PAGE
20
ועדת הכלכלה

07.11.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 643

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, י' בחשוון תשע"ב (07 בנובמבר 2011), שעה: 12:15

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד), התשע"א-2011, של חבר הכנסת כרמל שאמה (פ/3460) – הישיבה תשודר בערוץ הכנסת

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

גדעון עזרא

שיר רטר – אגף הנדסה, משרד התקשורת

נתי ביאליסטוק – יועץ מנכ"ל, משרד התקשורת

עו"ד טל רוזנפלד – הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

דורין מוסקנה – מתמחה, משרד התקשורת

קובי שמש – משרד התקשורת

עדי קאהן-גונן - אגף כלכלה, משרד התקשורת

דנה נויפלד – משרד המשפטים

עו"ד חנה טירי – יועצת משפטית של הרשות לצרכן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יהל בן נר – מנהלת אגף רגולציה וקשרי מפעילים, פרטנר תקשורת בע"מ

יוליה מרוז – מנהלת אגף רגולציה פלאפון

עדי וינברג – מנהלת רגולציה, מירס תקשורת

דורי צ'יקו – מנהל תחום ממשל, סלקום

עו"ד יעל כהן-שוואט – יועצת משפטית, המועצה לצרכנות

גלעד – לקוח עסקי באחת החברות הסלולריות

ליאור רותם – דובר ועדת הכלכלה

אתי בנדלר




אמיר רוזנברג - מתמחה

לאה ורון

אושרה עצידה

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – איסור תשלום והפסד הטבה בשל

ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד), התשע"א-2011, של חבר הכנסת

כרמל שאמה (פ/3460) – הישיבה תשודר בערוץ הכנסת

צהרים טובים. אנחנו פותחים את הישיבה השלישית היום של ועדת הכלכלה. על סדר-היום הצעת חוק התקשורת בזק ושידורים (תיקון – איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד), התשע"א-2011. הצעת חוק זו היא המשך ישיר לחוק ששלב מסוים בו נכנס לתוקף היום והוא ביטול הקנסות בענפי הכבלים והלוויין וספקי האינטרנט. אני חושב שבחדר זו התקיימה ישיבה בהצעת הממשלה עם התיקונים שהוועדה הכניסה. היא קבעה שלקוחות חדשים לא ישלמו קנסות יציאה ממסלולי התחייבות כאלה ואחרים. עלתה אז גם הטענה כיצד בענף התקשורת תהיה עדיפות לחברות הסלולר כששם הקנס מוגבל ל-8%. גם מתוך אמונה שאין צורך בקנסות בחברות הסלולר, וגם מתוך אמונה שיש צורך בסוג של אחידות בענף התקשורת, נולדה הצעת חוק זו שמיישרת קו, ומוחקת באופן כליל את הקנסות במסלולים בחברות הסלולר.


אני חייב לומר כאן שאנחנו עדים לתופעה בה הקנסות אומנם בוטלו במסלולים. אבל, אנחנו חשים ורואים שהם עוברים לאלמנטים. אני אציג בפניכם מודעה של אחת מחברות הסלולר שהתפרסמה אתמול על גבי עמוד שלם ב"ישראל היום". המודעה מציעה לחיילים מכשיר GALAXY SII, ב-0 שקלים תמורת התחייבות. נכון שבהתחייבות הוא יכול לצאת ללא קנס. אבל, הקנס מגולם במכשיר. מי שקורא את האותיות הקטנות למטה רואה ששווי ההטבה – ובמילים אחרות, במידה ונרצה להיפרד - הוא מעל 5,000 שקלים.


איך נקבע אותו מחיר של 5,000? הרי המכשיר הזה נמכר בכל העולם וגם בישראל. עלויות הרכישה של חברות הסלולר בוודאי רחוקות במאות אחוזים מ-5,000 שקלים. בוודאי שאדם המקבל הטבה מוחשית כמו מכשיר טלפון והוא עוזב באמצע, צריך לשלם את יתרת המכשיר. כך גם עשינו בחקיקות אחרות. אבל, צריך לראות מה קורה ברגע שמחיר ההטבה הוא לא מחיר ריאלי. נניח והיו רושמים למטה סכום של 10,000 שקלים ואומרים לחייל: אתה לא משלם את זה, אתה מדבר - אתה מקבל החזר. אתה לא מרגיש את זה. נניח שאותו חייל קיבל הצעה זולה יותר מחברה אחרת – הרי זו כל המטרה של כל החקיקות הקודמות שלנו, אנחנו רוצים שהשוק הזה ינוע גם קדימה וגם למטה במחירים – או שהוא לא מרוצה מהשירות, טכנולוגיה חדישה יותר, הוא הרי קשור. אומנם הסרנו מעליו את האזיקים של קנסות היציאה של המסלולים. אבל, מצד שני, אנחנו פוגשים את הקנסות במחירים מנופחים של המכשירים.


אני עשיתי בירור אצל יבואנים קטנים, אצל דילרים קטנים שמוכרים את המכשירים ללא קשר לקו. הם לא עושים את זה בהיקפים של חברות הסלולר. צריך לזכור שאותן חברות סלולר קיבלו רישיון מהמדינה למכור זמן אוויר. המטרה לא היתה מכירת ציוד קצה. אותם דילרים מדווחים על מחירים ממוצעים שהם בהיקפים הרבה יותר נמוכים מאלו של חברות הסלולר, של 400 דולר למכשיר, לא כולל כמובן המע"מ והמיסוי שיש. בחשבון זה מגיע לעלויות שהן מחצית ואפילו פחות מכך.


ולכן, עשינו חשיבה - וגם דיברתי עם שר התקשורת בעניין - האם לא נכון לפקח על הנושא הזה? האם המחיר הזה יכול להיות פרוץ? אם אין בסיס ל-5,000 שקלים, הרי יכול להיות מחיר שהוא גבוה מכך. כשאדם רוכש את המכשיר הכול תמיד נראה טוב, כמעט כמו בחתונה – נראה שאף פעם לא נתגרש. אבל, לראשונה הוא פוגש את העלות הזאת ברגע שהוא רוצה להשתחרר.


לכן, אני מתכוון להניח הצעת חוק. היועצים המשפטיים שדיברתי איתם אמרו: אם כבר זה הכיוון, והכנסת מאמינה בכיוון הזה – אפשר לגייס את הרוב הנדרש – זה המקום אולי לשלב את זה גם בתיקון הנוכחי. אנחנו רק בהכנה לקריאה ראשונה, ומעניין לעניין באותו עניין. לכן, כבר בדיון היום אנחנו נדון באפשרות של שילוב את ההגבלות האלה על מחירי המכשירים במתווה מסוים. יצא לי לדבר יותר מפעם אחת עם שר התקשורת שהוא השר האחראי, מבחינתי. נקווה שנצליח להגיע להסכמות בעניין.


