PAGE
44
הוועדה לפניות הציבור

2.11.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 127
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום רביעי, ה' בחשוון התשע"ב (2 בנובמבר 2011), שעה 09:00

פניות ציבור לגבי הערכות משרד התחבורה וחברת אגד להפעלת כרטיס ה"רב קו" בירושלים

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

אורי מקלב – מ"מ היו"ר

ישראל אייכלר

אריה זדה


- ממונה פיקוח פיננסי, משרד התחבורה

יאיר גלעד


- יועץ תחבורה ציבורית - כרטוס חכם, משרד התחבורה

יונה גד


- מנהל קופות ובנקים, חברת "אגד"

שלמה הלוי


- ראש מינהלת הכירטוס ופרויקטים מיוחדים, חברת "אגד"

נחום יעקב


- מנהל משרד אגף הכספים, חברת "אגד"

ירון בן אהרון


- מנהל פיניות ציבור וקשרי קהילה ירושלים, חברת "אגד"

שי אייזנברג


- סמנכ"ל תפעול ושירות, חברת סיטיפס

עוזאל ותיק


- דובר חברת סיטיפס

סתו ארז


- רמ"ח אקדמיה, התאחדות הסטודנטים הארצית

יעל סיני


- סגן יושב ראש אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה העברית

אלי בירנהוליץ


- רכזת אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה העברית

מוריה וייר


- סטודנטית

אסף וינינגר


- מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

שלומית אבינח

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ
פניות ציבור לגבי הערכות משרד התחבורה וחברת אגד
להפעלת כרטיס ה"רב קו" בירושלים

רבותי, בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה לפניות הציבור. הנושא שעומד על סדר היום זה פניות הציבור בעניין הפעלת כרטיס ה"רב קו" בירושלים. אלף אני מתנצל שאני נאלץ לקיים את הישיבה בהתראה כל כך מוקדמת, מאתמול להיום, ואני חושבת שזה מסיבות מובנות. פשוט הוצפנו בפניות בטלפונים, של אזרחים רבים על כל מה שקורה בעקבות הנושא של הפצת ה"רב קו", לכן החלטתי לקיים, למרות שנציג של משרד התחבורה, יש כאן מישהו ממשרד התחבורה?

כן.

הוא התקשר אלי אתמול, דרור גנון, ביקש לדחות את הישיבה הזאת. באמת שקלתי את זה ולא נתתי לו תשובה במקום, רק אחרי השעה ארבע הוא קיבל ממני תשובה, והודעתי לו שאני לא יכול לדחות את זה, כי דחייה היום משמעותה דחייה לשבוע הבא, ואני חושב שצריך לעצור את הסבל של התושבים בירושלים.

רבותי, הפעלת כרטיס ה"רב קו", בעצם הייתה אמורה לבוא ולהקל על האזרחים, אבל מתברר שעד לשימוש בו, הם פשוט צריכים לעבור שבעה מדורי גיהינום, וזאת בהתחשב בעובדה שכולנו מעוניינים לעודד תחבורה ציבורית בירושלים, וכאשר אנשים ממתינים שעות בתור כדי לקבל את הכרטיס, ולאחר מכן כששואלים את הפקידים שנותנים, או שאמורים לענות על מספר שאלות שהציבור מעלה, אפילו תשובות לא יכלו לתת לאותם אזרחים שרכשו את ה"רב קו". לכן החלטתי לקיים את הדיון הזה היום ולשמוע איך אתם מתכוונים לתקן את הליקוי הזה שפשוט הוא בלתי נסבל, כשאדם מקבל כרטיס שהוא עומד בתור ואומרים לו, המספר שלך לדוגמא הוא 650, אז מתברר שהוא צריך לחכות עוד סבב אחד כדי לעבור את האלף, להתחיל את הסבב החדש ואז הוגיע מגיע ל-650. תלונה ששמעתי אותה אישית מאזרח שהתקשר אלי ---

המספר שלי היה 800 באלף השני. וזה עוד היה ... באלף הראשון.

אז השאלה היא ככה רבותי, אם לא ערוכים זה לא בושה לדחות את הדבר הזה. חוץ מזה, חיכיתם כל כך הרבה, הרי במקומות אחרים זה פועל, אז הבנתי שהיו אמורים להפיק לקחים. אז אם זה לקחים, אז אני אומר לכם שזו פשיטת רגל. אם זה הלקח, זו פשיטת רגל. ירושלים, שלא לדבר על זה שירושלים היא בירת ישראל, שלא לדבר שיש פה אוכלוסייה שונה כמעט מכל הארץ, יש פה גם אוכלוסייה גדולה שצורכת תחבורה ציבורית, יש פה סטודנטים, יש פה בחורי ישיבה, יש פה מגוון של קהל שמשתמש בתחבורה הציבורית. אני חושבת שבעידן הטכנולוגיה וההתחדשות, מן הראוי שפשלה כזאת לא תקרה, והיה צריך להיערך, וברגע שרואים, קרה דבר שתוך כדי העבודה, תוך כדי הפצת הכרטיס הזה, סגרו תחנות ואנשים פשוט, גם המעט שהיה, גם הפסיקו עם זה.

לכן אני חושב שבעניין הזה היו אנשים שחיכו שעות בתור, וכשכבר הגיע התור שלהם, אומרים להם הכרטיסים נגמרו. רבותי, אם זאת נקראת היערכות, ואני אומר לכם דברים, אני מניח שהרב אורי מקלב, חבר הכנסת אורי מקלב, אני מניח שהוא בוודאי, כירושלמי, מכיר את זה יותר טוב ממני, והעוזרת הפרלמנטארית שלי גם כן חוותה את החוויה הזאת, או אחד הבנים שלה, ואתם יודעים מה, בואו, אני לא ידעתי, יושבת פה מוריה שהיא סטודנטית, והיא מבקשת ואני אתן לה רשות דיבור. בואו תשמעו ישירות מהאזרח, למה שתשמעו מאיתנו, בבקשה, מוריה.

אני סטודנטית בשנה שלישית ושנה שעברה גם היה לי חופשי. לקח לי איזה חצי שעה, היה תור, בסדר, בכל זאת יש הרבה סטודנטים. חיכיתי זמן בתור, אבל קיבלתי את זה תוך איזה חצי שעה, היה לי את החופשי וזהו. השנה הלכתי, חשבתי שגם ייקח לי אותו פרק זמן. אני מגיעה לתור, אומרים לי טוב, יש עוד תור. יש את התור הראשון שמשלמים, אחרי זה עוד תור שהולכים לקבל את הכרטיס, אמרו לי לא, יש עוד תור לפני זה, תלכי, יש שם תורות איומים, תבואי עוד כמה שעות. אמרתי מה? הלכתי לקחת כרטיס, אני רואה שיש עוד 2,000 לפני. דיברתי עם בנות שם אמרו לי כן, תלכי תסתובבי, אמרו לי או שתיסעי, יש שני מוקדים, אחד ברב שפע ובעוד מקום, לא זוכרת. אחרי זה אמרתי טוב, אני אלך להסתובב ---

איפה היה עוד מקום?

אני הייתי בתחנה המרכזית.

איפה היה עוד מקום, באמת מעניין אותי לשמוע, בגלל שאמרו שיש עוד מקום, אבל ---

נכון, נסעו עד לשם.

עד פסגת זאב נסעו, אגד ענו את התשובות, באגד ענו תשובות שיש עמדות בפסגת זאב. נסעו עד פסגת זאב, וכמובן שלא היה שום דבר ולא היה להם גם כסף לחזור בגלל שהם לקחו בחשבון שיהיה להם את הכרטיס.

אני הגעתי לשם ואני זוכרת היה צבע ירוק, אדום, כתום, כחול. אני הגעתי לשם והלכתי לכמה שעות, אחרי זה כשחזרתי ראיתי שהם כבר בצבע הרביעי. אנשים לקחו ועוד הייתי בתור השני, היה תור שני וכבר היה 4 תורות, שכל תור זה 1,000 אנשים. אני הייתי מספר 500 ומשהו בתור השני, וראיתי אנשים כבר שהם בצבע כחול, שזה המספר הרביעי, האלף הרביעי, שהם היו איזה 600 ומשהו והם חושבים שעוד הם ייכנסו היום. אף אחד לא מודיע להם שאין להם למה לחכות. למה שהם סתם יחכו כמה שעות ובסוף בשבע, אני לא יודעת בדיוק מתי סגרו, אבל ---

בסוף קיבלת את הכרטיס?

אני קיבלתי אישית כי חיכיתי.

כמה זמן לקח לך עד שקיבלת?

הלכתי והסתובבתי וקיבלתי באיזה שש בערב, כשהייתי שם מהבוקר. הלכתי והסתובבתי.

אוקי, זה מקרה אקראי, זה אולי דוגמא להצפת הטלפונים שהייתה השבוע אצלנו. עכשיו, דבר נוסף שבכל אופן עלה, אולי כאן מישהו ייתן את התשובה על כך. אני הבנתי או שלא הבנתי נכון, שהכרטיס הזה אמור לשרת את האזרחים גם ברכבת הקלה ואם זה כן, אז אני שומע שהרכבת הקלה עדיין מסיעה בחינם את הציבור הרחב. אז משהו פה, רבותי, יש פה בלגן אחד גדול. חבר הכנסת מקלב, ואז אני אאפשר להם.

אפשר גם לדבר?

התאחדות הסטודנטים אחרי אורי מקלב.

אחרי חבר הכנסת מקלב אני אאפשר גם לך. בבקשה.

תודה רבה לך אדוני יושב הראש, ראשית באמת על המאמץ לקיים את הישיבה הזו באופן דחוף, הגם שנציב משרד התחבורה נמצא, אבל לא הנציג שהוא אחראי לכך, ובכל אופן שאנחנו עומדים איתו בקשר.

אני סומך עליהם שיעבירו לו את רוח הדברים שתהיה פה בישיבה ואני לא מודאג מזה.

אני לא הספקתי לעשות את הישיבה היום בשעה מוקדמת, אתה נמצא בירושלים, אבל אני רק אראה לך את העיתון הבוקר, היחיד שיכולתי לדפדף בו הבוקר, שבקושי יצא מהתיבה אחרי התפילה. אני רואה כאן סבל רב בנושא התחבורה הציבורית בירושלים עם הפעלת כרטיס ה"רב קו" והעלה שוב נציג של פניות הציבור את הדרישה למתן אפשרות הטענת הכרטיסים מחוץ לאוטובוסים בכדי להקל על העומסים. זה לא רק הנפקת ה"רב קו" לסטודנטים, לא רק הנפקת ה"רב קו". מדובר גם על הטענה ואנחנו תיכף נגיע לזה.

אני לא רוצה לחזור, וגם אמרו לפני זה, אני אראה לך עמוד גדול את הכבוד שהם מביאים לנו. צבע ירוק, זה אולי אומר למישהו משהו, זה מהיום. "נתנו לו עיפרון הוא שם קו על כולם אפס כי ימלוך". אני אולי לא מזדהה עם הכותרת הזאת, אבל כל זה עמדת הנפקה וזה עמוד שלם של הסבר מה קורה בתורים של ה"רב קו" וטענות שונות, אני הגעתי רק הסתכלתי.

אפרופו מה שאומר הרב, הייתה איזו שהיא כתבה, הרב אייכלר יצא לרכוש את ה"רב קו" הוא קיבל 728. אני מציע לכם שתקראו את תוכן הכוונה, תבינו גם במה מדובר. בבקשה.

עכשיו, אני ככה דפדפתי ממה שהכין אסף מהמ.מ.מ. על כמה עמדות הנפקה יש, וכאן עמדות הנפקה יש היום בירושלים ב-13 אתרים. חברת סיטיפס עד כמה שידוע לי, עמדות ההנפקה בסיטיפס עדיין לא עובדות. ואין דבר כזה. היום עומדים בסך הכל, יש הנפקות שעומדים ברחובות שהיו, שחזרו רק אתמול או שלשום, אחרי מאמצים ואחרי פעילויות רבות, וכשזה התחיל אנחנו עומדים שבוע שעבר, עדיין לא היו.

אין ספק שהסטודנטים יכולים רק ב"אגד" בין כל ההנפקות, לאלפי אלפי אלפי סטודנטים רק ב"אגד" היה ובר שפע, בשני מקומות, זה הכל. אני אמרתי מקודם שגם ... אנשים אחרים. התורים האלה זה דברים שלא היו כבר מאז המצור, לא ראינו תורים כאלה ומחזות כאלה. סטודנטים יושבים, משחקים קלפים או משחקים דברים בישיבות מזרחיות כאלה, על מדרכות ועל כבישים בסביבת התחנה המרכזית, שבילו שש, שבע שעות. שש, שבע שעות להמתין וגם לא. עד היום מסתובבים מאות מאוד סטודנטים, שלא מנצלים, לא יכולים לנצל את מתן ההנחה, משלמים מחיר מלא, בגלל שהם לא יכולים, הם חיכו, התייאשו, עדיין לא הנפיקו, הם צריכים לעבוד כאן בכנסת כדי לפרנס את עצמם וגם ללמוד, ואחרי זה גם לחכות בשביל הנפקה.

אבל אני רוצה בכלל להגיד לך, אדוני יושב הראש, את הפליאה שלי הרבה. אנחנו הוועדה, לפני שנה וחצי כמעט, ב-5.4.2010, הוועדה קיימה דיון מיוחד בנושא השימוש בכרטיסי "רב קו", ודיברו על כל הארץ, שעדיין ב"אגד" לא השתמשו. דהיינו עדיין לא הונפק, זה היה ברחבי הארץ. ושאלנו מדוע זה לא יופעל גם כאן בירושלים או ב"אגד" אמרו לא. ב"אגד" אנחנו נפעיל אותם אחרונים. מדוע? אנחנו רוצים להפיק לקחים. מכל הפעילות וכל הנפקת ה"רב קו", כאן בדברי הפרוטוקול של הוועדה, חזור ואמור, אנחנו רוצים קודם כל לעשות את הפיילוטים, להריץ את זה בכל הארץ, להריץ את זה במקומות אחרים. כשתבוא המאסה הגדולה אנחנו נהיה מוכנים, אנחנו כבר נדע איך להפעיל את זה, ואנחנו גם נשפר את כל מה שאמרנו. לא יצטרכו דבר כזה לקנות שיהיה הרבה חוזים. כי הרבה חוזים, גם חוזה, אני עכשיו רואה כאן חוץ מהנושא של ההנפקה, הנפקה זה סיפור בנפרד. ואני אומר לך גם השימוש.

