PAGE
167
ועדת הכלכלה
25/10/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 633>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ז בתשרי התשע"ב (25 באוקטובר 2011), שעה 10:30

הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה – היו"ר
רוברט אילטוב
אלכס מילר
יוליה שמאלוב-ברקוביץ

ניצן חן - יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, משרד התקשורת

דוד קובסניאנו - יועמ"ש, מועצת הכבלים והלוויין

קובי שמש - יועץ שר התקשורת, משרד התקשורת

דיאנה מגנאג'י - ראש מטה שר התקשורת, משרד התקשורת

נגה רובינשטיין - יועצת משפטית, משרד התקשורת

טל רוזנפלד - לשכה משפטית, משרד התקשורת

שריל קמפינסקי - לשכה משפטית, משרד התקשורת

יחיאל שבי - דוברות, משרד התקשורת

ערן פולק - המשנה לממונה על התקציבים, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - לשכה משפטית, משרד האוצר

יעל מבורך - רכזת תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

עפר מרגלית - רפרנט תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

אסי קליין - לשכה המשפטית, משרד האוצר

עודד לוינסון - מגיש תוכניות ב'גלי צה"ל', אגף כוח אדם, משרד הביטחון

דנה נויפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יאירה פרנקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

אפי משעל - סמנכ"ל טכנולוגיות, רשות השידור

ערן הורן - סמנכ"ל כספים, רשות השידור

לינדה בר - דוברת, רשות השידור

דוד גומבוש - ראש יחידת משדרים, רשות השידור

תומר קרני - לשכה משפטית, רשות השידור

זליג רבינוביץ' - עוזר בכיר למנכ"ל, רשות השידור

שולי שוורץ-אלנר - מנהלת לשכת המנכ"ל, רשות השידור

מנשה סמירה - מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עידית צ'רנוביץ - סמנכ"ל רדיו, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיטל שגב - דוברת, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

הילה שמיר - היועצת המשפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניסים טל - מהנדס ראשי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

איילת כפרי-ברכה - ראש פרויקט עידן, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

איציק עובדיה - חבר מועצת העיר פתח תקווה

עידן אור - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

שחר בוצר - מנכ"ל שח"ם - איגוד שחקני המסך

רני בלייר - יו"ר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה

משה דנון - יו"ר, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

אסף כרמל - אחראי קידום היצירה המקורית, איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה

בנימין מסיקה - במאי מפיק ועורך, הפקות המזרח

אייבר עפרה - איגוד קידום יצירה ישראלית, איגוד הבמאים והתסריטאים

עירית פרנק - מנכ"לית אמ"י

ירמיהו קדושי - מפיק, תסריטאי ושחקן, הפקות המזרח

אורי רוזנווקס - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים

מיטל בשרי - מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות

רונן רגב כביר - ראש מחלקת מחקר, אמון הציבור

נילי בן גיגי-וולף - מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת

נגה בריינס - אחראית על קידום מעמד העורך, איגוד עורכי הקול והתמונה בישראל, ההסתדרות הכללית החדשה

אביגדור דנן - יועץ משפטי של הטלוויזיה החינוכית, הטלוויזיה החינוכית

עודד חביב - יועץ המועצה שידורים קהילתיים, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אילן אבישר - יו"ר, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

נעה אלפנט-לפלר - ראש תחום תכנון ופיתוח, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

יגאל הררי - עוזר ליו"ר, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

יורם מוקדי - סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת "הוט"

הרצל עוזר - מנכ"ל, חברת "הוט"

רון אילון - מנכל, חברת "יס"

נועה גבע - עורכת דין, חברת "יס"

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת "יס"

אבי ניר - מנכ"ל, חברת קשת

זהר קדמון סלע - היועצת המשפטית, חברת "קשת"

אילאיל לבנת - היועצת המשפטית, חברת "רשת"

שאול מגנזי - משנה למנכ"ל, חברת "רשת"

יוסי ורשבסקי - מנכ"ל, "ישראל 10"

דבורה קמחי - יועצת משפטית, "ישראל 10"

חני לוז - רכזת תדמי"ת, מרכז תדמי"ת

נדב עשהאל - יועץ משפטי, ערוץ המוסיקה הישראלית

תיקי וידס - מנהלת תכניות, ערוץ הידברות (יהדות וקבלה)

דבורה פרקש - מנהלת תוכן, ערוץ הידברות (יהדות וקבלה)

עמי איטח - מנכ"ל, "ערוץ הקניות"

דב אברמוביץ - ייעוץ משפטי, ערוץ "ישראל פלוס"

אהרון אילוז - עו"ד, ערוץ "ישראל פלוס"

לאוניד בלחמן - מנכ"ל ועורך ראשי, ערוץ "ישראל פלוס"

אורי בסט - יועץ משפטי, "RGE גרופ"

מרק מאירסון - מנכ"ל חב' "מדיה מוסט"

רחמים מעבי - חבר הנהלת האגודה הישראלית לטלוויזיה רדיו קהילתיים

חיים סלוצקי - בעלים, סלוצקי אפיקי תקשורת

יוחאי רוטנברג - יו"ר האגודה הישראלית לטלוויזיה, רדיו ותקשורת קהילתית

איתי רייפלר - יועץ משפטי, ערוץ "הופ"

משה בסעאד - מנכ"ל ארגון נכי ישראל

שלמה נקוה - יו"ר ארגון נכי ישראל, "רדיו על גלגלים"

נתי טוקר - עיתונאי, "דה-מרקר"

אתי בנדלר

לאה ורון

רמי בן שמעון

<הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011>

נא לשבת, כל אחד במקומו וכל אחת במקומה. אנו רוצים להתחיל את הדיון. אנחנו פותחים את ישיבת וועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011. זה דיון המשך לדיונים קודמים שכבר קיימה הוועדה בעניין וכמו שאמרנו, בכוונתנו לסיים את החקיקה בנושא מיד בתחילת המושב של הכנסת, בשבוע הבא.

סעיף 9 זה הסעיף שעוד לא הקראנו? נציגי הממשלה, נא להקריא סעיף 9, בבקשה.

"9. תשלום דמי הפצה.
גוף ששידוריו מופצים לפי סעיפים 6 או 7 ישלם לגורם המפעיל בעד הפצת השידורים כאמור, סכום שיורו עליו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות עם הגורם המפעיל; הסכום האמור יחושב לפי סך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת השידורים כאמור, למעט עלות ההקמה (בסעיף זה – סך התשלומים והעלויות), כשהוא מחולק בין הגופים אשר שידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כאמור, בהתאם להוראות אלה:
(1)
סך התשלומים והעלויות יחולק בין הגופים ששידורי הטלוויזיה שלהם מופצים לפי סעיף 6 (בסעיף זה – משדרי הטלוויזיה) לבין הגופים ששידורי הרדיו שלהם מופצים לפי סעיף 7 (בסעיף זה – משדרי הרדיו) באופן הזה:
(א)
חלקם של משדרי הטלוויזיה יהיה סך התשלומים והעלויות בניכוי חלקם של משדרי הרדיו כאמור בפסקת משנה (ב) (בסעיף זה – חלקם היחסי של משדרי הטלוויזיה);
(ב)
חלקם של משדרי הרדיו יהיה בהתאם לקיבולת הנדרשת לשם הפצת שידורי כלל משדרי הרדיו, ביחס לכלל הקיבולת הקיימת בתחנות השידור הספרתיות (בסעיף זה – חלקם היחסי של משדרי הרדיו);
(2)
חלקם היחסי של משדרי הטלוויזיה יחולק בין משדרי הטלוויזיה לפי מספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו של כל משדר טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף 6 ובהתחשב בסוג הטכנולוגיה".

"טכנולוגיית חדות רגילה או טכנולוגיית חדות גבוהה".
"אשר באמצעותה מופצים שידורי הטלוויזיה כאמור;
(3)
חלקם היחסי של משדרי הרדיו יחולק בין משדרי הרדיו לפי מספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו של כל משדר רדיו בהתאם להוראות סעיף 7."

הסבר.

הסעיף הזה מסדיר את תשלום דמי ההפצה. זה סעיף שמתבסס על הסעיף הקיים היום בחוק הרשות השנייה. הוא פשוט נהיה קצת יותר מסובך בגלל שהתווספו גם משדרי רדיו שהתשלום שהם יצטרכו לשלם, דמי ההפצה שלהם, יהיו שונים.
גם הסכום שמשדרי ערוצי הטלוויזיה בטכנולוגיית HD ישלמו, יהיה שונה. המנגנון המוצע כאן זה המנגנון שקיים היום: שר התקשורת ושר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצות, יקבעו מה הסכום. רק שאחר כך מוסבר בדיוק איך נעשית החלוקה: קודם כל לוקחים את החלק של הרדיו, לפי הקיבולת של כלל הפוטנציאל של מְשַׁדְּרֵי הרדיו, זה החלק שלהם. הטלוויזיה זה השאר. אז מחלקים בתוך הטלוויזיה ובתוך הרדיו: לתוך הטלוויזיה – לפי ערוצי הטלוויזיה, אבל בהתאם לסוג הטכנולוגיה. על טכנולוגיית ה-HD מן הסתם ישלמו יותר כי הם תופסים יותר קיבולת ואחר כך לפי כמות ערוצי הרדיו של כל משדר.

הערות לסעיף?

אני מערוץ 24. יש עיוות בסעיף הזה. העיוות נובע מהעובדה שהגופים המשדרים, משדרי הטלוויזיה, אמורים לממן את הקיבולת הפנויה. אנחנו חושבים שזה דבר שלא ראוי ואין לו שום סיבה והנמקה.

מה זאת הקיבולת הפנויה?

יש קיבולת. קובעים פרופורציות ואנחנו משלמים עבור כל החלק של הטלוויזיה גם אם חלק מהערוצים האלה פנויים, לא תפוסים. אנחנו אמורים לשאת גם בחלק של הערוצים שלא נתפסו.

מי, לגישתך, צריך לשאת בכך?

משרד האוצר. כל עוד הוא לא פינה, שיישא בחלק היחסי של ערוץ שהוא לא שיווק אותו.

עוד הערות?

אני רוצה להסביר. אני חושבת שיש ממש בהערה שנאמרה. בכל מערך יש 6 ערוצים רגילים, נניח שיש היום שני מערכים כאלה. המערך הראשון מלא ובמערך השני יש בסך הכול שני ערוצים נוספים, אבל מחלים את דמי ההפצה ל-12 וכל אחד מה-8 הקיימים צריך לשאת בחלק – איך אתם עושים בדיוק את החשבון במקרה הזה? סך כל ההפצה – מביאים בחשבון גם את המקומות הפנויים שעדיין לא שווקו, שעדיין אין ערוצים שמופצים באמצעותם.

כן, בבקשה.

אני עורך דין תומר קרני מרשות השידור. יש לי שתי הערות. האחת, אנחנו מצטרפים לנקודה שהועלתה. נקודה שנייה, אנחנו מבקשים לתקן כאן נושא שלא בא על תיקונו בחוק הקיים לגבי ערוץ שמשמש יותר מגוף שידור אחד, כדוגמת ערוץ 1, שמשרת גם את הטלוויזיה החינוכית. צריך לקבוע מנגנון שדמי ההפצה בגין ערוץ כזה יחולקו בין הגופים באופן יחסי לשעות השידור או באיזשהו מנגנון שייקבע. שליש מהשידורים בערוץ 1 הם שידורים של הטלוויזיה החינוכית, לא הגיוני לדרוש מרשות השידור לממן דמי הפצה בגינם.

אין בכוונת הממשלה להיכנס למערכת היחסים ההסכמית שצריכה להיות בין הטלוויזיה החינוכית לבין הערוץ הראשון. אם הטלוויזיה החינוכית והערוץ הראשון לא יודעים להסתדר ביניהם, המקום לפתור את זה הוא לא השולחן הזה של וועדת הכלכלה.

ברור. עוד הערות?

ירמי קדושי מהפקות המזרח. אני לא רואה כאן ביטוי לערוצים חדשים שרוצים לקום ולאנשים חדשים שרוצים להיכנס לתוך ה-DTT. אני חושב שהם לא יכולים לשאת בנטל בדיוק כמו ערוצים קיימים. צריך להתייחס גם לסוג הערוץ ולהכנסות אותו הערוץ ולוותק שלו. אם היום יקום ערוץ חדש באותו מקום וירצה לפתוח שם תדר ויצטרך לשלם בדיוק כמו ערוצים קיימים שיש להם וותק ויש להם יותר ניסיון ויותר הכנסות, צריך להתייחס לזה, כמו שבקניון יש חנויות קטנות וחנויות גדולות וכל אחד הולך לפי הגודל שלו.
צריך לתת ביטוי לאנשים חדשים בכדי לשבור את הקרטל שיש היום בשוק הטלוויזיה. כיום יש קרטל של מספר ערוצים – כבר דיברנו על זה הרבה פעמים – וחברות הפרסום נמצאות רק אצלם וזה המצב. בכדי לשבור את הקרטל הזה ולעודד אנשים חדשים וקבוצות אוכלוסיה חדשות להיכנס, צריך לתת להם הנחות.

אז אתה רוצה בעצם שערוצים גדולים יממנו את הערוצים הקטנים, מבחינת דמי ההפצה?

לא. אני רוצה שהערוצים הקטנים ישלמו פחות מערוצים שנמצאים היום - -

אבל איך יהיה המנגנון? נניח שדמי ההפצה הם 100, סך העלות 100. יש לך בתוך ה-100 שישה ערוצים שמופצים - 4 מהם גדולים ו-2 חדשים שאתה רוצה לעודד את הקמתם. איך זה יתחלק? מה שמוצע היום זה לחלק את ה-100 בששת הערוצים המופצים. איך אתה מציע לעשות את החשבון? קודם דיברנו על הבעיה שאם העלות היא 100 אך רק 2 ערוצים מופצים - הם "אוכלים אותה בענק". אבל מה קורה כשכול התפוסה מלאה?

אני מציע שהערוצים הוותיקים יש למו יותר. כמו בכל ענף שנכנס בו שחקן חדש, צריך לתת לו עידוד בכדי שהוא יוכל להתחרות בערוצים הקיימים.

השאלה היא על חשבון מי צריך להיות העידוד? האם הוא צריך להיות הערוצים האחרים או על חשבון אוצר המדינה, כפי שהציע הרגע ערוץ 24?

אני חושב שהחלוקה צריכה להיות על חשבון זה שערוצים קיימים ישלמו קצת יותר מהערוצים החדשים. כמו חנויות בקניון, יש גדולה יותר וקטנה יותר וזה לא אותו מחיר. זה חשוב מאוד שזה יהיה שם כך.

הנקודה ברורה. כן בבקשה.

אני סמנכ"ל הכספים של רשות השידור. אני רוצה, ברשותך, לחזור לנקודה הקודמת. הסוגיה היא לא במישור היחסים בין החינוכית לבין רשות השידור. שעות השידור הן של החינוכית ולא מושכרות על-ידי הרשות. גם בדרכי ההפצה הקיימות אין שום התחשבנות אלא החינוכית משלמת ישירות לבזק על ההפצה האנלוגית ואת אגרת התדרים. למפעיל השירותים יש אמצעי גבייה שאותם אין לרשות. אנחנו מבקשים שוב: שתהיה חלוקה על בסיס שעות השידור ושאנחנו לא נהיה גּוֹבֶה של מישהו.

אתם צריכים אמצעי ביחס לטלוויזיה החינוכית? זה לא החוק הזה.

לא אנחנו צריכים לגבות. אנחנו לא מפיצים עבורם את השידורים.

יש לכם טענה ביחס לגוף שמעביר תכנים במסגרת השידורים שלכם.

זה לא במסגרת השידורים שלנו. זה על גבי אפיקים שהוקצו לנו על-ידי המדינה.

כן, מר סמירה.

בגלל שהנושא של העלות ודמי ההפצה עולים כאן וכדי לעשות סדר וגם כדי שגורמים שונים - - -

מה היא העלות לערוץ?

בדיוק. אני רוצה לתת את הנתונים כדי שלא יהיו כאן מגדלים באוויר – הרי שמענו על כל מיני ערוצים שרוצים לעלות – צריך להבין שיש עלות להפצה השוטפת. עלות ההקמה הוסדרה – ההקמה ממומנת על-ידי אוצר המדינה, תמלוגים וכו'. העלות השוטפת לשנה, ל-6 ערוצים רגילים – שמופצים באמצעות מולטיפלקס אחד, מרבב אחד – העלות היא בין 20 ל-24 מליון ₪. זה תלוי אם הערוץ לוויני או לא ועוד כהנה וכהנה – זה ההיקף. אם המערכת מלאה, ערוץ ישלם כ-4 מליון ₪ בשנה עבור הפצתו. אני מדבר על ערוץ טלוויזיה. אני מזכיר לכם שהצעת החוק עושה אבחנה בין ערוצי רדיו, ערוצי טלוויזיה רגילים וערוצי HD.

6 ערוצים על מרבב?

6 ערוצים רגילים, SD. יתכן שהטכנולוגיות המתקדמות יאפשרו לנו בעתיד גם 7 - המוקסים החדשים שיירכשו יכול להיות שיאפשרו - כרגע הנחת העבודה והחוק מתייחסים ל-6. אם כך, כ-4 מליון לערוץ טלוויזיה. ערוצי הרדיו, כאמור, מקבלים נתח קטן יותר. כל ערוצי הרדיו מקבלים כמובן, מבחינת איכות וחלוקה, שווה בשווה. גם ערוצי הטלוויזיה, כולם מקבלים שירות שווה בשווה, אין הבדל אם זה ערוץ קטן או ערוץ גדול, כפי שהתייחסה היועצת המשפטית של הוועדה, אין הבדל. כולם מקבלים שירותים באיכות שידור שווה ולכן העלות מתחלקת שווה בשווה בין כולם. לערוצי הרדיו החלוקה פנימית, כפי שהוסבר בהצעת החוק. הם מתחלקים על אותו נתח שלהם מתוך העלות הכוללת שלהם וכאמור ה-HD בתוכו, לא מערבבים ביניהם כי כל אחד מהם מקבל איכות שירות אחרת, מקבל שירותים אחרים: רדיו, ה-SD וה-HD, כל אחד מקבל משהו אחר.

אני רוצה לחדד את הנקודה שהועלתה כאן על-ידי ערוץ 24, רשות השידור ואני חושב שגם ערוץ הכנסת. בוודאי זאת סוגיה חשובה ובוודאי לערוצים המסחריים שכבר נמצאים כאן היום. כאשר נבנה את המערך הנוסף, שיש לו מקום ל-6 ערוצים, ומאחר והצעת החוק מדברת על כך שעולים לפי רצון, לפי רשות ולא כופים על אף אחד, אזי ייתכן שיהיה זמן בו המערכת תהיה פעילה ויהיו מקומות פנויים. יתרה מזאת, הצעת החוק מדברת על כך שצריך לשמור להם מקום עד שיבקשו לעלות, מי יממן את שמירת המקום הזאת?

מה המשמעות של מימון שמירת המקום? הרי אין עלויות הפצה.

עלות שמירת המקום כ-4 מליון, משום שמרגע שמפעילים את המערך קיימת עלות של 20 מליון.

עלות ההפצה היא גם אם יש ערוץ אחד?

בדיוק.

זה מאוד בעייתי.

בדיוק. זאת המשמעות הטכנולוגית של המערך הזה ולכך צריך לתת את הדעת, העלינו את הנקודה הזאת, דיברנו וניסינו. העניין הזה, בואו נשים אותו על השולחן, נתון לפתחו של האוצר.

רגע, עד היום זה היה מהתמלוגים, נכון?

אנחנו סברנו כך בגלל שצריך להחזיק את המקום לטובת אלו שירצו לעלות ועדיין לא קיימים. בואו נדבר על רישיונות, אנו עוברים רפורמה של רישיונות, יהיו בעלי רישיונות חדשים שצריך לשמור להם מקום ולאפשר להם לעלות. יהיו ערוצים נוספים, כאלה ואחרים. הערוצים הייעודיים לא חייבים לעלות מיידית, הם צריכים להחליט מתי הם רוצים לעלות – יכול להיות שערוץ ערבי לא יעלה מיידית, הוא ירצה להתבסס ורק אחרי זה לעלות – המשמעות היא שיש פה זמן שצריך לשמור.
האם למרות שיש ערוצים שכבר רוצים לעלות, לא נפעיל את המערכת? נחכה עד שכולם ירצו לעלות? מה הועילו חכמים? מה אומרים לציבור? לכן אני חושב שהפיתרון צריך להיות תיקון בשלושה כיוונים: אחד, העיקרון – והאוצר כן צריך לשקול את העניין הזה – שעלות ההפצה לתקופת המתנה מוגבלת כך או אחרת, הוא חייב, לדעתי – זה המקום היחידי שאני רואה שהוא יכול – לשאת בה ולממן אותה.
הדבר השני, ערוצים ששומרים להם מקום – מגבילים אותם בזמן שמירת המקום. אם הם ירצו לעלות לאחר פרק הזמן הזה, הם יצטרכו לשלם את העלות של זמן ההמתנה כדי שהאוצר לא ימתין לו עד אינסוף.

זה סוג של חסם מאוד משמעותי לערוצים חדשים.

אני מסכים. אני אומר את הנקודות האלו משום שבדיון מקדים פנינו וביקשנו מהאוצר לשקול את העניין הזה ולא להביא אותו לפה אלא לבוא יותר מוכנים. אני מעלה את זה כאן משום שהבעיה שזה יכול להיות חסם היא באמת לנגד עינינו. אבל חסם למה? אני מזכיר, הפלטפורמה הזאת לא נועדה להמציא ערוצים. הפלטפורמה הזאת היא אמצעי שידור לערוצים קיימים. לערוצים קיימים יש עכשיו אופציה להיות משודרים גם במערכת פתוחה וחינמית ולכן מזמינים אותם לבוא ולעלות עליה וצריך לתמרץ אותם לעלות, להגיד להם: שאם יעלו מראש אז יהיה פרק זמן מסוים – זה מה שרציתי לומר וגם הצעתי את זה באופן לא פורמאלי וזה עוד לא עלה לדיון פורמאלי – שמי שיעלה בזמן ומיד כשהמערכת מוכנה, יקבל תמריץ, פטור של כמה חודשים. מי שלא יעלה ויבוא אחרי זמן מסוים, יצטרך לשלם עבור התקופה שלא עלה בה, כדי להגיד לו: אל תחכה, כי הציבור ממתין – יש מקום פנוי, הציבור קנה ממיר ורוצה לראות ערוצים. אין מנוס מזה שהאוצר יצטרך לממן את תקופות הביניים הללו.

לעניין החלק של האוצר, אני מבינה שיש שיחות בין הרשות השנייה למשרד האוצר, זה בסדר. לעניין ההצעה של מנכ"ל הרשות השנייה: להבנתי, המשמעות שלה היא הטלת חסם משמעותי על כל גורם חדש שירצה להיכנס, כי אנחנו הרי בונים חוק לא לשנתיים הקרובות. אנחנו בונים חוק לכמה שנים טובות ולכן אין מקום ליצור תמריץ רק למי שיכול להיכנס בחודשים הקרובים. יכול להיות שבעוד 5 שנים יהיה ערוץ שירצה להיכנס ואם הוא ירצה להיכנס בעוד 5 שנים הוא יצטרך לשלם קנס כי מישהו אחר לא ניכנס קודם. הרעיון במערך הזה הוא לא רק לדאוג לשחקנים הקיימים אלא גם לעודד את השחקנים שעדיין לא קיימים ולכן ההצעה זאת, מבחינתנו, היא לא הצעה אפשרית.

את צודקת אבל עדיין יש בעיה בכך שהערוצים שכן עלו למערך צריכים לממן את הערוצים - - -

נעמיד דברים על דיוקם, הם לא צריכים לממן את הערוצים שלא נמצאים שם. זה כמו ילד שלא בא אל העולם. ערוצים שלא נמצאים שם הם עוד לא קיימים בכלל. השאלה היא האם הזכות שניתנת להם – האוצר יגיד את דברו – צריך לדעת שערוצים אלה מגיעים לתשתית שכבר מוקמת באמצעות אוצר המדינה. אוצר המדינה כבר שם כסף ראשוני, מה שלא היה ברור בתחילת הדרך. גם משרד האוצר לא חשב שמלכתחילה נכון שהוא יממן את ההקמה והוא ממן את ההקמה. גם כאשר נניח שהתשתית של "הוט" ו-"יס" לא מלאה לחלוטין בכל הערוצים, מי שהוא נושא מתחלק בנטל הזה, זאת אומרת גם כאשר הכביש שלהם לא מלא עד אפס מקום כל הערוצים, הערוצים שנמצאים שם בין הערוצים שלהם ואולי גם ערוצים אחרים נושאים בנטל. יש כאן כביש שאף פעם, כנראה, הוא לא יהיה מלא ב-100% בדיוק בכל נקודת זמן.

סליחה גב' נגה רובינשטיין, אנחנו נושאים בנטל. הבעלים נושאים היום בנטל.

נא לשמור על הסדר.

נכון, הבעלים נושאים היום בנטל. המשמעות של ההצעה שהועלתה כרגע היא חסימה של כל שחקן עתידי. היא דואגת אמנם לקיימים ואולי בצדק דואגת לקיימים שישלמו על חלקם בין אם הוא קיים ובין אם לא קיים, אבל היא לא דואגת לשחקנים העתידיים.

אני רוצה להבין, נניח שיש מערכת כזאת שרק שני ערוצים מופצים באמצעותה, האם זה אומר שכל אחר יצטרך לשאת בעלות הפצה שנתית של 10 מיליוני ₪?

לא. על פי הצעת החוק המשמעות היא לא כזו. אם יש שני ערוצים במערך החדש, אזי השניים האלה ועוד החמישה הקיימים – בואי נדבר על ערוץ הכנסת, במקרה את מכירה אותו, ערוץ הכנסת צריך לשלם היום 4 מליון שקל עבור דמי הפצה שנתיים. הוא יצטרך לשלם את החלק היחסי שלא ממומן ב- Mux השני – זה יתחלק בין 7, כי יש חמישה קיימים ועוד שניים הצטרפו.

זאת אומרת שאנחנו עושים ארבעים לחלק לשבע, זה מה שאתה אומר?

בדיוק. או שמונה. נגיד שה- Muxהראשון יתמלא ל-6 ערוצים, אז יהיו עוד שניים בחדש: ארבעים לחלק לשמונה.

למה ארבעים?

יש שני מערכים. מערך אחד כבר מלא, ומדברים על הקמת מערך נוסף, שרק שני ערוצים יופצו באמצעותו.

אני ממשרד האוצר. הצעת החוק מציעה דבר מאוד פשוט: המדינה מקימה פה תשתית שעליה ישודרו ערוצים ושסך כל הערוצים המשודרים יישאו בנטל של עלויות ההפצה של המערך הזה. זה גם המצב כיום, שמשודרים רק חמישה למרות שאפשר להכניס שישה ואפשר להכניס עוד תחנות רדיו - יש קיבולת. זה המצב - מי שמשודר נושא בעלויות. אנחנו מתנגדים בתוקף להצעה שהציבור יישא בנטל, במקום הערוצים, אנחנו חושבים שזה לא נכון.

גם הציבור מתנגד.

גם המועצה לצרכנות תתנגד. זה לא יכול להיות שהכול - - - ויחזור לציבור. החברות האלה בסך הכול עולות לפלטפורמה. חברות שלא יוכלו לעלות לפלטפורמה או לא יגיעו לפלטפורמה, בסך הכול יישאו בעלויות האלו ואי אפשר להחזיר את הכול לצרכן. בסך הכול, כל ה-DTT הזה - - -

לא מדובר על הצרכן בכלל.

מדובר על תקציב המדינה.

האוצר רואה את עצמו נציג הציבור. זה יפה.

האוצר הוא נציג הציבור רק האוצר מניח פה הנחה שיש זהות מלאה בין הקופה הציבורית לציבור. לא תמיד יש, לפעמים הקופה הציבורית היא יהדות התורה, לפעמים הקופה הציבורית - -

הוא שכח מי המתווך.

אתה מדבר כבר על חלק מהציבור. בבקשה.

נראה על פניו, תמיד כשמגיעים לכאן, לוועדה, שהחוק לא בדיוק סגור לגמרי ויש כל מיני פירושים מפירושים שונים. אני גם שומע מספרים אחרים, אם כבר מדברים על 6 ערוצים ועכשיו מדברים על 8 ערוצים אז בטח רוצים להגדיל את זה גם ל-18, מ-12 ל-18. זה אומר שגם את הפיתרון שהולכים עכשיו לתת פה - זאת אומרת, אם 8 אנשים יכולים לרכוש את הדבר הזה אז הם יממנו את כל ה-18 - זה בעצם מה שנראה פה, כל הזמן יוצא שמתכננים משהו שהוא רק ערטילאי ובסופו של דבר לא יצא ממנו שום דבר. לכן התשובות האלה צריכות להיות. זה נכון שהאוצר הוא נציג הציבור, לצורך העניין, אבל לא יכול להיות שכל הזמן יהפכו את הערוצים לפרה חולבת, לא נגמרות ההוצאות שלהם. לא יכול להיות שכל הזמן מחפשים, אם זה באגרות ואם זה בעלויות וכל הזמן רק על גב האנשים האלה שבעצם גם מעסיקים אנשים וגם רוצים להתפרנס מהדבר הזה.

כן בבקשה.

אני מ'גלי צה"ל'. לא שמענו ממר סמירה את הנתונים באשר לעלות שאמורה להיות מושתת על ערומי הרדיו ועל ה-SD. שמענו את זה בפרוט לגבי הטלוויזיות ובאופן טבעי זה דבר שעתיד להשפיע עלינו, אולי יום אחד גם עליך, מר סמירה.

העלות של הרדיו היא אמורה להיות מחולקת בשיטה הבאה: עלות של בין 20 ל-24 מיליון של מערך שלם, בהנחה שכשהרדיו יעלה גם יצטרף ערוץ נוסף, זאת אומרת יהיו לנו 6 ערוצים במערך הקיים הנתח של הרדיו הוא כ-1 מגה ביט לשנייה, מתחלק בין כל תחנות הרדיו שיעלו. אם כך, שימו לב לנוסחה: נניח שזה 20 מיליון. זה 20 לחלק ל-13 לחלק למספר תחנות הרדיו שיעלו כי גם לתחנות הרדיו מותר להחליט אם הן עולות או לא. בהנחה שיעלו כל ה-26 אז בין 20 ל-24 מיליון לחלק ל-13 לחלק ל-26 תחנות רדיו. אם כל תחנות הרדיו יעלו, העלות לשנה לתחנה תהיה בהיקף של בין 60 ל-100 אלף שקל.