אם כן, על סדר-היום מונחת הצעת החוק הבסיסית שמבטלת ומוחקת מ-8% ל-0 את קנסות היציאה מהמסלולים, ואת הרעיון של קביעת תקרה שהיא פונקציה של עלות המכשיר כמובן למחיר שנחשב מחיר הטבה. אני לא מתכוון להתערב במקרה בו חברת הסלולר מוכרת מכשיר כמכשיר בלי קשר לזמן אוויר, בלי קשר להטבה ובלי קשר להתחייבות – שתמכור אותו גם במיליון שקל. אם מישהו מוכן לשלם הוא משכלל את כל העלויות, הוא משלם כסף אמיתי, או בתשלומים, בלי קשר להתחייבות. ברגע שקושרים את זה להתחייבות – ואנחנו יכולים לקבוע שם כל תעריף למכשיר, בסך הכול עברנו מקנסות בתחום המסלולים לקנסות בתחום המכשירים. את הכשל הזה אנחנו רוצים לפתור.


אני לא אמרתי איזה חברה פרסמה את המודעה, אני לא יודע אם מרחוק היה ניתן להבחין בלוגו שלה. אני מניח שזה קיים בכל החברות ברמה כזאת או אחרת. זה משהו שידוע כאפקט מזרון המים. אתה סוגר ולוחץ בצד אחד וזה קופץ בצד שני. אבל, כנראה שפה זה יהיה רומן בהמשכים עד אשר חברות הסלולר יבינו שהן צריכות להרוויח מזמן אוויר, מדאטה, ולא מכל מיני פעלולים במחירי המכשירים.


זו היתה ההצגה של הצעת החוק, וגם האפשרות של הרחבתה ופיתוחה לעניין שהצגתי.


מי רוצה את זכות הדיבור? כן, בבקשה.

תחילה ארצה להתייחס לחלק השני של דבריך. הוא חדש לי, אני לא יכול להגיד עליו הרבה דברים אינטליגנטיים. משרד התקשורת יצטרך לבחון, לשקול, כל מה שתציע, ולהציע פתרונות, אלטרנטיבות.


אנחנו בהחלט מכירים את התופעה שבה מכשיר סלולרי שאתה רוכש באמצעות חברה סלולרית ומקבל עליו לכאורה איזושהי הטבה, עולה יותר מרכישה שלו בכל מקום אחר.

איך אתה מסביר את ההפרש הזה?

אתה יודע – לפעמים גובים כי יכולים.



אנחנו נתנו שתי תרופות לדבר הזה. האחת – נושא קנסות היציאה שבאדיבותכם הרבה תוקן החוק בשעתו, ואולי אחרי היום זה ירד ל-0. אותם 8% שניתן לגבות, ממצים כל קנס או תשלומים שמפעיל סלולר יכול לגבות, ואסור לו לגבות שום דבר מעבר לכך. במקביל, יש את נושא ניתוק הזיקה. זה לא משנה היכן רכשת מכשיר, זה לא משנה אם רכשת מכשיר בחברה אחת ועברת איתו לחברה אחרת. את אותן הטבות שמקבל לקוח שרכש מהחברה מכשיר דומה, תמשיך לקבל או תוכל לקבל גם אם רכשת את המכשיר בחברה אחרת או אצל דילר פרטי או אם הבאת אותו מחו"ל או שקיבלת אותו במתנה. אנחנו חושבים שזה פותר ומטפל בבעיה זו.

אתה מתכוון – חשבתם שזה יפתור.

מה שאתה הצגת הוא אסור, זה הפרה.

שוב, אני לא יכול להתייחס למה שהציג חבר הכנסת שאמה כי לא בדקנו את ההצעה.

תתעדכן עם השר שלך.

בסדר, מן הסתם אני אתעדכן עם השר שלי. אני אומר – אני לא יכול להתייחס למה שהצגת כרגע כי לא נבדקה ההצעה שניתנת שם. לכן, אני לא יכול להגיד לך אם זה חוקי או לא חוקי. כל מה שהוא מעבר ל-8% הוא לא חוקי אם גובים אותו.

כבר היום בסעיף 51א לחוק כפי שעבר בחוק ההסדרים כתוב: תשלום, לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם בעל הרישיון או במהלך תקופת ההתקשרות. אחר כך הסעיף אומר שכשהמנוי מבטל, אי-אפשר לגבות ממנו. ה-8% כולל גם את זה. זאת אומרת, אם נתתי הטבה של 3,000 שקלים, אני לא יכולה עכשיו לגבות את כולה, - - -

לא, לא את כולה. הם גובים את החלק היחסי, לא את כולה.

אדוני, אני מסכים איתך שהדרך בה החברות מצאו להתמודד עם ירידה לכאורה בהכנסות כתוצאה מדברים אחרים היא עלייה בהכנסות ממכירת ציוד קצה. עם ישראל קונה בהמוניו ציוד קצה גם מחברות הסלולר – זו לא החלטה רציונאלית מצידו – ואני לא מבין למה. יכול להיות שאנחנו צריכים לפעול יותר בהסברה ובמתן פומבי לעובדה שניתן לרכוש גם במקומות אחרים. ייתכן שזה זול יותר וגם לא תיפגע בזכויותיך מכך. כלומר, לחברה אסור לגבות שום דבר מעבר ל-8% האלה בנוסחה שנקבעה, וככל שהיא עושה דבר שכזה היא עוברת על החוק. לא בדקתי את פרטי ההצעה שהצגת.

מאחר והמודעה פורסמה בעיתון מוביל במדינה, לפחות חייל אחד רוכש על-פי המסלול הזה את העסקה הזאת. מה קורה אם בעוד חודש אותו חייל רוצה לעבור לחברה אחרת?

הוא לוקח את המכשיר שלו והולך לחברה האחרת. הוא נפרד מהחברה הקודמת ומשלם לה את אותו קנס של 8%.

לא, אין. נניח ואנחנו חיים כבר בעולם ללא קנסות של מסלולים. דבר על המכשיר.

הוא לוקח את המכשיר שלו לחברה האחרת ובאותו רגע הוא מקבל בחברה האחרת הטבות כמו שהיא היתה נותנת לו הוא היה רוכש את אותו מכשיר בחברה עצמה.

