פרוטוקול

 
PAGE
29
ועדת החינוך, התרבות והספורט

2.11.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 482
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ה' בחשוון התשע"ב (2 בנובמבר 2011), שעה 09:45
סדר היום
פתיחת שנת הלימודים האקדמית
נכחו
חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

מוחמד ברכה – מ"מ היו"ר

רחל אדטו

זבולון אורלב

מסעוד גנאים

ניסים זאב

אחמד טיבי

אברהם מיכאלי

אנסטסיה מיכאלי
מוזמנים
שר החינוך גדעון סער

בלה רדונסקי


- לשכה משפטית, משרד החינוך

דני גלושנקוב


- רפרנט השכלה גבוהה באגף התקציבים, משרד האוצר

משה ויגדור


- מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

פרופסור מנואל טרכטנברג- יו"ר ות"ת

פרופסור רבקה כרמי
- נשיאת אוניברסיטת בן גוריון ויו"ר ור"ה

פרופסור עליזה שנהר
- יו"ר ור"מ ונשיאת האקדמית עמק יזרעאל, ועד ראשי המכללות

מוטי כהן


- מנכ"ל ארגוני הסטודנטים

דוקטור ענת פלדמן
- סגנית ליו"ר מועצת ארגוני הסגל במכללות ובאקדמיות

צבי שילר


- מרכז אוניברסיטאי אריאל, חבר ועד הסגל

שרון אחדות


- דובר המועצה להשכלה גבוהה

איציק שמולי


- יו"ר התאחדות אגודות הסטודנטים בישראל

סתיו ארז


- רמ"ח אקדמיה, התאחדות הסטודנטים בישראל

יובל וורגן


- מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

פתיחת שנת הלימודים האקדמית
היו"ר אלכס מילר
שלום לכולם. אנחנו נפתח ישיבת ועדת חינוך. אנחנו ממשיכים בסדר היום, תאריך 2.11.2011, ה' בחשוון תשע"ב, הנושא – פתיחת שנת הלימודים האקדמית. אנחנו מברכים כאן בועדת החינוך את שר החינוך גדעון סער וכבר אני מקבל את בקשתו שלאחר התייחסותך אדוני, אתה תמשיך בעיסוקיך החשובים ואנחנו נמשיך בישיבה ואנחנו נשחרר אותך מכאן.


אני גם מברך כמובן את ראש ות"ת, את מנואל טרכטנברג, את נשיאת ועדת ראשי האוניברסיטאות רבקה כרמי, וכמובן את ועד ראשי המכללות, פרופסור עליזה שנהר, מנכ"ל מל"ג שנמצא איתנו כבר ישיבה שנייה משה ויגדור, ואת איציק שמולי יו"ר התאחדות הסטודנטים, כמובן חברי הכנסת מכובדי, כולם.

אנחנו בישיבה חגיגית רבותי, פותחים את שנת הלימודים. כבוד השר, למען הפרוטוקול, בישיבה הקודמת הודיעו לנו הצדדים בבן גוריון על כך שהוסר האיום על ---
שר החינוך גדעון סער
אתה סייעת בדבר הזה לפי דעתי.
היו"ר אלכס מילר
ניסיתי, כן.
שר החינוך גדעון סער
כשמגיע קרדיט אז מגיע.
היו"ר אלכס מילר
על כך כמובן תודות לנשיאת האוניברסיטה ולשרותי בריאות כללית, ואני מקווה מאד שמכאן והלאה אנחנו נוכל באמת לשמוע בשורות שלא יהיו זעזועים כאלה ואי ודאות של הסטודנטים לפני תחילת שנת הלימודים.

שאנחנו נפתח את הישיבה החגיגית, כמו שאני ציינתי, אדוני השר, אני רוצה לברך כמובן אותך, את המועצה להשכלה גבוהה, את כל מי שעוסק בעניין החשוב הזה. כולנו יודעים שהמשאב העיקרי והחשוב ביותר של מדינת ישראל זה המשאב האנושי, ואין לי שום ספק שהמדיניות אשר הממשלה מקדמת בשנים האחרונות, וזה הרחבת תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה, השקעה שהיא השקעה חסרת תקדים יחסית לשנים הקודמות בכל המערך הזה. זה כמובן מביא גם לתוצאות ואנחנו רואים את זה בשטח, ועל כך גם אני מקווה מאד שהעניין יימשך.

כמובן שאנחנו מכירים גם בעיות וסוגיות כאלה ואחרות שעולות מדי יום בתחומים שקשורים למערכת ההשכלה הגבוהה. אני מקווה שאותו משבר עם הסגל הזוטר ייפתר בקרוב, וגם שם אנחנו נראה התקדמות. אנחנו גם קיבלנו כאן מסמך שהוכן על ידי מחלקת המחקר של הכנסת. אחרי המצגת שלכם, במידה ויהיה צורך בהתייחסות והוספה של פרטים כאלה ואחרים על ידי יובל, אז אני אאפשר לו לעשות כך.

כמובן שאנחנו גם מכירים את הבעיות שקיימות היום במערכת, את החוסר של המרצים בסגל הבכיר יחסית לכמות הסטודנטים, והמצב הבעייתי שאני ראיתי גם מהבדיקה של מדעי הרוח, שמשנה לשנה כמות הסטודנטים הולכת ומצמצמת. אני מקווה מאד שבעתיד אנחנו גם נראה שינויים ושיפורים בכל התחומים האלה, אבל ביחד עם הברכות, כמובן שמצפה לנו עוד דרך ארוכה בחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

אני מעביר לאדוני השר את זכות הדיבור, שתוכל להתייחס לעניין. תודה רבה.
שר החינוך גדעון סער
תודה אדוני יושב הראש. שנת הלימודים האקדמאית התחילה לפני שלושה ימים. במוסדות בדרום הארץ היא התחילה רק לפני יומיים, ביום שני וזאת שנה שנייה שאנחנו מתחילים בדרך חדשה ועם תקווה למערכת הזאת, אחרי עשור מאד קשה שמערכת ההשכלה הגבוהה עברה. ואני מאמין ואפילו משוכנע, שהתחלנו להעלות מחדש את המערכת הזאת על דרך המלך. וזה בזכות התכנית הרב שנתית שגובשה לשש השנים הקרובות. בעצם אנחנו כבר בשנה השנייה של התכנית, בזכות תוספת תקציבית משמעותית. אני רוצה להדגיש שהתקציב, רק בשנתיים הראשונות לתכנית, תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה עלה ב-13%. זה נתון מאד משמעותי ובר השוואה עם נתונים אחרים בתקציב המדינה.

מהלכים לחיזוק מצוינות – הוצגה כאן בפני הוועדה הזאת, בתקופת כהונתו של חבר הכנסת אורלב, התכנית להקמת מרכזי מצוינות. אנחנו היום, כאשר כבר פועלים ארבעה מרכזי מצוינות באוניברסיטאות, ואנחנו לפני הגל השני של הקמת עוד 10 מרכזי מצוינות, אגב גם במדעי הרוח והחברה בנוסף לתחומי המדעים המדויקים.

שדרגנו את התקצוב של המוסדות בפריפריה. הכנסנו בתוך המודל התקצובי מרכיב של תקצוב אמיתי לפריפריה, על פי נוסחא של מרחק מהמרכז. זה לא היה בעבר. עשינו מהלך ענק וראינו אותו קורם עור וגידים לפני כמה ימים, בהקמת בית הספר לרפואה בצפת. המועצה להשכלה גבוהה בראשותי קיבלה את ההחלטה בינואר 2010 והציבה לוח זמנים מאד שאפתני, ואני חייב להגיד שמעבר לזה שאוניברסיטת בר אילן עמדה בלוח זמנים מאד מאד קשה, ועשתה את זה בצורה מאד מרשימה, גם מבחינה לוגיסטית, גם מבחינת גיוס המרצים ומהם המרצים הטובים, כולל מרצים גם שבחלקם חזרו מחוץ לארץ. אני חייב להגיד שזה לא בא בשום פנים ואופן על חשבון איכות. נפתחה שם פקולטה מצוינת, שלומדים בה כבר במקום שרק הוקם, כמעט חמישית מהסטודנטים לרפואה שלומדים היום בארץ, בחמש פקולטות, וכל התנאים שנקבעו בהחלטת המל"ג מינואר 2010, כולל הנושא של מגורי המרצים בגליל, כולל הנושא של שדרוג המערכת הרפואית בבתי החולים בצפון, ששם מתבצעת ההכשרה הקלינית, בית הספר מתוקשב ברמה הגבוהה ביותר. בקיצור, הייתה פה גם יעילות ויש פה גם איכות וזאת מהפכה שאנחנו כבר עומדים על הממדים הבאים שלה גם למקצוע הרפואה, אגב, עוד מעבר לנושא של פתיחת בית ספר לרפואה, מספר הסטודנטים לרפואה גדל בצורה דרמטית במדינת ישראל בשנתיים האחרונות. נדמה לי בכ-70% לעומת מה שהיה בשנת תשס"ט ואנחנו יודעים שיש או צפוי מחסור ברופאים, ומחויבים להמשיך להתקדם בנושא הזה.

נקלטו מאות מרצים. זה יוצג בוודאי על ידי יושב ראש ות"ת גם מספרית. נקלטו מאות מרצים אחרי תקופה מאד ארוכה שהיה מאד קשה למוסדות לקלוט מרצים. נקלטו הרבה מאד אנשי סגל בשנה הזאת. וגם במהלך הקיץ, אדוני יושב הראש, כשהבית היה בפגרה הוועדה התכנסה מעת לעת. אנחנו גם היינו בקשר כל הזמן, אבל נעשו כמה מעשים מאד חשובים. ערב ראש השנה בספטמבר חתמנו על הסכם עם הסגל הבכיר באוניברסיטאות. ההסכם הזה הוא הסכם חשוב, הוא נותן למערכת שקט תעשייתי עד סוף 2013. אני חושב שיש שם סעיף חשוב שנותן לצעירים תגמול מועדף לחברי סגל צעירים בשנתיים הראשונות של ההסכם. יש שם סעיף חשוב של שותפות בתשלום למעונות, לחברי הסגל שיש להם ילדים קטנים, וזה גם משפיע יותר על הדור הצעיר של המרצים, ואני חושב שזה היה מהלך מאד חשוב.

אני מזכיר, כי אז היינו עוד במושב הקיץ, שבחודש יוני חתמנו בפעם הראשונה הסכם עם סגל המרצים של המכללות, שמעולם לא נחתם הסכם קיבוצי שמסדיר את תנאי ההעסקה. הסכם מאד חשוב. יש שם סעיפים חשובים של גמישות ניהולית שמאפשרים העסקת מרצים בחוזים אישיים, של גמולי הצטיינות למורים מצטיינים ואני בסך הכל חושב שזה היה מהלך מאד חשוב. מה שאני רוצה להדגיש, גם לגבי המשא ומתן שהתקיים עם הסגל הבכיר באוניברסיטאות, גם לגבי המשא ומתן שהתקיים עם הסגל של המכללות – התקיים משא ומתן רציני, ענייני, ונחתמו הסכמים, בלי שביתות, בלי עיצומים ובלי פגיעה בציבור הסטודנטים.

יש לנו עדיין בעיה שאנחנו חייבים לסיים אותה ואנחנו מתקדמים בה, בנושא אוניברסיטת תל אביב. באוניברסיטת תל אביב יש, היה ---
מנואל טרכטנברג
אתמול, אמש הגיעו להסכם למעשה.
שר החינוך גדעון סער
אני משוכנע שזה עניין של מספר ימים והעניין יהיה מאחורינו. אני משבח את אוניברסיטת תל אביב שביום שישי חתמה גם היא על ההסכם עם הסגל הבכיר שלה, בהתאם להסכם הקיבוצי, ובהתאם לזה גם נפתחו הלימודים באוניברסיטת תל אביב. אני מכיר את הנושא. גם כאשר הייתי בשבוע שעבר באונסק"ו שם בפריז, אז הייתי על הקו גם עם נשיא האוניברסיטה וגם עם יו"ר ות"ת וגם עם מנכ"ל מל"ג, ואני מודע להתקדמות שיש ואני מניח שתוך ימים ספורים נפתור.

