PAGE
38
ועדת הכספים

9.11.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 883
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ב בחשוון התשע"ב (9 בנובמבר 2011), שעה 10:00

שינויים בתקציב לשנת 2011 ובקשות רביזיה על שינויים בתקציב

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם בלילא

זבולון אורלב

אורי אריאל

יצחק וקנין

שי חרמש

ציון פיניאן

ליה שמטוב

מיכאל שפירא, הנהלת בתי המשפט

חן לב, אגף התקציבים, משרד האוצר

דני גלושנקוב, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי שמרת, אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר רשף, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי גבע, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלון מסר, אגף התקציבים, משרד האוצר

מעיין נשר, אגף התקציבים, משרד האוצר

רועי קונפינו, אגף התקציבים, משרד האוצר

שירלי באבד, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאלה פרתם, אגף התקציבים, משרד האוצר

ליאת פרוינד שפרן, משרד הפנים

חביב קטן, משרד המדע, התרבות והספורט

שירלי ברנע טריקי, המשרד להגנת הסביבה

חן דנוך, נציבות שירות המדינה

חנן פריצקי, תקציבן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אביב סלע, המשמר החברתי

רונית מורן, מנהלת אגף תקציבים, רשות הטבע והגנים

אסתר ברון, סגנית מנהלת אגף תקציבים, רשות הטבע והגנים

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

שינויים בתקציב לשנת 2011 ובקשות רביזיה על שינויים בתקציב

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום שינויים בתקציב לשנת 2011 ובקשות רביזיה על שינויים בתקציב.

אדוני, הצעה לסדר.

בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת. לפני כשלושה שבועות, ואפילו יותר, במהלך הפגרה, באחת מן הישיבות של הפגרה, שאלתי את אדוני היושב ראש בנוגע להעברות הכספים, העברות שמונחות לפתחנו, דקה לפני שאנחנו מגיעים לישיבה. אנחנו אז דיברנו ואמרת שניתן לכנסת לחזור לעבודה. אני מבקשת שחברי הכנסת יוכלו לקבל בעוד מועד, לפחות שבוע ימים לפני, את כל ההעברות מראש, כדי שנוכל לראות, ללמוד ולהעיר את הערותינו הן ב-ע' והן ב-א'.


אני מקווה ורוצה לשמוע את התייחסותך לעניין הזה.

אין אפשרות להניח אותן שבוע קודם. אין מציאות כזאת. החיים הם לא שבוע קודם. מה שהיה בעבר, הייתה תיבה של חברי הוועדה בה היו שמים את ההעברות. כל פעם שהייתה מגיעה העברה, היו שמים אותה בתיבה. מאז השתכללו הדברים והכל מגיע בצורה בה זה מגיע וצריך לקחת את זה מהוועדה אלא אם כן נמצא איזו טכניקה אחרת, אבל אין דבר כזה של שבוע. אין מציאות כזאת.

יש לנו כאן העברות שהגיעו לפני שבועיים ושלושה שבועות, ואנחנו נדרשים בחמש דקות ללמוד העברה תקציב מתקציב לתקציב.

לא, אין חמש דקות.

אז שעתיים.

לא, גם אין שעתיים. באותו יום אני לא מביא אלא אם כן זה משהו של פיקוח נפש.

אני מדברת עלינו. זה שאתה לא מביא, זה בסדר, אבל אני כחברה בוועדת הכספים חושבת שזה לא נכון, זה לא ראוי ואין בזה שום שקיפות כלפי חברי הכנסת וכלפי הפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה כדי לוודא אם כספים שמועברים לא מועברים לטובת דברים אחרים.

הבנתי.

אם הבנת, צריך לראות איך אנחנו עושים את זה אחרת.

אדוני היושב ראש, אני הצעתי לה הצעה קודם לכן כי דיברנו על כך. אמרתי לה שהיא יכולה כל רגע להיכנס אל טמיר ולראות.

אני אשב אתכם. נמצא איזו דרך. לי אין שום עניין להסתיר כאן כלום.

אני יודעת ולכן אני מעלה את הנושא.

גם אין מציאות של הסתרה. אם ההעברה מגיעה עכשיו ואת למשל תבקשי רביזיה, אני מכבד את זה. אני רוצה שלא ישתמע כאילו יש ויכוח בינינו.

לא, אין ויכוח.

יש כאן שאלה טכנית. נשב עם טמיר, נשב ביחד כולנו, ונראה.

אני רוצה להאיר עוד משהו. אנחנו נמצאים בסוף שנה ובדרך כלל - כשרה אני יודעת לומר את זה – בסוף שנה תמיד יש עודף בקופות והשרים מחלקים את העודף הזה איך שבא להם ואיך שהם רוצים, כמובן על פי הקריטריונים.

אנשי האוצר שיושבים כאן מחייכים.

רוחמה, את גם צריכה לציין שאת לא עשית את זה.

אני אמרתי לפי הקריטריונים. לא אמרתי שיש שר שעובר על החוק. אני אומרת שבגלל שעברנו משבר חברתי גדול, מן הראוי שאנחנו נעזור לאותם שרים להעביר את העודף לטובת דברים יותר חברתיים.

רוחמה, אני רוצה לומר לך שני דברים. את מדברת על שני דברים שונים לחלוטין. נכון, שני הדברים חשובים.

אבל אני קושרת ביניהם.

בסדר. זה באמת לא קשור. לגבי הנושא הראשון, זאת שאלה טכנית במהותה שתלוי באמת במזכירות הוועדה. נצטרך למצוא דרך. אם יש דרך, צריך למצוא אותה. ההתפתחות הטכנולוגית גרמה לכך שמנהל הוועדה או מזכירות הוועדה שולחים לחברי הוועדה הודעה על כך שהגיעו כך וכך העברות. את לא יודעת מה הפנייה ואת צריכה לבוא לכאן ולראות אותה, דבר שבעבר היית רואה בתיבה שלך ואני זוכר שאף אחד לא נגע בה.

יש מיילים.

זה לא מגיע במיילים. בסדר, נשב ביחד. אין כאן שום עניין להסתיר.


לגבי הנושא השני הוא נושא מהותי. מאז היית שרה ועד היום התרחקנו שנות אור ביכולת השרים לתפקד מול פקידי האוצר. מה שאת אומרת, זה יפה מאוד.

כל הסמכויות עברו ליושב ראש ועדת הכספים.

נכון. זה מה שרציתי להגיד עכשיו.

בסדר. ליושב ראש ועדת הכספים ולחברי הוועדה.

זה נכון.

לשר הפנים היה מענק שר – אתה מכיר את זה – פעם הוא יכול היה לחלק אותו, אבל היום הוא חייב לעמוד בקריטריונים ולומר מדוע הוא נותן לזה סכום כזה ולמישהו אחר סכום אחר.

זה לא ביג דין להיות היום שר.

ביג דיל זה להיות חבר ועדת הכספים.

אתה צנוע וענו. גם שר הפנים וגם שר השיכון, במספר לא קטן של פניות, פנו אליך ואמרו לך שתסדר את זה כי הם לא יכולים. טוב, לא חשוב, נשאיר את זה עכשיו.

שרים היום לא שווים כלום. מי שעושה היום, אלה פקידי האוצר והיועץ המשפטי של אותו משרד. גם ראש הממשלה מסתכל אל היועץ המשפטי או לא. תדעו לכם שזאת אנרכיה. אני פוחד מהמצב הזה. צריך לתת איזה חופש לשר כך שיהיה לו שיקול דעת, כי אם אין שיקול דעת – אלה רק הפקידים שמכתיבים.

בסופו של יום האחריות מוטלת על השר.

נכון.

חבר הכנסת וקנין צודק.