מר ביאליסטוק, השאלה היא לא מה קורה עם החברה החדשה, אלא עם החברה הנעזבת.

הוא ממשיך לשלם את מה שהוא התחייב לשלם בתשלומים.

מה הוא התחייב לשלם?

את המחיר המלא על המכשיר, את מה שהוא היה משלם על המכשיר.

אבל, הוא היה משלם 0 – זה מה שכתוב.

לא, לא. הוא לא היה משלם 0 אף פעם. זה תעלול פרסומי, שיווקי של החברות. הוא לא משלם 0. יוצאת חשבונית מידי חודש ללקוח על ציוד קצה ב- 36 תשלומים, ב-18 תשלומים - מה שהוא סגר עם החברה על ציוד קצה. מצד שני, אם הוא מדבר כמו שהוא התחייב לדבר אז יוצא לו גם זיכוי בחשבונית הדיבור.

האם זו ההטבה?

כן, זו ההטבה. את אותה הטבה הוא יקבל גם בחברה החדשה אליה הוא יעבור.

לא, לא.

זה לא ברור.

זה לא מה שקורה. אתה מניח שבחברה השנייה נותנים את אותה הטבה. אבל, מה אם לא נותנים את אותה הטבה?

אז הטבה דומה. הם נותנים לו את אותה הטבה שהם היו נותנים ללקוחותיהם על אותו ציוד. ההבדלים ביניהם הם לא דרמטיים כי אל תשכח שהם גם, בסופו של דבר, מנסים לקחת לקוחות אחד מהשני. יש איזושהי מידה של תחרות. מקווים שהתחרות תגדל ותתרחב, וכל היכולות לדרוש תשלומים גבוהים על מכשירים גם הן ייעלמו. זה הכלי העיקרי שבו אנחנו רואים לנכון להשתמש כרגע. אני מבין את הבעיה.

כלומר, אם אני עוזב חברת סלולר, חברה אחרת בשוק מחויבת לקלוט אותי עם המכשיר ולהשאיר אותי אדיש למעבר מבחינת המכשיר?

כמעט אדיש למעבר מכיוון שיכול להיות שיש הבדלים של שקלים לכאן ולכאן על זה. אבל, ככל שאתה עובר עם מכשיר לחברה חדשה, יש את כללי ניתוק הזיקה, כפי שאנחנו מכנים, ואתה צריך לקבל את אותן הטבות לו היית רוכש את המכשיר אצלם. אגב, במקרים מסוימים יכול להיות שהוא אפילו יקבל הטבה גבוהה יותר.

אין לנו שום בעיה עם הטבה גבוהה יותר. אנחנו רוצים לפחות להשוות. אין לי בעיה שאם תהיה חובה ותהיה נורמה שכשאדם עובר עם מכשיר מחברה לחברה , החברה הקולטת לוקחת על עצמה את הקנס של המכשיר.

לא, אין קנס.

למה אתה אומר לי: "אין קנס"? אם קניתי את ה-GALAXY ובעוד חודש אני רוצה לעזוב אז בטח שיש קנס.

לא, אין קנס. נניח שקנית GALAXY בחברה א', והתחייבת לשלם עליו 36 תשלומים - כמו במקרה והיית קונה מקרר בחברה אחרת ב-36 תשלומים - ה-GALAXY מאותו רגע לא שונה מהמקרר לצורך העניין. אם יש התחייבות לשלם 36 תשלומים אתה מחויב בכרטיס אשראי בגין 36 תשלומים על ה-GALAXY הזה. עברת לחברה אחרת, אתה ממשיך לשלם לחברה א' את אותם תשלומים בדומה למצב בו קנית מקרר ועברת משירות של חברה אחת לחברה אחרת. בחברה החדשה מחויבים לקלוט אותך עם אותן הטבות שהיו נותנים ללקוחות שלהם לו היו קונים GALAXY אצלם.

ואם לא נותנים הטבות?

יש שתי בעיות. ראשית, הזהות בין ההטבות – שהיא לפחות תהיה זהה. והבעיה שהיא לא פחותה - ברגע שאתה עוזב אתה מחויב לשלם בתשלומים את ציוד הקצה. את זה קבענו בחוק ההסדרים.

את ציוד הקצה הוא ממשיך לשלם בתשלומים לחברה - - -

רגע, נניח ויש משפחה ממוצעת שבה לכל אחד מההורים יש מכשיר, וישנם עוד שני מכשירים לילדים. כשהמשפחה רוצה לעבור מחברה לחברה – גם זה קורה – היא תצטרך להקצות בכרטיס האשראי שלה או באמצעי התשלום שלה כל-כך הרבה כסף על יתרת המכשירים והעובדה הזאת לכשעצמה תחסום אותה. מה אני אומר? אם חברות הסלולר לוקחות על עצמן - - -

אין שום הבדל.

לא מורידים לי את התשלום בכרטיס האשראי, מורידים בחשבון. מחייבים אותי כל חשבון ומזכים, מחייבים ומזכים. זה לא יושב לי על האובליגו.

הבעיה הזאת בלטה כשנדרשת על-ידי החברות לשלם בתשלום אחד את כל יתרת התשלומים של החשבון. זה לא קורה כרגע, זה חייב להימשך את כל המשך, ואין הבדל. זאת אומרת, אתה מקבל את ההטבה פה וממשיך לחייב את זה, וזה אותו כרטיס אשראי לצורך העניין.

זה עדיין לא יושב על האובליגו, זה עדיין מחויב בצורה דומה לאיך שזה חויב עד אותו רגע.

בדיוק. כלומר, אני עוזב אותך ואני פוגש אותך רק פעם בחודש עם חיוב של 100 או 200 שקל? זה לא עסקה בתשלומים, אתה לא עושה לי עסקה של - - -

לא משנים את העסקה. אם מראש עשית את העסקה כעסקה בתשלומים בכרטיס אשראי, זה נשאר אותו הדבר. אם עשית את זה בחשבונית כמו המקרה שאתה מציג אז זה נשאר בחשבונית. האובליגו שלך לא משתנה בכלל, זה נשאר אותו הדבר בדיוק.

איזה חברה אתה?

סלקום.

למה אתם צריכים לרשום על ה-GALAXY S שהשווי שלו הוא 5,000 שקלים?

שוב, לגבי השאלה איך מתמחרים את מחיר המכשיר – לא באנו מוכנים לשאלה כזאת פה שאנחנו יכולים לתת תשובה.


