ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 25/10/2011

חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012

פרוטוקול

 
PAGE
167
ועדת הכלכלה
25/10/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 633>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ז בתשרי התשע"ב (25 באוקטובר 2011), שעה 10:30
סדר היום
הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011
נכחו
חברי הוועדה: >
כרמל שאמה – היו"ר
רוברט אילטוב
אלכס מילר
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מוזמנים
ניצן חן - יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, משרד התקשורת

דוד קובסניאנו - יועמ"ש, מועצת הכבלים והלוויין

קובי שמש - יועץ שר התקשורת, משרד התקשורת

דיאנה מגנאג'י - ראש מטה שר התקשורת, משרד התקשורת

נגה רובינשטיין - יועצת משפטית, משרד התקשורת

טל רוזנפלד - לשכה משפטית, משרד התקשורת

שריל קמפינסקי - לשכה משפטית, משרד התקשורת

יחיאל שבי - דוברות, משרד התקשורת

ערן פולק - המשנה לממונה על התקציבים, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - לשכה משפטית, משרד האוצר

יעל מבורך - רכזת תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

עפר מרגלית - רפרנט תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

אסי קליין - לשכה המשפטית, משרד האוצר

עודד לוינסון - מגיש תוכניות ב'גלי צה"ל', אגף כוח אדם, משרד הביטחון

דנה נויפלד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יאירה פרנקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

אפי משעל - סמנכ"ל טכנולוגיות, רשות השידור

ערן הורן - סמנכ"ל כספים, רשות השידור

לינדה בר - דוברת, רשות השידור

דוד גומבוש - ראש יחידת משדרים, רשות השידור

תומר קרני - לשכה משפטית, רשות השידור

זליג רבינוביץ' - עוזר בכיר למנכ"ל, רשות השידור

שולי שוורץ-אלנר - מנהלת לשכת המנכ"ל, רשות השידור

מנשה סמירה - מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עידית צ'רנוביץ - סמנכ"ל רדיו, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיטל שגב - דוברת, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

הילה שמיר - היועצת המשפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניסים טל - מהנדס ראשי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

איילת כפרי-ברכה - ראש פרויקט עידן, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

איציק עובדיה - חבר מועצת העיר פתח תקווה

עידן אור - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

שחר בוצר - מנכ"ל שח"ם - איגוד שחקני המסך

רני בלייר - יו"ר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה

משה דנון - יו"ר, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

אסף כרמל - אחראי קידום היצירה המקורית, איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה

בנימין מסיקה - במאי מפיק ועורך, הפקות המזרח

אייבר עפרה - איגוד קידום יצירה ישראלית, איגוד הבמאים והתסריטאים

עירית פרנק - מנכ"לית אמ"י

ירמיהו קדושי - מפיק, תסריטאי ושחקן, הפקות המזרח

אורי רוזנווקס - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים

מיטל בשרי - מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות

רונן רגב כביר - ראש מחלקת מחקר, אמון הציבור

נילי בן גיגי-וולף - מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת

נגה בריינס - אחראית על קידום מעמד העורך, איגוד עורכי הקול והתמונה בישראל, ההסתדרות הכללית החדשה

אביגדור דנן - יועץ משפטי של הטלוויזיה החינוכית, הטלוויזיה החינוכית

עודד חביב - יועץ המועצה שידורים קהילתיים, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אילן אבישר - יו"ר, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

נעה אלפנט-לפלר - ראש תחום תכנון ופיתוח, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

יגאל הררי - עוזר ליו"ר, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

יורם מוקדי - סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת "הוט"

הרצל עוזר - מנכ"ל, חברת "הוט"

רון אילון - מנכל, חברת "יס"

נועה גבע - עורכת דין, חברת "יס"

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת "יס"

אבי ניר - מנכ"ל, חברת קשת

זהר קדמון סלע - היועצת המשפטית, חברת "קשת"

אילאיל לבנת - היועצת המשפטית, חברת "רשת"

שאול מגנזי - משנה למנכ"ל, חברת "רשת"

יוסי ורשבסקי - מנכ"ל, "ישראל 10"

דבורה קמחי - יועצת משפטית, "ישראל 10"

חני לוז - רכזת תדמי"ת, מרכז תדמי"ת

נדב עשהאל - יועץ משפטי, ערוץ המוסיקה הישראלית

תיקי וידס - מנהלת תכניות, ערוץ הידברות (יהדות וקבלה)

דבורה פרקש - מנהלת תוכן, ערוץ הידברות (יהדות וקבלה)

עמי איטח - מנכ"ל, "ערוץ הקניות"

דב אברמוביץ - ייעוץ משפטי, ערוץ "ישראל פלוס"

אהרון אילוז - עו"ד, ערוץ "ישראל פלוס"

לאוניד בלחמן - מנכ"ל ועורך ראשי, ערוץ "ישראל פלוס"

אורי בסט - יועץ משפטי, "RGE גרופ"

מרק מאירסון - מנכ"ל חב' "מדיה מוסט"

רחמים מעבי - חבר הנהלת האגודה הישראלית לטלוויזיה רדיו קהילתיים

חיים סלוצקי - בעלים, סלוצקי אפיקי תקשורת

יוחאי רוטנברג - יו"ר האגודה הישראלית לטלוויזיה, רדיו ותקשורת קהילתית

איתי רייפלר - יועץ משפטי, ערוץ "הופ"

משה בסעאד - מנכ"ל ארגון נכי ישראל

שלמה נקוה - יו"ר ארגון נכי ישראל, "רדיו על גלגלים"

נתי טוקר - עיתונאי, "דה-מרקר"
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רשם פרלמנטרי
רמי בן שמעון

<הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011>
היו"ר כרמל שאמה
נא לשבת, כל אחד במקומו וכל אחת במקומה. אנו רוצים להתחיל את הדיון. אנחנו פותחים את ישיבת וועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א-2011. זה דיון המשך לדיונים קודמים שכבר קיימה הוועדה בעניין וכמו שאמרנו, בכוונתנו לסיים את החקיקה בנושא מיד בתחילת המושב של הכנסת, בשבוע הבא.

סעיף 9 זה הסעיף שעוד לא הקראנו? נציגי הממשלה, נא להקריא סעיף 9, בבקשה.
טל רוזנפלד
"9. תשלום דמי הפצה.
גוף ששידוריו מופצים לפי סעיפים 6 או 7 ישלם לגורם המפעיל בעד הפצת השידורים כאמור, סכום שיורו עליו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות עם הגורם המפעיל; הסכום האמור יחושב לפי סך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת השידורים כאמור, למעט עלות ההקמה (בסעיף זה – סך התשלומים והעלויות), כשהוא מחולק בין הגופים אשר שידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כאמור, בהתאם להוראות אלה:
(1)
סך התשלומים והעלויות יחולק בין הגופים ששידורי הטלוויזיה שלהם מופצים לפי סעיף 6 (בסעיף זה – משדרי הטלוויזיה) לבין הגופים ששידורי הרדיו שלהם מופצים לפי סעיף 7 (בסעיף זה – משדרי הרדיו) באופן הזה:
(א)
חלקם של משדרי הטלוויזיה יהיה סך התשלומים והעלויות בניכוי חלקם של משדרי הרדיו כאמור בפסקת משנה (ב) (בסעיף זה – חלקם היחסי של משדרי הטלוויזיה);
(ב)
חלקם של משדרי הרדיו יהיה בהתאם לקיבולת הנדרשת לשם הפצת שידורי כלל משדרי הרדיו, ביחס לכלל הקיבולת הקיימת בתחנות השידור הספרתיות (בסעיף זה – חלקם היחסי של משדרי הרדיו);
(2)
חלקם היחסי של משדרי הטלוויזיה יחולק בין משדרי הטלוויזיה לפי מספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו של כל משדר טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף 6 ובהתחשב בסוג הטכנולוגיה".
כאן אנחנו מבקשים להוסיף
"טכנולוגיית חדות רגילה או טכנולוגיית חדות גבוהה".
"אשר באמצעותה מופצים שידורי הטלוויזיה כאמור;
(3)
חלקם היחסי של משדרי הרדיו יחולק בין משדרי הרדיו לפי מספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו של כל משדר רדיו בהתאם להוראות סעיף 7."
היו"ר כרמל שאמה
הסבר.
טל רוזנפלד
הסעיף הזה מסדיר את תשלום דמי ההפצה. זה סעיף שמתבסס על הסעיף הקיים היום בחוק הרשות השנייה. הוא פשוט נהיה קצת יותר מסובך בגלל שהתווספו גם משדרי רדיו שהתשלום שהם יצטרכו לשלם, דמי ההפצה שלהם, יהיו שונים.
גם הסכום שמשדרי ערוצי הטלוויזיה בטכנולוגיית HD ישלמו, יהיה שונה. המנגנון המוצע כאן זה המנגנון שקיים היום: שר התקשורת ושר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצות, יקבעו מה הסכום. רק שאחר כך מוסבר בדיוק איך נעשית החלוקה: קודם כל לוקחים את החלק של הרדיו, לפי הקיבולת של כלל הפוטנציאל של מְשַׁדְּרֵי הרדיו, זה החלק שלהם. הטלוויזיה זה השאר. אז מחלקים בתוך הטלוויזיה ובתוך הרדיו: לתוך הטלוויזיה – לפי ערוצי הטלוויזיה, אבל בהתאם לסוג הטכנולוגיה. על טכנולוגיית ה-HD מן הסתם ישלמו יותר כי הם תופסים יותר קיבולת ואחר כך לפי כמות ערוצי הרדיו של כל משדר.
היו"ר כרמל שאמה
הערות לסעיף?
נדב עשהאל
אני מערוץ 24. יש עיוות בסעיף הזה. העיוות נובע מהעובדה שהגופים המשדרים, משדרי הטלוויזיה, אמורים לממן את הקיבולת הפנויה. אנחנו חושבים שזה דבר שלא ראוי ואין לו שום סיבה והנמקה.
היו"ר כרמל שאמה
מה זאת הקיבולת הפנויה?
נדב עשהאל
יש קיבולת. קובעים פרופורציות ואנחנו משלמים עבור כל החלק של הטלוויזיה גם אם חלק מהערוצים האלה פנויים, לא תפוסים. אנחנו אמורים לשאת גם בחלק של הערוצים שלא נתפסו.
היו"ר כרמל שאמה
מי, לגישתך, צריך לשאת בכך?
נדב עשהאל
משרד האוצר. כל עוד הוא לא פינה, שיישא בחלק היחסי של ערוץ שהוא לא שיווק אותו.
היו"ר כרמל שאמה
עוד הערות?
אתי בנדלר
אני רוצה להסביר. אני חושבת שיש ממש בהערה שנאמרה. בכל מערך יש 6 ערוצים רגילים, נניח שיש היום שני מערכים כאלה. המערך הראשון מלא ובמערך השני יש בסך הכול שני ערוצים נוספים, אבל מחלים את דמי ההפצה ל-12 וכל אחד מה-8 הקיימים צריך לשאת בחלק – איך אתם עושים בדיוק את החשבון במקרה הזה? סך כל ההפצה – מביאים בחשבון גם את המקומות הפנויים שעדיין לא שווקו, שעדיין אין ערוצים שמופצים באמצעותם.
היו"ר כרמל שאמה
כן, בבקשה.
תומר קרני
אני עורך דין תומר קרני מרשות השידור. יש לי שתי הערות. האחת, אנחנו מצטרפים לנקודה שהועלתה. נקודה שנייה, אנחנו מבקשים לתקן כאן נושא שלא בא על תיקונו בחוק הקיים לגבי ערוץ שמשמש יותר מגוף שידור אחד, כדוגמת ערוץ 1, שמשרת גם את הטלוויזיה החינוכית. צריך לקבוע מנגנון שדמי ההפצה בגין ערוץ כזה יחולקו בין הגופים באופן יחסי לשעות השידור או באיזשהו מנגנון שייקבע. שליש מהשידורים בערוץ 1 הם שידורים של הטלוויזיה החינוכית, לא הגיוני לדרוש מרשות השידור לממן דמי הפצה בגינם.
נגה רובינשטיין
אין בכוונת הממשלה להיכנס למערכת היחסים ההסכמית שצריכה להיות בין הטלוויזיה החינוכית לבין הערוץ הראשון. אם הטלוויזיה החינוכית והערוץ הראשון לא יודעים להסתדר ביניהם, המקום לפתור את זה הוא לא השולחן הזה של וועדת הכלכלה.
היו"ר כרמל שאמה
ברור. עוד הערות?
ירמיהו קדושי
ירמי קדושי מהפקות המזרח. אני לא רואה כאן ביטוי לערוצים חדשים שרוצים לקום ולאנשים חדשים שרוצים להיכנס לתוך ה-DTT. אני חושב שהם לא יכולים לשאת בנטל בדיוק כמו ערוצים קיימים. צריך להתייחס גם לסוג הערוץ ולהכנסות אותו הערוץ ולוותק שלו. אם היום יקום ערוץ חדש באותו מקום וירצה לפתוח שם תדר ויצטרך לשלם בדיוק כמו ערוצים קיימים שיש להם וותק ויש להם יותר ניסיון ויותר הכנסות, צריך להתייחס לזה, כמו שבקניון יש חנויות קטנות וחנויות גדולות וכל אחד הולך לפי הגודל שלו.
צריך לתת ביטוי לאנשים חדשים בכדי לשבור את הקרטל שיש היום בשוק הטלוויזיה. כיום יש קרטל של מספר ערוצים – כבר דיברנו על זה הרבה פעמים – וחברות הפרסום נמצאות רק אצלם וזה המצב. בכדי לשבור את הקרטל הזה ולעודד אנשים חדשים וקבוצות אוכלוסיה חדשות להיכנס, צריך לתת להם הנחות.
אתי בנדלר
אז אתה רוצה בעצם שערוצים גדולים יממנו את הערוצים הקטנים, מבחינת דמי ההפצה?
ירמיהו קדושי
לא. אני רוצה שהערוצים הקטנים ישלמו פחות מערוצים שנמצאים היום - -
אתי בנדלר
אבל איך יהיה המנגנון? נניח שדמי ההפצה הם 100, סך העלות 100. יש לך בתוך ה-100 שישה ערוצים שמופצים - 4 מהם גדולים ו-2 חדשים שאתה רוצה לעודד את הקמתם. איך זה יתחלק? מה שמוצע היום זה לחלק את ה-100 בששת הערוצים המופצים. איך אתה מציע לעשות את החשבון? קודם דיברנו על הבעיה שאם העלות היא 100 אך רק 2 ערוצים מופצים - הם "אוכלים אותה בענק". אבל מה קורה כשכול התפוסה מלאה?
ירמיהו קדושי
אני מציע שהערוצים הוותיקים יש למו יותר. כמו בכל ענף שנכנס בו שחקן חדש, צריך לתת לו עידוד בכדי שהוא יוכל להתחרות בערוצים הקיימים.
אתי בנדלר
השאלה היא על חשבון מי צריך להיות העידוד? האם הוא צריך להיות הערוצים האחרים או על חשבון אוצר המדינה, כפי שהציע הרגע ערוץ 24?
ירמיהו קדושי
אני חושב שהחלוקה צריכה להיות על חשבון זה שערוצים קיימים ישלמו קצת יותר מהערוצים החדשים. כמו חנויות בקניון, יש גדולה יותר וקטנה יותר וזה לא אותו מחיר. זה חשוב מאוד שזה יהיה שם כך.
היו"ר כרמל שאמה
הנקודה ברורה. כן בבקשה.
ערן הורן
אני סמנכ"ל הכספים של רשות השידור. אני רוצה, ברשותך, לחזור לנקודה הקודמת. הסוגיה היא לא במישור היחסים בין החינוכית לבין רשות השידור. שעות השידור הן של החינוכית ולא מושכרות על-ידי הרשות. גם בדרכי ההפצה הקיימות אין שום התחשבנות אלא החינוכית משלמת ישירות לבזק על ההפצה האנלוגית ואת אגרת התדרים. למפעיל השירותים יש אמצעי גבייה שאותם אין לרשות. אנחנו מבקשים שוב: שתהיה חלוקה על בסיס שעות השידור ושאנחנו לא נהיה גּוֹבֶה של מישהו.
נגה רובינשטיין
אתם צריכים אמצעי ביחס לטלוויזיה החינוכית? זה לא החוק הזה.
ערן הורן
לא אנחנו צריכים לגבות. אנחנו לא מפיצים עבורם את השידורים.
נגה רובינשטיין
יש לכם טענה ביחס לגוף שמעביר תכנים במסגרת השידורים שלכם.
אפי משעל
זה לא במסגרת השידורים שלנו. זה על גבי אפיקים שהוקצו לנו על-ידי המדינה.
היו"ר כרמל שאמה
כן, מר סמירה.
מנשה סמירה
בגלל שהנושא של העלות ודמי ההפצה עולים כאן וכדי לעשות סדר וגם כדי שגורמים שונים - - -
היו"ר כרמל שאמה
מה היא העלות לערוץ?
מנשה סמירה
בדיוק. אני רוצה לתת את הנתונים כדי שלא יהיו כאן מגדלים באוויר – הרי שמענו על כל מיני ערוצים שרוצים לעלות – צריך להבין שיש עלות להפצה השוטפת. עלות ההקמה הוסדרה – ההקמה ממומנת על-ידי אוצר המדינה, תמלוגים וכו'. העלות השוטפת לשנה, ל-6 ערוצים רגילים – שמופצים באמצעות מולטיפלקס אחד, מרבב אחד – העלות היא בין 20 ל-24 מליון ₪. זה תלוי אם הערוץ לוויני או לא ועוד כהנה וכהנה – זה ההיקף. אם המערכת מלאה, ערוץ ישלם כ-4 מליון ₪ בשנה עבור הפצתו. אני מדבר על ערוץ טלוויזיה. אני מזכיר לכם שהצעת החוק עושה אבחנה בין ערוצי רדיו, ערוצי טלוויזיה רגילים וערוצי HD.
היו"ר כרמל שאמה
6 ערוצים על מרבב?
מנשה סמירה
6 ערוצים רגילים, SD. יתכן שהטכנולוגיות המתקדמות יאפשרו לנו בעתיד גם 7 - המוקסים החדשים שיירכשו יכול להיות שיאפשרו - כרגע הנחת העבודה והחוק מתייחסים ל-6. אם כך, כ-4 מליון לערוץ טלוויזיה. ערוצי הרדיו, כאמור, מקבלים נתח קטן יותר. כל ערוצי הרדיו מקבלים כמובן, מבחינת איכות וחלוקה, שווה בשווה. גם ערוצי הטלוויזיה, כולם מקבלים שירות שווה בשווה, אין הבדל אם זה ערוץ קטן או ערוץ גדול, כפי שהתייחסה היועצת המשפטית של הוועדה, אין הבדל. כולם מקבלים שירותים באיכות שידור שווה ולכן העלות מתחלקת שווה בשווה בין כולם. לערוצי הרדיו החלוקה פנימית, כפי שהוסבר בהצעת החוק. הם מתחלקים על אותו נתח שלהם מתוך העלות הכוללת שלהם וכאמור ה-HD בתוכו, לא מערבבים ביניהם כי כל אחד מהם מקבל איכות שירות אחרת, מקבל שירותים אחרים: רדיו, ה-SD וה-HD, כל אחד מקבל משהו אחר.