יש לנו את נושא הסגל הזוטר ומתקיים משא ומתן, ויש לא רק רצון לעסוק בנושא ברצינות. אני חושב שהיום עוסקים בנושא הזה ברצינות רבה. בתוך הסגל הזוטר, בוודאי זה יורחב על ידי יושב ראש ות"ת, על ידי מנכ"ל מל"ג, יש קבוצות שונות, יש גם שוני מסוים בין המוסדות. מה שאני יכול להגיד כאמירה כללית, שבמשך השנים במצוקה התקציבית הגדולה של המוסדות, התופעה הזאת של הישענות על מרצים מבחוץ, התפשטה לממדים רחבים מדי לטעמי, ונדמה לי שקשה לחלוק על זה. בסוף 2008 נחתם פעם ראשונה הסכם עם הסגל הזוטר. אני קיימתי על זה שיחות עם יו"ר ות"ת ועם מנכ"ל מל"ג והנחיתי להיות מעורבים, למרות שזה עניין שבין האוניברסיטאות לעובדים. זה גם עניין מערכתי שמל"ג, ות"ת תעקוב ותדחוף ותהיה מעורבת במידה הראויה ויש ליווי של המשא ומתן ודחיפה להתקדמותו. אני יודע גם שיש מחר פגישה נוספת, אחרי הפגישה שהתקיימה אתמול.

מה שאני רוצה לומר זה רק שאני מציע לכולם לגלות גם אחריות וגם רצון טוב. לא לנהל מאבק על גב הסטודנטים. זה לא ייצר לא יותר רצון טוב ולא יותר פתרונות יצירתיים. ושמעתי היום גם את נציגי הסטודנטים של הטכניון בעניין הזה. אנחנו רואים בסופו של דבר לנגד עינינו את ציבור הסטודנטים. אני מזכיר שבפעם הראשונה במודלים התיקצוביים שיושב ראש ות"ת עמל עליהם, נקבעו פרמטרים לשרת את ציבור הסטודנטים. למשל הנושא של יחס בין מרצה לסטודנטים, שיושב ראש התאחדות הסטודנטים וקודמו בשיחות שהתקיימו בשעתו, לפני שנה וחצי, עמדו על הצורך גם לצמצם את היחס הזה, שיש לו זיקה ישירה לרמת ההוראה ובאמת היום המוסדות מושפעים בתקצוב, בין היתר בשאלה האם הם חותרים לשפר את היעד הזה או לא. ואותו דבר אני אומר גם בנושא הזה.

אז יש שעת רצון, יש אנשים מצוינים. אני רוצה לשבח גם את יושב ראש ות"ת, פרופסור טרכטנברג, שלצערי ולשמחתי, כי זה לצערי בכובע אחד, כמי שממונה על ההשכלה הגבוהה, ולשמחתי כשר חינוך מצד שני, שממונה על מערכות אחרות של החינוך, היה עסוק בקיץ האחרון בנושאים אחרים ועל זה תדון הוועדה ברשותך, ואני גם אגיע כפי שהבטחתי בשבוע הבא. אבל עושה עבודה מעולה, וגם משה ויגדור, מנכ"ל מל"ג ות"ת, עושים עבודה מעולה והמערכת הזאת מתקדמת.

אני רוצה לשבח גם את התאחדות הסטודנטים. נמצא פה יושב ראש התאחדות הסטודנטים, משום מה בקצה השולחן. לפי דעתי הוא אולי האיש הכי מפורסם פה, אז לכן הוא יכול לשבת בקצה השולחן ואני רוצה בעיקר לשבח ---
אברהם מיכאלי
הוא עדיין שוקל אם להמשיך במחאה או לא, לפי זה הוא יושב שם.
שר החינוך גדעון סער
נראה לי שהוא כבר בשלב שהוא לא זקוק לעצות של אף אחד מאיתנו. על כל פנים, אני רוצה לשבח את ההחלטה שהייתה בהתאחדות הסטודנטים, על רקע האירועים בדרום, עם הדאגה שלהם שגם היא מוצפת בשיחות, כפי שאני מעודכן מיושב ראש ות"ת, בסוגיית עובדי הקבלן, לא לקיים איזו שהיא השבתת הזדהות, שהייתה מהלך סמלי כי הם מעורבים בנושא הזה ממילא בשל האירועים בדרום, ואני חושב שזה היה מאד נכון, במיוחד כאשר באותו יום למעשה פתחנו את הלימודים באותם מוסדות בדרום, שלא פתחו עם שאר המערכת ביום א'.

אני אהיה עסוק גם בשבועות ובחודשים הקרובים במינוי מועצה להשכלה גבוהה. הקדנציה של המועצה להשכלה גבוהה מסתיימת בחודש מרס, עוד ארבעה חודשים. מינוי המועצה הוא דבר חשוב. המועצה מכהנת במשך חמש שנים, ואני כבר קיימתי עם נציגי המכללות המתוקצבות, נדמה לי שגם עם הלא מתוקצבות, גם עם יושב ראש התאחדות הסטודנטים. אני לא זוכר אם ישבתי כבר עם ור"ה. בשבוע הבא אני נפגש עם ור"ה בעניין הזה, כדי לקיים התייעצויות עוד לפני המינוי הפרטני.

אני מודה ליושב ראש הוועדה גם על ההזמנה. אני משאיר אתכם עם פרופסור טרכטנברג, שייתן כאן סקירה רצינית, כפי שניתנה גם ביום ראשון האחרון לממשלת ישראל.
היו"ר אלכס מילר
תודה אדוני על הפתיחה.
ניסים זאב
השר פטור משאלות, אני מבין.
שר החינוך גדעון סער
יש כאן אנשים מאד רציניים, אבל אני ממליץ ---
ניסים זאב
כבוד השר מאד רציני, הבעיה הייתי שמח שהשר יישב ונשאל אותו כאן כמה שאלות.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת ניסים זאב, אנחנו תאמנו עם השר את העניין של הפתיחה.
שר החינוך גדעון סער
ניסים זאב, אתה יודע שאני תמיד שמח לשאול שאלות, בדרך כלל יש לי גם תשובות. הבעיה שלי היא לא התשובות, הבעיה שלי היא מצוקת הזמן שלי, ויש לי כרגע עוד כמה נושאים. אני אגב לא הייתי מתוכנן להיות, אני סיכמתי עם היושב ראש שיהיה יושב ראש ות"ת, אבל מאחר שפורסם שאני אהיה, אני הגעתי לכבד את הוועדה. המלצתי ליושב ראש ות"ת, אם הוא רוצה לדבר מעמדה יותר גבוהה, לקחת את הכסא שלי. להתראות.
היו"ר אלכס מילר
תודה. טוב, אני מבין שסוגיית הכיסאות, עד הכנסת הבאה, לא תצא מהאולמות האלה, אבל תודה רבה. טוב, בבקשה אדוני, מבחינת המצגת שתוצג לנו, אני מציע שמי שרוצה להתייחס, אני קיבלתי כבר כמה בקשות, אז אנא תעבירו.
מנואל טרכטנברג
אדוני יושב הראש, חברי כנסת, גברותי ורבותי בוקר טוב. אני מודה לך, אדוני יושב הראש, על ההזדמנות להציג בפניכם את פתיחת שנת הלימודים הזאת. פתיחת שנת הלימודים היא תמיד הזדמנות נאותה לשאול שאלות גם על מה שנעשה בעבר וגם מה שייעשה בעתיד וחשבון נפש. זו הפעם השלישית שאני מופיע כאן בתור יושב ראש ות"ת. נכנסתי לתפקיד לפני שנתיים ואנחנו נמצאים בעיצומו של החלק הראשון של מהלך לקראת הבראת ההשכלה הגבוהה. שלא נתבדה ולא נחשוב שזה מאחורינו, רק עברו שנתיים ואני רוצה בקצרה להזכיר לעצמנו מאיפה אנחנו באים, מה קרה בשנתיים האלה ולאן אנחנו הולכים.

אז לפני שנתיים, כשישבתי כאן, סקרתי בהרחבה את מה שנקרא 'העשור האבוד' של שנות ה-2000, שבמהלך אותן שנים קשות מערכת ההשכלה הגבוהה, ופה צריך לבחור את המילה הנכונה – זה בין דעיכה להתדרדרות – אבל זה בערך הטווח, ואין חולקים על כך. אני לא אנתח למה זה קרה, אבל זו העובדה ולנוכח העובדה הזאת הקדשנו את שנת תש"ע להיערכות, להתנעת הרפורמה, לגיבוש תכניות, גיבוש תכנית רב שנתית ולצידה תקציב רב שנתי לשינוי במודל התקצוב.

אמרנו כל הזמן, ואכן כך עשינו, שהעניין זה לא רק להגדיל תקציבים ושיהיה מה שנקרא : More Of The Same, יותר מאותו דבר, ושצריך לשנות את צורת ההתנהלות וצורת התקצוב, ובזה השקענו חלק ניכר מהאנרגיות באותה שנה, כדי להביא לשינוי במודל התקצוב. וכמו כן גיבשנו את התכנית למרכזי מצוינות.

בשנה החולפת, תשע"א, זה בעצם ההתחלה הממשית של הרפורמה. זו פעם ראשונה שהתקציב שהוסכם עליו עם האוצר, התקציב הרב שנתי, החל לתקתק וקיבלנו את התוספת התקציבית הראשונה שהוקצתה על פי המודל החדש, מודל התקצוב החדש. התחלנו בתהליך של הקמת מרכזי מצוינות. ארבעה מרכזים כבר קמו במהלך השנה החולפת, והשקענו לא מעט בהסדרת יחסי עבודה. על הדברים האלה אני אעבור מיד בפירוט.

מעבר לכך, אני רוצה כמה נתונים שיהיו לפנינו, כדי שנכיר את המערכת איפה אנחנו נמצאים כרגע. אנחנו מגיעים כמעט ל-300,000 סטודנטים. כדי לדייק – 298,400 סטודנטים, שלומדים ב-67 מוסדות. הגידול במספר הסטודנטים המשיך גם בשנה החולפת, אם כי בקצב איטי יותר – 2.3%. זה עדיין קצב יותר מהיר מקצב גידול האוכלוסייה, אבל לא בקצבים שהכרנו בעבר. אנחנו מתקרבים למיצוי של הפוטנציאל של כל מחזור ומחזור להגיע להשכלה גבוהה. אנחנו ב-48%. יש עדיין שולים שם, אבל לא גדולים מאד. השולים האמיתיים נמצאים במגזר החרדי ובחלק מהמגזר הערבי ואנחנו נדבר גם על הדברים האלה.

המוסדות התחילו בקליטה של חברי סגל בכיר חדשים, לאחר שנים של הקפאת תקנים שהדבר הזה לא קרה. ואני רוצה עוד פעם שתהיו מודעים – הסגל הבכיר באוניברסיטאות הצטמצם אבסולוטית. למשל באוניברסיטת תל אביב ירד מ-1,400 לפחות מ-1,000. באוניברסיטה העברית משהו דומה. אז אנחנו מתחילים את התהליך של גיוס מחדש של סגל בכיר, לא רק באוניברסיטאות, גם במכללות, וכיום למכללות יש את ה---
מוחמד ברכה
זה גם התלווה לירידה בסגל הזוטר באותה תקופה?
מנואל טרכטנברג
לא, להיפך. הסגל הזוטר גדל. זה חלק מהבעייתיות שמתגלה.
מוחמד ברכה
זה היה חיפוי.
מנואל טרכטנברג
נכון, נכון מאד, אנחנו נדבר על זה. כן, בהחלט. וגם במכללות החל תהליך של גיוס סגל בכיר, אני חוזר על כך, וכיום בעקבות ההסכם שנחתם, יש למכללות את הכלים כדי לגייס סגל בכיר איכותי. זה לא היה קודם, צריך להכיר את זה. האם אנחנו מרוצים מהמספרים האלה? לא ולא. אני רוצה להגיד לכם שכדי להגיע ליעדים שקבענו לעצמנו במהלך שש השנים של התכנית הרב שנתית, צריך להגיע לגיוסים של כ-500 אנשי סגל בכירים בשנה. אנחנו עדיין לא שם.
ניסים זאב
מה המספר היום?
מנואל טרכטנברג
הנה, זה המספרים. 220 ו-150 ואנחנו לא שם עדיין. הדרך עוד ארוכה. לכן אני אומר – יש לנו סיבה לאופטימיות – אבל עדיין הדרך לפנינו קשה וארוכה.
היו"ר אלכס מילר
רק לפני שאנחנו עוזבים את הנושא הזה, לפי הדו"ח שהכין לנו יובל ממחלקת המחקר, היחס שעומד היום בין סטודנטים לבין סגל זה 24.8 סטודנטים פר מרצה, וזה מאד גבוה אדוני.
מנואל טרכטנברג
נכון.
היו"ר אלכס מילר
זה מאד גבוה ואני חושב שכן צריך להיות יעד מאד ברור בפרישה של כמה שנים, עד לצמצום משמעותי, כי אנחנו בסופו של דבר גם צריכים שהסטודנטים שלנו לא רק יקבלו את התואר, אלא גם ייצאו עם ידע משמעותי לשוק העבודה ובכלל.