אתה יכול להגיד לי אדוני יושב הראש ועמיתי חבר הכנסת אייכלר – מדוע אי אפשר להעמיד עמדות הנפקה והטענה של "רב קו" בחנויות, בסופר מרקטים, כפי שזה נעשה בערים אחרות? מדוע כאן בירושלים, ב"אגד" אנחנו צריכים כולם, יש עמדות הנפקה רק אצל הנהג? למה צריך, זה לוקח זמן. ה"רב קו" חלקו, מהותו, מטרתו לקצר את ההליכים. מדוע רק אצל הנהג? אנחנו נמצאים כבר היום כבר שנה וחצי אחרי הישיבה שהייתה כאן בפניות הציבור, לא אחרי תחילתו של ה"רב קו". מדוע אנשים חייבים לקנות כרטיסיות שלמות כדי לקבל את ההנחה, כדי להטעין את ה"רב קו". הרי אנחנו דיברנו, אנחנו בכינו על העבר – למה אנשים צריכים להשקיע ואני לא מדבר על להשקיע הוא למשפחתו, אנחנו מדברים בציבור ענק שמשתמש בתחבורה ציבורית שאין לו אפשרות אחרת. הוא צריך לכל אחד להנפיק מחיר של כרטיסייה שלמה. למה הוא לא יכול לעשות חצי כרטיסייה? הרי זה כבר משהו אוטומטי.

דיברנו על כך שיהיה משהו מרכזי, סליקה מרכזית כדי שיהיה אפשר להשתמש בכל החברות, שכולם, אתה לא צריך חוזה מיוחד לזה ולזה ולזה . עד היום שהיה כרטיס חופשי, מי שקנה ב"סופרבוס" למשל ומי שיודע הרי יש ממודיעין עילית לירושלים, שזה חלק מערי הלוויין, ואני מביא כדוגמא. אדם קנה חופשי חודשי ב"סופרבוס", היה להם הסדר עם אגד שהיה אפשר להשתמש בו גם בירושלים. מי שעכשיו נכנס מהראשון לראשון, הודיעו שאי אפשר.

אני נותן לך עוד, אני אדבר עכשיו על ההפעלה עצמה. אני חושב שכמה דברים האלה שאנחנו דיברנו, שיהיה אפשר גם לתת, גם לא יהיה מינימום של הטענה, שיהיה אפשר בכלל להשתמש בכסף אחד. אדם מטעין כסף, הוא גר ככה – הוא נוסע לבית שמש, הוא עולה לירושלים, הוא גר בגבעת זאב, הוא צריך לעלות לירושלים, הוא יוצא לבית שמש כדי לעבוד. תראה כמה למודיעין, למעלה אדומים, תראה כמה חוזים הוא צריך לעשות וזה רק הוא עצמו, ואיפה כל בני משפחתו?

עכשיו, מה קורה גם עם איבודי כרטיסים, אנחנו גם דיברנו אז. יש לך איבוד כרטיס אתה צריך רק שני מקומות שאתה יכול להעביר. שני מקומות בלבד ---- אני מסיר את החסינות שלי אם אני אמרתי משהו לא נכון. אל תעשה לי ככה, שני מקומות בלבד אם מאבדים כרטיס, בשני מקומות בלבד בירושלים אפשר לקבל חזרה את זה. אין אפשרות במקום אחר. אין קופות, אז לא יכולים לתת. דהיינו שאם מישהו צריך לקבל את הכסף. אני רק אומר דבר אחד שמתחבר בעצם למה שאומר יושב הראש. לאחר כל כך הרבה הכנות, לאחר כל כך הרבה עיכובים, לאחר שדיברנו והצהרנו שאנחנו מדברים על הפקת לקחים, האם אתם חושבים שיש איזה חברה פרטית אחת שהייתה מעיזה לצאת ככה, להשיק תכנית חדשה, מישהו היה מעיז ככה בצורה כזאת להנפיק?

לכן אני חושב אדוני יושב הראש, שהשינויים גם כן צריכים להיות מיידיים. דבר ראשון להוסיף עוד עמדות. אני חושב שהטענה הזאת שברחוב מרכלים, אני מקווה שזו רק רכילות, כדי שהנהגים, לאפשר לתת לנהגים עוד רווח זה לא הסיבה. אני מקווה מאד שזאת לא הסיבה. אני מקווה שזה רק בגדר לשון הרע ורכילות, ולא רק הוצאת שם רע על נהגים. אין ספק שדבר ראשון צריך להיות הרבה יותר. אני אגיד לכם כמה סבל, כמה עזרה. אתה שולח ילד לבית הספר אתה שומע ממנו שהוא צריך כרטיסייה, לא משנה לילד הזה ולילד הזה. יש לך 100 ₪, אם אתה שולח אותו לאוטובוס להנפיק את זה זה גם זמן, עד שהילד מסתדר, אחרי זה הילד צריך ללכת לבית הספר עם כל העודף שהוא צריך בשביל הכרטיסייה, כשבבוקר, במכולת או בצרכנייה אתה יכול לשלוח את הילד להנפיק את זה, או אחרי הצהריים שעשית, זה לא שהוא עולה לאוטובוס. הוא לא צריך לעלות לאוטובוס כדי ... אבא מחר אין לי כרטיסייה למחר. אתה שולח אותו, אני אגיד לך נשוא פרקטי שמשפחות עם ילדים יודעים איך שזה עובד. מה המשמעות שאתה צריך לעשות את זה רק באוטובוס, מעבר ליעילות, מעבר לכך שאנחנו צריכים לעשות משהו מסלקה ארצית. איך אנחנו לא עושים מסלקה ארצית לדבר הזה? כמה אנחנו צריכים מזה? אדם צריך להטעין כל כך הרבה חוזים, כל כך הרבה כסף להשקיע ב"רב קו" שלו? עד כדי כך אנחנו מדברים, ועל זה דיברנו לפני שנה וחצי, איפה אנחנו היום?

תודה רבה חבר הכנסת מקלב. סטודנטית, שם?

סתו, אני מהתאחדות הסטודנטים הארצית. אני תיכף אתן פה לדבר גם ספציפית לאגודה בירושלים. נתחיל מזה שאנחנו עובדים הרבה מול משרד התחבורה, אנחנו עובדים בכל הארץ. אני קודם כל רק אתחיל ואומר שבאמת בפרספקטיבה של הארץ עוד לא נתקלו במקרה בכל מקום אחר בארץ, שדומה בכלל למה שקרה בירושלים, הוא באמת מקרה מאד מאד חריג. אנחנו ישבנו במשרד התחבורה, נאמר לנו שיש מספר עמדות מסוים, אחר כך פנו אלינו מהאגודה, הסתבר לנו ש"אגד" מציבים פחות מחצי בעצם ממה שנאמר לנו ולמשרד התחבורה, זאת אומרת גם מספר העמדות אפילו לא היה מה שהם דיווחו.

מעבר לכך, אני אגיד דבר נוסף, שלא עלה כאן. משרד התחבורה הוציא הוראה שה"רב קו" צריך להיות מונפק החל מה-15.10. "דן מטרופולין", זאת אומרת שאר החברות שהן לא "אגד" עמדו ב-15.10, ב"אגד" התחילו להנפיק את הכרטיס רק מה-24.10, זאת אומרת כבר היה כאן איזה שהוא שבוע שבו, יכול להיות שזה גם חלק מהסיבה שנוצרו כאלה תורים, זאת אומרת עצם העובדה שלא היו שבועיים לפני תחילת הלימודים, מהיום שבו נגמר הכרטיס הקודם, אלא שבוע אחד בלבד בעצם שבו הנפיקו את הכרטיסים, באיחור של שבוע. אנחנו כבר לוקחים פה בעצם שבוע שבו הסטודנטים ספגו אובדן כללי, שבו הם היו צריכים בעצם איזה שהוא סכום מלא. תוסיף לזה את הימים והשעות שבהם הם לא עבדו כי הם היו צריכים לעמוד בתור, ואת הזמן שבו לקח עד שהם הצליחו להנפיק את זה, יש כאן עוד עלות כלכלית. לפי החישוב שלנו זה מגיע לכמה מאות שקלים, ספציפית, כי הם גם משלמים על הכרטיס שעדיין התוקף שלו הוא החל מה-15.10, והם גם משלמים בזמן הזה על נסיעות מלאות.

מעבר לכך, הרבה דברים שהיו בשנים קודמות בהסכמים פרטניים מול "אגד", עכשיו סוף סוף זה חזר, לא ברור למה הדברים האלה לא יכלו להיפתר קודם, כמו שהאגודה לדוגמא בירושלים תוכל לאסוף טפסים ולהעביר אותם באופן מרוכז. זה נעשה בעבר, עכשיו זה נעשה שוב, אבל בזמן שבו הייתה את הבעיה הקריטית והאקוטית, הפתרונות האלה לא הגיעו. ושוב, אני באמת רוצה להגיד שהסיפור הזה של "רב קו" – אנחנו מברכים עליו, זאת אומרת זה דבר מבורך באמת, ההרחבה של ההנחה הזאת לסטודנטים. יש כמובן המון בעיות, כי זה דבר חדש. אנחנו עובדים מול משרד התחבורה באופן שוטף, באמת מקבלים את המענה הטוב ביותר. אין מה לעשות, הדברים הם בעייתיים, אבל אני אחזור ואומר שבאמת בירושלים יש כאן מקרה חריג, שפשוט אי אפשר להשוות כרגע לשום מקום אחר בארץ.

תודה רבה.

רק שאלה אדוני יושב הראש.

בבקשה.

הייתי שם בבלגן וראיתי את הסטודנטים.

אני הזכרתי פה קודם שקיבלת מספר 728 ---

כן, אבל אמרו לי שזה לא באלף הנוכחי.

לא, בגימטרייה זה זבח, אז אולי אתה הקורבן על המזבח של זה.

כן, אבל הסבירו לי יפה שזה לא באלף הנוכחי, זה הולך אלף, אלף, אלף, אני הייתי באלף השלישי.

אבל נכנסת בלי תור.

סירבתי לקחת כרטיס כי אמרתם נכנסתי בלי תור, לא רוצה כרטיס. אין לי עד עכשיו כרטיס.

אנחנו ננפיק לך רב קו בכנסת.

דרך אגב, כחבר כנסת יהיה לו סטאטוס של חבר כנסת ב"רב קו".

לפי החוק בכלל בתחבורה ציבורית חבר כנסת ---

כן, אז יהיה לו סטאטוס.

באמת הייתי מחייב את חברי הכנסת לנסוע פעם בחודש באוטובוס.

זה פחות מדי.

כן, פחות מדי. אבל יש לי שאלה מעשית.

אבל לא בבוקר, כשצריכים להגיע בתשע לוועדה.

רק שאלה. במשרד התחבורה וב"אגד" טענו שהתאחדות הסטודנטים סירבה להציב, לאפשר להציב בקמפוס עמדות חלוקה של ה"רב קו".

אגודת הסטודנטים ביקשה להציב עמדות בקמפוס. יש כאן את הנציגה של אגודת הסטודנטים.

אז אולי הנהלות האוניברסיטה? זאת הייתה טענה שאמר לי גם בנוכחות שר התחבורה ואנשי משרד התחבורה, גם מה ש"אגד" אמרו לי שם במקום, בבלגן, שהם רצו להקים באוניברסיטה כמה עמדות, כדי לחסוך מהסטודנטים לבוא, והאוניברסיטאות סירבו.

זה רחוק מהמציאות. אני יעל סיני, אני סגן יושב ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. רחוק מהמציאות, באמת. האמת שמהרגע הראשון, זה דבר מאד הגיוני, יש לנו ריכוז אוכלוסייה של 13,000 סטודנטים. מאד מאד סביר שפשוט עמדה תגיע ותשרת את אותם סטודנטים, שלא אחר כך באמת יעמיסו גם על שאר הציבור, שמחכה בתחנה המרכזית, וזה העמדה שקיימת עבורו. ביקשנו שזה יגיע לאוניברסיטה, ממש ככה, אפילו יש לנו מסוף של "אגד" בתוך הבניין, ובהתחלה כן בשיתוף פעולה מסוים קיבלנו עמדה אחת. עכשיו גם הרחיבו את זה, אבל גם אתמול בעמדה הזאת, מי שנכנס קיבל את התור של ה-690, ומגיע אלינו בעיניים ככה כלות, ולא מבין למה זה אמור להתנהל ככה.

כל מה שאנחנו מבקשים ואין לנו פה איזה שהוא עניין להתעסק עם זה יותר מדי. יש אני מבינה 50 עמדות ניידות של חברת סיטיפס. הם גם מנפיקים את אותו כרטיס "רב קו". אני לא מבינה למה אותן עמדות ניידות לא יכולות להגיע. יש לנו ריכוזים בירושלים בשלושה קמפוסים.

כנראה שהסטודנטים לא נוסעים בתחבורה ציבורית מספיק.

ואנחנו לא צרכן מספיק חשוב.

במקרה, באמת במקרה, אני פשוט עכשיו גם צריכה ללכת לישיבה של ועדת החינוך של הכנסת, יש מושב פתיחה. במקרה אני הבאתי כאן את הנתונים מהסקר האחרון שנערך בקרב יותר מ-5,000 סטודנטים. 40% מהסטודנטים מגיעים למוסד הלימוד בתחבורה הציבורית. אני יכולה להגיד לך שבירושלים זה יותר וזה יותר מתקרב למעל 50%.

אני רק התבדחתי, אל תיקחי את זה ברצינות.

לא, במקרה אני רק יכולה להגיד לך שזה אפילו הנתונים המדויקים שעכשיו אנחנו הולכים להציג.

לא, אבל את זה צריך לדעת, כי אם טוענים בפני שר התחבורה שסירבו לפתוח שם עמדות ופה אומרים שזה לא נכון, אז כנראה שהנהלת האוניברסיטה אולי סירבה. מישהו פה ---

אנחנו דיברנו גם עם הביטחון וגם מהנהלת האוניברסיטה היה דיון מיוחד, ופשוט זה רחוק רחוק מהמציאות.

