PAGE
24
ועדת החינוך, התרבות והספורט

1.11.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 480
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ד' בחשוון התשע"ב (1 בנובמבר 2011), שעה 10:00

דיון חרום – מיגון מוסדות חינוך בדרום

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

ישראל אייכלר

אנסטסיה מיכאלי

אסף דטנר


- מנהל אגף בינוי ותקצוב, משרד החינוך

אילן כהן


- קב"ט מחוז דרום, משרד החינוך

אריה מור


- מנהל אגף בכיר לביטחון ובטיחות, משרד החינוך

יגאל צרפתי


- סמנכ"ל ומנהל מינהל פיתוח, משרד החינוך

אל"מ בני שיק


- רמ"ח מיגון, משרד הביטחון

אנסטסיה סורוקינה
- רפרנטית בטחון פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

אורי שמרת


- רפרנט חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר

רפ"ק יובל קמחי

- קצין רישוי מחוז דרום, אבטחה ומעברים, המשרד לביטחון הפנים

שלמה כהן


- ממלא מקום ראש עיריית אשקלון

שוקי אורבך


- מנכ"ל המועצה האזורית חוף אשקלון

יוחאי וג'ימה


- ראש מנהל חירום וביטחון, מרכז השלטון המקומי

יצחק דניאלי


- יו"ר ארגון המכללות ובתי ספר, לשכת המסחר

יונתן אבן טוב


- ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה

דוד מנצור


- יו"ר סניף אשקלון, הסתדרות המורים

נטע זלינגר


- יועצת הוועדה

יהודית גידלי

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

דיון חירום - מיגון מוסדות חינוך בדרום

בוקר טוב לכולם, נפתח את ישיבת ועדת החינוך. אנחנו בתאריך 1.11.2011, ד' בחשוון תשע"ב. הנושא – דיון חירום – מיגון מוסדות חינוך בדרום. פרוטוקול 480.

רבותי, כינסתי דיון בעקבות ההתחממות האחרונה בדרום הארץ. טילים מעזה, החינוך בדרום מושבת ואנחנו צריכים לשמוע כאן תשובות מכל הגורמים הרלבנטיים, האחראים למיגון מוסדות החינוך. אני עברתי אתמול על הפרוטוקול של ועדת הכספים מהקיץ האחרון, כאשר הנושא הזה עלה שם, ושמענו בעצם על כוונת המשרדים הרלבנטיים, על איזה שהוא כניסה של מהלך של תכנון והיה גם תקציב, ואני אשמח לשמוע את הנתונים ומה קורה היום, לאחר ובעצם הוקצה תקציב למיגון. אני גם אשמח אם תעדכנו אותנו מבחינת ההרחבה, שגם אז דובר על הרחבה של התקציב למיגון כלל הדרום, של מוסדות החינוך, ולא רק כאשר מדובר על הקו, דומני דובר אז מ-0 עד 7. ועדת הכספים ביקשה להרחיב את זה מ-7 עד 15 ק"מ. אז אני אודה לכם אם תביאו לנו כאן נתונים ומה קורה היום בשטח.

מבחינתי ואני גם אמרתי את זה אז ואני גם אומר את זה היום – לא יעלה על הדעת שכל פעם שיש התחממות – ילדי ישראל אשר גרים בדרום צריכים להיות חלק מהרולטה הרוסית של החמאס, או כל ארגון טרור אחר, שמחליט לחמם את הגזרה ולהשבית את כל הדרום, מבחינת אורך החיים הרגיל.

מבחינתי גם אל מול העובדות ששמענו בישיבה האחרונה בוועדת הכספים, כאשר אנחנו מדברים על התקציב וכאשר אנחנו שומעים גם על הקצאות שונות שהממשלה מעבירה לנושאים אחרים, אני חושב שהגיע הזמן כבר גם לקבוע סדרי עדיפויות, כאשר מדובר על ביטחון ילדי ישראל ועל כך אנחנו גם נתעקש, במידה והנושא עדיין לא טופל או לא הוחלט בעניין של ההרחבה, על כך שיהיה, בסופו של דבר, מיגון של כל מוסדות החינוך בדרום הארץ.

אנחנו גם מברכים את האורחים שלנו כאן, יש לנו פה אורחים תלמידים. מאיפה אתם?

נווה אליהו.

אז ברוכים הבאים לכנסת ישראל, לוועדת החינוך. טוב, אז אנחנו נתחיל. מי נותן לנו דיווח על מה שקורה היום? משרדים, משרד הביטחון, חינוך, מי אחראי על המיגון?

אני. שלום, קוראים לי בני שיק. אני רמ"ח מיגון בפיקוד העורף. באופן עקרוני, התוכנית שמוקצית למיגון מוסדות חינוך היא לטווח של ה-7 -15 ק"מ. אולי נחלק וניתן פה הסברים, כיוון שלא כולם אני מעריך מכירים.

אנחנו מחלקים את המרחקים בין רצועת עזה – ישראל במרחקים שהם מושפעים כולם כמעט, בלי יוצא מן הכלל, באפקטים של אמל"ח. הרצועה הראשונה שכולם מכירים – רצועת 0-7 פחות או יותר, שהיא ממוגנת באופן מוחלט. כמעט ממוגנת באופן מוחלט. עד סוף השנה הזאת, או תחילת השנה הבאה – אנחנו נגמור למגן את גני הילדים האחרונים באופן מלא, בכדי שאפשר יהיה ללמוד במרחבים האלה גם תחת טפטופים או התקפות מלאות. לראייה, באירועים האחרונים מרבית החינוך ב-0-7 עבד באופן מלא.

השלב השני של האפקטים שעליהם אנחנו מדברים, מדברים מ-7 עד 15 ומ-15 עד ארבעים. הכסף המוקצה, או התכנית שהוקצתה, או אותה תכננו וביקשנו, הייתה תוכנית של 7-15, למיגון מוסדות חינוך. צריך רגע להבין ---

מה התקציב שבעצם ---

אני אסביר. רק צריך להבין רגע למה אנחנו אומרים 7-15 ומה המשמעות וההבדל בין המיגון. ב-0-7 המיגון הוא מיגון מוחלט. בית הספר ממוגן באופן מלא. זאת אומרת במהלך התקפה – הילדים יושבים בתוך הכיתה ולומדים. לא יוצאים החוצה.

זה מה שקורה היום בשדרות, לפי מה שידוע לי.

נכון. זה מה ש-0-7. ב-7-15 לא מתוכנן מיגון כזה. ב-7-15 מתוכנן מיגון תקני, שהוא מיגון כמו שיש בכל בית ספר בארץ, או בכל בית בארץ, או בכל תהליך בארץ. אין לנו כוונה להפוך את המרחב הזה למרחב מבוצר, שכל בתי הספר וגני הילדים יהיו מבצר. באופן עקרוני הוקצו לתוכנית 80 מיליון שקלים, מתוכם 50 מתקציב משרד האוצר.

מ-7-15 איזה יישובים זה כולל.

אשקלון, נתיבות וכמה מועצות אזוריות. אני אעבור על כולם אם תרצה.

זאת אומרת אשדוד לא בפנים.

היא מעבר ל-15 ק"מ. ולכן התכנית שעומדת כרגע על הפרק, ואנחנו נמצאים בתהליכים שלה, היא תכנית, שאם תרצה אני אעבור על המועצות, חלק מהמועצות של עוטף עזה שעברו את טווח ה-7 ולא מיגנו אותם – אשקלון, נתיבות, יואב, בני שמעון ולכיש, אלה האזורים. בסך הכל מדברים על 155 גני ילדים ו-41 בתי ספר, שבחלקם צריך להשלים מיגון מוחלט, ובחלקם צריך לעשות השלמות מיגון, מכיוון שהמיגון הקיים לא מספק בכמות מכמות הילדים הקיימים.

זאת אומרת גם אם התכנית הזאת מתבצעת, עדיין כל עוד יש ירי, יש השבתה מבחינתכם של הלימודים.

