PAGE
23
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

14.11.11


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 210
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ז בחשוון התשע"ב (14 בנובמבר 2011), שעה 10:30

מעקב אחר הרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי ובשירות המדינה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר
אופיר אקוניס

אורי אריאל

שלמה מולה

מרינה סולודקין

דר' מיכאל כהן
מנהל המחלקה למורים עולים, משרד החינוך

אלכס קגנוב
רפרנטית מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

נאדר אל-קאסם
מרכז בכיר (ייצוג הולם, בקרה וביקורת), נציבות שירות המדינה

בת שבע ראובני
סמנכ"לית משאבי אנוש, המשרד לקליטת עלייה

אפרים נגוסה
תקציבן, אגף קליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת עלייה

חגית פלדמן
מנהלת אגף משאבי אנוש, המשרד לקליטת עלייה

נחמה מזרחי
מרכזת משאבי אנוש, משרד המדע, התרבות והספורט

בני להב
מנהל אגף בכיר משאבי אנוש, משרד התחבורה

אמירה נחום
מנהלת אגף בכיר משאבי אנוש, משרד הפנים

עדי גולבינגר
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

בוסנה ירדני
ע' יועמ"ש, המחלקה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

אריה קדוש
ראש אגף כוח אדם, רשות שדות התעופה

קרן כהן גת
סגנית מנהל מח' עובדי פנים, משרד החוץ

משה אבוטבול
ראש עיריית בית שמש, מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו
מרכז השלטון המקומי

אמיר וידר
מנהל מחלקת תכנון, עלייה, קליטה והון אנושי, עיריית רמלה

גליה אמיר
רכזת שכר וכוח אדם, רשות החברות הממשלתיות

ורד אחירון
מחלקת עלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

אברהם נגוסה
מנכ"ל, מכנף דרום לציון, ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

רוני אקלה
מנכ"ל, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

חגית חובב
האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

זיוה מקונן דגו
האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

מתי שושני
מנהל פרויקטים, מכון י-ם לצדק

עומר טיאצ'א
עמותת טבקה

פלורה קוך דבידוביץ'
מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון

נירה לאמעי רכלבסקי

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

מעקב אחר הרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי ובשירות המדינה

בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח את ישיבת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא על סדר יומנו הוא מעקב אחר הרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי ובשירות המדינה. בפתח דבריי אני אבוא ואומר שאנחנו העברנו פה בוועדה חוק חשוב שהרחיב את הרחבת הייצוג בשירות הציבורי. אנחנו נדון בזה גם היום, למרות שהמשרדים הרלוונטיים עדיין לא מחויבים לדווח על פי החוק, כי החוק עבר בחודש פברואר ותושלם שנה בפברואר ואז נעשה ישיבה שנעקוב, אבל זה נותן לנו קנה מידה, וכבר אני אומר פה לנציגים השונים, לדעת מי כן הולך לעמוד בחוק ומי כבר לא הולך לעמוד בחוק הזה. זה דבר חשוב. קיבלנו פה סקירה מקיפה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, עם נתונים קשים, ואני אומר את זה כחבר בקואליציה, אבל משרדי הממשלה צריכים להתבייש בנתונים שראיתי פה. לא כל משרדי הממשלה, אני אומר זאת, משרד ראש הממשלה ומשרדים אחרים עומדים באחוז המתבקש, אבל משרדים רבים פשוט לא מצאו לנכון לשלב, בניגוד לחוק.

לפני שנפתח את הדיון אני רוצה לקבל סקירה קצרה מפלורה, שעשתה עבודתה נאמנה, כרגיל, לגבי הנתונים שהיא הכינה לנו. בבקשה, פלורה.

הכנו סקירה, שמבוססת על דוח נציבות שירות המדינה ל-2010, ופנינו כמו כן לרשויות מקומיות, לחברות ממשלתיות, לגופים ציבוריים. ראשית אני אציין שהנתונים מצביעים כי ליוצאי אתיופיה ישנם חסמים שונים בקליטה לשוק העבודה בישראל, כשבשירות המדינה אנחנו מדברים על חסם נוסף והוא הקושי לעמוד במבחני נציבות שירות המדינה כשגורמים שונים טוענים כי בעצם המבחנים לא תמיד מותאמים למי שגדל בתרבות שאינה מערבית ועל כן ישנו קושי לעמוד בכך, וייתכן שקושי זה אפילו פוגע במוטיבציה של האוכלוסייה הזאת לגשת למכרזים.

לגבי נתונים על שירות המדינה - בין השנים 2009-2010 ישנה עלייה במספר יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה ובשיעורם, מ-782 עובדים ב-2009 ל-841 ב-2010. הם כיום כ-1.3% מכלל המועסקים בשירות המדינה, שיעור שעדיין נמוך משיעורם באוכלוסייה שעומד על כ-1.5%.

יש גם עלייה בשיעור יוצאי אתיופיה האקדמאים בשירות המדינה, מ-17% ל-18.9%, עם זאת שיעורם של אקדמאים יוצאי אתיופיה מקרב כלל האקדמאים בשירות המדינה הוא 0.5% בלבד, שיעור הנמוך משיעורם באוכלוסייה.

לגבי אקדמאים באוכלוסייה הכללית, שיעורם נמוך גם שם וזה נתון שהצגנו כבר בוועדה כאן, שיעורם בקרב בעלי תואר ראשון בשנת תשס"ט עמד על כ-0.7% ותואר שני 0.3%, לכן חשוב גם לזכור נתון זה כשבאים להתייחס לנושא הזה.

לגבי דירוגים בשירות המדינה, כ-61% מיוצאי אתיופיה דורגו בדירוג המנהלי, לעומת כ-31.5% מכלל עובדי שירות המדינה. כ-6% הם בדירוג מדעי החברה והרוח, 17% הם בדירוג אחיות, שזה שיעור גבוה.

דירוג מנהלי, תפרטי מה זה.

דירוג מנהלי הוא בדרך כלל דירוג שאינו מקצועי. אולי אתה תרחיב בנושא?

דירוג של מי שאין לו תואר, עד 12 שנות לימוד.

בעצם לא דורש תואר אקדמי.

אבל התפקיד יכול להיות תפקיד מקצועי מאוד.

מבחינת רמות השכר, זה יכול להיות כל רמות השכר או שזה מוגבל?

לפי הדירוג המנהלי, יש טבלאות לדירוג המנהלי. כל אחד וקורות החיים שלו.

זאת אומרת שהשכר הוא מטבע הדברים מראש הרבה יותר נמוך.

לא הרבה יותר נמוך.

הרי אם אתה בדרגה 38-39 אתה יותר נמוך מיד, בהגדרה. אגב, אני אשמח לשמוע שלא, אני לא מאשים אתכם בכלום, חלילה, אני תמיד אשמח לשמוע הפוך ממה שאני יודע.

תיכף ניתן לכם להתייחס, קודם תשלימי את הדוח, בבקשה.

בדירוגים נוספים: בדירוג האחיות כ-1.4% מכלל המועסקים הם יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, שזה בעצם שיעור שהוא קרוב לשיעורם באוכלוסייה, גם בדירוג הפארא רפואי, במרפאים בעיסוק, בעובדי משטרת ההגירה. עם זאת בדירוגי המהנדסים, פרקליטים, רופאים, עובדי הוראה, שיעורם מאוד נמוך, אפילו פי שניים משיעורם באוכלוסייה.

לגבי משרד ראש הממשלה, כפי שהזכרת, אדוני היושב ראש, בהתחלה - במשרד ראש הממשלה הם כ-1.5% מכלל המועסקים ובמשרד ההסברה והתפוצות כ-1.9%. ברשות האוכלוסין 4.6%, המשרד לקליטת עלייה 4.3% ובמשרד הבריאות קרוב ל-2%.

ראיתי נתון שרציתי לקבל הבהרה. במשרד הבריאות כ-67% מכלל העובדים נמצאים במשרד הבריאות?

כן, יוצאי אתיופיה. צריך לציין שמערכת הבריאות מעסיקה קרוב למחצית מעובדי שירות המדינה בכלל, אבל שיעורם של יוצאי אתיופיה שם הוא גבוה במיוחד.

לגבי חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, גופים ציבוריים נוספים, מצאנו שברוב הגופים שענו לנו הנושא כן נמצא על סדר היום והם כן פועלים להרחבת הייצוג של האוכלוסייה הזאת.