זה אני יודע באוניברסיטה הזאת, אבל באוניברסיטה של הסטודנטים ברחוב מלכי ישראל, ששם ביקשו בסמינרים שביקשו וסירבו להקים עמדה.

בסמינרים, אבל באוניברסיטה העברית ---

מה זה משנה? אבל אני אומר זה גם מספיק ציבור. אני רק אומר שמה שהיא אמרה שאם אתמול היה מספר 600, דהיינו שיש כמו שאני אמרתי מאות סטודנטים שעדיין לא יכולים לממש את זכותם לקבל הנחה.

אני אמרתי את זה בתחילת דבריי, אז זה ברור הדברים. רבותי, אני מבקש ---

היא לא הייתה מעורבת בדברים האלה.

אני הייתי מאד מעורבת בדברים, אני עובדת עם אינה, אני יודעת ומזהה פה את השמות של כל מי שאינה ---

לא, אינה עדיין לא הייתה.

אני מבקש להפסיק עם הדו שיח הזה. בבקשה, "אגד".

שמי יעקב נחום. אני רוצה להתייחס לכמה היבטים שנאמרו כאן, ואחרי זה שלמה הלוי, שהוא מהנדס במקצועו, אחראי על נושא פרויקט הכרטוס הזה ב"אגד", הוא ישלים את מה שאני אומר.

קודם כל אנחנו מברכים בכלל על הקדמה הטכנולוגית.

אבל אני שואל, ההנפקה זה לסטודנטים, אבל ה"רב קו" עצמו זה סיטיפס אחראי על זה. מי אחראי?

שניהם.

כל לחברות התחבורה הציבורית בארץ אחראיות על הנושא הזה. זה לא רק "אגד" וסיטיפס, צריכים לשים ---

אני אמרתי מקודם שדיברתי, יש תחנה בפסגת זאב ובתחנה המרכזית, אולי יש במלחה, אני לא חושב שיש, אבל אולי עוד מקום אחד, אבל לא מעבר לזה.

הרב מקלב, אנחנו ניתן, אנחנו לא בורחים לא מאחריות ולא מהסמכות שניתנה לנו ואנחנו נגיב גם לדברים ---

לא ניתן לך לברוח, מה אתה חושב. סתם הזמנו אתכם לפה?

אנחנו גם לא מתכוונים ואתה רואה שגם הגענו והגענו לא מתוגברים, אבל בפורום רחב. אנחנו קודם כל מברכים בכלל על כל הקדמה הטכנולוגית הזאת שנכנסה בכלל למדינה ולירושלים, כי אני חושב שבסופו של תהליך, שנכון לרגע זה הוא טיפה ארוך, הוא טיפה מייגע, התושבים רק יזכו לשירות הרבה הרבה יותר טוב בתחבורה הציבורית, והייתי שמח אם יושב ראש הוועדה היה מזמן את הוועדה מעכשיו לעוד שנה, על מנת ללמוד את המסקנות הטובות שיהיו מתוך השימוש בכרטיס ה"רב קו" הזה.

אני רוצה לומר לרב מקלב שהרים את העיתון והראה לנו כתבה. רק הרב מקלב אולי שכח להביא את העיתון של 'יתד נאמן' 'במשפחה' 'בקהילה', בעוד כמה עיתונים חרדיים שיצא ביולי 2011. אני במקרה הבאתי את זה איתי.

אבל זה עיתון מהיום.

לא, לא נורא, זה בסדר. אנחנו לא מתנגחים, הרב מקלב, אני רק רוצה להציג את העובדות. בעיתונות החרדית, בעיתונות הכללית, בכל רחבי העיר על גבי האוטובוסים, טלרופים, איפה שרק אפשר לפרסם במדינת ירושלים, פרסמנו. לא רק אנחנו דרך אגב, זה בשיתוף משרד התחבורה, תכנית אב לתחבורה בירושלים, שעושים עבודה נפלאה, פרסמנו את קמפיין ירושלים מתחדשת עם "רב קו", הכרטיס החדש לתחבורה הציבורית. עלינו עם עמדות, גם חברת סיטיפס בירושלים, גם "אגד" ירושלים, כמעט בכל רחבי העיר, ואנשים פשוט מיאנו להגיע. הם לא האמינו שהיום הזה באיזה שהוא מקום גם יגיע ויצאנו עם עוד קמפיין, וביקשנו מהאנשים להגיע, כי בסופו של תהליך ה"רב קו" ייכנס לירושלים, ואנחנו עשינו, פרסמנו, נתנו והציבור בחר, מסיבותיו הוא, ואנחנו לא מאשימים אף אחד, גם לא מאשימים את הציבור, בחר מסיבותיו לא להגיע ולא להנפיק וזה בסדר, לא באים אליו בטענות.

ממתי הסטודנטים יכלו לעשות את זה?

רק שנייה, נתייחס גם לה.

כי זה מה שיצר את הפקק הגדול.

נתייחס גם לזה, הרב אייכלר.

ב-24.10, זאת התשובה.

אנחנו פרשנו את העמדות. דרך אגב, פרשנו עמדות גם בשכונות, בהרבה ---

באיזה תאריך התחלתם לפרוש את העמדות?

התחלנו באפריל כבר. היינו בשכונת רמות בירושלים, נתנו לציבור החרדי שם מענה, היינו ברב שפע, נתנו לציבור החרדי מענה. פתחנו בתחנה המרכזית, נתנו לציבור הכללי והחרדי מענה. פתחנו בגבעת משואה, נתנו מענה.

בגאולה נתתם מענה.

ובמקביל חברת סיטיפס פרשה את עמדותיה בכל רחבי העיר וחיכינו ---

כמה הנפיקו?

רק שנייה, אנחנו נתייחס גם לזה. וחיכינו לאנשים וביקשנו מהאנשים לבוא ולהנפיק. נכון שנוצר בשבוע או בשבוע וחצי האחרון פקק יחסית גדול, וזה נבע מתוך זה שיצאנו בפרסום, מכיוון שבאמת ב-1.11, זה לא איזו שהיא קפריזה אישית של "אגד" שב-1.11 עוברים ל"רב קו", זה איזו שהוא תהליך שנבנה ויצאנו עם פרסום גדול, יחד עם תכנית אב לתחבורה בירושלים, שאכן ב-1.11 עוברים לכרטיסי ה"רב קו" גם בירושלים. ואז הציבור התחיל בעצם להבין שקורה משהו והוא הגיע.

מתי התחיל הפרסום הזה?

אבל כתוב פה ש-340,000 אנשים כן לקחו כרטיסים. כך כתוב כאן במחקר. 340,000 איש.

המחקר זה הדבר הכי אמין שיש. מילא מה שאני אומר זה לא אמת, אבל מה שאומר המ.מ.מ זה גם לא?

270,000 באמצעות סיטיפיס ו-70,000 באמצעות "אגד". זה מסמך של הכנסת.

מתי התחיל הפרסום שב-1.11 עוברים ל"רב קו"?

לפני חודש.

כן, אבל הנפיקו 340,000.

אני חושב שגם בעניין הזה, כשלפני כמה חודשים התחלתם לפרסם שעוברים ל"רב קו", יכול להיות שגם אז הייתם כבר צריכים לפרסם שזה נכנס לתוקף ב-1.11.

אנחנו עוד לא ידענו.

אדוני, 340,000 זה אומר שהייתה היענות כמעט מקסימאלית. רובם, לפי דעתי 340,000 וכמה תושבים יש בירושלים בכל מערב ירושלים.

אבל לא הסטודנטים, הרב מקלב.

בלי סטודנטים.

בלי הסטודנטים.

לא פרסמת, אתה דיברת שפרסמת.

רבותי, סליחה.

אתה אמרת על כך שקראת לתושבי העיר להנפיק, ועשו את זה. אנשים עמדו כבר אז בתורים.

הרב מקלב, אני מציע, בואו נאפשר לו לסיים, רבותי. רבותי, מרב שיח כזה לא יוצא שום דבר. בבקשה אדוני.

והגענו בעצם למצב שקיבלנו הודעה שבעקבות ועדת טרכטנברג, שאנחנו מברכים על הוועדה הזאת, כולנו צריכים לברך על המסקנות של הוועדה הזאת, כולל הסטודנטים. אנחנו גם נערכנו להנפקת סטודנטים דרך אגב, נערכנו ונערכנו בצורה טובה להערכתנו, אבל נאלצנו להמתין, מכיוון שמסקנות ועדת טרכטנברג עיכבו בעצם את המשך ההנפקה לסטודנטים, מכיוון שהיו צריכים לתת הטבות נוספות לסטודנטים, שאני חושב שהן הטבות מבורכות. ומכיוון שכך, ומכיוון שבפרק הזמן מהרגע שקיבלנו את ההודעה שאנחנו יכולים להנפיק לסטודנטים, נוצר איזה שהוא צוואר בקבוק, ובעקבות צוואר הבקבוק הזה אנחנו הרחבנו ואפילו הכפלנו ויותר את העמדות בכל ירושלים, כולל באוניברסיטה העברית. דרך אגב, מה שמך בבקשה?

יעל.

יעל. אני רוצה לומר רק ליעל, שעבדך הנאמן, יחד עם ירון בן אהרון שיושב כאן, והוא מנהל פניות הציבור שלנו ב"אגד" ירושלים – היינו באוניברסיטה. ביקשנו, והרב אייכלר לא טועה במה שהוא אומר. אנחנו ביקשנו שיתנו לנו חדר על מנת שנוכל להיות בקמפוס, באמצע, בליבו של הקמפוס, על מנת לתת לסטודנטים מענה לכל הנושא הזה. קיבלנו תשובה שלילית.

למי פניתם וקבילתם תשובה שלילית?

לאוניברסיטה, להנהלת האוניברסיטה. לא תשובה שלילית בגלל שהם לא יכלו, מכיוון שטכנית לא הייתה אפשרות להציב בקמפוס. לא מתוך רוע לב חלילה, אלא מתוך אי אפשרות.

חסר שם חדרים.

זה לא עניין של חסר חדרים, צריך עניין של תקשורת. העמדה הזאת היא לא עמדה פשוטה להנפקה.

ברב שפע אפשר ושם אי אפשר?

נכון, כי ברב שפע זו עמדה של "אגד", אנחנו שכרנו חנות ברב שפע, שכרנו הרב מקלב, אני בטוח שאתה מכיר את זה ואתה יודע. "אגד" שכר שם חנות, נתנו שירות בל"ג בעומר לציבור החרדי שם וגם משם המשכנו לטובת נושא ה"רב קו", זה רשת "אגד" ---

יעקב, בוא תראה, כל מה שאתה אומר אני מקבל נערכתם, הכל טוב ויפה אבל יש עובדות ועם עובדות אי אפשר להתווכח. יושבים פה אנשים, יושבים פה חברי כנסת, שכולם חוו את החוויה של עמידה בתור במשך שעות רבות. אתם הייתם עדים לכך, ידעתם מזה. האם עשיתם משהו למנוע את הדבר הזה? עצרתם את הדבר הזה?

וודאי, אנחנו הכפלנו את כמות העמדות. דרך אגב, במקביל להכפלת העמדות שלנו ולפתיחה של שעות עבודה של מהשעה שבע בבוקר עד השעה אחת עשרה בלילה, שבע בבוקר עד אחת עשרה בלילה. דרך אגב, באחת עשרה נסגרו העמדות ואנשים המשיכו לעבוד וקיבלו את אחרוני האנשים שהיו עם כרטיסים. אף בן אדם לא הלך ---

אבל לא היו 50 עמדות.

אם צריך, צריך. זה ברמה הטכנית. הרב אייכלר, תיכף שלמה הלוי יגיד את זה, אבל אנחנו עבדנו סביב השעון לגבי הנושא הזה. נתנו גם פתרון לסטודנטים, הכפלנו שתי עמדות בהר הצופים, בנוסף לזה שאפשרנו לסטודנטים כן לתת את הטפסים והם באים, ואנשים שם עובדים עד שתים עשרה בלילה, על מנת שהסטודנטים יבואו לאגודות הסטודנטים ויתנו את הטפסים. דרך אגב, נורא מפליא, הסטודנטים מעדיפים לעמוד בתור. למה? אני אגיד לך למה. כי משלשום, אנחנו יחד עם אחראית הרווחה של אגודת הסטודנטים, בחורה בשם אינה, בחורה מקסימה לכשעצמה, אמרנו שהם הציבו עמדות והסטודנטים יכולים לבוא ולתת את הטפסים ואנחנו ננפיק להם. אז נענו ביום הראשון 120 או 130 סטודנטים וביום השני נענו כ-200 סטודנטים, לא יותר. זאת אומרת שהסטודנט בוחר בכל זאת, למרות שיש לו את האפשרות והוא יודע שאנחנו יכולים, הוא יכול לשים את הטפסים ---

יעקב, תראה, כשסטודנט ראה את הבלגן הזה, הוא איבד אמון במערכת ולכן ---

נתנו לו את האפשרות - אדוני, אל תעמוד בתור, שים את הטפסים אצלנו, בוא מחר בבוקר ותקבל את הכרטיס.

כל הכבוד, אבל כשאתה רואה את הבלגן הזה ואתה רואה שאנשים עומדים בתור, אנשים איבדו אמון במערכת ולא היו מוכנים לעשות. הוא העדיף לשם ולקבל ביד, אחרת גם זה לא יהיה לו.

לא, אבל זה בפירוש יהיה לו כי נתנו את ההבטחה ואנחנו עומדים אחרי הבטחתנו.

אתה אומר, אבל תשמע, איך אומרים, תשפוט אותו באותו רגע שהוא נמצא שם, הוא רואה את המציאות. הוא אומר תשמע – אם זה כזה בלגן, אני אלך לתת טופס עם כסף – מי יתקע לידי כף שאני אקבל חזרה.

דרך אגב, במקביל, אדוני יושב הראש, כמות הסטודנטים הזכאים להנפקת תעודה הוכפלה, פשוט הוכפלה. אין לי כרגע את הנתונים הפיזיים. הוכפלה. אם לא הוכפלה, נוספו עוד 40,000 איש.

עמדה איזו ילדה בת 15 שהייתה סטודנטית.

40,000 איש זו כמות אדירה. בסדר, לא משנה.

עד היום ה-400 לא באו לקבל את ההנחה שלהם.

רבותי. אני רוצה שהוא יסיים.

אני סיימת.

סיימת. תודה רבה. רצית להגיד הערה?