גם בעניין של העלייה של כמות הסטודנטים, צריך גם להבין, אני גם התייחסתי לזה בעבר, לעניין של אקדמיזציה היום במדינת ישראל של תחומים מסוימים והמשמעות של התואר הראשון הולכת ופוחתת. עכשיו, גם בעקבות זה אני מקדם איזה שהוא מהלך עם העניין של הקידום וחיזוק של החינוך הטכנולוגי באופן כללי. אם זה מועצה או שכל רגולציה שתקום, אבל עדיין אני גם חושב שזה צריך להיות וחייב להיות חלק מהדיונים, גם של ור"ה, ור"ם, וגם של המועצה להשכלה גבוהה על פשוט משהו חסר תקדים שקורה היום במדינת ישראל בכל מה שקשור לתואר ראשון. פעם בעבר למקומות מסוימים היה אפשר להתקבל והיה מספיק תעודת בגרות. היום בלי תואר ראשון לא מקבלים וכל דבר בשביל לבוא ורק להוציא תואר ראשון, זה לא צריך להיות משהו שנמצא בחלק משיח של הצעירים, אלא זה צריך להיות תואר איכותי ותואר משמעותי עם השקעה, שגם הסטודנטים מבינים שזה לא רק בשביל לבוא לכמה שעות ולקבל את התואר ולא משנה באיזה מדעים. זאת אומרת, אני חושב שגם זה צריך להיות חלק מהיעד, ובחזרה ועליית מודעות ואיכות של התארים המתקדמים. זו ההערה, תודה.
מנואל טרכטנברג
כן, אני דווקא שמח שאתה מתייחס לדברים האלה לגבי היחס סטודנטים – סגל. אכן זה דגל שהנפנו ואמרנו – אחד היעדים המרכזיים של התכנית הרב שנתית - זה להביא לירידה משמעותית ביחס הזה והצפנו את זה גם בתוך מודל התקצוב. כלומר, יש תמריצים בנויים בתוך מודל התקצוב, שנותנים לאוניברסיטאות ולמכללות – תמריץ לגייס סגל בכיר, איכותי ונכון, אמרתי, הקצב הוא עדיין איטי מדי של גיוס הסגל, ואנחנו נעשה כל דבר ---
היו"ר אלכס מילר
דרך אגב , על השנתון – איך אנחנו ביחס עם מדינות אחרות?
מנואל טרכטנברג
אנחנו במקום מאד טוב ביחס למדינות אחרות. בארצות הברית היחס הוא יותר גבוה, אבל בארצות הברית כיום יש שאלות קשות שנשאלות – האם היחס היותר גבוה שמתקרב שם, אם אתה סופר את מה שנקרא Community College, אז זה מתקרב ל-60% ויש הרבה טענות כנגד זה, ואומרים שחלק מהבעייתיות של המערכת להשכלה גבוהה כיום בארצות הברית, זה מכיוון שהלכו רחוק מדי בעניין הזה. כך שהיחס 48%, מתקרב ל-50%, זה יחס שהוא נכון.

אני מאד שמח על מה שציינת לגבי החינוך הטכנולוגי. נכון מאד. במדינת ישראל הנושא הזה הוזנח. לא רק שהוזנח, אלא שבעצם הייתה נסיגה בדגשים לנושא הזה ויש בהחלט מקום להיות את החינוך הטכנולוגי. לא כל דבר צריך תעודת B.A, שלעתים עושים זילות של תעודת B.A, בהקשר הזה. אז אני בהחלט מתחבר לדברים האלה.
ניסים זאב
מה פירוש? סליחה, לא הבנתי. זאת אומרת אפשר להגיע לרמה של תואר אקדמאי בלי לעבור את כל השלבים ש---
מנואל טרכטנברג
הנקודה היא כזאת – שיש הרבה מאד עיסוקים במקצועות במשק שדורשים הכשרה וכישורים והשכלה, אבל לאו דווקא במסגרת B.A אקדמי. כלומר אם אתה רוצה, למשל אני אתן דוגמא שכרגע יש לנו ויכוח על זה, ואני לא פוסק אבל אני רוצה להמחיש את זה. שיננות, שיניים – האם זה עיסוק שבגינו צריך תואר B.A, או שצריך לימודי תעודה שנלמדים ברצינות רבה, אבל שלאו דווקא מצריכים תואר ראשון. אתה מבין? כלומר, גם אורך הזמן, גם המסגרת, גם תנאי הקבלה, והיושב ראש התייחס גם כסף. הייתה נטייה בארץ בשנים האחרונות – כל דבר להפוך אותו לתואר אקדמי – ואז בעצם מה שקורה זה שני דברים, אלף אתה חוסם כניסה של אוכלוסיות מסוימות, ומהצד השני אתה גורם לזילות מסוימת במה זה תואר אקדמי. אתה מבין? אז צריך מאד להישמר ---
ניסים זאב
לכן קיים גם זה וגם זה.
מנואל טרכטנברג
כן, אז אני אומר צריך מאד להישמר ולהחזיר גם את היוקרה ללימוד הטכנולוגי, וגם את האמצעים לכך, מבלי שזה מתלווה דווקא בתואר אקדמאי. זו הנקודה.
היו"ר אלכס מילר
אני אתן עוד דוגמא, נגיד מה שקיים היום במשרדים ממשלתיים, שזה גם כן דבר שמאד מוזר לי, שבשביל להתקדם בדרגה ובכל דבר צריך תואר ראשון. עכשיו אתה בא ואתה מסתכל איזה תואר בדיוק דורשים, לא משנה. אז אם רוצים לקדם בן אדם לפי העבודה שלו, לפי המקצועיות שלו במקום העבודה שלו, שיתנו לו את הקידום הזה בלי שום קשר לתואר שהוא עושה, או שיבקשו ממנו לעשות תואר במשהו שהוא מתעסק, כי אחרת אין שום היגיון שבן אדם שצריך להתקדם נגיד במשטרה בדרגה, הולך ועושה תואר בגיאוגרפיה, ואז הוא מקבל את הקידום שלו.
קריאה
בגיאוגרפיה במקרה הטוב.
ניסים זאב
דווקא זה טוב. הוא ימצא את העבריינים הרבה יותר מהר.
היו"ר אלכס מילר
אז אני לא מבין, אז או שיסבירו את הקשר או שהקשר יהיה מקצועי, או שהקשר יהיה ספציפית למשהו שבן אדם מתעסק, כי אחרת אין שום היגיון ובסופו של דבר הייחוד והמודעות לכל העניין הזה – הופך להיות איפה שהוא מזלזל, כי אני מבחינתי חושב שאם כבר בן אדם מחליט ללכת ללמוד לימודים אקדמאיים, הוא צריך לקבל את ההשלכות של העניין הזה ואת החשיבות, ובסופו של דבר גם להתייחס לזה בהתאם.
ניסים זאב
אפשר משפט אחד על מדעי הרוח, למה המספר ירד שם?
מנואל טרכטנברג
אנחנו נגיע לזה.
מוחמד ברכה
לפני זה ברשותך, למה ציינת שיש איטיות בקליטת סגל חדש? בגלל מגבלות תקציב או בגלל מגבלות איכות?
מנואל טרכטנברג
תראה, זה מורכב. קודם כל רוב הפוטנציאל נמצא בחו"ל – ישראלים שנמצאים בחו"ל ולא קל להחזיר אותם - בין היתר כי הם לא בדיוק מאמינים שהיה פה מהפך. הם אומרים טוב, אתה יודע, שמענו הבטחות, אבל מה יהיה? יכול להיות שאני אעביר את המשפחה בחזרה לארץ ואמצא את עצמי שלא נתנו לי את המשרה שהבטיחו ושאין אמצעים לקלוט אותי. כלומר, עדיין המערכת לא הצליחה לגמרי להחזיר את האמון, שיש פה מתווה אמין, תקציבי – לאורך זמן.
מוחמד ברכה
והתנאים שאתם מציעים להם זה תנאים ---
מנואל טרכטנברג
ולגבי התקציבים שישנם, אז עוד פעם, זה תהליך. כלומר, הגידול בתקציב שהיה בשנה החולפת ולקראת השנה הבאה, הם גידולים משמעותיים, אבל עדיין האוניברסיטאות במכללות לא מרגישים ברווחה מספקת שאומרים – טוב, אתה יודע מה, בוא נלך למהלך גדול של גיוס. אז זה משנה הצדדים העניין לוקח את הזמן.

לגבי מספר הסטודנטים, אני רוצה שתראו את הגרף הזה. זה מאד משמעותי, תראו, מספר הסטודנטים גדל בצורה משמעותית ביותר ב-30 השנים האחרונות, בפרט ב-20 השנים האחרונות, וזה בעצם הכפיל פי ארבע את עצמה, המערכת הזאת. וזה גידול מואץ, זה גידול שטמן בחובו גם סכנות מסוימות והלחץ התקציבי שנוצר בא משני הכיוונים. שמצד אחד המספר גדל מאד, מצד שני התקציבים לא עלו בהתאם, ובתקופה מסוימת גם ירדו. אז זה מה שנקרא תנועת מספריים, וזה מה שהלחיץ כל כך את המערכת ואנחנו מגיעים למספר הזה, 300 אלף. המספר ימשיך לעלות, אבל לא באותו קצב כפי שהיה בעבר.
היו"ר אלכס מילר
רגע, תקציב המדינה, עלה גם בקצב כזה כמו שהמערכת?
מנואל טרכטנברג
הלוואי, הלוואי. לגבי החלוקה לתארים, אם כך תואר ראשון 77% - 230,000. תואר שני 57,000 ---
היו"ר אלכס מילר
זה כולל גם פרטיות, נכון?
מנואל טרכטנברג
כן, כן, זה כל המערכת. ודוקטורט – 4%. אני רק רוצה לציין שמה שקרה בשנה האחרונה, זה שדווקא תואר שני עלה יותר מהתואר הראשון, שזה משהו שאתה מצפה שיקרה. לאחר גידול מהיר בתואר הראשון, אתה מצפה שיותר סטודנטים יגיעו גם לתואר השני. עדיין לא רואים את זה לגבי הדוקטורט.
היו"ר אלכס מילר
אבל יש לך גם פילוח בעניין של תואר שני – כמה מלומדי תואר שני הם במסלולים לתזה, או במסלולים ---
מנואל טרכטנברג
יש לנו את הנתונים האלה. אנחנו הפצנו איזה שהוא קובץ נתונים. המגמה הייתה לאורך זמן, לגידול במספר המסטרנטים ללא תזה. זו הייתה המגמה. אנחנו מנסים להיעזר בשני הכוחות האלה, כי מי שמתעתד להמשיך במחקר חייב לעשות תזה, וצריך למצוא את האיזון בין שתי המגמות האלה.

לגבי החלוקה לפי מוסדות, וזה לתואר ראשון, שימו לב, רק לתואר ראשון. אז קרוב ל-30% זה באוניברסיטאות המחקר, 52% זה במכללות הציבוריות והפרטיות וכ-19% באוניברסיטה הפתוחה. אנחנו חושבים שהחלוקה הזאת היא חלוקה נכונה. הרי אוניברסיטאות המחקר צריכות להתמקד כלשונם יותר במחקר ועל כן בתארים הגדולים וכל עוד שהמערכת האחרת - המכללות והאוניברסיטה הפתוחה – צריכים להתמקד כמובן יותר בתואר הראשון.
היו"ר אלכס מילר
דומני קראתי במעריב נראה לי, על העניין של איזו שהיא יזמה של משיכת הלימודים של תואר ראשון מהאוניברסיטאות והעברתם למכללות, זה משהו ש ---
מנואל טרכטנברג
לא, לא. המאמר ההוא, אני לא יודע מה המקורות שהשתמשו בו, אין מדיניות כזאת. כלומר, כרגע אני אומר, מה שאתה רואה כאן לטעמי זה התפלגות נכונה. כמובן יהיו אחוזים לפה או לשם, אבל אין שום כוונה בות"ת או במל"ג, לגרום לשינוי משמעותי בחלוקה הזאת. גם באוניברסיטאות צריך את ה-B.A. צריך להבין, ה-B.A זה פירמידה. B.A שמזין M.A, M.A שמזין את הדוקטורט והמכללות מביאות פן נורא חשוב, שזה הפן של הנגישות המורחבת, גם גיאוגרפית, גם לשכבות אחרות של האוכלוסייה והחלוקה הזאת בהחלט נכונה.