מה שמציג מר נתי ביאליסטוק זה הדבר שקורה היום בשוק. אפשר לראות כמה קונים היום לאו דווקא מהמפעילים. בסוף הצרכן בוחר האם הוא רוצה לקנות מהמפעיל כי יש לזה יתרון ברמת השירות או ברמה אחרת, או שהוא רוצה לקנות בצורה אחרת מסיבות אחרות וליהנות ממה שציין מר ביאליסטוק לגבי ההחזרים שהוא יקבל מאותו מפעיל.

שמי גלעד ואני לקוח עסקי באחת מהחברות הסלולריות. אני רוצה להעיר לגבי ניתוק הזיקה ולמה עדיין יש כשל. הוא צודק לגבי GALAXY 2. אם אדם קונה עכשיו נניח בחברת פלאפון. זה עולה 100 שקל עם חיוב זיכוי. אם הוא עובר לסלקום הוא יקבל זיכוי יותר – נניח ב-120 שקל. אבל, נניח ונמאס לו והוא עובר לסלקום עוד שנה וחצי, למשל, הוא לא יקבל זיכוי של 120 כי המחירון כבר ירד. המחירון ירד ל-60 שקל. כלומר, מי שיש לו עכשיו אייפון 3 "נדפק".

מר ביאליסטוק, האם שמעת את הנקודה האחרונה?

אני מצטער, לא שמעתי את הנקודה האחרונה.

בממוצע אנשים עוברים מחברה לחברה באמצע. הוא אומר שבאמצע תקופת ההתחייבות מחירי המחירונים או שווי ההטבה של מכשיר נופל בכל החברות בגלל ההתפתחות בדגמים, ואז כשאתה עובר לחברה החדשה הם מזכים אותך לפי ההטבה המעודכנת שלהם שהיא יכולה להיות מחצית משווי ההטבה כמו שהוא אומר, לא בדקתי את זה.

אני לא יודע, אני לא מכיר את זה. בעניין הזה אולי חברות הסלולר יכולות להגיד לך. אני לא מכיר תופעה כזאת. שוב, ניתוק הזיקה היה צריך להיות לו היית רוכש עכשיו את אותו מכשיר. אם המכשירים האלה הפכו היום לזולים יותר אז - - -

בטבלת המחירים יש כמה מדרגים, והם לוקחים בשכלול גם את שנת ההכרזה של המכשיר, מתי הוא יוצא. אם זה שנה או שנתיים אז המחירים יורדים, ואם מדובר בשנתיים-שלוש אז בכלל לא נותנים זיכוי.

אתה לא יוצא מכמות התלונות שיש לנו בנושא ניתוקי הזיקה ועל הניסיונות לעבור מחברה לחברה או המסלולים שכופים עליך, או כל מיני התניות אחרות, ואני מגזים, כמו צבעו של המכשיר, האם הוא נקנה ביום כזה או כזה. אני יכול להראות לך את המייל שלנו.

גם אנחנו מקבלים תלונות.

הצגת בפנינו מנגנון שעובד חלק ושהציבור מודע אליו ברמה גבוהה. ראשית, יש בעיה של מודעות. כנראה שישנה גם בעיה ביישום.

אדוני, אנחנו מודעים לזה.

אם אקבל תשובה טובה למה המכשיר הזה צריך להיות מוצג ב-5,000 שקלים - -

על זה אין לי תשובה - - -

- -איפה בעולם או בארץ זה נמצא במחיר כזה, חוץ מאשר בחברות הסלולר? יש חנויות בקניונים שמוכרות ואתה יכול לקנות את המכשיר הזה. אני אומר לך – אני רכשתי את אותו מכשיר ב-2,600 שקל ללא הנחה, לא עשו לי טובה. למה לקחת עוד 100% מעבר? גם הדילר מרוויח, זה לא שהדילר שמכר לי הפסיד. הוא קונה 20 מכשירים בעוד שסלקום, פלאפון, אורנג' קונות עשרות אלפי מכשירים, ובהגדרה העלויות שלהן הרבה יותר זולות. אנחנו לא מבינים למה להגן? זה משהו שהוא לא מסחר הוגן. כשאתה גם שם את זה באותיות קטנות, ואתה גם קובע כזה תמחור, אתה פשוט פוגע בזכויות הבסיסיות של הצרכן שעומד מולך.

אני אתייחס לחלק הראשון של דבריך. לגבי החלק השני – אין לי הסבר לתופעה הזאת. נציגי החברות יכולים להסביר מדוע הם מוכרים את זה במחיר כזה בעוד שאנחנו יודעים שניתן להשיג את זה במחיר נמוך יותר.


לגבי החלק הראשון של דבריך – גם אנחנו נתקלים בפניות, כי כפי שאתה יודע הגורם הראשון שאליו פונים במידה ויש בעיות עם חברות בתחום התקשורת זה משרד התקשורת. אנחנו מוצפים במאות ובאלפי פניות ציבור. הסנסורים שלנו חשו שיש איזשהן אי-הבנות, ולכן אנחנו עובדים כרגע גם בנושא ניתוק הזיקה. כלומר, איזשהו מסמך של הבהרות בעקבות תופעות שפגשנו שלדעתנו הן הפרה של כללי ניתוק הזיקה, או משהו בדומה לזה. כנראה שאנחנו כל הזמן צריכים ללמוד ולהשתפר. שוב, זה לא רלוונטי לשאלה שלשמה התכנסנו.

אנחנו התכנסנו על מנת להסיר קנסות מלקוחות הסלולר – זו המטרה. ברגע שזיהינו את הכשל, חובתנו לבחון אותו ולתת לו גם את המענה הנכון. בניגוד לתחומים אחרים שבהם יש לפעמים דרישות להכנסת פיקוח על מחירים או פיקוח על רווחיות, הרי פה בהגדרה זה לא מסחר אמיתי. אין פה מכירת מכשירים אמיתית. אם סלקום, פלאפון או אורנג' מוכרים מכשירים בלי קשר לקו, הן יכולות למכור פר מכשיר בחצי מיליון שקל, וזה לא ענייני. זו ממש עסקה, ויכולה להיות טעות בכדאיות העסקה. פה מנצלים את זה שהלקוח באמת לא מפנים את עלות המכשיר בעת החתימה על העסקה. הוא כביכול משהו בחינם, הוא לא חושב על הרגע בו הוא ירצה לעבור, ועל זה שהוא אולי יצטרך להקטין את מספר המכשירים בבית שלו כתוצאה מירידה בהכנסות, או על מעבר להצעה יותר אטרקטיבית בחברה אחרת. שוב, זה פשוט לשים משקולת על התחרות בשוק הסלולר. אני והשר שלך ישבנו ודיברנו לא פעם אחת, והוא הבין את זה מהר מאוד.