רק בקצרה, אני רוצה להגיד שקודם כל אני חייבת להגיד בקשר לחופשי שנתי, מה שהיה עד השנה עבד טוב. "אגד" הגיעו אלינו לקמפוס והכל עבד מצוין, באמת עשו מאמץ נוסף בשביל שזה יקרה. השנה הבלגן נוצר, ואני שוב, אני לא מצביעה רק אל "אגד". יש פה לדעתי בעיה גם בחוסר התיאום, וזה שבסופו של דבר "אגד" היום נושא בנטל המרכזי של הנפקת כרטיסי ה"רב קו", למרות שכמו שהם אומרים יש עוד חברות. אז אני שואלת – איפה גם סיטיפס ואני רוצה להגיד, על האפשרות שניתנה לנו, באמת בשיתוף פעולה ואמון אתכם, להגיש את הטפסים. דבר ראשון, בקשר למספרים, אז אנחנו שנינו יודעים שזה רק לחופשי סטודנטיאלי.

נכון.

רק מי שעושה את המנוי השנתי, אבל יש לנו 23,000 סטודנטים שרוצים עכשיו להעביר את הסטאטוס של הכרטיס שלהם, גם אם הם היו אחראים וסטודנטים אחראים והוציאו מזמן, אז באותה כמות שאתם סופרים, עכשיו הם צריכים לשנות סטאטוס, לשנות את הסטאטוס לכרטיס "רב קו" סטודנט, וזו הסיבה המרכזית שהיום הם עומדים בתורים, גם אם היו אחראים בעבר.

עכשיו, מה שאני מבקשת עבור אותם סטודנטים, אני הקצתי אנשים, רכזים שלי שעובדים היו בשכר בשביל לאסוף את הטפסים. אגודת הסטודנטים ממש החליטה להשקיע כסף בשביל לעזור לפתור את התורים ואנחנו מעמידים אותם. היום הם יכולים לאסוף רק חופשי סטודנטיאלי, אז אני מבקש שתי אופציות - אופציה אחת תאפשרו לי גם לאסוף "רב קו" סטודנט, ובאמת בשיתוף פעולה איתכם, שאתם תוכלו להנפיק את העניין שרק "רב קו" סטודנט, לא החופשי סטודנטיאלי. אופציה שנייה שתביאו לנו עמדת סיטיפס, שאם אני מבינה נכון עומדת בכל רחבי העיר, עושה את ה"רב קו" סטודנט הזה. אז למה היא לא יכולה לעמוד, זו עמדה ניידת. הם לא צריכים כיתה, הם לא צריכים תשתית של רשתות של אינטרנט, שרת של "אגד", כל מה שדיברתם עם אינה, ואני מבינה את הבעייתיות. הייתה איזו שהיא בעיתיות טכנית. אבל אני אומרת, יש עמדות ניידות, תביאו אותן לקמפוס. יש 13,000 סטודנטים רק בהר הצופים.

אני יכול משפט אחד להעצים את מה שהיא אומרת – אומר יעל שלא רק אלא שבאו לתחנה המרכזית זה לא כאלה שלא היה להם כרטיס "רב קו", היה להם כרטיס "רב קו". הם היו צריכים לשנות את הסטאטוס, על זה הם הגיעו. לא אנשים ששמעו לפרסום שהיה לפני שנה וחצי ולא היו. הם כל אלה היה להם כרטיס "רב קו". וזה באמת נכון שרק "אגד", כדי לשנות את הסטאטוס רק ב"אגד" ובסיטיפס אי אפשר לעשות את זה.

תודה. בבקשה אדוני.

שמי ירון בן אהרון ואני מנהל פניות ציבור של "אגד" ירושלים וקשרי קהילה. אני רוצה באמת ברשותכם להתעסק לא ברמה הטכנית של שלמה, אבל אני רוצה לחזק פה דברים שנאמרו בנושא של באמת הקשר איתנו, עם הקהילה, כמפעיל תחבורה ציבורית ובכלל מה עשינו. אני הייתי בישיבה שחבר הכנסת מקלב היה, עם עוד כמה נציבים שהיו פה, ובאמת מאותה תקופה, בפרוטוקול אפשר לראות גם, הרמנו איזו שהיא כפפה והחלנו פרויקט של קשרי קהילה בכל שכונות ירושלים. עברנו שכונה, שכונה: פסגת זאב, רמות החרדית, רמות החילונית ועברנו וחלק מהמצגת שאנוכי הצגתי אותה, חבל שאין לי אותה פה, הצבעתי על הנושא של כרטיס ה"רב קו". יותר מההצבעה על הכרטיס "רב קו", כחבר "אגד" נפנפתי בכרטיס הזה לציבור, שכאילו לי יש אותו כבר, והכנו את הציבור והיו שאלות. והתחלנו בחודש ינואר דרך מחלקת פניות ציבור בחודש שהתחילו העמדות, עברתי מנהלים, מנהלים. ראשי מנהלים, סגני ראשי מנהלים. אני לא מדבר על הסטודנטים. אני שם את הסטודנטים בצד. עם כל האנשים העסקנים של הציבור החרדי, אם זה יצחק ברנר והלכתי ולא רוצה להגיד לכם למצב שהתחננתי – לכו תעשו "רב קו". וגם אותה אישה מבוגרת שבאה אלי למשרד ורצתה להזדכות על הכרטיסייה, הפקיד שלי קם ולקח אותה לעמדת "רב קו", שתעשה "רב קו". זה לא עזר. לא עשו.

מבחינת הפרסום, באמת מבחינת הפרסום, עד שלא היה את התאריך בשמשיות של האוטובוסים, ואמרנו – חברה, כולנו מתכווננים ל-1.11, כי זה התאריך יעד, הציבור לא הבין בכלל מה קורה. הוא לא הבין, הוא רצה את הקרטון. ואני יכול להגיד לכם מדברים שקרו אתמול במשרד שלי, עדיין רוצים את הקרטון.

האנשים המבוגרים בעיקר.

האנשים המבוגרים רוצים את הקרטון. מבחינת הפרסום, ותאמין לי מקלב, מקום מקום, איש איש, מאכר, מאכר, עסקן, עסקן. הלכתי לבתים ברמות ---

הצלחת. 340,000 זה אומר שהצלחת.

והגענו למצב שנכנסנו לעמדות ---

היה לכם הרבה זמן להנפיק והנפקתם ---

ברשותכם, אני אומר את זה בנימה של גם אחד שהוא נציג של מפעיל תחבורה ציבורית, וגם אחד שאני מייצג גם את הציבור מול מפעיל התחבורה הציבורית וזו העבודה שלי ואני אומר את זה ברגש. הגעתי למצב שהייתי מביא אותם לעמדת הנפקה, אותה פקידה של עמדת הנפקה אומרת לי – ירון, קראתי את כל סדרת הספרים של רם אשר. אמרתי לה מה את מדברת? היא אומרת לי – קראתי ספרים מלאים.

רם אורן.

רם אורן, סליחה. עכשיו, לגבי המספרים ---

אל תתבייש, אם לא היית יודע את התנ"ך זה בושה, אבל לא לדעת את רם אורן, גם אני לא יודע.

אני מנסה לבוא להגיד, אני בא להגיד בעצם פה בקטע הזה, שבגבעת משואה הייתה לנו מחשבה באיזה שהוא שלב והנה יעקב פה הוא שותף שלי בקטע הזה, שנמאס לה כבר לקרוא ספרים. אז חברה, בואו נראה מה אנחנו עושים עם זה, לאן מעבירים את זה. ואני פניתי אישית לראש מועצת מבשרת, כתושב מבשרת והתחננתי אליו – תן לי חדר בקניון מבשרת. אמר לי אני לא יודע על מה אתה מדבר בכלל. הלכתי לדוד מולה ממרכז קליטה, ידעתי לזהות את הציבור החלש, לגשת אליו ולא עזר.

רבותי, אנשי "אגד", תסלחו לי, עם כל הכבוד, אתם לא נותנים מענה ולא עונים על הבעיה. יש בעיה. עזוב ---

נניח שזה הציבור. את הספר הבא על התנהגות סוציולוגית נכתוב שציבור עד שהוא לא רואה את ה-1.11, לא בא.

הירושלמי לא אוהב לקבל שינוי.

אבל אני ידעתי את זה קודם אפילו. זה האדם. אדם שלא ---

רבותי, יש כרגע עובדה. העובדה היא שיש קטסטרופה והשאלה, אתם הולכים לפתור את זה או לא?

או, כן. בחיבור שלי של מה שהשלמתי עם יעקב, ברמה הטכנית, אני אתן לשלמה להסביר ואז נבין.

לא, אז אני מציע ככה, בוא תרשה לי, עם כל הכבוד. אני רוצה לשמוע את אנשי משרד התחבורה קודם, בבקשה.

אריה זדה ממשרד התחבורה. אני רוצה להתחיל בנקודת זכות, דבר ראשון. הפרויקט הזה, אם אני מזהה את הבלגן ואת הבעיה, אני חושב שב-99% זה הנושא של הסטודנטים, רוב התורים ורוב הבעייתיות בירושלים. הפרויקט הזה של הסטודנטים הוקם כבר מ-2006. כל הנושא הסמסטריאלי ושנתי הוקם מ-2006, בצורה, בוא נאמר, זה שהם כרטיסים שמעת לעת היינו מחדשים אותם, או מוסיפים אותם באזורים גיאוגרפים. מדובר בירושלים, חיפה וכאלה. בשנה הזאת, בעקבות ועדת טרכטנברג, אף על פי שהם עדיין לא אושרו, החליטו במשרד התחבורה ... להכניס את היד עמוק מאד לכיס, שזה מאות מיליוני שקלים, לפחות 100 מיליון להערכתי ולבוא לקראת הסטודנטים, וליישם את הפרויקט, אחד המשמעותיים שהיו אי פעם בתחבורה הציבורית, לדעתי. וזה פרויקט שקרם עור וגידים, כלומר שלושה שבועות לפני ה-1, כלומר זה התחיל משהו כמו, אנחנו קיבלנו את זה כהנחיה לביצוע ב-10.10, משהו בסדר גודל כזה.

עכשיו, להרים פרויקט כזה תוך שלושה שבועות, שקובעים לך DEADLINE בראשון לנובמבר ואתה חייב לעמוד בזמנים האלה, זה פשוט מטורף. כלומר, אם אנחנו מכירים ---

אז זאת הטעות, זה לא היו חייבים. אתם כמשרד התחבורה הייתם צריכים להאריך את זה עד ל-1.12, לא היה קורה אסון במדינת ישראל.

יכול להיות שאתה צודק.

אמרתי את זה לשר התחבורה גם.

יכול להיות שאתה צודק. עכשיו, פרויקטים מקבילים, שהם ברמה בהרבה פחותה, לדוגמא הרפורמה בחיפה, הרפורמה בתל אביב, כל הנושאים האלה, עם כל הבלגן שהיה שם, הם ערכו אותם במשך חצי שנה. את הנושא הזה, רצינו לבוא לקראת הסטודנטים. זה לאו דווקא במקרה שלנו, כלומר אם נגיד זה השר, הוא רצה להנחות, הוא רצה לצאת לפועל ב-1.11, מכיוון שזה מועד תחילת הלימודים, ורצינו לתת את ההטבה לסטודנטים ב-1.11, אז זה אומר, וגם מגיע פה יישר כוח גם ל"אגד", שהם עבדו פה מאד מאד קשה. להרים פרויקט כזה תוך שלושה שבועות, עם כל הקשיים, על כל הבלגן שהיה.

סלח לי, על מה כל הכבוד? על מה להרים פרויקט? על איזה פרויקט, תסלח לי, אין פה שום דבר. במשך שלושה שבועות, אם הייתם מצליחים – מגיע כל הכבוד. אבל ברגע שזה נכשל וזה נכשל. אני אומר לך שזה נכשל, ברגע שאתה רואה כאלה תורים, כאלה צעקות, כזה סבל לציבור הרחב, זה כישלון.

אני אומר שזה הצליח מכיוון שהיום אם תעלה בנסיעה בין ירושלים לתל אביב, או מירושלים לחיפה, בתור סטודנט שיש לך כרטיס סמיסטראלי, יש פה הרבה מורכבות טכנולוגית, שהיא מטורפת. כלומר, על פני השטח זה נראה משהו מאד מאד פשוט. לתת 50% לבן אדם שנוסע מירושלים לחיפה. היום זה קיים בשטח. אתה תעלה לאוטובוס, אתה תקבל 50% הנחה, ואני חושב שהסטודנטים, וחבל שסתו יצאה, שאנחנו עובדים הרבה מולה ומול ההתאחדות, הם צריכים להודות על זה. אז גם אם הם הפסידו פה שבוע וזה, אני צר לי על זה שזה היה. היו פה באמת בעיות, היו פה מכשלות. יכול להיות ש"אגד" לא נערך כמו שצריך, יכול להיות שאנחנו לא דפקנו ל"אגד" וזה, והם לא עשו את העמדות. אבל בסופו של יום, התהליך, חייבים לבוא ולומר שהוא הצליח. היום אתה נוסע מירושלים לחיפה, אתה מקבל 50%. צריך להסתכל גם על זה.

העיקרון מבורך של 50%, לפני זה היה לו 33%, נכון?

לא. 10%.

לא, אבל אם היית על החלק אחד היית נותן, אבל על מנוי שנתי הייתי מקבל גם 50%.

זהו, אז היה רק על מנוי שנתי.

אבל לא בכל הארץ.

זה היה באזורים גיאוגרפים.

לא באזורים גיאוגרפים, איפה שאתה לומד, מהמקום שאתה גר, הייתה לך איזו הנחה.

באנו לקראת הסטודנטים פה בצורה וזה, ועשינו את זה בפרק זמן מאד מאד מאד קצר.

שר התחבורה גם מגיע לו על זה ---

אנחנו קיבלנו את זה כהנחיה. לכולם מגיע יישר כוח. עכשיו אני אומר, יכול להיות שעשו את זה בפרק זמן מאד מאד קצר וכאלה וזה, לכן זה קרה. כלומר, היה פה תהליך שהיה אמור לעבור. אנחנו עצרנו את כל מכירות הכרטיסים ---

איך מתקנים?

