PAGE
29
הוועדה לקידום מעמד האישה
31/10/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 106>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, ג' בחשון התשע"ב (31 באוקטובר 2011), שעה 12:00

<מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אמהות לילדים בגילאי 5-0.>

חברי הוועדה: >
ציפי חוטובלי – היו"ר
אנסטסיה מיכאלי

>
תמר אלמוג
מנהלת אגף בכירה מעונות יום ומשפחתונים, משרד התמ"ת

מרצדס צרפתי
יועצת למנכ"ל, משרד התמ"ת

עמוס שקדי
חשב, משרד התמ"ת

משה טומשובר
סמנכ"ל בכיר תכנון מעקב ומכרזים, יו"ר ועדת התמיכות, משרד התמ"ת

דב סלמן
יועץ השר, משרד התמ"ת

איטה עטיה
סגנית מנהלת אגף מעונות יום, משרד התמ"ת

רן רידניק
רפרנט תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר

רותי הורניק
מרכזת בכירה, ייצוג נשים, הרשות לקידום מעמד האישה

עו"ד מיכל אקסלרוד
ראש מטה יו"ר נעמ"ת

עו"ד טליה לבני
יו"ר נעמ"ת

יהודית אלימלך
סגן יו"ר נעמ"ת

כרמל איתן
דוברת נעמ"ת

רו"ח ירון מלך
מנהל הכספים, נעמ"ת

ליזה ריבקין
מנהלת רשת הגיל הרך, נעמ"ת

עו"ד מאירה בסוק
לשכה משפטית, נעמ"ת

עו"ד גלי עציון
לשכה משפטית, נעמ"ת

ד"ר יהודית זוסמנוביץ'
יו"ר האגף לזכויות האישה, נעמ"ת

מירי אורן
יו"ר אגף גיוס משאבים וחברות, נעמ"ת

ד"ר נעמי מורנו
מנהלת האגף לגיל הרך, ויצ"ו

שרון צ'רקסקי
מנהלת תחום קשרי ממשל, ויצ"ו

עו"ד אביבית ברקאי-אהרונוף
רכזת פניות הציבור, המועצה לשלום הילד

יעל שמרגד
מנכ"ל, ארגון נשי חרות בישראל ע"ר

ולריה סייגלשיפר
רכזת מדיניות וממשל, פורום נשים לתקציב הוגן

פיני קבלו
סמנכ"ל המרכז לשלטון מקומי בישראל

וג'יה סולימאן
ראש המועצה המקומית משהד

מוחמד מרעי
מקדם פרויקטים, מועצה מקומית משהד

נדים מרעי
מהנדס, מועצה מקומית בית ג'ן

אחמד סויד
איש ציבור, מועצה מקומית בית ג'ן

דליה כהן
מנהלת משפחתונים וצהרונים ארצית, החברה למתנ"סים

ניצן תנעמי
מקדמת מדיניות, כוח לעובדים

רן מלמד
סמנכ"ל, עמותת ידיד

גבי שני
מנהלת מחלקת גני ילדים והגיל הרך, אגף החינוך, עיריית רמת-גן

גילי פלק
מנהלת מחלקת צהרונים, מפעלי בית עמנואל רמת-גן

עו"ד דנה גוטפריד
מנהלת פניות הציבור, מפעלי בית עמנואל רמת-גן

הוד גדנקן
מנהל אגף החינוך והמתנ"ס, מועצה אזורית חבל יבנה

טליה אביאן
ועדת היגוי עירונית באר שבע

קונסטנטין שוייביש
מנכ"ל איגום

אורלי לוטן
מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אליעזר שוורץ
מרכז המחקר והמידע, הכנסת

תמי סלע

דלית אזולאי

הדר אביב
<מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אמהות לילדים בגילאי 5-0>

שלום לכולם, אני שמחה לפתוח את הישיבה הראשונה של מושב החורף הזה, של הוועדה לקידום מעמד האישה, בנושא המאוד חשוב של בינוי מעונות היום. אני רוצה לומר לכם שהוועדה לקידום מעמד האישה רואה בזה את מאבק הדגל שלה – את הרחבת היצע המעונות שעובר דרך בינוי של מעונות יום נוספים.

לצערנו הרב, בשנתיים האחרונות לא הוקם ולו מעון יום אחד במדינת ישראל. אנחנו רואים את זה ככשל חמור של השיטה. לא מעניינים אותנו התירוצים, אנחנו בעיקר רוצים לדעת איך אנחנו יכולים למנוע את המצב הזה, ולראות שעוד בקדנציה הנוכחית, שאמנם אנחנו מאחלים לממשלה שתאריך ימים, נזכה לראות מעונות יום.
אני זוכרת ששר האוצר אמר לי שאזכה "לגזור סרטים" בכניסה למעונות יום – אני עוד מחכה לסרטים ולמעונות.

סרטים כבר יש.

סרטים כבר יש, זה בערך הדבר היחיד שהספיקו להכין.

אני רוצה להודות לחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי שנמצאת כאן, אני רוצה להודות לכל מי שנמצא. לפני שנתחיל עם השאלות, קודם כל סקירה – גברת תמר אלמוג, תני לנו סקירה איפה הדברים עומדים מבחינת בינוי.

ועדת התמיכות סיימה את הבדיקה שלה ואת ההחלטות. נמצאו בקשות תקינות, בקשות שנפסלו, ובקשות שעדיין נדונו בוועדת חריגים. הבקשות התקינות – כל מי שהבקשה שלו אושרה קיבל מכתב הודעה על כך. לגופים אחרים, שזה רשויות מקומיות, הסכום הכולל מסתכם ב-82.730 מיליון. סכום ההקצאה לרשויות משתנה לפי הדירוג והניקוד שקיבלה כל רשות. הסכום המינימלי היה 730,000 ומשהו, לעומת מקסימום 2.3 מיליון, למי שהיה זכאי לקבל את המקסימום הזה. לגבי רשויות מקומיות - יש עוד מספר בקשות בהמתנה להחלטת ועדת חריגים.

כמה בקשות היו?

סך הבקשות: 230, 82 נפסלו.

גברת תמר אלמוג, אני רוצה להבין כי אלה נתונים חשובים: כמה בקשות הוגשו וכמה אושרו? אולי יושב-ראש ועדת התמיכות ייתן לנו את הנתון הזה?

נכון לרגע זה הוגשו 55 בקשות, 109 נפסלו, 63 ממתינות להשלמות, ו-3 ממתינות להחלטת ועדת חריגים.

אלה שנפסלו – למה הן נפסלו?

מחוסר מסמכים בהתאם לתבחינים, כגון: נסח רישום, הפקעות למיניהן, אישור זכויות, וכל הנדרש בתבחינים.

הבנתי, זה חלק מהבעיה שדיברנו עליה אז – שהרבה מאוד מקומות שיכולים לקבל, בסוף בגלל עניינים טכניים, אני זוכרת שהיה עניין של נסח רישום מקורי ולא צילום. כל מיני דברים מגוחכים כאלה.

לא דובר על צילום, אלא דובר על נסח מקורי, קרי: לא מהאינטרנט. אפשר לקחת נסח מקורי ולצלם אותו.

אני אומרת שוב: אז מה ההבדל? אני לא מבינה כל-כך למה לפסול.

אני לא יודע, משום שלא אני כתבתי את התבחינים.

השאלה החשובה שלי היא: מתוך אותן 109 פסילות, כמה פסילות הן מהותיות? למשל: אנשים שלא יכולים לבנות מעון. וכמה מהן פסילות טכניות מהסוג שדיברת עליהן – כמו נסח שמגיע מהאינטרנט ולא נסח מקורי?

109 הפסילות הן פסילות מהותיות. לבעלי נסח לא מקורי, אלא מהאינטרנט – ניתנה להם אפשרות להשלמה, וכאלה יש בסך-הכל 63 כרגע.

הבנתי.

סליחה, אפשר לחלק בין ה-55?

קודם כל, גברת ולריה סייגלשיפר יקרה, אי-אפשר להתפרץ. אני מזכירה את כללי הדיון פה.