לחלק ל-8. יש לך אחד מתוך 8.

לא אחד מתוך 8. הוא לא מקבל כמו טלוויזיה, הוא מקבל 1 מגה והטלוויזיה מקבלת 2.5 מגה.

הוא עשה חשבון נכון.

תאמין לי, 13 מגה. הנה יושב-ראש הוועדה טוב בחשבון, תאמין לי. הוא רואה חשבון סמוך עליו.

לי יש כמה שאלות. קודם כל, השימוש במילה המפעיל מלחיצה אותי. כי כשזה היה הרשות השנייה היה כתוב הרשות השנייה והיה ברור שמדובר על רגולטור. היום, כשמדובר על מפעיל, אמרתי את זה כמה פעמים בישיבות, יש לי חשש שאנחנו אכן הולכים להפריט את זה ואני מציעה למשרד התקשורת, למשרד המשפטים וגם לאוצר, לבוא עם טרמינולוגיה יותר מדויקת. "מפעיל" קצת לא ברור לי.

אני רוצה להסביר. המבנה של הצעת החוק כפי שהוגש על-ידי משרד התקשורת מתייחס להוראות הקבע שיהיו לפרק זמן ארוך ואחר כך יש הוראות מעבר. בהוראות המעבר מתייחסים לכך שהמפעיל, הרשות לטלוויזיה ורדיו, המפעיל בפרוש איננו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. אנו יוצאים מתוך הנחה ברורה שזה לא יהיה הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

יפה. אנחנו דיברנו על זה ואמרנו שאנחנו רוצים לבדוק ולכן ברגע שאנחנו באים ואומרים, ומקבעים את המילה "המפעיל" אנחנו בדרך עקיפה וברורה אומרים שזה בעצם לא יהיה מפעיל הרשות השנייה ואני מבקשת התייחסות לזה, אדוני, כי זה משהו שנראה לי, עוד פעם, להכניס מהדלת האחורית. אפרופו מפעיל זמני כמו שאת אומרת, גברתי היועצת המשפטית, כל מה שזמני בארץ זה קבוע. בגלל זה הייתי מבקשת להבהיר, להביא הסברים, כי זאת נקודה שאני אישית לא יכולה לקבל אותה בצורה פשוטה.
דבר שני, ברגש שאנחנו מדברים על כסף, על הכביש הזה, כביש 6 החדש שאתם הבאתם, אני לא מבינה כמה זה עולה. אף אחד לא מדבר, פחות או יותר, על כמה זה עולה ואם גם נשמע כמה זה עולה אז ברור, יוצא מכאן שבעצם בוודאות הולכים למכור פרסום כי אותם ערוצים שיעברו בתחנות האלה, יצטרכו לממן איכשהו את השידור. אני מדברת על ערוץ 2 ו-10 שאנחנו יודעים שהם מוכרים פרסום. החדשים שיהיו, הרישיונות, הם גם ימכרו פרסום. ערוץ 1, עליו אני רוצה לדבר בהמשך, משום מה שכחנו אותו, שכחנו שהציבור משלם 400 שקל בשנה ולאף אחד לא אכפת על מה הוא משלם אבל פה, משום מה, החלטנו שאנחנו רוצים לתת חינם הכול. אבל זה שהוא צריך לשלם כל שנה 400 שקל על משהו שהוא לא מקבל, זה בסדר. אני רוצה לדעת כמה כסף זה עולה.

24 מיליון לחלק ל-6.

כמה עולה למי?

זה המחיר? זה הסכום?

אני רוצה לומר, בהשלמה לדבריה - - -

- - - פה הוא יותר גרוע כיוון שאם זה מתוך 12 זה 48 מיליון, לחלק ל-8, אם יהיו רק 8 - - -

חכה רגע. תאמין לי שלא יהיו שם 8, אני מבטיחה לך שיהיו שם הרבה יותר.

חברת הכנסת ברקוביץ, מה עוד? זהו?

כן. אני רוצה תשובות לדבר הזה. האם זה אומר, בעצם, שברור שהערוצים האלה הולכים למכור פרסום?

מי משיב מטם הממשלה לחברת הכנסת ברקוביץ'?

קודם כל זה לא הסעיף הזה.

זאת גם תשובה.

אני לא מקבלת את התשובה הזאת. לאורך כל החוק יש את ה"גורם המפעיל", אני מדברת על זה מהתחלת החוק, כל פעם אומרים: זה לא הסעיף הזה.

היה כבר דיון ביחס לסעיף הזה.

הגשת רוויזיה.

הרוויזיה שלי, משום מה, לא באה היום לדיון. אני לא מבינה למה.

החוק לא יסתיים בלי שהרוויזיה שלך תעלה לדיון.

שלך ושל חבר-הכנסת אופיר אקוניס. זה יהיה על סדר היום כנהוג וכמקובל בוועדת הכלכלה.

אולי תודיעי שהרוויזיה שלך מתייחסת לכול סעיף שבו מדובר בגורם המפעיל.

אני חושבת שאמרתי את זה בפעם שעברה. אני רוצה לדעת לגבי הכסף. אני פחות מודאגת מהערוצים הקיימים שיש להם כסף, אני יותר מודאגת מאלה שאמורים להיכנס לשם ולא למכור פרסום. אני מבינה שבעצם החלטנו שכל ערוץ שנכנס הוא מוכר פרסומות.

- - - זה לא הסעיף הזה 13 - - -

אני מבינה את מה שאני קוראת. זה לא הסעיף הזה, זה ברור. כשאני מדברת על Hidden Agenda בסעיף הזה. זה לא ברור. אני עכשיו קוראת בין השורות, לא את השורות. אני רוצה לדעת את זה כבר עכשיו, כי אנחנו נגיע לסעיף הזה. אני רוצה לפתוח את זה ולשאול: האם העובדה שאנחנו מדברים עליה – כל ערוץ ישלם מינימום 4 מיליון שקל, צריך איכשהו להיות ממומן, כי הציבור לא משלם לו על זה, נכון? האם אלו ערוצים פילנתרופיים? מה הולך להיות? אני רוצה להבין. הערוצים הנושאיים שאתם מדברים עליהם הולכים להיות ערוצים פילנתרופיים?

הערוצים הנושאיים, שכרגע, לפי המודל של שלושה מרבבים – יהיו אולי אחד או שניים כאלו כי מעבר לזה לא יהיה מקום – יצטרכו להיות ממומנים, לפי ההצעה, מפרסום. ההצעה עוסקת במתכונת משפטית שמאפשרת העלאה של שלושה מרבבים או יותר מזה. כרגע, מה שהרשות השנייה מתכננת זה שלושה מרבבים: שניים SD ואחד HD. הערוצים הנושאיים שאת מדברת עליהם גם נמצאים בסעיף אחר אבל אנחנו מדברים כרגע, כנראה, על ערוץ אחד או שניים, יש כאן בעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה, יש כאן 1, יש כאן 33, יש כאן 99, ערוצים ייעודיים, אני מניחה שאת מתייחסת גם אליהם, נכון? גם ל-16 לא רק לאחד או לשניים הנוספים?

זה אחד או שניים נוספים, זה יותר.

איך יותר? בואי נספור. יש את ערוץ 9, יש את 24, יש הערוץ היהודי-ערבי שגם אמור לעלות, יש את הערוץ הראשון, יש את 33, יש את 99. בואי נספור - - - ונראה מה קורה אם הם לא עולים.

מה קורה אם הם לא עולים? האם זה אומר שאותם ערוצים שנמצאים – אני מבינה, שהכסף מתחלק על פחות ערוצים, נכון?

נכון.

זה מן עונש קולקטיבי לזה שעוד לא עלה? בעצם מה שכולם צריכים לעשות או ערוץ 10 ו-2 וכו', צריכים לגרום למצב שיהיו הרבה ערוצים מתחרים כדי שהם ישלמו פחות. זה מאוד מעניין.

זה לא נורא לעודד תחרות.

צדק חברתי פה. 60% מס על רכב שקונים, אנחנו לא מדברים על זה, נכון? 100% מס. אבל פה החלטנו לעשות צדק חברתי. אני לא קיבלתי תשובה, אני מצטערת.

תודה. כן בבקשה.

אני מייצג את האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית שכולה עשויה ונעשית על-ידי מתנדבים. היא עולה לאוצר לא יותר מ-4 מליון. יושבים פה נציגים נכבדים של "יס" ו"הוט" שאנחנו משדרים באמצעותם והם מסייעים מאוד. השאלה שלי היא: ערוץ ציבורי, ערוץ קהילתי, הוא לא ייעודי כפי שאתם מדברים עליו פה, אבל הוא נעשה על-ידי מתנדבים בכל הארץ, על-ידי לפחות כ-10,000 מתנדבים. ונשאלת השאלה איך נותנים לשדר גם לערוץ הזה, שאין לו כסף והוא לא יכול, מר סמירה, לממן את עצמו באופן מעשי? אם פותחים ערוץ ממיר חופשי, סביר להניח שמאות אלפי בתי אב לא יוכלו לצפות בערוץ הזה. אני מבקש שהוועדה תיתן לזה איזשהו פיתרון.

הם לא יוכלו לצפות בזה באמצעות מערך ה-DTT, הם יוכלו להמשיך לצפות בזה כמנויים בכבלים או בלוויין.

נכון. אנחנו עדיין נצפים בכבלים ובלוויין בעזרתם האדיבה של "יס" ושל "הוט", אבל מי שיעבור, מי שירכוש, מי שיקבל, את הממיר החופשי - לא יוכל לצפות. אם אנחנו מדברים על דמוקרטיה ועל צדק חברתי - כמו שזה עלה פה, זה לא יהיה. אני מבקש לקבל איזשהו פתרון, איזושהי התייחסות.

כן.

יכול להיות שיש מקום איזושהי דיפרנציאציה בין תחנות וערוצים, רדיו וטלוויזיה, שממומנים באופן מלא או באופן חלקי על-ידי פרסומות מפני שכאשר אנחנו מדברים על ההבדל התקציבי בין 'גלי צה"ל' לבין, נאמר, "קול ישראל", אנחנו מדברים על יחס של 1:11, תקציב הרדיו הוא בערך פי 11 מתקציב 'גלי צה"ל'. מאחר שאנחנו, באופן חלקי ומאוד מוגבל, משדרים מעט מאוד תשדירי שירות בלבד, מאוד יכול להיות שיש מקום לעשות את האבחנה הזאת בגלל שרק באופן פרופורציונאלי לתקציב, אנחנו מדברים על פערים אדירים.

זה מתחבר למה שאמרתי. קודם כל אני מציע שבמקום להחשיך ערוצים, כמו שהציע מר מנשה סמירה, ולהשאיר אותם ככה בחוסר תחרותיות בשוק במשך שנים, צריך לפתוח את הערוצים הקיימים - - -

אני הייתי פה? אני אמרתי להחשיך ערוצים, להשאיר אותם שנים?

אתה עמדת פשוט להחשיך כאן דברים מסוימים למשך שנים.

אתה צפית בטלוויזיה הירדנית. לא היית פה.

אני אומר את מה שאמרת. כי אמרת פשוט להשאיר את הערוצים הקיימים.

הוא אומר שהוא לא אמר.

בסדר. אני מתכוון, כשיבוא ערוץ חדש אחרי כמה שנים, יממן את כל חוסר הפעילות של חוסר התחרותיות שהייתה.

תודה, מספיק. הבנו את הפואנטה. דיברת כבר, זאת הפעם השלישית שאתה מדבר.

אני מבקש להבהיר, לא העניין הזה שאני לא יודע מאיפה הוא נולד, הצעת החוק מסדירה – וצריך לעשות הבחנה בין תשלום לבין מי רשאי לעלות וכדאי לקרוא את החוק ולהבין, אפשר להתווכח איתו – אבל הצעת החוק קובעת שמי שרשאי לעלות על המערכת הזאת, על "עידן פלוס" – זאת מערכת מוגבלת היא לא פתוחה באופן חופשי – הצעת החוק אומרת כך: ערוצים – אני אגיד את זה בשם קוד של הרשות השנייה – קרי, ערוצים בזיכיון או ברישיון, ערוצים ייעודיים שמפוקחים על-ידי מועצת הכבלים והלוויין, כרגע יש חמישה-שישה, לא פועלים.

חמישה.

עם הערבית, שישה נדמה לי.

חמישה.

חמישה, סליחה. אז חמישה ויש ערוצי רשות השידור, הערוצים הציבוריים קרי, ערוצים 1, 33, הכנסת ו-23 ויש הצעה חדשה שתידון, הוועדה החליטה בישיבה הקודמת שיהיה דיון נפרד על כל הנושא של הערוצים הנושאיים, שזאת הצעה חדשה שהצעת החוק מעלה שצריך לדבר עליה. ערוצי הרדיו, יש דבר חדש שנכנס להצעת החוק, שערוצי הרדיו הקיימים, הם או ערוצי הרשות השנייה או הערוצים הציבוריים של המדינה, יוכלו לעלות. זה מה שהצעת החוק מסדירה – כרטיס כניסה למערכת. אחרי שהוא עולה, יש כאן הסדרה של איך משלמים, וכבר דיברנו עליה. יש לָקוּנָה עם המקומות הריקים וזה מה שדיברנו קודם. אני חושב שאנו מערבבים כאן.

זאת לא לָקוּנָה. יש הסדר.

אנו רוצים להתקדם. כבר שלושת רבעי שעה מתקיים דיון בסעיף אחד.

אני רוצה לומר - -

רק משהו חדש.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד בקצרה למה חוק ה-DTT בא לעולם. חשוב להזכיר את זה. המטרה של החוק הזה היא לא לפגוע בכבלים ובלוויין ולא לפגוע בערוצים הנושאיים, הייעודיים, המיוחדים והייחודיים. המטרה הייתה שכתוצאה מהעובדה שכל ניסיונות הממשלה – ואני אומר ממשלה זה, משרד התקשורת, משרד האוצר, מועצת הכבלים והלוויין – לעודד חבילה צרה, לא התרוממו מכול מיני סיבות. חבילה צרה וולונטרית, חבילה צרה בחקיקה, חבילה צרה בכפייה, הכול לא הצליח כשהרציונל היה: החבילה הצרה היום טובה מאוד מבחינה איכותית, יש מגוון רחב של ערוצים אבל היא יקרה. כתוצאה מזה שלא השכלנו – אני אומר השכלנו זה המדינה/חברות הכבלים והלוויין – להביא לעולם חבילה צרה במחיר סביר ובאיכות, נולד חוק ה-DTT, דהיינו שיהיה אפשר בחבילה חינמית – בשורה צרכנית לציבור – לקבל את הערוצים הבסיסיים ותמורת מחיר מסוים קטן גם ערוצים נוספים.

על זה לא דובר אף פעם. זה חדש מה שאתה אומר. זה נולד היום.

אני עדיין סבור – ואני מרשה לעצמי לומר את זה לא בשם האוצר ולא בשם שר התקשורת – אבל המטרה אינה ה-DTT, הוא רק כלי, לא משהו קדוש.

אם חברות הכבלים היו מביאות, בקונסטלציה כזאת או אחרת, חבילה צרה/חבילות צרות לעולם, במחיר סביר ובאיכות טובה, ממילא היה ה-DTT מתייתר, כי לא צריך גם את זה וגם את זה. לכן אני סבור שעדיין לא בשלה השעה להכריע איזה ערוצים ובאיזו עלות אלא לנסות ולהמתין עדיין – לא עוד הרבה זמן, לא עד שהמשיח יבוא – האם חברות הכבלים והלוויין יציעו לציבור חבילה צרה, זולה וסבירה ואז ממילא ה-DTT מתייתר. תודה.

אבל בכל מקרה, זה יותר זול. אם אתה לוקח DTT בשנה 450 שקל ומסיים עם זה, זה הרבה יותר זול מחבילה. כל חבילה צרה שתבוא תעלה מעל 1,000 שקל בשנה ו-DTT עולה 400 שקל לכל החיים או 450 אני זוכרת כמה.

טלוויזיות חדשות באות עם ממיר מובנה.

אז עוד יותר זול אפילו. זאת אומרת שזה לא משנה איזו חבילה צרה הם יעשו, בסופו של דבר הם יהיו תמיד יותר יקרים מ-DTT.

המטרה היא לאפשר לציבור לקבל חבילה צרה איכותית במחיר סביר, זאת המטרה. אם המטרה הזאת מתועלת ומקודמת דרך הכבלים והלוויין אין צורך ב-DTT. כל הסיבה שהצעת החוק הזאת נולדה - יתקן אותי נציג האוצר אם אני טועה - בגין העובדה שעד היום המדינה לא הצליחה לכפות על חברות הכבלים והלוויין חבילה צרה.

ניצן, אתה לא עונה לי. גם אם יעשו עכשיו חבילה צרה ויפשיטו את המכנסיים ב-120 שקל או 80 שקל כמו שרצה האוצר בזמנו, זה יהיה יותר יקר מ-DTT כי DTT יעלה 400 שקל והם יעלו 900 שקל בשנה.

אבל עלות ההקמה של ה-DTT, של המפעיל הממשלתי החדש – אני מסכים לגמרי עם ההערה שלך בעניין הזה – עלותו עשרות מיליוני שקלים שגם היא תתועל לציבור בצורה כזאת או אחרת, בין אם האוצר יממן את זה בעקיפין או בין אם הצרכן הבסיסי ירכוש ערוצים נוספים וישלם עליהם כסף. דהיינו, צריך לזכור מה התכלית של החוק הזה. התכלית של החוק הזה היא לאפשר לציבור לרכוש טלוויזיה רב ערוצית במחיר סביר. זאת המטרה, ה-DTT זה רק כלי.

כן, מי עוד ביקש לדבר? כן בבקשה.

צריך לזכור את נקודת המוצא. אני חושב שקצת מתבלבלים. נתקן, אולי, קצת ממה שאמר עכשיו מר ניצן חן. המטרה - כפי שלפחות רואים אותה במשרד האוצר ולדעתי גם במשרד התקשורת - של החקיקה כולה היא לתת לציבור תשתית. תשתית תקשורת, תשתית שידורי טלוויזיה בטכנולוגיה שקיימת, מתעדכנת ומאפשרת לציבור, לצרכן הבודד אפשרות בחירה יותר רחבה, האם אתה לכבלים או לוויין משלם כמה שצריך לשלם. זה ברור שהכבלים או הלוויין יכולים לעשות כל מיני מהלכים של שיווק כזה או אחר כדי לשפר את המצב וזאת המטרה מעבר לחקיקה הזאת. זאת תמיד המטרה של הרגולציה בכל אחת מהפעילויות: או ללכת לחבילה או לתשתית שהיא תשתית אחרת, יותר מוגבלת מאשר התשתית שקיימת לכבלים וללוויין, ולקבל מה שיש על אותה תשתית - כשהתשתית עצמה היא בחינם. בחינם, זאת אומרת שהציבור הרחב, באמצעות תשלומי המיסים, שילם על התשתית בלבד, ולשים את התשתית הזאת. שחקן ציבורי, פרטי, עסקי, שיש לו מודל מימון בהתאם – וזה עונה אולי לשאלה ששאלת קודם – שיש לו מודל מימון שיכול להצדיק עלייה לתשתית הזאת, יעלה וישדר לציבור הרחב וירוויח ממה שהעלייה הזאת מספקת לו.
ההיבט הציבורי או ההיבט של מימון המדינה וההתייחסות של המדינה היא לתשתית בדיוק כמו תשתית של כביש. ברגע שמתחילים להכניס אלמנטים נוספים כמו: שהמדינה תסבסד ערוצים בפנים; שהמדינה תכסה על ערוץ פרטי כשערוץ אחר לא נכנס; שהמדינה תממן לצורך העניין גם ערוצים קהילתיים, שממומנים בדרך אחרת; המשמעות היא – ולצורך העניין יכול להיות שאני מזדהה פה גם עם מערכות של הכבלים והלוויין – המשמעות היא ממש לא מה שאנחנו התכוונו ולהכניס את המדינה כמפעיל בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית זה לא מה שאנחנו מתכוונים. מה שאנחנו מתכוונים זה תשתית נקייה שהמדינה מממנת ותשלומי הציבור ומרגע זה, מי שרוצה להיכנס על אותה תשתית יודע מה המחיר, יודע שיכול להיות שיש תקופה שהוא משלם יותר בגלל שהתשתית לא מלאה, כמו שאתה יודע בהרבה מאוד תשתיות שאתה נכנס אליהם. כשאתה ניכנס לאזור תעשייה או אזור מסחר ואתה החנות הראשונה, זה ברור שיש לך איזשהו קנס כי עד שיבואו עוד חנויות, יהיו לך פחות אנשים. זה חיים של עסקים, הם יודעים מה תנאי הכניסה, הם יודעים מתי זה משתפר ויודעים מה המצב העסקי, ויכול להיות שהם גם טועים ונופלים.

ימומנו מפרסומות, זה ברור.

אני תכף אתייחס. מאחר ומדובר בתשתית, יש חשיבות עליונה, לדעתנו, בהפרדה בין הרגולטור לבין מי שיפעיל את התשתית הזאת כתשתית פתוחה בטווח הארוך, לא בשלב ההקמה – שבו הרשות השנייה עשתה עבודת קודש והקימה את המערך הזה עבור מדינת ישראל והציבור – אלא בשלב השני, בשלב שבו התשתית הזאת עובדת כתשתית קבועה. יש הכרח שהדבר הזה יצא מתוך ידי הרגולטור. יהיה גוף מפעיל שהוא נקי, שמפעיל תשתית, ויהיה רגולטור שמפקח על כל השחקנים בשוק.

ממשלתי או מסחרי, מר פולק?

מה שכתוב בהצעת החוק. כתוב ממשלתי.

הוא לא יוציא כסף?

אתה יודע לקרוא את הצעת החוק.

אני מנסה, רק לא ברור לי מה כתוב ב-Subtext של הדבר הזה. חברה ממשלתית חברה - - -

זה גורם ציבורי. הגורם הציבורי מוגדר ככזה גם אם מדובר בחברה ממשלתית זה לא גורם מסחרי. אם יפריטו אותו, יצטרכו להגיע שוב לוועדה הזאת, שוב להפיץ תזכיר ולעבור את כל תהליך החקיקה ולקיים את הדיון המתאים.

אגב, אני חייב להגיד שכלכלית אני לא רואה איזשהו אינטרס גדול להפריט את הדבר הזה אבל זה גם לא מה שכתוב. מה שכתוב זה: גורם ממשלתי.

אפשר להעיר הערה אחת, אדוני היושב-ראש? לעניין הזה, נשאלת פה השאלה הכי פשוטה בעולם, בן אדם משלם 4 מליון שקל בשנה, ממה הוא ממן את זה אם לא מהציבור, מהפרסומות? למה אתם לא אומרים את זה על השולחן, אני רוצה להבין?

כשנגיע לשאלת הפרסומות נדון בכך.

ממה משלמים? מי משלם את זה?

כן. בבקשה.

סמנכ"ל רגולציה ב"יס". אני מבקשת להתייחס לדברים שאמר ניצן חן בעניין החבילה הצרה ואני אשתדל מאוד לא להתפלמס איתו פה אבל חשוב שזה יהיה כתוב בפרוטוקול. אחד החסמים המרכזיים, אם לא העיקרי, לחבילה צרה מבחינתנו אלו החובות הרגולטוריות שיושבות על חבילת הבסיס. תתכבד מועצת הכבלים, עם אומץ לב ציבורי, ותוריד מאיתנו את כל החובות האלה - אז אפשר יהיה לקיים דיון אמיתי בחבילה צרה.

אני מסכימה איתה.

אני מבקש להתייחס לדברים של ערן פולק מאגף התקציבים. אני מסכים שהיעד המשותף, בוודאי של הממשלה, משרד האוצר, משרד התקשורת ושלנו – הרשות השנייה גם כרגולטור וגם כפרויקטור – הושג ונעשה. אני חושב שהחלופה הניתנת והתשתית החיובית הזאת היא שמהווה היום את הפוטנציאל לכול ההתרחבות הזאת. אבל שני תיקונים, ערן, אני מסכים גם שהממשלה וכספים ציבוריים לא צריכים להתערבב עם כספים פרטיים ולא להוות פלטפורמה חליפית ומקבילה. ברם, אין כוונה שהממשלה תממן ערוצים קיימים או ערוצים שוטפים שמשדרים. כשאני אמרתי את זה התכוונתי לומר, שים לב, הכוונה היא שכדי לעמוד ביעד ולעודד כניסה, אנחנו צריכים לממן - כשהערוצים שצריכים להיכנס עדיין לא בשלים ולא נכנסו. יש קושי כרגע בלתפעל ולהחזיק את המערכת אחרי ההקמה. למה דומה הדבר: כשהוקם כביש 6, היה חשש שהמפעיל הפרטי לא יכניס מספיק ולא ייסעו מספיק מכוניות, אז הממשלה נתנה לו איזשהו ביטחון כדי להשלים את המינימום, עד כמה שקראתי בעיתונים.

הוא מימן את התשתית.

- - -

תמחקו את הדוגמה של כביש 6, אני לא שולט כמוכם. חשוב לי העיקרון, לא באתי עכשיו להתפלמס על כביש 6. למה דומה הדבר? אתה מקים, אתה רוצה לעודד שייכנסו, הערוצים הקיימים שמשודרים, מר ערן פולק, הם ערוצים ציבוריים. יש שלושה ערוצים שממומנים מכספי האוצר. אז מה הרעיון? הרי בלאו הכי אתה עושה את זה, בצורה עקומה והפוכה: ערוץ הכנסת יממן את המקום הפנוי עד שיבואו אלה שצריכים לעלות.

משלמי האגרה, לא קופת המדינה.

רשות השידור זה הציבור, משלמי האגרה. אמרנו את העניין הזה לא בגלל שאנחנו חלילה רוצים. אני מציע לראות בזה כחלק מההקמה.

מר מנשה סמירה, בוא. זה לא - - -

אבל הוא צודק.

אני אמרתי אם הוא צודק או לא צודק?

אני רוצה להעיר הערה אחרונה, היושב-ראש. אני חושבת שההערה של הערוץ הקהילתי הייתה מאוד נכונה. אם התכוונו לתת DTT לכול הערוצים ה- So calledציבוריים נקרא להם, ויש את ערוץ 1 ויש ערוצים שקיבלו רישיון. אני חושבת שערוץ קהילתי חייב להיות משודר. ולערוץ קהילתי – 4 מליון שקל בשנה או 6 מליון עד שיכנסו נוספים – זו פשיטת רגל. תיקחו כסף מאלו שבאים. מהפנסיונרים שבאים להצטלם תיקחו 10 שקלים.

את הערוץ הזה אנחנו מממנים - - - אבל לא לשכוח.

אז אתה הולך לממן אותו ל-DTT?

ברור לך שהערוץ הזה לא יהיה קיים אחרי 5 דקות.

לי זה ברור.

כן, בקצרה.

אני רוצה להתייחס לדברים של ניצן חן. אני מחזקת את הדברים שלו כי בסך הכול הפלטפורמה של ה-DTT קמה כי כלל החברות סרבו לחבילה צרה. חברות הכבלים והלוויין - - - את הרגולטור - - - את ה-DTT ולכן מה שקורה הצרכן הרוויח - - -

מאיפה זה בא?

זה לא תואם את דברי ההסבר של הצעת הממשלה. זאת לא הסיבה. מר ניתן חן אמר את זה עכשיו אבל זאת לא בהתאם לעמדת הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק.

נכון. אנחנו מסכימים.

- - - חברת הכנסת יוליה, יעשו חבילה צרה של 120-130 שקל. בכול מקרה הצרכן מרוויח מהעניין הזה. יש היום חיסכון של אלפי שקלים לצרכן שעובר מחברות הכבלים והלוויין לחבילת ה-DTT וזה מאוד חשוב להסתכל בהיבט הזה, במיוחד במצב הכלכלי של היום. אני אתייחס גם לפרסומות. נכון שצרכנים לא אוהבים פרסומות, פרסומות זה לא דבר טוב אבל בפועל אנחנו מוותרים על העניין כי זה יגביר את התחרות, ייכנסו יותר ערוצים, הצרכן יראה ב-DTT יותר ערוצים ומחוסר ברירה, פשוט מאוד. רק הבקשה שלנו - - -

יש פה 7 מליון איש במדינת ישראל. אם מישהו יודע שהולכת להיות פה עלייה נוספת של 5 מיליון, אתם צודקים. חֶבְרֶה, אנחנו ממש מדינה קטנה, על מה אתם מדברים? אתם רוצים תשתיות ברמה הבינלאומית, כמו במקום שיש 20 מיליון, 30 מיליון, 100 מיליון, 200 מיליון ומשווים את זה עם ארצות הברית, משווים את זה עם אירופה, כשבמדינה הזאת יש אנשים שאפשר לספור אותם על האצבע, באמת.

בסקר שעשתה המועצה לצרכנות הסתבר שצרכנים רואים בחבילה צרה בסך הכול כ-4 עד 4.5 ערוצים. ביקשנו חבילה צרה, הממשלה ביקשה חבילה צרה וזה פשוט לא הלך. הצרכנים פשוט משלמים על ערוצים שהם לא רואים, לא רוצים. יש סבסוד צולב, בפועל הצרכן היום משלם על מה שהוא יראה. בפועל הצרכן ירוויח - - -

את מבינה שאני לא נגד הצרכן ואני צידדתי ב-DTT, אני מאמינה בזה. זה היה נכון להקים את התשתית של 6-7 הערוצים הציבוריים שדיברנו עליהם. אבל כמו תמיד אנחנו נותנים אצבע, עכשיו הגענו כבר ליד, עכשיו אנחנו כבר רוצים את כל הגוף וגם את הקרביים. אני חושבת שכדאי להגיד – אני רוצה לומר את זה כאן – האמת ערן, רציתי לפגוש אותך לפני שאנחנו באים לפה כדי שתסביר לי משהו שאני לא מבינה. אני אשמח שאתה תגיד לי את זה עכשיו.

לא עניתי?