כאן זה יותר במגרש של "אגד". כלומר, "אגד" צריכים לבוא ולהקצות פה יותר עמדות. הם צריכים לראות איך הם עושים את זה ברמה התהליכית.

אני רוצה לשמוע איך חושבים לתקן את מה שקורה כרגע בשטח.

אולי גם משרד התחבורה יכול? ביקשתי אצל השר ואני מבקש ממך, כנציג משרד התחבורה, אלה שקיבלו את ההנחה ואת הכרטיס ויש להם – יבורך, שזה התחיל ב-1.11. אבל מי שעוד לא קיבל, שיוכל לקנות חופשי חודשי לעוד חודש אחד. תוציאו חודשי חופשי לעוד חודש, מה קרה? או עד ה-1.1.2012, שתהיינה שתי האפשרויות.

לסטודנטים או לציבור הרחב?

גם לסטודנטים וגם לציבור הרחב. אותו הדבר. הרי חיינו עד היום עם כרטיסי נייר, כפי שאתה קורא לזה.

גם להאריך את המועד עד ה-1 לינואר, מה הסיפור? שום דבר.

כן, את הזכות לתת מה-1.11, למי שיש, ומי שאין לו – יתנו לו כרטיס חופשי חודשי.

יעקב, אתה אמרת קודם שבמשך חודשים פרסמו והציבור פשוט לא התייחס. אוקי, אני מסכים איתך, קורה. אנחנו מכירים את האזרחים במדינת ישראל. אז אני אומר, כרגע, אחרי שכולנו ערים לכך והציבור מודע לכך שצריכים לרכוש את הכרטיס הזה, אז בואו עכשיו נאריך את זה עד ל-1.1.2012.

זה לא "אגד". זה לא החלטות של אגד.

אמרתי, משרד התחבורה, ביקשתי ממנו.

אבל אני רק חייב להגיד משהו, שאני לא אשכח את זה. יושב הראש, ככל שאתה דוחה – גם אנשים בסוף ידחו, אז התורים בסוף יגיעו ל ---

לא, לא, לא, אני לא מסכים איתך. אחרי שחשו ושמעו וכולם מודעים למה שקורה כרגע –

לא יבואו לעשות.

אני לא מסכים.

אתה יכול לחלק את זה גם לקבוצות, שלא כולם יבואו בבת אחת.

אבל תראה, אתה יודע מה, עצם העובדה שאתה נותן עוד חודש ואתה יוצר תחנות אחרות להנפיק את התעודות האלה, אז אני חושב שזה יכול לתת איזה שהוא מענה.

אפשר לעשות הפרש בהנחה, זאת אומרת אם יש לך כבר את ה"רב קו", אז זה 50%. אין לך אז זה קצת פחות, כדי שאנשים יבואו.

כל ניואנס כזה שאתה מכניס, כל רעיון כזה, כלומר אני כלכלן ואני ממציא לפעמים כל מיני כרטיסים וכאלה. כל דבר כזה – אנשי הטכנולוגיות פשוט תולים אותי על העץ הכי גבוה. זה לוקח להם חודשים ליישם את זה.

אז שימציאו טכנולוגיה לרדת מן העץ.

רק לעצור את ה"רב קו" לדוגמא, להכניס לו פרופיל, ואני מכניס אתכם עכשיו לדקויות. להכניס פרופיל או 3 ו-19, לקח לנו שבועיים.

בואו נלך על דברים פשוטים, לא על דברים מסובכים. אני אומר – בואו נאריך, לתת את האפשרות עד ל-1.1.2012, להאריך את זה בחודש ימים.

אז נתנו. יש לציבור בירושלים אפשרות להמשיך ולהשתמש בכרטיסיות הנייר עד ה-31.12.2011. לרכוש אתה לא יכול, אתה יכול להמשיך להשתמש. יש כאלה שיש להם סטוקים ובאו לי עם הסטוקים, אמרתי להם לכו תיסעו.

אדוני יושב הראש, זה ממש לא נכון, זו הוצאת לעז על ציבור גדול.

רגע, ואחרי הוא כבר לא יכול להשתמש עם הסטוקים שיש לו?

הוא יכול עד ה-31.12. לא באנו ואמרנו לו די.

אדוני יושב הראש, אני חושב שהייתה הצלחה בהנפקה של ה"רב קו". זה לא נכון להציג את זה ככה. אני חושב שרוב רובו של הציבור הנפיק "רב קו" ומה שהיה עכשיו התורים, ואם 10% לא, אני לא יודע באחוזים, זה דבר טבעי. הבעיה הייתה בכמה מקומות, קודם כל אצל הסטודנטים, הסטודנטים זה היה צוואר בקבוק שזה היה, הסבירו או לא הסבירו ---

זו עדיין בעיה.

אנחנו שאלנו למה דווקא "אגד", למה סיטיפס לא הנפיקו גם כן? למה הם לא יכלו גם כן להחליף סטאטוס? הרי יש להם את המחשבים, לכן זה קרה. הכל היה צריך להיות ב"אגד", "אגד" בתחנה המרכזית, וסיטיפס במקומות פחות עמוסים. אחד. באותה תקופה שיצא עכשיו עם הסטודנטים, היו צריכים להקים את העמדות של הנפקת "רב קו". יש שני דברים – הנפקת "רב קו" לוקחת זמן. החלפת סטאטוס זה עוד זמן. אם אנשים היו באים לתחנה מרכזית עם הכרטיסים, ועכשיו תשאלו אותי אם הכרטיס היה לו קודם, למה הוא הגיע להנפקת כרטיס ---

תגיד לי הרב מקלב, שהיית יושב ראש, כל הזמן ככה התנהלו הדיונים?

לא, לא, בכל אופן זה דברים שקצת, עכשיו אני אסביר לך, אני אבי לך ניסיון אישי חינם מהבת שלי. הבת שלי נהייתה בת 18, היא לא ידעה למשל שהיא צריכה לעשות "רב קו" חדש, בגלל שה"רב קו" שהיה היה עד גיל 18, והיא לא יכלה גם להכין את עצמה.

לא, לא.

אל תגידו לי לא, היא עשתה חדש עכשיו.

היא לא צריכה. אם אמרו לה אז זה טעות.

אז טעות, אז הנה, אז כאן הבעיה שלכם כפולה ומכופלת. היא היום בבוקר רצה לבית הספר, אומרת אבא אני היום מחכה, הולכת, אני אעשה את זה היום כשאני גומרת מאוחר את הלימודים, אני אעשה את זה היום את ה"רב קו" בעמדה שפתחתם בגאולה, או אני לא אעשה את זה היום? בגלל שהיא עד עכשיו היא צריכה לעשות עכשיו "רב קו" של סטודנט, בגלל שמה שהיה לה עד עכשיו זה היה רק של נוער, אחרת היא לא הייתה יכולה לקנות כרטיסיית נוער.

אז זה משהו אחר.

אני צודק או לא צודק?

צודק כאן, במקרה הזה צודק.

אז היא הייתה צריכה לעשות "רב קו" חדש.

לא חדש, היא צריכה לעדכן את הפרופיל שלה. היא לא צריכה להצטלם ולא צריכה לרשום את עצמה.

אם היו לכם עמדות של "רב קו", אחרים, שלא נושא של שינוי, היא הייתה עושה קודם כל משנה לה את ה"רב קו", ואחרי זה הייתה באה רק משנה סטאטוס.

אחר כך היא הייתה צריכה לעמוד בעוד תור, של טעינה.

בסדר, אבל התור לא היה ארוך.

תודה.

אני יכול לענות?

כן, בבקשה.

שלמה הלוי, ראש מינהלת הכרטוס ופרויקטים מיוחדים ב"אגד". אני אמון על הנושא של כרטוס ב"אגד" מזה 17 שנה, כלומר אני מכיר אותו עוד מחיתוליו. אני חושב שכולנו פה תמימי דעים שהביעה העיקרית כרגע, בנקודת הזמן הזאת, לאור כל מה שכולם פה אמרו, זו הבעיה של הסטודנטים. אני אצטרף לעובדות שאמרו פה, כל הקודמים שלי ולמה שאמרו קודם שההנפקה, לפי העובדות, שכרגע מסתובבים בציבור הרחב, הנפיק 340,000 כרטיסים עד נקודת זמן זו, אני חושב שזה באמת הצלחה, למרות כל מה שאנחנו אומרים, וזה ציבור המשתמשים.

מה שאנחנו ידענו עד כה, ולזה באמת נערכנו, שמי שהיה אמור לקבל את הזכאות להנחות של סטודנט, זה סטודנטים שרוכשים או את הסימסטריאלי או השנתי, זה מה שהיה בשנים קודמות, סדר גודל שאנשים יתקנו אותי, אנשי "אגד", לפי מה שאנחנו יודעים זה סדר גודל של 30,000 ברמה הארצית ולזה נערכנו.

מה שקורה כרגע, שבעקבות ועדת טרכטנברג, מה שקורה, נתנו זכאויות לסטודנטים נוספים וכמו שאמרו כאן קודם, האוכלוסייה היא של 400,000 איש. כלומר, אם אנחנו מדברים אנחנו בעצם בסדרי גודל שונים לחלוטין ממה שתוכנן. עכשיו, גם ההיערכות כמו שאמרו, דיברו על זה שמה-10 לחודש נערכנו, למרות כל התוספות ובאמת בברכה לקדם ואכן לתת את כל הדברים האלה. כל ההנחות שניתנו נותנים אך ורק למי שמחזיק "רב קו". זה אומר שכל ההנחות, אין לי שום אמצעי, כלומר זאת הייתה ההגדרה. כל ההנחות ניתנות אך ורק ב"רב קו", לכן גם אם אנחנו מאד רוצים לעשות דברים אחרים, כל ה-400,000 אני מבין אותם ובצדק, שהם רוצים ויש להם הנחות משמעותיות. תוך שבועיים היו צריכים להגיע. עכשיו, זה לא שהם צריכים להגיע רק ל"אגד", זה בכל מדינת ישראל, לא רק במדינת ירושלים. כנראה שבמדינת, מה שיעקב אמר, מדינת ירושלים כנראה, ואת זה אתם יכולים להגיד לי, אחוז הסטודנטים הוא הרבה יותר גבוה. תיכף תגיד לי מה המספר. לפי מה שאני יודע אולי 120,000 אולי יותר. לכן אנחנו מדברים פה על סדרי גודל אחרים של התמודדות.

מה שאנחנו עשינו, דבר אחד פשוט. גם בתיאום עם משרד התחבורה, מראש נערכנו לחמש עמדות בירושלים לציבור הרחב, ועובדה שזה הוכיח את עצמנו. גם ידענו שיש עמדות אחרות של סיטיפס, ואנשים שיש להם מחברות אחרות. אני יודע גם שחברת "דן", שהפעילה לפני שנה וחצי גם הגיעה, עוד לפני, למרות שהיא לא מפעילה פה קווים, גם כאן היא הנפיקה כרטיסים. לכן, מעבר ל-340,000 שהנתונים של סיטיפס ו"אגד" הנפיקו בירושלים, יש אנשים שמחזיקים כרטיסי "רב קו" של חברות אחרות, והם תקפים וניתן לעשות איתם שימוש.

עכשיו, מאחר שתוך שבועיים כל ה-400,000 האלה צריכים להגיע והם חייבים להגיע כדי לקבל את הזכאות, נוצרה בעיה. עכשיו, כדי לקבל את הזכאות, אני מצטרף למה שאמר – מי שהיה נוער או מי שלא היה תלמיד שנה ראשונה, כדי לקבל את הזכאות הזו, היה חייב להביא את האישורים המתאימים בשיתוף עם משרד התחבורה. בהתחלה ניתנו הנחיות לעשות רק מי שיש לו אישור לימודים ותעודת סטודנט. לאור המצוקה שנותרה למי שתלמיד שנה א' או מי שאין לו זה, הבנו. בפנייה בשיתוף עם משרד התחבורה הקלו על הנושא ואמרו – אוקי, מספיק לנו אישור לימודים. מי שיש לו אישור לימודים, משמע הוא הולך ללמוד בשנה הבאה. זה היה אמור להיות עד ה-1 בנובמבר, ניתנה הארכה כרגע עד ה-15 בנובמבר כדי להאריך, כלומר כי בסופו של יום אנחנו, כמו שאמרו, זו הנחה מאד מאד משמעותית, אנחנו לא הולכים לבזבז פה כספי ציבור. כלומר רוצים לדעת שמי שמקבל את ההנחה הזאת, אכן מגיע לו. אוקי?

מה שאנחנו עשינו בשבועיים הקצרים האלה, יותר מהכפלנו את כמות העמדות שקיימות לנו. תגברנו אותן. גם כמו שנאמר נכנסנו, ולמרות מה שהיה קודם, לאוניברסיטה בתיאום. התווספו עוד שתי עמדות לסטודנטים. מעבר לזה, גם עמדות שקיימות אצלנו בתחנה המרכזית ירושלים, אני מסייג את הסטודנט, שיש כאלה שקנו את השנתי ואת הסמסטריאלי, שאמורים לעשות, שהתהליך אצלם קצת יותר מורכב, כל אלה שצריכים לעשות את השינוי של הסטאטוס, יש עמדות שיש להן עדיפות גם בתחנה המרכזית. בתוך מגוון העמדות שיש לנו, הקצנו עמדות מכיוון שהתהליך ---

מתי זה נכנס?

מהיום הראשון. אני אגיד ככה, אנחנו התחלנו בתחנה מרכזית ירושלים עם שתי עמדות, זו הייתה התכנית. הכפלנו ל-4 והיום אנחנו ב-6, כאשר מתוך זה יש שתי עמדות ייעודיות שם, רק בתחנה המרכזית, שיש להן עדיפות.

יש שילוט?

יש שילוט מסודר. הייתה עדיפות ל ---

אבל יש סטודנטים שהיו צריכים לעבור כמה תחנות שם.

זה שני דברים שונים. קודם כל, על מנת שהסטודנט יוכל לטעון את הזכות שיש לו בתוך ה"רב קו" זה תהליך מסוים. קודם כל אנחנו צריכים לזהות אותו ולוודא, ולהטעין לו את מה שאנחנו קוראים בשפה המקצועית – הפרופיל של הסטודנט, כאשר יש שני סוגי פרופילים, אוקי? עכשיו, מי שצריך לעמוד בתור השני זה בעצם מי שרכש שנתי או סמסטריאלי.

