PAGE
20
ועדת הכלכלה
14/11/2011

הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 651>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ז בחשון התשע"ב (14 בנובמבר 2011), שעה 09:00

הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): סכנת סגירת מפעלים בעקבות הורדת מכסים, של חברת הכנסת פניה קירשנבאום

חברי הוועדה: >
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

דוד אזולאי

>
חה"כ דב חנין



חה"כ שלי יחימוביץ



חה"כ פניה קירשנבאום



שירלי אביבי - כלכלנית, רשות המסים, משרד האוצר

משה אורן - אגף התקציבים, משרד האוצר

יוסף דנקונה - מנהל מינהל תעשיות עתירות ידע, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ברק גרינאפל - סגן ראש אגף מחקר וכלכלה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

פיני קבלו - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטחון סוציאלי ולקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים

צבי ליברמן - מנהל איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים

אייל מאור - מנכ"ל חברת ופורג'ט, התאחדות התעשיינים

ישראלה מני - סמנכ"ל כלכלה ומסים, איגוד לשכות המסחר

גדעון בן-ישראל - חבר הנהגת ההסתדרות, חבר כנסת לשעבר

שלום שינדלר - יושב-ראש הסתדרות הטקסטיל, ההסתדרות הכללית החדשה

גיא תמר - נציג ארגון המשמר החברתי

ליאור רותם - דובר הוועדה

לאה ורון

טלי רם

סכנת סגירת מפעלים בעקבות הורדת מכסים,
של חברת הכנסת פניה קירשנבאום>

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. אני מתנצל על האיחור בפתיחה, מי שהגישה את ההצעה לדיון מהיר בנושא סגירת מפעלים, חברת הכנסת פניה קירשנבאום, בדרך. נאמר לה שהישיבה צריכה להתחיל בשעה 09:30, היתה אי-הבנה. אני בכל מקרה פותח את הדיון, הנושא הוא סכנת סגירת מפעלים בעקבות הורדת מכסים, של חברת הכנסת פניה קירשנבאום. כשהיא תגיע, אתן לה להסביר את הנושא. מי נמצא פה מהאוצר, רבותי?

שירלי אביבי, רשות המסים.

אורן משה, אגף התקציבים.

ערן יעקב לא נמצא?

ערן יעקב כנראה יאחר, הוא נמצא בדיון אחר.

מי נמצא ממשרד התמ"ת? האם יוסף דנקונה נוכח?

כן.

רבותי, אני מבין שהדיון הוא בעקבות דוח טרכטנברג בנושא הפחתת המסים. נכון לעכשיו, הממשלה קיבלה החלטה לגבי הפחתת המסים.

גם על מכסים.

מכסים למוצרים שהם מוצרי צריכה, שלא מיוצרים בארץ. בשלב השני של המלצות הוועדה, אני מקווה שאת הדבר הזה נעשה בשיקול דעת הרבה יותר עמוק.

הכוונה היא לבטל את המכסים על מרבית המוצרים, כולל מוצרי מזון, שגם מיוצרים בארץ. אנחנו צריכים להקדיש מחשבה הרבה יותר עמוקה לפני שאנחנו הולכים למהלך הזה.

רק אעיר הערה מתוך מה שאני יודע. הבעיה היא לא המכסים. לגבי המוצרים שמוזילים אותם, אני דווקא שמח – מוצרי האלקטרוניקה למיניהם. אני חושב שזה דבר שיכול לגרום חיסכון גדול למשקי הבית, אבל במוצרי המזון הבעיה היא לא בדיוק המכסים.

חלק מהמפעלים שמייצרים פה מזון יכולים להיפגע מכך. רואים את זה גם בחקלאות ושמענו בשבועות האחרונים לגבי פערי התיווך במוצרים השונים בחקלאות. אני אתן דוגמה, מוצר שהחקלאי מקבל עליו 1.50 שקלים ונמכר ב-9 שקלים על המדף, ועל הפירות אני בכלל לא מדבר – אני אומר לכם, אני חקלאי. מקבלים 4 ו-5 שקלים לקילוגרם תפוחים, אפרסקים, שזיפים – שלא לדבר על ענבים, אפילו 3 שקלים – והם נמכרים לאחר מכן ב-14 שקלים על המדף, כלומר פערי התיווך הם גדולים מאוד. מי שעושה את הקופה זה אותם השלבים הבאים של הצרכנות.

לכן, אני חושב שצריך לעשות הכול בשיקול דעת ולראות מה אנחנו כן יכולים להוריד, מה לא יכולים להוריד.

ניתן דוגמה נוספת של מוצר שמייבאים אותו – אורז. אני מדבר מתוך ניסיון – לי יש מפעל של חסד גדול מאוד, בחגים אני רוכש 60 טון אורז, 80 טון אורז, אני מקבל אותו במחיר שאינני רוצה להגיד. על המדף הוא נמכר ב-9-8 שקלים, אני קונה אותו ב-2 שקלים, דרך אגב דרך יבואן. מהיבואן ישירות אני קונה ב-2.5 שקלים, 3 שקלים את האורז הטוב, האיכותי. אפשר להגיע לאורז ברמה גבוהה מאוד שהוא יותר טוב מהאורז של סוגת, מה שנקרא האורז הפרסי, אתה קונה אותו ב-3 שקלים והוא נמכר ב-9 שקלים על המדף. יש פה פערים גדולים מאוד, ומי שעושה את הקופון – בשרשרת הזאת יש מוצרים שלדעתי אתם כאגף המסים צריכים לקבוע להם את הפיקוח, לקבוע את הרמות, ולא לתת להשתוללות הזאת להתקיים כדי שהצרכן ישלם את כל פערי התיווך האלה.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הנושא הזה הוא נושא מאוד מאוד חשוב ואני חושב שהוא דוגמה נוספת איך אותה קנאות אידיאולוגית שמאפיינת את הממשלה הזאת, מובילה אותה פעם אחר פעם לכיוונים הלא נכונים.

כולנו רוצים הורדות מחירים, אף אחד לא בעד מחירים גבוהים, אבל מצד שני, כאשר העולם כולו נמצא בסימנים של משבר כלכלי, בכל מדינה שמנהלת נכון את הכלכלה שלה אחד הדברים הראשונים שמנסים להבטיח זה הגנה על המשק המקומי – הגנה על הייצור המקומי, הגנה על החקלאות המקומית.

אתה דיברת, אדוני היושב-ראש, על החקלאות הישראלית. זה לדעתי בכלל נס שיש עוד חקלאות בישראל. בשום מקום בעולם אין מצב שבו חקלאות במדינות מפותחות היא לא מסובסדת באופן מסיבי על-ידי המדינה. אני פשוט מלא הערצה לחקלאים בישראל שעדיין מתעקשים להחזיק מעמד, למרות שאין להם סבסוד, וכמו שנאמר הם מוכרים במחירים מאוד מאוד תחרותיים, למרות שלצרכן בסופו של דבר זה מגיע במחירים הרבה יותר גבוהים.

