PAGE
15
ישיבה משותפת של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

והוועדה לקידום מעמד האישה

7.11.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

מישיבה משותפת
של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, פר' מס' 552
והועדה לקידום מעמד האישה, פר' מס' 108
יום שני, י' בחשוון התשע"ב (7 בנובמבר 2011), שעה 09:30

ישיבת ועדה משותפת לועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדה לקידום מעמד האישה

הסכנה בנטילת גלולות "יסמין" ו"יאז" למניעת הריון

חברי הוועדה: חיים כץ – יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

ציפי חוטובלי – יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה

רחל אדטו

ד"ר יורם לוטן, מנהל האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים, מינהל הרפואה, משרד הבריאות

מגיסטר רחל גוטמן, מנהלת מחלקת רישום תרופות, אגף הרוקחות, משרד הבריאות

ראובן מילר, רכז ארצי, רישום תכשירים, אגף הרוקחות, משרד הבריאות

פרופ' דניאל זיידמן, יושב ראש האגודה למניעת הריון, ההסתדרות הרפואית

פרופ' גד פוטשניק, שירותי בריאות כללית

ד"ר אלי דריזין, מנהל מערך הדמיה גניקולוגי, קופת חולים מאוחדת

תומר פפר, מנכ"ל באייר ישראל

ד"ר חן דוקסין, מנהל רפואי, באייר ישראל

אילה שניידר הנדלסמן, רוקחת ממונה, באייר ישראל

ליזי סלמה, מנהלת יחידת בריאות האישה, חברת באייר ישראל

עו"ד מאירה בסוק, הלשכה המשפטית, נעמ"ת

שירה פולבר

אורלי אלמגור לוטן, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
ישיבת ועדה משותפת לועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדה לקידום מעמד האישה

הסכנה בנטילת גלולות "יסמין" ו"יאז" למניעת הריון

בוקר טוב. אנחנו מתחילים שבוע חדש. יום שני בשבוע, י' בחשוון, ה-7 בנובמבר 2011 ואני מתכבד לפתוח ישיבה משותפת של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ושל הוועדה לקידום מעמד האישה שיושבת הראש שלה טרם הגיעה.


על סדר היום הסכנה בנטילת גלולות "יסמין" ו"יאז" למניעת הריון.


משרד הבריאות. ספר לנו מה עשינו, למה עשינו ולמה זה לא חשוב.

צריכה להגיע גם נציגת הרוקחות שמטפלת בתחומים האלה והיא גם אספה את החומר המקצועי והמדעי.

מה זה צריכה להגיע? למה היא לא מגיעה בזמן?

אני לא יודע. היא דיברה עם המזכירות. הבנתי שהיא חשבה שהישיבה מתקיימת שעה 10:00.

אתה יכול לתת תשובה טובה. היום יש שביתה ועד שעה 10:00 אין תחבורה.

אני ראש קטן. אני לא יכול לחשוב דברים כאלה מורכבים כמו שאת אומרת.

תגיד לי למה אתם מחליפים כדורים, כמו שהיה לנו עם האלקרוקסין כאשר הציבור לא יודע על כך עד שהוא נפגע. אתם נוהגים בהפקרות ובחוסר אחריות, אם זה עם הלפיטור, אם זה האלקרוקסין ועד שאנשים לא סובלים, קופות החולים מרוויחות כסף ומשרד הבריאות אילם ולא עושה את עבודתו אלא חוטא למה שהוא חייב לעשות. אני אומר לך שקיבלתי טלפונים רבים בנושא. ההתייחסות שלכם לחולים ולאזרחים, זאת בושה. ההתייחסות שלכם, של משרד הבריאות, היא בושה. אתמול הוצאתם בעיתון הודעה מרגיעה על האלקרוקסין ואני שואל למה זה צריך להיות אחרי שאנחנו פונים, למה זה צריך להיות אחרי שמקבלים כל כך הרבה תלונות מאנשים, למה זה צריך לגרום לחשש בקרב אנשים.


תגיד לי עכשיו מה עשיתם עם הגלולות למניעת הריון ולמה זה לא בא מכם אלא זה מגיע מהציבור.

זה בא מהעיתונות.

עיתונות זה ציבור.

כשרואים מאמר שהתפרסם באיזשהו מקום, רואים התכתבויות ודעות שמועלות ב-FDA. זה נושא שנמצא עדיין בבדיקה. היה איזשהו מאמר שמצא שינויים לא מאוד משמעותיים כאשר למספר נשים, תוך כדי לקיחת הגלולות, היו תופעות לוואי. גלולה זאת וקבוצה אחרת של גלולות שכבר עשרות שנים משתמשים בהן, לא מחייבת מיד כאשר מתפרסם מאמר אחד, לשנות מדיניות. מה שזה כן מחייב את משרד הבריאות זה לעקוב אחרי הפרסומים, זה מחייב להוציא הודעה לציבור בדברי ההסבר שמצורפים לגלולה ואכן זה נעשה. אגף הרוקחות, מיד כשהתחילו ההתכתבויות וההודעות שיש שינויים, הוציא הודעה גם לרופאים. כל תרופה חייבת פרסום של משרד הבריאות באגף הרוקחות לגבי השימוש שלה, הוראות מקצועיות לרופאים והודעה לציבור הרחב. שם מופיעות האזהרות הקיימות שהן לא חדשות אלא הן קיימות הרבה מאוד שנים וניתנות לכל אישה שלוקחת גלולות.