למה צריכים שני תורים? למה תור אחד לא יכול לתת את כל המענה?

כי זה שתי מערכות שונות. זה מערכות כספיות. המערכת של הטעינה זו מערכת כספית.

סליחה שאני קוטע אתכם. תראה, כולנו פה מסכימים, לפחות מהדברים, שיש בעיה.

נכון.

יפה. אבל אני עדיין לא שמעתי פתרון פה מאף אחד, ופה אני מבקש פתרון. אני רוצה לצאת מכאן עם פתרון. לפחות לצאת עם איזו שהיא בשורה לציבור.

אז אני אומר, אנחנו קודם כל הכפלנו את זה, דבר ראשון. דבר שני ---

משתיים לארבע?

לא, מחמש לאחת עשרה בסך הכל.

ממתי הכפלתם?

זה היה בשלבים.

אני אגיד לך למה אני שואל, כי אתמול בערב למשל, ברב שפע, הבת שלי קיבלה מספר 40 ונורא שמחה, אבל כשהיא הגיעה – אמרו לה לא, עדיין אנחנו ב-900. ה-40 שלך זה באלף הבא.

ברב שפע עשינו מאחת לשתיים ובסיטיפס עוד שתיים, ארבע.

אמרו לה אתמול אחרי הצהריים, אחרי התגבור.

יש שם היום 4 עמדות. מה שעשינו ברב שפע, מעבר לזה שהכפלנו, הכפלנו גם את השעות. אם אתה נותן לדוגמא את רב שפע, רב שפע עבד והיה אמור מהצהריים עד תשע בערב, הכפלנו כרגע משמונה בבוקר שנפתח המקום, עד שסוגרים אותנו פשוט ושולחים אותנו החוצה. הקניון פשוט סוגר את הדלתות ומוציאים אותנו.

אני הייתי עד שתים עשרה בלילה אתמול שם, ובסוף הוציאו אותנו.

עכשיו, מעבר לזה גם בקטע של הסטודנטים, גם המענה, כמו שיעקב אמר קודם, לקבל את אלה שיש להם בעצם את ההתחייבות.

הסטודנטים ביקשו לפתוח עמדות בתוך הקמפוסים.

רגע, שנייה.

כמה עמדות יש בקמפוסים?

יש להם שתי עמדות.

צריך להגיד, יש באוניברסיטה העברית, האוניברסיטה הכי גדולה, 20,000 סטודנטים. 13,000 מהם נמצאים בהר הצופים, אבל יש גם 7,000 בעין כרם ובגבעת רם, שגם הם צריכים לקבל איזו שהיא התייחסות. שוב, השאלה, אני לא רוצה להפריע לך, אני מכירה את מה שאתה אומר ואני באמת מבינה שיש מורכבות. אני לא מבינה למה עמדות של סיטיפס, שעומדות היום ליד העירייה, לא יכולות להגיע אלי לקמפוס? או למה אני לא יכולה לאסוף טפסים? אני מוכנה גם לאסוף טפסים, להקצות עובדים ---

את מדברת אלי, אני נציג "אגד".

לא, אני שואלת את משרד התחבורה, אני שואלת את סיטיפס – למה אתם לא יכולים כבר לפני שבוע להגיע אלי?

אז את מפנה את השאלה פשוט אלי. אני "אגד", אז אני יכול לענות בשם "אגד".

אני יודעת, על "אגד" יש לי ביקורת נגדם, אבל אני לא מבינה למה מחר זה לא יכול לקרות?

רבותי, אני רוצה לשמוע פתרונות.

עכשיו, עוד נקודה אחת, שאני לא יודע אם כולם שמו לב לנושא. אני אסייג את זה במיוחד לשני סוגי סטודנטים – הסטודנטים שצריכים להטעין באמת את מה שאנחנו קוראים את הכסף בתוך הכרטיס, מי שקנה את השנתי ואת הסמסטריאלי, אכן צריכים לעבור דרך עוד עמדה ב"אגד", שזו עמדה כספית. כל שאר הסטודנטים יכולים לגשת לכל מפעיל תחבורה ציבורית במדינת ישראל, ולקבל את הזכאות הזאת. הם לא צריכים לגשת דווקא ל"אגד". לצורך העניין, אם הוא סטודנט והוא צריך לקבל את הזכאות של ה-33% והוא גר לצורך העניין בהרצלייה או בתל אביב, הוא יכול לגשת למפעילים שם. אם מישהו גר בנצרת הוא יכול לגשת למפעיל שם.

הייתה הסברה על כך?

על זה יכול להיות שפה --- אנחנו כולנו מבינים שפתאום אנחנו במקום לפנות ל-30,000 סטודנטים שידעו שזה מה שהם רוצים, אנחנו עכשיו הציבור שאנחנו פונים אליו, לפי מה שנאמר כאן, 400,000. הציבור הוא שונה לחלוטין, כלומר האוכלוסייה שונה לחלוטין.

אז צריך להוסיף פי עשרה עמדות.

רבותי, רבותי, אנחנו נסתובב סביב עצמנו. אני חושב שהפתרון הפשוט ביותר, מבלי להסתבך הרבה, צריך להוסיף פה עמדות בכל המקומות, מכיוון שבזה אתם עונים על הבעיה, זה הכל. זה מה שצריך לעשות. את שאר הדברים נעשה אחר כך.

אני מסביר לך שגם כרגע הציוד שמגיע זה לא ציוד שיש לי תחת היד שאני יכול, אפילו לא בכסף. זה לא אפילו בעיה של כסף, זה ציוד שאני צריך להזמין אותו והוא ייעודי לנושא הזה.

וכל העמדות מנוצלות?

כל העמדות ביחד. מה שאני אומר כרגע, אנחנו עם משרד התחבורה מתחילת דרכנו, הצטיידנו ב-25 עמדות, בתיאום עם משרד התחבורה. זה מה שנתבקשנו. אנחנו מיזמתנו הצטיידנו בעוד עשר עמדות. כלומר, הגדלנו ב-40% את הדבר הזה. מעבר לזה אני יכול להגיד שיש עמדות וזה גם בסיכום פה. במידה ויגיעו טפסים מעבר, אני רואה שאין היענות, אבל במידה והיו טפסים – גם לזה יש פתרון. אם יש לנו עמדות אחרות ברחבי הארץ שהן פחות עמוסות, אנחנו נפעיל גם אותן ---

גם ל"רב קו" פרופיל סטודנט, לא רק חופשי סטודנטיאלי? כי זה אתם מסרבים לאסוף מאיתנו.

אני אגיד לך למה, כי כרגע אנחנו מתנקזים באלה שבאמת יש להם את ההתחייבות ---

שהתחייבנו מולכם כספית.

נכון, מן הסתם. אני חושב שגם צריך לתת להם את העדיפות.

מאחור קצת לזה כוח אדם, אני באמת ---

תראי, מן הסתם אנחנו חייבים בתור "אגד" קודם כל לדאוג לאנשים שלנו, לתת להם עדיפות.

הפתרון לדעתנו, וצריך באמת פה את ה---

מה עם סיטיפס, למה אתם --- בבקשה.

שי אייזנברג, סמנכ"ל תפעול ושירות בסיטיפס. אמנם אנחנו כבר בלהט הדברים, אבל אני חייב להגיד גם כן שאנחנו גם מברכים על השינויים וגם רואים הרבה חיוב בכל הפרויקט הזה ואני אסיים בזה, כי חבל באמת על הזמן.

אני רוצה להוסיף כמה דברים על מה שאמרו נציגי "אגד".

פתרונות אדוני, פתרונות. אל תחזור על הדברים, אני מבקש פתרונות.

שנייה, אני ישבתי בסבלנות, אז תנו לי שלושה משפטים וגם אולי יהיה פתרון, אפילו זה. אנחנו התחלנו באפריל את ההנפקות ויצאנו בקמפיין באפריל. הקמפיין שדיבר עליו יעקב הוא צודק, הוא יצא ביולי, זה היה קמפיין משלים. אנחנו יצאנו באפריל להנפיק. אמרנו שזה מה שהולך להיות, היינו בשטח, יצאנו אל השטח, הלכנו אל האנשים. לא ביקשנו מהאנשים לבוא אלינו. הלכנו אל האנשים אם זה לגאולה, ואם זה לבר אילן ואם זה לרמות ואם זה לבית וגן ואם זה לבית חולים שערי צדק, ולבית חולים הדסה ולרמות, ולכל המקומות, ולגבעת זאב. לכל המקומות אנחנו באנו לשם. התחלנו עם 20 עמדות. במאי הגדלנו ל-30 עמדות כשראינו שיש ביקוש. אחרי זה הגדלנו ל-40 עמדות, כשראינו שיש ביקוש, ובאיזה שהוא שלב האנשים נעמדו, באו עמדות, אמר קוראים ספרים, לא יודע אם קוראים ספרים, או מדברים בטלפון, זה לא משנה מה עושים. היו עמדות שעמדו ריקות, פשוט ריקות ברחבי העיר כולה.

גם בשבועיים האחרונים עמדו ריקות?

לא בשבועיים האחרונים. אני מדבר על תהליך ---

בסדר, אבל יש בעיה עכשיו.

שאי אפשר להגיד לא נערכו. רבותי, צריך להבין. יש 40,000 אנשים, אפשר להנפיק ---

הכל טוב ויפה, אבל עכשיו תתמודד עם העובדות.

סליחה, אני מבקש, תן לי להשלים. אפשר ל-40,000 איש לתת 40,000 עמדות ביום אחד, ואפשר לתת 400 עמדות בתקופה מסוימת. כלומר, החכמה היא גם להיערך מראש ולא להגיד לא נערכו מראש. נערכו מראש. מי שלא נערך מראש אולי זה הציבור ולא המפעילים.

אז אנחנו נעניש את הציבור.

זה לא אומר שהמפעילים לא צריכים להתמודד עם המצב שנוצר, בסדר? אז זה דבר ראשון. גם הנפקנו הרבה מאד כרטיסים, למרות שכמו שאתם הנפקנו הרבה, היינו יכולים להנפיק יותר. היינו יכולים להנפיק הרבה יותר ממה שהנפקנו. אז זה דבר אחד.

דבר שני שאני רוצה להגיד, במקביל לכל ההנפקה הזאת בשטח, ואני רוצה להגיד לכם – אנשים עומדים בשטח, זה לא קל, בחודשי הקיץ לשבת שמונה שעות בשטח, זה לא קל. האנשים שלנו לא יושבים בזה, פה ושם יושבים בקניון מלחה, בקניון הפסגה, נכון. יושבים בשטח, זה לא עבודה פשוטה.

דבר שלישי הנפקנו למוסדות, לבתי ספר, למכללות. אנחנו יצאנו לשם. קיצרנו את התהליכים האלה, עשינו הנפקה מה שנקרא מוסדית, בתמיכה של משרד התחבורה כמובן.

היושב ראש שאל אותך כמה עמדות היו בשבועיים האחרונים, לא מה שהיה פעם.

רגע, אני מבין. תראה, עם כל הכבוד, העמדות זה העמדות.

היו 40, כמה היו לכם השבוע?

אני יש לי היום 35 עמדות, בסדר?

פעילות?

פעילות, וגם אתמול. אני לא יודע מאיפה אתה מקבל את הנתונים, יש לי היום 35 עמדות פעילות. צריך להבין ---

למה אתם לא מקבלים סטודנטים?

שנייה, צריך להבין שכש"אגד" מפעילים עמדות ---

אבל למה אתם לא מנפיקים לסטודנטים, זאת השאלה.

רגע, שנייה, אריה שנייה ---

תן לי לעזור לך.

לא, אני יכול לעזור לעצמי. אני רוצה שתבינו משהו, "אגד" מנפיקים, כבוד יושב הראש, שני דברים. "אגד" מנפיקים לסטודנטים. איפה שאגד נמצאים אנחנו תומכים בהם בעמדות משלימות. כלומר, לצורך העניין כשמסתכלים על כלל הציבור, אם בתחנה המרכזית כרגע כמה יש לכם? שש עמדות? אני בתחנה המרכזית הייתי אתמול עם שש, אני עם התחנה המרכזית היום עם 10 עמדות לצד העמדות של "אגד". אז זה לא משנה כרגע איך משחקים בין העמדות האלה. שהסטודנטים יעמדו ב"אגד", אני לוקח את כל היתר. צריך לראות מה קורה בעמדות שלי בתחנה המרכזית. אני יכול, אי אפשר לשחק עם האנשים. יש אנשים, אי אפשר להגיד רק לסטודנטים מנפיקים. אני יודע להנפיק לסטודנט, אבל אני לא יודע להנפיק סטודנט מיוחד. אני לא יודע, אני לא מוכר עדיין כרטיסים כמו שאריה אמר. אין לי עדיין צו פיקוח, אני לא מוכר כרטיסים לאף אחד. בגלל זה אני גם לא יכול למכור שנתי ולא סמסטריאלי, ולא שום כרטיס. אז אני יכול רק לתת סטודנט רגיל, לא סטודנט מיוחד. רוצים לעשות סטודנט רגיל, יכולים לבוא גם אלי, לשנות פרופיל, פרופיל חדש, כרטיס חדש, אין בעיה. אני אקח עמדה להר הצופים, לא תהיה עמדה בקניון מלחה. אני לא אהיה בקניון מלחה אני אקח מהתחנה המרכזית. צריך להבין ---

את לא צריכה את העמדות שם.

לא, צריך את העמדות שם.

כי זה הסטודנט שהוא יכול לעשות, זה ה-400,000. זה לא ה-30,000, זה ה-400,000. אז אם הוא יכול, זה חדש, אז אם אתה אכן יכול לעשות, כי לפי מה שאנחנו מבינים ---

אבל אתה צריך להבין, זה לא משנה. סך הכל העמדות שקיימות, השמיכה היא אותה שמיכה. אנחנו נרים מפה, אתה יודע מה הולך בקניון מלחה? אתם יודעים שתקפו אנשים שלנו בקניון מלחה? אתם מבינים? תוקפים אנשים שלנו בכיכר ספרא. אז מה? אז אני אסגור שם ואני אלך לקמפוס. זה הרי לא, אין אפשר, אותן עמדות, אין לי עוד עמדות לתת.