אני רוצה לחדד את הנקודה שהועלתה כאן על-ידי ערוץ 24, רשות השידור ואני חושב שגם ערוץ הכנסת. בוודאי זאת סוגיה חשובה ובוודאי לערוצים המסחריים שכבר נמצאים כאן היום. כאשר נבנה את המערך הנוסף, שיש לו מקום ל-6 ערוצים, ומאחר והצעת החוק מדברת על כך שעולים לפי רצון, לפי רשות ולא כופים על אף אחד, אזי ייתכן שיהיה זמן בו המערכת תהיה פעילה ויהיו מקומות פנויים. יתרה מזאת, הצעת החוק מדברת על כך שצריך לשמור להם מקום עד שיבקשו לעלות, מי יממן את שמירת המקום הזאת?
אתי בנדלר
מה המשמעות של מימון שמירת המקום? הרי אין עלויות הפצה.
מנשה סמירה
עלות שמירת המקום כ-4 מליון, משום שמרגע שמפעילים את המערך קיימת עלות של 20 מליון.
אתי בנדלר
עלות ההפצה היא גם אם יש ערוץ אחד?
מנשה סמירה
בדיוק.
אתי בנדלר
זה מאוד בעייתי.
מנשה סמירה
בדיוק. זאת המשמעות הטכנולוגית של המערך הזה ולכך צריך לתת את הדעת, העלינו את הנקודה הזאת, דיברנו וניסינו. העניין הזה, בואו נשים אותו על השולחן, נתון לפתחו של האוצר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
רגע, עד היום זה היה מהתמלוגים, נכון?
מנשה סמירה
אנחנו סברנו כך בגלל שצריך להחזיק את המקום לטובת אלו שירצו לעלות ועדיין לא קיימים. בואו נדבר על רישיונות, אנו עוברים רפורמה של רישיונות, יהיו בעלי רישיונות חדשים שצריך לשמור להם מקום ולאפשר להם לעלות. יהיו ערוצים נוספים, כאלה ואחרים. הערוצים הייעודיים לא חייבים לעלות מיידית, הם צריכים להחליט מתי הם רוצים לעלות – יכול להיות שערוץ ערבי לא יעלה מיידית, הוא ירצה להתבסס ורק אחרי זה לעלות – המשמעות היא שיש פה זמן שצריך לשמור.
האם למרות שיש ערוצים שכבר רוצים לעלות, לא נפעיל את המערכת? נחכה עד שכולם ירצו לעלות? מה הועילו חכמים? מה אומרים לציבור? לכן אני חושב שהפיתרון צריך להיות תיקון בשלושה כיוונים: אחד, העיקרון – והאוצר כן צריך לשקול את העניין הזה – שעלות ההפצה לתקופת המתנה מוגבלת כך או אחרת, הוא חייב, לדעתי – זה המקום היחידי שאני רואה שהוא יכול – לשאת בה ולממן אותה.
הדבר השני, ערוצים ששומרים להם מקום – מגבילים אותם בזמן שמירת המקום. אם הם ירצו לעלות לאחר פרק הזמן הזה, הם יצטרכו לשלם את העלות של זמן ההמתנה כדי שהאוצר לא ימתין לו עד אינסוף.
נגה רובינשטיין
זה סוג של חסם מאוד משמעותי לערוצים חדשים.
מנשה סמירה
אני מסכים. אני אומר את הנקודות האלו משום שבדיון מקדים פנינו וביקשנו מהאוצר לשקול את העניין הזה ולא להביא אותו לפה אלא לבוא יותר מוכנים. אני מעלה את זה כאן משום שהבעיה שזה יכול להיות חסם היא באמת לנגד עינינו. אבל חסם למה? אני מזכיר, הפלטפורמה הזאת לא נועדה להמציא ערוצים. הפלטפורמה הזאת היא אמצעי שידור לערוצים קיימים. לערוצים קיימים יש עכשיו אופציה להיות משודרים גם במערכת פתוחה וחינמית ולכן מזמינים אותם לבוא ולעלות עליה וצריך לתמרץ אותם לעלות, להגיד להם: שאם יעלו מראש אז יהיה פרק זמן מסוים – זה מה שרציתי לומר וגם הצעתי את זה באופן לא פורמאלי וזה עוד לא עלה לדיון פורמאלי – שמי שיעלה בזמן ומיד כשהמערכת מוכנה, יקבל תמריץ, פטור של כמה חודשים. מי שלא יעלה ויבוא אחרי זמן מסוים, יצטרך לשלם עבור התקופה שלא עלה בה, כדי להגיד לו: אל תחכה, כי הציבור ממתין – יש מקום פנוי, הציבור קנה ממיר ורוצה לראות ערוצים. אין מנוס מזה שהאוצר יצטרך לממן את תקופות הביניים הללו.
נגה רובינשטיין
לעניין החלק של האוצר, אני מבינה שיש שיחות בין הרשות השנייה למשרד האוצר, זה בסדר. לעניין ההצעה של מנכ"ל הרשות השנייה: להבנתי, המשמעות שלה היא הטלת חסם משמעותי על כל גורם חדש שירצה להיכנס, כי אנחנו הרי בונים חוק לא לשנתיים הקרובות. אנחנו בונים חוק לכמה שנים טובות ולכן אין מקום ליצור תמריץ רק למי שיכול להיכנס בחודשים הקרובים. יכול להיות שבעוד 5 שנים יהיה ערוץ שירצה להיכנס ואם הוא ירצה להיכנס בעוד 5 שנים הוא יצטרך לשלם קנס כי מישהו אחר לא ניכנס קודם. הרעיון במערך הזה הוא לא רק לדאוג לשחקנים הקיימים אלא גם לעודד את השחקנים שעדיין לא קיימים ולכן ההצעה זאת, מבחינתנו, היא לא הצעה אפשרית.
אתי בנדלר
את צודקת אבל עדיין יש בעיה בכך שהערוצים שכן עלו למערך צריכים לממן את הערוצים - - -
נגה רובינשטיין
נעמיד דברים על דיוקם, הם לא צריכים לממן את הערוצים שלא נמצאים שם. זה כמו ילד שלא בא אל העולם. ערוצים שלא נמצאים שם הם עוד לא קיימים בכלל. השאלה היא האם הזכות שניתנת להם – האוצר יגיד את דברו – צריך לדעת שערוצים אלה מגיעים לתשתית שכבר מוקמת באמצעות אוצר המדינה. אוצר המדינה כבר שם כסף ראשוני, מה שלא היה ברור בתחילת הדרך. גם משרד האוצר לא חשב שמלכתחילה נכון שהוא יממן את ההקמה והוא ממן את ההקמה. גם כאשר נניח שהתשתית של "הוט" ו-"יס" לא מלאה לחלוטין בכל הערוצים, מי שהוא נושא מתחלק בנטל הזה, זאת אומרת גם כאשר הכביש שלהם לא מלא עד אפס מקום כל הערוצים, הערוצים שנמצאים שם בין הערוצים שלהם ואולי גם ערוצים אחרים נושאים בנטל. יש כאן כביש שאף פעם, כנראה, הוא לא יהיה מלא ב-100% בדיוק בכל נקודת זמן.
מיכל רפאלי כדורי
סליחה גב' נגה רובינשטיין, אנחנו נושאים בנטל. הבעלים נושאים היום בנטל.
היו"ר כרמל שאמה
נא לשמור על הסדר.
נגה רובינשטיין
נכון, הבעלים נושאים היום בנטל. המשמעות של ההצעה שהועלתה כרגע היא חסימה של כל שחקן עתידי. היא דואגת אמנם לקיימים ואולי בצדק דואגת לקיימים שישלמו על חלקם בין אם הוא קיים ובין אם לא קיים, אבל היא לא דואגת לשחקנים העתידיים.
אתי בנדלר
אני רוצה להבין, נניח שיש מערכת כזאת שרק שני ערוצים מופצים באמצעותה, האם זה אומר שכל אחר יצטרך לשאת בעלות הפצה שנתית של 10 מיליוני ₪?
מנשה סמירה
לא. על פי הצעת החוק המשמעות היא לא כזו. אם יש שני ערוצים במערך החדש, אזי השניים האלה ועוד החמישה הקיימים – בואי נדבר על ערוץ הכנסת, במקרה את מכירה אותו, ערוץ הכנסת צריך לשלם היום 4 מליון שקל עבור דמי הפצה שנתיים. הוא יצטרך לשלם את החלק היחסי שלא ממומן ב- Mux השני – זה יתחלק בין 7, כי יש חמישה קיימים ועוד שניים הצטרפו.
אתי בנדלר
זאת אומרת שאנחנו עושים ארבעים לחלק לשבע, זה מה שאתה אומר?
מנשה סמירה
בדיוק. או שמונה. נגיד שה- Muxהראשון יתמלא ל-6 ערוצים, אז יהיו עוד שניים בחדש: ארבעים לחלק לשמונה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
למה ארבעים?
אתי בנדלר
יש שני מערכים. מערך אחד כבר מלא, ומדברים על הקמת מערך נוסף, שרק שני ערוצים יופצו באמצעותו.
עפר מרגלית
אני ממשרד האוצר. הצעת החוק מציעה דבר מאוד פשוט: המדינה מקימה פה תשתית שעליה ישודרו ערוצים ושסך כל הערוצים המשודרים יישאו בנטל של עלויות ההפצה של המערך הזה. זה גם המצב כיום, שמשודרים רק חמישה למרות שאפשר להכניס שישה ואפשר להכניס עוד תחנות רדיו - יש קיבולת. זה המצב - מי שמשודר נושא בעלויות. אנחנו מתנגדים בתוקף להצעה שהציבור יישא בנטל, במקום הערוצים, אנחנו חושבים שזה לא נכון.
קריאה
גם הציבור מתנגד.
מיטל בשרי
גם המועצה לצרכנות תתנגד. זה לא יכול להיות שהכול - - - ויחזור לציבור. החברות האלה בסך הכול עולות לפלטפורמה. חברות שלא יוכלו לעלות לפלטפורמה או לא יגיעו לפלטפורמה, בסך הכול יישאו בעלויות האלו ואי אפשר להחזיר את הכול לצרכן. בסך הכול, כל ה-DTT הזה - - -
אתי בנדלר
לא מדובר על הצרכן בכלל.
נגה רובינשטיין
מדובר על תקציב המדינה.
מנשה סמירה
האוצר רואה את עצמו נציג הציבור. זה יפה.
היו"ר כרמל שאמה
האוצר הוא נציג הציבור רק האוצר מניח פה הנחה שיש זהות מלאה בין הקופה הציבורית לציבור. לא תמיד יש, לפעמים הקופה הציבורית היא יהדות התורה, לפעמים הקופה הציבורית - -
מנשה סמירה
הוא שכח מי המתווך.
היו"ר כרמל שאמה
אתה מדבר כבר על חלק מהציבור. בבקשה.
יגאל הררי
נראה על פניו, תמיד כשמגיעים לכאן, לוועדה, שהחוק לא בדיוק סגור לגמרי ויש כל מיני פירושים מפירושים שונים. אני גם שומע מספרים אחרים, אם כבר מדברים על 6 ערוצים ועכשיו מדברים על 8 ערוצים אז בטח רוצים להגדיל את זה גם ל-18, מ-12 ל-18. זה אומר שגם את הפיתרון שהולכים עכשיו לתת פה - זאת אומרת, אם 8 אנשים יכולים לרכוש את הדבר הזה אז הם יממנו את כל ה-18 - זה בעצם מה שנראה פה, כל הזמן יוצא שמתכננים משהו שהוא רק ערטילאי ובסופו של דבר לא יצא ממנו שום דבר. לכן התשובות האלה צריכות להיות. זה נכון שהאוצר הוא נציג הציבור, לצורך העניין, אבל לא יכול להיות שכל הזמן יהפכו את הערוצים לפרה חולבת, לא נגמרות ההוצאות שלהם. לא יכול להיות שכל הזמן מחפשים, אם זה באגרות ואם זה בעלויות וכל הזמן רק על גב האנשים האלה שבעצם גם מעסיקים אנשים וגם רוצים להתפרנס מהדבר הזה.
היו"ר כרמל שאמה
כן בבקשה.
עודד לוינסון
אני מ'גלי צה"ל'. לא שמענו ממר סמירה את הנתונים באשר לעלות שאמורה להיות מושתת על ערומי הרדיו ועל ה-SD. שמענו את זה בפרוט לגבי הטלוויזיות ובאופן טבעי זה דבר שעתיד להשפיע עלינו, אולי יום אחד גם עליך, מר סמירה.
מנשה סמירה
העלות של הרדיו היא אמורה להיות מחולקת בשיטה הבאה: עלות של בין 20 ל-24 מיליון של מערך שלם, בהנחה שכשהרדיו יעלה גם יצטרף ערוץ נוסף, זאת אומרת יהיו לנו 6 ערוצים במערך הקיים הנתח של הרדיו הוא כ-1 מגה ביט לשנייה, מתחלק בין כל תחנות הרדיו שיעלו. אם כך, שימו לב לנוסחה: נניח שזה 20 מיליון. זה 20 לחלק ל-13 לחלק למספר תחנות הרדיו שיעלו כי גם לתחנות הרדיו מותר להחליט אם הן עולות או לא. בהנחה שיעלו כל ה-26 אז בין 20 ל-24 מיליון לחלק ל-13 לחלק ל-26 תחנות רדיו. אם כל תחנות הרדיו יעלו, העלות לשנה לתחנה תהיה בהיקף של בין 60 ל-100 אלף שקל.
קובי שמש
לחלק ל-8. יש לך אחד מתוך 8.
מנשה סמירה
לא אחד מתוך 8. הוא לא מקבל כמו טלוויזיה, הוא מקבל 1 מגה והטלוויזיה מקבלת 2.5 מגה.
היו"ר כרמל שאמה
הוא עשה חשבון נכון.
מנשה סמירה
תאמין לי, 13 מגה. הנה יושב-ראש הוועדה טוב בחשבון, תאמין לי. הוא רואה חשבון סמוך עליו.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לי יש כמה שאלות. קודם כל, השימוש במילה המפעיל מלחיצה אותי. כי כשזה היה הרשות השנייה היה כתוב הרשות השנייה והיה ברור שמדובר על רגולטור. היום, כשמדובר על מפעיל, אמרתי את זה כמה פעמים בישיבות, יש לי חשש שאנחנו אכן הולכים להפריט את זה ואני מציעה למשרד התקשורת, למשרד המשפטים וגם לאוצר, לבוא עם טרמינולוגיה יותר מדויקת. "מפעיל" קצת לא ברור לי.
אתי בנדלר
אני רוצה להסביר. המבנה של הצעת החוק כפי שהוגש על-ידי משרד התקשורת מתייחס להוראות הקבע שיהיו לפרק זמן ארוך ואחר כך יש הוראות מעבר. בהוראות המעבר מתייחסים לכך שהמפעיל, הרשות לטלוויזיה ורדיו, המפעיל בפרוש איננו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. אנו יוצאים מתוך הנחה ברורה שזה לא יהיה הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
יפה. אנחנו דיברנו על זה ואמרנו שאנחנו רוצים לבדוק ולכן ברגע שאנחנו באים ואומרים, ומקבעים את המילה "המפעיל" אנחנו בדרך עקיפה וברורה אומרים שזה בעצם לא יהיה מפעיל הרשות השנייה ואני מבקשת התייחסות לזה, אדוני, כי זה משהו שנראה לי, עוד פעם, להכניס מהדלת האחורית. אפרופו מפעיל זמני כמו שאת אומרת, גברתי היועצת המשפטית, כל מה שזמני בארץ זה קבוע. בגלל זה הייתי מבקשת להבהיר, להביא הסברים, כי זאת נקודה שאני אישית לא יכולה לקבל אותה בצורה פשוטה.
דבר שני, ברגש שאנחנו מדברים על כסף, על הכביש הזה, כביש 6 החדש שאתם הבאתם, אני לא מבינה כמה זה עולה. אף אחד לא מדבר, פחות או יותר, על כמה זה עולה ואם גם נשמע כמה זה עולה אז ברור, יוצא מכאן שבעצם בוודאות הולכים למכור פרסום כי אותם ערוצים שיעברו בתחנות האלה, יצטרכו לממן איכשהו את השידור. אני מדברת על ערוץ 2 ו-10 שאנחנו יודעים שהם מוכרים פרסום. החדשים שיהיו, הרישיונות, הם גם ימכרו פרסום. ערוץ 1, עליו אני רוצה לדבר בהמשך, משום מה שכחנו אותו, שכחנו שהציבור משלם 400 שקל בשנה ולאף אחד לא אכפת על מה הוא משלם אבל פה, משום מה, החלטנו שאנחנו רוצים לתת חינם הכול. אבל זה שהוא צריך לשלם כל שנה 400 שקל על משהו שהוא לא מקבל, זה בסדר. אני רוצה לדעת כמה כסף זה עולה.
יגאל הררי
24 מיליון לחלק ל-6.
מנשה סמירה
כמה עולה למי?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זה המחיר? זה הסכום?
אתי בנדלר
אני רוצה לומר, בהשלמה לדבריה - - -
יגאל הררי
- - - פה הוא יותר גרוע כיוון שאם זה מתוך 12 זה 48 מיליון, לחלק ל-8, אם יהיו רק 8 - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
חכה רגע. תאמין לי שלא יהיו שם 8, אני מבטיחה לך שיהיו שם הרבה יותר.
היו"ר כרמל שאמה
חברת הכנסת ברקוביץ, מה עוד? זהו?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
כן. אני רוצה תשובות לדבר הזה. האם זה אומר, בעצם, שברור שהערוצים האלה הולכים למכור פרסום?
היו"ר כרמל שאמה
מי משיב מטם הממשלה לחברת הכנסת ברקוביץ'?
נגה רובינשטיין
קודם כל זה לא הסעיף הזה.
היו"ר כרמל שאמה
זאת גם תשובה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני לא מקבלת את התשובה הזאת. לאורך כל החוק יש את ה"גורם המפעיל", אני מדברת על זה מהתחלת החוק, כל פעם אומרים: זה לא הסעיף הזה.
נגה רובינשטיין
היה כבר דיון ביחס לסעיף הזה.
היו"ר כרמל שאמה
הגשת רוויזיה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
הרוויזיה שלי, משום מה, לא באה היום לדיון. אני לא מבינה למה.
היו"ר כרמל שאמה
החוק לא יסתיים בלי שהרוויזיה שלך תעלה לדיון.
לאה ורון
שלך ושל חבר-הכנסת אופיר אקוניס. זה יהיה על סדר היום כנהוג וכמקובל בוועדת הכלכלה.
אתי בנדלר
אולי תודיעי שהרוויזיה שלך מתייחסת לכול סעיף שבו מדובר בגורם המפעיל.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני חושבת שאמרתי את זה בפעם שעברה. אני רוצה לדעת לגבי הכסף. אני פחות מודאגת מהערוצים הקיימים שיש להם כסף, אני יותר מודאגת מאלה שאמורים להיכנס לשם ולא למכור פרסום. אני מבינה שבעצם החלטנו שכל ערוץ שנכנס הוא מוכר פרסומות.
ניצן חן
- - - זה לא הסעיף הזה 13 - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני מבינה את מה שאני קוראת. זה לא הסעיף הזה, זה ברור. כשאני מדברת על Hidden Agenda בסעיף הזה. זה לא ברור. אני עכשיו קוראת בין השורות, לא את השורות. אני רוצה לדעת את זה כבר עכשיו, כי אנחנו נגיע לסעיף הזה. אני רוצה לפתוח את זה ולשאול: האם העובדה שאנחנו מדברים עליה – כל ערוץ ישלם מינימום 4 מיליון שקל, צריך איכשהו להיות ממומן, כי הציבור לא משלם לו על זה, נכון? האם אלו ערוצים פילנתרופיים? מה הולך להיות? אני רוצה להבין. הערוצים הנושאיים שאתם מדברים עליהם הולכים להיות ערוצים פילנתרופיים?
נגה רובינשטיין
הערוצים הנושאיים, שכרגע, לפי המודל של שלושה מרבבים – יהיו אולי אחד או שניים כאלו כי מעבר לזה לא יהיה מקום – יצטרכו להיות ממומנים, לפי ההצעה, מפרסום. ההצעה עוסקת במתכונת משפטית שמאפשרת העלאה של שלושה מרבבים או יותר מזה. כרגע, מה שהרשות השנייה מתכננת זה שלושה מרבבים: שניים SD ואחד HD. הערוצים הנושאיים שאת מדברת עליהם גם נמצאים בסעיף אחר אבל אנחנו מדברים כרגע, כנראה, על ערוץ אחד או שניים, יש כאן בעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה, יש כאן 1, יש כאן 33, יש כאן 99, ערוצים ייעודיים, אני מניחה שאת מתייחסת גם אליהם, נכון? גם ל-16 לא רק לאחד או לשניים הנוספים?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זה אחד או שניים נוספים, זה יותר.
נגה רובינשטיין
איך יותר? בואי נספור. יש את ערוץ 9, יש את 24, יש הערוץ היהודי-ערבי שגם אמור לעלות, יש את הערוץ הראשון, יש את 33, יש את 99. בואי נספור - - - ונראה מה קורה אם הם לא עולים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מה קורה אם הם לא עולים? האם זה אומר שאותם ערוצים שנמצאים – אני מבינה, שהכסף מתחלק על פחות ערוצים, נכון?
נגה רובינשטיין
נכון.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זה מן עונש קולקטיבי לזה שעוד לא עלה? בעצם מה שכולם צריכים לעשות או ערוץ 10 ו-2 וכו', צריכים לגרום למצב שיהיו הרבה ערוצים מתחרים כדי שהם ישלמו פחות. זה מאוד מעניין.
נגה רובינשטיין
זה לא נורא לעודד תחרות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
צדק חברתי פה. 60% מס על רכב שקונים, אנחנו לא מדברים על זה, נכון? 100% מס. אבל פה החלטנו לעשות צדק חברתי. אני לא קיבלתי תשובה, אני מצטערת.
היו"ר כרמל שאמה
תודה. כן בבקשה.
יוחאי רוטנברג
אני מייצג את האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית שכולה עשויה ונעשית על-ידי מתנדבים. היא עולה לאוצר לא יותר מ-4 מליון. יושבים פה נציגים נכבדים של "יס" ו"הוט" שאנחנו משדרים באמצעותם והם מסייעים מאוד. השאלה שלי היא: ערוץ ציבורי, ערוץ קהילתי, הוא לא ייעודי כפי שאתם מדברים עליו פה, אבל הוא נעשה על-ידי מתנדבים בכל הארץ, על-ידי לפחות כ-10,000 מתנדבים. ונשאלת השאלה איך נותנים לשדר גם לערוץ הזה, שאין לו כסף והוא לא יכול, מר סמירה, לממן את עצמו באופן מעשי? אם פותחים ערוץ ממיר חופשי, סביר להניח שמאות אלפי בתי אב לא יוכלו לצפות בערוץ הזה. אני מבקש שהוועדה תיתן לזה איזשהו פיתרון.
אתי בנדלר
הם לא יוכלו לצפות בזה באמצעות מערך ה-DTT, הם יוכלו להמשיך לצפות בזה כמנויים בכבלים או בלוויין.
יוחאי רוטנברג
נכון. אנחנו עדיין נצפים בכבלים ובלוויין בעזרתם האדיבה של "יס" ושל "הוט", אבל מי שיעבור, מי שירכוש, מי שיקבל, את הממיר החופשי - לא יוכל לצפות. אם אנחנו מדברים על דמוקרטיה ועל צדק חברתי - כמו שזה עלה פה, זה לא יהיה. אני מבקש לקבל איזשהו פתרון, איזושהי התייחסות.
היו"ר כרמל שאמה
כן.
עודד לוינסון
יכול להיות שיש מקום איזושהי דיפרנציאציה בין תחנות וערוצים, רדיו וטלוויזיה, שממומנים באופן מלא או באופן חלקי על-ידי פרסומות מפני שכאשר אנחנו מדברים על ההבדל התקציבי בין 'גלי צה"ל' לבין, נאמר, "קול ישראל", אנחנו מדברים על יחס של 1:11, תקציב הרדיו הוא בערך פי 11 מתקציב 'גלי צה"ל'. מאחר שאנחנו, באופן חלקי ומאוד מוגבל, משדרים מעט מאוד תשדירי שירות בלבד, מאוד יכול להיות שיש מקום לעשות את האבחנה הזאת בגלל שרק באופן פרופורציונאלי לתקציב, אנחנו מדברים על פערים אדירים.
ירמיהו קדושי
זה מתחבר למה שאמרתי. קודם כל אני מציע שבמקום להחשיך ערוצים, כמו שהציע מר מנשה סמירה, ולהשאיר אותם ככה בחוסר תחרותיות בשוק במשך שנים, צריך לפתוח את הערוצים הקיימים - - -
מנשה סמירה
אני הייתי פה? אני אמרתי להחשיך ערוצים, להשאיר אותם שנים?
ירמיהו קדושי
אתה עמדת פשוט להחשיך כאן דברים מסוימים למשך שנים.
מנשה סמירה
אתה צפית בטלוויזיה הירדנית. לא היית פה.
ירמיהו קדושי
אני אומר את מה שאמרת. כי אמרת פשוט להשאיר את הערוצים הקיימים.
היו"ר כרמל שאמה
הוא אומר שהוא לא אמר.
ירמיהו קדושי
בסדר. אני מתכוון, כשיבוא ערוץ חדש אחרי כמה שנים, יממן את כל חוסר הפעילות של חוסר התחרותיות שהייתה.
היו"ר כרמל שאמה
תודה, מספיק. הבנו את הפואנטה. דיברת כבר, זאת הפעם השלישית שאתה מדבר.
מנשה סמירה
אני מבקש להבהיר, לא העניין הזה שאני לא יודע מאיפה הוא נולד, הצעת החוק מסדירה – וצריך לעשות הבחנה בין תשלום לבין מי רשאי לעלות וכדאי לקרוא את החוק ולהבין, אפשר להתווכח איתו – אבל הצעת החוק קובעת שמי שרשאי לעלות על המערכת הזאת, על "עידן פלוס" – זאת מערכת מוגבלת היא לא פתוחה באופן חופשי – הצעת החוק אומרת כך: ערוצים – אני אגיד את זה בשם קוד של הרשות השנייה – קרי, ערוצים בזיכיון או ברישיון, ערוצים ייעודיים שמפוקחים על-ידי מועצת הכבלים והלוויין, כרגע יש חמישה-שישה, לא פועלים.
דנה נויפלד
חמישה.
מנשה סמירה
עם הערבית, שישה נדמה לי.
קריאות
חמישה.
מנשה סמירה
חמישה, סליחה. אז חמישה ויש ערוצי רשות השידור, הערוצים הציבוריים קרי, ערוצים 1, 33, הכנסת ו-23 ויש הצעה חדשה שתידון, הוועדה החליטה בישיבה הקודמת שיהיה דיון נפרד על כל הנושא של הערוצים הנושאיים, שזאת הצעה חדשה שהצעת החוק מעלה שצריך לדבר עליה. ערוצי הרדיו, יש דבר חדש שנכנס להצעת החוק, שערוצי הרדיו הקיימים, הם או ערוצי הרשות השנייה או הערוצים הציבוריים של המדינה, יוכלו לעלות. זה מה שהצעת החוק מסדירה – כרטיס כניסה למערכת. אחרי שהוא עולה, יש כאן הסדרה של איך משלמים, וכבר דיברנו עליה. יש לָקוּנָה עם המקומות הריקים וזה מה שדיברנו קודם. אני חושב שאנו מערבבים כאן.
אתי בנדלר
זאת לא לָקוּנָה. יש הסדר.
היו"ר כרמל שאמה
אנו רוצים להתקדם. כבר שלושת רבעי שעה מתקיים דיון בסעיף אחד.
ניצן חן
אני רוצה לומר - -
היו"ר כרמל שאמה
רק משהו חדש.
ניצן חן
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד בקצרה למה חוק ה-DTT בא לעולם. חשוב להזכיר את זה. המטרה של החוק הזה היא לא לפגוע בכבלים ובלוויין ולא לפגוע בערוצים הנושאיים, הייעודיים, המיוחדים והייחודיים. המטרה הייתה שכתוצאה מהעובדה שכל ניסיונות הממשלה – ואני אומר ממשלה זה, משרד התקשורת, משרד האוצר, מועצת הכבלים והלוויין – לעודד חבילה צרה, לא התרוממו מכול מיני סיבות. חבילה צרה וולונטרית, חבילה צרה בחקיקה, חבילה צרה בכפייה, הכול לא הצליח כשהרציונל היה: החבילה הצרה היום טובה מאוד מבחינה איכותית, יש מגוון רחב של ערוצים אבל היא יקרה. כתוצאה מזה שלא השכלנו – אני אומר השכלנו זה המדינה/חברות הכבלים והלוויין – להביא לעולם חבילה צרה במחיר סביר ובאיכות, נולד חוק ה-DTT, דהיינו שיהיה אפשר בחבילה חינמית – בשורה צרכנית לציבור – לקבל את הערוצים הבסיסיים ותמורת מחיר מסוים קטן גם ערוצים נוספים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
על זה לא דובר אף פעם. זה חדש מה שאתה אומר. זה נולד היום.
ניצן חן
אני עדיין סבור – ואני מרשה לעצמי לומר את זה לא בשם האוצר ולא בשם שר התקשורת – אבל המטרה אינה ה-DTT, הוא רק כלי, לא משהו קדוש.

