PAGE
23
ועדת החינוך, התרבות והספורט

8.11.2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 487


מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט


יום שלישי, י"א בחשוון תשע"ב (8 בנובמבר 2011), שעה 11:30

מצב לימודי המתמטיקה

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר

אירמה ג'אן, מפמ"רית מתמטיקה, משרד החינוך

ד"ר יהודה שוורץ, מפקח באגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

ד"ר איציק תומר, המשנה למנכ"לית, משרד החינוך

בלה רדונסקי, לשכה משפטית, משרד החינוך

סא"ל שרון פישר, ר' ענף פיתוח מערכות מיון, מרכז מדעי התנהגות באכ"א, משרד הביטחון

עדינה עפרת, מחלקת מתמטיקה – עמותת מופת

ניצה רטנר, מנהלת מוסדות חינוך – עמותת מופת

פרופ' עוזי וישנה, מזכיר האיגוד הישראלי למתמטיקה

אליאס וילדרמן, ארגון נפסא וושינגטון

ד"ר רונית הופמן, מרכזת התואר השני בחינוך מתמטיקה לבתיה"ס היסודיים, סמינר הקיבוצים

פרופ' פאול פייגין, משנה בכיר לנשיא הטכניון

פרופ' אורית חזן, ראש המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, הטכניון

ד"ר שרה הרשקוביץ, ראש תחום מתמטיקה, מט"ח – מרכז לטכנולוגיה חינוכית

פרופ' רוזה לייקין, ראש ועדת דוקטורט, חוג לחינוך מתמטיקה, אוניברסיטת חיפה / יועצת מט"ח בתחום פיתוח תוכן במתמטיקה, מט"ח

ד"ר הגר גל, ראש החוג למתמטיקה ופיסיקה, מכללה אקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין

רוזיטה גולדשמידט, מנהלת מחלקת אקדמיה – מופת

עדינה עפרת, עמותת מופת

ד"ר גיל אלון, ראש תחום מתמטיקה, האוניברסיטה הפתוחה

גבי עטיה, מורה למתמטיקה, מזכיר סניף ירושלים, ארגון המורים העל-יסודיים

רות קופינסקי, יו"ר ארגון המנהלים בחט"ע, הסתדרות המורים

חן פיליפס, יו"ר ועדת נו"ק, מועצת התלמידים והנוער הארצית

דוד מעגן, ראש תחום חינוך גבוה וכוחות הוראה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מתן שוקרון, ראש ענף בתחום כוחות הוראה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

נטע זלינגר, יועצת הוועדה

יובל וורגן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יהודית גידלי

יונה, חבר המתרגמים בע"מ

מצב לימודי המתמטיקה

שלום לכולם, נפתח את ישיבת ועדת החינוך, 8.11.2011, י"א בחשוון תשע"ב. הנושא – מצב לימודי המתמטיקה, פרוטוקול 487. אני גם ביקשתי ממחלקת המחקר לבדוק מה המצב היום. עשינו כמה ישיבות בנושא הזה. גם הבוקר היה לנו דיון בוועדה משותפת עם ועדת המדע בכל הנושא של הבונוסים בבגרויות וכמובן שכל הנושא של לימודי הטכנולוגיה והמדע בכלל, ולימודי מתמטיקה בפרט, זה אחד מהנושאים שעולים מדי יום על סדר היום אבל אנחנו ממשיכים עם המצב שהוא די מטריד ודי בעייתי, שקורה היום במערכת החינוך. קיבלנו גם המון מכתבים מהציבור בכל הנושא של לימודי המתמטיקה. אני אשמח לשמוע ממשרד החינוך מה מצב התקנים מבחינת המורים, שהם בעצם בעלי תואר ראשון שקשור גם למתמטיקה, שמלמדים היום בבתי-הספר. כולכם מתעסקים פה במתמטיקה, נכון? אז אני יכול לתת לכם רק דוגמה אישית. אני אתמול בדקתי את המבחן של הבן שלי, שנמצא בכיתה ה', היה שם תרגיל אחד, בודד, חילוק ובואו נעשה, תעשו חשבון, 424 חלקי 6 אם תקבלו מספר שלם. זו שאלה במבחן שסוגר שנה. בואו נראה אתכם. כאשר עושים טעויות כאלו, זה מה שקורה. בעצם, זו ההתייחסות, זה בעצם המצב, ואני מציע שבאמת, אנחנו נחשוב על הפיתרון שהוא הרבה יותר רחב ובאמת אנחנו צריכים להגיע למצב שכל הנושא הזה מוסדר בצורה הרבה יותר מקצועית. נתחיל אתך.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לאחרונה עלה הנושא הזה של המורים למתמטיקה על סדר היום, כפי שידוע ודאי לרוב מי שיושבים פה, בין היתר בעקבות מכתב ששלחו חברי האיגוד הישראלי למתמטיקה. לא יודע אם יש מהם פה בשולחן, שחלק מהם הם גם ראשי החוגים למתמטיקה באוניברסיטאות, אל השר, והתריעו על רמה ירודה של לימודי המתמטיקה בתיכונים וקשרו את זה ישירות לרמת ההוראה בתיכונים. אז זה קרה לאחרונה, אבל למעשה, הנושא הזה כבר עלה לסדר היום של ועדת החינוך בצורה די אינטנסיבית בעבר, ובמיוחד בשנת 2008, בכנסת הקודמת, שהוועדה ערכה בצורה לא שגרתית סדרת דיונים, ארבעה או חמישה דיונים, שעסקו אך ורק בנושא המורים למתמטיקה וירדו באמת לעומק ולפרטים והדיון האחרון היה בהשתתפות המנכ"לית דאז, שלומית עמיחי וההודעה בסוף הדיונים האלה היתה שהמשרד מקים צוות, ועדה, קראו לזה בשמות שונים, שהתמקד בדרכים לגיוס מורים למתמטיקה בעלי ההכשרה המתאימה. אנחנו לא לגמרי יודעים אם הצוות הזה עבד אז. הוועדה הזאת אכן הוקמה, הגישה המלצותיה, אני מניח שמשרד החינוך יכול לעדכן, אולי המשנה למנכ"ל, מה קרה מאז. זה היה באמצע 2008.


משהו שכדאי להזכיר שאולי לא ציינתי את זה במכתב, אבל ראוי לומר אותו בתחילת הישיבה, זה שיש למשרד החינוך דרישות סף פורמאליות. מורה בחינוך על יסודי, לפי מסמך פורמאלי שהוא תקנון שירות עובדי הוראה, הוא מבוסס על חוזרי מנכ"ל של המשרד, הוא בהחלט מחייב מורה בחינוך העל-יסודי. צריך שיהיה לו רישיון הוראה. ובשביל לקבל רישיון הוראה קבוע, מורה צריך להיות בעל תואר, בכיתות י"א-י"ב לפחות, שזה חלק נכבד מהנושא שאנחנו מדברים עליו, צריך שיהיה לו תואר שני או שלישי במקצוע שבו הוא מלמד. גם תעודת הוראה, אבל תואר שני שלישי, זה בכיתות י"א, י"ב, הדרישה הפורמאלית, וגם ב- ז' עד י', כשמדובר על תואר ראשון, עדיין ההנחיה היא תואר ראשון במקצוע שאותו הוא מלמד. אלה הן הדרישות הפורמאליות ואנחנו יודעים מהנתונים שפורסמו, כדאי אולי לציין, הנתונים העדכניים ביותר הם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תחום חינוך גבוה וכוחות הוראה, נמצא פה דוד מעגן מהלמ"ס שהוא אחראי על הפקת הנתונים האלה. אני מציע לוועדה לאפשר לו להציג גם, כי הוא באמת חוקר את הנושא הזה לעומק כבר שנים, הוא בקי מאוד.


הנתונים המרכזיים שפורסמו הם אחוז גבוה מאוד של מורים למתמטיקה בחטיבה העליונה, שאין להם תואר אקדמי במתמטיקה או אפילו באחד התחומים הקרובים, יותר מ- 40% כאלה, תואר ראשון שלהם הוא לא במתמטיקה, לא במה שנקרא הוראת המתמטיקה וגם לא באחד המדעים הקרובים ביותר. ובעצם, מה שהנתונים של דוד מצביעים בעיקר, הוא בוודאי יוכל להרחיב, זה על שיעור מאוד מאוד נמוך של בוגרי התואר במתמטיקה מהאוניברסיטאות, שנכנסים להוראה. זה אולי הפוטנציאל העיקרי שלא מנוצל היום וזה, אגב, גם מסקנה שעלתה מהישיבות הקודמות.


הערה אחרונה לסיום – אנחנו, בזמן הקצר שהיה לנו, הצלחנו בכל-זאת לאתר איזו שהיא סקירה נוספת שהוכנה עבור האקדמיה למדעים, גם הסקירה של דוד הוכנה עבור האקדמיה למדעים, אבל עבור ועדה אחרת, הוכנה סקירה מאוד מעניינת על האינדיקאטורים שקשורים להוראה ובאופן כללי, המחקר שנערך, לא מצביע על קשר ברור בין רמת ההשכלה של מורה בתחום שאותו הוא למד באקדמיה, לבין ההישגים של התלמידים. המקום היחיד שבו נמצאו ממצאים מאוד עקביים על הקשר בין ההשכלה של המורה בדיסציפלינה מסוימת, לבין ההישגים של התלמידים במקצוע הזה, זה מתמטיקה בחינוך העל-יסודי.

זאת אומרת, אתה אומר שמי שבא עם תואר במתמטיקה ונכנס לכיתה, יש סיכוי טוב שההישגים של אותם תלמידים יהיו יותר גבוהים.

זה ממצא שעולה בצורה יציבה ממחקרים, בחינוך העל-יסודי.

אני חושב שזה ככה בכל מקצוע. שאם נכנס בן-אדם שיודע על מה הוא מדבר ומה הוא מלמד, אז כמובן שיהיה לו הרבה יותר קל לדעתי להסביר. כי אם בסופו של דבר מורה לתנ"ך מנסה ללמד פיסיקה, אז כמובן שהוראה בתנ"ך הוא יגיע להישגים, אבל בפיסיקה, אני בספק.