רבותי, אני מתנצל, הרב חבר הכנסת אורי מקלב ימשיך לנהל את הישיבה. אני חושב שהדבר החשוב ביותר זה להוסיף עמדות ולקבל החלטה שאנשי "אגד", משרד התחבורה, שיוסיפו עמדות. זה הפתרון הזמני.

שתהיה מכירת כרטיסים למי שמעוניין בכך.

חילופי יו"ר – היו"ר אורי מקלב

כן, אתה ממשיך, אייזנברג?

אז מה שאמרתי, כמות העמדות נתונה, הציבור כולו צריך לתת את זה, ובסך הכל איפה שנעביר עמדה ---

אני רק רוצה להבין, מה התברר לכם שלא ידעתם, בנושא הנפקת הכרטיס?

שעכשיו הם יכולים, יש שתי אופציות.

של סטודנט רגיל.

רגיל, לשנות את הסטאטוס.

אבל האחרים, כל אלה שמוציאים כרטיס סטודנט רגיל, הם לא רוצים גם להנפיק סטאטוס, אם לא קונים מנוי שנתי.

לא, הם לא יכולים.

לא כולם רוצים מנוי שנתי. חלק רוצים פשוט ---

מי שצריך את "אגד" זה רק מי שצריך את המנוי השנתי או של הסמסטר.

והפיתרון הנוסף יכול לבוא לסטודנטים ---

זה בשביל ה-50%. בשביל ה-33% אפשר ---

סיטיפס.

יפה, או כאלה כפי שאני אמרתי, כאלה שעברו את הגיל, היה להם סטאטוס של נוער. עכשיו, כמה היה לכם ביום ההתחלה של לפני שבועיים? אחרי החגים, כמה עמדות פעילות היו לכם ברחבי ירושלים? כמה עמדות פעילות לא היום, אני שואל אותך לפני שבועיים, כשהיה הבאג, שהיה ---

אלף אנחנו הולכים ומרחיבים כמה שאנחנו ----

כמה? אתה לא יכול לענות לי?

אני יכול לענות לך.

תענה לי כמה עמדות היו אחרי החגים, בפתיחה שבה הייתה המאסה הגדולה, כמה עמדות היו?

בסביבות 10-12.

לא היה ברמות, לא היה בגאולה.

לא היה ברמות, גם עכשיו אין ברמות. צריך להבין, אי אפשר, יש כמות נתונה. אתם אומרים תוסיפו עמדות. רבותי, זה לא תוסיפו עמדות. יש מישהו שיושב מאחורי העמדה הזאת. הבן אדם הזה צריך לעבור הכשרה, לדעת איך להפעיל את העמדה. הוא צריך להכיר את הנהלים של ---

סליחה, סליחה, ידעתם להפעיל 40 בקיץ?

אבל יש לי 35 היום. אתמול היו לי 31.

אנחנו שואלים איפה התבונה? דהיינו, כשרואים שיש דבר כזה, מצב כזה, מיד, אנשים שכבר ידעו, מיומנים, עובדים ---

כל יום, כל יום ---

בגאולה, כמו שאתה פתחת שלשום. אבל זה היה צריך להיות מיד.

לא פתחתי שלשום.

אתה פתחת ביום שני.

ובגאולה אני נמצא מאפריל.

למה אתה אומר? סליחה, סליחה, אל תגיד לי שלא. סליחה, אני עכשיו ---

מאפריל אני נמצא בגאולה.

סליחה, סליחה, אתה לא פתחת שלשום? יום ראשון זה שלשום.

בטח פתחתי שלשום בגאולה.

אז פתחת?

בטח שפתחתי.

אז למה אתה אומר שלא פתחת שלשום?

פתחתי שלשום, פתחתי אתמול, בטח שאני פותח את העמדות.

אז למה אתה אומר לי לא פתחתי? פתחת.

פתחתי, בוודאי שפתחתי והארכתי אפילו את השעות.

למה פתחת?

כי יש ביקוש.

כי יש ביקוש.

נכון.

השאלה שלנו למה לא נערכתם לביקוש הזה. זאת כל השאלה. זאת כל השאלה, למה לא נערכתם לביקוש? למה צריך להיות תורים של 7 שעות ורק אחרי זה לעשות? למה צריך להתחנן לפתוח? זאת כל השאלה שלנו. אנחנו שואלים על היערכות. זאת כל השאלה. אנחנו שואלים גם היום. כרטיס שאבד ---

אם מסתכלים על היערכות אדוני, צריך להסתכל על היערכות לא על היום שהיה פתאום איזה שהוא גל, אלא צריך להסתכל חצי שנה אחורה.

ברכנו אתכם על זה, ואל תעשו ואל תוציאו גם על הציבור דבר לא נכון. הציבור נענה לפניות ולדברים. עובדה שפתחתם נערכתם ל-10, פתחתם 20, 30, מה זה אומר?

ו-40 עמדות ריקות.

זה אומר שהציבור נענה לפניות.

לא, כי ב-40 הן עמדו ריקות.

ואני חושב שכמות ההנפקה היא כמות מאד מאד יפה, אבל מטבע הדברים, כל מי שנערך, כל מי שיודע שמתחילה התקופה הסופית, יש סטודנטים, יש שינוי סטאטוס, יש כאלה שעדיין באמת שלא עשו מסיבות כאלה, מסיבות אחרות. ילדים נהיו בני 5, אנשים נהיו בני 18. יש שינויים כאלה אצל אנשים. חסר דברים? כל אחד יודע שבתקופה הבוערת, לקראת סוף התקופה, לקראת פתיחת שנת לימודים, כל אחד. אנחנו יודעים איך פותחים שנת לימודים. מה, לא נערכים? לא יודעים? יש כאן חדר מצב בפתיחת שנת הלימודים. למה? יודעים שיש דברים של פתיחת עונה. אם משיקים דבר כזה צריך להיערך, וזאת השאלה שלנו. אז אנחנו לא רק בוכים על העבר, אנחנו רוצים גם לדעת לגבי העתיד.

אחת השאלות ששאלתי ולא קיבלתי תשובה, כמה עמדות להחלפה כשכרטיס אובד, כמה עמדות מחדש אפשר לעשות, יש לכם היום פעילים?

שתיים.

זה מספיק?

זה מה שיהיה. אני מחזיק שלושה מרכזי שירות בסך הכל.

מה זאת אומרת זה מה שיהיה? מה זאת אומרת? אתה מחליש את הזרם? אני אומר למשרד התחבורה – לא מספיק שתיים. לא מספיק שתיים. איך יכול להיות בכל ירושלים ---

זה לא בכל ירושלים, סליחה, סליחה. אז אולי אני הטעיתי בתשובה. לסיטיפס יש שתיים.

אז אני מדבר איתך על סיטיפס.

אבל סיטיפס יש לה קו אחד רבותי, צריך להבין, אני לא "אגד" ואני לא "דן". אני מפעיל קו אחד.

אז במשחק בין סיטיפס ל"אגד", זה גם עניין של דיסאינפורמציה במהלך התקופה. אז באמת אני שואלת את משרש התחבורה. במשחק בין סיטיפס ו"אגד", כאילו תפתרו את הבעיה ותתנו איזה שהוא מענה לציבור. עכשיו גילינו מידע שיכול היה להוריד משמעותית בכל התורים. לפני שבוע כבר.

אדוני, אייזנברג, תגיד לי בבקשה, כרטיסי ההטענה עובדים? לנו מפריע שכרטיסי ההטענה עובדים ברכבת הקלה, כל העמדות שיש לכם ברכבת הקלה ---

במכשירים האוטומטיים?

לא, לא, על ההטענה של כרטיס ה"רב קו".

אנחנו עדיין לא, כמו שאמר אריה זדה, אנחנו עוד לא מורשים למכור כרטיסים.

סליחה, הם עדיין לא קיבלו אישור הפעלה. צו הפיקוח עדיין לא חתום חוקית. אין להם אישור למכור שום כרטיס, חד וחלק.

אז אם ככה העמדות האלה לא פעילות, עמדות ההטענה.

אני לא יודע מה העמדות, אני מדבר מבחינה חוקית, אסור להם עוד למכור כרטיסים.

יש לנו אחרי ההנפקה של ה"רב קו", יש לנו גם את החיים אחר כך. היום עמדות ההטענה הן רק אצל נהגי האוטובוסים. אנחנו שואלים למה?

כן, הטענת חוזים.

אנחנו שואלים מתי יהיו עוד עמדות, אנחנו כבר דיברנו לפני שנה וחצי, עוד עמדות הטענה בירושלים. למה זה צריך להיות רק באוטובוסים? זה לוקח זמן לנהג, זה היערכות, זה מכביד על האנשים עצמם. אני חושב שצריך לתת אפשרות לעוד מקומות. זה בטוח שצריך. זאת שאלה אחת והשאלה השנייה מה עם המסלקה הארצית.

המסלקה הארצית היא בהתהוות, זה לוקח זמן. יש לנו איזה שהם זמני יעד. זה דורש עבודה מול כל המפעילים, זה דורש עבודה טכנולוגית מאד מאד מאומצת. אנחנו מקווים שעם כניסתה של הרכבת הקלה, לא יודע, כלומר אחרי חצי שנה מעת הפעלתה של הרכבת הקלה, כבר יהיה לה מסלקה לפחות בירושלים, מכיוון שכל ההתחשבנות שלנו מול אגד והרכבת הקלה, היא לא יכולה להתבצע בלי מסלקה.

טוב, זה אני חושב שקיים היום, זה כן קיים מהרכבת הקלה ו"אגד". אבל אולי בחברות אחרות ---

לא, לא, לא קיים.

גם זה לא קיים? גם עם הרכבת הקלה לא קיים?

אנחנו מקווים, כלומר המסלקה אמורה, כפי שציינת ---

זה דבר קריטי. המסלקות האלה גורמים לאנשים שיהיה להם 10%.

בוודאי שזה מאד מאד קריטי.

מי שמבין בזה יודע.

ואז נוכל להכניס את הערך הצבור, כפי שציינת.

והערך הצבור, וודאי. והוא צריך להשקיע בתוך ה"רב קו" מאות, אם לא הרבה יותר ממאות שקלים. הוא צריך חוזה לכאן, חוזה לחברה הזאת, וברוך השם יש הפרטה והיא הפרטה מבורכת, והוא משתמש בכמה חברות בתחבורה הציבורית, והנושא שדיברנו עליו גם כן, למה צריך מחיר של כרטיס מלא? למה אני צריך לקנות כרטיסייה ב"רב קו". למה אני לא יכול לקנות שתי נסיעות, ארבע נסיעות, חמש נסיעות. למה אני צריך מחיר של כרטיסייה?

אתה יכול לקנות כרטיס בודד גם.

שיהיה פיקוח על המחירים, מה שקיים, מה ש ---

אתה לא יכול. אתה יכול לקנות כרטיס נסיעה בודד באוטובוס, במזומן.

היום קנה ממני בבוקר בן אדם שתי נסיעות.

בתוך ה"רב קו"?

כן.

אין דבר כזה.

לא, זה תלוי.

... הנחה.

מה שמשרד התחבורה מגדיר לנו.

בקוד של הנחה. באיזה קודים?

בבין עירוני.

בבין עירוני, יכול להיות. אני מדבר איתך בתוך העירוני.

אנחנו נמצאים פה באיזו שהיא תקופת מעבר. אם בעבר כל צו הפיקוח מה שנקרא, שזה התחולה החוקית לכל מה שאנחנו עושים, אז הכל היה בנוי על כרטיסי נייר. הכל היה בנוי על ניקובים מה שנקרא וזה. היום אנחנו עוברים ל"רב קו". כמובן, כלומר, כמו שאנחנו רואים את זה, אנחנו מקווים שבעתיד הקרוב כבר נוכל להחיל בכל הארץ ערך צבור. ערך צבור במשמעות היא שה"רב קו" משמש כארנק אלקטרוני, אתה מכניס סכום מסוים ואז אתה יכול לעשות ניקוב אחד או שניים בכל הארץ.

אתה מסביר כל כך טוב מה יהיה, לכן אנחנו שואלים – הדבר הזה שאני אתמול הוצאתי מהתיקייה בחדר שלי, הנושא של ועדה של כרטיסי "רב קו", זו ועדה שהייתה ב-4.5.2010, הדברים האלה כבר נאמרו. אלה נאמרו. את כל הנושאים האלה העלנו אז, ודיברנו שבאמת, וזה מה שהתשובה של משרד התחבורה הייתה, שאנחנו רוצים להפעיל עם "אגד" אחרון, כדי שהדברים האלה כבר יבוצעו. והנה אנחנו נמצאים היום בנובמבר 2011, שזה כמעט שנתיים כבר עוד מעט, אבל שנה וחצי, למעלה משנה וחצי ואנחנו נמצאים באותו מצב, שהדברים האלה, והם מהותיים מאד ---

אני חושב שמאז חלה התקדמות מאד מאד גדולה. אנחנו לא אחראים פה על כל המסלקה, אנחנו בסך הכל זה, אבל בסופו של יום אני יודע שיש התקדמות. יש הפעלה עם הרבה מאד ---

אנחנו מבקשים לזרז את זה, את הנושא הזה שיהיה אפשר לקנות כרטיסים בודדים ולא יהיו צריכים לקנות כרטיסיות שלמות, אני חושב שזו דרישה, למה אתה רוצה מסטודנט, למה הוא צריך להשקיע ב ---

כרטיסייה עירונית אתה מתכוון.

כרטיסייה עירונית. מדוע הוא צריך להשקיע? למה הוא לא יכול, אנחנו מדברים על משפחה שיש לה כמה ילדים, תחשבי כמה כל ילד צריך. הוא צריך מראש עכשיו כל הזמן להטעין במאות שקלים. ומה יקרה אם זה יהיה רק חצי כרטיסייה? מה יקרה אם יהיו שלוש נסיעות? למה הוא צריך?

חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.

רבותי, אני יושב כאן ומאזין.

מה שהיה בעבר זה מה שיישאר.

זה מה שהיה בעבר, זה נכון, בעבר הייתה כרטיסיית נוער, אבל היום, מי שיש לו את ה"רב קו", אתה יכול לתת את ההנחה גם בלי זה.

לא, סליחה, אותן כרטיסיות שהיו, אותם חוזים, הם מועברים ל"רב קו" כמו שהם היום.

זה ברור, אבל אנחנו שואלים היום למה ---

אז למה אני מרע לציבור? אני לא מרע.

לא, אבל למה אתה לא מיטיב עם הציבור?