לגבי חברות ממשלתיות בפרט, החברות הממשלתיות הגדולות שהשיבו לנו, שבהן למעלה מ-1,600 עובדים, בכל אחת מהן נמצאו יוצאי אתיופיה, בשיעורים שנעו בין 0.5% בחברת החשמל, ל-1.3% בדואר ישראל. עם זאת השיעור עדיין נמוך משיעורם באוכלוסייה. בחברות הקטנות יותר, שמעסיקות עד 330 עובדים, רק ב-2 מתוך 7 החברות שהשיבו לנו נמצאו יוצאי אתיופיה. בהקשר הזה יש לציין שבחברות שהשיבו, שבהן אין יוצאי אתיופיה, גם אמרו שלא ידוע על יוצאי אתיופיה שניגשו למכרזים בחברה הזאת. אם כי לא מדובר על חברות גדולות, אלה חברות קטנות יחסית.

לגבי רשויות מקומיות - פנינו ל-17 רשויות מקומיות שבהן גרו יותר מ-2,000 תושבים יוצאי אתיופיה ב-2010. ב-9 הרשויות שהשיבו לפנייתנו---

כמה רשויות השיבו?

סך הכל כ-11 שהעבירו נתונים מלאים לגמרי.

אני אבקש לקבל את הנתונים למי פניתם.

העברנו לדנה.

רוב הרשויות שהשיבו אמרו שהן נוקטות באמצעים להרחבת הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה ונמצא כי ברשויות שהשיבו שיעורן דומה לשיעורן באוכלוסייה, ברשויות של חיפה ועפולה שיעורם מקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה של אותה עיר היה אף גבוה יותר.

במשטרת ישראל שיעורם כ-2%.

אני רוצה להשלים את הנתונים ואני אבקש ממר נאדר אל-קאסם, שהוא מרכז בכיר בנציבות שירות המדינה, להתייחס לנתונים, בבקשה.

דבר ראשון אני רוצה לפתוח בזה שנציבות שירות המדינה רואה חשיבות רבה בשילוב בני האוכלוסייה האתיופית בשירות המדינה ועושים מאמצים רבים ומשקיעים הרבה משאבים בהסברה, בהנגשת המידע על מכרזים, על בחינות ועל הליך בחירה לכל המועמדים מקרב האוכלוסייה. אצלנו גם יש, כמעט אפשר להגיד קו פתוח למועמדים מבני הקהילה, לכל אחד שרוצה לשאול, להתעניין, לעזור, אם יש לו בעיה.

איך?

יש לנו פשוט קו טלפון לפניות.

שמדברים באמהרית?

לא, בעברית.

כללי. אוקי.

הם מכירים את המספר, מתקשרים, ואליי אישית מתקשרים אנשים שהם לא עובדי מדינה, אנשים שמגישים מועמדות, אני מקבל בשבוע, לא רוצה להגיד עשרות אבל מקבל הרבה טלפונים, 'ניגשתי למכרז, מה אני צריך לעשות? איך אני צריך להתכונן? מה זה התפקיד?', אנחנו עוזרים להם, מה שאנחנו לא עושים לכל אחד. לא כל מועמד שמתקשר אנחנו מתחילים להסביר לו, אבל לבני האוכלוסייה האתיופית, וכאן חברי העמותה יכולים להעיד, אנחנו נותנים את כל המשאבים והעזרה שאנחנו יכולים לתת לאנשים, כדי שבאמת יוכלו להתמודד למכרזים.

מבחינת הנתונים - אני רוצה להגיד שאחוז האוכלוסייה האתיופית בתוך כלל אזרחי המדינה הוא 1.5%, בשירות המדינה היום הוא עומד על 1.3%. אם אנחנו משווים את הנתון, ואני לא רוצה פה לעשות השוואות לשאר האוכלוסיות שהן זכאיות לייצוג הולם, האוכלוסייה האתיופית היא בעלת אחוז הייצוג הכי טוב. אם נשווה את זה למשל לדרוזים, שיש מספר דומה של אזרחים דרוזים ואזרחים אתיופים במדינה, הייצוג כמעט---

אתם סופרים את עובדי הקבלן?

לא, אני מדבר רק על עובדי מדינה. אצל האתיופים יש 840 עובדים ואצל הדרוזים יש 640 היום, אז אנחנו רואים שהאחוז באמת... לא צריך להגיד תמיד את הדברים האלה, יש גם דברים טובים שהאחוז שלהם טוב יחסית לשאר האוכלוסייה.

צריך להגיד לא דברים טובים ולא דברים רעים, פשוט את העובדות ואז נחליט אם זה טוב או רע.

בסדר, אז מבחינתנו אנחנו חושבים שזו הצלחה, למרות שצריך לעשות יותר. ברור שצריך לעשות יותר ולהגיע לאחוז שלהם באוכלוסייה.

אנחנו רואים היום שמבחינה כמותית הייצוג שלהם די טוב. אנחנו רוצים, וזו גם בקשה של בני האוכלוסייה ושל העמותות, שנתמקד יותר בקליטת האקדמאים מבני האוכלוסייה, לכן בשנה שעברה קידמנו החלטת ממשלה והחלטנו על 30 תקנים, 13 תקנים---

אוישו התקנים האלה? כי שמענו עליהם גם בפעם שעברה. אני יודע שזה בתהליכים, אבל אני לא ראיתי אנשים שיושבים במשרדים.

יש לי פה את הדוח, אנחנו לא יכולים בכל משרד לעקוב כל הזמן, אבל אני אגיד מה הסיבות. פה יושבת גם אלכס מאגף התקציבים ששותפה בהליך הזה, 13 התקנים החדשים, תוספתיים, שאגף התקציבים מתקצב, ועוד 17 תקנים שהם מתוך שירות המדינה שאנחנו מסמנים את המשרות. כל המשרות תוקצבו, חלק מהמשרות אוישו. למשל אני יכול להגיד, בביטחון פנים שתי המשרות אוישו, ברשות האכיפה שתי המשרות אוישו ואלה תפקידים אקדמאים. יש משרדים שהמשרות עדיין בהליך איוש. למשל היום, בדקתי לפני שבאתי, התפרסם מכרז של עוזר משפטי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. זה לא הליך רק למשרות של בני האוכלוסייה האתיופית, זה כל המשרות בשירות המדינה, זה הליך שצריך לעבור ומפרסמים את המשרות.

אני יודע גם על משרות שנבחר מועמד מבני הקהילה והמועמד החליט, כמו כל בן אדם שזכותו להחליט, לא לקבל את התפקיד, ואז זה גורם להתחיל עוד פעם בהליך האיוש, לכן הליך האיוש מסובך בשירות המדינה ולכן גם פה במשרות האלה זה מסובך ולוקח זמן לאייש. היום, בדוח שיוצא, יש 14 משרות של אקדמאים שהם בהליך מכרז. מכרז, אני אומר, או שזה בהליך פרסום, או בחינות בכתב, או מרכז הערכה, או ועדה, או שיכול להיות שפשוט הבן אדם יושב בתחקיר ביטחוני, שהוא נבחר ועכשיו הוא בתחקיר ביטחוני, בדיקת רישום פלילי וכל הדברים לפני השלמת הליך הקליטה. כל המשרות תוקצבו ואני מאמין שתוך כמה חודשים כל המשרות גם יאוישו.

מה המשרה הבכירה ביותר שנמצאת?

מנהל התחום. אנחנו החלטנו שהרמה הכי בכירה תהיה מנהל תחום, אבל אני יודע שעכשיו אנחנו---

זה בכיר? תסלח לי על הבורות.

כן, זה תפקיד די בכיר, מעליו זה כבר ראש אגף, מנהל תחום בכיר ומעליו זה כבר חוזה בכירים. בוא נגיד, זה דרג הביניים הגבוה, זה יותר גבוה מהמשרה שלי. זה הגבוה בביניים, זו הרמה הגבוהה בדרג הביניים.

יש ראשי אגפים? בחוזה בכירים?

ראשי אגפים יש, יש אחד בחוזה בכירים.

סליחה, אני רוצה לדעת כמה שגרירים יש.

היה אחד שהפסיק עבודתו. הוא היה בשירות החוץ.

הוא לא היה שגריר.

יש אחד שאמור להתמנות באתיופיה, אז בסדר, שייקלט ויעבור את כל ההליך.

אדוני היושב ראש, רק לציין בחדר הזה שלפני חודש, אם אינני טועה, המשרה הבכירה ביותר היא סגן יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת מולה. זו לא משרה במשרה, אבל בהחלט דבר ש---

זו מציאות.

