PAGE
167
ועדת הכלכלה
25/10/2011
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 633>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ז בתשרי התשע"ב (25 באוקטובר 2011), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 25/10/2011
חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011
מוזמנים
¶
ניצן חן - יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, משרד התקשורת
דוד קובסניאנו - יועמ"ש, מועצת הכבלים והלוויין
קובי שמש - יועץ שר התקשורת, משרד התקשורת
דיאנה מגנאג'י - ראש מטה שר התקשורת, משרד התקשורת
נגה רובינשטיין - יועצת משפטית, משרד התקשורת
טל רוזנפלד - לשכה משפטית, משרד התקשורת
שריל קמפינסקי - לשכה משפטית, משרד התקשורת
יחיאל שבי - דוברות, משרד התקשורת
ערן פולק - המשנה לממונה על התקציבים, משרד האוצר
אייל בן ישעיה - לשכה משפטית, משרד האוצר
יעל מבורך - רכזת תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר
עפר מרגלית - רפרנט תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר
אסי קליין - לשכה המשפטית, משרד האוצר
עודד לוינסון - מגיש תוכניות ב'גלי צה"ל', אגף כוח אדם, משרד הביטחון
דנה נויפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יאירה פרנקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים
אפי משעל - סמנכ"ל טכנולוגיות, רשות השידור
ערן הורן - סמנכ"ל כספים, רשות השידור
לינדה בר - דוברת, רשות השידור
דוד גומבוש - ראש יחידת משדרים, רשות השידור
תומר קרני - לשכה משפטית, רשות השידור
זליג רבינוביץ' - עוזר בכיר למנכ"ל, רשות השידור
שולי שוורץ-אלנר - מנהלת לשכת המנכ"ל, רשות השידור
מנשה סמירה - מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
עידית צ'רנוביץ - סמנכ"ל רדיו, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
מיטל שגב - דוברת, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
הילה שמיר - היועצת המשפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
ניסים טל - מהנדס ראשי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
איילת כפרי-ברכה - ראש פרויקט עידן, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
איציק עובדיה - חבר מועצת העיר פתח תקווה
עידן אור - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה
שחר בוצר - מנכ"ל שח"ם - איגוד שחקני המסך
רני בלייר - יו"ר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה
משה דנון - יו"ר, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה
אסף כרמל - אחראי קידום היצירה המקורית, איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה
בנימין מסיקה - במאי מפיק ועורך, הפקות המזרח
אייבר עפרה - איגוד קידום יצירה ישראלית, איגוד הבמאים והתסריטאים
עירית פרנק - מנכ"לית אמ"י
ירמיהו קדושי - מפיק, תסריטאי ושחקן, הפקות המזרח
אורי רוזנווקס - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים
מיטל בשרי - מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות
רונן רגב כביר - ראש מחלקת מחקר, אמון הציבור
נילי בן גיגי-וולף - מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת
נגה בריינס - אחראית על קידום מעמד העורך, איגוד עורכי הקול והתמונה בישראל, ההסתדרות הכללית החדשה
אביגדור דנן - יועץ משפטי של הטלוויזיה החינוכית, הטלוויזיה החינוכית
עודד חביב - יועץ המועצה שידורים קהילתיים, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
אילן אבישר - יו"ר, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
נעה אלפנט-לפלר - ראש תחום תכנון ופיתוח, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
יגאל הררי - עוזר ליו"ר, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות
יורם מוקדי - סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת "הוט"
הרצל עוזר - מנכ"ל, חברת "הוט"
רון אילון - מנכל, חברת "יס"
נועה גבע - עורכת דין, חברת "יס"
מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת "יס"
אבי ניר - מנכ"ל, חברת קשת
זהר קדמון סלע - היועצת המשפטית, חברת "קשת"
אילאיל לבנת - היועצת המשפטית, חברת "רשת"
שאול מגנזי - משנה למנכ"ל, חברת "רשת"
יוסי ורשבסקי - מנכ"ל, "ישראל 10"
דבורה קמחי - יועצת משפטית, "ישראל 10"
חני לוז - רכזת תדמי"ת, מרכז תדמי"ת
נדב עשהאל - יועץ משפטי, ערוץ המוסיקה הישראלית
תיקי וידס - מנהלת תכניות, ערוץ הידברות (יהדות וקבלה)
דבורה פרקש - מנהלת תוכן, ערוץ הידברות (יהדות וקבלה)
עמי איטח - מנכ"ל, "ערוץ הקניות"
דב אברמוביץ - ייעוץ משפטי, ערוץ "ישראל פלוס"
אהרון אילוז - עו"ד, ערוץ "ישראל פלוס"
לאוניד בלחמן - מנכ"ל ועורך ראשי, ערוץ "ישראל פלוס"
אורי בסט - יועץ משפטי, "RGE גרופ"
מרק מאירסון - מנכ"ל חב' "מדיה מוסט"
רחמים מעבי - חבר הנהלת האגודה הישראלית לטלוויזיה רדיו קהילתיים
חיים סלוצקי - בעלים, סלוצקי אפיקי תקשורת
יוחאי רוטנברג - יו"ר האגודה הישראלית לטלוויזיה, רדיו ותקשורת קהילתית
איתי רייפלר - יועץ משפטי, ערוץ "הופ"
משה בסעאד - מנכ"ל ארגון נכי ישראל
שלמה נקוה - יו"ר ארגון נכי ישראל, "רדיו על גלגלים"
נתי טוקר - עיתונאי, "דה-מרקר"
היו"ר כרמל שאמה
¶
נא לשבת, כל אחד במקומו וכל אחת במקומה. אנו רוצים להתחיל את הדיון. אנחנו פותחים את ישיבת וועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011. זה דיון המשך לדיונים קודמים שכבר קיימה הוועדה בעניין וכמו שאמרנו, בכוונתנו לסיים את החקיקה בנושא מיד בתחילת המושב של הכנסת, בשבוע הבא.
סעיף 9 זה הסעיף שעוד לא הקראנו? נציגי הממשלה, נא להקריא סעיף 9, בבקשה.
טל רוזנפלד
¶
"9. תשלום דמי הפצה.
גוף ששידוריו מופצים לפי סעיפים 6 או 7 ישלם לגורם המפעיל בעד הפצת השידורים כאמור, סכום שיורו עליו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות עם הגורם המפעיל; הסכום האמור יחושב לפי סך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת השידורים כאמור, למעט עלות ההקמה (בסעיף זה – סך התשלומים והעלויות), כשהוא מחולק בין הגופים אשר שידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כאמור, בהתאם להוראות אלה:
(1)
סך התשלומים והעלויות יחולק בין הגופים ששידורי הטלוויזיה שלהם מופצים לפי סעיף 6 (בסעיף זה – משדרי הטלוויזיה) לבין הגופים ששידורי הרדיו שלהם מופצים לפי סעיף 7 (בסעיף זה – משדרי הרדיו) באופן הזה:
(א)
חלקם של משדרי הטלוויזיה יהיה סך התשלומים והעלויות בניכוי חלקם של משדרי הרדיו כאמור בפסקת משנה (ב) (בסעיף זה – חלקם היחסי של משדרי הטלוויזיה);
(ב)
חלקם של משדרי הרדיו יהיה בהתאם לקיבולת הנדרשת לשם הפצת שידורי כלל משדרי הרדיו, ביחס לכלל הקיבולת הקיימת בתחנות השידור הספרתיות (בסעיף זה – חלקם היחסי של משדרי הרדיו);
(2)
חלקם היחסי של משדרי הטלוויזיה יחולק בין משדרי הטלוויזיה לפי מספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו של כל משדר טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף 6 ובהתחשב בסוג הטכנולוגיה".
כאן אנחנו מבקשים להוסיף
¶
"טכנולוגיית חדות רגילה או טכנולוגיית חדות גבוהה".
"אשר באמצעותה מופצים שידורי הטלוויזיה כאמור;
(3)
חלקם היחסי של משדרי הרדיו יחולק בין משדרי הרדיו לפי מספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו של כל משדר רדיו בהתאם להוראות סעיף 7."
טל רוזנפלד
¶
הסעיף הזה מסדיר את תשלום דמי ההפצה. זה סעיף שמתבסס על הסעיף הקיים היום בחוק הרשות השנייה. הוא פשוט נהיה קצת יותר מסובך בגלל שהתווספו גם משדרי רדיו שהתשלום שהם יצטרכו לשלם, דמי ההפצה שלהם, יהיו שונים.
גם הסכום שמשדרי ערוצי הטלוויזיה בטכנולוגיית HD ישלמו, יהיה שונה. המנגנון המוצע כאן זה המנגנון שקיים היום: שר התקשורת ושר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצות, יקבעו מה הסכום. רק שאחר כך מוסבר בדיוק איך נעשית החלוקה: קודם כל לוקחים את החלק של הרדיו, לפי הקיבולת של כלל הפוטנציאל של מְשַׁדְּרֵי הרדיו, זה החלק שלהם. הטלוויזיה זה השאר. אז מחלקים בתוך הטלוויזיה ובתוך הרדיו: לתוך הטלוויזיה – לפי ערוצי הטלוויזיה, אבל בהתאם לסוג הטכנולוגיה. על טכנולוגיית ה-HD מן הסתם ישלמו יותר כי הם תופסים יותר קיבולת ואחר כך לפי כמות ערוצי הרדיו של כל משדר.
נדב עשהאל
¶
אני מערוץ 24. יש עיוות בסעיף הזה. העיוות נובע מהעובדה שהגופים המשדרים, משדרי הטלוויזיה, אמורים לממן את הקיבולת הפנויה. אנחנו חושבים שזה דבר שלא ראוי ואין לו שום סיבה והנמקה.
נדב עשהאל
¶
יש קיבולת. קובעים פרופורציות ואנחנו משלמים עבור כל החלק של הטלוויזיה גם אם חלק מהערוצים האלה פנויים, לא תפוסים. אנחנו אמורים לשאת גם בחלק של הערוצים שלא נתפסו.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להסביר. אני חושבת שיש ממש בהערה שנאמרה. בכל מערך יש 6 ערוצים רגילים, נניח שיש היום שני מערכים כאלה. המערך הראשון מלא ובמערך השני יש בסך הכול שני ערוצים נוספים, אבל מחלים את דמי ההפצה ל-12 וכל אחד מה-8 הקיימים צריך לשאת בחלק – איך אתם עושים בדיוק את החשבון במקרה הזה? סך כל ההפצה – מביאים בחשבון גם את המקומות הפנויים שעדיין לא שווקו, שעדיין אין ערוצים שמופצים באמצעותם.
תומר קרני
¶
אני עורך דין תומר קרני מרשות השידור. יש לי שתי הערות. האחת, אנחנו מצטרפים לנקודה שהועלתה. נקודה שנייה, אנחנו מבקשים לתקן כאן נושא שלא בא על תיקונו בחוק הקיים לגבי ערוץ שמשמש יותר מגוף שידור אחד, כדוגמת ערוץ 1, שמשרת גם את הטלוויזיה החינוכית. צריך לקבוע מנגנון שדמי ההפצה בגין ערוץ כזה יחולקו בין הגופים באופן יחסי לשעות השידור או באיזשהו מנגנון שייקבע. שליש מהשידורים בערוץ 1 הם שידורים של הטלוויזיה החינוכית, לא הגיוני לדרוש מרשות השידור לממן דמי הפצה בגינם.
נגה רובינשטיין
¶
אין בכוונת הממשלה להיכנס למערכת היחסים ההסכמית שצריכה להיות בין הטלוויזיה החינוכית לבין הערוץ הראשון. אם הטלוויזיה החינוכית והערוץ הראשון לא יודעים להסתדר ביניהם, המקום לפתור את זה הוא לא השולחן הזה של וועדת הכלכלה.
ירמיהו קדושי
¶
ירמי קדושי מהפקות המזרח. אני לא רואה כאן ביטוי לערוצים חדשים שרוצים לקום ולאנשים חדשים שרוצים להיכנס לתוך ה-DTT. אני חושב שהם לא יכולים לשאת בנטל בדיוק כמו ערוצים קיימים. צריך להתייחס גם לסוג הערוץ ולהכנסות אותו הערוץ ולוותק שלו. אם היום יקום ערוץ חדש באותו מקום וירצה לפתוח שם תדר ויצטרך לשלם בדיוק כמו ערוצים קיימים שיש להם וותק ויש להם יותר ניסיון ויותר הכנסות, צריך להתייחס לזה, כמו שבקניון יש חנויות קטנות וחנויות גדולות וכל אחד הולך לפי הגודל שלו.
צריך לתת ביטוי לאנשים חדשים בכדי לשבור את הקרטל שיש היום בשוק הטלוויזיה. כיום יש קרטל של מספר ערוצים – כבר דיברנו על זה הרבה פעמים – וחברות הפרסום נמצאות רק אצלם וזה המצב. בכדי לשבור את הקרטל הזה ולעודד אנשים חדשים וקבוצות אוכלוסיה חדשות להיכנס, צריך לתת להם הנחות.
אתי בנדלר
¶
אבל איך יהיה המנגנון? נניח שדמי ההפצה הם 100, סך העלות 100. יש לך בתוך ה-100 שישה ערוצים שמופצים - 4 מהם גדולים ו-2 חדשים שאתה רוצה לעודד את הקמתם. איך זה יתחלק? מה שמוצע היום זה לחלק את ה-100 בששת הערוצים המופצים. איך אתה מציע לעשות את החשבון? קודם דיברנו על הבעיה שאם העלות היא 100 אך רק 2 ערוצים מופצים - הם "אוכלים אותה בענק". אבל מה קורה כשכול התפוסה מלאה?
ירמיהו קדושי
¶
אני מציע שהערוצים הוותיקים יש למו יותר. כמו בכל ענף שנכנס בו שחקן חדש, צריך לתת לו עידוד בכדי שהוא יוכל להתחרות בערוצים הקיימים.
אתי בנדלר
¶
השאלה היא על חשבון מי צריך להיות העידוד? האם הוא צריך להיות הערוצים האחרים או על חשבון אוצר המדינה, כפי שהציע הרגע ערוץ 24?
ירמיהו קדושי
¶
אני חושב שהחלוקה צריכה להיות על חשבון זה שערוצים קיימים ישלמו קצת יותר מהערוצים החדשים. כמו חנויות בקניון, יש גדולה יותר וקטנה יותר וזה לא אותו מחיר. זה חשוב מאוד שזה יהיה שם כך.
ערן הורן
¶
אני סמנכ"ל הכספים של רשות השידור. אני רוצה, ברשותך, לחזור לנקודה הקודמת. הסוגיה היא לא במישור היחסים בין החינוכית לבין רשות השידור. שעות השידור הן של החינוכית ולא מושכרות על-ידי הרשות. גם בדרכי ההפצה הקיימות אין שום התחשבנות אלא החינוכית משלמת ישירות לבזק על ההפצה האנלוגית ואת אגרת התדרים. למפעיל השירותים יש אמצעי גבייה שאותם אין לרשות. אנחנו מבקשים שוב: שתהיה חלוקה על בסיס שעות השידור ושאנחנו לא נהיה גּוֹבֶה של מישהו.
מנשה סמירה
¶
בדיוק. אני רוצה לתת את הנתונים כדי שלא יהיו כאן מגדלים באוויר – הרי שמענו על כל מיני ערוצים שרוצים לעלות – צריך להבין שיש עלות להפצה השוטפת. עלות ההקמה הוסדרה – ההקמה ממומנת על-ידי אוצר המדינה, תמלוגים וכו'. העלות השוטפת לשנה, ל-6 ערוצים רגילים – שמופצים באמצעות מולטיפלקס אחד, מרבב אחד – העלות היא בין 20 ל-24 מליון ₪. זה תלוי אם הערוץ לוויני או לא ועוד כהנה וכהנה – זה ההיקף. אם המערכת מלאה, ערוץ ישלם כ-4 מליון ₪ בשנה עבור הפצתו. אני מדבר על ערוץ טלוויזיה. אני מזכיר לכם שהצעת החוק עושה אבחנה בין ערוצי רדיו, ערוצי טלוויזיה רגילים וערוצי HD.
מנשה סמירה
¶
6 ערוצים רגילים, SD. יתכן שהטכנולוגיות המתקדמות יאפשרו לנו בעתיד גם 7 - המוקסים החדשים שיירכשו יכול להיות שיאפשרו - כרגע הנחת העבודה והחוק מתייחסים ל-6. אם כך, כ-4 מליון לערוץ טלוויזיה. ערוצי הרדיו, כאמור, מקבלים נתח קטן יותר. כל ערוצי הרדיו מקבלים כמובן, מבחינת איכות וחלוקה, שווה בשווה. גם ערוצי הטלוויזיה, כולם מקבלים שירות שווה בשווה, אין הבדל אם זה ערוץ קטן או ערוץ גדול, כפי שהתייחסה היועצת המשפטית של הוועדה, אין הבדל. כולם מקבלים שירותים באיכות שידור שווה ולכן העלות מתחלקת שווה בשווה בין כולם. לערוצי הרדיו החלוקה פנימית, כפי שהוסבר בהצעת החוק. הם מתחלקים על אותו נתח שלהם מתוך העלות הכוללת שלהם וכאמור ה-HD בתוכו, לא מערבבים ביניהם כי כל אחד מהם מקבל איכות שירות אחרת, מקבל שירותים אחרים: רדיו, ה-SD וה-HD, כל אחד מקבל משהו אחר.
אני רוצה לחדד את הנקודה שהועלתה כאן על-ידי ערוץ 24, רשות השידור ואני חושב שגם ערוץ הכנסת. בוודאי זאת סוגיה חשובה ובוודאי לערוצים המסחריים שכבר נמצאים כאן היום. כאשר נבנה את המערך הנוסף, שיש לו מקום ל-6 ערוצים, ומאחר והצעת החוק מדברת על כך שעולים לפי רצון, לפי רשות ולא כופים על אף אחד, אזי ייתכן שיהיה זמן בו המערכת תהיה פעילה ויהיו מקומות פנויים. יתרה מזאת, הצעת החוק מדברת על כך שצריך לשמור להם מקום עד שיבקשו לעלות, מי יממן את שמירת המקום הזאת?
מנשה סמירה
¶
בדיוק. זאת המשמעות הטכנולוגית של המערך הזה ולכך צריך לתת את הדעת, העלינו את הנקודה הזאת, דיברנו וניסינו. העניין הזה, בואו נשים אותו על השולחן, נתון לפתחו של האוצר.
מנשה סמירה
¶
אנחנו סברנו כך בגלל שצריך להחזיק את המקום לטובת אלו שירצו לעלות ועדיין לא קיימים. בואו נדבר על רישיונות, אנו עוברים רפורמה של רישיונות, יהיו בעלי רישיונות חדשים שצריך לשמור להם מקום ולאפשר להם לעלות. יהיו ערוצים נוספים, כאלה ואחרים. הערוצים הייעודיים לא חייבים לעלות מיידית, הם צריכים להחליט מתי הם רוצים לעלות – יכול להיות שערוץ ערבי לא יעלה מיידית, הוא ירצה להתבסס ורק אחרי זה לעלות – המשמעות היא שיש פה זמן שצריך לשמור.
האם למרות שיש ערוצים שכבר רוצים לעלות, לא נפעיל את המערכת? נחכה עד שכולם ירצו לעלות? מה הועילו חכמים? מה אומרים לציבור? לכן אני חושב שהפיתרון צריך להיות תיקון בשלושה כיוונים: אחד, העיקרון – והאוצר כן צריך לשקול את העניין הזה – שעלות ההפצה לתקופת המתנה מוגבלת כך או אחרת, הוא חייב, לדעתי – זה המקום היחידי שאני רואה שהוא יכול – לשאת בה ולממן אותה.
הדבר השני, ערוצים ששומרים להם מקום – מגבילים אותם בזמן שמירת המקום. אם הם ירצו לעלות לאחר פרק הזמן הזה, הם יצטרכו לשלם את העלות של זמן ההמתנה כדי שהאוצר לא ימתין לו עד אינסוף.
מנשה סמירה
¶
אני מסכים. אני אומר את הנקודות האלו משום שבדיון מקדים פנינו וביקשנו מהאוצר לשקול את העניין הזה ולא להביא אותו לפה אלא לבוא יותר מוכנים. אני מעלה את זה כאן משום שהבעיה שזה יכול להיות חסם היא באמת לנגד עינינו. אבל חסם למה? אני מזכיר, הפלטפורמה הזאת לא נועדה להמציא ערוצים. הפלטפורמה הזאת היא אמצעי שידור לערוצים קיימים. לערוצים קיימים יש עכשיו אופציה להיות משודרים גם במערכת פתוחה וחינמית ולכן מזמינים אותם לבוא ולעלות עליה וצריך לתמרץ אותם לעלות, להגיד להם: שאם יעלו מראש אז יהיה פרק זמן מסוים – זה מה שרציתי לומר וגם הצעתי את זה באופן לא פורמאלי וזה עוד לא עלה לדיון פורמאלי – שמי שיעלה בזמן ומיד כשהמערכת מוכנה, יקבל תמריץ, פטור של כמה חודשים. מי שלא יעלה ויבוא אחרי זמן מסוים, יצטרך לשלם עבור התקופה שלא עלה בה, כדי להגיד לו: אל תחכה, כי הציבור ממתין – יש מקום פנוי, הציבור קנה ממיר ורוצה לראות ערוצים. אין מנוס מזה שהאוצר יצטרך לממן את תקופות הביניים הללו.
נגה רובינשטיין
¶
לעניין החלק של האוצר, אני מבינה שיש שיחות בין הרשות השנייה למשרד האוצר, זה בסדר. לעניין ההצעה של מנכ"ל הרשות השנייה: להבנתי, המשמעות שלה היא הטלת חסם משמעותי על כל גורם חדש שירצה להיכנס, כי אנחנו הרי בונים חוק לא לשנתיים הקרובות. אנחנו בונים חוק לכמה שנים טובות ולכן אין מקום ליצור תמריץ רק למי שיכול להיכנס בחודשים הקרובים. יכול להיות שבעוד 5 שנים יהיה ערוץ שירצה להיכנס ואם הוא ירצה להיכנס בעוד 5 שנים הוא יצטרך לשלם קנס כי מישהו אחר לא ניכנס קודם. הרעיון במערך הזה הוא לא רק לדאוג לשחקנים הקיימים אלא גם לעודד את השחקנים שעדיין לא קיימים ולכן ההצעה זאת, מבחינתנו, היא לא הצעה אפשרית.
