PAGE
9
ועדת הכלכלה

07.11.2011


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 642

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, י' בחשוון תשע"ב (07 בנובמבר 2011), שעה: 11:30

תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של


ציוד קשה), התשע"א-2011 – הישיבה תשודר בערוץ הכנסת

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

דוד אזולאי

שיר רטר – אגף הנדסה, משרד התקשורת

עמי גילה – אגף כלכלה, משרד התקשורת

אליאסף אסולין – אגף כלכלה, משרד התקשורת

נתי ביאליסטוק – יועץ מנכ"ל, משרד התקשורת

רועי ברית – משרד התקשורת

יהל בן נר – פרטנר

יוליה מרוז – פלאפון

יעקב וכטל – מכון התקנים

יורי רוזנברג – מכון התקנים

מנחם פארי – מנהל חב' פאריפון

אופיר גמליאל – מנכ"ל חב' אי.טי.אל

אילן כהן – דירקטור טכני, חב' אי.טי.אל

עו"ד יעל כהן-שוואט – יועצת משפטית, המועצה לצרכנות

ליאור רותם – דובר ועדת הכלכלה

איתי עצמון




אמיר רוזנברג - מתמחה

לאה ורון

אושרה עצידה

תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של

ציוד קשה), התשע"א-2011 – הישיבה תשודר בערוץ הכנסת

שלום, צהרים טובים לכל האורחות והאורחים, חברי לוועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד אזולאי. אנחנו פותחים ישיבה שנייה היום של ועדת הכלכלה. על סדר-היום תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה), התשע"א-2011, שמגיש משרד התקשורת. עניין של התקנות ברור. אני מבין שאלו תקנות שאושרו בעבר כהוראת שעה.

עכשיו המשרד מבקש להפוך לאותן להוראת קבע.

בבקשה. מי מעוניין להציג את זה? כמובן שאנחנו מתנצלים על האיחור שהוא תוצאה של דיון בנושא ועדת קדמי שהוא לא פחות חשוב מהתקנות האלה. מהירות אישור התקנות תלויה בכם.

שמי עמי גילה, סגן מנהל אגף כלכלה במשרד התקשורת.


שר התקשורת רשאי על-פי סעיף 53(א) לחוק התקשורת לקבוע בתקנות הוראות בדבר הדרכים והתנאים למתן אישור סוג לציוד קצה, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה. התכלית של הבדיקות הללו הוא לוודא שציוד התקשורת, ציוד הקצה, שנכנס למדינת ישראל מתאים לרשתות הציבוריות בישראל, של בזק ושל המפעילים האחרים, ולא יגרום לנזק כלשהו לרשתות הציבוריות.

האם אתה מוכן לומר בקיצור על איזה ציוד מדובר?

טלפונים, פקסים, טלפונים אלחוטיים, ראוטרים.

במסגרת זו משרד התקשורת מבצע את הבדיקות הללו עבור אותם אנשים שמייבאים ציוד קצה למדינת ישראל, ונותן את אישורי הסוג על מנת שאותו ציוד יוכל להיות משווק במדינת ישראל. מכאן אנחנו מגיעים לתמחור של אותן בדיקות של אישורי הסוג, ובעצם אלו התקנות שמוצעות כאן. ישנן מספר בדיקות שהמשרד עורך, כמה סוגים של בדיקות, ומכאן אפשר להסביר את הבדיקות השונות ואת התעריפים שמוצעים כאן. האם אתם מעוניינים שאציג את כל התעריפים? בבקשה שפנינו יש טבלה.

אני חושב שחשוב שנשמע.

אוקיי.
החלק הראשון של הבדיקות זה בדיקה כללית או תעריף קבוע של מתן אישור סוג בסך 410 שקלים – זה מה שמוצע כאן – והכול כמובן בהמשך לאותה הוראת שעה שחלה בעבר. מן הראוי לציין שבוצעה עבודת תמחיר במשרד התקשורת של העלויות הכרוכות במתן אותם אישורים, ובביצוע אותן בדיקות. כתוצאה מהעבודה הזאת המסקנה שהיתה היא התעריפים שמוצעים פה שהם באופן כללי גבוהים בכ-10% מהתעריפים שהיו נהוגים בהוראת השעה.