אנחנו אשמים. אנחנו צריכים לשנות את החוק.

נכון. בוועדת החוקה מונח חוק שלי לגבי היועצים המשפטיים אבל לא מתקדמים אתו.

הם עושים מלאכתם נאמנה. הטענות מופנות רק לעצמנו.

אני אומר לכם שגם היועצים המשפטיים וגם אנשי משרד האוצר הם באמת ובתמים – אני לא מדבר על חריגים – מתכוונים לטובת המדינה. הם משוכנעים שזאת טובת המדינה ולפי השקפת עולמם.

הם רוצים לתקוע אותך במשהו שאתה רוצה להוביל אותו ולכן הם הולכים ומכינים לך בג"ץ. הם מביאים לך את הבג"ץ והוא מתוכנן ומתוזמן כמו שאתה רוצה אותו. זאת המציאות של מדינת ישראל.

זה נושא גדול לדיון.

אני אומר את הדברים בכל מקום אליו אני הולך ואני לא פוחד לומר את זה כי זאת המציאות.

דרך אגב, אני רוצה להודיע לוועדה שקיבלתי הודעה משר האוצר ומשר התעשייה שסולם השקילות חוזר למתכונתו הקודמת וכל נפש שווה נפש.

מה אתה אומר? איזו הודעה דרמטית.

עכשיו אני מציע לעשות סולם שקילות נכון.

בסדר גמור.

פנייה מספר 546 –

משרד הפנים. שני תקני עתידים.

מה זה שני תקני עתידים?

אין רפרנט.

פנייה מספר 556 –

עם הפנייה הזאת יש בעיה משפטית.

על איזה משרד מדובר?

מדובר על משרד החינוך. יש פנייה דומה של מינהל מקרקעי ישראל. אני אקדים בכמה מלים.

רגע. אנחנו מדברים על עבודה בלתי צמיתה. אנחנו מדברים על פנייה מספר 556.

אכן.

יש עוד פנייה של עבודה בלתי צמיתה.

נכון. פנייה מספר 604.

אני מבקש שנדון על שתי הפניות יחד כי לגבי שתיהן יש את אותה בעיה משפטית.

שתיהן במשרד החינוך?

לא. הראשונה במשרד החינוך. פנייה מספר 604 שהיא בעמוד 29 היא עבודה בלתי צמיתה. 33 משרות במינהל מקרקעי ישראל.

אפשר לקבל לגבי עבודה בלתי צמיתה?

תקבלי עכשיו.

זאת עבודה לא קבועה.

אני רק רוצה שנדע על מה אנחנו מדברים. אלה שתי הפניות עליהן מדובר לגבי עבודה בלתי צמיתה.

אכן.

פניות מספר 556 ו-604 –

אתה תסביר את שתי הפניות.

אני אסביר את הרקע למהלך. בחוק התקציב השנתי מוגדרים שני סוגים של משרות, משרות בתקן שיא כוח אדם על פי חוק יסודות התקציב ומשרות שמתוקצבות באמצעות חודשי העסקה שאנחנו קוראים להן עבודה בלתי צמיתה.

בין היתר אלה עובדי הקבלן?

חס וחלילה. מדובר בכל מקרה בעובדי מדינה. ההבדל המקורי בין שני סוגי ההעסקה היה בין עובדים שהם עובדים קבועים לבין עובדים שתקופת העסקתם היא זמנית למשימה שתקופתה ידועה מראש. נציבות שירות המדינה ביקשה לבצע מהלך של המרה של קבוצה גדולה של משרות מתקצוב במסגרת עבודה בלתי צמיתה לתקצוב בשיא כוח אדם. אני אבקש מנציגת נציבות שירות המדינה להסביר את מהות המהלך ואת המשמעויות מבחינה כספית.

חברת הכנסת רוחמה אברהם, לא מדובר על עובדי קבלן אבל מדובר על רעיון מסוג דומה. את תכף תשמעי.

אותה גברת בשינוי אדרת.

אני אבקש ממך גם שכאשר את מסבירה את המהלך הזה, תגידי על העובדים הבלתי צמיתים האלה כמה שנים הם במהלך הזה. כמה שנים הם עובדים. זאת אומרת, אלה לא עובדי קבלן אבל הם שנים עובדים כך. אם תוכלי גם למסור פרטים, בבקשה.

בשירות המדינה יש כמה וכמה סוגי העסקה. יש את ההעסקה הקונבנציונאלית שהיא העסקה בשיא כוח אדם, זאת אומרת, התקציב הוא תקציב קבוע, העובד נכנס, עובר את תקופת הניסיון במכרז פומבי כמובן והתקציב קבוע והוא או בפנסיה תקציבית או בפנסיה צוברת למרות שהיום כבר אין פנסיה תקציבית, אבל נעזוב את הפנסיה.


יש סוג אחר שנקרא עבודה בלתי צמיתה. עבודה בלתי צמיתה היא איזושהי סוג העסקה מאוד ישן שאומר שהעובד עושה בדיוק אותו הדבר כמו חברו שעובד בשיא כוח אדם, אלא שהתקציב של המשרה שלו הוא מתחדש משנה לשנה אבל העבודה היא חיונית.

ואם התקציב לא מתחדש, האיש הולך הביתה?

זאת הבעייתיות.

אבל שר החינוך רוצה להפוך עבודה בלתי צמיתה לעבודה צמיתה. אז מה הבעיה?

יש הסכום עם אגף התקציבים.

מי אמר שיש בעיה?

אם היה הפוך, אני מבין שיש בעיה.

זבולון, היות שהמטרה ראויה, לכן זה על סדר היום. אם המטרה לא הייתה ראויה, זה בכלל לא היה על סדר היום. הבעיה היא בעיה משפטית. רוחמה שאלה אם מדובר על עובדי קבלן ואמרתי שאלה לא עובדי קבלן, אבל זה אותו רעיון.

הלוואי שכל השרים היו עושים כך.

העסקה לעומת זאת שהיא העסקה לא צמיתה, לא קבועה ולא בלתי צמיתה ולא בחודשי עבודה, זה למשל משרות אמון של שרים או של מנכ"לים. בא עובד, הוא נבחר על ידי השר למשרת אמון, הוא מגיע לתקופת העסקתו לפי העסקתו של השר, השר הולך הביתה, אותה משרה יוצאת. היא מתוקצבת בבסיס חוק התקציב אבל אותו עובד הולך הביתה יחד עם השר או עם המנכ"ל. סטודנטים למשל, משרות עונתיות למשל בחקלאות, צריך קטיף תפוזים, אנחנו יודעים שמדובר בחודשים מסוימים בחורף, העבודה נגמרת, הפרויקט נגמר, האיש הולך הביתה. כל יתר המשרות מבחינת נציבות שירות המדינה הן משרות חיוניות.


לטעמנו לפחות יש בעיה כי אם אנחנו יוצרים משרות והמשרות הן כאילו בעבודה בלתי צמיתה, זה קצת משבש את המבנה הארגוני של אותו משרד. המשרד מבין שהמשרות הן צמיתות אבל מצד שני התקציב אומר שהן לא צמיתות אלא הן בעבודה בלתי צמיתה. זאת ההבחנה בגדול.


מבחינת נציבות שירות המדינה, מהיום שהעובד זכה במכרז, העבודה היא צמיתה, מבחינתנו הוא יכול מיד להיקלט לשיא כוח אדם. זאת עמדת הנציבות.

למה הוא לא נכנס?

ראשית, הוא לא נכנס בגלל בעיות תקציביות. שנית, יש איזשהו הסדר עם אגף התקציבים.

מה זאת אומרת בעיות תקציביות? הרי משלמים לו משכורת.

משלמים לו משכורת.