השאלה בנוגע לראשי האגפים, כשנבדוק את הנתונים האמיתיים, אנחנו נקדם עוד הצעת החלטה כדי לתגבר שילוב אקדמאים אתיופים בשירות המדינה ואנחנו הפעם כן נשקול לתת תפקידים של ראשי אגפים, לא הרבה משרות, שתיים-שלוש. צריך להבין שכשאתה קובע משרה של ראש אגף, אתה צריך לקבוע לו סמכויות. לראש אגף יש בדרך כלל עובדים מתחתיו, אתה לא יכול לתת ראש אגף, להגיד לו, 'שב, אתה ראש אגף ואין לך סמכויות, אין לך עובדים'. אנחנו בודקים במשרדים שצריכים ראשי אגפים ואולי כן ניתן כמה משרות של ראשי אגפים. מעל זה כבר זה חוזה בכירים ואנחנו לא נותנים משרות של חוזה בכירים.

שיטת הבדיקה שאתם עושים, אם נניח במשרד מסוים יש 200 עובדים, אתם באים ואומרים, 'אוקי אנחנו אומרים שיהיה 2%, או 1.5% יוצאי אתיופיה', או שאתם באים ורואים את עובדי המינהל והמשק בעיקר בבתי חולים, שהם מהווים את ה-500 עובדים מתוך ה-800 עובדים, לא שאני מזלזל בזה, זה חשוב, השאלה אם מבחינתכם אתם רואים את כל המשרות של שירות המדינה ואתם אומרים, 'אוקי, אנחנו עמדנו ביעדים', או ש... כי יוצא מכך שיש הרבה מאוד משרדים שיכלו לקלוט יותר, או שהם נמצאים ב-0, הם בכלל לא קלטו, או שמספרם הוא נמוך. השאלה אם אתם חושבים על שיטה אחרת, או שאתם רוצים להמשיך, רק להראות לנו שיש עובדים בנציבות שירות המדינה.

התשובה היא כן וכן. קודם כל החוק אומר 'ייצוג הולם', ההגדרה של ייצוג הולם זה---

במשרדי ממשלה. אם יש משרד ממשלתי אחד שאין לו אף אחד?

אני אגיד לך, גם אצל הערבים זה עובד ככה, גם אצל הדרוזים, ההגדרה של ייצוג---

אז צריך לתקן גם אצל הערבים והדרוזים.

אני אגיד לך, היום ההגדרה של ייצוג הולם, וזה מה שפלורה הציגה, זה ייצוג בגדול, כמותית, לפי האחוז באוכלוסייה. זו ההגדרה של ייצוג הולם היום ואנחנו עובדים ככה. אבל למרות זאת אנחנו כן מקפידים שבמשרדים מסוימים, שהם חשובים לנו, שיהיו עובדים אתיופים. למשל אני יכול לקחת את שע"מ. שע"מ, שירות עיבודים ממוכנים, זה אגף שעושה שירותי מחשב לרשות המסים, שם לא היו עובדים אתיופיים מקצועיים ולשע"מ יש בעיה של תקנים, הם לא יכולים לתת לנו תקנים, למרות זאת אנחנו אישרנו שני תוכניתנים לשע"מ. בשע"מ קליטת שני אנשים זה היי טק. לקלוט שני עובדים לשע"מ, אלה משרות שהם יהיו לכל החיים, שני העובדים האלה יהיו שלוש-ארבע שנים בשע"מ, אחרי זה הם יכולים לצאת להיי טק, וייקלטו שניים במקומם, וכך... זו הכוונה שלנו, שהם ייקלטו ואחרי זה יעקרו לתעשיות.

תודה, נאדר.

לפני שנשמע את חברי הכנסת, יש לי שאלה לגליה מרשות החברות. אנחנו נשב פה בפברואר, נגיד עברה שנה מאז החוק של חבר הכנסת אקוניס ואחרים שהעברנו פה, ואני כבר אומר לכם, אתם תהיו בבעיה. השאלה מה עשיתם עד עכשיו, מה אתם עושים ולמה אתם מחכים?

רציתי להתייחס למחקר המאוד מעניין הזה. המחקר פנה, בין היתר, לחברות המעסיקות פחות מ-50 עובדים. כזכור פטר חברות ממשלתיות שמעסיקות פחות מ-50 עובדים לכן אני מציעה בפעם הבאה לפנות לחברות שהחוק התייחס אליהן.

גם חברות שמעסיקות פחות מ-50, אם יש בן אדם מוכשר, לא יקבלו אותו בגלל שהוא אתיופי?

לא, אם יש בן אדם מוכשר, יקבלו אותו, זה ודאי, ואין שום ספק בזה, וזה לפי---

אז לא צריך לראות בזה כמכשול.

הערתך נרשמה. לעניין המהותי שלכם.

בעניין המהותי, בחודש מאי אנחנו הוצאנו חוזר שמחייב את החברות הממשלתיות ואת הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות לקבוע מדיניות העסקה והחברות הממשלתיות מחויבות לדווח לנו בינואר כל שנה. הואיל ועדיין לא הגיע ינואר והחוזר יצא במאי, אין לנו כרגע נתונים.

אנחנו נקיים ישיבת מעקב בפברואר, תרשמי ביומן. אבל התחושה שלי שזה לא הולך לכיוון טוב. זאת אומרת, לפי הנתונים שקיבלנו אין בחברות איזה שהיא התגייסות או הירתמות או הבנת החשיבות.

צריך לקחת בחשבון שחברות ממשלתיות זה עולם מאוד גדול ומגוון, שיש בו ריינג' מאוד רחב, מחברות גדולות שנמצאות בעצם בצמיחה ובפיתוח, לבין חברות ממשלתיות גדולות שכולנו יודעים שהן נמצאות לפני תהליכי התייעלות מאוד משמעותיים. צריך לראות. מן הסתם אני מניחה ש---

גם חברה שנמצאת בתהליך התייעלות צריכה לעבוד לפי החוק.

הם יקלטו עובדים אם אין להם תקנים או אם הם עשו הפחתה של תקנים?

אני יודע שכשהחוק הזה התקבל זה לא היה כל כך נוח לחברות הממשלתיות, אבל מרגע שהחוק התקבל, צריכים לעשות מאמץ. כמו שאני חושב שבעיר תל אביב, למשל, עיר ענקית שאין בה יוצאי אתיופיה, או גבעתיים או רמת גן, לא יכול להיות שהערים האלה לא יקלטו. זאת אומרת, דינם יהיה כדין אותן חברות ממשלתיות.

אני רואה שאין פה נציגים של השלטון המקומי. יש פה נציגות? גם ברשויות המקומיות אני רואה שנכנסים לבעיה וקיבלנו תשובות, או שלא ענו כולן, או בתשובות מצחיקות למרכז המידע. אני אומר פה בצורה ברורה לפרוטוקול, יבוא מישהו לעירייה ויגיש עתירה מנהלית בנושא הזה ואני מאמין שבית המשפט ימצא את העתירה מוצדקת. לכן אני בא ואומר לרשויות, לפני שזה מגיע לעתירות מנהליות, יקרא כל ראש עיר למנהל כוח האדם שלו בעירייה ושיעשו את בדק הבית.

חבר הכנסת אקוניס, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך אותך על קיום הישיבה הזאת ואני ממש מצטער שאני צריך ללכת גם לוועדה לביקורת המדינה ואחר כך לנשיאות הכנסת.

אני מזכיר לכם שבדיוק לפני שנה, תודות לך, ושוב אני רוצה להודות לך, במושב אחד סיימנו את חקיקת החוק והוא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל בסוף מרץ או בתחילת אפריל, ממש ביום האחרון של מושב האחרון של מושב החורף. לכן קודם כל כעצה חברית, אם אפשר לתת להם עוד חודש, כדי לבחון, ולא לעשות בפברואר אלא במרץ, כדי לתת 12 חודש, את הישיבה הבאה, זה יהיה דבר טוב.

אבל אני מוטרד מהטבלה שהוצגה כאן, ואני רוצה לשתף אתכם, מי שלא הגיע לטבלה, בעמוד 10 שימו לב לדברים שלא יכולים להיות; משרד הפנים, בין אם יש חוק ובין אם אין חוק, 0 עובדים. במשרד הפנים---

קלטנו בשנת 2011.