אם חברות הכבלים היו מביאות, בקונסטלציה כזאת או אחרת, חבילה צרה/חבילות צרות לעולם, במחיר סביר ובאיכות טובה, ממילא היה ה-DTT מתייתר, כי לא צריך גם את זה וגם את זה. לכן אני סבור שעדיין לא בשלה השעה להכריע איזה ערוצים ובאיזו עלות אלא לנסות ולהמתין עדיין – לא עוד הרבה זמן, לא עד שהמשיח יבוא – האם חברות הכבלים והלוויין יציעו לציבור חבילה צרה, זולה וסבירה ואז ממילא ה-DTT מתייתר. תודה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אבל בכל מקרה, זה יותר זול. אם אתה לוקח DTT בשנה 450 שקל ומסיים עם זה, זה הרבה יותר זול מחבילה. כל חבילה צרה שתבוא תעלה מעל 1,000 שקל בשנה ו-DTT עולה 400 שקל לכל החיים או 450 אני זוכרת כמה.
קובי שמש
טלוויזיות חדשות באות עם ממיר מובנה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אז עוד יותר זול אפילו. זאת אומרת שזה לא משנה איזו חבילה צרה הם יעשו, בסופו של דבר הם יהיו תמיד יותר יקרים מ-DTT.
ניצן חן
המטרה היא לאפשר לציבור לקבל חבילה צרה איכותית במחיר סביר, זאת המטרה. אם המטרה הזאת מתועלת ומקודמת דרך הכבלים והלוויין אין צורך ב-DTT. כל הסיבה שהצעת החוק הזאת נולדה - יתקן אותי נציג האוצר אם אני טועה - בגין העובדה שעד היום המדינה לא הצליחה לכפות על חברות הכבלים והלוויין חבילה צרה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
ניצן, אתה לא עונה לי. גם אם יעשו עכשיו חבילה צרה ויפשיטו את המכנסיים ב-120 שקל או 80 שקל כמו שרצה האוצר בזמנו, זה יהיה יותר יקר מ-DTT כי DTT יעלה 400 שקל והם יעלו 900 שקל בשנה.
ניצן חן
אבל עלות ההקמה של ה-DTT, של המפעיל הממשלתי החדש – אני מסכים לגמרי עם ההערה שלך בעניין הזה – עלותו עשרות מיליוני שקלים שגם היא תתועל לציבור בצורה כזאת או אחרת, בין אם האוצר יממן את זה בעקיפין או בין אם הצרכן הבסיסי ירכוש ערוצים נוספים וישלם עליהם כסף. דהיינו, צריך לזכור מה התכלית של החוק הזה. התכלית של החוק הזה היא לאפשר לציבור לרכוש טלוויזיה רב ערוצית במחיר סביר. זאת המטרה, ה-DTT זה רק כלי.
היו"ר כרמל שאמה
כן, מי עוד ביקש לדבר? כן בבקשה.
ערן פולק
צריך לזכור את נקודת המוצא. אני חושב שקצת מתבלבלים. נתקן, אולי, קצת ממה שאמר עכשיו מר ניצן חן. המטרה - כפי שלפחות רואים אותה במשרד האוצר ולדעתי גם במשרד התקשורת - של החקיקה כולה היא לתת לציבור תשתית. תשתית תקשורת, תשתית שידורי טלוויזיה בטכנולוגיה שקיימת, מתעדכנת ומאפשרת לציבור, לצרכן הבודד אפשרות בחירה יותר רחבה, האם אתה לכבלים או לוויין משלם כמה שצריך לשלם. זה ברור שהכבלים או הלוויין יכולים לעשות כל מיני מהלכים של שיווק כזה או אחר כדי לשפר את המצב וזאת המטרה מעבר לחקיקה הזאת. זאת תמיד המטרה של הרגולציה בכל אחת מהפעילויות: או ללכת לחבילה או לתשתית שהיא תשתית אחרת, יותר מוגבלת מאשר התשתית שקיימת לכבלים וללוויין, ולקבל מה שיש על אותה תשתית - כשהתשתית עצמה היא בחינם. בחינם, זאת אומרת שהציבור הרחב, באמצעות תשלומי המיסים, שילם על התשתית בלבד, ולשים את התשתית הזאת. שחקן ציבורי, פרטי, עסקי, שיש לו מודל מימון בהתאם – וזה עונה אולי לשאלה ששאלת קודם – שיש לו מודל מימון שיכול להצדיק עלייה לתשתית הזאת, יעלה וישדר לציבור הרחב וירוויח ממה שהעלייה הזאת מספקת לו.
ההיבט הציבורי או ההיבט של מימון המדינה וההתייחסות של המדינה היא לתשתית בדיוק כמו תשתית של כביש. ברגע שמתחילים להכניס אלמנטים נוספים כמו: שהמדינה תסבסד ערוצים בפנים; שהמדינה תכסה על ערוץ פרטי כשערוץ אחר לא נכנס; שהמדינה תממן לצורך העניין גם ערוצים קהילתיים, שממומנים בדרך אחרת; המשמעות היא – ולצורך העניין יכול להיות שאני מזדהה פה גם עם מערכות של הכבלים והלוויין – המשמעות היא ממש לא מה שאנחנו התכוונו ולהכניס את המדינה כמפעיל בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית זה לא מה שאנחנו מתכוונים. מה שאנחנו מתכוונים זה תשתית נקייה שהמדינה מממנת ותשלומי הציבור ומרגע זה, מי שרוצה להיכנס על אותה תשתית יודע מה המחיר, יודע שיכול להיות שיש תקופה שהוא משלם יותר בגלל שהתשתית לא מלאה, כמו שאתה יודע בהרבה מאוד תשתיות שאתה נכנס אליהם. כשאתה ניכנס לאזור תעשייה או אזור מסחר ואתה החנות הראשונה, זה ברור שיש לך איזשהו קנס כי עד שיבואו עוד חנויות, יהיו לך פחות אנשים. זה חיים של עסקים, הם יודעים מה תנאי הכניסה, הם יודעים מתי זה משתפר ויודעים מה המצב העסקי, ויכול להיות שהם גם טועים ונופלים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
ימומנו מפרסומות, זה ברור.
ערן פולק
אני תכף אתייחס. מאחר ומדובר בתשתית, יש חשיבות עליונה, לדעתנו, בהפרדה בין הרגולטור לבין מי שיפעיל את התשתית הזאת כתשתית פתוחה בטווח הארוך, לא בשלב ההקמה – שבו הרשות השנייה עשתה עבודת קודש והקימה את המערך הזה עבור מדינת ישראל והציבור – אלא בשלב השני, בשלב שבו התשתית הזאת עובדת כתשתית קבועה. יש הכרח שהדבר הזה יצא מתוך ידי הרגולטור. יהיה גוף מפעיל שהוא נקי, שמפעיל תשתית, ויהיה רגולטור שמפקח על כל השחקנים בשוק.
ניצן חן
ממשלתי או מסחרי, מר פולק?
ערן פולק
מה שכתוב בהצעת החוק. כתוב ממשלתי.
ניצן חן
הוא לא יוציא כסף?
ערן פולק
אתה יודע לקרוא את הצעת החוק.
ניצן חן
אני מנסה, רק לא ברור לי מה כתוב ב-Subtext של הדבר הזה. חברה ממשלתית חברה - - -
נגה רובינשטיין
זה גורם ציבורי. הגורם הציבורי מוגדר ככזה גם אם מדובר בחברה ממשלתית זה לא גורם מסחרי. אם יפריטו אותו, יצטרכו להגיע שוב לוועדה הזאת, שוב להפיץ תזכיר ולעבור את כל תהליך החקיקה ולקיים את הדיון המתאים.
ערן פולק
אגב, אני חייב להגיד שכלכלית אני לא רואה איזשהו אינטרס גדול להפריט את הדבר הזה אבל זה גם לא מה שכתוב. מה שכתוב זה: גורם ממשלתי.
יגאל הררי
אפשר להעיר הערה אחת, אדוני היושב-ראש? לעניין הזה, נשאלת פה השאלה הכי פשוטה בעולם, בן אדם משלם 4 מליון שקל בשנה, ממה הוא ממן את זה אם לא מהציבור, מהפרסומות? למה אתם לא אומרים את זה על השולחן, אני רוצה להבין?
היו"ר כרמל שאמה
כשנגיע לשאלת הפרסומות נדון בכך.
יגאל הררי
ממה משלמים? מי משלם את זה?
היו"ר כרמל שאמה
כן. בבקשה.
מיכל רפאלי כדורי
סמנכ"ל רגולציה ב"יס". אני מבקשת להתייחס לדברים שאמר ניצן חן בעניין החבילה הצרה ואני אשתדל מאוד לא להתפלמס איתו פה אבל חשוב שזה יהיה כתוב בפרוטוקול. אחד החסמים המרכזיים, אם לא העיקרי, לחבילה צרה מבחינתנו אלו החובות הרגולטוריות שיושבות על חבילת הבסיס. תתכבד מועצת הכבלים, עם אומץ לב ציבורי, ותוריד מאיתנו את כל החובות האלה - אז אפשר יהיה לקיים דיון אמיתי בחבילה צרה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני מסכימה איתה.
מנשה סמירה
אני מבקש להתייחס לדברים של ערן פולק מאגף התקציבים. אני מסכים שהיעד המשותף, בוודאי של הממשלה, משרד האוצר, משרד התקשורת ושלנו – הרשות השנייה גם כרגולטור וגם כפרויקטור – הושג ונעשה. אני חושב שהחלופה הניתנת והתשתית החיובית הזאת היא שמהווה היום את הפוטנציאל לכול ההתרחבות הזאת. אבל שני תיקונים, ערן, אני מסכים גם שהממשלה וכספים ציבוריים לא צריכים להתערבב עם כספים פרטיים ולא להוות פלטפורמה חליפית ומקבילה. ברם, אין כוונה שהממשלה תממן ערוצים קיימים או ערוצים שוטפים שמשדרים. כשאני אמרתי את זה התכוונתי לומר, שים לב, הכוונה היא שכדי לעמוד ביעד ולעודד כניסה, אנחנו צריכים לממן - כשהערוצים שצריכים להיכנס עדיין לא בשלים ולא נכנסו. יש קושי כרגע בלתפעל ולהחזיק את המערכת אחרי ההקמה. למה דומה הדבר: כשהוקם כביש 6, היה חשש שהמפעיל הפרטי לא יכניס מספיק ולא ייסעו מספיק מכוניות, אז הממשלה נתנה לו איזשהו ביטחון כדי להשלים את המינימום, עד כמה שקראתי בעיתונים.
ערן פולק
הוא מימן את התשתית.
קריאות
- - -
מנשה סמירה
תמחקו את הדוגמה של כביש 6, אני לא שולט כמוכם. חשוב לי העיקרון, לא באתי עכשיו להתפלמס על כביש 6. למה דומה הדבר? אתה מקים, אתה רוצה לעודד שייכנסו, הערוצים הקיימים שמשודרים, מר ערן פולק, הם ערוצים ציבוריים. יש שלושה ערוצים שממומנים מכספי האוצר. אז מה הרעיון? הרי בלאו הכי אתה עושה את זה, בצורה עקומה והפוכה: ערוץ הכנסת יממן את המקום הפנוי עד שיבואו אלה שצריכים לעלות.
תומר קרני
משלמי האגרה, לא קופת המדינה.
מנשה סמירה
רשות השידור זה הציבור, משלמי האגרה. אמרנו את העניין הזה לא בגלל שאנחנו חלילה רוצים. אני מציע לראות בזה כחלק מההקמה.
היו"ר כרמל שאמה
מר מנשה סמירה, בוא. זה לא - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אבל הוא צודק.
היו"ר כרמל שאמה
אני אמרתי אם הוא צודק או לא צודק?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני רוצה להעיר הערה אחרונה, היושב-ראש. אני חושבת שההערה של הערוץ הקהילתי הייתה מאוד נכונה. אם התכוונו לתת DTT לכול הערוצים ה- So calledציבוריים נקרא להם, ויש את ערוץ 1 ויש ערוצים שקיבלו רישיון. אני חושבת שערוץ קהילתי חייב להיות משודר. ולערוץ קהילתי – 4 מליון שקל בשנה או 6 מליון עד שיכנסו נוספים – זו פשיטת רגל. תיקחו כסף מאלו שבאים. מהפנסיונרים שבאים להצטלם תיקחו 10 שקלים.
קריאות
את הערוץ הזה אנחנו מממנים - - - אבל לא לשכוח.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אז אתה הולך לממן אותו ל-DTT?
קריאה
ברור לך שהערוץ הזה לא יהיה קיים אחרי 5 דקות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לי זה ברור.
היו"ר כרמל שאמה
כן, בקצרה.
מיטל בשרי
אני רוצה להתייחס לדברים של ניצן חן. אני מחזקת את הדברים שלו כי בסך הכול הפלטפורמה של ה-DTT קמה כי כלל החברות סרבו לחבילה צרה. חברות הכבלים והלוויין - - - את הרגולטור - - - את ה-DTT ולכן מה שקורה הצרכן הרוויח - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מאיפה זה בא?
אתי בנדלר
זה לא תואם את דברי ההסבר של הצעת הממשלה. זאת לא הסיבה. מר ניתן חן אמר את זה עכשיו אבל זאת לא בהתאם לעמדת הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק.
נגה רובינשטיין
נכון. אנחנו מסכימים.
מיטל בשרי
- - - חברת הכנסת יוליה, יעשו חבילה צרה של 120-130 שקל. בכול מקרה הצרכן מרוויח מהעניין הזה. יש היום חיסכון של אלפי שקלים לצרכן שעובר מחברות הכבלים והלוויין לחבילת ה-DTT וזה מאוד חשוב להסתכל בהיבט הזה, במיוחד במצב הכלכלי של היום. אני אתייחס גם לפרסומות. נכון שצרכנים לא אוהבים פרסומות, פרסומות זה לא דבר טוב אבל בפועל אנחנו מוותרים על העניין כי זה יגביר את התחרות, ייכנסו יותר ערוצים, הצרכן יראה ב-DTT יותר ערוצים ומחוסר ברירה, פשוט מאוד. רק הבקשה שלנו - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
יש פה 7 מליון איש במדינת ישראל. אם מישהו יודע שהולכת להיות פה עלייה נוספת של 5 מיליון, אתם צודקים. חֶבְרֶה, אנחנו ממש מדינה קטנה, על מה אתם מדברים? אתם רוצים תשתיות ברמה הבינלאומית, כמו במקום שיש 20 מיליון, 30 מיליון, 100 מיליון, 200 מיליון ומשווים את זה עם ארצות הברית, משווים את זה עם אירופה, כשבמדינה הזאת יש אנשים שאפשר לספור אותם על האצבע, באמת.
מיטל בשרי
בסקר שעשתה המועצה לצרכנות הסתבר שצרכנים רואים בחבילה צרה בסך הכול כ-4 עד 4.5 ערוצים. ביקשנו חבילה צרה, הממשלה ביקשה חבילה צרה וזה פשוט לא הלך. הצרכנים פשוט משלמים על ערוצים שהם לא רואים, לא רוצים. יש סבסוד צולב, בפועל הצרכן היום משלם על מה שהוא יראה. בפועל הצרכן ירוויח - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
את מבינה שאני לא נגד הצרכן ואני צידדתי ב-DTT, אני מאמינה בזה. זה היה נכון להקים את התשתית של 6-7 הערוצים הציבוריים שדיברנו עליהם. אבל כמו תמיד אנחנו נותנים אצבע, עכשיו הגענו כבר ליד, עכשיו אנחנו כבר רוצים את כל הגוף וגם את הקרביים. אני חושבת שכדאי להגיד – אני רוצה לומר את זה כאן – האמת ערן, רציתי לפגוש אותך לפני שאנחנו באים לפה כדי שתסביר לי משהו שאני לא מבינה. אני אשמח שאתה תגיד לי את זה עכשיו.
ערן פולק
לא עניתי?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לא. אני רוצה להגיד לך, אותן התשתיות שיש היום בכבלים ובלוויין – אני לא עורכת הדין שלהם – מי שעשה והגיש את הצעת החוק לביטול קנסות היציאה, זאת אני. מי שעושה להם את המוות בכבלים ובלוויין עם השירות שהם נותנים לציבור, זאת אני. זאת לא הבעיה, אני לא העורכת דין שלהם – אני שואלת שאלה מאוד פשוטה, התשתית של כבלים ולוויין היא אותה תשתית שקיימת בכול העולם מבחינת העלות, אוקיי? רק שם היא מתפרסת על מיליוני, עשרות מיליוני אנשים ופה היא מתפרסת על לא יותר מ-1.5 מיליון אנשים. האם לקחתם בחשבון שאותה השקעה שהכבלים והלוויין השקיעו בתשתיות האלה, גם כשהן הוקמו וגם היום, מתחלקת על 1.5 מיליון, מול ארצות הברית או אירופה, שם מתחלקת אותה תשתית על עשרות מיליונים, האם זה לא מוזיל את המחיר? ההשוואה הזאת קצת מוזרה לי. כשבאים ואומרים שבעולם זה יותר, אני בעד שתורידו את חבילת הבסיס, את המחיר. אין ספק, אני בעד שהצרכן ירוויח, אני רק רוצה להיות ריאלית. האם לקחתם בחשבון את מספר התושבים במדינת ישראל מול מחיר התשתיות? זה מה שאני צריכה לדעת.
קובי שמש
- - - במדינות שיותר גדולות ממדינת ישראל.
ניצן חן
אני רוצה רק - - -
היו"ר כרמל שאמה
כולם פה רוצים. אין כמו הדיונים על חוקי התקשורת, שנמתחים כמו מסטיק. דברים הרבה יותר כבדים נחתכים פה ביותר מהירות. הסעיפים האלה, שעה לסעיף.
יגאל הררי
מדובר במיליארדים, אדוני היושב-ראש.
היו"ר כרמל שאמה
לא לא. יש פה דברים אחרים. אנחנו עוברים להצבעות. למישהו מחברי הכנסת יש הצעות לשינוי הסעיף?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני לא מצביעה על הסעיף, אני מצטערת.
היו"ר כרמל שאמה
את מפגינה מחאה?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
כן, מחאה. כי לא קיבלתי שום תשובה, אדוני, אולי יש לך פה תשובות. אני לא הבנתי.
היו"ר כרמל שאמה
אם לא הבנת אחרי שעה זאת כבר בעיה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
יש לי תחושה שאם אני אשאל פה ואעשה הצבעה, רוב האנשים לא הבינו. אבל אנחנו לא נעשה את זה, נכון?
לאה ורון
אם חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' תצביע היא מצביעה במקום חבר-הכנסת ישראל חסון. חבר-הכנסת אלכס מילר יצביע במקום חבר-הכנסת חמד עמאר.
היו"ר כרמל שאמה
אני רוצה להציע שעל המקום הפנוי, התדרים הפנויים, הערוצים לא יצטרכו לשלם. איך אנחנו מנסחים את זה?
אתי בנדלר
שהמדינה תישא בעלות. אנחנו ננסח את זה לאחר מכן. מה שאתה מציע בעצם זה שהמדינה תישא בעלויות הנובעות מהפצת – אין ערוצים איך אפשר לקרוא לזה – אני צריכה לחשוב על הניסוח לאחר מכן. בעצם, ככל שיש מרבב שלא ממצא את הכושר שלו, את - -
היו"ר כרמל שאמה
החלק הלא מנוצל לא יועמס על הערוצים הקיימים.
אתי בנדלר
- - את הקיבולת הפנויה.
היו"ר כרמל שאמה
החלק היחסי, בדיוק.
מנשה סמירה
אפשר לשקול סייגים מסוימים, כמו שאמרנו קודם: עד "פרק זמן", עד "מי יעלה".
נגה רובינשטיין
בדרך כלל בתנאים שיקבעו.
מנשה סמירה
בתנאים שיקבעו, בדיוק.
אתי בנדלר
מה זאת אומרת בתנאים?
יגאל הררי
לא, למה? - - - אין זמן. אתה רוצה להקציב את זה לחצי שנה - - -
אתי בנדלר
לא, שאוצר המדינה יישא בעלויות.
היו"ר כרמל שאמה
אנחנו מצביעים על הסעיף עם השינוי.
עפר מרגלית
אפשר לבקש לשמור זכות להסתייגות?
היו"ר כרמל שאמה
האוצר מבקש זכות להסתייגות.
אתי בנדלר
אני רוצה להשלים את ההצעה שלך, ככל שהיא תתקבל – אגב, עדיין לא הצביעו עליה אז אין מקום להסתייגות. אחרי שיצביעו עליה תתכבד – אם אדוני מציע שאוצר המדינה יישא בעלויות אז צריכים גם לוודא שאוצר המדינה אכן יעביר למפעיל את הסכומים הנדרשים לצורך כך מידי שנה. צריכים לכתוב את זה בהצעה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
נכון. זה מה ששאלתי, כמה זה עולה? אף אחד לא עונה לי.
אתי בנדלר
שיהיה ברור, מידי שנה הוא יעביר את הסכומים הנדרשים.
היו"ר כרמל שאמה
אנחנו מצביעים על סעיף 9 עם השינוי שאני הצעתי שהיכן שהפס לא משמש ערוץ רדיו או טלוויזיה, ערוצים קיימים לא יישאו בעלות הזו. מי בעד ההצעה? מי נגד?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זה דווקא אני הולכת.
היו"ר כרמל שאמה
גם הצבעת? פה אחד.

הצבעה

בעד סעיף 9 – פה אחד
הסעיף אושר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
כי עשית תיקון יותר נורמאלי.
היו"ר כרמל שאמה
נשאר פה אחד.
לאה ורון
בתוספת למה שאמרה היועצת המשפטית ביחס להעברת הסכומים.
ערן פולק
לעניין ההסתייגות, אנחנו רוצים לשמור את ההסתייגות ולהבהיר שככל שלהבנתנו מדובר ביותר מ-5 מליון שקל, אז אנחנו חושבים שזאת גם הסתייגות תקציבית.
אתי בנדלר
אני מבקשת להעביר לוועדה את החישובים המבססים את ההערכה התקציבית.
נגה רובינשטיין
גברתי היועצת המשפטית, מכיוון שבעצם החוק לא קובע רק שלושה מוקסים, אז עקרונית, מחר אפשר להקים 5 מוקסים. העלות כאן יכולה להיות מאוד גבוהה או מאוד נמוכה.
אתי בנדלר
אדוני היושב-ראש, אני חושבת שהערתה של גב' רובינשטיין היא מאוד עקרונית וחשובה.
היו"ר כרמל שאמה
היא מאוד עקרונית, רק אם יהיו 5 מוקסים זה אומר ש-4 הקודמים כבר מלאים.
נגה רובינשטיין
לא בהכרח.
אתי בנדלר
זאת בדיוק הנקודה אני חושבת שצריכים להעביר את זה בנוסח שיביאו הצעה. לא ייתכן שיקימו 5 מרבבים כשהקודמים ריקים.
מנשה סמירה
עורכת הדין בנדלר, המדינה שולטת בהקמת המוקסים, היא מתקצבת את ההקמה.
היו"ר כרמל שאמה
זה ברור, מר מנשה סמירה.
אתי בנדלר
זה ברור. אתה מעלה על דעתך שהמדינה תחליט להקים עכשיו מערך של 5 מרבבים כאשר רק 2 מלאים?
היו"ר כרמל שאמה
זה ברור לכולם שלא.
אתי בנדלר
אז אם צריך, נעביר את זה בנוסח שאוסר לעשות את זה. אם זה מה שיקרה, כתוצאה מההערכה התקציבית שתואמה, שהאוצר יעביר לנו, לעניין ההסתייגות הזאת, את האובדן התקציבי. בכל מקרה אני מבקשת את העלות של זה. אני מציעה שחברי הכנסת ישקלו לדון מחדש בסעיף הזה כדי להגביל את האפשרות.
יגאל הררי
נכון זה - - -
היו"ר כרמל שאמה
אני לא מוצא לנכון להגביל בסעיף משהו שהוא על גבול הטמטום. מי יבנה מרבבים חדשים כשהקיימים עוד ריקים?
יגאל הררי
אבל אתה במדינה כזאת ש - - -
היו"ר כרמל שאמה
לא, לא. המדינה לא מטומטמת.
מנשה סמירה
אבל האוצר מקים והאוצר ישלם את דמי האחזקה. אז הוא יקים בשביל לשלם דמי אחזקה? מה הרעיון?
היו"ר כרמל שאמה
סעיף 9 אושר. נא להקריא סעיף 10.
טל רוזנפלד
"10. השימוש בדמי ההפצה. דמי ההפצה שישולמו לגורם המפעיל ישמשו לו לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיו לפי חוק זה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 4."

זה סעיף שקיים כבר בחוק הרשות השנייה. היום זה סעיף 101. הוא אומר שהכסף שאותו גורם יקבל מדמי ההפצה, ישמש לו בשביל מילוי תפקידיו לפי החוק.
אתי בנדלר
אני מציעה להוסיף את המילה "בלבד".
היו"ר כרמל שאמה
מקבל. לפני שמצביעים על סעיף 10 נבהיר, וזה ברור בפרוטוקול, שההצבעה הקודמת שהייתה פה אחד, הייתה לא רק על השינוי שהצעתי אלא על כל סעיף 9 שנדון בוועדה לפני כן.
יש הערות לסעיף 10? הוספנו את המילה "בלבד". מי בעד סעיף 10 עם התוספת של המילה "בלבד"? אושר פה אחד.

הצבעה

בעד סעיף 10 – פה אחד
הסעיף אושר.
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא את סעיף 11.
טל רוזנפלד
"11. ערבויות ובטוחות.
(א) הגורם המפעיל רשאי לדרוש מהגופים ששידוריהם מופצים על ידו לפי סעיפים 6 ו-7, למעט הגופים האמורים בסעיף 6(א)(3) ו-(6), להפקיד בידיו ערבויות או בטוחות אחרות להבטחת תשלום דמי הפצה כאמור בסעיף 9.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הגורם המפעיל, יקבע הוראות בדבר סוגי הערבויות או הבטוחות האמורות בסעיף קטן (א), סכומיהן, מועדי הפקדתן, וכן דרכי מימושן והשימוש בכספים שיתקבלו עקב מימוש כאמור, ובלבד שתנאי הערבויות והבטוחות ודרכי מימושן, יהיו זהים לגבי כלל מפקידי הערבויות והבטוחות."
זה גם מבוסס על סעיף שקיים בחוק הרשות השנייה, סעיף 52. זה אומר שהגורם המפעיל רוצה להבטיח שישולמו לו דמי ההפצה. הוא רשאי לגבות ערבויות ובטוחות מכול הגופים פרט לכנסת ולטלוויזיה הלימודית. השר רשאי גם לקבוע הוראות שקשורות לסוגי הערבויות ולמימוש שלהן.
היו"ר כרמל שאמה
הערות? אין הערות, אנחנו מצביעים על סעיף 11.
עודד לוינסון
יש לי שאלה. למה בעצם עושים את האבחנה בין ערוץ הכנסת והטלוויזיה הלימודית ובין כל השאר. אם אנחנו מדברים שוב על משהו שלא ממומן מפרסומות.
אתי בנדלר
- - - המדינה לא לוקחת ערבויות מגופי המדינה.
יגאל הררי
'גלי צה"ל' זה לא גופי מדינה?
אתי בנדלר
ייתכן שיש מקום גם למעט את 'גלי צה"ל'. גב' רובינשטיין, גב' נויפלד, יש כאן הצעה שלא לדרוש ערבויות גם מ'גלי צה"ל' על בסיס אותו עיקרון שהמדינה לא לוקחת ערבויות מגופי מדינה.
היו"ר כרמל שאמה
אוקיי, גם 'גלי צה"ל'.
יגאל הררי
גם רשות השידור.
נגה רובינשטיין
רשות השידור היא תאגיד ציבורי. אנחנו מתייחסים לגורמים שהם בעצם פנים ממשלתיים.
היו"ר כרמל שאמה
טוב. אנחנו מצביעים על סעיף 11 עם השינוי של 'גלי צה"ל'. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר.

הצבעה

בעד סעיף 11 – פה אחד
הסעיף אושר.
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא את סעיף 12.
טל רוזנפלד
"12. אי-גביית תשלום בעד קליטת שידורים. הגורם המפעיל וכל אדם אחר, לא יגבו תשלום כלשהו מהציבור בעד קליטת השידורים המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות חוק זה."
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
את קוראת קצת מהר מידי. אני עולה חדשה.
טל רוזנפלד
"אי-גביית תשלום בעד קליטת שידורים. הגורם המפעיל וכל אדם אחר, לא יגבו תשלום כלשהו מהציבור בעד קליטת השידורים המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות חוק זה."

אחד הרציונאליים בהקמת המערך הזה זה בעצם - - -
היו"ר כרמל שאמה
יש וויכוח על הסעיף הזה? אין וויכוח?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מה זה? לא הבנתי.
אתי בנדלר
שאת משלמת רק עבור רכישת הממיר וזהו.
היו"ר כרמל שאמה
מי בעד? פה אחד.

הצבעה

בעד סעיף 12 – פה אחד
הסעיף אושר.
היו"ר כרמל שאמה
לדלג על סעיף 13. סעיף 12 הוצבע ואושר. לדלג על סעיף 14. להקריא את סעיף 15.
טל רוזנפלד
"פרק ה': שונות
15. ביצוע ותקנות השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו."
היו"ר כרמל שאמה
הערות לסעיף?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
איזה שר? לא כתבו.
טל רוזנפלד
שר התקשורת.
היו"ר כרמל שאמה
שר התקשורת. מי בעד? יוליה? פה אחד.