אז מה הבעיות התקציביות?

זה בבסיס התקציב. תכף יסביר לנו אגף התקציבים.

הם לא רוצים להכניס את זה לבסיס התקציב.

כנראה לא רוצים להגדיל את בסיס התקציב הקבוע, למרות שזה לא מגדיל.

שניהם בבסיס התקציב. גם עבודה בלתי צמיתה נמצאת בבסיס התקציב.

אז מה הבעיה להפוך את זה לאחד?

אני אוסיף על מה שאמרה נציגת נציבות המדינה. מה שאנחנו מבקשים בעצם זה לתקן עיוות שקיים בחוק התקציב השנתי.

תתקנו את החוק.

זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים לעשות בפניות הללו.

למה אתם לא עושים את זה?

לשם כך התכנסנו.

זאת אומרת שזאת תהיה הפנייה האחרונה שנקבל בעניין הזה?

לא. מדובר על 1,884 משרות כאלה בשירות המדינה. הם הולכים בדרך הקלה ואני לא יודע למה. אני פשוט לא מבין. למה דרך העברה תקציבית שנאשר אותה, אנחנו לא נשאיר את זה כך, אם היועצת המשפטית של הוועדה תסכים, למה אתם לא מתקנים את החוק? אנחנו נעביר את זה בשלושה ימים.

חוק התקציב?

כן. לתקן את החוק.

זה מה שאנחנו מבקשים לעשות בפנייה לוועדה.

אני לא למדתי משפטים באוניברסיטה. אני לא מכיר דבר כזה שמתקנים את החוק דרך העברה תקציבית.

לא מדובר בהעברה תקציבית. רגע לפני שנגיע לשאלה הטכנית, אני רוצה להוסיף עוד כמה מלים לגבי השאלה המהותית.

עכשיו הגענו. השאלה היא טכנית.

הפתרון לה הוא טכני. אני רוצה להוסיף עוד כמה מלים לעניין המהותי. אנחנו מבקשים שחוק התקציב השנתי ישקף בצורה טובה יותר את המציאות בה עובדים מועסקים תקופות ארוכות כדי שמספר המשרות בשיא כוח אדם בחוק התקציב, ישקף את מספר העובדים הקיימים בפועל.


חשוב לציין שזכויותיו של עובד או היחסים בין המעביד לעובד, בין אם הוא מועסק בעבודה בלתי צמיתה ובין אם הוא מועסק בשיא כוח אדם, למעשה לא משתנים. ההבדל המרכזי היחיד שהוא מהותי לגבי העובדים הוא, כמו שציינה חן, לא משפיע על קביעות משום שקביעות ניתנת בלאו הכי אחרי שעובד מועסק חמש שנים.

מה תעשו אם אנחנו לא מאשרים את התקציב הזה?

עובד רגיל מקבל קביעות אחרי שנה.

הוא לא מקבל את הכסף.

הוא לא מקבל משכורת.

ברור. הוא לא מקבל שכר.

אם אנחנו לא מאשרים.

לא. חלילה.

עובדים מקבלים קביעות אחרי שנתיים.

תלוי. לא כולם אחרי שנתיים.

אני לא מבין. אם אנחנו לא מאשרים את התקציב, מה קורה?

לא יקרה שום דבר. העובדים ימשיכו לעבוד.

מאיפה תשלם להם משכורת?

במידה שהפנייה לא תאושר, העובדים ימשיכו להיות מועסקים.

לא על זה אני שואל. הרי זה נושא תקציבי. נניח שיחסר כסף במשרד ואנחנו לא נאשר את התקציב, הם ימשיכו לקבל שכר?

כן. היכולת של משרדי הממשלה, של נציבות שירות המדינה, לסיים את העסקתו של עובד, בין אם הוא מועסק בשיא כוח אדם ובין אם הוא מועסק בחודשי העסקה, בעבודה בלתי צמיתה, לא מושפעת.

שאלה. חוק התקציב שבא לאישור הוועדה מונה בתקנה בבסיס את שיא כוח האדם.

אמת.

שיא כוח אדם, מה שחשוב שם זה מספר המשרות ולא הכסף.

אמת.

גם אם לא יהיה כסף, יהיו חייבים לשלם את המשכורת.

אמת.

מה ששונה בעבודה בלתי צמיתה. אם התקציב לא מספיק, יגידו למשרד לפטר את העובד. הוא שואל, אם מותר לי לפרש את השאלה, עכשיו, כשאנחנו עושים את ההעברה התקציבית, איך זה משתנה בבסיס התקציב של המשרד ששיא כוח האדם משתנה? הרי שם זה חוק התקציב. הוא שואל אותך איך אתה רוצה דרך העברה תקציבית לשנות את חוק התקציב. אתה צריך לבקש שינוי בחוק התקציב על מנת להגדיל את שיא כוח האדם הקבוע של המשרד.


פירשתי אותך נכון?

אני יכול לקחת אותך כדי שתפרש אותי בעוד כמה דברים?

אני אשתדל לעזור לך.

תשיבי לו. זאת השאלה המרכזית של הדיון הזה. אין כאן דיון מהותי. אנחנו רוצים שעובדים יהיו עובדים קבועים ושלא יהיו עובדים בלתי צמיתים. בכלל, גם המילה צמיתים, יש לה צליל רע מאוד. תענו על השאלה הזאת שהיא השאלה המרכזית.

הידע שלי בדיני עבודה, לצערי הוא מוגבל מאוד. אני לא יודע שעובד שמועסק מספר שנים תחת שורה בתקציב או טור בתקציב שנקרא חודשי עבודה בלתי צמיתה, ניתן לסיים את העסקתו בדרך קלה יותר.

אם לא הבנת את השאלה, אני מורה גרוע. איך אתה רוצה דרך זה שהוועדה תאשר היום את ההעברה לשנות את חוק התקציב בשיא כוח אדם של משרד החינוך? בחוק התקציב כתוב מה שיא כוח האדם, תשנה אותו שם.

אני אסביר. אנחנו מבקשים, כמו שמפורט בפנייה התקציבית שמונחת לפניכם, בחוק התקציב השנתי להפחית 12 חודשי עבודה בלתי צמיתה עבור כל עובד ולהוסיף בשיא כוח אדם עבור כל עובד.

עוד שאלה אחת. האם בבסיס התקציב של 2012 – אני מבין שהולכים לעשות שינויים – שאנחנו נבוא לאשר אותו, יש שינוי בבסיס כוח האדם של משרד החינוך?

לא. התשובה היא לא, אלא אם כן תתקבל התביעה של מספר חברים בוועדה לעשות תקציב חדש ב-2012.

לא יהיו שינויים תקציביים בבסיס התקציב?

לא.

צריך להוסיף תקציב של 3-4.

אתה יכול להוסיף. מי אמר שלא? אבל אין בסיס תקציב. אתה הצבעת בעד התקציב הדו-שנתי?

כן.

בקריאה הראשונה אתה הצבעת בעד. אני בקריאה הראשונה הצבעתי נגד בגלל מה שאתה אומר עכשיו, בין היתר.

ומה הייתה התוצאה? מה המשחקים האלה? בסוף שנינו הצבענו בעד בקריאה שנייה ושלישית.

נכון. לא הייתה לי ברירה. נגמר הסיפור של 2012 אלא אם כן מחליטים לפתוח את התקציב מחדש.

ב-2013 זה יופיע בבסיס התקציב?

כן. התשובה היא כן.

לא, הם צריכים להשיב. הם צריכים להשיב עכשיו לפרוטוקול.

על 2013. בבקשה, היועצת המשפטית של הוועדה.