נגה רובינשטיין
¶
נעמיד דברים על דיוקם, הם לא צריכים לממן את הערוצים שלא נמצאים שם. זה כמו ילד שלא בא אל העולם. ערוצים שלא נמצאים שם הם עוד לא קיימים בכלל. השאלה היא האם הזכות שניתנת להם – האוצר יגיד את דברו – צריך לדעת שערוצים אלה מגיעים לתשתית שכבר מוקמת באמצעות אוצר המדינה. אוצר המדינה כבר שם כסף ראשוני, מה שלא היה ברור בתחילת הדרך. גם משרד האוצר לא חשב שמלכתחילה נכון שהוא יממן את ההקמה והוא ממן את ההקמה. גם כאשר נניח שהתשתית של "הוט" ו-"יס" לא מלאה לחלוטין בכל הערוצים, מי שהוא נושא מתחלק בנטל הזה, זאת אומרת גם כאשר הכביש שלהם לא מלא עד אפס מקום כל הערוצים, הערוצים שנמצאים שם בין הערוצים שלהם ואולי גם ערוצים אחרים נושאים בנטל. יש כאן כביש שאף פעם, כנראה, הוא לא יהיה מלא ב-100% בדיוק בכל נקודת זמן.
נגה רובינשטיין
¶
נכון, הבעלים נושאים היום בנטל. המשמעות של ההצעה שהועלתה כרגע היא חסימה של כל שחקן עתידי. היא דואגת אמנם לקיימים ואולי בצדק דואגת לקיימים שישלמו על חלקם בין אם הוא קיים ובין אם לא קיים, אבל היא לא דואגת לשחקנים העתידיים.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להבין, נניח שיש מערכת כזאת שרק שני ערוצים מופצים באמצעותה, האם זה אומר שכל אחר יצטרך לשאת בעלות הפצה שנתית של 10 מיליוני ₪?
מנשה סמירה
¶
לא. על פי הצעת החוק המשמעות היא לא כזו. אם יש שני ערוצים במערך החדש, אזי השניים האלה ועוד החמישה הקיימים – בואי נדבר על ערוץ הכנסת, במקרה את מכירה אותו, ערוץ הכנסת צריך לשלם היום 4 מליון שקל עבור דמי הפצה שנתיים. הוא יצטרך לשלם את החלק היחסי שלא ממומן ב- Mux השני – זה יתחלק בין 7, כי יש חמישה קיימים ועוד שניים הצטרפו.
מנשה סמירה
¶
בדיוק. או שמונה. נגיד שה- Muxהראשון יתמלא ל-6 ערוצים, אז יהיו עוד שניים בחדש: ארבעים לחלק לשמונה.
אתי בנדלר
¶
יש שני מערכים. מערך אחד כבר מלא, ומדברים על הקמת מערך נוסף, שרק שני ערוצים יופצו באמצעותו.
עפר מרגלית
¶
אני ממשרד האוצר. הצעת החוק מציעה דבר מאוד פשוט: המדינה מקימה פה תשתית שעליה ישודרו ערוצים ושסך כל הערוצים המשודרים יישאו בנטל של עלויות ההפצה של המערך הזה. זה גם המצב כיום, שמשודרים רק חמישה למרות שאפשר להכניס שישה ואפשר להכניס עוד תחנות רדיו - יש קיבולת. זה המצב - מי שמשודר נושא בעלויות. אנחנו מתנגדים בתוקף להצעה שהציבור יישא בנטל, במקום הערוצים, אנחנו חושבים שזה לא נכון.
מיטל בשרי
¶
גם המועצה לצרכנות תתנגד. זה לא יכול להיות שהכול - - - ויחזור לציבור. החברות האלה בסך הכול עולות לפלטפורמה. חברות שלא יוכלו לעלות לפלטפורמה או לא יגיעו לפלטפורמה, בסך הכול יישאו בעלויות האלו ואי אפשר להחזיר את הכול לצרכן. בסך הכול, כל ה-DTT הזה - - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
האוצר הוא נציג הציבור רק האוצר מניח פה הנחה שיש זהות מלאה בין הקופה הציבורית לציבור. לא תמיד יש, לפעמים הקופה הציבורית היא יהדות התורה, לפעמים הקופה הציבורית - -
יגאל הררי
¶
נראה על פניו, תמיד כשמגיעים לכאן, לוועדה, שהחוק לא בדיוק סגור לגמרי ויש כל מיני פירושים מפירושים שונים. אני גם שומע מספרים אחרים, אם כבר מדברים על 6 ערוצים ועכשיו מדברים על 8 ערוצים אז בטח רוצים להגדיל את זה גם ל-18, מ-12 ל-18. זה אומר שגם את הפיתרון שהולכים עכשיו לתת פה - זאת אומרת, אם 8 אנשים יכולים לרכוש את הדבר הזה אז הם יממנו את כל ה-18 - זה בעצם מה שנראה פה, כל הזמן יוצא שמתכננים משהו שהוא רק ערטילאי ובסופו של דבר לא יצא ממנו שום דבר. לכן התשובות האלה צריכות להיות. זה נכון שהאוצר הוא נציג הציבור, לצורך העניין, אבל לא יכול להיות שכל הזמן יהפכו את הערוצים לפרה חולבת, לא נגמרות ההוצאות שלהם. לא יכול להיות שכל הזמן מחפשים, אם זה באגרות ואם זה בעלויות וכל הזמן רק על גב האנשים האלה שבעצם גם מעסיקים אנשים וגם רוצים להתפרנס מהדבר הזה.
עודד לוינסון
¶
אני מ'גלי צה"ל'. לא שמענו ממר סמירה את הנתונים באשר לעלות שאמורה להיות מושתת על ערומי הרדיו ועל ה-SD. שמענו את זה בפרוט לגבי הטלוויזיות ובאופן טבעי זה דבר שעתיד להשפיע עלינו, אולי יום אחד גם עליך, מר סמירה.
מנשה סמירה
¶
העלות של הרדיו היא אמורה להיות מחולקת בשיטה הבאה: עלות של בין 20 ל-24 מיליון של מערך שלם, בהנחה שכשהרדיו יעלה גם יצטרף ערוץ נוסף, זאת אומרת יהיו לנו 6 ערוצים במערך הקיים הנתח של הרדיו הוא כ-1 מגה ביט לשנייה, מתחלק בין כל תחנות הרדיו שיעלו. אם כך, שימו לב לנוסחה: נניח שזה 20 מיליון. זה 20 לחלק ל-13 לחלק למספר תחנות הרדיו שיעלו כי גם לתחנות הרדיו מותר להחליט אם הן עולות או לא. בהנחה שיעלו כל ה-26 אז בין 20 ל-24 מיליון לחלק ל-13 לחלק ל-26 תחנות רדיו. אם כל תחנות הרדיו יעלו, העלות לשנה לתחנה תהיה בהיקף של בין 60 ל-100 אלף שקל.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
לי יש כמה שאלות. קודם כל, השימוש במילה המפעיל מלחיצה אותי. כי כשזה היה הרשות השנייה היה כתוב הרשות השנייה והיה ברור שמדובר על רגולטור. היום, כשמדובר על מפעיל, אמרתי את זה כמה פעמים בישיבות, יש לי חשש שאנחנו אכן הולכים להפריט את זה ואני מציעה למשרד התקשורת, למשרד המשפטים וגם לאוצר, לבוא עם טרמינולוגיה יותר מדויקת. "מפעיל" קצת לא ברור לי.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להסביר. המבנה של הצעת החוק כפי שהוגש על-ידי משרד התקשורת מתייחס להוראות הקבע שיהיו לפרק זמן ארוך ואחר כך יש הוראות מעבר. בהוראות המעבר מתייחסים לכך שהמפעיל, הרשות לטלוויזיה ורדיו, המפעיל בפרוש איננו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. אנו יוצאים מתוך הנחה ברורה שזה לא יהיה הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
יפה. אנחנו דיברנו על זה ואמרנו שאנחנו רוצים לבדוק ולכן ברגע שאנחנו באים ואומרים, ומקבעים את המילה "המפעיל" אנחנו בדרך עקיפה וברורה אומרים שזה בעצם לא יהיה מפעיל הרשות השנייה ואני מבקשת התייחסות לזה, אדוני, כי זה משהו שנראה לי, עוד פעם, להכניס מהדלת האחורית. אפרופו מפעיל זמני כמו שאת אומרת, גברתי היועצת המשפטית, כל מה שזמני בארץ זה קבוע. בגלל זה הייתי מבקשת להבהיר, להביא הסברים, כי זאת נקודה שאני אישית לא יכולה לקבל אותה בצורה פשוטה.
דבר שני, ברגש שאנחנו מדברים על כסף, על הכביש הזה, כביש 6 החדש שאתם הבאתם, אני לא מבינה כמה זה עולה. אף אחד לא מדבר, פחות או יותר, על כמה זה עולה ואם גם נשמע כמה זה עולה אז ברור, יוצא מכאן שבעצם בוודאות הולכים למכור פרסום כי אותם ערוצים שיעברו בתחנות האלה, יצטרכו לממן איכשהו את השידור. אני מדברת על ערוץ 2 ו-10 שאנחנו יודעים שהם מוכרים פרסום. החדשים שיהיו, הרישיונות, הם גם ימכרו פרסום. ערוץ 1, עליו אני רוצה לדבר בהמשך, משום מה שכחנו אותו, שכחנו שהציבור משלם 400 שקל בשנה ולאף אחד לא אכפת על מה הוא משלם אבל פה, משום מה, החלטנו שאנחנו רוצים לתת חינם הכול. אבל זה שהוא צריך לשלם כל שנה 400 שקל על משהו שהוא לא מקבל, זה בסדר. אני רוצה לדעת כמה כסף זה עולה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
כן. אני רוצה תשובות לדבר הזה. האם זה אומר, בעצם, שברור שהערוצים האלה הולכים למכור פרסום?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אני לא מקבלת את התשובה הזאת. לאורך כל החוק יש את ה"גורם המפעיל", אני מדברת על זה מהתחלת החוק, כל פעם אומרים: זה לא הסעיף הזה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אני חושבת שאמרתי את זה בפעם שעברה. אני רוצה לדעת לגבי הכסף. אני פחות מודאגת מהערוצים הקיימים שיש להם כסף, אני יותר מודאגת מאלה שאמורים להיכנס לשם ולא למכור פרסום. אני מבינה שבעצם החלטנו שכל ערוץ שנכנס הוא מוכר פרסומות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אני מבינה את מה שאני קוראת. זה לא הסעיף הזה, זה ברור. כשאני מדברת על Hidden Agenda בסעיף הזה. זה לא ברור. אני עכשיו קוראת בין השורות, לא את השורות. אני רוצה לדעת את זה כבר עכשיו, כי אנחנו נגיע לסעיף הזה. אני רוצה לפתוח את זה ולשאול: האם העובדה שאנחנו מדברים עליה – כל ערוץ ישלם מינימום 4 מיליון שקל, צריך איכשהו להיות ממומן, כי הציבור לא משלם לו על זה, נכון? האם אלו ערוצים פילנתרופיים? מה הולך להיות? אני רוצה להבין. הערוצים הנושאיים שאתם מדברים עליהם הולכים להיות ערוצים פילנתרופיים?
נגה רובינשטיין
¶
הערוצים הנושאיים, שכרגע, לפי המודל של שלושה מרבבים – יהיו אולי אחד או שניים כאלו כי מעבר לזה לא יהיה מקום – יצטרכו להיות ממומנים, לפי ההצעה, מפרסום. ההצעה עוסקת במתכונת משפטית שמאפשרת העלאה של שלושה מרבבים או יותר מזה. כרגע, מה שהרשות השנייה מתכננת זה שלושה מרבבים: שניים SD ואחד HD. הערוצים הנושאיים שאת מדברת עליהם גם נמצאים בסעיף אחר אבל אנחנו מדברים כרגע, כנראה, על ערוץ אחד או שניים, יש כאן בעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה, יש כאן 1, יש כאן 33, יש כאן 99, ערוצים ייעודיים, אני מניחה שאת מתייחסת גם אליהם, נכון? גם ל-16 לא רק לאחד או לשניים הנוספים?
נגה רובינשטיין
¶
איך יותר? בואי נספור. יש את ערוץ 9, יש את 24, יש הערוץ היהודי-ערבי שגם אמור לעלות, יש את הערוץ הראשון, יש את 33, יש את 99. בואי נספור - - - ונראה מה קורה אם הם לא עולים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
מה קורה אם הם לא עולים? האם זה אומר שאותם ערוצים שנמצאים – אני מבינה, שהכסף מתחלק על פחות ערוצים, נכון?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
זה מן עונש קולקטיבי לזה שעוד לא עלה? בעצם מה שכולם צריכים לעשות או ערוץ 10 ו-2 וכו', צריכים לגרום למצב שיהיו הרבה ערוצים מתחרים כדי שהם ישלמו פחות. זה מאוד מעניין.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
צדק חברתי פה. 60% מס על רכב שקונים, אנחנו לא מדברים על זה, נכון? 100% מס. אבל פה החלטנו לעשות צדק חברתי. אני לא קיבלתי תשובה, אני מצטערת.
יוחאי רוטנברג
¶
אני מייצג את האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית שכולה עשויה ונעשית על-ידי מתנדבים. היא עולה לאוצר לא יותר מ-4 מליון. יושבים פה נציגים נכבדים של "יס" ו"הוט" שאנחנו משדרים באמצעותם והם מסייעים מאוד. השאלה שלי היא: ערוץ ציבורי, ערוץ קהילתי, הוא לא ייעודי כפי שאתם מדברים עליו פה, אבל הוא נעשה על-ידי מתנדבים בכל הארץ, על-ידי לפחות כ-10,000 מתנדבים. ונשאלת השאלה איך נותנים לשדר גם לערוץ הזה, שאין לו כסף והוא לא יכול, מר סמירה, לממן את עצמו באופן מעשי? אם פותחים ערוץ ממיר חופשי, סביר להניח שמאות אלפי בתי אב לא יוכלו לצפות בערוץ הזה. אני מבקש שהוועדה תיתן לזה איזשהו פיתרון.
אתי בנדלר
¶
הם לא יוכלו לצפות בזה באמצעות מערך ה-DTT, הם יוכלו להמשיך לצפות בזה כמנויים בכבלים או בלוויין.
יוחאי רוטנברג
¶
נכון. אנחנו עדיין נצפים בכבלים ובלוויין בעזרתם האדיבה של "יס" ושל "הוט", אבל מי שיעבור, מי שירכוש, מי שיקבל, את הממיר החופשי - לא יוכל לצפות. אם אנחנו מדברים על דמוקרטיה ועל צדק חברתי - כמו שזה עלה פה, זה לא יהיה. אני מבקש לקבל איזשהו פתרון, איזושהי התייחסות.
עודד לוינסון
¶
יכול להיות שיש מקום איזושהי דיפרנציאציה בין תחנות וערוצים, רדיו וטלוויזיה, שממומנים באופן מלא או באופן חלקי על-ידי פרסומות מפני שכאשר אנחנו מדברים על ההבדל התקציבי בין 'גלי צה"ל' לבין, נאמר, "קול ישראל", אנחנו מדברים על יחס של 1:11, תקציב הרדיו הוא בערך פי 11 מתקציב 'גלי צה"ל'. מאחר שאנחנו, באופן חלקי ומאוד מוגבל, משדרים מעט מאוד תשדירי שירות בלבד, מאוד יכול להיות שיש מקום לעשות את האבחנה הזאת בגלל שרק באופן פרופורציונאלי לתקציב, אנחנו מדברים על פערים אדירים.
ירמיהו קדושי
¶
זה מתחבר למה שאמרתי. קודם כל אני מציע שבמקום להחשיך ערוצים, כמו שהציע מר מנשה סמירה, ולהשאיר אותם ככה בחוסר תחרותיות בשוק במשך שנים, צריך לפתוח את הערוצים הקיימים - - -
ירמיהו קדושי
¶
בסדר. אני מתכוון, כשיבוא ערוץ חדש אחרי כמה שנים, יממן את כל חוסר הפעילות של חוסר התחרותיות שהייתה.
מנשה סמירה
¶
אני מבקש להבהיר, לא העניין הזה שאני לא יודע מאיפה הוא נולד, הצעת החוק מסדירה – וצריך לעשות הבחנה בין תשלום לבין מי רשאי לעלות וכדאי לקרוא את החוק ולהבין, אפשר להתווכח איתו – אבל הצעת החוק קובעת שמי שרשאי לעלות על המערכת הזאת, על "עידן פלוס" – זאת מערכת מוגבלת היא לא פתוחה באופן חופשי – הצעת החוק אומרת כך: ערוצים – אני אגיד את זה בשם קוד של הרשות השנייה – קרי, ערוצים בזיכיון או ברישיון, ערוצים ייעודיים שמפוקחים על-ידי מועצת הכבלים והלוויין, כרגע יש חמישה-שישה, לא פועלים.
מנשה סמירה
¶
חמישה, סליחה. אז חמישה ויש ערוצי רשות השידור, הערוצים הציבוריים קרי, ערוצים 1, 33, הכנסת ו-23 ויש הצעה חדשה שתידון, הוועדה החליטה בישיבה הקודמת שיהיה דיון נפרד על כל הנושא של הערוצים הנושאיים, שזאת הצעה חדשה שהצעת החוק מעלה שצריך לדבר עליה. ערוצי הרדיו, יש דבר חדש שנכנס להצעת החוק, שערוצי הרדיו הקיימים, הם או ערוצי הרשות השנייה או הערוצים הציבוריים של המדינה, יוכלו לעלות. זה מה שהצעת החוק מסדירה – כרטיס כניסה למערכת. אחרי שהוא עולה, יש כאן הסדרה של איך משלמים, וכבר דיברנו עליה. יש לָקוּנָה עם המקומות הריקים וזה מה שדיברנו קודם. אני חושב שאנו מערבבים כאן.
ניצן חן
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד בקצרה למה חוק ה-DTT בא לעולם. חשוב להזכיר את זה. המטרה של החוק הזה היא לא לפגוע בכבלים ובלוויין ולא לפגוע בערוצים הנושאיים, הייעודיים, המיוחדים והייחודיים. המטרה הייתה שכתוצאה מהעובדה שכל ניסיונות הממשלה – ואני אומר ממשלה זה, משרד התקשורת, משרד האוצר, מועצת הכבלים והלוויין – לעודד חבילה צרה, לא התרוממו מכול מיני סיבות. חבילה צרה וולונטרית, חבילה צרה בחקיקה, חבילה צרה בכפייה, הכול לא הצליח כשהרציונל היה: החבילה הצרה היום טובה מאוד מבחינה איכותית, יש מגוון רחב של ערוצים אבל היא יקרה. כתוצאה מזה שלא השכלנו – אני אומר השכלנו זה המדינה/חברות הכבלים והלוויין – להביא לעולם חבילה צרה במחיר סביר ובאיכות, נולד חוק ה-DTT, דהיינו שיהיה אפשר בחבילה חינמית – בשורה צרכנית לציבור – לקבל את הערוצים הבסיסיים ותמורת מחיר מסוים קטן גם ערוצים נוספים.
ניצן חן
¶
אני עדיין סבור – ואני מרשה לעצמי לומר את זה לא בשם האוצר ולא בשם שר התקשורת – אבל המטרה אינה ה-DTT, הוא רק כלי, לא משהו קדוש.
אם חברות הכבלים היו מביאות, בקונסטלציה כזאת או אחרת, חבילה צרה/חבילות צרות לעולם, במחיר סביר ובאיכות טובה, ממילא היה ה-DTT מתייתר, כי לא צריך גם את זה וגם את זה. לכן אני סבור שעדיין לא בשלה השעה להכריע איזה ערוצים ובאיזו עלות אלא לנסות ולהמתין עדיין – לא עוד הרבה זמן, לא עד שהמשיח יבוא – האם חברות הכבלים והלוויין יציעו לציבור חבילה צרה, זולה וסבירה ואז ממילא ה-DTT מתייתר. תודה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אבל בכל מקרה, זה יותר זול. אם אתה לוקח DTT בשנה 450 שקל ומסיים עם זה, זה הרבה יותר זול מחבילה. כל חבילה צרה שתבוא תעלה מעל 1,000 שקל בשנה ו-DTT עולה 400 שקל לכל החיים או 450 אני זוכרת כמה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אז עוד יותר זול אפילו. זאת אומרת שזה לא משנה איזו חבילה צרה הם יעשו, בסופו של דבר הם יהיו תמיד יותר יקרים מ-DTT.
ניצן חן
¶
המטרה היא לאפשר לציבור לקבל חבילה צרה איכותית במחיר סביר, זאת המטרה. אם המטרה הזאת מתועלת ומקודמת דרך הכבלים והלוויין אין צורך ב-DTT. כל הסיבה שהצעת החוק הזאת נולדה - יתקן אותי נציג האוצר אם אני טועה - בגין העובדה שעד היום המדינה לא הצליחה לכפות על חברות הכבלים והלוויין חבילה צרה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
ניצן, אתה לא עונה לי. גם אם יעשו עכשיו חבילה צרה ויפשיטו את המכנסיים ב-120 שקל או 80 שקל כמו שרצה האוצר בזמנו, זה יהיה יותר יקר מ-DTT כי DTT יעלה 400 שקל והם יעלו 900 שקל בשנה.
ניצן חן
¶
אבל עלות ההקמה של ה-DTT, של המפעיל הממשלתי החדש – אני מסכים לגמרי עם ההערה שלך בעניין הזה – עלותו עשרות מיליוני שקלים שגם היא תתועל לציבור בצורה כזאת או אחרת, בין אם האוצר יממן את זה בעקיפין או בין אם הצרכן הבסיסי ירכוש ערוצים נוספים וישלם עליהם כסף. דהיינו, צריך לזכור מה התכלית של החוק הזה. התכלית של החוק הזה היא לאפשר לציבור לרכוש טלוויזיה רב ערוצית במחיר סביר. זאת המטרה, ה-DTT זה רק כלי.