לא. אני רוצה להגיד לך, אותן התשתיות שיש היום בכבלים ובלוויין – אני לא עורכת הדין שלהם – מי שעשה והגיש את הצעת החוק לביטול קנסות היציאה, זאת אני. מי שעושה להם את המוות בכבלים ובלוויין עם השירות שהם נותנים לציבור, זאת אני. זאת לא הבעיה, אני לא העורכת דין שלהם – אני שואלת שאלה מאוד פשוטה, התשתית של כבלים ולוויין היא אותה תשתית שקיימת בכול העולם מבחינת העלות, אוקיי? רק שם היא מתפרסת על מיליוני, עשרות מיליוני אנשים ופה היא מתפרסת על לא יותר מ-1.5 מיליון אנשים. האם לקחתם בחשבון שאותה השקעה שהכבלים והלוויין השקיעו בתשתיות האלה, גם כשהן הוקמו וגם היום, מתחלקת על 1.5 מיליון, מול ארצות הברית או אירופה, שם מתחלקת אותה תשתית על עשרות מיליונים, האם זה לא מוזיל את המחיר? ההשוואה הזאת קצת מוזרה לי. כשבאים ואומרים שבעולם זה יותר, אני בעד שתורידו את חבילת הבסיס, את המחיר. אין ספק, אני בעד שהצרכן ירוויח, אני רק רוצה להיות ריאלית. האם לקחתם בחשבון את מספר התושבים במדינת ישראל מול מחיר התשתיות? זה מה שאני צריכה לדעת.

- - - במדינות שיותר גדולות ממדינת ישראל.

אני רוצה רק - - -

כולם פה רוצים. אין כמו הדיונים על חוקי התקשורת, שנמתחים כמו מסטיק. דברים הרבה יותר כבדים נחתכים פה ביותר מהירות. הסעיפים האלה, שעה לסעיף.

מדובר במיליארדים, אדוני היושב-ראש.

לא לא. יש פה דברים אחרים. אנחנו עוברים להצבעות. למישהו מחברי הכנסת יש הצעות לשינוי הסעיף?

אני לא מצביעה על הסעיף, אני מצטערת.

את מפגינה מחאה?

כן, מחאה. כי לא קיבלתי שום תשובה, אדוני, אולי יש לך פה תשובות. אני לא הבנתי.

אם לא הבנת אחרי שעה זאת כבר בעיה.

יש לי תחושה שאם אני אשאל פה ואעשה הצבעה, רוב האנשים לא הבינו. אבל אנחנו לא נעשה את זה, נכון?

אם חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' תצביע היא מצביעה במקום חבר-הכנסת ישראל חסון. חבר-הכנסת אלכס מילר יצביע במקום חבר-הכנסת חמד עמאר.

אני רוצה להציע שעל המקום הפנוי, התדרים הפנויים, הערוצים לא יצטרכו לשלם. איך אנחנו מנסחים את זה?

שהמדינה תישא בעלות. אנחנו ננסח את זה לאחר מכן. מה שאתה מציע בעצם זה שהמדינה תישא בעלויות הנובעות מהפצת – אין ערוצים איך אפשר לקרוא לזה – אני צריכה לחשוב על הניסוח לאחר מכן. בעצם, ככל שיש מרבב שלא ממצא את הכושר שלו, את - -

החלק הלא מנוצל לא יועמס על הערוצים הקיימים.

- - את הקיבולת הפנויה.

החלק היחסי, בדיוק.

אפשר לשקול סייגים מסוימים, כמו שאמרנו קודם: עד "פרק זמן", עד "מי יעלה".

בדרך כלל בתנאים שיקבעו.

בתנאים שיקבעו, בדיוק.

מה זאת אומרת בתנאים?

לא, למה? - - - אין זמן. אתה רוצה להקציב את זה לחצי שנה - - -

לא, שאוצר המדינה יישא בעלויות.

אנחנו מצביעים על הסעיף עם השינוי.

אפשר לבקש לשמור זכות להסתייגות?

האוצר מבקש זכות להסתייגות.

אני רוצה להשלים את ההצעה שלך, ככל שהיא תתקבל – אגב, עדיין לא הצביעו עליה אז אין מקום להסתייגות. אחרי שיצביעו עליה תתכבד – אם אדוני מציע שאוצר המדינה יישא בעלויות אז צריכים גם לוודא שאוצר המדינה אכן יעביר למפעיל את הסכומים הנדרשים לצורך כך מידי שנה. צריכים לכתוב את זה בהצעה.

נכון. זה מה ששאלתי, כמה זה עולה? אף אחד לא עונה לי.

שיהיה ברור, מידי שנה הוא יעביר את הסכומים הנדרשים.

אנחנו מצביעים על סעיף 9 עם השינוי שאני הצעתי שהיכן שהפס לא משמש ערוץ רדיו או טלוויזיה, ערוצים קיימים לא יישאו בעלות הזו. מי בעד ההצעה? מי נגד?

זה דווקא אני הולכת.

גם הצבעת? פה אחד.

הצבעה

בעד סעיף 9 – פה אחד
הסעיף אושר.

כי עשית תיקון יותר נורמאלי.

נשאר פה אחד.

בתוספת למה שאמרה היועצת המשפטית ביחס להעברת הסכומים.

לעניין ההסתייגות, אנחנו רוצים לשמור את ההסתייגות ולהבהיר שככל שלהבנתנו מדובר ביותר מ-5 מליון שקל, אז אנחנו חושבים שזאת גם הסתייגות תקציבית.

אני מבקשת להעביר לוועדה את החישובים המבססים את ההערכה התקציבית.

גברתי היועצת המשפטית, מכיוון שבעצם החוק לא קובע רק שלושה מוקסים, אז עקרונית, מחר אפשר להקים 5 מוקסים. העלות כאן יכולה להיות מאוד גבוהה או מאוד נמוכה.

אדוני היושב-ראש, אני חושבת שהערתה של גב' רובינשטיין היא מאוד עקרונית וחשובה.

היא מאוד עקרונית, רק אם יהיו 5 מוקסים זה אומר ש-4 הקודמים כבר מלאים.

לא בהכרח.

זאת בדיוק הנקודה אני חושבת שצריכים להעביר את זה בנוסח שיביאו הצעה. לא ייתכן שיקימו 5 מרבבים כשהקודמים ריקים.

עורכת הדין בנדלר, המדינה שולטת בהקמת המוקסים, היא מתקצבת את ההקמה.

זה ברור, מר מנשה סמירה.

זה ברור. אתה מעלה על דעתך שהמדינה תחליט להקים עכשיו מערך של 5 מרבבים כאשר רק 2 מלאים?

זה ברור לכולם שלא.

אז אם צריך, נעביר את זה בנוסח שאוסר לעשות את זה. אם זה מה שיקרה, כתוצאה מההערכה התקציבית שתואמה, שהאוצר יעביר לנו, לעניין ההסתייגות הזאת, את האובדן התקציבי. בכל מקרה אני מבקשת את העלות של זה. אני מציעה שחברי הכנסת ישקלו לדון מחדש בסעיף הזה כדי להגביל את האפשרות.

נכון זה - - -

אני לא מוצא לנכון להגביל בסעיף משהו שהוא על גבול הטמטום. מי יבנה מרבבים חדשים כשהקיימים עוד ריקים?

אבל אתה במדינה כזאת ש - - -

לא, לא. המדינה לא מטומטמת.

אבל האוצר מקים והאוצר ישלם את דמי האחזקה. אז הוא יקים בשביל לשלם דמי אחזקה? מה הרעיון?

סעיף 9 אושר. נא להקריא סעיף 10.

"10. השימוש בדמי ההפצה. דמי ההפצה שישולמו לגורם המפעיל ישמשו לו לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיו לפי חוק זה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 4."

זה סעיף שקיים כבר בחוק הרשות השנייה. היום זה סעיף 101. הוא אומר שהכסף שאותו גורם יקבל מדמי ההפצה, ישמש לו בשביל מילוי תפקידיו לפי החוק.

אני מציעה להוסיף את המילה "בלבד".

מקבל. לפני שמצביעים על סעיף 10 נבהיר, וזה ברור בפרוטוקול, שההצבעה הקודמת שהייתה פה אחד, הייתה לא רק על השינוי שהצעתי אלא על כל סעיף 9 שנדון בוועדה לפני כן.
יש הערות לסעיף 10? הוספנו את המילה "בלבד". מי בעד סעיף 10 עם התוספת של המילה "בלבד"? אושר פה אחד.

הצבעה

בעד סעיף 10 – פה אחד
הסעיף אושר.

נא להקריא את סעיף 11.

"11. ערבויות ובטוחות.
(א) הגורם המפעיל רשאי לדרוש מהגופים ששידוריהם מופצים על ידו לפי סעיפים 6 ו-7, למעט הגופים האמורים בסעיף 6(א)(3) ו-(6), להפקיד בידיו ערבויות או בטוחות אחרות להבטחת תשלום דמי הפצה כאמור בסעיף 9.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הגורם המפעיל, יקבע הוראות בדבר סוגי הערבויות או הבטוחות האמורות בסעיף קטן (א), סכומיהן, מועדי הפקדתן, וכן דרכי מימושן והשימוש בכספים שיתקבלו עקב מימוש כאמור, ובלבד שתנאי הערבויות והבטוחות ודרכי מימושן, יהיו זהים לגבי כלל מפקידי הערבויות והבטוחות."
זה גם מבוסס על סעיף שקיים בחוק הרשות השנייה, סעיף 52. זה אומר שהגורם המפעיל רוצה להבטיח שישולמו לו דמי ההפצה. הוא רשאי לגבות ערבויות ובטוחות מכול הגופים פרט לכנסת ולטלוויזיה הלימודית. השר רשאי גם לקבוע הוראות שקשורות לסוגי הערבויות ולמימוש שלהן.

הערות? אין הערות, אנחנו מצביעים על סעיף 11.

יש לי שאלה. למה בעצם עושים את האבחנה בין ערוץ הכנסת והטלוויזיה הלימודית ובין כל השאר. אם אנחנו מדברים שוב על משהו שלא ממומן מפרסומות.

- - - המדינה לא לוקחת ערבויות מגופי המדינה.

'גלי צה"ל' זה לא גופי מדינה?

ייתכן שיש מקום גם למעט את 'גלי צה"ל'. גב' רובינשטיין, גב' נויפלד, יש כאן הצעה שלא לדרוש ערבויות גם מ'גלי צה"ל' על בסיס אותו עיקרון שהמדינה לא לוקחת ערבויות מגופי מדינה.

אוקיי, גם 'גלי צה"ל'.

גם רשות השידור.

רשות השידור היא תאגיד ציבורי. אנחנו מתייחסים לגורמים שהם בעצם פנים ממשלתיים.

טוב. אנחנו מצביעים על סעיף 11 עם השינוי של 'גלי צה"ל'. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר.

הצבעה

בעד סעיף 11 – פה אחד
הסעיף אושר.

נא להקריא את סעיף 12.

"12. אי-גביית תשלום בעד קליטת שידורים. הגורם המפעיל וכל אדם אחר, לא יגבו תשלום כלשהו מהציבור בעד קליטת השידורים המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות חוק זה."

את קוראת קצת מהר מידי. אני עולה חדשה.

"אי-גביית תשלום בעד קליטת שידורים. הגורם המפעיל וכל אדם אחר, לא יגבו תשלום כלשהו מהציבור בעד קליטת השידורים המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות חוק זה."

אחד הרציונאליים בהקמת המערך הזה זה בעצם - - -

יש וויכוח על הסעיף הזה? אין וויכוח?

מה זה? לא הבנתי.

שאת משלמת רק עבור רכישת הממיר וזהו.

מי בעד? פה אחד.

הצבעה

בעד סעיף 12 – פה אחד
הסעיף אושר.

לדלג על סעיף 13. סעיף 12 הוצבע ואושר. לדלג על סעיף 14. להקריא את סעיף 15.

"פרק ה': שונות
15. ביצוע ותקנות השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו."

הערות לסעיף?

איזה שר? לא כתבו.

שר התקשורת.

שר התקשורת. מי בעד? יוליה? פה אחד.

הצבעה

בעד סעיף 15 – פה אחד
הסעיף אושר.

נא להקריא את סעיף 16, בבקשה.

"16. תיקון חוק הרשות השנייה . בחוק הרשות השנייה –
(1)
בסעיף 37(א)(2), במקום "שבסעיפים 51, 51א ו-70(א)" יבוא "שבסעיף 70(א)";
(2)
בכותרת סימן א' לפרק ד' לחוק העיקרי, במקום "תחנות, רישיונות וזיכיונות" יבוא "רישיונות וזיכיונות";


(3)
סעיפים 51 עד 53 – בטלים;


(4)
בסעיף 55(ב), במקום "51, 51א, 51ב, 52, 53, 54(א)" יבוא "54(א)";


(5)
בסעיף 62א(ג), המילים "מהאמור בסעיף 51(ג) או 51א(י) או" - יימחקו;

(6)
בסעיף 63(ד), במקום "בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה כדין" יבוא "בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, לעניין חוק זה, כדין" ובמקום "51, 51א, 51ב, 52, 53, 54" יבוא "54";
(7)
בסעיף 63א(ג), במקום "דינה של חברת החדשות כאמור כדין" יבוא "דינה של חברת החדשות כאמור, לעניין חוק זה, כדין" ובמקום "51א, 51ב, 52, 53, 60" יבוא "60";


(8)
בכותרת סימן א' לפרק ח', המילים "דמי הפצה" – יימחקו;


(9)
סעיף 100א – בטל;


(10)
בסעיף 101 –
(א)
בכותרת השוליים, במקום "בדמי הזכיון, בדמי הרישיון ובדמי ההפצה" יבוא "בדמי הזיכיון ובדמי הרישיון";
(ב)
במקום "דמי הזכיון, דמי הרישיון ודמי ההפצה" יבוא "דמי הזיכיון ודמי הרישיון";"

מי כל אלה שבאים במקום? תפרטי?

כן, אני אסביר תיכף.

"(11)
בסעיף 102, במקום "דמי הרישיון, דמי ההפצה והתמלוגים לפי סעיפים 99 עד 100א" יבוא "דמי הרישיון והתמלוגים לפי סעיפים 99 ו-100";
(12)
בסעיף 102ב, המילים "דמי ההפצה, למעט דמי הפצה שהכנסת חייבת לשלמם לפי סעיף 51ב(ו)" – יימחקו, ובמקום "לעניין זה, "דמי זיכיון", "דמי רישיון", "דמי הפצה" או "תמלוגים" – דמי זיכיון, דמי רישיון, דמי הפצה או תמלוגים" יבוא "לעניין זה, "דמי זיכיון", "דמי רישיון" או "תמלוגים" – דמי זיכיון, דמי רישיון או תמלוגים".
כל הסעיף הזה ייכנס לתוקף ב-1.1.2014, הוא לא סעיף עם תחילה מיידית. בעצם, אנחנו נגיע לזה בסעיף 19 תהיה הוראת שעה שתהיה בתוקף עד אז. בסעיף הזה אנחנו מנקים את החוק מכול ההתייחסות לתחנות השידור הספרתיות כי זה עובר לחוק נפרד, לחוק שדנו בו עד עכשיו. בעצם מנקים את חוק הרשות השנייה מכול ההתייחסויות האלה.

הערות לסעיף 16?

היא אמרה שתפרט מי באים במקום.

היא הסבירה עכשיו.

הסברתי שזה סעיף שייכנס לתוקף ב-2014. זה תיקון לחוק הרשות השנייה שבעצם מנקה את כל ההתייחסות לתחנות השידור הספרתיות. בגלל שב-2014 ייכנס החוק החדש לתוקף, בעצם בחוק הרשות השנייה כבר לא נדרשת ההתייחסות הזאת. זה פשוט תיקון מאוד טכני שמנקה משם את כל ההתייחסות ומעביר את זה לחוק החדש.

הערות לסעיף 16? אין. מי בעד? פה אחד.

הצבעה

בעד סעיף 16 – פה אחד
הסעיף אושר.

נא להקריא את סעיף 17, בבקשה.

"17. תיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33). בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע"א–2011‏ , בסימן א' לפרק ב' –

(1)
בסעיף 94(2), פסקת משנה (ב) – תימחק;

(2)
בסעיף 101, במקום הסיפה החל במילים "במקום "תחנות, רישיונות וזיכיונות"" יבוא "במקום "רישיונות וזיכיונות" יבוא "שידור בערוץ נפרד וסייג לרישיון"";

(3)
סעיפים 102 עד 106 – בטלים;

(4)
בסעיף 115(3), פסקת משנה (א) – תימחק;

(5)
סעיף 132 – בטל."
גם זה סעיף טכני. במסגרת התיקון שעסק בזיכיונות רישיונות הכנסנו תיקון שייכנס לתוקף רק ב-2015. בעצם חלק מהתיקון ההוא כבר לא יהיה רלוונטי בגלל שכבר ב-2014 נעשה תיקון אחר אז צריך להתאים לאותו. זה תיקון מאוד טכני.

למישהו יש משהו לומר בפרק הזה? הערות, שאלות? אין. מצביעים על סעיף 17. מי בעד? פה אחד.

הצבעה

בעד סעיף 17 – פה אחד
הסעיף אושר.

נא להקריא את סעיף 18, בבקשה.

"פרק ו': תחילה, הוראת שעה והוראות מעבר
18. תחילה. תחילתם של סעיף 3, פרקים ג' ו-ד' למעט סעיפים 13 ו-14, ופרק ה', ביום הקובע."

היום הקובע הוגדר כ-1.1.2014, חלק מהסעיפים ייכנסו אז. יש סעיפים מסוימים שייכנסו כבר ברגע שהחוק יאושר - עדיין לא דנו בסעיפים האלה – הסעיף על הערוץ הנושאי, הסעיף על הטלוויזיה הלימודית.

הערות לסעיף 18? אין. מי בעד סעיף 18? יוליה את גם בעד?

אני פה. כן.

הצבעה

בעד סעיף 18 – פה אחד
הסעיף אושר.

פה אחד.

סעיף 19. אני אגיד משהו כללי לפני שאני מתחילה להקריא. זאת בעצם הוראת השעה שהיא תיקון לחוק הרשות השנייה שאמור לחול משהחוק עובר ועד ל-31.12.2013.

"19. חוק הרשות השנייה – הוראת שעה. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), יקראו את חוק הרשות השנייה כך:

(1)
בסעיף 51א –


(א)
בסעיף קטן (א) –
(1)
ברישה, במקום "של גופים אלה" יבוא "של הגופים המפורטים להלן, בכפוף להוראות סעיף 51ב";
(2)
בפסקה (2), המילים "אם ביקשה לעשות כן" ו"בהתאם להוראות סעיף 51ב(ב)" – יימחקו;
(3)
בפסקה (3), המילים "אם ביקשה לעשות כן" ו"בהתאם להוראות סעיף 51ב(ב)" – יימחקו;



(4)
אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4)
משדר ערוץ ייעודי, ובכלל זה משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית;



(5)
הטלוויזיה הלימודית;



(6)
משדר ערוץ נושאי;



(7)

(א)
רשות השידור;




(ב)
גלי צה"ל;




(ג)
בעלי זיכיונות לשידורי רדיו.";
(ב)
סעיף קטן (ב) – בטל;
(ג)
במקום סעיפים קטנים (ד) עד (ד2) יבוא:

"(ד)
אוצר המדינה יישא בעלות ההקמה לצורך קליטתם והפצתם בציבור של שידורי הגופים האמורים בסעיף קטן (א) באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות סעיף 51ב, בין השאר תוך שימוש בתמלוגים המשולמים לפי סעיף 100 בידי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ובעל זיכיון לשידורי רדיו.";


(ד)
בסעיף קטן (ז) –
(1)
האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, אחרי "בסעיף קטן (א)(1), (2) ו-(3)" יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה, בהתאם להוראות סעיף 51ב" והסיפה החל במילים "אין בהוראות" – תימחק;



(2)
אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2)
לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום פרסומו של חוק הפצת שידורים או מיום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), לפי המוקדם, יוקמו תחנות שידור ספרתיות כך שתתאפשר הפצה וקליטה של שידורי טלוויזיה של כל הגופים כאמור בסעיף קטן (א), בטכנולוגיית חדות רגילה ובטכנולוגיית חדות גבוהה, בכפוף להוראות סעיף 51ב.
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מההוראות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965.";

עצרי. זה כבר נהיה ארוך. תסבירי את זה עד לפה.

אנחנו עכשיו מתקנים את חוק הרשות השנייה, מוסיפים הוראת שעה. זה בעצם הוראות מקבילות לכול ההוראות שהצבענו עליהן עד עכשיו. זאת אומרת, כל ההוראות ההן בחוק נפרד שייכנס לתוקף ב-2014 וזאת הוראת שעה שמדברת על מה שהרשות השנייה תעשה עד 2014.

כל עוד היא זו שאחראית על הפצת השידורים.

בדיוק. אז לרשות השנייה יש שנתיים או עד ל-31.12.2013 לפי המוקדם להשלים את הרחבת המערך כשבסעיף קטן (א) הוספנו את כל הגופים שהשידורים שלהם יופצו באמצעות המערך. הסעיף שאוצר המדינה יישא בעלות ההקמה גם יתווסף ובעצם מוחקים את הסעיפים שהיו עד עכשיו בנוגע לעלות ההקמה כי הם כבר לא רלוונטיים עכשיו כשאוצר המדינה יישא בזה. יש מקומות שהוספנו את הטכנולוגיה כי גם זה שינוי שעכשיו חל, שחלק משידורי הטלוויזיה הם בטכנולוגיית חדות רגילה וחלק בטכנולוגיית חדות גבוהה.

יש לי שאלה, ברשותך, ערוצים שביקשו להצטרף, בעבר, ההנחה הייתה שמי שביקש להצטרף ולעלות על המערך הזה יוכל באיזשהו שלב להגיד שהוא לא רוצה להמשיך ומבקש לצאת מהמערך. היום אתם מבטלים את הסעיפים האלה שאפשרו בזמנו לערוץ הכנסת ולרשות השידור לבקש הצטרפות למערך, עדיין יש ערוצים שגם בעתיד יצטרכו לבקש. השאלה היא מה קורה אם ערוץ מסוים ביקש לעלות ולהיות מופץ באמצעות המערך הזה ובאיזשהו שלב הוא רואה שהעלויות של ההפצה הן כל-כך גבוהות שהוא לא יכול לעמוד בהן והוא מבקש לצאת מהמערך. האם מדובר כאן בנישואים קתוליים או שיש אפשרות להתגרש?

נסביר קודם את המצב. כמובן שאי אפשר לכבול ערוצים אבל זה תלוי איזה ערוצים.

לגבי רוב הערוצים יש להם אפשרות לבקש, אלו הערוצים הייעודיים, הטלוויזיה הלימודית, מְשַׁדֵּר ערוץ נושאי, תחנות הרדיו. בעלי הזיכיונות ובעלי הרישיונות, גם היום זה לא היה על פי בקשה ומה שהשתנה עכשיו זה באמת ערוץ הכנסת ורשות השידור בגלל שאנחנו סבורים שמדובר בגופים ציבוריים והם צריכים להיות על המערך ובאמת להם אין אפשרות לבקש לרדת מהמערך.

השאלה הזאת של האפשרות לרדת עלתה גם בפעם הקודמת והייתה החלטה של הוועדה כי עלתה כאן הערה מצד הרשות השנייה, לחייב באיזושהי תשקופת מינימום והבקשה של הרשות השנייה לא התקבלה. זה עלה לדיון והייתה החלטה בעניין הזה.

ומה עם הערוצים הנושאיים?

האם ברור לכול ואם אין מקום להבהיר שערוץ שעלייתו למערך הייתה כרוכה בהגשת בקשה, יהיה רשאי לבקש לרדת מהמערך ואולי תוך כמה זמן, תהיה הודעה מוקדמת וכיוצא בזה. זה כמובן משפיע על דמי ההפצה שהערוצים האחרים משלמים.

רגע. רשאי לבקש ויקבל אישור אוטומטי?

אי אפשר לכבול גורם להמשיך לשדר. אני חושבת שגם ברמה הציבורית אם ערוץ לא מצליח או אם ערוץ לא טוב, אם הציבור לא רוצה ערוץ, אני לא חושבת שבכוח צריך לחייב שידורים.

הציבור מאוד רוצה אבל עלה ערוץ ייעודי מסוים ורואה שההכנסות שלו אינן מאפשרות לו, למשל, להמשיך לשלם דמי הפצה.

אבל אז הוא משדר בכבלים ובלוויין?

כן.

כי זה אסור לדעתי. זה צריך להיות תלוי באיפה הוא יהיה. אם הוא יהיה בכבלים ובלוויין והוא לא רוצה להיום ב-DTT אז זאת בעיה.

אין חובה לפלטפורמות לשדר - - -

לא. אני אומרת בדיוק הפוך. ניקח ערוץ ייעודי והוא החליט לא לשדר ב-DTT אבל הוא קיבל רישיון מישראל להיות משודר אבל הוא כן משדר בכבלים ובלווין. זאת אומרת, יכול להיות מצב שהוא מאוד חזק, דווקא הפוך, הוא מאוד חזק והוא יכול גורם משיכה של כבלים, של לוויין לציבור ואז הוא יבוא ויגיד: אני לא רוצה להיות ב-DTT אני רוצה להיות רק בכבלים ובלוויין. צריכה להיות פה איזושהי התניה, אם הוא יורד מהאוויר לגמרי - - -

אני אתן לך דוגמה, חלק מהערוצים הייעודים פטורים היום מתשלום דמי מעבר לכבלים וללווין לכן ההפצה שלהם שם לא עולה כסף. לעומת זאת, כאן הם יצטרכו לשלם דמי הפצה ייתכן שהם עשו חשבון שפשוט אין להם את המקורות הכספיים לכך.

אני חושבת שזאת גם בעיה שיש כאלה שלא משלמים להם כי כולם צריכים, לדעתי, לשלם כי הם עסק. מה קורה אם המצב הפוך? אם נניח הוא גורם משיכה רציני של הלקוחות, הוא כל-כך הצליח שהוא גורם למשיכה רצינית ללקוחות ואז הוא דווקא יוקד מה-DTT?

למה שירד? מה ההיגיון בזה שאם הוא גורם משיכה מאוד מצליח?

כי הוא לא רוצה לשלם 4 מיליון.

נדבר רגע על ה- Common senseשל הגורם. גורם עולה, מצליח בצורה מטורפת. בגלל שהוא מצליח בצורה מטורפת הוא ירצה לרדת? למה?

כי הוא משלם על זה 4 מיליון. הוא עד היום שילם בכבלים ובלוויין 2 מיליון – לצורך Common sense את מדברת – בא אליו מוקדי ואומר לו: אני נותן לך ביטול על ה-2 מיליון, אתה לא משלם לי. תרד מה-DTT ותבוא אלי כי אתה גורם משיכה. למה לא?

הוא יעשה מן הסדר לוגי, הסדר כובל, אבל נניח הוא יגיד לו - - -

לא. זה לא הסדר כובל.

אוקיי. אני לא אומרת. אבל נניח יגיד לו רק אם אתה - - -

הסדר עסקי.

גם הסדר עסקי יכול, את יודעת, יכול להיכנס בשער.

כברת-הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, תספרי לנו מי משלם לנו 2 מיליון?

סתם נתתי דוגמה. עזבי, 200 אלף דולר לא 2 מיליון, בסדר? הוא משלם 200 אלף דולר, 4 מיליון הוא משלם פה. את באה ואת אומרת לו: אל תשלם לי 200 תשלם רק את זה. כי הוא גורם משיכה.

זאת אומרת, אם אתה הולך למתחרה, לגורם אחר שמגיע לציבור, אתה תצטרך לשלם איזשהו קנס. זה בעצם מה שאת אומרת?

לא קנס. לא יכול לצאת אם הוא נכנס ל-DTT.

אין לא יכול לצאת.

קודם כל יש. בעל רישיון לפי חוק הרשות השנייה חייב לשדר. מי שבערוץ הראשון ובכנסת, כמו שאמרה גב' בנדלר ולא מסכימה, הוראת החוק היום מחייבת אותם לשדר. הגורמים היחידים שלא חייבים לשדר הם אותם גורמים שדיברנו עליהם, למשל, כמו הערוצים הייעודיים. אם הערוצים האלה יהיו מצליחים מאוד ועדיין ירצו לרדת, זאת אומרת שסביר להניח שהם לא היו עולים. כשאתה עולה, אתה מצפה להצלחה. אם אתה מצליח איזו סיבה יש לך לרדת? הרי מלכתחילה לא היית עולה.

עזבי, בואי לא נהיה עכשיו לא אני ולא את נביאות.

אולי הם מאוד לא הצליחו ואין כספים - - -

נכון. אז אין סיבה שימשיכו. אני לא חושבת שצריך לכבול אותם שם.

אז למה הם בכבלים ובלוויין?

אין תשובה חד משמעית - - -

יש תשובה. הם יכולים לרדת.

נגה, הם ערוצי חובה אצלנו.

אבל כאן ב-DTT הם לא ערוצי חובה.

שאלתי את השאלה הזאת על סמך סוגיה שהובאה לפתחי בזמנו. אני חושבת שאם ברור לכל שהכוונה לאפשר לערוץ שאין לו חובה להיות חלק ממערך ה-DTT, ממערך הערוצים שמופצים במערך הזה. ככל שההפצה שלו מותנית בבקשה, הוא יהיה גם רשאי להודיע על רצונו לרדת מהמערך ובלבד שיינתן זמן – הודעה על כך – זמן מסוים מראש.

יהיו תקנות שהשר יקבע בעניין הזה. יסדירו את זה.

- - - לדאוג לציבור שיקבל - - - ואז כשיש מישהו טוב זה יורד.

למה מישהו טוב? מישהו שאין לו כסף.

אבל גב' בנדלר, יש סעיף מסמיך בהצעת החוק שמאפשר לשר לקבוע תקנות לעניין הזה.

אז זה תלוי בתקנות? יקבע – יהיה, לא יקבע – לא יהיה? השאלה מה יהיה בעוד שנה, כשהמחוקק רואה לנכון לקבוע מראש. את מדברת באופן כללי על הסמכות הכללית לקבוע תקנות?

לא. לעניין הזה. תסתכלי על סעיף 8, "השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע נסיבות ותנאים".

"נסיבות ותנאים שבהם יהיה רשאי הגורם המפעיל להפסיק הפצה כאמור.", זאת אומרת, יש לנו נסיבות שבהן הוא יפסיק או יהיה רשאי להפסיק. קודם כל לא ייקבעו תקנות.

לקבוע – זה בתקנות.

אבל אין חובה להתקין תקנות. אלו לא תקנות חובה - - -

- - -

- - - דבר שני, נקבע באיזה מקרים הגורם המפעיל יהיה רשאי להפסיק. אנחנו מדברים באיזה תנאים גוף שידוריו מופצים או ערוץ ששידוריו מופצים, יהיה רשאי להודיע על כך. הסמכות תהיה של הערוץ ולא של הגורם המפעיל.

