PAGE
33
הוועדה לפניות הציבור

8.11.2011

הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 128

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי, י"א בחשוון תשע"ב (8 בנובמבר 2011), שעה 14:00

פניות ציבור של הורים על מצוקותיהם כהורים לפגים לאחר השחרור מהפגייה

חברי הועדה: דוד אזולאי – היו"ר

אורלי לוי אבקסיס – מ"מ היו"ר

רחל אדטו

אורי מקלב

יוליה שמאלוב ברקוביץ'

ד"ר איריס לייטרסדורף
- מ"מ ראש האגף לרפואה בקהילה, מינהל רפואה, משרד הבריאות

רותי פרוינד

- מנהלת מחלקת בקרה, מינהל רפואי, משרד הבריאות

מזל אלבגלי

- מנהלת מחלקת פיתוח מקצועי, מינהל הסיעוד, משרד הבריאות

חנה צפנת

- רכזת תחום התמחויות, מינהל הסיעוד, משרד הבריאות

אלון שפיר

- מינהל הסיעוד, משרד הבריאות

פרופ' שאול דולברג
- יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה ומנהל פגיה בבי"ח איכילוב

דר' יעקב שיף
- גזבר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה

דר' שמואל ארנון
- חבר ועד האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה

אגנטה גולן

- מנהלת יחידת פגים, בית חולים סורוקה

ליאת ארד

- רכזת חיסוני RSV, קופ"ח מאוחדת

זאב חורב

- רכז רפואת ילדים, קופ"ח כללית

רחל פיש

- רכזת בריאות הציבור, קופ"ח מכבי

מנשה דלל

- יו"ר עמותת לה"ב

ישי לוי


- עמותת לה"ב, חבר ועד מנהל

יעקב משה אדרי

- עמותת לה"ב, חבר ועד מנהל

עו"ד עודד יחיאלי
- עמותת לה"ב

מוריה אשכנזי
- יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור בהסתדרות האחיות

יעל לייזר
- הורים לפגים

נתן לייזר
- הורים לפגים

שלמה נקש
- הורים לפגים

שלומית אבינח

דבי שטרנגר – חבר המתרגמים בע"מ

פניות ציבור של הורים על מצוקותיהם כהורים לפגים לאחר השחרור מהפגייה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הדיון היום הינו במסגרת יום הפג הבינלאומי, ואנחנו מקיימים היום דיון כזה בכל ועדות הכנסת.

נתבקשתי על ידי חברת הכנסת אורלי לוי-אבוקסיס לקיים דיון אצלי בועדה בנושא הזה, ונעניתי לבקשתה. אני חושב שהנושא הוא חשוב במיוחד ואני רוצה להודות על ההיענות היפה של כל החברים שהגיעו לפה, ואני מקווה שיהיה לנו דיון מעניין.

במסגרת הסקירה שקיבלתי לפני הדיון הזה, התברר לי שישנו תקציב מיוחד שמקציבים לנושא הזה של הפגים בבתי החולים, אולם לצערי הרב, הכסף הזה לא צבוע והתוצאה היא שמלא בתי חולים מעבירים אותו לסעיפים אחרים ובצדק, כי המצוקה היא קשה ולפעמים הם מרשים לעצמם.

אני מאמין שהם עושים את זה מתוך כונה טובה, אבל לדעתי הנושא הזה חייב להיפסק, כי זה פוגע באותה אוכלוסיה, שאני מאמין שיש פה מוזמנים שונים שהם הפה שלהם. אני חושב, שבסופו של הדיון צריכה לצאת פנייה שלנו בראש ובראשונה למשרד הבריאות, אנחנו לא באים לחדש שום דבר. כאשר ישנו כסף ייעודי למטרה מסוימת, צריך לדאוג שהכסף הזה אכן יהיה לשם, ולא לעשות עם זה פעולות אחרות.

אני מכיר את זה מזוויות אחרות, לדוגמה: בשלטון המקומי יש כסף שהוא צבוע ל- xyz, אי אפשר לשנות אותו. גם אם הרשות המקומית צריכה לתת matching ואין לה, הכסף הזה יישאר כי יש לו ייעוד ואף אחד לא יכול להשתמש בו לדברים אחרים. אין שום סיבה, שבעניין הזה לא ננהג גם פה אותו דבר.

אני אבקש מחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שתציג את הנושא, בבקשה.

תודה רבה לך אדוני היו"ר, אני כמובן מברכת על כך שראית לנכון לקיים דיון גם פה. אני חייבת לציין, גם את חבר הכנסת אורי מקלב, שבשנה שעברה הוא היה יושב הראש של הועדה הזו וגם התדיינו פה בנושאים שקשורים ליום הפג, לבעיות הקיימות. היום אנחנו נתמקד בעיקר בטענות של ההורים, אני אשמח מאוד אם אנחנו נהפוך להיות גוף, שבו יהיו יותר חברי כנסת, שידרשו את תביעת הכסף למטרה שלשמה הופנה הכסף או תוקצב. כי אנחנו, אני חושבת שמבחינת מחוקקים ומבחינת נבחרי ציבור זיהינו, הצלחנו לזהות את הבעייתיות ואת הצורך בכספים האלו, הצלחנו להקדיש את הכסף. אבל, ברגע שזה יצא מידינו זה לא הגיע למטרה. זה אחד הנושאים, יש כמובן נושאים נוספים, שגם להם היו דיוני המשך בוועדות הקודמות, אולם אני חייבת פה לשים את הדגש יותר על העניין שהורים רבים גם פונים אלי.

קורה, שבתי החולים משחררים פגים, שמבחינת הסל למשל, לא קיבלו את החיסון מול הוירוס RSV , שגורם לבעיות בנשימה ויכול להתפתח לזיהומים שונים. יש מעקב אחרי ילדים עד גיל חמש ואנחנו יודעים שמי שלא קיבל את החיסון, יש לו אשפוזים חוזרים. יכולה גם להיות פגיעה במהלך החיים, באיכות החיים שלהם.

נושא נוסף שהגיע לידיעתי, שמטריד אותי מאוד, זה נושא ביטוח הפגים. לא מעט ואולי אפילו כל חברות הביטוח, מסרבות לבטח פגים מהסיבה "פָגוּת", שנשמע לי לא נורמאלי ומשהו שאנחנו צריכים לנסות ולתקן. בשנה שעברה הצלחנו להביא לקצת שינויים על דברים שהיו על השולחן של הועדה, כמו למשל עריסות לתינוקות/פגים ולא לפי הגיל הביולוגי.

לגבי הביטוח, אמרנו שלא היה זמן להזמין אותם. זה הגיע ברגע האחרון ואז נעלנו את הנושא.

אז אנחנו נוכל לעשות לזה המשך.

לגבי כסאות בטיחות, שם ארקיע היו הראשונים שנכנסו וראוי לשבח אותם, אשר שינו את הנוהל שלהם ובעקבות זה גם אל על. אני מקווה מאוד שזה משהו שהוטמע ונשאר בתוך ההחלטות. אצלנו, אתה יודע שבמדינת ישראל לעומת מדינות העולם המערבי, אז תמותת הפגים בישראל היא פי שניים ממקומות אחרים, הזיהומים זה בחמישים אחוז יותר. אז באמת חלק מהדברים זה בגלל הצפיפות, בגלל חוסר ביכולת לספק לילד את כל הדברים שלהם הוא זקוק במסגרת של הפגיות, איך שהן היום נמצאות. אז באמת שמענו כמה בשורות ממנכ"ל משרד הבריאות שהיה בועדת הבריאות, ואנחנו נצטרך להמשיך ולעקוב ולראות שהן באמת מיושמות.

אני כאן אפסיק, אני חושבת שדיברתי מספיק בכל הנושאים למיניהם. אבל, נקודה אחת לפני שאני אסיים. לא דנו מספיק בעניין של המשך הטיפול בקהילה, הביקורות של הרופאים. הפגים הזעירים נשלחים בדרך כלל למרכזי בתי החולים, ששם יש ניאונטולוגיים שיכולים לעשות ביקורת כזו או אחרת. הפגים הרגילים, נשלחים לרופא הילדים בקופות החולים השונות, שהרבה פעמים הסרגל שבו הוא משתמש זה סרגל ילודה רגיל של ילדים, שנולדו באופן רגיל, מה שגורם גם לסטרס מאוד גדול מבחינת ההורים, שאף פעם לא עומדים בעקומה.

גם חוסר היכולת לתת להורים את הכלים הנכונים להתמודד מול הילד הפג, וזה משהו שהבטיחו לנו אז לפעול בנושא. אנחנו גם צריכים לבקש, ואני חושבת שאני אשמח מאוד אם הועדה הזו תחליט, שיהיה מעקב כדי לבדוק מה קורה עם אותם ילודים פגים, שמשתחררים מבתי החולים לאורך שנים. אין מחקר כזה. אני יודעת שהתחיל מחקר והופסק באמצע, מאחר שלא היה מספיק כסף. לא מדובר בהרבה כספים. זה גם משהו שאפשר, אולי בשיתוף פעולה ביחד עם הקופות השונות. כן לעקוב, כן לסמן, וכן לדעת ולזהות אחר כך דברים, שבהם אנחנו צריכים לשים את הדגש, הן במסגרת בית החולים והן בהמשך הטיפול באותם ילודים.

כמובן, אני מודה לוועדה, להורים ולרופאים שהיו פה והעלו גם את הטענות וגם את המצוקות, באומץ רב, ובאמת בצורה הברורה ביותר. ביחד, אנחנו מאמינים שאנחנו נצליח לשנות.

תודה רבה לך פרופסור שאול דולברג, יו"ר איגוד הנאונטולוגים במדינת ישראל. כמובן שאנחנו רק שליחים שלכם פה, אבל אנחנו נעשה את המקסימום כדי לשפר את המצב, לא רק שיחיו וישרדו אלא שתהיה להם איכות חיים.

תודה רבה.

חבר הכנסת הרב אורי מקלב, יושב ראש הוועדה הקודם שטיפל בעניין הזה בזמנו, תחכים אותנו בנושא הזה.

תודה רבה חברים, שהשם יברך אותך על עצם קיום הדיון. יש המשכיות גם בבית הזה. הדבר הזה הוא באג'נדה של כולנו, ואתה גם ידוע בתור אחד כזה שהצלת חיי אדם השקעה בחיי אדם. באתי לחזק גם את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שעומדת מאחורי היום הזה כאן בכנסת מתוך הזדהות, וכפי שהיא עושה את כל הדברים בלהט גדול ובנמרצות גדולה. ואנחנו באים לחזק אותך בעניין הזה והד"ר שלנו שבעניין הזה תלמיד החכים אותנו מבחינה מקצועית.

הבעיות ידועות אבל אני דווקא חושב, שהיום בחודש האחרון היינו עדים לכך על ערך חיי אדם. אנחנו שוחררנו. לשחרר מישהו אחד נפש אחד אנחנו יודעים כמה אנחנו עושים מאמצים, נלחמים בשביל נפש אחת, והכול התאחד תחת הנושא הזה. זה נכון בכל חברה מתוקנת קל וחומר זה נכון בערכים של העם היהודי. בנושא הזה אנחנו באמת עדים, שמצד אחד אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים, משקיעים וגם מתפתחים כדי להציל כל פג ממשקל הכי נמוך, שיכול להיות.

אנחנו גם יודעים וזה מה שאנחנו באים להתריע, שאנחנו חושבים שגם ההמשך והטיפול צריך להיות באותה מידה, שאנחנו עושים מאמצים. כדי, גם להקים נפש אחת וגם אחרי זה להציל נפש אחת וזה של כל ההיבטים גם בנושא בית החולים עצמו המחסור שיש ברופאים ואחיות אנחנו צריכים לצפות את פני העתיד. המחסור כבר היום. כבר היום אומרים שיש מחסור ברופאים צעירים ופחות בהתמחות.

אני לא יודע בכלל מה יהיה עם המתמחים, אבל ודאי כבר אז, עוד לפני שהייתה בעיה של המתמחים, בנושא הזה היו רק שני מתמחים. אנחנו אז צריכים לתת תמריצים בנושא הזה. צריך לקדם את הנושא הזה. בדברים האלה הם לא יכולים להיות מייד, זה דברים שצריך השקעה, וצריך עכשיו להחליט בשביל הטווח הארוך. אנחנו יודעים, לא פעם אנחנו שומעים על סגירת פגיות בגלל זיהומים. אין ספק שזה קורה גם בגלל מחסור בכוח אדם ומחסור במשאבים. זה לא שחס וחלילה אנחנו מייצרים יותר חיידקים, אולי הפוך.