סליחה, אני מצטערת.

קודם כל, אנחנו רוצים להבין כמה מעונות יום אושרו בסופו של דבר. אם הוא אומר שאושרו 55 בקשות, זה אומר שאתם, כרגע, צופים 55 מעונות יום שייבנו?

לא מדויק.

אז תעמידי את הדברים על דיוקם.

אין לי כאן את הפירוט של כל ה-55, אבל אני רוצה להגיד שחלק ביקשו לבנות מעון של 3 כיתות, חלק ביקשו מעון של כיתה אחת. ולכן כשאומרים: 55 בקשות אושרו, זה לא אומר 55 מעונות של 3 כיתות לכל מעון.

אז כמה כיתות אושרו?

הרוב, כמו שאני זוכרת, זה 3 כיתות.

במילים אחרות זה 55 כפול 3?

לא.

אז כמה כיתות? אני צריכה לדעת.

יש לך את הפירוט של הכיתות, מר משה טומשובר?

מר משה טומשובר, יש לך את הפירוט?

אני מסכם.

זה יוצא בערך 220 כיתות.

220 כיתות?

לא, זה הכל, כולל גופים ציבוריים ו - - -

220 כיתות זה אם יחלקו את כל ה-200 מיליון?

כן, כל ה-200 מיליון עומדים לצאת השנה. כ-55 מעונות כבר אושרו, יש עוד כמעט 100 מעונות שעומדים להיות מאושרים כבר ביום ראשון, כי נתנו להם עוד הזמנות להשלים עוד מסמכים. כך שגם אם הנסח לא מקורי או שהוא צילום, לא נפסול אותם על זה. כל ה-200 מיליון עומדים לצאת, כל התחשיב שנעשה הוא על 200 מיליון.

ה-200 מיליון מתוכננים ל-200 כיתות?

ליותר מזה, לא בערך - - -

את צודקת, זה בערך מיליון לכיתה: 3 מיליון זה מעון של 3 כיתות. זה פחות או יותר מיליון לכיתה.

בכמה ילדים מדובר? כמה ילדים יש בכיתה?

בכל מעון בערך 75 ילדים.

כמה יש בכיתה?

זה משתנה: בכיתה של תינוקות יש פחות, בכיתה של בוגרים יש יותר.

15 בכיתה של תינוקות ו-20 בכיתה של בוגרים?

בין 15 ל-27 ילדים.

בממוצע 22 ילדים.

אז אנחנו מדברים על עוד 1,500 ילדים שיהיה להם מקום.

למה? 230 כיתות כפול 20 ילדים?

6,000 ילדים בערך. זה פחות מהגידול של אוכלוסיית הילדים בגילאי 0-3 במהלך 5 השנים, מאישור התוכנית הממשלתית עד מועד בניית המעון הראשון.

במילים אחרות, לא רק שזה לא ירחיב, למעשה, זה רק ישמור על הסטטוס קוו של מספר הילדים יחסית לאוכלוסייה. זה מה שזה אומר?

גם לא.

בערך כן, כל שנה נוספים 4,000 ילדים בקבוצת הגיל החדשה, 5 שנים, 20,000 ילדים – 6,000 מקומות נוספים שנוצרו כרגע.

אנחנו נמצאים בתוכנית 100 השנה למעונות לגיל הרך.

וכל שנה נאשר 6,000 ילדים כאלה - - -

אבל אנחנו ב"דיליי" של 3 שנים.

הנקודה היא שכרגע התוכנית הזו פועלת רק כדי לשמר את הקיים. גם בתוך שימור הקיים אתם רואים את זה כתהליך חד-פעמי, איך אתם מכניסים את זה לתוכנית עבודה רב-שנתית?

למה תהליך חד-פעמי?

אני לא רואה איך זה נכנס כתהליך מובנה.

כרגע זה לתקן את המבחנים הקיימים כדי להנגיש אותם עוד יותר להגשה. בשבועות הקרובות ייצאו המבחנים הבאים.

סדר בדיון: אני רוצה לתת לאנשי הממ"מ (מרכז המחקר והמידע) להעיר את ההערות שלהם.

מדובר פה על צירוף מקרים בו נשארו עודפים תקציביים מהצהרונים ואז בנו את המעונות. אחרת היינו בונים ב-60 מיליון בלבד, וזה לא היה מתקרב למספרים שאנחנו מדברים עליהם כרגע.

אז אם כבר, היינו בונים ב-100 מיליון בלבד, והמשרד יכול לנצל את העודפים התקציביים שלו לטובת המטרות אותן הוא רואה כמטרות ראויות, כמו הגדלת היצע מעונות היום.

זאת בדיוק השאלה.

בשנה הבאה אנחנו מקווים להגדיל את בסיס התקציב שמיועד, בבסיס שלו, לבינוי מעונות יום. המשרד נערך להוציא את המבחנים ל-2012 בימים הקרובים. יחד עם מסקנות ועדת טרכטנברג יכול להיות שנצליח להוציא עוד כספים שייועדו לבינוי של מעונות יום חדשים, כדי שזה ייכנס לתהליך השגרתי של משרד התמ"ת.

הנתון היה מאוד פשוט: אם בכל שנה נבנה בהיקף של 200 מיליון ש"ח, אנחנו נעמוד בגידול הטבעי פחות או יותר. השאלה היא אם זה משהו הגיוני שיקרה מבחינת משרד התמ"ת בשנים הקרובות, בלי לקחת בחשבון את מסקנות ועדת טרכטנברג כרגע.

כרגע זה הגיוני ומשרד התמ"ת עובד כדי לגייס תקציבים נוספים לטובת מעונות יום, בלי קשר למסקנות ועדת טרכטנברג, לא רק כדי להדביק את הפער אלא גם כדי להקטין אותו.

אבל "המשרד עובד כדי לגייס" זו לא תוכנית עבודה, אנחנו צריכים לשמוע מספרים.

בלי מסקנות ועדת טרכטנברג מר אליעזר שוורץ מדבר על 200 מיליון כל שנה? מסקנות ועדת טרכטנברג יוסיפו עוד 200 מיליון, משרד התמ"ת מדבר על 400 מיליון כל שנה – מעולה, אבל אני חושבת שאת אופטימית מדי.

בסוף זה ייפגש, זה לא יקרה, הם ייפגשו ברגע שפרופסור טרכטנברג יבוא.

אולי זה 200 מיליון יחד עם מסקנות ועדת טרכטנברג.

השאלה היותר קשה היא אם זה יקרה כל שנה.

לפני שנפתח את זה לדיון, יש כאן ארגוני נשים שרוצים לשאול שאלות, אבל קודם כל אני רוצה להבין את התהליך. הגענו לפריצת הדרך המשמעותית, שסוף-סוף אושרו 155 בקשות ביום ראשון. בהסתכלות של שנתיים, כמה זמן ייקח להשלים את בינוי הכיתות שמדובר בהן?

10 שנים.

למה 10 שנים?

שנתיים.

גברת תמר אלמוג, מהם השלבים הבאים בתהליך?

בשלב הבא אנחנו ממציאים התחייבות חשב לכל רשות שקיבלה אישור תמיכה, ומרגע זה ואילך הכדור נמצא במגרש של הרשות המקומית. הווי אומר: ברגע שהרשות מסיימת את שלב התכנון היא מקבלת את הפעימה הראשונה של התמיכה, כשהיא מסיימת את שלב השלד היא מקבלת את הפעימה השנייה של התמיכה, וכך הלאה עד שבגמר הבנייה תושלם התמיכה.

חצי שנה תכנון, חצי שנה אישורים במקרה הטוב.

יש וד"לים.

תוך שנה אפשר להתחיל בנייה, בנייה אורכת בין שנה ל-18 חודשים, כך שאנחנו מדברים על שנתיים עד שנתיים וחצי.

אנחנו בונים בשנה.

בין שנתיים לשנתיים וחצי יחתכו את הסרטים.

ההיגיון הוא נכון, בין שנתיים לשלוש שנים ייבנו המעונות.