כפי שציינתי, סעיף א' בתוספת הינו מתן אישור סוג בסך 410 שקלים. בסעיף ב' אנחנו עוברים לבדיקות של ציוד קצה נייח כאשר כאן יש מספר סוגים של בדיקות: בדיקה מלאה שהיא כוללת את כל הבדיקות שנדרשות, הן בדיקות מסמכים והן בדיקות מעבדתיות, של ציוד הקצה, בדיקה מינהלית שהיא כוללת רק בדיקה של מסמכים. ככל שמגיע אותו מבקש האישור עם מסמכים נדרשים על-פי תקנים מקובלים בעולם שמעידים על כך שציוד הקצה הינו תקין ועומד בכל הדרישות ובכל המפרטים, נדרשת בדיקה מינהלית בלבד. וכן, בדיקה טכנית של הציוד שכשמה כן היא, ובדיקה משלימה שהיא בדיקה שנדרשת במקרים מסוימים. למשל, אם מישהו הגיע עם בדיקה מינהלית והסתבר שנדרשות בדיקות משלימות.


ישנן חמש קבוצות של ציוד קצה כשלגבי כל אחד מהם מוצע פה תעריף לבדיקה. קבוצה א' היא ציוד קצה במישק אנלוגי עד שני קווים, ובטבלה שהוגשה לכם מוצגים פה התעריפים השונים. קבוצה ב': ציוד קצה במישק דיגיטלי. לגבי כל קבוצה מהקבוצות הללו יש את האופציה לביצוע של כל אחת מאותן ארבע סוגי הבדיקות שפירטתי קודם לכן. קבוצה ג': ציוד מיתוג או ניתוב עד 59 שלוחות, קבוצה ד': ציוד מיתוג או ניתוב מעל 59 שלוחות. קבוצה ה' מתייחסת לגרסת ציוד חדשה לדגם שניתן לו אישור סוג בעבר. אלו הם הדברים באופן כללי.

מדוע נדרש לכם כל-כך הרבה זמן לבצע את התמחור ולהעביר את התקנות לוועדת הכלכלה מה שכמובן, ככל שאני בררתי, מנע מכם לגבות כסף, ובכך גם המשרד הפסיד, גם המדינה הפסידה.

ברשותכם, אני אתייחס לזה. כשהוראת השעה תמה ונדרשנו להעביר את זה, היינו צריכים לתאם את הנושא גם עם משרדים אחרים שלא קיבלו את התמחור הראשוני שלנו. זו בדיקה מורכבת והיא לקחה את הזמן שלה, וגם את שיתוף הפעולה עם המשרדים האחרים.

מתי תמה הוראת השעה?

היא פקעה במאי 2009.

אני לא בורח מאחריות לצורך העניין הזה. האחריות שלנו היא לעשות את זה בזמן. אבל, היה לנו קושי להרים את הדבר הזה בזמן סביר. כדי לסבר את האוזן, הגשנו לכם את זה לפני חודשים ארוכים. נדמה לי שזה מונח פה ממרץ.

רציתי לשאול שאלה כללית. כמו שאמרתם, התקנות האלה נקבעו כהוראת שעה פעמיים, אם אני לא טועה, מכיוון שהמשרד הסביר בדיוני ועדת הכלכלה שהכוונה היא לעבור למודל אחר של הסמכת מעבדות חיצוניות. מדוע עכשיו אתם מבקשים להפוך את התקנות להוראת קבע?

שי רטר ממשרד התקשורת. הכוונה היא שתהיה תחרות. זאת אומרת שהמעבדות החיצוניות שכבר היום מסוגלות ועושות את הבדיקות הן יוכלו להתמודד בתעריפים הללו, ובעצם תיפתח תחרות. ברגע שהתקנות לא היו בתוקף, המשרד לא גבה כסף. בפועל, המעבדות הפסיקו לבצע את הבדיקות. ולכן, אנחנו רוצים לזרז את התהליך ולקבל את האישור, ואז באמת יהיו במקביל בדיקות במעבדות חיצוניות למשרד.