גם הועדה שלך אדוני היו"ר היא המיוחדת בכך, זה הציבור. הקשיים שיש להורים בגלל המחסור בכוח אדם. משחררים את הפגים הרבה יותר מוקדם אולי ממה שצריך, ואז מי שמקבל את זה זה ההורה. וכשההורים נמצאים בזה, מעבר לחוסר המיומנות שלהם, זה משפיע על כל החיים. אנחנו יודעים שמלווים פג הרבה הרבה הרבה זמן, בין בקשיים הביורוקרטים שיש לא מעט. אנחנו בועדה, אני רוצה לספר לך אדוני היו"ר, הזדעזענו רק על מקרה אחד להצלת פג, שהיו צריכים להטיס אותו לחוץ לארץ. אני אקח מקרה קיצון - - -

זה עלה בישיבה אחרת, בנושא אחר. אבל התוודענו לכל - - -

אני ראיתי שגם כתבת את זה, ואני באמת מודה לך. כתבת את זה באחת מהמסקנות, שצריך לדאוג גם בנושא הזה. צריך להיות תקן, צריך להיות נוהל בעניין הזה. התברר שהתעכבו ולא התאימו העברת פג במטוס בלי התאמה על מעביר פשוט שלא היה. העבירו אותו רק עם בטריות ולא עם החשמל המתאים בגלל שלא היה מתאם לחשמל. הילד הגיע לאירופה, המדינה הטיסה אותו קופת החולים זו לא הייתה הטסה פרטית רק של ההורה, שהחליט נסעו לצרפת. אם אני לא טועה הילד הזה נפטר. כן נפטר לא נפטר מזה, אבל אין ספק שהוא התעכב עוד בשדה תעופה. דברים בירוקראטיים שלמים בגלל שאין נוהל מסודר. ואנחנו כעת בועדה ניסינו לפתור אפילו נושא כזה. קל וחומר בן בנו של קל וחומר שיש הרבה דברים עוד גם בארץ כמה דברים שיש.

גם נושא האמצעים. הקלות יותר בתוך קופות החולים, בתוך כל האישורים שהם צריכים לקבל. אם זה טיפולים בפיזיותרפיה או כל הנושאים. הקדמת תורים. ילד פג הוא משהו אחר, הוא לא יכול להיות ברגיל. צריך לתת להם קדימות בכל. הוא הקדים את הזמן שלו אנחנו צריכים גם בהתאם להקדים לו את הטיפולים.

אני באמת רוצה לחזק את עמותת להב, את ההורים האלה שמשקיעים מתוך הזדהות. היום הזה נעשה גם בשבילכם, שתוכלו להמשיך ובאמת לקדם את הנושאים האלה.

אני אמרתי ליו"ר והוא נתן לי עכשיו זכות דיבור בגלל, שבאיזשהו מקום יש לי בעיה גדולה, שהרב פינקל ראש ישיבה נפטר, והלוויה יצאה כבר. אז אני באיזשהו שלב אצטרך לעזוב אתכם, אני מתנצל מראש.

ישר כוח, שתלך לשמחות.

חברת כנסת רחל אדטו, בבקשה.

היום אנחנו מהבוקר באמת דנים על דברים, ואנחנו, חלק מהאנשים פה כבר שומעים את הדברים בפעם השלישית, על הבעיות ועל המחסור ועל כוח אדם וכוח אדם סיעודי וכדומה. אני רוצה רק להגיב על דבר שאתה אמרת, שאתה רואה אותו בתור אחד הדברים היותר חשובים, שזה נושא צביעת הכסף. כדי להבהיר את העניין איך נעשה תגמול היום, יש קו מאוד היסטורי של תגמול.

משקל קילו שבע מאות חמישים. עד קילו שבע מאות חמישים בית החולים מקבל מאה שישים ותשעה אלף שקלים, בתנאי שהתינוק הזה חי שבעים ושתיים שעות. קילו שבע מאות שישים בית החולים מקבל כמו לידה רגילה, אחד עשרה אלף. עכשיו, ההבדל בין קילו שבע מאות וחמישים לקילו שבע מאות שישים הוא לא משמעותי, ואותן צרות של קילו שבע מאות חמישים יכולות להיות בקילו שבע מאות שישים וכן להיפך. כלומר, הקו הוא קו היסטורי.

אין מצב שכשאתה מכניס לקופת בית חולים כסף, אתה יכול להגיד לבית חולים כל הכסף שנכנס מפגים הולך לפגיה, לא ייתכן, כי אתה לא עושה את זה בקרדיולוגיה. אתה לא אומר, כל הכסף של הצנתורים הולך למחלקה הקרדיולוגית או כל הכסף של ניתוחי כיס מרה הולך למחלקה כירורגית. בית חולים לא יכול לתפקד ככה, כי בכסף של הפגים, של המאה שישים ותשעה אלף שקלים, מטפלים בקילו שבע מאות חמישים ובקילו שבע מאות שמונים שיכול להיות - - -

המנכ"ל אמר שישנו שם את התכניות.

אמר מה שאמר המנכ"ל, אני עכשיו אומרת את מה שאני אומרת. לכן, הכסף של הקילו שבע מאות משתמשים בכסף של המאה שישים ותשעה אלף שקלים מטפלים גם בקילו שבע מאות שמונים, שהרבה פעמים הוא יכול להיות הרבה יותר חולה, והוא ישכב הרבה יותר זמן בבית חולים מאשר קילו שבע מאות חמישים. לכן, הנושא של צביעת כסף צריך להשתנות, התפיסה צריכה להיות אחרת.

לא. צריך לצבוע אותו שהוא יכול לשמש גם את אלו שמעל קילו שבע מאות חמישים.

סליחה, אני עכשיו מדברת. יש לי זכות. ויו"ר הועדה לא היה כל הבוקר, ומאחר והוא אמר את מה שהוא אמר אני רוצה להגיב על מה שהוא אמר. וזכותי המלאה. ואני גם יודעת את מה שאני אומרת, יש בעיה קצת כי אני יודעת פשוט מה שאני אומרת ולכן, הנקודה כרגע היא בנושא צביעת הכסף, היא לא כל כך עמידה על נושא צביעת הכסף, כי אם על שינוי השיטה. ושינוי השיטה הוא בהחלט דבר שנכון לעשות גם לטובת הפגיות. גם לגבי מוטיבציה של בתי חולים להרחיב פגיות ולהכניס כוח אדם לפגיות. כי ברגע שאתה תדע שאתה מתגמל אחרת, לא רק לפי משקל מוחלט אלא לפי שבוע ההיריון, לפי משך האשפוז, לפי סיבוכים נוספים אם הילד הזה גם פג וגם - - -

כל הקריטריונים האלה לא קיימים היום?

הם לא קיימים היום. היום יש לך מספר אחד קוראים לו קילו שבע מאות חמישים. לא משנה אם קילו שבע מאות חמישים נולד בשבוע שלושים ושבע של ההיריון, הוא יכול להיות אישה שסבלה מאיזה רעלת הריון קשה וילדה בשבוע שלושים ושבע, שהילד מאוד בשל ומאוד בריא ושוקל קילו שבע מאות וחמישים ובית החולים מקבל מאה שישים ותשעה אלף שקלים לעומת, ילד ששקל קילו שבע מאות שמונים והוא חולה כי יש לו מום לב, והוא נולד עם זיהום וכל מיני דברים. לכן, מה שאתה אמרת על צביעת הכסף צריך לשנות את המשפט, לשנות את שיטת התגמול ולכן, זאת הנקודה שינוי שיטת התגמול.

יכול להיות שבית חולים, אנחנו מכירים את זה בהרבה תחומים בחיים, בית חולים נמצא במצוקה ויש לו הכנסה מסוימת, למה שלא יעביר אותה למקום אחר? אבל, כשיהיה איזה חלק מהכסף הוא צבוע לפי קריטריון כזה או אחר, אני חושב שזה מחייב את המערכת לנהוג באחריות ולהשתמש עם הכסף לייעוד שלו.

גם אז תגידו באותה מידה, תראה בית חולים אלף, כל בתי חולים הם גירעוניים. עכשיו, תגיד לי לשיטתך זו תגיד גם כן כל הכספים שהולכים על צינורים ילכו רק למחלקה קרדיולוגית כי לשמה נועד הכסף. לכן, אני אומרת קשה מאוד לצבוע כסף לכיוון אחד.

אבל אם זה מספיק רווחי, אבל זה לא פוגע בלקוחות שלהם, לחולים. נניח שזה יהיה באמת רק לפגים גם מעל קילו שבע מאות חמישים, ושהם מעל זה עד שני קילו, לא משנה מה, שצריך טיפול ארוך. דהיינו, הכסף הזה שמיועד לפגיה לא ילך באופן כללי לכל הבית חולים אלא ילך לטיפול בתינוקות האלה, שנולדו בתת משקל גם אם זה עבר בקילו שבע מאות חמישים. יכול להיות, שבמקרה הזה זה עדיין מעמיד את מה שאמרת, שהכסף הצבוע הזה נשאר לטפל בתינוקות שהם נולדו במשקל נמוך, גם אם זה מעל קילו שבע מאות חמישים, אבל לא למחלקות אחרות, לא לדברים אחרים לכן, יש לנו גם תמריץ לעבוד.

אני רוצה אולי להגיד לחברת כנסת אדטו, ברשויות המקומיות להבדיל הייתה תקופה, שבתי הספר הכלליים שבתו וגם בתי הספר של הרשויות המקומיות היו שובתים. והציבור לא הבין, אבל אין שביתת מורים. מה התברר? שהרשות המקומית הייתה גירעונית. היו מקבלים את הכסף, עם הכסף הזה הם השתמשו לצרכים אחרים במקום לצרכי החינוך, ואז המורים לא קיבלו שכר והשביתו את המערכת. עד שעשינו שמה חקיקה מיוחדת והחקיקה הזו היא בעצם צביעת כסף, שהוא היה מיועד אך ורק לחינוך. והיום הרשויות המקומיות לא יכולות להשתמש בכסף הזה לדברים אחרים. אז אני אומר, להבדיל על אותו משקל, גם פה אולי לא כל הכסף, אולי לאותה מחלקה שיטפלו בכל הפגים במשקל הזה או במשקל אחר. ולא בטוח שזה יפתור את הבעיה אבל לפחות זה יכול למזער את הנזק שקיים היום במערכת. זאת ההתרשמות שלי ממה שאני לפחות, מהחומר המקדים שקראתי, זו ההתרשמות שלי.

אני יו"ר עמותת להב למען הפגים בישראל. עמותת להב מייצגת כעשרה אחוז מכלל הילודים בישראל בשנה. זה שישה עשר אלף פגים, שנולדים אצלנו במחוזותינו. עמותה שנוסדה על ידי הורים לפגים למען המשפחות ולמען הפגים. אני לא אחזור על מה שתיכף אתם תשמעו מהפורום המאוד רחב.

ראשית אני מברך את חברי הועדה, חברת הכנסת אדטו רצה איתנו מהבוקר, ואני מודה לה על תשומת הלב. אין ספק אדוני, שלנוכח הגישה שאתה מביא וחבר הכנסת מקלב אתם מגיעים מהמקום הנכון ובעזרתכם, וזה הזמן לתיקון, כמובן חברת הכנסת לוי לא נמצאת כאן, יקירת ההורים לפגים על פועלה ארוך הטווח.

אחרי הקרדיטים אדוני, אני ברשותך, אנחנו מדברים על אוכלוסיה שהיא אוכלוסיה מוחלשת, היא אוכלוסיה שקופה, היא אוכלוסיה שטרודה בחוויה המטלטלת של הפגות. ואם לא ברור, מדובר על ההורים לפגים. אני מודה שבמסגרת שיעורי הבית שעשיתי לקראת הדיון, אדוני, עברתי על הפרוטוקול של הועדה הזאת משנה שעברה, וכשראיתי מה, על מה דובר מה היו ההחלטות מה היו ההבנות וההסכמות לעומת המציאות, שהיום אנחנו פוגשים, שהיא הרבה יותר חמורה. אדוני בוודאי יודע, הפגיות קורסות בעצם רגעים אלה. יולדות, ואני בכוונה משתמש במונח, משונעות, אומרים להן "גברתי הפגייה תפוסה, מחלקת ההיריון בסיכון תפוסה, את לא תלדי כאן, את תלדי איפה שיש מקום" שזה לפעמים גם מרחק רב ממקום המגורים.

לאחר שקראתי וראיתי את הפערים בין מה שדובר לפני שנה ואת מה שנעשה בשנה הזאת, הרגשתי כעס. וכשעבר הכעס הרגשתי עלבון. כאב לפג. אני אב לפג לפני שאני יו"ר העמותה, היו החלטות. נאמרו דברים בטעם. הבית הזה הקדיש ממשאביו ומזמנו. חברת הכנסת לוי, באדיקות, מקפידה לא להוריד את הנושא מסדר היום. ובכל זאת, הגורמים שאמורים לבצע מתעלמים. אנחנו כולנו שקופים, אדוני,למצוקה במהלך השהות בפגיה. אנחנו מדברים על הטיפול בקהילה, כי הפגות היא לא נגמרת בעת השחרור מהפגייה, היא מלווה את הפג.