הצבעה

בעד סעיף 15 – פה אחד
הסעיף אושר.
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא את סעיף 16, בבקשה.
טל רוזנפלד
"16. תיקון חוק הרשות השנייה . בחוק הרשות השנייה –
(1)
בסעיף 37(א)(2), במקום "שבסעיפים 51, 51א ו-70(א)" יבוא "שבסעיף 70(א)";
(2)
בכותרת סימן א' לפרק ד' לחוק העיקרי, במקום "תחנות, רישיונות וזיכיונות" יבוא "רישיונות וזיכיונות";


(3)
סעיפים 51 עד 53 – בטלים;


(4)
בסעיף 55(ב), במקום "51, 51א, 51ב, 52, 53, 54(א)" יבוא "54(א)";


(5)
בסעיף 62א(ג), המילים "מהאמור בסעיף 51(ג) או 51א(י) או" - יימחקו;

(6)
בסעיף 63(ד), במקום "בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה כדין" יבוא "בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, לעניין חוק זה, כדין" ובמקום "51, 51א, 51ב, 52, 53, 54" יבוא "54";
(7)
בסעיף 63א(ג), במקום "דינה של חברת החדשות כאמור כדין" יבוא "דינה של חברת החדשות כאמור, לעניין חוק זה, כדין" ובמקום "51א, 51ב, 52, 53, 60" יבוא "60";


(8)
בכותרת סימן א' לפרק ח', המילים "דמי הפצה" – יימחקו;


(9)
סעיף 100א – בטל;


(10)
בסעיף 101 –
(א)
בכותרת השוליים, במקום "בדמי הזכיון, בדמי הרישיון ובדמי ההפצה" יבוא "בדמי הזיכיון ובדמי הרישיון";
(ב)
במקום "דמי הזכיון, דמי הרישיון ודמי ההפצה" יבוא "דמי הזיכיון ודמי הרישיון";"
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מי כל אלה שבאים במקום? תפרטי?
טל רוזנפלד
כן, אני אסביר תיכף.

"(11)
בסעיף 102, במקום "דמי הרישיון, דמי ההפצה והתמלוגים לפי סעיפים 99 עד 100א" יבוא "דמי הרישיון והתמלוגים לפי סעיפים 99 ו-100";
(12)
בסעיף 102ב, המילים "דמי ההפצה, למעט דמי הפצה שהכנסת חייבת לשלמם לפי סעיף 51ב(ו)" – יימחקו, ובמקום "לעניין זה, "דמי זיכיון", "דמי רישיון", "דמי הפצה" או "תמלוגים" – דמי זיכיון, דמי רישיון, דמי הפצה או תמלוגים" יבוא "לעניין זה, "דמי זיכיון", "דמי רישיון" או "תמלוגים" – דמי זיכיון, דמי רישיון או תמלוגים".
כל הסעיף הזה ייכנס לתוקף ב-1.1.2014, הוא לא סעיף עם תחילה מיידית. בעצם, אנחנו נגיע לזה בסעיף 19 תהיה הוראת שעה שתהיה בתוקף עד אז. בסעיף הזה אנחנו מנקים את החוק מכול ההתייחסות לתחנות השידור הספרתיות כי זה עובר לחוק נפרד, לחוק שדנו בו עד עכשיו. בעצם מנקים את חוק הרשות השנייה מכול ההתייחסויות האלה.
היו"ר כרמל שאמה
הערות לסעיף 16?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
היא אמרה שתפרט מי באים במקום.
נגה רובינשטיין
היא הסבירה עכשיו.
טל רוזנפלד
הסברתי שזה סעיף שייכנס לתוקף ב-2014. זה תיקון לחוק הרשות השנייה שבעצם מנקה את כל ההתייחסות לתחנות השידור הספרתיות. בגלל שב-2014 ייכנס החוק החדש לתוקף, בעצם בחוק הרשות השנייה כבר לא נדרשת ההתייחסות הזאת. זה פשוט תיקון מאוד טכני שמנקה משם את כל ההתייחסות ומעביר את זה לחוק החדש.
היו"ר כרמל שאמה
הערות לסעיף 16? אין. מי בעד? פה אחד.

הצבעה

בעד סעיף 16 – פה אחד
הסעיף אושר.
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא את סעיף 17, בבקשה.
טל רוזנפלד
"17. תיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33). בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע"א–2011‏ , בסימן א' לפרק ב' –

(1)
בסעיף 94(2), פסקת משנה (ב) – תימחק;

(2)
בסעיף 101, במקום הסיפה החל במילים "במקום "תחנות, רישיונות וזיכיונות"" יבוא "במקום "רישיונות וזיכיונות" יבוא "שידור בערוץ נפרד וסייג לרישיון"";

(3)
סעיפים 102 עד 106 – בטלים;

(4)
בסעיף 115(3), פסקת משנה (א) – תימחק;

(5)
סעיף 132 – בטל."
גם זה סעיף טכני. במסגרת התיקון שעסק בזיכיונות רישיונות הכנסנו תיקון שייכנס לתוקף רק ב-2015. בעצם חלק מהתיקון ההוא כבר לא יהיה רלוונטי בגלל שכבר ב-2014 נעשה תיקון אחר אז צריך להתאים לאותו. זה תיקון מאוד טכני.
היו"ר כרמל שאמה
למישהו יש משהו לומר בפרק הזה? הערות, שאלות? אין. מצביעים על סעיף 17. מי בעד? פה אחד.

הצבעה

בעד סעיף 17 – פה אחד
הסעיף אושר.
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא את סעיף 18, בבקשה.
טל רוזנפלד
"פרק ו': תחילה, הוראת שעה והוראות מעבר
18. תחילה. תחילתם של סעיף 3, פרקים ג' ו-ד' למעט סעיפים 13 ו-14, ופרק ה', ביום הקובע."

היום הקובע הוגדר כ-1.1.2014, חלק מהסעיפים ייכנסו אז. יש סעיפים מסוימים שייכנסו כבר ברגע שהחוק יאושר - עדיין לא דנו בסעיפים האלה – הסעיף על הערוץ הנושאי, הסעיף על הטלוויזיה הלימודית.
היו"ר כרמל שאמה
הערות לסעיף 18? אין. מי בעד סעיף 18? יוליה את גם בעד?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני פה. כן.
היו"ר כרמל שאמה
הצבעה

בעד סעיף 18 – פה אחד
הסעיף אושר.
היו"ר כרמל שאמה
פה אחד.
טל רוזנפלד
סעיף 19. אני אגיד משהו כללי לפני שאני מתחילה להקריא. זאת בעצם הוראת השעה שהיא תיקון לחוק הרשות השנייה שאמור לחול משהחוק עובר ועד ל-31.12.2013.

"19. חוק הרשות השנייה – הוראת שעה. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), יקראו את חוק הרשות השנייה כך:

(1)
בסעיף 51א –


(א)
בסעיף קטן (א) –
(1)
ברישה, במקום "של גופים אלה" יבוא "של הגופים המפורטים להלן, בכפוף להוראות סעיף 51ב";
(2)
בפסקה (2), המילים "אם ביקשה לעשות כן" ו"בהתאם להוראות סעיף 51ב(ב)" – יימחקו;
(3)
בפסקה (3), המילים "אם ביקשה לעשות כן" ו"בהתאם להוראות סעיף 51ב(ב)" – יימחקו;



(4)
אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4)
משדר ערוץ ייעודי, ובכלל זה משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית;



(5)
הטלוויזיה הלימודית;



(6)
משדר ערוץ נושאי;



(7)
הגופים המפורטים להלן, לגבי שידורי רדיו שהם משדרים
(א)
רשות השידור;




(ב)
גלי צה"ל;




(ג)
בעלי זיכיונות לשידורי רדיו.";
(ב)
סעיף קטן (ב) – בטל;
(ג)
במקום סעיפים קטנים (ד) עד (ד2) יבוא:

"(ד)
אוצר המדינה יישא בעלות ההקמה לצורך קליטתם והפצתם בציבור של שידורי הגופים האמורים בסעיף קטן (א) באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות סעיף 51ב, בין השאר תוך שימוש בתמלוגים המשולמים לפי סעיף 100 בידי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ובעל זיכיון לשידורי רדיו.";


(ד)
בסעיף קטן (ז) –
(1)
האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, אחרי "בסעיף קטן (א)(1), (2) ו-(3)" יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה, בהתאם להוראות סעיף 51ב" והסיפה החל במילים "אין בהוראות" – תימחק;



(2)
אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2)
לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום פרסומו של חוק הפצת שידורים או מיום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), לפי המוקדם, יוקמו תחנות שידור ספרתיות כך שתתאפשר הפצה וקליטה של שידורי טלוויזיה של כל הגופים כאמור בסעיף קטן (א), בטכנולוגיית חדות רגילה ובטכנולוגיית חדות גבוהה, בכפוף להוראות סעיף 51ב.
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מההוראות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965.";
היו"ר כרמל שאמה
עצרי. זה כבר נהיה ארוך. תסבירי את זה עד לפה.
טל רוזנפלד
אנחנו עכשיו מתקנים את חוק הרשות השנייה, מוסיפים הוראת שעה. זה בעצם הוראות מקבילות לכול ההוראות שהצבענו עליהן עד עכשיו. זאת אומרת, כל ההוראות ההן בחוק נפרד שייכנס לתוקף ב-2014 וזאת הוראת שעה שמדברת על מה שהרשות השנייה תעשה עד 2014.
אתי בנדלר
כל עוד היא זו שאחראית על הפצת השידורים.
טל רוזנפלד
בדיוק. אז לרשות השנייה יש שנתיים או עד ל-31.12.2013 לפי המוקדם להשלים את הרחבת המערך כשבסעיף קטן (א) הוספנו את כל הגופים שהשידורים שלהם יופצו באמצעות המערך. הסעיף שאוצר המדינה יישא בעלות ההקמה גם יתווסף ובעצם מוחקים את הסעיפים שהיו עד עכשיו בנוגע לעלות ההקמה כי הם כבר לא רלוונטיים עכשיו כשאוצר המדינה יישא בזה. יש מקומות שהוספנו את הטכנולוגיה כי גם זה שינוי שעכשיו חל, שחלק משידורי הטלוויזיה הם בטכנולוגיית חדות רגילה וחלק בטכנולוגיית חדות גבוהה.
אתי בנדלר
יש לי שאלה, ברשותך, ערוצים שביקשו להצטרף, בעבר, ההנחה הייתה שמי שביקש להצטרף ולעלות על המערך הזה יוכל באיזשהו שלב להגיד שהוא לא רוצה להמשיך ומבקש לצאת מהמערך. היום אתם מבטלים את הסעיפים האלה שאפשרו בזמנו לערוץ הכנסת ולרשות השידור לבקש הצטרפות למערך, עדיין יש ערוצים שגם בעתיד יצטרכו לבקש. השאלה היא מה קורה אם ערוץ מסוים ביקש לעלות ולהיות מופץ באמצעות המערך הזה ובאיזשהו שלב הוא רואה שהעלויות של ההפצה הן כל-כך גבוהות שהוא לא יכול לעמוד בהן והוא מבקש לצאת מהמערך. האם מדובר כאן בנישואים קתוליים או שיש אפשרות להתגרש?
נגה רובינשטיין
נסביר קודם את המצב. כמובן שאי אפשר לכבול ערוצים אבל זה תלוי איזה ערוצים.
טל רוזנפלד
לגבי רוב הערוצים יש להם אפשרות לבקש, אלו הערוצים הייעודיים, הטלוויזיה הלימודית, מְשַׁדֵּר ערוץ נושאי, תחנות הרדיו. בעלי הזיכיונות ובעלי הרישיונות, גם היום זה לא היה על פי בקשה ומה שהשתנה עכשיו זה באמת ערוץ הכנסת ורשות השידור בגלל שאנחנו סבורים שמדובר בגופים ציבוריים והם צריכים להיות על המערך ובאמת להם אין אפשרות לבקש לרדת מהמערך.
נגה רובינשטיין
השאלה הזאת של האפשרות לרדת עלתה גם בפעם הקודמת והייתה החלטה של הוועדה כי עלתה כאן הערה מצד הרשות השנייה, לחייב באיזושהי תשקופת מינימום והבקשה של הרשות השנייה לא התקבלה. זה עלה לדיון והייתה החלטה בעניין הזה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
ומה עם הערוצים הנושאיים?
אתי בנדלר
האם ברור לכול ואם אין מקום להבהיר שערוץ שעלייתו למערך הייתה כרוכה בהגשת בקשה, יהיה רשאי לבקש לרדת מהמערך ואולי תוך כמה זמן, תהיה הודעה מוקדמת וכיוצא בזה. זה כמובן משפיע על דמי ההפצה שהערוצים האחרים משלמים.
מנשה סמירה
רגע. רשאי לבקש ויקבל אישור אוטומטי?
נגה רובינשטיין
אי אפשר לכבול גורם להמשיך לשדר. אני חושבת שגם ברמה הציבורית אם ערוץ לא מצליח או אם ערוץ לא טוב, אם הציבור לא רוצה ערוץ, אני לא חושבת שבכוח צריך לחייב שידורים.
אתי בנדלר
הציבור מאוד רוצה אבל עלה ערוץ ייעודי מסוים ורואה שההכנסות שלו אינן מאפשרות לו, למשל, להמשיך לשלם דמי הפצה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אבל אז הוא משדר בכבלים ובלוויין?
אתי בנדלר
כן.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
כי זה אסור לדעתי. זה צריך להיות תלוי באיפה הוא יהיה. אם הוא יהיה בכבלים ובלוויין והוא לא רוצה להיום ב-DTT אז זאת בעיה.
ניצן חן
אין חובה לפלטפורמות לשדר - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לא. אני אומרת בדיוק הפוך. ניקח ערוץ ייעודי והוא החליט לא לשדר ב-DTT אבל הוא קיבל רישיון מישראל להיות משודר אבל הוא כן משדר בכבלים ובלווין. זאת אומרת, יכול להיות מצב שהוא מאוד חזק, דווקא הפוך, הוא מאוד חזק והוא יכול גורם משיכה של כבלים, של לוויין לציבור ואז הוא יבוא ויגיד: אני לא רוצה להיות ב-DTT אני רוצה להיות רק בכבלים ובלוויין. צריכה להיות פה איזושהי התניה, אם הוא יורד מהאוויר לגמרי - - -
אתי בנדלר
אני אתן לך דוגמה, חלק מהערוצים הייעודים פטורים היום מתשלום דמי מעבר לכבלים וללווין לכן ההפצה שלהם שם לא עולה כסף. לעומת זאת, כאן הם יצטרכו לשלם דמי הפצה ייתכן שהם עשו חשבון שפשוט אין להם את המקורות הכספיים לכך.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני חושבת שזאת גם בעיה שיש כאלה שלא משלמים להם כי כולם צריכים, לדעתי, לשלם כי הם עסק. מה קורה אם המצב הפוך? אם נניח הוא גורם משיכה רציני של הלקוחות, הוא כל-כך הצליח שהוא גורם למשיכה רצינית ללקוחות ואז הוא דווקא יוקד מה-DTT?
נגה רובינשטיין
למה שירד? מה ההיגיון בזה שאם הוא גורם משיכה מאוד מצליח?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
כי הוא לא רוצה לשלם 4 מיליון.
נגה רובינשטיין
נדבר רגע על ה- Common senseשל הגורם. גורם עולה, מצליח בצורה מטורפת. בגלל שהוא מצליח בצורה מטורפת הוא ירצה לרדת? למה?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
כי הוא משלם על זה 4 מיליון. הוא עד היום שילם בכבלים ובלוויין 2 מיליון – לצורך Common sense את מדברת – בא אליו מוקדי ואומר לו: אני נותן לך ביטול על ה-2 מיליון, אתה לא משלם לי. תרד מה-DTT ותבוא אלי כי אתה גורם משיכה. למה לא?
נגה רובינשטיין
הוא יעשה מן הסדר לוגי, הסדר כובל, אבל נניח הוא יגיד לו - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לא. זה לא הסדר כובל.
נגה רובינשטיין
אוקיי. אני לא אומרת. אבל נניח יגיד לו רק אם אתה - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
הסדר עסקי.
נגה רובינשטיין
גם הסדר עסקי יכול, את יודעת, יכול להיכנס בשער.
מיכל רפאלי כדורי
כברת-הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, תספרי לנו מי משלם לנו 2 מיליון?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
סתם נתתי דוגמה. עזבי, 200 אלף דולר לא 2 מיליון, בסדר? הוא משלם 200 אלף דולר, 4 מיליון הוא משלם פה. את באה ואת אומרת לו: אל תשלם לי 200 תשלם רק את זה. כי הוא גורם משיכה.
נגה רובינשטיין
זאת אומרת, אם אתה הולך למתחרה, לגורם אחר שמגיע לציבור, אתה תצטרך לשלם איזשהו קנס. זה בעצם מה שאת אומרת?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לא קנס. לא יכול לצאת אם הוא נכנס ל-DTT.
קריאה
אין לא יכול לצאת.
נגה רובינשטיין
קודם כל יש. בעל רישיון לפי חוק הרשות השנייה חייב לשדר. מי שבערוץ הראשון ובכנסת, כמו שאמרה גב' בנדלר ולא מסכימה, הוראת החוק היום מחייבת אותם לשדר. הגורמים היחידים שלא חייבים לשדר הם אותם גורמים שדיברנו עליהם, למשל, כמו הערוצים הייעודיים. אם הערוצים האלה יהיו מצליחים מאוד ועדיין ירצו לרדת, זאת אומרת שסביר להניח שהם לא היו עולים. כשאתה עולה, אתה מצפה להצלחה. אם אתה מצליח איזו סיבה יש לך לרדת? הרי מלכתחילה לא היית עולה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
עזבי, בואי לא נהיה עכשיו לא אני ולא את נביאות.
אתי בנדלר
אולי הם מאוד לא הצליחו ואין כספים - - -
נגה רובינשטיין
נכון. אז אין סיבה שימשיכו. אני לא חושבת שצריך לכבול אותם שם.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אז למה הם בכבלים ובלוויין?
אתי בנדלר
אין תשובה חד משמעית - - -
נגה רובינשטיין
יש תשובה. הם יכולים לרדת.
מיכל רפאלי כדורי
נגה, הם ערוצי חובה אצלנו.
נגה רובינשטיין
אבל כאן ב-DTT הם לא ערוצי חובה.
אתי בנדלר
שאלתי את השאלה הזאת על סמך סוגיה שהובאה לפתחי בזמנו. אני חושבת שאם ברור לכל שהכוונה לאפשר לערוץ שאין לו חובה להיות חלק ממערך ה-DTT, ממערך הערוצים שמופצים במערך הזה. ככל שההפצה שלו מותנית בבקשה, הוא יהיה גם רשאי להודיע על רצונו לרדת מהמערך ובלבד שיינתן זמן – הודעה על כך – זמן מסוים מראש.
נגה רובינשטיין
יהיו תקנות שהשר יקבע בעניין הזה. יסדירו את זה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
- - - לדאוג לציבור שיקבל - - - ואז כשיש מישהו טוב זה יורד.
אתי בנדלר
למה מישהו טוב? מישהו שאין לו כסף.
נגה רובינשטיין
אבל גב' בנדלר, יש סעיף מסמיך בהצעת החוק שמאפשר לשר לקבוע תקנות לעניין הזה.
אתי בנדלר
אז זה תלוי בתקנות? יקבע – יהיה, לא יקבע – לא יהיה? השאלה מה יהיה בעוד שנה, כשהמחוקק רואה לנכון לקבוע מראש. את מדברת באופן כללי על הסמכות הכללית לקבוע תקנות?
נגה רובינשטיין
לא. לעניין הזה. תסתכלי על סעיף 8, "השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע נסיבות ותנאים".
אתי בנדלר
"נסיבות ותנאים שבהם יהיה רשאי הגורם המפעיל להפסיק הפצה כאמור.", זאת אומרת, יש לנו נסיבות שבהן הוא יפסיק או יהיה רשאי להפסיק. קודם כל לא ייקבעו תקנות.
נגה רובינשטיין
לקבוע – זה בתקנות.
אתי בנדלר
אבל אין חובה להתקין תקנות. אלו לא תקנות חובה - - -
קריאה
- - -
אתי בנדלר
- - - דבר שני, נקבע באיזה מקרים הגורם המפעיל יהיה רשאי להפסיק. אנחנו מדברים באיזה תנאים גוף שידוריו מופצים או ערוץ ששידוריו מופצים, יהיה רשאי להודיע על כך. הסמכות תהיה של הערוץ ולא של הגורם המפעיל.
נגה רובינשטיין
מכיוון שהגורם המפעיל, בסופו של דבר, הוא זה שמרים את השער בשביל שהגורם המשדר יעלה והוא גם זה שיוריד את השאלטר, אין ברירה אלא לעבור דרכו. כאשר השר יקבע תקנות איך יעלו ערוצים - - -
אתי בנדלר
אם יקבע וככל שיתייחס לנושא.
נגה רובינשטיין
גם אם לא היה הסעיף הזה הרי אפילו גם מכוח חוק הפרשנות הסמכות של השר לעניין הזה קיימת, גם לתת וגם לאפשר את ההפסקה. ברור מאליו – לא רק מבחינת חופש עיסוק אלא גם מכל היבט אחר – שבמסגרת הזאת וגם במסגרת אחרת, זה אפילו לא חייב להיות במסגרת הזאת, יכול השר לקבוע ויקבע השר כי אחרת זה יהיה לחלוטין לא סביר. יש כאן גם איזושהי סבירות של הפעולה המנהלית. אפשרות לערוצים לרדת כי ערוצים לא יישארו שם בחתונה קתולית, זה לא מה שיקרה.
אתי בנדלר
גב' רובינשטיין, אם אין מחלוקת בינינו על העיקרון ואם יש מחלוקת, ככל שיש מחלוקת, היא רק על המסגרת שבה הדברים ייקבעו. אני מציעה שתגישו הצעה לתיקון סעיף 8, אם את חושבת זאת האכסניה הראויה, וייקבע שם בפירוש: ובלבד שהשר יקבע כי ערוץ וכו'.
מנשה סמירה
סליחה. אני מבקש. זה לא רק שיח של עורכות דין, נכון? אנחנו צריכים להסתכל רגע על הציבור. אני חושב שההסדר המוצע בחוק הוא ראוי ביותר אחרי הדיון שהתקיים בישיבה הקודמת משום שהוא מאזן גם בין המצב שהציבור ידע שיש מספר ערוצים שעלו ובלבד שבתוכם היו גם ערוצים ציבוריים ופתאום תהיה הפתעה וזה לא מתחשק לו וזה לא רוצה.
אתי בנדלר
אני לא מדברת על הערוצים הציבוריים - - -
מנשה סמירה
לכן אני אומר שההסדר הוא ראוי משום שהוא גם מאפשר לערוצים הציבוריים, אם מישהו הגיע למצב שהוא באמת בעייתי. אני חושב שההסדר ראוי ומאפשר לשרים לדון, להתייעץ ולבחון לגופו של עניין. אנחנו לא חייבים היום להכין את כל האפשרויות. ברגע שאנו נרשום: אפשר להיכנס, אפשר לצאת, אפשר לעשות, אנחנו עושים צחוק ממערכת שלמה ובמיוחד שהיא מערכת חינמית. אנשים ירכשו עכשיו ממירים בעלויות מסוימות, יצטרפו, יש כאלה שיבואו בגלל הערוץ - - -
נגה רובינשטיין
עלויות שהן עלויות מאוד נמוכות, על זה אנחנו בדיוק מדברים כל הזמן, רכישת הממיר היא עלות מאוד נמוכה.
מנשה סמירה
ולכן צריך להשאיר את העניין הזה לדיון ספציפי. אני חושב שההסדר כאן הוא בהחלט ראוי. ערוצים ציבוריים לא צריכים לצאת.
אתי בנדלר
אני לא מדברת על ערוצים ציבוריים, הדגשתי את זה.
מנשה סמירה
אז ההסדר הוא תקין.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מה ההסדר? אני לא מבינה.
אתי בנדלר
אין הסדר.
נגה רובינשטיין
למה אין הסדר?
אתי בנדלר
יש חילוקי דעות האם לאפשר או לא לאפשר - - -
נגה רובינשטיין
לא. אין חילוקי דעות. שום הסדר שייקבע – אני אוכל להגיד את זה כאן לפרוטוקול – יהיה לא סביר אם הוא לא יאפשר לערוצים לרדת. שהם לא הערוצים הציבוריים, כמובן.
מנשה סמירה
באותם מקרים, למעט ערוצים שמראש לא יכולים כי הם ערוצים ברישיון ובזיכיון.
נגה רובינשטיין
ברור, נכון.
מנשה סמירה
זאת שאלה מאוד מעניינת, למה לערוצים הייעודיים לא ייכתב בכתב הרישיון, הזיכיון שלהם שהם חייבים להיות שם?
נגה רובינשטיין
מכיוון שמלכתחילה בהסדרה של הערוצים הייעודיים הם לא היו אמורים בכלל - - -
מנשה סמירה
אבל היא הנותנת. כשהם היו ערוצים ייעודיים לא אמרו להם שהם יעלו על מערכת פתוחה. מי שמעלים אותם על מערכת פתוחה, חופשית לציבור ראוי שהם לא ירדו.
נגה רובינשטיין
זה יכול להיות רעיון לא רע.
אתי בנדלר
את שמה לב שיש חילוקי דעות, גב' רובינשטיין?
יגאל הררי
זה לא יכול להיות שמישהו פה משלם מכספו, כל שנה ישלם אגרה או איך שתקראו לזה עבור התדר שלו. הוא לא יכול לממן את זה. יש תחנות רדיו שקורסות, לבוא עכשיו ולחייב אותן, אדוני המנכ"ל?
מנשה סמירה
הם מקבלים מתנה עכשיו? זה התנאי.
יגאל הררי
אני אבקש, אדוני היושב-ראש, הבהרה על הדבר הזה כי זה באמת חשוב. לא יכול להיות מצב שאנשים יחייבו אותם. יש אנשים, יש תחנות רדיו שהן קורסות כלכלית, יחייבו אותן להישאר בדבר הזה, לא יכול להיות, זה דבר ראשון. דבר שני, לסעיף הזה שאנחנו מדברים עליו יש את התוספת של כל נושא הבנייה של התשתיות לפי חוק משנת 1965, חוק התכנון והבנייה. אנחנו רואים את החוק הזה – לפי הערכה שלי ואני מדבר בכובע אחר, אני חבר מועצת עיר – אני יודע מה עוברים אלה של הסלולר. אז לפחות אם היו מתקינים תקנות להל עליהם בכול הבירוקרטיה של הקמת התשתיות. הרי כל הדבר הזה לוקח שנים עד שמחוקקים אותו, אז לפחות שתהיה התייחסות בהצעת החוק גם לתשתיות, להקל עליהם.
ניצן חן
היועצת המשפטית של הוועדה המשילה את זה לחתונה קתולית. גם בחתונה קתולית עדיין ניתן להתיר נישואים.
מנשה סמירה
כשמישהו מת.
נגה רובינשטיין
אפשר להגיע לאפיפיור.
ניצן חן
מה זה חתונה קתולית? לערוץ שעלה לחבילה חינמית, בסוף שנה עסקית, בסוף עשור יכול עדיין להגיע למסקנה שהוא רוצה להתיר את ההסכם שלו עם המדינה. עם כל הכבוד, לא ניתן לבוא ולהגיד לו בתחילת הדרך: גם בבוא העת, כשתעשה את השקלא וטריא שלך ותגיע למסקנה שטוב לך בכבלים ובלוויין זה Forever, לא יעלה על הדעת דבר כזה. דבר שני, אני סבור שגם הערוצים הייעודיים שיש להם מחויבויות רגולטוריות מכוח מועצת הכבלים והלוויין – כבודם במקומם מונח ואני האחרון שאגיד מילה רעה בשם מחויבויות ציבוריות חשובות וטובות – עדיין כשהמדינה נותנת להם כרטיס כניסה חינמי לכול בית בישראל צריך לעשות אולי מכרז חדש, אולי עוד איזו מגבלה מסוימת, אולי עוד הכבדה מסוימת. זה עדיין משאב מוגבל, עם כל הכבוד.
קובי שמש
- - - יותר חשוב זה ערוץ רדיו שהעלות השוטפת השנתית שלו ב-DTT מכבידה עליו. הוא רוצה אחרי חצי שנה-שנה לצאת. תן לו אפשרות לצאת.
ניצן חן
אני מסכים.
מנשה סמירה
אתם אומרים אותו דבר. אבל יש מענה בחוק הקיים הזה. גב' נגה רובינשטיין הציגה הסדר שהוא בסדר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מה ההסבר? אף אחד לא הבין.
מנשה סמירה
השר יקבע תקנות שמאפשרות יציאה במקרים מיוחדים.
אתי בנדלר
אני מאוד מצטערת. אני רוצה לומר באופן ברור. השר אינו חייב לקבוע תקנות לפי סעיף 8 בכלל ובנושא הספציפי הזה בפרט. זאת ועוד, התוכן של התקנות האלה, ככל שהוא יקבע, נתון לשיקול דעתו. אכן עכשיו הוסף כאן שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה אבל עדיין התוכן שהוא יציע יהיה נתון לשיקול דעתו. לכן אני מציעה לא להשאיר את זה באופן פרוץ.
יגאל הררי
עכשיו זה פרוץ, מר מנשה סמירה.
נגה רובינשטיין
למה זה פרוץ?
מנשה סמירה
למה? השר הממונה - - -
יגאל הררי
אתם הולכים לעשות תקנות, מה שמציעה פה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שלשר תהיה הסמכות להתקין תקנות, זאת אומרת שעוקפים את ועדת הכלכלה.
נגה רובינשטיין
חס וחלילה. זה באישור ועדת הכלכלה.
מנשה סמירה
איך אתה מעז לומר דבר כזה? איך עולה על דעתך דבר כזה? באישור ועדת כלכלה.
אתי בנדלר
אבל אין חובה להתקין תקנות. אולי מישהו יתייחס לנושא הזה. זה לא תקנות חובה, זה תקנות רשות.
נגה רובינשטיין
השר יהיה חייב להפעיל שיקול דעת ואני לא חושבת שתהיה איזושהי אפשרות - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
איזה שיקול דעת? בן אדם פושט רגל, איזה שיקול דעת יכול להפעיל שר?
נגה רובינשטיין
נכון. לכן אני חושבת שבסיטואציה שבה אדם פושט רגל, הוא לא יצטרך להמשיך לשדר. לא תהיה שום אפשרות שהוא ימשיך לשדר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אז הוא יצטרך להביא - - -
אתי בנדלר
הוא לא רוצה לפשוט רגל - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
- - - הוא לא צריך להגיע לזה - - -
לאה ורון
זה מה יאמר בתקנות ומה שאומרת לכם הגברת בנדלר זה שאין הכרח - - -
נגה רובינשטיין
אני רוצה להציע פתרון.
אתי בנדלר
אני רוצה לומר עוד משהו לפני כן. נזרקה כאן, אינני זוכרת על-ידי מי, איזושהי אמירה שאותי מאוד הדאיגה, כי ייתכן שברישיון של הערוץ הייעודי יחייבו אותו להיות על מערך ה-DTT.
נגה רובינשטיין
לא. זה צריך להיות בחקיקה.
אתי בנדלר
יפה מאוד. אנחנו חושבים למשל - - -
נגה רובינשטיין
גב' בנדלר, תני לנו להציע הצעה שתפיס את דעתך על אף שאנחנו חושבים שהסעיף הזה מספק, אנחנו מציעים להפוך את התקנות לתקנות חובה. במקום "רשאי" יבוא "השר יקבע", בסדר?
מנשה סמירה
בהתייעצות וכו' וכו'
אתי בנדלר
אז קודם כל יהיה צורך לעשות רוויזיה בסעיף 8 לצורך העניין הזה כי אי אפשר לשנות היום את מה שהוועדה אישרה, זה דבר אחד. אני מציעה לכם, עם הבקשה לרוויזיה – אדוני היושב-ראש, אתה מוכן להגיש בקשה לדיון מחדש בסעיף 8 שיידון - - - ?
היו"ר כרמל שאמה
אם את מבקשת, כן.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני יכולה להצטרף אליך, אדוני היושב-ראש?
אתי בנדלר
אז הנה מוגשת ברגע זה בקשה לדיון מחדש בסעיף 8 ואני מציעה שתחשבו, גב' רובינשטיין, עד לישיבה הבאה מה ראוי שייאמר בסעיף 8.
נגה רובינשטיין
אולי בין ההפסקות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני רוצה לשאול שאלה, בבקשה אני לא יודעת אם היא קשורה או לא.
היו"ר כרמל שאמה
אחרי ההפסקה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
ככה יהיה לנו על מה לחשוב. גברתי היועצת המשפטית, אני רוצה להבין, הערוצים האלה שאנחנו מצפים שהם יעלו, הנושאיים שאנחנו עוד לא דיברנו עליהם - - -
נגה רובינשטיין
האחד או שניים האלה, כן.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לא. זה לא אחד או שניים. כשהיו רישיונות חשבת שיש 6 עכשיו יש רק שניים.
נגה רובינשטיין
לא, נהפוך הוא. אני דווקא לא חשבתי שיש שישה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לא הרישיונות. יש איזשהו תהליך, מכרז או על פי מה ייקבע שהערוצים האלה רשאים לשדר ב-DTT, הם עוברים איזשהו מכרז? יש רגולציה?
נגה רובינשטיין
כן. יש תהליך מאוד מפורט של שלושה שלבים. כשנגיע לסעיף הערוצים הנושאיים אנחנו נשמח להסביר דבר דבור על אופניו.
היו"ר כרמל שאמה
הפסקה עד לעשרה לאחת.