ערן פולק
¶
צריך לזכור את נקודת המוצא. אני חושב שקצת מתבלבלים. נתקן, אולי, קצת ממה שאמר עכשיו מר ניצן חן. המטרה - כפי שלפחות רואים אותה במשרד האוצר ולדעתי גם במשרד התקשורת - של החקיקה כולה היא לתת לציבור תשתית. תשתית תקשורת, תשתית שידורי טלוויזיה בטכנולוגיה שקיימת, מתעדכנת ומאפשרת לציבור, לצרכן הבודד אפשרות בחירה יותר רחבה, האם אתה לכבלים או לוויין משלם כמה שצריך לשלם. זה ברור שהכבלים או הלוויין יכולים לעשות כל מיני מהלכים של שיווק כזה או אחר כדי לשפר את המצב וזאת המטרה מעבר לחקיקה הזאת. זאת תמיד המטרה של הרגולציה בכל אחת מהפעילויות: או ללכת לחבילה או לתשתית שהיא תשתית אחרת, יותר מוגבלת מאשר התשתית שקיימת לכבלים וללוויין, ולקבל מה שיש על אותה תשתית - כשהתשתית עצמה היא בחינם. בחינם, זאת אומרת שהציבור הרחב, באמצעות תשלומי המיסים, שילם על התשתית בלבד, ולשים את התשתית הזאת. שחקן ציבורי, פרטי, עסקי, שיש לו מודל מימון בהתאם – וזה עונה אולי לשאלה ששאלת קודם – שיש לו מודל מימון שיכול להצדיק עלייה לתשתית הזאת, יעלה וישדר לציבור הרחב וירוויח ממה שהעלייה הזאת מספקת לו.
ההיבט הציבורי או ההיבט של מימון המדינה וההתייחסות של המדינה היא לתשתית בדיוק כמו תשתית של כביש. ברגע שמתחילים להכניס אלמנטים נוספים כמו: שהמדינה תסבסד ערוצים בפנים; שהמדינה תכסה על ערוץ פרטי כשערוץ אחר לא נכנס; שהמדינה תממן לצורך העניין גם ערוצים קהילתיים, שממומנים בדרך אחרת; המשמעות היא – ולצורך העניין יכול להיות שאני מזדהה פה גם עם מערכות של הכבלים והלוויין – המשמעות היא ממש לא מה שאנחנו התכוונו ולהכניס את המדינה כמפעיל בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית זה לא מה שאנחנו מתכוונים. מה שאנחנו מתכוונים זה תשתית נקייה שהמדינה מממנת ותשלומי הציבור ומרגע זה, מי שרוצה להיכנס על אותה תשתית יודע מה המחיר, יודע שיכול להיות שיש תקופה שהוא משלם יותר בגלל שהתשתית לא מלאה, כמו שאתה יודע בהרבה מאוד תשתיות שאתה נכנס אליהם. כשאתה ניכנס לאזור תעשייה או אזור מסחר ואתה החנות הראשונה, זה ברור שיש לך איזשהו קנס כי עד שיבואו עוד חנויות, יהיו לך פחות אנשים. זה חיים של עסקים, הם יודעים מה תנאי הכניסה, הם יודעים מתי זה משתפר ויודעים מה המצב העסקי, ויכול להיות שהם גם טועים ונופלים.
ערן פולק
¶
אני תכף אתייחס. מאחר ומדובר בתשתית, יש חשיבות עליונה, לדעתנו, בהפרדה בין הרגולטור לבין מי שיפעיל את התשתית הזאת כתשתית פתוחה בטווח הארוך, לא בשלב ההקמה – שבו הרשות השנייה עשתה עבודת קודש והקימה את המערך הזה עבור מדינת ישראל והציבור – אלא בשלב השני, בשלב שבו התשתית הזאת עובדת כתשתית קבועה. יש הכרח שהדבר הזה יצא מתוך ידי הרגולטור. יהיה גוף מפעיל שהוא נקי, שמפעיל תשתית, ויהיה רגולטור שמפקח על כל השחקנים בשוק.
נגה רובינשטיין
¶
זה גורם ציבורי. הגורם הציבורי מוגדר ככזה גם אם מדובר בחברה ממשלתית זה לא גורם מסחרי. אם יפריטו אותו, יצטרכו להגיע שוב לוועדה הזאת, שוב להפיץ תזכיר ולעבור את כל תהליך החקיקה ולקיים את הדיון המתאים.
ערן פולק
¶
אגב, אני חייב להגיד שכלכלית אני לא רואה איזשהו אינטרס גדול להפריט את הדבר הזה אבל זה גם לא מה שכתוב. מה שכתוב זה: גורם ממשלתי.
יגאל הררי
¶
אפשר להעיר הערה אחת, אדוני היושב-ראש? לעניין הזה, נשאלת פה השאלה הכי פשוטה בעולם, בן אדם משלם 4 מליון שקל בשנה, ממה הוא ממן את זה אם לא מהציבור, מהפרסומות? למה אתם לא אומרים את זה על השולחן, אני רוצה להבין?
מיכל רפאלי כדורי
¶
סמנכ"ל רגולציה ב"יס". אני מבקשת להתייחס לדברים שאמר ניצן חן בעניין החבילה הצרה ואני אשתדל מאוד לא להתפלמס איתו פה אבל חשוב שזה יהיה כתוב בפרוטוקול. אחד החסמים המרכזיים, אם לא העיקרי, לחבילה צרה מבחינתנו אלו החובות הרגולטוריות שיושבות על חבילת הבסיס. תתכבד מועצת הכבלים, עם אומץ לב ציבורי, ותוריד מאיתנו את כל החובות האלה - אז אפשר יהיה לקיים דיון אמיתי בחבילה צרה.
מנשה סמירה
¶
אני מבקש להתייחס לדברים של ערן פולק מאגף התקציבים. אני מסכים שהיעד המשותף, בוודאי של הממשלה, משרד האוצר, משרד התקשורת ושלנו – הרשות השנייה גם כרגולטור וגם כפרויקטור – הושג ונעשה. אני חושב שהחלופה הניתנת והתשתית החיובית הזאת היא שמהווה היום את הפוטנציאל לכול ההתרחבות הזאת. אבל שני תיקונים, ערן, אני מסכים גם שהממשלה וכספים ציבוריים לא צריכים להתערבב עם כספים פרטיים ולא להוות פלטפורמה חליפית ומקבילה. ברם, אין כוונה שהממשלה תממן ערוצים קיימים או ערוצים שוטפים שמשדרים. כשאני אמרתי את זה התכוונתי לומר, שים לב, הכוונה היא שכדי לעמוד ביעד ולעודד כניסה, אנחנו צריכים לממן - כשהערוצים שצריכים להיכנס עדיין לא בשלים ולא נכנסו. יש קושי כרגע בלתפעל ולהחזיק את המערכת אחרי ההקמה. למה דומה הדבר: כשהוקם כביש 6, היה חשש שהמפעיל הפרטי לא יכניס מספיק ולא ייסעו מספיק מכוניות, אז הממשלה נתנה לו איזשהו ביטחון כדי להשלים את המינימום, עד כמה שקראתי בעיתונים.
מנשה סמירה
¶
תמחקו את הדוגמה של כביש 6, אני לא שולט כמוכם. חשוב לי העיקרון, לא באתי עכשיו להתפלמס על כביש 6. למה דומה הדבר? אתה מקים, אתה רוצה לעודד שייכנסו, הערוצים הקיימים שמשודרים, מר ערן פולק, הם ערוצים ציבוריים. יש שלושה ערוצים שממומנים מכספי האוצר. אז מה הרעיון? הרי בלאו הכי אתה עושה את זה, בצורה עקומה והפוכה: ערוץ הכנסת יממן את המקום הפנוי עד שיבואו אלה שצריכים לעלות.
מנשה סמירה
¶
רשות השידור זה הציבור, משלמי האגרה. אמרנו את העניין הזה לא בגלל שאנחנו חלילה רוצים. אני מציע לראות בזה כחלק מההקמה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אני רוצה להעיר הערה אחרונה, היושב-ראש. אני חושבת שההערה של הערוץ הקהילתי הייתה מאוד נכונה. אם התכוונו לתת DTT לכול הערוצים ה- So calledציבוריים נקרא להם, ויש את ערוץ 1 ויש ערוצים שקיבלו רישיון. אני חושבת שערוץ קהילתי חייב להיות משודר. ולערוץ קהילתי – 4 מליון שקל בשנה או 6 מליון עד שיכנסו נוספים – זו פשיטת רגל. תיקחו כסף מאלו שבאים. מהפנסיונרים שבאים להצטלם תיקחו 10 שקלים.
מיטל בשרי
¶
אני רוצה להתייחס לדברים של ניצן חן. אני מחזקת את הדברים שלו כי בסך הכול הפלטפורמה של ה-DTT קמה כי כלל החברות סרבו לחבילה צרה. חברות הכבלים והלוויין - - - את הרגולטור - - - את ה-DTT ולכן מה שקורה הצרכן הרוויח - - -
אתי בנדלר
¶
זה לא תואם את דברי ההסבר של הצעת הממשלה. זאת לא הסיבה. מר ניתן חן אמר את זה עכשיו אבל זאת לא בהתאם לעמדת הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק.
מיטל בשרי
¶
- - - חברת הכנסת יוליה, יעשו חבילה צרה של 120-130 שקל. בכול מקרה הצרכן מרוויח מהעניין הזה. יש היום חיסכון של אלפי שקלים לצרכן שעובר מחברות הכבלים והלוויין לחבילת ה-DTT וזה מאוד חשוב להסתכל בהיבט הזה, במיוחד במצב הכלכלי של היום. אני אתייחס גם לפרסומות. נכון שצרכנים לא אוהבים פרסומות, פרסומות זה לא דבר טוב אבל בפועל אנחנו מוותרים על העניין כי זה יגביר את התחרות, ייכנסו יותר ערוצים, הצרכן יראה ב-DTT יותר ערוצים ומחוסר ברירה, פשוט מאוד. רק הבקשה שלנו - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
יש פה 7 מליון איש במדינת ישראל. אם מישהו יודע שהולכת להיות פה עלייה נוספת של 5 מיליון, אתם צודקים. חֶבְרֶה, אנחנו ממש מדינה קטנה, על מה אתם מדברים? אתם רוצים תשתיות ברמה הבינלאומית, כמו במקום שיש 20 מיליון, 30 מיליון, 100 מיליון, 200 מיליון ומשווים את זה עם ארצות הברית, משווים את זה עם אירופה, כשבמדינה הזאת יש אנשים שאפשר לספור אותם על האצבע, באמת.
מיטל בשרי
¶
בסקר שעשתה המועצה לצרכנות הסתבר שצרכנים רואים בחבילה צרה בסך הכול כ-4 עד 4.5 ערוצים. ביקשנו חבילה צרה, הממשלה ביקשה חבילה צרה וזה פשוט לא הלך. הצרכנים פשוט משלמים על ערוצים שהם לא רואים, לא רוצים. יש סבסוד צולב, בפועל הצרכן היום משלם על מה שהוא יראה. בפועל הצרכן ירוויח - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
את מבינה שאני לא נגד הצרכן ואני צידדתי ב-DTT, אני מאמינה בזה. זה היה נכון להקים את התשתית של 6-7 הערוצים הציבוריים שדיברנו עליהם. אבל כמו תמיד אנחנו נותנים אצבע, עכשיו הגענו כבר ליד, עכשיו אנחנו כבר רוצים את כל הגוף וגם את הקרביים. אני חושבת שכדאי להגיד – אני רוצה לומר את זה כאן – האמת ערן, רציתי לפגוש אותך לפני שאנחנו באים לפה כדי שתסביר לי משהו שאני לא מבינה. אני אשמח שאתה תגיד לי את זה עכשיו.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
לא. אני רוצה להגיד לך, אותן התשתיות שיש היום בכבלים ובלוויין – אני לא עורכת הדין שלהם – מי שעשה והגיש את הצעת החוק לביטול קנסות היציאה, זאת אני. מי שעושה להם את המוות בכבלים ובלוויין עם השירות שהם נותנים לציבור, זאת אני. זאת לא הבעיה, אני לא העורכת דין שלהם – אני שואלת שאלה מאוד פשוטה, התשתית של כבלים ולוויין היא אותה תשתית שקיימת בכול העולם מבחינת העלות, אוקיי? רק שם היא מתפרסת על מיליוני, עשרות מיליוני אנשים ופה היא מתפרסת על לא יותר מ-1.5 מיליון אנשים. האם לקחתם בחשבון שאותה השקעה שהכבלים והלוויין השקיעו בתשתיות האלה, גם כשהן הוקמו וגם היום, מתחלקת על 1.5 מיליון, מול ארצות הברית או אירופה, שם מתחלקת אותה תשתית על עשרות מיליונים, האם זה לא מוזיל את המחיר? ההשוואה הזאת קצת מוזרה לי. כשבאים ואומרים שבעולם זה יותר, אני בעד שתורידו את חבילת הבסיס, את המחיר. אין ספק, אני בעד שהצרכן ירוויח, אני רק רוצה להיות ריאלית. האם לקחתם בחשבון את מספר התושבים במדינת ישראל מול מחיר התשתיות? זה מה שאני צריכה לדעת.
היו"ר כרמל שאמה
¶
כולם פה רוצים. אין כמו הדיונים על חוקי התקשורת, שנמתחים כמו מסטיק. דברים הרבה יותר כבדים נחתכים פה ביותר מהירות. הסעיפים האלה, שעה לסעיף.
היו"ר כרמל שאמה
¶
לא לא. יש פה דברים אחרים. אנחנו עוברים להצבעות. למישהו מחברי הכנסת יש הצעות לשינוי הסעיף?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
יש לי תחושה שאם אני אשאל פה ואעשה הצבעה, רוב האנשים לא הבינו. אבל אנחנו לא נעשה את זה, נכון?
לאה ורון
¶
אם חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' תצביע היא מצביעה במקום חבר-הכנסת ישראל חסון. חבר-הכנסת אלכס מילר יצביע במקום חבר-הכנסת חמד עמאר.
היו"ר כרמל שאמה
¶
אני רוצה להציע שעל המקום הפנוי, התדרים הפנויים, הערוצים לא יצטרכו לשלם. איך אנחנו מנסחים את זה?
אתי בנדלר
¶
שהמדינה תישא בעלות. אנחנו ננסח את זה לאחר מכן. מה שאתה מציע בעצם זה שהמדינה תישא בעלויות הנובעות מהפצת – אין ערוצים איך אפשר לקרוא לזה – אני צריכה לחשוב על הניסוח לאחר מכן. בעצם, ככל שיש מרבב שלא ממצא את הכושר שלו, את - -
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להשלים את ההצעה שלך, ככל שהיא תתקבל – אגב, עדיין לא הצביעו עליה אז אין מקום להסתייגות. אחרי שיצביעו עליה תתכבד – אם אדוני מציע שאוצר המדינה יישא בעלויות אז צריכים גם לוודא שאוצר המדינה אכן יעביר למפעיל את הסכומים הנדרשים לצורך כך מידי שנה. צריכים לכתוב את זה בהצעה.
היו"ר כרמל שאמה
¶
אנחנו מצביעים על סעיף 9 עם השינוי שאני הצעתי שהיכן שהפס לא משמש ערוץ רדיו או טלוויזיה, ערוצים קיימים לא יישאו בעלות הזו. מי בעד ההצעה? מי נגד?
ערן פולק
¶
לעניין ההסתייגות, אנחנו רוצים לשמור את ההסתייגות ולהבהיר שככל שלהבנתנו מדובר ביותר מ-5 מליון שקל, אז אנחנו חושבים שזאת גם הסתייגות תקציבית.
נגה רובינשטיין
¶
גברתי היועצת המשפטית, מכיוון שבעצם החוק לא קובע רק שלושה מוקסים, אז עקרונית, מחר אפשר להקים 5 מוקסים. העלות כאן יכולה להיות מאוד גבוהה או מאוד נמוכה.
אתי בנדלר
¶
זאת בדיוק הנקודה אני חושבת שצריכים להעביר את זה בנוסח שיביאו הצעה. לא ייתכן שיקימו 5 מרבבים כשהקודמים ריקים.
אתי בנדלר
¶
אז אם צריך, נעביר את זה בנוסח שאוסר לעשות את זה. אם זה מה שיקרה, כתוצאה מההערכה התקציבית שתואמה, שהאוצר יעביר לנו, לעניין ההסתייגות הזאת, את האובדן התקציבי. בכל מקרה אני מבקשת את העלות של זה. אני מציעה שחברי הכנסת ישקלו לדון מחדש בסעיף הזה כדי להגביל את האפשרות.
היו"ר כרמל שאמה
¶
אני לא מוצא לנכון להגביל בסעיף משהו שהוא על גבול הטמטום. מי יבנה מרבבים חדשים כשהקיימים עוד ריקים?
טל רוזנפלד
¶
"10. השימוש בדמי ההפצה. דמי ההפצה שישולמו לגורם המפעיל ישמשו לו לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיו לפי חוק זה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 4."
זה סעיף שקיים כבר בחוק הרשות השנייה. היום זה סעיף 101. הוא אומר שהכסף שאותו גורם יקבל מדמי ההפצה, ישמש לו בשביל מילוי תפקידיו לפי החוק.
היו"ר כרמל שאמה
¶
מקבל. לפני שמצביעים על סעיף 10 נבהיר, וזה ברור בפרוטוקול, שההצבעה הקודמת שהייתה פה אחד, הייתה לא רק על השינוי שהצעתי אלא על כל סעיף 9 שנדון בוועדה לפני כן.
יש הערות לסעיף 10? הוספנו את המילה "בלבד". מי בעד סעיף 10 עם התוספת של המילה "בלבד"? אושר פה אחד.
הצבעה
בעד סעיף 10 – פה אחד
הסעיף אושר.
טל רוזנפלד
¶
"11. ערבויות ובטוחות.
(א) הגורם המפעיל רשאי לדרוש מהגופים ששידוריהם מופצים על ידו לפי סעיפים 6 ו-7, למעט הגופים האמורים בסעיף 6(א)(3) ו-(6), להפקיד בידיו ערבויות או בטוחות אחרות להבטחת תשלום דמי הפצה כאמור בסעיף 9.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הגורם המפעיל, יקבע הוראות בדבר סוגי הערבויות או הבטוחות האמורות בסעיף קטן (א), סכומיהן, מועדי הפקדתן, וכן דרכי מימושן והשימוש בכספים שיתקבלו עקב מימוש כאמור, ובלבד שתנאי הערבויות והבטוחות ודרכי מימושן, יהיו זהים לגבי כלל מפקידי הערבויות והבטוחות."
זה גם מבוסס על סעיף שקיים בחוק הרשות השנייה, סעיף 52. זה אומר שהגורם המפעיל רוצה להבטיח שישולמו לו דמי ההפצה. הוא רשאי לגבות ערבויות ובטוחות מכול הגופים פרט לכנסת ולטלוויזיה הלימודית. השר רשאי גם לקבוע הוראות שקשורות לסוגי הערבויות ולמימוש שלהן.
עודד לוינסון
¶
יש לי שאלה. למה בעצם עושים את האבחנה בין ערוץ הכנסת והטלוויזיה הלימודית ובין כל השאר. אם אנחנו מדברים שוב על משהו שלא ממומן מפרסומות.
אתי בנדלר
¶
ייתכן שיש מקום גם למעט את 'גלי צה"ל'. גב' רובינשטיין, גב' נויפלד, יש כאן הצעה שלא לדרוש ערבויות גם מ'גלי צה"ל' על בסיס אותו עיקרון שהמדינה לא לוקחת ערבויות מגופי מדינה.
היו"ר כרמל שאמה
¶
טוב. אנחנו מצביעים על סעיף 11 עם השינוי של 'גלי צה"ל'. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר.
הצבעה
בעד סעיף 11 – פה אחד
הסעיף אושר.
טל רוזנפלד
¶
"12. אי-גביית תשלום בעד קליטת שידורים. הגורם המפעיל וכל אדם אחר, לא יגבו תשלום כלשהו מהציבור בעד קליטת השידורים המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות חוק זה."
טל רוזנפלד
¶
"אי-גביית תשלום בעד קליטת שידורים. הגורם המפעיל וכל אדם אחר, לא יגבו תשלום כלשהו מהציבור בעד קליטת השידורים המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות חוק זה."
אחד הרציונאליים בהקמת המערך הזה זה בעצם - - -
טל רוזנפלד
¶
"פרק ה': שונות
15. ביצוע ותקנות השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו."
טל רוזנפלד
¶
"16. תיקון חוק הרשות השנייה . בחוק הרשות השנייה –
(1)
בסעיף 37(א)(2), במקום "שבסעיפים 51, 51א ו-70(א)" יבוא "שבסעיף 70(א)";
(2)
בכותרת סימן א' לפרק ד' לחוק העיקרי, במקום "תחנות, רישיונות וזיכיונות" יבוא "רישיונות וזיכיונות";
(3)
סעיפים 51 עד 53 – בטלים;
(4)
בסעיף 55(ב), במקום "51, 51א, 51ב, 52, 53, 54(א)" יבוא "54(א)";
(5)
בסעיף 62א(ג), המילים "מהאמור בסעיף 51(ג) או 51א(י) או" - יימחקו;
(6)
בסעיף 63(ד), במקום "בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה כדין" יבוא "בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, לעניין חוק זה, כדין" ובמקום "51, 51א, 51ב, 52, 53, 54" יבוא "54";
(7)
בסעיף 63א(ג), במקום "דינה של חברת החדשות כאמור כדין" יבוא "דינה של חברת החדשות כאמור, לעניין חוק זה, כדין" ובמקום "51א, 51ב, 52, 53, 60" יבוא "60";
(8)
בכותרת סימן א' לפרק ח', המילים "דמי הפצה" – יימחקו;
(9)
סעיף 100א – בטל;
(10)
בסעיף 101 –
(א)
בכותרת השוליים, במקום "בדמי הזכיון, בדמי הרישיון ובדמי ההפצה" יבוא "בדמי הזיכיון ובדמי הרישיון";
(ב)
במקום "דמי הזכיון, דמי הרישיון ודמי ההפצה" יבוא "דמי הזיכיון ודמי הרישיון";"
טל רוזנפלד
¶
כן, אני אסביר תיכף.
"(11)
בסעיף 102, במקום "דמי הרישיון, דמי ההפצה והתמלוגים לפי סעיפים 99 עד 100א" יבוא "דמי הרישיון והתמלוגים לפי סעיפים 99 ו-100";
(12)
בסעיף 102ב, המילים "דמי ההפצה, למעט דמי הפצה שהכנסת חייבת לשלמם לפי סעיף 51ב(ו)" – יימחקו, ובמקום "לעניין זה, "דמי זיכיון", "דמי רישיון", "דמי הפצה" או "תמלוגים" – דמי זיכיון, דמי רישיון, דמי הפצה או תמלוגים" יבוא "לעניין זה, "דמי זיכיון", "דמי רישיון" או "תמלוגים" – דמי זיכיון, דמי רישיון או תמלוגים".