מבחינת הפרוטוקול של שנה שעברה, זה כאנקדוטה, עלו מספר רעיונות. בין היתר מאוד יצירתיים של חברת הכנסת לוי כאלה שיכולים לתת פיתרון לבעיות, שאדוני נגע בהם. פיתרון משולב בשפתית, בוא ותתמרץ את הרופא את אותו ניאונטולוג, שהיום זה מקצוע שנמצא בחסר וקשה מאוד לעודד את המתמחים הצעירים לבוא ולהתמחות במקצוע. הזה תן לו את האפשרות לצאת ולהתפרנס במקצועו, במקצוע הניאונטולוגיה, גם בקהילה כמו הקולגות שלו, שמתמחים במקצועות אחרים. פתרת שתי בעיות. משכת כוח אדם צעיר לתחום הניאונטולוגיה ונתת מענה לטיפול בפג בקהילה. אותו ניאונטולוג לאחר השעות שלו בפגיה בבית החולים, יוכל לבוא וגם להתפרנס וגם לעשות שירות גדול באמצעות טיפול בפגיה.

המשמעות היא, שאני כהורה לפג אם אני צריך לקבל את חיסון הrsv, ואם אני צריך לקבל טיפול של תזונאית וקלינאית תקשורת אני לא רץ ומתרוצץ עם הפג הקטן שלי, שחשוף לזיהומים. הכול במקום אחד, וזה יהיה בפיזור ארצי פיזור גיאוגרפי, וזה יכול להיות לטעמינו בסניפי טיפות חלב בשיתוף פעולה איתם, או בסניפים ייעודיים. אבל הפתרונות הונחו לפני שנה על השולחן. אני ממשיך איתך אדוני ואחר כך אתם תעשו כאן בוועדה את הבדיקה. עקומות גדילה. האם הושמו? אותם עקומות גדילה, שלא מדברות על המשקלים של הפגים, ובטיפות חלב לא הכירו אותם.

מדיניות הקדמת תורים לפגים בקופות החולים, זה קטסטרופה היום. אתה מנסה כאב להזמין תור לפיזיותרפיסטית, ואתה מקבל טווחים של חדשים בין טיפול לטיפול. לא עשינו בזה שום דבר. אני במקום לפתור בעיה, אני יושב בעיניים קמלות, כאב ורואה את הבעיה מעצימה אצלי בבית.

תקן אחיות בפגים, תקן רופאים בפגיות. נושאים שמוכרים לאדוני, ואני לא אשחית את זמנה של הועדה. צביעת התקציב, שוב אני אומר, וחברת הכנסת אדטו איננה כאן. אני פשוט הולך לכוונת האנשים הטובים שישבו בבית הזה וחוקקו. ב2004 יזם חבר הכנסת לשעבר אורון את הנושא הזה של מענק יולדת בתיקון לחוק הביטוח הלאומי, ובדברי ההסבר, אדוני וזה יהיה מאוד קצר: "מנהלי מחלקות לטיפול נמרץ ילדים בבתי החולים, סבורים כי המענק החלקי הניתן כיום עובר ל2004 גורם לתמותת פגים כתוצאה מטיפול לקוי. ולמקרים רבים של פגיעות בלתי הפיכות" לשונו של חבר הכנסת אורון דאז, ואני לא מוסיף עליהם.

אני מקווה, שאנחנו נצא בסיומו של היום המאוד מאוד מיוחד הזה, שבו הבית הזה מציין את יום הפג, עם איזושהי בשורה. גם בנושא הארכת חופשת לידה ליולדות בדגש על אותם הורים, שהילד שלהם מאושפז. שוב, פרי עבודה מאוד אדוקה ומסורה של חברת הכנסת לוי, שמצאנו אותה בשר מבשרינו וחלק מאיתנו.

דובר בשנה שעברה על הכללת שירותי פסיכולוגיה להורים. אדוני, אני מספר לך מהחוויה האישית שלי, אני כיו"ר עמותה, שוב עמותה של מתנדבים. אז אנחנו עושים ככל יכולתנו, מגיע גם לביקורים בפגיות, וכשאני מגיע לביקורים בפגיות אצל הקולגות המכובדים, שיושבים כאן, בדרך כלל עושים לי סיבוב בפגיה. ומי שלא חווה מציאות של פגיה יתקשה קצת להכיר את הריחות והצלילים. זה מוניטורים, זה צפצופים, זה ביפים וזה אותי מחזיר אחורה, מחזיר אחורה. ובשיחה עם אחד ממנהלי הפגיות הוא אומר לי, מה אתה מתפלא? הורים לפגים מאופיינים כנפגעי פוסט טראומה. לא פחות ולא יותר. זה בדיוק כמו אותם חיילים שנפגעים וכו' נדרש לזה מענה, אדוני. זה הונח על שולחן הועדה לפני שנה. אני אשמח אם אדוני יצא גם עם איזושהי אמירה, שהיא בשורה בנושא הזה.

דיברנו על מדיניות העריסות, הובלנו באמצעות חברת הכנסת לוי והבית הזה שינוי מדהים, וארקיע נענתה. אל על לצערי לא סופרים אותנו, כמו שאמרתי אוכלוסיה שקופה. הם הצהירו, עדיין אין שינוי מדיניות ופה אני מסיים בנושא הזה.

עושים את זה, אורלי.

איך?

תביאי הצעה לסדר יום, יבואו אלייך ואז תגידי להם: "תתנו".

אולי צריך לשבח בתקשורת את ארקיע, ואז תראה את אל על ישר, אנחנו גם.

האור שמהווה. צריך אולי הפיתרון כמו שמציע היו"ר.

וברשותך אדוני, נושא שנחשפנו אליו, ואני ארצה קצת להרחיב עליו במגבלות הזמן כמובן, כי יש לנו כאן הורים לפגים.

הייתי מאוד רוצה לעבור בשלב זה להורים

לפרוטוקול רק, הנושא הוא אפליית פגים בביטוח, שזאת היא תופעה, שאנחנו עלינו עליה במהלך השנתיים האחרונות במסגרת הפעילות בלהב. מדובר, כמו שציינה בפתיח חברת הכנסת לוי, על סירוב מוחלט של חברות הביטוח להתעסק עם פגים. ולא בגלל שהפג הוא עם ליקוי או עם איזושהו כשל בעקבות הפגות. מכתבי הדחייה הפורמאליים, שיוצאים ברוב חוצפתן של חברות הביטוח, שמי שרוצה להתווכח, הן מרוויחות מספיק או לא מרוויחות מספיק, כותבות: "הנ"ל לא מתקבל לכיסוי ביטוחים, מחמת פגות" בלבד. ואדוני, אני אשמח אם תאפשר לאחר סבב לעורך דין מטעמינו, לאחד מהאנשים היקרים, שעושה את העבודה בהתנדבות, מייצג אותנו בסיפור הזה. אנחנו ביקשנו לדיון גם נציגות של משרד האוצר של המפקח על הביטוח.

אני רוצה להבהיר, לגבי הדיון הבקשה הגיע באיחור. אמרנו, שזה לא מכובד לעשות את זה. במידה ותרצו, נעשה דיון רק על ביטוח.

לגיטימי לחלוטין. שוב אדוני ברשותך, בסיום הסבב ומאוד חשוב לשמוע את ההורים, אנחנו נרצה להדגיש ולהרחיב מעט יותר.

יש לי רק תיקון אחד לגבי מה שאמרה חברת הכנסת אדטו, שלא נהוג ולא צובעים כספים. לגבי בדיקות סקר שמיעה, הכסף הוא צבוע. אי אפשר להעביר אותו, בתי החולים לא יכולים לנייד אותו.

זה גם בזכות הועדה לפניות הציבור.

צריך להגיד כל הכבוד. וצריך להודות לכם. ואם אנחנו נצא מפה בעניין הזה, ואנחנו יודעים שבמשרד הבריאות יש עכשיו נכונות לצבוע את הכסף הזה. אז אני יודעת, רחל אדטו הייתה באמת מנהלת בית חולים, וחשוב לה החופש של הניוד של הכספים. האינטרס שלנו פה הוא הפגים. כל נושא בפני עצמו, גם אם הוא לגיטימי, יגיע אלינו, אנחנו ננסה לתקן אותו. אבל ככה אנחנו לא מתקנים, לא את הפגים ולא את המטרה שלשמה אנחנו מעבירים את הכסף, למקום אחר. כל נושא צריך למצוא את התקצוב שלו. אז כמו שעשינו עם הסקר שמיעה אנחנו נעשה גם עם זה.

תודה אורלי. כן, אחד ההורים.

אני גם חבר בעמותת להב. הבת שלי כבר גדולה, ובאמת אני היום לא חווה הרבה בעיות איתה. אבל אני מגיע בכל שבוע לבקר בפגיות, ואני פוגש את ההורים, ואני פוגש את המצוקות של ההורים, והם מדברים על דברים מאוד מאוד קשים והתמודדויות, ומנשה הזכיר את הצורך בפסיכולוג, שאנחנו העלינו כבר בשנים הקודמות.

אני רציתי לדבר, כל היום שאנחנו דיברנו על המצוקה הזו של הרופאים והאחיות, אני מרגיש שזה כמו ביצה ותרנגולת. זאת אומרת, לא באים לעסוק במקצוע הזה בגלל שהעבודה היא כל כך קשה והתמורה היא יחסית נמוכה, ואז הדבר הזה הולך ונהיה חמור יותר. ואנחנו חווים חוויה, שעד שאין משבר קטסטרופלי, שבאמת מתים ונסגרים פגיות בגלל כל מיני סיבות כאלה ואחרות, ונסגרים. לא לא מתמלאים, נסגרים לחלוטין. והפגייה כרגע לחודש ימים אולי תהיה סגורה, אז אין טיפול שהוא, אני אגיד את זה מעשי, אנחנו שומעים הרבה מילים.

אנחנו מקווים לצאת מפה גם עם בשורות לעתיד. אבל בינתיים זה רק מילים, שאנחנו שומעים אותם כבר הרבה מאוד שנים. אני דיברנו בדיון הקודם על השחיקה של האחיות. עמותת להב עוזרת ומנסה, תורמת כסף בשביל סדנאות להתמודדות עם שחיקה ולחץ של אחיות. והמשאבים שלנו מוגבלים. אני כבר כמה שנים מנסה לראות איך אפשר לגרום לכך, שהמדינה תתקצב את העמותה. והתשובה שקיבלנו עד היום, שאנחנו מתקצבים רק עמותות שהן מצילות חיים. אז אני חושב, שאנחנו גם כן בפעילות שלנו, מצילים חיים.

אם אנחנו עוזרים לאחיות, ואם אנחנו עוזרים לפגיות בציוד, שאנחנו תורמים. ואני חושב, שמן הראוי היה, ואני לא יודע אם זה תפקיד הועדה הזו או ועדה אחרת, ואני אשמח לשמוע את ההמלצות שלכם, איך אנחנו גורמים לזה שהעמותה תהיה מתוקצבת על ידי המדינה, ותוכל להמשיך לעזור גם בעוד הרבה שנים, ובאיכות הרבה יותר גבוהה? זאת אומרת, דיברנו קודם על צורך בציוד בפגיות, שהם צריכים לבקש טובה ממנהלי בתי החולים. אנחנו לא רק שנשמח, אנחנו נרגיש גאווה גדולה אם היה לנו את הכסף הזה. אנחנו מקבלים היום לפעמים מרשם העיזבונות סכומים מסוימים, ואת כל הכסף הזה אנחנו תורמים להורים ולפגיות. זה מה שרציתי להגיד.

תודה לך. שלומי נקש, בבקשה.

צהריים טובים לחברי הועדה. אני שלומי, אב לפגה בת שמונה ימים, היא נולדה בשבוע עשרים ושמונה במשקל קילו עשרים. אני הוכחה לזה שלא יודעים למה זה קורה. זה יכול לקרות באמצע, ביום רגיל. אשתי אחות, אז אנחנו חווים את החוויה קצת אחרת. אני רוצה להתייחס לדברים של מנשה---

רק תשלים לי, באיזה פגיה אתם? סליחה אדוני, משקל שבוע ופגיה, אלה השאלות המתבקשות.

אנחנו בפגית תל השומר. אני רוצה לציין, שבאמת נושא הפוסט טראומה של ההורים הוא נושא עקרוני.

זו לידה ראשונה אצלך?

לידה ראשונה, הריון תקין. יום בהיר אחד היא החליטה שהיא רוצה לצאת. היא יצאה.

אני רוצה להתייחס קצת לנושא של האחיות בפגיה, ואיך ההורים חווים את הנושא הזה. אני, החוויה עדיין טרייה אצלי. אני חושב שרוב ההורים, ככה ממה שאני התרשמתי, הסרט הוא מאפיין אותם. אם לא מורידים אותו עד שיוצאים מהתחנה הזאת היא שקוראים לה פגיה. אשתי אחות אז אנחנו חווים את התהליך קצת אחרת. קל לנו להתחבר לעולם המושגים.

אשתי עוד עבדה בתל השומר, אנחנו מכירים את בית החולים, הוא קרוב גם לבית. זה מאוד נוח, אבל זה לא פשוט להורים, שנפגשים עם הממסד ברפואי פתאום. בעיקר לאור המחסור, תשומת הלב של האחיות באופן טבעי מופנית לכיוון הפגים. ההורים לא מקבלים את היחס שלהם. הם לא יודעים מה מצב הפג, והם צריכים למשוך את האחות כדי לשלוף איזה שבריר מידע פשוט. ואתה באמת מרגיש שאתה לוקח איזה טיפול מפג אחר. עומס בלתי רגיל.