מצוין. אני מקריא כרגע את הנתונים שהוצגו לי, אני מאוד שמח. אדוני היושב ראש, זה דבר שגם בלי חוק כמעט לא יעלה על הדעת שאין עובד שהוא עולה אתיופיה במשרד הפנים, שבוודאי מטפל בעולי אתיופיה.

רק הערה, משרד הפנים זה כולל כל המוסלמים והאגף לעדות לא יהודיות, אז מזה תוריד כ---

אז אתם מתכוונים למשרד הראשי כשכותבים משרד הפנים.

משרד ראשי, שזה 400 עובדים, אמירה?

947 עובדים. חברים, אני אומר לכם, זה בלתי מתקבל על הדעת. מדברים עכשיו על שינוי הייצוגיות בבית המשפט העליון. שמע, לא יכול להיות שיושבים שם אנשים מאותו מיליה ולכן יש ויכוח ציבורי איך מרחיבים את הייצוגיות של אזרחי ישראל, כולם אגב, בכולם אני מתכוון כולם, למשל בבית המשפט העליון, בוודאי במשרד הפנים.

משרד התיירות גם כן 0. משרד התקשורת - 0. במשרד האוצר - 2, שהוא משרד מאוד גדול. המשרד להגנת הסביבה - 0. אלה, אדוני היושב ראש, משרדים שהם בפירוש יכולים לתקן את הדבר בלי חוק ובוודאי שעם חוק.

אני שמח על התיקון שמתקיים במשרד הפנים. אנחנו במחצית נובמבר, אני בטוח שבחודש מרץ, בישיבה שלנו, תוצג טבלה, זה מה שמעניין אותי, חדשה ומעודכנת, ואני בוודאי רוצה לראות על פי החוק הזה תיקון במצב הזה, שהוא בלתי אפשרי בעליל.

תודה, חבר הכנסת אקוניס. אני רק רוצה לומר, לגבי הנתונים, אני עשיתי לא דוקטורט במתמטיקה, חישוב פשוט, אם מוציאים את משרד הבריאות מהמשוואה הזאת, יש סך הכל 270 יוצאי אתיופיה בכל שירות המדינה. זה דבר שהוא מדהים, בכל מדינת ישראל, אם מוציאים את משרד הבריאות, יש 270 וזה דבר שהוא חמור ביותר. אנחנו נשמח לשמוע, אם יש רשויות שרוצות לבוא ולומר אחרת.

חבר הכנסת מולה, בבקשה.

קודם כל תודה רבה לך. אני באמת חושב שהדיון הזה שקבעת הוא דיון רציני, אמיתי. אנחנו צריכים לגשת לנתונים האלה, קודם כל דווקא נציבות שירות המדינה, גם לפני החוק וגם אחרי החוק, הם מגלים באמת סימפטיה לעניין, אבל אני רוצה דווקא להדגיש את הנקודה שאתה מדבר עליה, גם לפני החקיקה. אנחנו ביקשנו לנסות להוציא את הנושא של עובדי המינהל והמשק בבתי החולים כי המספר הזה הוא פשוט מטעה. זה לא נכון ולא חכם. אם אנחנו רוצים לראות תמונה מלאה או התקדמות, אנחנו לא יכולים להשלים עם המצב הזה. הנתונים האלה נמסרים כל הזמן, הרבה שנים, זאת אומרת עובדי המינהל והמשק לא נכנסו בגלל חקיקה או משהו כזה, אלא פשוט בגלל שאנשים טובים עובדים, ורובם בלתי מקצועיים.

אם אתה רוצה שיוצאי אתיופיה יתקדמו, צריך לקלוט אותם במקומות שבהם אופק ההתקדמות שלהם להגיע לדרגים גבוהים באותו משרד יהיה מאוד רציני. תסתכל למשל במשטרה. במשטרה, למשל, אלה נתונים מצוינים, הם מראים באמת... גם אני יודע שיש התקדמות בדרגות ואתה רואה שיש אופק. לכן הבעיה במספרים במשרדי הממשלה, במיוחד המשרדים היוקרתיים והמקצועיים. לא יכול להיות, למשל, במשרד האוצר, שמתוך 1,010 עובדים יהיו רק 2 עובדים. אני מכיר הרבה מאוד יוצאי אתיופיה שסיימו לימודים לתואר ראשון בכלכלה, במינהל עסקים, בכל מיני מקצועות שבהם הם כן יכולים להיקלט. זאת אומרת צריך לעשות איזה שהם יעדים. במשרד החוץ דיברנו על 2 מתוך 1,198. אדוני היושב ראש, בוא ניקח את משרד החוץ כטסט קייס. אני חושב שדווקא היתרון הענק שיש ליוצאי אתיופיה, לשיווקה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית, בזירת ההסברה, זה דבר שאין לו אח ורע. אני יודע בדיוק כמה מעסיקים אותי, כל מי שנוסע לחוץ לארץ יודע איך אנחנו נדרשים להסתובב בין טלוויזיה לטלוויזיה בכל מקום כדי להסביר את מדינת ישראל. אתם יודעים, רק אפילו בשביל שהמדינה תוכל באמת ליהנות מפירות העלייה, שווה שהמשרד יעשה מאמץ. קורס הצוערות הזה נעשה בתקופה של יאיר צבן ואני לא זוכר מי היה במשרד החוץ ואז בקושי הכניסו שניים.

אחד לא קיים, נשארה רק אחת.

נשארה אחת. זאת אומרת בכל קורסי הצוערים שהיו, אף פעם לא היו יוצאי אתיופיה. זה נשמע הזוי.

תיקח עוד דוגמה, למשל משרד החינוך. אנחנו חוזרים על זה הרבה פעמים, יש הרבה מאוד יוצאי אתיופיה שלמדו חינוך והם מורים, למה הם לא נקלטים במשרד החינוך? במשרד החינוך, מתוך 1,998 רק 9 עובדים. אני יודע שאתה תספר לי על מרכז ההיגוי, אני יודע שזה לא כולל---

זה לא כולל מורים.

אתה יודע מה? 9 עובדי מטה, אני חושב שזה לא מספיק. היכולת של יוצאי אתיופיה לסייע יכולה להיות גדולה ביותר.

מי זה בשירות החוץ, היחידי שהוא יוצא אתיופיה?

בליינש זבדיה, היא היתה קונסול גם בשיקגו וגם בבוסטון, ועכשיו היא גומרת את השירות שלה בארצות הברית, היא נמצאת ב---

מה התפקיד שלה היום?

אני לא יודע מה היא עושה היום.

משרד החוץ, אני אתן לכם לענות.

אני רוצה לסיים, אדוני היושב ראש, בעניין של הרשויות המקומיות. אני חושב שאם הרשויות המקומיות יחשבו שאצלנו יש יוצאי אתיופיה ואז נקלוט יוצאי אתיופיה שייתנו שירות ליוצאי אתיופיה, אז מישהו התבלבל בתפיסה. כשחוקקנו את החוק לא התכוונו לזה. אנחנו התכוונו גם לגבעתיים, גם לרמת גן, אחרי שהם בכלל פטורים מלקלוט עולי אתיופיה, מסיבות שונות ומשונות, ברעננה, בגבעתיים, בכל מקום, אנחנו רוצים לראות ברשויות המקומיות יוצאי אתיופיה מתקבלים ונותנים שירות לפרנג'ים. אני רוצה לראות בתל אביב, אני רוצה לראות את זה בגבעתיים וברמת גן ובמקומות אלה. זה לא חכם לבוא ולהגיד לראש עיריית קרית מלאכי, למוטי, 'תקלוט עולי אתיופיה', בסדר, זה מובן מאליו.

החוק לא מבדיל בין קרית מלאכי לגבעתיים.

לכן אני בא ואומר, אם מישהו פירש את החוק כאילו 'אני יכול לקיים את החוק בתנאי שאצלי בעיר יוצאי אתיופיה', הוא התבלבל.

לא, אף אחד לא אמר זאת.

אני מסביר לנציגי השלטון המקומי. הם צריכים להיות הראשונים שקולטים. הדבר הזה מחייב, אדוני היושב ראש, דיון נוסף, רק על הנושא של הרשויות המקומיות, יחד עם נציגי הרשויות המקומיות. דרך אגב, אני הפניתי מכתב ל-15 ראשי הרשויות החזקות והגדולות, לא נתקבלה שום תשובה.

משפט אחרון לגבי החברות הממשלתיות. אני מציע שאנחנו באמת נקיים דיון נפרד. אני יכול להבין את הקשיים הכלכליים, את הבעיות שבהן מספר החברות נמצאות, אבל אנחנו רוצים לראות אופק של התקדמות. אני לא יודע אם החוק הזה חייב תקנה כלשהי, אני לא יודע אם התקנה הזאת יצאה.