כל הסעיף הזה ייכנס לתוקף ב-1.1.2014, הוא לא סעיף עם תחילה מיידית. בעצם, אנחנו נגיע לזה בסעיף 19 תהיה הוראת שעה שתהיה בתוקף עד אז. בסעיף הזה אנחנו מנקים את החוק מכול ההתייחסות לתחנות השידור הספרתיות כי זה עובר לחוק נפרד, לחוק שדנו בו עד עכשיו. בעצם מנקים את חוק הרשות השנייה מכול ההתייחסויות האלה.
טל רוזנפלד
¶
הסברתי שזה סעיף שייכנס לתוקף ב-2014. זה תיקון לחוק הרשות השנייה שבעצם מנקה את כל ההתייחסות לתחנות השידור הספרתיות. בגלל שב-2014 ייכנס החוק החדש לתוקף, בעצם בחוק הרשות השנייה כבר לא נדרשת ההתייחסות הזאת. זה פשוט תיקון מאוד טכני שמנקה משם את כל ההתייחסות ומעביר את זה לחוק החדש.
טל רוזנפלד
¶
"17. תיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33). בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע"א–2011 , בסימן א' לפרק ב' –
(1)
בסעיף 94(2), פסקת משנה (ב) – תימחק;
(2)
בסעיף 101, במקום הסיפה החל במילים "במקום "תחנות, רישיונות וזיכיונות"" יבוא "במקום "רישיונות וזיכיונות" יבוא "שידור בערוץ נפרד וסייג לרישיון"";
(3)
סעיפים 102 עד 106 – בטלים;
(4)
בסעיף 115(3), פסקת משנה (א) – תימחק;
(5)
סעיף 132 – בטל."
גם זה סעיף טכני. במסגרת התיקון שעסק בזיכיונות רישיונות הכנסנו תיקון שייכנס לתוקף רק ב-2015. בעצם חלק מהתיקון ההוא כבר לא יהיה רלוונטי בגלל שכבר ב-2014 נעשה תיקון אחר אז צריך להתאים לאותו. זה תיקון מאוד טכני.
היו"ר כרמל שאמה
¶
למישהו יש משהו לומר בפרק הזה? הערות, שאלות? אין. מצביעים על סעיף 17. מי בעד? פה אחד.
הצבעה
בעד סעיף 17 – פה אחד
הסעיף אושר.
טל רוזנפלד
¶
"פרק ו': תחילה, הוראת שעה והוראות מעבר
18. תחילה. תחילתם של סעיף 3, פרקים ג' ו-ד' למעט סעיפים 13 ו-14, ופרק ה', ביום הקובע."
היום הקובע הוגדר כ-1.1.2014, חלק מהסעיפים ייכנסו אז. יש סעיפים מסוימים שייכנסו כבר ברגע שהחוק יאושר - עדיין לא דנו בסעיפים האלה – הסעיף על הערוץ הנושאי, הסעיף על הטלוויזיה הלימודית.
טל רוזנפלד
¶
סעיף 19. אני אגיד משהו כללי לפני שאני מתחילה להקריא. זאת בעצם הוראת השעה שהיא תיקון לחוק הרשות השנייה שאמור לחול משהחוק עובר ועד ל-31.12.2013.
"19. חוק הרשות השנייה – הוראת שעה. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), יקראו את חוק הרשות השנייה כך:
(1)
בסעיף 51א –
(א)
בסעיף קטן (א) –
(1)
ברישה, במקום "של גופים אלה" יבוא "של הגופים המפורטים להלן, בכפוף להוראות סעיף 51ב";
(2)
בפסקה (2), המילים "אם ביקשה לעשות כן" ו"בהתאם להוראות סעיף 51ב(ב)" – יימחקו;
(3)
בפסקה (3), המילים "אם ביקשה לעשות כן" ו"בהתאם להוראות סעיף 51ב(ב)" – יימחקו;
(4)
אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4)
משדר ערוץ ייעודי, ובכלל זה משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית;
(5)
הטלוויזיה הלימודית;
(6)
משדר ערוץ נושאי;
(7)
הגופים המפורטים להלן, לגבי שידורי רדיו שהם משדרים
¶
(א)
רשות השידור;
(ב)
גלי צה"ל;
(ג)
בעלי זיכיונות לשידורי רדיו.";
(ב)
סעיף קטן (ב) – בטל;
(ג)
במקום סעיפים קטנים (ד) עד (ד2) יבוא:
"(ד)
אוצר המדינה יישא בעלות ההקמה לצורך קליטתם והפצתם בציבור של שידורי הגופים האמורים בסעיף קטן (א) באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות סעיף 51ב, בין השאר תוך שימוש בתמלוגים המשולמים לפי סעיף 100 בידי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ובעל זיכיון לשידורי רדיו.";
(ד)
בסעיף קטן (ז) –
(1)
האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, אחרי "בסעיף קטן (א)(1), (2) ו-(3)" יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה, בהתאם להוראות סעיף 51ב" והסיפה החל במילים "אין בהוראות" – תימחק;
(2)
אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2)
לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום פרסומו של חוק הפצת שידורים או מיום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), לפי המוקדם, יוקמו תחנות שידור ספרתיות כך שתתאפשר הפצה וקליטה של שידורי טלוויזיה של כל הגופים כאמור בסעיף קטן (א), בטכנולוגיית חדות רגילה ובטכנולוגיית חדות גבוהה, בכפוף להוראות סעיף 51ב.
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מההוראות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965.";
טל רוזנפלד
¶
אנחנו עכשיו מתקנים את חוק הרשות השנייה, מוסיפים הוראת שעה. זה בעצם הוראות מקבילות לכול ההוראות שהצבענו עליהן עד עכשיו. זאת אומרת, כל ההוראות ההן בחוק נפרד שייכנס לתוקף ב-2014 וזאת הוראת שעה שמדברת על מה שהרשות השנייה תעשה עד 2014.
טל רוזנפלד
¶
בדיוק. אז לרשות השנייה יש שנתיים או עד ל-31.12.2013 לפי המוקדם להשלים את הרחבת המערך כשבסעיף קטן (א) הוספנו את כל הגופים שהשידורים שלהם יופצו באמצעות המערך. הסעיף שאוצר המדינה יישא בעלות ההקמה גם יתווסף ובעצם מוחקים את הסעיפים שהיו עד עכשיו בנוגע לעלות ההקמה כי הם כבר לא רלוונטיים עכשיו כשאוצר המדינה יישא בזה. יש מקומות שהוספנו את הטכנולוגיה כי גם זה שינוי שעכשיו חל, שחלק משידורי הטלוויזיה הם בטכנולוגיית חדות רגילה וחלק בטכנולוגיית חדות גבוהה.
אתי בנדלר
¶
יש לי שאלה, ברשותך, ערוצים שביקשו להצטרף, בעבר, ההנחה הייתה שמי שביקש להצטרף ולעלות על המערך הזה יוכל באיזשהו שלב להגיד שהוא לא רוצה להמשיך ומבקש לצאת מהמערך. היום אתם מבטלים את הסעיפים האלה שאפשרו בזמנו לערוץ הכנסת ולרשות השידור לבקש הצטרפות למערך, עדיין יש ערוצים שגם בעתיד יצטרכו לבקש. השאלה היא מה קורה אם ערוץ מסוים ביקש לעלות ולהיות מופץ באמצעות המערך הזה ובאיזשהו שלב הוא רואה שהעלויות של ההפצה הן כל-כך גבוהות שהוא לא יכול לעמוד בהן והוא מבקש לצאת מהמערך. האם מדובר כאן בנישואים קתוליים או שיש אפשרות להתגרש?
טל רוזנפלד
¶
לגבי רוב הערוצים יש להם אפשרות לבקש, אלו הערוצים הייעודיים, הטלוויזיה הלימודית, מְשַׁדֵּר ערוץ נושאי, תחנות הרדיו. בעלי הזיכיונות ובעלי הרישיונות, גם היום זה לא היה על פי בקשה ומה שהשתנה עכשיו זה באמת ערוץ הכנסת ורשות השידור בגלל שאנחנו סבורים שמדובר בגופים ציבוריים והם צריכים להיות על המערך ובאמת להם אין אפשרות לבקש לרדת מהמערך.
נגה רובינשטיין
¶
השאלה הזאת של האפשרות לרדת עלתה גם בפעם הקודמת והייתה החלטה של הוועדה כי עלתה כאן הערה מצד הרשות השנייה, לחייב באיזושהי תשקופת מינימום והבקשה של הרשות השנייה לא התקבלה. זה עלה לדיון והייתה החלטה בעניין הזה.
אתי בנדלר
¶
האם ברור לכול ואם אין מקום להבהיר שערוץ שעלייתו למערך הייתה כרוכה בהגשת בקשה, יהיה רשאי לבקש לרדת מהמערך ואולי תוך כמה זמן, תהיה הודעה מוקדמת וכיוצא בזה. זה כמובן משפיע על דמי ההפצה שהערוצים האחרים משלמים.
נגה רובינשטיין
¶
אי אפשר לכבול גורם להמשיך לשדר. אני חושבת שגם ברמה הציבורית אם ערוץ לא מצליח או אם ערוץ לא טוב, אם הציבור לא רוצה ערוץ, אני לא חושבת שבכוח צריך לחייב שידורים.
אתי בנדלר
¶
הציבור מאוד רוצה אבל עלה ערוץ ייעודי מסוים ורואה שההכנסות שלו אינן מאפשרות לו, למשל, להמשיך לשלם דמי הפצה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
כי זה אסור לדעתי. זה צריך להיות תלוי באיפה הוא יהיה. אם הוא יהיה בכבלים ובלוויין והוא לא רוצה להיום ב-DTT אז זאת בעיה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
לא. אני אומרת בדיוק הפוך. ניקח ערוץ ייעודי והוא החליט לא לשדר ב-DTT אבל הוא קיבל רישיון מישראל להיות משודר אבל הוא כן משדר בכבלים ובלווין. זאת אומרת, יכול להיות מצב שהוא מאוד חזק, דווקא הפוך, הוא מאוד חזק והוא יכול גורם משיכה של כבלים, של לוויין לציבור ואז הוא יבוא ויגיד: אני לא רוצה להיות ב-DTT אני רוצה להיות רק בכבלים ובלוויין. צריכה להיות פה איזושהי התניה, אם הוא יורד מהאוויר לגמרי - - -
אתי בנדלר
¶
אני אתן לך דוגמה, חלק מהערוצים הייעודים פטורים היום מתשלום דמי מעבר לכבלים וללווין לכן ההפצה שלהם שם לא עולה כסף. לעומת זאת, כאן הם יצטרכו לשלם דמי הפצה ייתכן שהם עשו חשבון שפשוט אין להם את המקורות הכספיים לכך.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אני חושבת שזאת גם בעיה שיש כאלה שלא משלמים להם כי כולם צריכים, לדעתי, לשלם כי הם עסק. מה קורה אם המצב הפוך? אם נניח הוא גורם משיכה רציני של הלקוחות, הוא כל-כך הצליח שהוא גורם למשיכה רצינית ללקוחות ואז הוא דווקא יוקד מה-DTT?
נגה רובינשטיין
¶
נדבר רגע על ה- Common senseשל הגורם. גורם עולה, מצליח בצורה מטורפת. בגלל שהוא מצליח בצורה מטורפת הוא ירצה לרדת? למה?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
כי הוא משלם על זה 4 מיליון. הוא עד היום שילם בכבלים ובלוויין 2 מיליון – לצורך Common sense את מדברת – בא אליו מוקדי ואומר לו: אני נותן לך ביטול על ה-2 מיליון, אתה לא משלם לי. תרד מה-DTT ותבוא אלי כי אתה גורם משיכה. למה לא?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
סתם נתתי דוגמה. עזבי, 200 אלף דולר לא 2 מיליון, בסדר? הוא משלם 200 אלף דולר, 4 מיליון הוא משלם פה. את באה ואת אומרת לו: אל תשלם לי 200 תשלם רק את זה. כי הוא גורם משיכה.
נגה רובינשטיין
¶
זאת אומרת, אם אתה הולך למתחרה, לגורם אחר שמגיע לציבור, אתה תצטרך לשלם איזשהו קנס. זה בעצם מה שאת אומרת?
נגה רובינשטיין
¶
קודם כל יש. בעל רישיון לפי חוק הרשות השנייה חייב לשדר. מי שבערוץ הראשון ובכנסת, כמו שאמרה גב' בנדלר ולא מסכימה, הוראת החוק היום מחייבת אותם לשדר. הגורמים היחידים שלא חייבים לשדר הם אותם גורמים שדיברנו עליהם, למשל, כמו הערוצים הייעודיים. אם הערוצים האלה יהיו מצליחים מאוד ועדיין ירצו לרדת, זאת אומרת שסביר להניח שהם לא היו עולים. כשאתה עולה, אתה מצפה להצלחה. אם אתה מצליח איזו סיבה יש לך לרדת? הרי מלכתחילה לא היית עולה.
אתי בנדלר
¶
שאלתי את השאלה הזאת על סמך סוגיה שהובאה לפתחי בזמנו. אני חושבת שאם ברור לכל שהכוונה לאפשר לערוץ שאין לו חובה להיות חלק ממערך ה-DTT, ממערך הערוצים שמופצים במערך הזה. ככל שההפצה שלו מותנית בבקשה, הוא יהיה גם רשאי להודיע על רצונו לרדת מהמערך ובלבד שיינתן זמן – הודעה על כך – זמן מסוים מראש.
אתי בנדלר
¶
אז זה תלוי בתקנות? יקבע – יהיה, לא יקבע – לא יהיה? השאלה מה יהיה בעוד שנה, כשהמחוקק רואה לנכון לקבוע מראש. את מדברת באופן כללי על הסמכות הכללית לקבוע תקנות?
נגה רובינשטיין
¶
לא. לעניין הזה. תסתכלי על סעיף 8, "השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע נסיבות ותנאים".
אתי בנדלר
¶
"נסיבות ותנאים שבהם יהיה רשאי הגורם המפעיל להפסיק הפצה כאמור.", זאת אומרת, יש לנו נסיבות שבהן הוא יפסיק או יהיה רשאי להפסיק. קודם כל לא ייקבעו תקנות.
אתי בנדלר
¶
- - - דבר שני, נקבע באיזה מקרים הגורם המפעיל יהיה רשאי להפסיק. אנחנו מדברים באיזה תנאים גוף שידוריו מופצים או ערוץ ששידוריו מופצים, יהיה רשאי להודיע על כך. הסמכות תהיה של הערוץ ולא של הגורם המפעיל.
נגה רובינשטיין
¶
מכיוון שהגורם המפעיל, בסופו של דבר, הוא זה שמרים את השער בשביל שהגורם המשדר יעלה והוא גם זה שיוריד את השאלטר, אין ברירה אלא לעבור דרכו. כאשר השר יקבע תקנות איך יעלו ערוצים - - -
נגה רובינשטיין
¶
גם אם לא היה הסעיף הזה הרי אפילו גם מכוח חוק הפרשנות הסמכות של השר לעניין הזה קיימת, גם לתת וגם לאפשר את ההפסקה. ברור מאליו – לא רק מבחינת חופש עיסוק אלא גם מכל היבט אחר – שבמסגרת הזאת וגם במסגרת אחרת, זה אפילו לא חייב להיות במסגרת הזאת, יכול השר לקבוע ויקבע השר כי אחרת זה יהיה לחלוטין לא סביר. יש כאן גם איזושהי סבירות של הפעולה המנהלית. אפשרות לערוצים לרדת כי ערוצים לא יישארו שם בחתונה קתולית, זה לא מה שיקרה.
אתי בנדלר
¶
גב' רובינשטיין, אם אין מחלוקת בינינו על העיקרון ואם יש מחלוקת, ככל שיש מחלוקת, היא רק על המסגרת שבה הדברים ייקבעו. אני מציעה שתגישו הצעה לתיקון סעיף 8, אם את חושבת זאת האכסניה הראויה, וייקבע שם בפירוש: ובלבד שהשר יקבע כי ערוץ וכו'.
מנשה סמירה
¶
סליחה. אני מבקש. זה לא רק שיח של עורכות דין, נכון? אנחנו צריכים להסתכל רגע על הציבור. אני חושב שההסדר המוצע בחוק הוא ראוי ביותר אחרי הדיון שהתקיים בישיבה הקודמת משום שהוא מאזן גם בין המצב שהציבור ידע שיש מספר ערוצים שעלו ובלבד שבתוכם היו גם ערוצים ציבוריים ופתאום תהיה הפתעה וזה לא מתחשק לו וזה לא רוצה.
מנשה סמירה
¶
לכן אני אומר שההסדר הוא ראוי משום שהוא גם מאפשר לערוצים הציבוריים, אם מישהו הגיע למצב שהוא באמת בעייתי. אני חושב שההסדר ראוי ומאפשר לשרים לדון, להתייעץ ולבחון לגופו של עניין. אנחנו לא חייבים היום להכין את כל האפשרויות. ברגע שאנו נרשום: אפשר להיכנס, אפשר לצאת, אפשר לעשות, אנחנו עושים צחוק ממערכת שלמה ובמיוחד שהיא מערכת חינמית. אנשים ירכשו עכשיו ממירים בעלויות מסוימות, יצטרפו, יש כאלה שיבואו בגלל הערוץ - - -
נגה רובינשטיין
¶
עלויות שהן עלויות מאוד נמוכות, על זה אנחנו בדיוק מדברים כל הזמן, רכישת הממיר היא עלות מאוד נמוכה.
מנשה סמירה
¶
ולכן צריך להשאיר את העניין הזה לדיון ספציפי. אני חושב שההסדר כאן הוא בהחלט ראוי. ערוצים ציבוריים לא צריכים לצאת.
נגה רובינשטיין
¶
לא. אין חילוקי דעות. שום הסדר שייקבע – אני אוכל להגיד את זה כאן לפרוטוקול – יהיה לא סביר אם הוא לא יאפשר לערוצים לרדת. שהם לא הערוצים הציבוריים, כמובן.
מנשה סמירה
¶
זאת שאלה מאוד מעניינת, למה לערוצים הייעודיים לא ייכתב בכתב הרישיון, הזיכיון שלהם שהם חייבים להיות שם?
מנשה סמירה
¶
אבל היא הנותנת. כשהם היו ערוצים ייעודיים לא אמרו להם שהם יעלו על מערכת פתוחה. מי שמעלים אותם על מערכת פתוחה, חופשית לציבור ראוי שהם לא ירדו.
יגאל הררי
¶
זה לא יכול להיות שמישהו פה משלם מכספו, כל שנה ישלם אגרה או איך שתקראו לזה עבור התדר שלו. הוא לא יכול לממן את זה. יש תחנות רדיו שקורסות, לבוא עכשיו ולחייב אותן, אדוני המנכ"ל?
יגאל הררי
¶
אני אבקש, אדוני היושב-ראש, הבהרה על הדבר הזה כי זה באמת חשוב. לא יכול להיות מצב שאנשים יחייבו אותם. יש אנשים, יש תחנות רדיו שהן קורסות כלכלית, יחייבו אותן להישאר בדבר הזה, לא יכול להיות, זה דבר ראשון. דבר שני, לסעיף הזה שאנחנו מדברים עליו יש את התוספת של כל נושא הבנייה של התשתיות לפי חוק משנת 1965, חוק התכנון והבנייה. אנחנו רואים את החוק הזה – לפי הערכה שלי ואני מדבר בכובע אחר, אני חבר מועצת עיר – אני יודע מה עוברים אלה של הסלולר. אז לפחות אם היו מתקינים תקנות להל עליהם בכול הבירוקרטיה של הקמת התשתיות. הרי כל הדבר הזה לוקח שנים עד שמחוקקים אותו, אז לפחות שתהיה התייחסות בהצעת החוק גם לתשתיות, להקל עליהם.
ניצן חן
¶
היועצת המשפטית של הוועדה המשילה את זה לחתונה קתולית. גם בחתונה קתולית עדיין ניתן להתיר נישואים.
ניצן חן
¶
מה זה חתונה קתולית? לערוץ שעלה לחבילה חינמית, בסוף שנה עסקית, בסוף עשור יכול עדיין להגיע למסקנה שהוא רוצה להתיר את ההסכם שלו עם המדינה. עם כל הכבוד, לא ניתן לבוא ולהגיד לו בתחילת הדרך: גם בבוא העת, כשתעשה את השקלא וטריא שלך ותגיע למסקנה שטוב לך בכבלים ובלוויין זה Forever, לא יעלה על הדעת דבר כזה. דבר שני, אני סבור שגם הערוצים הייעודיים שיש להם מחויבויות רגולטוריות מכוח מועצת הכבלים והלוויין – כבודם במקומם מונח ואני האחרון שאגיד מילה רעה בשם מחויבויות ציבוריות חשובות וטובות – עדיין כשהמדינה נותנת להם כרטיס כניסה חינמי לכול בית בישראל צריך לעשות אולי מכרז חדש, אולי עוד איזו מגבלה מסוימת, אולי עוד הכבדה מסוימת. זה עדיין משאב מוגבל, עם כל הכבוד.
קובי שמש
¶
- - - יותר חשוב זה ערוץ רדיו שהעלות השוטפת השנתית שלו ב-DTT מכבידה עליו. הוא רוצה אחרי חצי שנה-שנה לצאת. תן לו אפשרות לצאת.
מנשה סמירה
¶
אתם אומרים אותו דבר. אבל יש מענה בחוק הקיים הזה. גב' נגה רובינשטיין הציגה הסדר שהוא בסדר.
אתי בנדלר
¶
אני מאוד מצטערת. אני רוצה לומר באופן ברור. השר אינו חייב לקבוע תקנות לפי סעיף 8 בכלל ובנושא הספציפי הזה בפרט. זאת ועוד, התוכן של התקנות האלה, ככל שהוא יקבע, נתון לשיקול דעתו. אכן עכשיו הוסף כאן שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה אבל עדיין התוכן שהוא יציע יהיה נתון לשיקול דעתו. לכן אני מציעה לא להשאיר את זה באופן פרוץ.