יכול להיות שבמקצועות אחרים היו דברים שהקשו על המחקר להראות ממצאים ברורים. מה שכן, מתמטיקה בחטיבה העליונה, שגם זה יציב וברור.

תודה. דוד מעגן.

אני הייתי רוצה לציין שלפני כשנה-שנתיים, כמדומני, הכנו דו"ח מקיף לוועדת מומחים באקדמיה הלאומית למדעים ושם נתנו סקירה של העשור-שניים האחרונים, לגבי הוראת מתמטיקה בחטיבה העליונה.


לגבי הטענה של רמת ההשכלה של המורים. אני חייב לבוא ולומר, ישנם לא מעט מורים, במתמטיקה, שהם בגילאי 50 ומעלה, שבעבר קיבלו רישיונות הוראה בגין תואר. ולמה אני מציין את זה? כי כשאנחנו הלכנו ובדקנו את הנתונים, על-סמך הקבצים המנהליים על מקבלי תארים בשניים-שלושה עשורים האחרונים, היינו יכולים בעצם לאמת את התואר בעיקר לאותו פלח מורים שהם הצעירים יותר, מתחת לגיל 50. אני אומר את הדברים, כי חשוב לזכור שאחוז ניכר מהמורים בכלל במדעים ובמתמטיקה, הם בגילאים מתקדמים והם קיבלו רישיונות הוראה בגין תואר. אז לכן, לבוא ולומר שיש אחוז גבוה שאין להם תואר, זה לא יהיה מדויק.


אנחנו עשינו בדיקה במהלך השנה האחרונה עבור משרד מבקר המדינה, ובבדיקה הזו אנחנו בעצם שילבנו את כל מקורות המידע הקיימים, כולל רישיונות הוראה של מורים, לוותיקים, כולל תארים וכן הלאה. אנחנו הגענו לסדר גודל של בין 70% ל- 80% שיש להם בהגדרה התאמה בשתי רמות, בעצם. ישירות מול מתמטיקה או התאמה מול השכלה קרובה למתמטיקה, שזה יכול להיות פיסיקה, זה יכול להיות הנדסות למיניהן וכן הלאה וכן הלאה. ובאמת, באותם דיונים שקיימנו אז, בזמנו, עם חבר הכנסת אלקין, באותה תת-ועדה ב- 2008, עלה הנושא של שיעור העולים במקצוע ואנחנו באמת בשני העשורים האחרונים קלטנו כאן גל עליה די גדול ובמקצועות המדויקים יש אחוז משמעותי של עולים, בין חמישית לשליש, בפיסיקה זה מגיע כבר ל- 30%, של עולים ואני מדבר עולים, החל משנות ה- 90.

אתה יודע, זה גם יחזיק מעמד איזה עשור, עשור וחצי, וזהו.

תראה כרגע, על פניו, כשאני מסתכל על המגמה, דווקא אני רואה עלייה בשיעור העולים במקצועות האלו.

לא, אדוני, אבל העלייה של שנות ה- 90 זה לא העלייה של 2010. אתה בעוד עשר שנים, כל האנשים שנכנסו למערכת, יצאו לפנסיה.

אני מסכים. המצב הרבה יותר חמור.

זה גם מה שקורה ברפואה היום, אותו דבר.

בהחלט.

אם לא יהיו בוגרים, אם אנשים שלומדים ומתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה לא ילכו להוראה, אז רבותיי, בעוד עשר, 15 שנה, אין לכם מורים.

נכון, נכון בדיוק. ובאמת אחד הדברים שאני מתריע בדו"ח בעצם, זה מה שקרוי Aging, זאת אומרת, הזדקנות של כוח ההוראה במקצועות המדויקים ואנחנו מדברים על פיסיקה שמגיע שם למעלה מ- 50%, קרוב ל- 60% מהמורים מעל גיל 50. במתמטיקה זה מתקרב בצעדי ענק. בחינוך העברי, כן? אני רוצה לסייג – כל מה שאני אומר.

בעוד 12 שנה, בעצם, כל התחום הזה הולך להיות אחד מהתחומים הכי נדרשים במערכת החינוך.

גם עולים וגם הזדקנות של כוח ההוראה במקצועות האלו, וגם בעצם מה שאנחנו רואים שבשנים האחרונות, פחות ופחות מורים צעירים נכנסים למערכת וזו הנקודה הבאה שאני רוצה לציין.


כשאנחנו מסתכלים בעצם על היצע הבוגרים, במערכת ההשכלה הגבוהה, שמוצאים את דרכם להוראה, במתמטיקה, אנחנו רואים ירידה דרמטית בעשור-שניים האחרונים. המצב מגיע לכך שבעצם, איך אמר לי, ציינתי את זה רק לפני רגע, פרופ' עזריאל לוי, יושב-ראש ועדת המקצוע. בשנה שעברה, הוציאו תעודת הוראה אחת במתמטיקה באוניברסיטה העברית. אחת. וזו גם כן מורה במערכת. רק שנבין על מה אנחנו מדברים.


כשאנחנו מסתכלים על מקבלי תעודות הוראה באוניברסיטאות, שזה בעצם אוכלוסיית היעד לחטיבה העליונה.

מכללות-?

תראה, המכללות לחינוך, ההגדרה שלהן היא יותר יסודי וחטיבות ביניים. כשאנחנו מדברים על החטיבה העליונה, מדובר על בעלי תארים אקדמיים, בתחום הדעת, שמוציאים תעודת הוראה.

מכללות זה עד כיתה י', תדייק.

OK, עד כיתה י', בסדר. נכון. יש כאן איזה שילוב בין חטיבת ביניים מורחב עד כיתה י' וכן הלאה.


אבל מה שאני רוצה לומר בעצם, כשאנחנו מסתכלים על מספר מקבלי תעודות ההוראה, בכלל, מקבלי תארים שבמקביל מוציאים תעודת הוראה במתמטיקה, מדובר בשנים האחרונות על עשרות בודדות. ומתוכם, רק מחצית אולי, נכנסים למערכת. ואני הייתי ממקד ואומר שאחת הבעיות היותר אקוטיות כרגע זה היצע פוטנציאלי לכניסה להוראה, של בוגרי תחומי העדת הרלוונטיים, אם זה במתמטיקה ואם זה ביתר המדעים.

בעצם, המתחרה הגדול של כל ענף ההוראה, זה ההיי-טק?

נכון. אני רק אזכיר דו"ח אחד שהוצאנו לפני שנה ובעצם בדקנו את השכר של מקבלי תואר ראשון. בין היתר, גם מתמטיקה. בין אם הם נכנסים לשוק הפרטי או להוראה. הפער הוא בערך 200,000 שקל מול 50 – 70,000 שקל, שכר שנתי. זאת אומרת, יש בעיה רצינית להתחרות.

בגלל זה רק בן-אדם אחד בשנה שעברה הוציא תעודת הוראה במתמטיקה.

זהו, לבינתיים.

משרד החינוך, בבקשה.

אני משנה למנכ"לית. בהמשך לדברים של דוד, ואנחנו בקשר ישיר עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וגם עם דוד ואחרים, אבל אני שוב, אני רוצה להפריד את הבעיה. יש את החינוך העל-יסודי, יותר נכון החטיבה העליונה, שזאת בעיה בפני עצמה. דוד פרש אותה בהיבט אחד. היבט שני, אני רוצה לציין שהחטיבות העליונות, המעסיקים הם הבעלויות, זה לא משרד החינוך. אנחנו אמנם מעבירים את השכר לבעלויות, אבל הבעלויות הן המעסיק ולא משרד החינוך. כך שהשיטה את מי הם מעסיקים כמורים בכל תחום דעת בחטיבה העליונה, לא קשורה אלינו ישירות.

לא מעניין אותך אם המורה למתמטיקה יש לו תואר?

ודאי, מאוד מעניין. אני רק מציין את העובדה, אתם צריכים לדעת, השליטה הישירה שלנו על המורים בחינוך היסודי ומה שאתה אמרת, על אותה ועדה שבראשה עמדה פרופ' נאוה בן צבי, שהיא נשיאת מכללת הדסה בירושלים, אנחנו באמת קיימנו ועדה, אבל היא היתה, המסקנות וההמלצות שלה, יותר יועדו לבית-הספר היסודי, ששם לדעתנו יש ועדיין בעיה מאוד רצינית משום שאם קיימים פערים לגבי מורים במתמטיקה לחטיבה העליונה, הרי בבית-הספר היסודי, מורים שמסיימים מכללות והם עושים את זה במסלולים למתמטיקה, לא רוצים להגיע לבית-הספר היסודי והם מעדיפים להיות בחטיבות הביניים. זאת אומרת שהמורים המקצועיים, אלו שסיימו תואר, הם מעדיפים כאמור להיות בחטיבות הביניים ולכן אנחנו צריכים לקחת על עצמנו ולקחנו על עצמנו ואנחנו פועלים כל השנים, בהכשרת מורים בבתי-הספר היסודיים.


אנחנו אומרים במפורש – אנחנו מקיימים באמת מגוון גדול של תוכניות, על-מנת לחזק את לימודי המתמטיקה, החל ממלגות, תואר שני, יש לנו תוכנית חותם, תוכנית מיוחדת שאנחנו מכשירים 20 מורים בכל מחזור. יש לנו קבוצה מאוד גדולה של הסבה.

אתה יכול להגיד מה היום בעצם, במספרים, מה היום אחוז המורים שהמערכת דורשת ללמד מתמטיקה, למול מה שיש? זאת אומרת, אתה היום מחפש פתרונות יצירתיים בכל בית-ספר ובית-ספר נגיד ביסודי או בחטיבות ביניים, למול מה שאתה צריך בפועל. אם נגיד אתה היום עומד ב- 40%, 50% מורים שהם בפועל יכולים להיות מורים למתמטיקה וכל השאר הם בעצם איזה שהוא פיתרון יצירתי שמצאתם. כמה באחוזים אנחנו עומדים היום? כמה המערכת צריכה?