מכיוון שהגורם המפעיל, בסופו של דבר, הוא זה שמרים את השער בשביל שהגורם המשדר יעלה והוא גם זה שיוריד את השאלטר, אין ברירה אלא לעבור דרכו. כאשר השר יקבע תקנות איך יעלו ערוצים - - -

אם יקבע וככל שיתייחס לנושא.

גם אם לא היה הסעיף הזה הרי אפילו גם מכוח חוק הפרשנות הסמכות של השר לעניין הזה קיימת, גם לתת וגם לאפשר את ההפסקה. ברור מאליו – לא רק מבחינת חופש עיסוק אלא גם מכל היבט אחר – שבמסגרת הזאת וגם במסגרת אחרת, זה אפילו לא חייב להיות במסגרת הזאת, יכול השר לקבוע ויקבע השר כי אחרת זה יהיה לחלוטין לא סביר. יש כאן גם איזושהי סבירות של הפעולה המנהלית. אפשרות לערוצים לרדת כי ערוצים לא יישארו שם בחתונה קתולית, זה לא מה שיקרה.

גב' רובינשטיין, אם אין מחלוקת בינינו על העיקרון ואם יש מחלוקת, ככל שיש מחלוקת, היא רק על המסגרת שבה הדברים ייקבעו. אני מציעה שתגישו הצעה לתיקון סעיף 8, אם את חושבת זאת האכסניה הראויה, וייקבע שם בפירוש: ובלבד שהשר יקבע כי ערוץ וכו'.

סליחה. אני מבקש. זה לא רק שיח של עורכות דין, נכון? אנחנו צריכים להסתכל רגע על הציבור. אני חושב שההסדר המוצע בחוק הוא ראוי ביותר אחרי הדיון שהתקיים בישיבה הקודמת משום שהוא מאזן גם בין המצב שהציבור ידע שיש מספר ערוצים שעלו ובלבד שבתוכם היו גם ערוצים ציבוריים ופתאום תהיה הפתעה וזה לא מתחשק לו וזה לא רוצה.

אני לא מדברת על הערוצים הציבוריים - - -

לכן אני אומר שההסדר הוא ראוי משום שהוא גם מאפשר לערוצים הציבוריים, אם מישהו הגיע למצב שהוא באמת בעייתי. אני חושב שההסדר ראוי ומאפשר לשרים לדון, להתייעץ ולבחון לגופו של עניין. אנחנו לא חייבים היום להכין את כל האפשרויות. ברגע שאנו נרשום: אפשר להיכנס, אפשר לצאת, אפשר לעשות, אנחנו עושים צחוק ממערכת שלמה ובמיוחד שהיא מערכת חינמית. אנשים ירכשו עכשיו ממירים בעלויות מסוימות, יצטרפו, יש כאלה שיבואו בגלל הערוץ - - -

עלויות שהן עלויות מאוד נמוכות, על זה אנחנו בדיוק מדברים כל הזמן, רכישת הממיר היא עלות מאוד נמוכה.

ולכן צריך להשאיר את העניין הזה לדיון ספציפי. אני חושב שההסדר כאן הוא בהחלט ראוי. ערוצים ציבוריים לא צריכים לצאת.

אני לא מדברת על ערוצים ציבוריים, הדגשתי את זה.

אז ההסדר הוא תקין.

מה ההסדר? אני לא מבינה.

אין הסדר.

למה אין הסדר?

יש חילוקי דעות האם לאפשר או לא לאפשר - - -

לא. אין חילוקי דעות. שום הסדר שייקבע – אני אוכל להגיד את זה כאן לפרוטוקול – יהיה לא סביר אם הוא לא יאפשר לערוצים לרדת. שהם לא הערוצים הציבוריים, כמובן.

באותם מקרים, למעט ערוצים שמראש לא יכולים כי הם ערוצים ברישיון ובזיכיון.

ברור, נכון.

זאת שאלה מאוד מעניינת, למה לערוצים הייעודיים לא ייכתב בכתב הרישיון, הזיכיון שלהם שהם חייבים להיות שם?

מכיוון שמלכתחילה בהסדרה של הערוצים הייעודיים הם לא היו אמורים בכלל - - -

אבל היא הנותנת. כשהם היו ערוצים ייעודיים לא אמרו להם שהם יעלו על מערכת פתוחה. מי שמעלים אותם על מערכת פתוחה, חופשית לציבור ראוי שהם לא ירדו.

זה יכול להיות רעיון לא רע.

את שמה לב שיש חילוקי דעות, גב' רובינשטיין?

זה לא יכול להיות שמישהו פה משלם מכספו, כל שנה ישלם אגרה או איך שתקראו לזה עבור התדר שלו. הוא לא יכול לממן את זה. יש תחנות רדיו שקורסות, לבוא עכשיו ולחייב אותן, אדוני המנכ"ל?

הם מקבלים מתנה עכשיו? זה התנאי.

אני אבקש, אדוני היושב-ראש, הבהרה על הדבר הזה כי זה באמת חשוב. לא יכול להיות מצב שאנשים יחייבו אותם. יש אנשים, יש תחנות רדיו שהן קורסות כלכלית, יחייבו אותן להישאר בדבר הזה, לא יכול להיות, זה דבר ראשון. דבר שני, לסעיף הזה שאנחנו מדברים עליו יש את התוספת של כל נושא הבנייה של התשתיות לפי חוק משנת 1965, חוק התכנון והבנייה. אנחנו רואים את החוק הזה – לפי הערכה שלי ואני מדבר בכובע אחר, אני חבר מועצת עיר – אני יודע מה עוברים אלה של הסלולר. אז לפחות אם היו מתקינים תקנות להל עליהם בכול הבירוקרטיה של הקמת התשתיות. הרי כל הדבר הזה לוקח שנים עד שמחוקקים אותו, אז לפחות שתהיה התייחסות בהצעת החוק גם לתשתיות, להקל עליהם.

היועצת המשפטית של הוועדה המשילה את זה לחתונה קתולית. גם בחתונה קתולית עדיין ניתן להתיר נישואים.

כשמישהו מת.

אפשר להגיע לאפיפיור.

מה זה חתונה קתולית? לערוץ שעלה לחבילה חינמית, בסוף שנה עסקית, בסוף עשור יכול עדיין להגיע למסקנה שהוא רוצה להתיר את ההסכם שלו עם המדינה. עם כל הכבוד, לא ניתן לבוא ולהגיד לו בתחילת הדרך: גם בבוא העת, כשתעשה את השקלא וטריא שלך ותגיע למסקנה שטוב לך בכבלים ובלוויין זה Forever, לא יעלה על הדעת דבר כזה. דבר שני, אני סבור שגם הערוצים הייעודיים שיש להם מחויבויות רגולטוריות מכוח מועצת הכבלים והלוויין – כבודם במקומם מונח ואני האחרון שאגיד מילה רעה בשם מחויבויות ציבוריות חשובות וטובות – עדיין כשהמדינה נותנת להם כרטיס כניסה חינמי לכול בית בישראל צריך לעשות אולי מכרז חדש, אולי עוד איזו מגבלה מסוימת, אולי עוד הכבדה מסוימת. זה עדיין משאב מוגבל, עם כל הכבוד.

- - - יותר חשוב זה ערוץ רדיו שהעלות השוטפת השנתית שלו ב-DTT מכבידה עליו. הוא רוצה אחרי חצי שנה-שנה לצאת. תן לו אפשרות לצאת.

אני מסכים.

אתם אומרים אותו דבר. אבל יש מענה בחוק הקיים הזה. גב' נגה רובינשטיין הציגה הסדר שהוא בסדר.

מה ההסבר? אף אחד לא הבין.

השר יקבע תקנות שמאפשרות יציאה במקרים מיוחדים.

אני מאוד מצטערת. אני רוצה לומר באופן ברור. השר אינו חייב לקבוע תקנות לפי סעיף 8 בכלל ובנושא הספציפי הזה בפרט. זאת ועוד, התוכן של התקנות האלה, ככל שהוא יקבע, נתון לשיקול דעתו. אכן עכשיו הוסף כאן שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה אבל עדיין התוכן שהוא יציע יהיה נתון לשיקול דעתו. לכן אני מציעה לא להשאיר את זה באופן פרוץ.

עכשיו זה פרוץ, מר מנשה סמירה.

למה זה פרוץ?

למה? השר הממונה - - -

אתם הולכים לעשות תקנות, מה שמציעה פה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שלשר תהיה הסמכות להתקין תקנות, זאת אומרת שעוקפים את ועדת הכלכלה.

חס וחלילה. זה באישור ועדת הכלכלה.

איך אתה מעז לומר דבר כזה? איך עולה על דעתך דבר כזה? באישור ועדת כלכלה.

אבל אין חובה להתקין תקנות. אולי מישהו יתייחס לנושא הזה. זה לא תקנות חובה, זה תקנות רשות.

השר יהיה חייב להפעיל שיקול דעת ואני לא חושבת שתהיה איזושהי אפשרות - - -

איזה שיקול דעת? בן אדם פושט רגל, איזה שיקול דעת יכול להפעיל שר?

נכון. לכן אני חושבת שבסיטואציה שבה אדם פושט רגל, הוא לא יצטרך להמשיך לשדר. לא תהיה שום אפשרות שהוא ימשיך לשדר.

אז הוא יצטרך להביא - - -

הוא לא רוצה לפשוט רגל - - -

- - - הוא לא צריך להגיע לזה - - -

זה מה יאמר בתקנות ומה שאומרת לכם הגברת בנדלר זה שאין הכרח - - -

אני רוצה להציע פתרון.

אני רוצה לומר עוד משהו לפני כן. נזרקה כאן, אינני זוכרת על-ידי מי, איזושהי אמירה שאותי מאוד הדאיגה, כי ייתכן שברישיון של הערוץ הייעודי יחייבו אותו להיות על מערך ה-DTT.

לא. זה צריך להיות בחקיקה.

יפה מאוד. אנחנו חושבים למשל - - -

גב' בנדלר, תני לנו להציע הצעה שתפיס את דעתך על אף שאנחנו חושבים שהסעיף הזה מספק, אנחנו מציעים להפוך את התקנות לתקנות חובה. במקום "רשאי" יבוא "השר יקבע", בסדר?

בהתייעצות וכו' וכו'

אז קודם כל יהיה צורך לעשות רוויזיה בסעיף 8 לצורך העניין הזה כי אי אפשר לשנות היום את מה שהוועדה אישרה, זה דבר אחד. אני מציעה לכם, עם הבקשה לרוויזיה – אדוני היושב-ראש, אתה מוכן להגיש בקשה לדיון מחדש בסעיף 8 שיידון - - - ?

אם את מבקשת, כן.

אני יכולה להצטרף אליך, אדוני היושב-ראש?

אז הנה מוגשת ברגע זה בקשה לדיון מחדש בסעיף 8 ואני מציעה שתחשבו, גב' רובינשטיין, עד לישיבה הבאה מה ראוי שייאמר בסעיף 8.

אולי בין ההפסקות.

אני רוצה לשאול שאלה, בבקשה אני לא יודעת אם היא קשורה או לא.

אחרי ההפסקה.

ככה יהיה לנו על מה לחשוב. גברתי היועצת המשפטית, אני רוצה להבין, הערוצים האלה שאנחנו מצפים שהם יעלו, הנושאיים שאנחנו עוד לא דיברנו עליהם - - -

האחד או שניים האלה, כן.

לא. זה לא אחד או שניים. כשהיו רישיונות חשבת שיש 6 עכשיו יש רק שניים.

לא, נהפוך הוא. אני דווקא לא חשבתי שיש שישה.

לא הרישיונות. יש איזשהו תהליך, מכרז או על פי מה ייקבע שהערוצים האלה רשאים לשדר ב-DTT, הם עוברים איזשהו מכרז? יש רגולציה?

כן. יש תהליך מאוד מפורט של שלושה שלבים. כשנגיע לסעיף הערוצים הנושאיים אנחנו נשמח להסביר דבר דבור על אופניו.

הפסקה עד לעשרה לאחת.

<(הישיבה נפסקה בשעה 12:10 ונתחדשה בשעה 13:00.)>

אנחנו מחדשים את הדיון. סעיף 19 הוקרא עד (ד) כולל (ד). היו הצעות לשינוי?

הייתה מחלוקת.

אגב סעיף 19. העליתי את השאלה מה קורה עם ערוצים שאין חובה שיכללו מלכתחילה במערך הזה. התשובה הייתה שזה מחייב תיקון סעיף 8 כדי להוסיף 19. את התשובה הם חושבים שראוי לתת במסגרת סעיף 8 ואז אדוני נענה לבקשתי וגברתי והגיש בקשה לדיון מחדש. אז בנושא הזה - - -

אין ויכוחים.

קיבלנו את דעתה של היועצת המשפטית.

אז אנחנו יכולים להצביע על 19 סעיפים 1 (א), (ב), (ג) ו-(ד). מי בעד? אושר פה אחד.
הצבעה

בעד סעיף 19 סעיפים 1 (א), (ב), (ג) ו-(ד) – פה אחד
הסעיפים אושרו.

נא להקריא מסעיף קטן (ה) והלאה.

"(ה)
בסעיף קטן (ט) –
(1)
האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, במקום "בסעיף קטן (ז)" יבוא "בסעיף קטן (ז)(1)" והסיפה החל במילים "הודעה כאמור" – תימחק;


(2)
אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2)
במועד שבו תתאפשר הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות תחנות השידור הספרתיות של כל הגופים כאמור בסעיף קטן (א) בטכנולוגיית חדות רגילה, בכפוף להוראות סעיף 51ב, יודיע המנהל לגופים כאמור שטרם הוחל בהפצת שידוריהם באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כי ניתן להפיץ את שידוריהם כאמור.
(3)
במועד השלמת ההקמה כאמור בסעיף קטן (ז)(2), יודיע המנהל לגופים המשדרים שידורי טלוויזיה כאמור בסעיף קטן (א), כי ניתן להפיץ את שידוריהם באמצעות תחנות השידור הספרתיות בטכנולוגיית חדות גבוהה, בכפוף להוראות סעיף 51ב.
(4)
הודעות כאמור בסעיף קטן זה יפורסמו גם לציבור בדרך שיורה המנהל.";

(ו)
בסעיף קטן (יב) –


(1)

""חוק הפצת שידורים" – חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א–2011;"
זה כבר צריך להיות תשע"ב.

""טכנולוגיית חדות גבוהה" – טכנולוגיית שידור ברזולוציה גבוהה של שידורי טלוויזיה ((DH) Definition–High);
"טכנולוגיית חדות רגילה – טכנולוגיית שידור ברזולוציה רגילה של שידורי טלוויזיה ((DS) tionDefini –Standard);
""משדר ערוץ ייעודי" – כהגדרתו בסעיף 6א לחוק התקשורת, ובלבד שנקבע, לפי הוראות סעיף 6לד(א3) לחוק האמור, כי הוא רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת;
"משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית" – משדר ערוץ ייעודי, לעניין ערוץ ייעודי בשפה הערבית;


"משדר ערוץ נושאי" – כהגדרתו בחוק הפצת שידורים;"

משדר ערוץ נושאי, כמובן שמדלגים על ההגדרה הזאת כאן.

למה?

כי ההגדרה עדיין לא אושרה. ככל שהיא תאושר - - -

כהגדרתו בחוק הפצת שידורים. היה ולא יוגדר - - -

ככל שזה יאושר, זה ייכלל.

כן? אנחנו מתנים את זה, לא מחריגים את זה, אלא אם כן מחקנו את זה אז זה יימחק מפה, ברור.

"(2)
בהגדרה "תחנת שידור ספרתית", במקום "בשיטה הספרתית, לשם הפצתם לציבור במישרין" יבוא "ושידורי רדיו, לשם שידורם והפצתם לציבור, בשיטה הספרתית, במישרין";"
סעיף קטן (ט) מדבר על ההודעה שהרשות השנייה צריכה לתת ברגע שהיא מסיימת לבנות את המערך. זאת פיסקה 3. לפי פיסקה 2, היא צריכה לתת הודעה ברגע שמשדרים שמפיצים שידורים בטכנולוגיית חדות רגילה יכולים כבר להפיץ את השידורים שלהם.
בסעיף קטן (יב) הוספנו הגדרות שהיו חסרות כאן. הרוב נלקחו מחוק הפצת שידורים. שינינו את ההגדרה של תחנת שידור ספרתית כך שגם יהיה אפשר להפיץ שידורי רדיו ולא רק שידורי טלוויזיה, כמו שהיה עד עכשיו.

לא סיימתן את ההקראה.

סיימנו.

עד איפה סיימתן?

עד תיקון ל-51א. עד פסקה 1. פשוט אנחנו עכשיו עוברים לתיקון ל-51ב אז אפשר להמשיך.

אותו סעיף?

זה סעיף אחר.

זה סעיף אחר בחוק?

כן. 51א, וזה 51ב.

אז תעצרי. הסברת. שאלות? הערות? אז הצבעה: מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף (ה) – רוב

נגד – מיעוט
הסעיף אושר.

אני לא שמעתי אז אני לא רוצה להצביע.

אושר הסעיף.

תודה.

"(2)
בסעיף 51ב –


(א)
בכותרת השוליים, אחרי "שידורי טלוויזיה" יבוא "ושידורי רדיו";
(ב)
בסעיף קטן (א), אחרי "במסגרת שני ערוצי טלוויזיה" יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה" ובמקום "סעיף 51א(ט)" יבוא "סעיף 51א(ט)(1)";
(ג)
בסעיף קטן (א1), אחרי "במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד" יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה" והסיפה החל במילים "תחילת הפצה כאמור" – תימחק;
(ד)
בסעיף קטן (ב) –
(1)
ברישה, המילים "לפי בקשה של הכנסת או רשות השידור" – יימחקו, ובמקום "או את שידורי הטלוויזיה שמשדרת רשות השידור, לפי העניין" יבוא "ואת שידורי הטלוויזיה שמשדרת רשות השידור";

(2)
בפסקה (1), בסופה יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה";

(3)
בפסקה (2), המילה "עד" – תימחק, ובסופה יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה";
(ה)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1)
(1)
הרשות תפיץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הרדיו של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, אם ביקשו זאת, במסגרת ערוצי רדיו כמפורט באותן פסקאות:
(א)
רשות השידור – במסגרת שמונה ערוצי רדיו, לכל היותר;
(ב)
גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל (בסעיף קטן זה – גלי צה"ל) – במסגרת שני ערוצי רדיו, לכל היותר;
(ג)
בעל זיכיון לשידורי רדיו – במסגרת ערוץ רדיו אחד לכל בעל זיכיון.

(2)
על אף הוראות פסקה (1), שידרו רשות השידור או גלי צה"ל שידורי רדיו, במסגרת ערוץ רדיו נוסף על הערוצים האמורים בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין, יפיץ הגורם המפעיל גם את שידורי ערוץ הרדיו הנוסף, אם ביקשו זאת רשות השידור או גלי צה"ל, בכפוף לקיבולת הפנויה להפצת השידורים כאמור, ובלבד שחלפו שלושה חודשים לפחות מיום פרסומו של חוק הפצת שידורים.
"(ב2)
הרשות תפיץ, באמצעות תחנות השידור הספרתיות, את שידורי הטלוויזיה של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, גם בטרם נמסרה הודעה לפי סעיף 51א(ט)(2), אם ביקשו זאת, במסגרת ערוצי טלוויזיה כמפורט באותן פסקאות:
(1)
משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית שקיבל את רישיונו לפי הוראות סעיף 6לד1 לחוק התקשורת, בטרם נמסרה הודעה לפי סעיף 51א(ט)(2) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ובלבד שהגיש את בקשתו להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות בטרם חלפו שישה חודשים ממועד קבלת הרישיון כאמור;
(2)
הטלוויזיה הלימודית – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ובלבד ששר החינוך מסר לשר, במועד הגשת הבקשה להפצה ובכל שנה לאחר מכן, הודעה ולפיה נוכח כי 51% לפחות משידורי הטלוויזיה הלימודית או שיעור גבוה יותר שקבע שר החינוך לפי סעיף 14 לחוק הפצת שידורים, הם בנושאים לימודיים או חינוכיים המכוונים לילדים או לנוער בהתאם לתקנות שקבע לפי הסעיף האמור, וכן מתקיים אחד מאלה:
(א)
משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית לא הגיש לרשות בקשה להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות במהלך התקופה האמורה בפסקה (1), או הודיע לרשות, בכתב, במהלך התקופה האמורה, כי אין בכוונתו להגיש לה בקשה כאמור;
(ב)
קיימת קיבולת פנויה להפצת שידורי הטלוויזיה הלימודית באמצעות תחנות שידור ספרתיות, גם אם יופצו שידורי הערוץ הייעודי בשפה הערבית לפי הוראות פסקה (1).
(ב3)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב2), נמסרה הודעת הרשות לפי סעיף 51א(ט)(2), תפיץ הרשות באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הטלוויזיה של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, אם ביקשו זאת, במסגרת ערוצי טלוויזיה כמפורט באותן פסקאות:
(1)
משדר ערוץ ייעודי, ובכלל זה משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית שלא הגיש בקשה להפצה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב2)(1) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ואולם אם עלה מספר משדרי הערוצים הייעודיים ששידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, על חמישה, יופצו שידוריו של משדר ערוץ ייעודי נוסף בכפוף לקיבולת הפנויה להפצת שידורים כאמור;
(2)
הטלוויזיה הלימודית, אם לא הופצו שידוריה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב2)(2) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ובלבד ששר החינוך מסר לשר, במועד הגשת הבקשה להפצת השידורים, ובכל שנה לאחר מכן, הודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2);
(3)
משדר ערוץ נושאי – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה."
נמשיך?

"(ב4)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב3), נמסרה הודעת הרשות לפי סעיף 51א(ט)(3), תפיץ הרשות באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הטלוויזיה של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, במסגרת ערוצי טלוויזיה כמפורט באותן פסקאות:"
לעניין רשות השידור, התבקשנו להביא נוסח, אז אני פשוט אקריא את הנוסח שאנחנו מציעים:

"(1)
רשות השידור, אם ביקשה זאת – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד נוסף בטכנולוגיית חדות גבוהה (בפסקה זו – הערוץ הנוסף), ובלבד שעיקר שידורי הערוץ הנוסף ישודרו במקביל גם באחד מהערוצים כאמור בסעיף קטן (ב2)."

אני מזכירה לכם. זה היה הויכוח על ערוץ מראה או לא ערוץ מראה והסיכום היה שעיקר השידורים יהיו ערוץ מראה.

"(2)
גוף מהגופים המנויים בסעיף 51א(א), למעט רשות השידור, ששידוריו מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות במסגרת ערוץ טלוויזיה בטכנולוגיית חדות רגילה (בפסקה זו – הערוץ העיקרי) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד נוסף בטכנולוגיית חדות גבוהה שבו ישודרו השידורים כאמור, במקביל לשידורם בערוץ העיקרי, ובלבד שהגוף האמור ביקש זאת ונבחר בהליך שוויוני שעליו הורה השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, המועצה והמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין כמשמעותה בחוק התקשורת; בקביעת תנאי ההליך לפי פסקה זו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים של קידום התחרות בתחום שידורי הטלוויזיה, מגוון סוגי שידורי הטלוויזיה ואופיים, ואפשרות ההפצה של שידורי הטלוויזיה של גופים אחרים המנויים בסעיף 51א(א) במסגרת הקיבולת הפנויה בתחנות השידור הספרתיות."

הסבר עד לפה. עד (ב5).

זה סעיף 51ב הקיים בחוק הרשות השנייה. הכותרת שלו עכשיו תהיה: "הפצת שידורי טלוויזיה ושידורי רדיו באמצעות תחנות שידור ספרתיות". עד עכשיו זה היה רק "טלוויזיה". קודם כל אנחנו מבקשים להוסיף את ערוצי הרדיו. בעצם הסעיף הזה מסביר על השלבים שבהם יופצו השידורים. הרעיון הוא שבאופן מיידי, ברגע שמאושר החוק, ערוצי הרדיו עולים על המערך. זה ערוצי הרדיו כמו בסעיף שכבר דיברנו עליו קודם: רשות השידור ו'גלי צה"ל' ובעלי זיכיון. לרשות השידור יש 8 ערוצים. ל'גלי צה"ל' 2 ערוצים ולבעלי זיכיון ערוץ רדיו אחד לכול בעל זיכיון.
רשות השידור ו'גלי צה"ל', אם הם יבקשו לשדר ערוצים נוספים, אז בכפוף לקיבולת פנויה הם יוכלו לבקש לעשות את זה ובלבד שחלפו שלושה חודשים לפחות מיום פרסום החוק. שידורים נוספים שיופצו מיד עם העברת החוק זה השידורים של משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית אם הוא ביקש לעשות את זה בתוך 6 חודשים מהמועד שבו הוא קיבל את הרישיון. אם הוא לא יבקש אז הטלוויזיה הלימודית יכולה לעלות באופן מיידי בתנאים – עדיין לא דיברנו על הטלוויזיה הלימודית – התנאים הם 51% משידוריהם בנושאים לימודיים.

גם על זה דיברנו וזה לא סגור.

נכון. הסעיף עוד לפנינו.

בסעיף קטן (ב3) אנחנו כבר מדברים על המצב שהרשות השנייה הודיעה שמשדרים נוספים יכולים לעלות. זאת אומרת שכבר נבנה המרבב השני ואז כבר יכולים לעלות עוד משדרים: משדר הערוץ הייעודי, הטלוויזיה הלימודית אם היא לא עלתה קודם. השלב האחרון זה כשהיא מסיימת לבנות גם את המרבב שמתאים לשידורים בטכנולוגיית HD ואז זה רשות השידור – אלו דברים שכבר דיברנו עליהם בחוק קודם – רשות השידור וגופים נוספים שיבקשו לשדר שידורים בטכנולוגיית HD.

אני יכולה לשאול שאלה, אדוני היו"ר? אני לא יודעת אם זה קשור לסעיף הזה או לא אבל אולי לעשות הפסקה ולחזור לכוונת ה-DTT שדיברנו שיש פה גם קצת חילוקי דעות, יש כאלה שאומרים שזה בגלל שכבלים ולוויין עלו הרבה כסף, יש כאלה שאומרים שזאת לא הייתה הסיבה. אם אני לא טועה, הסיבה הייתה לתת אפשרות לצופים להתחבר לטלוויזיה רב ערוצית ולחסוך כסף בלי שום קשר למה שקורה עם הכבלים והלוויין. היה לנו בהתחלה ויכוח אם יהיו חמישה או שישה ואז רצינו להכניס – אני קצת עושה היסטוריה, הולכת אחורה. תסלחו לי מאוד – הייתה שאלה אם זה יהיה חינוכית או שה יהיה ערוץ ייעודי וכו'. אם אני לא טועה, ערוצים ייעודיים קיבלו רישיון ממדינת ישראל כי בעצם אלו ערוצים שנותנים מענה לקהלים מאוד רחבים שלא קיבלו מענה בפלטפורמות ב-Broadcast. אז דיברנו על 5 ערוצים שהם: דובר רוסית, דתי, ערבי, חדשות - -

מורשת ישראל.

- - ומורשת ישראל. מדינת ישראל מלכתחילה החליטה שהערוצים האלה הם ערוצים מאוד נחוצים ובגלל זה, עוד לפני חוק הרישיונות, יצאו זיכיונות לערוצים ייעודיים.

רישיון. רישיון לערוץ הייעודי.

רישיונות. ועכשיו, לפי מה שאני מבינה, אנחנו הולכים לבקש מאותם הערוצים החשובים האלו – ערוץ ערבי או ערוץ מורשת – הרבה מאוד כסף כדי שם יעברו דרך הפלטפורמות האלה. אני לא מבינה, האם לא הייתה צריכה המדינה, משרד האוצר או מי שלא יהיה לתת אפשרות לממן את המעבר כי מה שיקרה, בסופו של דבר, שהרבה מאוד ערוצים חשובים שהמדינה חשבה שהם צריכים להיות אולי לא יהיה להם כסף לשלם. לא יצאתי להפסקה, ישבתי ודיברתי פה עם כמה אנשים, ובאמת יש פה כמה ערוצים שהם מאוד חיוניים למשל, ערוץ אתיופי שאף אחד לא מדבר עליו. אנחנו נרצה אותו בחוץ או לא נרצה אותו בחוץ? אם כן, הוא כולו עולה 5 מליון שקל ואנחנו עכשיו נבקש 4 מיליון לשלם על המעבר. הערוץ הקהילתי – אני חוזרת אליו ועל מה שדיברתי קודם – הוא ממומן היום על-ידי כבלים ולוויין, אם הוא ירצה להיות ב-DTT, מי הולך לשלם אותו? ערוץ ערבי שיהיה, מאיפה יהיו לו 4 מיליון שקל? לא יהיו לו פרסומות ב-4 מליון שקל. אני חושבת שאולי כדאי לעשות הפסקה ולתת את הדעת על הנושא הזה. מה הייתה המטרה של ה-DTT הזה מלכתחילה?

קצת מוזר לי מה שקורה כאן כי אנחנו בסופו של דבר נגרום למצב שרק מי שיש לו כסף יוכל לעבור ואז זה אומר שאותם אנשים שאנחנו רוצים לתת להם DTT לא יקבלו שום דבר חוץ מערוצים 1, 2, 10, 99 ו-33.

99 אין.

הוא באמת צריך להיות. הוא חשוב מאוד. אני מקווה שהציבור רואה כרגע את השידור הזה. אני שואלת, חברים, מה בעצם המטרה, מה רצינו? אנחנו כבר הצבענו על זה, אני יודעת שהצבענו אבל אני לא חיה עם זה בשקט. מה עשינו, בעצם? אַשְׁכָּרָה הקמנו עוד פלטפורמה. כי אם אנחנו גם באים – דיברנו על השאלה שלך הקודמת, האם הם יכולים לצאת או שהם יכולים להיכנס – גם פה יש לי קצת בעיה. מיהו זה שיכול להיכנס? מיהו זה שבעצם יכול לצאת?

עכשיו דנים בסעיפים מסוימים. דברים שלא קיימים בסעיפים ואת רוצה להשלים? אבל רק בהקשר של הסעיפים. את מפזרת את הדיון.

אני שואלת פה שאלה מהותית. אני לא מפזרת את הדיון. אני מנסה לשאול.