גם אני מבין את זה.

ללא ברכת הדרך שלו לא הייתי מתקדם עם זה כל-כך מהר.


אנחנו עוברים לשלב ההקראה, אלא אם כן יש למישהו עוד משהו לומר.

ההערה היחידה שיש לנו לנוסח שהצעת היא אם אפשר להבהיר בנוסח שלא מדובר באיזושהי החלה רטרואקטיבית על הסכמים קיימים, אלא על החלה מכאן ואילך על הסכמים חדשים.

על מה? על ביטול הקנסות.

על ביטול הקנסות.

אני אומר לך מה אנחנו עושים בביטול הקנסות. אנחנו נעשה את זה מכאן ואילך, אבל זה יהיה ממש מכאן ואילך. זה יהיה מהיום ואילך.

למה הכוונה? השאלה היא איך זה חל על התקשרויות קיימות מכאן ואילך.

מה עשינו ב"יס" וב"הוט"?

מיום שבו זה עבר בכנסת, מיום הפרסום.

כן, את זה אני יודע. אבל, לא בהקשר של מועד התחילה, אלא בהקשר של המבנה.

ההפחתה ל-8% היתה רטרואקטיבית.

רגע, רגע. חברים, היועצת המשפטית בודקת.

אם אני זוכרת נכון, נקבע לגבי זה שיחולו ה-8%.

לגבי לקוחות קיימים?

כן.

מה שנקבע זה 0% מיום הפרסום ברשומות על לקוחות חדשים, ו-8% על לקוחות קיימים כשלזה היתה תחילה מאוחרת שזה מחר. זה היה שלושה חודשים מיום הפרסום ברשומות.

זה סעיף 5 שהיה סעיף עצמאי שעניינו תחילה, תחולה והוראות מעבר. סעיף קטן (ד) שבו קובע כדלקמן: הוראות סעיף 51ד לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה – סעיף 51ד מדבר על התנתקות מבעל רישיון לפי חוק התקשורת, למעט בעל רישיון לרדיו טלפון נייד – יחולו מתום שלושה חודשים מיום התחילה ואילך גם לגבי מנוי שהתקשר בהסכם התקשרות לפני יום התחילה, וביטל במהלך תקופת ההתחייבות את הסכם ההתקשרות כאמור.


זאת אומרת, מיום התחילה שהוא שלושה חודשים מיום פרסום החוק ברשומות, החוק חל גם לגבי התקשרויות קודמות, ובלבד. ואולם, בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד לפי העניין יהיה רשאי לגבות ממנוי כאמור תשלום, או למנוע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול, ובלבד ששיעורם הכולל אינו עולה על סכום התקרה, וסכום התקרה זה אותם 8% מהחשבון הממוצע לגבי יתרת תקופת ההתחייבות.

אוקיי. הצעות לגבי התאריך.

לא לגבי התאריך אלא לגבי הרפורמה עצמה. רציתי להתייחס ללקוחות עסקיים, ההצעה מאוד מוגבלת. יש בארץ כ-2 מיליון קווים שהם מוגדרים כעסקיים. אני אומר "מוגדרים כעסקיים" כי לפחות 50% זה לא אנשים שבאמת עובדים במפעלים, אלא בני משפחות או יישובים או קיבוצים שהחליטו להתאגד ולקבל תנאים של לקוח עסקי. זאת אומרת, עד לפי שנה, עד לפני שהרפורמות התחילו, התנאים בעסקי היו הרבה יותר טובים – וזה לא סוד – מהתנאים במגזר הפרטי, ולכן אנשים העדיפו להיכנס דרך המגזר העסקי.


הרפורמות האחרונות שהתחילו לפני שנה דילגו על הלקוחות העסקיים מ-100 קווים ומעלה. הטענה – כביכול מי שיש לו 100 קווים ומעלה הוא כאילו נקרא חברה גדולות. יש לו חברות ייעוץ והוא לא צריך את העזרה שלנו.

לאו דווקא ייעוץ. יכולת ההתמקחות שלו שונה לעומת הצרכן הפרטי.

קבענו את זה מ-100 מכשירים והלאה?

כן.

למעשה, מ-101.

אני לקוח עסקי באחת מחברות הסלולר. יש לי 200 קווים, ואני תחת התחייבות של עסקה. אני לא יכול לפצל, כבר תפסו אותי. כלומר, אני צריך לחכות עכשיו עוד שנתיים. יש אצלי הרבה בני משפחות שהיו רוצים לעבור כי הגלגל התהפך עכשיו, ובפרטי יש עכשיו תנאים הרבה יותר טובים. אני בשמחה הייתי נותן להם לעזוב. אבל, לשלם קנסות של אלפי שקלים על כל קו. אני לא מדבר על מכשיר, בלי מכשיר.

דרך אגב, זו נקודה שעליה קיבלנו הרבה תלונות. יש סל גדול שעובר את ה-100 מכשירים, אבל ישנו נניח אחד רוצה לעזוב. זה לא עזיבה של כל ה-100. האם אותו אחד שרוצה לעזוב נחשב אחד או מעל 100.

אם כך, הוא לא המנוי. אנחנו מדברים על מנוי, והמנוי הוא זה שיש לו למעלה מ- 100 קווים.

יש כמה תופעות שאנחנו צריכים לחקור ולבדוק אותן לצורך העניין. למשל, יש איזשהו מועדון לקוחות. האם כל פרט במועדון הלקוחות הזה הוא לקוח פרטי? סך הכול, כל מי שהוא חבר במועדון הלקוחות הזה הוא לקוח עסקי כי הוא מונה מעל ל-100 אנשים.

למה אתה מתכוון כשאתה אומר "מועדון לקוחות"?

למשל, "חבר", "אשמורת".

אבל, "חבר" הוא לא המנוי.

רגע, שנייה. החברות הציפו מספר דוגמאות, ואנחנו יושבים כרגע על המדוכה ובודקים. כנראה שבמקרה הזה, אנחנו לא נסכים איתם - ככל שהם יציעו את זה - שכל פרט ב"חבר" יהיה לקוח עסקי. אבל, יש מקומות אחרים כמו שהוא תיאר. הוא קנה עסקה גדולה ומכר אותה כנראה לפרטים קטנים. כך הוא ניצל את כוח המיקוח של 200 מכשירים. האם מדובר פה בלקוח פרטי או בלקוח עסקי? אני לא יודע. זו דוגמה קיצונית שצריך לבדוק אותה, וצריך לראות איך מתייחסים לזה.