אלה תיקוני חקיקה של חוקים שונים, לכל אחד מהגופים יש את החוק שלו ושם יש את ההסדרה.

בדיוק. אחרי שאנחנו נראה בעוד שנה נוספת שאנחנו עדיין נתקלים באיזה שהם מחסומים, בגלל בעיות או פרשנויות, אני חושב שאנחנו נצטרך לתקן את זה.

ודבר אחרון, אדוני היושב ראש, הרשות השנייה. הרשויות האלה הן ציבוריות, הן לא יכולות להיות פטורות. אנחנו צריכים לחשוב איך הגופים האלה גם באמת קולטים את עולי אתיופיה. תודה.

אני רוצה קודם כל התייחסות של משרד החוץ, גב' קרן כהן גת.

אולי אחריי, כי אני גם רוצה לדבר על משרד החוץ.

בבקשה, תשמעי את חברת הכנסת סולודקין ותשיבי. אני גם רוצה לברך את שר החוץ על המינוי של השגריר לאתיופיה. אני חושב שזה נעשה במכסת המינויים הפוליטיים. זה מראה על החלטה יפה ואני מברך אותו על כך. אנחנו רוצים לשמוע התייחסות, אבל קודם כל חברת הכנסת סולודקין, בבקשה.

כן, אז קודם כל החוק עובד, זה טוב מאוד שעשיתם את החוק ושאנחנו עושים ישיבות המשך בנושא הזה. אני אגיד לכם, כמו חבר הכנסת מולה, אני לא מבינה למה משרד החוץ לא משתמש בצורה יותר רחבה ביוצאי אתיופיה, כי יש לנו שגרירויות בהרבה מקומות בעולם שחושבים שמדינת ישראל היא מדינה גזענית. אני חושבת שיוצאי אתיופיה בתפקידים בכירים במשרד החוץ זו גם תשובה לאנשים שאומרים את הדברים האלה.

דבר שני, משרד התיירות - 0. אני חושבת שזו אפילו עברה שבמשרד התיירות לא עובדים, בגלל שאנחנו כל הזמן רוצים תיירים חדשים מכל המקומות בעולם, ואני חושבת שזה גם ייצוגי אם במשרד התיירות יעבדו. ויש לי עניין ספציפי, משרד החקלאות. עכשיו אני מבינה למה אני לא מצאתי פרטנר. היתה תכנית, עשינו עם חבר הכנסת מולה, מאוד מעניין, לתת אדמה, מכסות מים ולעסוק בחקלאות טרופית לאנשים אתיופים. חבל לי וקשה לי מאוד, אבל לא במשרד הקליטה ולא במשרד החקלאות מצאתי פרטנרים. העניין הוא לתת לאנשים מכסות אדמה.

במינהל מקרקעי ישראל, מתוך 768 עובדים יש רק 2, אז תראי מה זה אומר.

אני חושבת שזה מאוד חמור וזה פוגע קודם כל במדינת ישראל ואני גם רוצה לומר לכם משפט, חברי הכנסת מולה ואקוניס, קודם כל אתם מאוד צודקים שעשיתם את החוק הזה, כי המצב עכשיו עם האתיופים השתפר. יוצאי ברית המועצות יותר מ-10%, אבל במספרים במשרדי הממשלה 4%, אז בלי חוק זה לא עובד, בגלל שעבודה במשרדי ממשלה זו עבודה גם טובה, גם חשובה וגם יש מעמד, אז אנחנו לא השגנו את זה. אני אגיד לחבריי, מתקדמים יותר טוב ואני מאוד שמחה.

נציגת משרד החוץ, גב' קרן כהן גת, בבקשה, סגנית מנהל מחלקת עובדים.

רק רציתי לציין בהמשך הדברים של נאדר שהכניסה הראשית למשרד החוץ הוא קורס צוערים והכניסה לקורס הצוערים היא פונקציה של מכרז רשמי, יש לו קריטריונים מאוד ברורים וכמובן יש מקום למועמד שהחליט להגיש מועמדות לציין שהוא מבקש להשתמש בסעיף של הייצוג ההולם, זו זכות שנתונה לכל מי שהוא בן מיעוטים, בעל מוגבלויות וכמובן גם אתיופים יכולים, על בסיס החוק, לבחור להשתמש בסעיף הזה, ואנחנו מתייחסים לזה במסגרת הבחירה במכרז. אנחנו מיישמים העדפה מתקנת, על מנת להכניס כמה שיותר לתוך מבנה משרד החוץ.

אבל עובדתית עד עכשיו אין לכם.

לצערי, אני יכולה לתת לך מהמספרים של הקורס האחרון, היו כ-1,198 מועמדים לקורס הצוערים, מתוכם 12 אתיופים בלבד בחרו להשתמש בסעיף הייצוג ההולם. יכול להיות שיהיה אתיופי שיגיד 'אני לא רוצה להשתמש בסעיף', אין שום דרך לדעת שהוא אתיופי. בניירת ובציונים שלו אני לא רואה את הבן אדם, מי הוא ולאיזה עדה הוא שייך או מאיזה מוצא הוא.

דווקא אם היית שואלת אותי הייתי אומר לך.

את הבחינות למכרז אנחנו עושים באמצעות חברה שמקיימת את הבחינות עבורנו ולכן אנחנו משתלבים רק אחרי הבחינות התיאורטיות בלבד, אז אנחנו פוגשים את המועמדים, בכל השלב הראשון אנחנו לא רואים אותם, יש לנו גישה רק לנתונים על פי נייר בלבד. לצערי האנשים האלה לא הגיעו בכלל לשלב ב', זאת אומרת אפילו לא היתה לנו האפשרות לפגוש אותם ולהתרשם מהם ומהיכולות שלהם.

אני יכול להגיד לך שכשדיבר איתי שר החוץ וגם הסגן שלו, כשהם החליטו למנות שגריר לאתיופיה, הם קיבלו 40 מועמדים. הם אמרו לי שהיה להם קשה לבחור. היה להם קשה מאוד לבחור כי היו מועמדים מצוינים. אני מאוד מתקשה לקבל את ההסבר שאתם לא מצליחים למצוא מועמדים מתאימים לקורס צוערות. יכול להיות שכדאי לכם, באמת, להיעזר בארגונים של יוצאי אתיופיה---

שלמה, אני מציעה שזו תהיה החלטת הוועדה ושחבר הכנסת דנון יכתוב מכתב לשר שאנחנו חושבים---

בצד התשבחות שהוא קיבל על המינוי, לפנות אליו ולבקש ממנו שיעשה מאמץ. אני יודע שזה ענייני חוץ וזה דבר רציני, לא צריכים להפחית באיכות או בכושר של האדם שצריך להיבחר, אבל אני אומר לך, הרבה מאוד אנשים לא פונים כי הם פשוט מיואשים. לכן אני חושב, אם אתם תעשו מאמץ מיוחד, תיעזרו גם בארגוני עולי אתיופיה, גם בנציגי התקשורת שנמצאים כאן, אתם תמקדו בדיוק את החשיפה לסטודנטים. אני מכיר סטודנטים שלמדו בכל האוניברסיטאות, בבין תחומי, בכל מיני מכללות, והם ירצו, ועוד איך ירצו לבוא.

אני רק רוצה להגיד לך שאתה מה שנקרא כנראה קולע לדעת גדולים, כי היו לנו מכרזים בעבר של קורסי צוערים על פי אוכלוסיות ספציפיות---

לא דיברתי רק לאוכלוסייה האתיופית ספציפית.

תודה. משרד החוץ, אם הוא רוצה, הוא יודע לאתר.

מר פיני קבלו, השלטון המקומי, לא היית פה, אבל אמרנו שאתם בבעיה כי אנחנו לא רואים ברשויות איזה שהיא התעוררות.

בעיקר 15 הערים הגדולים.

הזמנו גם את אותם ראשי רשויות שיגיעו לפה, חלק הבטיח להגיע, אולי בית שמש בהמשך, אבל אני אומר שאנחנו בזמנו, לפני כשנה, הופענו בוועדה שיושב ראש הכנסת מינה לגבי ייצוג הערבים במגזר הציבורי, בראשותו של חבר הכנסת טיבי, ובאמת בעניין הזה היה שיתוף פעולה ואז---

ועדת החקירה הפרלמנטרית. למה, אתה רוצה שנקים ועדת חקירה?

