימצא מסגרת אחרת?

לא, לא, חבר הכנסת ניסים זאב, תקשיב. אם אני עכשיו סגן מנהל בית ספר ואני ניגשתי למכרז וזכיתי במכרז. שינו לי את התפקיד, בא מנכ"ל משרד החינוך אומר – מה פתאום, לא מתאים, תנמקו וזה. היה תהליך, אמרו לו אתה לא יכול להיות מנהל. אז הוא יכול לחזור להיות סגן מנהל.

נכון. מפטרים אותו מהתפקיד, לא מה---

מהתפקיד, לא מהמערכת.

מירב, למה לקרוא לזה פיטורים? זה כאילו אנחנו מתערבים ---

אין לי בעיה.

לא מאשרים לו כניסה לתפקיד.

אין כוונה להתערב כאן בשוק הפרטי בהעסקה שבין ---

יעקב, חכה שנייה. אנחנו לא רצינו לעשות מהפיכה והפנינו לסעיף הקיים לגבי עובד חינוך בחוק הפיקוח, שאומר כך – סעיף 18 (ב):

בעל רישיון חייב לפי דרישת המנהל הכללי לפטר עובד חינוך שאישורו בוטל, כאמור בסעיף קטן (א).

מכיוון שכאן זה באמת לא עוד חינוך רגיל, נכון, אני מסכימה, תן לי לסיים. אז מה שאנחנו נעשה כדי להבהיר את הנקודה הזאת אולי, זה לא נעשה הפניה טכנית לסעיף 18 (ב) בשינויים המחויבים, אלא נכתוב סעיף נפרד ---

ברחל בתך הקטנה, בסדר.

שאומר שהוא צריך להפסיק את העסקתו כמנהל.

נכון, מפני שכל הגישה, ודיברנו על זה גם מקודם בטלפון. כל הגישה ב-16 היא חיובית עם חריגים, וכאן אנחנו מוסיפים דווקא משהו שהוא הפוך. אנחנו אומרים הוא לא יקבל אישור, אלא אם כן אנחנו חושבים שהוא ראוי. זה איזו מן אמירה מאד רחבה. אז צריך להיות הרבה יותר ---

לא, אז אני אומרת, במקום להפנות שזאת הייתה הכוונה, הכוונה היא שהוא צריך להפסיק את העסקתו כמנהל.

אני רוצה לשאול שאלה באמת ספציפית, להתמקד בה. נגיד שהמנכ"ל של משרד החינוך, או שהמנכ"לית היום חושבת שאיזו מנהלת לא ראויה, אני לא יודע מאיזה סיבות, והמשרד ---

בזמן שהיא בתפקיד?

כן, כשהיא מכהנת בפועל. סעיף (ב) מאפשר לה. אני אומר שזה דבר שהוא לא יכול לעבור לסדר, אני מודיע לך. לכן תהיה זהיר מאד אם אתה רוצה להעביר את החוק.

אבל יש מנגנון לפיטורים.

לא משנה, זה לא משנה.

גם היום. רגע, גם היום אם יש לי ---

מה הסיבות.

רגע, רגע ---

אם מכהנת בפועל 10 שנים, 20 שנה מנהלת, תבוא המנכ"לית היום ותאמר ---

יש גם ללא החוק הזה. החוק הזה מדבר לבחירת מנהל שנבחר.

חדש.

אז בשביל זה אני אומר שלהדגיש את זה מכאן ולהבא.

רגע, אבל זה קיים. אם משהו נודע בדיעבד, עדיין זה אבוד.

אבל זה כדי למנוע מראש בחירה לא נכונה של מנהלי בתי הספר, כדי שכבר בתהליך הבחירה תהיה איזו שהיא אלימינציה בעניין הזה. היום אם יש מנהל שיש סיבה לשלול לו היתר העסקה או להפסיק כהונתנו, יש אפשרות לעשות את זה כמנהל או כעובד הוראה, יש אפשרות לעשות את זה.