<(הישיבה נפסקה בשעה 12:10 ונתחדשה בשעה 13:00.)>
היו"ר כרמל שאמה
אנחנו מחדשים את הדיון. סעיף 19 הוקרא עד (ד) כולל (ד). היו הצעות לשינוי?
לאה ורון
הייתה מחלוקת.
אתי בנדלר
אגב סעיף 19. העליתי את השאלה מה קורה עם ערוצים שאין חובה שיכללו מלכתחילה במערך הזה. התשובה הייתה שזה מחייב תיקון סעיף 8 כדי להוסיף 19. את התשובה הם חושבים שראוי לתת במסגרת סעיף 8 ואז אדוני נענה לבקשתי וגברתי והגיש בקשה לדיון מחדש. אז בנושא הזה - - -
היו"ר כרמל שאמה
אין ויכוחים.
נגה רובינשטיין
קיבלנו את דעתה של היועצת המשפטית.
היו"ר כרמל שאמה
אז אנחנו יכולים להצביע על 19 סעיפים 1 (א), (ב), (ג) ו-(ד). מי בעד? אושר פה אחד.
הצבעה

בעד סעיף 19 סעיפים 1 (א), (ב), (ג) ו-(ד) – פה אחד
הסעיפים אושרו.
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא מסעיף קטן (ה) והלאה.
טל רוזנפלד
"(ה)
בסעיף קטן (ט) –
(1)
האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, במקום "בסעיף קטן (ז)" יבוא "בסעיף קטן (ז)(1)" והסיפה החל במילים "הודעה כאמור" – תימחק;


(2)
אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2)
במועד שבו תתאפשר הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות תחנות השידור הספרתיות של כל הגופים כאמור בסעיף קטן (א) בטכנולוגיית חדות רגילה, בכפוף להוראות סעיף 51ב, יודיע המנהל לגופים כאמור שטרם הוחל בהפצת שידוריהם באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כי ניתן להפיץ את שידוריהם כאמור.
(3)
במועד השלמת ההקמה כאמור בסעיף קטן (ז)(2), יודיע המנהל לגופים המשדרים שידורי טלוויזיה כאמור בסעיף קטן (א), כי ניתן להפיץ את שידוריהם באמצעות תחנות השידור הספרתיות בטכנולוגיית חדות גבוהה, בכפוף להוראות סעיף 51ב.
(4)
הודעות כאמור בסעיף קטן זה יפורסמו גם לציבור בדרך שיורה המנהל.";

(ו)
בסעיף קטן (יב) –


(1)
לפני ההגדרה "עלות ההקמה" יבוא
""חוק הפצת שידורים" – חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"א–2011;"
זה כבר צריך להיות תשע"ב.

""טכנולוגיית חדות גבוהה" – טכנולוגיית שידור ברזולוציה גבוהה של שידורי טלוויזיה ((DH) Definition–High);
"טכנולוגיית חדות רגילה – טכנולוגיית שידור ברזולוציה רגילה של שידורי טלוויזיה ((DS) tionDefini –Standard);
""משדר ערוץ ייעודי" – כהגדרתו בסעיף 6א לחוק התקשורת, ובלבד שנקבע, לפי הוראות סעיף 6לד(א3) לחוק האמור, כי הוא רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת;
"משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית" – משדר ערוץ ייעודי, לעניין ערוץ ייעודי בשפה הערבית;


"משדר ערוץ נושאי" – כהגדרתו בחוק הפצת שידורים;"
אתי בנדלר
משדר ערוץ נושאי, כמובן שמדלגים על ההגדרה הזאת כאן.
היו"ר כרמל שאמה
למה?
אתי בנדלר
כי ההגדרה עדיין לא אושרה. ככל שהיא תאושר - - -
היו"ר כרמל שאמה
כהגדרתו בחוק הפצת שידורים. היה ולא יוגדר - - -
אתי בנדלר
ככל שזה יאושר, זה ייכלל.
היו"ר כרמל שאמה
כן? אנחנו מתנים את זה, לא מחריגים את זה, אלא אם כן מחקנו את זה אז זה יימחק מפה, ברור.
טל רוזנפלד
"(2)
בהגדרה "תחנת שידור ספרתית", במקום "בשיטה הספרתית, לשם הפצתם לציבור במישרין" יבוא "ושידורי רדיו, לשם שידורם והפצתם לציבור, בשיטה הספרתית, במישרין";"
סעיף קטן (ט) מדבר על ההודעה שהרשות השנייה צריכה לתת ברגע שהיא מסיימת לבנות את המערך. זאת פיסקה 3. לפי פיסקה 2, היא צריכה לתת הודעה ברגע שמשדרים שמפיצים שידורים בטכנולוגיית חדות רגילה יכולים כבר להפיץ את השידורים שלהם.
בסעיף קטן (יב) הוספנו הגדרות שהיו חסרות כאן. הרוב נלקחו מחוק הפצת שידורים. שינינו את ההגדרה של תחנת שידור ספרתית כך שגם יהיה אפשר להפיץ שידורי רדיו ולא רק שידורי טלוויזיה, כמו שהיה עד עכשיו.
היו"ר כרמל שאמה
לא סיימתן את ההקראה.
טל רוזנפלד
סיימנו.
היו"ר כרמל שאמה
עד איפה סיימתן?
טל רוזנפלד
עד תיקון ל-51א. עד פסקה 1. פשוט אנחנו עכשיו עוברים לתיקון ל-51ב אז אפשר להמשיך.
היו"ר כרמל שאמה
אותו סעיף?
טל רוזנפלד
זה סעיף אחר.
היו"ר כרמל שאמה
זה סעיף אחר בחוק?
נגה רובינשטיין
כן. 51א, וזה 51ב.
היו"ר כרמל שאמה
אז תעצרי. הסברת. שאלות? הערות? אז הצבעה: מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף (ה) – רוב

נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני לא שמעתי אז אני לא רוצה להצביע.
היו"ר כרמל שאמה
אושר הסעיף.
נגה רובינשטיין
תודה.
טל רוזנפלד
"(2)
בסעיף 51ב –


(א)
בכותרת השוליים, אחרי "שידורי טלוויזיה" יבוא "ושידורי רדיו";
(ב)
בסעיף קטן (א), אחרי "במסגרת שני ערוצי טלוויזיה" יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה" ובמקום "סעיף 51א(ט)" יבוא "סעיף 51א(ט)(1)";
(ג)
בסעיף קטן (א1), אחרי "במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד" יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה" והסיפה החל במילים "תחילת הפצה כאמור" – תימחק;
(ד)
בסעיף קטן (ב) –
(1)
ברישה, המילים "לפי בקשה של הכנסת או רשות השידור" – יימחקו, ובמקום "או את שידורי הטלוויזיה שמשדרת רשות השידור, לפי העניין" יבוא "ואת שידורי הטלוויזיה שמשדרת רשות השידור";

(2)
בפסקה (1), בסופה יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה";

(3)
בפסקה (2), המילה "עד" – תימחק, ובסופה יבוא "בטכנולוגיית חדות רגילה";
(ה)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1)
(1)
הרשות תפיץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הרדיו של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, אם ביקשו זאת, במסגרת ערוצי רדיו כמפורט באותן פסקאות:
(א)
רשות השידור – במסגרת שמונה ערוצי רדיו, לכל היותר;
(ב)
גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל (בסעיף קטן זה – גלי צה"ל) – במסגרת שני ערוצי רדיו, לכל היותר;
(ג)
בעל זיכיון לשידורי רדיו – במסגרת ערוץ רדיו אחד לכל בעל זיכיון.

(2)
על אף הוראות פסקה (1), שידרו רשות השידור או גלי צה"ל שידורי רדיו, במסגרת ערוץ רדיו נוסף על הערוצים האמורים בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין, יפיץ הגורם המפעיל גם את שידורי ערוץ הרדיו הנוסף, אם ביקשו זאת רשות השידור או גלי צה"ל, בכפוף לקיבולת הפנויה להפצת השידורים כאמור, ובלבד שחלפו שלושה חודשים לפחות מיום פרסומו של חוק הפצת שידורים.
"(ב2)
הרשות תפיץ, באמצעות תחנות השידור הספרתיות, את שידורי הטלוויזיה של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, גם בטרם נמסרה הודעה לפי סעיף 51א(ט)(2), אם ביקשו זאת, במסגרת ערוצי טלוויזיה כמפורט באותן פסקאות:
(1)
משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית שקיבל את רישיונו לפי הוראות סעיף 6לד1 לחוק התקשורת, בטרם נמסרה הודעה לפי סעיף 51א(ט)(2) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ובלבד שהגיש את בקשתו להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות בטרם חלפו שישה חודשים ממועד קבלת הרישיון כאמור;
(2)
הטלוויזיה הלימודית – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ובלבד ששר החינוך מסר לשר, במועד הגשת הבקשה להפצה ובכל שנה לאחר מכן, הודעה ולפיה נוכח כי 51% לפחות משידורי הטלוויזיה הלימודית או שיעור גבוה יותר שקבע שר החינוך לפי סעיף 14 לחוק הפצת שידורים, הם בנושאים לימודיים או חינוכיים המכוונים לילדים או לנוער בהתאם לתקנות שקבע לפי הסעיף האמור, וכן מתקיים אחד מאלה:
(א)
משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית לא הגיש לרשות בקשה להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות במהלך התקופה האמורה בפסקה (1), או הודיע לרשות, בכתב, במהלך התקופה האמורה, כי אין בכוונתו להגיש לה בקשה כאמור;
(ב)
קיימת קיבולת פנויה להפצת שידורי הטלוויזיה הלימודית באמצעות תחנות שידור ספרתיות, גם אם יופצו שידורי הערוץ הייעודי בשפה הערבית לפי הוראות פסקה (1).
(ב3)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב2), נמסרה הודעת הרשות לפי סעיף 51א(ט)(2), תפיץ הרשות באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הטלוויזיה של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, אם ביקשו זאת, במסגרת ערוצי טלוויזיה כמפורט באותן פסקאות:
(1)
משדר ערוץ ייעודי, ובכלל זה משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית שלא הגיש בקשה להפצה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב2)(1) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ואולם אם עלה מספר משדרי הערוצים הייעודיים ששידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, על חמישה, יופצו שידוריו של משדר ערוץ ייעודי נוסף בכפוף לקיבולת הפנויה להפצת שידורים כאמור;
(2)
הטלוויזיה הלימודית, אם לא הופצו שידוריה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב2)(2) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה, ובלבד ששר החינוך מסר לשר, במועד הגשת הבקשה להפצת השידורים, ובכל שנה לאחר מכן, הודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2);
(3)
משדר ערוץ נושאי – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד בטכנולוגיית חדות רגילה."
נמשיך?

"(ב4)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב3), נמסרה הודעת הרשות לפי סעיף 51א(ט)(3), תפיץ הרשות באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הטלוויזיה של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, במסגרת ערוצי טלוויזיה כמפורט באותן פסקאות:"
לעניין רשות השידור, התבקשנו להביא נוסח, אז אני פשוט אקריא את הנוסח שאנחנו מציעים:

"(1)
רשות השידור, אם ביקשה זאת – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד נוסף בטכנולוגיית חדות גבוהה (בפסקה זו – הערוץ הנוסף), ובלבד שעיקר שידורי הערוץ הנוסף ישודרו במקביל גם באחד מהערוצים כאמור בסעיף קטן (ב2)."
אתי בנדלר
אני מזכירה לכם. זה היה הויכוח על ערוץ מראה או לא ערוץ מראה והסיכום היה שעיקר השידורים יהיו ערוץ מראה.
טל רוזנפלד
"(2)
גוף מהגופים המנויים בסעיף 51א(א), למעט רשות השידור, ששידוריו מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות במסגרת ערוץ טלוויזיה בטכנולוגיית חדות רגילה (בפסקה זו – הערוץ העיקרי) – במסגרת ערוץ טלוויזיה אחד נוסף בטכנולוגיית חדות גבוהה שבו ישודרו השידורים כאמור, במקביל לשידורם בערוץ העיקרי, ובלבד שהגוף האמור ביקש זאת ונבחר בהליך שוויוני שעליו הורה השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, המועצה והמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין כמשמעותה בחוק התקשורת; בקביעת תנאי ההליך לפי פסקה זו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים של קידום התחרות בתחום שידורי הטלוויזיה, מגוון סוגי שידורי הטלוויזיה ואופיים, ואפשרות ההפצה של שידורי הטלוויזיה של גופים אחרים המנויים בסעיף 51א(א) במסגרת הקיבולת הפנויה בתחנות השידור הספרתיות."
היו"ר כרמל שאמה
הסבר עד לפה. עד (ב5).
טל רוזנפלד
זה סעיף 51ב הקיים בחוק הרשות השנייה. הכותרת שלו עכשיו תהיה: "הפצת שידורי טלוויזיה ושידורי רדיו באמצעות תחנות שידור ספרתיות". עד עכשיו זה היה רק "טלוויזיה". קודם כל אנחנו מבקשים להוסיף את ערוצי הרדיו. בעצם הסעיף הזה מסביר על השלבים שבהם יופצו השידורים. הרעיון הוא שבאופן מיידי, ברגע שמאושר החוק, ערוצי הרדיו עולים על המערך. זה ערוצי הרדיו כמו בסעיף שכבר דיברנו עליו קודם: רשות השידור ו'גלי צה"ל' ובעלי זיכיון. לרשות השידור יש 8 ערוצים. ל'גלי צה"ל' 2 ערוצים ולבעלי זיכיון ערוץ רדיו אחד לכול בעל זיכיון.
רשות השידור ו'גלי צה"ל', אם הם יבקשו לשדר ערוצים נוספים, אז בכפוף לקיבולת פנויה הם יוכלו לבקש לעשות את זה ובלבד שחלפו שלושה חודשים לפחות מיום פרסום החוק. שידורים נוספים שיופצו מיד עם העברת החוק זה השידורים של משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית אם הוא ביקש לעשות את זה בתוך 6 חודשים מהמועד שבו הוא קיבל את הרישיון. אם הוא לא יבקש אז הטלוויזיה הלימודית יכולה לעלות באופן מיידי בתנאים – עדיין לא דיברנו על הטלוויזיה הלימודית – התנאים הם 51% משידוריהם בנושאים לימודיים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
גם על זה דיברנו וזה לא סגור.
נגה רובינשטיין
נכון. הסעיף עוד לפנינו.
טל רוזנפלד
בסעיף קטן (ב3) אנחנו כבר מדברים על המצב שהרשות השנייה הודיעה שמשדרים נוספים יכולים לעלות. זאת אומרת שכבר נבנה המרבב השני ואז כבר יכולים לעלות עוד משדרים: משדר הערוץ הייעודי, הטלוויזיה הלימודית אם היא לא עלתה קודם. השלב האחרון זה כשהיא מסיימת לבנות גם את המרבב שמתאים לשידורים בטכנולוגיית HD ואז זה רשות השידור – אלו דברים שכבר דיברנו עליהם בחוק קודם – רשות השידור וגופים נוספים שיבקשו לשדר שידורים בטכנולוגיית HD.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני יכולה לשאול שאלה, אדוני היו"ר? אני לא יודעת אם זה קשור לסעיף הזה או לא אבל אולי לעשות הפסקה ולחזור לכוונת ה-DTT שדיברנו שיש פה גם קצת חילוקי דעות, יש כאלה שאומרים שזה בגלל שכבלים ולוויין עלו הרבה כסף, יש כאלה שאומרים שזאת לא הייתה הסיבה. אם אני לא טועה, הסיבה הייתה לתת אפשרות לצופים להתחבר לטלוויזיה רב ערוצית ולחסוך כסף בלי שום קשר למה שקורה עם הכבלים והלוויין. היה לנו בהתחלה ויכוח אם יהיו חמישה או שישה ואז רצינו להכניס – אני קצת עושה היסטוריה, הולכת אחורה. תסלחו לי מאוד – הייתה שאלה אם זה יהיה חינוכית או שה יהיה ערוץ ייעודי וכו'. אם אני לא טועה, ערוצים ייעודיים קיבלו רישיון ממדינת ישראל כי בעצם אלו ערוצים שנותנים מענה לקהלים מאוד רחבים שלא קיבלו מענה בפלטפורמות ב-Broadcast. אז דיברנו על 5 ערוצים שהם: דובר רוסית, דתי, ערבי, חדשות - -
ניצן חן
מורשת ישראל.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
- - ומורשת ישראל. מדינת ישראל מלכתחילה החליטה שהערוצים האלה הם ערוצים מאוד נחוצים ובגלל זה, עוד לפני חוק הרישיונות, יצאו זיכיונות לערוצים ייעודיים.
ניצן חן
רישיון. רישיון לערוץ הייעודי.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
רישיונות. ועכשיו, לפי מה שאני מבינה, אנחנו הולכים לבקש מאותם הערוצים החשובים האלו – ערוץ ערבי או ערוץ מורשת – הרבה מאוד כסף כדי שם יעברו דרך הפלטפורמות האלה. אני לא מבינה, האם לא הייתה צריכה המדינה, משרד האוצר או מי שלא יהיה לתת אפשרות לממן את המעבר כי מה שיקרה, בסופו של דבר, שהרבה מאוד ערוצים חשובים שהמדינה חשבה שהם צריכים להיות אולי לא יהיה להם כסף לשלם. לא יצאתי להפסקה, ישבתי ודיברתי פה עם כמה אנשים, ובאמת יש פה כמה ערוצים שהם מאוד חיוניים למשל, ערוץ אתיופי שאף אחד לא מדבר עליו. אנחנו נרצה אותו בחוץ או לא נרצה אותו בחוץ? אם כן, הוא כולו עולה 5 מליון שקל ואנחנו עכשיו נבקש 4 מיליון לשלם על המעבר. הערוץ הקהילתי – אני חוזרת אליו ועל מה שדיברתי קודם – הוא ממומן היום על-ידי כבלים ולוויין, אם הוא ירצה להיות ב-DTT, מי הולך לשלם אותו? ערוץ ערבי שיהיה, מאיפה יהיו לו 4 מיליון שקל? לא יהיו לו פרסומות ב-4 מליון שקל. אני חושבת שאולי כדאי לעשות הפסקה ולתת את הדעת על הנושא הזה. מה הייתה המטרה של ה-DTT הזה מלכתחילה?