מבחינה משפטית השאלה הזאת עלתה כבר לפני זמן מה משום שבאמת חוק יסודות התקציב לכאורה לא מתייחס במסגרת ההגדרה שלו לשיא כוח אדם. הוא לא מתייחס למשרות עבודה בלתי צמיתה. הטור הזה של משרות עבודה בלתי צמיתה שהתווסף לחוק התקציב, הוא התווסף לצד הטור של שיא כוח אדם.


הלשכה המשפטית של משרד האוצר כתבה חוות דעת בה היא מסבירה מדוע לדעתה ניתן לעשות את ההמרה הזאת כשהיא מתבססת בעצם על קל וחומר משום שאפשר לעשות העברות תקציביות ולבצע שינויים בחוק התקציב לפי השינויים שמופיעים בחוק יסודות התקציב.


מכיוון שהחוק לא צפה את אותן משרות עבודה בלתי צמיתה כאשר הוא נוסח, אבל הוא כן התייחס למשרות שיא כוח אדם שאותן כן אפשר לתקן בהעברה תקציבית ואפשר לשנות אותן בהעברה תקציבית לפי חוק יסודות התקציב, סברה הלשכה המשפטית של משרד האוצר שניתן לעשות את זה כך גם במקרה הזה, באמצעות העברה תקציבית.


במסגרת ההידברות שלי אתם, אני סברתי שזה יהיה נכון יותר שיובאו לפני הוועדה כל המשרות שמבקשים להמיר אותן ושזה ייעשה באמת בתיקון לחוק.

את מסכימה אתי שכמו כל העברה, זה חד פעמי. כלומר, אם נאשר עכשיו, אישרנו מעין תוספת תקציבית שלא נכנסת לבסיס.

לכן אני אומרת.

בוא נחכה עם זה.

לכן השאלה המשפטית היא איך אנחנו יכולים לגרום לכך שהתוספת הזאת תישאר קבועה בשיא כוח אדם.

מדובר ב-1,884 משרות כאלה. בחוברת הזאת יש הרבה פחות. יש עוד משרדים רבים שרוצים לעשות את אותה המרה. בתחילה סיכמנו שרוב המשרות, אם לא כולן, יגיעו לבסיס התקציב ויתוקן חוק התקציב. מסיבות טכניות זה התעכב בתוך הממשלה והם לא הצליחו לעמוד בסידור הזה ובהסכמה הזאת ולכן מובאות בפניכם עכשיו שתי העברות תקציביות, האחת לגבי משרד החינוך והשנייה לגבי מינהל מקרקעי ישראל.


הוועדה יכולה לבקש שיתר ההעברות שנותרו יובאו בכל זאת לבסיס התקציב.

שמענו מנציג האוצר שאם לא נעשה את ההעברה הזאת, לא יקרה שום דבר והעובדים בכל זאת יקבלו את השכר. כך הבנתי. לאור ההמלצה שלך, גברתי היועצת המשפטית, אני מציעה להמתין עם כל הסוגיה הזאת. שייקחו שבועיים עבודה ויביאו לנו את זה כמכלול לגבי כל משרדי הממשלה ולא כל פעם העברה תקציבית כזאת או אחרת. שיוסיפו את זה לבסיס התקציב כפי שחבר הכנסת אורלב אומר.

אי אפשר להכניס את זה לבסיס התקציב. אין מציאות כזאת.

אז שיביאו את זה באופן מסודר יותר.

התקציב הוא דו שנתי. אפשר לעשות את זה לתקציב הבא אבל לא בתקציב הזה.

זה כאילו באמצע השנה.

צריך גם להבין שהתוצאה היא תוצאה ראויה.

הוועדה מברכת על המהלך הזה. השרים, הנציבות והאוצר ראויים לברכות אבל אי אפשר לעשות את זה באופן חד פעמי. מה שעכשיו אנחנו מאשרים הוא חד פעמי.

נכון.

אפשר שבסוף הדברים האלה יחזירו את העובדים בחזרה לעבודה צמיתה. לכן גם אם תהיה התחייבות של האוצר שנכון, כרגע אי אפשר לפתוח את התקציב או הקואליציה מתנגדת לפתיחת התקציב.

כרגע התקציב סגור.

הואיל והתקציב סגור אנחנו מודיעים לכם שאנחנו מתחייבים שהשינויים שאנחנו עושים ייכנסו לבסיס התקציב ב-2013.

אבל אתה מסכים שיביאו לך את כל התמונה כולה ולא רק לגבי שני משרדים?

זה לא כל כך חשוב כיוון שכל דבר שיביאו לגבי העברה מעבודה צמיתה לעבודה קבועה, אנחנו צריכים לברך על זה. לא משנה לי אם זה יהיה בבת אחת או בחלקים אלא הלוואי שיביאו כמה שאפשר.

נכון.

השאלה אם הם מוכנים להתחייב לכך.

אני רוצה להוסיף.

לפני כן. אני מבקש שהממשלה תאמר – תחליטו מי זה יהיה, את או הוא – כמה דברים. הוועדה מעוניינת לאשר את הנושא הזה והיא מעוניינת לאשר את הכול. הוועדה לא מעוניינת שיישארו עובדים בלתי צמיתים. לכן אנחנו רוצים לדעת כמה דברים. אם אתם לא יכולים להתחייב, בואו נעשה את זה בישיבה הבאה. אם אתם יכולים להתחייב, נעשה את זה עכשיו.


הדבר הראשון. אנחנו רוצים שתתחייבו שמה שאנחנו מאשרים עכשיו, ברגע שהולכים לאשר תקציב מדינה – זה יכול להיות ל-2013 וזה יכול להיות אם יחליטו לפתוח את 2012 – באותו רגע שיהיה אישור של תקציב מדינה, מה שאנחנו מאשרים עכשיו ייכנס לבסיס התקציב.


הדבר השני הוא שאתם אומרים לנו שבתוך כך וכך זמן אתם מביאים את כל העובדים. אנחנו לא רוצים שיישארו עובדים בלתי צמיתים.

חן יענה לך אבל לפני כן אני רוצה להוסיף משהו. יש תהליך שמעביר את העובדים הבלתי צמיתים לעבודה צמיתה. זאת אומרת, התהליך קיים בין נציבות שירות המדינה לאוצר וזה לא משהו שהוא לא קיים. הוא קיים כבר שנים. אנחנו לוקחים עובדים, קבענו שהקריטריון יהיה חמש שנים, כל חמש שנים אנחנו רואים מי העובדים שעומדים בקריטריונים, ואת אותן משרות של אותם עובדים אנחנו מעבירים לבסיס התקציב. זה תהליך שלוקח זמן. מדובר בעשרות אלפי משרות ולא ב-1,800.

אלה 1,884.

אלה רק שני משרדים אבל יש עוד הרבה משרדים.

לא. ראש הממשלה – 32, שירותי דת – 1, אוצר – 70, אגף המכס – 78.

יש לנו מישהו שמרכזת את זה בנציבות שירות המדינה. התהליך עובד כמו שעון. אנחנו מעבירים את המשרות.

מה זאת הרשימה הזאת?

אלה משרות שנותרו שצריך להעביר אותן.

מה זה עוד אלפי משרות?

לא. מתוך סך אלפי המשרות שהיו, זה מה שנותר.

זה מה שנותר. בסדר.

חוץ מזה אין יותר משרות בלתי צמיתות?

כמו שאמרתי, יש משרות זמניות כמו משרות אמון, סטודנטים.

לא. אני שואל על עבודה בלתי צמיתה. חוץ מזה, יש עוד?

עד כמה שידוע לי, לא.

מתי זה יגיע?

אני מייעץ לך לשקול את תשובתך. זה נשמע לי מעט מדיי.

אני מוכנה לבוא שוב לפגישה הבאה עם שיעורי בית ולומר בדיוק כמה יש בכל משרד. מבחינתי זה לשלוף את זה מהמחשב.