אני מבקש להשיב, אדוני היושב-ראש, אני מהאגף להכשרת עובדי הוראה.

בבקשה.

אני מחזיק פה טבלה של מספרי הלומדים שאנחנו מכשירים במסגרת המכללות. קודם כל, יש פה עלייה דרמטית מ-ס"א ל- ע"א, זאת אומרת, תוך עשר שנים, זה פי שבע, מספר הלומדים במכללות שמכשירים את עצמם להוראת מתמטיקה. למסלול היסודי מסיימים כל שנה בערך 289, כ- 300 לומדים. במסלול העל-יסודי מסיימים עוד 240. אין לנו בעיה כיום, עם הביקוש החדש ליסודי ולחטיבת הביניים. יש לנו בעיה קשה עם הביקוש לחטיבה העליונה. שם יש לנו בעיה מפני שהאוניברסיטאות שאמורות לספק את המורים לכיתות י"א – י"ב, לא עושות את העבודה הזאת. לא עושות את העבודה, אולי מסיבות ידועות.

אז מי מלמד בחטיבות העליונות?

בכיתות י"א – י"ב, נכנסים אנשים שהוכשרו ליסודי, או במקרה הטוב לחטיבת הביניים, והם זולגים לאט לאט לחטיבה העליונה ואין להם את ההכשרה.

אלה שהם תומכי, זאת אומרת בוגרי הנדסות, הנדסאים למיניהם. אבל לא אלו שסיימו תואר במתמטיקה.

אם אני רוצה להיות יותר ספציפי, לשאתך, אדוני היושב-ראש, אין לנו היום מחסור מבחינת הביקוש ליסודי ולחטיבת ביניים, בהשוואה למספרי הלומדים שאנחנו מכשירים. אפשר להתווכח על האיכות שלהם, אין לנו מחסור.

זאת אומרת, התלמידים מקבלים השכלה טובה ביסודי או בחטיבת ביניים ושם בעצם הם נעצרים, כי המורה שממשיך ללמד אותם, הוא בעצם מוגבל מבחינת הידע והניסיון שלו, ללמידה שיש לו. זאת אומרת, אם תכניס אותו עכשיו, זה העדיפויות. אתם גם בודקים את רמת הידע של אותם המורים שגם לא הוכשרו והם מלמדים משהו בחטיבות העליונות, זה איפה שהוא התעכב. זאת אומרת, הם בוחרים בעצמם?


תראו, צריך להבין. אני מנסה לזהות כאן מצב שכל המדינה יושבת ומופתעת משנה לשנה בירידה שלנו בהישגים במתמטיקה, בירידה בנושא של אחוזי בגרויות, בהצלחה בבגרויות וכו' וכו' וכו'. צריך להבין מאיפה זה בא ומה הפתרונות לדבר הזה. אם אתה אומר לי שהאוניברסיטאות לא מצליחות להוציא לנו מורים לתקופה הקרובה ובתוך עשר שנים, כל מי שנמצא במערכת, לפחות 30%, 40%, כמו שציינו כאן, שהולכים להזדקן ולצאת מהמערכת, העלייה נגמרה ואין גם מורים שלוקחים חלק מאוד גדול מכלל המורים במדעים, אז אנחנו בתוך עשר, 15 שנה, המשאב שנחשב לאחד היקרים של מדינת ישראל, שזה משאב האנושי בנושא של טכנולוגיה, פשוט מת. זאת אומרת, כל התלמידים שלנו יוצאים עם ידע בינוני. נכון או לא?

אתה ממש צודק. אתה ממש צודק, בנקודה הזאת אתה צודק ועלינו לחפש פתרונות יצירתיים מהיכן לגייס אנשים שרמזו פה כבר, דוד רמז בדבריו, מה יעשה אותו אדם שהוא בוגר BA במתמטיקה והוא מוזמן לעשות שם תעודת הוראה, כשהוא יודע שאחרי תעודת הוראה הוא יקבל 70,000 שקל לשנה, כשמשרת היי-טק הכי פשוטה, הוא ישתכר 200,000. אין ספק שהבעיה הזאת מעמידה אתגר בלתי רגיל למשוגעים לדבר, שיסכימו לבוא ולהכשיר את עצמם להיות מורים.

אז מה עושים?

הפיתרון שלנו, הצעירים הולכים להיי-טק, אנחנו מתמקדים היום למשל בפורשי היי-טק. גם גיל הפרישה בהיי-טק נחשב לצעיר, כמו בצבא, הם פורשים בגילאי 40, 45. אנחנו היום עוסקים ב- 300 פורשי היי-טק, שאנחנו מסבים אותם להוראת המתמטיקה.

אני הבנתי שכל הסיפור הזה של פורשי ההיי-טק הוא פשוט לא הצליח לעבוד בכל התחומים כי בסופו של דבר, אף אחד לא נשאר במערכת. אם אני מסתכל אחורה. בוא, אם כבר העלית את הנושא הזה. כמה מתוך האנשים שבאו מהיי-טק ועשיתם להם את ההדרכה, כמה נשארו במערכת?

150 מתוך 300.

במדעים, אני מדבר באופן כללי. גם היה אנגלית ועוד.

אנחנו מדברים על מדעים. אנחנו הכשרנו פורשי היי-טק 300, ונשארו מהם 150.

אתה רחוק מהמציאות.

סליחה, יש לנו נתונים שמיים.

לא, זה שקלטת בן-אדם השנה והוא פרש השנה, זה בסדר. אני מדבר – כמה שנים הבן-אדם שפרש מהיי-טק מחזיק בממוצע במערכת?

חבר הכנסת מילר, הדברים ברורים. הבום של ההיי-טק היה לפני ארבע וחמש שנים. גייסנו אנשים והכשרנו אותם בהליך מזורז, תוך חצי שנה, והאנשים האלה בסך-הכל בתוכניות שלנו, היו 300 אנשים. מתוכם, יש חלק שלא החזיקו מעמד, כי הם לא הצליחו בהוראה. 150 מהם הצליחו ומתמידים עד עצם היום הזה ואנחנו עוקבים אחריהם ותומכים בהם והם אנשי מצוינים.

בסדר.

נכון שהתוכנית לא ממשיכה, כי אין יותר. עכשיו, ההיי-טק התחזק קצת ואין לנו אנשים שמועמדים לתוכניות האלה. איציק אמר פה על תוכניות אחרות שאנחנו עושים – תוכנית חותם וכו', מנסים לגייס בוגרי אוניברסיטה. הסבת אקדמאים, תואר שני. כל התוכניות הללו, הן אמורות לתת איזה שהוא מענה.


אין ספק שאנחנו זוכים בעניין הזה גם לעזרתם של ראשי החוגים באוניברסיטאות וגם למחשבות יצירתיות נוספות, איך נשדל אנשים טובים שיסכימו להיות עתודה לעל-יסודי.

ניסיתם ללכת בתוכנית שעושים גם משרד הבריאות, נגיד עם משרד הקליטה, בעניין של הבאת עולים ספציפית בנושאים מסוימים?

להחזיר ישראלים?

לא רק להחזיר אלא גם לנסות לעשות עלייה של מורים בנושאים הטכנולוגיים. אתם בדקתם את הנושא הזה עם משרד הקליטה? דיברתם? יש תוכנית? כי אני יודע שמשרד הבריאות היום, כל עולה שבא, יש תוכניות. אני בעצמי הייתי, יש תוכנית של מסע בחיפה, מכשירים שם עשרות רופאים שהם יהודים, חבר'ה צעירים, שרק עכשיו סיימו את לימודי הרפואה במדינות שונות ונותנים להם רישיון עבודה, עושים את המבחן של ההסתדרות.

אדוני היושב-ראש, אנחנו נשמח למצות הצעה כזאת. אבל אני מעורב מאוד בנושא של הכשרת מורים לאנגלית מקרב העולים החדשים, זה דבר שהולך, יש מועמדים. לא הצענו לעולים את האפיק הזה של הכשרת למקצועות מדעיים ומתמטיקה, אבל אני בהחלט מוכן לבוא בדברים.

אתה יודע כמה יש היום עולים שיושבים בבית ועבדו בעבר בתחום?

לא, לא בדקנו את זה.

למה?

אני מוכן לרשום את זה לפניי.

אם חסר לך מורים למה אתם לא בודקים מי נרשם? אני היום הולך ללשכת התעסוקה, נגיד באתי עולה, אני נותן את התעודה שלי שאני מורה למתמטיקה. אתם בדקתם כמה אנשים יושבים בבית?

אם זה מורה למתמטיקה, אתה תיקלט בלי שום בעיה. אתה מציע משהו יותר מתוחכם, לקחת אנשים שהם לא היו מורים ולהציע להם.

לא לא לא, אני לא הצעתי את זה, חס וחלילה. אני קודם כל אמרתי – האם בדקתם כמה אנשים היום, שהיו מורים למתמטיקה במדינות מוצאם, כמה יושבים היום בבית ואין להם בעצם, לא נקלטו במערכת, כמה יש כאלה אם בכלל נמצאים? כי אני יודע שכן. אני יודע שכן יש אנשים שבעצם היו רוצים.

שהיו מורים בחוץ לארץ ושהם יושבים היום בבית?

כן.

ולא פנו אליהם בהצעה לעבודה?

כן. יכול להיות, לא עשו תעודת הוראה.

האנשים האלה מגיעים אלינו והם מקבלים את הטיפול VIP. האנשים האלה מקבלים טיפול מצוין ואנחנו מעבירים אותם איזה שהיא השתלמות קצרה והם נקלטים במערכת. אני רוצה להאמין, אם יש אדם שהוא היה מורה ורוצה עבודה בארץ, אין לו שום בעיה להיקלט. המסלול משומן.