לכן, כאשר מדובר על חשיפה של השוק הישראלי לתחרות זה קודם כול מעורר אצלי דאגה מאוד גדולה. אנחנו ראינו למשל מה קרה בתחום הטקסטיל. פתחו את השוק הישראלי לתחרות – אפשר לייבא מסין היום הכול.

קראתי בעיתון, אדוני היושב-ראש, שתעשיית הטקסטיל בבנגלה-דש נמצאת במשבר כי גם הם לא יכולים לעמוד מול היבוא הסיני שהוא עוד יותר זול, אז בוודאי שבישראל לא נעמוד מול תחרות מסין או מאינדונזיה או מכל מיני מקומות כאלה.

ולכן, אני חושב שהמסר שצריך לצאת מוועדת הכלכלה הוא מסר שאומר, מבחינה כלכלית לא נכון יהיה לפגוע בייצור הישראלי – אם זה תעשייה, אם זה חקלאות. היכולת שלנו להתמודד ולהתחרות עם מדינות שבהן השכר הוא בגובה אפס ותנאי העבודה הם בגובה מינוס, לא קיימת.

לכן, אנחנו נפתח לתחרות, אנחנו בעצם מורידים את היכולות של העובדים אצלנו להתפרנס בצורה ראויה, של המפעלים אצלנו לייצר בצורה רווחית, וכדומה.

אני אומר שהדברים האלה נובעים מהשקפת עולם כי שוב אנחנו רואים איך הממשלה, במקום לעשות את מה שהיא צריכה לעשות, מאמינה שדרך המלך להתמודד היא לחזק מנגנוני שוק. פותחים את השוק לתחרות, השוק כבר יעשה לנו את העבודה. אנחנו נייבא בזול מסין ומאינדונזיה ואז לא תהיה ברירה ליצרן הישראלי אלא להוריד מחירים. זו אותה אמונה באמת אידיאולוגית במנגנוני שוק חופשי שמובילה את הממשלה גם במקרה הזה.

במקום לעשות את זה, מה שצריך לעשות זה שהממשלה תמלא את תפקידה. על הייצור הישראלי צריך להגן, אבל מצד שני צריך להטיל פיקוח, צריך להתמודד עם פערי תיווך. אי-אפשר שחקלאי ייצר במחיר X, ולצרכן בבית זה יימכר במחיר של פי-3, זה פשוט לא יכול להיות.

זה מחייב הטלה של פיקוח, זה מחייב חיזוק של אחריות המדינה, וזה בדיוק הכיוון ההפוך למה שהממשלה הזאת עושה.

אני מתנצל בפניכם, אני חייב לרוץ לוועדת חינוך לדיון שאני יזמתי בנושא אחר, ואני בטוח שאתם תצליחו להגיע לכל המסקנות הנכונות.

תודה לחבר הכנסת דב חנין. בבקשה.

גדעון בן-ישראל, חבר הנהגת ההסתדרות.

חבר כנסת לשעבר.

חבר כנסת לשעבר, נכון, בימים שדיונים כאלה נמנעו מאתנו, עכשיו זה הופך להיות אופנה. אני רוצה לומר שאני כרגע חושב על "פרי הגליל". ישנה עיירה שקיומה תלוי במידה רבה במפעל הזה, ולפי המדיניות הזאת של הסרת מכסים וכן הלאה, אפשר להרוס גם את המפעל, אפשר להרוס גם את העיר שבה זה נמצא.

אנחנו חייבים להיות מאוד זהירים לגבי הייצור שיש לנו. אם ניקח את נושא המזון, ישנו מפעל של אסם, לתפארת התעשייה בישראל - ממלא את כל המצוות, שכר הוגן, יחס תקין לעובדים שלו, אז מה אנחנו רוצים לעשות? ועכשיו מתחילים לדבר על כך, מחר ייצרו מצב שאסם לא תוכל יותר לייצר.

אני אומר במפורש שוועדת הכלכלה היא בכ"ף ולא בקו"ף. לכן, אני אומר שוועדת הכלכלה, יש לה הרבה מה לומר בעניין הזה.

בכלל, זה מוזר – בוועדת טרכטנברג, אני יכול לומר רק במשפט אחד שלזקנים לא נתנו כלום בכל ההמלצות שלהם. שום דבר. היינו שם, דיברנו, העברנו מסרים, ראש הממשלה הפנה את הפניות שלנו. שום דבר. מה זה לעזאזל, איזה מידה של חמלה כלשהי. אבל לעומת זאת, ייצרו עכשיו בעיה נוספת, שיתחילו עכשיו פיטורים המוניים. הנה אנחנו שוב קוראים – גם בהי-טק פתאום, אותו בן-דור שהכריז כל הזמן שהוא ידאג לעובדים וכן הלאה, 1,000 עובדים הוא עומד לפטר.

רבותי, זהירות, זהירות רבה. ואני מציע שהוועדה במפורש תקבל החלטה שכל העניין הזה של ביטול מכסים הוא מדיניות מוטעית. פה אני מסכים עם קודמי שאמר – צריך שיהיה פיקוח. מה קרה?

כל פעם אומרים שתהיה תחרות, והעשירים, הם יגרמו לכך שהעניים ירוויחו כי זה יחלחל. רבותי, זה לא מחלחל, זה מעורר חלחלה, זה מה שקורה. זה לא מחלחל.

תודה. האוצר, מי רוצה להתייחס? מה הסיכומים ביניכם לבין התמ"ת לגבי הורדת המסים?

במסגרת המלצות טרכטנברג וגם מה שאושר על-ידי המחליטים אצל ראש הממשלה, יש הבחנה ברורה בין מוצרי תעשייה למוצרי מזון. במוצרי תעשייה זה אושר על-ידי הממשלה במסגרת דיון אצל ראש הממשלה, וזה תואם יחד עם התאחדות התעשיינים ויחד עם משרד התמ"ת.

כשאת אומרת מוצרי תעשייה, למה הכוונה? תנסי לפרט לנו.

מוצר תעשייתי זה מוצר שהוא אינו מזון. כל מה שהוא מזון – אם זה מוצר חקלאי שגדל ואם זה מוצר מזון שמיובא – כל המוצרים האלה עדיין לא אושרו בהחלטת ממשלה. החלטת הממשלה קבעה שהם עוברים להמשך דיון במסגרת ועדת קדמי.


לגבי כל שאר המוצרים שהם מוצרי מזון ומוצרי צריכה, כבר יש החלטת ממשלה שנעשתה בתיאום עם התאחדות התעשיינים ועם משרד התמ"ת. יש רשימה סגורה שהועברה אלינו, באישור משרד התמ"ת, רשימה סגורה של 444 מיליון שקלים הכנסות ממסים שלגביה התאחדות התעשיינים אישרה, וכאמור משרד התמ"ת עבר עליה, עליהם יופחת המכס. כל המוצרים האלה, באופן עקרוני אין להם ייצור מקומי בארץ ולכן אפשר להפחית את המכסים.