מה שנציבות שירות המדינה רואה בחזונה זה שכשהיא יוצרת משרה שהיא משרה עם כל הקריטריונים, שהיא עבודה צמיתה, שהיא חיונית למשרד וכשאנחנו בוחרים עובד במכרז פומבי, שמראש המשרה הזאת היא תהיה בבסיס התקציב ושלא תעבור את התהליך הזה של קודם כל, תהיה תקופה בעבודה בלתי צמיתה ורק אחרי חמש שנים אנחנו נראה. זה לא אמור להיות כך. אם נציבות שירות המדינה בנתה משרה עם משרד שרואה שיש צורך במשרה הזאת, צורך אמיתי והמשרה היא חיונית, מבחינתנו יהיה מצוין אם מראש המשרה הזאת תהיה בשיא כוח אדם כי היא חיונית ואנחנו צריכים אותה. צורת העסקה הזאת של עבודה בלתי צמיתה, מבחינתנו היא לא נכונה.

בסדר. חן, תתייחס.

ראשית אשיב לשאלות חברי הכנסת. אגף התקציבים במשרד האוצר ותקציב המדינה למעשה כובלים את עצמם להעסקתם הקבועה של אותם עובדים שמשרותיהם מומרות מחודשי העסקה לשיא כוח אדם. במלים אחרות, משיקולים טכניים, מסיבות טכניות, לאור העובדה שהתקציב ל-2012 כבר אושר במליאת הכנסת, אין לנו אפשרות לבצע את השינוי כבר עכשיו בתקציב 2012. אנחנו בתחילת השנה. לגבי 2012 אנחנו נמיר שוב את אותן משרות שאנחנו ממירים עכשיו גם בחוק 2012.


החל משנת 2013 כל המשרות, כל אותה רשימה של 1,800 וכמה משרות, תהיינה בבסיס התקציב כמשרות שיא כוח אדם והעובדים יועסקו כעובדים קבועים כמו שלמעשה הם מועסקים כבר היום.


מעבר לכך שאותם 1,800 עובדים ייכנסו לבסיס התקציב כעובדי שיא כוח אדם, מדי שנה נציבות שירות המדינה תבחן אילו עובדים נוספים עומדים בקריטריונים שנקבעו להמרה לשיא כוח אדם. אנחנו מדי שנה נעביר עובדים נוספים.

את המשפט הראשון הבנתי אבל לא הבנתי את המשפט השני.

הוא אמר שיש עוד הרבה מאוד עובדים בלתי צמיתים במשרדי הממשלה.

את זה אני רוצה לברר.

אותם הרבה מאוד עובדים, זאת אותה רשימה של 1,800 עובדים.

לא, מעבר לזה.

מדי שנה יהיו עובדים נוספים שיעברו את אותם ספים שקבעה נציבות שירות המדינה ואנחנו למעשה נהפוך אותם לעובדים צמיתים.

זה התהליך של השמנת העובד השמן על הרזה?

בדיאטות אני לא כל כך מתמצא. בינתיים כל הזמן אתה נותן לי תשובה שאני מבין ואחרי כן תשובה שאני לא מבין והכל מסתבך. אמרת – וזאת תשובה טובה מאוד – שה-1,884 עובדים הללו ייכנסו בסופו של דבר בבסיס התקציב. אמרת שבשנת 2013 - ויכול להיות שנחליט לפתוח את תקציב 2012 ולאשר - הכוונה שלך היא שברגע שיאושר תקציב מדינה, 1,884 עובדים ייכנסו. ברגע שיאושר תקציב חדש למדינה, הם יהיו בפנים, בשיא כוח אדם.

אמת.

נתת כותרת. גפני: יהיה צורך לפתוח את תקציב 2012.

לא אמרתי את זה. ממש לא אמרתי.

אמרת.

אמרת.

בסדר, שתהיה כותרת. מה זה משנה? עוד חמש דקות תהיה כותרת אחרת. לא רלוונטי כל העניין הזה. אני מתכוון שברגע שיש תקציב מדינה, 1,884 עובדים אלה, הבלתי צמיתים, יהיו בשיא כוח אדם.

ה-1,884 עובדים, זה עכשיו.

אמרתי 1,884.

בשנה הבאה יהיו עוד אלף עובדים.

1,884 עובדים אלה, ברגע שיהיה תקציב מדינה, ייכנסו בשיא כוח אדם.

נכון.

גם הנציבות אומרת כך?

כן.

חוץ מה-1,884 האלה, יש עוד עובדים?

חוץ מ-1,884 העובדים שמונחים לפני הוועדה ושיובאו לאישור בתחילת השנה, מדי שנה עובדים נוספים יגיעו למצב שבו הם עומדים בקריטריונים להפוך לעובדים בשיא כוח אדם.

מה הם הקריטריונים?

מה הקריטריונים עכשיו?

חמש שנים העסקה.

ותק במקום העבודה.

בשנה הבאה יכולים להיות יותר מ-1,884 עובדים.

כמה עובדים כאלה יש?

צריך לראות את מספר המשרות. אני יכולה להעביר. יש הרבה.

שמעת מה היא אמרה? יש הרבה. לדעתי מדובר בעשרות אלפי עובדים.

זה בהגדרה השמנת העובד הרזה.

מה זה השמנת העובד הרזה?

אתה זוכר את העובד השמן והעובד הרזה, המגזר הציבורי.

בסדר. הבנתי. אני רוצה לשאול שאלה. אני התקבלתי לעבודה במשרד הרווחה ועכשיו אני עובד זמני.

לא בהכרח. אם אתה מתקבל למשרה קיימת, אתה נכנס לתקופה של שנתיים תקופת ניסיון.

בסדר. עד כאן הכול בסדר.

לגבי רובם זה לא כך, כמו שאתה אומר.

עוד לא אמרתי רובם. אני לא מבין כלום. איך אני מתקבל לעבודה ואני הופך להיות עובד בלתי צמית?

אתה מתמודד במכרז למשרה. אנחנו לא מסתכלים על העובד אלא אנחנו מסתכלים על המשרה כי היא זאת שמתוקצבת. המשרה מראש מתוקצבת בעובדים בלתי צמיתים. עוברות השנים, בינתיים נכנסים עוד עובדים ועוד עובדים למעגל הזה. המעגל מתחיל כל חמש שנים. לכן אמרתי שהיום יש לך 1,884 עובדים כאלה.

זאת אומרת, אם אני התמודדתי במכרז על משרה שהיא משרה בלתי צמיתה, אני הופך להיות עובד בלתי צמית?

אתה מתאים את עצמך למשרה, לתקציב של המשרה.

מתי אני הופך להיות עובד צמית?

לפי הקריטריונים. המשרה היא חמש שנים כי אנחנו צריכים להכניס את זה לאיזושהי פרופורציה.

אני יכול להיות כל הזמן עובד בלתי צמית כי המשרה היא בלתי צמיתה? מי קובע את זה?

היום הגענו להסדר עם אגף התקציבים וזה מפורסם כאן בחוזר של מוטי אהרוני, סגן נציב שירות המדינה, לכל הסמנכ"לים והוא אומר שאנחנו בתהליך לקחת את המשרות שהן בלתי צמיתות ולהעביר לשיא כוח אדם וכאן צריך לעמוד בקריטריונים שהם ראשית, שהמשרד היא באמת חיונית, שהיא לא משרת אמון, שהיא לא סטודנטים, שהיא לא עונתיים. שנית, הקריטריון הראשוני והקובע הוא שהעובד מועסק חמש שנים בשירות.