אני בכל-זאת רוצה, העלית כאן שאלה שהיא בעצם תכנונית. זאת אומרת, האם אנחנו מתכננים מה צפוי להיות המחסור בשנים הקרובות, בעצם כמה חסרים לנו, כמה יש לנו היום וכן הלאה. אני רק אציין שאנחנו עושים, ביחד עם איציק תומר והנהלת המשרד, תחזית לביקוש והיצע למורים ומחסור במורים וזה מזה שנה שנייה, שלישית, ויש לנו אינדיקציות בנושא הזה.

אז תן לנו קצת.

כרגע זה בעבודה ואני לא רוצה כרגע להציג תחזיות, כרגע, כי זה לא היה הנושא של היום. לשאלתך, בעצם הביקוש השנתי, כשאנחנו מסתכלים על כוח ההוראה במתמטיקה, בסדר גודל של כ- 5,000 מורים ואני כרגע מדבר רק על חטיבה עליונה, כי באמת בדרגים הנמוכים באמת יש היצע יחסית דרך המכללות שהולך וגדל בשנים האחרונות וזה בסדר. הבעיה היא שבחטיבה העליונה כל מנהל בית-ספר לעצמו. ובעצם, הוא צריך לגייס את המורים באופן עצמאי והסדר גודל השנתי הוא מדובר על בין 500 ל- 600 מורים, מדי שנה. וזו התחלופה השנתית – מורים שעוזבים, מורים שיוצאים לשבתון וכיוצא בכך. ועוד לא דיברנו, כפי שציינת מה צפוי לקרות בעוד עשר שנים. אז הביקוש השנתי ילך ויגדל ועשוי להכפיל ולשלש את עצמו.

אתה אומר שהתחלופה של 500 מורים ורק אחד בשנה שעברה סיים עם תעודת הוראה?

אני גם אגיד לך מה עושים, מה בעצם בתי-הספר עושים. בתי-הספר בעצם מגייסים, מנהלי בתי-הספר עושים פשרות בשטח ומגייסים מורים מתוך המערכת ואנחנו רואים את זה בנתונים. אנחנו עקבנו אחרי מורים חדשים במתמטיקה, במקצוע, במשך עשר שנים, ומצאנו שכ- 60% מהפול החדש שבמתמטיקה, מדי שנה, בעצם בא מתוך המערכת.

שלא היה להם שום קשר למתמטיקה?

שהם לא לימדו לפני כן מתמטיקה.

וזה בתיכונים?

אני, כל מה שאני אומר כרגע, אך ורק לתיכונים. ולכן, הפיתרונות האלטרנטיביים למיניהם, שמוצגים בשנה, שנתיים, שלוש האחרונות, לכל מיני תוכניות וכן הלאה, שבעצם מכשירות עשרות בודדות, או המערכת האוניברסיטאית שבעצם מנפיקה עשרות בודדות של מקבלי תעודות הוראה במתמטיקה, לא יפתרו את הבעיה הזו. וה- 500, 600, זה כרגע, היום. אחרי מה שאמרנו לפני כן על אחוז העולים וה- Aging, וההזדקנות של המערכת, סדר הגודל הזה צפוי בעשר השנים הקרובות להכפיל ולשלש את עצמו.

אני מבין שזה רק בתחום המתמטיקה, בעצם המשבר הזה. בכל שאר התחומים איכשהו מסתדרים?

לא אמרתי. בדיון הקודם בוועדת המדע והטכנולוגיה, אנחנו לא הרחבנו שם, אבל יש משברים אולי באותם סדרי גודל גם במקצועות פיסיקה ומקצועות, לא יודע לגבי מדעי המוח, אבל.

למשל, עם הוראת המקרא יש בעיה.

כרגע אנחנו התמקדנו על המדעים המדויקים.

יש היום מחלקות באקדמיה שפשוט אין, יש מיעוט נרשמים גם כך. יש מחלקות שעומדות בפני סגירה. לא רק במדעים ומתמטיקה.

אני מזכיר סניף ארגון המורים ומורה למתמטיקה. קודם כל, אני פה 500 מטר, מזמין את הוועדה.

עכשיו אתה מבין שאתה שווה זהב.

בוודאי, אני מקבל את כל הקומפלימנטים למורים למתמטיקה. אני פה 500 מטר, מלמד באקדמיה למוסיקה ומחול ואני רוצה לתת את הפן של המורה בשטח ומול תלמידים. אז קודם כל, ככה, והנתונים ואני חושב שפה החלק הזה די ממצה מבחינתם ואני חושב שהבעיה די הוצפה והיא נכונה מאוד וכואבת. אבל יחד עם זאת, מבחינת השעות והתלמידים בכיתה, שזה פן אחר שצריך להתייחס אליו, מבחינת התוצאות של תלמידים, כי לגבי תוצאות של מבחני הבגרות, אפילו שהמורים לא עולים בקריטריונים כמו שאתה מצפה, כי הם בוגרי מכללות, אז יש איזה שהוא ויסות מתמשך שבמשך הזמן מורה שלא מוצא את עצמו טוב או לא מגיע לתוצאות טובות, לאט לאט הוא מנופה, רוצה או לא רוצה, זה מה שקורה בשטח. אבל אתה צריך לבוא ולהבין, יש כמה מרכיבים שגורמים לתוצאות.

כמה בדרך גם ילדים נופלים?

עד שזה קורה – זה נכון. זה קורה, אני מסכים אתך. זה תהליך. אנחנו מדברים פה על תהליך של עשר שנים, גם פה בכיתה, בבית-הספר, זה קורה.


אני אתן לך דוגמה. למשל, אני בשנה שעברה, לימדתי כיתה שבה 20 תלמידים ויש לי פה את התוצאות של המבחנים. אז התוצאות הרבה יותר גבוהות, מפני שאני מלמד כיתה אחת בלבד, כי רוב המשרה שלי זה בארגון המורים. אבל אני נותן את השעות בערב, בין שמונה לעשר, תתקשר אלי ותגיד אם יש לך בעיה והתוצאות באות לידי ביטוי. אז בשנה שעברה לימדתי 20 תלמידים. השנה אני מלמד 38 תלמידים. 38 תלמידים ויש לי כיתה אחת של שלוש יחידות, של השנה. אז היא מורכבת מתלמידים חלשים בשלוש יחידות, עם טראומה קשה משנים קודמות, מבינוניים של שלוש יחידות, מתלמידים חלשים של ארבע יחידות שנפלו וירדו אלי עכשיו, מחמש יחידות שעוד לא רוצים ללמוד ואתה צריך עכשיו את כל הכיתה הזאת, בנוסף לזה 20 תלמידים עם בעיות ולקויות למידה, לך תתמודד אתם השנה. 38 תלמידים, אתה נכנס רק להקריא את השמות, עובר. אני לא צוחק, אני באמת אומר את זה.


בנוסף לזה, אם אני לוקח את הכיתות, בדרך-כלל הכיתות המוגברות יותר, מקבלות את השעות שמגיע להן. ושלוש יחידות מה עושים? שאלון ראשון ושני – עברת, שאלון שלישי – יש סף מינימום, לפני שנה-שנתיים זה היה 15%, אז מה עשו המנהלים? תן רק שעה אחת, את שאר השעות לא נתנו, העבירו את זה למורים אחרים. השנה העלו את הרף ל- 40%. אני אומר שצריך להעלות את הרף עוד יותר, ל- 50%, כדי שידעו, שהתלמידים האלה צריכים לקבל את המתמטיקה והתוכנית הולכת ומתמקדת נכון לתלמידים האלה והיא נותנת פיתרון ולאט לאט זה מתייצב.


מבחינת המורים, זה נכון שיש בעיה קשה והמורים הולכים ומתחלפים וגם בוגרי היי-טק שמגיעים, לא נשארים. אבל יש ויסות עם הזמן, והמורים שלא מצליחים לעמוד בקריטריונים, יוצאים החוצה.


מבחינת התלמידים, צריך לתת את השעות שתהיינה צבועות וכל כיתה וכל רמת ידע – כמה מגיע לה ולא יהיה מעבר מכיתה אחת על חשבון כיתה אחרת השנייה, ובטח ובטח אם אני לקחתי בית-ספר שהוא מסוציו-אקונומי מעולה ויש להם את כל השעות ואת כל הזמן לקבל תגבורים, על אחת כמה וכמה בפריפריה, שצריך לתת ולדעת שיש להם זמן צבוע מבחינתם לתלמידים ולמורים.

תודה. ד"ר שרה הרשקוביץ', בבקשה.

תודה. אני נוגעת בנקודה אחרת לגמרי, אני באה מהמרכז לטכנולוגיה חינוכית. אנחנו מפתחים וכותבים חומרי לימוד כתובים וממוחשבים לבתי-ספר ואני נוגעת בפן אחר לגמרי, לגבי החטיבה העליונה. אני אתחיל אותו בדבר הטוב, אני מברכת את משרד החינוך שסוף-סוף יושבת ועדה לכתוב תוכנית לימודים, אבל למעשה, ב- 30 השנה האחרונות, לא היתה תוכנית לימודים מסודרת לחטיבה העליונה. היתה רק תוכנית היבחנות ובמילים אחרות, מה שהמורים השתדלו בכל כוחם זה ללמד למבחן. וכתוצאה מזה, לאוניברסיטאות יכלו להגיע תלמידים שהצליחו במבחן אבל לא בהכרח ידעו מתמטיקה כמו שצריך לדעת מתמטיקה.


אם תוצאת המפגש הזה יהיה שוועדת התוכנית תוך שנה או שנה וחצי תגמור את התוכנית ויתחילו ללמד מתמטיקה לא לצורך מבחן, אלא ללמד מתמטיקה, אני מאמינה שבטווח המתקבל על הדעת..

אז אחרי 30 שנה תוכנית, מתי הבשורה הבאה?

מהצד של הכשרת המורים, אני מבקשת לתת, להשלים את דבריי, מפרופ' רוזה לייקין, שרואה את הצד הזה.

כן, בבקשה.