קצת מוזר לי מה שקורה כאן כי אנחנו בסופו של דבר נגרום למצב שרק מי שיש לו כסף יוכל לעבור ואז זה אומר שאותם אנשים שאנחנו רוצים לתת להם DTT לא יקבלו שום דבר חוץ מערוצים 1, 2, 10, 99 ו-33.
קריאה
99 אין.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
הוא באמת צריך להיות. הוא חשוב מאוד. אני מקווה שהציבור רואה כרגע את השידור הזה. אני שואלת, חברים, מה בעצם המטרה, מה רצינו? אנחנו כבר הצבענו על זה, אני יודעת שהצבענו אבל אני לא חיה עם זה בשקט. מה עשינו, בעצם? אַשְׁכָּרָה הקמנו עוד פלטפורמה. כי אם אנחנו גם באים – דיברנו על השאלה שלך הקודמת, האם הם יכולים לצאת או שהם יכולים להיכנס – גם פה יש לי קצת בעיה. מיהו זה שיכול להיכנס? מיהו זה שבעצם יכול לצאת?
היו"ר כרמל שאמה
עכשיו דנים בסעיפים מסוימים. דברים שלא קיימים בסעיפים ואת רוצה להשלים? אבל רק בהקשר של הסעיפים. את מפזרת את הדיון.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני שואלת פה שאלה מהותית. אני לא מפזרת את הדיון. אני מנסה לשאול.
היו"ר כרמל שאמה
אנחנו דנים בסעיף.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אם אנחנו רוצים להיות מכאניים ולעבור לסעיף. אנחנו מנסים לעשות משהו למען הציבור.
היו"ר כרמל שאמה
לא מכאניים. נסיים את הסעיפים. דבר שלא קשור קשר ישיר לסעיף אין טעם לדון בו עכשיו.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אבל אני מדברת עכשיו על כל החוק הזה.
היו"ר כרמל שאמה
כל החוק – לא. זה היה בשלב - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
כל החוק הזה. ואני שואלת מה עשינו בזה שהערוצים האלה ישלמו כל-כך הרבה כסף ורובם לא יוכלו לשם את הכסף הזה. מה עשינו בזה? במה יצפה הציבור? אני רוצה לשאול את השאלה. אנחנו לא רוצים לשמוע שאלות שהן שאלות מהותיות. גב' נגה ברקוביץ, השאלה שלי היא בעיקר אלייך. מה הבשורה של משרד התקשורת ומשרד האוצר לציבור? הוא יכול להשתיק אותי עכשיו ולהגיד: בואי נמשיך עם הסעיפים.
היו"ר כרמל שאמה
תראי כמה זמן את מדברת, מי משתיק אותך? את נואמת פה כל היום.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני לא אומרת את זה כגנאי, אני אומרת שאני יכולה באמת עכשיו ללכת אבל, אני לא יודעת, לא איכפת לנו? מה אנחנו עושים בעצם?
קובי שמש
את צריכה לקחת בחשבון שהמדינה מממנת את ההקמה של המשדרים וזה גם המון כסף. זה לא בא לידי ביטוי פה, אולי זה נבלע בין השורות פה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זה לא חשוב, מר קובי שמש. מה הציבור יראה ב-DTT, זה מה שאני רוצה לדעת.
קובי שמש
לא. את אומרת שהמדינה לא באה - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
טלוויזיה איטלקית?
לאה ורון
זאת ממש לא תשובה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זאת גם לא תשובה, אני מקבלת את מה שאת אומרת.
קובי שמש
כל עלות ההקמה של המשדרים באה על חשבון תקציב המדינה, ואותו ערוץ שאמור לעלות למערך ה-DTT לא אמור לשלם את מערך ההקמה, זה הדבר הראשון. דבר שני, דובר פה על סך של 20 מיליון שקל ל-6 ערוצים. אילו היקפים יותר גדולים כיוון שסביר להניח שהעלות השולית של שתוספת של MUX נוסף, פוחתת, ואילו היקפים יותר נמוכים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מר קובי שמש, אתה לא עונה לי על השאלה. אל תמרחו אותי כי כשאתם מורחים אותי אתם מורחים את הציבור. אני שואלת שאלה פשוטה, האם הערוץ האתיופי שירצה וצריך להיות שם, יהיה שם? האם הערוץ הקהילתי שצריך להיות ב-DTT יהיה שם? תנו לי תשובות. אף אחד לא נותן לי תשובות.
איציק עובדיה
אני אתן לך תשובות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מי אדוני, בבקשה?
איציק עובדיה
אדוני היושב-ראש, ברשותך. אני חבר מועצת העיר בפתח תקווה. אני מחזק את דברייך ואומר שהחוק הזה נועד לקבוצות חלשות באוכלוסיה - לי אין ערוץ תקשורת ואני לא קשור לשום לובי כלשהו - לדוגמה הערוץ האתיופי, שהעלית אותו, בפתח תקווה – והתקשורת פה יודעת כי עבדה ימים ולילות בפתח תקווה בנושא הזה.
אני חושב שאם מקימים ערוץ כלשהו שיהיה לציבור, ורק לציבור - ואין פה עניינים של כסף או אינטרס אישי, אני בא לייצג את הציבור הזה – ואני אומר אכן כן. לא כתוב בערוצים שכתובים פה – מוסיקה, שפה רוסית, טלוויזיה חינוכית, ערוץ מורשת, ערוץ בשפה הערבית, ערוצי רדיו וערוצי HD – הצורך של העדה הזאת להתחבר - רבותי, העניין הזה יתפוצץ לנו בפנים. להפך, אנחנו צריכים לעזור להם להיקלט בחברה אנחנו צריכים לתת להם את האפשרות. דווקא לזה נועדו הערוצים ולזה התכוון המשורר, לזה התכוון השר. אם תרצו אני אקריא לכם מה שאומר השר, אדוני היושב-ראש ברשותך: "המהלך ייתן מענה למאות אלפי משפחות שאין באפשרותן לשלם מאות שקלים בחודש עבור שידורי טלוויזיה רב-ערוציים. הצרכן יזכה לאלטרנטיבה של צפייה בשידורים ללא תשלום דמי מנוי חודשיים וישלם רק עבור ערוצים בהם הוא מבקש לצפות ולא ייאלץ לשלם עבור ערוצים שאינם נחוצים לו".

היום מי שרוצה לצפות בשפה האמהרית יכול או דרך "יס", תקנו אותי אם אני טועה, או דרך "הוט". אז היום משפחה שאין באפשרותה לקנות מזון לא תוכל לקנות את הערוצים האלה, אבל אם הערוץ הזה יהיה חופשי ויהיה אפשר לצפות בו ללא תשלום – לזה נועד החוק. תודה אדוני.
היו"ר כרמל שאמה
תודה. כן.
יגאל הררי
אני רוצה לשאול לגבי סעיף (3ג).
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
רגע. זה קשור למה ששאלתי? כי אני רוצה לקבל תשובות. אם אתה תפזר את הדיון אז לא עשינו בזה כלום. אי אפשר שני אנשים שמפזרים, אחד מספיק.
יגאל הררי
סעיף (3ג) מדבר על בעל זיכיון לשידורי רדיו. למה הכוונה פה?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
הוא מפזר לי את השאלה.
נגה רובינשטיין
על איזה עמוד אתה מדבר?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
יש לך תשובה בשבילי, מר סמירה?
מנשה סמירה
לא מושלמת, אבל יש תשובה.
יגאל הררי
אם בן אדם יש לו כמה ערוצים אז מה זה אומר?
נגה רובינשטיין
לכל זיכיון אמורה להיות תחנה אחת.
יגאל הררי
זאת אומרת, אם יש מישהו שיש לו כמה ערוצים זה לא - - -
נגה רובינשטיין
במסגרת אותו זיכיון? איך יש לו כמה ערוצים במסגרת אותו זיכיון? הרי הוא קיבל זיכיון.
יגאל הררי
אין תשובה? מה ההגבלה ששמתם פה?
נגה רובינשטיין
אני רוצה להבין. באותו זיכיון הוא משדר שני ערוצים, לזה הכוונה?
יגאל הררי
כן. יש ערוץ 91 שיש לו עוד ערוץ 93.3. מה זה אומר?
נגה רובינשטיין
אני לא מכירה כל-כך את המודל הזה.
היו"ר כרמל שאמה
מה העניין? מה המבוכה אני לא מבין. לא הבנתי מה ההתרגשות פה.
יגאל הררי
שידורי מראה, למשל, השבוע היה משחק כדורגל ,נדמה לי, בערוץ 1 ב-HD וחציו שודר בערוץ 1 וחציו ב-HD.
מנשה סמירה
ב-HD בכבלים בלוויין.
תומר קרני
הוא לא שודר משום שבערוץ 1 שודרו שידורים על גלעד שליט.
יגאל הררי
אני רוצה לשאול שאלה. לא משנה עכשיו גלעד שליט, הרי היה פה ויכוח בפעם הקודמת, שאם יש לך ערוץ שהוא שייך לערוץ 1 אתה לא פתחת לך עוד נתיב, זאת הכוונה. מה המכפלה עכשיו, אני רוצה להבין. אדוני היושב-ראש, הבנת את השאלה שלי?
קריאות
- - -
יגאל הררי
זה לא קשור. מה זה 33? זה ערוץ אחר. מחר הם ייקחו את הערוץ הזה וישתמשו בו למשהו אחר. מה זה קשור? המשחק כדורגל היה שייך לרשות השידור? לערוץ 1. לקחו עוד ערוץ שלהם והשתמשו בו למשהו אחר.
תומר קרני
אין דבר כזה שייך לערוץ 1. משחק שזכות השידור של רשות השידור ירשם לשדר אותו בין זה ערוץ 1 - - -
יגאל הררי
אני יכול לקבל התייחסות לעניין של ערוצי מראה? השבוע היה משחק כדורגל ובמקום להיות משודר בערוץ 1 העבירו אותו לערוץ 33. זה נקרא שידורי מראה?
נגה רובינשטיין
ערוץ 33 הוא לא ערוץ מראה בשום פנים ואופן של ערוץ 1.
יגאל הררי
אני עכשיו שומע ממי שנמצא פה שאומר שבגלל שזה שייך רשות השידור אז מחר ישדרו את זה בערוץ 88 של הרדיו.
נגה רובינשטיין
את המשחק כדורגל בערוץ 88 של הרדיו?
יגאל הררי
לקחו משחק כדורגל ששייך לערוץ 1 ושדרו אותו בערוץ 33. זה לא צריך להיות.
נגה רובינשטיין
ערוץ 1 וערוץ 33 הם שני ערוצים נפרדים.
מנשה סמירה
זאת לא הבעיה. זה היינו הך.
אתי בנדלר
ברור שלא. מה זה שייך לעניינו?
יגאל הררי
זה כן שייך. אתם מדברים פה על ערוצי מראה. זה בסעיף הזה.
קריאות
- - - זה לא הסעיף הזה - - -
יגאל הררי
אז תגידו שאת כל המשחקים אתם משדרים בערוץ 33.
מנשה סמירה
אני מבקש להתייחס להערות וגם לסעיף שהוקרא וגם להערה של חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ. נתחיל עם ערוצי המראה. אני לא חושב שיש בעיה בין ערוץ 1 לערוץ 33 משום ששני הערוצים הם הערוצים הציבוריים הפתוחים. שניהם מגיעים לכלל הציבור. זכותה של רשות השידור להחליט איפה היא שמה את השידור לכלל האוכלוסייה, כאן או כאן, זאת לא הבעיה.
אני כן רוצה להציף בעיה עם רשות השידור, מה שהוקרא כאן היום לראשונה, הסעיף המתוקן. אני חולק על העניין שזה מרבית השידורים. דיברנו על כך שב-HD יהיו כלל השידורים. אני לא יודע למה יש פה תיקון ל"מרבית השידורים"? אני מבקש שזה יהיה: ערוץ ה-HD, צריך להיות מראה מלאה ולא "מרבית" או "חלק". מי יחליט?
יגאל הררי
מחר יפריטו את זה.
מנשה סמירה
בדיוק. אני מבקש בעניין הזה, כדי לשמור על זכותו של הציבור ליהנות מכלל השידורים בשתי האפשרויות, שזה יהיה ערוץ מראה מלא. זה היה הרעיון מאחורי העניין ואנחנו מדברים על מערכת פתוחה וחופשית לכלל הציבור שלא תהיה פה דיפרנציאציה ויהיו דברים מסוימים רק לבעלי HD או להפך. זה הרעיון עם הערוצים הציבוריים. את זה גם,דרך אגב, נתבע ונדרוש גם מהערוצים המסחריים-ציבוריים. זו נקודה חשובה ב-HD, לכן אני לא מבין מה זה התיקון הזה של ה"מרבית". מה מתכננים לעשות כאן? איזה מן פטנט?
לאה ורון
השתמשו בביטוי "עיקר".
מנשה סמירה
סליחה, "עיקר". לא מבין מה זה "עיקר". דובר על כלל השידורים וזו הייתה הסיב ה לתת להם את העדיפות לקבל את ה-HD. אני חושב שבעניין הזה אתם יורים לעצמכם ברגלים וזה לא דבר שהייתי עושה, כערוץ ציבורי.
היו"ר כרמל שאמה
מה אתה מציע לשנות פה?
מנשה סמירה
למחוק את המילה "עיקר".
יגאל הררי
זה מה שהיה בעצם כל הויכוח בשלושת שעות הקודמות, בישיבה הקודמת.
נגה רובינשטיין
בישיבה שלפניה.
אתי בנדלר
הנושא התעורר אגב הדיון בסעיף 6 (א) (4) בעמוד 1371 שם נאמר: "רשות השידור – במסגרת שני ערוצי טלוויזיה בטכנולוגיית חדות רגילה (בפסקה זו – הערוצים העיקריים); שידרה רשות השידור ערוץ נוסף על הערוצים העיקריים, באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה (בפסקה זו – הערוץ הנוסף), יפיץ הגורם המפעיל גם את שידורי הערוץ הנוסף, אם ביקשה זאת רשות השידור, באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה" וגו'. לאחר קריאת הסעיף הזה התעוררה השאלה מה זה "הערוץ הנוסף" שרשות השידור משדרת בטכנולוגיית חדות גבוהה? האם בעצם בלי דיון בחוק רשות השידור, אגב בחוק הזה, המחוקק מאפשר לרשות השידור להרים ערוץ שלישי נוסף לערוץ הראשון וערוץ 33. הוועדה החליטה שבשום פנים ואופן לא מאפשרת ערוץ נוסף אלא הערוץ שמשודר ב-HD מדובר על כך שהוא יהיה ערוץ מראה. העירה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, גב' נגה רובינשטיין, שיש לעיתים מקרים שרוצים לאפשר איזה שהם שידורים מיוחדים ב-HD שאינם משודרים בערוצים הרגילים ורוצים להשאיר את האפשרות לשדר אותן תוכניות מיוחדות ובלבד שעיקרו של הערוץ יהיה ערוץ מראה. התרשמתי שהוועדה קיבלה את העמדה הזאת אבל ייתכן שלא הייתה על כך הצבעה. אני מקבלת את ההערה שלא הייתה הכרעה חד משמעית בנושא.
לאה ורון
אצלי רשום שזה לא הוצבע ועורכת הדין נויפלד ועורכת הדין רובינשטיין התבקשו להעביר לוועדה נוסח.
מנשה סמירה
עורכת הדין בנדלר, הנימוק שהבאת, צר לי – אני לא יודע אם נגה אמרה אותו או לא אמרה אותו – מבחינה הנדסית הוא לא רלוונטי. כל מה שמשודר ב-HD ניתן לשדר אותו גם ב-SD, לא להיפך. לכן אין היגיון לתת העדפה לאותה אוכלוסייה מובחנת שצופה ב-HD ולפגוע בכלל הציבור.
אתי בנדלר
אני בוודאי לא יכולה להצביע על איזשהו נימוק התנגדות לכך שזה יהיה ערוץ מראה מושלם, מוחלט. הוועדה צריכה להכריע בעניין הזה.
מנשה סמירה
אז אם ככה, אז מה הוויכוח? למה אנחנו מתווכחים?
היו"ר כרמל שאמה
בבקשה, נציג האוצר רוצה לדבר.
עפר מרגלית
המטרה בהצעת החוק המקורית הייתה שזה ערוץ שמתואר בהצעת החוק מהם התנאים לכך שיתאפשר שמרבית משקי הבית יש להם HD ובהם התנאים שיתאפשר לשדר שידורים נוספים בערוץ הזה. המטרה הייתה שבאותו מערך שאנחנו כבר מקימים – שיש לו קיבולת מוגבלת כפי שכולנו יודעים – יהיה מגוון מרבי לציבור. אם בשעה שיש חדשות, ערוץ השידור יש לו זכויות שידור על משחק כדורגל או איזשהו שידור שמתאים ל-HD, אנחנו לא רואים שום מניעה שתהיה אפשרות לשדר את לאנשים שקיבלו מערך בחינם, לשפר להם את מגוון השידורים. המטרה הייתה שזה יגיע. יש שידורים שהם לא רלוונטיים ל-HD. זה היה הרציונל מאחורה, לתת את המגוון המקסימאלי. בשביל זה אנחנו יושבים פה.
מנשה סמירה
אי אפשר בדלת האחורית לבנות ערוץ 1 מפרסומות, כי על הכדורגל הם שמים גם חסויות, זה סוג של פרסומות, בעצם אתה בונה פה ערוץ פרסום נוסף מבלי שהעברת אותו בדלת הראשית. חברים, זה ערוץ מראה. נקודה. כי אז הוא יעשה - - -
קריאות
- - -
עפר מרגלית
אנחנו רואים שהמטרה העיקרית של החוק הזה היא לתת מירב של המגוון שידורים לאנשים שלא צריכים לשלם תשלום חודשי.
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה
אני אתחיל לקרוא לסדר את מי שלא מדבר עכשיו ברשות דיבור. יורם מוקדי בבקשה.
יורם מוקדי
תודה רבה. אם מישהו רוצה להקים ערוץ ציבורי שלישי אז שיסתכל לכולם בעיניים ויקים ערוץ שלישי אבל שלא יגידו פה המומחים הגדולים לשידורים שאי אפשר לשדר ערוץ מראה או שיש בעיות או יש תכנים שיש ב-HD או אין ב-HD. אם אתם רוצים עוד ערוץ ציבורי תגידו החלטנו למרות הצוות שהוקם פה ודיוניו. אגב, הצוות הזה שכל הזמן - - -
מנשה סמירה
אולי קודם נמלא בתוכן את השניים הקיימים?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני מסכימה איתך במאה אחוז.
יורם מוקדי
לא רק שקריאת הביניים שלך במקום אבל אתה מפריע לי בכל זאת. הצוות שהוקם פה – הצוות הסודי הזה, חבורת סוד מוחלט בהחלט ששכחה לקיים שימוע, עם אף אחד מהגורמים פה לא קוים שימוע – ישב הצוות הזה והגה את ה-DTT וכתב את הרציונל שאמר: השידורים הציבוריים צריך שיופצו גם באוויר. אז תקיימו את זה עד הסוף. תשדרו את אותם ערוצים, על פי חוק, שמותר להם לשדר: ערוץ 1 ו-33 ותו לא. זהו. אתם רוצים את ערוץ 1 ב-HD כמראה? קחו את זה ותשדרו את זה אבל אל תמציאו ערוץ שלישי. אם אתם רוצים להקים ערוץ שלישי אז תודיעו לוועדה בבקשה שהחלטתם שאתם צריכים להקים ערוץ שלישי לרשות השידור כי שני הערוצים הנוכחיים צרים מלהכיל את התוכן האיכותי שהשידור הציבורי היה צריך להעביר.
מיכל רפאלי כדורי
גם אנחנו משדרים את ה-HD של רשות השידור - - -
היו"ר כרמל שאמה
גברתי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. כן, מי ביקש עוד זכות דיבור? בבקשה.
תומר קרני
אם אפשר בשם רשות השידור. הנוסח שהוא פה מקובל עלינו לחלוטין. אני לא חושב שצריך להיבהל מהמילה "עיקר השידורים". צריך לתת פה איזושהי גמישות, יש שעות שאין שידורים בערוץ 1 או בערוץ 33 אז אפשר יהיה להביא משהו אחר או משהו נוסף.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מה פתאום אין שעות? 820 מיליון שקל ויש שעות שאתם לא משדרים? ב-800 מיליון שקל הייתי עושה ערוץ אוכל ומוציאה את הריח של האוכל החוצה.
תומר קרני
אפשר לדבר רגע על התכנים? הזכרתי קודם שבערוץ 1 משודרים גם שידורי ה - - - אנחנו היינו מבקשים לתמוך בנוסח שהוצע כאן על-ידי משרד התקשורת ומשרד המשפטים.
היו"ר כרמל שאמה
תודה. חבר-הכנסת אילטוב, בבקשה.
רוברט אילטוב
כבוד היושב-ראש תודה. אנחנו עוסקים בחוק הזה בהרבה מאוד נושאים שקשורים להוראות מעבר וה-DTT הוא בעצם חלק מהרפורמה הכוללת של הדבר הזה ואנחנו התעסקנו די הרבה בכל הנושא של החזקה משותפת של החדשות בערוץ 2.
קריאה
לא שומעים אף מילה.
היו"ר כרמל שאמה
דבר אל המיקרופון.
רוברט אילטוב
דיברנו בזמנו על כל הנושא הזה של הוצאת הערוצים מערוץ 2 לחלוקה שונה והשארנו להם את האחזקה המשותפת בחדשות. אנחנו לא התייחסנו, בסופו של דבר, ונאמר לנו על-ידי משרד התקשורת שהנושא הזה יטופל בהמשך כאשר יבחנו את הנושא הזה של אחזקה משותפת לא רק בעלי רישיון אלא גם אחד מהם שהוא בעל זיכיון ובעל רישיון וזה לא בא לידי ביטוי עד היום בשום מקום. לכן במסגרת הדיונים הנקודתיים בחוק הזה על DTT אני גם רוצה את ההתייחסות של משרד התקשורת לנושא שהעליתי אותו, במידה ואחד לא ירצה לצאת לרישיון וירצה להישאר בזיכיון, מה קורה אז בערוץ החדשות?
היו"ר כרמל שאמה
אתה שואל שאלה? כן, משרד התקשורת.
נגה רובינשטיין
מה המצב המשפטי הקיים?
היו"ר כרמל שאמה
את רוצה לדבר?
אתי בנדלר
אני רק רוצה להעיר שהנושא הזה לא קשור בשום דרך שהיא בהצעת החוק דנן.
קריאה
זה נושא חדש.
היו"ר כרמל שאמה
מי טען נושא חדש? רק חברי כנסת טוענים נושא חדש.
רוברט אילטוב
תטעני את זה כשתהיי חברת כנסת, מותר לי לשאול שאלה אני עוד לא העליתי את זה להצבעה.
אתי בנדלר
אני רוצה להזכיר כי הצעת החוק הזאת כשמה היא: הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות וכל התיקונים שנעשים, התיקונים העקיפים לחוק הרשות השנייה, נעשים בהקשר הזה של מערך ההפצה של השידורים באמצעות ה-DTT. לא קשור בשום דרך שהיא למעבר מזיכיונות לרישיונות.
רוברט אילטוב
אני רוצה לדעת מה הסטאטוס של הנושא הזה כי דיברנו וזה היה צריך לבוא לידי ביטוי בחקיקה.
היו"ר כרמל שאמה
משרד התקשורת.
נגה רובינשטיין
אתה שואל על המצב המשפטי הקיים?
רוברט אילטוב
במקרה ואחד מהם לא ירצה לעבור לרישיונות, מה קורב אז?
נגה רובינשטיין
המצב המשפטי הקיים הוא שההסדר על אחזקה משותפת של חברת החדשות חל בשתי סיטואציות: או ששני בעלי הזיכיונות נשארים במסגרת של זיכיון עד לשנת 2015 או כאשר שניהם עוברים לרישיונות ואז הם יכולים להמשיך ולהחזיק באחזקה משותפת עד 2015.
היו"ר כרמל שאמה
הוא שואל: ומה קורה אם אחד מהם רוצה לעבור?
רוברט אילטוב
סיכמנו שהנושה הזה ייבדק כי יש מצב שאחד מהם לא ירצה לעבור, אז מה קורה אז?
דיאנה מגנאג'י
במצב זה תובא הצעה לשינוי סטאטוס, כדי שבעל רישיון ובעל זיכיון יוכלו להחזיק בבעלות משותפת בחברת החדשות אז שר התקשורת תומך ברעיון.
היו"ר כרמל שאמה
באיזה רעיון תומך שר התקשורת?
דיאנה מגנאג'י
של אחזקה משותפת במקרה שרק אחד עובר כי אנחנו חוששים מחסם - - -
לאה ורון
זאת לא אחזקה משוטפת.
היו"ר כרמל שאמה
היא מדברת על אחזקה משותפת בחברת החדשות.
דיאנה מגנאג'י
הנימוק העיקרי לתמיכה ברעיון כזה בא מכך שיש חשש שהדבר יכול לעכב מעבר לרישיונות ולא תהיה אחר כך תועלת לכל הרפורמה שנעשתה. אנחנו רוצים לקדם את המעבר לרישיונות ואנחנו גם - - -
היו"ר כרמל שאמה
חבר-הכנסת אילטוב, יש לך הצעה בעניין שפותרת את הבעיה?
רוברט אילטוב
כן. אני אבקש לעלות לרוויזיה את סעיף 18 ולהכניס את ה- - -
אתי בנדלר
רוויזיה לסעיף 18?
היו"ר כרמל שאמה
היועצת המשפטית, הבנת מה שהוא רוצה?
אתי בנדלר
לא, אני מוכרחה לומר - - -
היו"ר כרמל שאמה
גם האוצר לא מתנגד?
אתי בנדלר
אני מניחה שהשר יתמוך ברפורמות נוספות אבל צריכים הצעת חוק בעניין.
היו"ר כרמל שאמה
הוא לא יכול להביא את זה כשינוי?
אתי בנדלר
זה לא קשור להצעת החוק הזאת בכלל.
היו"ר כרמל שאמה
מה עם כל הוראות המעבר?
אתי בנדלר
אני מסביר שוב. הצעת החוק הזאת, השם שלה: הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות. רוב סעיפי הצעת החוק דנים – לא רוב. זאת הצעת חוק נפרדת, לא חוק הרשות השנייה אלא הצעת חוק נפרדת, חדשה, שדנה בהפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות – בין היתר, אחרי שהוועדה אישרה את סעיפי החוק הזה, יש גם תיקונים עקיפים לחוק הרשות השנייה שמתחייבים לצורך התאמת חוק הרשות השנייה להצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות.