יגידו שהיא מזיקה לתלמידים ולפי החוק צריך ---

אז זה קיים. אז לא הבנתי מה החוק בא להוסיף. אז לא הבנתי, אם הכל קיים ---

לא הכל קיים. היום במוכר לא רשמי מי שאחראי על מינוי המנהל זה השלטון המקומי והבעלויות. בגלל שמדובר כאן שרוב החינוך היום במדינת ישראל בתיכונים הוא שייך לבעלויות ולא למשרד החינוך, עדיין כל הילדים נמצאים בתוך החינוך ומשרד החינוך מתקצב ולוקח על עצמו אחריות על החינוך של אותם הילדים, יש פה עניין שמשרד החינוך אומר – רבותי, אתם הבעלים, זה הרשת שלכם, הכל טוב ויפה. קיבלתם החלטה, שמתם בן אדם שיש איתו בעיה למשרד החינוך שהוא יהיה מנהל.

איזה סוג של בעיה אתה חייב להגדיר. כי אם אתה לא תגדיר את סוגי הבעיה שהמנכ"לית יכולה היום להתערב במנהלת שהיא מתפקדת בפועל כמנהלת, החוק הזה לא יעבור, מבטיח לך.

בסדר.

לכן צריך להגדיר את זה.

אבל גם היום אפשר.

גם היום? אז לא צריך את החוק. אם זה קיים אז לא צריך. אם זה לא קיים – תגיד בדיוק מה הוא בא להוסיף.

טוב, אנחנו מדברים על האנשים. שוב, מה שאני בא להוסיף זה לעניין של מינוי מנהל חדש והכניסה של אפשרות להטלת זכות וטו למנכ"ל משרד החינוך בכל חינוך המוכר ואינו רשמי, שעד עכשיו לא קיים, לא קיים היום, זה חדש. מה שקשור לבן אדם שמכהן היום בתפקיד, בתפקיד חינוכי, כל תפקיד חינוכי והוא מבצע דבר שלא מתאים למשרד החינוך לפי החוק שקיים כרגע, משרד החינוך יכול לעשות ולעבור תהליך כדי להוציא את הבן אדם הזה מהמערכת. פה יש הבהרה שקיימת בחוק על סעיף סך הכל שאתה מדבר, אתה מנסה לקחת את כל החוק ולשייך אותו לסעיף (ב). סעיף (ב) זה חלק מכלל החוק שבא להסדיר את המנגנון בחינוך המוכר שאינו רשמי. כל החוק הזה מדבר על כך שאנחנו זיהינו בחלק מהמקומות פעילות שהיא פעילות בעייתית מאד של אנשים שמונו. ועל זה אנחנו רוצים לתת איזו שהיא אפשרות להתערבות של מנכ"ל משרד החינוך, כי הוא מופקד היום בהיבט הביצועי במערכת החינוך וזה מבחינתי.

יש רק נקודה אחת שלא עשינו בפעם הקודמת. יש בחוק פיקוח על בתי ספר הוראות עונשיות לגבי הפרת העניינים לגבי עובד חינוך ולא השווינו את זה גם לגבי ההוראות החדשות, פשוט לתקן את הסעיף העונשי ולהוסיף גם את הסעיפים החדשים שהוספנו.

בסדר, אז מה שאני מציע זה דבר כזה ---

צריך להצביע על זה עכשיו?

לא.

משפט בבקשה. אנחנו פשוט היה איזה שהוא בלבול בישיבה ונציג השלטון המקומי, הסמנכ"ל לא יודע בדיוק מה היה עד עכשיו, אבל אנחנו בכל אופן מבקשים שהנציג שיימצא בוועדה לבחירת המנהל, זה יהיה נציג שראש הרשות ימנה.

בסדר, זה נאמר.

על ידי מי נאמר? לא, אני מניח שאיגוד החינוך הודיע שמנהל אגף החינוך הוא זה שיהיה בצוות המינוי מנהל.

ראש הרשות או נציג מטעם מנהל אגף.

שראש הרשות ימנה את מי שייצג אותו.

בסדר, אין בעיה.

לא, הם צריכים עדיין לדון על העניין הזה, להביא לנו נוסח.

אם אנחנו נחליט בדיון בין שלושה משרדים – משרד החינוך, משרד המשפטים ומשרד הפנים על כך שהחלק הזה ייכנס לנוסח החוק, יבוא נוסח החוק כמובן ואפשר יהיה להעיר והמשרדים שמעו בעצם את ההערות שלכם, ואנחנו מבחינתנו ---

את זה ביקשת עוד שבועיים.

כן, זה יהיה בעוד שבועיים. בנוסף לכך, העניין של הפירוט שאני עדיין חושב שאין צורך בפירוט, כי בעצם קיימים המון דברים והחוק הזה פשוט יהיה ארוך מאד ובסופו של דבר אנחנו גם נשכח משהו. עדיף שזה יהיה בצורה כמו שזה נמצא כרגע, ובישיבה שאנחנו נעשה ישיבה הבאה, כל אותם הפרטים אנחנו נסביר.