אני רוצה להתייחס פשוט לחינוך באוניברסיטאות. אני מציגה את אוניברסיטת חיפה גם ואת מט"ח. אחד מהדברים שנאמרו פה, שהדרישה לתואר שני ושלישי למתמטיקה על-מנת ללמד מתמטיקה בחטיבה העליונה, לדעתי היא דרישה מיותרת. תואר ראשון למתמטיקה הוא מספיק ביותר, עם הכשרה בתחום הפדגוגיה, שמקשר בין מתמטיקה של אוניברסיטה למתמטיקה של בית-ספר. ההכשרה יכולה להיות בתואר שני גם בחינוך, לדעתי, וזה יכול לתת כלים למורים להתמודד עם העשייה בשטח.


אני גם רוצה להתייחס קצת לאפליה כלפי האוניברסיטאות, כי ההרשמה באוניברסיטאות עכשיו העלתה נקודה שיש בעיה בהרשמה למחלקות לחינוך באוניברסיטאות. הרבה סטודנטים מעדיפים ללכת ללמוד במכללות כי יש שם מלגות ולנו אין. אז אני פשוט מנצלת את המצב, את הסיטואציה, כדי לבקש מלגות גם לאוניברסיטאות, כדי שאנחנו נוכל לתת הכשרה.

אתם מדברים על המלגות האלה לתעודת הוראה שמקבלים? ולמה אין אותם באוניברסיטאות? מה, סטודנט לא יכול לקבל מלגה של התחייבות עבודה במערכת, אם הוא לומד להוראה באוניברסיטה? רק במכללה? מי נותן מלגה? המוסד להשכלה גבוהה, לא? משרך החינוך? מי נותן מלגה? המלגה הזאת.

אני הבנתי שדווקא יש תגבור של מלגות באוניברסיטאות עכשיו.

לא, אני יודע שלפרחי הוראה יש מסלול מיוחד לכל נושא המלגות. גם כשאני למדתי, אני קיבלתי את זה. זה בעצם, על כל שנה מלגה שאתה מקבל, אתה מתחייב שנה, שני-שליש משרה.

כן.

זה יש עדיין, נכון?

כן.

וזה רק במכללות?

רק במכללות.

אז איך תקבלו סטודנטים מהאוניברסיטאות?

אם אפשר, אני רוצה לומר עוד נקודה אחת.

כן, בבקשה גברתי.

אני חושבת שאפשר לפתח תוכניות מיוחדות להשכלת מורים, שהן יהיו משותפות למחלקות לחינוך ולמחלקות למתמטיקה ואז ניתן השכלה נאותה והמורים יהיו הרבה יותר טובים מאשר עכשיו.

בקשר לעניין הזה של התוכנית, מתי זה אמור לצאת לפועל? יש לכם הערכות?

אני מפמ"רית מתמטיקה, החל מה- 1 לספטמבר.

ברכות, ברכות.

תודה. ועדת התוכנית יושבת מזה כשנה. אני מאמינה שבשנתיים הקרובות התוכנית תהיה סגורה ואפשר יהיה..

ולזה חיכינו 30 שנה, אז נחכה עוד שנתיים.

אני רוצה לקוות. התחלתי היום לומר את דברי, תשמעו אותי.

אני רק מקווה מאוד שאנחנו לא נספר על זה לאף מדינה בעולם, תעשו לי טובה.

אני רוצה לקוות שהדברים ייעשו בצורה הזריזה ביותר.

אני חייב לציין תוכנית שהציעה המנכ"לית הקודמת, שלומית עמיחי, אז בזמנו כבר לפני שנתיים-שלוש, שהתגלגל איזה שהוא משבר עם מחסור במורים. עלה רעיון על תוכנית שתשלב חטיבת לימודי הוראה במסגרת לימודי התואר באוניברסיטאות. באופן שיאפשר בעצם, בתוכנית בחטיבה קצרה יחסית, בהשוואה לשנה-שנתיים לימודי תעודת הוראה, כן להכשיר מורים במקצועות דרושים, למערכת החינוך.

נטע, רצית להתייחס.

ישנה בעיה נוספת שזו זליגה של מורים למתמטיקה מחטיבות הביניים לתיכונים, מורים שבסופו של דבר, מסוגלים ללמד שלוש יחידות מתמטיקה. המנהלים של התיכונים קולטים אותם כי ישנה בעיה, אבל אז הם מנסים להתמודד עם ארבע-חמש יחידות מתמטיקה והם לא כל-כך מצליחים והתוצאות – בשטח. וזו בעיה. אז או שצריך להכשיר את המורים האלה, שזלגו מהחטיבה למעלה, לארבע-חמש יחידות. מה שעושים מנהלים שמאוד מדקדקים, שולחים אותם ללמוד אצל יואל גבע, ללמוד ארבע-חמש יחידות, תביא לנו אישור שלמדת קורס של יואל גבע ואז אני אאפשר לך ללמד ארבע-חמש יחידות לבגרות. וזו כמובן לא תשובה טובה, אבל זה מה שקורה בשטח. זאת אומרת, יכול להיות שצריכה להיות מדיניות של משרד החינוך, שלוקחים את המורים שעשו הסבה לחטיבה, העדיפו מיסודי לעבור לחטיבה, ושמצליחים אחרי X שנים ובאמת מורים שנחשבים טובים, לקחת אותם, לעשות להם איזה שהיא הכשרה לתיכונים, ולהכשיר אותם כמורים לארבע-חמש יחידות מתמטיקה בתיכון. תודה.

כן, מי עוד? בבקשה.

אני ממכללת דוד ילין בירושלים. אני רוצה להעלות כמה נקודות. אל"ף, נראה לי שאנחנו קצת עושים סלט, כשאומרים את המילה תיכון, זה לא מוגדר היטב. המכללות להוראה מכשירות פורמאלית מורים מ- ז', אני לא מדברת על בית-ספר יסודי, גם זה, מ- ז' עד כיתה י'. כלומר, תלמידים למתמטיקה בכיתה י', לומדים בצורה חוקית אצל בוגרי מכללות. אז כשאנחנו מדברים על חטיבה עליונה, הכיתה י' היא בחפיפה. זה מתקשר גם לעניין של הזליגה. השאלה היא אם המורים שמוציאות המכללות, כמו גם האוניברסיטאות, הם האנשים שמתאימים ללמד ואני חושבת שאנחנו קצת מחפשים פיתרון מתחת לפנס. מפני שהאנשים האלה, בהנחה שיש ראש על כתפיהם, יודעים שבסוף הלימודים שלהם, השכר יהיה קדחת. ואם השכר לא ישונה משמעותית, אז האנשים שיפנו לתחום של הוראה, בין אם במכללות ובין אם באוניברסיטאות, יהיה שכבה מאוד דלה ואנחנו היום לא מסוגלים למיין את הסטודנטים כי אחרת נישאר בלי אף אחד ואנחנו המעט שמספקים. אנחנו, בדוד ילין, יש לי השנה במסלול העל-יסודי, בשנה א', כ- 15 סטודנטים, כך גם במסלול היסודי, עוד 15, שאלה המועמדים. אני כמעט ולא יכולה לסנן אחרת נסגור. אז מן הראוי להבטיח להם משהו אמיתי, לא רק תמיכה בזמן הלימודים, אלא גם מה יקרה כשהם יהיו מורים מן השורה. המלגות שדיברתם עליהם קודם, גם הן מגוחכות, סליחה שיורשה לי לומר כך. מפני שהן מאפשרות להם החזר שכר לימוד. זה לא מלגות מחייה, הם צריכים ללכת בשבע בערב, כשגומרים את הלימודים, ללכת לעבוד ולפרנס את עצמם, אז הם לא יכולים להשקיע בלימודים.

אבל ככה זה כל סטודנט במדינת ישראל.

מאה אחוז. אבל אם אנחנו רוצים במקצוע כזה לקחת אנשים, ללמד אותם, הם לא תמיד עם היכולות הכי גבוהות שהיינו רוצים, לתת להם להעשיר, לעזור להם, אז בהתאם ההישגים. ברשותך, עוד שני דברים. אל"ף, אני אומרת – המלגות בזמן הלימודים הן לא רציניות, ההבטחה אחרי הלימודים היא לא רצינית ואני רוצה לדבר עוד, להגיד עוד דבר אחד לגבי ההכשרה, לגבי לא תהליך ההכשרה אלא הלימוד בזמן העבודה בפועל, מה שנקרא In service, מה אנחנו תורמים אחר-כך. ההשתלמויות מורים היום, בחלקן הגדול, אני לא רוצה להכליל, נעשות בין השאר על-ידי בוגרי מכללות שלטעמי, אומר בכנות, לא מסוגלים להעביר את ההשתלמות. כי חסרים אנשים. בעיני, מורה בפועל, בזמן הלימודים, צריך לקבל יום בשבוע שהוא חלק מהמשרה שלו, ללימודים במוסד אקדמי, של הרחבת תחום הדעת ושההרחבה של הדידקטיקה. לא אחר הצהריים בשעה ארבע, להתחיל ללכת להשתלמויות, אלא בבוקר, כשהראש שלו פנוי, זה הבמה שלו. וזה לא נעשה היום. גם לא במסגרת האופק החדש והעוז לתמורה.

תודה. הטכניון, פרופ' פאול פייגין, בבקשה.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לפרופ' אורית חזן, שהיא ראש המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון.

כן, בבקשה.

שלום. אני אגיד במילה אחת מה הטכניון עושה באמצעות המחלקה שלנו, רק אני אקדים ואומר שהמחלקה שלנו מכשירה מורים להוראה בתיכון בשמונה מקצועות – מתמטיקה, כימיה, פיסיקה, מדעי המחשב ועוד ארבעה תחומים.