נניח שיש מכסה מסוימת של עובדים מסוימים שנכנסים לפרק הזמן הזה של חמש השנים והכל בסדר. כפי שהבנתי מדבריכם, תמיד יש תהליך של אנשים שייכנסו לפרק הזמן של חמש השנים, כל שנה, כל חודש, כל יום במחזוריות. הכוונה היא לקחת את כל אותם אנשים שעבדו פרק זמן של חמש שנים ולהכניס אותם לעבודה צמיתה. זאת אומרת, יש כאן איזושהי כניסה בדלת אחורית. מי קובע מהו הרף שאותו משרד מראש יודע? אני כשרה למשל אבוא ואומר שאם אין לי דרך להכניס עובד כלשהו, אני אמצא לו משרה, אני אכניס אותו לתהליך של חמש שנים, המשכתי במשרד או לא המשכתי, הוא נשאר בתהליך קבוע של כניסה אחרי חמש שנים והוא יהפוך להיות עובד צמית.

אני אעשה לך סדר. בנציבות שירות המדינה יש אגף של מוטי אהרוני.

מכירה אותו. עובד מצוין, לעילא ולעילא.

אני רפרנטית של מוטי אהרוני. יש לנו 12 רפרנטים כאשר כל רפרנט אחראי על מספר משרדים. זה מתחיל במשרד והוא זה שפונה. זה מתחיל בשר. הוא אומר שזה המבנה הארגוני שלו ואלה הצרכים החדשים שלו.

אני יודעת. כאשר השר הולך, אותה משרה הולכת. זאת משרת אמון.

לא. לא מדובר על משרות אמון.

אני לא מדברת על משרות אמון. אני מדברת על המבנה הקבוע של המשרד. אני מדברת על המבנה הארגוני הקבוע של המשרד. למבנה הארגוני הקבוע הזה מתווספות משרות. גם מתבטלות לו משרות מצד שני אבל בעיקר מתווספות לו משרות. אותו משרד עושה שני דברים – הוא פונה לנציבות שירות המדינה כדי לראות את התוקף של המשרה הזאת, כלומר, אם יש צורך באמת במשרה, ובמקביל הוא פונה לאגף התקציבים כדי לקבל תקציב למשרה. אנחנו יחד עם אגף התקציבים מאשרים את אותה משרה או את כל המבנה הזה. למשל, אני אחראית על משרד התשתיות והיום לכל נושא הגז הם קיבלו 15 משרות נוספות.

במשרד ראש הממשלה עם אותם 48 עובדים שנכנסו.

את מדברת על משרות אמון?

לא. על 48 המשרות. הן נכנסו דרך העבודה בלתי צמיתה, דרך המנגנון הזה?

סביר להניח.

זאת שערורייה שאין כדוגמתה. אדוני היושב ראש, זה מנגנון שמהווה פתח. הנה, עובדה, 48 עובדים שנכנסו. מבקר המדינה קבל על זה וזאת דלת אחורית לכניסה של עובדים.

יש לי הרגשה שאת מדברת על עובדים שהם לא קשורים לזה.

לא משנה.

את ממש מפריעה לה. היא עכשיו נותנת נאום אופוזיציוני ואל תתערבי.

אני מדברת על אותם 48 עובדים .

סביר להניח שאלה משרות אמון. אם תרשי לי, אני אתן לך את הדוגמה ההפוכה.

זה פתח שאסור שיהיה.

היא מדברת עכשיו על משרות אמון.

אני חייבת לתת לך דוגמה.

את לא חייבת. מעבר למה שכתוב בתורה, את לא חייבת. זה הנאום שלה. היא צודקת. אם אני הייתי באופוזיציה, גם אני הייתי נואם את זה.

זה לא בסדר מה שאתה עושה.

אני אגיד לך למה, כי לא על זה היא מדברת.

בסדר, אבל היא אמרה שיכול להיות שכן. שהם נכנסו בדלת האחורית.

אני רוצה להמשיך.

מה זה להמשיך? את הכנת נאום מראש ולא חשוב מה אנחנו אומרים?

לא.

בגללך עכשיו הסתכסכתי עם רוחמה אברהם.

חן, אני רוצה לחדד את זה. 48 העובדים שנמצאו בדוח מבקר המדינה, שהוכנסו שלא כדין, האם הם הוכנסו דרך הדלת האחורית של עבודה בלתי צמיתה? - ואני רוצה תשובה. אל תשלפי תשובה כי אני רוצה תשובה ברורה – או שהם נכנסו דרך הסוגיה של עובדים כפי שאת אומרת?

או דרך עובדים זרים.

אני אענה לך. אני לא יודעת בדיוק את הפרטים כי אני לא רפרנטית של משרד ראש הממשלה.

על זה אני רוצה תשובה.

אני אעשה את ההבחנה. אם אותם עובדים נכנסו במשרות אמון, והבנתי שזה כך, אין להם שום קשר למה שאמרנו במשרות בלתי צמיתות.

אבל גם משרות אמון, נציבות שירות המדינה שתאשר 48 תקנים במשרות אמון תוך פרק זמן קצר מאוד, פתאום יש איזשהו שינוי דרמטי? צריך לבדוק את זה? בממשלה הנוכחית נכנסו 48 תקנים, תקראי לזה משרות אמון, תקראי לזה עובדים בלתי צמיתים, ואני רוצה לדעת אם הם נכנסו לפאזה של תהליך של חמש שנים או שכאשר הממשלה הזאת הולכת, גם הם הולכים הביתה.

בדוח מבקר המדינה דובר על כך שבממשלת נתניהו הוסיפו רק משרה אחת.

אני רוצה לדעת אם אותם 48 עובדים שהוכנסו, לא משנה באיזו ממשלה, האם כאשר הממשלה סיימה, הם הלכו הביתה או הם נכנסו לתקן של חמש שנים.

אני מוכנה להעביר לך את התגובה של נציבות שירות המדינה לדוח מבקר המדינה.

ואם הם עמדו במכרז?

בסדר גמור. אני לא מלינה על כך אם הם עמדו במכרז, אם הכול בסדר, אם אלה לא משרות אמון ואם זאת לא כניסה בדלת האחורית. אני רוצה לדעת.

מאה אחוזים. את זכאית לקבל תשובה.

אני מבקשת להשלים את התשובה שלא סיימתי לגבי משרד התשתיות שהוא דוגמה מצוינת כי היום מדברים על התחום של הגז. במדינת ישראל תחום הגז הוא תחום שמאוד מתפתח. משרד התשתיות, המנכ"ל והשר, מבין היום שיש צורך בהגדלה של מבנה ארגוני שקשור לאוצרות טבע וכך מתחיל התהליך. הם באים אלי עם הצעה וקודם כל עם צורך. אנחנו בוחנים את הצורך הזה. אנחנו לא אוטומטית מאשרים את כל המשרות. ביקשו למשל עשרים משרות, אבל אנחנו לא מאשרים אותן אוטומטית. אנחנו יושבים אתם ומבינים את הצורך שנוצר. קובעים את רמת המשרה, קובעים את התוכן של אותן משרות שיהיו בתחום הגז ועם זה הולכים לאגף התקציבים. שם מתחיל התהליך. אם המשרות הן בעבודה בלתי צמיתה, הן נכנסות לתהליך של חמש שנים אבל זאת לא דלת אחורית. אסור לקרוא לזה כך כי זה תהליך אמיתי ומקצועי.

אני לא מטילה ספק בעבודתו של מוטי. אני מכירה אותו. יצא לי לעבוד אתו לא אחת, גם כשרה וגם כסגנית שר. אני משבחת את עבודתו אבל לפעמים יש מצב ומבחינתי אני רוצה לבדוק את התהליך עצמו. אני רוצה לבדוק את אותו תהליך שמבקר המדינה התייחס אליו ולזה אני רוצה תשובה.