לא, אני לא רוצה, אני רק אומר ששם באמת נפרשו כל הנתונים וזה הפעיל וזה השפיע ומאוד לחץ על המוסדות אכן לשפר, כי יש ישיבות מעקב שנעשות. אני לא רוצה שתהיה ועדת חקירה פרלמנטרית, אבל אנחנו חושבים שהמצב שלנו, כמו שאני רואה אותו, הוא מצב לא טוב ועל פי החלטת יושב ראש הוועדה אנחנו אכן ננחה את ראשי הרשויות שיפתחו ויאפשרו וייתנו ואנחנו גם נעקוב אחרי הפעולה הזאת.

אתם קיימתם דיון בשלטון המקומי על החוק הזה? אני אגיד לך מה, אני פניתי ל-15 הערים הגדולות, אתה הזמנת את ראש עיריית בית שמש, זה בסדר גמור, אבל אני רוצה שתזמין את הערים גבעתיים, רעננה, חיפה, תל אביב, ערים חזקות.

מה שמסרו לי בשלטון המקומי שבחודש נובמבר בחוזר מנהל כללי יפורסם הנושא הזה ברשומות.

יפורסם?

אבל, חבר הכנסת מולה, ראשי הרשויות יודעים על זה.

ברור שיודעים.

והחובה שלהם היא לבצע את זה, וכמו שאמרתי, אם לא יבצעו, אני מניח שיהיה מן הגופים או הארגונים או האזרחים שיתקפו את הנושא הזה.

אני מציע שהארגונים יתכוננו לזה.

מר קבלו, עוד משהו?

אני באמת חושב שכדאי לקיים ישיבת מעקב ואולי נזמין את ראשי השלטון המקומי, כי הם בעיקר המפרנסים הגדולים ביישובים ובאמת נעשה ישיבה וגם נציג בפניהם את חוזר המנהל הכללי וגם נעקוב שאכן החוק מתקיים. גם לא צריך את החוק, אני חושב שאנחנו רואים בהם עובדים מסורים, נאמנים. אני הייתי ראש עיר, אני חושב שהעסקתי הרבה מאוד עובדים, לא היתה לי שום בעיה עם העניין הזה ואני חושב שכולנו צריכים לנהוג בהתאם ולעקוב שהדברים אכן מתבצעים ומתקיימים.

תודה.

דר' נגוסה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש וחברי הכנסת. קודם כל החוק שאתם הובלתם והעברתם זו מציאות שנותנת לנו בסיס לדבר, למרות שעוד לא מבצעים את החוק כלשונו, לכן יישר כוח לחברי הכנסת שפעלתם.

כשאנחנו רואים את הדוח הזה, הוא דוח חמור ומבייש. היום יש 130,000 יוצאי אתיופיה בישראל ואנחנו רואים בדוח 800 מיוצגים במשרדי הממשלה. גם יש לי ספק איך נעשה הדוח, האם השאלה היתה לעובדים או את משרדי הממשלה שנתנו להם את הנתונים? כי יש עובדים שמועסקים על ידי חברות כוח אדם---

לא, זה לא כלול פה.

תלוי את מי שואלים. לכן אני אומר שההרגשה שלי שהמציאות בשטח יותר גרועה ממה שכתוב בדוח.

אז בוא תשאל את השאלה את נציבות שירות המדינה, האם כל העובדים הם במשרות קבועות או לא?

אבל אני אסיים את דבריי. לכן אני אומר שבאמת זה צריך להיות ברור. אנחנו צריכים לראות, כל משרדי הממשלה, האם אנחנו רוצים את יוצאי אתיופיה בתוכנו או שיישארו כשוליים בשולי החברה הישראלית. זה מה שקורה, אנחנו יודעים. אם האח הגדול הוא לא מודל לחיקוי לאח הקטן, איך האח הקטן יכול להעלות את המוטיבציה שלו ללמוד? למדת חמש שנים, אני רואה אותך, אתה שומר בקפיטריה, לזה אני לא צריך ללמוד. זו התגובה אצל הצעירים, לכן זה מוריד את המוטיבציה שלהם.

לכן אני אומר, כשאנחנו שואלים את הרשות המקומית, כשאנחנו שואלים את משרדי הממשלה, הם אומרים, 'אוקי, יש חוק כתוב, אבל אף אחד לא נתן לנו תקנים, אין לנו תקנים, אם אין לי תקנים, איך אני יכול לקבל?' זה מה שהם אומרים. את הדבר הזה צריך לקחת משהו גדול יותר, הממשלה צריכה להתגייס, שרים צריכים להתגייס וצריכים לתת הנחיות למנהלים הכלליים שלהם, שיקלטו את יוצאי אתיופיה וזה מה שצריך להיות. לכן אני מתחבר להצעה שלך, להקים ועדה שתעקוב אחרי כל השלבים, כל התהליכים, זה מה שצריך לעשות.

אני חושב שהיום, כשהאנשים אומרים 'אין מתאימים', 'לא מצאנו', ודברים כאלה, זה לא. יש אנשים ואנחנו צריכים להתגייס לקלוט את עולי אתיופיה, זה האינטרס של הקהילה, האינטרס של החברה הישראלית והאינטרס של מדינת ישראל כקולטת עלייה.

תודה רבה.

עומר מטבקה, בבקשה.

חבר הכנסת דנון, קודם כל אני מאוד מעריך אותך כיושב ראש, אתה במקום הנכון בזמן הנכון, לא רק שאתה עושה, מסתובב בכל היישובים ועושה את הוועדות האלה, אתה גם דואג שייושם.

חוק ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה שיצא, אני באופן אישי מאוד שמחתי. זה חוק מאוד מהפכני מבחינת קהילת יוצאי אתיופיה. אני באתי היום עם נתונים של 2010 וחשבתי שיש שינויים, אני הופתעתי שאין שינוי, כי אני רואה פחות מ-20% מועסקים אקדמאים. כשאני למדתי באוניברסיטת חיפה כל שנה סיימו 50 אקדמאים ואני אומר לעצמי איפה הם.

אני חושב שהחוק הזה בא לשלב את יוצאי אתיופיה, אבל אם זה ברשויות המקומיות, מועסקים יוצאי אתיופיה, כאילו יש להם תואר מיוחד שמקנה להם רק לעסוק ביוצאי אתיופיה. לא, הם צריכים להשתלב.

אחת הבעיות של החוק הזה זה היישום. חבר הכנסת דנון, אם אתה תעמוד על היישום ותלחץ על זה, יכול להיות שייושם, אבל ככה, לא רשויות מקומיות ולא תאגידים שמחים לקבל את יוצאי אתיופיה, כמו שאמר אברהם נגוסה, אחרת אנחנו נראה עוד פעם נוער בשוליים כי האקדמאים לא משולבים ואני באמת מבקש ממך שתדרוש ושישתלבו ושהחוק הזה ייושם.

תודה.

גב' זיוה מקונן, בבקשה.

אנחנו גם עוקבים מה קורה עם יישום החוק והוצאנו מכתבים לכל משרדי הממשלה שיש בהם פחות מ-2 יוצאי אתיופיה. שני המשרדים שהתייחסו ברצינות למכתבים שלנו היו משרד החוץ והמשרד לאיכות הסביבה שהודיעו לנו שהם קלטו ושהם במהלך של הקליטה. בהחלט יש בעיה עם היישום של החוק.

הדבר הנוסף הוא ההנגשה. כשמשרד החוץ או כל משרד ממשלתי אחר מפרסם, הוא צריך לפרסם גם שיש את העדיפות של חוק ייצוג הולם, כי אחרת אם לא תהיה העדפה ספציפית אנחנו לא עשינו שום דבר.

בנושא של הייצוג ההולם ברשויות המקומיות ובתאגידים, החוק עבר בפברואר 2011, עד היום הרשויות המקומיות לא הוציאו את חוזר המנהל הכללי שמודיע וחושף. זו בהחלט בעיה שצריך, אדוני היושב ראש, לעשות משהו כי לא ייתכן---

הם הודיעו שעד סוף נובמבר זה יוצא.

אנחנו מקבלים כל הזמן תגובה שהם עובדים על זה, אבל לא יכול להיות שאנחנו אלה שצריכים כל הזמן לעקוב אחריהם ולרדוף אחריהם, כי יש חוק ואת החוק צריך ליישם.