זאת אומרת, בשלב הראשון - -

שלב ראשון ב-2012.

- - מדובר בהחלטה של הפחתת מכסים על מוצרים שאין לגביהם ייצור מקומי.

הרשימה הועברה על-ידי התאחדות התעשיינים, שבדקה שאין לגביהם.

חזקי, אתם תרצו להתייחס?

כן.

זוהי רשימה שלא אנחנו יצרנו, זאת רשימה שהתאחדות התעשיינים עברה עליה, העבירה אותה למשרד התמ"ת, ואנחנו קיבלנו את זה ממשרד התמ"ת. כל המוצרים האלה, יופחת לגביהם המכס לאפס אחוזים ב-1 בינואר 2012.

האם הוועדה יכולה לקבל את הרשימה הזאת?

כן, בטח.

אז למה לא מציגים אותה בפנינו?

תן לי לסיים. כמו כן, הוחלט במחליטים אצל ראש הממשלה שכל הרשימה הזאת וכל ההחלטות שקשורות להפחתת מכסים יועברו לציבור והציבור יוכל להעיר את הערותיו, כלומר גם אם במקרה ברשימה שהעבירה התאחדות התעשיינים יש מפעל שחושב שהוא נפגע בצורה כזו או אחרת מהפחתת המכסים, הוא יכול לבוא ולטעון את טענותיו. אנחנו נקבע תאריך להגשת הטענות והוא יכול לבוא ולטעון את טענותיו בתאריך הזה.


השימוע הזה עובר אצלנו את כל האישורים – את היועץ המשפטי, זה עובר בין כמה משרדים. בימים הקרובים כנראה יצא נוסח מוסכם והוא יופנה לציבור, זה יפורסם, גם הטובין שבגינם מופחת המכס.

האם ההפחתות מגיעות לוועדת הכספים?

אני לא יודעת אם בסופו של דבר, הרב גפני יעביר את ההפחתות האלה או לא יעביר את ההפחתות האלה.

לא, אני שואלת אם זה טעון ועדת כספים.

הפחתות מסים לא עוברות ועדת כספים, רק העלאות, אבל במסגרת הדיונים אצל חבר הכנסת גפני הוא אמר שהוא רוצה לעבור על כל מה שאושר אצל טרכטנברג, כך שאינני יודעת אם זה יעבור בוועדת הכספים או לא. באופן עקרוני, על-פי הנוהל ועל-פי החוק, רק העלאות מכסים עוברות ועדת כספים ואישור ועדת כספים.

בכמה, להערכתכם, בסופו של התהליך יופחתו המכסים?

קרוב למיליארד שקלים, יותר ממיליארד.

בכמה אחוז בסופו של יום יופחתו?

יש את הסכום שיופחת לגביו המכס ב-2012, שזה בהתאם לרשימה שהועברה על-ידי התאחדות התעשיינים, זה בשלב הראשון.

בשלב השני יופחת המכס ב-10%, שזה ב-2013, וב-2014 יופחת המכס בעוד 15%.

בסך הכול זה יגיע ל-50%?

לא. זה יגיע ל-25%.

כי בהתחלה דובר על 50%.

25% מהמכס הקיים.

סך הגבייה.

סך הגבייה כן, אבל המכס יופחת – אם יש מכס שהוא 12%, שעליו לא הופחת המכס בשלב הראשון כי יש עליו ייצור מקומי, אזי השלב הבא יהיה ב-2013, סך המכס ירד ב-10%; בשלב השלישי, ב-2014, יופחת ב-15%, וב-2015, במחליטים של ראש הממשלה נקבע שיתקיים דיון לגבי המשך יישום המלצות דוח טרכטנברג.

אם את יכולה להתייחס למועדים משום שאתם אומרים שאתם הולכים לפרסם שימוע לציבור.

נכון.

הפחתת המס צריכה להיכנס לתוקפה ב-1 בינואר 2012, ואנחנו נמצאים היום ב-14 בנובמבר.

נכון. אנחנו מקווים שעד סוף השבוע כבר יהיה נוסח מוסכם שנוכל לפרסם אותו בציבור, וגם יינתן זמן לציבור להגיב ולנו לקבל את ההערות.

אדוני היושב-ראש, אנחנו נבקש שזה יגיע לפה לוועדת הכלכלה, וחשוב שהנושא הזה יעלה לדיון.

אין ספק. התאחדות התעשיינים, הייתי רוצה את ההתייחסות שלכם גם לרשימה וגם להסדר ביניכם לבין האוצר.

צביקה ליברמן, מנהל את איגוד הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים. האמת שאני מכיר את הרשימות, אני מבין שהיתה הסכמה מבחינת ההתאחדות, כפי שאמרה הגברת, יש סיכום עם האוצר לגבי המתווה, וזה כמובן בכפוף לנושא של הסכמי סחר שאמורים להיחתם בעתיד.


לגבי המוצרים או לגבי הפריטים, מדי פעם אני מגלה פריטים שאכן כן מיוצרים בארץ, למרות הרשימות האלה, ואת זה אנחנו נעביר לאוצר על מנת להסדיר את העניינים, שלא יהיה מפעל שייפגע.

למשל, באיזה פריטים מדובר?

לצידי יושב מנכ"ל מפעל באופקים שמעסיק 150 עובדים, שנקרא "ופורג'ט".

מה אתה מייצר?

אנחנו מייצרים בד לא ארוג, Non-woven. יש בארץ כמה מפעלים שעוסקים בתחום הזה, ותתפלאו אולי לדעת אבל ישראל היא מעצמה עולמית בבדים לא ארוגים.

אינני רוצה לחזור על דברים. דיברו פה על הקטע של התחרות הלא הוגנת מהמזרח, אבל יש נקודה אחת שלא שמעתי התייחסות אליה.

אם אני מבין נכון, כל הרעיון, כל המודל הכלכלי – הפחתת המכסים על מנת להיטיב עם הצרכן הסופי, להוזיל את יוקר המחיה.

המוצר שאנחנו מייצרים נמכר למפעלי תעשייה בארץ, ו-95% מהתוצרת מיוצאת לגרמניה, ספרד, צרפת, אנגליה, כך שגם אם המודל הכלכלי הזה באמת עובד, שאתה מוריד מכס וההנחה הזאת משורשרת בסוף עד לצרכן הסופי, הרי מי שייהנה מההטבה הזאת זה הצרכן בגרמניה, אנגליה, בספרד, בעוד שהמדינה תפסיד הכנסות ממסים, היא תפגע בתעשייה. יש המון מפעלים שמייצרים בד לא ארוג בארץ והם ייפגעו כתוצאה מהחשיפה לתחרות לא הוגנת מהמזרח, ובסופו של דבר הרעיון הבסיסי שהצרכן ייהנה מההטבות לא יקרה.