בדרך כלל, קווים כאלו נקראים מפוצלים. כלומר, החברה בכלל לא משתתפת בחשבון או שהיא משתתפת בסכום קטן, ואת השאר משלם המנוי בעצמו.

אני חושב שלא השולחן הזה ולא הזמן הזה הם הזמן הנכון לדון בזה.

אנחנו נטפל בנקודה הזאת. אני צריך לבחון אותה יותר לעומק.

אנחנו בוחנים אותה ומטפלים בה. יש מספר דוגמאות. למשל, יש עסק שנותן אפשרות לבני משפחה במחירים מסוימים. אנחנו מכירים את הדברים האלה, ואנחנו רוצים לבדוק שאנחנו באמת עושים את הדבר הנכון. אם נצטרך להביא לפה הצעה – נביא אותה. אם נצטרך להבהיר את זה לחברות - - -

מר ביאליסטוק, ככל שהוועדה היתה רוצה לדון, אינני יודעת, מייד נשמע, בשתי הסוגיות במסגרת הצעת חוק זו - דהיינו, הן בנושא של מי נחשב מנוי, כדי לבחון את השאלה האם מדובר על לקוח פרטי, כך נקרא לזה לצורך העניין, או לקוח עסקי, או לנושא השני שהיושב-ראש העלה של תמחור ציוד קצה - עד מתי אתם יכולים לגבש תשובה לנושא?

לגבי נושא תמחור ציוד הקצה – אנחנו לא נגענו בזה, וקשה לי מאוד להעריך. לגבי הנושא האחר של מיהו מנוי עסקי או מיהו מנוי פרטי לצורך העניין לפי הניואנסים שהועלו כאן עכשיו – על זה עשינו כבר חשיבה כלשהי. את זה נוכל לעשות תוך זמן קצר יחסית, ולהביא לכאן איזושהי הצעה.

למה בכלל משאירים קנסות במגזר העסקי?

אנחנו רוצים להתקדם עם החקיקה. אני אקריא את הצעת החוק.


"הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד), התשע"א–2011
תיקון סעיף 51א
1.
בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 , בסעיף 51א(ב) –


(1)
המילים "אם שיעורם הכולל עולה על סכום התקרה" – יימחקו;


(2)
ההגדרה "סכום התקרה" – תימחק."


זה בעצם ביטול הקנסות.

נכון. אדוני, יש עוד הגדרה אחת שצריכים למחוק. בסעיף קטן (א) יש הגדרה של "תקופת התחייבות". תקופת ההתחייבות היא רלוונטית ככל שיש קנסות יציאה. ככל שאין קנסות יציאה יש למחוק גם את ההגדרה הזאת.

למחוק אותם, אוקיי. תקריאי את הנוסח.

בסעיף קטן (א) ההגדרה "תקופת ההתחייבות" – תימחק.

אוקיי.

וכמובן שבסעיף קטן (ב) המילים: "במהלך תקופת ההתחייבות", ואחר כך מה שאתה קראת: "ואם שיעורם הכולל עולה על סכום התקרה", יימחקו.

הערות לסעיף זה. כן, בבקשה.

אני רוצה להתחבר גם למה שהעיר משרד התקשורת בפתח הדברים, וגם לדרך הצגת המהות ומה הוביל להצעת החוק, וזה בעצם התיקון שנעשה לגבי חברות השידורים, המפ"א, ה-ISP וכל חברות התקשורת. כמו שנאמר פה, המטרה היתה לבוא ולהחיל הוראות דומות. כשהיה פה דיון לפני מספר חודשים לגבי חברות השידורים והמפ"א והחליטו שבנקודה vזו אנחנו לא מחילים את ביטול ה8% לגבי לקוחות קיימים, אלא רק לגבי לקוחות חדשים, זה היה המקור. לכן, כשבאים עכשיו ומקבילים את אותו דבר ועושים את זה על חברות הסלולר, צריך לבוא ולהגיד: בסדר. להכניס בעצם הבהרה – היא יכולה להיכנס כהערת שוליים, או בכל צורה אחרת כמו שנעשה אגב לגבי חברות השידורים והמפ"א - ולהבהיר שמדובר בביטול של ה-8% לגבי לקוחות חדשים בלבד.

אתה מדבר על סעיף נוסף כפי שעשינו את זה. זה טכניקה חקיקתית שמדברת על תחילה ותחולה או הוראות מעבר.

נכון, בדומה למה שעשו בתיקון החוק לשידורים.

זה לא הערה לנוסח הסעיף הזה. אתה מבקש הוראה נוספת.

נכון, תוספת.

אוקיי.

האם אנחנו חייבים להכניס את הנושא הזה בהכנה לקריאה ראשונה?

ראוי. אני חושבת שאם יש הסכמה על כך, אז בוודאי שכן.

אוקיי, בסדר.

ואם העיקרון מקובל על אדוני – דהיינו, העיקרון האומר שהוראות הסעיף הזה יחולו אך ורק על התקשרויות חדשות, וככל שמדובר בהתקשרויות קיימות הרי שמיום התחילה, בהנחה שיום התחילה יהיה ביום פרסום החוק ברשומות - - -

האם יום התחילה חייב להיות ביום פרסום החוק? לא.

לא, לא. לא יכול להיות רטרואקטיבית, יכול להיות קדימה כדי למנוע מראש אי-הבנות. לא עושים תחולה של חוק רטרואקטיבית, למעט במקרים חריגים.

לא, לא רטרואקטיבית. לא להחזיר כסף לאנשים. אבל, אתה יכול להגיד: הסכמים שנחתמו מיום זה וזה.

לא. מיום התחילה ואילך. לצורך העניין, נניח והחוק התקבל ויפורסם ברשומות בראשון לינואר 2012. החוק חל ודאי על לקוחות חדשים על התקשרויות שהן מאותו יום. עכשיו אתה אומר, מאותו יום תחילה, מה דינן של התקשרויות קיימות? האם זה יחול גם על התקשרויות שנעשו לפני הראשון לינואר 2012? והתשובה לכך, זה מה שהוצע על-ידי משרד התקשורת, ועל כך דובר עכשיו, שניתן יהיה לבטל גם התקשרויות שנעשו לפני הראשון לינואר 2012. אבל, אז כן יהיה קנס יציאה בשיעור של 8% כפי שנעשה בתיקונים האחרים, וזו ההוראה הנוספת שמוצע להוסיף.