יש פה חשיבות במה שאתה אומר, ואני התחלתי עם זה קודם. בעזה אנחנו לא רוצים, מכיוון שהטפטופים והנשקים, או האמל"ח הוא אמל"ח קל, שקל מאד לראות אותו ולא בהכרח אפשר לזהות אותו, ויהיה מצחיק שכל מרגמה קטנה ביותר, זה מישהו שיברח מבית הספר ויפסיקו את הלימודים בכל עוטף עזה. לכן המיגון שם הוא מיגון שמאפשר גם בטפטופים כאלה ללמוד. בטווחים של ה-7-15 הנשקים הם קצת יותר גדולים והמשמעות של האמל"ח היא קצת יותר כבדה, והמטרה של המיגון בבית הספר הוא לא לאפשר לימודים לאורך זמן גם בטפטופים. הוא לאפשר מצב שבזמן ההתרעה שיש בין 45 שניות לדקה, תלוי באיזה מרחקים, יהיה אפשר להמשיך לקיים, או אפשר להוציא את הילדים מהכיתות, בזמן שיש להכניס אותם למרחבים הממוגנים, עד ההחלטה אם ממשיכים או לא ממשיכים, ובאופן עקרוני, אם יש מצב חירום מעבר לטווח של ה-7 ק"מ, לא יהיו לימודים. זה התכנון. ככה זה עובד, אלא אם כן נקבל החלטה אחרת, או תתקבל בממשלה החלטה אחרת, שממגנים אותם כמו שממגנים את עוטף עזה, ואז המשמעויות הן משמעויות אחרות.

ומה מבחינת ההערכה התקציבית? אני אבקש ממך לתת לי שתי הערכות. קודם כל הערכה תקציבית לפי התכנית שכרגע תוקצבה ל-7 עד 15, להרחיב את זה לכל הדרום, מ-15 עד 40 – מה ההערכה התקציבית. זה דבר ראשון, ודבר שני – מה ההערכה התקציבית למיגון מה שיש היום מ-0 עד 7, גם מ-7 עד 15.

אז אחד אני אגיד, כשהגענו עם התוכנית, הגענו עד מרחב 40, אבל אני חייב להגיד שבמרחב 40 אנחנו לא מדויקים, מכיוון שלא עשינו באמת סקרים מלאים. ההערכות שלנו מדברות על כמעט חצי מיליארד שקלים להרחבה במרחב. זה ההערכות ראשוניות וכמעט כל מספר שמישהו יגיד פה – 800 או 400 – יכול להיות גם נכון. ולכן הן הערכות ראשוניות, מכיוון שלא התעסקנו וסיכמנו שאנחנו מתעסקים רק במרחב של 7 – 15, גם לא ביצענו סקרים וגם אנחנו לא מכירים את הפערים המלאים הקיימים במרחב הזה.

עכשיו, מבחינת התכנון העתידי ---

רגע, לשתי השאלות שלך.

רק מבחינת התכנון העתידי של מוסדות החינוך שקמים בדרום, האם בעצם התכנון העתידי כבר כולל בעצמו את המיגון, שכביכול הוא המיגון המלא.

היום אי אפשר לבנות בית ספר, גן ילדים חדש – בלי שהוא עומד בתקנות שנקבעו ונחתמו על ידי שר הביטחון וכל מוסדות החינוך החדשים, כשהם קמים חדשים. הבעיה דרך אגב היא לא בחדשים. הבעיה היא בכאלה שלוקחים מבנים קיימים או חינוך או כיתות או חינוך לא פורמאלי שלא מוכר בהיבט שלו, שחי במבנם ארעיים והוא חי בלי מיגון, וזאת בעיה יותר משמעותית. כשיש הרחבות, הגדלה של כיתות אם או פתיחה של כיתות נוספות במועצות אזוריות, גם במרחב של 0-7, כשמשתמשים במבנים שהם מבנים לא חדשים, אלא מבנים קיימים, לצערי המבנים האלה בלי מיגון, ואני אגיד אפילו יותר מזה – לצערי זה לא עומד בסדר העדיפויות. העדיפות היא קודם כל לפתוח את הכיתה ולא לדאוג למיגון של התלמידים.

אוקי, תודה. משרד החינוך, יגאל, מה קורה מבחינתכם ואיך אתם רואים את הדברים היום בשטח, מבחינת העניין הזה של המיגון ומה ההמלצות שלכם לעניין זה, כי המצב הוא אבסורדי. אנחנו כל חודשיים במצב של השבתת לימודים. הפעם זה נפל לנו ממש באמצע שנת הלימודים, סליחה, בתחילת שנת הלימודים. ההתחממות האחרונה הייתה בקיץ, ולמזלנו הילדים היו בחופשה. עכשיו, אם ככה זה יימשך, אז רבותי, יהיה פה כאוס טוטאלי מבחינת כל העניינים האלה. אז יכול להיות שהגיע הזמן באמת שיהיו כאן החלטות והמלצות חד משמעיות, מבחינת העניין הזה. ניקח נגיד את תקופה של כמה צריך מבחינת המיגון ופשוט נחסוך מעצמנו את כל הסיפור הזה, שכל פעם אנחנו מנסים לכבות שריפה במקום להתעסק בפתרון המלא.

טוב, כמו שאמר בני, אז בעצם אנחנו קודם כל עובדים מאד בצמוד עם פיקוד העורף בכל הנושאים של המיגון ובטווח של עד 7 ק"מ, שוב, כפי שנאמר, בתי הספר ממוגנים מיגון מלא ולמעט בית ספר אחד, שבדצמבר תסתיים בנייתו בשער הנגב ומה שדיווח בני לגבי גני הילדים, אז אנחנו לטווח הזה באמת בתי הספר ערוכים וממוגנים מיגון מלא.

ההיערכות הנוכחית היא כאמור לטווחים של עד 15 ק"מ, במתכונת של השלמת פערי מיגון בבתי הספר הקיימים. עכשיו, אנחנו כפי שהיה נהוג מאז ומעולם, בעצם הגורם המוסמך, האחראי, שקובע מה הם צרכי המיגון, ואנחנו משתפים איתו פעולה, זה פיקוד העורך. כך שבמידה ויוחלט או לשתף פעולה באמצעות היערכות ומיפוי הצרכים לטווח של עד 40, אז אנחנו סמוכים על שולחנם בעניין הזה, וכמובן ---

אתם פניתם כמשרד?

אנחנו בקשר יום יומי איתם. אגב, היינו בישיבה לא מזמן.

לא, אתה אמרת במידה ויוחלט, יוחלט על ידי מי? על ידי הממשלה?

תראה, כפי שהיה בטווח של עד 7 ק"מ, זה היה החלטת ממשלה.

אז יש פנייה? יש דרישה להרחיב את זה עד 40?

עוד פעם, את השאלה צריך להפנות לפיקוד העורף, כי הם מומחים בביטחון. זה לא תחום המומחיות שלנו.

לא, אבל אתם אחראים על החינוך ועל סדר הלימודים שבעצם בשוטף. עכשיו, מבחינתכם, ברגע שאתם מזהים מצב שהוא מסכן את הילדים, האם אתם פונים לממשלה עם בקשה לתקצב את פיקוד העורף מבחינת התקציב הדרוש, בשביל למגן את אותם מוסדות שאתם רואים לנכון למגן אותם?

שוב, אני חוזר, אני לא המומחה לומר אם יש צורך במיגון מלא לטווחים האחרים. זאת אומרת, אני מציע שבני יענה על השאלה הזאת.

לא, אבל רבותי, אף אחד לא רוצה לקחת על עצמו אחריות והילדים יושבים בבית. הרי אתם מבינים את זה. הרי זה מה שקורה היום בפועל.

אני לא יודע למה אתה אומר את האמירה הזאת שלא מוכנים לקחת אחריות. פיקוד העורף אמר שלא נכון בעיניו מטווח של 7 ק"מ והלאה – למגן מיגון מלא. בראייתנו מול האיום הקיים עכשיו ומול קצב האירועים שקורים, לא נכון להשקיע בעינינו בבית ספר, משמעות כמו שהשקענו בעוטף עזה, ולהפוך את בית הספר הזה ל-, מי שיצא לו להיות בבתי הספר בעוטף עזה, מבין שזה כלי קיבול מבטון סגור, אטום.

אין בעיה, אבל אתם לא לוקחים אחריות על החינוך. אתם מבחינתכם,

אחריות על המיגון, זה מה ש ---

נכון, אבל אתם מבינים איזה אבסורד כאן? אתם מבחינתכם לא משנה לכם אם הילדים נמצאים בבית הספר או נמצאים בבית.

בהחלט משנה לנו.

איך משנה? אם אתה אומר שאתה מבחינתך לא רואה שום רציונל למגן את מה שיש מבחינת המיגון מ-0 עד 7, לעשות את זה עד 40, אז מבחינתך אין שום בעיה שבעצם במידה ויש ---

לא, לא אמרתי שלא יהיה מיגון מ-0 עד 40. אמרתי שצריך מיגון מ-0 עד 40 בהתאם לאיומים שהגדרנו מול תרחיש הייחוס שאנחנו שמים. אפשר לבוא ולהפוך את הכל בלהגיד אפשר הכל ממוגן, וגם מתחת לאדמה. לנו יש חשיבות מאד גדולה להיבטים של רציפות תפקודית, גם למשק.