אני חושב שיש להבדיל בין מכס על מוצר סופי – כמו מכוניות, גם מוצרי מזון – לבין חומר גלם, כשחומר גלם הרי משורשר, עובר כמה ידיים לפני שהוא מגיע להיות מוצר סופי, ובכל מודל כלכלי החיסכון מתחלק בין היצרן לבין הצרכן. ככל שיש לך יותר שלבים באותה שרשרת הרי ברור שהחיסכון שיגיע בשורה התחתונה לצרכן הסופי הרבה יותר קטן, מה עוד שבחלק גדול מהמקרים מדובר על יצוא.

ישראלה מני, איגוד לשכות המסחר.

בוקר טוב לכם. קודם כול, תעשייה זה דבר מאוד חשוב, בעיקר במשק כמו שלנו משום שאנחנו משק כפי שאנחנו מכירים – ביטחון זה עניין של זמן, וכולי. זה דבר ראשון.

יחד עם זאת, צריך להבין שעברנו תהליך חשיפה, המשק עבר תהליך חשיפה – התחיל בשנות ה-90' עד למעשה תחילת שנות ה-2000, אז השאלה אם זה בכלל מועיל לצרכן. אני חושבת שרשות המסים יכולה להעיד יותר מכול על כמה תהליך החשיפה הועיל לצרכן והועיל למשק, ואתם יודעים מה, הועיל גם לתעשייה.

חבל שחבר הכנסת חנין לא פה. כשאנחנו בודקים את כמות העובדים, אז נכון שעובדים בטקסטיל– ואני אומרת זאת ככלכלנית מקרו – זה דבר מאוד חשוב וחלקם נמצאים באזורים מאוד בעייתיים. יחד עם זה, אם אני בודקת את כמות העובדים שהתווספה לתחום המסחר באותו תחום של טקסטיל – לצורך העניין אזכיר שתי חברות, פוקס וקסטרו, שהתחילו לייצר במזרח וכתוצאה מכך הן יכלו להגדיל את כמות העובדים שלהן בעשרות אלפים – אם היום אני מסתכלת על כמות העובדים במסחר ושירותים בטקסטיל, אנחנו מדברים על קרוב ל-50,000 עובדים.

למה, הם לא יכלו לייצר את אותה תוצרת בדיוק בארץ?

מייד אתייחס לעניין. יש פה איזונים מאוד ברורים. האיזון הראשון קשור לגיוון שהצרכן יכול לקבל. נכון ש"אתא" עבדה מצוין.

אוי, מספיק עם ה"אתא" הזה. באמת, די עם הקלישאות.

חברת הכנסת יחימוביץ, אני קיבלתי זכות דיבור.

תיכף תגידו לנו קובה ואחר כך תגידו יוון. "אתא", קובה, יוון.

אין לי בעיה. לא, אני לא מדברת על זה.

"אתא", קובה, יוון. הבנו.

לא, לא, אני מדברת על המבחן שמשנות ה-90 כולנו עברנו בתחום הטקסטיל. קודם כול, הגיוון עלה; שנית, המחירים ירדו; שלישית, כמות המועסקים בתחום המסחר - - -

המחירים לא ירדו. המחירים לא ירדו. היבואנים מרוויחים יותר.

אני יכולה להראות לך שהמחירים ירדו. אם את רוצה, אני אעשה לך את הניתוח, יש לי אותו אצלי באקסל, משנות ה-90 עד היום כמה המחירים ירדו בהשוואה למדד המחירים.

יש לי את זה גם על מקררים שירדו ב-30%, גם על מזגנים שירדו בקרוב ל-50%, גם על מייבשי כביסה. למיטב ידיעתי, פעם קניתם מכונת כביסה – אני אז הייתי ילדה – בקרוב ל-6,000-5,000 שקלים, היום אפשר להשיג ב-1,300 שקלים, וזה רק כתוצאה מהחשיפה.

כן, אבל אז היה פועל במפעל במכונות כביסה שהיתה לו קביעות והוא התפרנס בכבוד.

אין לי בעיה, אבל אלה בדיוק האיזונים. עכשיו אנחנו צריכים להחליט. ועדת טרכטנברג באה לדון בנושא של הצרכן. עצם העובדה שאנחנו יכולים לאפשר לצרכן היום לקנות מכונה ב-1,300 שקלים ולא ב-6,000 שקלים זה כבר לטובת הצרכן.

נכון שהמכסים שהיו בשנות ה-90 הם לא המכסים שיש היום, זאת אומרת שההשפעה של הפחתת מכסים של מאות אחוזים היא לא השפעה של הפחתת מכסים של 12%. אין ספק.

אתה שאלת לגבי חומרי גלם. אני בטוחה שאסם תשמח שחומרי הגלם שהיא משתמשת בהם וקונה אותם, לא יהיה עליהם מכס משום שזה יוזיל לה את הייצור, אז גם התעשייה נהנית מהפחתת מכסים על חומרי גלם, קודם כול – תלוי איזה חומרי גלם, לכן יש את השימוע, לכן בודקים כל אחד מהמוצרים בנפרד.

אבל זה לא הרעיון של ועדת טרכטנברג.

ודאי שכן כי אם אסם תוריד לעצמה את עלויות הייצור - - -

מכס זה לא המצאה ישראלית. מכס נמצא בכל העולם המערבי כדי להגן מפני תחרות לא הוגנת.

אין ספק.

אנחנו לא מפחדים מתחרות. אני נלחם בתחרות מול הטורקי, מול האירופאי וגם מול תחרות מקומית. אנחנו לא מונופול.

אבל אני אתך, אני לא יודעת על מה אנחנו מתווכחים.

לא, אמרת אסם.

רבותי, אל תנהלו ויכוח ביניכם.

אני אומרת שאסם תשמח שחומרי הגלם שהיא קונה בשביל לייצר את המוצרים שלה לצרכן – לא סתם אנחנו נכנסים היום לסופר ואנחנו יכולים לקנות פסטה של אסם, שלושה ב-10 שקלים. למה אנחנו עושים את זה? כי אסם גם הפכה לחלק מהיבואנים במשק וגם היא נהנית מהפחתת המכסים, זאת אומרת הכול פה שאלה של איזונים.

דבר שלישי שמאוד חשוב לי פה להזכיר – כשאנחנו מדברים על הפחתת מכסים אנחנו מדברים כן על המילה תחרות. הכול פונקציה של איזונים. כפי ששירלי אביבי ציינה – יש פה עניין של שימוע. אם המוצר שלך – מהצד, לא בדקתי את הנושא, אנחנו נבדוק את זה כי השימוע גם קשור אלינו – אם המוצר שלך הוא באמת מוצר שברור שאין טעם לפתוח, אז אין טעם לפתוח, וגם אנחנו נסכים לעניין הזה, אין לי בעיה.

אבל, סיטואציה שבה יש לי חומרי גלם שאני יכולה להוזיל את הייצור המקומי שלי, יש לי מוצרים שבהם בוודאי אין תחרות או אם יש תחרות היא תחרות מאוד מועטה, ואפשר לפתוח כדי שהצרכן באמת יוכל להרוויח מהמחיר הזה, מבחינתי זה שווה.