אנחנו דנים בסעיף.

אם אנחנו רוצים להיות מכאניים ולעבור לסעיף. אנחנו מנסים לעשות משהו למען הציבור.

לא מכאניים. נסיים את הסעיפים. דבר שלא קשור קשר ישיר לסעיף אין טעם לדון בו עכשיו.

אבל אני מדברת עכשיו על כל החוק הזה.

כל החוק – לא. זה היה בשלב - - -

כל החוק הזה. ואני שואלת מה עשינו בזה שהערוצים האלה ישלמו כל-כך הרבה כסף ורובם לא יוכלו לשם את הכסף הזה. מה עשינו בזה? במה יצפה הציבור? אני רוצה לשאול את השאלה. אנחנו לא רוצים לשמוע שאלות שהן שאלות מהותיות. גב' נגה ברקוביץ, השאלה שלי היא בעיקר אלייך. מה הבשורה של משרד התקשורת ומשרד האוצר לציבור? הוא יכול להשתיק אותי עכשיו ולהגיד: בואי נמשיך עם הסעיפים.

תראי כמה זמן את מדברת, מי משתיק אותך? את נואמת פה כל היום.

אני לא אומרת את זה כגנאי, אני אומרת שאני יכולה באמת עכשיו ללכת אבל, אני לא יודעת, לא איכפת לנו? מה אנחנו עושים בעצם?

את צריכה לקחת בחשבון שהמדינה מממנת את ההקמה של המשדרים וזה גם המון כסף. זה לא בא לידי ביטוי פה, אולי זה נבלע בין השורות פה.

זה לא חשוב, מר קובי שמש. מה הציבור יראה ב-DTT, זה מה שאני רוצה לדעת.

לא. את אומרת שהמדינה לא באה - - -

טלוויזיה איטלקית?

זאת ממש לא תשובה.

זאת גם לא תשובה, אני מקבלת את מה שאת אומרת.

כל עלות ההקמה של המשדרים באה על חשבון תקציב המדינה, ואותו ערוץ שאמור לעלות למערך ה-DTT לא אמור לשלם את מערך ההקמה, זה הדבר הראשון. דבר שני, דובר פה על סך של 20 מיליון שקל ל-6 ערוצים. אילו היקפים יותר גדולים כיוון שסביר להניח שהעלות השולית של שתוספת של MUX נוסף, פוחתת, ואילו היקפים יותר נמוכים.

מר קובי שמש, אתה לא עונה לי על השאלה. אל תמרחו אותי כי כשאתם מורחים אותי אתם מורחים את הציבור. אני שואלת שאלה פשוטה, האם הערוץ האתיופי שירצה וצריך להיות שם, יהיה שם? האם הערוץ הקהילתי שצריך להיות ב-DTT יהיה שם? תנו לי תשובות. אף אחד לא נותן לי תשובות.

אני אתן לך תשובות.

מי אדוני, בבקשה?

אדוני היושב-ראש, ברשותך. אני חבר מועצת העיר בפתח תקווה. אני מחזק את דברייך ואומר שהחוק הזה נועד לקבוצות חלשות באוכלוסיה - לי אין ערוץ תקשורת ואני לא קשור לשום לובי כלשהו - לדוגמה הערוץ האתיופי, שהעלית אותו, בפתח תקווה – והתקשורת פה יודעת כי עבדה ימים ולילות בפתח תקווה בנושא הזה.
אני חושב שאם מקימים ערוץ כלשהו שיהיה לציבור, ורק לציבור - ואין פה עניינים של כסף או אינטרס אישי, אני בא לייצג את הציבור הזה – ואני אומר אכן כן. לא כתוב בערוצים שכתובים פה – מוסיקה, שפה רוסית, טלוויזיה חינוכית, ערוץ מורשת, ערוץ בשפה הערבית, ערוצי רדיו וערוצי HD – הצורך של העדה הזאת להתחבר - רבותי, העניין הזה יתפוצץ לנו בפנים. להפך, אנחנו צריכים לעזור להם להיקלט בחברה אנחנו צריכים לתת להם את האפשרות. דווקא לזה נועדו הערוצים ולזה התכוון המשורר, לזה התכוון השר. אם תרצו אני אקריא לכם מה שאומר השר, אדוני היושב-ראש ברשותך: "המהלך ייתן מענה למאות אלפי משפחות שאין באפשרותן לשלם מאות שקלים בחודש עבור שידורי טלוויזיה רב-ערוציים. הצרכן יזכה לאלטרנטיבה של צפייה בשידורים ללא תשלום דמי מנוי חודשיים וישלם רק עבור ערוצים בהם הוא מבקש לצפות ולא ייאלץ לשלם עבור ערוצים שאינם נחוצים לו".

היום מי שרוצה לצפות בשפה האמהרית יכול או דרך "יס", תקנו אותי אם אני טועה, או דרך "הוט". אז היום משפחה שאין באפשרותה לקנות מזון לא תוכל לקנות את הערוצים האלה, אבל אם הערוץ הזה יהיה חופשי ויהיה אפשר לצפות בו ללא תשלום – לזה נועד החוק. תודה אדוני.

תודה. כן.

אני רוצה לשאול לגבי סעיף (3ג).

רגע. זה קשור למה ששאלתי? כי אני רוצה לקבל תשובות. אם אתה תפזר את הדיון אז לא עשינו בזה כלום. אי אפשר שני אנשים שמפזרים, אחד מספיק.

סעיף (3ג) מדבר על בעל זיכיון לשידורי רדיו. למה הכוונה פה?

הוא מפזר לי את השאלה.

על איזה עמוד אתה מדבר?

יש לך תשובה בשבילי, מר סמירה?

לא מושלמת, אבל יש תשובה.

אם בן אדם יש לו כמה ערוצים אז מה זה אומר?

לכל זיכיון אמורה להיות תחנה אחת.

זאת אומרת, אם יש מישהו שיש לו כמה ערוצים זה לא - - -

במסגרת אותו זיכיון? איך יש לו כמה ערוצים במסגרת אותו זיכיון? הרי הוא קיבל זיכיון.

אין תשובה? מה ההגבלה ששמתם פה?

אני רוצה להבין. באותו זיכיון הוא משדר שני ערוצים, לזה הכוונה?

כן. יש ערוץ 91 שיש לו עוד ערוץ 93.3. מה זה אומר?

אני לא מכירה כל-כך את המודל הזה.

מה העניין? מה המבוכה אני לא מבין. לא הבנתי מה ההתרגשות פה.

שידורי מראה, למשל, השבוע היה משחק כדורגל ,נדמה לי, בערוץ 1 ב-HD וחציו שודר בערוץ 1 וחציו ב-HD.

ב-HD בכבלים בלוויין.

הוא לא שודר משום שבערוץ 1 שודרו שידורים על גלעד שליט.

אני רוצה לשאול שאלה. לא משנה עכשיו גלעד שליט, הרי היה פה ויכוח בפעם הקודמת, שאם יש לך ערוץ שהוא שייך לערוץ 1 אתה לא פתחת לך עוד נתיב, זאת הכוונה. מה המכפלה עכשיו, אני רוצה להבין. אדוני היושב-ראש, הבנת את השאלה שלי?

- - -

זה לא קשור. מה זה 33? זה ערוץ אחר. מחר הם ייקחו את הערוץ הזה וישתמשו בו למשהו אחר. מה זה קשור? המשחק כדורגל היה שייך לרשות השידור? לערוץ 1. לקחו עוד ערוץ שלהם והשתמשו בו למשהו אחר.

אין דבר כזה שייך לערוץ 1. משחק שזכות השידור של רשות השידור ירשם לשדר אותו בין זה ערוץ 1 - - -

אני יכול לקבל התייחסות לעניין של ערוצי מראה? השבוע היה משחק כדורגל ובמקום להיות משודר בערוץ 1 העבירו אותו לערוץ 33. זה נקרא שידורי מראה?

ערוץ 33 הוא לא ערוץ מראה בשום פנים ואופן של ערוץ 1.

אני עכשיו שומע ממי שנמצא פה שאומר שבגלל שזה שייך רשות השידור אז מחר ישדרו את זה בערוץ 88 של הרדיו.

את המשחק כדורגל בערוץ 88 של הרדיו?

לקחו משחק כדורגל ששייך לערוץ 1 ושדרו אותו בערוץ 33. זה לא צריך להיות.

ערוץ 1 וערוץ 33 הם שני ערוצים נפרדים.

זאת לא הבעיה. זה היינו הך.

ברור שלא. מה זה שייך לעניינו?

זה כן שייך. אתם מדברים פה על ערוצי מראה. זה בסעיף הזה.

- - - זה לא הסעיף הזה - - -

אז תגידו שאת כל המשחקים אתם משדרים בערוץ 33.

אני מבקש להתייחס להערות וגם לסעיף שהוקרא וגם להערה של חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ. נתחיל עם ערוצי המראה. אני לא חושב שיש בעיה בין ערוץ 1 לערוץ 33 משום ששני הערוצים הם הערוצים הציבוריים הפתוחים. שניהם מגיעים לכלל הציבור. זכותה של רשות השידור להחליט איפה היא שמה את השידור לכלל האוכלוסייה, כאן או כאן, זאת לא הבעיה.
אני כן רוצה להציף בעיה עם רשות השידור, מה שהוקרא כאן היום לראשונה, הסעיף המתוקן. אני חולק על העניין שזה מרבית השידורים. דיברנו על כך שב-HD יהיו כלל השידורים. אני לא יודע למה יש פה תיקון ל"מרבית השידורים"? אני מבקש שזה יהיה: ערוץ ה-HD, צריך להיות מראה מלאה ולא "מרבית" או "חלק". מי יחליט?

מחר יפריטו את זה.

בדיוק. אני מבקש בעניין הזה, כדי לשמור על זכותו של הציבור ליהנות מכלל השידורים בשתי האפשרויות, שזה יהיה ערוץ מראה מלא. זה היה הרעיון מאחורי העניין ואנחנו מדברים על מערכת פתוחה וחופשית לכלל הציבור שלא תהיה פה דיפרנציאציה ויהיו דברים מסוימים רק לבעלי HD או להפך. זה הרעיון עם הערוצים הציבוריים. את זה גם,דרך אגב, נתבע ונדרוש גם מהערוצים המסחריים-ציבוריים. זו נקודה חשובה ב-HD, לכן אני לא מבין מה זה התיקון הזה של ה"מרבית". מה מתכננים לעשות כאן? איזה מן פטנט?

השתמשו בביטוי "עיקר".

סליחה, "עיקר". לא מבין מה זה "עיקר". דובר על כלל השידורים וזו הייתה הסיב ה לתת להם את העדיפות לקבל את ה-HD. אני חושב שבעניין הזה אתם יורים לעצמכם ברגלים וזה לא דבר שהייתי עושה, כערוץ ציבורי.

מה אתה מציע לשנות פה?

למחוק את המילה "עיקר".

זה מה שהיה בעצם כל הויכוח בשלושת שעות הקודמות, בישיבה הקודמת.

בישיבה שלפניה.

הנושא התעורר אגב הדיון בסעיף 6 (א) (4) בעמוד 1371 שם נאמר: "רשות השידור – במסגרת שני ערוצי טלוויזיה בטכנולוגיית חדות רגילה (בפסקה זו – הערוצים העיקריים); שידרה רשות השידור ערוץ נוסף על הערוצים העיקריים, באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה (בפסקה זו – הערוץ הנוסף), יפיץ הגורם המפעיל גם את שידורי הערוץ הנוסף, אם ביקשה זאת רשות השידור, באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה" וגו'. לאחר קריאת הסעיף הזה התעוררה השאלה מה זה "הערוץ הנוסף" שרשות השידור משדרת בטכנולוגיית חדות גבוהה? האם בעצם בלי דיון בחוק רשות השידור, אגב בחוק הזה, המחוקק מאפשר לרשות השידור להרים ערוץ שלישי נוסף לערוץ הראשון וערוץ 33. הוועדה החליטה שבשום פנים ואופן לא מאפשרת ערוץ נוסף אלא הערוץ שמשודר ב-HD מדובר על כך שהוא יהיה ערוץ מראה. העירה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, גב' נגה רובינשטיין, שיש לעיתים מקרים שרוצים לאפשר איזה שהם שידורים מיוחדים ב-HD שאינם משודרים בערוצים הרגילים ורוצים להשאיר את האפשרות לשדר אותן תוכניות מיוחדות ובלבד שעיקרו של הערוץ יהיה ערוץ מראה. התרשמתי שהוועדה קיבלה את העמדה הזאת אבל ייתכן שלא הייתה על כך הצבעה. אני מקבלת את ההערה שלא הייתה הכרעה חד משמעית בנושא.

אצלי רשום שזה לא הוצבע ועורכת הדין נויפלד ועורכת הדין רובינשטיין התבקשו להעביר לוועדה נוסח.

עורכת הדין בנדלר, הנימוק שהבאת, צר לי – אני לא יודע אם נגה אמרה אותו או לא אמרה אותו – מבחינה הנדסית הוא לא רלוונטי. כל מה שמשודר ב-HD ניתן לשדר אותו גם ב-SD, לא להיפך. לכן אין היגיון לתת העדפה לאותה אוכלוסייה מובחנת שצופה ב-HD ולפגוע בכלל הציבור.

אני בוודאי לא יכולה להצביע על איזשהו נימוק התנגדות לכך שזה יהיה ערוץ מראה מושלם, מוחלט. הוועדה צריכה להכריע בעניין הזה.

אז אם ככה, אז מה הוויכוח? למה אנחנו מתווכחים?

בבקשה, נציג האוצר רוצה לדבר.

המטרה בהצעת החוק המקורית הייתה שזה ערוץ שמתואר בהצעת החוק מהם התנאים לכך שיתאפשר שמרבית משקי הבית יש להם HD ובהם התנאים שיתאפשר לשדר שידורים נוספים בערוץ הזה. המטרה הייתה שבאותו מערך שאנחנו כבר מקימים – שיש לו קיבולת מוגבלת כפי שכולנו יודעים – יהיה מגוון מרבי לציבור. אם בשעה שיש חדשות, ערוץ השידור יש לו זכויות שידור על משחק כדורגל או איזשהו שידור שמתאים ל-HD, אנחנו לא רואים שום מניעה שתהיה אפשרות לשדר את לאנשים שקיבלו מערך בחינם, לשפר להם את מגוון השידורים. המטרה הייתה שזה יגיע. יש שידורים שהם לא רלוונטיים ל-HD. זה היה הרציונל מאחורה, לתת את המגוון המקסימאלי. בשביל זה אנחנו יושבים פה.

אי אפשר בדלת האחורית לבנות ערוץ 1 מפרסומות, כי על הכדורגל הם שמים גם חסויות, זה סוג של פרסומות, בעצם אתה בונה פה ערוץ פרסום נוסף מבלי שהעברת אותו בדלת הראשית. חברים, זה ערוץ מראה. נקודה. כי אז הוא יעשה - - -

- - -

אנחנו רואים שהמטרה העיקרית של החוק הזה היא לתת מירב של המגוון שידורים לאנשים שלא צריכים לשלם תשלום חודשי.

- - -

אני אתחיל לקרוא לסדר את מי שלא מדבר עכשיו ברשות דיבור. יורם מוקדי בבקשה.

תודה רבה. אם מישהו רוצה להקים ערוץ ציבורי שלישי אז שיסתכל לכולם בעיניים ויקים ערוץ שלישי אבל שלא יגידו פה המומחים הגדולים לשידורים שאי אפשר לשדר ערוץ מראה או שיש בעיות או יש תכנים שיש ב-HD או אין ב-HD. אם אתם רוצים עוד ערוץ ציבורי תגידו החלטנו למרות הצוות שהוקם פה ודיוניו. אגב, הצוות הזה שכל הזמן - - -

אולי קודם נמלא בתוכן את השניים הקיימים?

אני מסכימה איתך במאה אחוז.

לא רק שקריאת הביניים שלך במקום אבל אתה מפריע לי בכל זאת. הצוות שהוקם פה – הצוות הסודי הזה, חבורת סוד מוחלט בהחלט ששכחה לקיים שימוע, עם אף אחד מהגורמים פה לא קוים שימוע – ישב הצוות הזה והגה את ה-DTT וכתב את הרציונל שאמר: השידורים הציבוריים צריך שיופצו גם באוויר. אז תקיימו את זה עד הסוף. תשדרו את אותם ערוצים, על פי חוק, שמותר להם לשדר: ערוץ 1 ו-33 ותו לא. זהו. אתם רוצים את ערוץ 1 ב-HD כמראה? קחו את זה ותשדרו את זה אבל אל תמציאו ערוץ שלישי. אם אתם רוצים להקים ערוץ שלישי אז תודיעו לוועדה בבקשה שהחלטתם שאתם צריכים להקים ערוץ שלישי לרשות השידור כי שני הערוצים הנוכחיים צרים מלהכיל את התוכן האיכותי שהשידור הציבורי היה צריך להעביר.

גם אנחנו משדרים את ה-HD של רשות השידור - - -

גברתי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. כן, מי ביקש עוד זכות דיבור? בבקשה.

אם אפשר בשם רשות השידור. הנוסח שהוא פה מקובל עלינו לחלוטין. אני לא חושב שצריך להיבהל מהמילה "עיקר השידורים". צריך לתת פה איזושהי גמישות, יש שעות שאין שידורים בערוץ 1 או בערוץ 33 אז אפשר יהיה להביא משהו אחר או משהו נוסף.

מה פתאום אין שעות? 820 מיליון שקל ויש שעות שאתם לא משדרים? ב-800 מיליון שקל הייתי עושה ערוץ אוכל ומוציאה את הריח של האוכל החוצה.

אפשר לדבר רגע על התכנים? הזכרתי קודם שבערוץ 1 משודרים גם שידורי ה - - - אנחנו היינו מבקשים לתמוך בנוסח שהוצע כאן על-ידי משרד התקשורת ומשרד המשפטים.

תודה. חבר-הכנסת אילטוב, בבקשה.

כבוד היושב-ראש תודה. אנחנו עוסקים בחוק הזה בהרבה מאוד נושאים שקשורים להוראות מעבר וה-DTT הוא בעצם חלק מהרפורמה הכוללת של הדבר הזה ואנחנו התעסקנו די הרבה בכל הנושא של החזקה משותפת של החדשות בערוץ 2.

לא שומעים אף מילה.

דבר אל המיקרופון.

דיברנו בזמנו על כל הנושא הזה של הוצאת הערוצים מערוץ 2 לחלוקה שונה והשארנו להם את האחזקה המשותפת בחדשות. אנחנו לא התייחסנו, בסופו של דבר, ונאמר לנו על-ידי משרד התקשורת שהנושא הזה יטופל בהמשך כאשר יבחנו את הנושא הזה של אחזקה משותפת לא רק בעלי רישיון אלא גם אחד מהם שהוא בעל זיכיון ובעל רישיון וזה לא בא לידי ביטוי עד היום בשום מקום. לכן במסגרת הדיונים הנקודתיים בחוק הזה על DTT אני גם רוצה את ההתייחסות של משרד התקשורת לנושא שהעליתי אותו, במידה ואחד לא ירצה לצאת לרישיון וירצה להישאר בזיכיון, מה קורה אז בערוץ החדשות?

אתה שואל שאלה? כן, משרד התקשורת.

מה המצב המשפטי הקיים?

את רוצה לדבר?

אני רק רוצה להעיר שהנושא הזה לא קשור בשום דרך שהיא בהצעת החוק דנן.

זה נושא חדש.

מי טען נושא חדש? רק חברי כנסת טוענים נושא חדש.

תטעני את זה כשתהיי חברת כנסת, מותר לי לשאול שאלה אני עוד לא העליתי את זה להצבעה.

אני רוצה להזכיר כי הצעת החוק הזאת כשמה היא: הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות וכל התיקונים שנעשים, התיקונים העקיפים לחוק הרשות השנייה, נעשים בהקשר הזה של מערך ההפצה של השידורים באמצעות ה-DTT. לא קשור בשום דרך שהיא למעבר מזיכיונות לרישיונות.

אני רוצה לדעת מה הסטאטוס של הנושא הזה כי דיברנו וזה היה צריך לבוא לידי ביטוי בחקיקה.

משרד התקשורת.

אתה שואל על המצב המשפטי הקיים?

במקרה ואחד מהם לא ירצה לעבור לרישיונות, מה קורב אז?

המצב המשפטי הקיים הוא שההסדר על אחזקה משותפת של חברת החדשות חל בשתי סיטואציות: או ששני בעלי הזיכיונות נשארים במסגרת של זיכיון עד לשנת 2015 או כאשר שניהם עוברים לרישיונות ואז הם יכולים להמשיך ולהחזיק באחזקה משותפת עד 2015.

הוא שואל: ומה קורה אם אחד מהם רוצה לעבור?

סיכמנו שהנושה הזה ייבדק כי יש מצב שאחד מהם לא ירצה לעבור, אז מה קורה אז?

במצב זה תובא הצעה לשינוי סטאטוס, כדי שבעל רישיון ובעל זיכיון יוכלו להחזיק בבעלות משותפת בחברת החדשות אז שר התקשורת תומך ברעיון.

באיזה רעיון תומך שר התקשורת?

של אחזקה משותפת במקרה שרק אחד עובר כי אנחנו חוששים מחסם - - -

זאת לא אחזקה משוטפת.

היא מדברת על אחזקה משותפת בחברת החדשות.

הנימוק העיקרי לתמיכה ברעיון כזה בא מכך שיש חשש שהדבר יכול לעכב מעבר לרישיונות ולא תהיה אחר כך תועלת לכל הרפורמה שנעשתה. אנחנו רוצים לקדם את המעבר לרישיונות ואנחנו גם - - -

חבר-הכנסת אילטוב, יש לך הצעה בעניין שפותרת את הבעיה?

כן. אני אבקש לעלות לרוויזיה את סעיף 18 ולהכניס את ה- - -

רוויזיה לסעיף 18?

היועצת המשפטית, הבנת מה שהוא רוצה?

לא, אני מוכרחה לומר - - -

גם האוצר לא מתנגד?

אני מניחה שהשר יתמוך ברפורמות נוספות אבל צריכים הצעת חוק בעניין.

הוא לא יכול להביא את זה כשינוי?

זה לא קשור להצעת החוק הזאת בכלל.

מה עם כל הוראות המעבר?

אני מסביר שוב. הצעת החוק הזאת, השם שלה: הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות. רוב סעיפי הצעת החוק דנים – לא רוב. זאת הצעת חוק נפרדת, לא חוק הרשות השנייה אלא הצעת חוק נפרדת, חדשה, שדנה בהפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות – בין היתר, אחרי שהוועדה אישרה את סעיפי החוק הזה, יש גם תיקונים עקיפים לחוק הרשות השנייה שמתחייבים לצורך התאמת חוק הרשות השנייה להצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות.

ההצעה הזאת, גם בתיקונים העקיפים שלה לחוק הרשות השנייה לא דנה בשום שינויים שאינם קשורים להפצת השידורים. מה שאתה מציע עכשיו זאת הצעת חוק שאולי ראוי לשקול אותה – למרות שיש לי עמדה לפי מה שאני שומעת לגבי הדברים האלה – אבל היא מחייבת הפצת הצעת חוק. לא הופץ לוועדה נוסח, לא הופץ לציבור נוסח כדי להגיב על זה.

היה ונפיץ נוסח לוועדה – בואי נלך רגע צעד – אם נפיץ נוסח לוועדה, זה יכול להיכנס במסגרת החוק הזה?

אם תישאל דעתי בעניין הזה, אני חושבת שמדובר בנושא חדש. דא עקא שרק חבר-כנסת או נציג ממשלה יכול לטעון נושא חדש. אני מניחה שנציג ממשלה לא יטען נושא חדש מאחר שאני שומעת כרגע - - -

הם תומכים. גם האוצר והתקשורת.

אנחנו לא מכירים את הנושא.

אני אזכיר לכם.

אז יכול או נציג ממשלה באמצעות שר או סגן שר לטעון נושא חדש או כל אחד מחברי הכנסת יכול לטעון נושא חדש. אם לא טוענים נושא חדש, לכאורה הוועדה יכולה לדון בזה, למרות שאני מוכרחה להזכיר שבאיזו שהיא עתירה שנדונה בבית המשפט העליון – אינני זוכרת אגב מה, אני צריכה לבדוק את זה – העיר הנשיא בדימוס דאז, כבוד השופט ברק, הוא התייחס לשאלה מה קורה אם ועדה דנה בנושא שמבחינת מהותו הוא נושא חדש אבל טענה הזאת לא נטענה ולא הועברה לדיון ולהחלטה בוועדת הכנסת. באמרת אגב הוא אמר שהוא משאיר את השאלה הזאת בצריך עיון. זאת אומרת, שהעובדה שיש איזו שהיא הסכמה לבצע איזשהו תיקון שעל פניו נראה שהוא נושא חדש והטענה לא נטענת, עדיין לא אומר בכול מקרה שזה לא נושא חדש מבחינה מהותית. אבל שוב, או שהטענה הזאת תיטען או שהיא לא תיטען. מכול מקום ברור שכל עוד ההצעה לא מופצת, הציבור, לרבות ציבור המשתתפים כאן אפילו נציג האוצר לא ראה אותה ולא יודע מה בעצם הוצע, ברור שאי אפשר לדון ואי אפשר גם לראות אם זה נושא חדש או לא נושא חדש.

אז אני מבקש לעלות את זה ולהפיץ מה שצריך להפיץ.

להפיץ?

להעלות את מה? אפשר לקבל את הנוסח שלך?

כן.

אז תעביר את הנוסח, זה יעלה לאתר של הוועדה באינטרנט והנושא יעלה שוב לדיון בישיבה הבאה.

אני מבקש להעלות לרוויזיה את סעיף 18.

רוויזיה על סעיף 18.

אני אומרת שזה לא קשור לשם.

הוא רוצה לעשות שינוי בסעיף 18. המשרד תומך שזה יהיה הסדר עד 2015.

אני רוצה להבהיר שהתמיכה שלנו כרוכה בכך שההסדר הוא עד שנת 2015.

אנחנו עדיין לא יודעים מהו ההסדר. נאמר, לכאורה באופן כללי, שמדובר על אחזקה משותפת של חברת חדשות כשאחד נשאר בזיכיון והשני עובר לרישיון.

שזה חדש.

זה בעצם הנוסח שלי.

זה הנוסח שלך?

מה זה "זה הנוסח"?

מה שהיא אמרה.

זה לא נוסח של חוק.

אני לא יודע איך לנסח את זה משפטית כרגע, אבל הרעיון הוא שתהייה אפשרות לאחזקה משותפת של ערוץ החדשות, גם אם אחת החברות לא יצאה רישיון.

הבנתי. זאת אומרת שגם אם חברת "קשת" תחליט לבקש רישיון היא תוכל להמשיך להחזיק במותג 22 ובחברת החדשות הקיימת למרות שהיא מתנערת מכול חובותיה המכרזיות. אני מניחה שהוועדה תדון במשמעות של זה כשנראה את ההצעה.

אז מה ביקשת? רוויזיה?

כן, לסעיף 18.

סעיף 18 זה בסדר?

אני לא רואה איך זה - - - זה סעיף תחילה. תחילה של סעיף. לא רואה איך זה מתקשר.

אולי תוסיפו את זה בתוך סעיף חדש?

אני חושבת שצריך לבקש סעיף אבל לא רוויזיה למשהו.

סעיף חדש אפשר.

אז צריך להפיץ את הנוסח הזה בין חברי הוועדה?

בוודאי, בין המוזמנים. יש מקום שאנשים ידעו.

ראה, זה סעיף בנושא שבמהותו הוא נושא חדש. אבל גם אם לא ייטען נושא חדש – או שייטען נושא חדש אך ועדת הכנסת תחליט שאין מדובר בנושא חדש – הרעיון הוא שהצעת חוק מופצת ברשומות כדי שהציבור יכול לראות אותה, שהציבור יוכל לקרוא אותה, שהציבור יבין על מה מדובר. כאן שולפים משהו שלא קשור לנושא הזה בלי שאיש ראה במה מדובר.

לא אמרתי שהציבור לא ידע. אמרתי שנפיץ.

לכן צריכים נוסח של הצעה שניתן יהיה - - -

יועצת משפטית, זה לא אמרתי. ביקשתי שהדבר הזה יפתח לדיון, אין לי שום בעיה שהציבור ידע.

כל מה שאנחנו מבקשים אותך, חבר-הכנסת אילטוב, תעביר לנו את הנוסח. אנחנו נוכל להפיץ אותו לכול חברי הכנסת, למוזמנים השונים, לגורמים המשדרים והם יגיעו לדיון הבא מוכנים.

היום תקבלו. בסדר גמור.

כן, מר ורשבסקי.

מה עם התשובה בשבילי, על מה ששאלתי?

כן, מר ורשבסקי.

תודה. אני מבקש בפרק המעבר, אחרי דמי הפצה, אנחנו מבקשים להוסיף - -

על איזה סעיף אתה מדבר?

- - תיקון או שינוי בתאריך - - -

תגיד לנו קודם לאיזה סעיף אתה מתייחס, מר ורשבסקי.

תתחיל בעמוד.

בעמוד 1,392.

עוד לא הגענו לשם בכלל. אנחנו עוד רחוקים משם. אנחנו בעמוד 1,388 אם אינני טועה. אבל אם יש למישהו עוד הצעות לתקן את אחד מחוקי התקשורת, זו ההזדמנות.

אתה מעלה את זה או לא?

רציתי להעלות אבל ביקשו ממנו לחכות.

כי זה פשוט לא הסעיף המתאים. אתה רוצה להעיר על נושא דמי ההפצה.

ברור. מנכ"ל הרשות השנייה צריך ללכת והייתי רוצה להעלות את זה כשהוא פה, זאת הסיבה שאני מבקש.

בסדר, אין בעיה.

עוברים לדיון בנושא דמי הפצה בעמוד 1,392.

- - - מה לגבי הצבעה - - -

עוד לא הצבענו על כלום. מה העניין?

אני רואה שרצים קדימה.

בגלל שהוא צריך לעזוב, הוא רוצה לדון על משהו שקשור - - -

אני לא יודע כמה זמן זה ייקח. אני פה עד 14:30. אני מתנצל, הודעתי ליושב-ראש הוועדה. אפשר לסיים את העניין הזה.

אז בוא נסיים את העניין.

אפשר להתייחס לעניין הזה?

על איזה עניין אתה מדבר?