אם תעבירו לי נוסח קצת לפני, אני גם אוכל להניח נוסח כבר שיהיה על שולחן הוועדה.

בסדר? אני רק אומר למשרד המשפטים שבסופו של דבר אנחנו מחפשים פה רציונל. אנחנו לא מחפשים פה חוק שבסך הכל אתה יודע, לא ---

אני הבנתי היטב ואפשר לנסח משהו קצר.

אפשר לעשות שיקולים כלליים, טוהר מידות.

הרי גם בסופו של דבר צריך להבין ש---

האם אפשר לבקש שהסעיף של אפליה ----

אני לא יודעת אם אפשר, אפליה זה נורא ספציפי. זה התנהגות. אפשר להגיד כמו שהוא אמר תשלומי הורים שלא כדין, עבירות משמעת אחרות. יש הרבה דברים שהמנהל יכול לעשות. אפליה זה סוג ---

הסנקציות בשטח מוכיחות שמנכ"ל יוכל להוציא מכתב ---

הרי בסופו של דבר אתה בסופו של דבר יכול, תשמע, זה כמו לבוא ולכתוב שיהיה לו וטו על בן אדם שכביכול לא יבצע את החוק הקיים היום ואני מדבר על זה בדיעבד.

אבל זו המציאות ---

אני יכול להגיד שאם סתם לדוגמא עכשיו פתאום מקבל מינוי בן אדם שבמשך עשור כותב מאמרים על זה שהסורגים לא צריכים להיות בבית ספר של עמותה ככה וככה. הרי זה גם משהו שנכנס לשיקול דעת.

אני דווקא מכוון לביטול אישור ואני אומר במפורש – אם החוק הזה יעבור אני אעשה בו שימוש, כעמותת 'נוער כהלכה' נעשה בו שימוש. אנחנו נפנה למנכ"ל ונבקש להשתמש בסעיף (ב) של החוק הזה.

לא, אבל אם אין אישור, אם זה לא יחול אחורה ---

לבטל אישור.

אין לי בעיה, אבל אם זה לא יחול אחורה המנהלים הישנים לא יקבלו אישור ----

אז הוא יחכה שבוע אחרי שהחוק יעבור, הוא יוציא את ה---

אתה יכול גם היום יואב, תגיד שהוא מזיק לתלמידים. זה הכל.

נכון.

מעניין לדעת כמה אנשים משרד החינוך הרחיק עד היום מתפקידים. זו שאלה בכלל מעניינת.

זו תהיה שאלה גם אחרי החוק.

אין להם כלי עד היום. הם לא יכולים להיכנס ---

במגזר החרדי כמה הרחקתם?

דווקא בנושא אפליה עשו דברים.

כן.

רבותי, בסדר, אתם הבנתם את כוונתי בכל הסוגיה הזאת. אני מבקש ממשרד המשפטים, עדיין אני חושב שסמכות ושיקול דעת למנכ"ל משרד החינוך היא חשובה כאן וכל הגבלה היא בסופו של דבר תביא למצב שאנחנו חיים במדינה שבעצם אנשים שהם מופקדים על המערכת ולוקחים על עצמם אחריות, אין להם לא שמאלה ולא ימינה מבחינת שיקול דעת. כמה שאנחנו מגבילים – ככה גם המערכת שלנו בסופו של דבר נראית. אתם מאשרים בעצמכם אנשים, אנשים ברמה מאד גבוהה שנכנסים לתפקידים שהם תפקידי מנכ"לים, במיוחד במערכות כאלה. תנו להם קצת כלים גם לעבוד בסופו של דבר, כי כך או אחרת זה גם יכול להגיע לבית משפט ואני בטוח שכמה מכל אותם העניינים, שההתערבות הייתה אישית של מנכ"ל והכל, כמה הגיעו לבית משפט ומוצאים דרך גם לטפל בכל הסוגיות האלה. אז פה צריך גם קצת לפתוח מערכת ולא לחפש לסגור. אבל על זה אתם תתייעצו בין המשרדים, תראו איך אתם בעצם מתקדמים עם העניין הזה.

תודה רבה. אנחנו ניפגש בעוד שבועיים בנושא הזה. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:45