צריך להבין – גם אם המכס יורד, זה לא אומר שהמחירים בהכרח ירדו, אבל עצם העובדה שתיכנס תחרות זה יעיף את המחירים למטה, וזאת נקודת המבחן של כולנו.

אבל זה בדיוק העניין, תחרות כבר קיימת היום.

חברת הכנסת פניה קירשנבאום, הייתי רוצה לתת לך את רשות הדיבור מכיוון שאת הגשת ההצעה לדיון מהיר, בבקשה.

קודם כול, תודה לכבוד היושב-ראש, לחברי חברי הכנסת, לאורחים, ואני רוצה להתנצל בפני כולם על האיחור – הכבישים והפקקים לא תמיד בשליטה. אולי עשיתי טעות בחישוב הזמן, ואני מתנצלת בפני כולם שנאלצו לחכות.

כן, ביקשתי דיון מהיר כי הנושא נראה לי חשוב ביותר. קודם כול, בתקופה שבה רוב המדינות מנסות להגן על הייצור שלהן, או לפחות על הסכמים בילטראליים, אנחנו הולכים להוריד את המכס באופן חד-צדדי; כולם מנסים לשמור על התעשייה שלהם, ואנחנו קצת מזניחים.

אפשר כמובן להוריד את כל המכסים, אפשר לוותר ולסגור את התעשייה ולהפוך למדינת שיווק או שירות. אנחנו ניתן שירותים בתחום חינוך, רפואה או דברים אחרים, ואנחנו כולנו נמכור את הסחורות שאנחנו מקבלים מהמזרח הרחוק או מכל מקום אחר, ומזה אנחנו נחייה. אז יהיו לנו לא 50,000 עובדים, יהיו לנו 100,000 עובדים בתחום המסחר.

אבל מה שנראה לי הכי קל – אנחנו מאוד חזקים בדרך כלל על החלשים – קל למסות את הטקסטיל הזה שכבר בקושי שורד, והמפעל הזה שמספק תעשייה בערד, אולי גם זה עוד מעט ייסגר. קל מאוד להוריד מכסים על אבקות חלב או דברים כאלה, ובואו "נהרוג" את הרפתנים המסכנים שקמים ב-4:00 בבוקר ומתפרנסים מ-7,000 שקלים בחודש, אז שילכו למכור את מוצרי החלב שנייבא אותם.

קל מאוד לעשות את זה, אבל אני אומרת – בואו ננסה להוריד מכס על דברים יותר משמעותיים, שאיתם המדינה לא מתמודדת כי שם יש אנשים שיש להם פה לובי חזק יותר ויש להם כוח בשוק הזה.

אני לא רואה שהולכים להוריד מכס משמעותית על ענף הרכבים - זה פתאום נהייה סיגריות, אלכוהול ורכב, אלה שלושת הענפים המסוכנים. סיגריות ואלכוהול אני מבינה, מה ענף הרכב הפך כל כך מסוכן למדינת ישראל?

אני גם לא רואה שמורידים מכס על המלט, לא רואה. מה קורה? יש לנו פה מונופול, וכולם שותקים – זה בסדר. הדירות יקרות, המחיר עולה, המלט עולה במחיר, 52%, ואף אחד לא מדבר על זה.

אבל טקסטיל ואבקת חלב, זה מה שיפתור לנו פה את כל הבעיות. באמת, אם אנחנו רוצים להפוך למדינת שירות ושיווק, ולגמרי לאבד את כל התעשייה המקומית – אז אנחנו נמצאים על הדרך הנכונה.

תודה. פיני קבלו, בבקשה.

אני חושב שכדאי שנהיה זהירים, ואני שמח שחברת הכנסת העלתה את הנושא, לפני שנלך להורדת מכסים ונביא עלינו קטסטרופה של אבטלה בפריפריה.

לפני 20-15 שנה עוד ראינו שאמרו – נכנסנו לשוק האירופאי המשותף, תחרות, צריך לתת אפשרות שייכנסו לכאן סחורות, והתוצאה היתה פיטורים גדולים מאוד. הזכירו פה את "אתא", אני אזכיר את כיתן עם 1,300 עובדים והיה מפעל רביטקס שקלט 420. אני מדבר ספציפית על היישוב שלי, אני מייצג את השלטון המקומי אבל נוח לי מאוד לדבר על המקום ממנו אני בא.

סיפרו לנו שאנחנו צריכים להיכנס לתעשיות מתוחכמות, והתעשייה המתוחכמת תגיע. אני רוצה להזמין את כל ועדת הכלכלה שתבוא ותראה את אזור התעשייה. באותו אזור תעשייה, אותם מפעלים של טקסטיל, מתכת, קרטון, פלסטיק, נסגרו, אף מפעל אחר לא בא במקומם.

המדינה הלכה והשקיעה – יושב פה נציג התאחדות התעשיינים – השקיעה בפארק צבאים כ-60 מיליון שקלים להפשיר קרקעות על מנת לקלוט תעשייה, ולכו תראו את המקום הזה, עשר שנים לא הוקם שם מפעל אחד.

אנחנו מהר מאוד רוצים להפוך את עובדי התעשייה לעובדי מסחר, כפי שגברתי אמרה, ואני מצטער – אנחנו רוצים צעירים שיבואו לפריפריה ותהיה להם תעסוקה, יהיה להם מקצוע ויוכלו להתקדם, ולא, אנחנו לא רוצים את כולם למסחר. אם אנחנו רוצים להפוך את מדינת ישראל למסחר, עם אותן משכורות של שכר מינימום – זאת לא המטרה שלנו. ואם אנחנו רוצים להשאיר את הצעירים בפריפריה ושלא יעזבו, אנחנו צריכים לשמור על הנכסים של אותן תעשיות, כי אחרת אנחנו נביא זאת על עצמנו.

מה שנותר היום באזור שלי, ואני מבין שאז אמרו – טקסטיל, יש תחרות בטורקיה, במצרים, ואחר כך מעבר לירדן פתחו אזור תעשייה ששם היה צריך לתת תעסוקה לירדנים. בבוקר ראינו את המשאיות שנכנסות עם הסחורה הגולמית, בערב הן חזרו עם הסחורה המוגמרת, ועכשיו הולכים לפגוע גם בתעשיית המזון. נכון, אולי זה יקר, צריך לדעת איך לטפל בזה – תעשיית המזון במפעלים האזוריים שלנו מעסיקה כ-1,500 איש. אם תגעו בזה שם, הכול יתמוטט כי אנחנו יודעים בדיוק – הרי החקלאים, בקושי גם כך הם נושאים על עצמם את גידולי העופות וגידולי התמרים. אם אנחנו נפגע בהם אז בכלל לא תהיה תעשייה.