אנחנו יודעים שאחוז עובדי הקבלן בכלל בישראל הוא בין 5% ל-10% ובקרב יוצאי אתיופיה הוא 20%. זאת אומרת שיוצאי אתיופיה שעובדים במשרדי הממשלה רובם עובדים כעובדי קבלן, אני לא מדברת על עובדי כוח אדם ועובדים באבטחה ובניקיון, אלא עובדים אקדמאים שעובדים כעובדי קבלן ולא כעובדים של המשרד. את השינוי הזה אנחנו מחויבים לעשות ואדוני היושב ראש, אני מקווה שאתם תקיימו את זה.

תודה.

דר' מיכאל כהן, משרד החינוך.

במנהלתי עובדים כ-10 עובדים, כאשר מתוכם 2 מפקחים בתפקידים בכירים. לגבי מורים, אנחנו מעסיקים בסביבות 231 מורים בתפקידים שונים, חלקם בהנחלת הלשון, יש שם באגף לחינוך מבוגרים, הם מהווים 14% מכלל המורים שמלמדים עברית ותהליכי גיור. הם עובדים בחינוך מיוחד, בייעוץ חינוכי, במתמטיקה, חינוך גופני, הם נמצאים בכל המקצועות. לגבי העולים, יש העדפה להעסקת עולי אתיופיה מבחינת התאריך, אם כלל העולים אנחנו נותנים להם שש שנים, הרי לגבי עולי אתיופיה בעצם אין הגבלה של זמן, הם זכאים גם אחרי עשרים שנה ולפעמים גם אחרי שלושים שנה.

לגבי המגשרים החינוכיים, קיבלנו פנייה, שהם מרגישים שמחזיקים אותם במסגרת עובדי קבלן והם לא רואים אופק להשתלב במערכת.

את זה אני יכול לבדוק.

אתה לא מכיר את העניין הזה?

זה נכון.

אז אני אשמח אם תענה לנו על זה, כי זה נושא שהוא בעייתי.

מר אריה קדוש, רשות שדות ההתעופה, בבקשה.

אנחנו למעשה לפני ארבע שנים התחלנו בתהליך מאוד מסודר בתוך הארגון---

מה המספרים שלכם היום?

אנחנו מעסיקים כ-3,770 עובדים ארעים וקבועים, מתוכם יש לנו 110 עובדים שהם יוצאי העדה האתיופית, כאשר ישנה איזה שהיא בעיה רישומית שבמידה והעובד או העובדת הם כבר ילידי הארץ אז יש בעיה רישומית איתם, אז יש לנו כמות טיפה יותר גדולה. הם מועסקים אצלנו בכל החטיבות, חטיבות שירות לנוסע, תפעול, ביטחון, בדגש על ביטחון. אני אשמח מאוד, מכל השומעים כאן, שתפנו אלינו יוצאי יחידות קרביות, כי זו פלטפורמה טובה בשבילם גם ללמוד כסטודנטים, במשרות סטודנט, וגם להתפתח למשרות אקדמאיות. יש לנו כבר 14 עובדים קבועים בארגון, אנחנו למעלה מכל מה שהוצג כאן בנושא המספרי וגם מיניתי אצלי באגף, כראש אגף כוח אדם, רפרנט שמתעסק רק עם הסוגיה הזו, זה נותן לזה הרבה במה. אנחנו נשמח מאוד שתפנו אלינו אנשים שיתאימו למקצועות נוספים.

תודה רבה.

מר רוני אקלה, מנכ"ל הפרויקט הלאומי, בבקשה.

היום מי שאומר שאין מועמדים שמתאימים למשרות בכירות, אני חושב שהוא טועה. יש כיום כ-4,500 אקדמאים מהקהילה האתיופית, 65% אינם עובדים במקצועות שהם למדו ולכן אם היו מפנים או מתייעצים איתנו היינו יכולים להפנות, במיוחד למשרד החוץ. אני גם יוצא לחוץ לארץ וכשאנחנו מסתובבים ואנחנו מייצגים את מדינת ישראל ומספרים שמדינת ישראל היא מדינה שלנו, אני חושב שיש בזה הרבה מאוד תרומה.

הדבר הנוסף, ישנה קבלנות מאוד מפורסמת, גם דרך המשרד לקליטת עלייה, גם דרך משרד החינוך, המגשרים שאתה ציינת, יש כ-156 מגשרים חינוכיים שהוכשרו, אבל אף אחד לא מועסק בתקן קבוע. ישנם מנהלי מוקדי קליטה שהם לא בתקן קבוע, אבל הם עובדים, חלקם שייכים לרשות או לא לרשות, למשרד הקליטה או לא משרד הקליטה. גם פה יש בעיה.

אני חושב שהגיע הזמן, כמו שהנתונים שמצביעים כאן, להסתכל בעיניים ולהגיד שהקהילה האתיופית באמת לא השתלבה וצריך למצוא את הדרך לשלב אותה.

תודה רבה.

גב' בוסנה ירדני, עוזרת ליועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים.

שלום, תודה על זכות הדיבור. אני רוצה להגיד שהמסקנה שאני לומדת מכל הנתונים המספריים זה שבעצם יש לכאורה ייצוג כמותי---

קודם כל מה קורה אצלכם בבית? מה המצב במשרד שאת מייצגת?

אני לא הגורם המקצועי שעושה את בדק הבית, אבל הרשימה כאן מדברת בעד עצמה. מה שאני רוצה להגיד, בהמשך לטבלה, שיש ייצוג שהוא כמותי אבל הוא לא הולם, וצריך לבדוק בעצם מה היתה כוונת המחוקק, האם הפרשנות המתבקשת היא בעצם ייצוג הולם שהוא כמותי, או איכותי. אני חושבת שאם אנחנו לוקחים את כל העובדים במשרד הבריאות ושמים אותם בצד, יוצא מצב שאין בכלל ייצוג, לא כמותי ולא איכותי, ולא נראה לי שזו היתה כוונתו של המחוקק.

אני לא מבין, אחות ועובד מעבדה זה לא מקצוע? אחות זה מקצוע מאוד איכותי.

אנחנו לא נפתח פה דיון.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד זה שאם אנחנו מדברים, למשל על המשרד לקליטת עלייה, שיש לו בנים חורגים שעובדים במוקדי קליטה ברשויות מקומיות, ויש כאלה אולי קרוב ל-25 רשויות מקומיות שיש להם מוקדי קליטה, למה העובדים האלה לא יכולים להיקלט כעובדים מן המניין במשרד העלייה והקליטה? למה הם צריכים להיות הבנים החורגים? למה הם צריכים לעבוד במשרות שאין להם מעסיק קבוע, במשרות לא קבועות, כשהם כל פעם צריכים לחשוש.

דווקא נראה לי שמשרד הקליטה עומד ביעדים אפילו יותר, 23 עובדים במטה.

וזה לא מספיק.

במשטרת ישראל אנחנו מדברים על 2% מכלל העובדים, כמה מתוכם עובדים במטה הארצי? כמה מתוכם יש בייעוץ המשפטי וכמה מתוכם מפקדים? כמה מתוכם קצינים? וכמה מתוכם עובדים בחשבות?

22 קצינים, מתוכם קצין אחד בחשבות, דרך אגב.

וכמה חוקרי נוער? הייצוג במשטרה צריך להיות איכותי ולא כמותי, זאת הנקודה.

דווקא במשטרת ישראל הוא איכותי והוא הולך ומשתפר.

הוא איכותי מאוד, אני פגשתי חלק מהם, יוצא מן הכלל.

לפי דעתי דווקא משטרת ישראל, לפחות לפי הנתונים, הם עומדים בקריטריונים.

המשטרה דווקא בסדר.

אנחנו יכולים להגיד משהו טוב על המשטרה ואת לא רוצה לתת לנו? סתם, סתם, יש לנו הרבה דברים טובים.

משפט סיום, בבקשה, בוסנה.

משפט הסיום שלי בעצם אומר שאנחנו צריכים לבחון את הייצוג ההולם, איכותי ולא כמותי, גם לגבי היישום של החוק החדש, שדרך אגב אני מברכת עליו ואני יודעת שיושב ראש הוועדה עבד עליו מאוד קשה ואני באמת מעריכה ומברכת על היוזמה.

משפט תגובה קצר.