זה נראה יומרני ומגעיל בצורה הזאת, בשיטת מי שחזק מנצח. מי שמגיע יותר לפגיה, מי ששואל יותר שאלות. אפילו ברמה הבסיסית, בשתים עשרה בצהריים צריך להכין אוכל. אתה לא מקבל את המידע הזה, אז אם אתה לא בא ומכין את המנות כמו שצריך, אם אתה לא דוחף, אז אתה לא מקבל את המידע. הקבלה לפגיה, באמת פגית תל השומר היא נפלאה, אני בטוח שכל הפגיות כאלה. הצוות עושה מעל ומעבר למען ההורים, אבל המשאבים שלהם מוגבלים. תהליך כניסה לפגיה, אתה בא ואתה שוחה. פשוט שוחה. לא באים ומסבירים לך, אולי במקרה הטוב אחרי יומיים שלושה.

יש עובדת סוציאלית, אבל על חמישים או שישים, אני לא מכיר את מספר הפגים בפגיה. היא הגיעה אלינו, היא דיברה איתנו שעה. אנו גם במקרה חווים את התהליך, נראה לי בצורה הכי פחות קשה. גם את העובדת סוציאלית אנחנו מכירים כי היא אמא של חברה של... אבל גם אם היא פוגשת אותך שעה אתה לא יודע מה קורה עם הפג יום יום. אתה לא יודע מה הולך לעבור מחר, איזה בדיקה, האם התשובה תחזור מחר או בעוד שלושה ימים, מה האפשרויות. אין את הזמן הזה לדבר עם ההורים. אנחנו, עוד שוב, מכירים את התחום. אז אשתי מבררת, קוראה. גם אני מעיין בספרות. תוך שבוע נהינו מומחים לפגים, מה שבכלל לא חשבנו שיקרה. אז זה מה שהיה לי להגיד, לעלות את המצוקה של ההורים. אני בטוח שהורים אחרים טיפה יותר חלשים חווים את זה בצורה הרבה יותר קשה.

אני מודה לך ומאחל לך שתגדל אותה בבריאות ובנחת.

רבותי, אני מאוד מאוד מתנצל על שאני נאלץ לעזוב את הישיבה, אבל מראש דיברתי עם חברת הכנסת אורלי אבוקסיס, שהיא תמלא את מקומי. ויש דברים, שאנחנו סיכמנו ואני מאמין שהיא תגיד אותם בדברי הסיכום. אבל, יש לי רק בקשה אחת העורך דין שמלווה, אני אטיל עליך עוד משימה ברשות האגודה, מה שקורה לפעמים, יש רצון טוב. גם לכם גם לנו. כולם רוצים לפעול, כולם רוצים לעשות, אבל לכל אחד יש את המגבלות שלו, שאחד הדברים החשובים, מה לעשות, בבית הזה זה חקיקה.

שום דבר לא הולך בלי חקיקה. גם אם רוצים לקדם רעיון, אז צריך לחוקק חוק, ואז אתה בא למשא ומתן עם הממשלה ואתה אומר, תרד מהחקיקה אנחנו נטפל בבעיה. יש מצבים כאלה. ואני חושב, שזה המקרה הקלאסי, שלפעמים צריך להכין חקיקה כדי לאלץ את הממשלה לפתור בעיה. לכן, אני מרשה לעצמי לפנות אליך ולבקש ממך, אם ישנם דברים, רעיונות בנושא הזה לחקיקה, אנא ממך תכין לנו אפילו טיוטה של רעיון. יש פה מחלקה משפטית של הועדה ואורלי יכולה להעיד, אנחנו שנינו כרגע ממש באמצע של הובלת חקיקה פרטית באיזשהו נושא חשוב, ובשלב מסוים הממשלה גררה רגליים, ופתאום קיימנו ישיבה, ומתברר שכרגע יש לנו כבר חוק. אנחנו כבר הולכים להביא אותו. זה דוגמה קלאסית.

לכן, אני אומר, אדוני יחשוב על איזה רעיון.

זה נראה כמו הצעת חוק שהכנתי, הוא כבר בדיון בועדת העבודה והרווחה ואני אשמח לתרום - - -

גם חקיקה זה הליך ארוך, זה לא מהיום למחר. אבל בוא, צריך להתחיל באיזשהו מהלך. עצם החקיקה מציפה את הבעיה.

אדוני, פניה אישית, אתה מסייע לחברת הכנסת לוי ולנו - - -

היא מסייעת לי.

עוד פעם אתם תחליטו ביניכם אבל אנא ממך תידרש לנושא הזה. זאת זכות.

יש לנו נושא אחד משותף ואנחנו, לא אכפת לי לקחת עכשיו את הנושא השני, בלאו הכי אין לנו הרבה מה לעשות פה.

חילופי יו"ר – היו"ר אורלי לוי אבקסיס

תודה רבה לך אדוני כבוד היו"ר. דעו לכם, שיש לו היום יום חשוב מאוד, יש להם עכשיו ביקור בקבר רחל.

הילולה בקבר רחל.

בכל זאת הוא מצא את הזמן, גם כדי להיות כאן, גם כדי לפתוח את הישיבה והוא משך את הזמן הרבה מעבר למה שהוא הבטיח, כך שאנחנו בהחלט מודים לו.

אני מנהלת מחלקת בקרה של בתי החולים במשרד הבריאות. לפני כחצי שנה, אני חושבת, ערכנו ביקורות פתע בחמש פגיות בארץ.

במסגרת הוועדה המיוחדת?

לא. בעקבות תלונה שהגיעה לשולחנינו על אחת מהפגיות, דווקא בירושלים, משהו שהדאיג אותנו, החלטנו לעשות בקרת פתע ולבדוק האם זה נכון. הגענו גם לתל-השומר, היינו שלוש אחיות, ודווקא שם מצאנו, שהיחס בין אחות למטופל זה אחות לשתי פגים. התשתיות נפלאות, יש להם שם את כל הציוד, המוניטורים הכי מתקדמים.

מתי זה היה?

לפני חצי שנה.

אבל יכול להיות, שהיו עכשיו יותר לידות.

של פגים?

עכשיו זו תקופה שיש יותר לידות.

יכול להיות. אני לא אומרת שהוא לא אומר דברים נכונים, אני בטוחה שזה נכון.

זה העניין כאן, שאי אפשר לצפות מתי הלידה תתרחש.

אבל מניידים אחיות. אני אתן דוגמה אחרת. בביקורת אחרת שערכנו ברמב"ם, ראיתי שיש שם דווקא מחסור באחיות בפגיה. הסבירו לי, ודיברנו קודם על הצביעה של הכספים, שקיבלו אחיות צבועות ליחידה הזו, ודווקא הכניסו אותם למחלקת ילדים. כששאלתי למה? הסביור שהמקום הוא דינאמי. ביום שיש יותר פגים, מניידים אחיות מטיפול נמרץ ילדים או ממחלקת ילדים, לפגיה.

יש פה שני מנהלי פגיות, שאני בטוחה שהם ישמחו להגיב על זה.

זה בעניין של הצביעה של הכספים. אבל בעניין של תל השומר, אני מוכרחה להגיד שהפגייה---

שלפני חצי שנה היה נהדר. אני בטוחה.

היה ממש "ללקק את האצבעות", יופי של יחידה זאת הייתה.

תודה רבה. אצלנו, בוועדה הזאת, יש זכות דיבור ראשונים להורים, פניות הציבור. אז אנחנו גם נשמח אחר כך לשמוע, ואני באמת מודה לארגון להב, כי תחשבו ותשימו לב שמה שאנחנו רואים פה, יש פה הורים לילדים לפגים, שהילדים הם כבר גדולים, שכל התעסקות בנושא הזה זה לא משהו שמיטיב איתם. אבל הערבות ההדדית וההמשך של נשיאת הדגל הזה, זה משהו שהוא ראוי להערכה, ותענוג לעבוד איתם.

אני אב לשני ילדים פגים. תאומים נולדו לפני שנה/ אני כאן עם אשתי. אני רוצה קצת לספר, באמת עדיין באותו נושא, ולדבר על מצוקה בכוח אדם באחיות. כי אני שומע שיש פה כנראה מצבים שונים בזמנים שונים ובפגיות שונות. אנחנו היינו בפגיה בשערי צדק ארבעה וחצי חדשים. תקופה מאוד ארוכה. יצא לנו לראות את הפגייה באמת לאורך תקופה, לא בנקודת זמן אחת, ולא לאורך שבוע שבועיים. אלא באמת היינו שם הרבה זמן. אני זוכר כן יום שישי אחד, יום שישי בצהריים שישבנו והפגייה הייתה יחסית בסדר. כלומר, יחסית בסדר זה נקרא אחות לארבעה פגים. זה היה יחסית בסדר. אני זוכר, שהאחיות ישבו ואמרו, איזה כיף, מקסימום שבוע זה יחזיק מעמד. זה מה שהאחיות אמרו. זה באמת החזיק מעמד בערך שבוע. פתאום הגיע גל ואמרו, ככה זה במקום הזה מגיע גל. במשך תשעים אחוז מהזמן שאנחנו היינו בשערי צדק הפגייה הייתה עמוסה למכביר. זה אומר, אחות לשישה אינקובאטורים. זה היה מצב נורמאלי.

אני רוצה להדגיש קצת את החשיבות של האחיות בפגים. אני לא מומחה לרפואה, ואני לא יודע להשוות את זה לאחיות במקצועות אחרים, אבל אחיות בטיפול פגים הם דבר שמניסיוני האישי, כאב, זה דבר חשוב בצורה שלא תיאמן, לכל אורך הדרך בפגיה. בתחילת הדרך, בטיפול נמרץ כאשר הפגים מונשמים ומחוברים לאינספור צינורות, למוניטור וזונדה ועירוי של נוזלים וגם מזון, אם צריך להזיז את התינוק, להזיז את הפג הזה, זה דבר שאני כאבא לא ידעתי לעשות בעצמי. היא לוקחת את הפג מהאינקובאטור ושמה אותו עלי עם צינור ההנשמה ומזיזה טיפה ומתקנת את צינור ההנשמה, אם המוניטור מראה שצריך. כאשר אני מחזיק אותו עלי בשיטת הקנגורו, שהוכחה מחקרית.

האחות בודאי צריכה להיות כל הזמן קרובה, המוניטור יכול לצפצף בכל רגע, צינור ההנשמה יכול לצאת בכל רגע הרבה יותר בקלות, כי זזים יותר. והקנגורו זה לא רק לתענוג להורים, זה סופר חשוב. גם אשתי וגם אני יכולים לתאר, שזה היה אחד באמת הרגעים הכי הכי חשובים שהיו לנו בפגיה. זה לא רק הנושא הרגשי יש לזה גם הוכחות מדעיות, שראינו אותם. יש לי בת דודה שהיא גניקולוגית ששלחה לנו מחקרים, וממש סטטיסטיקות על כמה שהנושא הזה חשוב לאחוזי ההישרדות ואחוזי הבריאות של הפגים, שיוצאים מהפגייה אחר כך. לכן, הקנגורו זה לא רק עניין רגשי, שהוא חשוב כשלעצמו, זה בודאי גם עניין רפואי ממש על הנייר, סטטיסטיקות ומספרים.

זה ממשיך אחר כך, כשהפגים גדלים והם כבר לא מחוברים לצינור הנשמה, והם לא מחוברים לזונדה ודברים כאלה, הם לומדים לאכול. זה לא כמו תינוק שנולד עכשיו, נותנים בקבוק או שמים לו שד והוא ישר יונק, הלימוד לאכול הוא ארוך ומייגע. בהתחלה אוכלים חלק מהארוחות קצת קצת בבקבוק, ואחר כך ממשיכים עם הזונדה את המשך הארוחה.

כאשר מאכילים מבקבוק, התינוק בכל רגע יכול להפסיק לנשום. זו חוויה קשה. מחזיקים את התינוק הבקבוק בפה והעיניים על המוניטור והאחיות אומרות, תסתכל אל הילד. ואני לא יכול, כי המוניטור מראה אם הקצב לב שלו הולך לרדת מתחת לאיזושהי נקודה. האחות נמצאת שם כל הזמן, אם האחות לא נמצאת ליד אני לא יכול להאכיל את הילד שלי. עכשיו, אם יש אחות על שישה אינקובאטורים זה הרבה פחות מוצלח מאשר אחות על שניים. הלוואי היה אפשר לשים אחות על אינקובאטור אחד, זה היה נפלא. אני לא יודע מה התקן אומר, אני לא מכיר את המספרים. שמעתי כל מיני שמועות, אחות על שניים.

המפתח זה אחות אחת על אחד וחצי.