לכן, אני חושב שכדאי שנהיה זהירים מאוד במהלך הזה, צריך לבדוק אותו. אני לא יודע למה הוועדה נכנסה לעניין הזה של המכס. יכול להיות שיש דברים שצריך לטפל בהם ספציפית, היכן שיש באמת הגזמה, אבל אנא מכם, אל תפגעו בתעשייה. תודה.

תודה. התייחסות של האוצר ולאחר מכן חברי הכנסת.

מי שקרא את דוח טרכטנברג - פרק התחרותיות שם מתייחס לנושא המכסים - רואה שיש פער מאוד גדול. למעשה, אין כמעט משהו שמזכיר בדוח טרכטנברג את המתווה ששירלי תיארה בתחילת הישיבה.

הסיבה לשינויים שנעשו במתווה היא שהכול נעשה בהסכמה ובהידברות, בראש ובראשונה מול משרד התמ"ת, אבל לא פחות חשוב מזה, מול נציגי התעשייה.

לכן חשוב להגיד – הדברים נעשו בהמון תשומת לב ובהמון זהירות. המתווה הוא מדורג והוא מסויג במידה רבה, ויש גם אפשרות שהוא נעצר בעוד שנתיים במידה שלא קורים דברים שהוגדרו בהחלטת הממשלה.

לפי מה שקראתי בעיתונים, תגובת המפעלים, אף אחד לא שאל אותם מה קורה שם. אף אחד לא דיבר איתם.

גם את ראשי הרשויות.

אני אתייחס.

אני לא מבינה בדיוק עם מי אתם דיברתם.

אנחנו כממשלה כמובן לא מדברים עם כל מפעל ומפעל, אנחנו מדברים עם הנציגות הרגילה.

תשאלו את ראשי הרשויות, שחיים את המקום.

בכל זאת אם עלה פה דבר לא פשוט, התשובה לא יכולה להיות ככה נמרחת, אסביר גם למה. הזמן שניתן הוא ינואר 2012. אנחנו כבר באמצע נובמבר, אני לא יודע מתי אתם תפרסמו את הרשימות, מתי יהיה השימוע, מתי כל הדבר הזה יתבצע, כאשר בינואר מתחילה ההפחתה.

ההפחתה לא תיעשה לפני שיהיה שימוע לפי כל הכללים. זה לא יהיה שימוע למראית-עין, זה יהיה שימוע אמיתי שמציג את כל המתווה להתייחסויות הציבור, לרבות התעשיינים שרואים את עצמם כמי שעשויים להיפגע מהתהליך הזה. זה לא יהיה איזשהו מחטף, יש כמובן את כל הליווי המשפטי ואת כל האסמכתאות שצריך שיהיו כדי שנעשה את המהלך הזה.

האם הכנסת צריכה לאשר את ההפחתה הזאת?

השאלה הזאת נשאלה קודם, לפני שהגעת. התשובה היא לא.

אז אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו צריכים – סליחה שאני קוטעת גם את האוצר ופונה אליך – שאנחנו נבקש בסיכום שההפחתה לא תתקיים בלי שהכנסת תאשר אותה.

את מבינה את האבסורד? הפחתות מסים לא מגיעות לכנסת, העלאות מסים כן – למרות שאני זוכרת שבוועדת כספים כן דנו בהפחתות.

לא, לא. הפחתות מעולם לא, אני לא זוכר.

לא דנו בהפחתות.

אבל זה לא מסים. זה מכסים.

אין בזה היגיון.

תוספת מסים זה בוועדת הכספים, כל הנושא הזה שייך לוועדת הכספים, אבל בכל מקרה לדעתי צריכים להעלות את הנושא הזה גם בוועדת הכספים כדי להקדיש מחשבה הרבה יותר מעמיקה לגבי כל התהליך שהולך להתבצע פה.

שוב אני אומר, הנושא הוא לא פשוט. אם בינואר מתחיל המתווה הזה צריך להקדיש הרבה מחשבה איך לבצע אותו כדי שלא יקרה שמצד אחד נרצה להיטיב עם הציבור במדינת ישראל, מצד שני אנחנו נמיט אסון על חלק מהמפעלים פה, וזו לא הכוונה – לא של טרכטנברג ובטח לא שלנו כחברי כנסת. חבר הכנסת אזולאי, ביקשת להתייחס.

אדוני היושב-ראש, אתמול שמענו כולנו ששר האוצר כבר הודיע שכנראה לא יוכלו ליישם את כל ההמלצות של טרכטנברג, ואנחנו כרגע בעצם עוסקים באקמול של המלצות טרכטנברג, כאשר מדובר בהפחתת מסים – שאני עדיין לא רואה איפה זה יועיל לצרכן בשוק המקומי.

דיברו פה על פתיחת השוק לתחרות. פתיחת השוק לתחרות, משמעותה פגיעה בראש ובראשונה בייצור המקומי, וכולנו למודי-ניסיון מהעניין הזה. ראינו מה קורה בהרבה מקומות כאשר פתחו את השוק לתחרות, בסופו של דבר מי שנפגע זה הייצור המקומי ואזרחי מדינת ישראל שעובדים באותו ייצור. הם היו הראשונים להיפגע.

לכן, כשמדברים על הורדת מכסים, דבר ראשון צריך לחשוב על פיקוח על המחירים, כאשר ישנו הקטע בין היצרן לצרכן – זהו הקטע שמחייב פיקוח על המחירים, אחרת אנחנו פשוט מגיעים למצב של הקוטג', של החלב ושל כל המוצרים האחרים, כולנו חווינו את החוויה.

אם לא היתה יוזמה פרטית - לצערי הרב אני אומר את זה – של אזרחים מן השטח שהם לקחו זאת על עצמם והרימו את הנושא הזה - - -

רשתות השיווק.

רשתות השיווק בעצם עושות את הקופונים הכי גדולים על חשבון האזרחים, על חשבון היצרן, על חשבון כולם.

לכן, כשמדברים על הפחתת מסים, מדברים על תחרות – הזכירו כאן קודם ודיברו על מפעלים – אנחנו תושבי עיירות הפיתוח, אנחנו מכירים את זה, מפעלים שנסגרו, אותם אנשים, אין להם תחליף. אנחנו מכירים אנשים שעד היום, כתוצאה מסגירת המפעל, יושבים בבית ללא עבודה, וזה צריך להדאיג אותנו.

מסכים לחלוטין עם מה שאתה אומר.

אנחנו מדברים על הפחתת מכס, אני רוצה לשמוע ולכן ביקשתי גם את הרשימה. אני כחבר כנסת רוצה לשמוע איפה זה בא לידי ביטוי אצל האזרח מן השורה.

לכן אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לעמוד על כך, עם כל הכבוד, שזה יפורסם באינטרנט – שזה חשוב – אבל חשוב שזה יבוא גם לפה, גם אם אנחנו לא צריכים לאשר את זה, אנחנו צריכים לראות את זה.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

התיאור הזה על העולם החדש האמיץ והמופלא שאנחנו נמצאים בו עכשיו אחרי שהשווקים נפתחו, וקודם היינו תקועים רק עם "אתא" – הקלישאות האלה הן לא רלוונטיות. בשנות ה-80 היה אפשר לתת את הטקסטים האלה, אנחנו בתקופה אחרת עכשיו.