הרעיון שהטכניון מקדם ואני חושבת שגם אוניברסיטאות אחרות יכולות לאמץ אותו הוא שאנחנו לא מתחרים בהיי-טק. כי זה לא הרעיון ואין צורך להתחרות. האוכלוסייה שאליה אנחנו פונים זאת אוכלוסייה של אנשים שאני בטוחה שכולכם מכירים אותם, אנשים שאוהבים ללמד, שתמיד רצו ללכת באיזה שהוא שלב בחייהם להוראה ולא עשו את זה מכל מיני סיבות או אם כי לא היה להם כסף כשהם היו בתואר ראשון, או שזה לא נראה להם אטרקטיבי יחסית לעבודה בהיי-טק. מה שאנחנו עושים בטכניון, אנחנו פונים לבוגרים, לבוגרים של הטכניון, שעובדים היום במשרות מדהימות, ותמיד נשאר להם החשק הזה כן להשתלב במערכת החינוך וכן לתרום, ומזמינים אותם לחזור ולעשות אצלנו עוד תואר, בהוראת הטכנולוגיה והמדעים. הם מקבלים מלגת שכר לימוד מלאה, הטכניון מממן את זה בשלב הזה, הוא לא מתלונן, הוא עושה. ולפני שבועיים, כשהתחיל הסמסטר בטכניון, התחילו ללמוד 40 סטודנטים חדשים במחלקה שלנו.


מה שמאוד מעניין לדעת על הסטודנטים האלה, הם בוגרי כל הפקולטות בטכניון, תכף אני אסביר את המשמעות של העובדה הזאת. חלקם בעלי מאסטר ודוקטורט טכניונים. מה שהדבר הזה אומר, זה שכבר השנה, בסמסטר א' זה 40 סטודנטים, סמסטר ב' אני מתארת לעצמי שיהיה מספר זהה, כי המתעניינים, מספר המתעניינים הוא מאוד מאוד גדול, אז אם תחשבו שכל שנה נוציא לשוק, ובכוונה אני אומרת לשוק, לא למערכת החינוך, כי אני אסביר את הנקודה הזאת, לשוק, כ- 80 אנשים, שיודעים ללמד מדע וטכנולוגיה, בחלקם גם הגיעו בשלב מסוים למערכת החינוך, אז אנחנו משפיעים על המערכת.


אני בכוונה אמרתי שה- 80 האלו כל שנה יצאו לשוק ולאו דווקא למערכת החינוך, כי יחד עם היוזמה הזאת, הרעיון שמלווה אותה, למעט העובדה שיש לאנשים האלו רקע מדעי וטכנולוגי, העניין הוא שגם בכל מקום עבודה היום ותהיו בחברות היי-טק ותהיו בבתי-חולים ותהיו באקדמיה ובכל מקום במגזר הציבורי, צריך אנשים שיודעים ללמוד וללמד. ולכן האנשים האלו, וזו נקודה חשובה בתוכנית הזאת, האנשים האלו שמקבלים מהטכניון מלגת שכר לימוד מלאה, לא מחויבים ואני חוזרת – לא מחויבים עם תום הלימודים, ללכת ללמד בבתי-ספר. אנחנו מאמינים שגם עם הרקע הזה שהם מקבלים, הם יוכלו להשתמש בו גם בהיי-טק או במקומות אחרים ולפי השיחות שאני מקיימת אתם, עם כל מי שמתקשר יש לי איזה שהוא קשר אתם, הם ילכו יום אחד ללמד אבל מה שחשוב זה שהם ילכו ללמד מתוך רצון בשלב מסוים שמתאים להם בחיים ואנחנו כמובן, כמו כל מוסד מחקר, אנחנו נעקוב אחרי האנשים האלו..

גברתי, התוכנית מבורכת, אבל לא נותנת לנו פיתרון בכלל. לא נותנת לנו פיתרון. תראי, אנחנו במשבר של 60% מהאנשים שמלמדים היום בתיכון, אין להם קשר, כמעט ואין להם קשר ללימודי המתמטיקה. זה שיום אחד אחד מתוך 80, שלא הסתדר לו בעבודה ולא הסתדר לו בבית-החולים ולא בהיי-טק, ואז הוא הגיע למצב שהוא צריך ללכת ולמצוא לעצמו פיתרון, אז הוא החליט ללכת לעבוד בהוראה, אז תודה רבה, אז הרווחנו עוד בן-אדם. אבל בסופו של דבר, אנחנו צריכים מהלך אסטרטגי שהוא כלל ארצי, שבעצם ייתן לנו פיתרון משמעותי למערכת. ואנחנו לא בכיבוי שריפות. אנחנו צריכים מערכתית לטפל בעניין הזה.


אם הטכניון היום, יודע לתת מענה ואם המדינה יכולה לעשות רגולציה עם התלמידים או עם הסטודנטים, שנכנסים למסלולים מסוימים, שמשם הם יוצאים עם תעודת הוראה וכן הולכים ללמד, אז בסופו של דבר אנחנו כן מוצאים איזה שהוא פיתרון – אצלכם, בחיפה, בבן-גוריון ובתל-אביב ובכל אוניברסיטה ואוניברסיטה. אני כן חושב שחייב להיות מסלול מיוחד, לאותם הצעירים ולסטודנטים, שאחרי שהם מסיימים עם תואר ראשון, במקצועות שהמדינה בחרה בהם כמקצועות היעד, שהם ילכו וייכנסו להוראה. רוב רובם. אפשר לטפל ב- 5%, 10% שלא ייכנסו, אבל ה- 90% מאותם הבוגרים חייבים להיכנס, ולא הפוך. כי אצלכם זה כרגע הפוך, שיכול להיות ש- 10%, 5% ייכנסו, וכל השאר – הם הולכים למקצועות אחרים. אנחנו מחפשים את הפיתרון ההפוך. דווקא בנושא הזה. כל התוכניות שלכם מעולות, אני מכיר הרבה תוכניות שיש בטכניון גם לחרדים שנותנים פתרונות יפים, אבל ספציפית בנושא של הוראה של מתמטיקה, אנחנו מחפשים פיתרון שהוא קצת יותר רחב.


אנחנו צריכים להתקדם, בבקשה.

אני מזכיר האיגוד הישראלי למתמטיקה. האיגוד שלנו הוא בעצם האיגוד היציג של המתמטיקאים החוקרים המקצועיים בישראל, בפרט בשבע אוניברסיטאות המחקר, כולל בתוספת האוניברסיטה הפתוחה.

שהיא גם אוניברסיטת מחקר-?

כן כן. אני סופר שבע רגילות והאוניברסיטה הפתוחה. אנחנו מעלים כאן, המכתב ששלחנו, את הזעקה שעולה מהמחלקות למתמטיקה אבל גם מעמיתים שלנו במדעי המחשב והנדסה ושאר המדעים המדויקים, לגבי רמת הסטודנטים שאנחנו קולטים לשנה א' ואנחנו נכנסים כאן, קודם כל אולי צריך להדגיש שיש פער מאוד גדול בין הרמה האקדמית של ישראל במתמטיקה, שישראל היא מעצמה מתמטית, רק לפני יומיים ראיתי שבכנס קרוב של האיגוד האירופאי למתמטיקה, שניים מתוך שמונת הדוברים העיקריים הם מישראל, זו רק דוגמה אחת. אבל זה מבוסס על האחוזון העליון.

בני כמה הם?

שניים משמונה. בני כמה?

כן.

מדובר בהלל פירסטנברג, שהוא לדעתי מתקרב ל- 80, ומישהו ממכון ויצמן, שהוא באזור שנות ה- 60.

אז בעוד 20 שנה לא יהיו.

אבל יש גם צעירים מצטיינים, זה לא העניין. ההצטיינות האקדמית מבוססת על האחוזון העליון ואנחנו מדברים פה על מערכת גדולה. אז אנחנו נכנסים לאיזה שהוא מעגל קסמים או יותר נכון משולש קסמים שיש לו שלושה גורמים. קודם כל, זה רמת הסטודנטים, וזה מה שאנחנו רואים בשטח, מה שהביא אותנו לכתוב את המכתב הזה. אנחנו רואים סטודנטים שמגיעים לא מוכנים לשנה א' וזה גורם לנשירה גבוהה ולקשיים לאורך כל התואר. זה דבר אחד. רמת הסטודנטים משפיעה בבוא הזמן על רמת המורים, כי המורים, גם אלה שנצליח לייצר, להפוך אותם למורים, הם יהיו מורים שהגיעו לא מוכנים כסטודנטים וברמת המורים יש בעיה גדולה, קודם כל מבחינת אחוז המורים שהם בוגרי מתמטיקה ואני חולק על זה שמורים שלמדו מקצועות אחרים יכולים ללמד מתמטיקה כמו שצריך. אני אגיע לקודקוד השלישי של המשולש. זו בעיה מאוד משמעותית ואני מדבר כמובן רק על ההוראה ל- י"א, י"ב, אנחנו, האחריות שלנו היא על ההוראה באקדמיה. אנחנו לא אחראים על מה שקורה במערכת החינוך הגדולה ואנחנו לא מבינים גם בחינוך יסודי או בחטיבת הביניים, אבל אנחנו רואים את התוצרים של כיתות י"א, י"ב, והגורם השלישי הוא רמת ההוראה. כשהמורים לא מספיק, לא מתאימים למקצוע, רמת ההוראה היא לא מתאימה ואנחנו רואים הוראה אלגוריתמית. זאת אומרת, תלמידים יודעים להפעיל אלגוריתמים, ללחוץ על כפתורים. הם לא מבינים מה שהם עושים. והתוצאה של זה היא שברוב המקצועות האלה, מחשב יחליף אותם בעוד 15 שנה. מי שלא ידע להבין מה שהוא עושה וידע רק לתפעל איזה שהיא טכניקה, אז אפשר יהיה להחליף אותו בקלות ומי שיהיה את זה, יהיו אותם אחוזון עליון של המהנדסים שייצרו את המערכות החדשות.


אנחנו צריכים להכשיר כמות מאוד גדולה של אנשים שיתאימו למקצועות טכנולוגיה, ברמה גבוהה, כי הכלכלה של ישראל בנויה על הדבר הזה.

תודה. בבקשה.