בוא ניקח תיאורטית את השאלה שעכשיו אני שואל, שאתם לא מצליחים להגיע לאיזה שהוא מן הרגעה כזו או אחרת, או מה שתחליטו מבחינת הקבינט בהיבט המבצע הצבאי, ואנחנו ממשיכים בטפטופים כמו שיש היום וכמו שאתמול בלילה נפל באשקלון, בבאר שבע, וככה זה ממשיך להיות עוד חודש, חודשיים, שלושה, ארבעה. מבחינתכם – מה עושים? הילדים יושבים בבית. מה קורה מבחינת משרד החינוך – אין ---

ממש לא.

אז מה עושים?

פיקוד העורף נתן הנחייה מבחינתו בדיון האחרון מאתמול בלילה, שבתי ספר ייפתחו היום. ההחלטה לא לפתוח בתי ספר היא של הרשויות, לא של פיקוד העורף.

זאת אומרת – ראשי הרשויות לוקחים על עצמם ---

במיגון הקיים היום בבתי הספר, יש אפשרות לתפקד בטפטופים האלה ולהיכנס למרחבים ממוגנים בזמן נתון, ואין שום בעיה לקיים אותה. ההחלטה בלא לקחת את זה – היא לא החלטה של פיקוד העורף. פיקוד העורף מקיים הערכת מצב ---

אז אנחנו מתקדמים. זאת אומרת מי שלקח היום אחריות על זה שילדים לא לומדים – זה ראשי הרשויות מבחינתכם.

באופן עקרוני זה נכון מאד.

אז אני אשמח לשמוע את השלטון המקומי – איפה אנחנו עומדים מבחינת הדבר הזה ומה הן הדרישות מבחינת הדרישות בשטח, בשביל שהתלמידים, אם זה יום יומיים אז אפשר להבין את זה, אבל כאשר זה ממשיך להיות ותופס תקופה לא קצרה, אז יש פה פגיעה משמעותית בחינוך של הילדים בדרום הארץ. אז השלטון המקומי כאן?

השאלה לדעתי אחרת.

מאיפה אתה אדוני, מה שמך?

אני מהמרכז שלטון מקומי, אני ראש מנהל ביטחון וחירום, שמי יוחאי.

אוקי, אם אתה מהשלטון המקומי אז אתה מייצג את השלטון המקומי.

כן, כן, ברור. אני חושב שהשאלה היא אחרת. השאלה היא במצב שקיים עכשיו, האם קיים פתרון חלופי ללימודים. כי אם ראשי הערים לא מוכנים לקחת את האחריות על זה שילמדו במצב הקיים, וזו החלטה שהיא החלטה מאד קשה, צריך לראות מה הפתרון של משרד החינוך או של המדינה, לזה שילמדו למידה מרחוק או דברים כאלה.

אוקי, ויש איזה שהוא דיון ביניכם לבין משרד החינוך על פיתרון?

אני לא מכיר כזה. יכול להיות שהוא קיים.

משרד החינוך?

יש פתרונות. כל אותם תלמידים שלא למדו לא לומדים גם היום, מחוז דרום מטפל בלמידה מרחוק. יש מערכות מתוקשבות ללמידה מרחוק מול התלמידים וזה מתבצע והתבצע בשלושה ימים האחרונים.

לכמה זמן התכנית הזאת בעצם?

כל עוד ראש רשות. הנחיות פיקוד העורף הועברו למשרד החינוך. אנחנו נמצאים איתם בהערכות המצב. ההנחיות לחזור ללימודים לפני יומיים כבר ניתנו לכל המוסדות ולכל הרשויות. ארבע רשויות – אשקלון, אשדוד, באר שבע, גן יבנה. אני חושב שהיום עדיין ממשיכים לא לשלוח את התלמידים. שם תוכנית הלמידה מרחוק ממשיכה.

כן אדוני.

שמי שלמה כהן, אני ממלא מקום ראש עיריית אשקלון ואני רוצה להתייחס לכמה דברים. קודם כל אשקלון, יותר מכל עיר אחרת, סבלה במשך 6 שנים מהמצב הזה שהיום ערים אחריות לצערי יצטרפו אליו. עכשיו, המצב בבתי הספר היום הוא כזה שחלק מבתי הספר נבנו בשנות ה-70, והם חסרי מיגון לחלוטין. זאת אומרת, אפילו על פי חוות דעת פיקוד העורף שעשה סקר אצלנו, יש בתי ספר שפשוט לא עונים לשום רמה ולו בסיסית. כשאני אומר רמה בסיסית – זה אומר שבתי ספר שתויגו ככאלה שיש בהם מרחב ממוגן, זה אפילו בחדרי המדרגות, כשיש שתי תקרות מעליהם. זאת אומרת אנחנו מדברים על מוסדות חינוך שהפתרון שפיקוד העורף מציע זה להסתתר מתחת לשולחנות.

אני רוצה להגיד לכם שאני הייתי עד לפגיעה בבית ספר, שזה היה ביום שבת ולא היו שם תלמידים והפגיעה הייתה באותו מרחב מוגן שאושר על ידי פיקוד העורף, כביכול במרחב מוגן, שזה הכי טוב שיש. כשאומרים לך הכי טוב שיש זה אומר – כנס מתחת לשולחנות. אני רוצה להגיד לכם שבנס הפגיעה הייתה לא ביום שבו מתקיימים לימודים סדירים, כי אחרת זאת הייתה קטסטרופה. אחרת היינו יוצאים היום למלחמה בעקבות אסון כזה. והיום, במשך כל השנים האלה, למרות לחצים שלנו, רק היום פיקוד העורף מכיר בצורך הזה.

ההכרה היא לא של פיקוד העורף. פיקוד העורף הוא לא גוף שמכיר או לא מכיר. נפגשנו איזו פעם או פעמיים. ההכרה היא לא של פיקוד העורף.

אני רוצה להגיד לך – פיקוד העורף התנגד. אנחנו הגענו לבג"ץ עם פיקוד העורף, שבהתחלה טענו שאין צורך למגן. היום שינו את דעתם וכן ממליצים, ועובדה שיש כבר אישור והעברת תקציב לעניין הזה, וכל מה שנשאר בעניין הזה זה קצב העבודה. זה הקצב לבצע את העבודה, כי עוד פעם הולכים לסקר, עוד פעם תקנים חדשים והעניין הזה נגרר ונגרר. אני לא מרגיש שיש פה הכרה בדחיפות של העניין הזה וכשמדברים על זה שראשי רשויות צריכים לקבל אחריות – על מה? על דבר שאתם בעצמכם, פיקוד העורף, אומרים שזה לא. אני לא אומר על למגן, אני מדבר על להציב מגוניות, לשים מרחב שנותן סיכוי כלשהו לילד בזמן התקפה ואין דבר כזה. אז מי אתם חושבים יכול לקחת אחריות ולהתיר לילדים במצב של טפטוף אפילו, להתיר קיומם של לימודים?

באשקלון קיימים 13 בתי ספר לא ממוגנים שאנחנו לא אישרנו אותם ואנחנו גם לא מאשרים אותם היום, ואלה הם בתי הספר הראשונים שנכנסים לתכנית המיגון. אנחנו יודעים בדיוק מה המיפוי של אשקלון. מגוניות הן לא פתרון. נראה לי שנתפסה איזו מילה שגורה כזאת – מגונית היא פתרון לכל דבר. מגונית לבית ספר זה אסון. לתת ל-500 ילדים לרוץ למגונית שנכנסים בה 12 איש זה בלתי אפשרי, גם לא בגן ילדים.

עכשיו, זה נוח לנופף בדגל הזה ולהגיד כולנו ---

בני, בני, הרושם שלי ---

לא, סליחה.

רגע, מגוניות זה היה רעיון שלכם, כי יש לנו תוכנית שאתם הצעתם, תוכנית כתובה, אני מצטער שאני צריך להתווכח פה על עובדות.