אני לא יכול להדגיש יותר כמה שהנושא הזה הוא חשוב. אני שמח שהיה זמן בפגיה בתל השומר, שהייתה אחות על שני אינקובאטורים. אני שמח בשביל ההורים שהיו שם. אני שמח בשביל הפגים שהיו שם, ובשביל האחיות, שאני אישית ראיתי אחיות שכורעות תחת הנטל, אחיות שנשארו לעוד חצי משמרת, אחרי שהם סיימו אחת. כי האחות הבאה שהגיע וקיבלה תשעה אינקובאטורים, היא צעירה מדי. ואמרה, אני לא מסוגלת לעשות את זה. אז אחות ותיקה יותר אמרה, אוקי, אני נשארת עוד חצי משמרת. המצוקה שאני ראיתי במהלך אותם ארבעה וחצי חדשים הייתה מצוקה אמיתית ומורגשת. ובאמת, אני לא יכול להדגיש יותר כמה שהנושא הזה הוא חשוב. וצביעת כסף או כל האמצעים החוקיים שיש למדינת ישראל, לבית הזה לעשות זאת, אני חותם על כך. בטח, אנו צריכים את זה כדי שיהיו אחיות בפגייה. אין ספק שצריך לעשות משהו.

תודה רבה. כן, פרופסור שאול דולברג.

אני יו"ר איגוד הישראלי לניאונטולגיה. אני קודם כל מסכים עם כל הדוברים הקודמים. אני חושב, שזה דבר חיוני לחלוטין לשפר ולעשות, ואת כל הדברים האלה.

לגבי נושא שעלה בועדה הזאת בשנה שעברה. אתם יכולים לראות את זה כאן בניירת. צריך להבין, שתינוק נורמלי שנולד במועד, מוזמן בממוצע לאחד נקודה שלושה מעקבים אחרי הלידה, למרות שהכול אצלו תקין. או מעקב צהבת או מעקב שמיעה או דברים כאלה. פג מוזמן בממוצע לסביבות שמונה מעקבים. תארו לעצמכם את אותם הורים, שכרגע גמרו את הפגייה, שצריכים לעבוד, צריכים לפרנס את המשפחה, צריכים לטפל בילדים האחרים, ובאים ביום ראשון לרופא עיניים וביום שני לפיזיותרפיה וביום רביעי לרופא נוירולוג וכו' וכו'

כל אחד זה במקום אחר.

כל אחד זה במקום אחר, כל אחד עומדים בתור, כל אחד צריך ללכת לרופא ילדים בקהילה, כדי שייתן להם את ההפניה ולקבל את ההתחייבות. זה בוכלטריה בלתי אנושית. אני מדבר בשם ההורים, אבל אני בטוח שאתם חוויתם את הדברים האלה. אני בשנה שעברה הצעתי תוכנית, שמבוססת על מחקר. לא דבר באספמיא. מחקר שנעשה והראה, שהקצאה של מרכזים למעקב במקומות מסודרים בניהול של ני אונטולוגיים, בניהול של רופאי פגים, יכולה לחסוך כסף, יכולה לחסוך חיים של פגים, יכולה לחסוך אשפוזים.

יכולה להקל על ההורים.

אני כבר לא מדבר על להקל. אני מדבר על דברים הסופר חשובים. עכשיו, בעקבות הבקשה של חבר הכנסת מקלב בועדה, אני שלחתי את ההצעה שלי בצורה מסודרת למשרד הבריאות, לד"ר דרור גרוברמן, שהפנה את זה לרופאים הראשיים. אני לא יודע בדיוק מה התפקידים שלהם, של קופות החולים.

הוא נמצא בשליחות, בהשתלמות, הוועדה פנתה אליו.

ד"ר לייטרסדורף מחליפה אותו.

אז אני אשמח.

אני רק אספר, שהוא שלח את זה באימייל למנהלים. קיבלתי שתי תגובות: אחד מד"ר ניקי ליברמן מקופת חולים כללית, שכתב שהוא רואה את זה כדרך נוספת, שבתי החולים ייקחו כספים מהקופות ולא התייחס בכלל לגופו של עניין. תגובה נוספת, של פרופסור ואדים מקופת חולים לאומית, שאמר שהוא מסכים עם דעתו של ד"ר ליברמן.

כולם שומרים על הכסף.

אני חושב, שבארה"ב שזו מדינה עם כלכלה טיפה אחרת, אבל לא מאוד שונה, הראו שזה חוסך כסף, השיטה הזו.

בואו תפתחו את זה לאיזשהו דיון משמעותי, ואולי בסופו של דבר כן נגיע לעמק השווה. אבל ההצעה שלי, לדעתי, לא עבר שום מטרליזציה. כרגע, המצב של הרופאים במדינת ישראל, הוא לא מאפשר לרופאים בשעות אחר הצהריים ללכת ולעבוד בקופות.

אנחנו רואים את העתיד בעקבות מה שהובטח לנו, בבובת הבית ספר.

כשיהיו עוד מאתיים שבעים ושמונה תקנים של רופאים, שיהיו מאוישים, נשמח לבוא ולעבוד אצל מנשה במרכז.

איך מתמרצים את החברים האלה להגיע?

תגידו להם שאפשר יהיה לעשות עוד השלמה.

תקנים, להזרים את התקנים.

אני קודם כל רוצה להגיד באמת, תודה רבה לחברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ' שראתה לנכון, אז אני רוצה לתת לה את זכות הדיבור. כי אנחנו, אני גם, יש לי כונה מאוד מאוד ברורה לתפוס את כל החכ"ים שהיו ונתנו הצהרות כאלו ואחרות, ואני יודעת שעם יוליה זה באמת דרך קלה ועבודה קלה לעשות את זה איתה. כי היא מתגייסת לדברים האלו בחפץ לב. ולהקים איזשהו גוף, שכולנו נפעל למען הקידום של כל הדברים שדיברנו עליהם.

חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ', בקשה.

קודם כל, אני מצטערת. אני לא סתם אמרתי שלום ולהתראות, כי יש לי ריויזיה בועדת כלכלה, ואני חייבת ללכת. אבל זאת בעיה. אלף, רציתי להגיד שאני פה. כמובן, אתמוך בכל מה שתחליטו. אני רואה פה שבתי חולים מקבלים מהמדינה מאה שבעים אלף שקל---

פג זעיר.

כן אבל הוא לא צבוע. ולכן, אני מבינה שמשתמשים בו גם לדברים אחרים. אני מניחה שמישהו דיבר פה. אז אני חושבת, שיש פה בכלל כבר משהו מאוד מהיר, שאפשר לעשות. קודם כל לנווט את הכסף הזה בצורה צבועה. כבר כנראה זה ישתנה. אני איתכם. אני מתנצלת, אבל אני חייבת לצאת.

תודה רבה לך יוליה. אנחנו באמת נפנה למשרד הבריאות ונשאל. יש לי פשוט שאלה מרכזית למשרד הבריאות, עשו לכם כמעט את כל העבודה. גם הציעו את ההצעה, גם מישהו שהוא המומחה בתחום הזה, מישהו שיש לו את כל היכולות גם לנבא וגם לבנות, הוא גם בנה תכנית. הגיע אליכם, ישב במשרדים. הכול זה כסף? אתם לא יכולים? מה עשיתם עם התכנית? בואו נתחיל עם זה.

אני ממלאת את המקום של ד"ר דרור גוברמן, ראש אגף רפואת הקהילה. כמשרד וגם כרופאה ואמא לפג בעבר, שהיום הוא כבר בן שלוש עשרה. גם כרופאה אנחנו מאמינים, שטיפול כוללני בראייה רב מקצועית זה המוטו זו הרפואה שלנו, למעשה. לזה אנחנו צריכים להתכוונן, גם בפגים וגם לאורך כל החיים וגם בקשיש. אנחנו רוצים טיפול רב מקצועי כוללני של כל מקצועות הרפואה והבריאות. צריך לשלב ידיים יחד ובראייה כוללנית לתת את הטיפול הזה. גם להתקשר לפיזיותרפיה ולעבודה סוציאלית ואחיות ורופאים. כמובן, הנושא הספציפי של התוכנית שהועלתה, ודיברתי עם ד"ר גוברמן, ואכן הייתה פנייה לקופות, אנחנו הרי כמשרד לא יכולים לחייב את הקופות במשהו, שהוא איננו בחוק, למעשה. ואת החוק חברי הכנסת הרי מחוקקים. בחוקי הבריאות הקיימים אני לא יכולה לחייב אותם להקים מרכז בבתי החולים ולממן אותו כי השאלה הייתה מימון. זה לא משהו שמקבלים עליו תקציב, זה לא משהו שאני יכולה בחוק לחייב אותם. אין להם כסף צבוע לזה, אין אפשרות חוקית לזה. זו בדיוק אותה נקודה. לכן, זה הוגש לקופות החולים. שתי קופות טרחו וענו. שמעת את התגובה שלהם, זה נכון.

השאלה שלי היא, הרי אתם גם מעבירים כספים, אם אין לכם כלי לבנות איזושהי תכנית - - -

סליחה, מה זה חוקים? אנחנו חברי כנסת באופן פרטני, לפעמים באופן אישי, מגישים. אבל לנו יש תקציב של חמישה מליון ואסור לנו לעבור אותו, כשאנחנו מגישים הצעות חוק. אתם משרד שהצעת חוק שלכם, שמגיעה לשולחן הכנסת, למליאה, עוברת בליינד. לכם יש את הכוח. אתם המחוקק. אנחנו חוקקים בקטנות. אתם עושים את השינויים. אתם רוצים חוק, בבקשה, שמשרד הבריאות יוציא חוק. למה אתם לא עושים את זה?

גם בחניות עשינו משהו קטן, בחניות ומד"א. כלומר, אלה נושאים קטנים אבל זה - - -

אני רואה שזה משעשע אותך.

לא, זה לא משעשע. אני ממש לא. משרד הבריאות רוצה לקדם את הראייה הכוללנית הזאת, ורוצה בהחלט לקדם את הטיפול הן בבתי החולים והן בקהילה והן ברצף הטיפול שביניהם.

זה אחלה סיסמה.

לא. זה לא סיסמה. אנחנו יושבים על חוזרים ונהלים, ובדיוק עושים את זה.

אבל עברה שנה.

נכון.

דיברנו על זה בשנה שעברה. עדיין הורים רצים עם סל קל ומתניידים ממרפאה למרפאה.

חושפים את הילד שלהם לכל מיני זיהומים ולכל בדיקה בנפרד זה טופס שבע עשרה. אולי זו אחלה שיטה לקופות לעשות קופון.

נכון, אבל מצד שני גם אנחנו כמשרד. היה דוח ועדת בויקז ודוח של ריבה והיה דוח שהוקם עכשיו של אבינועם פירוגובסקי לגבי הפגיות, ודרשנו את תוספת תקינה הזו בכל התיאורים שאנחנו מקבלים כאן, הם תיאורים אמיתיים, מהשטח. אנחנו מכירים את המצוקה הזאת, ואת הנושא של זיהומים אנחנו מכירים. וביקשנו וביקשנו את התוספת תקנים.

מה אתם עושים כדי לפתור?

קיבלנו תוספת מיטות, את גם כן יודעת. ואמר את זה המנכ"ל הבוקר. אנחנו בדיונים מול האוצר לגבי תוספת כוח אדם רפואי וסיעודי, זה אלף.

עכשיו, לגבי הנושא של זמינות השירותים שדיברת עליה. לדוגמה פיזיותרפיה, שהילד השתחרר והוא למעשה איננו זקוק יותר לטיפול בפגיה, אז גם אם הוא מגיע לקופה אני רוצה להאמין, ואולי נשמע את נציגי הקופות לפי החשיבות הרפואית - - -

אין לכם שום יכולת להגיד לקופה, אתם צריכים לעשות אלף בית גימל?

תלוי במה.

מה זאת אומרת? ברגע שהוא יצא את מחלקת פגיה אין לו שום התייחסות כפג? מה שאני רוצה להאמין ולשמוע? אין לך נתונים? לא עשית שיעורי בית כשהגעת לפה, כדי לדעת איך הקופות מתנהלות מול הפגים?

כן.

את צריכה לשמוע את זה פעם ראשונה פה?

לא.

אה, אז זאת אומרת, אני אשמח לשמוע.

אני גם אשמח לשמוע אם יש להם עוד משהו להוסיף לנו.

יש עדיפות או אין עדיפות לפג, לפי חוזר מנכל של משרד הבריאות? האם יצא חוזר? אני שואלת. היא אמרה קודם לכן, שהם עובדים מול חוזרים, חוזרי מנכ"ל. יש עדיפות לפג או אין עדיפות לפג בתורים?

אין עדיפות לפג. עדיפות צריכה להיות לפי עדיפות הרפואית. יש חוק ביטוח בריאות ממלכתית, ויש גם ראייה רפואית.

זה בדיוק מה שאמרה ד"ר אדטו. מבחינה רפואית, פג שזקוק לטיפול רפואי מסוים הוא לא יצליח לקבל את זה בזמינות הרפואית, רק כי אולי הוא במשקל של עשרה גרם יותר ממה שנקבע בחוק מול פג אחר, שאולי הוא במשקל סביר אבל אין לו דחיפות רפואית.