איפה קיימות האזהרות? בעלון?

כן.

מי קורא את העלון? הרי יש שם אלפי תרחישים שהציבור בדרך כלל לא טורח לקרוא אותם.

ראשית, קוראים. שנית, נכון, זה לא מוריד את האחריות של הרופא. קודם כל, זה ברמה אינדיבידואלית. גלולה היא לא סוכרייה שקונים אותה בקיוסק. גלולות אפשר לקבל רק באמצעות מרשם מרופא ואחריות של רופא, כמו שהוא רושם כל תרופה אחרת, שברגע שהוא מוסר לאישה שלוקחת גלולות, הוא מוסר לה גם את תופעות הלוואי וגם מזהיר אותה אם יש אפשרות למשהו.

איך הרופא יודע שבבית המרקחת מחליפים לה את הגלולה?

לא מחליפים לה.

אני ראיתי שכתוב לפיטור, וכשבאתי לסופר נתנו לי כדור אחר.

לפיטור זה לא גלולות.

אני חוזר ואומר שמדי פעם מתפרסמים מחקרים או עושים מעקב – וזה טוב מאוד שזה נעשה – על ידי הגופים שהם לא תלויי חברות התרופות. המחקרים והמעקבים לא נעשים דווקא על ידי חברות התרופות. אם אכן יש מצב בו יש סכנה שונה באופן משמעותי מהמצב הקיים וצריכים להזהיר או להפסיק את השימוש, אין לי שום ספק שזה קורה. דרך אגב, הנושא הזה ש-FDA בתוך ההתכתבויות שהיו שם, שעל סמך זה גם אמרו שה-FDA בארצות הברית מעיין בממצאים מאחר שיש דעות לכאן ולכאן ובודק האם יש אכן משמעות שדורשת שינוי במדיניות, ה-FDA לא קיבל עדיין החלטה. הישיבה של ה-FDA שאמורה לדון בדיוק בנושא הזה אמורה להתקיים בדצמבר, דהיינו בעוד כחודש, ואז יעלו בפניהם כל הממצאים והמאמרים שקיימים בתחום כדי להחליט אם יש מקום לשנות מדיניות או להמליץ המלצות שדורשות אזהרות מעבר לאזהרות שקיימות.


אני אומר שוב שלפני כחודש אגף הרוקחות במשרד הבריאות אכן הוציא דפי הסבר מעודכנים.

תודה רבה. חברת הכנסת דוקטור רחל אדטו שהיא גם גניקולוגית.

אני רוצה לעשות קצת סדר בעניין. אני חושבת שהעליהום שקורה כרגע על הגלולה, על ה-יאז ועל ה-יסמין, הוא קצת בעייתי. גלולות למניעת הריון חגגו השנה חמישים שנים לשימוש. נכון דני?

כן.

פרופסור דני זיידמן, יושב ראש האגודה למניעת הריון, גניקולוג עתיר ניסיון רב שנים עם ידע רב. פרופסור זיידמן אישר שאכן חגגו השנה חמישים שנים לשימוש בגלולות, דבר ששינה את פני העולם בכל מיני אספקטים, לטוב או לרע.


במשך חמישים שנים אלו הגלולות עברו מהפכים, כאשר בהתחלה היו גלולות עם מינון הורמונאלי גבוה והן הפכו לגלולות עם מינון הורמונאלי נמוך. עכשיו הגיע דור חדש של גלולות, הדור השלישי, ועליו יש עכשיו את ההתנפלות ואומרים שזה גורם לבעיות של קרישה.


זה נכון שלגלולות, כמו לתרופות אחרות, יש רשימה ארוכה של תופעות לוואי. זה רשום בדף אבל לא כולם קוראות זאת, אבל עדיין יש אחריות לגבי מי שלוקחת, לגבי הידע, לגבי מה יש בגלולה.

האחריות היא על הגניקולוג.

אני גם אגיד את זה. אני לא פוטרת את הגניקולוג. אחד הדברים שלמדנו לאחרונה הוא שיש הרבה נשים צעירות, וגם גברים, שיש להם נטייה לבעיות קרישה וכאשר הם לוקחים את הגלולה, כאשר הבנות האלה לוקחות את הגלולה, אלה בנות שיכולות לפתח את התסמינים. עכשיו נשאלת השאלה, וזאת השאלה היותר גדולה, שאולי היא תהיה במסגרת הסקת המסקנות, האם ניתן לזהות, וחובתו של מי מלכתחילה לזהות, את אותן בנות שיכולות לפתח את התופעות של קרישיות יתר. יש היום בדיקות דם שמן הראוי היה לקבל החלטה להכניס אותן לסל התרופות או לוודא לפני שנותנים את הגלולה לשימוש הבנות, וכך למנוע. כאן זאת שאלה מאוד גדולה וזאת שאלה מקצועית שאיגוד הגניקולוגים הוא בעל הסמכות יחד עם האיגוד לקרישיות יתר. אלה הגופים מהם הייתי רוצה לקבל את ההמלצה אם באמת זאת בדיקה שהיא בדיקת חובה שתעשה כל בחורה צעירה שבאה לרופא נשים ומבקשת גלולות. מעבר לשאלה של אותו רופא נשים ששואל האם במשפחה שלה יש מישהו שסובל מבעיות של קרישה, באותה עת הוא גם יגיד לה ללכת לקופת חולים, שתעשה את שתי הבדיקות האלו שהן בדיקות יקרות יחסית והיום אי אפשר לעשות אותן כי קופת חולים אומרת שזה לא בסל. אם זה לא בסל, הקופה לא תעשה לה את הבדיקה באופן וולנטארי. לכן הרופא מסתמך רק על השאלה האם יש מישהו במשפחה, כן או לא.