לא, תקשיבו טוב, כרגע אתם צריכים להבין, אתם לא נמצאים כאן בישיבה במועצת העיר אשקלון. אנחנו מדברים כאן באופן כללי. עכשיו, מה שאני רוצה להבין זה את התמונה הכללית. עכשיו, יש לנו פה שתי אפשרויות, האפשרות הראשונה זה השוטף והאפשרות השנייה זה ברגע שפתאום, ללא שום התראה, באמצע הלימודים, יש מתקפה והילדים נמצאים בבית הספר. אני רוצה להבין מה קורה כאשר אנחנו מדברים על שוטף, כמו שנגיד עכשיו קורה, יש לנו כבר כמה ימים התחממות, ואז בעצם אתם כשלטון מקומי, כל אחד וההחלטה שלו על פי המצב של המיגון ולפי המצב של המלצות פיקוד העורף, אתם מקבלים החלטה לא לשלוח ילדים לבית ספר. עכשיו, ילדים יושבים בבית, מבחינתכם כל עוד העניין הזה נמצא תחת מתקפה, אז אתם מקבלים החלטה כזו או אחרת. אני רוצה לשמוע מה מבחינת כל המשרדים, מה קורה במצב שכאשר הילדים נמצאים אין שום התראה ופתאום יש מתקפה והטילים נופלים, ובמידה וטיל נופל על אחד מבתי הספר או גני הילדים בדרום, מה קורה אז. עד כמה בעצם התכנית הזאת שהולכים להפעיל, היא בעצם נותנת מענה לסיפור הזה. עכשיו, אם יש מענה ויש תקציב – אנחנו נשמח לשמוע מה התאריכים לביצוע העניין הזה. אם יש בעיה בכל העניין הזה, אז צריך להבין מה עושים בשביל למנוע מצב שבאמת באמצע הלימודים נופל טיל על אחד מבתי הספר ויש אסון שבעצם נופל פה על מדינה שלמה.

אז אני חוזר ואומר, מבחינת התוכנית של השוטף, אני מבין שמשרד הביטחון לא מעוניין לעשות את מה שהיום קורה בטווח של 0-7. אתם לוחצים על מהלך של מיגון שהוא מיגון מינימאלי, להבטיח בעצם את גורם ההפתעה. נכון או לא?

מיגון תקני – כן.

יפה. עכשיו, מבחינת העניין הזה, מתי בעצם התכנית של מ-7 ק"מ עד 15 ק"מ – הולכת להיות מבוצעת באופן מלא, מבחינת הכסף יגיע, התכנון נגמר. זה התחיל להתבצע? מה קורה בשטח?

באופן עקרוני התכנית כתכנית כמעט גמורה.

מבחינת התכנון אתה אומר?

לא, לא. צריך לזכור, כל הסיפור הזה האמיתי התחיל לפני פחות או יותר פלוס מינוס חצי שנה. התקציב הראשוני שעבר אלינו לצורך תכנון היה פחות או יותר לפני חודש וחצי חודשיים. עכשיו צריך פה לעשות סקרים, צריך לקבל פה אישורים של ראשי הערים ומרחבים עירונים.

רגע, איך לפני חצי שנה? אני חושב שהנושא הזה עלה עוד בזמן עופרת יצוקה.

שלילי. אני את הדיון עם ראש הממשלה בסיפור של 7-15 היינו לפני, ותקנו אותי צרפתי, לפני חמישה חודשים, שישה חודשים פלוס מינוס. זו הפעם הראשונה ושם ניתן התקציב, עד שלקח זמן לעבד אותו וכו'. התקציב הראשוני או החלק של מה שביקשנו לתכנון – 3.5 מיליון שקלים כבר הועברו אלינו. שאר התקציב ממתין, אנחנו נקבל אותה מתי שאנחנו נצטרך אותו.

אבל 3.5 מליון, אם אני לא טועה, זה רק לתכנון, זה לא לביצוע.

זה נכון. לצורך העניין אני יכול לקחת את הכסף לשים אותו אצלי בכיס, אין לי מה לעשות איתו כרגע כי עוד לא גמרנו תכנון. אנחנו מבחינת הכסף – אין לנו בעיה איתו. מבחינת מה שמעמיד משרד הביטחון ומה שמעמיד משרד האוצר – מבחינתנו הכסף זמין ואנחנו יכולים לקבל אותו מתי שאנחנו רוצים.

שזה כמה?

80 מיליון שקלים.

זה מ-7 עד 15.

זה מ-7 עד 15.

וזה בעצם המענה שלכם לגורם ההפתעה, שבמידה וביום רגיל פתאום יש מתקפה, אתם יכולים לבוא ולהגיד בצורה בטוחה ביותר, שמבחינתכם יש מיגון על מוסדות החינוך מ-7 עד 15.

מיגון תקני של 7-15.

מתי להערכתם אתם מתחילים?

אנחנו סיימנו תכנון ראשוני, אנחנו יושבים לאשר אישור סופי עם משרד החינוך מחר. כבר נפגשנו עם כל הערים, גם עם אשקלון, גם עם נתיבות וגם עם מועצות אזוריות בסיפור הזה והשלמת פערים. אנחנו מתכננים לעשות כנס ראשי רשויות, או להיפגש עם ראשי הרשויות במהלך השבועיים הקרובים בשביל להציג את התכנית ולאשר אותה סופית ולקבל את הגושפנקא. אנחנו מתחילים לצאת לתכנון, אני מעריך תוך חודש – חודשיים, ואנחנו מעריכים שתחילת העבודה תהיה במרס.

אוקי. אני רוצה לשמוע מהאוצר האם מבחינתכם הכסף שכרגע דובר עליו, שזה 80 מיליון שקל למיגון מ-7 עד 15, זה הכסף הזמין למשרד הביטחון והם יכולים לפעול בדרך הכי מהירה שיכולה להיות, כדי לבצע את התכנית. בואו נתחיל מזה ואחר כך אנחנו נדבר גם ---

אז קודם כל התשובה היא חיובית. אנחנו העברנו מכתב ב-30 באוקטובר לפיקוד העורף שהכסף זמין לו, ומתי שהוא יצטרך את הכסף הוא יקבל אותו, הוא יועבר מיידית.

מה קורה מבחינת 15 עד 40 ק"מ – באר שבע, אשדוד וכל היישובים האלה?

תראה, החלטת המיגון של 0 עד 7 התקבלה בסטאטוס של החלטת ממשלה. החלטת מיגון 7 עד 15 התקבלה על ידי ראש הממשלה. אני מאמין שהחלטות אחרות גם על 15 – 40 או כל טווח אחר ---

יש לכם הערכה תקציבית?

אנחנו לא מבצעים את ההערכה התקציבית. פיקוד העורף מבצע את ההערכה התקציבית, הוא מעביר אותה אלינו, ובמידה ומתקבלת החלטה בממשלה – אנחנו מתקצבים.

הבנתי. רבותיי, כרגע לפי מה שאני מבין אין שום פנייה לממשלת ישראל או לראש הממשלה, לתקצב את המיגון מ-15 עד 40 ק"מ.

אדוני יושב הראש, אני פניתי בכתב לפני כמה חודשים, במתקפה הקודמת על אשדוד, גם לראש הממשלה, גם לשר לביטחון העורף מתן וילנאי, בבקשה לשים לפחות מגוניות, אם לא לדבר על מיגון גדול של עשרות מיליונים, מגוניות רחוב באשדוד, כמו ששמו בשעתו בשדרות. והתשובה הייתה שאלף אין החלטת ממשלה שאשדוד נמצאת בקו העימות; ב', אין תקציב למיגוניות, נגמרו התקציבים. השאלה היא אם ב-80 מיליון שקל האלה אפשר להקציב סכום קטן בשביל לשים במקומות שאין בהם מיגון, באזורים פתוחים באשדוד, כמה מגוניות רחוב. זה היה מציל אולי גם באשקלון את הבחור הזה שיצא מהמכונית ולא היה לו לאן לברוח. זו שאלה שאני רוצה שאדוני יבקש תשובה עליה.

חבר הכנסת אייכלר, אנחנו כרגע מנסים להתקדם לפתרון שהוא פתרון לא במסגרת כיבוי שריפה. אני אמרתי את זה גם בפתיחת הישיבה, ולאור מה שראינו, גם בשבוע האחרון וגם מה שהיה בחופשת הקיץ, שבעצם המצב הוא שמדובר פה על איזה שהוא באמת רולטה רוסית של החמאס או כל גוף טרור אחר, שמחליט לירות – ואיפה שזה נופל נופל – וברגע שאין מיגון של אותם בתי ספר, אז אנחנו מדברים על מצב שיכול לקרות כאן אסון מאד גדול. אז בגלל זה צריכה להיות פה החלטה אסטרטגית. עכשיו, מבחינתנו אנחנו שמענו שעד אשקלון, אני מקווה מאד שבזמן הקרוב התכנית תצא לפועל ויתחילו העבודות בבתי הספר. אבל מה שקורה מאשקלון והלאה, הנושא הזה פרוץ לחלוטין ובעקבות כך אני חושב שזו המחויבות של הממשלה לקבל החלטה בעניין הזה, וכמה שיותר מהר. כי המצב הוא פשוט בלתי סביר.

אז אולי באמת שהוועדה תצא בקריאה לממשלה לקבל מיד החלטה.

כמובן, אנחנו נעשה את זה.

כי התשובה שלהם הייתה שאין החלטת ממשלה. אז שתהיה.