דווקא בגלל המיתון בשוקי העולם ודווקא בגלל שהיצוא שלנו נפגע, כל מדינה ברת-דעת, גם אירופה, גם ארצות-הברית, פונה לייצור המקומי ומחזקת אותו. המגמה הזאת של החלשת הייצור המקומי היא מגמה שהיא אנטי, הפוכה, היא לא כלכלית, היא גם לא אופנתית אגב, אין מדינה בעולם שעושה את זה. לא קיימת מדינה שעכשיו מפחיתה מכסים, דווקא בגלל הקושי.

הרי במה מדובר בסוף, בואו נודה. באידיאולוגיה כלכלית. טרכטנברג היה המכבסה, חוק הסדרים החדש שאליו דוחפים את כל מאווייו של האוצר, כאילו מדובר באיזה תיקון חברתי כשבעצם מדובר בקלקול ובהרס.

ותפיסת העולם הזאת של לפתוח את השווקים לחלוטין ליבוא חסר-בקרה כמעט, היא תפיסה מיושנת. חבר'ה, שנות ה-80 נגמרו, תאצ'ר איננה, אנחנו כבר בעולם אחר, יש מסקנות מהתקופה הזאת.

בכל הדיבור הזה, אף אחד לא מדבר על פיקוח על המחירים. למה? מה רע במנגנון הפשוט הזה של פיקוח על המחירים, איך זה לא קיים בכלל בספקטרום הבעות הדעה שלכם?

דיברתם על טקסטיל. מה אתם עושים? אתם פותחים ליבוא. עוד דבר – הרי אפשר לחשוב שאנחנו מדברים פה על קובה, על מדינה שהיא לא פתוחה לשוקי העולם. מדינת ישראל צריכה להיות חלק מהעולם הגלובלי, והיא מייצאת והיא מייבאת, והשווקים פתוחים, ואנחנו כבר נמצאים במקום שכל מדינות העולם הנאור נמצאות בו. זה לא שאתם באים עם איזו בשורה ואומרים לנו – וואו, גילינו שאפשר לפתוח את השווקים ליבוא.

הכול עניין של מידתיות. הכול עניין של מידתיות, והיום אנחנו בעולם של מידתיות, ואתם הולכים לשבור את המידתיות הזאת בהיצף הזה. אם בסך הכול אנחנו מגיעים ל-25% - מהידיעות שיצאו מטרכטנברג הבנתי שמדובר על 50%, אתם מדברים על 25% - מדובר במכה מאוד מאוד קשה לייצור המקומי, אין דרך להציג את זה אחרת, ולא משנה כמה הסברים יינתנו.

מדובר ב-50% מהגבייה, לא ב-25%.

אוקיי, אז על אחת כמה וכמה.

ככה זה מתחיל.

על אחת כמה וכמה. לא משנה איזה תעתועי מלים יהיו כאן ואיזה הרצאות על העולם החדש והאמיץ שאתם מייצרים עם התוצרת הזולה. מי שהולך להיפגע זה התעשייה הישראלית, מי שהולך להיפגע זה תוצרת כחול-לבן, מי שהולך להיפגע זה עובדים ישראלים, מי שהולך להיפגע זה חקלאים ישראלים.

מה אתם רוצים לעשות? למוטט את הכלכלה הישראלית לחלוטין? אז תקבלו סמרטוט שעולה קצת פחות, אבל מובטלים שלא יכולים לקנות אותו? איזה מין חשיבה קצרת-טווח זאת? מה, אנחנו רק צרכנים? מדינת ישראל לא צריכה לדאוג לתעשייה שלה, לייצור המקומי, לעובדים שלה, לצמיחה, לייצוא? כל זה כבר נעלם? אין אחריות?

אתם כל כך, כל כך, כל כך שקועים בעולם כלכלי של פעם, באמת. כשישבנו על חוק הטקסטיל הביטחוני – צביקה היה שותף לזה, גם שינדלר – וישבנו עם נציגי האוצר, אחרי שהם כבר סוף-סוף התרצו והסכימו להעביר את החוק אחרי ארבע שנים שניסינו, הם אמרו: אנחנו הולכים אתכם בין היתר כי זאת המגמה הכלל-עולמית. אתה זוכר, צביקה? הם אמרו לנו: המגמה הכלל-עולמית היא ללכת לייצור פנימי ולגונן על התעשייה המקומית, ולכן שינינו את עמדתנו, אמרו לנו באוצר, ולכן אנחנו אתכם.

אז מה קרה? מה קרה? פתאום ניעורו כל החלומות התאצ'ריסטים העתיקים? אני מאוד מסכימה עם פניה, אנחנו צריכים לתבוע שגם הורדת המכסים – לא רק העלאה – תעבור בכנסת, כי הורדת מכסים היא לפעמים הרבה הרבה יותר משמעותית כלכלית מהעלאת מכסים ומסים, ולכן אולי באמת גם ניזום איזה תיקון חקיקה בעניין הזה כי אין בזה היגיון.

רבותי, אני אגיד מה אני חושב כלפי כל המתווה הזה של דוח טרכטנברג. אני חושב שבחלק מהדברים ההתייחסות היא ממש בשוליים, ורדודה, אפילו הייתי אומר, עם כל הכבוד לטרכטנברג.

הוא רצה להוציא משהו תחת ידו כדי לרצות חלק מאלה ששלחו אותו, ולכן הוא עשה את מה שהוא עשה ונגע בנושא של המסים, להגיד – פה תהיה הפחתה במוצרי מזון, לסייע לאותן משפחות קשות-יום.

ואני חושב שהטעות היא גדולה. כולנו רואים את המשבר העולמי, אין אחד שלא מבין מה קורה בעולם היום. ואם המדינה לא תגן על כל מפעל – ולא משנה מה הוא מייצר – אם היא לא תגן עליו היום, המצב הכלכלי של אותן משפחות יהיה הרבה יותר קשה, במיוחד בפריפריה. אני בא מהפריפריה ואני רואה את המציאות, איזה מפעלים ישנם, רבותי. רובם מפעלי מזון, כמעט ואין מפעלי הי-טק, כמעט ואין בפריפריה, במיוחד הרחוקה.

אני לא פעם מסתובב באזור התעשייה באופקים. רוב המבנים שם נטושים, בלשון המעטה הייתי אומר את זה. רבותי, את ההרס והחורבן שאני רואה שם אי-אפשר לתאר – ואני לא גר בדרום, זה רק כאשר אני מסייר מדי פעם במושבים, בכל מיני מקומות, אבל באופקים זה בולט.