במשרד לקליטת העלייה היעד שלנו ברור ואנחנו מציגים את הנתונים ויש לי פה תיקון קצר, 450 עובדים מתוכם 25 בני העדה האתיופית, 50% מתוכם בתפקידי ניהול, ותיקון קצר, נאדר, יש לנו מנהל אגף א', שזו רמה מקבילה למנהל מחוז. אנחנו נמצאים היום בתהליך כאשר אנחנו כבר מאוד רוצים שהעובדים בני העדה האתיופית לא יטפלו רק בעצמם אלא הם יטפלו גם בכלל האוכלוסייה וייחשפו לכל העדות. להשכלתך, מאחר ואת מייצגת את המשרד לביטחון פנים ואת זאת ש---

את יכולה להתייחס בקצרה לגבי מוקדי הקליטה? אין מוקד קליטה שלא ביקרתי בו במדינת ישראל ובכל מוקד קליטה פנה אליי מנהל המוקד ואמר, אני לא יודע מתי אני גומר לעבוד---

מקום קליטתם של מוקדי הקליטה הוא לא במשרד לקליטת העלייה אלא ברשויות. אני מאוד ממליצה שהרשויות המקומיות יאתרו את התקציבים וישלבו את בני העדה, כי הפרויקט---

אבל התקצוב מגיע לרשות מהמשרד.

בסדר, הרשות יכולה, אחרי כל כך הרבה שנים שאנחנו כרגולטורים נותנים להם את התקציבים המתאימים, כבר להתחיל באיזה שהיא היערכות לקליטת אותן היחידות בתוך הרשויות המקומיות, בדיוק מה ש---

כמי שקלטה אותי בארץ אני גם מכיר את הרגישות שלך, השאלה היא האם המשרד, אתם, יכולים להתנות את הפרויקטים האלה, או בהידברות עם הרשויות, לבוא ולהגיד, אנחנו נותנים לכם הקצבה, אבל כעבור שנתיים-שלוש אתם תהיו מחויבים לקלוט אותם במשרות ברשויות המקומיות.

אנחנו בהחלט מנסים להתנות, הבעיה היא שיש לנו תמיד חשש שהמערך יתמוטט במידה ונממש את הדיון הזה עם הרשויות.

תודה.

הצטרף אלינו ראש העיר בית שמש, מר משה אבוטבול, ואני מודה לו שהוא הגיע. אנחנו כבר לקראת סוף הדיון, אדוני ראש העיר, רק משפט לגבי ייצוג יוצאי אתיופיה ברשויות המקומיות, נושא שהחוק יחייב אתכם עוד מעט כבר לעמוד בו.

קודם כל אני מאוד מודה לכם שזימנתם אותי כממלא מקום יושב ראש השלטון המקומי. מר שלמה בוחבוט לא יכול היה להגיע, אז אני ממלא מקומו. אני קודם כל חייב להגיד שאחד הדברים שבאמת קרובים ללבי זה הנושא של הצלחתם וקליטתם הנכונה של קהילת יהדות אתיופיה פה בארץ. נמצא פה שלמה, שהוא בעצם מלווה במשך שנים רבות בבית שמש את העניינים. אני רוצה לדבר יותר כדי שתהיינה השלכות לשאר הארץ, החשוב ביותר זה כמה נקודות שאם אנחנו, כרשויות, נשים עליהן דגש, נוכל להצליח בצורה המיטבית. ראשית כל אינטגרציה בתוך מוסדות החינוך. ככל שהתלמידים, וזה לא קל לפעמים, אני יודע שזה דורש משאבים נוספים מהרשות, אבל אם רוצים שהם יצליחו הם חייבים להיות מוטמעים ביחד בתוך כל בתי הספר. נכון, הנושא של אינטגרציה שנוי במחלוקת, פרופ' פוירשטיין מדבר על שיטות אחרות, אבל אני מדבר יותר על השיטה הרגילה לתת את זה וזה דבר שיכול לגרום שהם ייטמעו בתוך הקהילה.

דבר נוסף, אנחנו עשינו, זה יכול להיות באמת מודל להרבה מקומות, לקחתי מתוך הקהילה ושילבתי בכל הוועדות של העירייה נציג של הקהילה האתיופית, במתנ"סים, בוועדת החינוך, ועדת הרווחה, בכל רווחה ורווחה, כדי שהם יוכלו להביא לידי ביטוי את אותן עוצמות שיש אצלן.

דבר נוסף, דאגנו, ידידי דני, שבכל אגף בעירייה יהיה מגשר. זה דבר שמאוד מקל על הקהילה, נותן להם עזרה וכלים, גם בארנונה, גם ב---

לגבי עובדים? כי פה הדגש על עובדים.

קודם כל עובדים בשכר כמגשרים, שזה הדבר הראשון---

אנחנו רצינו לשאול אותך, אדוני ראש העיר, הבעיה שלנו זה לא ספציפית על בית שמש. מבחינתי, השלטון המקומי, 15 הערים הגדולות, אתה לא היית פה, אבל דיברנו על ערים כמו תל אביב, גבעתיים, הערים האלה גם לא קלטו את עולי אתיופיה, גם לא קלטו עובדים יוצאי אתיופיה.

אז אני רוצה לומר שאם כך פני הדברים זה חמור, כי חייבים להבין שהיהודים הנפלאים הללו צריכים לקבל יותר מכולם, כי צריכים לעשות אפליה מתקנת, כנגד כל אותם שנים שלא נתנו להם כלום. אני רק רוצה לבוא ולומר, אם רוצים לראות באמת מה זו קליטה אמיתית, אני מזמין כל עיר ועיר לבוא אלינו לבית שמש, לראות איזה בניין יפהפה לקהילה האתיופית מכספי הפיס, אתה היית בהנחת אבן הפינה, היום זה כבר נמצא בקומה ראשונה בבנייה, כך גם הקצאת קרקעות שנתנו לקהילה. אני, כממלא מקום יושב ראש השלטון המקומי, קורא לכל הערים בארץ לתת כתף, וגם אם יש קשיים מסוימים, יש שרת קליטה, יש ועדת קליטה, צריך להתמודד עם זה. אבל המרכז לשלטון מקומי מסכים ובעד כל ההתנהלות שפה נדרשת, לכלול אותם כעובדים בעירייה ולא רק כמאבטחים או כמנקי רחובות, אלא לנסות לשלב אותם, יש גם אקדמאים, יש כל מיני אנשים מכובדים בקהילה, להוכיח שאנחנו מדינה שקולטת את כולם. אני דווקא בא להגיד לך את זה פה, שתשמע אותי, דני, כי לפעמים קצת אתה יודע חושבים שאולי בבית שמש מתעסקים רק בחרדים וכדומה. אתה מוזמן לסיור אמיתי, לראות איזה יופי של קליטה אנחנו עושים באולפנים, בבתי הספר, בכל המקומות האלה וזה קצת ישמח אותך.

קודם כל אנחנו, כוועדה שמסיירת, אנחנו נגיע לסייר שוב בבית שמש, אני מבטיח לך.

אני רוצה לסכם את הישיבה במשפט הבא: ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה ישיבת מעקב בנושא חשוב זה. אין לנו ספק שהשינוי בכמות יקרה, אם על פי דין ואם על פי ניהול משפטי בנושא. הדגש הוא על שינוי האיכות, וכמו שאמרה הגברת, הדירוג או התפקידים ופה הדגש יהיה שלכם, של המשרדים והנציגים. אני בטוח שנגיע ל-1.5%, זה ייקח זמן, אבל העניין האיכותי הוא עניין מהותי, לגבי המשרות, השכר. אנחנו גם נבדוק בעתיד את השכר---

מבחינת איכות אנחנו עומדים. לפי הנתונים של הכנסת, בשירות המדינה היום מועסקים 17% מכלל העובדים האקדמאים.

ראינו את הנתונים, אבל אני חושב שעדיין אנחנו רואים שיש הרבה מה לעשות בנושא של האיכות והכמות, בייחוד שאנחנו כרגע מדברים על רשויות מקומיות, על חברות, על מאות עובדים שייכנסו. אנחנו נקיים ישיבת מעקב בחודש מרץ עם השלטון המקומי, שבה נוכל לעקוב אחרי הדברים, וגם הוועדה תוציא מכתב לכל שר ולכל ראש רשות, לא רשות מקומית עדיין, אבל רשות החברות, הרשויות השונות, לגבי אלה שלא עמדו ביעדים כפי שנקבע בחוק.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

אתה לא רוצה לקיים ישיבה בנושא הרשויות והחברות ביחד?

לגבי הרשויות, יש להן זמן של גרייס, יש להן זמן לעמוד בו, אבל אנחנו נעשה את הישיבה יחד עם נציגי השלטון המקומי.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30