אם היה משהו נכון לעשות, אני כן הייתי מחכה שהאיגוד יקבל המלצה וזאת הסמכות מבחינתי. האיגוד הגניקולוגי הוא זה שממליץ למשרד הבריאות ומשרד הבריאות הוא זה שמעביר את ההנחיה הלאה דרך הסל או לא דרך הסל. אני הייתי מצפה שהאיגוד הגניקולוגי יבוא עם המלצה האם כל בחורה שלוקחת גלולות, צריכה לעבור את הבדיקה הזאת לקרישיות. אם התשובה היא כן, לעשות את כל המאמצים להכניס את זה לסל התרופות כי זאת הדרך באמצעותה אפשר יהיה לפקח על העניין.


אני רוצה לומר עוד דבר אחד שדומה לעליהום שנעשה על תרופה כלשהי. זה לא דומה ללפיטור, כי אני מסכימה שאת הלפיטור מחליפים לגנרי וזה לא בסדר. לגבי האלטרוקסין שמעת את דעתי לגבי אחריות משרד הבריאות.

אחרי הדיון שקיימנו כאן, את יודעת כמה טלפונים קיבלתי?

בצדק.

זה משהו מטורף. מספר האנשים שמשתמשים בתרופה הזאת, אלה לא המספרים עליהם שמענו.

מאתיים אלף אנשים.

הרבה יותר.

והרוב נשים.

האלטרוקסין הוא לא דומה אבל אני מסכימה אתך לחלוטין שזאת אחריות משרד הבריאות ולא צריך לזרוק את זה על חברת התרופות. משרד הבריאות היה צריך להודיע ולוודא שהרופאים יודעים שיש שינוי.


לגבי הגלולה, הייתי מביאה את הדוגמה איך התקשורת והעיתונות עשתה עליהום על הכדורים שנשים לוקחות בגיל המעבר. יצא מחקר בארצות הברית ומאותו יום היו הכותרות הראשונות בעמוד הראשון והן אמרו שהם מעלים את הסרטן, מעלה נטייה לקרישות, להפסיק את ההורמונים, ופתאום כל הרופאים נבהלו ופחדו ולכן הפסיקו מתן הורמונים. מה השאירו? השאירו נשים מוכות, בלי טיפול הורמונאלי הולם כשהיה צריך ולאט לאט, במשך שנה, שנתיים, שלוש, ארבע וחמש, הייתה חזרה לכדורים האלה אבל חזרה מאוזנת. לכן אני נגד עליהום על גלולה. כמו שאמרתי, צריך לקבל עמדה של האיגוד, דבר שהוא מאוד משמעותי, ולקבל יותר דאתה בעולם. זה לא מספיק בשלב הזה לעשות את העליהום.

תודה רבה. יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, חברת הכנסת ציפי חוטובלי.

תודה. קודם כל, אני רוצה להודות ליושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת חיים כץ, חברי, שבאמת מקיים את הישיבה הזאת כישיבה משותפת. אני חושבת שיש ערך מאוד גדול לכך ששתי הוועדות כאן חברות, גם הוועדה לקידום מעמד האישה וגם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


אני רוצה לומר לכם, דווקא בגלל שאני לא רופאה ואני שמחה שאני לא רופאה בדיון הזה כי אני מרגישה שהסטטיסטיקה הרפואית קצת מעבירה אתכם על דעתכם. אני רואה את הדברים מנקודת מבט של נשים ואני רואה את הדברים מנקודת מבט של הפרט.


חברת הכנסת אדטו, אמרת דברי טעם ואמרת דברים חשובים שעם רובם אני מסכימה, אבל לא יתכן שאנחנו נגן על גלולה. גלולה היא לא דבר קדוש. אנחנו צריכים להגן על נשים ולא על גלולות. גלולות מבחינתי זה כלי מסחרי שיצרני התרופות עושים בו שימוש כדי לסייע לאנשים, אבל אם הדבר הזה מייצר יותר נזק מאשר תועלת, אנחנו צריכים להיות מודעים לנזק.


אני נחשפתי לסיפור הזה לפני שנה. אם את זוכרת, אני פניתי אליך במליאה ושאלתי אותך מה עמדתך לגבי הסיפור הזה של הגלולות. פנתה אלי שירה פולבר שנמצאת כאן, בחורה צעירה, ואדוני היושב ראש, אני רוצה לאפשר לשירה לספר את הסיפור האישי שלה.

היא רשומה בסדר היום של הדוברים.