על הנושא שדנים בו עכשיו. על ערוץ מראה ועל סעיף 19 שהוקרא כאן. התייחסתי לעניין של ה"עיקר" ואני מבקש לפני ההצבעה להוריד את המילה "עיקר" ולחזור למקור, למה שסוכם בתחילתו של הדבר. זו הייתה רוח הדברים בישיבה הקודמת. עם זה הוצאתם את הצוות להכין נוסח. יתרה מזאת, אומר לחברי יורם מוקדי שגם הצוות הסודי לא חשב על "עיקר" אלא חשב על "מראה". אני הייתי שם.

ההערה שנייה שאני מבקש להעיר היא על הערוץ בשפה הערבית. אנחנו כבר יודעים שהערוץ עומד לעלות לאוויר, אני מניח – קראתי ושמעתי גם ממועצת הכבלים – בתוך חודש ימים. אין שום סיבה לשמור מקום קיים כשאנחנו רואים שיש פה רצון לעלות ורואים שיש גם עניינים של כסף. אין שום סיבה לתת לו עכשיו חצי שנה – נדמה לי זה הזמן שמופיע – כדי לקבל החלטה אם הוא יעלה, כשהמקום פנוי מרגע זה. אני מבקש לתת לערוץ בשפה הערבית לא יותר מחודשיים ימים מרגע מעבר החוק ולאחר מכן, אם לא, להעביר את זה לטח"י כי חבל על הזמן, חבל על המקום הפנוי.

אבל אין לו כסף. מאיפה ייקח 4 מיליון. אתה מגביל - - -

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, אני אתייחס לשאלת המימון שהעלית, עוד רגע. קודם כל אני רוצה להגיד שיש כאן מצב אבסורדי. עולה ערוץ שעוד לא באוויר ומחזיקים לו מקום וכבר יש החלטה להעלות ערוצים נוספים. יש לנו ערוץ שיכול לעלות מיידית ולתת שירות לציבור.

די, היינו בוויכוח הזה. כמה אפשר למחזר - - -

ניצן, ברשותך. גם אם היינו, על כמה דיונים כבר חזרנו? לגבי נושא המימון של הערוצים הייעודיים - אבקש לקחת בחשבון בהצבעה את שתי הנקודות האלו, אם זה אפשרי. לגבי השאלה שלך, שאלת המימון, צריך להבין כאן – ולמרות שבאוצר כועסים עלי, אני הולך להגן גם על העמדה של האוצר ושל משרד התקשורת ושל הממשלה, ואני חושב שהיא נכונה – הערוצים הייעודיים קמו, נולדו כשהם ידעו שהם עלו כערוצי נישה בפלטפורמות של הכבלים והלוויין. נקודה.
הם היו אמורים גם לשלם דמי הפצה, דמי מעבר. מזה המדינה החליטה בעבר לפטור אותם והם הרוויחו. הערוצים הייעודיים עומדים לקבל מתנה שלא התכוון אליה המשורר – הייתי כאן בדיונים בשנת 2008 – לא הייתה כוונה להעלות אותם על הפלטפורמה הזאת, החופשית, הפתוחה. הם לא עונים להגדרה של "ערוץ פתוח". הם לא קמו כ"ערוץ פתוח". משנים להם את הסטאטוס ואומרים להם: אתם הולכים להרוויח עכשיו ואתם הולכים להיות פתוחים לכלל הציבור ואתם הולכים להגדיל את הסיכוי שלכם להיחשף ולמכור יותר פרסומות.

יתרה מזאת, אחת הבעיות שיש לנו – הערנו עליה אבל לצערי עמדתנו לא התקבלה – אלו ערוצים שהמחויבויות הציבוריות שלהם נמוכות באופן יחסי כי מראש בנו אותן כערוצי נישה בתוך הכבלים והלוויין. מה עסקת החבילה שנעשית כאן? מעלים אותם על החבילה הפתוחה, ללא החמרת הדרישות הציבוריות: לא השיתו עליהם מחויבויות רבות יותר בתחום של היצירה; לא אמרו להם שבנושא חדשות – ולטעמי זאת שאלה מאוד בעייתית – שעל חברות החדשות הקיימות יש פיקוח מאוד רציני, כולל נציגי ציבור שחברים בדירקטוריונים, עם כל המורכבויות.

וירושלים.

ומירושלים ישדרו, עם כל המשמעויות, כי צריך לעמוד בהוראות החוק. הערוצים הללו יהפכו להיות ערוצים פתוחים, יגיעו לכלל הציבור, הפלטפורמה הזאת הולכת - - -

מה עם הציבור? הערוצים האלה לא מעניינים אותי. מה עם הציבור שרוצה לצפות בערוץ ערבי, ערוץ מורשת, ערוץ חדשות, ערוץ המוסיקה?

תראי מה שקרה כאן: עד היום היה צריך מנוי בכבלים ובלוויין כדי לצפות בהם. עכשיו נותנים פתיחה חופשית שתגדיל את היקף "עידן פלוס" בצורה משמעותית – אנחנו עומדים היום על בין 250 ל-300 אלף ממירים שנרכשו – בוודאי שעם עליית הערוצים האלה המספר יגיע לכמעט 500-600 אלף. זה כבר היקף שמבחינת הפרסומאים, מבחינת הפרסום, מבחינת ההכנסות, הוא בהחלט מאגר רציני מאוד שיגדיל להם בצורה הרבה יותר משמעותית את ההכנסות.

אני רוצה להבין, אתה בעצם אומר שהם צריכים לשלם 4 מיליון שקל דמי הפצה נכון להיום?

אני רוצה לומר כך: אם הם רוצים להיכנס למגרש של הגדולים ולהיות ערוץ פתוח, יש לזה מחיר.

אז לא היה ערוץ ערבי כי - - -

האפשרות השנייה היא לפטור אותם מדמי הפצה ואז המדינה תצטרך לממן את זה.

זה מה שצריך להיות.

קודם טענתי מול האוצר שעל המקומות הפנויים - - - אני חושב שיש - - -

אם המדינה החליטה שאלו ערוצים חיוניים וחשובים, המדינה צריכה לשלם את זה.

המדינה עשתה על זה מכרז ואמרה: אלה התנאים, מי שרוצה לקחת את זה - - -

מה עם הערוץ האתיופי? אני רוצה אותו ב-DTT. מה עם הערוץ הקהילתי, הוא יהיה שם?

עכשיו דיברת על משהו שלישי.

לא. זה אותו דבר.

לא, ממש לא. יש 5 ערוצים ייעודיים ויש חוק לגביהם. עכשיו את מדברת על ערוצים חדשים אין להם היום בית ואת רוצה להעלות אותם. הנושא הזה יידון במסגרת הערוץ הנושאי, כשנגיע לשם. הם אמורים להיכנס דרך הערוץ הנושאי, אם הם יכנסו. כשנגיע לפינה של הערוץ הנושאי – זה סעיף 13 או 14 שנדחה כרגע – אז יהיה מקום לדון איך ערוץ אתיופי או ערוץ זהירות בדרכים - - -

בסדר, תודה מר סמירה.

שאלה אחרונה. דיברנו לפני שלוש ישיבות על ערוץ מראה ולאחת הטענות שדיברתי עליה: למה צריך HD? השבתם, שהציבור צריך להיחשף לערוץ HD, גם ציבור שאין לו כסף ולהיות בכבלים ובלוויין. האם ערוץ מראה הולך לשלם כפל דמי מעבר ל-DTT?

אמרתי בישיבה הקודמת: עלות ערוץ HD גבוהה יותר מעלות ערוץ SD רגיל כי הוא צורך רוחב-פס גדול יותר ומקבל איכות שירות גבוהה יותר. זה לא כפול אבל זה יהיה יותר.

זה יהיה אפילו יותר?

זה יהיה יותר מ-4 מיליון.

זאת אומרת שאם ערוץ 2 ו-10 רוצים לעבור, הם יצטרכו לשלם כמעט 8 מיליון שקל רק על דמי מעבר?

התשובה היא: כן, אבל. אני מזכיר לכולנו – אנחנו כל-כך נהנים כבר מהטוב שכבר שכחנו - - -

אתם מחייבים אותם לעלות ב-DTT?

ב-HD לא, אבל ב"עידן פלוס" כן. אני רוצה להזכיר נתון אחד חשוב, כי אנחנו זוכרים רק את הטוב, שכחנו מה היה לפני שלושה חודשים. עד לפני שלושה-ארבעה חודשים מדינת ישראל שידרה שידורים אנלוגיים פתוחים, חופשיים לכלל הציבור בעלות שנתית של כ-50-60 מיליון ₪. 30 מיליון ₪ רשות השידור וכ-20-25 מיליון ₪ לרשות השנייה רק עבור ערוץ 2 ששודר אנלוגית. המערכת הזאת נסגרה, חסכנו 50 מיליון ₪ בשנה, ובמקומה - - -

אני מסתכלת רק עליך.

לא רק את, גם אחרים כאן. כשאני הצגתי את זה במצגת בדיון הראשון אף אחד לא זוכר את זה ואנחנו דנים ומתווכחים על נתונים שלא יודעים.

קודם כל שנבין, החלפנו מערכת אנלוגית שהעלות השנתית שלה הייתה כ-50 מיליון ₪ במערכת דיגיטלית שהעלות שלה תהיה בסביבות – כרגע בקיים – 20-25 מיליון ₪.

לא הבנתי. מי שילם את ה-50 מיליון?

גב' יוליה שמאלוב-ברקוביץ ומר מנשה סמירה תדברו בחוץ. איבדנו קשב לעניין הזה.

תבינו את החיסכון במעבר לדיגיטלי: כולם חושבים שזאת עלות גבוהה. היא רבע מהעלות שהייתה באנלוגי.

ניצן חן, בבקשה.

תודה, היושב-ראש. עם כל הכבוד לחברי מר סמירה. קטונתי מלהתווכח עם קול הבאס האיכותי שלו ועם העובדה שהצליח לדבר בשלוש דקות על שלושים נושאים. יש לי קיבולת נמוכה לעומתו. אבל עדיין יש סופיות-דיון.

דווקא אתה צריך להיות רב-ערוצי.

לכבלים וללוויין יש 300 ערוצים.

מר סמירה, לא הפרעתי לך. תן לי 60 שניות. רבותי, הערוץ הערבי יעלה לאוויר, בעזרת ה' כמובן, ובעזרת הוועדה שעזרה לו והקלה עליו, בעוד חודש ושבוע וטוב שכך. לאחר מכן, ערוץ מורשת ישראל – כי זה חסר. המדינה קבעה שבחמשת הנושאים הללו יש כשל-שוק וצריך לתת לו V.I.P, כך המדינה קבעה וטוב שכך.

בואו נדבר על העובדות ולא על הרטוריקה – ושוב, עם הרטוריקה אני לא מתווכח וגם לא עם היכולות של חברי – אבל להגיד על הערוצים הייעודיים מתנה? חמישה ערוצים המדינה קבעה, מתוכם שניים הצלחנו להרים ושניהם על סף כינוס נכסים. אחד איכשהו התאזן בשנתיים האחרונות – זה ערוץ 9. השני – מר אבי ניר עזב כרגע את השולחן – ערוץ 24 שבקושי עומד על רגליו עם כל המחויבויות הרגולטוריות, ויש מחויבויות רגולטוריות גם בכבלים ובלוויין.

האופן שבו מר מנשה סמירה צייר את זה שיש מחויבויות בערוץ ה-Broadcast ואין מחויבויות בכבלים ובלוויין, בעיניי האופן שבו הוא תיאר את זה רחוק ולא מדויק במבחן המציאות.

לא אמרתי כבלים ולוויין. אמרתי ערוצים ייעודיים.

אני אומר את הדבר הבא ומניח שלא תחלוק עלי. הערוצים הייעודיים – שוב אני אומר, רק שניים הצלחנו וגם הם על כרעי תרנגולת – חייבים להיות ב-DTT מסיבה אחת פשוטה: אם המדינה כבר מימנה או נתנה להם איזושהי הטבה, ברור שהם צריכים להיות בחבילה החינמית.
לגבי כל שאר הערוצים הייעודיים, הרי מה הטענה של חברי – גם בזה הוועדה דנה והכריעה – סוף-סוף הבושה הזאת, שאין לנו ערוץ ערבי למרות כל דוחות מבקר המדינה שמדובר במחדל שלטוני מתמשך תסתיים כשיקום ערוץ ערבי כחול-לבן מסחרי בעוד חודש. הוא צריך להילחם על העובדה שעוגת הפרסום קטנה והוא צריך להילחם עם העובדה שבכבלים ובלוויין אין דמי מנוי כי לרובם שם צלחות פיראטיות – ואדוני יודע את זה כי הוא מסתובב בגליל ובצפון. תנו לו שישה חודשים להרים את הערוץ בטלוויזיה של הכבלים והלוויין. יעמוד על רגליו, יהיה לו אפיון תוכן ולאחר מכן יצטרך להחליט, כאופציה: עולה ל-DTT או לא עולה ל-DTT. מה קרה? מה האסון הגדול?
לאחר התיקון של היושב-ראש היום, ששאר החברות או שאר הקבוצות שיהיו על ה-DTT לא יצטרכו לממן את העובדה שיהיה כיסא ריק חמישה חודשים, מתייתר הדיון הזה ומסתיים, לעניות דעתי. להרוג את הערוץ שעוד טרם הוקם? אני רוצה להזכיר לאדוני עוד דבר: בחוק הראשי, חוק התקשורת – כדי שמאן דהוא פה סביב השולחן לא יחשוב שמדובר פה בקרבות אגו בין רגולטור א' לרגולטור ב' – אחרי שהערוץ הערבי יקום, כעבור שנתיים הוא בלאו הכי עובר לרשות השנייה לפיקוח. כלומר, אין שום רבותא בין הפיקוח של הכבלים והלוויין לפיקוח של הרשות השנייה. אחרי שנתיים זה עובר למנשה Anyhow, או למי שיחליף את מר מנשה סמירה. כך שאני חושב שכול הטיעון הזה - - -

בגלל ברית המועצות?

אם יהיה ברית המועצות אז יהיה ברית המועצות. כל הטיעון הזה מיותר: הוועדה דנה בנושא הזה, הכריעה בסוגיה הזאת. לתת לו מרווח נשימה לעוד חמישה חודשים, על זה אפעס, יקום וייפול ה- - -

תודה. סעיף 2 51ב(א) שהקראנו אותו, אני מדבר רק על הסעיף הזה . עמוד 1385, נכון?

פסקה (2) כן. סעיפים קטנים (א). עד איפה קראת?

איפה היינו, (ב) (3)?

עד הסוף של (ב) (4) הקראתי.

לא הצבענו מ-(ב) (3), נכון?

אני רוצה לתקן משהו. גילינו כאן טעות בעמוד 1,386 בפסקה (2) למעלה כתוב: "יפיץ הגורם המפעיל". זה צריך להיות: "תפיץ הרשות".

איפה זה?

עמוד 1,386 בתוך (ב1) פסקה (2).

שורה שלישית באמצע. אז לא הצבענו על (ב3), נכון?

לדעתי לא הצבעת בכלל על 51ב מפסקה(2). בעמוד 1,385 מתחילה פסקה (2) ובו תיקון של סעיף 51ב רבא.

הצבענו על זה.

לא.

יש הערות ל-51ב (א), (ב) ו-(ג)? אין הערות? אנחנו מצביעים על זה. מי בעד סעיפים (א), (ב) ו-(ג)? אושר.

הצבעה
בעד הסעיפים – רוב

הסעיפים אושרו.

אושר. הקראנו את סעיף (ד). למישהו יש הערות או הצעות לשינוי סעיף (ד)? אין?

היה עכשיו תיקון טעות ב-(ד) פסקה (2).

לא. אני בעמוד 1,385 ב-(ד). אין הערות. מי בעד (ד)? מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר.

הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר.

סעיף (ה).

בסעיף קטן (ב1) (2), כאן יש את התיקון טעות.

הבנו את הטעות. במקום "הגורם המפעיל" יבוא "תפיץ הרשות". חוץ מזה, עוד הצעות לשינוי בסעיפים האלה? אנחנו מצביעים. מי בעד סעיף (ה)?

לא כל (ה). (ב1) היה קודם. סעיף קטן (ב1) בתוך (ה).

מי בעד סעיף (ה) (ב1)? מי נגד? אושר.

הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר

סעיף (ב) (2).

(ב) (2), איפה הנושא של רשות השידור? בתוכו יש הנושא של הטלוויזיה הלימודית. כמובן שמה שיוחלט - - -

מה שיוחלט שם ייגרר לפה.

- - -

שם היו הוראות הקבע, כאן זה תיקון זמני למשך שנתיים לחוק הרשות השנייה, כל עוד הרשות השנייה היא - - - לכן רק לצורך זה יש את התיקון של חוק הרשות השנייה - - -

אנו מבהירים שלגבי הנושא של הטלוויזיה הלימודית: האחוזים ייקבעו בסעיף הקודם. ברור לכולם? לא הכרענו בשאלה הזאת. היה ויכוח לגבי - - -

על הטלוויזיה הלימודית עוד לא הייתה הצבעה.

לאחר שנכריע בסעיף הקודם, השינוי ייגרר לפה. אם יהיה שינוי. יש עוד הצעות לשינוי בסעיפים האלה?

איפה היה הנושא של ערוץ מראה? אפשר להצביע על (ב2).

אנו מצביעים על סעיף (ב2). מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר

תגידו לנו על מה מצביעים.

הסעיף אושר. אם תהיו בשקט תבינו. אתם עסוקים בלדבר.

אבל סעיף (ב2) זה הסיפור של - - -

לא. זה ב-(ב4).

לא. יש "עיקר" ויש ה"שישה חודשים". אדוני היושב-ראש, יש בלגאן בספרור אצלנו. זה תיקון שניתן. לגבי ה"שישה חודשים" אתה לא מקיים דיון?

מנשה, אתה צריך ללכת. אמרת שאתה עד 14:15.

סליחה, חברים, זה לא צחוק. זה רציני מאוד. אני לא אתן לך את הסקירה לתשובה נגדית על מה שקורה – אני לא רוצה לקלקל, עזוב – מספיק שאני רוצה לטעון את הטיעון העקרוני מבחינת הציבור. למה צריך להמתין שישה חודשים עם מקום פנוי?

זה ממתן הרישיון. הרישיון ניתן כבר לפני חודשיים. החוק יעבור עוד חודש. אז זה בתחילת השנה הבאה בכול מקרה. מדובר פה על פער של חודש בינך לבינו. שישה חודשים ממן הרישיון, מנשה, ממתן הרישיון. עברו כבר חודשיים. זה לא רלוונטי.

יש פה, בעצם, ויכוח על כלום.

נכון, נכון, בדיוק.

יש הערות לסעיף (ב3)? ל-(ב3) (1)? ל-(ב3) (1) אין הערות, מצביעים. מי בעד (ב3) (1)? אושר פה אחד.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

סעיף (ב3) (2) הטלוויזיה הלימודית. יש הערות? אין. מי בעד? אושר.

הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר

סעיף (ב3) (3), יש למישהו הערות?

הנושא של הערוץ הנושאי עדיין לא נדון.

איפה, ב-(ב4)?

לא. ב-(ב3) פסקה (3), משדר ערוץ נושאי.

אז זה מה שאמרנו, שזה ירוץ אחרי זה. כל התיקונים של הערוץ הנושאי ירוצו בהתאם - - -

אוקיי, אז בכפוף למה שיאושר.

מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

אושר פה אחד בכפוף להכרעה הבסיסית בנושא ערוץ נושאי. סעיף (ב4). ערוץ מראה. מה גמרנו עם ערוץ מראה?

הוועדה צריכה להחליט האם זה יהיה "מרבית" או יהיה ערוץ מראה.

- - -

אנחנו מבקשים עוד פעם. זה אינטרס של הציבור. אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה להשאיר את הגמישות המינימאלית הזאת ולכתוב "העיקר" - - - בסך הכול הציבור צריך לקבל את השידורים והכוונה היא להיטיב עם הציבור ולא להגביל את מה שמגיע לציבור.

יש פה אפליה. הערוץ הציבורי מפלה את הציבור. אתה נותן רק לבעלי - - -

אין פה אפליה.

אני רוצה להתייחס למה שאמר תומר ולחזק אותו. הגישה הייתה שאם יש תוכנית מיוחדת למגזרים שמופלים, יהיה אפשר לשדר אותם גם בערוץ High Definition כאשר אין אפשרות לשדר אותם בערוץ 1 או 33 בגלל שיש שם תוכניות אחרות. זה בא לחזק כל מיני גופים חלשים שלא מקבלים שום אפשרות לצפות ב- - -

קובי, תגידו שאתם רוצים עוד ערוץ. ערוץ 11 ב'.

חברים, לדבר ברשות דיבור.

אני לא אחזור על הכול, ערוץ ציבורי צריך לתת – זה היה רוח הדברים גם בדיון הקודם, גם כאן, גם ברוח החוק, גם בוועדה – שירות מלא לכלל הציבור. מה שאמר קובי עכשיו זה אבסורד: ב-HD יתנו לאוכלוסיות החלשות. לחלשות לא יהיה כנראה ה-HD. זה בדיוק העניין, יש פה אפליה לציבור שיהיה לו יתרון.

לא יכול להיות שמשחק כדורגל ישודר ב-HD ולא ישודר בערוץ ה-SD. לרוב הציבור יהיה את ה-SD ולא את ה-HD. ולכן הוא צריך להיות מראה מלאה.

אני בעד מראה מלאה.

יש אולימפיאדה ויש אירועים שיש שם שידורים ש - - -

אני רוצה להזכיר.

חברים, אתם מפריעים ליועצת המשפטית לדבר.

- - -

מר סמירה, עורכת הדין בנדלר ברשות דיבור.

אני רוצה להזכיר שהדיון בנושא הזה בישיבה הקודמת עלה בעקבות השאלה שהעלינו: האם ראוי לתקן את חוק רשות השידור ולהבהיר בו מה מותר ומה אסור לרשות השידור לשדר או כאן, אגב אורחא, אגב נושא של הפצת שידורים. יבוא מאן דהוא ויגיד: הנה, המחוקק כבר נתן את דעתו לעניין הזה. זה מאפשר סוג נוסף של ערוץ, ערוץ שלישי, שלא יהיה זהה לשני הערוצים המשודרים גם כך על-ידי רשות השידור.
אני חושבת שאין ספק שדרך המלך היא תיקון חוק רשות השידור. שהמחוקק ייתן שם את דעתו: איזה ערוצים מותר יהיה לרשות השידור לשדר; מה יהיו התכנים בעניים בעניין הזה, ככול שהמחוקק - - -

בחוק הרפורמה של רשות השידור חסמנו את האפשרות הרשות או ועד מנהל - בהמלצת השר זה היה, אתה זוכר? - עשינו בו תיקון שרק באישור של ועדת כלכלה אנחנו יכולים לאשר שינויים כאלו ואחרים בערוצים של רשות השידור. היה לנו דיון כאן בוועדת כלכלה על רפורמות. אז אמרנו שוועדת כלכלה תהיה חייבת, גם אם תהיה החלטה ברשות השידור לפתוח או לסגור איזשהו ערוץ, שאנחנו נהיה אלו שבעצם נאשר את זה ושזה לא יישאר במסגרת החלטה פנימית שם.

השאלה היא אם מתן האפשרות כאן, דרך החוק הזה, לפתיחת ערוץ נוסף זה לא עוקף את מה שאנחנו דברנו שם?

זה בדיוק מה שאני חוששת. הדיונים בתיקון לחוק רשות השידור טרם הסתיימו, הם עדיין על שולחנה של הוועדה המשותפת. אני מציעה - - -

אפשר לפצל את זה.

לא לפצל. לכתוב כרגע "ערוץ מראה" בהתאם לנוסח שקיים לגבי הערוצים המסחריים. כשנדון בחוק רשות השידור, נעלה שוב את הנושא הזה ואם הוועדה תגיע למסקנה שראוי לאפשר שינוי בערוצי ה-HD, שהם לא יהיו דווקא ערוצי מראה ברשות השידור – אפשר יהיה לעשות תיקון עקיף לחוק הזה.

אני רוצה להזכיר כי אולי זה נשכח אבל הנוסח, כמו שהוא עכשיו – דיברנו על זה בדיונים הקודמים ולכן לא אמרתי את זה שוב אבל נראה לי שכדאי בכל זאת להזכיר – הנוסח עכשיו הוא נוסח מצומצם הרבה יותר. הנוסח המוצע אומר: עיקר השידורים יהיו שידורי מראה. זאת אומרת שלא מדובר בערוץ חדש, לא מדובר בערוץ נוסף. מדובר בערוץ שיהיה בו תחום מסוים של שידורים שאין סיבה לשדר אותם גם בערוצים אחרים. זה לא נועד להקים ערוץ נוסף, בשביל זה הנוסח הצטמצם הרבה יותר.

אשאל אותך שאלה. נגיד שרשות השידור, ערוץ 1, רוכשת רישיון לשידור משחק כדורגל או לא יודע מה. ברשות לא רוצים שזה ישודר במסגרת ערוץ 1 כי יש להם עכשיו ערוץ שאפשר לעלות עליו, אז משדרים שם את משחק הכדורגל וערוץ 1 ממשיך לשדר את מה שהוא רוצה?

אני יכולה לתת דוגמא: בתקופת האולימפיאדה יש מספר אירועי ספורט שאפשר לשדר אותם במקביל - - -

פעם בארבע שנים יש אולימפיאדה. תסתכלי על ערוץ 1 כל יום, למה צריך פעם בארבע שנים? הם לא מסוגלים למלא את מה שהם צריכים - - -

יוסי רק התיישבתי, תן לי להשלים את המשפט. שתקתי עד עכשיו תן לי להביע קצת - - - תנו לי להשלים.

תמשיכי עם האולימפיאדה, דנה, ותיכף תראי לאן זה יתפתח.

רבותי, תאפשרו לעורכת הדין נויפלד לדבר.

שידורי טבע, לא אולימפיאדה, בסדר?

תישארי עם האולימפיאדה.

אני רוצה שידורי טבע. יש שידורי טבע ואפשר לשדר במקביל שני סרטי טבע וגם יש שידורי חדשות באותה שעה, כי השעה 09:00 בערב. כל הכוונה היא שיהיה ניתן לאפשר זאת, ככול שיש. לא לאפשר ערוץ נוסף ואין פה שום כוונה להקים עוד ערוץ, בנוסח המצומצם יותר. כל מה שזה מאפשר שאם יש איזו שהיא דלתא, איזשהו פער, בין מה שיכול להיות משודר לבין שידורים נוספים, אקסטרא, יהיה אפשר לשדר אותם, זה הכול.

אבל אתם לא עושים את זה בשביל מצב שיקרה, כדי שאתם תשדרו ערוצי טבע או לא יודע מה. יש איזושהי כוונה לפצל ולשדר, בשביל זה הסעיף הזה קיים, לא לטבע. תגידו תכלס בשביל מה הסעיף הזה בא ומה אתם רוצים לשדר ומתי? כדי שאנחנו נדע על מה אנחנו מצביעים.

נכון, צודק.

אני רוצה להבין על מה אנחנו מצביעים ובסופו של דבר מה אנחנו צריכים לראות בערוץ, ושבמידה ואנחנו נאשר, אנחנו גם נראה. אני יכול להתערב איתכם על מה שאתם רוצים שאני לא אראה שם טבע. אני אראה משהו אחר שאתם כיוונתם להראות. הרי אתם לא פותחים ערוץ שאולי מתישהו תחליטו מה לשדר בו. כבר החלטתם, ויש לכם כבר - - -

אני אנסה להסביר שוב.

לא צריך למרוח אותי, אני עושה את זה כל יום פה אבל - - -

אני אנסה להסביר שוב. אני לא חושב שעומדות פה כוונות נסתרות או משהו כזה. עומד פה רצון לענות על צרכי ציבור ולשרת את הציבור יותר טוב. לדוגמא, קח אירוע כמו האולימפיאדה שמשודרים שם 12 ערוצים מלאים שמועברים אלינו. אין אפשרות לשדר אותם לא בשני ערוצים ולא ב-10 ערוצים, אלו 12 ערוצים מלאים.

יש לך 33 ו-1 וה-HD הוא - - -

יש לי 33 ו-1 שישדרו. ערוץ 1, חלק ממנו זה חינוכית. יכול להיות שיהיו תכנים שיש מקום לשדר אותם והם מועברים רק ב-HD. אם תגיד לי רק מראה, זאת אומרת, רק תכנים שמשודרים באותו זמן בערוצים 1 או ב-33 אז הציבור יפסיד את המעט הזה - - -

מה פתאום? מה פתאום?

- - -

אדוני, אתה מפריע שם בסוף, תאפשר לחבר-הכנסת לדבר.

אם מבקשים גמישות אז הגמישות יכולה להיות על פי הנושאים. זאת אומרת שאם מבקשים גמישות לשידור של אולימפיאדה אז אפשר לכתוב: לאולימפיאדה. אם מבקשים למונדיאל, אז אפשר לכתוב: למונדיאל. פר נושא. אבל לבוא ולפתוח את זה בכלל? אני חושב שזה מיותר. אני לא רואה פה שחוץ מהאולימפיאדה – שבתכלס אני יכול להבין את הסיבות לשדר אותה בצורה כזאת - - -

שעות השידור של החינוכית - - -

אז תתלבש על החינוכית. תיקח את החינוכית.

אני לא אשדר את החינוכית, אני אשדר מסך שחור - - -

אז תדון על זה במסגרת חוק רשות השידור, אם החינוכית צריכה להיות משודרת 8 שעות או לא צריכה. אתה לא יכול לעשות את זה בדרך הזאת.

אי אפשר להגיד שזה יהיה 90% מראה?

לא, זה בדיוק העניין. הרי רשות השידור מפקחת על עצמה, מי יבדוק?

אין עליה רגולציה.

חברים אנחנו עוברים להצבעה. מיצינו את הדיון.

אל תעלה מולי את הנושא של האירוויזיון, חבל על הזמן.

אדוני יושב-ראש ועדת החינוך. "מראה מוחלטת" מקובל עליך? כן?

גם בטלוויזיה הרגילה וגם ב-HD.

זאת אומרת שערוץ ה-HD ישדר בדיוק אותם שידורים שמשודרים בערוץ 1 או 33. במסגרת הטיפול בחוק רשות השידור, ככל שמישהו ירצה להעלות את זה, אז הנושא יידון.

אני גם מוכן ללכת על מהלך שישאיר פתח להגשת בקשה מיוחדת לוועדת הכלכלה, פעם ב-4 שנים, לשידורים מיוחדים.

לא. נאשר שינויים ספציפיים?