מה שיש כן, אני חושב בשורה, זה בחלוקה האזורית. הדרום והצפון יחדיו כיום מהווים 25% מכלל הסטודנטים. שימו לב איפה היינו בתש"ן, כאשר לא היו כלל סטודנטים ומוסדות בצפון, ובדרום היו רק פחות מ-9% וכיום אנחנו מדברים ---
מוחמד ברכה
תש"ן – איזו שנה זו?
מנואל טרכטנברג
לפני 30 שנה. וכיום אנחנו מדברים על 25% והמגמה הזאת תתעצם בחומש הקרוב, וזאת למה? כי הגידול כל כולו במספר הסטודנטים, הולך למכללות, לא לאוניברסיטאות והמכללות נמצאות ברובן בפריפריה, ולכן אנחנו נראה גידול לאורך זמן בנתון הזה, ה-25% ילך ויגדל, וזו מגמה שצריך לברך עליה.
ניסים זאב
בלי לפגוע באוניברסיטאות.
מנואל טרכטנברג
בלי לפגוע. אני אומר המספר באוניברסיטאות לא גדל, הוא לא קטן, אבל הוא לא גדל. הגידול מופנה למכללות שנמצאות ברובן ---
ניסים זאב
בשונה מהמדיניות שהייתה אדוני, כפי שידוע לי לפני מספר שנים, לצמצם את מספר המכללות. לפני מספר שנים הייתה מדיניות של משרד החינוך לצמצם את המכללות יותר.
מנואל טרכטנברג
לא. זה המכללות להוראה. אוקי, לגבי המכללות להוראה אנחנו תיכף נתייחס, יש מדיניות גם לגבי זה. לגבי תחומי הלימוד, אז אנחנו רואים גידול משמעותי בסטודנטים להנדסה ולאדריכלות, שיש בזה צורך רב במשק ושימו לב שאם אני סוכם את מספר הסטודנטים להנדסה ואדריכלות ובמדעים, אנחנו מגיעים ל-35% מכלל הסטודנטים, שזה אולי לא מספיק למשק הישראלי, אבל זה אחוז שהוא יותר גבוה לממוצע ב-OECD.
היו"ר אלכס מילר
אני ראיתי שסוף סוף הצלחתם לעצור גם את העלייה בלימודי משפטים.
מנואל טרכטנברג
נכון, נכון, זה נעצר וזה חדשות טובות, בפרט לעורכי הדין, כי אז תהיה פחות תחרות.
היו"ר אלכס מילר
יש לנו יותר עורכי דין בתל אביב מאשר בכל יפן.
ניסים זאב
אבל גם מספר העבריינים ירדו במדינת ישראל. כמה שפחות עורכי דין יש פחות עבריינים.
היו"ר אלכס מילר
לא, תקשיב, לא כל עורך דין מתעסק בעבריינים.
מנואל טרכטנברג
פה השר אמר מילה, אז אני רוצה גם להגיד מילה על כך כאן. תראו, נושא מדעי הרוח הוא נושא חשוב, הוא נושא שנמצא על סדר היום גם של הות"ת גם של המל"ג. כבר התחלנו בהחלה של לימודי העשרה באוניברסיטאות, במוסדות, והמשמעות של לימודי העשרה זה שכל סטודנט, לא חשוב מה הוא לומד, איזה תואר הוא לומד, הוא ילמד גם מקצועות אחרים להעשרה, ובפרט מקצועות במדעי הרוח. עכשיו, למה? זה אחת מהדרכים לטעמי לתת מענה לדעיכה במדעי הרוח, מכיוון שאין מה לעשות, אם אתה מגדיל את הביקוש ללימודים למדעי הרוח, לקורסים, אז תהיה גם בתוך המוסדות סיבה להביא יותר סגל ולהקצות תקציבים לפיתוח קורסים וכדומה. כלומר, אי אפשר, את הבעיה הזאת צריך לתקוף מכמה זוויות, ובהחלט הזווית הזאת, שהיא גם נכונה כשלעצמה, אני חושב שכל סטודנט במדינת ישראל, צריך להיחשף לערכי מדעי הרוח, לא חשוב אם הוא לומד פיזיקה או מדעי המחשב או מתמטיקה.
מסעוד גנאים
לפני כמה ימים קראנו על זה בקשר לבונוסים נדמה לי.
מנואל טרכטנברג
שמה?
מסעוד גנאים
שרק הבונוסים למקצועות מדעיים – מתמטיקה, משהו כזה,
מנואל טרכטנברג
זה לגבי התיכון. לא, אני מדבר כרגע על מה שקורה בתוך המוסדות. על החלק ההוא אני לא אחראי, וזו שאלה חשובה שאתה אומר.
מסעוד גנאים
זה כן המועצה להשכלה גבוהה, נכון?
מנואל טרכטנברג
כן, אבל זה נוגע לפעילות של שר החינוך בממשק בין שתי המערכות – בין מערכת החינוך לבין מערכת ההשכלה הגבוהה. אני לא מתנער מזה, אני אומר שאני מתייחס כרגע למה שקורה בתוך המוסדות ופה יש דרך ארוכה לעשות כדי להחזיר את מדעי הרוח למגרש, שיהיו ---
מסעוד גנאים
לא, אבל נדמה לי שהדברים כרוכים אחד בשני.
מנואל טרכטנברג
כן ולא. אתה צודק, תראה, אני מסכים איתך לחלוטין שמה שקורה בתיכונים, מבחינת גם מדעי הרוח וגם מדעים באופן כללים, זה בעייתי. אני לא רוצה להתייחס לזה כי זה הטריטוריה של שר החינוך, אבל אני לא מתנער מזה. אני אומר שזה לא הנושא שאני רוצה לדבר עליו, אני לא אוטוריטה בזה. אבל אני אומר, יש הרבה מה לעשות במדעי הרוח, וזה צעד שהוא בכיוון הנכון.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שקרו בשנתיים האחרונות, כדי שנדע לאן צריך להביא את זה הלאה. לגבי מודל התקצוב – יישמנו שינוי במודל התקצוב, ששם דגש על תפוקות מחקריות תחרותיות להקצאת הכסף, לאמור – מוסד שמייצר יותר מאמרים מדעים חשובים, כפי שזה נמדד בז'ורנלים המדעיים הבין לאומים - מקבלים יותר תקציב. אנחנו מתמרצים גם מצוינות בתחומי היתרון היחסי של כל מוסד. מה זה אומר? לא כל מוסד יכול להיות טוב בכל תחום. זו טעות להתפרש דק דק על פני כל התחומים. מוסדות צריכים להחליט החלטות אסטרטגיות, באיזה תחומים הם רוצים להצטיין ולשים שם משאבים. מודל התקצוב של ות"ת מעצים את זה. נותן תמריצים לכך.
היו"ר אלכס מילר
אבל מצד שני אתם גם צריכים לתת מענה לסטודנטים שרוצים ללמוד, במידה ותהיה התמחות של מקום, של מוסד כזה או אחר בתחומים מסוימים, שיהיה להם גם נגישות לאותם המוסדות.
מנואל טרכטנברג
ללא ספק.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת אם סטודנט גר בבאר שבע והוא רוצה ללמוד באיזה שהוא תחום בחיפה או הפוך, שתהיה לו גם נגישות להגיע לשם, כי עד היום בעצם ברוב התחומים בעיקרון לא היה איזה שהוא הבדל, לפחות לתארים הראשונים, במוסדות במקומות אחרים, וברגע שבאים ומתמרצים ומשקיעים יותר, אז כמובן שהנגישות זה גם כן דבר מאד חשוב.
מנואל טרכטנברג
מסכים איתך לחלוטין. דרך אגב, האלמנטים החשובים בהגברת הנגישות זה מעונות סטודנטים. למה? מכיוון שאם, וזה דבר שאני רוצה לשים אותו על השולחן באופן מאד ברור. כי היו טעויות לא מעטות שקרו בתחום הזה. תראו, אומרים אנחנו רוצים נגישות לסטודנטים בפריפריה. נכון. אז קמו מוסדות בפריפריה. אבל אני אומר מבחן הנגישות הוא, שסטודנט מקריית שמונה יכול לבחור איפה ללמוד. יש לו את תל חי, יפה מאד ואילולי תל חי, חלק ניכר מהאוכלוסייה לא הייתה מגיעה להשכלה גבוהה. אבל אם יש סטודנט מתל חי, מקריית שמונה שרוצה להמשיך ל-M.A בתל אביב, באוניברסיטת תל אביב, אז זה גם צריך להיות אופציה. העניין של מחסור במעונות פוגע באופציה הזאת, כי עלות יוקר המחייה לסטודנט מקריית שמונה, שהוא רוצה ללמוד בתל אביב, זה לא כמו סטודנט שגר בתל אביב, שמשפחתו גרה שם. אז מה שאני רוצה להדגיש מאד זה שצריך מעונות סטודנטים שיהיו בכל המקומות, כי הטעות היא לחשוב שאת הנגישות אתה מגדיל רק אם אתה נניח בונה מעונות בפריפריה. זה טוב, זה חשוב, אבל צריך גם בכל מקום, כי אם לא הסטודנטים בפריפריה לא יגיעו למכון ויצמן ולא יגיעו לאוניברסיטה העברית ולא יגיעו לאוניברסיטת תל אביב.
היו"ר אלכס מילר
אז אפשר להגיד שבהיבט הקצאת הקרקעות ובהיבט של כל אותן ההטבות שצריכים להיות למוסדות להשכלה הגבוהה בבניית מעונות, זה איזה שהוא צעד שהממשלה צריכה ללכת אליו.
מנואל טרכטנברג
נכון.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת אם אתה מקצה, אני יודע, אני שמעתי, אני לא בא להגיד את זה כעובדה, אבל אני יודע שיש מדיניות מסוימת של ראש עיריית תל אביב, כלפי כל מה שקשור למעונות הסטודנטים. הוא לא הכי מעודד את זה, בוא נגיד ככה. אני גם יודע שאין, אני ניסיתי להעביר הצעת חוק על פטור מארנונה למעונות הסטודנטים, גם זה לא הכי מתקדם. עכשיו, אם יהיו קרקעות, אם יהיה שיתוף פעולה – בסופו של דבר זה יקום.
מנואל טרכטנברג
נכון מאד.
היו"ר אלכס מילר
וגם המחירים יהיו הרבה יותר אטרקטיביים.
עליזה שנהר
יש קרקעות ולא קל לבנות מעונות. תלמיד מתל חי גם לא יכול להגיע לעמק יזרעאל.
מנואל טרכטנברג
מאה אחוז, אני אומר, הבעיה ---
קריאה
אין להם כסף לבנות.
מנואל טרכטנברג
כל מה שאני אומר זה שצריך להבין שבעיית הנגישות שאתה העלית, היא יותר מורכבת מאשר שזה נראה תחילה, ולפעמים מתוך כוונות טובות – עושים את ההיפך. אני אומר לך בצורה חד משמעית, אחד המחסומים למשל לגבי האוכלוסייה הערבית ללמוד באוניברסיטאות את מה שהם רוצים – זה בגלל שאין מעונות. חד משמעית. אבל לא רק, גם אני אומר סטודנט מקריית שמונה – קשה לו מאד ואני יודע את זה כעובדות של יום יום, קשה לו להגיע לתל אביב ללמוד במכון ויצמן.
היו"ר אלכס מילר
אני רק מקווה מאד שבדו"ח שלך, שאנחנו נדון עליו בשבוע הבא, אולי גם תהיה התייחסות לנושא הזה.
מנואל טרכטנברג
טוב, מאה אחוז.
אברהם מיכאלי
פרופסור טרכטנברג, האם במסגרת התמריצים שאתם חושבים עליהם, לא לתת עידוד גם למרכזים מסוימים להיות גם מרכזי מצוינות, כי אני יודע שיש לכם קריטריונים למרכזי מצוינות, אבל לא כולם אולי עומדים בקריטריונים שלכם, ו... מצטיינים בתחום מסוים, שהם כבר פיתחו את זה באותו מוסד שלהם.
מנואל טרכטנברג
כן, אז אני אמרתי יש עניין של פיתוח מצוינות בלא הכותרת של מכרז מצוינות, ואנחנו נותנים תמריצים לזה, ויש את מרכזי המצוינות כיצורים, כישויות שקמו ועומדים לקום גם בעתיד. אז אני אומר, יש גם וגם. מוסד יכול להחליט שהוא רוצה להצטיין בתחום מסוים, בלא שאתם שם את הכותרת של מרכז מצוינות. אם הוא יעשה את זה המוסד, יקבל יותר כסף מאיתנו. אם זה יתבטא בהצטיינות אמיתית – דרך פרסומים, דרך זכייה בקרנות תחרותיות וכו'. אין פה, אני רוצה שתבינו, בתחום הזה אנחנו בהשכלה הגבוהה, בצורת התקצוב, אנחנו שונים ממערכות ציבוריות אחרות. אין פה עניין של החלטה שרירותית. אני לשמחתי הרבה לא יכול להחליט כמה כסף אוניברסיטת בן גוריון תקבל, לשמחתי הרבה. כי יש מודל והמודל מבוסס על נתונים שהם לא נתונים שאנחנו מייצרים. כשאתה סופר פרסומים בז’ורנלים שמתפרסמים בחוץ לארץ, בארצות הברית או באירופה, זה נתון אובייקטיבי ואין פה מקום לאיפה ואיפה. וכשאני אומר מצוינות, הכוונה היא לאיכות ולכמות של המאמרים המקצועיים שמתפרסמים בז’ורנלים מהשורה הראשונה.
היו"ר אלכס מילר
רבותי, אני רק רוצה להזכיר לכם שאנחנו עוד חצי שעה מסיימים, כך שפחות שאלות.
מנואל טרכטנברג
אני רוצה לגבי התקציב. בשנה הראשונה של התכנית התקבלה תוספת תקציבית מאד משמעותית – 620 מיליון שקל. בשנה השנייה שמתחילה עכשיו, התוספת היא הרבה יותר קטנה, התוספת היא של 117 מיליון ואני רוצה פה להגיד – יש רחשים שאתם שומעים, גם בתקשורת, על חוסר שביעות רצון במערכת גם מהמהלך התקציבי, ואני אומר – חוסר שביעות הרצון נובע מהמספר הזה, שהשנה התוספת היא הקטנה ביותר מתוך כל תוכנית החומש, השש שנתית. תסתכלו על המספרים אחר כך ועל מה שקדם לזה.