בסדר. רבותיי, מה שחברת הכנסת רוחמה אברהם מבקשת, בבקשה למסור לה. לגבי הנושא עצמו, אני מסכים אותו.


המשרות שאנחנו מאשרים כאן בהעברה יעברו לבסיס התקציב על פי ההודעה שלכם ברגע שזה יתאפשר מבחינת תקציב המדינה. נכון לעכשיו זה לתקציב 2013. בתקציב 2012, אם לא יהיה שינוי מבחינת אישור תקציב, אתם תצטרכו להביא את זה עוד הפעם כדי לאשר את זה. אנחנו מבקשים את השאר, מה שמופיע במכתב של מוטי אהרוני, להביא במרוכז ולא להביא בחלקים. אני מבקש להביא את הכול יחד. אם יהיה איזה משרד שנגיד שאנחנו לא רוצים, אז נוציא אותו, אבל מגמת הוועדה היא להפסיק עם הנוהל הזה של עבודה בלתי צמיתה ככל הניתן.


אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 556 ו-604 – אושרו פה אחד

לא ביקשתי את רשימת המשרות כדי לדעת להן זה הולך, אבל זה בסדר. אושרו עוד עשרים משרות לפיקוח על הישיבות.

הדבר היחיד שנשאר, זה פיקוח. מה שאני מקבל מכל המשרדים האחרים, הרי אני מתחיל לקבל רשימות וחוץ מהישיבות אין פיקוח בשום משרד.

מעבירים רשימות? אני עוד לא העברתי לך שום רשימה.

גם את רוצה פיקוח על משהו? מעבירים לי רשימות מכל המשרדים איך מפקחים על התקציב שמועבר להם. למשל, ביקשתי משרת התרבות, העבירו כסף ל"הבימה", ל"חאן" וכולי, ושאלתי איך מפקחים על זה. קיבלתי מכתב. אין פיקוח. המקום היחיד בו יש פיקוח, אלה הן הישיבות.

הרווחתם.

תודה רבה. אני מודה לך. עכשיו הוא רוצה עוד עשרים משרות.

הרווחתם ביושר.

הבנתי. איך אפשר לדעת שזה ביושר? הרי במקומות אחרים לא יכולים לדעת כי אין פיקוח.


בואו נפסיק עם הבדיחות, אנחנו צריכים להתקדם.

פניות מספר 581 עד 586 –

מדובר על פנייה שוטפת של משרד המדע. הפנייה נועדה להוסיף סכום של 21 מיליון שקלים לתקציב משרד המדע בהתאם לשימושים הבאים: 12 מיליון שקלים, השתתפות משרד האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב, ה-ות"ת, לקרן ישראל-גרמניה, קרן מדעית מחקרית. בנוסף יש כאן סכום של 10.5 מיליון שקלים לתוכנית המו"פ האירופית, תוכנית המסגרת השביעית. הפנייה גם מגדילה את ההוצאה המותנית בהכנסה בסכום של 16 מיליון שקלים עבור מימון פעולות מקרן העיזבונות, מחקרים משותפים עם ממשלת גרמניה, פרויקט ונוס עם ממשלת צרפת ופרויקט טרגט.

יש שאלות? אין. אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 581 עד 586 – אושרו פה אחד


הפניות אושרו. אם זה היה תקציב שנכנס למוסדות להשכלה גבוהה, הייתי מבקש לדעת איך מפקחים עליו. רפרנט של המוסדות להשכלה גבוהה, שייקח בחשבון כאשר תגיע לכאן פנייה לגבי המוסדות להשכלה גבוהה, שאני אבקש לפני הישיבה, אם לא תרצו שאני אעכב את זה, להביא מראש בכתב איך מפקחים על הכסף.

פנייה מספר 590 –

עוד פעם משרד התעשייה. לשכת המדען הראשי.

הפנייה הזאת נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב ההוצאה של המדען הראשי במשרד התעשייה בהתאם לתחזית הביצוע ולבקשת המשרד וכן לתקצב סכום של 14 מיליון שקלים.

אנחנו מצביעים.

רגע. אתה מוכן לחזור על דבריך?

כן. הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב ההוצאה של המדען הראשי במשרד התעשייה בהתאם לתחזית הביצוע ולבקשת המשרד. היו מספר תוכניות בהן הביצוע היה מעט נמוך ממה שתכננו בהתחלה ומבקשים להעביר את זה לתוכניות בהן יש עדיין סבירות מאוד גבוהה שהנושא הזה יבוצע. זה לבקשת המשרד.


התקנות האלה אליהן מעבירים, אלה תקנות שכדי לבצע אותן צריך גם הרשאה להתחייב. לכן לתקנות האלה, יש גם תוספת של 14 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב אבל סכום ההוצאה לא ישתנה אלא אלה רק שינויים פנימיים בתקציב המשרד.

אני מבין שזאת העברה מהרזרבה הכללית.

רק של ההרשאה להתחייב. כמו שאמרתי, יש תוכניות שלא צריך להוציא אותן עם הרשאה להתחייב. בהן יש עודפים שרוצים להעביר לתקנות אחרות.

אני מוכן לאשר.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 590 – אושרה פה אחד

פניות מספר 594, 596 ו-595 -

רשות הטבע והגנים. אנחנו מדברים על פנייה בסך 3,7 מיליון שקלים: שני מיליון שקלים לפעילויות שיווק והסברה לכניסות לאתרים שלנו של רשות הטבע והגנים.
200 אלף שקלים פעולות חינוך והסברה.

כתוב שאלה הסכמים קואליציוניים.

אם אני לא טועה, זאת יהדות התורה לעידוד והטמעה של ערכי טבע בקרב חלק מהמגזר.

נראה שאתה הולך להתעלף.

אני רק מסתכל. הבנת למה אני שואל? זה הסכם קואליציוני.

לא נתתם להם כלום בהסכמים?

אתה לא יודע שאני ירוק?

קיבלת פעם פרס.

לא פעם. אני מקבל כמעט כל שנה.

לכם לא נתנו כלום?

למה לא נתנו? ועוד איך נתנו אבל מה לבית היהודי עם טבע? אנחנו טבע.

אני בעד המגזר.

זאת לא בעיית המגזר.

היא אמרה שכן.

זה בעיית המגזר החרדי?

אלה פעילויות שיווק, פרסום והטמעה של ערכי טבע כלפי מגזרים שונים.

מה פתאום המגזר החרדי? לא המגזר החרדי.

מה זה הטמעה של ערכי טבע כלפי מגזרים שונים? אם זה הסכם של יהדות התורה, מה ההשלכה הישירה?

המקור הוא הסכם קואליציוני עם יהדות התורה?

כן. בונים תוכניות חינוכיות ייעודיות.

לא למגזר החרדי.

לא, לא למגזר החרדי.

אני רק מברך אותך.

אין לי בעיה. אני בעד שזה ילך למגזר החרדי אבל אני רוצה להבין איזה מסגרות לימודיות.

תמשיכי. מה התחקיר הזה? אם הייתה יושבת כאן עכשיו למשל רוחמה אברהם כיושבת ראש הישיבה.

אמרתי לך שאני מברך על כך.

והיא הייתה מעבירה מאתיים אלף שקלים להטמעת ערכי טבע. היית פותח זוג עיניים? למה כאן פתחת?

אני אגיד לך מה. קודם כל, אמרתי לך שאני מברך את יהדות התורה.

אני מודה לך על הברכות. אנחנו באמת זקוקים להן.

החינוך להכרת הטבע, הוא תמיד טוב.

תמשיכי.

מיליון וחצי שקלים עבור פרויקטים מדעיים שאנחנו עושים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה כאשר מדובר על מינים בסכנת הכחדה ועל מסדרונות אקולוגיים.