אני מהאוניברסיטה הפתוחה. אני רוצה לדבר על כמה פתרונות. דבר ראשון, אני רוצה לייצג פה דווקא את האוניברסיטה העברית ששם יש תוכנית שהיא בנוסח של תוכנית רביבים שהיא תוכנית במדעי היהדות שעשתה מהפך במדעי היהדות והביאה גל של מורים מוכשרים בכל שנה, זו תוכנית ארבע שנתית עם מלגת קיום לתלמידים. התוכנית הזאת של פרופ' אהוד דה שליט מציעה לעשות את אותו דבר עם עלות תקציבית סבירה של 30 מיליון שקל לשבע שנים. הם גם מציעים לממן חצי מזה, מקרנות. זה יספק לפחות את האליטה של המורים למתמטיקה, שיהיו מחויבים לעסוק במקצוע בהמשך.


דבר שני, אנחנו באוניברסיטה הפתוחה, מציעים לערוך איזה שהיא הכשרה אקדמית למורים קיימים במערכת, אותם מורים ותיקים שאנחנו רוצים לתת להם לפחות אספקט אקדמי חלקי, אני מציע לגבש עבורם תוכנית חלקית של לימודי קורסי הליבה של לימודי המתמטיקה וכמובן באוניברסיטה הפתוחה, יחד עם מלגה שהם יקבלו, יהיה להם קל להשלים.

זה אתם בשוק הפרטי, אתם יכולים לתת את ההצעות שלכם דרך המנגנונים שקיימים ומי שתפשתם – תפשתם, זה כרגע לא העניין. אנחנו מדברים כרגע על המדינה, עד כמה היא יודעת ויכולה להתערב ולעשות רגולציה עם כל הנושא הזה. אנחנו מדברים שוב, אנחנו לא על תוכניות. התוכניות הן מעולות, של כולם. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לראות תוצאות בשטח ותוצאות בשטח זה להכפיל או לא יודע, להשליש את אחוזי הבוגרים של המסלולים המיוחדים, שהם נכנסים ספציפית לתיכונים, ללמד מתמטיקה או פיסיקה או כל תחום שהמדינה תבחר, שהוא אסטרטגי מבחינתה. אבל פה צריך מנגנון הרבה יותר רחב והשקעה תקציבית הרבה יותר גדולה ושונה ממה שקורה היום.


גברתי מצה"ל, בבקשה.

צהריים טובים. אני ראש ענף פיתוח מערכות מיון בצה"ל. אני רק אגיד קודם כל כאימא, מזל שהילדים שלי הם תלמידים מצטיינים, כי אני חייבת להגיד שמבית-ספר יסודי, בערך, אין לי מושג איך אתם מלמדים. אני מקבלת את החוברות האלה, אני פשוט לא מבינה איך מלמדים חילוק עם כל מיני משחקים, ואני לא יכולה לעזור להם וברגע שהבן הגדול שלי, בכיתה ט', באמת רק סבא שלו, המהנדס, יכול לשבת ולעזור לו ואני לא זרה למספרים, אני הייתי מרצה לשימושי מחשב וסטטיסטיקה לפני 20 שנה. אז זה ככה, כאימא.


כנציגת צה"ל, אני אגיד.

תאמיני לי שגם אני, שאני בוגר גם של הנדסת אלקטרוניקה, אני גם ישבתי עם ילד בן עשר וניסיתי להבין מה בדיוק רוצים ממנו בספר, עד שבאמת הצלחתי אחרי שעה להבין מה בעצם רצו שם ובאמת, הבעיות הן כל-כך, כמה אפשר לסבך שתי שורות.

אין ספק.


אני חושבת שחלק מהמורכבות של ההוראה, בסופו של דבר, אולי יוצרת קושי בהבנה הבסיסית של חשיבה כמותית וזאת חשיבה שהיא משמעותית וקריטית, לא רק ללימודים בסיסיים, כמובן אחר-כך, אם לתפקידים בצבא וכמובן באזרחות ולחברה בכלל. אני יכולה להגיד שבאופן כללי, בצבא, יש כמה פרויקטים של הוראת מתמטיקה בבתי-ספר, במסגרת עתודה ועתידים שמכשירים בוגרי, שולחים מיועדים לשירות.

לכם יש פריבילגיה לעשות את הפינצטה.

אנחנו מאתרים מיועדים.

אם למערכת החינוך היתה הפריבילגיה שלכם..

אנחנו אומרים שחלק מהחבר'ה שאנחנו מאתרים מראש ושולחים ללימודי העתודה, הולכים ללימודי עתודת הוראה, והם הולכים למערכת החינוך, במוקדים מסוימים.

אבל עדיין יש לכם את הפריבילגיה לעשות את הפינצטה, אתם בודקים כל אדם ואדם לפי כישרונותיו.

אבל בסוף הם חוזרים.

בסדר. בגלל זה.

זה כל המערכות.

תראו, אין לנו שום בעיה, מערכת הביטחון שלנו היא, תודה לאל, נראית מצוין. הלוואי שאנחנו היינו גם מגיעים להישגים שלנו בסופו של דבר גם בחברה.

אני מדברת על תעודת הוראה בבתי-ספר, חטיבה ותיכון, בכל מיני ישובים שסומנו לפרויקטים חינוכיים. אני לא מדברת על ההוראה בתוך הצבא.


בכל אופן, במסגרת תהליכי המיון הראשוני של מיועדים לשירות ביטחון, אנחנו עורכים מבחנים לבחינת יכולת קוגניטיבית של המועמדים. בין היתר, אנחנו בוחנים מגוון יכולות. ההישגים שאנחנו רואים הם יציבים ומאפשרים בחינה טובה של רמת ההישגים של המועמדים בחתך רב שנתי.


אחד המבחנים שאנחנו משתמשים בו זה מבחן יכולת שמודד חשיבה כמותית, מתוך מרכיבים של יכולת חשיבה כמותית, שיש בבית-ספר יסודי. אנחנו מסתכלים על יכולת של הבנה מתמטית, מאוד מאוד פשוטה – רכבות נוסעות במרחק, במהירות מסוימת, באיזה שלב הם ייפגשו. אנחנו בחנו גם את המבחן הזה מול מפמ"ר למתמטיקה הקודמת, היא אישרה שתכני המבחן טובים וסבירים. מה שאנחנו רואים שם, שיש ירידה מסוימת.

רבותיי, הבנו. בקצרה, בבקשה, אני רוצה לסכם.

אתה רוצה שאני אסיים או לא?

בבקשה.

מבחן חשיבה כמותית, כמו שאנחנו מוצאים ובוחנים אותו לאורך שנים, יש ירידה, היא בסדר גודל של ארבע עשיריות סטיית תקן, שזאת ירידה שהיא מתחילה להיות משמעותית.

לאורך עשר שנים?

לאורך עשר שנים, בערך. כאשר הירידה היא יותר חזקה בקרב הנשים, שזאת גם תופעה מוכרת. מה שאומר שצריך לעבוד על החשיבה הכמותית, על ההבנה הרחבה, בעינינו וכמובן לעשות איזה שהוא מיקוד בסיפור של נשים או בנות, יותר נכון, שעדיין נרתעות ממתמטיקה באופן ג'נדריאלי, חברתי.

זה גם נושא שאני, לפי מה שאני יודע..

מגדר, כן. אז זה ככה באופן כללי.

תודה. בבקשה.

אני מייצג את הארגון נפסא וושינגטון וחלק מהגופים המממנים וגם את הארגון לחקר השכלה גבוהה בצמוד לאונסק"ו הידוע לשמצה, או כל מיני גופים אחרים, איפה שהרבה נוכחות ישראלית.


אנחנו חושבים שהפגיעה במתמטיקה פוגעת בישראל באופן מקיף, בכל תקציבי המחקר שהמדינה הזאת מקבלת. כרגע אני אתן לכם כמה נתונים, כדי לסבר את האוזן. ברגע שחסרים מורים למתמטיקה בכל קמפוס ישראלי יש קציני גיוס אמריקאי, נקרא להם כמו שהם אומרים באנגלית – Recruiting officer, שמגייסים את כל הטובים למערכת ההשכלה האמריקאית ובמיוחד להוראת מתמטיקה. רק במדינת טקסס יש לי למעלה מ- 700 ישראלים שמלמדים בתיכונים, במשכורות טובות, אפרופו שחסרים מורים. שתיים, אנחנו חושבים שברמת כיתות ה' עד כיתה ח' בישראל, X שואף לאפס. בצורה מוחלטת. לא נלמדת שם מתמטיקה. אנחנו רואים את התוצאות האלה גם אפרופו על החברים מחיפה, שאחראים כנראה לסגל המחוננים באולימפיאדות, כאשר באופן רציף ב- 12 השנים האחרונות, אף מחונן ישראלי אפילו, שהולך לאולימפיאדה למתמטיקה, לא פותר שני תחומים – אל"ף, גיאומטריה, בי"ת, בעיות מילוליות, אפרופו מה שאמר האדון מהמחלקה למתמטיקה לגבי אלגוריתמים. זאת אומרת, אין חשיבה.


גרוע מזה, כאשר חוקר או עמיתי מהאקדמיה הישראלית ולא משנה מאיזה אוניברסיטה הם נמצאים, יבקשו והולכים לבקש כסף למחקר מקרנות ישראליות, מקרנות אירופאיות, מאמריקאיות, הם צריכים להיות מודעים לקיום של סעיף נוסף שנקרא מה הביצוע של המערכת K12, מה שנקרא אצלך במדינה וגם על זה המדינה מפסידה כל הזמן כסף.