עזוב, אתה לא צריך את זה.

גם אנחנו לא רוצים.

לוקחים פה גמישות לנושאים מסוימים.

חבר-הכנסת מילר, אני לא יודע למה האולימפיאדה שכנעה אותך, האולימפיאדה מגלמת את הבעיה. כי המשמעות היא: מי שיש לו HD יראה את הדברים היפים של האולימפיאדה - - -

לא. הפוך.

חברים, לא הפוך. הכוונה היא לשדר שידור שונה ב-HD. ב-HD תיתן את הדברים הטובים והיפים והמוצלחים, מה הפוך? איך אתה מעיז להגיד הפוך? אתה מטעה את הוועדה בהערה הזאת, אני מצטער לומר לך. אל תטעה את הוועדה. אתה תשים את הכדור-ברזל ב-HD ואת הכדורגל ב-SD? הצחקת אותי. עובדים על חברי הכנסת.

היועצת המשפטית, אנחנו הולכים על הוורסיה של "מראה מוחלטת".

במידה ויהיה שינוי, אפשר יהיה להעלות את זה, כמו שאמרת, בנפרד.

יש עוד דברים לא ברורים בסעיף הזה? אנחנו עוברים להצביע על סעיף (ב4) עם הוורסיה של "מראה מוחלטת", תנסח את זה היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

נא להקריא את סעיף (ב5).

אדוני היושב-ראש, בעמוד 1,371 פסקה (4), זה התיקון הקבוע לחוק – כאן זה רק לתקופת הביניים בה דנה פסקה (4) – שם התעוררה בעיה וגם שם אני אנסח את - - -

אנחנו מצביעים על סעיף 6 (א) (4) בעמוד 1,371. משהו שהשארנו פתוח באותו עניין כמה ישיבות. אנחנו מצביעים על סעיף 6 (א) (4) עם אותה הכרעה ב"מראה מוחלטת". מי בעד? הסעיף אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

אנחנו חושבים שזה לא צריך להיות "מראה מוחלטת" - - -

אז אתם מבקשים להתנגד לנושא הזה? אני מבקשת לקבל - - - חתום על-ידי שר האוצר.

לא שומעים אותך. רגע, אני לא שמעתי מה הוא ביקש.

הסתייגות לשני הסעיפים: לסעיף 6 (א) (4) ולסעיף - - -

אפשר להצביע על ההסתייגות.

הסתייגות למליאה. אנחנו לא מעלים למליאה עם הסתייגות של שרים. זה כלל פה בוועדה.

אף פעם?

אף פעם. אל אם כן זה בהסכמה. נא לקרוא את סעיף (ב5)

"(ב5)
תחילת הפצת השידורים של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, באמצעות תחנות השידור הספרתיות, בהתאם להוראות סעיף זה, ששידוריהם לא הופצו ערב פרסומו של חוק הפצת שידורים, תהיה לא יאוחר מהמועד המפורט באותן פסקאות, לפי העניין:
(1)
בעל רישיון לשידורי טלוויזיה כאמור בסעיף קטן (א1) – שנה מהמועד שבו ניתן לו הרישיון;

(2)
גוף המשדר שידורי רדיו שהגיש בקשה להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי סעיף קטן (ב1) – זמן סביר ממועד הגשת הבקשה כאמור"

אני רק אוסיף כאן: בדיון הקודם, כשדנו בסעיף הדומה בחוק, הרשות השנייה בִּקְּשָׁה לקצוב את הזמן הסביר.

עורכת הדין בנדלר בִּקְּשָׁה.

אמרתי: הִתְבַּקְּשָׁה. אני מקריאה את מה שהרשות השנייה הציעה: "זמן סביר ממועד הגשת הבקשה כאמור ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור".

אוקיי.

ההצעה הזאת חלה גם לגבי הסעיפים אחורה?

כן. עוד נחזור לזה.

"ולענין שידורי הרדיו בערוץ רדיו נוסף כאמור בסעיף קטן (ב1)(2) – זמן סביר מהמועד שבו קיימת קיבולת פנויה להפצת השידורים כאמור ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור;"

ראית? לקחתי על עצמי 90 ימים. ערוץ ערבי – 6 חודשים.

לא. יש הבדל.

תקשיב לי טוב - - -

"(3)
משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית שהגיש בקשה להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי סעיף קטן (ב2)(1) – זמן סביר ממועד הגשת הבקשה כאמור ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור;
(4)
משדר ערוץ ייעודי שהגיש בקשה להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי סעיף קטן (ב3)(1), הנמנה עם חמשת משדרי הערוצים הייעודיים הראשונים כאמור באותו סעיף קטן – שנה מהמועד שבו הגיש את בקשתו כאמור, וכל משדר ערוץ ייעודי נוסף כאמור באותו סעיף קטן שהפצת שידוריו כפופה לקיבולת הפנויה להפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות – זמן סביר מהמועד שבו קיימת קיבולת פנויה כאמור ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור;
(5)
הטלוויזיה הלימודית – אם הגישה בקשה להפצת שידוריה באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי סעיף קטן (ב2)(2) – זמן סביר מהמועד שבו מתקיים תנאי מהתנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) של סעיף קטן (ב2)(2), ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור ואם הגישה בקשה להפצה כאמור לפי סעיף קטן (ב3)(2) – שנה מהמועד שבו הגישה את הבקשה כאמור, והכל ובלבד שנמסרה הודעת שר החינוך כאמור באותם סעיפים קטנים, במועד הגשת הבקשה;
(6)
משדר ערוץ נושאי כאמור בסעיף קטן (ב3)(3) – זמן סביר מהמועד שבו קיבל משדר הערוץ הנושאי רישיון לפי סעיף 13(ב) לחוק הפצת שידורים ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור;
(7)
רשות השידור, לעניין שידורי הערוץ הנוסף כמשמעותו בסעיף קטן (ב4)(1) – שנה מהמועד שבו ביקשה כי שידורי הערוץ הנוסף יופצו באמצעות תחנות השידור הספרתיות כאמור באותו סעיף קטן;
(8)
גוף כאמור בסעיף קטן (ב4)(2) – זמן סביר מהמועד שבו נבחר בהליך לפי אותו סעיף קטן ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור."

זה סעיף שדנו בו בעבר. מעתיקים אותו, את כל מה שהכרענו. אני מבין שלאף אחד אין הערות חדשות. מי בעד הסעיף? פה אחד אושר.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

נא להקריא סעיף ו'.

"(ו)
סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) – בטלים;" אלו סעיפים שעסקו בהשתתפות ובעלות ההקמה של הכנסת ושל רשות השידור. הם כבר לא רלוונטיים עכשיו כשעלות ההקמה ממומנת על-ידי משרד האוצר.

מי בעד סעיף (ו)? אושר פה אחד.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

נא להקריא סעיף (ז).

"(ז)
במקום סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ה) (1)
הרשות תפיץ את שידורי הטלוויזיה של הגופים כאמור בסעיף 51א(א)(1) עד (6), כך שאופן ההפצה, איכות שידורי הטלוויזיה ואפשרות הבחירה של שאר המרכיבים של שידורי הטלוויזיה, יהיו זהים לגבי כל הגופים ששידורי הטלוויזיה שלהם מופצים באמצעות טכנולוגיית חדות רגילה או באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה, לפי העניין.
(2) הרשות תפיץ את שידורי הרדיו של הגופים כאמור בסעיף 51א(א)(7), כך שאופן ההפצה, איכות שידורי הרדיו ואפשרות הבחירה של שאר המרכיבים של שידורי הרדיו, יהיו זהים לגבי כל הגופים ששידורי הרדיו שלהם מופצים כאמור.";"

אלו גם סעיפים שכבר הצבענו עליהם.

מי בעד? אושר פה אחד.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

נא להקריא סעיף (ח).

"(ח)
סעיף קטן (ו) – בטל;"

זה סעיף שעסק בדמי הפצה של הכנסת ושל רשות השידור. עכשיו ריכזנו את כל הנושא של דמי הפצה בסעיף אחר, שעוד מעט נגיע אליו. בגלל זה הסעיף הזה מתייתר.

הערות? שאלות? אין. מי בעד סעיף (ח)? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

סעיף (ט), תקריאי באישור ועדת כלכלה.

יש כאן עוד שינויים.

"(ט)
אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ז)
השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר,"

"ועם מועצת הרשות השנייה יקבע" רציתם שזה לא יהיה "רשאי". "יקבע באישור ועדת כלכלה".

לנושא הזה אמרנו שתביאו הצעה לישיבה הבאה. לדעתי זה לא מספיק. אני חושבת שצריכה להיות כאן עוד תוספת שתאמר במפורש: ובלבד שבתקנות אלה יקבע השר כי ערוץ ש - - -

גב' בנדלר, גם יש לו חובה וגם אנחנו נגיע לכאן. אפשר יהיה להכניס - - -

יש לו חובה והוא מגיע לכאן – זה הכול.

תארי לעצמך שאנחנו לא נזכור, שנהיה בחופשה באותו זמן?

אתי, אנחנו נזכיר. אני לא רוצה להיכנס לפרטים יתר על המידה.

תרשמי את זה לפרוטוקול. כי אם לא הזכירה תוכלי להגיד: בבקשה, זה עבר.

מצביעים על סעיף (ט) עם השינויים שהוכנסו: ש"השר חייב לקבוע תקנות" ו"באישור ועדת כלכלה" ו"בהתייעצות עם מועצת הרשות השנייה". זה מקובל עליכן, משרד התקשורת? מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

נא להקריא סעיף 3.

"(3)
אחרי סעיף 51ג יבוא:

"51ד
אי-גביית תשלום בעד קליטת שידורי טלוויזיה או שידורי רדיו.
הרשות וכל אדם אחר, לא יגבו תשלום כלשהו מהציבור בעד קליטת שידורי טלוויזיה או שידורי רדיו המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות חוק זה.";"
הסעיף זהה למה שאישרנו לפני רגע, בחוק הקודם.

מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

.

לגבי סעיף (ט), אין התייעצות עם הכבלים והלוויין?

זה רק הגורם המפעיל. מכיוון שכאן הגורם המפעיל זה הרשות השנייה אז ההתייעצות תהיה עם הרשות השנייה.

אבל אלו שידורים שהוא מפקח עליהם.

זה לא משנה. כיוון שההתייעצות נוגעת להורדת השאלטר.

בכול מקרה, הפסקה אושרה כבר.

נא להקריא סעיף (4).

"(4)
בסעיף 52 –


(א)
סעיף קטן (א) – בטל;


(ב)
במקום סעיף קטן (א1) יבוא:
"(א1)
הרשות רשאית לדרוש מהגופים ששידוריהם מופצים על ידה כאמור בסעיף 51ב, למעט הגופים כאמור בסעיף 51א(א)(2) ו-(5), להפקיד בידיה ערבויות או בטוחות אחרות להבטחת תשלום דמי הפצה כאמור בסעיף 100א.";
(ג)
בסעיף קטן (ב), במקום "בסעיפים קטנים (א) או (א1)" יבוא "בסעיף קטן (א1)" ובמקום "בסעיף קטן (א1) ודרכי מימושם" יבוא "ודרכי מימושן";"

זה גם סעיף זהה לסעיף שהצבענו עליו, על הערבויות.

אבל שם הוכנס 'גלי צה"ל'.

נכון. אז צריך להכניס גם כאן 'גלי צה"ל'.

הסעיף מוכן להצבעה? מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

נא להקריא הלאה.

"(5)
סעיף 53 – בטל;"

זה סעיף שעסק בהחזרת תשלומי עלות ההקמה. הוא כבר לא רלוונטי היום.

מי בעד סעיף (5)? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

נא להקריא את סעיף (6).

(6)
במקום סעיף 100א יבוא:
"100א דמי הפצה. גוף ששידורי הטלוויזיה או שידורי הרדיו שהוא משדר מופצים כאמור בסעיף 51ב, ישלם לרשות בעד הפצת השידורים כאמור, סכום שיורו עליו השר ושר האוצר לאחר התייעצות עם הרשות; הסכום האמור יחושב לפי סך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת השידורים כאמור, למעט עלות ההקמה (בסעיף זה – סך התשלומים והעלויות), כשהוא מחולק בין הגופים אשר שידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כאמור, בהתאם להוראות אלה:
(1)
סך התשלומים והעלויות יחולק בין הגופים ששידורי הטלוויזיה שלהם מופצים לפי סעיף 51ב (בסעיף זה – משדרי הטלוויזיה) לבין הגופים ששידורי הרדיו שלהם מופצים לפי אותו סעיף (בסעיף זה – משדרי הרדיו) באופן זה:
(א)
חלקם של משדרי הטלוויזיה יהיה סך התשלומים והעלויות בניכוי חלקם של משדרי הרדיו כאמור בפסקת משנה (ב) (בסעיף זה – חלקם היחסי של משדרי הטלוויזיה);
(ב)
חלקם של משדרי הרדיו יהיה בהתאם לקיבולת הנדרשת לשם הפצת שידורי כלל משדרי הרדיו, ביחס לכלל הקיבולת הקיימת בתחנות השידור הספרתיות (בסעיף זה – חלקם היחסי של משדרי הרדיו);
(2)
חלקם היחסי של משדרי הטלוויזיה יחולק בין משדרי הטלוויזיה לפי מספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו של כל משדר טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף 51ב ובהתחשב בסוג הטכנולוגיה"

"טכנולוגיית חדות רגילה או טכנולוגיית חדות גבוהה"

"אשר באמצעותה מופצים שידורי הטלוויזיה כאמור;
(3)
חלקם היחסי של משדרי רדיו יחולק בין משדרי הרדיו לפי מספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו של כל משדר רדיו בהתאם להוראות סעיף 51ב.
(ב)
בסעיף זה, "תחנת שידור ספרתית" ו"עלות ההקמה" – כהגדרתן בסעיף 51א(יב)."

אדוני היושב-ראש, יש פה הערה מאוד חשובה של היועץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין.

בבקשה.

אני חוזר לעמוד 1,391 סעיף (ט) (ז) לגבי התקנות. דיברנו על זה שהסעיף הזה, בין השאר, אחת הסיבות - - -

אני מזכירה לאדוני שהוועדה אישרה את הסעיף הזה.

כן אבל עוד לא יבשה הדיו. רק עוד הערה.

אני רוצה להבין. דובר שהסעיף הזה יחול גם במקרים שבהם ערוץ מבקש להפסיק את פעילותו עקב נסיבות כלכליות ולא רק לגבי ההפצה עצמה וקיבולת, כמו שאמרו פה. אם זה כך, אז זה צריך גם בהתייעצות עם הרגולטור השני שזה המועצה לשידורי כבלים ולוויין.

התקנות שהשר יביא גם לאישור הוועדה יכללו את כל מה שנדרש בפנים. אם בתוך התקנות ייקבעו הסדרים מסוימים לערוצים כאלה ולערוצים אחרים ויצטרכו התייעצות, יכול להיות שעם השר הממונה על רשות השידור; ויכול להיות עם מועצת הכבלים והלוויין. הדברים יהיו שם. אנחנו לא נכניס את עכשיו את עכשיו בתוך תיקון החוק מכיוון שזה יכניס סרבול - - -

אז למה את - - - תקשיב מר מילר, אם ערוץ 9 יחליט לעזוב את ה-DTT אחרי שנה כי אין לו התכנות כלכלית - - -

מר חן, מאחר וזה אושר, תבקש בסוף הישיבה מחבר-הכנסת מילר להגיש בקשה לדיון מחדש. זה אושר.

גברתי, תני רגע להסביר. נניח שאחד הגופים יחליט אחרי שנה שזה לא כלכלי לו והוא רוצה למשוך את עצמו כחוק מה-DTT הוא לא רשאי.

למה לא רשאי?

הוא רשאי בתקנות. או שמכניסים את שני הרגולטורים – זה משהו לא הגון כאן.

חברים, יש פה אי הבנה. הרשות השנייה נכנסה לא בגלל שהיא רגולטור במקרה הזה. מדובר כאן על ההסדר עד שנת 2014 כאשר המערכת עדיין באחריותה כגורם המפעיל.

אבל זה לא רק מסיבות של גורם מפעיל, אלו גם סיבות ענייניות של הגוף המפוקח.

היה סמוך ובטוח כי כאשר השר דן בנושא, הוא יתייעץ עם המועצה שהיא בוודאי סמוכה על שולחנו - מועצת הכבלים והלוויין. הוא לא יבוא לדיון הזה מבלי שהוא יתייעץ עם האנשים שלו בתוך המשרד ועם הרשות השנייה, כגורם מפעיל ולא – במקרה הזה – כרגולטור. אתה צריך להבין את זה. יש לזה השלכות טיפוליות והנדסיות וכלכליות. זה לא בא מהמקום הזה. מר ניצן חן: אתה לא מקשיב, אתה הולך להגיד לחבר-הכנסת מילר ואולי להטעות אותו - - -

כולם מטעים ורק אתה - - -

כי אתה לא שמעת את ההסבר, את התשובה לשאלה שלך. אנחנו שם לא כרגולטור, אנחנו שם כגורם מפעיל. להוציא ערוץ – יש לזה השלכות הנדסיות, כלכליות וטכנולוגיות. אם אתה לא סומך על שר התקשורת אני רואה.

לא. אני לא סומך על מה שאתה אומר כי אתה רוצה - - - את כולם.

מר סמירה ומר חן. מר חן, עוד לא יבש הדיו.

נכון.

אמרת: "יבשה הדיו".

סליחה, אני מתנצל. בדרך כלל העברית שלי תקנית. אני חושב שדבר כזה לא עושים ככה, כשאנחנו חצי רדומים לפני ארוחת צהריים.

- - -

מר חן, אם זה כל-כך דרמטי, תוגש רוויזיה וזה יתוקן.

חבר-הכנסת שאמה, ברשותך, דקה מזמנך. אפשר לשמוע ממשרד התקשורת את הליך היציאה שהם מתכוונים אליו, של כל ערוץ מה-DTT?

הם עוד לא יודעים.

מה יהיה כל התהליך?

ההליך שאתם רואים. אם אני בעל ערוץ שרוצה לצאת, מה ההליך?

איזה ערוץ?

איזה סוג של ערוץ אתה?

זה מאוד תלוי איזה ערוץ אתה. כי אם אתה, למשל ערוץ הכנסת, הערוץ הראשון, בעל רישיון לפי חוק הרשות השנייה - - -

אני מדבר על ערוצים מסחריים.

זה תלוי, עוד פעם, איזה ערוץ אתה. אם אתה ערוץ מסחרי מסוג ערוץ 2 או 10, שהם בעלי רישיונות, אתה עולה בחובה ל-DTT - - -

אדוני היושב-ראש, מנכ"ל הרשות השנייה אמר שבשעה 14:30 הוא הולך, עכשיו 14:40. יש פה, באמת, חוסר - - -

חוסר תיאום בשעונים.

אם אתה ערוץ 2 - - - אין חובה. זה יהיה התהליך.

איזה תהליך?

מה את עושה עם זה שיש פה ערבות - - -

חברים, אנחנו דנים בסעיף 6 שהוקרא, בעניין דמי הפצה. נעתיק את המנגנון הקודם שעשינו, נכון?

יש לי הערה בעניין הזה. בסעיף (6) (3) - - -

- - -

חברים אתם מפריעים. כן.

- - - מה קורה במידה - - - ויחולק לפי 13 תחנות. מחר יהיו 18 תחנות.

אפשר לדבר למיקרופון, לא מבינים מילה.

תמיד זה יחולק בהתאם למספר.

עכשיו אני משלם על - - -

- - -

זה כל פעם מעודכן מחדש, כל תשלום.

- - - שישלמו את החלק האמיתי שהוא תופס ולא ישלמו - - -

זה מה שאמרנו.

גם לגבי הרדיו זה נכון?

לגבי כולם. אף אחד לא ישלם על חלק לא תפוס.

הבנתי שזה חוק שאפשר לקרוא לו: חוק הערבות ההדדית.

חברת הכנסת יוליה חזרה לחדר.

אם אחד לא בא, האחרים משלמים במקומו.

לא. זאת ערבות של המדינה עכשיו.

זה מה שקורה.

לא. הייתה הצבעה כבר.

מה "הייתה הצבעה כבר"? אני עושה רוויזיה.

לא, לא. המדינה תשלם. זו הייתה - - -

נכון, אם הוא יורד.

לא אם הוא יורד. אם הוא לא עולה. אם יש מקום ריק. כל עוד אף אחד לא - - -

לא. אני שואלת במקרה שהוא ירד. מישהו היה, שילם וירד – מה קורה עם המקום שהוא שילם, האם זאת ערבות הדדית? - - -

חוזר למדינה.

נופל תחת ההגדרה של מקום ריק.

מקום ריק.

אז המדינה משלמת את זה? אז גם פה אין ערבות הדדית?

הלאה.

רגע, הקראתם כבר את סעיף 16?

הקראנו הכול.

אבל לא הצבעתם, נכון?

הצבענו, הקראנו.

סעיף 16, לגבי החובות של הזכיינים.

עוד הערות לגבי סעיף (6). כן, מר ורשבסקי.

אנחנו מבקשים להוסיף לפרק המעבר לאחר הסעיף הדן בדמי הפצה - - -

איפה? אנחנו מדברים על סעיף (6).

זה.

פסקה (6).

אחרי הסעיף הזה. חכה. אנחנו דנים קודם כל בסעיף הזה. אחרי זה תדבר. עוד הערות לגבי סעיף (6)? אנחנו עוברים להצבעה על סעיף (6) עם ההתאמה שמקום ריק, מקום מלא לא נושא בו.

סעיף (6) איפה, באיזה עמוד?

בפסקה (6) בעמוד 1,392.

מי בעד סעיף (6) עם השינוי? שניים. מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר.

הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר

אני לא הייתי פה.

אנחנו מגישים הסתייגות, כמו בסעיף הקודם.

משרד האוצר ביקש זכות להגיש הסתייגות. עכשיו, מר ורשבסקי, מה אתה רוצה להוסיף?

אנחנו מבקשים להוסיף לפרק המעבר, לאחר הסעיף הדן בדמי הפצה, תיקון לסעיף 102א לחוק הרשות השנייה, לדחות את מועד התשלומים מה-31.12.2011. בנימוק שמדובר על דמי תמלוגים ודמי זיכיון של חובות עבר – אני חושב שאני יכול לדבר גם בשם חברי מקשת ורשת – מדובר על דמי זיכיון ודמי תמלוגים, חובות עבר, שנקבעו לתשלום יחד עם כניסת משטר הרישיונות. אנחנו חושבים שמעבר למצב הקשה - שאם תרצו אני אפרט אותו – אנחנו יודעים שהרישיונות לא יהיו ב-2012 אלא במקרה הטוב ב-2013. זאת הסיבה שאנו מבקשים לדחות את התשלומים האלה.

אנחנו תומכים בבקשה הזאת.

רשת. קשת? תומכים גם. הרשות השנייה?

כן.

על מה מדובר? על התמלוגים או על - - -

אני אסביר. גם וגם.

תמלוגים וזיכיון.

גב' בנדלר, אני אסביר. מדובר כאן - - -

רגע, זה קשור להפצה? אני רוצה להבין.

לא. זה סעיף שמתקן את 102 (ב). במקום סעיף 100א אז הוא מכניס אחרי סעיף 100. על דמי ההפצה הצביעו בתיקון שהיה לגבי "מקום ריק לא יממן מקום מלא". מציע מר ורשבסקי להכניס פה עוד סעיף שדוחה את התשלום של דמי התמלוגים ודמי הזיכיון כדי שלא יצטרכו - - -

איך זה מתקשר להפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות?

זה לא.

את ההצעה שלך אני מכירה כי אישרתי – אני לא זוכרת לאיזה חבר-כנסת – את הצעת החוק הפרטית שהוא מבקש להניח. ההצעה הזאת תונח בתחילת השבוע הבא כהצעת חוק פרטית. לכן אני מכירה את ההצעה אבל איך היא מתקשרת להצעת החוק הזאת? מדוע היא לא במסגרת הצעת חוק פרטית.

רגע. חבר-הכנסת מילר רוצה לדבר.

גברתי היועצת המשפטית, אם הסעיף הזה יכנס, "ישראל ביתנו" מבקשת לראות בסעיף הזה כנושא חדש.

עוד לא הצבענו על זה. מה אתה מבקש נושא חדש?

הוא לא. הוא טוען נושא חדש. אין לי את הנוסח של ההצעה - - -

בסדר, אם תכניסו ותפיצו, אני כבר אומר לך שאנחנו רואים בזה נושא חדש.

מה שניקרא: יש להם זיכרון.

לא משנה, לא קשור זיכרון או לא אבל - - -

יתכן שיש מקום להצעה הזאת אבל היא לא קשורה להצעת החוק הזאת.

כן בבקשה. אתה יודע על מה אנחנו דנים?

כן. אנחנו דנים על דחיית התשלום שנקבע בתיקון חוק הרשות השנייה בחודש פברואר 2010 לערוצים המסחריים.

את מה שמציעים עכשיו תיאמו איתך?

היית תחת לחץ של לוביסטים?

העיקרון בוודאי שידוע לנו ואנחנו אפילו דיברנו על כך במועצה - לפני כשבועיים-שלושה העלינו את הנושא. אני מבקש להסביר, בעת תיקון החוק שהסדיר את התשלומים של הערוצים המסחריים, בפברואר 2010, נקבע שהחובות של השנים 2006-2009 – היה צילום מצב בתחום התמלוגים – ידחה התשלום שלהם לסוף 2011. פה בא הקשר, עורכת הדין בנדלר: המועד נקבע כי ההערכה אז הייתה שאנחנו נהיה בעת הזו כבר אחרי "עידן פלוס" ועם רישיונות ופחות או יותר קשרו בין הדברים. בסופו של דבר החוק של הרישיונות, כידוע לנו, נדחה ל-1 בינואר 2013 - - -

בינתיים.

לא. זה המועד, 1 בינואר 2013. הצעת החוק המקורית דיברה על 1 בינואר 2012 ולכן נקשרו שני התאריכים. מאחר וחוק הרישיונות נדחה ל-2013, כפי שהזכיר כאן מנכ"ל ערוץ 10, ומאחר וב"עידן פלוס" אנחנו באיזשהו עיכוב – עבדנו על החוק הזה כבר לפני שנה-שנה וחצי, הוועדה סיימה את עבודתה, ורק עכשיו אנחנו מגיעים לידי בשלות – אז בהחלט, מבחינת ההערכות וההתארגנות, ולא נסביר את כל הפרטים, ובגלל המצב המיוחד שקרה גם ברגע זה: בימים אלו, כולנו עדים, לאיזושהי פגיעה קשה בהיקף ההכנסות של הערוצים המסחריים כולם. מאחר וכאמור מדובר כאן על חוב ישן שחלקו יוחזר חזרה וחלקו ישלם דברים שכבר עבר זמנם או שהיו קשורים לשינויים שדיברתי עליהם, יש מקום לקבל את הבקשה שתאפשר גם לערוצים במצב הכלכלי הקשה הקיים להתנהל מבחינת תזרים המזומנים – שזאת הבעיה הקשה בעקבות כל מה שקרה בקיץ האחרון – לדחות את התשלום הזה בלפחות שנה ולאפשר להם להיערך ולהתארגן.

מדובר כאן על סכומים לא מבוטלים שבהחלט יכולים לטשטש ולפגוע. אז זה יתאזן ויהיה סמוך למועד המעבר לרישיונות, 1 בינואר 2013.

תודה.

מר ורשבסקי לא אמר עד מתי הם מבקשים לדחות.

כמה שיותר, גברתי.

אולי נבטל, אולי נמחק?

אני צמוד לעיקרון. העיקרון היה "רישיונות" ולכן אמרתי 1 בינואר 2013.

אני עדיין - - - מנשה - - - הקשר בין ההצעה של מר ורשבסקי לבין הצעת החוק שהוועדה דנה בה עכשיו?

בהקשר הספציפי הזה? למה עכשיו?

לא. איך זה מתקשר להצעת החוק שהוועדה דנה בה עכשיו.

תגיד לי, לא היית אמור ללכת בשעה 14:15?

איך זה קשור לשידור הספרתי?

אני אומרת לך, אני לא נכנסת בכלל לשאלה אם נכון או לא נכון - - -

אני אגיד לך, בסעיף הזה יש סעיף של תשלומים.

איזה סעיף?

פה. אנחנו מדברים על תשלומים.

המילה "דְּמֵי", דָּמִים - - -

שתיים: העיתוי שהוועדה מתכנסת ודנה – חברים הם צריכים לשלם 60 מיליון ₪ בעוד חודש – לא יהיה לנו זמן להצעת חוק נפרדת.

ושלוש שנים של דמי הפצה זה גם 60 מיליון ₪.

יש, כי הכנסת מתחילה בשבוע הבא - - -

וזה נפל עליכם ממש לפני יומיים.

לא. לפני חודש.

אם הממשלה תתמוך בכך, אפשר לבקש גם פטור מחובת הנחה - - -

המצב הכלכלי והפגיעה בהכנסות - - -

מר סמירה.

למי קל היום?

נכון. אבל אם אפשר לקחת חוב מסוים שנדחה - - -

אני מציע שתשב עם חבר-הכנסת מילר. הוא יגיש את הצעת החוק וידחף אותה.

הוגשה כבר. אני לא זוכרת על-ידי מי. זאת אומרת היא תונח ביום שני, כנראה.

יש הצעה כזאת?

כן.

יש כזאת הצעה?

היא לא הונחה.

מי זה? אני רוצה לדעת - - -

- - - אני אישרתי אותה להנחה. היא תונח ככל הנראה ביום שני או ביום שלישי. תהיה הנחה מאסיבית של הצעות חוק שהוגשו סמוך ליציאה לפגרה ובמהלך הפגרה.

יושב-ראש הוועדה, למיטב הבנתי, גם משרד האוצר שבתמונה וגם משרד התקשורת תומכים בזה.

בוא אני אגיד לך: הסיכוי שהצעת חוק זאת כזאת תעבור עכשיו הוא אפס. לא בגללי. בוא נתקדם מפה הלאה.

ולא מטעמים פיסקאליים.

בדיוק

אז אף חבר-כנסת לא מאמץ כרגע את ההצעה, אם אני מבינה נכון.

אם יש אתחברת-הכנסת נינו אבסאדזה, אני מניחה שהיא תצליח להעביר את זה.

בתור חברה חדשה בוועדת החינוך זה חשוב שהיא תדחוף את העניין הזה.