השנה זה העלייה הכי נמוכה והסיבה לכך, אני רוצה להזכיר היסטורית, זה שבזמן שגיבשנו את התכנית גם ניהלנו משא מתן עם הסטודנטים על העלייה בשכר הלימוד. השנה, לפי התכנית ההיא, שכר הלימוד היה צריך לעלות בצורה משמעותית ואז זה היה המקור השני שאיננו כרגע. אני לא בא לערער על כך, אני אומר את זה כעובדה. ולכן כשאנחנו מסתכלים על מה שקורה עם ההשכלה הגבוהה, לא לשכוח שחסר שליש ממה שהיה צריך להיות. התוספת להשכלה הגבוהה בסוף הייתה צריכה להיות לא 2 מיליארד בסך הכל, אלא 3 מיליארד, והמיליארד הנוסף הזה חסר, וחלק ניכר ממנו היה צריך להגיע השנה. אז כשאתם שומעים את הדברים, יש דברים בגו. יש חסר שנגרם כתוצאה מזה. אלה העובדות. אנחנו צריכים להתיישר לפי זה.
היו"ר אלכס מילר
אז אני מבין שהתאחדות הסטודנטים אשמים שבכך שיש אי שביעות רצון במערכת ההשכלה הגבוהה.
מנואל טרכטנברג
לא, הם לא אשמים. אני אומר אלה העובדות, ואיציק מכיר את זה היטב.
קריאה
אפשר להביא את זה ממקור אחר.
מנואל טרכטנברג
כל מה שאני אומר זה שלא נחשוב שהתכנית היא כפי שהגינו אותה וגיבשנו אותה בזמנו. חסר שליש, זה הכל. זו עובדה.
ניסים זאב
אז איך ממשיכים לתפקד?
מנואל טרכטנברג
אך ממשיכים. ממשיכים. אנחנו התאמנו את עצמנו לזה, אבל אני אומר – אין את הרווחה הזאת.
ניסים זאב
איפה זה פוגע? במה?
מנואל טרכטנברג
אז למשל בגיוס סגל. הם עוד לא באותו קצב. אם היה אותו שליש שחסר, היינו מגייסים יותר סגל.
היו"ר אלכס מילר
מהדקים חגורה שנה אחת ושנה הבאה משחררים קצת. לא נורא.
מנואל טרכטנברג
עכשיו, מה עוד קרה וזה חשוב שתדעו. מתווה להתפתחות המוסדות על פני החומש. קודם כל הפיתוח הפיזי, הבינוי. אנחנו מקצים לזה 400 מיליון שקל, מזה 100 מיליון תחרותי, ו-300 מיליון שקל הולך כל כולו לבינוי במכללות, כל כולו. על כך לאוניברסיטאות יש טענות קשות נגדנו. מה לעשות, המכללות הן יותר חדשות, יש להן יותר צרכים, הן גדלות, ראינו את זה, בקצב יותר מואץ, ולכן 300 מתוך ה-400 הולכים ישירות למכללות. יש 10,000 מכסות סטודנטים, מכסות חדשות. כל המכסות הולכות למכללות, לא מכסה אחת הולכת לאוניברסיטאות. אמרתי, כל הגידול הוא לשם. ולגבי המתווה האקדמי, אנחנו התווינו את המתווה לפתיחת תכניות לימוד חדשות על פני החומש.

הדגש בהקצאה של כל הדברים האלה הוא אלף על פריפריה גיאוגרפית ופריפריה סוציו כלכלית. בפעם הראשונה אנחנו משתמשים בנתונים על מי הם הסטודנטים, לא רק איפה המכללה נמצאת. כמו כן, אזורי עדיפות לאומית וגם אנחנו נותנים דגש על תחומים שחשובים למשק, למשל בהנדסה. אז בהקצאת הבינוי, בהקצאת המכסות ובהקצאת תחומי לימוד חדשים, תכניות לימוד חדשות – אנחנו שמים דגש על הדברים האלה באופן מפורש.
היו"ר אלכס מילר
כמה מתוך 10,000 קיבלו באריאל? כי אני יודע שהבעיה שם היא אחת מהבעיות כי קשות מבחינת הקצאת הסטודנטים.
מנואל טרכטנברג
אני לא יודע, אני לא זוכר את המספר, אבל גידול לפי הקריטריונים. אני לא יודע משה אם אתה זוכר את המספר.
משה ויגדור
אריאל – 1,600.
מנואל טרכטנברג
משהו כזה.
היו"ר אלכס מילר
1,600?
אברהם מיכאלי
ויש עדיין חסר של אלפים.
משה ויגדור
יש איתם הסדר ארוך טווח.
מנואל טרכטנברג
לגבי מרכזי מצוינות – הדברים נאמרו – הוקמו ארבעה כבר בקוגניציה, במחשבים וכו'. אנחנו מקימים עוד עשרה בשנה הקרובה, בתהליך מאד מסודר של הוצאת קול קורא וקבלת הצעות וכו'. אני רוצה להדגיש את זה, זה תהליך עם השקעה Bottom Up מלמטה למעלה. קיבלנו הצעות מחוקרים על איזה נושאים ללכת עליהם וכו', זה לא החלטות שריריות שלנו, והקמנו, גם את זה צריך לציין, ועדה מדעית בין לאומית מייעצת, שמורכבת מ-11 חוקרים מובילים בעולם, מתוכם ארבעה זוכי פרס נובל והם מייעצים לנו בעניין הזה. זה נותן הרבה מאד לגיטימציה לדבר הזה.
מוחמד ברכה
מובילים בעולם זאת אומרת ישראלים?
מנואל טרכטנברג
עדה יונת היא אחת מהארבעה, אבל עוד שלושה הם מארצות הברית.
אברהם מיכאלי
מנואל, היחס בין המכללות לאוניברסיטאות, אני מקווה שזה לא יישאר ביחס הזה, כי יש מכללות שאפשר להפוך אותן למכרזי מצוינות. יש מכללה אחת לפי ה---
מנואל טרכטנברג
שמה?
אברהם מיכאלי
אני רואה בנתון שאתם כותבים פה שש אוניברסיטאות ומכללה אחת.
מנואל טרכטנברג
כן, הם שותפים ל ---
אברהם מיכאלי
למה היחס הזה? בגלל תשתיות או בגלל ש ---
מנואל טרכטנברג
לא, לא, לא. תראה, זה מה שקרה בפועל והרי אנחנו לא מחליטים על זה. יש הצעות, יש שותפויות בין אוניברסיטאות למוסדות אחרים, בתי חולים, מכללות. מי שזכה – זכה. אין החלטה מראש על זה.

לגבי הסדרת יחסי עבודה – הדברים נאמרו על ידי השר. אני לא אחזור על זה. אני רק אגיד מילה על הסגל הזוטר, כי זה חשוב וזה נמצא על סדר היום. במהלך השבוע החולף אנחנו נכנסנו לעובי הקורה והצענו גם לפורום ור"ה וגם אל מול הסגל הזוטר, מתווה עקרוני לפתרון. קיבלנו הדים חיוביים גם בישיבה בור"ה, ורבקה תוכל להרחיב על כך, וכמו כן קיבלנו תגובה חיובית מהסגל הזוטר. כרגע יושבים הצוותים של ור"ה בראשותו של מוטי כהן, אל מול הסגל הזוטר ומנסים לתרגם את ההסכמה העקרונית הזאת להסכם ממשי. זה לא קל, אבל זה אפשרי. אנחנו לא נמצאים באותו מקום שהיינו לפני מספר שבועות, שהיה לכאורה תהום בין הצדדים. אז עכשיו זה, המאמץ הוא לתרגם את העקרונות שהוסכמו, לא בחתימה, אני אומר ברוח הדברים – להסכמות ממשיות בין הצדדים. ואם זה יקרה ואני בטוח שזה יקרה – נעשה צעד גדול קדימה. וכמו כן, לגבי הסגל המנהלי באוניברסיטת תל אביב, אני לא אקדים את המאוחר, אבל נמצאים על סף הסכם גם שם.
אברהם מיכאלי
מה לגבי מורים מן החוץ?
מנואל טרכטנברג
זה חלק מהסגל הזוטר.
אברהם מיכאלי
אני הבנתי שזו קבוצה נפרדת.
מנואל טרכטנברג
לא, לא, לא. יש מכלול ---
אברהם מיכאלי
אז הבנתי את זה מ ---
מנואל טרכטנברג
לא, לא, לא. זה מכלול שכולל מורים מבחוץ, עמיתי הוראה, אסיסטנטים וכו', גם בקרב הסטודנטים. זה כולל את כל המגוון.
קריאה
לא, במכללות זה אחר.
מנואל טרכטנברג
לא, במכללות לא. אני מדבר על מה שקורה כרגע מול האוניברסיטאות. טוב, כמה דברים נוספים במהרה. פתיחת בית הספר לרפואה, אני לא אחזור על זה, אני רק אגיד שזו פעם ראשונה זה כמעט ארבעה עשורים שקם בית ספר לרפואה חדש במדינת ישראל. אני רוצה גם בהזדמנות הזאת פה, בוועדה הזאת בכנסת להגיד מילה אחת. הסיקור שזה זכה בתקשורת היה מינורי לחלוטין, ואני באיזה שהוא מקום מצר על כך, כי זה חדשות גדולות שבמדינת ישראל קם בית ספר לרפואה חדש.
היו"ר אלכס מילר
אני בטוח שאם היית סוגר אחד, אז זה היה הרבה יותר.
מנואל טרכטנברג
זה נכון. חדשות לא טובות בדרך כלל ---
מסעוד גנאים
אבל בנאומו של ראש הממשלה זה היה הדבר המרכזי.
מנואל טרכטנברג
מה?
מסעוד גנאים
בנאומו של ראש הממשלה בפתיחת מושב החורף, זה היה הדבר המרכזי.
מנואל טרכטנברג
בסדר, אבל אני פשוט מתייחס לעובדות. זה חשוב להגיד את זה, כי אני חושב שגם לוועדת החינוך בכנסת יש תפקיד בעניין הזה של להוציא החוצה את הדברים הטובים שקורים במדינת ישראל. זה דבר גדול שעשינו את זה.

ניהול תהליכי אישור תכניות מל"ג ות"ת – פה משה ויגדור מנהל תהליך מדהים של ייעול וזירוז התהליכים האלה. מדינת ישראל התקבלה לסרן, סרן זה המאיץ הגדול ביותר בעולם שנמצא בשוויץ, היא חברה מלאה. אני רוצה להגיד לכם – ארצות הברית לא חברה בסרן. כלומר, יש מעט מאד מדינות מחוץ לאירופה שחברות בסרן. זה כבוד גדול, זה עולה לנו גם, אבל זה צעד מאד משמעותי מבחינת המדע בישראל.