מאחר שאני כאן כיושבת ראש ועדה, אני רוצה לאפשר לה לומר את הדברים כי באמת הדיון הטכני הזה בסטטיסטיקה ולומר לי שהדברים כתובים בעלון שיש בו אלף ואחת תופעות לוואי שכולנו יודעים שאם הציבור היה קורה את זה על כל תרופה וגם מאמין, הוא לא היה לוקח שום תרופה כולל אקמול כי לכל תרופה יש אלף תופעות לוואי. כאשר מדובר בתופעת לוואי כל כך חריפה, גם אם היא פוגעת בשיעור מסוים מהאוכלוסייה, אני חושבת שהדבר הברור והמיידי ביותר הוא שכל גניקולוג יהיה מחויב לומר לכל אישה שבאה לקבל גלולות למניעת הריון, את הדבר הבסיסי הבא: יש שיעור מסוים בקרב ציבור הנשים שסובלות מבעיה של קרישיות יתר ואני ממליץ על בדיקת דם. לגבי העלויות התקציביות - כמובן שתמיד בסוף הכול מגיע לכסף - אפשר לדבר, אבל מדובר בחיים של נערה צעירה. שירה תספר לכם, היא איבדה שלושה חודשים מחייה וכמעט איבדה את חייה. היו בטוחים שהיא כמעט עומדת למות. הדבר הזה לא יכול לחזור על עצמו כאשר מדובר בנערות צעירות בתחילת דרכן. אנחנו לא רוצים לאבד נשים בגלל גלולות למניעת הריון.

הדיווחים של הפסקת הריון הם הרבה יותר חמורים והרבה יותר שכיחים.

אני לא אומרת שצריך להפסיק לקחת גלולות, אלא אני אומרת שאם בבדיקת דם פשוטה אפשר לראות מה קורה עם הבחורה, יש אמצעי מניעה אחרים בעולם. זה לא אמצעי המניעה היחיד כפי שאנחנו יודעים.


לכן חשוב מאוד שהדברים האלה גם יובאו לידיעתן של הנשים. בסופו של דבר אם המסקנה תהיה לעשות בדיקת דם, יעשו בדיקת דם ואנחנו נמנע את התופעות. כל אישה אותה נציל מהמציאות הנוראית הזאת של קריסת מערכות בעקבות נטילת הגלולה, אני חושבת שזה יהיה דבר מבורך. אנחנו לא צריכים כאן להגן בחירוף נפש על קדושת הגלולה.

שירה פולבר, ספרי את סיפורך.

אני בת 29, מעצבת גרפית. אני גרה היום בגבעת שמואל. אני מאוד נרגשת לשבת כאן.

קחי את הזמן שלך.

אני אספר את הסיפור שלי במיוחד כי אני חושבת שהוא מאוד חשוב להצלת נשים.


בגיל 19 החלטתי לראשונה לקחת גלולות ולא רק בהמלצת רופאת נשים אלא גם בהמלצת רופא משפחה להסדרת מחזור וגם בהמלצת קוסמטיקאית. כלומר, משהו שהוא מאוד נפוץ כסתם כדור שאפשר לקחת לכל סיבה, אם לא למניעת הריון.


כשהגעתי לרופאת הנשים לראשונה, היא שאלה אותי אם יש היסטוריה במשפחה של קרישיות יתר. עניתי לה שלא. לא ידוע לי. היא לא שלחה אותי לבדיקות כלשהן.

זה עולה הרבה כסף.

שנתיים לקחתי גלולות מהדור השני, כפי שהוא נקרא היום, ללא תופעות לוואי.

דרך אגב, זה הדור השלישי.

כעבור שנתיים שוב הלכתי לרופאת הנשים שהמליצה לי להחליף את הגלולה ל-מינז, שהיא מהדור השלישי, שאז היא הייתה גלולה חדשה בטענה שבעצם ההורמונים שנמצאים בה, הם מופחתים. רמת ההורמונים מופחתת ולכן הגלולה מומלצת יותר. היא נתנה לי חפיסה חינם מבית היצרן.


כעבור לא פחות משנה, חוויתי אירוע מוחי בעקבות קריש דם במוח וזה בעקבות לקיחת הגלולות. זה התחיל בכאבי ראש מאוד חזקים וחשבתי שזה כאב ראש רגיל. הגעתי גם לרופאה אחרי שנרדם לי חצי גוף, אבל לא חשבו על איזשהו סימן למשהו רציני. רק כשפרכסתי לראשונה, למזלי לא הייתי לבד, הובהלתי לבית החולים. כשהגעתי לבית החולים שאלו אותי אם אני נוטלת איזה שהן תרופות ואמרתי לא, כי לא התייחסתי לגלולה כאיזושהי תרופה. זה משהו שלוקחים אותו יום-יום וכל אישה שלוקחת את זה, היא לא חושבת שהיא מכניסה איזה שהם חומרים מסוכנים לגוף. בעלונים זה נראה כמו סוכריות כי מראים תמונות של נשים שהן נראות טוב, זה מייפה אותן וזה לא משהו שנחשב כמשהו מסוכן. לכן גם לא סיפרתי שאני נוטלת את הגלולה הזאת.


עברתי בדיקות של סי.טי. וב-MRI גילו שיש לי קריש שם. במקרה אימא שלי איכשהו חשבה לשאול אם אני יכולה לקחת גלולה, והאחות חזרה עם תשובה שלילית ואמרה שבשום פנים ואופן לא אקח את הגלולה.


אז עשו לי בדיקות דם וגילו שיש לי נטייה לקרישיות יתר. התחילו בטיפול אינטנסיבי של המסת קריש הדם, נתנו לי תרופות לדילול דם ותרופות נגד פרכוסים.