לכן, אני חושב שהתאחדות התעשיינים היתה צריכה לעמוד על שתי רגליים חזק מאוד ולהתנגד למתווה, כי המתווה הזה הוא לא מתווה טוב, בזמן שאנחנו נמצאים בו.

דרך אגב, יש דברים שאני יודע מוועדת הכספים. יש ירידה בהכנסות ממסים. רבותי, ידוע וברור שבמתווה ב-2012 ממשיך הנושא של ירידה בהכנסות המדינה, גם ב-2012, משמעותית אפילו הייתי אומר, ולכן צריך לשקול את הכול מחדש, לחשוב מה אנחנו עושים – ואני אומר זאת להתאחדות התעשיינים, אני אומר זאת גם לאוצר וגם לרשות המסים.

אני מקבל את הדברים של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בטח מה שאמרו חברת הכנסת פניה קירשנבאום וחבר הכנסת דוד אזולאי לגבי הנושא של השקיפות והפרסום של אותם מפעלים שהולכים להיפגע, אני חושב שהרשימה צריכה להתפרסם.

לקראת סיום הדיון אני אקרא החלטה של הוועדה, מה אנחנו ממליצים, אני מקווה שהדבר הזה ייכנס ללבם של אלה שצריכים לקבל את ההחלטות, והעניין הזה יתבצע בצורה ובמינון אחרים לגמרי.

אדוני היושב-ראש, מתי נוכל לקבל את הרשימה הזאת?

הם אומרים שבימים הקרובים תהיה כבר רשימה.

ימים קרובים זה יכול להיות גם חודש.

איפה זה יהיה? האם זה יהיה פה בוועדת הכלכלה או שזה יוגש לוועדת הכספים?

זה יפורסם כשימוע לציבור.

יפורסם כשימוע לציבור במדיה התקשורתית.

אנחנו מבקשים שתביאו את זה לפה לוועדות, לא תפרסמו את זה.

נשלח את זה.

מה ההערכה שלכם, מתי?

מקווה שעד סוף השבוע.

ימים.

אני הייתי מציע גם להתאחדות התעשיינים לעקוב אחרי הדברים ביתר שאת, לראות את הדברים, ואם יש צורך – להפעיל את אותם חברי כנסת שיכולים לסייע ולשנות את ההחלטות אם אתם רואים שהמגמה היא מגמה שיכולה חלילה וחס להביא למשבר בחלק מהתעשייה.

סליחה, אדוני היושב-ראש, רק צריך לזכור שהתאחדות התעשיינים היא שותפה להסכם שנחתם בין האוצר לבין התמ"ת.

כן, אין לי ספק. אנחנו שמענו, את לא חידשת לנו כלום. את הדברים האלה שמענו. תראי, מסין אפשר להביא הכול, אפשר גם להביא בני-אדם. זה מה שנשאר, רק בני-אדם נשאר להם.

ולמכור את "כמצ'יינה" לסין.

את הכול. כל מה שאת רוצה.

גם שרי אוצר.

אני אומר לך את זה באחריות. אפשר להחליף גם את חברי הכנסת אם את רוצה.

אפילו סין הגדולה, המכס יותר גבוה מאשר ישראל.

כשסיני מייצא לישראל, הממשלה נותנת לו בין שישה ל-14 "ריבייט" החזר על הייצוא.

כשאנחנו נהיה סין, נדבר על "ריבייט".

זה הרעיון. הם מעודדים את היצוא. הוא יכול למכור בעלות flat ולקבל 10% מהמדינה, אני מוכן להתחלף אתו. אני אמכור בעלות, שהממשלה תיתן לי 10%, לא רוצה יותר מזה.

אל תגזים.

רבותי, אני מסכם את הדיון. האם יש מישהו שרוצה להתייחס? בבקשה.

יוסף דנקונה, משרד התמ"ת, מנהל מינהל תעשיות במשרד. בנושא הזה של הורדת מכסים אנחנו בהחלט שותפים להחלטה – לאוצר ולרשות המסים – וברור שהמקום שלנו בוועדה הזאת הוא כזה שבשלב של הירידות, ב-1 בינואר 2010, לא נאפשר פגיעה בשום מפעל מקומי ולא פליטה של מועסקים לשוק. בשום אופן.

מנקודת מבט נוספת שלנו, סחר בין-לאומי, אנחנו לא נאפשר הורדה בסעיפים כאלה שהם חשובים לנו לצורך משא ומתן בין-לאומי בעתיד.

מה זה לא תאפשרו? אתם כבר אפשרתם בכך שהלכתם למשא-ומתן וסיכמתם, אז תגיד לנו איפה אישרתם. לא שאנחנו לא נאפשר, אתם כבר אפשרתם, בזה שניהלתם משא-ומתן אפשרתם.

הרשימה היא לא סופית, וברור לגמרי לשר ולמנכ"ל שלנו ולמשרד, שאנחנו לא נאפשר בירידה הקרובה ירידה במוצרים כאלה שתעשיות ייפגעו עקב הירידה במכס.

אז במה אפשרתם?

לא נאפשר את זה בירידה הקרובה. בפירוש זה יהיה חלקנו בצוות הזה שבונה את הרשימה.

אתם מתייחסים גם להסכמי סחר?

כן.

בהתניית הפחתת המכסים בהסכמי סחר עם מדינות?

כן, ודאי. גם הצד של הסחר הבין-לאומי וגם הצד של התעשייה.

אולי תאמר את זה לוועדה.

אמרתי שאנחנו מתייחסים ודאי להסכמים בין-לאומיים.

תפרט בבקשה.

בעיקר לפרטים כאלה שחשובים לנו לצורך הסכמים בין-לאומיים עתידיים.

עם אילו מדינות?

עם הודו למשל, עם קוריאה, עם וייטנאם אם יהיה, ואחרות.

בדיוק העולם של הייצור הבא.

רבותי, האם יש עוד מישהו שמעוניין להתייחס לנושא שהועלה? אני אקרא את החלטת הוועדה. לוועדה נמסר כי ב-20 בנובמבר 2011 צפויים לעלות לדיון בממשלה חלקים נוספים מדוח טרכטנברג, דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי; וכן, מסקנות הוועדה לבדיקת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והצריכה, ועדת קדמי.

לפיכך, מחליטה הוועדה בשלב זה להמתין להחלטות הממשלה, ובכל מקרה להמליץ בפניה על בחינה מחדש של המדיניות להסרת המכסים למוצרים המיוצרים בישראל, חומרי הגלם ומוצרי מזון מעובד וטרי, תוך מניעת פגיעה בתעשייה המקומית ובפריפריה.

הוועדה מבקשת להעביר אליה בהקדם את רשימת המוצרים שאינם מיוצרים בייצור מקומי, ולגביהם כבר הוחלט על הפחתת המכס לאפס אחוזים, מה-1 בינואר 2012.

הוועדה תובעת מהממשלה להביא לאישור הכנסת את ההחלטות על הפחתת המכסים, ולא רק את העלאתם.

תודה, רבותי. אני נועל את הדיון.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:20.>