אנחנו התחלנו תהליך של שיתוף פעולה אקדמאי עם סין. סין זה כבר המעצמה השנייה בעולם, ואנחנו צריכים להתחבר אליהם. וכמו כן אנחנו שותפים מלאים בפרויקט תחליפי הנפט ובפרויקט הסייבר שהתניע ראש הממשלה את שניהם, והם דברים חשובים שקורים. מה הם האתגרים לעתיד, ואני פה אקצר. קודם כל המשך היישום של התכנית הרב שנתית זה לא דבר של מה בכך. זה לא קורה בצורה אוטומטית. צריך לעבוד קשה כדי שהדברים האלה יקרו.

הנגשת האקדמיה למיעוטים ולחרדים, אנחנו נמצאים בשלב מתקדם של גיבוש של הדברים האלה. אני מודה כאן שאני הייתי אמור להקדיש את רוב זמני בקיץ לנושא הזה ולא יכולתי, בגלל עיסוקים אחרים שמוכרים, ולכן העניין הזה לא התקדם בקצב שרצינו. צריך להגיד את הדברים, אני מצטער על כך, אבל הייתה סיבה, אני לא יודע אם טובה, הייתה סיבה מוצדקת.

אנחנו עמלים על הקמת תאגיד נפרד לתמיכה בסטודנטים, לרבות פר"ח ופעילות חברתית. זה נושא חשוב מאד וכרגע העניין הזה לא מוסדר וצריך לעשות סדר, להקים תאגיד, משה מוביל את התהליך.
ניסים זאב
לגבי פר"ח?
מנואל טרכטנברג
פר"ח גם, זה יכלול את פר"ח. כלומר יהיה תאגיד שמטפל בכל הנושא של ---
ניסים זאב
ואיך תהיה החלוקה? לפי מה? איך החלוקה של פר"ח תהיה לגבי הסטודנטים?
מנואל טרכטנברג
לא, לא, לא חלוקה. אני אומר התאגיד הזה יטפל בנושא הזה. יש את העניין של ההסדרה המוסדית, אני לא אכנס. העניין של מעבר המכללות לחינוך לות"ת – הייתה התייחסות קודם לזה. הנושא הזה נמצא בתהליך ובשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך.
היו"ר אלכס מילר
הוא נמצא בתהליך כבר שנים, מתי הוא מסתיים?
מנואל טרכטנברג
לא, לא כבר שנים, לא, לא. ההסכם על כך בין משרד החינוך לנו נסגר לפני כשנה וחצי וכבר כרגע יש ---
משה ויגדור
יש היום ארבע קבוצות כבר.
מנואל טרכטנברג
ארבע קבוצות כבר.
משה ויגדור
של מכללות שעובדות ביחד לאיחוד.
מנואל טרכטנברג
אחווה זה המכללה הכי מתקדמת בעניין הזה.
משה ויגדור
יש את לוינסקי וסמינר הקיבוצים ויש עוד אחרים.
היו"ר אלכס מילר
אפשר להגיד שתוך שנה רוב הסטודנטים לחינוך יעברו לות"ת?
מנואל טרכטנברג
לא, לא, ממש לא. רוב הסטודנטים לא, אבל חלק ניכר מהם, לא תוך שנה. זה תהליכים מאד לא פשוטים גם מבחינה משפטית.
היו"ר אלכס מילר
אבל מה היעד שלכם? מתי אתם רוצים? תוך שנה, שנתיים, שלוש?
מנואל טרכטנברג
לא, לא, היעד הוא שתוך תוכנית החומש, זה חלק מתוכנית החומש.
היו"ר אלכס מילר
וגם כמובן שינוי של השם של התואר, נכון? מ-B.D ל-B.A או שאתם ממשיכים עם הסוגיה הזאת, כי זה ---
מנואל טרכטנברג
אני לא יודע להגיד לך על זה.
היו"ר אלכס מילר
דיברנו על זה כבר כל כך הרבה פעמים על ההמצאות ---
משה ויגדור
אנחנו מקווים שבתוך שנה יהיו לנו כבר שתי מכללות מאוחדות, ארבע מכללות שיתחברו לשתיים, כי זה התנאי ויוכלו להיכנס לתוך ות"ת תוך שנה. ואנחנו מדברים על עוד קבוצת מכללות במהלך החומש. זה התהליך ארוך, תהליך שדורש גם תקציבים, זה לא ילך בלי תקציבים נוספים ומל"ג במקביל תקיים דיון לגבי נושא התארים.
היו"ר אלכס מילר
מצוין. לפחות שאנחנו נדע שכל מי שעובר כבר לות"ת, שגם השינוי של התארים יהיה במקביל.
משה ויגדור
זה יעבור דיון במל"ג, מל"ג מודעת לזה, זה חלק מתהליך.
היו"ר אלכס מילר
צריך לצמצם את כל ההמצאות האלה שעשו במשך שנים בישראל, של כל מיני תארים, כמו שעשיתם עם בי סיינס, והוצאתם את ביטק לגמרי, לדעתי לגמרי, אין ביטק היום בארץ, נכון? או שיש.
מנואל טרכטנברג
ביטק? אני חושב שאין.
היו"ר אלכס מילר
אז יפה, אז אותו דבר אפשר גם לעשות עם החינוך, כי זה משהו באמצע.
מנואל טרכטנברג
טוב, לתשומת לב המל"ג. והנקודה האחרונה זה הקמת חברה למסחור ידע, משותפת למספר מכללות. אני חושב שזה דבר מאד משמעותי וזה משדרג גם את המכללות.
היו"ר אלכס מילר
מצוין. אנחנו פשוט עוד רבע שעה מסיימים, אני רוצה לתת לחברי הכנסת.
מנואל טרכטנברג
טוב, רק תנו לי להגיד מילה אחת על הסוגיות התקציביות דווקא, מילה אחת. תראו, אנחנו בתוך המתווה התקציבי שהוסכם, אבל אמרתי את זה קודם – שליש חסר וזה בא לידי ביטוי במצוקות שעדיין מורגשות במוסדות. יתרה מזאת, יש קושי גובר בגיוס תרומות בגלל המשבר העולמי, בכלכלה העולמית. צריך לתת את הדעת על זה. המערכת כרגע לא יודעת לתקצב תשתיות מחקר כבדות, וזה נושא שיותר ויותר יעסיק אותנו בשנים הקרובות. גם התקצוב של בית הספר לרפואה בצפת, הוא עדיין לא סגור עד הסוף וגם ההשתתפות בתכניות בין לאומיות.

ולסיכום רבותי, אני חושב שזו הייתה שנה עם הרבה מאד עשייה חיובית לאקדמיה בישראל, אבל כפי שאמרתי – רק התחלנו לטפס במעלה ההר ואנחנו נחושים להמשיך בדרך הזאת, אבל העבודה עדיין מרובה. תודה רבה לכם.
היו"ר אלכס מילר
מצוין. טוב, חבר הכנסת ברכה, אחריו עליזה בבקשה, וניסים אחריה ויש לנו עוד. אז רבותי, עשר דקות, כל אחד 3 דקות בקצרה.
מוחמד ברכה
אוקי. אני מבין שאפשר לשאול גם לגבי דברים שאמר השר לפני שיצא, שדובר על עלייה בשיעור של 70% בתלמידי רפואה בשנים האחרונות, זה כתוצאה ממה? מהורדת רף הקבלה או ---
מנואל טרכטנברג
לא, לא, לא.
מוחמד ברכה
אני רוצה לשאול את כל השאלות ביחד, פרופסור טרכטנברג, אני אגיד את כל הדברים בבת אחת. אני מבין שפרופסור שנהר תדבר אחרי. כשהשר דיבר על גמישות ארגונית, זאת אומרת בקבלת אנשים סגל, האם אין סכנה של יצירת מצב של העסקת סגל בתנאים כפייתיים, אם לא הייתי אומר אפילו בתנאים שאינם מתאימים למוסד מכובד, וזה סוג אחר או שם קוד לעובדי קבלן מסוג אחר. אני חושב שהכיבוס השפה של להגיד גמישות ארגונית על ידי העסקת אנשים בחוזה, ואז הם תמיד מתנדנדים כעלה נידף ברוח, אני חושב שזה לא מוסיף למוסדות להשכלה גבוהה, גם אם זה מכללות.
ניסים זאב
אבל הם מקבלים יותר בפועל. בגלל שהם בחוזה מיוחד, הם מקבלים הרבה יותר.
מוחמד ברכה
תן לה לענות, היא יודעת מה לענות. בעניין של סטודנטים ישראלים שלומדים בחו"ל אדוני, הרי הסטודנטים האלה לומדים, מסיימים וחוזרים, ברובם חוזרים ומשתלבים בשוק העבודה – אם זה אקדמאיים אם זה בעלי מקצועות. אני חושב שהגיע הזמן שהמועצה להשכלה גבוהה וגם ות"ת, יקדישו מחשבה איך לייצר מצב של קליטת הסטודנטים האלה, רובם אני מניח לא לומדים שם מתוך בחירה, אלא מתוך בריחה, כי הם לא יכולים להשתלב כאן, ואני חושב שיש מקום ---
עליזה שנהר
לקלוט ללימודים אתה מתכוון?
מוחמד ברכה
כן, כן, בארץ. אני חושב שהגיע הזמן לעשות מחקר מערכתי שינסה לתאר את הבעיה, את מקורותיה, את שורשיה ואיך אפשר לייצר פתרון ארוך טווח, על מנת שהסטודנטים ייקלטו כאן בארץ, היות ובסופו של דבר הם משתלבים בשוק העבודה כאן.

הנושא הנוסף הוא – מתוך 67 מוסדות אקדמאיים בישראל, כידוע יש רק אחד במגזר הערבי שמוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, וגם ההתניה של ההכרה הייתה גם שהוא לא יהיה מתוקצב, שאני מדבר על המכללה בנצרת שפועלת כבר שנה שנייה. אני חושב שזה מצב בלתי סביר לחלוטין. אני ראיתי שבאתגרים לעתיד אתה שמת את זה כאחד הדברים, אבל אני חושב שזה נושא שאינו סובל דיחוי, וזה לא כסף גדול, במצב של המכללה כפי שהיא היום. אמנם יש להם יומרות ואני באמת מלווה את זה מקרוב ויש להם כבר שטח של אדמה שרוצים לבנות משהו רציני וכו' וכו'. אבל לפחות בכל מה שקשור לתחום שלך כראש הות"ת, אני חושב, אני מבקש לשנות את ההחלטה שהמוסד הזה לא יהיה מתוקצב. זה כמעט כדי לקיים אותו אנחנו עוסקים כמעט בקיבוץ נדבות, כמעט, על מנת שהדבר הזה ימשיך לעמוד על הרגליים וזה לא כסף גדול. באמת זה לא כסף גדול. אני מציע שתשקלו מחדש את האפשרות שעוד בשנת הלימודים הזו, יהיה אפשר לתת למוסד הזה תקצוב.

הדבר שאני תוהה עליו והוא חוזר מדי פעם, זה העניין של הפסיכומטרי, במיוחד העניין הסוציו אקונומי, או הסוציאלי שקשור בעניין הזה, בגלל מצב בתי הספר התיכון הערביים. הפער בממוצע הוא 100 נקודות. זה בעצם מהווה מכשלה כבר בנקודת ההתחלה. אני חושב שיש מקום גם כן לתת תשובה. אם אתה רוצה לקדם מיעוטים וחרדים אתה צריך גם כן לצאת מנקודת המוצא של המציאות הקיימת והמציאות הקיימת היא מאד עגומה, ועל כן צריך לתת לזה מקום.

הנושא של הגבלת הגיל בכמה מקצועות, זה נשמע מופרך לחלוטין. אני לא יודע אם יש, אני באמת לא יודע אם יש מקומות אחרים בעולם שנוהגים כמנהג המועצה להשכלה גבוהה בישראל ולכן רציתי להעלות את הנקודות האלה. יש גם נקודות אחרות, אבל כנראה שצריך לאפשר לאחרים גם. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. כן, עליזה.
עליזה שנהר
מאד בקיצור אני אתייחס תחילה לשאלה שאלך, חבר הכנסת ברכה. הגמישות הניהולית באה לעזור לנו לגייס סגל אקדמאי במכללות. יש הסכם שנחתם שהשר דיבר עליו, שהוא ללא ספק שיפר את התנאים של חברי הסגל במכללות. התנאים שלהם כמובן אחרים ושונים מאשר באוניברסיטאות. השכר הוא יותר נמוך, התנאים הנלווים. יש לנו קושי עצום לגייס חברי סגל והקושי העצום הזה צריך לתת לו פתרון, כי אנחנו, המכללות הציבוריות, בעיקר בפריפריה, אחרונים בשרשרת המזון. אנחנו מתחרים עם האוניברסיטאות, אנחנו מתחרים עם המכללות הפרטיות, אנחנו מתחרים עם המכללות על גדות הירקון.