אני חושבת שאת לא יודעת, אבל מנכ"ל משרד הבריאות היה היום בועדת הבריאות והוא הבטיח שהם יאזנו וימנעו את האפליה בין המשקלים. זה אחד ההישגים שלי היום הזה.

כמו כן אני רוצה לדעת, לא נתנם את דעתכם לכך, שפג צריך המשך טיפול בקהילה בצורה יותר מרוכזת מאשר תינוק, שנולד בלי שום בעיה.

עדיפות לפג, שתהיה קריטריון לפג ואז זה מקדם אותו בתורים. זה מה שדובר בשנה שעברה בישיבה.

גבירתי, מה הבשורה לאב הזה, שמחר או מחרתיים, בתקווה, משחרר את הילדה שלו מהפגייה, מה הבשורה?

נכון. והוא משוחרר להמשך טיפול בפג. הדחיפות צריכה להיות לפי הבעיה הרפואית שלו.

רגע, אנחנו מודעים לזה שיש להם כשל חיסוני? שאנחנו צריכים למעט מלחשוף אותם לזיהומים כאלו ואחרים או לחיידקים כאלו ואחרים? שיש את זה במרפאת ילדים רגילה. אין מה לעשות---

גם בבתי חולים.

צריכה ללכת על כל דבר לרופא ילדים, לקבל את ההפניה. אז אנחנו כן חושפים אותו.

אכן, צריך להגיע לרופא הילדים. ישנם מצבים מסוימים, לדוגמה חיסון rsv שזה קורס שהוא קיים, והוא בסל וצריכים לקבל אותו, והם יכולים לקבל אותו.

מתי? כמה זמן? חצי שנה?

כי זה הסל.

מה לגבי עקומת גדילה מיוחדת לפגים?

זו הטמעה שצריכה להיות. נכון, על פי איגוד רופאי הילדים יש להם הנחיות קליניות, והם מטמיעים את הכלים האופייניים להם. עקומות הגדילה האופייניות לפפי ההחלטות הרפואיות.

איפה עקומות גדילה? את חלמת עליהם, אין עקומות גדילה.

אתם בטיפות החלב, לא קיבלתם עקומות גדילה מיוחדות לפגים?

אני מייצגת את אחיות טיפות החלב במשרד הבריאות. אני רוצה לענות פה קודם כל לגבי, לחזק את הדברים בנושא שהעלית, מנשה.

התחלנו בעקומות גדילה. תאמינו לי, אני אחות ותיקה עד מאוד. מעולם, ואנחנו דורשות את זה ומבקשות את זה לקבל מטיפות החלב עקומות מסודרות, שמתאימות לפגים כי מה שאנחנו מקבלים, אם זה במחשב או בכל מקרה אחות צריכה לעשות את התיקול לגיל העכשווי שהילד מגיע. אין עקומות גדילה. ואנחנו מבקשות את זה כבר לא מאתמול ולא משלשום. שנים מבקשים את זה. איפה אתם במשרד הבריאות? איפה הסיעוד? איזה נוהל? גם אין לנו איזה נוהל בקטע הזה. שום נוהל לא קיים. רק מגיע ילד לטיפת חלב.

עכשיו, אני רוצה פה להגיד לכם בקטע של האשפוז. אני קוראת לזה אפיזודה, שלמעשה יכול היה להימשך חודשיים, יכול היה להימשך ארבעה חודשים. בסופו של דבר הילד מגיע אל הקהילה. לאן הוא מגיע? הוא מגיע לטיפת חלב. לכן, לטיפות חלב, שלנו לפחות, יש עכשיו את הפרויקט של התחלה טובה. זה עם עליזה אולמרט, שהתחילה עם זה, וזה ייאמר לזכותה, אילו מרכזים שאליהם מגיעים גורמים מטפלים כמו פיזיותרפיסטית, קלינאית תקשורת, כל הגורמים האלה מצויים בטיפת חלב.

תחת קורת גג אחת.

תחת קורת גג אחת. כאשר מי שממיינת את זה, זו האחות שמקבלת. זאת אומרת יש פה איזו ריכוזיות, והייתי פונה פה גם לועדה, ואפילו יותר מזה להעלות את זה כפרויקט, שבאיזשהו מקום טיפות החלב תהפוכנה להיות מרכזים. יחסכו את הטופס שבע עשרה, יחסכו כל מיני פעילויות הרצה של הורים לכל מיני, לרוץ לרופא משפחה קודם כל. היא תבוא לטיפת חלב, אחות טיפת חלב קראה שהילד צריך לבוא לבדיקות, לבדיקת ראיה, ויש מעקב אחרי בדיקת שמיעה. אני צריכה להפנות את האמא לרופא משפחה או לרופא ילדים, ששוב פעם שמה בקופת חולים הוירוסים והחיידקים. אין שם גדר הפרדה. זאת אומרת, הילד שוב פעם נכנס לאיזשהו מקום ששם יש תחלואה אז מבחינת עלויות וטרטור של ההורים זה טרטור. לכן, הדברים האלה צריכים להתרכז בטיפות החלב.

מעבר לזה, התפקיד שלנו את המעקב אחרי התפתחות הילד. הרי הוא גמר את הסיפור, את האפיזודה הזו שנמשכת ארבעה חדשים. דיברתם על האחיות של בתי החולים, אני מכירה במצוקה הזאת, ואני אומרת עוד פעם, חבל שאילנה כהן פה, אני מעכבת, שהייתה מעלה פה את הנושא של המצוקה של אחיות---

טוב, כבר דיברנו על זה גם בוועדות הקודמות.

נכון. זאת אומרת זה חוזר על עצמו.

שמנו לעצמנו יעד, שעד שנה הבאה אנחנו ננסה לקדם את הנושא הזה בצורה---

אבל, אני צריכה גם כשאני מקבלת כזה ילד, יש לו גם את ההתפתחות המורכבת. למעשה, אין לי עקומת גדילה. אין לי סולם התפתחות פחות או יותר, שצפוי. אני לוקחת ילד שמגיע אלי, בגיל ארבעה חדשים יצא מהאשפוז, מגיע אלי, ואז אני מתחילה להתייחס אליו על פי הגיל מתוקן. אני צריכה, זאת אומרת, העיכוב בהתפתחות שלו הוא גם כן איזשהו פקטור שאני צריכה בתור אחות טיפת חלב לעקוב אחריו. לכן אני אומרת לכם, זה צריך להגיע לדעתי למקום אחד בלבד. לא בתי חולים. לא לבתי חולים. הילד יצא מבית חולים. הפגים האלו יצאו מבתי החולים, יצאו מהמסגרת. הם צריכים להגיע לקהילה. הקהילה זו טיפת חלב, חד וחלק.

תודה רבה.

גברתי, ברשותך הערה קצרה מהפן של האב. מה שקורה בסיטואציה הזאת מאחר שהנסיכות האלה - - -

רגע, ואנחנו מכירות את המשפחה עוד יותר מהאחות, שעובדת בבית חולים. כי שמה זו אפיזודה. אני מכירה את המשפחה לפני ולפנים, כי אני גם עורכת ביקור בית. אני הולכת לחפש את התנאים, את ההדרכה, כל הדברים האלה הם שלנו. וזה ילד שיצא כבר מבית החולים.

אמרת דברים מדהימים. אז שוב אני אומר, הסיטואציה בשטח, שמגיעים לטיפות חלב עבור הורה לפג זה, שמכניסים את הנתונים על העקומות הלא מתואמות.

ואתה מתוסכל מאוד.

מפנים אלינו ההורים את המסך, ובוא תראו איפה הילד עומד ביחס לעקומה, אז את מבינה גם כאמא לפג - - -

בואו באמת נפנה, אם אמרנו שבקופות בעצם מבינים - - -

אני רופא בפגיה, חבר בוועד. לצערי, משלים הכנסה כרופא ילדים בקהילה. יש לי ניסיון גם בקהילה ומשום שאני רופא פגים אני גם מרכז אלי את הפגים בקהילה. כל מה שאמרת, תומך במה שאמר פרופסור דולברג. מעקב הפגים, צריך להיעשות בבית החולים.

לא.

אנחנו הניאונטולוגים. אין לכם אף ניאונטולוג בקהילה, שיודע לעקוב אחרי תינוקות. אני פניתי לטלנו ואמרתי בואו תנו לי, כנואונטולוג, לעשות מעקב פגים.

עד איזו תקופה אתה תטפל? הפג הזה כבר היום הוא בגיל שבעה שמונה חדשים.

עד גיל שנה לפחות.

אני בתור אחות, המקצועיות שלי - - -

רק שתביני, וגם הדוקטור שיבין, שאני רוצה לשלוח אולטרה סאונד מוח לתינוק מהמרפאה אצלי בחדרה, הוא אחרי ארבעה חדשים יעשה אולטרה סאונד בפתח תקווה. אז אני לוקח אותו אלי לפגייה ועושה לו אולטרה סאונד אצלי בפגייה.

כן, אבל כמה רופאים ני אונטולוגים יש בקהילה?

טובה אישית. אני עושה טובה אישית לפציינטית.

אז זהו, אי אפשר לסמוך על טובה אישית, כי אין מספיק רופאים כמוך.

בגלל שעוד ארבעה חודשים הוא ייסע לפתח תקווה לעשות אולטרה סאונד מוח.

אתה מדבר על חדרה. אני מדברת על המגזר הערבי או על כל מקום בפריפריה.

אין לו איפה לעשות אולטרה סאונד.

אני מדברת על הפריפריה.

אז אין לו איפה לעשות אולטרה סאונד, הוא יעשה בבית חולים.

רגע, אני לא מבינה מה הויכוח. אתה חושב שזה צריך להיות בבית החולים? עכשיו אין את זה לא פה ולא שם, בואו נשים את זה על השולחן.

אם אנחנו היינו עושים את במרפאות מעקב אצלנו בפגיה, כמו שהציע פרופסור דולברג בבית החולים - - -

אבל אז, איך לא חושפים את הפגים שנמצאים בתוך הפגייה לזיהומים מבחוץ?

יש לנו מרפאה בנפרד. לא רואים אותם. בחדר נפרד יש מרפאת מעקב פגים. עובד יופי. הוא היה עובר חדר מצד שני ועושה אולטרה סאונד מוח לא היה נוסע חמישים ק"מ אחרי ארבעה חודשים מהרגע שהוא - - -

כן, אבל לא כל בדיקת מעקב היא בעצם בדיקה שצריך לעשות בה את הבדיקות המאוד, לא יודעת אם נקרא לזה, המתוחכמות המיוחדות.

גם פיזיותרפיה. תור לפיזיותרפיה הוא לא מהיום למחר, כמה זמן קיבלת פיזיותרפיה מהרגע שהזמנת? כמה חודשים.

תגיד מה שאמרת לפרוטוקול לפני שנה, מה הפיתרון שלך לשאלת היו"ר?

ואיך את זה אתה מציע לפתור?

אני מרים טלפון באופן אישי ומתחנן, קבלו את הפג הזה. כאילו שהוא בן שלי. הוא לא ילד שלי. אני מתחנן, קבלו אותו. אז הם אומרים, טוב נעשה לך טובה אנחנו מכירים אותך אתה רופא נורא נחמד.

מה הפיתרון חוץ מלבקש טובה אישית?

לעשות את זה בבית החולים כמו שהציע פרופסור דולברג. כמרפאה כוללנית מיועדת לפגים. מעקב פגים בקהילה שיהיה בבית החולים או תפתחו מרפאות כאלה.

אני מבינה שההצעה של פרופסור דולברג לא התקבלה על ידי משרד הבריאות, כי לא משרד הבריאות החליט, אלא העביר את זה לקופות לשיקול דעתם, והקופות ראו בזה איזושהי סכנה להוצאה כספית נוספת.

קופת חולים מכבי.

אני מרכזת את תחום בריאות הציבור טיפות חלב של מכבי ואת נושא ה- RSV במכבי. קודם כל, אני רוצה לברך על הפעילות הענפה שלכם, ובוא נראה קצת את הדברים היפים שעשיתם משנה שעברה.

אנחנו פה כדי לתקן את מה שצריך. אפשר לטפוח על השכם, אבל יש הרבה מה לתקן.

בוא נתחיל בדברים היפים שעשיתם, בלמשל שהגדלתם את שבוע לידה נוסף בrsv שנתן לנו עוד עבודה של עשרים וחמישה אחוז מהילדים. זאת אומרת, זה הגדיל לנו את נפח העבודה. השבוע הזה הוא מאוד משמעותי עבור האחיות בשטח, שבעצם מחסנות היום בעוד עשרים וחמישה אחוז. אם נגיד שנה שעברה חיסנו בערך שלוש מאות-ארבע מאות בשנה, חמישה חיסונים לשנה, התחלנו בחמש מאות ועוד ידינו נטויה כי אנחנו רק בתחילת העונה.

ואת רואה שיפור אחר כך מבחינת האשפוזים?