האם עוד מישהו רוצה להתייחס? מי מקריא את התקנות?

אני אקריא.

"תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה), התשע"א-2011


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 53א(א)(2) ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 59א לחוק, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות
1.
בתקנות אלה -

"בדיקה" - בדיקה מלאה, בדיקה מינהלית, בדיקה טכנית או בדיקה משלימה;

"בדיקה טכנית" - עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג;

"בדיקה מינהלית" - בחינת מפרטים טכניים ומסמכים אחרים שהמציא מבקש;

"בדיקה מלאה" - בדיקה הכוללת בדיקה מינהלית ובדיקה טכנית;

"בדיקה משלימה" - בדיקה טכנית נוספת לצורך השלמת בדיקה מינהלית;

"המנהל" – המנהל הכללי של המשרד, או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה;

"המשרד" - משרד התקשורת;

"מבקש" - מי שהגיש למנהל בקשה לקבלת אישור סוג, לרבות בקשה לביצוע בדיקה לצורך קבלת אישור סוג."

האם יש הערות לגבי סעיף 1? אין. בבקשה, תמשיך.

האם הסעיף מאושר, אדוני?

אחר כך נצביע על הכול.

"תשלומים 2. תשלומים בעד מתן אישור סוג בידי המשרד ובעד בדיקות של ציוד קצה המבוצעות בידי המשרד (להלן - התשלום) יהיו כמפורט בתוספת, לפי העניין."

שאלות לסעיף 2? הלאה, סעיף 3.

"מועד ואופן התשלום 3. (א) תשלום בעד מתן אישור סוג, ישולם מראש לכל תקופת תקפו של אישור הסוג, לרבות לכל תקופות הארכתו; תשלום בעד בדיקה ישולם לפני תחילת ביצועה.



(ב) התשלום ישולם בבנק לפי טופס לתשלום שהורה עליו המנהל; מבקש ימציא למנהל את הטופס המקורי שעליו מוטבעת חותמת הבנק.



(ג) בוטל אישור סוג, הוגבל או הותלה, בין לפי בקשת בעל אישור הסוג ובין לפי כל סמכות שבדין, לא יוחזר התשלום."

רציתי לשאול לגבי תקנת משנה (א) המוצעת. אתם מדברים כאן על תקופת תוקפו של אישור סוג. מה בדרך כלל תקופת התוקף של אישור כזה? מי קובע את תקופת התוקף? אני יודע שהשאלה עלתה גם בדיונים קודמים שהוועדה קיימה בהוראות השעה.

התקופה היא בין חמש שנים לעשר שנים, וזה תלוי בציוד עצמו. להחלטת המנהל בחינת הציוד.

למה לקבוע בכלל תקופת תוקף, למה להגביל את תוקף האישור?

האישור, מהגדרתו, הוא מידי פעם משתנה. זאת אומרת, במשך הזמן הדגם של הציוד עובר שינויים, ולכן יש צורך להגביל את זה בזמן מסוים. בתום הזמן הזה נבדק שוב הציוד ומקבל אישור.

גם הרשתות הציבוריות והממשק ביניהן – זה מה שחשוב.

האם יש עוד שאלות לסעיף 3? סעיף 4.

"שינויים בסכומי התשלומים 4.
(א) סכומי התשלומים שבתוספת ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.


(ב) סכום תשלום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.



(ג) בתקנה זו -




"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת לשכה המרכזית לסטטיסטיקה.



"המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום השינוי.




"המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה, המדד שפורסם בחודש נובמבר 2010;



(ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנה לפי האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב)."

יש לי שתי הערות. הערה ראשונה נוגעת לתקנת משנה (ג). השאלה היא האם לא ראוי שאותו נוסח התוספת שכולל את הסכומים יהיה נגיש לציבור גם באתר האינטרנט של המשרד?