אני אמרתי בוועדה כמה פעמים: דובר על חוק וד"לים, אם יש היום תוכניות בנייה שיכולות באופן פיזי-טכני לבנות מבנה תוך 4-5 חודשים, אין שום סיבה שייקח יותר משנה לבנות מעון יום במדינת ישראל. אם עשו כאן חקיקת וד"לים, אז יעשו חקיקת בזק לבינוי מעונות יום – אנחנו צריכים לעשות את זה.

אישור התוכנית נמשך חצי שנה, אז הם לא יכולים לבנות בשנה.

אז הפרוצדורה עקומה, גברת תמר אלמוג. לא יכול להיות שאישור תוכנית יימשך חצי שנה, זה לא כור אטומי, זה מעון יום לילדים.

זה לא קשור למשרד התמ"ת.

למי זה קשור?

הרשות המקומית צריכה לפעול לפי חוק תכנון ובנייה, לפי משרד הפנים.

בסדר, שר הפנים יהיה מעורב בעניין הזה. גברת אורלי לוטן, בבקשה.

במהלך השנה וחצי האחרונות עלו כל מיני בעיות בהתנהלות של המבחנים, בעיקר במה שנוגע לסוגיית הקרקע. אני יודעת שאנחנו לא מצליחים להבין עד הסוף את הבעיות – אנחנו לא מהתחום, אבל הבנו שעל חלק מהבעיות משרד התמ"ת הצביע כבר בשלב הטיוטה של המבחנים. חלקן נפתרו מול החשב הכללי, חלקן לא, ולחלקן ניתן מענה בוועדת החריגים.
השאלה היא איך אפשר, בעבודה בין התמ"ת לחשב הכללי, לנסות ולתקן חלק מהקשיים האלה לקראת מבחני התמיכה הבאים שאולי יפורסמו, כדי למנוע מצב שבו רוב הבקשות נפסלות. כרגע התקציב מנוצל אבל יותר מ-50% מהבקשות נפסלו, אז איך אפשר להתמודד עם זה בפעם הבאה?

אני מוכנה להביע את העמדה שלי ולומר: אם אנחנו לוקחים את המבחנים כפי שהם ומפרסמים אותם, אנחנו יכולים להתחייב על לוח זמנים לפיו בסוף נובמבר זה באוויר ואנשים יכולים להגיש בקשות. אם נכנסים למסלול בדיקה מחודשת של המבחנים, אני לא יכולה להתחייב על שום לוח זמנים – זה יכול לקחת חודש, שנה וגם יותר. התנסינו בזה וזה לא פשוט.

זה לא עונה לשאלה של גברת אורלי לוטן.

היא אומרת שאם ירצו לתקן את המבחנים זה יידחה בשנה.

גברת אורלי לוטן אמרה: תעשו הערכת מצב, תראו למה נפסלו מי שנפסלו, ותבדקו מה ניתן לתקן במבחנים. אז אני אומרת: האויב של הטוב זה הטוב מאוד, אפשר לעשות הכל אבל זה עניין של לוחות זמנים.

הגיע הזמן ללמוד מטעויות, דוח מבקר המדינה הצביע על זה לפני כמה שנים, ניסו ללמוד, לא הספיקו לתקן את כל הטעויות. זו לא חוכמה להגיד בכל שנה שאותם אנשים ייפסלו אוטומטית. אם יש בעיות מהותיות צריך לפתור אותן ושווה לחכות, אבל להגביל את הזמן ולא לחכות שנתיים.

אדוני, חשב משרד התמ"ת, בבקשה.

אתה צודק. ברגע שוועדת החריגים תסיים את הדיון שלה ונראה מה היקף המענה שניתן דרך ועדת החריגים, אני חושב שמשרד התמ"ת והחשב הכללי נצטרך לראות אם יש בעיות ונצטרך לתת להן מענה. כרגע התהליך מצוי באמצע הדרך אבל הוא חייב להסתיים תוך חודשיים, מכיוון שאנחנו צריכים לנצל את התקציב של השנה. אני מניח שזה לא צריך להימשך פרק זמן ארוך עד שנוכל להסיק מסקנות באופן מסודר יותר.

במילים אחרות, אתה מוכן לזה שבינואר הקרוב נקיים דיון או פגישה עם המנכ"ל והשר בהם נדבר על הסקת המסקנות מהתהליך שהביא - - - לקוי.

דבר ראשון, בכל פעם שמזמינים אותי אני מגיע.

אני מדברת על לוחות הזמנים.

מבחינת לוחות זמנים זה - - - של משרד התמ"ת, לא של חשבות אישית. אני מניח שעד ינואר יהיה פרק זמן סביר לראות מה התוצאה של התהליך שיסתיים.

אז דבר אחד ברור: אין צורך לחכות עד ינואר כדי לשמוע מכם כבר עכשיו למה נפסלו מי שנפסלו – איפה בעצם נמצאות הבעיות?

כבר ביום ראשון מתכנסת ועדת חריגים.

גברת טליה לבני, בבקשה.

אושרו 55 מתוך 230 בקשות שהוגשו, כלומר 25%.

זה לא מדויק.

אני קוראת מדף לא שלי, בו כתוב גם שנתבקשו השלמות לעוד 63 בקשות. נקווה שיאושרו כולן, אז יהיו לנו 100 מעונות.

בדוח טרכטנברג אין כל התייחסות לחינוך חינם לגיל הרך אלא לגיל שלוש ומעלה, אבל יש בו התייחסות לבניית מעונות. אני חושבת שהוועדה הזאת, בראשותך ובמעקב שלך ושל חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי במשך שנתיים וחצי, יכולה לראות שדוח טרכטנברג מצפה שהמענה לגידול במספר הילדים יגיע מהשוק הפרטי – אני לא מאמינה בזה.

איך הסקת את זה?

כתוב בדוח: "נקדם את חוק הפיקוח", אז ייתנו תמיכות בשיפוצים למעונות פרטיים ואז אולי הם יסכימו להיות בפיקוח – אני לא מאמינה בזה. אבל זה דיון לא לוועדה הזאת ואני מזמינה אותך להשתתף בדיון שיתקיים בנושא חוק הפיקוח, משום שהכל קשור בכל.

אני מסכימה איתך שהכל קשור, אבל בכל זאת נדבר לגופו של עניין.

בכוונה הקדמתי ואמרתי שלא יבוא מענה ושמדובר ב-100,000 ילדים לא מסובסדים וללא מענה מבחינת מערכת המעונות הציבורית. אם אמרנו שבכיתה יש 20 ילדים בממוצע, תעשו חשבון כמה כיתות צריך וכמה מעונות צריך. אני חושבת שלא צריך לפרוש את זה על פני 5 שנים אלא להחליט על ועדה מיוחדת, על מבצע, על בנייה. אם נתחיל עכשיו ב-1,000 מעונות נסיים את בנייתן בעוד 3-4 שנים, אבל אם נחכה ובכל שנה נבנה ב-200 מיליון - - -

לפי הערכה שלך חסרים היום במדינת ישראל 1,000 מעונות?

אני חושבת שחסרים יותר.

במילים אחרות, 55 או 150 מעונות זה טיפה בים, זה 10%.

כן, אבל אל"ף אני מברכת על ה"פיילוט" של להתחיל לשמן את הגלגלים ולראות איפה הטעויות. אני רוצה לציין שני "באגים" שאני רואה אותם כראשיים: נעמ"ת מפעילה מעונות במשך 30-40 שנה, וכאשר אני בודקת אם ניתן לעשות תוכנית הסבה מסתבר לי שהזכויות לא מוסדרות.

מה זו תוכנית הסבה?

הסבה זה לשפץ מעון, להתאים אותו לסטנדרטים החדשים, לשדרג אותו, להרחיב אותו, לעשות איזושהי פעולת מבנה. אני לא יכולה לעשות את זה כי אין לי הסדרה בקרקע. אז 30 שנה המעון בלי חוזה, בלי אישור, בלי זכויות הסדרה בקרקע, אבל הכל טוב – הילדים מקבלים מענה, החינוך טוב, הרשות מרוצה, והארגונים מרוצים. אם אנחנו רוצים לשפר את המענה, לעשות הסבה ולהרחיב, אנחנו צריכים לא רק טאבו אורגינלי אלא מתחילים לבדוק איפה הזכויות. אני לא רוצה לבדוק.