יגאל הררי
¶
אתם הולכים לעשות תקנות, מה שמציעה פה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שלשר תהיה הסמכות להתקין תקנות, זאת אומרת שעוקפים את ועדת הכלכלה.
אתי בנדלר
¶
אבל אין חובה להתקין תקנות. אולי מישהו יתייחס לנושא הזה. זה לא תקנות חובה, זה תקנות רשות.
נגה רובינשטיין
¶
נכון. לכן אני חושבת שבסיטואציה שבה אדם פושט רגל, הוא לא יצטרך להמשיך לשדר. לא תהיה שום אפשרות שהוא ימשיך לשדר.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה לומר עוד משהו לפני כן. נזרקה כאן, אינני זוכרת על-ידי מי, איזושהי אמירה שאותי מאוד הדאיגה, כי ייתכן שברישיון של הערוץ הייעודי יחייבו אותו להיות על מערך ה-DTT.
נגה רובינשטיין
¶
גב' בנדלר, תני לנו להציע הצעה שתפיס את דעתך על אף שאנחנו חושבים שהסעיף הזה מספק, אנחנו מציעים להפוך את התקנות לתקנות חובה. במקום "רשאי" יבוא "השר יקבע", בסדר?
אתי בנדלר
¶
אז קודם כל יהיה צורך לעשות רוויזיה בסעיף 8 לצורך העניין הזה כי אי אפשר לשנות היום את מה שהוועדה אישרה, זה דבר אחד. אני מציעה לכם, עם הבקשה לרוויזיה – אדוני היושב-ראש, אתה מוכן להגיש בקשה לדיון מחדש בסעיף 8 שיידון - - - ?
אתי בנדלר
¶
אז הנה מוגשת ברגע זה בקשה לדיון מחדש בסעיף 8 ואני מציעה שתחשבו, גב' רובינשטיין, עד לישיבה הבאה מה ראוי שייאמר בסעיף 8.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
ככה יהיה לנו על מה לחשוב. גברתי היועצת המשפטית, אני רוצה להבין, הערוצים האלה שאנחנו מצפים שהם יעלו, הנושאיים שאנחנו עוד לא דיברנו עליהם - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
לא הרישיונות. יש איזשהו תהליך, מכרז או על פי מה ייקבע שהערוצים האלה רשאים לשדר ב-DTT, הם עוברים איזשהו מכרז? יש רגולציה?
נגה רובינשטיין
¶
כן. יש תהליך מאוד מפורט של שלושה שלבים. כשנגיע לסעיף הערוצים הנושאיים אנחנו נשמח להסביר דבר דבור על אופניו.
אתי בנדלר
¶
אגב סעיף 19. העליתי את השאלה מה קורה עם ערוצים שאין חובה שיכללו מלכתחילה במערך הזה. התשובה הייתה שזה מחייב תיקון סעיף 8 כדי להוסיף 19. את התשובה הם חושבים שראוי לתת במסגרת סעיף 8 ואז אדוני נענה לבקשתי וגברתי והגיש בקשה לדיון מחדש. אז בנושא הזה - - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
אז אנחנו יכולים להצביע על 19 סעיפים 1 (א), (ב), (ג) ו-(ד). מי בעד? אושר פה אחד.
הצבעה
בעד סעיף 19 סעיפים 1 (א), (ב), (ג) ו-(ד) – פה אחד
הסעיפים אושרו.
טל רוזנפלד
¶
"(ה)
בסעיף קטן (ט) –
(1)
האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, במקום "בסעיף קטן (ז)" יבוא "בסעיף קטן (ז)(1)" והסיפה החל במילים "הודעה כאמור" – תימחק;
(2)
אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2)
במועד שבו תתאפשר הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות תחנות השידור הספרתיות של כל הגופים כאמור בסעיף קטן (א) בטכנולוגיית חדות רגילה, בכפוף להוראות סעיף 51ב, יודיע המנהל לגופים כאמור שטרם הוחל בהפצת שידוריהם באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כי ניתן להפיץ את שידוריהם כאמור.
(3)
במועד השלמת ההקמה כאמור בסעיף קטן (ז)(2), יודיע המנהל לגופים המשדרים שידורי טלוויזיה כאמור בסעיף קטן (א), כי ניתן להפיץ את שידוריהם באמצעות תחנות השידור הספרתיות בטכנולוגיית חדות גבוהה, בכפוף להוראות סעיף 51ב.
(4)
הודעות כאמור בסעיף קטן זה יפורסמו גם לציבור בדרך שיורה המנהל.";
(ו)
בסעיף קטן (יב) –
(1)
לפני ההגדרה "עלות ההקמה" יבוא
¶
""חוק הפצת שידורים" – חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א–2011;"
זה כבר צריך להיות תשע"ב.
""טכנולוגיית חדות גבוהה" – טכנולוגיית שידור ברזולוציה גבוהה של שידורי טלוויזיה ((DH) Definition–High);
"טכנולוגיית חדות רגילה – טכנולוגיית שידור ברזולוציה רגילה של שידורי טלוויזיה ((DS) tionDefini –Standard);
""משדר ערוץ ייעודי" – כהגדרתו בסעיף 6א לחוק התקשורת, ובלבד שנקבע, לפי הוראות סעיף 6לד(א3) לחוק האמור, כי הוא רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת;
"משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית" – משדר ערוץ ייעודי, לעניין ערוץ ייעודי בשפה הערבית;
"משדר ערוץ נושאי" – כהגדרתו בחוק הפצת שידורים;"
היו"ר כרמל שאמה
¶
כן? אנחנו מתנים את זה, לא מחריגים את זה, אלא אם כן מחקנו את זה אז זה יימחק מפה, ברור.
טל רוזנפלד
¶
"(2)
בהגדרה "תחנת שידור ספרתית", במקום "בשיטה הספרתית, לשם הפצתם לציבור במישרין" יבוא "ושידורי רדיו, לשם שידורם והפצתם לציבור, בשיטה הספרתית, במישרין";"
סעיף קטן (ט) מדבר על ההודעה שהרשות השנייה צריכה לתת ברגע שהיא מסיימת לבנות את המערך. זאת פיסקה 3. לפי פיסקה 2, היא צריכה לתת הודעה ברגע שמשדרים שמפיצים שידורים בטכנולוגיית חדות רגילה יכולים כבר להפיץ את השידורים שלהם.
בסעיף קטן (יב) הוספנו הגדרות שהיו חסרות כאן. הרוב נלקחו מחוק הפצת שידורים. שינינו את ההגדרה של תחנת שידור ספרתית כך שגם יהיה אפשר להפיץ שידורי רדיו ולא רק שידורי טלוויזיה, כמו שהיה עד עכשיו.
היו"ר כרמל שאמה
¶
אז תעצרי. הסברת. שאלות? הערות? אז הצבעה: מי בעד?
הצבעה
בעד סעיף (ה) – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
טל רוזנפלד
¶
"(2)
בסעיף 51ב –
(א)
בכותרת השוליים, אחרי "שידורי טלוויזיה" יבוא "ושידורי רדיו";
(ב)
בסעיף קטן (א), אחרי "במסגרת שני ערוצי טלוויזיה" יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה" ובמקום "סעיף 51א(ט)" יבוא "סעיף 51א(ט)(1)";
(ג)
בסעיף קטן (א1), אחרי "במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד" יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה" והסיפה החל במילים "תחילת הפצה כאמור" – תימחק;
(ד)
בסעיף קטן (ב) –
(1)
ברישה, המילים "לפי בקשה של הכנסת או רשות השידור" – יימחקו, ובמקום "או את שידורי הטלוויזיה שמשדרת רשות השידור, לפי העניין" יבוא "ואת שידורי הטלוויזיה שמשדרת רשות השידור";
(2)
בפסקה (1), בסופה יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה";
(3)
בפסקה (2), המילה "עד" – תימחק, ובסופה יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה";
(ה)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1)
(1)
הרשות תפיץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הרדיו של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, אם ביקשו זאת, במסגרת ערוצי רדיו כמפורט באותן פסקאות:
(א)
רשות השידור – במסגרת שמונה ערוצי רדיו, לכל היותר;
(ב)
גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל (בסעיף קטן זה – גלי צה"ל) – במסגרת שני ערוצי רדיו, לכל היותר;
(ג)
בעל זיכיון לשידורי רדיו – במסגרת ערוץ רדיו אחד לכל בעל זיכיון.
(2)
על אף הוראות פסקה (1), שידרו רשות השידור או גלי צה"ל שידורי רדיו, במסגרת ערוץ רדיו נוסף על הערוצים האמורים בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין, יפיץ הגורם המפעיל גם את שידורי ערוץ הרדיו הנוסף, אם ביקשו זאת רשות השידור או גלי צה"ל, בכפוף לקיבולת הפנויה להפצת השידורים כאמור, ובלבד שחלפו שלושה חודשים לפחות מיום פרסומו של חוק הפצת שידורים.
"(ב2)
הרשות תפיץ, באמצעות תחנות השידור הספרתיות, את שידורי הטלוויזיה של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, גם בטרם נמסרה הודעה לפי סעיף 51א(ט)(2), אם ביקשו זאת, במסגרת ערוצי טלוויזיה כמפורט באותן פסקאות:
(1)
משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית שקיבל את רישיונו לפי הוראות סעיף 6לד1 לחוק התקשורת, בטרם נמסרה הודעה לפי סעיף 51א(ט)(2) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ובלבד שהגיש את בקשתו להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות בטרם חלפו שישה חודשים ממועד קבלת הרישיון כאמור;
(2)
הטלוויזיה הלימודית – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ובלבד ששר החינוך מסר לשר, במועד הגשת הבקשה להפצה ובכל שנה לאחר מכן, הודעה ולפיה נוכח כי 51% לפחות משידורי הטלוויזיה הלימודית או שיעור גבוה יותר שקבע שר החינוך לפי סעיף 14 לחוק הפצת שידורים, הם בנושאים לימודיים או חינוכיים המכוונים לילדים או לנוער בהתאם לתקנות שקבע לפי הסעיף האמור, וכן מתקיים אחד מאלה:
(א)
משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית לא הגיש לרשות בקשה להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות במהלך התקופה האמורה בפסקה (1), או הודיע לרשות, בכתב, במהלך התקופה האמורה, כי אין בכוונתו להגיש לה בקשה כאמור;
(ב)
קיימת קיבולת פנויה להפצת שידורי הטלוויזיה הלימודית באמצעות תחנות שידור ספרתיות, גם אם יופצו שידורי הערוץ הייעודי בשפה הערבית לפי הוראות פסקה (1).
(ב3)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב2), נמסרה הודעת הרשות לפי סעיף 51א(ט)(2), תפיץ הרשות באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הטלוויזיה של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, אם ביקשו זאת, במסגרת ערוצי טלוויזיה כמפורט באותן פסקאות:
(1)
משדר ערוץ ייעודי, ובכלל זה משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית שלא הגיש בקשה להפצה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב2)(1) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ואולם אם עלה מספר משדרי הערוצים הייעודיים ששידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, על חמישה, יופצו שידוריו של משדר ערוץ ייעודי נוסף בכפוף לקיבולת הפנויה להפצת שידורים כאמור;
(2)
הטלוויזיה הלימודית, אם לא הופצו שידוריה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב2)(2) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ובלבד ששר החינוך מסר לשר, במועד הגשת הבקשה להפצת השידורים, ובכל שנה לאחר מכן, הודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2);
(3)
משדר ערוץ נושאי – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה."
נמשיך?
"(ב4)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב3), נמסרה הודעת הרשות לפי סעיף 51א(ט)(3), תפיץ הרשות באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הטלוויזיה של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, במסגרת ערוצי טלוויזיה כמפורט באותן פסקאות:"
לעניין רשות השידור, התבקשנו להביא נוסח, אז אני פשוט אקריא את הנוסח שאנחנו מציעים:
"(1)
רשות השידור, אם ביקשה זאת – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד נוסף בטכנולוגיית חדות גבוהה (בפסקה זו – הערוץ הנוסף), ובלבד שעיקר שידורי הערוץ הנוסף ישודרו במקביל גם באחד מהערוצים כאמור בסעיף קטן (ב2)."
אתי בנדלר
¶
אני מזכירה לכם. זה היה הויכוח על ערוץ מראה או לא ערוץ מראה והסיכום היה שעיקר השידורים יהיו ערוץ מראה.
טל רוזנפלד
¶
"(2)
גוף מהגופים המנויים בסעיף 51א(א), למעט רשות השידור, ששידוריו מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות במסגרת ערוץ טלוויזיה בטכנולוגיית חדות רגילה (בפסקה זו – הערוץ העיקרי) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד נוסף בטכנולוגיית חדות גבוהה שבו ישודרו השידורים כאמור, במקביל לשידורם בערוץ העיקרי, ובלבד שהגוף האמור ביקש זאת ונבחר בהליך שוויוני שעליו הורה השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, המועצה והמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין כמשמעותה בחוק התקשורת; בקביעת תנאי ההליך לפי פסקה זו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים של קידום התחרות בתחום שידורי הטלוויזיה, מגוון סוגי שידורי הטלוויזיה ואופיים, ואפשרות ההפצה של שידורי הטלוויזיה של גופים אחרים המנויים בסעיף 51א(א) במסגרת הקיבולת הפנויה בתחנות השידור הספרתיות."
טל רוזנפלד
¶
זה סעיף 51ב הקיים בחוק הרשות השנייה. הכותרת שלו עכשיו תהיה: "הפצת שידורי טלוויזיה ושידורי רדיו באמצעות תחנות שידור ספרתיות". עד עכשיו זה היה רק "טלוויזיה". קודם כל אנחנו מבקשים להוסיף את ערוצי הרדיו. בעצם הסעיף הזה מסביר על השלבים שבהם יופצו השידורים. הרעיון הוא שבאופן מיידי, ברגע שמאושר החוק, ערוצי הרדיו עולים על המערך. זה ערוצי הרדיו כמו בסעיף שכבר דיברנו עליו קודם: רשות השידור ו'גלי צה"ל' ובעלי זיכיון. לרשות השידור יש 8 ערוצים. ל'גלי צה"ל' 2 ערוצים ולבעלי זיכיון ערוץ רדיו אחד לכול בעל זיכיון.
רשות השידור ו'גלי צה"ל', אם הם יבקשו לשדר ערוצים נוספים, אז בכפוף לקיבולת פנויה הם יוכלו לבקש לעשות את זה ובלבד שחלפו שלושה חודשים לפחות מיום פרסום החוק. שידורים נוספים שיופצו מיד עם העברת החוק זה השידורים של משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית אם הוא ביקש לעשות את זה בתוך 6 חודשים מהמועד שבו הוא קיבל את הרישיון. אם הוא לא יבקש אז הטלוויזיה הלימודית יכולה לעלות באופן מיידי בתנאים – עדיין לא דיברנו על הטלוויזיה הלימודית – התנאים הם 51% משידוריהם בנושאים לימודיים.
טל רוזנפלד
¶
בסעיף קטן (ב3) אנחנו כבר מדברים על המצב שהרשות השנייה הודיעה שמשדרים נוספים יכולים לעלות. זאת אומרת שכבר נבנה המרבב השני ואז כבר יכולים לעלות עוד משדרים: משדר הערוץ הייעודי, הטלוויזיה הלימודית אם היא לא עלתה קודם. השלב האחרון זה כשהיא מסיימת לבנות גם את המרבב שמתאים לשידורים בטכנולוגיית HD ואז זה רשות השידור – אלו דברים שכבר דיברנו עליהם בחוק קודם – רשות השידור וגופים נוספים שיבקשו לשדר שידורים בטכנולוגיית HD.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אני יכולה לשאול שאלה, אדוני היו"ר? אני לא יודעת אם זה קשור לסעיף הזה או לא אבל אולי לעשות הפסקה ולחזור לכוונת ה-DTT שדיברנו שיש פה גם קצת חילוקי דעות, יש כאלה שאומרים שזה בגלל שכבלים ולוויין עלו הרבה כסף, יש כאלה שאומרים שזאת לא הייתה הסיבה. אם אני לא טועה, הסיבה הייתה לתת אפשרות לצופים להתחבר לטלוויזיה רב ערוצית ולחסוך כסף בלי שום קשר למה שקורה עם הכבלים והלוויין. היה לנו בהתחלה ויכוח אם יהיו חמישה או שישה ואז רצינו להכניס – אני קצת עושה היסטוריה, הולכת אחורה. תסלחו לי מאוד – הייתה שאלה אם זה יהיה חינוכית או שה יהיה ערוץ ייעודי וכו'. אם אני לא טועה, ערוצים ייעודיים קיבלו רישיון ממדינת ישראל כי בעצם אלו ערוצים שנותנים מענה לקהלים מאוד רחבים שלא קיבלו מענה בפלטפורמות ב-Broadcast. אז דיברנו על 5 ערוצים שהם: דובר רוסית, דתי, ערבי, חדשות - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
- - ומורשת ישראל. מדינת ישראל מלכתחילה החליטה שהערוצים האלה הם ערוצים מאוד נחוצים ובגלל זה, עוד לפני חוק הרישיונות, יצאו זיכיונות לערוצים ייעודיים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
רישיונות. ועכשיו, לפי מה שאני מבינה, אנחנו הולכים לבקש מאותם הערוצים החשובים האלו – ערוץ ערבי או ערוץ מורשת – הרבה מאוד כסף כדי שם יעברו דרך הפלטפורמות האלה. אני לא מבינה, האם לא הייתה צריכה המדינה, משרד האוצר או מי שלא יהיה לתת אפשרות לממן את המעבר כי מה שיקרה, בסופו של דבר, שהרבה מאוד ערוצים חשובים שהמדינה חשבה שהם צריכים להיות אולי לא יהיה להם כסף לשלם. לא יצאתי להפסקה, ישבתי ודיברתי פה עם כמה אנשים, ובאמת יש פה כמה ערוצים שהם מאוד חיוניים למשל, ערוץ אתיופי שאף אחד לא מדבר עליו. אנחנו נרצה אותו בחוץ או לא נרצה אותו בחוץ? אם כן, הוא כולו עולה 5 מליון שקל ואנחנו עכשיו נבקש 4 מיליון לשלם על המעבר. הערוץ הקהילתי – אני חוזרת אליו ועל מה שדיברתי קודם – הוא ממומן היום על-ידי כבלים ולוויין, אם הוא ירצה להיות ב-DTT, מי הולך לשלם אותו? ערוץ ערבי שיהיה, מאיפה יהיו לו 4 מיליון שקל? לא יהיו לו פרסומות ב-4 מליון שקל. אני חושבת שאולי כדאי לעשות הפסקה ולתת את הדעת על הנושא הזה. מה הייתה המטרה של ה-DTT הזה מלכתחילה?
קצת מוזר לי מה שקורה כאן כי אנחנו בסופו של דבר נגרום למצב שרק מי שיש לו כסף יוכל לעבור ואז זה אומר שאותם אנשים שאנחנו רוצים לתת להם DTT לא יקבלו שום דבר חוץ מערוצים 1, 2, 10, 99 ו-33.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
הוא באמת צריך להיות. הוא חשוב מאוד. אני מקווה שהציבור רואה כרגע את השידור הזה. אני שואלת, חברים, מה בעצם המטרה, מה רצינו? אנחנו כבר הצבענו על זה, אני יודעת שהצבענו אבל אני לא חיה עם זה בשקט. מה עשינו, בעצם? אַשְׁכָּרָה הקמנו עוד פלטפורמה. כי אם אנחנו גם באים – דיברנו על השאלה שלך הקודמת, האם הם יכולים לצאת או שהם יכולים להיכנס – גם פה יש לי קצת בעיה. מיהו זה שיכול להיכנס? מיהו זה שבעצם יכול לצאת?
היו"ר כרמל שאמה
¶
עכשיו דנים בסעיפים מסוימים. דברים שלא קיימים בסעיפים ואת רוצה להשלים? אבל רק בהקשר של הסעיפים. את מפזרת את הדיון.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אם אנחנו רוצים להיות מכאניים ולעבור לסעיף. אנחנו מנסים לעשות משהו למען הציבור.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
כל החוק הזה. ואני שואלת מה עשינו בזה שהערוצים האלה ישלמו כל-כך הרבה כסף ורובם לא יוכלו לשם את הכסף הזה. מה עשינו בזה? במה יצפה הציבור? אני רוצה לשאול את השאלה. אנחנו לא רוצים לשמוע שאלות שהן שאלות מהותיות. גב' נגה ברקוביץ, השאלה שלי היא בעיקר אלייך. מה הבשורה של משרד התקשורת ומשרד האוצר לציבור? הוא יכול להשתיק אותי עכשיו ולהגיד: בואי נמשיך עם הסעיפים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אני לא אומרת את זה כגנאי, אני אומרת שאני יכולה באמת עכשיו ללכת אבל, אני לא יודעת, לא איכפת לנו? מה אנחנו עושים בעצם?
קובי שמש
¶
את צריכה לקחת בחשבון שהמדינה מממנת את ההקמה של המשדרים וזה גם המון כסף. זה לא בא לידי ביטוי פה, אולי זה נבלע בין השורות פה.
קובי שמש
¶
כל עלות ההקמה של המשדרים באה על חשבון תקציב המדינה, ואותו ערוץ שאמור לעלות למערך ה-DTT לא אמור לשלם את מערך ההקמה, זה הדבר הראשון. דבר שני, דובר פה על סך של 20 מיליון שקל ל-6 ערוצים. אילו היקפים יותר גדולים כיוון שסביר להניח שהעלות השולית של שתוספת של MUX נוסף, פוחתת, ואילו היקפים יותר נמוכים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
מר קובי שמש, אתה לא עונה לי על השאלה. אל תמרחו אותי כי כשאתם מורחים אותי אתם מורחים את הציבור. אני שואלת שאלה פשוטה, האם הערוץ האתיופי שירצה וצריך להיות שם, יהיה שם? האם הערוץ הקהילתי שצריך להיות ב-DTT יהיה שם? תנו לי תשובות. אף אחד לא נותן לי תשובות.
איציק עובדיה
¶
אדוני היושב-ראש, ברשותך. אני חבר מועצת העיר בפתח תקווה. אני מחזק את דברייך ואומר שהחוק הזה נועד לקבוצות חלשות באוכלוסיה - לי אין ערוץ תקשורת ואני לא קשור לשום לובי כלשהו - לדוגמה הערוץ האתיופי, שהעלית אותו, בפתח תקווה – והתקשורת פה יודעת כי עבדה ימים ולילות בפתח תקווה בנושא הזה.