הערה שנייה נוגעת לעדכון של הסכומים. אתם מציעים כאן שהמדד היסודי יהיה המדד שפורסם בחודש נובמבר 2010. השאלה היא האם לא ראוי שזה יהיה מדד אחר לאור העובדה שאנחנו כרגע דנים בתקנות בנובמבר 2011? וגם ביחס ליום העדכון הראשון. מאחר והוועדה היום אמורה לאשר גם את הסכומים, השאלה היא אם ראוי בעוד פחות מחודשיים להעלות שוב את הסכומים לפי השינוי במדד? השאלה היא האם לא ראוי לקבוע שיום העדכון הראשון יהיה, למשל, ב-1 בינואר 2013, ולא בעוד פחות מחודשיים?

המדד היסודי של נובמבר 2010 הוא בסדר מבחינה זו שאנחנו נמצאים כשנה לאחר מכן, ובינואר 2012 יש פיצוי מדדי על השנה שקדמה - שנה מנובמבר 2010 עד נובמבר 2011 - וחודשיים לאחר מכן יש פיצוי מדדי. זה ההיגיון, זה הרציונאל – זה מבחינת המדד היסודי.


מבחינת האישור שניתן היום והמועד הקרב של העדכון, עבודת התמחיר נעשתה כבר לפני תקופה ארוכה, במקביל המדדים רצו. ולכן, יש היגיון שעל פני תקופה כן יהיה איזשהו פיצוי מדדי לזמן שחלף, מכיוון שעבודת התמחיר נעשתה כבר לפני כשנתיים.

שהתקנות ייכנסו לתוקף מ-2012. גם כך זה יהיה כמעט אותו הדבר כי עד שזה יפורסם ברשומות ועד שזה ייכנס לביצוע. אפשר להגיד שתחולת התקנות תהיה מהראשון לינואר 2012.

לאחר המדד? בתוספת המדד?

לא.

מה זה משנה 2012? האם כדי שהם ייכנסו ישר עם המדד?

כי אתם רוצים לעדכן את הסכומים ב-1 בינואר.

ההערה שנאמרה פה היא שאנחנו הולכים בעצם להעלות פעמיים את המחיר. פעם אחת עכשיו ובינואר שוב פעם יעלו. לכן, אני חושב שטוב נעשה - - -

זה פיצוי מדדי כמו שאמר מר עמי. זה לא איזושהי עליה כתוצאה מ- - -

זה היה אצלכם כל-כך הרבה זמן, ופתאום עכשיו זה בוער?

זה לא כל-כך עקרוני. אנחנו נבצע מה שהוועדה תחליט. רק להסב את תשומת הלב שהמועדים כאן נקבעו לפי העובדה שהגשנו את זה במרץ. זה מה שנלקח בחשבון מבחינת העלויות והעדכונים. המדדים לא כאלה דרמטיים.

לגבי השאלה השנייה שלך – כל דברי החקיקה שנוגעים לתחום התקשורת מצויים באתר המשרד.

אני חושב שנכתוב את זה בתקנות.

קודם כל, צריך להביא את זה לידיעת הציבור כי לא מופיע כאן שזה אמור להתפרסם באינטרנט.

אם אדוני יאשר, אנחנו נוסיף.

כן, בהחלט שכן.

שמי פארי מנחם ואני יצרן ציוד בארץ במשך 30 שנה, ואני חושב שנשארתי כמעט היחידי כי כל הציוד בא מייבוא. אני הייתי מאוד מבקש שכל האישורים שנותנים יפורסמו באינטרנט מאחר וישנה ירידה רצינית מאוד ברמת הציוד בארץ. בהרבה מאוד רשתות מקבילות לבזק, הציוד לא עומד במצב ביטחוני מלא כי אין לו גיבוי בזמן הפסקת חשמל. כל הדברים האלה לא נשמרים יותר מאז שכל הציוד בא מחוץ-לארץ.