אם רשות מקומית מגישה בקשה לוועדה – מה יקרה? זו רשות מקומית, היא תבנה על קרקע לא נכונה? אם ארגון מבקש להרחיב או להסב על קרקע שכבר קיים בה מעון, אני חושבת שצריכים להיות גמישים בעניין. גברת תמר אלמוג, צריך לשנות את התבחינים באופן שהרבה יותר ארגונים יוכלו להשתתף.

איפה את רוצה שישנו את התבחינים? אני רוצה שתשימי את האצבע על המקום הזה.

אני רוצה שיהיה שוויון גם מבחינת ההשתתפות בין רשות לארגון. כי אם למשל הגשתי בקשה ל-5 מעונות, זה אחרי שעשיתי הערכה שלא אוכל להשקיע יותר מ-10 מיליון באותה שנה לבניית מעונות. אבל אם ארגון היה מקבל לא רק 50% אלא 85%, כמו שמקבלת רשות, הייתי מגישה בקשה ליותר מעונות.

אם אני מבינה נכון זה תלוי ברשות.

לא, ארגון מקבל רק 50%, יש קריטריונים אחרים להשתתפות. השאלה טמונה ביחס לנושא: כאשר "אונסים" את משרד האוצר ומשרד התמ"ת לעניין הבנייה אז ההתייחסות היא אחרת – אז משתדלים למצוא בכל חסם קיר ולהיאחז בו. אבל אם כולם משתפים פעולה ואומרים: נלך קדימה, יש לפנינו משימה של בניית 1,000 מעונות, אנחנו רוצים לעשות את זה כמה שיותר מהר, נחפש ונמצא את הדרכים – אז ההתייחסות צריכה להיות שונה.

בקיצור, אם רוצים – מוצאים וכאן לא רוצים. זה מה שאת אומרת?

בדיוק.

הכל מתנהל פה בעצלתיים, בואי נגיד את האמת.

לא, אני שמחה שמשהו מתחיל, אבל גברת תמר אלמוג אמרה נכון שאם היא תנסה לעשות שינוי בתבחינים ולעבור על הדברים עם הייעוץ המשפטי, היא לא תסיים גם לא בעוד שנה וחצי, כי כל גורם מנסה לשים מקלות בגלגלים.

אל"ף, אני מברכת אותך על ישיבות המעקב שאת עורכת כי זה מאוד-מאוד חשוב, ואני רוצה לברך גם את משרד התמ"ת ואת משרד האוצר על שבפעם הראשונה, בהיסטוריה שאני זוכרת, פרסמו היום תעריף לפיו המדינה לקחה על עצמה את סבסוד דרגות 1-10 במלואן, ולא ייקרה את זה להורים. אני ציפיתי שזה יכלול גם את דרגות 11-12, אבל זה צעד גדול בכיוון הנכון.

קודם כל, אני שומעת על זה לראשונה עכשיו. מתי פרסמו את זה?

לא פרסמו את זה עדיין, היום הודיעו ומחר יפרסמו. אני מיידעת אותך, כי מגיעות להם ברכות על שהם היו קשובים למחאה.

אני רוצה לעדכן אותך, שזה מה-1 בנובמבר, ופה הם "דופקים" אותנו חודשיים – עד שיש לנו הסכם חתום עם התמ"ת להעלות את התעריף מה-1 ל - - -

גברת יעל שמרגד, עיזבי, נראה אחר-כך, אני רוצה לברך. לקחו על עצמם, לא ייקרו להורים, אני מברכת והגישה מוצאת חן בעיני מאוד.

אני מודה לך על כל ההערות – הן תמיד הערות חכמות. יש לך עוד הערה?

אני מציעה לקבוע יעד של 1,000 מעונות ולהקים צוות בין-משרדי שיטפל מהר בבנייתם.

צוות שיכלול את משרד הפנים ואת משרד התמ"ת או את משרד השיכון?

אני לא יודעת, שיציעו מי צריך ואם אין ברירה שייתנו את זה לצה"ל... אני צריכה מישהו שייבנה 1,000 מעונות.

צודקת.

אני יודעת שאגף בינוי במשרד הביטחון יודע לבנות 1,000 מעונות...

הם בונים עכשיו מעונות בדרום?

בעוטף עזה הם לא בנו...

יותר מזה, לגייס את כל כספי מפעל הפיס לבניית מעונות. עד היום כספי מפעל הפיס היו מגויסים לבניית כיתות, ויכול להיות שמשרד החינוך או הממשלה ירצו לגייס את כספי מפעל הפיס לבניית גנים לגילאי 3-4 – גם שם נדרשת בנייה.

זאת נקודה מצוינת.

אני רוצה לעדכן: לשר התמ"ת יש פגישה ביום חמישי הקרוב עם יושב-ראש מפעל הפיס בנושא מעונות.

מאה אחוז. כשאני פגשתי את יושב-ראש מפעל הפיס לפני כמה שנים, הוא אמר לי: אנחנו מגויסים לטובת כיתות לימוד.

כי הדרישה של הרשות היא לכיתות לימוד.

אז עכשיו יש לנו יעד – הנושא של 1,000 מעונות צריך להיות ברמה של יעד לאומי. אז מגייסים את כל המשאבים, את כל הגופים - - -

אני מסכימה איתך, אולי זה מה שהמבקר דיבר עליו, ודוח טרכטנברג, כולם יחד מדברים על זה שהכשל המרכזי בסיפור המעונות זה חוסר מעונות. אני מודה לך על הדברים האלה.

כן, בבקשה.

אני וג'יה סולימאן, ראש המועצה המקומית משהד. כראש מועצה באתי לדיון מאחר וראיתי צורך ודבר נחוץ אצלי בכפר, לבקשה שלנו עוד אין תשובה. אני מצדיק את הגברת הנכבדה, טליה לבני, על מה שאמרה בעניין הרישום והזכויות על מקרקעין, ואני מעביר את רשות הדיבור למקדם הפרויקט בכפר שיסביר את הבעיה ואת העניין.

שמי מרעי מוחמד, מועצה מקומית משהד, אני מקדם את הפרויקט הזה כאתגר ויש לנו הרבה מה להגיד ליושבת-הראש, לחברי הוועדה והנוכחים.

נשמח שתגיד אותם.

קודם כל, הערת ביניים לא לנושא שאליו באתי: מציפים אותנו בשבוע האחרון 3 קבלנים להקים ולפתוח מעונות יום פרטיים אפילו לחדר אחד, וזה אבסורד – אי-אפשר לסבול את זה.

לא הבנו.

באו אלי 3 קבלנים שרוצים לפתוח מעונות יום.

יזמים פרטיים.

כן, וזה מאוד מתנגש עם התפיסה העקרונית שאסור להשאיר דברים כאלה בשליטתם של אנשים פרטיים, עם כל הכבוד שאני רוחש להם ועם כל מה שהם יכולים להבטיח. אבל זה נושא מאוד כאוב, כי אחד הדברים שאני גיליתי, שרציתי והעליתי את הרעיון בפני המועצה – עשינו תוכנית כלכלית וראינו שלא קל להחזיק מעון יום מוצלח מבחינת כדאיות כלכלית, ואני לא רוצה שהמועצה שלי תשקע בבוץ, למרות שכבר היום היא שקועה בבוץ.

למדתי הרבה דברים על איך אנשים פרטיים עשו את זה: הם משלמים חצי משכר מינימום.

מה שלא חוקי אנחנו לא - - -

אני יודע שאף-אחד מכאן לא נותן ולא ייתן יד לזה. זו היתה הערת ביניים.

דבר שני, הזכירו כאן 3 בקשות שהעבירו לועדת החריגים. משהד – הכפר שלי, הוא בין 3 הכפרים שהעבירו לוועדת החריגים, ואני "תקוע" עם - - - כי ב-27 בחודש זה קיבלתי מהבודק מטעם משרד התמ"ת תשובה שחסרים לי שני דברים: אחד השלמתי ועם השני אני "תקוע", ואני חושב שזו בעיה של המדינה ולא שלי.