כמה זמן היית מאושפזת?

הייתי מאושפזת שבועיים ועברתי שלושה התקפים ביממה אחת, לפני שהתחילו לתת לי את התרופה. הייתי במצב באמת מסוכן. אחרי שהתחילו לתת לי את התרופה, הייתי בטיפול אינטנסיבי במשך שנה וגם הייתי בבית לתקופה ארוכה של שיקום. עד היום, שש שנים אחרי, אני נמצאת במעקב תמידי.


אם הייתי יודעת לפני כן את הסיכונים שבגלולות והיו מספרים לי, היו נותנים לי אופציה לעשות בדיקת דם לפני שאני נוטלת גלולות, הייתי עושה זאת.

ואם לא היו נותנים לך את האופציה, היית עושה את זה באופן פרטי?

הייתי עושה את זה באופן פרטי. אצלי אין היסטוריה משפחתית. גם ההורים שלי נבדקו אחרי כל הסיפור כדי לראות אם יש נטייה לקרישיות יתר, אבל אין היסטוריה במשפחה. זה משהו שהוא רק אצלי, כך שאני חושבת שבדיקת הדם לא מיועדת רק לנשים שיש להם איזושהי היסטוריה אלא כל אישה צריכה לעשות אותה כי זה יכול לקרות גם לנשים שאין להן היסטוריה כזאת במשפחה.

תודה. יש כאן מישהו שרוצה לומר משהו?

אני פרופסור דניאל זיידמן מהמרכז הרפואי שיבא. התפקיד שלי הוא יושב ראש החברה לאמצעי מניעה. אני רוצה לומר קודם כל שמה שבעצם עושים כאן, זה דבר מאוד מאוד מסוכן כי לוקחים עניינים מקצועיים, מביאים דוגמה לסיבוך נדיר ולפי זה יוצרים פאניקה. הפאניקה הזאת אמנם תביא הרבה פרנסה לגניקולוגים בצורה של הפסקות הריון. אני מאוד בעד דיון בנושאים ציבוריים אבל להביא מקרה של סיבוך ומזה להוציא מסקנות, זה מאוד מסוכן.

זה המקרה היחידי שאתה מכיר?

לא. צריך לזכור שלא הגלולות יצרו לה את קריש הדם. יש לה נטייה לקרישיות ואם היא לא הייתה לוקחת גלולות, זה היה קורה בהריון. רוב הסיבוכים שאנחנו רואים אצל נשים עם נטייה משפחתית קורים בעת ההריון. אפשר להוציא החלטה שכל אישה לפני הריון תעשה בירור קרישיות אבל מדובר בעלויות של כמה מאות מיליוני שקלים. אני כרופא לא אתנגד אבל לא נראה לי שמשרד האוצר יתלהב מכך מה גם שלהרבה נשים תהיה סטיגמה. כלומר, 18 אחוזים מהאוכלוסייה יצאו חיוביים אם נעשה את המבחן הזה.


צריך לזכור שלא הגלולות גרמו את זה אלא הגלולות חשפו את זה. זה היה קורה לה בהריון ויכול להיות שהתוצאות היו יותר גרועות ואולי היא לא הייתה יושבת אתנו. אני מכיר נשים שמיד אחרי הלידה עשו קריש דם ומתו בלידה. כל שנה מתות בישראל כמה עשרות נשים והסיבוכים של טרומבואמבוליזם הוא אחת הסיבות השכיחות למוות של נשים בהריון ולא שמעתי שצריך לאסור הריונות בישראל.


לעניין הגלולות. צריך להזכיר שגם ההתמקדות ב-יסמין וב-יאז הוא די מוזרה כיוון שכל המחקרים מראים שאין הבדל בין גלולות דור שלישי, שאלה כל הגלולות שמוכרות במדינת ישראל, לבין גלולות דור רביעי כמו ה-יאז וה-יסמין, למרות שחלק מהדיווחים מורים שהן יותר מסוכנות מאשר גלולות דור שני שכמעט לא נמצאות בישראל.

פרופסור זיידמן, זה לא פלאפון, אנחנו לא מתעסקים בו, בדור שני, דור שלישי ודור רביעי.

נכון. לכן זאת תרופת מרשם רופא.

אותי לא מעניין לאיזה דור שייכת התרופה. מעניין אותי אם כל אחת מהתרופות האלה – ולא משנה לאיזה דור היא שייכת – עלולה ליצור בעיה מהסוג שראינו אצל שירה. העיתונים הגיעו באמת לתיאור של הרבה מאוד סיפורים שרווחו בציבור והרבה מאוד נשים אמרו שיש עדויות לכך שהדבר הזה נפוץ הרבה יותר ממה שאתה מתאר. אתה מתאר את זה כאיזה מקרה של אחד בדור, אבל אותי לא מעניינת הסטטיסטיקה אלא מעניינת אותי כל אישה שזה עלול לקרות לה.

מדובר על תרופה שלוקחות בישראל הרבה מאות אלפי נשים.

אין בעיה, שכולן תעבורנה בדיקת דם. יש אמצעי מניעה נוספים בעולם והגלולה היא לא אמצעי המניעה היחיד.

את לא נותנת לבת בת 18 אמצעי מניעה אחרים. זה לא רלוונטי בכלל.