למה זה קשור לוועדת החינוך? רק בכלכלה זה יהיה.

אני יודע. אני עכשיו הולך להתעסק בחינוך.

העלה מר ורשבסקי הצעה. מישהו מחברי הכנסת צריך לאמץ אותה כדי שהוועדה בכלל תתחיל לדון בה. אז יגיבו: נושא חדש או לא; מקבלים או לא מקבלים. אבל אף חבר-כנסת לא מאמץ אותה כרגע ולכן לא דנים בזה.

יש בצנרת הצעת חוק פרטית של המחלקה המשפטית של הוועדה.

לא של המחלקה המשפטית, של חבר-כנסת.

פרטית של חבר-כנסת.

עוזרים להם לנסח.

היא נוסחה.

נוסחה, מוכנה ולבטח תונח בישיבת הנשיאות הקרובה של הכנסת.

אני מקווה שאני לא טועה - - -

אתה לא רוצה לאמץ את ההצעה?

כשזה יבוא לפה, נדון בזה.

אני מקווה שזכרוני אינו מטעה אותי כי אישרתי המון הצעות חוק פרטיות בשבועיים האחרונים.

כך היא אמרה כרגע. היא אמרה שאף אחד לא - - -

היא אומרת שיש הצעת חוק נפרדת.

את ההצעה של מר ורשבסקי מישהו מחברי הכנסת היה צריך לאמץ כדי שהיא תידון בוועדה כרגע וכבר אמר חבר-הכנסת מילר שמדובר בנושא חדש.

אין טעם שמישהו יאמץ - - -

מר ורשבסקי. שמה אני לא מדייקת, תוודאו שבאמת ההצעה הזאת הועברה אלינו באמצעות אחד מחברי הכנסת. אם לא, אז תנסחו אותה ותעבירו אתה באמצעות חבר-כנסת כלשהו. וככל שזה דחוף שהוא גם יבקש - - -

מר סמירה, מה שהיה פה, שנאמר באופן ברור: גם אם מישהו מחברי הכנסת יאמץ את ההצעה של מר ורשבסקי וגם אם יהיה פה רוב – מה שלא ברור בכלל – יטען חבר-כנסת – ואת זה אי אפשר למנוע ממנו – "נושא חדש" ויעצור את כל חקיקת החוק ונצטרך לחכות לוועדת הכנסת ולחבר-הכנסת יריב לווין.

אני אגיד משפט על ההשלכות של הדבר הזה. ההיקפים הללו מאוד משמעותיים. בתוך חודש ימים, הרשות השנייה שאמונה על החוב, צריך לגבות אותו.

רק אל תפחיד אותנו.

אני לא מפחיד. רק שתדע מה המשמעות כי אתם דנים כל פעם בבעיות של תזרימי מזומנים. 60 מיליון ₪, ערוץ 10 בגלל המצוקה ובגלל שהוא עובר לירושלים, כל מה שנדרש - - -

ישבתי עם יושב-ראש סיעת ישראל בתינו ולא קיבלתי שום הבהרה בנושא הזה. אם אתם רוצים להעלות סוגיות מסוג זה להצבעה בוועדת כלכלה, תעשו את זה בצורה מסודרת. בלי נוסח, בלי כלום, על הנחתה עם שלושה חברי-כנסת – ככה זה לא עובד, רבותי, עם כל הכבוד.

מה אומר האוצר לגבי זה? מר עפר מרגלית, מה עמדתכם בנושא הזה?

אנחנו לא מכירים את הנושא.

הם לא מכירים את זה. אין לו עמדה בעניין. נא להקריא סעיף 20.

"העברת נכסים, חובות והתחייבויות מהרשות השנייה לגורם המפעיל. על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות סעיף 21, התחנות הספרתיות וכל הנכסים האחרים, החובות וההתחייבויות, הנוגעים לתחנות כאמור, שהיו ערב היום הקובע של הרשות השנייה, יהיו, החל ביום הקובע, של הגורם המפעיל; לעניין זה, "נכס" – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות, וטובות הנאה מכל סוג שהוא."

הסבר.

ב-1 בינואר 2014 הטיפול במערך עובר מהרשות השנייה לגורם המפעיל. זה סעיף סטנדרטי שנמצא בהסדרים קיימים בחקיקות אחרות.

הבנתי. אין התנגדות ואין הערות. מי בעד סעיף 20? מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר.

הצבעה
בעד – רוב

הסעיף אושר

אני לא שמעתי.

נא להקריא סעיף 21.

אני רוצה רוויזיה, בבקשה.

בסדר, רוויזיה לא צריך להקריא. תגידי לנו.

רוויזיה על סעיף - - -

בסדר, תגידי להם. נא להקריא סעיף 21.

לא על הסעיף הזה היא רוצה.

לא על זה. בסעיף 51ב אני רוצה לדבר על (ג), על בעל זיכיון לשידורי רדיו - - -

על איזה סעיף שאת לא רוצה. תבקשי רוויזיה. נא להקריא בבקשה את סעיף 21.

"כל הליך משפטי שהיה תלוי ועומד ערב היום הקובע, שהרשות השנייה"

אז אני מודיעה שאני רוצה רוויזיה בסעיף 51ב (ג) שמדבר על בעל זיכיון לשידורי רדיו במסגרת ערוץ רדיו אחד לכול בעל זיכיון. אני רוצה רוויזיה.

תודה רבה.

נרשם.

ושזה יהיה כתוב בפרוטוקול. אני לא יודעת למה דברים שאני מדברת פה נמחקים?

למה אתם מורידים לחברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ דברים מהפרוטוקול?

מי מוחק אותי כל הזמן?

למה אתם מורידים לה דברים מהפרוטוקול? הם יפסיקו מעכשיו להוריד לך דברים מהפרוטוקול.

אני מבקשת להפסיק להוריד את מה שאני אומרת.

בבקשה, חברים. סעיף 21, נא להקריא.

"כל הליך משפטי שהיה תלוי ועומד ערב היום הקובע, שהרשות השנייה או מועצת הרשות השנייה הן צד לו, הנוגע לתחנות השידור הספרתיות, וכן כל עילה להליך משפטי כאמור שהיתה קיימת ערב היום הקובע, יוסיפו לעמוד בתוקפם כאילו לא נעשתה ההעברה האמורה בסעיף 20."

ההסבר ברור. מי בעד סעיף 21? מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר.

הצבעה
בעד – רוב





הסעיף אושר

"22. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות.

(א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לעניין העברת תחנות השידור הספרתיות, וכן הנכסים האחרים, הפעילויות, החובות וההתחייבויות, הנוגעים לתחנות כאמור, מהרשות השנייה לגורם המפעיל, הוראות, על אף האמור בכל דין, בכל אחד מאלה:
(1)
פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;
(2)
הוראות ותיאומים לעניין חבות המס, לרבות לעניין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה.

(ב)
בסעיף זה, "נכס" – כהגדרתו בסעיף 20."


זה הסדר זהה להסדר שקיים היום בחוק הדואר. זה קשור להעברת נכסים, פטור ממסים ששר האוצר רשאי לקבוע.

למה זה בוועדת כספים?

זה לא "ועדת כספים", זה "ועדת כלכלה". זאת טעות מקלדת.

אתה צוחק עלי?

זה בועדת כלכלה. כן, עוד שינויים.

ועדת כלכלה או ועדת כספים?

ועדת כלכלה.

כי אני לא בועדת כספים. אני לא יכולה להגיע לשם.

תמיד את יכולה להחליף מישהו.

עוד הערות? עוד שינויים? אין שינויים.

אז מתקנים ל"ועדת כלכלה"?

את רוצה לשמור את הזכות להסתייגות?

ועדת כלכלה? מי מסתייג?

גפני.

מר עפר מרגלית לא ביקש - - - הסתייגויות. שר המשפטים ביקש את זה?

הממשלה. מה זה חשוב?

לא. מכל משרד.

את מייצגת את משרדך, לא?

הוא לא רוצה לבקש, את מכריחה אותו? יש בקשה של שר המשפטים להסתייג פה?

לא יודעת. אני רוצה לשמור את הזכות. אני צריכה לבדוק עם השר.

לא. מה זה לשמור? אני גם נגד זה ששומרים חנייה ברחוב. זה שעומדים כשאתה בא ומישהו אומר לך: אני שומר.

אתה מתכוון שבעלי שולח אותי שאני אשמור לו מקום חניה?

זה דבר שמעורר הרבה פעמים מהומות.

תגיש הסתייגות.

שר האוצר לא רוצה. אנחנו לא נחכה לכם עד אינסוף. יש בקשה של שר המשפטים להסתייגות?

אין בקשה. אני לא יכולה לדעת. אני רוצה לשמור על הזכות - - -

אז אין. אין דבר כזה - - -

מה זה זכות?

דנה, את יכולה לשמור על זכות השתיקה.

- - -

אבל היא לא הודיעה כרגע, זאת עובדה.

אי אפשר להודיע עכשיו. צריכים לחזור ולברר במשרד.

אוקיי, תודיעי בישיבה הבאה בצירוף הסתייגות חתומה על-ידי שר.

זה נוהל חדש - - -

לא. "מליאה" זה אומר שזה הולך לוועדת כספים.

מה פתאום.

זה מה שהיא רוצה.

היא יודעת. עורכת הדין נויפלד יודעת את זה.

- - - רשות המיסים ונבדוק - - -

אבל אם הוא לא הגיע סימן שזה לא מעניין אותו, אז למה שזה לא יהיה בוועדת כלכלה?

מי בעד סעיף 22 עם השינוי של "ועדת כלכלה"? פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר.

נא להקריא סעיף 23.

"הוראות מעבר.
(א)
תקנות, זיכיונות, רישיונות, אישורים והוראות שנקבעו או שניתנו לפי חוק הרשות השנייה, שעניינם תחנות שידור ספרתיות, שהיו בתוקף ערב היום הקובע, ימשיכו לעמוד בתוקפם ויחולו לעניין תחנות שידור ספרתיות לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום הרשות השנייה יבוא הגורם המפעיל, והכל אלא אם כן בוטלו או שונו לפי כל דין.
(ב)
הופצו ערב היום הקובע שידוריו של גוף מהמנויים בסעיפים 6 ו-7 באמצעות תחנות שידור ספרתיות, לפי הוראות חוק הרשות השנייה כנוסחו בסעיף 19 לחוק זה, ימשיך הגורם המפעיל להפיץ את שידוריו באמצעות תחנות השידור הספרתיות, לפי הוראות חוק זה.
(ג)
ביקש גוף כאמור בסעיף 51א(א)(3) עד (5) ו-(7) לחוק הרשות השניה, כנוסחו בסעיף 19 לחוק זה, לפני היום הקובע, כי שידוריו יופצו באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי הוראות סעיף 51ב לחוק האמור, כנוסחו בסעיף 19 לחוק זה, יראו אותו, החל ביום הקובע, כמי שביקש כי שידוריו יופצו באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי הוראות סעיפים 6 או 7 לחוק זה, לפי העניין.
(ד)
החל הליך לבחירת גוף כאמור בסעיף 51ב(ב4)(2) לחוק הרשות השניה, כנוסחו בסעיף 19 לחוק זה, לפני היום הקובע, יראו את ההליך האמור, החל ביום הקובע, כהליך לפי סעיף 6(א)(8) לחוק זה."

זה סעיף שנועד ליצור המשכיות. מי שהגיש בקשה לפי חוק הרשות השנייה יראו אותו כמי שהגיש בקשה לפי החוק הזה. הליך שהתחיל לפי חוק הרשות השנייה יראו אותו כנמשך. התקנות יעמדו בתוקף.

כן. הערות? אין הערות לסעיף 23? אין לך הערות, היועצת המשפטית?

לא.

מי בעד סעיף 23? פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד

הסעיף אושר

עכשיו חוזרים לדברים שלא היה לנו אומץ להכריע בהם קודם.

מה קרה? מה קרה שפתאום נהיה?

לקחנו כדור אומץ. מה החסרנו?

אתה רוצה מההתחלה?

כן, מההתחלה.

יש לנו שני נושאים עיקריים. אחד זה הנושא של הגורם המפעיל והנושא השני זה ערוצים נושאיים. אלו שני הנושאים.

והטלוויזיה החינוכית.

מה זה הגורם המפעיל?

כאן יש בקשה לרוויזיה אז אני לא יודעת אם יש טעם לדון בזה עכשיו כי כך או כך, צריכים לפרסם את זה בסדר היום אז אי אפשר לדון בזה כרגע. לגבי ערוץ נושאי – הוועדה עוד לא התחילה את הדיון שלה.

איפה זה ערוץ נושאי?

בסעיף 13.

נא להקריא את סעיף 13, בבקשה.

אז הם כן מדברים על נושאיים?

כן.

כן. משדר ערוץ נושאי.

"13 משדר ערוץ נושאי
(א)
השר ושר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין, רשאים לקבוע רשימה של נושאים מוגדרים ומסוימים שלגבי כל אחד מהם קיימת הצדקה שיתקיימו בעניינו שידורים במסגרת ערוץ נושאי שיופץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות; קביעה כאמור תיעשה בשים לב, בין השאר, לשיקולים של קידום התחרות בתחום שידורי הטלוויזיה, מגוון סוגי שידורי הטלוויזיה ואופיים, ואפשרות הפצתם של שידורי טלוויזיה של גופים אחרים במסגרת הקיבולת של תחנות השידור הספרתיות; לעניין זה –
"גופים אחרים" – גופים אחרים המשדרים שידורי טלוויזיה, המפורטים בסעיף 6, ולגבי התקופה שקדמה ליום הקובע – המפורטים בסעיף 51א(א) לחוק הרשות השנייה, כנוסחו בסעיף 19(1)(א) לחוק זה;
"ערוץ נושאי" – ערוץ טלוויזיה ש-75% לפחות משעות השידור שלו מוקדשים לנושא אחד, וששידוריו בנושא האמור משודרים במהלך 90% לפחות משעות צפיית השיא;


"שעות צפיית השיא" – השעות שבין 19:00 ל-23:00, בכל יום.
(ב)
נכלל נושא ברשימת הנושאים שנקבעה לפי סעיף קטן (א), רשאית המועצה לשידורי כבלים ולוויין להעניק רישיון לשם שידורו של ערוץ נושאי כהגדרתו באותו סעיף קטן, בנושא האמור, שיופץ באמצעות תחנות שידור ספרתיות, למי שבחרה במכרז שפרסמה.
(ג)
(1)
במכרז לבחירת משדר ערוץ נושאי לפי סעיף קטן (ב), לא יהיה רשאי להשתתף כל אחד מאלה:
(א)
מי ששידורי הטלוויזיה שהוא משדר מופצים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (בסעיף קטן זה – גוף מופץ);



(ב)
מי שהוא בעל עניין בגוף מופץ;



(ג)
מי שגוף מופץ הוא בעל עניין בו;




(ד)
מי שאדם מסוים הוא בעל עניין בו וכן בעל עניין בגוף מופץ.
(2)
על אף הוראות פסקה (1), רשאי השר לקבוע בתקנות תנאים בהתקיימם יהיה רשאי להשתתף במכרז מבקש שמתקיים לגביו סייג מהסייגים המנויים באותה פסקה, ובלבד שלא יינתן למבקש כאמור או למי שקשור אליו כאמור בפסקה (1)(ב) עד (ד), רישיון ליותר מערוץ נושאי אחד, מכוח התקנות לפי פסקה זו; קביעת התנאים כאמור תיעשה בשים לב לקיומה של קיבולת פנויה בתחנות השידור הספרתיות, ולשיקולים של הרחבת מגוון סוגי שידורי הטלוויזיה המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, קידום התחרות בתחום שידורי הטלוויזיה וטובת הציבור."

"לטובת הציבור" זה המשפט הכי חשוב.

"(ד)
משדר ערוץ נושאי יהיה רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת."

רגע טל, פה יש את הנוסח החדש.

"(ה)
הוראות סעיפים 6ח, 6כד1 ו-6כה לחוק התקשורת וכן הוראות סימן ט' בפרק ב'1 לחוק האמור, למעט סעיפים 6לד, 6לד1(א), (ב), (ד) ו-(י) ו-6לד3 לאותו חוק, יחולו, בשינויים המחויבים"

רגע, רגע. אפשר להתחיל לקרוא מחדש?

אני מנסה להשלים משפט.


"ובכפוף להוראות סעיף זה, לעניין רישיון לפי סעיף קטן (ב) ובכלל זה לעניין מתן רישיון כאמור, לעניין משדר ערוץ נושאי ולעניין שידוריו."

הסבר בבקשה.

במערך ה-DTT, הרעיון הוא שיהיה מגוון של ערוצים שמשדרים. רעיון שחברי הכנסת, ככלל, הביעו בו גם תמיכה במהלך הדרך. זאת אומרת שיהיו כאן: גם אותם ערוצים ציבוריים; גם בעלי זיכיונות או רישיונות מכוח חוק הרשות השנייה; גם ערוצים ייעודיים קיימים או כאלה שיהיו; וגם ערוצים נוספים, כאשר הגדרנו - - -

על זה לא דובר אף פעם. אף חבר-כנסת לא יכול להיות בעד משהו שלא שמע אותו.

חברי הכנסת היו בעד הרעיון של הרחבת – שמעתי אותך מדברת על הערוצים הייעודיים - - -

ייעודי?

גברת ברקוביץ, תני לי לסיים. כל מה שתחשבי שאני אומרת לא נכון, תתקני אותי אחר-כך, בסדר?

תני לה להסביר.

מאה אחוז. אבל אני מבקשת בסוף הדברים, לא במהלכם.

אבל אני לא אזכור כי יש כל-כך הרבה טעויות. אני לא אזכור.

יוליה, תני לה לסיים.

נו, דברי.

בבקשה.

הערוצים הנושאיים אמורים להיות, כמו שמצוין כאן בנושא, משהו שיש לו מסגרת. כאשר שר התקשורת ושר האוצר שוקלים – זה כפוף להחלטה שלהם. זאת אומרת החלטה שלהם שנכון שיהיו ערוצים נושאיים בנושאים מסוימים, כאשר הערוצים האלה מחויבים, בניגוד למשל לערוצים אחרים שקיימים היום, במינימום של 75% מזמן השידור שלהם – ההוצאות – לשדר בנושא מסוים. גם מתוך הפריים-טיים שלהם – על מנת להבטיח שלא יהיה מדובר בערוצי Broadcast או משהו שהוא מקביל ל- Broadcast – הם מחויבים לשדר ב-90% מהזמן אותו סוג נושא שלשמו הם נדרשו. למשל, אם יחשבו שיש צורך שנושא מסוים – נניח: טיולים בארץ-ישראל, ילדים או נושאים אחרים – כאשר יש צורך ברמת הציבור שתהיה נגישות לכלל הציבור לערוצים בנושא מסוים אשר הציבור לא מקבל מענה לגביהם במסגרת ה-DTT או במסגרת סבירה הולמת במקום אחר, תהיה אפשרות לשר התקשורת ולשר האוצר לקבוע את הרשימה של הנושאים המסוימים האלה.
כאשר תתקבל החלטה על-ידיהם, השרביט יעבור למועצת הכבלים והלוויין. כאשר מועצת הכבלים והלוויין תפרסם מכרז – שזה הליך שוויוני ושקוף – שבו תהיה אפשרות למתמודדים להגיש את ההצעות שלהם, ייבחר גורם שיפעל במסגרת של רישיון.

הערוצים האלה יכולים להיות ממומנים באמצעות פרסומות. אמנם כרגע אנחנו מדברים על מספר מאוד מצומצם של ערוצים נוספים, ככול שיהיו, מכיוון שאנחנו מדברים על שלושה מוקסים ששניים מהם ב-SD. אנחנו מדברים כרגע על הערוצים שיכולים לעלות ב-SD, המקום כרגע מצומצם. אנחנו תקווה שבעתיד אפשר יהיה להרחיב למגוון רחב ככול שניתן. אנחנו חושבים שיש כאן עוד פתח שאנחנו לא בטוחים שהוא ימומש אבל יש כאן עוד אפשרות להוסיף מגוון של ערוצים נוספים, כאשר יהיה להם צורך ציבורי, כי אם לא יהיה להם צורך ציבורי הם כנראה לא יעלו ולא ישדרו. זאת רק תוספת למה שנמצא היום ואני חושבת שנכון יהיה לברך על זה.

כן, בבקשה מר הררי.

קודם כל אני רוצה להגיד שאני רואה את הסעיף הזה בשורה אחת, עם סעיף (ד). בעצם אנחנו חוזרים לכל החוק הזה. אתם שותלים עץ אחד וכורתים עץ אחר.

מה זה (ד)?

הפרסומות.

סעיף הפרסומות הזה. הרי גם אם אתם אומרים שזה ייעודי – נניח שעכשיו אנחנו מדברים רק על שידור לאתיופים – ויבוא מישהו שמפרסם מג'אדרה, נראה לכם שהוא יפרסם אותו במקום אחר?

מה הוא מפרסם?

מפרסם את המאכל האהוב, המג'אדרה שלהם. אני מדבר ברצינות, אתם עושים צחוק פה?

התכוונת לאינג'רה.

אינג'רה. אני אומר: שותלים עץ אחד וכורתים את העץ השני. יש לי עוד שאלה, אתם נותנים את הערוץ הזה, את התשתיות, אדוני המנכ"ל - -

רבותי.

כן, מר הררי.

- - אני רוצה להגיד שהמדינה מסבסדת את הערוצים האלה עכשיו ברגל גסה, על חשבון הציבור. מהמקום שאנחנו באים אליו, תחנות הרדיו האזוריות, מי שמבין ומכיר את האגף הזה יודע שהמצב שלהם הוא בכי רע היום.
אני יכול להגיד לך שאם רוצים לגזור את דינן של תחנות הרדיו למוות – זאת השיטה. איך עושים את זה? מגניבים את זה בשורה אחת: פרסומות, יינתנו פרסומות. תגידו, מה עובר על האנשים שמכניסים שורה כזאת ולא חושבים? נתתם עכשיו לתשתיות, אולי תממנו את התשתיות שתחנות הרדיו מימנו, כשהקימו את תחנות הרדיו. תחזירו להם קצת כסף, תגידו: זה במידה ותפסידו בשנים הקרובות.
איך יכול להיות כזה דבר שמגניבים שורה ולא נותנים אפילו שום הסבר. בעצם אתם אומרים: לחלק מזה – איזה חלק יכול לפרסם - - -

נא לסכם מר הררי.

אני מבקש שהסעיף הזה ירד מהפרק.

חבר-הכנסת מילר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שהסעיף הזה בא מוקדם מידי. במצב שאנחנו נמצאים, רק לפני - - -

אתם מפריעים לחבר-הכנסת מילר.

רק לפני 10 דקות עלתה פה בקשה מהערוצים לדחות את החזר החובות. אם עוגת הפרסומות הייתה כל-כך גדולה שאפשר היה להתחלק איתה בלי סוף, הם לא היו מגיעים לכאן עם חובות כאלו. אני חושב שצריך לקחת את הדברים בפרופורציה, חושב שעדיין מוקדם להכניס את הסעיף הזה. צריך קודם כל לראות איך אנחנו מסתדרים עם מה שיש לנו ואחר-כך לתת אופציות נוספות לערוצים אחרים.

נוסף על כך, אנחנו עדיין עם הרפורמה של רשות השידור. אנחנו עוד לא יודעים מאיפה יגיע הכסף למימון הרפורמה וגם שם אנחנו נצטרך לחשוב, בסופו של דבר, שכול החסויות וכול הפרסומות - זו אותה עוגה ואי אפשר להמציא פה איזשהו גלגל מחדש. אני חושב שהסעיף הזה הוא כרגע, מבחינתנו לפחות, בעייתי לאישור.

גם אני רוצה להגיד.

מר סלוצקי, בבקשה.

אני חושב שמה שקרה כרגע זה שהולכים להפיל את כל הסיפור של ה-DTT. ישבתי פה 4.5 שעות וחיכיתי לרגע הזה, שידעתי שיגיע. הולכים להרוס את כל תשתית התקשורת בארץ. אני חושב שקודם כל, האוצר שיושב פה יציג את המצב של שוק התקשורת, שיבינו מה קורה היום לערוצים המסחריים שיושבים פה, שאין פרסומות. היום משדרים 30 דקות פרסומות במקום 160.
יש פה ערוצים שלא יכולים לשלם משכורות לעובדים, שביטלו הפקות. אני בעצמי כמפיק, בוטלו לי הפקות בערוצים מסחריים. אני מבין את הבעיה, אני לא כועס, אני מבין את מה שקורה. אני בעל ערוץ, יש לי ערוץ הבידור, האם מחר ניתן להוציא מכרז לערוץ הבידור ואני אלך הביתה? יש לי 120 עובדים. איזו מן שערורייה? מה זה הדבר הזה? אתם באים לגדוע את העץ שבונים אותו שנים? שבע שנים אני בונה עסק ועכשיו רוצים ללכת ולתת למישהו זיכיון – לא משנה, נגיד שהמכרז יתנהל בהגינות יתרה – יבוא אחד, סליחה שאגיד, מיליארדר מאוסטריה, שיגיד: מה אכפת לי שיהיה לי. כל ה-100 העובדים ילכו הביתה ואחרי זה הוא יעשה מה שהוא רוצה.

ראינו עד היום שכול הערוצים הייעודיים לא עמדו בקריטריונים של המכרזים. לפי המכרז הערוצים הייעודיים משודרים רק דרך הכבלים והלוויין, במשודרים דרך ה-DTT. כל תנאי הסף של הערוצים המסחריים – יושבים כאן הרבה עורכי דין שיספרו לכם – לא עומדים בקריטריונים. זה בסדר כי המצב השתנה בשוק אבל אי אפשר לשנות עכשיו עוד ולהרוג את היוצרים, את המפיקים ואת בעלי הערוצים הקבועים, אין חיה כזאת. אין חיה כזאת.

אל תדבר בשם היוצרים. אני מציע שלא נקבל כסף מהקרטל הזה. אל תדבר לי בשם היוצרים.

מה אתה רוצה ממני? תדבר לוועדה, לא אלי. אני מדבר אליהם לא אליך.

אל תדבר בשם היוצרים.

הוא לא מדבר בשם היוצרים.

הוא אמר כרגע: היוצרים והמפיקים.

לא כל היוצרים.

הוא דיבר בשם היוצרים שהוא כן מייצג.

שאני מעסיק אותם.

שיגיד את מדויק.

סליחה. אני אדייק. אני מעסיק 180 יוצרים, לא אחד כמוך, שמקבלים משכורות גבוהות וחיים. אני מדבר בשמם כי קיבלתי סמכות. אתה לא תגיד לי מה לעשות. הדבר היחידי שאתה עושה זה יושב בכיסא פה - - -

אתה יודע מה הכישורים של היצירה שלי? למה אתה אומר לא אחד כמוני?

- - - תדבר לוועדה לא אלי.

- - - אני מדבר אליך.

מספיק. מר קדושי. מר סלוצקי, סיימת את דבריך?

כן, תודה.

אני רוצה להתייחס, בבקשה.

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ.

חבל שגב' נגה ברקוביץ לא נמצאת פה כי אני רוצה לחזור על מה שהתחלתי להגיד: דיברנו על ה-DTT וכול חברי הכנסת שנמצאים פה בחדר היו מאוד בעד. זה הלך והתרחב עד שהגיע לדבר חדש לחלוטין: מעולם לא דברנו על ערוצים נושאיים; מעולם לא דיברנו על זה שיש שם פרסום. אם יהיה שם פרסום – שיהיה פרסום גם בכבלים וגם בלוויין. אנחנו לא רוצים לעשות את זה, נכון? אני חושבת שיש להוריד את הנושא הזה לאלתר מסדר היום, מהצעת החוק הזאת. אם נחליט יום אחד ששוק הפרסום גדל ואכן הצלחנו – בגלל שעכשיו אנחנו מדינה מאוד מלוכדת בעקבות האירועים האחרונים שקרו והגיעו לפה עוד 5 מיליון עולים – ויהיה לנו שוק פרסום גדול, אזי יכול להיות שאנחנו נקים עוד ערוצים נושאיים. אני חושבת שזו טעות אני מאוד מבקשת להוריד את זה.

אתם יודעים מה תמוה בעיניי? 4 מיליון שקל מינימום צריך לשלם כדי לעבור ב-DTT. זו הופכת להיות, לאט-לאט, פלטפורמה יותר יקרה מכבלים ולוויין. יותר מעניין מזה: יש לאוצר – וכמובן למשרד התקשורת – אבל בעיקר לאוצר, אינטרס מובהק שיהיו כמה שיותר ערוצים נושאיים.

למה?

עוד ערוץ נושאי – עוד 4 מיליון.

משלם על מה שמפיץ אותו. זה לא עוד 4 מיליון. זה לא מגיע לאוצר הכסף הזה.

ככול שאתה מגדיל את הערוצים - - -

אף פעם שום דבר לא מגיע אליכם, בגלל זה אנחנו בבעיה. אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, אני חושבת שיש פה תמימות דעים בשוק הזה. אם אנחנו לא רוצים להרוס, לא את הפלטפורמות, ואני דואגת לא לפלטפורמות, אני דואגת למי שעובד שם, ליוצרים שדיבר עליהם מר סלוצקי. אני לא מבינה על מה מר קדושי מדבר, אני לא הבנתי אם יש לך כבר 4 מיליון שקל כדי להעביר ב-DTT, אז אתה הפכת להיות טייקון ברגע זה.

- - -

תן לי לדבר, בבקשה. חוץ מזה אנחנו לא עוד לא דיברנו על כמה כסף עולה להפיק ערוץ כזה. אני לא מדברת על לעבור ב-DTT. כמה כסף עולות ההפקות של כל ערוץ? זה יפגע ביוצרים, המחירים ירדו, אנשים לא יוכלו לחיות מזה ואנחנו נקבל פה טלוויזיה איטלקית– אני לא יודעת, אף פעם לא ראיתי טלוויזיה איטלקית. כולם מדברים עליה. אני חושבת שדווקא יש שם הרבה חתיכות, אז אני לא מבינה למה אתם, גברים, מתנגדים לזה בכלל – בכול מקרה, אני לא יודעת מה זו טלוויזיה איטלקית, אני יודעת שאנחנו נקבל - - -

אני הייתי אומר משהו - - -

אני לא רוצה להגיד, בצורה גסה, זבל של טלוויזיה. אסור לעשות את זה. צריך לחזור ואת הסעיף הזה למחוק לאלתר וללכת עם מה שחשבנו מלכתחילה.

נציג האוצר, בבקשה.