אנחנו נבקש גם את ההערכה התקציבית, אנחנו נפנה לראש הממשלה ולממשלת ישראל לקבל כאן החלטה ברורה ולתקצב את כל העניין הזה, כי יש פה סדרי עדיפויות גם של המדינה, מבחינת הביטחון של אזרחיה.

רק עוד התייחסות אחת לגבי בנייה חדשה של מוסדות חינוך. בניגוד למה שאמר בני, לפחות לפני מספר ימים בפגישה עם אלוף פיקוד העורף, הוא ביקש לגייס אותנו מול משרד החינוך, לשכנע ולדחוף לכך שבתי ספר חדשים אכן יתוקצבו בצורה כזאת שהם יתנו מענה הולם למיגון. זאת אומרת העניין הזה זה לא ברור. מדבריך משתמע כאילו אין בעיה עם הבנייה החדשה, עכשיו אני מכיר את זה גם מהפרקטיקה, מבניות שאנחנו עושים היום, שאנחנו בונים ללא מענה אמיתי, על פי המלצות פיקוד העורף, לבנייה חדשה של מוסדות חינוך שאנחנו בונים ברגעים כאלה. ולכן ---

בסדר, אנחנו נשמע התייחסות גם של משרד החינוך מבחינת המבנים החדשים שבונים אותם בדרום הארץ, מבחינת הנחיות ומבחינת התקציב כמבנה מוגן כבר מראש, שאנחנו לא נתחיל למגן אותם אחרי שבית ספר קם אחרי חודשיים, פתאום מתחילים להוציא עוד תקציב ולמגן אותו, כאשר אפשר לעשות את זה כבר בסדר.

בתי ספר חדשים נבנים על פי ההנחיות הכי מחמירות של המיגון, כפי שמכתיב פיקוד העורף. אגב, תכנית אדריכלית לא מקבלת תוקף ולא מקבלת אישור, עד אשר לא מוטבעת עליה חותמת של פיקוד העורף. זה דבר שהוא נוגע לכל בתי הספר בכל רחבי המדינה.

מה שכן, לגבי בית ספר חדשים באזור הדרום, ניתנת ההזדמנות למתכננים להימנע מכל מיני מצבים שהיום הם מבחינתנו מוגדרים לנו כמצב נתון. למשל, לא להפנות חלונות לאזור האיום, או לעשות תכנון חכם, שבעצם בלי הגדלה משמעותית של תקציב, יכולים לעזור להיערך. אבל עוד פעם, בתי הספר החדשים נבנים על פי התנאים הכי מחמירים של המיגון.

ויש תוספת תקציב, יחסית לשאר המקומות בארץ?

לא, אבל ניתנת תשומת לב, עוד פעם, כל מה שאמרתי מבחינת המיקום של המבנים, ואיך אנחנו מה שנקרא ביחס לאזור האיום.

אז איך? תראה, השאלה אם הדרישות שלכם למבנה שהוא מבנה מוגן בדרום הארץ, זה אותן דרישות שאתם נותנים למבנה, נגיד שבונים אותו בתל אביב או בראשון או בהרצלייה.

התשובה היא כן, אותו דבר.

עם אותן דרישות. יש תקנה חתומה, מדינת חוק. מי שבונה לא על פי התקנה – בעיני עבריין. כתוב בדיוק מה צריך לבנות בסיפור הזה. המהנדסים של פיקוד העורף לא יאשרו שום תוכנית, לא יחתמו על שום תוכנית, אם היא לא תיבנה לפי התקנות הכתובות והחתומות. לכן אני לא מבין את האמירה כאן. לא יכול להיות שקם בית ספר חדש, שחתם עליו פיקוד העורף והוא לא בנוי על פי התקנות.

האמת היא אדוני יושב הראש, שמקלט רגיל בבית ספר רגיל אמור לכסות את העניין של הגראדים ואת כל הקטיושות. זה ברור, הייתי השבת באשדוד במקום שנפל בבית הספר, והייתה אזעקה שנייה ונכנסתי לתוך בית הספר והיה שם מקלט רגיל וזה היה בסדר גמור. כך שאין צורך במקלטים נוספים. הבעיה היא שיש בתי ספר רבים שנמצאים בקרוואנים. ישנם מבנים שאינם בנויים ושם צריך לפחות מגוניות, עד שייבנה בית ספר רגיל, וזה גם פיקוד העורף אומר, השר לביטחון העורף אומר שמשרד החינוך צריך לתקצב את זה ומשרד החינוך אומר שמשרד הביטחון צריך לתקצב. בינתיים יש פה חלל של אלפי ילדים שלומדים במבנים שאין בהם מקלטים. זו הבעיה. איפה שיש כבר מקלטים רגילים – לא צריך משהו מיוחד.

רק רגע חבר הכנסת אייכלר, אני רוצה פשוט להבין עוד דבר. במידה וקם בית ספר חדש ונכנסת התכנית החדשה שאתם מובילים אותה, אתם כבר את בית הספר הזה לא כוללים בתכנית?

זאת אומרת ברגע שקם בית ספר חדש ---

אנחנו משלימים פערי מיגון לבתי ספר קיימים. מה שנקרא רטרואקטיבית למה שקיים בלי מיגון. בית ספר חדש נבנה על פי תקנות.

זאת אומרת שם אתם כבר, בית הספר הזה ---

הכל בתוך התכנית.

מצוין. מה התכנון היום מבחינת מבנים חדשים בדרום הארץ? כמה בתי ספר, גני ילדים שאתם מתכננים?

ההיקפים בדרום הם היקפים די גדולים. זאת אומרת אם אנחנו בונים בממוצע תקציבים בהיקפים של כ-1,600 כיתות, אז בערך שליש מהכמות הזו היא בנייה שמתקיימת בדרום הארץ.

וכמה מהם באים על חשבון המבנים הקיימים? זאת אומרת יש משהו שבא על חשבון, או שזו תוספת?

אם הם באים על חשבון, אז הם באים על חשבון מבנים יבילים. זאת אומרת מבחינתנו – מבנה יביל זה רע הכרחי, זה לא דבר שאנחנו היינו רוצים לראות אותו, אבל המציאות מכתיבה לנו שלעתים התנאים הסטטוטוריים של קרקעות, לא מאפשרים לצאת להליך תכנון, ולכן אנחנו נאלצים להשתמש באמצעים חלופיים. אז כך ששוב, לשאלתך, אם מחליפים מבנים – זה מחליפים מבנים משני סוגים. אחד מבנה יביל או מבנים שכורים, שהם לא של הרשות.

אוקי.

סליחה, אני יכול להוסיף משהו?

מי אדוני?

שמי שוקי אורבך, אני מנכ"ל המועצה האזורית חוף אשקלון. ראש המועצה לא הגיע כי אנחנו כן שלחנו את התלמידים ללמוד, למרות כל הצרות, ומאחר שאנחנו עוסקים בכיבוי שריפה, מה שאני מבקש – לתת לנו פתרון כלשהו בבית הספר באתר הקארווילות, שפועל במבנים יבילים בניצן. מדובר בכ-400 תלמידים שללא מיגון בפועל, ובמקרה הטוב כמות המיגוניות מספיקה ל-50% מהתלמידים, גם בצורה צפופה ביותר, מאחר שזה בטווח האש וקשה שם, ואני לא רואה את אתר הקארווילות מפונה בימים הקרובים, אני מאד מאד מבקש שנמצא פתרון לעניין הזה.

רק שאלה, מי מוביל את זה, תנופה?

אמורים. המילה אמורים היא עם סימן קריאה.

עוד מישהו רוצה להתייחס? כן, מי אדוני?

דוד מנצור מהסתדרות המורים. רציתי להתייחס בלבד לעניין של המושג שנקרא 'למידה מרחוק', שעלה כאן. זה שם יפה. מאחוריו צריך לבדוק מה מידת העשייה. כי באותו הזמן שיש מצב כזה חירום, לא המורים פנויים לשדר לתלמידים שום דבר, לא לבנות מערך. התלמידים לא בזמן בעניין הזה. כך שזה אמנם יפה, שם יפה – 'למידה מרחוק' – אבל מאחוריו זה באמת נשאר רחוק.

וזה אפקטיבי לחברים?

זה טוב בשביל השם.

גם לא לכולם יש מחשבים או אינטרנט.

כן, גם לא לכולם יש.

בסדר, הבנו. תיכף נתייחס לזה. מי אדוני?