הנושא של הכרטיסיות עם הניקובים זה משהו ארכאי, אין לו מקום בכלל, זה בעולם בכלל לא קיים. אנחנו הולכים לעידן של ערך צבור, זה אמור להיות בזמן הקרוב.

אתה יודע שכרטיסייה יכולים להעביר מילד לילד, כאן את ה"רב קו" אי אפשר להעביר, ולכן אפשר להטעין את זה לכל ילד.

פתרנו את זה.

יכול להיות שהוא עולה עם עוד ילדים. אתה יודע את הבעייתיות שיש ב"רב קו". אני שואל אותך מדוע לא, למה לא? מה הסיבה שאתה לא נותן לו את זה. תגיד לי סיבה אחת שאתה לא נותן לו את זה? למה? אתה רוצה את הכסף מראש? מה זה משנה לך כמה הוא מטעין?

אדוני יושב הראש, אני חושב ששאלתך חייבת תשובה יותר בסיסית, והתשובה הבסיסית היא שהגיע הזמן שיבינו שהנוסע הוא לקוח ולא מקבל נדבות. יש תחושה, שאנשים לא מבינים שהזכות לקבל תחבורה ציבורית דומה לזכות לקנות לחם וחלב במכולת בלי תורים. יש ארצות או מדינות שהן פטרוניות ומחלקות לחם, ושם יש תורים ארוכים בחנויות הלחם. ראיתי את זה ברוסיה כשנסעתי.

....

היום כבר פחות, היום כבר לא ראיתי את זה. אבל אז ראיתי, המקום שיש תורים הכי ארוכים, זה דווקא בלחם. בארץ ברוך השם אין תורים ללחם. והבעיה המרכזית זה שחברות הלחם מבינות שהן נותנות שירות ללקוח, והם רוצים את הלקוח והוא נותן להם את הכסף והם מתפרנסים ממנו. נראה לי שבתחבורה הציבורית עדיין היחס אל הצרכן, ואני עוד זוכר את השופר, הנהג שהיה יושב למעלה על ההגה וחשבנו שהוא סגנו של. היום הנהגים הרבה יותר אדיבים, והגיע הזמן לשכלל את זה ולהבין שהצרכן הוא לא מקבל טובה, אלא לקוח שדווקא מפרנס את חברות התחבורה.

צריכה להיות תפיסה צרכנית, במשפט אחד, לא תפיסה שלטונית. את זה אני אומר למשרד התחבורה. הנוסע לא חייב לפרנס, להשקיע בבנק של כרטיסים. הוא צריך לקבל כמו שהיה ניקובים, הכרטיסייה המיושנת, הפרימיטיבית הייתה הרבה יותר חכמה מה"רב קו" הזה, שאני חייב להשקיע שם. זה לא בנק. למה אני חייב להשקיע? הייתם צריכים עוד לפני שהוצאתם את ה"רב קו" הראשון, לאפשר לקנות, לא יותר גרוע מכרטיסייה. הרי רציתם לשכלל ולהיטיב ולא לעשות פחות טוב. ואם יושב הראש אומר שכבר לפני שנה הוועדה לפניות הציבור, שנה וחצי, דיברה על זה וזה עדיין לא קוים, אז אני כיושב ראש הוועדה לתחבורה הציבורית של ועדת הכלכלה, בשם הציבור של הנוסעים, לא יכול להסכים עם זה. זה לא שנפל דבר בישראל פתאום.

יש עוד דבר שהכרטיסיות האלה חייבות להשתנות. כרטיסיות משפחתיות. מה זה נקרא שכל ילד וילד אני צריך כרטיסייה נפרדת עם כל הבעייתיות של זה. חייבים לעשות כרטיסיות משפחתיות ויהיה מקום לכמה תמונות קטנות של הילדים האלה, מה יש? לא נורא, הם לא יעבירו את זה לכרטיסייה של השכנים, יזהו את הילדים שם.

ואם כמה ילדים רוצים לנסוע ביחד?

זה מה שאני אומר. מה? שסייעו.

הם לא נוסעים עם אבא, הילד הזה נוסע לבית הספר הזה, הילד הזה נוסע לבית הספר הזה.

אז הוא לוקח את הכרטיס הזה.

לא, אבל הם יוצאים בשמונה בבוקר ---

שיוכלו לעשות כרטיסייה אישית, אבל שתהיה אופציה של כרטיסייה משפחתית. ובעיקר אני מדבר על העניין של ההנחות המשפחתיות. עשינו פה מחקר בכנסת, זאת אומרת המחלקה של המחקר של הכנסת, שברוב המדינות המפותחות יש הנחות משמעותיות למשפחות. וזה לא מדינות סוציאליות פרימיטיביות. בצרפת, בספרד, בכל מיני מקומות.

ועוד דבר, וזה טוב שאנשי "אגד" נכנסו. חייבים להציב מכונות לקליטת הכרטיס החכם בכל דלתות האוטובוס, כמו בדלתות הסטיפיס, פשוט להזרים את התנועה, כדי שאנשים לא יצטרכו לחכות בתחנות עד שהכרטיס יעבור אחד, אחד, אחד, ליד הנהג. זה דבר הכי פשוט וגם עזה כבר דיברנו לפני הרבה זמן.

לכן אני אומר אדוני יושב הראש, לפתרון למעשה של היום, צריך להכפיל ולשלש את מספר העמדות ולבקש מהטכנאים שיעשו את המחשוב האפשרי. צריך לעשות תחנות כמו שעשיתם אצל הסטודנטים, וזה מאד חכם שאני שומע עכשיו שיוכלו לקחת את הטפסים ואתה אמרת שתעביר את זה ל"דן", זאת אומרת למקומות שיש פחות, כי הבלגן הזה הוא בלתי אפשרי. זה פרימיטיבי ממש התורים הארוכים האלה. אז אם זה דבר זמני, צריך לתקן את זה. אפשר. הייתי במשרד התחבורה לפני כשבוע, בדיוק שבוע והבטיחו לי שמיום חמישי, זאת אומרת ממחרת יהיו 50 נקודות בירושלים. אני לא יודע אם זה בוצע. זה בוצע?

יש יותר אפילו.

אמרו לי שמאז שראיתי בתחנה המרכזית ---

כמעט 50 יש.

יש 50. 55 ולנו עוד 12.

רק הסטודנטים. הבעיה זה הסטודנטים.

בסדר, אז הציעה הגברת שהניידת הזאת תעמוד באוניברסיטה ותעשה את זה.

לא, אבל יש משהו אחר של ה-33%, שזה פותר את הבעיה.

אז עד כאן הדברים שלי. יש עוד בעיות עם ה"רב קו" שלא שייכות לא ל"אגד" ולא לחברות התחבורה. למשל שלא נותנים הנחות לנוער של תושבים מחו"ל, אבל זה כבר דברים שאנחנו נדבר עם משרד התחבורה.

שאלה קטנה, האם כרטיס "רב קו" שקונים תופס גם על "אגד" וגם על סיטיפס:

כן, בוודאי.

זה אותו כרטיס לשניהם?

הכרטיס הוא ארצי. זה גם כרטיס של "דן", או של ---

היא שואלת שאלה אם החודשי חופשי שהיא מטעינה היא תוכל לנסוע גם ב"אגד" וגם ברכבת.

בחופשי חודשי אפשר לנסוע גם על הרכבת?

כן, כן. בירושלים כן.

רבותי, אנחנו חייבים לסכם. נמצאים כאן גם משרד התחבורה, גם סיטיפס, גם "אגד" וגם כמובן הצרכנים, הלקוחות, הסטודנטים.

אתם אומרים שיש 47 עמדות, סליחה? 47 עמדות סך הכל? 35 ו-12.

לפי הנתונים שהועברו אלינו יש סך הכל 44 עמדות.

באגד יש 11.

לנו יש 35. היום 35.

היום 35 אבל לפני שבועיים לא היו 35. רבותי, אנחנו בעצם דיברנו על הסיבה המרכזית שהוועדה התכנסה באופן דחוף. זה היה הנושא של התורים בהנפקת ה"רב קו", אבל אנחנו ידענו גם מראש שהבעיה ב"רב קו" הסטודנטי. אנחנו דיברנו על העבר, אנחנו חשבנו שנצטרך להיערך אחרת וגם חשבנו שמשראינו את זה, גם היו צריכים להיכנס מיד לפעילות הרבה יותר אינטנסיבית ולפתוח את האפשרויות לעוד מקומות כדי להנפיק את זה ולאפשר ולהקל ולהיערך.

אין לי ספק שאנחנו, אני לא יודע אם בהפקת לקחים, אנחנו צריכים להפיק לקחים, ובמיוחד גם ב"אגד", גם במשרד התחבורה, גם בסיטיפס. אנחנו נשתדל כל פעם לשנות עוד דברים. כל פעם אנחנו נערכים אחרת. היה מבצע ל"ג בעומר שאפשרו לתת, להנפיק כרטיסים בהזמנה מראש. הכל היה בסדר והכל היה טוב וכל האנשים עמדו והגיעו ביום ראשון, בשעה 9 בבוקר. בתשע ועשרה מדפסת אחת מתוך השתיים הפסיקה לעבוד, ואיזה בלגן. וצריך להיערך. הכל היה בסדר. עיתונים, אמריקה, מזמינים כמו במטוס כרטיס טיסה, אתה מזמין מקום, שורה, אתה עולה. אתה רק בא למקום, אתה רוצה לראות את הכרטוס, הכל מוכן, הכל מוכן. שתי מדפסות, מדפסת אחת שובקת חיים וכל העסק נופל. אז צריכים להיערך, צריך להיערך. עוד מעט יש לכם מבצע אחר. כל יום מבצעים. הכל צריך בהיערכות הרבה יותר חזקה והרבה יותר רחבה. לראות ובאמת להפנים, שלא כל מה שצופים מראש, יש הרבה בלתי צפוי ולהיערך לקראת זה.

אנחנו עכשיו מדברים והיושב ראש שאני מחליף אותו דיבר על כך, שצריך לראות, להעריך את האפשרות לקניית כרטיסים. זה לא נותן פתרון לסטודנטים, אבל בכל ... שנמצאים זה לא נותן את הפתרון, בשביל כרטיסים לקנות באוטובוסים, אבל לבדוק את הדבר הזה, לאפשר עוד תקופה ארוכה. אבל המעשה היותר חשוב הוא באמת לפתור את הבעיה של התורים. לראות, לספר לציבור שאפשר להנפיק כרטיסים לסטודנטים רגילים בתוך נקודות ההנפקה, שאפשר לעשות את זה גם במקומות אחרים, לא רק כאן בירושלים, שאפשר לעשות את זה גם, על אף שסטודנט שלומד פה, הוא רוצה להגיע הביתה עם 50%, לכן הוא עושה את זה. מה אתה אומר לו? תעשה את זה בהרצלייה, איפה שאתה גר, כשאתה נוסע לסוף שבוע. עד שהוא מגיע בסוף שבוע זה כבר סגור. הוא מגיע ביום חמישי המקום סגור, או שהוא רוצה גם לנסוע מירושלים, אז כבר חבל על הכסף הזה. אנחנו יודעים איך סטודנטים. היום אנחנו נמצאים במצב שזה עוול שסטודנטים רבים משלמים מחיר מלא במקום שהם יכולים לשלם 50% בגלל שעדיין אין להם כרטיסים. העובדה היא שיש מאות. איך אמרתם? אתמול פתחתם באוניברסיטה והיה מספר 690 או משהו כזה. מה זה אומר? שעדיין 700 רק שם לא הנפיקו כרטיסים, והוא לא יכול, בהנחה שאין לו שום כרטיס אחר, הוא לא יכול למצות את הזכות שלו.

הפנייה היא כאן ל"אגד" ולמשרד התחבורה. לראות, לפתוח עוד עמדות בתוך התחנה המרכזית או בתוך הרב שפע או בתוך האוניברסיטאות, כדי לפתור את הבעיה וזו בעיה אחת.

הבעיה השנייה זה עצם ה"רב קו". הנושא הזה של סכום צובר, הנושא הזה שאפשר לקנות גם נסיעות בודדות, הנושא הזה של עוד עמדות לכרטיסים שאבדו. אני אגיד לכם למה אי אפשר לעשות את זה. הרי ישאלו אותי באמת למה אי אפשר לפתוח עוד, למה כרטיס שאבד אי אפשר לעשות אלא רק בשני מקומות? צריך לשלם 10 ₪ על הכרטיס ובעמדות שיש אין קופה. אז קופה של 10 שקלים שיכולים לעשות את זה. יש עובדים מספיק מיומנים שאפשר לסמוך עליהם, שאפשר לפתוח בעוד מקום, לפתוח. ואני אומר, הרי זה לא אתם. זה משרד התחבורה.

והנושא הרביעי שעוד לא דיברנו עליו, זה להקים עוד עמדות טעינה או בקרה, אני לא יודע איך קוראים לקופות האלה שעולים לאוטובוס, גם מאחורנית. אם יש לנו היום מצב שכולם עולים עם ה"רב קו", אין שום סיבה שלא יעשו את זה, שלא ישימו עוד עמדות כאלה בדלת האחורית, ואנחנו נקצר את הדברים. המטרה הייתה לקצר את זמן ההמתנה ואת זמן הנסיעה, שזה בעיקר אוטובוסים. אז למה אנחנו לא עושים את זה? אז דיברתי עם דרור גנון, הוא אומר שאנחנו בתהליך כזה. צריך להאיץ אותו. איך קוראים למכשיר הזה?

ולידאטור.

את הולידאטור הזה צריך לשים גם מאחורנית, לקנות את המכשירים ולשים אותם.

ואנחנו באמת רוצים לשמוע מכם את התשובות. אנחנו קוראים כמובן גם לשר התחבורה, נפנה לשר התחבורה להעמיד את הדברים שהיו והנקודה היא לפתור עכשיו את הבעיות האלה של התורים, בעוד פתיחת עמדות או להאריך את הזמן שאפשר לקנות כרטיסיות. אני לא יודע מה זה עוזר לסטודנטים, אבל זה יכול להיות שיעזור לאלה מה"רב קו", שלא יעמדו בתורים ולפתוח עוד עמדות, כולל עמדות של כאלה שאבדו.

אני מודה לכולם שהשתתפו.
הישיבה ננעלה בשעה 10:30