לכן, נוצר סעיף שבא לאפשר לנו לקלוט חברי סגל טובים, שהיו יכולים להיקלט במוסד אקדמאי אוניברסיטאי, אבל בגלל העובדה שלא היו מספיק תקנים, או בתחום הזה אין צורך – אנחנו נוכל לקלוט אותם – אבל אם יבואו רק ניתן להם תנאים יותר טובים. כך שבזה יש הקלה, אין בזה פגיעה בסגל האקדמאי.
מוחמד ברכה
אני יודע ואת יודעת, פרופסור שנהר, שמצבם של אנשי הסגל הזוטר במכללות ---
עליזה שנהר
אני לא מדבר על הסגל הזוטר.
מוחמד ברכה
כן, כן, אני מבין, אבל בנוסף זה כמעט שוק עבדים.
עליזה שנהר
אבל אני לא מדברת כרגע על הזוטר, זה כרגע במשא ומתן. אני מדברת על ההתייחסות שלך לגמישות ---
מוחמד ברכה
המשא ומתן הזה כבר נמשך נדמה לי שנתיים ולא מסתיים.
עליזה שנהר
אבל זאת לא הייתה השאלה שלך.
היו"ר אלכס מילר
רבותי, זה כבר לא קצר, זה כבר ויכוח.
עליזה שנהר
חבר הכנסת ברכה, זו לא הייתה השאלה שהפנית כלפי.
מוחמד ברכה
נכון, אני מוסיף עוד שאלה.
עליזה שנהר
זה בסדר, אבל זה צריך ---
מוחמד ברכה
אני לא צריך להיענש בגלל זה.
עליזה שנהר
יענה מי שממונה לענות. אני רוצה לומר רק שהגמישות הניהולית שלצערי עדיין לא הופעלה, אלא היא כתובה אבל עדיין לא מומשה מפני שעדיין התנאים לא נכתבו ועל כן אנחנו לא יכולים לממש אותה, באה להקל עלינו בגיוס של סגל. אני רוצה לומר, אתה העלית את הסוגיה של הסטודנטים הערבים שלומדים בחו"ל, וכפי שאתה יודע, חבר הכנסת ברכה, יש לי קשרים טובים מאד עם האליטה הערבית, והנושאים האלה נדונו בינינו. הם לומדים בחו"ל כי הם אינם מתקבלים בארץ. הם אינם מתקבלים בארץ כי רמת בתי הספר שהם באים מהם, התיכונים, איננה מספיק טובה. זאת אומרת הטיעונים לא יכולים להיות כלפינו כמי שאינם מקבלים אותם, לא מתוך חוסר רצון, אלא משום שצריך לעשות רביזיה מאד משמעותית במערכת החינוך הערבית. אנחנו הצענו לכמה בתי ספר ערבים את עזרתנו בכך, וזה לא יצא לפועל בגלל הסתייגויות שלהם. זכותם, אני מכבדת אותם. אבל אני חושבת שהשינוי לא צריך להיות אצלנו.

אולי עוד הערה אחת, אני מאד מקווה שהתהליך הזה של השארת מוחות, יהיה גם השבת מוחות אל המכללות הציבוריות ולא רק אל המוסדות האקדמאיים האחרים, כי על אף השיפור שחל, אני חושבת שצריך להיות שיפור נוסף, וקליטה של סגל אקדמאי צריכה להיות רק קליטה של סגל אקדמאי איכותי, כזה שראוי באמת למלא תפקיד במוסד להשכלה גבוהה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. ניסים, בבקשה.
ניסים זאב
תודה. קודם כל אנחנו רואים ירידה דרסטית בין תואר ראשון לתואר שני, באופן מדהים, כמעט ב-80%. מאלה שמסיימים תואר ראשון לתואר שני, כמה ממשיכים לתואר שני מתואר ראשון – זו ירידה דרסטית.
מנואל טרכטנברג
זה פירמידה מקובלת.
ניסים זאב
אנחנו רואים שזה בעצם נעצר שם, תואר ראשון ותו לא, אין המשכיות. ואני אומר לך ---
עליזה שנהר
וודאי שיש.
קריאה
וודאי שיש עלייה, להיפך.
ניסים זאב
יש עלייה באופן יחסי, אבל כשאני רואה כמה עוברים מתואר ראשון לתואר שני, אתה רואה בחתך ---
היו"ר אלכס מילר
אבל בשביל מה?
ניסים זאב
או, אז כנראה שאין צורך. בוא נצא מנקודת הנחה שאין צורך, שההשכלה שלנו שם נעצרת בתואר ראשון, אין לי בעיה, אבל זאת הנחה, זאת עובדה, בסדר? אני לא מתלונן על זה.
היו"ר אלכס מילר
אוקי, לא משנה, לא נתווכח על זה.
ניסים זאב
אני יודע למה אני אומר את זה, אולי בהמשך. דבר שני, אני קודם כל מברך על הנושא של בית ספר לרפואה ואני רק רוצה לומר שהבעיה שלנו זה לא פתיחת בית הספר לרפואה. יכול להיות שאנחנו נמצא בסוף תהליך רופאים שמגיעים למצב של מתמחים ועוזבים את מדינת ישראל, בגלל שלא מאפשרים להם, הייתי אומר, ולא נותנים להם כספים כדי לפתח מדעים משלהם וטכנולוגיות רפואיות שהם היו רוצים אולי להיות גם מובילים ויש להם את היכולות האלה. למשל אני רוצה לומר לך, אני דיברתי עם רופא מומחה גדול, שאולי היחידי במדינת ישראל שעשה השתלות כבד והוא עזב והלך לקנדה ולי מאד כאב, כי הנכד שלי היה מאושפז באותו בית חולים וזה היה נושא מאד רגיש אצלי. והוא אמר לי – מה אני אעשה? אם היו נותנים לי את הכלים להישאר פה, הייתי נשאר. עכשיו אגב, אני שומע את זה מרופאים רבים, עוזבים את הארץ. אז אנחנו באמת נעזור לסטודנטים, נגיע לאיזה שהוא שלב מסוים וכאשר הם מגיעים לבשלות של מתמחים ואחר כך גם מומחים, אנחנו לא נראה אותם פה וזה הצער שלנו.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל זה לא אליהם.
ניסים זאב
בסדר, אבל כל זה מתחיל מהתחלה, אדוני.
היו"ר אלכס מילר
הוא חייב להוציא אותו ---
ניסים זאב
אז אני לא אדבר. טוב, אני אדבר רק על המגזר החרדי ובזה אני אסיים. אני רוצה לומר, כפי שאמר אדוני הפרופסור, שיש היענות מצד המגזר החרדי להשתלב במערכות האלה, ואני אחד מהם. יש לי בית ספר, היה אצלי ידידנו משה שבאמת עושה עבודת קודש ואני אומר לך – שליח נאמן – מסתכל מקרוב, בוחן מקרוב ואני רוצה שיהיה לו את היכולות להכריע יחד איתך, אדוני הפרופסור, בעניין הזה. וגם להתחשב במגזר החרדי. דהיינו, לדוגמא אני הבאתי איזו שהיא הצעת חוק, שאולי נראית כאן שולית, אבל היא מאד יסוד, שמבחני סאלד יהיו זהים לבגרות. עד 2004 היו מוכרים מבחני סאלד כמבחני בגרות.
היו"ר אלכס מילר
היה לנו דיון על הנושא זה פעם.
ניסים זאב
ואני אומר לך אדוני, שהם לא יורדים ברמתם ואם יורדים ברמתם, אז בוא תגיד לי מה צריך להשלים כדי שיהיה שווה לבגרות. אל תכריח אותם בבגרויות, מטעמים אידיאולוגים שהתכנים קצת שונים, אבל רמת האנגלית, רמת המתמטיקה, רמת התנ"ך, בכל המקצועות וזה מחולק ליחידות. אני רוצה את התמיכה שלכם. אני יודע ששר החינוך, ועדת שרים דחתה את זה. אני אומר לך שאין בסיס לדחייה כזו, אם רוצים באמת לקדם את המגזר החרדי ולהעלות אותם באמת על הפסים.

עכשיו, גם דבר נוסף ובזה אני מסיים. הנושא של לתת חסות לבתי ספר קיימים שרוצים B.A בתואר, ואנחנו שלוחה של מי או של מה – למה לא לתת את זה? למה אני לא יכול, למה אתם לא מאפשרים לנו לתת את אורח החיים של בנות ישראל, שחפצות להישאר באותו מוסד, מבחינת הצביון? יש לכם את כל הרשות לבקר מבחינת רמת הלימודים והתכנים, אבל לעמוד על זה שהבנות האלה ילכו דווקא לאותה מכללה, לאותה אוניברסיטה כשלוחה, אני חושב שבזה אתם צריכים קצת להתגמש, אם באמת אתם מעוניינים להעלות את רמת המגזר החרדי לאותה השכלה גבוהה, ואני מאד מאד מבקש שתעזרו לנו בזה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. רבקה, בבקשה וענת אחריה.
רבקה כרמי
אני אשתדל להיות מאד מאד קצרה וגם כללית. קודם כל אין לי הרבה מה להוסיף על ההצגה של פרופסור טרכטנברג, חוץ מאשר לומר שבאמת אנחנו באמת בעידן חדש מבחינת לא רק ההגדרה של הוועדה לתכנון ותקצוב, אלא גם הפעולה שלה. לא רק תקצוב אלא גם תכנון ויש לזה משמעות גדולה ביותר ואני חושבת שמתקיימים פה מהלכים ברמה לאומית ובעיני גם ברמה היסטורית.

כמובן שאלוהים הוא בפרטים הקטנים, והרבה מאד פרטים קטנים הם מאד מאד מורכבים ובעייתיים. אני מוכרחה לומר ולשים את זה כאן על שולחן הפרוטוקול, שאנחנו עדיין, האוניברסיטאות בישראל, עדיין מתמודדות עם התוצאות הקשות מאד של מה שאני קורית תרבות מצוקה. כאשר יש מצוקה כלכלית קשה ביותר, נוצרת איזו שהיא תרבות של הישרדות שרוצה גם לעשות איזו שהיא התקדמות. ובעשר השנים הללו נוצרו כל מיני תהליכים בתוך האוניברסיטאות וכל מיני עובדות בשטח, שאתם יודעים מה – עזרו לנו לא רק לשרוד, אלא גם להתקדם ובעשר השנים, לא יאומן כמה דברים, למרות הכל, התקדמו והתפתחו באוניברסיטאות, למרות המצוקה הנוראית.

ועם הבעיות האלה שנוצרו כתוצאה מתרבות מצוקה, אנחנו היום מתמודדים בכל מיני רמות ואנחנו צריכים למצוא להם מענים והמענים נמצאים, המענים אפשריים. הם לא פשוטים, הם מורכבים ביותר, אני במיוחד מדברת על הנושא הזה של הסכסוך הקיים עם הסגל הזוטר. הבעיות הן לא פשוטות, אבל הן לדעתי ב-99% אפשריות לפתרון. וזה מה שחשוב לציין, זה מה שחשוב לומר. זה מה שחשוב לשדר גם לאנשים שאני יודעת יש להם איתך, אלכס, ממש קשר בלתי אמצעי ומאד מאד ישיר. אנחנו רוצים לשבת, אנחנו רוצים לפתור את הבעיות. אפשר לפתור אותן. צריך ככל שניתן להיות עם ראש פתוח ולב חפץ.