אילן כהן, קב"ט מחוז דרום, משרד החינוך. לא מדויק מה שאמר דוד. הלמידה מרחוק זה חלק מהלימודים הרגילים במחוז דרום. זה כבר פועל כמה שנים, כאשר מבצעים למידה מרחוק כשגרה. זה לא צריך להיות בבית. חלק מהשיעורים הם שיעורים דרך המחשב, שיעורי בית וכו'. אם אנחנו בודקים את הכניסות לאתרים שמפעילים את הלמידה מרחוק, מדובר על מאות אלפי כניסות בעופרת יצוקה. מאז רק העלינו את מספר בתי הספר שנכנסו לזה בהיקף מלא.

עכשיו, וודאי שלמידה מרחוק לא נותנת פתרון מלא, אבל במקביל גם המורים והמנהלים מונחים על ידינו ועושים את זה, לקיים קשר טלפונים עם התלמידים ולבדוק את מצבם בשיחה פיזית, לא רק דרך המחשב ואם מישהו רוצה להיכנס לאוריינית של מחוז דרום, יראה שם את הכמות, את הפעילות שמתרחשת ---

אתה ניסית פעם להתקשר ל-32 אנשים?

אני מתקשר ליותר ואנחנו בדקנו את זה.

ילדים, כן? לבדוק מה מצבם, לעבור ---

אז מורה שממילא לא מלמד בימים אלה באשקלון או באשדוד, מבחינתנו הוא לא אמור לשבת בבית ולא לעשות שום דבר. מבחינתנו הוא יכול להגיע לבית הספר, כי המנהלים מונחים לפתוח, להגיע לבתי הספר. לא לפתוח אותם בניגוד לדעת ראשי הרשויות, אבל להיות שם. המורים יכולים להגיע לבצע את כל הטלפונים מהמתקנים של בית הספר, ואכן מתקשרים. זה לא שכל יום הוא צריך לדבר איתו ולא כל שעה, אבל לפחות פעם ביומיים אנחנו מנחים אותם לדבר עם תלמיד, לשמוע מה קורה איתו, לבדוק, ואם צריך לטפל – אז גם לטפל בתלמידים שנמצאים במצבי לחץ וכו'.

טוב, מבחינת אותן שעות נוספות שהמורים יצטרכו לתת במידה ויהיה צורך בחיזוק של אותם התלמידים שצריך לעשות את זה במידה והנושא הזה מתארך, יש לכם איזה שהוא תקציב לעניין הזה?

אין פה נציג פדגוגי, אדוני יושב הראש. נבחן את הנושא זה מול המינהל הפדגוגי.

כן, כי אני פשוט רוצה להבין, כי רבותי, יום, יומיים, שלושה, עוד אפשר איך שהוא להשלים ואפשר איך שהוא לטפל. ברגע שזה מתארך, ברגע שזה הופך להיות למשהו, וזה אני לוקח כמצב תיאורטי, אני מקווה מאד שמשרד הביטחון וצה"ל יחזירו את ההתרעה לישראל, ואנחנו לא נראה בעצם את הטפטופים האלה בעתיד, אבל צריכים להיות מוכנים לכל דבר ואנחנו חיים במציאות מסוימת, ומבחינתנו יש חשיבות שבעצם לא יהיה פה מצב של כאוס טוטאלי מבחינת הידע העתידי של התלמידים. כי בסופו של דבר זה גם בגרויות, בסופו של דבר זה העתיד של אותם ילדים שצריכים להמשיך הלאה ובמידה והנושא הזה מתארך – מישהו צריך לתת להם פתרון.

עכשיו, מצד שני יש גם את המורים שמבחינתם, במידה וידרשו לתת שעות נוספות, במידה וידרשו לתת מענה. עכשיו, אני מקבל בעצם את הדבר שהמורים, בזמן שבעצם הילדים נמצאים בבית, הם, במידה ויש אפשרות כזאת, יכולים להיות במרחבים המוגנים בבתי הספר, שעדיין לא מוגנים. דרך אגב, אני מקווה מאד שאיפה שהטלפונים זה מרחבים מוגנים, שהמורים צריכים להתקשר מהם. אז אם לזה יש מענה, אם אין מענה אז מישהו צריך לתקצב גם את הטלפונים של המורים שהם עושים מהמרחבים המוגנים, כאשר זה על חשבונם. רבותי, זה לא משהו שאפשר לבוא כאן לוועדת חינוך ולהגיד – אפשר תיאורטית לתת מענה. אני לא מחפש תשובות תיאורטיות. אני מחפש תשובות פרקטיות. מה קורה היום בשטח. היום בשטח – האם אתם לוקחים על עצמכם אחריות שמורה, בזמן שהילדים נמצאים בבית כמה ימים, יומיים, שלושה, הולכים עכשיו לבית ספר, מתקשרים משם, מאיפה הם מתקשרים? מהמקלט. במקלט יש טלפון? כמה מורים יכולים לשבת שם?

כמה טלפונים יש בכל בית ספר?

בסדר, אז בגלל זה אני אומר. תיאורטית אפשר להבין את זה, פרקטית – אני חושב שכל עוד אין מענה בהיבט שגם הביטחון של אותם המורים שצריכים לתת מענה לילדים שיושבים בבית, ויכול להיות שהנושא הזה גם צריך להיות מוסבר במסגרת הימים הקרובים, לאותם התלמידים, איך בעצם פועלים במצב שהם נמצאים בבית בזמן שיש מתקפה, איך ההתנהלות מול המורים, מול המקצועות, מול חומר הלמידה צריך להיות מול אותם התלמידים, ובסופו של דבר מה המורים צריכים לדעת מה הם עושים בזמן שקורה מצב כזה.

אדוני יושב הראש, ראשית, הנושא של המיגון עד 7 ק"מ הוא מלא, ולכן גם בטפטופים האחרונים בכל הרשויות האלה ובמוסדות האלה – למדו, או יכולו להגיע.

אני לא מדבר על אלה.

אני רוצה לסיים. הנחיות פיקוד העורף, וזה גם תהליך השלמת פערי המיגון מדבר על מיגון תקני. המשמעות של מיגון תקני היא – בעת הישמע אזעקה או צפירה, וככל שמתקדמים בקילומטרים יש לזה יותר שניות, אז תלמידי מערכת החינוך שבאים ללימודים באותם מוסדות – מתורגלים. תרגלנו את זה בתחילת השנה, תרגלנו את זה בתרגיל מוסדות חינוך ותרגלנו את זה יחד עם התלמידים בתרגיל העורף הלאומי. המערכת משומנת ומתורגלת.

האירועים בדרום, ברגע שבתי הספר מושבתים, אם זו הנחיה של פיקוד העורף וזה ביום הראשון של הסבב האחרון הייתה הנחיה, אז קיבלו הנחיה לא להגיע ללימודים. ואז מערכת החינוך בדרום בכלל, נכנסה לקו חירום, אבל הוגדרה שם שעת התקפה על ידי פיקוד העורף. וכשמוגדרת שעת התקפה, יש איזה סמכות ואחריות לפיקוד ולמערכות השלטוניות. לאחר מכן, לאחר יממה, 24 שעות, ניתנה הנחיה של פיקוד העורף שחוזרים לשגרה. חזרה לשגרה. ראשי רשויות, ארבע רשויות החליטו שלא, זה אומר שמחוז דרום ממשיך להיערך יחד עם המורים ומנהלי בתי הספר, בהנחיות שלו לתת את המענה שהוא לא מיטבי, אבל זה המענה של לתת להם שמירה על קשר עם התלמידים ולמידה מרחוק, בתקווה שיחזרו מחר ללימודים ומערכת החינוך רוצה שהם יחזרו ללימודים מחר.

הבנתי. זאת אומרת אתם מבחינתכם אומרים דבר כזה – כשראשי הרשויות קיבלו על עצמם החלטה להשבית את הלימודים, הם צריכים לקחת על עצמם אחריות איך בעצם משלימים את החומר שהפסידו בגלל שהם נמצאים בבית.

לא. זה מערכת החינוך תדאג, השלמות מערכת החינוך תדאג לעשות הכל כדי שהתלמידים יקבלו את הידע כמו שצריך. זה לא מוטל על אף אחד אחר.

ומה קורה בשוטף? עכשיו מושבת, מחר אני לא יודע מה יקרה מחר, מחרתיים או בעוד שבוע. מה קורה? נגיד עכשיו דיבר הקב"ט שצריך להיות קשר טלפוני. זה מתבצע בפועל? מאיפה זה מתבצע?

זה מתבצע בפועל.