אני חושב שאם מקימים ערוץ כלשהו שיהיה לציבור, ורק לציבור - ואין פה עניינים של כסף או אינטרס אישי, אני בא לייצג את הציבור הזה – ואני אומר אכן כן. לא כתוב בערוצים שכתובים פה – מוסיקה, שפה רוסית, טלוויזיה חינוכית, ערוץ מורשת, ערוץ בשפה הערבית, ערוצי רדיו וערוצי HD – הצורך של העדה הזאת להתחבר - רבותי, העניין הזה יתפוצץ לנו בפנים. להפך, אנחנו צריכים לעזור להם להיקלט בחברה אנחנו צריכים לתת להם את האפשרות. דווקא לזה נועדו הערוצים ולזה התכוון המשורר, לזה התכוון השר. אם תרצו אני אקריא לכם מה שאומר השר, אדוני היושב-ראש ברשותך: "המהלך ייתן מענה למאות אלפי משפחות שאין באפשרותן לשלם מאות שקלים בחודש עבור שידורי טלוויזיה רב-ערוציים. הצרכן יזכה לאלטרנטיבה של צפייה בשידורים ללא תשלום דמי מנוי חודשיים וישלם רק עבור ערוצים בהם הוא מבקש לצפות ולא ייאלץ לשלם עבור ערוצים שאינם נחוצים לו".
היום מי שרוצה לצפות בשפה האמהרית יכול או דרך "יס", תקנו אותי אם אני טועה, או דרך "הוט". אז היום משפחה שאין באפשרותה לקנות מזון לא תוכל לקנות את הערוצים האלה, אבל אם הערוץ הזה יהיה חופשי ויהיה אפשר לצפות בו ללא תשלום – לזה נועד החוק. תודה אדוני.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
רגע. זה קשור למה ששאלתי? כי אני רוצה לקבל תשובות. אם אתה תפזר את הדיון אז לא עשינו בזה כלום. אי אפשר שני אנשים שמפזרים, אחד מספיק.
יגאל הררי
¶
שידורי מראה, למשל, השבוע היה משחק כדורגל ,נדמה לי, בערוץ 1 ב-HD וחציו שודר בערוץ 1 וחציו ב-HD.
יגאל הררי
¶
אני רוצה לשאול שאלה. לא משנה עכשיו גלעד שליט, הרי היה פה ויכוח בפעם הקודמת, שאם יש לך ערוץ שהוא שייך לערוץ 1 אתה לא פתחת לך עוד נתיב, זאת הכוונה. מה המכפלה עכשיו, אני רוצה להבין. אדוני היושב-ראש, הבנת את השאלה שלי?
יגאל הררי
¶
זה לא קשור. מה זה 33? זה ערוץ אחר. מחר הם ייקחו את הערוץ הזה וישתמשו בו למשהו אחר. מה זה קשור? המשחק כדורגל היה שייך לרשות השידור? לערוץ 1. לקחו עוד ערוץ שלהם והשתמשו בו למשהו אחר.
תומר קרני
¶
אין דבר כזה שייך לערוץ 1. משחק שזכות השידור של רשות השידור ירשם לשדר אותו בין זה ערוץ 1 - - -
יגאל הררי
¶
אני יכול לקבל התייחסות לעניין של ערוצי מראה? השבוע היה משחק כדורגל ובמקום להיות משודר בערוץ 1 העבירו אותו לערוץ 33. זה נקרא שידורי מראה?
יגאל הררי
¶
אני עכשיו שומע ממי שנמצא פה שאומר שבגלל שזה שייך רשות השידור אז מחר ישדרו את זה בערוץ 88 של הרדיו.
מנשה סמירה
¶
אני מבקש להתייחס להערות וגם לסעיף שהוקרא וגם להערה של חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ. נתחיל עם ערוצי המראה. אני לא חושב שיש בעיה בין ערוץ 1 לערוץ 33 משום ששני הערוצים הם הערוצים הציבוריים הפתוחים. שניהם מגיעים לכלל הציבור. זכותה של רשות השידור להחליט איפה היא שמה את השידור לכלל האוכלוסייה, כאן או כאן, זאת לא הבעיה.
אני כן רוצה להציף בעיה עם רשות השידור, מה שהוקרא כאן היום לראשונה, הסעיף המתוקן. אני חולק על העניין שזה מרבית השידורים. דיברנו על כך שב-HD יהיו כלל השידורים. אני לא יודע למה יש פה תיקון ל"מרבית השידורים"? אני מבקש שזה יהיה: ערוץ ה-HD, צריך להיות מראה מלאה ולא "מרבית" או "חלק". מי יחליט?
מנשה סמירה
¶
בדיוק. אני מבקש בעניין הזה, כדי לשמור על זכותו של הציבור ליהנות מכלל השידורים בשתי האפשרויות, שזה יהיה ערוץ מראה מלא. זה היה הרעיון מאחורי העניין ואנחנו מדברים על מערכת פתוחה וחופשית לכלל הציבור שלא תהיה פה דיפרנציאציה ויהיו דברים מסוימים רק לבעלי HD או להפך. זה הרעיון עם הערוצים הציבוריים. את זה גם,דרך אגב, נתבע ונדרוש גם מהערוצים המסחריים-ציבוריים. זו נקודה חשובה ב-HD, לכן אני לא מבין מה זה התיקון הזה של ה"מרבית". מה מתכננים לעשות כאן? איזה מן פטנט?
מנשה סמירה
¶
סליחה, "עיקר". לא מבין מה זה "עיקר". דובר על כלל השידורים וזו הייתה הסיב ה לתת להם את העדיפות לקבל את ה-HD. אני חושב שבעניין הזה אתם יורים לעצמכם ברגלים וזה לא דבר שהייתי עושה, כערוץ ציבורי.
אתי בנדלר
¶
הנושא התעורר אגב הדיון בסעיף 6 (א) (4) בעמוד 1371 שם נאמר: "רשות השידור – במסגרת שני ערוצי טלוויזיה בטכנולוגיית חדות רגילה (בפסקה זו – הערוצים העיקריים); שידרה רשות השידור ערוץ נוסף על הערוצים העיקריים, באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה (בפסקה זו – הערוץ הנוסף), יפיץ הגורם המפעיל גם את שידורי הערוץ הנוסף, אם ביקשה זאת רשות השידור, באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה" וגו'. לאחר קריאת הסעיף הזה התעוררה השאלה מה זה "הערוץ הנוסף" שרשות השידור משדרת בטכנולוגיית חדות גבוהה? האם בעצם בלי דיון בחוק רשות השידור, אגב בחוק הזה, המחוקק מאפשר לרשות השידור להרים ערוץ שלישי נוסף לערוץ הראשון וערוץ 33. הוועדה החליטה שבשום פנים ואופן לא מאפשרת ערוץ נוסף אלא הערוץ שמשודר ב-HD מדובר על כך שהוא יהיה ערוץ מראה. העירה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, גב' נגה רובינשטיין, שיש לעיתים מקרים שרוצים לאפשר איזה שהם שידורים מיוחדים ב-HD שאינם משודרים בערוצים הרגילים ורוצים להשאיר את האפשרות לשדר אותן תוכניות מיוחדות ובלבד שעיקרו של הערוץ יהיה ערוץ מראה. התרשמתי שהוועדה קיבלה את העמדה הזאת אבל ייתכן שלא הייתה על כך הצבעה. אני מקבלת את ההערה שלא הייתה הכרעה חד משמעית בנושא.
לאה ורון
¶
אצלי רשום שזה לא הוצבע ועורכת הדין נויפלד ועורכת הדין רובינשטיין התבקשו להעביר לוועדה נוסח.
מנשה סמירה
¶
עורכת הדין בנדלר, הנימוק שהבאת, צר לי – אני לא יודע אם נגה אמרה אותו או לא אמרה אותו – מבחינה הנדסית הוא לא רלוונטי. כל מה שמשודר ב-HD ניתן לשדר אותו גם ב-SD, לא להיפך. לכן אין היגיון לתת העדפה לאותה אוכלוסייה מובחנת שצופה ב-HD ולפגוע בכלל הציבור.
אתי בנדלר
¶
אני בוודאי לא יכולה להצביע על איזשהו נימוק התנגדות לכך שזה יהיה ערוץ מראה מושלם, מוחלט. הוועדה צריכה להכריע בעניין הזה.
עפר מרגלית
¶
המטרה בהצעת החוק המקורית הייתה שזה ערוץ שמתואר בהצעת החוק מהם התנאים לכך שיתאפשר שמרבית משקי הבית יש להם HD ובהם התנאים שיתאפשר לשדר שידורים נוספים בערוץ הזה. המטרה הייתה שבאותו מערך שאנחנו כבר מקימים – שיש לו קיבולת מוגבלת כפי שכולנו יודעים – יהיה מגוון מרבי לציבור. אם בשעה שיש חדשות, ערוץ השידור יש לו זכויות שידור על משחק כדורגל או איזשהו שידור שמתאים ל-HD, אנחנו לא רואים שום מניעה שתהיה אפשרות לשדר את לאנשים שקיבלו מערך בחינם, לשפר להם את מגוון השידורים. המטרה הייתה שזה יגיע. יש שידורים שהם לא רלוונטיים ל-HD. זה היה הרציונל מאחורה, לתת את המגוון המקסימאלי. בשביל זה אנחנו יושבים פה.
מנשה סמירה
¶
אי אפשר בדלת האחורית לבנות ערוץ 1 מפרסומות, כי על הכדורגל הם שמים גם חסויות, זה סוג של פרסומות, בעצם אתה בונה פה ערוץ פרסום נוסף מבלי שהעברת אותו בדלת הראשית. חברים, זה ערוץ מראה. נקודה. כי אז הוא יעשה - - -
עפר מרגלית
¶
אנחנו רואים שהמטרה העיקרית של החוק הזה היא לתת מירב של המגוון שידורים לאנשים שלא צריכים לשלם תשלום חודשי.
יורם מוקדי
¶
תודה רבה. אם מישהו רוצה להקים ערוץ ציבורי שלישי אז שיסתכל לכולם בעיניים ויקים ערוץ שלישי אבל שלא יגידו פה המומחים הגדולים לשידורים שאי אפשר לשדר ערוץ מראה או שיש בעיות או יש תכנים שיש ב-HD או אין ב-HD. אם אתם רוצים עוד ערוץ ציבורי תגידו החלטנו למרות הצוות שהוקם פה ודיוניו. אגב, הצוות הזה שכל הזמן - - -
יורם מוקדי
¶
לא רק שקריאת הביניים שלך במקום אבל אתה מפריע לי בכל זאת. הצוות שהוקם פה – הצוות הסודי הזה, חבורת סוד מוחלט בהחלט ששכחה לקיים שימוע, עם אף אחד מהגורמים פה לא קוים שימוע – ישב הצוות הזה והגה את ה-DTT וכתב את הרציונל שאמר: השידורים הציבוריים צריך שיופצו גם באוויר. אז תקיימו את זה עד הסוף. תשדרו את אותם ערוצים, על פי חוק, שמותר להם לשדר: ערוץ 1 ו-33 ותו לא. זהו. אתם רוצים את ערוץ 1 ב-HD כמראה? קחו את זה ותשדרו את זה אבל אל תמציאו ערוץ שלישי. אם אתם רוצים להקים ערוץ שלישי אז תודיעו לוועדה בבקשה שהחלטתם שאתם צריכים להקים ערוץ שלישי לרשות השידור כי שני הערוצים הנוכחיים צרים מלהכיל את התוכן האיכותי שהשידור הציבורי היה צריך להעביר.
תומר קרני
¶
אם אפשר בשם רשות השידור. הנוסח שהוא פה מקובל עלינו לחלוטין. אני לא חושב שצריך להיבהל מהמילה "עיקר השידורים". צריך לתת פה איזושהי גמישות, יש שעות שאין שידורים בערוץ 1 או בערוץ 33 אז אפשר יהיה להביא משהו אחר או משהו נוסף.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
מה פתאום אין שעות? 820 מיליון שקל ויש שעות שאתם לא משדרים? ב-800 מיליון שקל הייתי עושה ערוץ אוכל ומוציאה את הריח של האוכל החוצה.
תומר קרני
¶
אפשר לדבר רגע על התכנים? הזכרתי קודם שבערוץ 1 משודרים גם שידורי ה - - - אנחנו היינו מבקשים לתמוך בנוסח שהוצע כאן על-ידי משרד התקשורת ומשרד המשפטים.
רוברט אילטוב
¶
כבוד היושב-ראש תודה. אנחנו עוסקים בחוק הזה בהרבה מאוד נושאים שקשורים להוראות מעבר וה-DTT הוא בעצם חלק מהרפורמה הכוללת של הדבר הזה ואנחנו התעסקנו די הרבה בכל הנושא של החזקה משותפת של החדשות בערוץ 2.
רוברט אילטוב
¶
דיברנו בזמנו על כל הנושא הזה של הוצאת הערוצים מערוץ 2 לחלוקה שונה והשארנו להם את האחזקה המשותפת בחדשות. אנחנו לא התייחסנו, בסופו של דבר, ונאמר לנו על-ידי משרד התקשורת שהנושא הזה יטופל בהמשך כאשר יבחנו את הנושא הזה של אחזקה משותפת לא רק בעלי רישיון אלא גם אחד מהם שהוא בעל זיכיון ובעל רישיון וזה לא בא לידי ביטוי עד היום בשום מקום. לכן במסגרת הדיונים הנקודתיים בחוק הזה על DTT אני גם רוצה את ההתייחסות של משרד התקשורת לנושא שהעליתי אותו, במידה ואחד לא ירצה לצאת לרישיון וירצה להישאר בזיכיון, מה קורה אז בערוץ החדשות?
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להזכיר כי הצעת החוק הזאת כשמה היא: הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות וכל התיקונים שנעשים, התיקונים העקיפים לחוק הרשות השנייה, נעשים בהקשר הזה של מערך ההפצה של השידורים באמצעות ה-DTT. לא קשור בשום דרך שהיא למעבר מזיכיונות לרישיונות.
נגה רובינשטיין
¶
המצב המשפטי הקיים הוא שההסדר על אחזקה משותפת של חברת החדשות חל בשתי סיטואציות: או ששני בעלי הזיכיונות נשארים במסגרת של זיכיון עד לשנת 2015 או כאשר שניהם עוברים לרישיונות ואז הם יכולים להמשיך ולהחזיק באחזקה משותפת עד 2015.
דיאנה מגנאג'י
¶
במצב זה תובא הצעה לשינוי סטאטוס, כדי שבעל רישיון ובעל זיכיון יוכלו להחזיק בבעלות משותפת בחברת החדשות אז שר התקשורת תומך ברעיון.
דיאנה מגנאג'י
¶
הנימוק העיקרי לתמיכה ברעיון כזה בא מכך שיש חשש שהדבר יכול לעכב מעבר לרישיונות ולא תהיה אחר כך תועלת לכל הרפורמה שנעשתה. אנחנו רוצים לקדם את המעבר לרישיונות ואנחנו גם - - -
אתי בנדלר
¶
אני מסביר שוב. הצעת החוק הזאת, השם שלה: הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות. רוב סעיפי הצעת החוק דנים – לא רוב. זאת הצעת חוק נפרדת, לא חוק הרשות השנייה אלא הצעת חוק נפרדת, חדשה, שדנה בהפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות – בין היתר, אחרי שהוועדה אישרה את סעיפי החוק הזה, יש גם תיקונים עקיפים לחוק הרשות השנייה שמתחייבים לצורך התאמת חוק הרשות השנייה להצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות.
ההצעה הזאת, גם בתיקונים העקיפים שלה לחוק הרשות השנייה לא דנה בשום שינויים שאינם קשורים להפצת השידורים. מה שאתה מציע עכשיו זאת הצעת חוק שאולי ראוי לשקול אותה – למרות שיש לי עמדה לפי מה שאני שומעת לגבי הדברים האלה – אבל היא מחייבת הפצת הצעת חוק. לא הופץ לוועדה נוסח, לא הופץ לציבור נוסח כדי להגיב על זה.
היו"ר כרמל שאמה
¶
היה ונפיץ נוסח לוועדה – בואי נלך רגע צעד – אם נפיץ נוסח לוועדה, זה יכול להיכנס במסגרת החוק הזה?
אתי בנדלר
¶
אם תישאל דעתי בעניין הזה, אני חושבת שמדובר בנושא חדש. דא עקא שרק חבר-כנסת או נציג ממשלה יכול לטעון נושא חדש. אני מניחה שנציג ממשלה לא יטען נושא חדש מאחר שאני שומעת כרגע - - -
אתי בנדלר
¶
אז יכול או נציג ממשלה באמצעות שר או סגן שר לטעון נושא חדש או כל אחד מחברי הכנסת יכול לטעון נושא חדש. אם לא טוענים נושא חדש, לכאורה הוועדה יכולה לדון בזה, למרות שאני מוכרחה להזכיר שבאיזו שהיא עתירה שנדונה בבית המשפט העליון – אינני זוכרת אגב מה, אני צריכה לבדוק את זה – העיר הנשיא בדימוס דאז, כבוד השופט ברק, הוא התייחס לשאלה מה קורה אם ועדה דנה בנושא שמבחינת מהותו הוא נושא חדש אבל טענה הזאת לא נטענה ולא הועברה לדיון ולהחלטה בוועדת הכנסת. באמרת אגב הוא אמר שהוא משאיר את השאלה הזאת בצריך עיון. זאת אומרת, שהעובדה שיש איזו שהיא הסכמה לבצע איזשהו תיקון שעל פניו נראה שהוא נושא חדש והטענה לא נטענת, עדיין לא אומר בכול מקרה שזה לא נושא חדש מבחינה מהותית. אבל שוב, או שהטענה הזאת תיטען או שהיא לא תיטען. מכול מקום ברור שכל עוד ההצעה לא מופצת, הציבור, לרבות ציבור המשתתפים כאן אפילו נציג האוצר לא ראה אותה ולא יודע מה בעצם הוצע, ברור שאי אפשר לדון ואי אפשר גם לראות אם זה נושא חדש או לא נושא חדש.
אתי בנדלר
¶
אנחנו עדיין לא יודעים מהו ההסדר. נאמר, לכאורה באופן כללי, שמדובר על אחזקה משותפת של חברת חדשות כשאחד נשאר בזיכיון והשני עובר לרישיון.
רוברט אילטוב
¶
אני לא יודע איך לנסח את זה משפטית כרגע, אבל הרעיון הוא שתהייה אפשרות לאחזקה משותפת של ערוץ החדשות, גם אם אחת החברות לא יצאה רישיון.
אתי בנדלר
¶
הבנתי. זאת אומרת שגם אם חברת "קשת" תחליט לבקש רישיון היא תוכל להמשיך להחזיק במותג 22 ובחברת החדשות הקיימת למרות שהיא מתנערת מכול חובותיה המכרזיות. אני מניחה שהוועדה תדון במשמעות של זה כשנראה את ההצעה.
אתי בנדלר
¶
ראה, זה סעיף בנושא שבמהותו הוא נושא חדש. אבל גם אם לא ייטען נושא חדש – או שייטען נושא חדש אך ועדת הכנסת תחליט שאין מדובר בנושא חדש – הרעיון הוא שהצעת חוק מופצת ברשומות כדי שהציבור יכול לראות אותה, שהציבור יוכל לקרוא אותה, שהציבור יבין על מה מדובר. כאן שולפים משהו שלא קשור לנושא הזה בלי שאיש ראה במה מדובר.
לאה ורון
¶
כל מה שאנחנו מבקשים אותך, חבר-הכנסת אילטוב, תעביר לנו את הנוסח. אנחנו נוכל להפיץ אותו לכול חברי הכנסת, למוזמנים השונים, לגורמים המשדרים והם יגיעו לדיון הבא מוכנים.
אתי בנדלר
¶
עוד לא הגענו לשם בכלל. אנחנו עוד רחוקים משם. אנחנו בעמוד 1,388 אם אינני טועה. אבל אם יש למישהו עוד הצעות לתקן את אחד מחוקי התקשורת, זו ההזדמנות.
יוסי ורשבסקי
¶
ברור. מנכ"ל הרשות השנייה צריך ללכת והייתי רוצה להעלות את זה כשהוא פה, זאת הסיבה שאני מבקש.
מנשה סמירה
¶
אני לא יודע כמה זמן זה ייקח. אני פה עד 14:30. אני מתנצל, הודעתי ליושב-ראש הוועדה. אפשר לסיים את העניין הזה.
מנשה סמירה
¶
על הנושא שדנים בו עכשיו. על ערוץ מראה ועל סעיף 19 שהוקרא כאן. התייחסתי לעניין של ה"עיקר" ואני מבקש לפני ההצבעה להוריד את המילה "עיקר" ולחזור למקור, למה שסוכם בתחילתו של הדבר. זו הייתה רוח הדברים בישיבה הקודמת. עם זה הוצאתם את הצוות להכין נוסח. יתרה מזאת, אומר לחברי יורם מוקדי שגם הצוות הסודי לא חשב על "עיקר" אלא חשב על "מראה". אני הייתי שם.
ההערה שנייה שאני מבקש להעיר היא על הערוץ בשפה הערבית. אנחנו כבר יודעים שהערוץ עומד לעלות לאוויר, אני מניח – קראתי ושמעתי גם ממועצת הכבלים – בתוך חודש ימים. אין שום סיבה לשמור מקום קיים כשאנחנו רואים שיש פה רצון לעלות ורואים שיש גם עניינים של כסף. אין שום סיבה לתת לו עכשיו חצי שנה – נדמה לי זה הזמן שמופיע – כדי לקבל החלטה אם הוא יעלה, כשהמקום פנוי מרגע זה. אני מבקש לתת לערוץ בשפה הערבית לא יותר מחודשיים ימים מרגע מעבר החוק ולאחר מכן, אם לא, להעביר את זה לטח"י כי חבל על הזמן, חבל על המקום הפנוי.
מנשה סמירה
¶
חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, אני אתייחס לשאלת המימון שהעלית, עוד רגע. קודם כל אני רוצה להגיד שיש כאן מצב אבסורדי. עולה ערוץ שעוד לא באוויר ומחזיקים לו מקום וכבר יש החלטה להעלות ערוצים נוספים. יש לנו ערוץ שיכול לעלות מיידית ולתת שירות לציבור.