צריכים לעשות עבודה מחקרית בשביל לראות את הנושא הזה. אני גם רוצה להדגיש, שבכלל קופת חולים מכבי רואה, זאת אומרת, מחפשת באמת איך להקל על הורים. הפגים וכל ילד עם ועדת חריגים מסוימת. אם למשל, ילדים עם השתלת מח עצם או מחלות אחרות אנחנו בודקים את זה בועדת החריגים של מכבי, ובמידה וועדת חריגים של מכבי מחליטה על ילד אחד שהוא זכאי בגלל מחלה מסוימת, אנחנו נותנים אחר כך את זה לכלל הפגים שלנו. ובאמת מזמינה את כולם, ויש הרבה יותר פניות גם לועדת חריגים ובכלל, נושא הrsv מאוד עלה לדעתי בשנים האחרונות, גם בתעודה של אוכלוסיית הרופאים וגם אצל ההורים, אנחנו עושים את זה במוקדים נקיים מילדים חולים, אנחנו עושים את זה כמעט בכל המקומות בתוך טיפות החלב שלנו, במכבי, ואנחנו חולשים על כל הארץ. לאו דווקא, זאת אומרת, הרי אנחנו מטפלים רק בעשרים וחמישה אחוז של הילדים של מכבי בטיפות החלב, אבל אנחנו נותנים מענה למאה אחוז מהילדים. השיתוף פעולה עשיר עם כל בתי החולים בארץ.

פרט לזה, את יכולה לספר לנו על עוד חלק מהדברים, שהשתפרו משנה שעברה כי אני זוכרת אותך גם בשנה שעברה פה, כמובן.

אחד הדברים שאני רוצה להגיד, שעכשיו פנינו, כידוע הרופאים הניאונטולוגים עובדים אחר הצהריים כרופאי ילדים בקהילה, אנחנו פנינו עכשיו למחוזות, לפנות לרופאים הניאונטולוגים על מנת לתת שעות ייעודיות עבור ני אונטולוגיה. זאת אומרת, לעשות ניקוי המרפאה, זאת אומרת לא לטפל בילדים כרופא ילדים אלא להציע את עצמם כרופאים ניאוניטלוגים עבור הפגים, שמעוניינים להגיע אליהם בקהילה לזמן נקי. זאת אומרת, אנחנו נתגמל אותם בדרך אחרת, ונדאג שהמרפאות יהיו נקיות על מנת באמת לתת טיפול נאות בפגים

ואז באמת המעקב יהיה בהתאם למה שאמור להיות עקומת גדילה של פגים?

כן. יחד עם עקומות הגדילה בארץ, אני רוצה לציין, עכשיו יצאו עקומות חדשות.

כן, אבל הניאונטולוג מבין, שעקומת הגדילה היא לא העקומה הנכונה. הוא יכול להסתכל---

גם העקומות שיוצאות עכשיו, הן עקומות של ילדים יונקים, ולא עקומות של פגים. אני לא יודעת להגיד, אבל אתם יודעים, גם עכשיו אנחנו מקבלים עקומות חדשות. כרגע, הם עבור ילדים יונקים ולא עבור פגים.

יש עקומות לפגים?

יש עקומות לפגים.

אז למה אתם לא משתמשים בהם?

הם לא נמצאים בקהילה.

למה?יש פגים בקהילה.

נכון. אבל טיפת חלב עובדת סביב עקומות, ואלה עקומות שמשרד הבריאות - - -

ואם משרד הבריאות ייתן לכם הוראה, אתם כן תשתמשו בה, או שאתם צריכים גם תקציב נוסף?

לא, זאת לא הבעיה.

זאת הייתה אמירה צינית. בחוזר מנכל אפשר לעשות את זה?

לדעתי, כן.

אני שואלת, מה צריך לעשות? מה הדרך ההגיונית?

אנחנו עובדים.

תאירו את עיני. אני אגיד לכם למה אני שואלת את השאלה הזו, כי יכול להיות שאני לא יודעת, לא מכירה את הנהלים. אינני רופאה. אבל בשנה שעברה זה בדיוק מה שביקשנו. שנה שלמה עברה, למה זה לא קרה? ההנחיות של משרד הבריאות לא השתנו, לא נוספה הנחיה לגבי עקומות חדשות. אלו היו בין היתר חלק מהמסקנות של הועדה הזו.

אם אתם מתייחסים לועדה כמשהו שהולך ובא ונחכה לשנה הבאה ונראה איך נעבור את הסופה שוב, זה לא יעבוד. זה פשוט לא יעבוד. כי גם פה, ובעיקר אני פונה למשרד הבריאות, אתם תצטרכו את האצבע שלי בדברים נוספים, יכול להיות מאוד מאוד חשובים בועדת הבריאות, ויש לי שם כוח, ואתם יודעים את זה. אני לא אהיה שם בשבילכם. זה לא יכול להיות שאתם מתעלמים מהחלטות של ועדת כנסת. זה פשוט לא יכול להיות. שנה אחרי שנה. שנה הבאה אנחנו, הגיע שוב פעם וסך הכול אומרים, העקומות קיימות. תגידו להם, תשתמשו בהם לפגים. זה לא כזה סיפור.

אני רכז רפואת הילדים בכללית, ואני רוצה להתייחס לנקודה הזאת של עקומות הגדילה. אני לא יודע עד כמה אנשים יודעים או מודעים לעניין, שניהול תיק רפואי בקהילה הוא היום ממוחשב. על מנת שניתן יהיה להשתמש בעקומות הפגים צריך לשלב אותם בתוכנה במחשב. התהליך הוא ארוך.

רגע, אבל הם אמרו שהם קיבלו כל מיני עקומות חדשות, ונכנסו לתוך המערכת. כמה זמן לקח להכניס אותם?

לא, זה עדיין בתוך משרד הבריאות, זה תהליך.

שנה עברה. יכול להיות שהתחילו את התהליך ואנחנו לא יודעים את זה, ופשוט עוד לא נכנס?

לא נכנס, הם עוד לא בפנים.

יש לכם הוראה להכניס את זה לתוך המערכת?

התהליך לא החל אפילו.

לא החל, זה מה שאני שואלת.

למיטב ידיעתי באף גוף, באף קופה זה לא הוכנס ומכיוון, שעקומות הפגים מאחר והתהליך הזה לוקח הרבה זמן ויש צורך מבחינת המחשוב בתהליך, שהם צריכים לקבל את הנתונים. לא איזושהי עקומה על גבי נייר, אלא עקומה, נתונים ממוחשבים והדבר הזה לוקח הרבה מאוד זמן.

שנה?

ברגע שיש את הנתונים זה יכול לקחת - - -

הנתונים קיימים אצל הרופאים הניאונטולוגיים, בתוך המחלקות בפגיות.

זה קיים בתור עקומה שהיא מצוירת. היא לא קיימת בתור נתונים כפי שאנשי המחשוב זקוקים להם.

אבל איך זה מופיע על הצגים של המחשבים של הרופאים הניאונטולוגים בתוך הפגיות?

זה לא מופיע.

אז עם מה אתם עובדים? הרגע אמר לנו הד"ר שיש לו את העקומות. מה הבעיה לעדכן אותם לתוך מחשב?

עקומת X ועקומת Y נותן את הנקודה ומסמן אותה. בדיוק שעה וחצי עבודה לילד בן חמש.

שעה וחצי ושנה עברה. יש לי שאלה, מאחר שיש פה נציגות של מכבי, וברכו על היוזמה שלהם בנוגע לעניין של הרופאים הניאונוטלוגיים, לתת להם באמת שעות ייעודיות רק לטיפול באמת מתמשך בקהילה לפגים, האם אתם גם תאמצו את הרעיון הזה?

ברגע שיהיו לנו הנתונים הממוחשבים, אני אהיה הראשון - - -

לא, לא, משהו אחר ששאלתי, לגבי גיוס הניאונוטולוגים, ואז ככה יכול להיות שגם יהיה עוד תמריץ נוסף למתמחים להגיע לשם.

יש דבר נוסף שנאמר פה וזה מעקבי ההתפתחות של הפגים אז לפחות בכללית, שהיא גם מקיימת שירותי טיפת חלב, יש לנו כלי שהוכנס כבר לפני כמה שנים שהוא נקרא הרמזור ההתפתחותי, שאנחנו עושים הערכות התפתחותיות לפגים, כאשר הביצועים שלהם מתואמים ומחושבים לפי גיל מתוקן.

הבנתי. אבל אומרים שגיל מתוקן הוא לא באמת פרמטר נכון, זה גם מה שאמרה מוריה אשכנזי.

אני רק רוצה לשאול שוב ולחזור על השאלה ולחדד אותה, כי יכול להיות שלא הייתי מספיק ברורה. מדובר עכשיו בכם, שזו הקופה הכי גדולה במדינת ישראל, לתת שירות להכי הרבה מבוטחים במדינה ואתם בפריסה הארצית הכי טובה שיש. על זה אין ויכוח. יש פה קופת חולים מסוימת, קופת חולים מכבי, שהיא באמת קטנה בכל קנה מידה מכם איך שלא נהפוך את זה, הם נותנים פה איזשהו משהו שהוא, וואלה לא נתנו משרד הבריאות, עכשיו לכו תמצאו, אבל הם פתחו עכשיו באיזשהו יוזמה שמברך עליה ומברכים עליה בכלל הרופאים שמתעסקים בתחום הפגים בישראל וההורים. אומרים שזו באמת תכנית מבורכת. האם, ואני אחזור על התכנית הזו, לגייס רופאים ניאונוטולוגים בשעות אחר הצהריים כדי שיהיה להם שעות ייעודיות וטיפול בפגים בקהילה. התקצוב גם של השעות יהיה באופן---

הדגשתי, יש לנו רופאים ניאונוטולוגיים שעובדים אצלנו כרופאי ילדים, פנינו אליהם על מנת שהם אולי יהיו מוכנים לתת שעות אחרות, ייעודיות עבור הפגים, במרפאה הרגילה בשעות נקיות

רגע, תחזרי על זה, אמרת בתגמול ספציפי.

בדרך אחרת של תגמול ובשעות נקיות וזה עובד.

האם אתם גם תפעילו תכנית דומה?

אנחנו יכולים לשקול את כל הצדדים של הדבר הזה ובהחלט לראות עד כמה זה מתאפשר.

אני מתארת לעצמי שאתה גם לא יכול לתת בשם הקופה עכשיו תשובה. אז תהיה פניה בשם הועדה. אנחנו נשמח מאוד לראות את התכנית שלכם, ואולי גם להציג אותה. זה יהיה לכם מאוד טפיחה על השכם, שהתכנית שלכם תוצג לקופות האחרות, ואנחנו נשמח על כל קופה.

יש עוד דבר אחד שאני רוצה לציין, כשאומרים פגים, אנחנו מדברים על קבוצת תינוקות שהיא מאוד מאוד לא הומוגנית. יש לנו פגים שהם נולדו בשבוע שלושים וארבע ויש פגים שנולדו בשבוע עשרים ושמונה. הצרכים, הבעייתיות של כל אחד מהם שונה ולכן, כאשר אנחנו מקבלים החלטה לגבי קיום של מרפאה לפגים עם שירות מסוים לפגים אנחנו צריכים להגדיר היטב איזו קבוצת פגים אנחנו רוצים לשרת.

את כל הקבוצה בהתאמה לניואנסים הקטנים.

גם כשאנחנו מדברים כיום על פג שנולד, אני אקצין את זה עוד יותר, פג שנולד בשבוע עשרים וחמש וברבות החודשים יצא לקהילה ומקבל שמה את השירותים - - -

אבל יש לי שאלה פשוטה. רופא עיניים שאתה מגיע אליו, הוא אומר יש לך קטרקט, לך לרופא עיניים שמומחה לקטרקט, אני לא מקבל אותך בכלל. מישהו אחר שיש לו בעיה אחרת הוא אומר לו, אתה לא תקבל אצלי שירות כי אנחנו צריכם לייחד רק לטיפול הספציפי? אלא אם כן, מרפאה כזאת תיתן טווח של טיפולים או ביקורות, שתיקח בחשבון גם את זה שנולד בשבוע העשרים ושש וגם את זה שנולד בשבוע השלושים ושתיים.

אני בכל זאת הייתי רוצה לסיים. אם יש פג שהוא מרובה בעיות הוא מקבל באופן טבעי את כל המעקבים במקום מסוים אנחנו לא מטרטרים אותו כפי שהיה, הוא מקבל את זה במסגרת בית החולים והמרפאות.

אבל אנחנו שמענו עכשיו על טרטורים, וכל טיפול הא בנפרד. כל פעם הוא בא למקום אחר, עשר מרפאות, אז זה באמת לא תחת קורת גג אחת.

אני נציגן המאוחדת. אני שנה ראשונה בועדה. פעם ראשונה שאני מגיעה לועדה בכנסת שזו חוויה. אני רכזת חיסון rsv בקופה שזה תפקיד די ספציפי. זו השנה השביעית ברציפות, ואני גם רוצה לברך על העניין שהלך והתרחב הסל מבחינת ההתוויות. אנחנו בקופה גם הרחבנו משמעותית את העניין של מתן החיסון לאוכלוסיות מיוחדות במסגרת ועדת חריגים. אנחנו באופן אוטומטי מחסנים גם אחים תאומים במקרה שמדובר בהתוויות שהן לא על פי שבוע הלידה. זה פרויקט שמאוד גדול מאוד אינטנסיבי, התחלנו אותו השבוע. רק השנה התחלנו בחמישים אחוז יותר מאשר בשנה שעברה. זה התחום היחידי שאני מתעסקת איתו בעניין של פגים, רשמתי לעצמי את הדברים שנאמרו ואני מקווה ששנה הבאה אני אהיה אשת בשורות.