אבל, אם זה מתפרסם באינטרנט, כפי שביקשנו, זה עונה על הדרישה.

כן, שכל אישור של ציוד שמגיע לארץ ציוד סיני, תאילנדי, יפורסם בארץ על מנת שנוכל להיווכח שהוא עומד בדרישות במקביל לציוד שאנחנו מספקים לצבא ולמשרד הביטחון.

התקנות מסדירות את דרך התשלום.

אני בכל זאת אבקש שהמשרד יתחייב לפרסם את הדרישה הזאת כי אני חושב שהיא דרישה צודקת. נכון שזה לא שייך כרגע לתקנות האלה. אבל, המשרד בהחלט יכול להיענות לבקשה הזאת.

אני לא כל-כך הבנתי את הבקשה כך שאני לא יודע אם אני יכול להיענות לה.

אני פשוט מבקש לראות את תוצאות הבדיקה של ציוד טלפוניה המיוצר במדינות כמו סין ותאילנד וטייוואן שנכנס לארץ, כי אנחנו עומדים מולם במשרד הביטחון ובצבא. הקשר ביניהם הוא לקוי בגלל כל מיני סיבות שהתקנים הם לא תקנים לפי החדשנות הנוכחית.

אני אסביר. יש פה כנראה אי-הבנה כלשהי. הבדיקות שאנחנו עושים, אותם אישורי סוגי שאנחנו נותנים, זה ב"רישיון" – נקרא לזה במירכאות – לחבר את ציוד הקצה הזה לרשתות הבזק הציבוריות. זה לא אומר שום דבר האם הוא טוב יותר מאחרים, או טוב פחות מאחרים. זה רק אומר שכשהוא יחובר לרשת הבזק הציבורית – בין אם זה הרשת של בזק, בין אם זה הרשת של הוט, בין אם זה רשת אחרת – הוא לא יפגע ברשתות האלה, ולא יפגע בצרכנים אחרים ובבעלי הרישיונות. אין כאן שום דבר מעבר לזה. אסור לאף אחד לייבא או לשווק או לייצר ולחבר לרשתות ציוד שאינו בעל רישיון כזה, בעל תעודה שהוא עבר אישור סוג והוא תקין לשימוש בארץ. זה לא מעיד שום דבר על האיכות שלו.

אני מבקשה להוסיף שברגע שהציוד מקבל את האישור יש דרישה שגם יהיה סימון, ואת מספר האישור על הציוד עצמו. זאת אומרת, זה משהו שפתוח לציבור, זה לא משהו שאפשר לבוא ולהגיד: יהיו ציודים שלא יקבלו אישור, ואנחנו לא יודעים מה קיבל ומה לא, אלא על כל ציוד צריך להיות מוטבע מספר אישור הסוג.

מאחר וכל הציודים מתחברים לאותן רשתות, ואנחנו רואים שהציוד שעומד מולנו איננו עומד בכל התקנים, אנחנו מבקשים לדעת מי בדק אותם ומי נתן את האישור כדי שלא ניכשל בתקשורת.

אדוני, אני מציע לך לפנות בכתב למשרד התקשורת בעניין הזה עם העתק לוועדה. אני מאמין שתהיה התייחסות לעניין. בסדר? תודה.


האם יש עוד הערות? אני רק מבקש לגבי נושא המדדים. אנחנו מדברים על מדד של - - -

לגבי המדד היסודי - נובמבר 2011.

2011, ותחולת התקנות תהיה מינואר 2012.

אחד בינואר - - -

2012.


לגבי המחירים – אני חושב שעברו עליהם קודם. לכן, אני אבקש להעמיד להצבעה את תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה), התשע"א-2011. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה), התשע"א-2011 אושרו פה אחד.

לפיכך, אני קובע שהתקנות עברו פה אחד, תרתי משמע.

הפרסום יהיה כמובן גם באתר האינטרנט של המשרד.

של התוספת, של הסכומים שמופיעים בתוספת כפי ששונו לפי - - -

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.