אני אישית לא מכיר כל כך הרבה אמצעי מניעה. נתחיל לשים התקן תוך רחמי לכל ילדה בת 18 שמתחילה להיות פעילה מינית. זה יגרום לסיבוכים אחרים. יהיו לה זיהומים ויהיה כאן דיון למה אנחנו מכניסים התקנים כאלה. אני חושב קודם כל שזאת שאלה מקצועית. מדינת ישראל נותנת לרופאים רישיון.

כמה עולה בדיקת דם כזאת?

בערך אלפיים שקלים. אגב, אני לא נגד זה שהמדינה תקציב אלפיים שקלים לכל אישה לבדיקה. תעשו אתם את המספרים. אנחנו בזמנו התכנסנו כי זה באחריות המקצועית שלנו מול רופאים המטולוגיים שאחראים על קרישיות הדם. יש כאן עוד בעיה כי זה לא רק זה שתעשו את בדיקת הדם אלא איך מתמודדים עם התוצאה. 18 אחוזים מהנשים בישראל יצאו חיוביות וזה אומר שכל הריון הן יצטרכו לקבל מדללי דם ואז יהיו לנו סיבוכים בלידה. אריק שרון, ראש הממשלה לשעבר, מצבו לא מזהיר בזכות זה שהוא קיבל מדללי דם והוא לא קיבל שום דבר אחר. מה שיקרה זה ש-18 אחוזים מהנשים יזוהו כבעלות קרישיות יתר, כולן יקבלו מדללי דם ואחוז הסיבוכים של מדללי הדם ומקרי המוות שיקרו בעקבות זה, הוא הרבה יותר גדול מהמניעה. יש כאן הרבה מאוד שיקולים. מאוד קל לומר שנעשה בדיקות לכולן ולי כרופא בטח לא איכפת שמשרד האוצר יתקצב אבל יהיה נזק שייגרם לנשים כי קשה לנו מאוד לחזות. למרות ש-18 אחוזים מהאוכלוסייה, יש לה נטייה לקרישיות דם אבל רק מעט מאוד מהן יפתחו בהריון או תחת גלולות סיבוכים אבל את תלכי ותצביעי על אחת מכל חמש נשים שתצטרך לקבל מדללי דם. כל ההריון, במשך תשעת החודשים, היא תצטרך לקבל ואני שואל כמה נשים אחרי כן ידממו למוות בלידה בגלל שהן קיבלו מדללי דם במשך ההריון.


כלומר, התופעה של קרישיות יתר היא מאוד שכיחה. התופעה של סיפורים כמו של שירה, היא מאוד מאוד נדירה. התופעה מאוד מפחידה, אבל היא נדירה.

הסרת את זה יפה מאוד.

אני רוצה לסיים במשפט אחד אחרון. כל פעם שדנים ומביאים דברים כאלה – ובכנס של רופאים אנחנו ודאי דנים בזה – לציבור הרחב, זה בעיקר מעורר פאניקה, אנשים מפסיקים באופן גורף להשתמש בגלולות ולצערי הם לא לוקחים את העצה שלך והיא להשתמש בהמון סוגים אחרים של אמצעי מניעה שקיימים אבל לא כולם מתאימים לאחרים. זה מוביל לגל עצום של הפסקות הריון. אם המטרה של הכנסת היא להביא לנו פרנסה כגניקולוגים שיעשו הפסקות הריון, זה בסדר. כל דיון כזה שמגיע בצורה לא מאוזנת, כיוון שבניגוד לשירה יש עשרות נשים שזה קרה להן בהריון וסטטיסטית זה בהחלט היה לקרות לה כשהיא בהריון ואז לא היינו יוצאים למסע נגד הגלולות.

מה קורה כאשר לאישה יש את הבעיה הזאת והיא בהריון? מה עושים?

אותו הדבר. מאבחנים את זה ומקווים שהיא תישאר בחיים בזמן הסיבוך. חלק נשארות וחלק לא נשארות. אין ספק ששירה הייתה יכולה למות מזה. אין בכלל ויכוח על חומרת העניין, אבל גם אין ספק שלולא נטילת הגלולות, זה היה קורה באחד ההריונות העתידיים שלה. כאן רק חשפו את הנטייה.

כמו שאתה יודע, הוועדה הזאת היא ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מבחינתנו אנחנו בעד זה שתהיה לכם עבודה. אם צריך, שיעשו בדיקות.


יש כאן עוד מישהו שרוצה להתייחס?

יש כאן מישהו מאיגוד הקרישיות יתר?

לא. אנחנו בדיון אתם.

שמי דוקטור אלי דריזין, אני רופא נשים ונמצא כאן בשם קופת חולים מאוחדת אבל אני חושב שכל קופות החולים, כל מערכת הבריאות הממשלתית והציבורית בארץ, כל גניקולוג, כל מי שרשאי לרשום גלולות, מודע לפרסומים ומודע למאמרים הרפואיים. בדרך כלל כאשר נותנים מרשם, מסבירים שלתרופה יש תופעות לוואי. מנסים לקבל שאלות קצרות ומידע על המשפחה, כמו שעשו לשירה, שאלו אם יש קרישיות יתר במשפחה, מנסים לשאול אם בהיסטוריה הרפואית היו מאורעות כאלה ולמעשה, נקרא לזה, הצד הרפואי לוקח את האחריות. קופות החולים מנחות את הגינקולוגים לתת הסבר לכל מי שלוקחת תרופה כי לכל תרופה יש תופעות לוואי.