מה הבעיה?

הבעיה היא זכויות על הרקע. מועצה מקומית משהד – יש לה היסטורית שטח גורן בגודל 7 ומשהו דונם שעד היום לא הצליחה לעשות הסדר בעניינו. צירפתי לוועדה מכתב מהמרכז למיפוי ישראל ובו כתוב: השטח הנ"ל נמצא בהליך הסדר ונמדד על-ידי המרכז למיפוי ישראל – מרחב גליל. המפות הועברו לפקיד ההסדר בשנת 2005, ובמשך 6 שנים לא מצליחים לסיים לטפל בבקשה שלנו.

גם רשויות מאוד-מאוד ותיקות לא מצליחות.

אני רוצה להפנות את הדברים האלה לגברת תמר אלמוג, בהמשך לדברים שאמרה הגברת טליה לבני – שצריכים להגמיש את התבחינים ואת התהליכים האלה. תוכנית המתאר של הקרקע שאני מייעד לפרויקט הזה צבועה בצבע כתום, כלומר לצרכי ציבור, אף-אחד לא יכול לשנות את זה, ואין סיכוי לאף אדם פרטי לטעון שיש לו חזקה על הקרקע. הוועדה לתכנון ובנייה נותנת לי היתר אבל גם זה לא משכנע את ועדת התבחינים.

יש כאן את חשב משרד התמ"ת שאולי יענה לשאלה שלך.

למרות שאני חשב המשרד, יש ועדת תמיכות שדנה בזה ואני לא יודע לדון ספציפית בבקשה כזו או אחרת. אני מניח שהדברים של האדון הנכבד, מר מוחמד מרעי, הובאו לוועדה והיא תדון בהם.

דיון בוועדת חריגים.

אני לא יודע אם זה עלה לוועדת חריגים או לא, אחרי שנתיים בהן המשרד רצה ולא הצליח "להוציא" כסף על בנייה.

אתם נורא מוכשרים ונורא קל "להוציא" כסף – זה הדבר הכי קל בעולם. הבעיה מתחילה כשאין כסף, אם יש כסף אני אתן לך עצות מפה ועד להודעה חדשה איך "להוציא" אותו.

אצלו הבעיה הפוכה – יש לו כסף והוא לא יכול "להוציא".

אחרי שהבנו שיש בעיה, גם בעקבות דוח מבקר מדינה, התקיימה ישיבה אצל מייק בלאט – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אחת מתוצאות הישיבה שבאה לתת מענה לבעיות במקרקעין, ומכיוון שבכל רשות יש נסיבות שונות ובעיות כאלה ואחרות ואי-אפשר לכלול את הכל מראש, הוקמה אותה ועדת חריגים. הדברים האלה צריכים לידון בוועדת חריגים ולהיבחן פרטנית בהתאם לנסיבות. אני לא יודע לענות פה "בשליפה", מה גם שזה לא בסמכות שלי. הבקשה הספציפית של מר מוחמד מרעי נבדקת בוועדת חריגים בגלל שאנחנו לא יודעים לצפות מראש את כל אחת מסוגי הנסיבות השונות הנוגעות למקרקעין, ולצערנו הרב יש הרבה אפשרויות.

אני רוצה לציין רק דבר אחד – כבר קיבלנו איתות מסוים על פסילת הבקשה.

גברתי יושבת הראש, במשהד יש צורך מאוד-מאוד אמיתי כי לכל הכפרים מסביב יש מעונות יום ובמשהד אין בכלל. במקביל, אנחנו בוועדה מחוזית מבחינת ייעוץ שטח של 780 דונם לתעסוקה, והמון נשים רוצות לצאת לעבודה – אין משפחה היום שמסתפקת במשכורת אחת.

אני מסכימה איתך.

אנחנו בעד זה, אנחנו רוצים לקבל את ההזדמנות הזו ומבקשים לעשות את הדרישה הזו יותר נסבלת – שאפשר לחיות איתה.

אנחנו כל-כך מסכימים ומזדהים עם מה שאתה אומר – בשביל זה אנחנו מקיימים את ישיבות המעקב האלה. לצערנו הרב, ואני לא יודעת למה לא הגיעו יותר ראשי מועצות, הבעיה שלכם איננה בעיה רק שלכם – היא בעיה שקיימת בכל חלקי הארץ.

אני רוצה לאפשר למר מרעי נדים.

אני מהנדס מועצה מקומית בית-ג'ן. לא קיבלנו תשובה אם הבקשה שלנו אושרה – עמדנו בכל הקריטריונים והגשנו נסח טאבו מקורי. יש לי הצעה לשיפור העניין ולהגמשת הדרישות: בהרבה כפרים באזור, ובמיוחד במועצה מקומית בית ג'ן, אין אדמות מינהל וכל האדמות בתחום תוכנית המיתאר בנויות ברובן, אבל נשארו מעט ובשביל הבקשה הזו יש לנו אדמות והגשנו אותה כראוי. עלות בניית מעון יום על שטח של 125 מ"ר היא 800,000 שקל עד מיליון שקל כולל הפיתוח.

אתה מדבר על 3 כיתות?

לא, אני מדבר על כיתה אחת – 125 מ"ר זה סביר. אני טועה?

לא, זה זול מדי.

זה זול? ככה אני בונה בבית ג'ן.

חשבנו שאולי אתה בונה מעון של 3 כיתות במיליון שקל – רצינו להבין.

לא, 3 כיתות זה 3 מיליון שקל. יש בכפרים הרבה בתים טובים באזורים מאוכלסים שניתן לרכוש אותם.

בתים ריקים?

כן, בתים שאנשים מעוניינים למכור ב-500-600 אלף שקל, ושניתן לרכוש להסב למעון יום.

אפשר לקבל סיוע להסבה.

השאלה שלי היא אם ניתן, כפי שעושה משרד הרווחה, לקבל מימון לרכישת מבנה כזה ולהסבתו. רבותי, זה רעיון שיכול לפתור הרבה בעיות בכפרים שאין בהם קרקעות.

זה רעיון.

אני חושבת שזה רעיון טוב, כי מדובר בבתים שברור שאין בעיה עם הקרקע שלהם. כמה עולה להסב בית למעון?

אם זה בית פרטי הוא יידרש - - -

זה תלוי בגודל - - -

רבותי, אני יכול לענות בתור מהנדס שמבין בחוק התכנון והבנייה. אם קונים בית פרטי עם ייעוד קרקע למגורים, ניתן להגיש בקשה לוועדת התכנון לשימוש חורג וזה מיידי – תוך 3 חודשים ניתן לקבל היתר בנייה ותמיד ניתן לחדש אותו. יש לנו ניסיון בעניין הזה עם משרד הרווחה, לדוגמה: רצינו לבנות מעון יום גדול במיוחד, בגודל 250 מ"ר, ולא היתה לנו קרקע בגודל המתאים. נתנו לנו הסבה לרכישה ונתנו הרשאה מהחשב לרכישת המבנה. רכשנו את המבנה, אנחנו מכינים ומשפצים אותו בימים אלה, וזה עלה למשרד הרווחה פחות מבנייה חדשה. רבותי, תבדקו את הסוגייה הזו.

אני בעד הרעיון הזה.

סליחה, רק עוד שאלה אחת: מתי מקבלים יישובים שאושרה להם תמיכה את ההרשאות להתחלת בנייה?

מי שאושרה לו התמיכה צפוי לקבל בקרוב התחייבות חשב. אז הרשות יכולה להתחיל עם התכנון, וכשהיא מסיימת שלב היא מקבלת את הכסף עבור אותו שלב.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לגברת ולריה סייגלשיפר. הדיון היום יימשך עד 13:10, אני לא אוכל לחרוג מזה, אז אם אפשר בתמצות.

רציתי לשאול כמה שאלות הבהרה: נאמר שאושרו 55 בקשות ושמדובר בכיתות ולא במעונות.