יש שאלות נוספות? אין. אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 594, 596 ו-595 – אושרו פה אחד

אדוני, כבר 11:00.

מה לעשות, זה התארך.

אתה רוצה לשבת עד שתסיים את כל ההעברות הכספיות?

אני רוצה, כן.

אבל איך?

אני אשתדל לעשות את זה מהר.

לא, מהר אני לא מסכימה.

לא מהר. לאט.

בוא נעשה את זה ביום שני.

לא, יש כאן דברים דחופים.

אני לא מוכנה לעבור מהר. קשה לי.

לא מהר. לאט.

קשה לי לקרוא את המספרים של כל ההעברות האלה.

פניות מספר 597 ו-598 -

הפנייה נועדה לתגבור תקציב מנציבות שירות המדינה, מיליון ו-100 אלף שקלים. הסכום מיועד לתקצוב תכנית הצוערים לשירות המדינה.

מה זה צוערים?

בהמשך לפעילות של תוכנית עתידים, הוחלט לפתוח תוכנית חדשה שנועדה בעצם לגייס סגל כוח אדם ניהולי איכותי לשירות המדינה. מה שעושים, נרשמים אנשים אחרי תואר ראשון והם עובדים בשירות המדינה בכמה משרדים ובתוך כך הם משלימים תואר שני במדיניות ציבורית. אחרי כן הם נקלטים בשירות המדינה. תקציב התפעול של התוכנית כולל פעילויות של תשלומים לאוניברסיטה העברית שעברה מכרז.

אם אתה רוצה לסיים, את פנייה מספר 59, בניית מוסדות חינוך, חייבים לאשר היום.

כן. אני יודע.

אני מבקשת שמה שדחוף נעביר היום ואם לא, אני מבקשת לסגור את הישיבה.

פנייה מספר 59 היא בניית מוסדות חינוך.

השעה 11:00 ולוועדה אין אישור מיוחד להמשיך לשבת.

אני מבקש להעביר גם את החטיבה להתיישבות על נצר חזני.

אין אישור מיוחד לוועדה. תבקש אישור מיוחד.

אני אבקש אישור, אבל יש כאן כמה דברים שלפי דעתי אפשר להעביר בעשר דקות.

אדוני היושב ראש, אני לא יודעת להעביר דברים בעשר דקות. אני רוצה לשמוע הסברים.

רוחמה, אם לא, אז לא.

רק מה שדחוף, לא איכפת לי ללמוד ולנסות. גם כך אנחנו מקבלים את החומר מעכשיו לעכשיו.

בסדר, רגע. תסיים את ההסבר.

זה תקציב התפעול של התוכנית בהתאם לסיכום עם נציבות שירות המדינה.

יש שאלות? אין. אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 597 ו-598 – אושרו פה אחד

פניות מספר 599 ו-600

הפנייה נועדה לתגבור תקציב הקרן למורשת הכותל המערבי. הקרן מטפלת בתחזוקת כל רחבת הכותל. בגלל התגברות המבקרים בשנים האחרונות, התגברות מאוד מאוד גדולה, אנחנו מתגברים אותם.

בכמה?

בשני מיליון ו-700 אלף שקלים.

למה לא יותר?

זה מה שהם ביקשו.

זה הכול תקנים. את רוצה עוד תקנים?

אם אין אישור, אנחנו מסיימים את הישיבה.

יש בקשה.

בסדר. נבקש להפסיק את הישיבה עד שיהיה אישור.

רוחמה, שנינו יודעים שהכנסת נפתחת כרגע בשאילתות. יש חמש שאילתות ולדעתי זה ייקח רבע שעה-עשרים דקות.

לכנסת יש תקנון שהוועדות מסתיימות בשעה 11:00. גם אני הייתי יושבת ראש ועדה וכשנדרשתי, ביקשתי אישור מיוחד.

לכן אני פונה אליך. אני נותן לך את הדוגמה של משרד החינוך. חבל על כל יום שעובר. הרשויות מקבלות מאוחר את האישור לבניית מוסדות חינוך.

גם כך זה המתין כל כך הרבה זמן. אז ימתין עוד יומיים. לא יקרה שום דבר. שילמדו להתנהל לפי לוחות הזמנים של הכנסת.

הנושא של פיתוח מוסדות חינוך, חייב להיות. זה ממש דחוף.

נכון אבל אני לא יכול להתעלם מהבקשה שלה. ביקשתי מטמיר שיבקש אישור מיושב ראש הכנסת.

אולי נעבור לפנייה של החינוך, 59.

כן, אבל אם אנחנו מקבלים אישור.

אם אנחנו מקבלים אישור, אין לי בעיה.

אנחנו נאשר היום את מוסדות החינוך.

אני מבקש להביא גם את הפנייה האחרונה.

בסדר. אם אנחנו נקבל אישור, נמשיך.

אולי בינתיים נשמע את ההסברים ולא נצביע.

בסדר.

אחרי כן נוכל להצביע.

בסדר.

אבל חמש דקות.

בסדר. חמש דקות.

פניות מספר 599 ו-600 הוסברו אבל עוד לא נצביע.

תעבור לשני הדברים הדחופים ונוכל קודם כל לשמוע את ההסברים.

פניות מספר 601 ו-602 –

רק הסבר.

העברה מהמשרד להגנת הסביבה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעיקרה ביצוע סקר תלת שנתי בנושא הפסולת בתעשייה בהיקף של 700 אלף שקלים.

יש שאלות להסבר הזה? אין.

פנייה מספר 603 – בית הנשיא

מדובר בשיפוץ של בית הנשיא.

אבל בישיבה הקודמת אישרנו.

נכון. אישרתם את מי שמממן והגורם המבצע.

ביקשתי לדעת כמה עובדים חרדים יש בבית הנשיא וקיבלתי מכתב מהסמנכ"ל האומר שיש 65 עובדים בבית הנשיא ושלושה מהם הם חרדים.

זאת הפנייה המקבילה של זה. הגורם המבצע. זאת הפנייה שמעבירה את הכסף למינהלת הדיור הממשלתי כגורם המבצע של השיפוץ.

בסדר.

אני מבקשת לנעול את הישיבה.

גם הסברים לא?

לא. אני רוצה לעלות למליאה.

בסדר. אני מחכה לאישור מהיושב ראש.

עד מתי?

אם לא, אני אקבע המשך לשעה 2:00.

תקבע המשך לשעה 2:00. אין שום בעיה.

לא, אי אפשר ככה.

למה אי אפשר ככה?

אצלנו נהוג להזמין שעה קודם ולא שלוש שעות קודם.

מי שרוצה לנסוע להר הרצל לא יוכל לנסוע?

למה? הר הרצל זה ב-3:00. אפשר לעשות ישיבה מ-2:00 עד 2:30.

באיזו שעה יוצאים מהכנסת?

בדרך כלל ב-2:00.

אין לי התנגדות לקיים ישיבה בין 2:00 ל-3:00. המליאה מפסיקה ב-1:30 ואני מציע להתכנס מיד עם סיום המליאה.

ב-1:30. אין שום בעיה אדוני היושב ראש.

לדעתי בחצי שעה נגמור את הכול.

הייתה החלטה בנשיאות שמפסיקים ב-1:30?

כן.

עכשיו יש שאילתות. חבל.

יכול מאוד להיות שאני רוצה להשתתף בשאילתות.

תקבע שמתכנסים חמש דקות אחרי סיום המליאה.

כן, אין שום בעיה. נבוא לכאן.

בסדר. אני סוגר את הישיבה. אנחנו נחדש אותה ב-13:30.

תודה רבה אדוני היושב ראש.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10