הגלולה עליה למעשה מתרכז הדיון היא אחת מני רבות. יש לה גם יתרונות. לא באנו לכאן לדון על היתרונות, אבל יש לה יתרונות בצורת המתן, היא ניתנת עם הרכב פעיל יותר מ-21 ימים מאשר רוב הגלולות, יש לה מינון נמוך של אסטרוגן ולהורדת מינון האסטרוגן יש גם כן יתרונות, אבל אני לא מייצג את הכדור ואת התרופה. לכל גלולה, גם בדור הראשון וגם בדור השני, יש תופעות לוואי. לכן, אם אנחנו מדברים על מקרים, אם מדברים על המאמרים האחרונים שפורסמו, מדברים על מקרים בודדים ל-10,000 שנות אישה או נשים בשנה, נכון שהגלולה החדשה, לפי מספר מחקרים באופן שעדיין לא הוכח בוודאות, יכולה להעלות את הסיכון למאורעות כאלה. אם אני אציג את הדברים בצורה גראפית ולא בצורה מספרית, אם הסיכון לעבור אירוע כזה הוא כזה, קטן, ואתה מעלה אותו פי 1.2 או פי 1.5, אתה תגיע עדיין למשהו שהוא טיפה יותר אבל הוא עדיין כזה. אנחנו מדברים על מקרים בודדים ל-10,000 שנות אישה שניתן אולי למנוע את חלקם לו באמת נעשה אנמנזה ונשאל ונשלול את אלה שהן בסיכון גבוה, ויש כאלה שאסור לתת להן גלולות, אבל בציבור הכולל, אם שללנו את אלה שאסור לתת להן או מותר לתת להן גלולה, כרגע אני לא חושב שיש סיבה לתת גלולה A ולא לתת גלולה B בגלל שהגלולות שינו, כמו שאמרו קודם, את פני העולם. האזרח השבעה מיליארד נולד בשבוע שעבר.

לפני חמישים שנים ניתנו הגלולות כאמצעי מניעה ולאישה ניתנה פעם ראשונה האחריות על גופה והאחריות למניעת הריון, כי עד אז היא הייתה תלויה בגבר, ברצונו או לא ברצונו, לכן אין ספק שהשינוי הוא תרבותי, השינוי הוא רפואי וכן הלאה. אנחנו לא מדברים על למנוע גלולות אלא מדובר על כך שהיו פרסומים שהם עדיין לא חד משמעותיים. ב-8 בדצמבר יהיה דיון גדול בארצות הברית ב-FDA ושם ישימו על המאזניים מחקרים שהראו כך לעומת מחקרים שהראו אחרת.

לכן אני חושב שהמסר העיקרי הוא שגלולה היא תרופה ולכל תרופה בעולם יש תופעות לוואי.

זה בשבילך. שמעת מה הוא אמר? כל גלולה היא תרופה.

לכל תרופה יש תופעות לוואי. יש הרבה נשים שלוקחות כדור לכאבים, כמו שהייתה לא מזמן בחורה צעירה שהגיעה כמעט להשתלת כבד בגלל כדור אחד של נורופן שהרס לה את כל תפקודי הכבד.

אבל אם אפשר למנוע את זה, למה לא?

לא ניתן למנוע את זה.

בבדיקות דם ניתן למנוע את זה.

יש גם מחיר למניעה. את צריכה להבין מה יקרה אם נבדוק את כל הנשים.

תודה. יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו?

רציתי להזכיר קודם לגבי האלקטרוקסין, שזאת תרופה שרוב הנשים נוטלות.

זה לא חשוב אם אלה נשים או גברים. אלה בני אדם.

אני חושבת שיש עוד נקודה. יש הצעת חוק של חברת הכנסת אורלי לוי ושלי שעברה לגבי איך צריכות להיראות קופסאות של תרופות. אני חושבת שאחת הבעיות הגדולות הביא שהעלון לצרכן, כפי שהוא מצורף, על אותיותיו הקטנטנות, עם כל הכבוד זה יותר לפרוטוקול מאשר למען מי שצורך את התרופה.

זה לא נכון. את לא יכולה להגיד דבר כזה.

סלח לי אדוני. זכותה כחברת כנסת להגיש הצעת חוק, ואם היא תעבור, אתם תכבדו אותה.

הצעת החוק עברה.

בקריאה שלישית?

כן.

אם כן, צריך לטפל בזה.

אני רק מדברת על כך בהקשר הזה של גלולות למניעת הריון. אני טוענת שקודם כל האחריות צריכה להיות על הגניקולוג. גניקולוג צריך להזהיר את האישה. מאחר שלא מדובר בגלולה שאפשר לקנות בבית מרקחת ללא מרשם רופא, הגניקולוג צריך להזהיר אותה. אחרי שהאחריות היא על הגניקולוג, לא היה מזיק אם גם על הקופסה עצמה הייתה הערה שאומרת מה הסיכון שיש לאישה שיש לה את הנטייה לקרישיות יתר.