אני מקווה שה יקרה עוד קודם. אנחנו, כמו שאמרתי קודם, שאנחנו נעביר לכללית את הבקשה אנחנו נעביר גם למאוחדת ולכל הקופות האחרות.

ברשותכם, לפני שנסכם כפי שהבטיח היו"ר, שהוא ייתן לך כמה מילים באמת בקצרה ויש לי עוד רעיון בשבילך, תחשוב שהוא נתן לך לגבי החקיקות בנושא אני יודעת, שאתה בהתנדבות, אבל אם תוכל להקדיש זמן אולי גם לגבי חקיקה להקמת מרכזים לטיפול בפגים, לפחות שיהיה בכל מחוז, זה גם יכול להיות משהו, אתה יודע מה? נחסוך את זה ממך. אנחנו יכולים לעשות את זה גם דרך היועץ המשפטי.

אני רוצה להעלות נושא שהוא בהחלט כאוב. נושא של אפלית פגים בביטוח. זאת אומרת, היום בישראל למעשה הרבה מאוד מהצרכים שלנו, אנחנו האזרחים בעצם נתונים בידי חברות הביטוח. חברות הביטוח מבטחות אותנו בהרבה מאוד מישורים, ולגבי הפגים הם נוהגות אפליה גמורה. זאת אומרת, יש לנו הוכחות, אני קיבלתי את החומר מלהב, מעמותת הפגים, שאנחנו מייצגים אותם בעניין הזה, ופשוט חברות הביטוח דוחות באופן קטגורי את אוכלוסיית הפגים מביטוח. הנושא הזה הוא חמור מאוד, מכיוון שגם לשיטת חברות הביטוח, ושוב מתוך מסמכים שאני מחזיק פה, אין סיבה לדחות קטגורית את כל האוכלוסייה. אולי חלק מין האוכלוסייה כמו באוכלוסיה הכללית. יש איזושהי בעיה, שבגללה היא יכולה להידחות מביטוח, או להיות מוחרגת בגין אותה בעיה מביטוח. אבל בודאי, שאי אפשר לדחות את כל האוכלוסייה בכלל.

שמענו מפי הרופאים פה בדיון הזה, שמדובר באוכלוסיה מאוד הטרוגנית. אין שום סיבה שחברות הביטוח יתנהגו כלפי אותה אוכלוסיה בצורה אחידה. אחידה וגם שוללת כיסוי ביטוחים. וזה יכול לגם להיות מסיבות שאגב לא קשורות בהחלט לפגות. זאת אומרת, יכולים להיות למשל תאונות, שהזקיקו טיפול רפואי ואותה אוכלוסיה בגלל שדחו אותה מלכתחילה מביטוח לא תזכה לאותו טיפול רפואי. זאת אומרת, אין שום מענה מצד חברות הביטוח שהן בעצם מחזיקות את מה שנקרא 'הערבות ההדדית' במדינת ישראל אצלם. אנחנו בעצם רוצים לכסות את כל מה שעלול לקרות לנו, ואותה אוכלוסיה מוחרגת לחלוטין מהביטוח. אני רוצה לציין שמבחינת הפסיקה והגישה שלפחות נכתבה בפסקי הדין של בית המשפט עליון, חברות הביטוח היום הן בעצם סוכנות חברתית. זאת אומרת, לא מדובר באיזשהו גוף מסחרי, אלא גוף שבעצם מקבל רישיון מאיתנו, מהריבון מהכנסת מהבית הזה, לעסוק בתחום הביטוח, שזה בעצם הערבות ההדדית של כולנו. וחברות הביטוח הללו בעצם נוהגות אפליה פסולה לדעתנו בנושא של פגים.

אני אעצור אותך. כן, זה נושא שגם כדאי מאוד שיהיה פה נציגי הביטוח, נציגי האוצר, שוק ההון וכדומה. אנחנו נייחד לזה, באמת בהתאם לבקשה מיוחדת שתגיע, כמו שהובטח על יד מנהלת הועדה.

למה שזה לא יהיה בתיקון החוק לרפואה של חוק הבריאות?

זה גם יכול להיות אנחנו נמליץ על זה.

אנחנו שמענו פה הרבה מילים טובות ויפות על ההתוויה הנוספת בסל הבריאות בנושא של ה- RSV, ובתור ההורים לפגים אנחנו נשמח, שההתוויה הזאת תורחב עוד יותר. כמו שאנחנו יודעים, שיש מקומות שזה יהיה שבוע שלושים וחמש וכל ילד נוסף כזה אנחנו נציל אותו ויהיה בריא.

אמן. אבל אתה יודע, שוועדת הסל היא ועדה בלתי תלויה. אף אחד לא יכול להשפיע שם. אנחנו יכולים ליצור את הרעש התקשורתי מסביב, ואני מקווה שזה גם ייושם בועדה.

צריך גם לזכור, שיש גם בעיות נוספות במערכת הבריאות, שהיא נאלצת להתמודד איתם. גם בתרופות, יש תרופות שהם גם כן מצילות חיים או מאריכות חיים, שגם עליהם יש מאבקים. אז צריך להבין. בינתיים, צריך להודות על מה שהשגנו.

אני מנהלת יחידת טיפול נמרץ פגים בבית חולים סורוקה, כיוון שזה ועדה לפניות הציבור אני מייצגת את הציבור שלי שהוא לא פה. באמת זה שני נושאים שאני בעיקר רוצה שייכנסו לפרוטוקול. אפשר לדון עליו לפחות עוד מספר שעות. זה שני נושאים חשובים שהציבור שלנו נמצא חשוף לו.

הפגים, שדווקא בית החולים שלי הוא אולי מספר אחד בארץ, שמעביר פגים לבתי חולים אחרים למשך תקופות, יכול ארבעה-חמישה חדשים אשפוז בבית חולים אחר. אין שום מענה תקציבי לתמוך במשפחות האלה. נסיעות יומיומיות למרכז הארץ להביא חלב אם, וחלב אם זאת תרופה זה לא אוכל. ואין לנו. אנחנו כל פעם מנסים ומחפשים פתרונות. מצד אחד, אם אנחנו מתחננים למשפחה להסכים להעברה שזה לא תהליך פשוט בכלל אחרי שהם עוברים אין להם שום תמיכה משום---

לאן מעבירים כמו מסורוקה, לאן מעבירים בדרך כלל?

לקולג שלי, כשיש לו מקום לחדרה, למאיר. זה מתחיל בסבב טלפוני, שאין, דרך אגב שום מערכת מווסתת ארצית, שיכולה להגיד לי איפה יש מקום. על זה מבזבזים עוד אלפי שעות עבודה של הצוות הרפואי.

יש במשרד הבריאות, שהם בעצם מנתבים את זה, גם הם מחליטים מתי סוגרים, לא?

לא, אנחנו פונים אליהם הם רק מודיעים שסגורים למדא. אנחנו מחפשים את המקומות.

אה, אוקי, אתם אלה שצריכים לחפש את המקומות.

אבל היא צודקת שזו בעיה גדולה להורים לנסוע הלוך ושוב, זה נורא. כלכלית ורגשית.

זה נושא חדש שעוד לא עלה על הפרק אף פעם פה בועדה.

דבר נוסף, הגיע אלי למשרד מכתב ממספר הורים, ואני לא אקריא את כל המכתב, שכתבו זאת בזמן האזעקות שהיו בבאר שבע, על פגיה שנמצאת בקומת קרקע, כל הקירות שלה יפהפיות של זכוכית וגג דמוי זכוכית, וכשיש אזעקה הפגים מצאים במקום בלתי מוגן לחלוטין. במהלך השנה האחרונה, העברנו באופן פיזי את הפגייה, עם תינוקות מונשמים, לא אחת ולא שתיים אלא שתים עשרה. העברנו חמישים ושמונה פגים למקלטים בעת אזעקה. בזמן המלחמה, התקיימה פה ישיבת ועדת הכספים שגם ביקרה, וכולם התרשמו באיזו צורה אחראית התנהלנו מול המשפחות ומול הפגים והעברנו אותם למקום מוגן, אבל הדבר הזה צריך פיתרון. עכשיו, לא מחר, כי רק פני יומיים היו אזעקות נוספות, וצריך להיות מענה. יש לי מכתבים של הורים, שמתארים מה הם הרגישו, כשהם רצו למקלטים והפג נשאר בפגייה, לפחות עד שהעברנו אותם למקום מוגן.

יש תוכנית איך לפתור את הבעיה, כמובן שזה תקציב, צריך למגן שזה אומר לבנות ולהגדיל.

היה אישור לתוכנית?

בעיתון היה כתוב שכן, ואני צלצלתי לאגי לברך אותה שיש אישור והיא אמרה לי "כן האישור רק מופיע בעיתון.

אז קודם כל, הרעיון הוא לעשות פנייה או לועדת הכספים או לבריאות.

נכון. כי בהחלט אתם הצבתם לנו עם מיגון של חדרי ניתוח גם בבית חולים הזה, ובתי חולים נוספים החליטו על דיאליזה, אין תקציב.

יש החלטה, שלא מגובה בתקציב.

לא, אבל היא מדברת ספציפית על החלטה, על סורורקה.

גם על סורוקה, חדרי הניתוח שם עובדים בלי מיגון. יש הבדל משמעותי בין אנשים, שיכולים ברגליים ללכת תוך דקה וחצי למקום מוגן.

לא מחדר ניתוח במהלך ניתוח, הרי סגרנו חדרי ניתוח.

אין ספק, שיש מקומות אחרים שגם דורשים מיגון. פה אנחנו מדברים על פגים, שמישהו תיאר כרגע איך מזיזים אותם.

נכון ופה אנחנו אומרים, לכו תרוצו איתם עכשיו במסדרונות. אני חושבת שזה רעיון לועדת הכספים או לועדת הבריאות, אולי אפילו לועדה משותפת.

צריך לעשות זאת בפניה מסודרת.

אני גם אשמח לעזור בנושא הזה אם אני אדרש. אנחנו נסכם את הדיון.

1 - אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות גם בהתאם לדוח של הועדה, שהתכנסה במרץ שקיבלה את המסקנות במרץ 2011 לגבי מחקר או מעקב, לתקצב את זה כמו שצריך. שיהיה מעקב מחקר אחרי הפגים, שמשתחררים כדי לדעת מהם הצרכים לטיפול מתמשך בקהילה. בכלל שיהיה לנו מעקב, שנדע איפה הדברים עומדים.

2 - אנחנו פונים ומבקשים ממשרד הבריאות למצוא את הדרך לצבוע את התקציבים לפגיות.

3 - אנחנו נפעל לריכוז חקיקה בכל מה שנוגע בנושא הפגים בכנסת.

4 - כתב את זה היו"ר אבל היום כבר יש הארכת חופשת הלידה להורים לילודים מאושפזים. היום אני כבר, אני וח"כ מוצ-מטלון מעבירים בהסכמת ממשלה להעברת חוק זו ספציפית, שמדברת על הארכת חופשת הלידה.

5 - אנחנו דורשים לעשות עקומות גדילה מיוחדות לפגים בטיפות חלב. ישנם כאלה. להשתמש ולהכניס אותם לשימוש בטיפות חלב בכלל ובכל המרכזים שמטפלים בתינוקות פגים.

6 - מתן קדימות לפגים במכונים להתפתחות הילד. חלק מהדברים באמת יהיו מחויבים באמת בחוזר מנכ"ל כי אחרת אני לא יודעת איך דברים מתנהלים, ולי יש תחושה שהדברים גם לא ממומשים. אנחנו באים ומצהירים פה דברים והולכים. זה עבד בארקיע, במשרד הבריאות זה לא עובד. מצחיק.

7 - קיצור הבירוקרטיה בכל הקשור לטיפול בפגים, ויצירת מרכזים לטיפול בפגים. אנחנו מבקשים לקבל תוכניות בנושא או התייחסות. ואנחנו פונים למשרד הבריאות, מאחר שאמרתם שזה חייב בחקיקה תחקקו. אנחנו כחברי כנסת נעזור לכם.

8 - יש צורך בלמצוא מערכות תמיכה והכוונה למשפחות שמאושפזים בבתי חולים מרוחקים מהבתים שלהם. אנחנו נמשיך ונעקוב לגבי הנושא.

אנחנו פונים באמת לקופות החולים, אנחנו נעשה את זה גם בכתב לאמץ את הרעיון, שהוצג פה על ידי קופת חולים מכבי לגבי שעות ייעודיות של ני אונטולוגיים, שמטפלים בקהילה בילדים להפנות אותם ולייחד אותם לטיפול בפגים תוך תגמול מיוחד וסביבה נקייה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

15:00