ממרחבים מוגנים? אבל הוא אמר שעדיין לא, שאין ---

לא צריך לשהות במרחב מוגן. גם מי שנמצא בבית הספר היום בחוף אשקלון או באשדוד, לא צריך להיות במרחב מוגן. הוא צריך להיות בכיתה הרגילה שלו, שהיא לא ממוגנת. בטווח של האזעקה, של ה-40 שניות או עד דקה, תלוי. לכל יישוב יש את הזמן שלו ומתרגלים את התלמידים למרחבים המוגנים. מה שצריך לעשות זה להשלים את אותם פערי מיגון, גם בטווח של ה-40 וזה אנחנו מסכימים, לאותם מוסדות שנבנו לפני 1992, ושם הבעיה שדיבר עליה סגן ראש העיר. באותם מוסדות ישנים, ואגב המצב הזה הוא גם בבתי אב של האוכלוסייה. כל הבתים הישנים שנבנו לפני התקנה של המרחבים המוגנים, ונתקבלה החלטה שלא בונים מקלטים יותר, אין מקלטים, הבנייה היא בנייה של מרחבים מוגנים משנת 1992, צריך להשלים את אותם פערים, וזה ייקח זמן.

התכנית של ה-7-15, על פי ההערכות והסיכום אצל השר להגנת העורף, תסתיים ב-2013, סוף 2013. צריך לקחת את זה בחשבון.

כן, בבקשה.

יש לי שאלה לפיקוד העורף, אדוני. יש איזה ויכוח בין ראשי הערים לפיקוד העורף, האם אפשר או אי אפשר. נניח שיש מקומות שאפשר מבחינתכם ללמד, אבל למשל עיר כמו אשדוד, שאני מכיר אותה, שיש שם אלפי ילדים בכיתות במבנים יבילים, כמו שהזכירו גם בניצן. האם זה דומה, כשאתם מחליטים – אפשר ללכת לבית ספר – האם זה דומה במקום שיש בית ספר ויש מקלטים, למקומות שיש שם כיתות שאין שם מקלטים והם לומדים ברחוב, לומדים תחת כיפת השמיים, בקרוואנים.

הערכת המצב בלהגיד אם לומדים או לא לומדים, יש בה הרבה מאד שיקולים. חלק מהשיקולים הם גם מיגון. כשאנחנו מבינים את איום הייחוס ולאן יש סיכוי שהסיפור הזה ילך ובמה הוא יפגע, אנחנו נותנים את ההנחיה – לומדים או לא לומדים – גם בהתחשבות הזאת. כשאנחנו אומרים שאפשר ללמוד, במערכת השיקולים שלנו זה מה יכולתם של בתי הספר או המקומות האחרים, להכיל אירוע שקורה.

כולל בתי הספר שנמצאים בקרוואנים?

כולל בתי הספר שנמצאים בקרוואנים, כמובן.

טוב, יש עוד מישהו?

אני אבקש שתי הערות. אחת ההערה של מועצת חוף אשקלון. כל הקראווילות בכל המרחבים האלה של המוסדות בהם לומדים, יש מנהלת שהיא מנהלת שמנוהלת על ידי משרד ראש הממשלה, היא נקראת מנהלת תנופה. לא יכול להיות שיש בית ספר, וזה נוח למועצות לוותר למנהלת תנופה, כששמים קראווילות או שמים בתי ספר או מוסדות חינוך בלי מיגון, וזאת תקלה בסיפור זה והם חייבים להשלים את זה. מנהלת תנופה מכירה את זה ויודעת לעשות את זה.

הדבר השני שאני מבקש לומר ---

רק שנייה, תרשה לי להעיר לך על זה.

שנייה, שנייה, לא, לא, רבותי, זה לא עובד ככה. הוא יסתיים ואתה תבקש זכות דיבור, אני אתן לך.

הדבר השני, משנה לשנה כנראה עולות מספר כיתות הלימוד, גני הילדים וכו'. בחלקם מתקבל אישור לפתוח אותם. זה לא שמישהו עושה פה משהו פיראטי. לצערי, נושא המיגון בהחלטה לקבל כזאת כיתה לפתוח, כמו במועצה בחוף אשקלון בפעם האחרונה, או עכשיו באשקלון תשעה גנים נוספים של התמ"ת וכו', לפתוח אותם בלי מיגון. ובסוף זה מעמיד את זה שוב לפתחם של האנשים שיושבים כאן – למה הכיתה הזאת חיה עכשיו, או אישרו לפתוח אותה בשנת הלימודים הנוכחים – ללא מיגון.

אני מבקש פה לקרוא לכולם - גם במועצות וגם במשרד החינוך או התמ"ת - מי שמאשר את הסיפורים האלה – לא לפתוח בתי ספר, גני ילדים או כיתות נוספות – ללא פתרון מגוני, כי אחר כך זה מעמיד בדיוק את אותן שאלות שאתה מעלה עכשיו.

אבל איך אתה מסביר את זה שמשרד ממשלתי פועל כנגד חוק?

אני לא יודע להסביר כזה דבר.

יש פה כשל מערכתי מאד גדול, אם זה מה שקורה בשטח.

עובדתית אושרו עכשיו תשעה גנים באשקלון של התמ"ת, בלי מיגון, בבנייה קלה, נפתחו השנה.

אוקי. כן, רצית להתייחס.

רציתי. אני מסכים עם האמירה שלך על מנהלת תנופה ואני מבקש אחרי הישיבה לקשקש איתך בארבע עיניים איך אתה עוזר לי בעניין הזה, כי הם לא עוזרים לי, בסדר?

טוב, זה לא ה---

זה הכל.

זה לא קשור לפרוטוקול. טוב, זהו?

לא. מה שאמר מפקד פיקוד העורף מעביר אותי למשרד החינוך. האם משרד החינוך ייתן עדיפות למקומות שאין בהם מקום, לבנות שם בית ספר בדרך יותר מהירה ובדחיפות יותר גדולה, אם זה בחוף אשקלון ואם זה באשדוד ואם זה במקומות שיש שם אלפי ילדים תחת כיפת השמיים.

קודם כל לגבי בית הספר שהוזכר, אז באמת התוכנית האדריכלית שלו אושרה לא מזמן והוא בעדיפות גבוהה לתקצוב, כך שהוא עתיד להיות מתוקצב. עכשיו אתה מסמס. עונים לך על התשובה. הוא עתיד להיות מתוקצב בתחילת שנת התקציב הזאת, זאת אומרת בתחילת ינואר וככה שאתה יכול לעדכן את ראש המועצה.

לגבי שאר הדברים, בוודאי שאנחנו לא מנותקים מהמציאות ואנחנו נעשה מאמץ לתקצב מבנים שהליך התכנון שלהם הגיע לבשלות ואישרנו אותו. כדי להחליף מבנים שיושבים בכל מיני אתרים זמניים ומבנים קלים כאלה או אחרים. התשובה היא כן.

תודה רבה.

התמ"ת כאן?

לא.

הם לא הוזמנו? למה? בתור מישהו שאחראי על החינוך והטכנולוגיה, על מוסדות חינוך טכנולוגיים ועל גני הילדים.

אחרי שהחוק של אדוני יעבור, אז הם יהיו חלק מהסטטוטוריים, נכון?

מה?

אחרי שהחוק שלך יעבור, שתהיה מועצה לחינוך טכנולוגי, הם יהיו חלק מהסטטוטוריים.

בדרך כלל הם מוזמנים, אבל אני מודה, אני לא הזמנתי אותם.

רבותי, אני רוצה לסכם. רק תזכיר לי מה אמרת לי בקשר לתאריכים בעניין של 7 עד 15.

אני מקווה שתחילת העבודה הפיזית תתחיל בסביבות מרס.

בסביבות מרס. וכמה זמן בערך לוקח לבצע את התכנית מבחינת התכנון שאתם עשיתם?

עד אני מעריך תחילת שנת הלימודים של 2013, זאת אומרת ספטמבר 2013.

זאת אומרת שנה וחצי מהיום.

שנה וחצי ל-200 מוסדות חינוך, כן. כמובן שיש כאלה שיסיימו הרבה לפני. אני מדבר על סוף התכנית.

הבנתי אותך. שנה וחצי זה הרבה זמן. טוב. אז אנחנו רשמנו לעצמנו את הודעת משרד הביטחון על כך שהתכנון של המיגון והמיגון החלקי בטווח של 7 עד 15 ק"מ בשלבי סיום, והתכנית תצא לפועל באזור חודש מרס 2012, ואמור להסתיים בתחילת שנת הלימודים של שנת 2013.

ועדת החינוך פונה לראש הממשלה ולממשלת ישראל לקיים דיון ולקבוע בעצם מהלך אסטרטגי במיגון וכמובן תקצוב של הטווח של 15 עד 40 ק"מ. לאור המצב ולאור מה שראינו בימים האחרונים וגם בקיץ האחרון, על כך שהטילים מגיעים גם לטווחים האלה וגם היו פגיעות במוסדות חינוך, ובכך אין פה בכלל מצב של לקחת איזה שהוא סיכון בכך שהעניין לא יקרה בעתיד. אז מבחינתנו אנחנו רואים חשיבות רבה בכך שהתכנית תורחב עד 40 ק"מ.