55 בקשות אושרו: ברובן מדובר במעון של 3 כיתות, והיתר מעון של 1-2 כיתות.

והן כולן בקשות של רשויות מקומיות או גם של ארגונים?

גם וגם.

גברת ולריה סייגלשיפר, את מבקשת לדעת את היחס בין בקשות של רשויות מקומיות לארגונים?

כן, והייתי רוצה לדעת אם יש לכם רשימת יישובים.

זה חשוב.

מר משה טומשובר, מותר להצהיר?

בעיתון "היום" הופיע שתל אביב קיבלה סוף-סוף ובשמחה גדולה, אבל היא צריכה לפחות 50 - - -

אני רוצה, בבקשה, את רשימת היישובים – לא רק להקריא, להביא לי אותה.

בית אל, אבו בסמה, כפר קרע, אלפי מנשה, קרית עקרון, לביא, עמק המעיינות, נתניה - - -

אני רוצה את הרשימה היום. תשלחו אותה לצילום, בבקשה.

מר משה טומשובר, תוכל לבדוק, בבקשה, אם זו הרשימה המעודכנת.

הדבר החשוב הוא שבסוף נובמבר יוצאת קריאה חדשה לעוד 100 מיליון שקלים, תעשו את זה 200 מיליון כי חבל על הזמן. רשמת, מר עמוס שקדי?

לא, דווקא מבחינת הכסף זה לא - - -

יופי, יש לנו גם פירוט של ארגונים מול רשויות.

55 הבקשות שאושרו מקושרות ל-220 מיליון ש"ח שייצאו השנה לבנייה?

אם יאשרו את כל החריגים זה יהיה 200 מיליון.

אז בינתיים 55 הבקשות מקושרות לפחות מ-220 מיליון?

בינתיים יש 81 מיליון עבור הבקשות התקינות, 63 מיליון עבור הבקשות שנמצאות בשלב השלמת מסמכים, ועוד 37 מיליון עבור בקשות שממתינות לאישור ועדת חריגים.

האם תהיה העלאה של שכר הלימוד ומה תהיה חלוקת המימון בין הממשלה להורים?

מר רן רידניק, אתה רוצה להשיב?

אני חושב שהשרים אמורים לפרסם היום או מחר הודעה על עדכון התעריף, וראוי שניתן להם את הכבוד להודיע. זה לא הדיון כרגע.

מר רן רידניק, אם תהיה הקפאה של שכר הלימוד לדרגות 1-10 כמו שגברת טליה לבני אומרת – זה ביחס לפברואר 2011 או לספטמבר 2010? שכר הלימוד עלה בפברואר 2011 העלאה שהיתה אמורה להיות זמנית, לחצי שנה, והיתה אמורה להסתיים באוגוסט 2011 – זה המשיך אוטומטית לספטמבר?

ומה עם העמקת הסבסוד שהיתה אמורה להיות זמנית בפברואר? אבל זה נושא אחר, אני מציע לקיים דיון בנושא לאחר שהשרים יפרסמו הודעה.

מר רן רידניק, רצית לדבר מהותית?

לפי התקנה הרלוונטית לבינוי לאחר ביצוע שינוי פנימי מלפני כחודש – יש כרגע 208 מיליון שקלים.

זה היה 234 מיליון.

כן, לאן נעלמו 20 מיליון?

בואו נפריד בין נושאים: כרגע יש בתקנה הרלוונטית לבינוי לאחר ביצוע שינויים פנימיים, כפי שדיברנו מספר פעמים בוועדה - - -

מה זה שינויים פנימיים?

שינויים פנימיים: הסטות תקציביות שביצע משרד התמ"ת שביוזמתו ובאדיבותו החליט להסיט לכך כסף ומשאבים ממקומות אחרים. אז מתוך 208 מיליון שקלים יבוצעו בוודאות 8 מיליון, ומדברים על עוד 190 מיליון – זו תחזית הביצוע העתידית.

כמה "הוציאו" בוודאות?

עוד 8 מיליון שקלים מתוך זה יבוצעו בוודאות על - - - של העבר. תחזית הביצוע שאני מכיר - - - תמיכה קיימים היא כ-190 מיליון שקלים.

190 מיליון שקלים הם עבור 155 הבקשות שאושרו עכשיו?

זו תחזית הביצוע, בכסף, שאני מכיר נכון לרגע זה.

במילים אחרות, אתה מדבר על ניצול מלא - - -

כרגע ההנחה היא ניצול מלא.

זה של 2010, זה לא של 2011 או 2012.

זה מצטבר.

זה העודפים.

יש עודפים של 30 מיליון שקלים, מעבר לכך, הרוב זה - - -. השנה - - - כ-120 מיליון שקלים לטובת העניין.

התוספות האלו הן בעקבות דוח טרכטנברג?

לא, זה הצהרונים.

אה, זה כל הסיפור של הצהרונים וההעברות הפנימיות במשרד? הבנתי, הכל ברור עכשיו.

נעמי מורנו מויצ"ו, אני רוצה להציג עוד בעיה שאני לא בטוחה שהיא מספיק מחודדת והיא הדרישות של הרשויות לדמי שכירות. אנחנו רואים לעתים מבנים שנבנו מתקציבים ציבוריים, ורק לאחרונה השתתפו כל הארגונים במפגש ספקים, תקציבי ציבור – לא מתפקידנו לבדוק מה מקורות המימון שלהם. ניגשנו למכרז ובפועל דורשים מאיתנו דמי שכירות גבוהים של 12,000 ש"ח לחודש כמינימום. תקציבים נוספים בגין תקינה, שזה מבורך, אבל אנחנו לא יכולים לגבות כסף נוסף מההורים. הייתי מבקשת שתהיה התייחסות מערכתית רצינית ואמירה ברורה בעניין הזה, כי כל עוד יש פיקוח הכולל פיקוח על מחירים ישנה חשיבות לכך שמבנים שנבנים מכספי ציבור לא "ישחקו" על שני המסלולים בו-זמנית.

זו נקודה מאוד חשובה.

אני רוצה לחדד את הנקודה ברשותך: אנחנו נתקלים בתופעה שבהן רשויות מקומיות שבונות מעונות מכספי ציבור, אני לא יודעת מה מקורות כספי הציבור וזה לא מתפקידנו לבדוק, דורשות דמי שכירות מהמציעים את ההצעות. בדרך כלל אלו גורמים שהם ללא כוונות רווח שמגיעים למפגש ספקים. יש על הפרק סוגייה של מכרז פתוח כזה, וזה משהו שהדעת לא סובלת מכיוון שאנחנו גם מוגבלים מבחינת התעריף, גם צריכים לעמוד בסטנדרטים, וגם להקצות תקציב שלא קיים.
איך זה יכול לבוא לידי ביטוי? בהורדת השירות או בכך שגורמים רציניים לא ייגשו למכרזים כאלה, וזה מה שאנחנו עושים. אני חושבת שהארגונים – הגורמים המפוקחים, באופן גורף, לא ניגשים למכרזים כי אין אפשרות כזאת. זה דבר שצריך להעלות לדיון, כי מדברים על תמיכה מערכתית-ציבורית, ואנחנו לא אמורים להתחנן לרשות אם אנחנו רוצים או לא רוצים ואם אנחנו יכולים או לא יכולים. זה לא המקום המתאים לקיים את הדיון הזה, אני מבקשת שזה יקבל התייחסות ראויה בפורום הרלוונטי – אני לא יודעת מהו.

אני מסכימה איתך.

נקודה נוספת שלא עלתה היא מעונות במקומות עבודה, השר הזכיר את זה.

יש לנו הצעת חוק בנושא.