אוקיי, בסדר.

אוקיי, אז ההוראה תנוסח בהתאם.


אדוני, השאלה עכשיו היא האם אתה רוצה לאשר עכשיו את הצעת החוק כפי שהיא - -

כן.

- - כי לגבי הנושאים האחרים פשוט חשבתי ש - - -

אני גם רוצה להשאיר בדברי ההסבר, אם אפשר, את הפתח להערה הזאת שאולי נדון בזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, לגבי תחולת ההוראה הזאת לגבי לקוחות עסקיים והגודל שלהם כדי שאף אחד לא יטען נושא חדש, בסדר?

אבל, לא לגבי המכשירים.

עכשיו אנחנו מגיעים למכשירים.

אה, כן מגיעים.

כן, כן.


בסדר, אז אנחנו מאשרים. אני מעלה להצבעה את סעיף 1 עם התיקונים, ההערות והתוספות. הסעיף אושר פה אחד.


עכשיו אני אקריא את התוספת עליה דיברתי. "תיקון סעיף 51ב. לאותו חוק - - -

רגע, זה כולל את התחילה ואת התחולה, נכון?

כן, כן. כולל התחילה והתחולה.

כן, אישרנו את הכול. אמרתי - - -

אבל, לצורך קביעת מועד התחילה, כרגע אנחנו יוצאים מתוך הנחה שמועד התחילה יהיה מיום פרסום - - -

מיום פרסום החוק, כרגע – כן.


"תיקון סעיף 51ב.
1. בחוק התקשורת בזק ושידורים, תשמ"ב-1982, בסעיף 51ב, האמור בו יהיה (א), ולאחריו יבוא:


(ב) הוסכם בין מנוי לבין בעל רישיון על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל הרישיון וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם בעל הרישיון, לא יהיה רשאי בעל הרישיון לגבות מהמנוי יותר מעלות ציוד הקצה לבעל הרישיון בתוספת מקסימום של 33 אחוזים. סעיף זה יחול על ציוד קצה מעל 1,000 שקל בלבד.


(ג) שר התקשורת באישור ועדת הכלכלה של הכנסת יוכל לשנות את המקסימום של התוספת על עלות המכשיר. וכן, להחריג ציוד קצה מסוג אחד בלבד.


(ד) האמור בסעיף (ב) חל על ציוד קשה אשר יש בו הסכם בין המנוי לבעל הרישיון של החזר שווי הטבה בלבד." למעשה, זה הסעיף שבו דנו בתחילת הדיון.


הערות לסעיף בבקשה.

אדוני, אני לא יכול לתת הערות. אני צריך - - -

רק למי שיש הערות.

אדוני היושב-ראש, יש לנו קושי פה להתייחס להצעה זו. אנחנו רואים אותה פעם ראשונה. היא מונחת לפנינו ברגע זה. קשה לנו לתת התייחסות רצינית לעניין אם אדוני מבקש הערות.

הבנתי. אם אין ברירה וכולכם לא מוכנים והנושא לא ברור, נעשה ישיבה נוספת בעניין זה. חשבתי שהנושא ברור.

יש פה כמה שאלות.

בסדר, מקובל. אם הוא היה ברור לכם, ולא היינו מסכימים, אני גם יודע להחליט. אבל, ברגע שהוא לא ברור לכם אז זה לא הוגן שנתקדם. אבל, נקבע את הישיבה מהר מאוד כך שתצטרכו ללמוד את זה מהר.

אולי אפשר להגיש את זה במסגרת הצעת חוק נפרדת, ואז נוכל להתמודד עם זה. חבל לעכב את עניין ביטול הקנסות.

הצעת חוק נפרדת זה אומר עוד 45 ימי הנחה, ועוד אנשים יפלו ברשת הזאת. אדוני צריך להבין מה עומד ממול. כל יום שאנחנו מתעכבים עם זה, עוד "קורבנות", במירכאות, נופלים במסלול הזה ומשלמים על זה אחר כך ביוקר. לכן, יש פה גם את אלמנט הזמן, ומאחר והגישה היא גם לא לעשות רטרואקטיבית. אם מישהו מסכים ותהיה הסכמה בעניין הזה שנוכל, אז יכול להיות שכן. אם נוכל לעשות משהו רטרואקטיבי – בשמחה, אם חברות הסלולר מסכימות ואם הן יפנימו שייתכן וכללי המשחק השתנו בעניין הזה גם באופן רטרואקטיבי. לי אין בעיה שיירשם עוד חוק על שמי, אין לי התנגדות לכך.

יש פה שאלות. הסעיף, כמו שאני רואה אותו כרגע, הוא מאוד פרטני לגבי הפרטים שלו, גם לגבי הסכומים - -

לכן, אנחנו נדון. הוא לא סופי.

- - לגבי האחוזים, השיעור שבו מדובר, העיקרון של פיקוח על המחירים.

ברור. דנה, יתקיים דיון בנושא הזה בין ההכנה לקריאה ראשונה, ואחרי זה בוודאי לקריאה השנייה והשלישית, ויבואו כל העוסקים בענף ויסבירו למה שליש.

הם טרם נשמעו.

ברור. אבל, אז הם כן יוכלו לבוא ולהגיד: שליש זה טעות. אנחנו צריכים תוספת של 100%, והם יצטרכו להוכיח. יבואו לכאן עוד אנשים וכל אחד יגיד את דעתו, ובסוף חברי הכנסת יחליטו – כך זה העניין.

אני מבקשת רק להעיר שלמרות שההצעה שהיושב-ראש הקריא היא על פורמאט של הצעת חוק פרטית, היא טרם נבדקה על-ידי הלשכה המשפטית. מדובר בהצעת חוק שהוגשה רק למזכירות. לכן, אני עצמי עדיין לא נתתי את דעתי להצעה. מדובר בנוסח היולי. אבל, הרעיון הוא לבדוק איך קובעים את התמחור של ציוד קצה כשמדובר ברדיו טלפון נייד כרגע, ואיך להגביל את החברה שאותה מבקש המנוי לעזוב באופן שהגבייה של יתרת המחיר עבור ציוד קצה תהיה בערכים סבירים, ולא באיזשהם סכומים פיקטיביים שהחברה קובעת לצורך העניין.

בסדר. חבר הכנסת שאמה, תקבע פגישה, ישיבת ועדה, ואנחנו נבוא מוכנים עם כל הגורמים הרלוונטיים.