אנחנו קוראים לכל המשרדים אשר לוקחים על עצמם אחריות על מוסדות החינוך בערים, לא לאשר שום גן או שום כיתה שקמה ללא ביצוע של הנחיות משרד הביטחון בהיבט המיגון, וכל אותם המקומות שקמו עד היום וקיבלו אישור של משרד כזה או אחר וכנגד ההנחיות של משרד הביטחון – אנחנו קוראים להם ולכל המשרדים הרלבנטיים להטיל סנקציות על כל אותם הגופים שפועלים כנגד החוק.

אולי במקום סנקציות שהמשרדים יתחילו לבנות כיתות רגילות. הבעיה היא לא סנקציה על האזרח, סנקציה על המשרד.

תשמע, אני כבר מתחיל להבין פה מה קורה וזה קורה לא רק בדרום, כי בדרום אנחנו תחת מתקפה ויש פה פרמטר של משרד הביטחון. כאשר זה קורה גם ביישובים אחרים יש תקציב, עכשיו יש דברים שמנסים ככה, אתה יודע ---

כן.

לשים אותם הצידה, מה שלא חשוב אז לקנות חומרים יותר זולים, אז לא להתעסק ולא לבנות לפי ההנחיות בדיוק. לחסוך בזה, לחסוך בזה. אנחנו מכירים את זה. עכשיו, אני כרגע לא נכנס למה שקורה ביישובים שהם לא תחת איום הטילים, אלא מה שקורה היום בדרום. בכלל אף אחד פה לא מתכוון אפילו לרגע לוותר. אז מבחינתי כל מוסד שקיבל אישור לאחר שיש הנחיות והנחיות ברורות מבחינת כל מבנה חדש שקם, שקיבל אישור לפעילות חינוכית במבנה הזה ומשרד הביטחון לא מאשר את המבנה מבחינת היבט של מבנה חדש – פשוט לא לקיים שם את הלימודים.

איפה הם ילמדו?

אז יש מבנים אחרים.

אז זהו, צריך לבקש העדפה במשרד החינוך לאזור הדרום עכשיו, כמו שהם עשו אז בקריית שמונה.

תראה, צריך פה לקחת, אתה יודע, בסופו של דבר זה יכול להיות מצב שאנחנו מתפשרים בזה ומחר אנחנו נתפשר גם בדברים אחרים וחס וחלילה ייפול טיל, ואחר כך כולם יגידו - טוב, אז ---

לא, לא, פשרות. ההיפך, שיעדיפו בתקצוב הכיתות בשנה הקרובה לאזור הדרום בגלל המצב הקיים.

אין בעיה, ברור.

זו הבקשה.

הסכמנו על זה.

רציתי שזה יהיה בהחלטת הוועדה, היושב ראש מכיר את הפרטים.

תראו, אנחנו מבחינתנו קוראים לכל מי שרלבנטי לעניין זה, לפעול במהרה כדי לתת את המיגון המינימאלי ממה שאנחנו צריכים היום בעניין של המיגון. עכשיו, אין לי שום ספק שאם יש נגיד מקומות שהמצב גם במידה ויש אזעקה לא מאפשר אפילו מקום בקרבה של מקום הלימודים להסתתר שם, אז זה צריך להיות כמובן בסדרי עדיפויות מבחינת הפעילות. זאת אומרת אם יש לך היום מבנים יבילים שאתה יודע שאמור להיות מתי שהוא שם בנייה של בית ספר או כיתות חדשות ועדיין אין שם בכלל שום מקום ומיגון, אז צריך לתת שם פתרון.

זה המיגוניות, אגב.

יפה. אז זה בסופו של דבר משרד הביטחון יודע איך לתת פתרון אם זה מיגוניות, אם זה בנייה נגיד דחופה של מקלט או כיתה כזו או אחרת. אבל לא יכול להיות מצב שבעצם גם אם יש פתרון כללי, יש פה מקומות שהם פרוצים לחלוטין.

ברור.

אז זה צריך להיות חלק מקבלת החלטות ומתכנון אסטרטגי עתידי. אולי גם לראשי ערים, שבמידה ויש לכם טענות כאלה ואחרות, אז תעבירו לוועדת החינוך, כי אנחנו מבחינתנו חשוב לנו שקודם כל השגרה תימשך להיות מבחינת הלימודים השוטפים, ושאנחנו לא נמצא את עצמנו בכאוס טוטאלי לפני סוף שנת הלימודים, כאשר יש אין סוף חומר שצריך להשלים לתלמידים, ויש פה פגיעה משמעותית בהשכלתם של ילדי הדרום;

ומצד שני גם, אני אשמח שמשרד החינוך יעשה תכנון אסטרטגי לאור המצב שקורה לאחרונה בשנה שנתיים האחרונות בדרום הארץ, מבחינת השלמת החומר ובמידה ויהיה צורך לתקצוב כזה או אחר של המורים בהיבט של ההשלמה, וגם אם זה בעניין של הלימודים מרחוק, שהדבר יתבצע. ואין לי שום ספק גם שאם יהיה צורך בפנייה לאוצר לתוספת לעניין זה, אז אנחנו גם נהיה שותפים לעניין. כי יש פה דבר שהוא דבר לא רגיל, וכמובן שגם בעניין זה צריך להיות תכנון ותכנון מסודר, וגם צריך להיות תקציב. אף אחד לא מבקש שמשרד החינוך, מהתקציב הקיים, יתחיל לעשות שמיניות באוויר בשביל לתת פתרונות למצב שהוא לא תלוי בו.

אז אני כן חושב שצריך להיות פה תקציב מיוחד לעניין של מצב חירום, במידה ותהיה השבתת לימודים לתקופה שהיא תקופה ארוכה יותר, וגם יהיה בעצם מענה לאותם התלמידים שיפסידו חומר, שהם יוכלו לקבל אותו במלואו, ולא על חשבון השעות שהמורים והמשכורות שהמורים מקבלים בשוטף, אלא צריך להיות תקציב מיוחד שייתן מענה לכל התוספות האלה.

זה מבחינתנו. עכשיו, מה שחשוב גם שאין פה יותר מדי זמן למשחקים, ואם יש אפשרות לזרז את הבנייה, אז אנחנו רואים בה כסדרי עדיפויות מבחינת כל הנושא של בינוי ושל תקצוב כדרגה ראשונה, כי לא יכולים להרשות לעצמנו מצב של שנה וחצי שנתיים מחכים ובינתיים יש פה עוד חצי מהמדינה שנמצא באיזה שהוא מצב של אי ודאות.

כן, נטע, בבקשה.

צריך לשים לב שהמורים יוכשרו ללמידה מרחוק. זאת אומרת לא כל המורים יודעים להשתמש בלמידה מרחוק מבחינת מחשבים. זה לא אוטומטי וצריך לראות שאכן בדרום עוברים המורים השתלמות בכל הנושא הזה.

למורים יש זמן גם לעסוק בזה, כי הם אז עסוקים גם בבית, עם הילדים שלהם.

כן, כשמדברים על תקופה ---

כן, זה טוב בשביל ה ---

אז הם עוברים הכשרה.

שוב אני אומר, זה טוב בשביל האמירה.

בזה רבותי אני מציע שאנחנו נעשה ישיבה נפרדת על כל העניין הזה של התכנון וההכשרה של המורים למה שקורה היום בדרום הארץ, אבל מבחינתנו הישיבה עסקה בכל מה שקשור למיגון, ואני חשוב שההחלטות שאנחנו קיבלנו כאן הן החלטות ברורות, ואני מקווה מאד שבאמת הממשלה תיקח על עצמה אחריות לשנות את סדרי העדיפויות ולקבוע שגם המיגון שיהיה קיים בטווח של 7 עד 15 ק"מ, יהיה גם עד 40 ק"מ.

אני גם חושב שמשרד החינוך מבחינתו, צריך לקחת חלק בהובלת היזמה הזאת, אם זה בממשלה ובדרישה התקציבית בעניין של המיגון, כי אמרתי – אנחנו ראינו וזה כבר לא איזה שהוא מצב של פעם ב-. הטילים נופלים וטילים נופלים בבאר שבע, טילים נופלים באשדוד, ושם העניין פרוץ לחלוטין וצריך לתת מענה לאותם היישובים ולילדים.

בכך אנחנו סיימנו. תודה רבה לכולם. אנחנו נעקוב אחרי ביצוע ההחלטות.
ישיבה ננעלה בשעה 11:05