אנחנו מפעילים מעונות במקומות עבודה עם ביקוש מאוד גדול, בעיקר בבתי-חולים, באוניברסיטאות, במתחמי עבודה. כאן צריכה להיות ראייה מערכתית, כי יש פה שותף משמעותי מאוד והוא מקום העבודה שיש לו מתקנים. לדוגמה: פתחנו עכשיו מעון חדש במקום עבודה שהעמיד בעצמו את המתקן, ואנחנו שיפצנו, כלומר: יש אפשרות לאגם משאבים גם ממעסיקים. זו נקודה חשובה והצעת חוק זה מצוין. אני מעלה דברים שמתוך הניסיון שלי עובדים ונכונים. במקומות העבודה שאנחנו עובדים בהם מבקשים מאיתנו לפתוח עוד ועוד כיתות – הביקוש הוא אינדיקציה, ומדובר במעונות מפוקחים על כל המשתמע מכך.

ודבר אחרון, בעניין ההשתפות של הגורמים המפעילים – הרשויות והארגונים – בעלויות הבנייה. מה שקורה בפועל הוא שרשויות עשירות יותר או ארגונים מבוססים יורת יכולים להרשות לעצמם לבנות, ולרשויות מוחלשות יש קושי לגייס את המשאבים. לא רק עמידה בקריטריונים אבל לגייס את המשאבים, ועדיין יש רשויות ומגזרים שאין להם יכולת לבנות מעונות כי נדרשת השתתפות שהיא גבוהה באופן מוחלט עבורם.

ראה: שדרות.

יש דוגמה בולטת בשדרות של סדרת מעונות שעמדה ריקה, הוונדליזם השתולל שם, ובסופו של דבר ארגונים חזקים יותר לקחו על עצמם מכספם ומתרומותיהם - - -

למה המעונות עמדו ריקים?

כי המעונות לא הגיעו לידי השלמה, הם היו אמורים לקבל תקציב מסוים שלא נתקבל, ובינתיים התייחסו לארגונים שהביעו עניין. המבנים עמדו ריקים, תהליך הוונדליזם הטבעי פרח, ובסופו של יום מצאנו את עצמנו עם מעון שאנחנו מחויבים להפעיל כי היתה התקשרות ראשונית מול ציפייה שתהיה השלמה. לקחנו על עצמנו אחריות וגייסנו תקציבים של מאות אלפי שקלים, ועשו את זה ארגונים נוספים, רק כדי לעצור את הידרדרות המבנים.

ומדובר במבנים ממוגנים.

אני מוכרחה להגיד שאני המומה מהסיפור הזה ולא הכרתי אותו.

אלו 3 הנקודות שרציתי להעלות, תודה.

הערה לגבי המעונות בשדרות: מדובר ב-8 מעונות יום שנבנו כמבנים ממוגני ירי על-ידי משרד הביטחון. התקציב ממשרד הביטחון לא הספיק להשלמת הבנייה, והרשות המקומית לא יכלה להשלים את הבנייה ממקורותיה. בינואר 2010 עברה החלטת ממשלה לפיה משרד התמ"ת נדרש להקצות מיליון וחצי שקלים נוספים לעירייה לצורך השלמת הבנייה בגלל הוונדליזם.

אבל הבעיה נותרה בעינה?

זה לא קרה ואנחנו משלימים את הכסף – אין ברירה.

המפעיל לקח על עצמו לעשות את הכל.

מה קורה עם המעונות האלה היום? התהליך הושלם?

עדיין לא.

אנחנו בבנייה.

אני אומר את זה בזהירות, למיטב זכרוני, לפחות במבחני התמיכה הדרישה מהרשות המקומית היא - - - מאותם מבנים שהמדינה מימנה.

- - -

האם מדובר במעשה אסור? האם הרשות המקומית מנצלת כאן משהו?

אני לא יודע להגיד, נאמרה כאן גם אמירה רחבה מאוד על כספי ציבור שאני לא יודע מהם. אני מדבר על תקציב שאנחנו נותנים, למיטב זכרוני ואני מקווה שאני לא טועה – אחת מההתניות למבחני תמיכה היא שאם אנחנו מימנו את הבנייה, הרשות המקומית לא תיגבה שכר דירה בגין אותו גן.

מר רן מלמד, בבקשה.

שמי רן מלמד, אני סמנכ"ל עמותת "ידיד". אני חושב שמדובר בסוג של פרויקט לאומי שחייבים לקדם, בין השאר, כי הוא מנוף אדיר לתעסוקה. 1,000 גני ילדים שצריך כוח-אדם להפעיל אותם – זה מנוף לתעסוקה, אבל צריך לייצר סל פתרונות גמיש מספיק שיתאים לצרכים שונים, ואני אתן 2 דוגמאות למה ניתן לעשות.

יש היום בערים מסוימות בארץ באחזקת ממשלת ישראל למעלה מ-6,000 מבנים בידי רשות הפיתוח. חלק גדול מהמבנים האלה מוצע אט-אט למכירה ליזמים פרטיים שהופכים אותם למלונות בוטיק, לוילות, לדירות יוקרה. המבנים האלה יכולים להינתן ללא מכרז במכירה או בהשכרה לארגונים חברתיים או מלכ"רים לצורך שימוש חברתי או אחר. אני חושב שמתוך אותם 6,000 מבנים, לפחות בחלק מהיישובים – כמו למשל: תל אביב-יפו, עכו, אשקלון, ירושלים – אפשר לבדוק ולדרוש שחלק מהמבנים האלה - - -

למי יש רישום על הנכסים האלה?

לרשות הפיתוח, מינהל מקרקעי ישראל, ומי שמנהל אותם בשבילם היא חברת "עמידר".

האופציה השנייה שצריך להביא בחשבון בעיקר כשמדברים על מבנים של כיתות בודדות, ולא של 3 כיתות, היא בנייני קומות על עמודים. אחת הבעיות בבניינים כאלה היא שהם לא מחוזקים מפני רעידות אדמה, כחלק מהרעיון לחזק אותם אפשר בהחלט לעשות איגום משאבים, ובדירות כאלה לבנות גני-ילדים ומעונות. צריך לזכור שהאוכלוסייה שמתגוררת למעלה יכולה להיות אותה אוכלוסייה שתעבוד באותם מעונות.

מה אתה מציע לגבי אותם מבנים? לא הבנתי.

לייעד חלק מהבניינים במסגרת תמ"א 38 ולהפוך אותם למעונות.

והדבר השלישי?

הדבר השלישי זה לעשות תיקון בתוספת לחוק הווד"לים. חלק גדול מהדברים שדיברנו עליהם פה מראים שהבירוקרטיה עדיין מעכבת את הכל. בהחלט אפשר, ואנחנו מוכנים ב"ידיד" – אם תרצו, להכין את הצעת החוק לתיקון חוק הווד"לים ולהגיש לכם אותם.

כן, בהחלט. הנה כבר יצא לנו משהו טוב – לקחת על עצמך את תיקון חוק הווד"לים בסיפור מעונות היום.

תוכל לייעץ לנו בעניין 6,000 המבנים.

אני אשמח לשבת איתך, גברת טליה לבני, ונעביר את זה ביחד.

מאה אחוז.

הוד גדנקן, בבקשה.

אני ממועצה אזורית חבל יבנה, אני מנהל אגף החינוך בחבל יבנה במועצה האזורית והמתנ"ס. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. בסבב הקודם של הגשת הבקשות לא הגשנו בקשה בסופו של דבר בגלל תנאי קרקע שמנעו מאיתנו, כמועצה, לגשת למכרז ומדובר בשני מקומות שרצינו לבנות בהם. במקום אחד הצלחנו להתגבר ואנחנו ערוכים לקראת המכרז הבא שאני מקווה שייצא בקרוב. אני קורא לוועדה לעשות הכל כדי שהתאריכים יהיו ברורים וכמה שיותר מהר, כי אנחנו מוכנים עם החומר.

המכרז הבא יפורסם בסוף נובמבר - תחילת דצמבר.

בעזרת השם, השאלה היא מתי נקבל את האישורים כי לפחות לגבי מקום אחד אנחנו עם תוכניות, אבל אם נתחיל לבנות או נתקדם – נאבד את הזכות וזו בעיה.

לפי התבחינים זה צריך להיות חדש, שעוד לא התחלת לבנות.

גם זה אבסורד.

זה לא אבסורד. הדוגמה הכי טובה היא שדרות - - - ואז באים לוועדה ואומרים: תראו, הנה הוונדליזם חוגג. הרעיון הוא לעשות פעולה מסודרת.