מנשה סמירה
¶
ניצן, ברשותך. גם אם היינו, על כמה דיונים כבר חזרנו? לגבי נושא המימון של הערוצים הייעודיים - אבקש לקחת בחשבון בהצבעה את שתי הנקודות האלו, אם זה אפשרי. לגבי השאלה שלך, שאלת המימון, צריך להבין כאן – ולמרות שבאוצר כועסים עלי, אני הולך להגן גם על העמדה של האוצר ושל משרד התקשורת ושל הממשלה, ואני חושב שהיא נכונה – הערוצים הייעודיים קמו, נולדו כשהם ידעו שהם עלו כערוצי נישה בפלטפורמות של הכבלים והלוויין. נקודה.
הם היו אמורים גם לשלם דמי הפצה, דמי מעבר. מזה המדינה החליטה בעבר לפטור אותם והם הרוויחו. הערוצים הייעודיים עומדים לקבל מתנה שלא התכוון אליה המשורר – הייתי כאן בדיונים בשנת 2008 – לא הייתה כוונה להעלות אותם על הפלטפורמה הזאת, החופשית, הפתוחה. הם לא עונים להגדרה של "ערוץ פתוח". הם לא קמו כ"ערוץ פתוח". משנים להם את הסטאטוס ואומרים להם: אתם הולכים להרוויח עכשיו ואתם הולכים להיות פתוחים לכלל הציבור ואתם הולכים להגדיל את הסיכוי שלכם להיחשף ולמכור יותר פרסומות.
יתרה מזאת, אחת הבעיות שיש לנו – הערנו עליה אבל לצערי עמדתנו לא התקבלה – אלו ערוצים שהמחויבויות הציבוריות שלהם נמוכות באופן יחסי כי מראש בנו אותן כערוצי נישה בתוך הכבלים והלוויין. מה עסקת החבילה שנעשית כאן? מעלים אותם על החבילה הפתוחה, ללא החמרת הדרישות הציבוריות: לא השיתו עליהם מחויבויות רבות יותר בתחום של היצירה; לא אמרו להם שבנושא חדשות – ולטעמי זאת שאלה מאוד בעייתית – שעל חברות החדשות הקיימות יש פיקוח מאוד רציני, כולל נציגי ציבור שחברים בדירקטוריונים, עם כל המורכבויות.
מנשה סמירה
¶
ומירושלים ישדרו, עם כל המשמעויות, כי צריך לעמוד בהוראות החוק. הערוצים הללו יהפכו להיות ערוצים פתוחים, יגיעו לכלל הציבור, הפלטפורמה הזאת הולכת - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
מה עם הציבור? הערוצים האלה לא מעניינים אותי. מה עם הציבור שרוצה לצפות בערוץ ערבי, ערוץ מורשת, ערוץ חדשות, ערוץ המוסיקה?
מנשה סמירה
¶
תראי מה שקרה כאן: עד היום היה צריך מנוי בכבלים ובלוויין כדי לצפות בהם. עכשיו נותנים פתיחה חופשית שתגדיל את היקף "עידן פלוס" בצורה משמעותית – אנחנו עומדים היום על בין 250 ל-300 אלף ממירים שנרכשו – בוודאי שעם עליית הערוצים האלה המספר יגיע לכמעט 500-600 אלף. זה כבר היקף שמבחינת הפרסומאים, מבחינת הפרסום, מבחינת ההכנסות, הוא בהחלט מאגר רציני מאוד שיגדיל להם בצורה הרבה יותר משמעותית את ההכנסות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
אני רוצה להבין, אתה בעצם אומר שהם צריכים לשלם 4 מיליון שקל דמי הפצה נכון להיום?
מנשה סמירה
¶
לא, ממש לא. יש 5 ערוצים ייעודיים ויש חוק לגביהם. עכשיו את מדברת על ערוצים חדשים אין להם היום בית ואת רוצה להעלות אותם. הנושא הזה יידון במסגרת הערוץ הנושאי, כשנגיע לשם. הם אמורים להיכנס דרך הערוץ הנושאי, אם הם יכנסו. כשנגיע לפינה של הערוץ הנושאי – זה סעיף 13 או 14 שנדחה כרגע – אז יהיה מקום לדון איך ערוץ אתיופי או ערוץ זהירות בדרכים - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
שאלה אחרונה. דיברנו לפני שלוש ישיבות על ערוץ מראה ולאחת הטענות שדיברתי עליה: למה צריך HD? השבתם, שהציבור צריך להיחשף לערוץ HD, גם ציבור שאין לו כסף ולהיות בכבלים ובלוויין. האם ערוץ מראה הולך לשלם כפל דמי מעבר ל-DTT?
מנשה סמירה
¶
אמרתי בישיבה הקודמת: עלות ערוץ HD גבוהה יותר מעלות ערוץ SD רגיל כי הוא צורך רוחב-פס גדול יותר ומקבל איכות שירות גבוהה יותר. זה לא כפול אבל זה יהיה יותר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
זאת אומרת שאם ערוץ 2 ו-10 רוצים לעבור, הם יצטרכו לשלם כמעט 8 מיליון שקל רק על דמי מעבר?
מנשה סמירה
¶
ב-HD לא, אבל ב"עידן פלוס" כן. אני רוצה להזכיר נתון אחד חשוב, כי אנחנו זוכרים רק את הטוב, שכחנו מה היה לפני שלושה חודשים. עד לפני שלושה-ארבעה חודשים מדינת ישראל שידרה שידורים אנלוגיים פתוחים, חופשיים לכלל הציבור בעלות שנתית של כ-50-60 מיליון ₪. 30 מיליון ₪ רשות השידור וכ-20-25 מיליון ₪ לרשות השנייה רק עבור ערוץ 2 ששודר אנלוגית. המערכת הזאת נסגרה, חסכנו 50 מיליון ₪ בשנה, ובמקומה - - -
מנשה סמירה
¶
לא רק את, גם אחרים כאן. כשאני הצגתי את זה במצגת בדיון הראשון אף אחד לא זוכר את זה ואנחנו דנים ומתווכחים על נתונים שלא יודעים.
קודם כל שנבין, החלפנו מערכת אנלוגית שהעלות השנתית שלה הייתה כ-50 מיליון ₪ במערכת דיגיטלית שהעלות שלה תהיה בסביבות – כרגע בקיים – 20-25 מיליון ₪.
מנשה סמירה
¶
תבינו את החיסכון במעבר לדיגיטלי: כולם חושבים שזאת עלות גבוהה. היא רבע מהעלות שהייתה באנלוגי.
ניצן חן
¶
תודה, היושב-ראש. עם כל הכבוד לחברי מר סמירה. קטונתי מלהתווכח עם קול הבאס האיכותי שלו ועם העובדה שהצליח לדבר בשלוש דקות על שלושים נושאים. יש לי קיבולת נמוכה לעומתו. אבל עדיין יש סופיות-דיון.
ניצן חן
¶
מר סמירה, לא הפרעתי לך. תן לי 60 שניות. רבותי, הערוץ הערבי יעלה לאוויר, בעזרת ה' כמובן, ובעזרת הוועדה שעזרה לו והקלה עליו, בעוד חודש ושבוע וטוב שכך. לאחר מכן, ערוץ מורשת ישראל – כי זה חסר. המדינה קבעה שבחמשת הנושאים הללו יש כשל-שוק וצריך לתת לו V.I.P, כך המדינה קבעה וטוב שכך.
בואו נדבר על העובדות ולא על הרטוריקה – ושוב, עם הרטוריקה אני לא מתווכח וגם לא עם היכולות של חברי – אבל להגיד על הערוצים הייעודיים מתנה? חמישה ערוצים המדינה קבעה, מתוכם שניים הצלחנו להרים ושניהם על סף כינוס נכסים. אחד איכשהו התאזן בשנתיים האחרונות – זה ערוץ 9. השני – מר אבי ניר עזב כרגע את השולחן – ערוץ 24 שבקושי עומד על רגליו עם כל המחויבויות הרגולטוריות, ויש מחויבויות רגולטוריות גם בכבלים ובלוויין.
האופן שבו מר מנשה סמירה צייר את זה שיש מחויבויות בערוץ ה-Broadcast ואין מחויבויות בכבלים ובלוויין, בעיניי האופן שבו הוא תיאר את זה רחוק ולא מדויק במבחן המציאות.
ניצן חן
¶
אני אומר את הדבר הבא ומניח שלא תחלוק עלי. הערוצים הייעודיים – שוב אני אומר, רק שניים הצלחנו וגם הם על כרעי תרנגולת – חייבים להיות ב-DTT מסיבה אחת פשוטה: אם המדינה כבר מימנה או נתנה להם איזושהי הטבה, ברור שהם צריכים להיות בחבילה החינמית.
לגבי כל שאר הערוצים הייעודיים, הרי מה הטענה של חברי – גם בזה הוועדה דנה והכריעה – סוף-סוף הבושה הזאת, שאין לנו ערוץ ערבי למרות כל דוחות מבקר המדינה שמדובר במחדל שלטוני מתמשך תסתיים כשיקום ערוץ ערבי כחול-לבן מסחרי בעוד חודש. הוא צריך להילחם על העובדה שעוגת הפרסום קטנה והוא צריך להילחם עם העובדה שבכבלים ובלוויין אין דמי מנוי כי לרובם שם צלחות פיראטיות – ואדוני יודע את זה כי הוא מסתובב בגליל ובצפון. תנו לו שישה חודשים להרים את הערוץ בטלוויזיה של הכבלים והלוויין. יעמוד על רגליו, יהיה לו אפיון תוכן ולאחר מכן יצטרך להחליט, כאופציה: עולה ל-DTT או לא עולה ל-DTT. מה קרה? מה האסון הגדול?
לאחר התיקון של היושב-ראש היום, ששאר החברות או שאר הקבוצות שיהיו על ה-DTT לא יצטרכו לממן את העובדה שיהיה כיסא ריק חמישה חודשים, מתייתר הדיון הזה ומסתיים, לעניות דעתי. להרוג את הערוץ שעוד טרם הוקם? אני רוצה להזכיר לאדוני עוד דבר: בחוק הראשי, חוק התקשורת – כדי שמאן דהוא פה סביב השולחן לא יחשוב שמדובר פה בקרבות אגו בין רגולטור א' לרגולטור ב' – אחרי שהערוץ הערבי יקום, כעבור שנתיים הוא בלאו הכי עובר לרשות השנייה לפיקוח. כלומר, אין שום רבותא בין הפיקוח של הכבלים והלוויין לפיקוח של הרשות השנייה. אחרי שנתיים זה עובר למנשה Anyhow, או למי שיחליף את מר מנשה סמירה. כך שאני חושב שכול הטיעון הזה - - -
ניצן חן
¶
אם יהיה ברית המועצות אז יהיה ברית המועצות. כל הטיעון הזה מיותר: הוועדה דנה בנושא הזה, הכריעה בסוגיה הזאת. לתת לו מרווח נשימה לעוד חמישה חודשים, על זה אפעס, יקום וייפול ה- - -
טל רוזנפלד
¶
אני רוצה לתקן משהו. גילינו כאן טעות בעמוד 1,386 בפסקה (2) למעלה כתוב: "יפיץ הגורם המפעיל". זה צריך להיות: "תפיץ הרשות".
אתי בנדלר
¶
לדעתי לא הצבעת בכלל על 51ב מפסקה(2). בעמוד 1,385 מתחילה פסקה (2) ובו תיקון של סעיף 51ב רבא.
היו"ר כרמל שאמה
¶
יש הערות ל-51ב (א), (ב) ו-(ג)? אין הערות? אנחנו מצביעים על זה. מי בעד סעיפים (א), (ב) ו-(ג)? אושר.
הצבעה
בעד הסעיפים – רוב
הסעיפים אושרו.
היו"ר כרמל שאמה
¶
לא. אני בעמוד 1,385 ב-(ד). אין הערות. מי בעד (ד)? מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר.
הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר.
היו"ר כרמל שאמה
¶
הבנו את הטעות. במקום "הגורם המפעיל" יבוא "תפיץ הרשות". חוץ מזה, עוד הצעות לשינוי בסעיפים האלה? אנחנו מצביעים. מי בעד סעיף (ה)?
אתי בנדלר
¶
(ב) (2), איפה הנושא של רשות השידור? בתוכו יש הנושא של הטלוויזיה הלימודית. כמובן שמה שיוחלט - - -
אתי בנדלר
¶
שם היו הוראות הקבע, כאן זה תיקון זמני למשך שנתיים לחוק הרשות השנייה, כל עוד הרשות השנייה היא - - - לכן רק לצורך זה יש את התיקון של חוק הרשות השנייה - - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
אנו מבהירים שלגבי הנושא של הטלוויזיה הלימודית: האחוזים ייקבעו בסעיף הקודם. ברור לכולם? לא הכרענו בשאלה הזאת. היה ויכוח לגבי - - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
לאחר שנכריע בסעיף הקודם, השינוי ייגרר לפה. אם יהיה שינוי. יש עוד הצעות לשינוי בסעיפים האלה?
מנשה סמירה
¶
לא. יש "עיקר" ויש ה"שישה חודשים". אדוני היושב-ראש, יש בלגאן בספרור אצלנו. זה תיקון שניתן. לגבי ה"שישה חודשים" אתה לא מקיים דיון?
מנשה סמירה
¶
סליחה, חברים, זה לא צחוק. זה רציני מאוד. אני לא אתן לך את הסקירה לתשובה נגדית על מה שקורה – אני לא רוצה לקלקל, עזוב – מספיק שאני רוצה לטעון את הטיעון העקרוני מבחינת הציבור. למה צריך להמתין שישה חודשים עם מקום פנוי?
קובי שמש
¶
זה ממתן הרישיון. הרישיון ניתן כבר לפני חודשיים. החוק יעבור עוד חודש. אז זה בתחילת השנה הבאה בכול מקרה. מדובר פה על פער של חודש בינך לבינו. שישה חודשים ממן הרישיון, מנשה, ממתן הרישיון. עברו כבר חודשיים. זה לא רלוונטי.
היו"ר כרמל שאמה
¶
יש הערות לסעיף (ב3)? ל-(ב3) (1)? ל-(ב3) (1) אין הערות, מצביעים. מי בעד (ב3) (1)? אושר פה אחד.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
¶
סעיף (ב3) (2) הטלוויזיה הלימודית. יש הערות? אין. מי בעד? אושר.
הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
¶
אושר פה אחד בכפוף להכרעה הבסיסית בנושא ערוץ נושאי. סעיף (ב4). ערוץ מראה. מה גמרנו עם ערוץ מראה?
תומר קרני
¶
אנחנו מבקשים עוד פעם. זה אינטרס של הציבור. אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה להשאיר את הגמישות המינימאלית הזאת ולכתוב "העיקר" - - - בסך הכול הציבור צריך לקבל את השידורים והכוונה היא להיטיב עם הציבור ולא להגביל את מה שמגיע לציבור.
קובי שמש
¶
אני רוצה להתייחס למה שאמר תומר ולחזק אותו. הגישה הייתה שאם יש תוכנית מיוחדת למגזרים שמופלים, יהיה אפשר לשדר אותם גם בערוץ High Definition כאשר אין אפשרות לשדר אותם בערוץ 1 או 33 בגלל שיש שם תוכניות אחרות. זה בא לחזק כל מיני גופים חלשים שלא מקבלים שום אפשרות לצפות ב- - -
מנשה סמירה
¶
אני לא אחזור על הכול, ערוץ ציבורי צריך לתת – זה היה רוח הדברים גם בדיון הקודם, גם כאן, גם ברוח החוק, גם בוועדה – שירות מלא לכלל הציבור. מה שאמר קובי עכשיו זה אבסורד: ב-HD יתנו לאוכלוסיות החלשות. לחלשות לא יהיה כנראה ה-HD. זה בדיוק העניין, יש פה אפליה לציבור שיהיה לו יתרון.
לא יכול להיות שמשחק כדורגל ישודר ב-HD ולא ישודר בערוץ ה-SD. לרוב הציבור יהיה את ה-SD ולא את ה-HD. ולכן הוא צריך להיות מראה מלאה.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להזכיר שהדיון בנושא הזה בישיבה הקודמת עלה בעקבות השאלה שהעלינו: האם ראוי לתקן את חוק רשות השידור ולהבהיר בו מה מותר ומה אסור לרשות השידור לשדר או כאן, אגב אורחא, אגב נושא של הפצת שידורים. יבוא מאן דהוא ויגיד: הנה, המחוקק כבר נתן את דעתו לעניין הזה. זה מאפשר סוג נוסף של ערוץ, ערוץ שלישי, שלא יהיה זהה לשני הערוצים המשודרים גם כך על-ידי רשות השידור.
אני חושבת שאין ספק שדרך המלך היא תיקון חוק רשות השידור. שהמחוקק ייתן שם את דעתו: איזה ערוצים מותר יהיה לרשות השידור לשדר; מה יהיו התכנים בעניים בעניין הזה, ככול שהמחוקק - - -
אלכס מילר
¶
בחוק הרפורמה של רשות השידור חסמנו את האפשרות הרשות או ועד מנהל - בהמלצת השר זה היה, אתה זוכר? - עשינו בו תיקון שרק באישור של ועדת כלכלה אנחנו יכולים לאשר שינויים כאלו ואחרים בערוצים של רשות השידור. היה לנו דיון כאן בוועדת כלכלה על רפורמות. אז אמרנו שוועדת כלכלה תהיה חייבת, גם אם תהיה החלטה ברשות השידור לפתוח או לסגור איזשהו ערוץ, שאנחנו נהיה אלו שבעצם נאשר את זה ושזה לא יישאר במסגרת החלטה פנימית שם.
השאלה היא אם מתן האפשרות כאן, דרך החוק הזה, לפתיחת ערוץ נוסף זה לא עוקף את מה שאנחנו דברנו שם?
אתי בנדלר
¶
זה בדיוק מה שאני חוששת. הדיונים בתיקון לחוק רשות השידור טרם הסתיימו, הם עדיין על שולחנה של הוועדה המשותפת. אני מציעה - - -
אתי בנדלר
¶
לא לפצל. לכתוב כרגע "ערוץ מראה" בהתאם לנוסח שקיים לגבי הערוצים המסחריים. כשנדון בחוק רשות השידור, נעלה שוב את הנושא הזה ואם הוועדה תגיע למסקנה שראוי לאפשר שינוי בערוצי ה-HD, שהם לא יהיו דווקא ערוצי מראה ברשות השידור – אפשר יהיה לעשות תיקון עקיף לחוק הזה.
דנה נויפלד
¶
אני רוצה להזכיר כי אולי זה נשכח אבל הנוסח, כמו שהוא עכשיו – דיברנו על זה בדיונים הקודמים ולכן לא אמרתי את זה שוב אבל נראה לי שכדאי בכל זאת להזכיר – הנוסח עכשיו הוא נוסח מצומצם הרבה יותר. הנוסח המוצע אומר: עיקר השידורים יהיו שידורי מראה. זאת אומרת שלא מדובר בערוץ חדש, לא מדובר בערוץ נוסף. מדובר בערוץ שיהיה בו תחום מסוים של שידורים שאין סיבה לשדר אותם גם בערוצים אחרים. זה לא נועד להקים ערוץ נוסף, בשביל זה הנוסח הצטמצם הרבה יותר.
רוברט אילטוב
¶
אשאל אותך שאלה. נגיד שרשות השידור, ערוץ 1, רוכשת רישיון לשידור משחק כדורגל או לא יודע מה. ברשות לא רוצים שזה ישודר במסגרת ערוץ 1 כי יש להם עכשיו ערוץ שאפשר לעלות עליו, אז משדרים שם את משחק הכדורגל וערוץ 1 ממשיך לשדר את מה שהוא רוצה?
דנה נויפלד
¶
אני יכולה לתת דוגמא: בתקופת האולימפיאדה יש מספר אירועי ספורט שאפשר לשדר אותם במקביל - - -
יוסי ורשבסקי
¶
פעם בארבע שנים יש אולימפיאדה. תסתכלי על ערוץ 1 כל יום, למה צריך פעם בארבע שנים? הם לא מסוגלים למלא את מה שהם צריכים - - -
דנה נויפלד
¶
יוסי רק התיישבתי, תן לי להשלים את המשפט. שתקתי עד עכשיו תן לי להביע קצת - - - תנו לי להשלים.
דנה נויפלד
¶
אני רוצה שידורי טבע. יש שידורי טבע ואפשר לשדר במקביל שני סרטי טבע וגם יש שידורי חדשות באותה שעה, כי השעה 09:00 בערב. כל הכוונה היא שיהיה ניתן לאפשר זאת, ככול שיש. לא לאפשר ערוץ נוסף ואין פה שום כוונה להקים עוד ערוץ, בנוסח המצומצם יותר. כל מה שזה מאפשר שאם יש איזו שהיא דלתא, איזשהו פער, בין מה שיכול להיות משודר לבין שידורים נוספים, אקסטרא, יהיה אפשר לשדר אותם, זה הכול.
אלכס מילר
¶
אבל אתם לא עושים את זה בשביל מצב שיקרה, כדי שאתם תשדרו ערוצי טבע או לא יודע מה. יש איזושהי כוונה לפצל ולשדר, בשביל זה הסעיף הזה קיים, לא לטבע. תגידו תכלס בשביל מה הסעיף הזה בא ומה אתם רוצים לשדר ומתי? כדי שאנחנו נדע על מה אנחנו מצביעים.
אלכס מילר
¶
אני רוצה להבין על מה אנחנו מצביעים ובסופו של דבר מה אנחנו צריכים לראות בערוץ, ושבמידה ואנחנו נאשר, אנחנו גם נראה. אני יכול להתערב איתכם על מה שאתם רוצים שאני לא אראה שם טבע. אני אראה משהו אחר שאתם כיוונתם להראות. הרי אתם לא פותחים ערוץ שאולי מתישהו תחליטו מה לשדר בו. כבר החלטתם, ויש לכם כבר - - -
תומר קרני
¶
אני אנסה להסביר שוב. אני לא חושב שעומדות פה כוונות נסתרות או משהו כזה. עומד פה רצון לענות על צרכי ציבור ולשרת את הציבור יותר טוב. לדוגמא, קח אירוע כמו האולימפיאדה שמשודרים שם 12 ערוצים מלאים שמועברים אלינו. אין אפשרות לשדר אותם לא בשני ערוצים ולא ב-10 ערוצים, אלו 12 ערוצים מלאים.