בסופו של יום, אתם מדברים הרבה בשבחה של הגלולה שנתנה לאישה בחירה חופשית. אל תיטלו מהאישה גם את הבחירה החופשית לשמור על חייה. זה מאוד פשוט. אם באמת כל העניין שלנו הוא לאפשר כמה שיותר בחירה חופשית לנשים, תנו להן מודעות, תנו להן את היכולת להבין שיש סיכונים מסוימים שיכולים להגיע עד כדי אובדן חיים בנטילת הגלולות האלה. אני חושבת שכאן האחריות שלכם. אל תחליטו עבורן לגבי הסיכונים שבדילול הדם. תנו לה להחליט מה שהיא רוצה. היא אישה והיא אדון לגופה.

אנחנו נותנים לה.

ילדה בת 18 שבאה לרופא, היא מקבלת את ההסברים האלה.

גברתי, לפרוטוקול שם ותפקיד.

אני מגיסטר רחל גוטמן, מנהלת המחלקה לרישום תרופות באגף הרוקחות, משרד הבריאות. אני ממונה על הנושא של העלון לצרכן אותו הזכירה חברת הכנסת חוטובלי.


אכן החוק עבר ובו נקבע שעל האריזה תהיה רשומה הפעילות של התרופה. אם אנחנו בוחרים אזהרה אחת – הבאתי לכאן את העלון – מתוך כ-12 אזהרות.

את צודקת. הדרך הנכונה היא לקבל הסבר מהגניקולוג.

לא. אני חושבת שיש מקום רב לנושא של העלון לצרכן ועכשיו אנחנו בתהליך של פורמט חדש יותר ידידותי, כך שלא יהיו רק האותיות הקטנות.

את מסכימה אתי שהעלון לא הכי קריא.

הקבוצה הראשונה בה בחרנו לעסוק היא דווקא הגלולות למניעת הריון כי אנחנו חושבים שמדובר בציבור מאוד רחב שמשתמש בהן. חשוב מאוד שהכל יופיע. בין היתר מופיע כאן גם הנושא של קרישיות יתר. אם קוראים את העלון לצרכן, רואים זאת. כאן אני אומרת שאנחנו יכולים להביא את האדם עד למקום שהוא יכול לקרוא, אבל אנחנו לא יכולים להכריח אותו לקרוא. הכול נמצא בעלון.

תודה.

אם אפשר, אני מבקש לומר משפט. אני רוצה להביע תמיכה חמה במה שאמרה חברת הכנסת חוטובלי. אני חושב שמתן יותר אינפורמציה זה דבר מאוד מאוד חשוב. אנחנו כחברה מקצועית הוצאנו עלונים משלנו, חוברות הסבר, לקהל אבל לצערי המימון מגיע מחברות התרופות ולא ממשרד הבריאות.

עד עכשיו אמרת דברים חשובים ולכן לא כדאי לך להמשיך. הבעת תמיכה.

אנחנו גם מוציאים עכשיו איזשהו מאגר מידע ממוחשב לרופאים שייתנו דפי מידע לפציינטים. אתם יודעים שלרופאים יש זמן מוגבל ואין ספק שחשוב שיהיו דפי הסבר כאלה.


לתת את ההחלטה בידי הפציינטית, זה דבר שהוא מאוד בעייתי. התפקיד של הרופא הוא לתת איזונים. כל תרופה שניתנת והיא תוכל למות בגלל זה, היא לא תיקח את האטרוקסין שלה ויהיו לה סיבוכים, היא לא תיקח את הגלולות והיא ילדה בת 15 והיא תגיע להפסקת הריון כי היא לא תרוץ לשים התקן ולא משתמשים בקונדום כמו שצריך. אני חושב שעדיין התפקיד של רופא הנשים הוא לתת את האיזונים ואם אנחנו נותנים את כל האינפורמציה כמו שאומרים לנו, הפציינטית פשוט לא תעשה את הבחירה הנכונה כי כל מה שהיא תזכור זה את המשפט האחרון, ושירה כמעט מתה מזה.


אני לא בטוח שזה צריך להיות ההיי-לייט של הייעוץ הגניקולוגי. יש הרבה מאוד יתרונות לגלולות למניעת הריון. אלה תרופות בטוחות, יעילות שמונעות עשרות אלפי הפסקות הריון.

יש רופאים שידעו להדגיש את הצד החיובי שבגלולות לצד הסיכונים. אני גם סומכת על שיקול דעת של נערה בת 18. אני חוזרת לעיקרון. מי שמספיק טובה כדי להיות טייסת קרב, יכולה גם להחליט לגבי גלולות למניעת הריון.

תודה רבה. גם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וגם הוועדה לקידום מעמד האישה קוראות לאיגוד הגניקולוגים לגבש המלצות בעניין הצורך בבדיקות דם לאיתור תופעות של קרישת יתר עקב נטילת הגלולות. לצערנו בדיקות אלו עדיין לא נמצאות בסל התרופות, הסל מצומצם ואנחנו רואים מה קורה כאשר רוצים להכניס כל מיני דברים לתוכו.


בהתאם להמלצות האיגוד יפנו הוועדות למשרד הבריאות על מנת לפעול על פי המלצות אלו.


הוועדות קוראות לגניקולוגים להתריע בפני נשים על הסיכונים ולציין אותם לפחות בעל פה.

שתהיה הנחיה מפורשת של האיגוד. זה לא יהיה נתון לשיקולו של רופא כזה או אחר ולטוב ליבו. זה צריך להיות חלק מההנחיות.

כן. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15