סליחה, לא נתתי למר הוד גדנקן להשלים את הדברים.

אני מתנצל.

מאחר ואנחנו מוגבלים בתחילת בנייה ואנחנו מוכנים להגשת הבקשה, אני בהחלט מצטרף לדברים של גברת תמר אלמוג ומבקש לא לדחות את המכרז הקרוב. יחד עם זה, במקום נוסף אנחנו עדיין "תקועים" עם בירוקרטיה של אישורי קרקע. אני חושב שצריך להתייחס לעניין באופן רב-שנתי – לפרסם ולהישאר בקיים, אבל לעשות מערכת שתיידע אותנו – הצרכנים, שאחת ל-5 חודשים או שנה או שנתיים, בהתאם למה שאנשי המשרדים ימצאו לנכון, על המועדים להגשת בקשות והתבחינים ישתפרו מפעם לפעם.
אני קורא, מצד אחד, לא לעכב את פרסום המכרז הקרוב, ומצד שני, להתגמש בעניין הדרישות כי יש המון בעיות בנושא הקרקע, המסמכים והקושי להגיש אותם – זה לא פשוט גם כשרשות רוצה ונרתמת לנושא.
בכותרת הדיון היה כתוב משהו על צהרונים, השאלה היא אם זה רלוונטי.

זה הדבר הבא: הנקודה הסופית לדיון החשוב הזה ותודה לכל מי שכאן כי ההערות של כולכם מחכימות אותנו – גברת איטה עטיה, תני לנו, בבקשה, סקירה את מצב הצהרונים.

הגשת הבקשות החלה ב-1 ביוני והתאריך האחרון להגשת בקשות הוא היום, 31 באוקטובר. עד לפני 10 דקות הוגשו 1,700 בקשות ויש עוד כ-20 ארגזים שאנחנו צריכים לפתוח. אני מעריכה שנחצה את 2,000 הבקשות וכל מה שהוגש עד חצות הלילה – ייבדק. בשנה שעברה אישרנו 1,500 בקשות, ואני מעריכה שהשנה נאשר 2,000 בקשות.

כל מי שיימצא זכאי יקבל מתחילת השנה את הסבסוד, גם אם זה יאושר רק בנובמבר?

אני מקווה שהבדיקה לא תהיה ארוכה, וכל מי שהגיש בקשה עד היום יקבל סבסוד החל ב-1 בספטמבר.

שם המשחק זה הגמישות.

זה כולל את כל ארגוני הנשים: כל ויצ"ו וכל נעמ"ת הגישו וכולם קיבלו, תודה לאל.

כלומר: ילדים מעל גיל 3 – אם במקרה התקבלו על בסיס מקום פנוי – זו תהיה השנה הראשונה שהם יוכלו להיות זכאים לסבסוד של 500 שקלים.

בנעמ"ת זו תהיה שנה ראשונה, בויצ"ו זו השנה השלישית.

משרד התמ"ת דיבר על סקר לגבי הצהרונים – השאלה היא מה הפוטנציאל בשוק: אם 2,000 הבקשות יאושרו מתוך כמה – כי התקציב עדיין לא ינוצל לכאורה בשנה הבאה.

הכסף ישנו, כל מי שרוצה מגיש ואנחנו לא מונעים מאף-אחד להגיש – אז למה לא מגישים?

כל כסף שיישאר יעבור לבינוי.

אל"ף, זה עובר לבינוי, הורדנו לכם 100 מיליון שקל.

יש צורך גדול בצהרונים, אז מה מונע מאנשים להגיש בקשות?

ראשית, בחלק המקומות יש יוח"א (יום חינוך ארוך), בעיקר במגזר הלא יהודי בצפון ובאשכולות 1-4 יש הרבה מאוד מסגרות שיש להן יו"חא – אז הם לא יכולים להגיש כי אין כסף. בחלק מהמקומות יש "אופק חדש", ולא תמיד הם מעוניינים להאריך את יום הלימודים עד לשעה ארבע וחצי. מעבר לזה, זה שירות חדש שייקח זמן עד שיכירו אותו.

אבל הצהרון עובד בכל מקרה – אני לא מבינה את הגישה.

יש מקומות בהם לא רוצים שהילד יישאר עד ארבע וחצי.

תהיה הרחבה – רואים את זה מהנתונים, והם עדיין מלמדים על זה שלא כל התקציב ינוצל. כשמסתכלים על הרשימה שהעברת באתר, אפשר לראות מגזרים מסוימים - - -

הרשימה היא חלקית.

אני יודעת שהרשימה חלקית, והיא לא מייצגת את כל הקבוצות באוכלוסייה. היא לא מייצגת את מי שאוהבים לכנות "מעמד ביניים", כרגע יש בו בעיקר קבוצות אוכלוסייה מסוימות ואת מעונות היום – כלומר, זה לא מחלחל לכל הקבוצות. מעמד הביניים הוא לא קבוצת לחץ כמו בצהרונים החרדים בהם כל ההורים יכולים לקבל סבסוד, ושם מופעל לחץ על הצהרון להגיש בקשה. אפשר לראות שצהרונים בהם לא כל ההורים או לא רוב ההורים זכאים להכרה, יש נטיה קטנה יותר לפנות ולבקש סבסוד.
השאלה היא איך מעודדים את זה? ואם נשארים עודפי תקציב, וכנראה שיישארו גם השנה, למה לא להרחיב את הסבסוד כבר השנה גם לאשכולות 8-10? כשבכל מקרה, הסבסוד להורים ניתן רק על בסיס מצב סוציו-אקונומי, ולכן הורה עני ביפו לא יכול לקבל סבסוד היום.

את צודקת.

ההחלטה להרחיב את הסבסוד עד לאשכול 10 היא של מנכ"ל המשרד ולא שלי. הוא החליט להרחיב את הסבסוד עד לאשכול 7 ולקחת את העודפים לבינוי. זו החלטה אסטרטגית שהוא קיבל לשנתיים הקרובות, וזה לא מנדט שלי.

אנחנו נפגשים עם מנכ"ל משרד התמ"ת ביום רביעי בבוקר, אנחנו נעלה את זה לדיון.

ניתן לראות בנתונים של השנה שעברה, שבאזורים 5, 6 ו-7 באשכולות 8-10 הוגשו פחות בקשות מאחר ויש בהם פחות זכאים. הורה שאינו זכאי לא מעוניין למלא את הטפסים.

אבל זה אבסורד: נוצר מצב בו את "תוקעת" את ההורה שלא זכאי בגלל שלצהרון שלו אין אינטרס לבקש סבסוד. יש כאן בעיה – בפועל זה לא עובד באשכולות 5-7.

אל"ף, זה עובד, את תראי שהשנה זה עובד כי זה הורחב גם לראשון לציון, פתח תקווה, מבשרת ציון, חבל יבנה ועוד. חוץ מלפתוח את ידינו ולהזמין את כולם לבוא - - -

באחת מהישיבות הקודמות עלתה הצעה להעביר את האחריות על הסבסוד לרשות המקומית, כמו בגני הילדים. כלומר, אם יש הורה ברשות שלא זכאית - - -

כן, אבל גני ילדים זה חוק חינוך חובה וצהרונים זה עניין וולונטרי.

סוג הרעיונות שאנחנו מעלים עכשיו הם חשיבה מחודשת: אם דברים לא הצליחו, שווה לבדוק איך אפשר לשפר אותם לעתיד.

אל"ף, זה הצליח מאוד כי הביקוש הולך וגדל. אם בפרויקט שקיים 5 שנים הגענו ל-2,500 צהרונים, אז אני חושבת שזו הצלחה גדולה מאוד. בוא נסתכל על חצי הכוס המלאה.

אני רוצה להודות לכל מי שהשתתף בדיון הזה. ביום רביעי בבוקר יש לנו פגישה עם מנכ"ל משרד התמ"ת, הדבר הכי חשוב הוא וד"לים לבניית מעונות ואנחנו נזרז את תהליך בינוי המעונות.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:15.>