תומר קרני
¶
יש לי 33 ו-1 שישדרו. ערוץ 1, חלק ממנו זה חינוכית. יכול להיות שיהיו תכנים שיש מקום לשדר אותם והם מועברים רק ב-HD. אם תגיד לי רק מראה, זאת אומרת, רק תכנים שמשודרים באותו זמן בערוצים 1 או ב-33 אז הציבור יפסיד את המעט הזה - - -
אלכס מילר
¶
אם מבקשים גמישות אז הגמישות יכולה להיות על פי הנושאים. זאת אומרת שאם מבקשים גמישות לשידור של אולימפיאדה אז אפשר לכתוב: לאולימפיאדה. אם מבקשים למונדיאל, אז אפשר לכתוב: למונדיאל. פר נושא. אבל לבוא ולפתוח את זה בכלל? אני חושב שזה מיותר. אני לא רואה פה שחוץ מהאולימפיאדה – שבתכלס אני יכול להבין את הסיבות לשדר אותה בצורה כזאת - - -
מנשה סמירה
¶
אז תדון על זה במסגרת חוק רשות השידור, אם החינוכית צריכה להיות משודרת 8 שעות או לא צריכה. אתה לא יכול לעשות את זה בדרך הזאת.
אתי בנדלר
¶
זאת אומרת שערוץ ה-HD ישדר בדיוק אותם שידורים שמשודרים בערוץ 1 או 33. במסגרת הטיפול בחוק רשות השידור, ככל שמישהו ירצה להעלות את זה, אז הנושא יידון.
אלכס מילר
¶
אני גם מוכן ללכת על מהלך שישאיר פתח להגשת בקשה מיוחדת לוועדת הכלכלה, פעם ב-4 שנים, לשידורים מיוחדים.
מנשה סמירה
¶
חבר-הכנסת מילר, אני לא יודע למה האולימפיאדה שכנעה אותך, האולימפיאדה מגלמת את הבעיה. כי המשמעות היא: מי שיש לו HD יראה את הדברים היפים של האולימפיאדה - - -
מנשה סמירה
¶
חברים, לא הפוך. הכוונה היא לשדר שידור שונה ב-HD. ב-HD תיתן את הדברים הטובים והיפים והמוצלחים, מה הפוך? איך אתה מעיז להגיד הפוך? אתה מטעה את הוועדה בהערה הזאת, אני מצטער לומר לך. אל תטעה את הוועדה. אתה תשים את הכדור-ברזל ב-HD ואת הכדורגל ב-SD? הצחקת אותי. עובדים על חברי הכנסת.
היו"ר כרמל שאמה
¶
יש עוד דברים לא ברורים בסעיף הזה? אנחנו עוברים להצביע על סעיף (ב4) עם הוורסיה של "מראה מוחלטת", תנסח את זה היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד? אושר פה אחד.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
אתי בנדלר
¶
אדוני היושב-ראש, בעמוד 1,371 פסקה (4), זה התיקון הקבוע לחוק – כאן זה רק לתקופת הביניים בה דנה פסקה (4) – שם התעוררה בעיה וגם שם אני אנסח את - - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
אנחנו מצביעים על סעיף 6 (א) (4) בעמוד 1,371. משהו שהשארנו פתוח באותו עניין כמה ישיבות. אנחנו מצביעים על סעיף 6 (א) (4) עם אותה הכרעה ב"מראה מוחלטת". מי בעד? הסעיף אושר פה אחד.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
טל רוזנפלד
¶
"(ב5)
תחילת הפצת השידורים של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, באמצעות תחנות השידור הספרתיות, בהתאם להוראות סעיף זה, ששידוריהם לא הופצו ערב פרסומו של חוק הפצת שידורים, תהיה לא יאוחר מהמועד המפורט באותן פסקאות, לפי העניין:
(1)
בעל רישיון לשידורי טלוויזיה כאמור בסעיף קטן (א1) – שנה מהמועד שבו ניתן לו הרישיון;
(2)
גוף המשדר שידורי רדיו שהגיש בקשה להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי סעיף קטן (ב1) – זמן סביר ממועד הגשת הבקשה כאמור"
אני רק אוסיף כאן: בדיון הקודם, כשדנו בסעיף הדומה בחוק, הרשות השנייה בִּקְּשָׁה לקצוב את הזמן הסביר.
טל רוזנפלד
¶
אמרתי: הִתְבַּקְּשָׁה. אני מקריאה את מה שהרשות השנייה הציעה: "זמן סביר ממועד הגשת הבקשה כאמור ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור".
טל רוזנפלד
¶
"ולענין שידורי הרדיו בערוץ רדיו נוסף כאמור בסעיף קטן (ב1)(2) – זמן סביר מהמועד שבו קיימת קיבולת פנויה להפצת השידורים כאמור ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור;"
טל רוזנפלד
¶
"(3)
משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית שהגיש בקשה להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי סעיף קטן (ב2)(1) – זמן סביר ממועד הגשת הבקשה כאמור ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור;
(4)
משדר ערוץ ייעודי שהגיש בקשה להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי סעיף קטן (ב3)(1), הנמנה עם חמשת משדרי הערוצים הייעודיים הראשונים כאמור באותו סעיף קטן – שנה מהמועד שבו הגיש את בקשתו כאמור, וכל משדר ערוץ ייעודי נוסף כאמור באותו סעיף קטן שהפצת שידוריו כפופה לקיבולת הפנויה להפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות – זמן סביר מהמועד שבו קיימת קיבולת פנויה כאמור ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור;
(5)
הטלוויזיה הלימודית – אם הגישה בקשה להפצת שידוריה באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי סעיף קטן (ב2)(2) – זמן סביר מהמועד שבו מתקיים תנאי מהתנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) של סעיף קטן (ב2)(2), ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור ואם הגישה בקשה להפצה כאמור לפי סעיף קטן (ב3)(2) – שנה מהמועד שבו הגישה את הבקשה כאמור, והכל ובלבד שנמסרה הודעת שר החינוך כאמור באותם סעיפים קטנים, במועד הגשת הבקשה;
(6)
משדר ערוץ נושאי כאמור בסעיף קטן (ב3)(3) – זמן סביר מהמועד שבו קיבל משדר הערוץ הנושאי רישיון לפי סעיף 13(ב) לחוק הפצת שידורים ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור;
(7)
רשות השידור, לעניין שידורי הערוץ הנוסף כמשמעותו בסעיף קטן (ב4)(1) – שנה מהמועד שבו ביקשה כי שידורי הערוץ הנוסף יופצו באמצעות תחנות השידור הספרתיות כאמור באותו סעיף קטן;
(8)
גוף כאמור בסעיף קטן (ב4)(2) – זמן סביר מהמועד שבו נבחר בהליך לפי אותו סעיף קטן ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור."
היו"ר כרמל שאמה
¶
זה סעיף שדנו בו בעבר. מעתיקים אותו, את כל מה שהכרענו. אני מבין שלאף אחד אין הערות חדשות. מי בעד הסעיף? פה אחד אושר.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
טל רוזנפלד
¶
"(ו)
סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) – בטלים;" אלו סעיפים שעסקו בהשתתפות ובעלות ההקמה של הכנסת ושל רשות השידור. הם כבר לא רלוונטיים עכשיו כשעלות ההקמה ממומנת על-ידי משרד האוצר.
טל רוזנפלד
¶
"(ז)
במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה) (1)
הרשות תפיץ את שידורי הטלוויזיה של הגופים כאמור בסעיף 51א(א)(1) עד (6), כך שאופן ההפצה, איכות שידורי הטלוויזיה ואפשרות הבחירה של שאר המרכיבים של שידורי הטלוויזיה, יהיו זהים לגבי כל הגופים ששידורי הטלוויזיה שלהם מופצים באמצעות טכנולוגיית חדות רגילה או באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה, לפי העניין.
(2) הרשות תפיץ את שידורי הרדיו של הגופים כאמור בסעיף 51א(א)(7), כך שאופן ההפצה, איכות שידורי הרדיו ואפשרות הבחירה של שאר המרכיבים של שידורי הרדיו, יהיו זהים לגבי כל הגופים ששידורי הרדיו שלהם מופצים כאמור.";"
אלו גם סעיפים שכבר הצבענו עליהם.
טל רוזנפלד
¶
"(ח)
סעיף קטן (ו) – בטל;"
זה סעיף שעסק בדמי הפצה של הכנסת ושל רשות השידור. עכשיו ריכזנו את כל הנושא של דמי הפצה בסעיף אחר, שעוד מעט נגיע אליו. בגלל זה הסעיף הזה מתייתר.
הרשות השנייה מבקשת
¶
"ועם מועצת הרשות השנייה יקבע" רציתם שזה לא יהיה "רשאי". "יקבע באישור ועדת כלכלה".
אתי בנדלר
¶
לנושא הזה אמרנו שתביאו הצעה לישיבה הבאה. לדעתי זה לא מספיק. אני חושבת שצריכה להיות כאן עוד תוספת שתאמר במפורש: ובלבד שבתקנות אלה יקבע השר כי ערוץ ש - - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
מצביעים על סעיף (ט) עם השינויים שהוכנסו: ש"השר חייב לקבוע תקנות" ו"באישור ועדת כלכלה" ו"בהתייעצות עם מועצת הרשות השנייה". זה מקובל עליכן, משרד התקשורת? מי בעד? אושר פה אחד.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
טל רוזנפלד
¶
"(3)
אחרי סעיף 51ג יבוא:
"51ד
אי-גביית תשלום בעד קליטת שידורי טלוויזיה או שידורי רדיו.
הרשות וכל אדם אחר, לא יגבו תשלום כלשהו מהציבור בעד קליטת שידורי טלוויזיה או שידורי רדיו המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות חוק זה.";"
הסעיף זהה למה שאישרנו לפני רגע, בחוק הקודם.
נגה רובינשטיין
¶
זה רק הגורם המפעיל. מכיוון שכאן הגורם המפעיל זה הרשות השנייה אז ההתייעצות תהיה עם הרשות השנייה.
טל רוזנפלד
¶
"(4)
בסעיף 52 –
(א)
סעיף קטן (א) – בטל;
(ב)
במקום סעיף קטן (א1) יבוא:
"(א1)
הרשות רשאית לדרוש מהגופים ששידוריהם מופצים על ידה כאמור בסעיף 51ב, למעט הגופים כאמור בסעיף 51א(א)(2) ו-(5), להפקיד בידיה ערבויות או בטוחות אחרות להבטחת תשלום דמי הפצה כאמור בסעיף 100א.";
(ג)
בסעיף קטן (ב), במקום "בסעיפים קטנים (א) או (א1)" יבוא "בסעיף קטן (א1)" ובמקום "בסעיף קטן (א1) ודרכי מימושם" יבוא "ודרכי מימושן";"
זה גם סעיף זהה לסעיף שהצבענו עליו, על הערבויות.
טל רוזנפלד
¶
(6)
במקום סעיף 100א יבוא:
"100א דמי הפצה. גוף ששידורי הטלוויזיה או שידורי הרדיו שהוא משדר מופצים כאמור בסעיף 51ב, ישלם לרשות בעד הפצת השידורים כאמור, סכום שיורו עליו השר ושר האוצר לאחר התייעצות עם הרשות; הסכום האמור יחושב לפי סך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת השידורים כאמור, למעט עלות ההקמה (בסעיף זה – סך התשלומים והעלויות), כשהוא מחולק בין הגופים אשר שידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כאמור, בהתאם להוראות אלה:
(1)
סך התשלומים והעלויות יחולק בין הגופים ששידורי הטלוויזיה שלהם מופצים לפי סעיף 51ב (בסעיף זה – משדרי הטלוויזיה) לבין הגופים ששידורי הרדיו שלהם מופצים לפי אותו סעיף (בסעיף זה – משדרי הרדיו) באופן זה:
(א)
חלקם של משדרי הטלוויזיה יהיה סך התשלומים והעלויות בניכוי חלקם של משדרי הרדיו כאמור בפסקת משנה (ב) (בסעיף זה – חלקם היחסי של משדרי הטלוויזיה);
(ב)
חלקם של משדרי הרדיו יהיה בהתאם לקיבולת הנדרשת לשם הפצת שידורי כלל משדרי הרדיו, ביחס לכלל הקיבולת הקיימת בתחנות השידור הספרתיות (בסעיף זה – חלקם היחסי של משדרי הרדיו);
(2)
חלקם היחסי של משדרי הטלוויזיה יחולק בין משדרי הטלוויזיה לפי מספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו של כל משדר טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף 51ב ובהתחשב בסוג הטכנולוגיה"
אנחנו מבקשים להוסיף
¶
"טכנולוגיית חדות רגילה או טכנולוגיית חדות גבוהה"
"אשר באמצעותה מופצים שידורי הטלוויזיה כאמור;
(3)
חלקם היחסי של משדרי רדיו יחולק בין משדרי הרדיו לפי מספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו של כל משדר רדיו בהתאם להוראות סעיף 51ב.
(ב)
בסעיף זה, "תחנת שידור ספרתית" ו"עלות ההקמה" – כהגדרתן בסעיף 51א(יב)."
דוד קובסניאנו
¶
אני חוזר לעמוד 1,391 סעיף (ט) (ז) לגבי התקנות. דיברנו על זה שהסעיף הזה, בין השאר, אחת הסיבות - - -
דוד קובסניאנו
¶
אני רוצה להבין. דובר שהסעיף הזה יחול גם במקרים שבהם ערוץ מבקש להפסיק את פעילותו עקב נסיבות כלכליות ולא רק לגבי ההפצה עצמה וקיבולת, כמו שאמרו פה. אם זה כך, אז זה צריך גם בהתייעצות עם הרגולטור השני שזה המועצה לשידורי כבלים ולוויין.
נגה רובינשטיין
¶
התקנות שהשר יביא גם לאישור הוועדה יכללו את כל מה שנדרש בפנים. אם בתוך התקנות ייקבעו הסדרים מסוימים לערוצים כאלה ולערוצים אחרים ויצטרכו התייעצות, יכול להיות שעם השר הממונה על רשות השידור; ויכול להיות עם מועצת הכבלים והלוויין. הדברים יהיו שם. אנחנו לא נכניס את עכשיו את עכשיו בתוך תיקון החוק מכיוון שזה יכניס סרבול - - -
ניצן חן
¶
אז למה את - - - תקשיב מר מילר, אם ערוץ 9 יחליט לעזוב את ה-DTT אחרי שנה כי אין לו התכנות כלכלית - - -
ניצן חן
¶
גברתי, תני רגע להסביר. נניח שאחד הגופים יחליט אחרי שנה שזה לא כלכלי לו והוא רוצה למשוך את עצמו כחוק מה-DTT הוא לא רשאי.
מנשה סמירה
¶
חברים, יש פה אי הבנה. הרשות השנייה נכנסה לא בגלל שהיא רגולטור במקרה הזה. מדובר כאן על ההסדר עד שנת 2014 כאשר המערכת עדיין באחריותה כגורם המפעיל.
מנשה סמירה
¶
היה סמוך ובטוח כי כאשר השר דן בנושא, הוא יתייעץ עם המועצה שהיא בוודאי סמוכה על שולחנו - מועצת הכבלים והלוויין. הוא לא יבוא לדיון הזה מבלי שהוא יתייעץ עם האנשים שלו בתוך המשרד ועם הרשות השנייה, כגורם מפעיל ולא – במקרה הזה – כרגולטור. אתה צריך להבין את זה. יש לזה השלכות טיפוליות והנדסיות וכלכליות. זה לא בא מהמקום הזה. מר ניצן חן: אתה לא מקשיב, אתה הולך להגיד לחבר-הכנסת מילר ואולי להטעות אותו - - -
מנשה סמירה
¶
כי אתה לא שמעת את ההסבר, את התשובה לשאלה שלך. אנחנו שם לא כרגולטור, אנחנו שם כגורם מפעיל. להוציא ערוץ – יש לזה השלכות הנדסיות, כלכליות וטכנולוגיות. אם אתה לא סומך על שר התקשורת אני רואה.
ניצן חן
¶
סליחה, אני מתנצל. בדרך כלל העברית שלי תקנית. אני חושב שדבר כזה לא עושים ככה, כשאנחנו חצי רדומים לפני ארוחת צהריים.
אלכס מילר
¶
חבר-הכנסת שאמה, ברשותך, דקה מזמנך. אפשר לשמוע ממשרד התקשורת את הליך היציאה שהם מתכוונים אליו, של כל ערוץ מה-DTT?
נגה רובינשטיין
¶
זה מאוד תלוי איזה ערוץ אתה. כי אם אתה, למשל ערוץ הכנסת, הערוץ הראשון, בעל רישיון לפי חוק הרשות השנייה - - -
נגה רובינשטיין
¶
זה תלוי, עוד פעם, איזה ערוץ אתה. אם אתה ערוץ מסחרי מסוג ערוץ 2 או 10, שהם בעלי רישיונות, אתה עולה בחובה ל-DTT - - -
ניצן חן
¶
אדוני היושב-ראש, מנכ"ל הרשות השנייה אמר שבשעה 14:30 הוא הולך, עכשיו 14:40. יש פה, באמת, חוסר - - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
חברים, אנחנו דנים בסעיף 6 שהוקרא, בעניין דמי הפצה. נעתיק את המנגנון הקודם שעשינו, נכון?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
¶
לא. אני שואלת במקרה שהוא ירד. מישהו היה, שילם וירד – מה קורה עם המקום שהוא שילם, האם זאת ערבות הדדית? - - -
היו"ר כרמל שאמה
¶
אחרי הסעיף הזה. חכה. אנחנו דנים קודם כל בסעיף הזה. אחרי זה תדבר. עוד הערות לגבי סעיף (6)? אנחנו עוברים להצבעה על סעיף (6) עם ההתאמה שמקום ריק, מקום מלא לא נושא בו.
היו"ר כרמל שאמה
¶
מי בעד סעיף (6) עם השינוי? שניים. מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר.
הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר
יוסי ורשבסקי
¶
אנחנו מבקשים להוסיף לפרק המעבר, לאחר הסעיף הדן בדמי הפצה, תיקון לסעיף 102א לחוק הרשות השנייה, לדחות את מועד התשלומים מה-31.12.2011. בנימוק שמדובר על דמי תמלוגים ודמי זיכיון של חובות עבר – אני חושב שאני יכול לדבר גם בשם חברי מקשת ורשת – מדובר על דמי זיכיון ודמי תמלוגים, חובות עבר, שנקבעו לתשלום יחד עם כניסת משטר הרישיונות. אנחנו חושבים שמעבר למצב הקשה - שאם תרצו אני אפרט אותו – אנחנו יודעים שהרישיונות לא יהיו ב-2012 אלא במקרה הטוב ב-2013. זאת הסיבה שאנו מבקשים לדחות את התשלומים האלה.
לאה ורון
¶
לא. זה סעיף שמתקן את 102 (ב). במקום סעיף 100א אז הוא מכניס אחרי סעיף 100. על דמי ההפצה הצביעו בתיקון שהיה לגבי "מקום ריק לא יממן מקום מלא". מציע מר ורשבסקי להכניס פה עוד סעיף שדוחה את התשלום של דמי התמלוגים ודמי הזיכיון כדי שלא יצטרכו - - -
אתי בנדלר
¶
את ההצעה שלך אני מכירה כי אישרתי – אני לא זוכרת לאיזה חבר-כנסת – את הצעת החוק הפרטית שהוא מבקש להניח. ההצעה הזאת תונח בתחילת השבוע הבא כהצעת חוק פרטית. לכן אני מכירה את ההצעה אבל איך היא מתקשרת להצעת החוק הזאת? מדוע היא לא במסגרת הצעת חוק פרטית.
מנשה סמירה
¶
כן. אנחנו דנים על דחיית התשלום שנקבע בתיקון חוק הרשות השנייה בחודש פברואר 2010 לערוצים המסחריים.
מנשה סמירה
¶
העיקרון בוודאי שידוע לנו ואנחנו אפילו דיברנו על כך במועצה - לפני כשבועיים-שלושה העלינו את הנושא. אני מבקש להסביר, בעת תיקון החוק שהסדיר את התשלומים של הערוצים המסחריים, בפברואר 2010, נקבע שהחובות של השנים 2006-2009 – היה צילום מצב בתחום התמלוגים – ידחה התשלום שלהם לסוף 2011. פה בא הקשר, עורכת הדין בנדלר: המועד נקבע כי ההערכה אז הייתה שאנחנו נהיה בעת הזו כבר אחרי "עידן פלוס" ועם רישיונות ופחות או יותר קשרו בין הדברים. בסופו של דבר החוק של הרישיונות, כידוע לנו, נדחה ל-1 בינואר 2013 - - -
מנשה סמירה
¶
לא. זה המועד, 1 בינואר 2013. הצעת החוק המקורית דיברה על 1 בינואר 2012 ולכן נקשרו שני התאריכים. מאחר וחוק הרישיונות נדחה ל-2013, כפי שהזכיר כאן מנכ"ל ערוץ 10, ומאחר וב"עידן פלוס" אנחנו באיזשהו עיכוב – עבדנו על החוק הזה כבר לפני שנה-שנה וחצי, הוועדה סיימה את עבודתה, ורק עכשיו אנחנו מגיעים לידי בשלות – אז בהחלט, מבחינת ההערכות וההתארגנות, ולא נסביר את כל הפרטים, ובגלל המצב המיוחד שקרה גם ברגע זה: בימים אלו, כולנו עדים, לאיזושהי פגיעה קשה בהיקף ההכנסות של הערוצים המסחריים כולם. מאחר וכאמור מדובר כאן על חוב ישן שחלקו יוחזר חזרה וחלקו ישלם דברים שכבר עבר זמנם או שהיו קשורים לשינויים שדיברתי עליהם, יש מקום לקבל את הבקשה שתאפשר גם לערוצים במצב הכלכלי הקשה הקיים להתנהל מבחינת תזרים המזומנים – שזאת הבעיה הקשה בעקבות כל מה שקרה בקיץ האחרון – לדחות את התשלום הזה בלפחות שנה ולאפשר להם להיערך ולהתארגן.
מדובר כאן על סכומים לא מבוטלים שבהחלט יכולים לטשטש ולפגוע. אז זה יתאזן ויהיה סמוך למועד המעבר לרישיונות, 1 בינואר 2013.
היו"ר כרמל שאמה