אני הייתי מציע בכל זאת לשקול להתקדם בהצעת החוק שהונחה לדיון היום, ו - - -

זה לא יתעכב הרבה. אנחנו קובעים את הדיון הבא תוך מספר ימים. אין לך חשש לגבי הצעת החוק הקיימת.

יש לי קצת קושי להיערך לנושא הזה תוך מספר ימים כי אין לי שום מידע על העלות של מחיר הציוד הקצה, כמו שהגדרת כאן, לחברות עצמן.

איזה בדיקות אתה עושה? מה אתה צריך לעשות?

קודם כל, לאסוף מידע. אין לי מידע כזה. אין לנו שום מידע לגבי מחירי ציוד הקצה.

אני אגיד לך מה העלות. הם משלמים על זה מע"מ ומכס. הם מייבאים, אין פה משהו שמיוצר בארץ. הנתונים המוצהרים למכס הם ברורים מאוד, והתוספות על-פי חוק גם הן ברורות מאוד. אני מוכן שתיתן להם מעל זה grace בכמה שאתה רוצה. לא תגיע לכיוון של 5,000.

אני מסכים איתך שהמחיר שבו הן מוכרות גבוה מאוד ביחס למחירו של ציוד כזה במקומות אחרים בארץ. שוב, אין לנו מידע. לא אספנו מידע.

אין בעיה. אם חברות הסלולר ירצו שנקיים ישיבה שקטה משותפת כי ייתכן ויש פה נתונים מסחריים, אני מוכן להקצות לכך זמן מזמני. אבל, נתונים כאלה ואחרים כתובים בספרי המדינה – צא ולמד. אפשר לראות כמה עולה מכשיר כזה בחנויות בישראל, לא בחנויות בלונדון או בניו-יורק.

דיברתי על ישראל.

חנויות בישראל – מכירה לצרכן הסופי, לא מחיר עלות לדילר. אתה תראה אז שאתה עדיין במחצית הדרך. יש פה משהו מעוות בבסיס.

אני מסכים איתך. חברות מנצלות החלטות לא רציונאליות של לקוחות.

אתה יודע מה? אין לי בעיה, אם הם רוצים להשתעשע במחירונים פיקטיביים כאלה, שיהיה חוק שהן מחויבות לקבל לקוח שעובר עם מכשיר ללא כל ההתניות – מסלול כזה או מסלול אחר – באותם תנאים, ואז אולי גם אפשר לפתור את הבעיה.

זה לא פותר.

אמרתי "אולי".

היום אנחנו במצב שהוא מאוד קרוב לזה. הוא לא מושלם, אבל הוא מאוד קרוב.

לא, הוא העלה פה נתון שאני אפילו לא ידעתי אותו, שברגע שמחיר המכשיר יורד – ומטבע הדברים המחירים האלה יורדים – גם מחיר ההטבה המגולם יורד בחברה החדשה, ואז אתה גם כבול בהגדרה.

זה לא מדויק.

אם קיבלת את זה לפי 5,000 ובעוד שנה וחצי אתה רוצה לעזוב, וכבר יצא סמסונג 3 , ומחיר המחירון של הסמסונג הישן, מחיר ההטבה, יורד במחצית, אתה עם מחצית קנס. לא עם קנס מלא, אבל עם מחצית קנס.

בינתיים נהנית, קיבלת. שוב, הדבר הזה צריך להיבדק, צריך לשבת בשיטה הישנה של נייר ועיפרון.

נשב. אני אקצה לדיון הבא כמעט אין סוף זמן. נקבע את זה ביום ראשון או ביום חמישי כך שלא נהיה מוגבלים לכנסת. כן, דנה – ראשון או חמישי. נתכנס בבוקר ונשב עד הערב אם נצטרך. נזמין את כל העולם שקשור לעניין הזה, ורק בסוף נעשה את מה שנכון לעשות – את זה אני מבטיח לך. אם מישהו ישכנע אותי שיש פה טעות בבסיס הגישה, מושך את העניין בשתי שניות.

אולי יש כאן בעיה של שקיפות וחוסר מודעות של צרכנים, מכיוון שכיום בנקודת הזמן שאותו לקוח מגיע לסלקום ונאמר לו שהמכשיר הזה עולה 5,000, הלקוח יכול ללכת ל"הום סנטר" או לכל מקום אחר ולראות שזה עולה 2,000, ולהחליט לא לקנות אותו. תמיד קיימת לו אפשרות של ניתוק זיקה, ואז בעצם לא תהיה לו הבעיה אותה הצגת שהמחירים יורדים בחצי. אולי יש כאן בעיה, ומשרד התקשורת בשיתוף עם עוד גורמים יכול לצאת לקמפיין להגברת מודעות לעידוד התחרות.

האם את יודעת מתי בפעם הראשונה דיברתי על הנושא הזה עם שר התקשורת וקיבלתי את התשובה הזאת מהמנכ"ל? זה היה בערך לפני בין חצי שנה לשנה, ועוד לפני המודעה הזאת. אמרתי לו: אני מזהה שזה הולך לכיוון הזה. הוא אמר לי: יש את הפתרון של פתרון זיקה, והבעיה היא רק מודעות. אנחנו נגביר את המודעות. אני לא בטוח שביכולתכם להביא למודעות מלאה או לקרובה למלאה בקרב הציבור לגבי עניין זה כך שאנשים יפנימו את המנגנון הזה. מה יותר פשוט? הרי במה זה משרת שיהיה כתוב פה 5,000? תסבירי לי איזה עניין זה משרת? כלומר, אנחנו לא מפריעים למסחר, לא לרציפות המסחר ולא לאפשרויות המסחר של החברות. אגב, הרישיונות שלהן זה לא למכירת מכשירים, אלא הרישיונות שלהן למכירת זמן אוויר, וזו צריכה להיות התוכנית העסקית שלהם. על זה זה צריך להיות מבוסס, ולא על רווחים מדברים אחרים – על דאטה ועל זמן אוויר. ברגע שהם יעשו את זה יהיה טוב להם ויהיה טוב לצרכנים – זה העניין.


הבעיה מובנת. אולי לכם ולהם יש פתרון אחר עד הדיון הבא, אם דרך פיקוח על הרווח, או כל דרך אחרת שאתם רוצים, ובלבד שהבעיה הזאת תיפסק – זו המטרה.


אנחנו לא נצביע על השאר, נחכה לדיון הבא. בגלל שביקשתם הרבה זמן, אז יום ראשון או חמישי.


תודה רבה לכל המשתתפות והמשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.