והדבר האחרון שאני מוכרחה לומר לפרוטוקול, בכל זאת, זה לשים לב למה שקורה בדרום הארץ. בדרום הארץ נוצרת מציאות חדשה, בעייתית ביותר ביותר. יש שם כמה מוסדות רציניים, גדולים, מכללות ואוניברסיטה מאד מאד מכובדת, שאמנם על פי חוק החיילים המשוחררים הוחרגה מהפריפריה. על פי החוק הזה היא לא שייכת לפריפריה, אבל היא יושבת בבאר שבע, היא מקבלת את כל אותן בעיות בסביבה, בדיוק כמו הפריפריה, ואני חושבת שאין לי כרגע שום דבר קונקרטי לשים על השולחן, אלא לשים את זה בפרוטוקול ולומר – אנחנו לפני מציאות חדשה. זה לא נגמר אתמול. אנחנו כבר שמענו שהממשלה קיבלה החלטה אם תהיה עוד הפצצה רצינית, יהיה מבצע רגלי ולדברים האלה יש משמעות מאד מאד בעייתית וקשה לנהל אוניברסיטה, לנהל מכללה גדולה, עם איום כזה ---
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת ברכה, ברשותך, אם תוכל להחליף אותי כי יש לי שם שאילתא שעולה במליאה. אני רק מבקש ממך לתת זכות דיבור לענת פלדמן ולשמוליק.
רבקה כרמי
ולפני שאתה קם, מילה אחרונה שלי זה באמת תודה לוועדה הזאת, ששמה על השולחן שלה סוגיות מאד מאד בעייתיות, מאד קשות. אני מחמיאה לך על הירידה לרזולוציה ועל ההכרה של המטרייה בצורה באמת מאד מאד רצינית ובסופו של דבר דברים טובים קורים פה.
היו"ר אלכס מילר
תודה.
רבקה כרמי
תודה לך.
חילופי יו"ר – היו"ר מוחמד ברכה
היו"ר מוחמד ברכה
המשפט הראשון שלי בתור יושב ראש, שהוועדה הזאת מאז ומתמיד הייתה ועדה רצינית. ד"ר פלדמן עכשיו, בבקשה.
ענת פלדמן
שלום. אני גם כן אעשה את זה בקיצור. אני מייצגת כאן את כל המרצים במכללות הציבוריות המתוקצבות. עכשיו, על סדר היום שלנו אנחנו השגנו הסכם שכר קיבוצי מיוחד, פעם ראשונה מזה דורות שלא היה בכלל, לא הייתה שום הסדרה של ההעסקה במכללות. אנחנו הסדרנו את זה.

עכשיו על הפרק עומד הנושא של מורים מן החוץ. זה דובר כאן גם על ידיך וגם על ידי חבר הכנסת זאב ומיכאלי. אנחנו עכשיו אוספים נתונים מכל המכללות, אבל בערך כ-70% ממרצי המכללות הם מורים מן החוץ, והם עובדים בתנאי העסקה משפילים. כלומר, הם מרוויחים משהו כמו סמסטר בשנה, כמה חודשים בשנה. אין להם שום ביטחון תעסוקתי. כלומר, הם יכולים לבנות קורס ואז יגידו להם שהקורס לא ייפתח ואין להם תעסוקה. אין להם פשוט פרנסה.

אנחנו אוספים את הנתונים עכשיו כי אנחנו עכשיו לפני משא ומתן עם ור"מ – ועד ראשי המכללות, בנושא של הסדרת כל נושא ההעסקה של המורים מן החוץ. אני מקווה מאד שאנחנו נגיע איתם, בשבילם להסכם הוגן. עכשיו, ברוב המכללות המורים מן החוץ הם חברי ועד. אנחנו צרפנו, אנחנו עשינו ועדים של סגל בכיר ומורים מן החוץ. זה לא כמו באוניברסיטאות שהם נפרדים לסגל זוטר. אצלנו קורים להם מורים מן החוץ. הם בתוך הסגלים של המכללות ומה שאני מבקשת, אני אעשה את זה מאד בקיצור, אם תרצה אני אדבר איתך אחר כך, להסביר את זה. אני אעשה את זה בקיצור.

מה שאני מבקשת זה שהכנסת, יושב ראש הועדה אלכס מילר שהלך וחבר הכנסת אברהם מיכאלי שהלך, שניהם למליאה, אני מבקשת שהם יעקבו אחרי הנושא הזה, כמו שהם עקבו אחרי ההסכם שאנחנו עשינו לסגל הבכיר ואני גם מבקשת שמשה ויגדור יעזור לנו במשא ומתן, כי הוא חילץ אותנו מהמשא ומתן ותודה רבה למשה ויגדור מנכ"ל ות"ת מל"ג. הוא חילץ אותנו במשא ומתן מהמון קשיים ובעיות שהיו לנו, לסגל הבכיר, ואנחנו מבקשים גם את עזרתו עכשיו במשא ומתן ובהגעה לפתרון של העסקה הוגנת למורים מן החוץ במכללות. תודה רבה.
היו"ר מוחמד ברכה
תודה. נדמה לי אחרון הדוברים, יו"ר התאחדות הסטודנטים, שמולי, בבקשה. מישהו אחר ביקש רשות דיבור? זהו.
איציק שמולי
תודה רבה אדוני. טוב, אנחנו שלחנו גם לחברי הוועדה נתונים על פרופיל הסטודנט. אני חושב שכדאי להציץ בנתונים. היום הוצגו הנתונים מכיוונה של כלל המערכת, מעניין לראות גם את הנתונים מהצד של הסטודנטים. אני רק אתן נתון אחד שמדגיש, שאולי מתקשר למחאה החברתית ובכלל גם פרופסור טרכטנברג ודוברים אחרים דיברו על המצב, על עניין הנגישות, וזה כמובן מתקשר גם ליוקר המחייה.

אז כדי לסבר את האוזן – כ-74% מן הסטודנטים עובדים היום. ההוצאה הממוצעת שלהם לפני שכר לימוד זה 4,750 ₪ לחודש, וההשתכרות, השכר הממוצע של הסטודנט הוא קרוב ל-3,100 ₪. הנתון שכ-50% מהסטודנטים נעזרים בהוריהם כדי לשרוד את האקדמיה – מלמד אולי במשהו על הצורך של המערכת להשקיע גם בכיוון הזה. שכר הלימוד הולך וקטן מבחינת סל ההוצאות של הסטודנט. היום יוקר המחייה, בעיקר הדיור הוא שבעיקר מכביד על הסטודנטים. אם הגדרה של דיור בר השגה נוגעת ל-30% מסך ההוצאה, אצל הסטודנטים זה מתקרב לאזור ה-40%. ודיברו פה גם על עניין המעונות. אז יש היום 100% תפוסה במעונות וזה בהחלט, הבשורה של פרופסור טרכטנברג בעניין הרחבת המעונות, היא בשורה משמעותית.
היו"ר מוחמד ברכה
התפוסה של 100% זה הדבר הנורמאלי, אבל יש לכם הערכה על המחסור?
איציק שמולי
יש לנו נתון שאומר שרק 12% מתוך הסטודנטים מתגוררים במעונות.
יהודית גידלי
כי זה ההיצע או כי זה הביקוש?
איציק שמולי
לא, לא, זה לא כלל הביקוש, זה ההיצע. המוסדות, גם פרופסור כרמי וגם פרופסור שנהר אולי תוכלנה להעיד על רשימות הממתינים בכל מה שקשור למעונות. יש בעיה נוספת עם המעונות, מעונות שעוברים הפרטה בחלק מן המקומות וזה לא במעט מוסדות. זו תופעה שהולכת ומתפשטת בעולם האקדמי, והמל"ג עדיין לא נתנה את דעתה לעניין הזה. יש גם תהליך של האמרה דרסטית של המחירים ולא פחות חמור מכך – פגיעה אנושה בזכויות פרט של סטודנטים, החל באין כניסה להורים או לבת זוג או בין זוג של סטודנט או סטודנטית למעונות, וכלה בכך שניתן להעיף פשוט סטודנט מהמעונות בהתראה כל כך קצרה.

אני רוצה ברשותך אדוני להתייחס בקצרה לעוד שתיים או שלוש נקודות. דובר כאן ארוכות על הרפורמה, אנחנו כמובן מברכים עליה. אנחנו כן סבורים שצריכים לשים דגש רב יותר ברפורמה על הוראה ונגישות. דובר על השליש החסר במקורות, אבל אותו שליש חסר גם מבחינת השימושים. אני חושב שלא ניתן מספיק ביטוי לצרכי הסטודנטים ברפורמה וההצדקה לתת מלגות לסטודנטים כדי לתמוך בעניין הנגישות, זאת לא צריכה להיות נגזרת של האם הסטודנטים חתמו על הסכם או לא חתמו על הסכם. זה נכון מבחינה עקרונית, ולכן זה צריך להיות בפנים.

אני באמת מנסה לקצר. השר דיבר על בחירתה של מל"ג חדשה. אני חושב שזו הזדמנות לא רק לבחור חברים חדשים למל"ג, אלא גם לעסוק בסוגיות שהן יותר מבניות במערכת האקדמית. גם לתת ביטוי הולם יותר בשני שליש מהרכב המועצה לשאר המוסדות, ובשליש של נציגי הציבור להגדיל את נציגות הסטודנטים במל"ג. ראוי שהמועצה תשקף, תהיה כמה שיותר פלורליסטית ותשקף את מגוון המוסדות בהשכלה הגבוהה.

יזמה שאנחנו מנסים לקדם כבר כמה זמן במל"ג זה הקמה של ועדת משנה לענייני סטודנטים. זה משהו שכבר היה צריך מזמן לקרום עור וגידים, ואני מקווה שבעזרת רוחות השינוי שמביא איתו פרופסור טרכטנברג, אנחנו נראה את זה קורה כבר השנה. יש המון נכונות מצד פרופסור טרכטנברג וגם משה ויגדור לפתור בעיות שצצות במערכת האקדמית שנוגעות לסטודנטים, אבל אי אפשר להתחמק מן התחושה שיש יותר מדי פעמים שדברים נופלים בין הכיסאות, עד אשר הם מגיעים לידי פתרון, וכמובן שהעניין הזה לא צריך להיות פרסונאלי, כלומר לא צריך להיות נתון לזה שעומד בראש ות"ת אדם ראוי שבעיות הסטודנטים נוגעות לליבו. צריך לפתור את הבעיה הזאת בצורה מבנית.

אנחנו מדברים גם על בעצם הכנסה של נציג סטודנטים לות"ת. זה משהו שדובר בו רבות וזה משהו שאנחנו הולכים להתעקש עליו השנה. בסוף בגלל נסיבות היסטוריות ההחלטות, או חלק מן ההחלטות החשובות במערכת האקדמית, מתקבלות בות"ת, גם בענייני רגולציה וגם בענייני תקציב ודי כדי לקרוא את דו"ח המבקר משנת 2009, כדי להבין מה נחיצות פתיחת הדלתות של שערי הות"ת.

נקודה אחרונה, ברשותך אדוני. אנחנו מדברים הרבה על התפקיד החברתי של האקדמיה, ואני חושב שחלק מהעניין אולי מהבשורה במחאה, זה לא רק להטיל את כל האחריות על הממשלה ועל המדינה, אלא גם לשאול את עצמנו הצעירים, וגם האקדמיה - מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהמקום הזה שנקרא החברה הישראלית – יהיה מקום טוב יותר. אז אני מאד מאד מקווה שהיזמה שלנו, של קידום מעורבות חברתית תמורת נקודת זכות, לא כאפשרות אלא כחובה של המוסדות האקדמאיים, כי כאשר זה קורה כאפשרות זה פשוט לא קורה בצורה מספקת. זה כבר משהו שיקרה השנה. זה פשוט מרכיב חסר. תחשבו לרגע, חברי ועדת החינוך, מה תוכלו לעשות עם "צבא אזרחי" של 160,000 סטודנטים לתואר ראשון, שתעמיד המערכת האקדמית לרשות הוועדה. אפשר לדבר על יום לימודים ארוך, אפשר לדבר על הרבה מאד דברים שאנחנו הסטודנטים יכולים לעשות ורוצים לעשות, אבל זה גם תלוי ברצונה הטוב של המערכת האקדמית, ולצערי עד עכשיו זה תקוע שם. תודה.
היו"ר מוחמד ברכה
תודה. כמה מילות סיכום שלא יגזלו הרבה זמן. אני חושב שהנושאים שהעלה יושב ראש התאחדות הסטודנטים ראויים לישיבה. אני אמליץ בפני יושב ראש הוועדה, שבישיבה אחרת נהפוך את הסדר של האורחים, שהסטודנטים ישבו כאן והאחרים יתנו תשובה. אני חושב שהנושאים האלה שהועלו לקראת סוף הישיבה, הם נושאים מאד חשובים, מאד כבדים, שיש חשיבות שהמערכת האקדמית והמערכת הציבורית תתייחס אליהם.

הדבר השני, אנחנו כוועדה רושמים בפנינו את הדו"ח המקיף והממצה של ראש הות"ת, פרופסור טרכטנברג, ויש כמה סוגיות שעלו במהלך הדיון, שאני בטוח שהות"ת והעומד בראשה ייקחו את זה לתשומת ליבם, גם לגבי דברים שהתנהלו עד עכשיו ושטעונים שיפור, וגם כן לגבי האתגרים בעתיד, כפי שפרופסור טרכטנברג בעצמו הציג אותם.

נותר לנו רק להודות לכם, גם לפרופסור כרמי, גם לפרופסור טרכטנברג, וכמובן לכל האורחים.

ועדת החינוך מאחלת גם לסטודנטים גם למרצים – שנת לימודים פוריה ומוצלחת.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20

קוד המקור של הנתונים