לגבי הכשרה. למה שבאוניברסיטה ישראלית מכל סוג שהוא, לה תהיה מה שנקרא אחריות כוללת ושאני לא אראה מודל אמריקאי או סינגפורי או אפילו מלזיה, אפרופו מה שהגברת אומרת, ושאני לא אראה סטודנטים ומרצים יורדים לשטח ומלמדים. כרגע, לפי הנתונים שלנו ואני מת שמישהו יתקן אותי, 70% מהילדים נופלים, שבאים לאוניברסיטה, נופלים בחשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי, נון סטופ. אני לא שמעתי מוועד ראשי האוניברסיטאות והגופים שאנחנו נותנים להם כסף, זעקה בנושא הזה. דרך אגב, דרך אגב, כל אחד פה שיש לו ילדים יודע שהפגיעה במתמטיקה קשורה ואני דווקא בא מתחום המדעים, אבל אני חייב להגיד את זה, דווקא דרך הפגיעה שמתבצעת במקצועות מדעי הרוח. כאשר הילד הישראלי לומד חיבור רק בכיתה י"ב, איך הוא מסוגל לקרוא ספר? איך הוא מסוגל? אני בדקתי יחד עם אשתי מקרן עמית למדע, התפטרתי משאר הדברים ועשיתי שנה אחת בדקתי תיכונים בעיר ירושלים. תשעה מתוך עשרה מורים לא מסוגלים לפתור תרגיל בארבע יחידות בחקירת פונקציות וכל דבר. לא רק זה, המערכת נותנת מסר למנהלים והם ביקשו ממני לא לצטט שמות, תן להם שלוש יחידות, ככה נחסוך בכסף, ככה זה יהיה הרבה יותר טוב. ההורים לא יודעים, לא שום דבר, לגבי בונוסים וכל שאר הדברים שעכשיו אנחנו מכניסים. לכן יש לי פה בעיה באופן קטסטרופאלי.


גרוע מזה, כל שנה הייתי שולח לארצות-הברית 3,400 סטודנטים ישראלים, לדוקטורט. עם מלגות. אפשר לבדוק את זה בנפסא או בפולברייט או איפה שאתם רוצים. בשנים האחרונות, הולכים לארצות-הברית פחות מ- 2,400. זאת פגיעה אסטרטגית במדינת ישראל. שאלנו – מה הבעיה? יש להם איזה שהוא בעיה בקבלה? התברר שהם נופלים במבחנים, מה שהגברת אמרה, מסוג GRE או דברים כאלה. פשוט, גם אחרי תואר שני, הוא לא יודע לעשות אחוזים. אתה שואל אותו מדוע? הוא אומר – לא לימדו אותי בשום מקום. אז זאת אומרת, הבעיה היא רחבה והבעיה היא לא רק שהיא מוכרת בארץ, מוכרת בחו"ל. אני נמצא בכנס בתחום שלי בכימיה בוושינגטון, בא לי נציג יפני, אומר לי – תגיד לי, אתה שייך למדינה של סטאלין והיטלר? הזדעזעתי, למה אתה אומר לי ככה? אני ישראלי, למה? חשבתי אנטישמי. הוא אומר לי – אדוני, הנה יש לי מסמך כתוב באנגלית, אתה המדינה היחידה שנותן 15 נקודות לשלוש יחידות מתמטיקה, מה שהאדון אומר. זאת אומרת, אם מישהו לא עבר את המבחן, הוא עבר בגרות. לא ידעתי מה לענות. אני חשבתי שהוא ממציא מהראש, אבל ראיתי את זה שחור על גבי לבן. כך נראית התמונה.

הוא הסביר שהסף, אמרו ככה – יחידה ראשונה, שלוש יחידות, יחידה ראשונה אין בעיה, יחידה שנייה, אין בעיה, יחידה שלישית, כדי שתקבל שחרור והתלמיד יעבור את הבגרות והממוצע של שלוש יחידות, צריך שיהיה לו 15 נקודות. מספיק 15 נקודות. זה היה לפני שנה. זה היה לפני שנה. עכשיו זה 40. אמרתי שצריך להעלות את הסף.

תודה רבה. רבותיי, אני רוצה לסכם. אנחנו שמענו בעצם את כל הטיעונים של אורחינו כאן בוועדת חינוך. אנחנו מאוד מודאגים. מאוד מודאגים מהמצב שהוא מצב של היום ואנחנו עוד הרבה יותר דואגים מהמצב שיהיה גם בעתיד של לימודי מדעים בכלל ולימודי מתמטיקה בפרט.


יש לנו כמה המלצות, הצעות, למשרד החינוך. ראשית, קודם כל, אנחנו מבקשים את ההשלמה המהירה של תוכנית הלימודים ושזה, אני אמרתי את זה בציניות, שחיכינו 30 שנה זה יחכה עוד שנתיים. אז תעשו את זה בצורה יותר מהירה, כי מה שהעלו כאן האורחים, שברגע שבאמת אנחנו אלו שגם יצאנו מהמערכת הזאת, שפותחים את הספר אפילו ביסודי ואנחנו מתקשים להבין מה רוצים שם הילדים. אז אני כבר לא בטוח מה קורה עם אותם הילדים ואתם יודעים מה זה הלחץ שאותו ילד יושב ומנסה לפתור בעיה שהוא אפילו לא מבין מה רוצים ממנו, כמה זה מכניס אותו ללחץ ואחרי זה כמובן שכל המערכת הזאת של השיעורים הפרטיים, לא פלא שזה תופש תאוצה בישראל, כי אין מה לעשות, אי-אפשר היום, כמו שאומרים, אם בן-אדם, אם ילד לא מקבל תוספות בבית שלו, לצאת במערכת החינוך עם ידע במתמטיקה שאתם הייתם רוצים שהוא יצא. זה בקשר לעניין הזה.


אנחנו גם חושבים לנכון שאתם צריכים, יחד עם המערכת להשכלה גבוהה, לבנות תוכנית של הכשרת מורים שבסופו של דבר יגיעו להוראה. אם זה רגולציה של מלגות, אם זה רגולציה של שכר הלימוד, אם זה הטבות כאלו ואחרות ותוספות שצריך לתת. אבל אתם חייבים למצוא דרך להכניס מורים איכותיים שנועדו ללמד את מה שצריך ללמד, בתיכונים, אם זה בגרויות של ארבע-חמש יחידות והם יודעים ללמד את זה ולא רק איזה שהוא כיבוי שריפה של מנהל בית-ספר שהוא מושך מישהו מהחטיבת ביניים או מיסודי, שרק שיסגור לו את הפינה. וגם אם יש כאלו, אז אתם צריכים גם, מחויבים, המנהלת מחוז צריכה לדווח על כל בן-אדם שנכנס ללמד בגרות חמש יחידות, שהוא בא מחטיבת ביניים שאין לו הכשרה לכך, וחייבת להתריע על זה ואתם חייבים למצוא דרך להכשיר אותו. כי בסופו של דבר, הבן-אדם הזה נכנס, וכמו שהאדון אמר, אז מסתכלים עליו במשך עשור ואם הוא מידרדר בהישגים, אז מוציאים אותו החוצה. אז בדרך אתם דור שלם פה הלך, יצא החוצה בלי ידע.


גם לנושא של המלגות. אנחנו כן רואים לנכון שהמלגות שנותנים היום במכללות, ומחייבים את אותם סטודנטים הבוגרים, להישאר בהוראה, כך גם צריך לפעול באוניברסיטאות. אם היום ארצות-הברית יודעת לתת את זה ולהביא את הסטודנטים והבוגרים ללמד בארצות-הברית, אז גם מדינת ישראל צריכה לדעת איך לעשות את זה. אנחנו לא נתחרה עם ארצות-הברית, לא עם המשכורות ולא עם המלגות. אין מצב. אבל לפחות את המינימום של המינימום, אנחנו מחויבים לתת. כי אם הבן-אדם עומד בהחלטה מול אפס למול עשר, אז כמובן שיבחר עשר. אבל תעשו, תביאו את זה לפחות לרמה של ארבע, שלוש, חמש, מבחינת האפשרויות בחירה שלו. כשהוא, אני מדבר מבחינת אחוזי השיקול, שהוא צריך לשקול איפה להיות. כי אם, כמו שהאדון הנחמד אומר שיש לו 700 רק בטקסס, מה קורה במקומות אחרים? ואם יש כאלו שבאים ומגייסים את המורים וגם פרופסורים, אז בריחת המוחות היא לא רק באקדמיה, אלא גם מתחילה כבר להיות בתוך מערכת החינוך עצמה, וזה כבר פשוט מרוקן את מדינת ישראל מהמשאבים העיקריים שלה.


אז אנחנו נמשיך לעקוב על כל מה שקורה בכל התחום הזה. אני גם מציע לכם לפנות למשרד הקליטה ולסוכנות היהודית ולמצוא דרך לתת איזה שהוא Push בהבאת העולים שהם יכולים ללמד מקצועות מדויקים. תאמינו לי שגם בברית-המועצות לשעבר, המשכורות שם לא בשמיים, בבתי-הספר. אז גם להם יש אפשרויות. אז הם יכולים לנסוע לארצות-הברית ששם הרבה יותר, אז לפחות לישראל אפשר לבוא ולשכנע ולהגיע אליהם ולא חסר יהודים בתפוצות שמלמדים היום בבתי-ספר שאפשר להביא אותם לישראל. אבל זו צריכה להיות תוכנית אסטרטגית. מישהו שנמצא בשטח שם, צריך לבוא ולהסביר מה היתרונות ומה קיים ואתם צריכים לבנות את זה. אם בנטו את זה ברפואה, אז גם במשרד החינוך, אין שום בעיה לבנות תוכנית ייחודית למקצועות מדויקים ולהביא גל שלם של המורים ולהכשיר אותם כמו שעושים בתוכניות מסע. 70 אנשים, 70 רופאים צעירים, בגיל 23, 24, בחיפה, תוך עשרה חודשים, מקבלים רישיון עבודה בישראל כרופאים ונכנסים לבתי-חולים. אם שם יכולים לעשות, אז גם אצלכם. תעודת הוראה, אפשר לעשות את זה, לאותם המורים שמגיעים ולהכניס אותם לכיתות. אז צריך לעבוד על זה וזה, מבחינתנו, אנחנו מתריעים על כך ואנחנו נמשיך לעקוב על כך. אי-אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא עכשיו כי אנחנו פשוט נקרוס.


אני רוצה להודות לכל אותם מוסדות להשכלה גבוהה ולכל הפרויקטים שאתם עושים לקידום מערכת החינוך בכלל וכמובן הנושא של המדויקים בפרט. אנחנו גם נשמח להתעסק בצורה פרטנית יותר בתוכניות כאלו ואחרות. אבל שוב, אנחנו מבקשים לבנות אסטרטגיה כללית מערכתית לכל הנושא הזה במערכת החינוך. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00