ההצעה הזאת, גם בתיקונים העקיפים שלה לחוק הרשות השנייה לא דנה בשום שינויים שאינם קשורים להפצת השידורים. מה שאתה מציע עכשיו זאת הצעת חוק שאולי ראוי לשקול אותה – למרות שיש לי עמדה לפי מה שאני שומעת לגבי הדברים האלה – אבל היא מחייבת הפצת הצעת חוק. לא הופץ לוועדה נוסח, לא הופץ לציבור נוסח כדי להגיב על זה.
היו"ר כרמל שאמה
היה ונפיץ נוסח לוועדה – בואי נלך רגע צעד – אם נפיץ נוסח לוועדה, זה יכול להיכנס במסגרת החוק הזה?
אתי בנדלר
אם תישאל דעתי בעניין הזה, אני חושבת שמדובר בנושא חדש. דא עקא שרק חבר-כנסת או נציג ממשלה יכול לטעון נושא חדש. אני מניחה שנציג ממשלה לא יטען נושא חדש מאחר שאני שומעת כרגע - - -
היו"ר כרמל שאמה
הם תומכים. גם האוצר והתקשורת.
עפר מרגלית
אנחנו לא מכירים את הנושא.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני אזכיר לכם.
אתי בנדלר
אז יכול או נציג ממשלה באמצעות שר או סגן שר לטעון נושא חדש או כל אחד מחברי הכנסת יכול לטעון נושא חדש. אם לא טוענים נושא חדש, לכאורה הוועדה יכולה לדון בזה, למרות שאני מוכרחה להזכיר שבאיזו שהיא עתירה שנדונה בבית המשפט העליון – אינני זוכרת אגב מה, אני צריכה לבדוק את זה – העיר הנשיא בדימוס דאז, כבוד השופט ברק, הוא התייחס לשאלה מה קורה אם ועדה דנה בנושא שמבחינת מהותו הוא נושא חדש אבל טענה הזאת לא נטענה ולא הועברה לדיון ולהחלטה בוועדת הכנסת. באמרת אגב הוא אמר שהוא משאיר את השאלה הזאת בצריך עיון. זאת אומרת, שהעובדה שיש איזו שהיא הסכמה לבצע איזשהו תיקון שעל פניו נראה שהוא נושא חדש והטענה לא נטענת, עדיין לא אומר בכול מקרה שזה לא נושא חדש מבחינה מהותית. אבל שוב, או שהטענה הזאת תיטען או שהיא לא תיטען. מכול מקום ברור שכל עוד ההצעה לא מופצת, הציבור, לרבות ציבור המשתתפים כאן אפילו נציג האוצר לא ראה אותה ולא יודע מה בעצם הוצע, ברור שאי אפשר לדון ואי אפשר גם לראות אם זה נושא חדש או לא נושא חדש.
רוברט אילטוב
אז אני מבקש לעלות את זה ולהפיץ מה שצריך להפיץ.
היו"ר כרמל שאמה
להפיץ?
לאה ורון
להעלות את מה? אפשר לקבל את הנוסח שלך?
רוברט אילטוב
כן.
אתי בנדלר
אז תעביר את הנוסח, זה יעלה לאתר של הוועדה באינטרנט והנושא יעלה שוב לדיון בישיבה הבאה.
רוברט אילטוב
אני מבקש להעלות לרוויזיה את סעיף 18.
היו"ר כרמל שאמה
רוויזיה על סעיף 18.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני אומרת שזה לא קשור לשם.
היו"ר כרמל שאמה
הוא רוצה לעשות שינוי בסעיף 18. המשרד תומך שזה יהיה הסדר עד 2015.
דיאנה מגנאג'י
אני רוצה להבהיר שהתמיכה שלנו כרוכה בכך שההסדר הוא עד שנת 2015.
אתי בנדלר
אנחנו עדיין לא יודעים מהו ההסדר. נאמר, לכאורה באופן כללי, שמדובר על אחזקה משותפת של חברת חדשות כשאחד נשאר בזיכיון והשני עובר לרישיון.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
שזה חדש.
רוברט אילטוב
זה בעצם הנוסח שלי.
היו"ר כרמל שאמה
זה הנוסח שלך?
אתי בנדלר
מה זה "זה הנוסח"?
רוברט אילטוב
מה שהיא אמרה.
אתי בנדלר
זה לא נוסח של חוק.
רוברט אילטוב
אני לא יודע איך לנסח את זה משפטית כרגע, אבל הרעיון הוא שתהייה אפשרות לאחזקה משותפת של ערוץ החדשות, גם אם אחת החברות לא יצאה רישיון.
אתי בנדלר
הבנתי. זאת אומרת שגם אם חברת "קשת" תחליט לבקש רישיון היא תוכל להמשיך להחזיק במותג 22 ובחברת החדשות הקיימת למרות שהיא מתנערת מכול חובותיה המכרזיות. אני מניחה שהוועדה תדון במשמעות של זה כשנראה את ההצעה.
היו"ר כרמל שאמה
אז מה ביקשת? רוויזיה?
לאה ורון
כן, לסעיף 18.
היו"ר כרמל שאמה
סעיף 18 זה בסדר?
אתי בנדלר
אני לא רואה איך זה - - - זה סעיף תחילה. תחילה של סעיף. לא רואה איך זה מתקשר.
היו"ר כרמל שאמה
אולי תוסיפו את זה בתוך סעיף חדש?
לאה ורון
אני חושבת שצריך לבקש סעיף אבל לא רוויזיה למשהו.
רוברט אילטוב
סעיף חדש אפשר.
היו"ר כרמל שאמה
אז צריך להפיץ את הנוסח הזה בין חברי הוועדה?
לאה ורון
בוודאי, בין המוזמנים. יש מקום שאנשים ידעו.
אתי בנדלר
ראה, זה סעיף בנושא שבמהותו הוא נושא חדש. אבל גם אם לא ייטען נושא חדש – או שייטען נושא חדש אך ועדת הכנסת תחליט שאין מדובר בנושא חדש – הרעיון הוא שהצעת חוק מופצת ברשומות כדי שהציבור יכול לראות אותה, שהציבור יוכל לקרוא אותה, שהציבור יבין על מה מדובר. כאן שולפים משהו שלא קשור לנושא הזה בלי שאיש ראה במה מדובר.
רוברט אילטוב
לא אמרתי שהציבור לא ידע. אמרתי שנפיץ.
אתי בנדלר
לכן צריכים נוסח של הצעה שניתן יהיה - - -
רוברט אילטוב
יועצת משפטית, זה לא אמרתי. ביקשתי שהדבר הזה יפתח לדיון, אין לי שום בעיה שהציבור ידע.
לאה ורון
כל מה שאנחנו מבקשים אותך, חבר-הכנסת אילטוב, תעביר לנו את הנוסח. אנחנו נוכל להפיץ אותו לכול חברי הכנסת, למוזמנים השונים, לגורמים המשדרים והם יגיעו לדיון הבא מוכנים.
רוברט אילטוב
היום תקבלו. בסדר גמור.
היו"ר כרמל שאמה
כן, מר ורשבסקי.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מה עם התשובה בשבילי, על מה ששאלתי?
היו"ר כרמל שאמה
כן, מר ורשבסקי.
יוסי ורשבסקי
תודה. אני מבקש בפרק המעבר, אחרי דמי הפצה, אנחנו מבקשים להוסיף - -
היו"ר כרמל שאמה
על איזה סעיף אתה מדבר?
יוסי ורשבסקי
- - תיקון או שינוי בתאריך - - -
לאה ורון
תגיד לנו קודם לאיזה סעיף אתה מתייחס, מר ורשבסקי.
היו"ר כרמל שאמה
תתחיל בעמוד.
יוסי ורשבסקי
בעמוד 1,392.
אתי בנדלר
עוד לא הגענו לשם בכלל. אנחנו עוד רחוקים משם. אנחנו בעמוד 1,388 אם אינני טועה. אבל אם יש למישהו עוד הצעות לתקן את אחד מחוקי התקשורת, זו ההזדמנות.
מנשה סמירה
אתה מעלה את זה או לא?
יוסי ורשבסקי
רציתי להעלות אבל ביקשו ממנו לחכות.
לאה ורון
כי זה פשוט לא הסעיף המתאים. אתה רוצה להעיר על נושא דמי ההפצה.
יוסי ורשבסקי
ברור. מנכ"ל הרשות השנייה צריך ללכת והייתי רוצה להעלות את זה כשהוא פה, זאת הסיבה שאני מבקש.
היו"ר כרמל שאמה
בסדר, אין בעיה.
לאה ורון
עוברים לדיון בנושא דמי הפצה בעמוד 1,392.
יגאל הררי
- - - מה לגבי הצבעה - - -
היו"ר כרמל שאמה
עוד לא הצבענו על כלום. מה העניין?
יגאל הררי
אני רואה שרצים קדימה.
היו"ר כרמל שאמה
בגלל שהוא צריך לעזוב, הוא רוצה לדון על משהו שקשור - - -
מנשה סמירה
אני לא יודע כמה זמן זה ייקח. אני פה עד 14:30. אני מתנצל, הודעתי ליושב-ראש הוועדה. אפשר לסיים את העניין הזה.
היו"ר כרמל שאמה
אז בוא נסיים את העניין.
מנשה סמירה
אפשר להתייחס לעניין הזה?
אתי בנדלר
על איזה עניין אתה מדבר?
מנשה סמירה
על הנושא שדנים בו עכשיו. על ערוץ מראה ועל סעיף 19 שהוקרא כאן. התייחסתי לעניין של ה"עיקר" ואני מבקש לפני ההצבעה להוריד את המילה "עיקר" ולחזור למקור, למה שסוכם בתחילתו של הדבר. זו הייתה רוח הדברים בישיבה הקודמת. עם זה הוצאתם את הצוות להכין נוסח. יתרה מזאת, אומר לחברי יורם מוקדי שגם הצוות הסודי לא חשב על "עיקר" אלא חשב על "מראה". אני הייתי שם.

ההערה שנייה שאני מבקש להעיר היא על הערוץ בשפה הערבית. אנחנו כבר יודעים שהערוץ עומד לעלות לאוויר, אני מניח – קראתי ושמעתי גם ממועצת הכבלים – בתוך חודש ימים. אין שום סיבה לשמור מקום קיים כשאנחנו רואים שיש פה רצון לעלות ורואים שיש גם עניינים של כסף. אין שום סיבה לתת לו עכשיו חצי שנה – נדמה לי זה הזמן שמופיע – כדי לקבל החלטה אם הוא יעלה, כשהמקום פנוי מרגע זה. אני מבקש לתת לערוץ בשפה הערבית לא יותר מחודשיים ימים מרגע מעבר החוק ולאחר מכן, אם לא, להעביר את זה לטח"י כי חבל על הזמן, חבל על המקום הפנוי.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אבל אין לו כסף. מאיפה ייקח 4 מיליון. אתה מגביל - - -
מנשה סמירה
חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, אני אתייחס לשאלת המימון שהעלית, עוד רגע. קודם כל אני רוצה להגיד שיש כאן מצב אבסורדי. עולה ערוץ שעוד לא באוויר ומחזיקים לו מקום וכבר יש החלטה להעלות ערוצים נוספים. יש לנו ערוץ שיכול לעלות מיידית ולתת שירות לציבור.
ניצן חן
די, היינו בוויכוח הזה. כמה אפשר למחזר - - -
מנשה סמירה
ניצן, ברשותך. גם אם היינו, על כמה דיונים כבר חזרנו? לגבי נושא המימון של הערוצים הייעודיים - אבקש לקחת בחשבון בהצבעה את שתי הנקודות האלו, אם זה אפשרי. לגבי השאלה שלך, שאלת המימון, צריך להבין כאן – ולמרות שבאוצר כועסים עלי, אני הולך להגן גם על העמדה של האוצר ושל משרד התקשורת ושל הממשלה, ואני חושב שהיא נכונה – הערוצים הייעודיים קמו, נולדו כשהם ידעו שהם עלו כערוצי נישה בפלטפורמות של הכבלים והלוויין. נקודה.
הם היו אמורים גם לשלם דמי הפצה, דמי מעבר. מזה המדינה החליטה בעבר לפטור אותם והם הרוויחו. הערוצים הייעודיים עומדים לקבל מתנה שלא התכוון אליה המשורר – הייתי כאן בדיונים בשנת 2008 – לא הייתה כוונה להעלות אותם על הפלטפורמה הזאת, החופשית, הפתוחה. הם לא עונים להגדרה של "ערוץ פתוח". הם לא קמו כ"ערוץ פתוח". משנים להם את הסטאטוס ואומרים להם: אתם הולכים להרוויח עכשיו ואתם הולכים להיות פתוחים לכלל הציבור ואתם הולכים להגדיל את הסיכוי שלכם להיחשף ולמכור יותר פרסומות.

יתרה מזאת, אחת הבעיות שיש לנו – הערנו עליה אבל לצערי עמדתנו לא התקבלה – אלו ערוצים שהמחויבויות הציבוריות שלהם נמוכות באופן יחסי כי מראש בנו אותן כערוצי נישה בתוך הכבלים והלוויין. מה עסקת החבילה שנעשית כאן? מעלים אותם על החבילה הפתוחה, ללא החמרת הדרישות הציבוריות: לא השיתו עליהם מחויבויות רבות יותר בתחום של היצירה; לא אמרו להם שבנושא חדשות – ולטעמי זאת שאלה מאוד בעייתית – שעל חברות החדשות הקיימות יש פיקוח מאוד רציני, כולל נציגי ציבור שחברים בדירקטוריונים, עם כל המורכבויות.
יוסי ורשבסקי
וירושלים.
מנשה סמירה
ומירושלים ישדרו, עם כל המשמעויות, כי צריך לעמוד בהוראות החוק. הערוצים הללו יהפכו להיות ערוצים פתוחים, יגיעו לכלל הציבור, הפלטפורמה הזאת הולכת - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מה עם הציבור? הערוצים האלה לא מעניינים אותי. מה עם הציבור שרוצה לצפות בערוץ ערבי, ערוץ מורשת, ערוץ חדשות, ערוץ המוסיקה?
מנשה סמירה
תראי מה שקרה כאן: עד היום היה צריך מנוי בכבלים ובלוויין כדי לצפות בהם. עכשיו נותנים פתיחה חופשית שתגדיל את היקף "עידן פלוס" בצורה משמעותית – אנחנו עומדים היום על בין 250 ל-300 אלף ממירים שנרכשו – בוודאי שעם עליית הערוצים האלה המספר יגיע לכמעט 500-600 אלף. זה כבר היקף שמבחינת הפרסומאים, מבחינת הפרסום, מבחינת ההכנסות, הוא בהחלט מאגר רציני מאוד שיגדיל להם בצורה הרבה יותר משמעותית את ההכנסות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני רוצה להבין, אתה בעצם אומר שהם צריכים לשלם 4 מיליון שקל דמי הפצה נכון להיום?
מנשה סמירה
אני רוצה לומר כך: אם הם רוצים להיכנס למגרש של הגדולים ולהיות ערוץ פתוח, יש לזה מחיר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אז לא היה ערוץ ערבי כי - - -
מנשה סמירה
האפשרות השנייה היא לפטור אותם מדמי הפצה ואז המדינה תצטרך לממן את זה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זה מה שצריך להיות.
מנשה סמירה
קודם טענתי מול האוצר שעל המקומות הפנויים - - - אני חושב שיש - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אם המדינה החליטה שאלו ערוצים חיוניים וחשובים, המדינה צריכה לשלם את זה.
מנשה סמירה
המדינה עשתה על זה מכרז ואמרה: אלה התנאים, מי שרוצה לקחת את זה - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מה עם הערוץ האתיופי? אני רוצה אותו ב-DTT. מה עם הערוץ הקהילתי, הוא יהיה שם?
מנשה סמירה
עכשיו דיברת על משהו שלישי.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לא. זה אותו דבר.
מנשה סמירה
לא, ממש לא. יש 5 ערוצים ייעודיים ויש חוק לגביהם. עכשיו את מדברת על ערוצים חדשים אין להם היום בית ואת רוצה להעלות אותם. הנושא הזה יידון במסגרת הערוץ הנושאי, כשנגיע לשם. הם אמורים להיכנס דרך הערוץ הנושאי, אם הם יכנסו. כשנגיע לפינה של הערוץ הנושאי – זה סעיף 13 או 14 שנדחה כרגע – אז יהיה מקום לדון איך ערוץ אתיופי או ערוץ זהירות בדרכים - - -
היו"ר כרמל שאמה
בסדר, תודה מר סמירה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
שאלה אחרונה. דיברנו לפני שלוש ישיבות על ערוץ מראה ולאחת הטענות שדיברתי עליה: למה צריך HD? השבתם, שהציבור צריך להיחשף לערוץ HD, גם ציבור שאין לו כסף ולהיות בכבלים ובלוויין. האם ערוץ מראה הולך לשלם כפל דמי מעבר ל-DTT?
מנשה סמירה
אמרתי בישיבה הקודמת: עלות ערוץ HD גבוהה יותר מעלות ערוץ SD רגיל כי הוא צורך רוחב-פס גדול יותר ומקבל איכות שירות גבוהה יותר. זה לא כפול אבל זה יהיה יותר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זה יהיה אפילו יותר?
מנשה סמירה
זה יהיה יותר מ-4 מיליון.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זאת אומרת שאם ערוץ 2 ו-10 רוצים לעבור, הם יצטרכו לשלם כמעט 8 מיליון שקל רק על דמי מעבר?
מנשה סמירה
התשובה היא: כן, אבל. אני מזכיר לכולנו – אנחנו כל-כך נהנים כבר מהטוב שכבר שכחנו - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אתם מחייבים אותם לעלות ב-DTT?
מנשה סמירה
ב-HD לא, אבל ב"עידן פלוס" כן. אני רוצה להזכיר נתון אחד חשוב, כי אנחנו זוכרים רק את הטוב, שכחנו מה היה לפני שלושה חודשים. עד לפני שלושה-ארבעה חודשים מדינת ישראל שידרה שידורים אנלוגיים פתוחים, חופשיים לכלל הציבור בעלות שנתית של כ-50-60 מיליון ₪. 30 מיליון ₪ רשות השידור וכ-20-25 מיליון ₪ לרשות השנייה רק עבור ערוץ 2 ששודר אנלוגית. המערכת הזאת נסגרה, חסכנו 50 מיליון ₪ בשנה, ובמקומה - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני מסתכלת רק עליך.
מנשה סמירה
לא רק את, גם אחרים כאן. כשאני הצגתי את זה במצגת בדיון הראשון אף אחד לא זוכר את זה ואנחנו דנים ומתווכחים על נתונים שלא יודעים.

קודם כל שנבין, החלפנו מערכת אנלוגית שהעלות השנתית שלה הייתה כ-50 מיליון ₪ במערכת דיגיטלית שהעלות שלה תהיה בסביבות – כרגע בקיים – 20-25 מיליון ₪.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לא הבנתי. מי שילם את ה-50 מיליון?
היו"ר כרמל שאמה
גב' יוליה שמאלוב-ברקוביץ ומר מנשה סמירה תדברו בחוץ. איבדנו קשב לעניין הזה.
מנשה סמירה
תבינו את החיסכון במעבר לדיגיטלי: כולם חושבים שזאת עלות גבוהה. היא רבע מהעלות שהייתה באנלוגי.
היו"ר כרמל שאמה
ניצן חן, בבקשה.
ניצן חן
תודה, היושב-ראש. עם כל הכבוד לחברי מר סמירה. קטונתי מלהתווכח עם קול הבאס האיכותי שלו ועם העובדה שהצליח לדבר בשלוש דקות על שלושים נושאים. יש לי קיבולת נמוכה לעומתו. אבל עדיין יש סופיות-דיון.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
דווקא אתה צריך להיות רב-ערוצי.
מנשה סמירה
לכבלים וללוויין יש 300 ערוצים.
ניצן חן
מר סמירה, לא הפרעתי לך. תן לי 60 שניות. רבותי, הערוץ הערבי יעלה לאוויר, בעזרת ה' כמובן, ובעזרת הוועדה שעזרה לו והקלה עליו, בעוד חודש ושבוע וטוב שכך. לאחר מכן, ערוץ מורשת ישראל – כי זה חסר. המדינה קבעה שבחמשת הנושאים הללו יש כשל-שוק וצריך לתת לו V.I.P, כך המדינה קבעה וטוב שכך.

בואו נדבר על העובדות ולא על הרטוריקה – ושוב, עם הרטוריקה אני לא מתווכח וגם לא עם היכולות של חברי – אבל להגיד על הערוצים הייעודיים מתנה? חמישה ערוצים המדינה קבעה, מתוכם שניים הצלחנו להרים ושניהם על סף כינוס נכסים. אחד איכשהו התאזן בשנתיים האחרונות – זה ערוץ 9. השני – מר אבי ניר עזב כרגע את השולחן – ערוץ 24 שבקושי עומד על רגליו עם כל המחויבויות הרגולטוריות, ויש מחויבויות רגולטוריות גם בכבלים ובלוויין.

האופן שבו מר מנשה סמירה צייר את זה שיש מחויבויות בערוץ ה-Broadcast ואין מחויבויות בכבלים ובלוויין, בעיניי האופן שבו הוא תיאר את זה רחוק ולא מדויק במבחן המציאות.
מנשה סמירה
לא אמרתי כבלים ולוויין. אמרתי ערוצים ייעודיים.
ניצן חן
אני אומר את הדבר הבא ומניח שלא תחלוק עלי. הערוצים הייעודיים – שוב אני אומר, רק שניים הצלחנו וגם הם על כרעי תרנגולת – חייבים להיות ב-DTT מסיבה אחת פשוטה: אם המדינה כבר מימנה או נתנה להם איזושהי הטבה, ברור שהם צריכים להיות בחבילה החינמית.
לגבי כל שאר הערוצים הייעודיים, הרי מה הטענה של חברי – גם בזה הוועדה דנה והכריעה – סוף-סוף הבושה הזאת, שאין לנו ערוץ ערבי למרות כל דוחות מבקר המדינה שמדובר במחדל שלטוני מתמשך תסתיים כשיקום ערוץ ערבי כחול-לבן מסחרי בעוד חודש. הוא צריך להילחם על העובדה שעוגת הפרסום קטנה והוא צריך להילחם עם העובדה שבכבלים ובלוויין אין דמי מנוי כי לרובם שם צלחות פיראטיות – ואדוני יודע את זה כי הוא מסתובב בגליל ובצפון. תנו לו שישה חודשים להרים את הערוץ בטלוויזיה של הכבלים והלוויין. יעמוד על רגליו, יהיה לו אפיון תוכן ולאחר מכן יצטרך להחליט, כאופציה: עולה ל-DTT או לא עולה ל-DTT. מה קרה? מה האסון הגדול?
לאחר התיקון של היושב-ראש היום, ששאר החברות או שאר הקבוצות שיהיו על ה-DTT לא יצטרכו לממן את העובדה שיהיה כיסא ריק חמישה חודשים, מתייתר הדיון הזה ומסתיים, לעניות דעתי. להרוג את הערוץ שעוד טרם הוקם? אני רוצה להזכיר לאדוני עוד דבר: בחוק הראשי, חוק התקשורת – כדי שמאן דהוא פה סביב השולחן לא יחשוב שמדובר פה בקרבות אגו בין רגולטור א' לרגולטור ב' – אחרי שהערוץ הערבי יקום, כעבור שנתיים הוא בלאו הכי עובר לרשות השנייה לפיקוח. כלומר, אין שום רבותא בין הפיקוח של הכבלים והלוויין לפיקוח של הרשות השנייה. אחרי שנתיים זה עובר למנשה Anyhow, או למי שיחליף את מר מנשה סמירה. כך שאני חושב שכול הטיעון הזה - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
בגלל ברית המועצות?
ניצן חן
אם יהיה ברית המועצות אז יהיה ברית המועצות. כל הטיעון הזה מיותר: הוועדה דנה בנושא הזה, הכריעה בסוגיה הזאת. לתת לו מרווח נשימה לעוד חמישה חודשים, על זה אפעס, יקום וייפול ה- - -
היו"ר כרמל שאמה
תודה. סעיף 2 51ב(א) שהקראנו אותו, אני מדבר רק על הסעיף הזה . עמוד 1385, נכון?
אתי בנדלר
פסקה (2) כן. סעיפים קטנים (א). עד איפה קראת?
היו"ר כרמל שאמה
איפה היינו, (ב) (3)?
טל רוזנפלד
עד הסוף של (ב) (4) הקראתי.
היו"ר כרמל שאמה
לא הצבענו מ-(ב) (3), נכון?
טל רוזנפלד
אני רוצה לתקן משהו. גילינו כאן טעות בעמוד 1,386 בפסקה (2) למעלה כתוב: "יפיץ הגורם המפעיל". זה צריך להיות: "תפיץ הרשות".
אתי בנדלר
איפה זה?
טל רוזנפלד
עמוד 1,386 בתוך (ב1) פסקה (2).
היו"ר כרמל שאמה
שורה שלישית באמצע. אז לא הצבענו על (ב3), נכון?
אתי בנדלר
לדעתי לא הצבעת בכלל על 51ב מפסקה(2). בעמוד 1,385 מתחילה פסקה (2) ובו תיקון של סעיף 51ב רבא.
היו"ר כרמל שאמה
הצבענו על זה.
אתי בנדלר
לא.
היו"ר כרמל שאמה
יש הערות ל-51ב (א), (ב) ו-(ג)? אין הערות? אנחנו מצביעים על זה. מי בעד סעיפים (א), (ב) ו-(ג)? אושר.

הצבעה
בעד הסעיפים – רוב

הסעיפים אושרו.
היו"ר כרמל שאמה
אושר. הקראנו את סעיף (ד). למישהו יש הערות או הצעות לשינוי סעיף (ד)? אין?
אתי בנדלר
היה עכשיו תיקון טעות ב-(ד) פסקה (2).
היו"ר כרמל שאמה
לא. אני בעמוד 1,385 ב-(ד). אין הערות. מי בעד (ד)? מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר.

הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר.
היו"ר כרמל שאמה
סעיף (ה).
אתי בנדלר
בסעיף קטן (ב1) (2), כאן יש את התיקון טעות.
היו"ר כרמל שאמה
הבנו את הטעות. במקום "הגורם המפעיל" יבוא "תפיץ הרשות". חוץ מזה, עוד הצעות לשינוי בסעיפים האלה? אנחנו מצביעים. מי בעד סעיף (ה)?
אתי בנדלר
לא כל (ה). (ב1) היה קודם. סעיף קטן (ב1) בתוך (ה).
היו"ר כרמל שאמה
מי בעד סעיף (ה) (ב1)? מי נגד? אושר.

הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
סעיף (ב) (2).
אתי בנדלר
(ב) (2), איפה הנושא של רשות השידור? בתוכו יש הנושא של הטלוויזיה הלימודית. כמובן שמה שיוחלט - - -
היו"ר כרמל שאמה
מה שיוחלט שם ייגרר לפה.
קריאות
- - -
אתי בנדלר
שם היו הוראות הקבע, כאן זה תיקון זמני למשך שנתיים לחוק הרשות השנייה, כל עוד הרשות השנייה היא - - - לכן רק לצורך זה יש את התיקון של חוק הרשות השנייה - - -
היו"ר כרמל שאמה
אנו מבהירים שלגבי הנושא של הטלוויזיה הלימודית: האחוזים ייקבעו בסעיף הקודם. ברור לכולם? לא הכרענו בשאלה הזאת. היה ויכוח לגבי - - -
אתי בנדלר
על הטלוויזיה הלימודית עוד לא הייתה הצבעה.
היו"ר כרמל שאמה
לאחר שנכריע בסעיף הקודם, השינוי ייגרר לפה. אם יהיה שינוי. יש עוד הצעות לשינוי בסעיפים האלה?
אתי בנדלר
איפה היה הנושא של ערוץ מראה? אפשר להצביע על (ב2).
היו"ר כרמל שאמה
אנו מצביעים על סעיף (ב2). מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר
מנשה סמירה
תגידו לנו על מה מצביעים.
היו"ר כרמל שאמה
הסעיף אושר. אם תהיו בשקט תבינו. אתם עסוקים בלדבר.
מנשה סמירה
אבל סעיף (ב2) זה הסיפור של - - -
אתי בנדלר
לא. זה ב-(ב4).
מנשה סמירה
לא. יש "עיקר" ויש ה"שישה חודשים". אדוני היושב-ראש, יש בלגאן בספרור אצלנו. זה תיקון שניתן. לגבי ה"שישה חודשים" אתה לא מקיים דיון?
ניצן חן
מנשה, אתה צריך ללכת. אמרת שאתה עד 14:15.
מנשה סמירה
סליחה, חברים, זה לא צחוק. זה רציני מאוד. אני לא אתן לך את הסקירה לתשובה נגדית על מה שקורה – אני לא רוצה לקלקל, עזוב – מספיק שאני רוצה לטעון את הטיעון העקרוני מבחינת הציבור. למה צריך להמתין שישה חודשים עם מקום פנוי?
קובי שמש
זה ממתן הרישיון. הרישיון ניתן כבר לפני חודשיים. החוק יעבור עוד חודש. אז זה בתחילת השנה הבאה בכול מקרה. מדובר פה על פער של חודש בינך לבינו. שישה חודשים ממן הרישיון, מנשה, ממתן הרישיון. עברו כבר חודשיים. זה לא רלוונטי.
היו"ר כרמל שאמה
יש פה, בעצם, ויכוח על כלום.
קריאות
נכון, נכון, בדיוק.
היו"ר כרמל שאמה
יש הערות לסעיף (ב3)? ל-(ב3) (1)? ל-(ב3) (1) אין הערות, מצביעים. מי בעד (ב3) (1)? אושר פה אחד.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
סעיף (ב3) (2) הטלוויזיה הלימודית. יש הערות? אין. מי בעד? אושר.

הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
סעיף (ב3) (3), יש למישהו הערות?
לאה ורון
הנושא של הערוץ הנושאי עדיין לא נדון.
אתי בנדלר
איפה, ב-(ב4)?
לאה ורון
לא. ב-(ב3) פסקה (3), משדר ערוץ נושאי.
נגה רובינשטיין
אז זה מה שאמרנו, שזה ירוץ אחרי זה. כל התיקונים של הערוץ הנושאי ירוצו בהתאם - - -
לאה ורון
אוקיי, אז בכפוף למה שיאושר.
היו"ר כרמל שאמה
מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
אושר פה אחד בכפוף להכרעה הבסיסית בנושא ערוץ נושאי. סעיף (ב4). ערוץ מראה. מה גמרנו עם ערוץ מראה?
אתי בנדלר
הוועדה צריכה להחליט האם זה יהיה "מרבית" או יהיה ערוץ מראה.
קריאות
- - -
תומר קרני
אנחנו מבקשים עוד פעם. זה אינטרס של הציבור. אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה להשאיר את הגמישות המינימאלית הזאת ולכתוב "העיקר" - - - בסך הכול הציבור צריך לקבל את השידורים והכוונה היא להיטיב עם הציבור ולא להגביל את מה שמגיע לציבור.
מנשה סמירה
יש פה אפליה. הערוץ הציבורי מפלה את הציבור. אתה נותן רק לבעלי - - -
תומר קרני
אין פה אפליה.
קובי שמש
אני רוצה להתייחס למה שאמר תומר ולחזק אותו. הגישה הייתה שאם יש תוכנית מיוחדת למגזרים שמופלים, יהיה אפשר לשדר אותם גם בערוץ High Definition כאשר אין אפשרות לשדר אותם בערוץ 1 או 33 בגלל שיש שם תוכניות אחרות. זה בא לחזק כל מיני גופים חלשים שלא מקבלים שום אפשרות לצפות ב- - -
יגאל הררי
קובי, תגידו שאתם רוצים עוד ערוץ. ערוץ 11 ב'.
היו"ר כרמל שאמה
חברים, לדבר ברשות דיבור.
מנשה סמירה
אני לא אחזור על הכול, ערוץ ציבורי צריך לתת – זה היה רוח הדברים גם בדיון הקודם, גם כאן, גם ברוח החוק, גם בוועדה – שירות מלא לכלל הציבור. מה שאמר קובי עכשיו זה אבסורד: ב-HD יתנו לאוכלוסיות החלשות. לחלשות לא יהיה כנראה ה-HD. זה בדיוק העניין, יש פה אפליה לציבור שיהיה לו יתרון.

לא יכול להיות שמשחק כדורגל ישודר ב-HD ולא ישודר בערוץ ה-SD. לרוב הציבור יהיה את ה-SD ולא את ה-HD. ולכן הוא צריך להיות מראה מלאה.
היו"ר כרמל שאמה
אני בעד מראה מלאה.
תומר קרני
יש אולימפיאדה ויש אירועים שיש שם שידורים ש - - -
אתי בנדלר
אני רוצה להזכיר.
היו"ר כרמל שאמה
חברים, אתם מפריעים ליועצת המשפטית לדבר.
קריאות
- - -
לאה ורון
מר סמירה, עורכת הדין בנדלר ברשות דיבור.
אתי בנדלר
אני רוצה להזכיר שהדיון בנושא הזה בישיבה הקודמת עלה בעקבות השאלה שהעלינו: האם ראוי לתקן את חוק רשות השידור ולהבהיר בו מה מותר ומה אסור לרשות השידור לשדר או כאן, אגב אורחא, אגב נושא של הפצת שידורים. יבוא מאן דהוא ויגיד: הנה, המחוקק כבר נתן את דעתו לעניין הזה. זה מאפשר סוג נוסף של ערוץ, ערוץ שלישי, שלא יהיה זהה לשני הערוצים המשודרים גם כך על-ידי רשות השידור.
אני חושבת שאין ספק שדרך המלך היא תיקון חוק רשות השידור. שהמחוקק ייתן שם את דעתו: איזה ערוצים מותר יהיה לרשות השידור לשדר; מה יהיו התכנים בעניים בעניין הזה, ככול שהמחוקק - - -
אלכס מילר
בחוק הרפורמה של רשות השידור חסמנו את האפשרות הרשות או ועד מנהל - בהמלצת השר זה היה, אתה זוכר? - עשינו בו תיקון שרק באישור של ועדת כלכלה אנחנו יכולים לאשר שינויים כאלו ואחרים בערוצים של רשות השידור. היה לנו דיון כאן בוועדת כלכלה על רפורמות. אז אמרנו שוועדת כלכלה תהיה חייבת, גם אם תהיה החלטה ברשות השידור לפתוח או לסגור איזשהו ערוץ, שאנחנו נהיה אלו שבעצם נאשר את זה ושזה לא יישאר במסגרת החלטה פנימית שם.

השאלה היא אם מתן האפשרות כאן, דרך החוק הזה, לפתיחת ערוץ נוסף זה לא עוקף את מה שאנחנו דברנו שם?
אתי בנדלר
זה בדיוק מה שאני חוששת. הדיונים בתיקון לחוק רשות השידור טרם הסתיימו, הם עדיין על שולחנה של הוועדה המשותפת. אני מציעה - - -
אלכס מילר
אפשר לפצל את זה.
אתי בנדלר
לא לפצל. לכתוב כרגע "ערוץ מראה" בהתאם לנוסח שקיים לגבי הערוצים המסחריים. כשנדון בחוק רשות השידור, נעלה שוב את הנושא הזה ואם הוועדה תגיע למסקנה שראוי לאפשר שינוי בערוצי ה-HD, שהם לא יהיו דווקא ערוצי מראה ברשות השידור – אפשר יהיה לעשות תיקון עקיף לחוק הזה.
דנה נויפלד
אני רוצה להזכיר כי אולי זה נשכח אבל הנוסח, כמו שהוא עכשיו – דיברנו על זה בדיונים הקודמים ולכן לא אמרתי את זה שוב אבל נראה לי שכדאי בכל זאת להזכיר – הנוסח עכשיו הוא נוסח מצומצם הרבה יותר. הנוסח המוצע אומר: עיקר השידורים יהיו שידורי מראה. זאת אומרת שלא מדובר בערוץ חדש, לא מדובר בערוץ נוסף. מדובר בערוץ שיהיה בו תחום מסוים של שידורים שאין סיבה לשדר אותם גם בערוצים אחרים. זה לא נועד להקים ערוץ נוסף, בשביל זה הנוסח הצטמצם הרבה יותר.
רוברט אילטוב
אשאל אותך שאלה. נגיד שרשות השידור, ערוץ 1, רוכשת רישיון לשידור משחק כדורגל או לא יודע מה. ברשות לא רוצים שזה ישודר במסגרת ערוץ 1 כי יש להם עכשיו ערוץ שאפשר לעלות עליו, אז משדרים שם את משחק הכדורגל וערוץ 1 ממשיך לשדר את מה שהוא רוצה?
דנה נויפלד
אני יכולה לתת דוגמא: בתקופת האולימפיאדה יש מספר אירועי ספורט שאפשר לשדר אותם במקביל - - -
יוסי ורשבסקי
פעם בארבע שנים יש אולימפיאדה. תסתכלי על ערוץ 1 כל יום, למה צריך פעם בארבע שנים? הם לא מסוגלים למלא את מה שהם צריכים - - -
דנה נויפלד
יוסי רק התיישבתי, תן לי להשלים את המשפט. שתקתי עד עכשיו תן לי להביע קצת - - - תנו לי להשלים.
מנשה סמירה
תמשיכי עם האולימפיאדה, דנה, ותיכף תראי לאן זה יתפתח.
לאה ורון
רבותי, תאפשרו לעורכת הדין נויפלד לדבר.
דנה נויפלד
שידורי טבע, לא אולימפיאדה, בסדר?
מנשה סמירה
תישארי עם האולימפיאדה.
דנה נויפלד
אני רוצה שידורי טבע. יש שידורי טבע ואפשר לשדר במקביל שני סרטי טבע וגם יש שידורי חדשות באותה שעה, כי השעה 09:00 בערב. כל הכוונה היא שיהיה ניתן לאפשר זאת, ככול שיש. לא לאפשר ערוץ נוסף ואין פה שום כוונה להקים עוד ערוץ, בנוסח המצומצם יותר. כל מה שזה מאפשר שאם יש איזו שהיא דלתא, איזשהו פער, בין מה שיכול להיות משודר לבין שידורים נוספים, אקסטרא, יהיה אפשר לשדר אותם, זה הכול.
אלכס מילר
אבל אתם לא עושים את זה בשביל מצב שיקרה, כדי שאתם תשדרו ערוצי טבע או לא יודע מה. יש איזושהי כוונה לפצל ולשדר, בשביל זה הסעיף הזה קיים, לא לטבע. תגידו תכלס בשביל מה הסעיף הזה בא ומה אתם רוצים לשדר ומתי? כדי שאנחנו נדע על מה אנחנו מצביעים.
קריאה
נכון, צודק.
אלכס מילר
אני רוצה להבין על מה אנחנו מצביעים ובסופו של דבר מה אנחנו צריכים לראות בערוץ, ושבמידה ואנחנו נאשר, אנחנו גם נראה. אני יכול להתערב איתכם על מה שאתם רוצים שאני לא אראה שם טבע. אני אראה משהו אחר שאתם כיוונתם להראות. הרי אתם לא פותחים ערוץ שאולי מתישהו תחליטו מה לשדר בו. כבר החלטתם, ויש לכם כבר - - -
תומר קרני
אני אנסה להסביר שוב.
אלכס מילר
לא צריך למרוח אותי, אני עושה את זה כל יום פה אבל - - -
תומר קרני
אני אנסה להסביר שוב. אני לא חושב שעומדות פה כוונות נסתרות או משהו כזה. עומד פה רצון לענות על צרכי ציבור ולשרת את הציבור יותר טוב. לדוגמא, קח אירוע כמו האולימפיאדה שמשודרים שם 12 ערוצים מלאים שמועברים אלינו. אין אפשרות לשדר אותם לא בשני ערוצים ולא ב-10 ערוצים, אלו 12 ערוצים מלאים.
קריאה
יש לך 33 ו-1 וה-HD הוא - - -
תומר קרני
יש לי 33 ו-1 שישדרו. ערוץ 1, חלק ממנו זה חינוכית. יכול להיות שיהיו תכנים שיש מקום לשדר אותם והם מועברים רק ב-HD. אם תגיד לי רק מראה, זאת אומרת, רק תכנים שמשודרים באותו זמן בערוצים 1 או ב-33 אז הציבור יפסיד את המעט הזה - - -
מנשה סמירה
מה פתאום? מה פתאום?
קריאות
- - -
לאה ורון
אדוני, אתה מפריע שם בסוף, תאפשר לחבר-הכנסת לדבר.
אלכס מילר
אם מבקשים גמישות אז הגמישות יכולה להיות על פי הנושאים. זאת אומרת שאם מבקשים גמישות לשידור של אולימפיאדה אז אפשר לכתוב: לאולימפיאדה. אם מבקשים למונדיאל, אז אפשר לכתוב: למונדיאל. פר נושא. אבל לבוא ולפתוח את זה בכלל? אני חושב שזה מיותר. אני לא רואה פה שחוץ מהאולימפיאדה – שבתכלס אני יכול להבין את הסיבות לשדר אותה בצורה כזאת - - -
תומר קרני
שעות השידור של החינוכית - - -
אלכס מילר
אז תתלבש על החינוכית. תיקח את החינוכית.
תומר קרני
אני לא אשדר את החינוכית, אני אשדר מסך שחור - - -
מנשה סמירה
אז תדון על זה במסגרת חוק רשות השידור, אם החינוכית צריכה להיות משודרת 8 שעות או לא צריכה. אתה לא יכול לעשות את זה בדרך הזאת.
היו"ר כרמל שאמה
אי אפשר להגיד שזה יהיה 90% מראה?
מנשה סמירה
לא, זה בדיוק העניין. הרי רשות השידור מפקחת על עצמה, מי יבדוק?
קריאה
אין עליה רגולציה.
היו"ר כרמל שאמה
חברים אנחנו עוברים להצבעה. מיצינו את הדיון.
אלכס מילר
אל תעלה מולי את הנושא של האירוויזיון, חבל על הזמן.
היו"ר כרמל שאמה
אדוני יושב-ראש ועדת החינוך. "מראה מוחלטת" מקובל עליך? כן?
לאה ורון
גם בטלוויזיה הרגילה וגם ב-HD.
אתי בנדלר
זאת אומרת שערוץ ה-HD ישדר בדיוק אותם שידורים שמשודרים בערוץ 1 או 33. במסגרת הטיפול בחוק רשות השידור, ככל שמישהו ירצה להעלות את זה, אז הנושא יידון.
אלכס מילר
אני גם מוכן ללכת על מהלך שישאיר פתח להגשת בקשה מיוחדת לוועדת הכלכלה, פעם ב-4 שנים, לשידורים מיוחדים.
דנה נויפלד
לא. נאשר שינויים ספציפיים?
מנשה סמירה
עזוב, אתה לא צריך את זה.
תומר קרני
גם אנחנו לא רוצים.
אלכס מילר
לוקחים פה גמישות לנושאים מסוימים.
מנשה סמירה
חבר-הכנסת מילר, אני לא יודע למה האולימפיאדה שכנעה אותך, האולימפיאדה מגלמת את הבעיה. כי המשמעות היא: מי שיש לו HD יראה את הדברים היפים של האולימפיאדה - - -
קריאות
לא. הפוך.
מנשה סמירה
חברים, לא הפוך. הכוונה היא לשדר שידור שונה ב-HD. ב-HD תיתן את הדברים הטובים והיפים והמוצלחים, מה הפוך? איך אתה מעיז להגיד הפוך? אתה מטעה את הוועדה בהערה הזאת, אני מצטער לומר לך. אל תטעה את הוועדה. אתה תשים את הכדור-ברזל ב-HD ואת הכדורגל ב-SD? הצחקת אותי. עובדים על חברי הכנסת.
היו"ר כרמל שאמה
היועצת המשפטית, אנחנו הולכים על הוורסיה של "מראה מוחלטת".
אלכס מילר
במידה ויהיה שינוי, אפשר יהיה להעלות את זה, כמו שאמרת, בנפרד.
היו"ר כרמל שאמה
יש עוד דברים לא ברורים בסעיף הזה? אנחנו עוברים להצביע על סעיף (ב4) עם הוורסיה של "מראה מוחלטת", תנסח את זה היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא את סעיף (ב5).
אתי בנדלר
אדוני היושב-ראש, בעמוד 1,371 פסקה (4), זה התיקון הקבוע לחוק – כאן זה רק לתקופת הביניים בה דנה פסקה (4) – שם התעוררה בעיה וגם שם אני אנסח את - - -
היו"ר כרמל שאמה
אנחנו מצביעים על סעיף 6 (א) (4) בעמוד 1,371. משהו שהשארנו פתוח באותו עניין כמה ישיבות. אנחנו מצביעים על סעיף 6 (א) (4) עם אותה הכרעה ב"מראה מוחלטת". מי בעד? הסעיף אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
עפר מרגלית
אנחנו חושבים שזה לא צריך להיות "מראה מוחלטת" - - -
אתי בנדלר
אז אתם מבקשים להתנגד לנושא הזה? אני מבקשת לקבל - - - חתום על-ידי שר האוצר.
לאה ורון
לא שומעים אותך. רגע, אני לא שמעתי מה הוא ביקש.
אתי בנדלר
הסתייגות לשני הסעיפים: לסעיף 6 (א) (4) ולסעיף - - -
אלכס מילר
אפשר להצביע על ההסתייגות.
היו"ר כרמל שאמה
הסתייגות למליאה. אנחנו לא מעלים למליאה עם הסתייגות של שרים. זה כלל פה בוועדה.
דנה נויפלד
אף פעם?
היו"ר כרמל שאמה
אף פעם. אל אם כן זה בהסכמה. נא לקרוא את סעיף (ב5)
טל רוזנפלד
"(ב5)
תחילת הפצת השידורים של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן, באמצעות תחנות השידור הספרתיות, בהתאם להוראות סעיף זה, ששידוריהם לא הופצו ערב פרסומו של חוק הפצת שידורים, תהיה לא יאוחר מהמועד המפורט באותן פסקאות, לפי העניין:
(1)
בעל רישיון לשידורי טלוויזיה כאמור בסעיף קטן (א1) – שנה מהמועד שבו ניתן לו הרישיון;

(2)
גוף המשדר שידורי רדיו שהגיש בקשה להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי סעיף קטן (ב1) – זמן סביר ממועד הגשת הבקשה כאמור"

אני רק אוסיף כאן: בדיון הקודם, כשדנו בסעיף הדומה בחוק, הרשות השנייה בִּקְּשָׁה לקצוב את הזמן הסביר.
מנשה סמירה
עורכת הדין בנדלר בִּקְּשָׁה.
טל רוזנפלד
אמרתי: הִתְבַּקְּשָׁה. אני מקריאה את מה שהרשות השנייה הציעה: "זמן סביר ממועד הגשת הבקשה כאמור ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור".
היו"ר כרמל שאמה
אוקיי.
אתי בנדלר
ההצעה הזאת חלה גם לגבי הסעיפים אחורה?
היו"ר כרמל שאמה
כן. עוד נחזור לזה.
טל רוזנפלד
"ולענין שידורי הרדיו בערוץ רדיו נוסף כאמור בסעיף קטן (ב1)(2) – זמן סביר מהמועד שבו קיימת קיבולת פנויה להפצת השידורים כאמור ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור;"
מנשה סמירה
ראית? לקחתי על עצמי 90 ימים. ערוץ ערבי – 6 חודשים.
קובי שמש
לא. יש הבדל.
אלכס מילר
תקשיב לי טוב - - -
טל רוזנפלד
"(3)
משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית שהגיש בקשה להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי סעיף קטן (ב2)(1) – זמן סביר ממועד הגשת הבקשה כאמור ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור;
(4)
משדר ערוץ ייעודי שהגיש בקשה להפצת שידוריו באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי סעיף קטן (ב3)(1), הנמנה עם חמשת משדרי הערוצים הייעודיים הראשונים כאמור באותו סעיף קטן – שנה מהמועד שבו הגיש את בקשתו כאמור, וכל משדר ערוץ ייעודי נוסף כאמור באותו סעיף קטן שהפצת שידוריו כפופה לקיבולת הפנויה להפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות – זמן סביר מהמועד שבו קיימת קיבולת פנויה כאמור ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור;
(5)
הטלוויזיה הלימודית – אם הגישה בקשה להפצת שידוריה באמצעות תחנות שידור ספרתיות לפי סעיף קטן (ב2)(2) – זמן סביר מהמועד שבו מתקיים תנאי מהתנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) של סעיף קטן (ב2)(2), ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור ואם הגישה בקשה להפצה כאמור לפי סעיף קטן (ב3)(2) – שנה מהמועד שבו הגישה את הבקשה כאמור, והכל ובלבד שנמסרה הודעת שר החינוך כאמור באותם סעיפים קטנים, במועד הגשת הבקשה;
(6)
משדר ערוץ נושאי כאמור בסעיף קטן (ב3)(3) – זמן סביר מהמועד שבו קיבל משדר הערוץ הנושאי רישיון לפי סעיף 13(ב) לחוק הפצת שידורים ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור;
(7)
רשות השידור, לעניין שידורי הערוץ הנוסף כמשמעותו בסעיף קטן (ב4)(1) – שנה מהמועד שבו ביקשה כי שידורי הערוץ הנוסף יופצו באמצעות תחנות השידור הספרתיות כאמור באותו סעיף קטן;
(8)
גוף כאמור בסעיף קטן (ב4)(2) – זמן סביר מהמועד שבו נבחר בהליך לפי אותו סעיף קטן ובלבד שלא יעלה על 90 ימים מהמועד האמור."
היו"ר כרמל שאמה
זה סעיף שדנו בו בעבר. מעתיקים אותו, את כל מה שהכרענו. אני מבין שלאף אחד אין הערות חדשות. מי בעד הסעיף? פה אחד אושר.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא סעיף ו'.
טל רוזנפלד
"(ו)
סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) – בטלים;" אלו סעיפים שעסקו בהשתתפות ובעלות ההקמה של הכנסת ושל רשות השידור. הם כבר לא רלוונטיים עכשיו כשעלות ההקמה ממומנת על-ידי משרד האוצר.
היו"ר כרמל שאמה
מי בעד סעיף (ו)? אושר פה אחד.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא סעיף (ז).
טל רוזנפלד
"(ז)
במקום סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ה) (1)
הרשות תפיץ את שידורי הטלוויזיה של הגופים כאמור בסעיף 51א(א)(1) עד (6), כך שאופן ההפצה, איכות שידורי הטלוויזיה ואפשרות הבחירה של שאר המרכיבים של שידורי הטלוויזיה, יהיו זהים לגבי כל הגופים ששידורי הטלוויזיה שלהם מופצים באמצעות טכנולוגיית חדות רגילה או באמצעות טכנולוגיית חדות גבוהה, לפי העניין.
(2) הרשות תפיץ את שידורי הרדיו של הגופים כאמור בסעיף 51א(א)(7), כך שאופן ההפצה, איכות שידורי הרדיו ואפשרות הבחירה של שאר המרכיבים של שידורי הרדיו, יהיו זהים לגבי כל הגופים ששידורי הרדיו שלהם מופצים כאמור.";"

אלו גם סעיפים שכבר הצבענו עליהם.
היו"ר כרמל שאמה
מי בעד? אושר פה אחד.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא סעיף (ח).
טל רוזנפלד
"(ח)
סעיף קטן (ו) – בטל;"

זה סעיף שעסק בדמי הפצה של הכנסת ושל רשות השידור. עכשיו ריכזנו את כל הנושא של דמי הפצה בסעיף אחר, שעוד מעט נגיע אליו. בגלל זה הסעיף הזה מתייתר.
היו"ר כרמל שאמה
הערות? שאלות? אין. מי בעד סעיף (ח)? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
סעיף (ט), תקריאי באישור ועדת כלכלה.
טל רוזנפלד
יש כאן עוד שינויים.

"(ט)
אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ז)
השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר,"
הרשות השנייה מבקשת
"ועם מועצת הרשות השנייה יקבע" רציתם שזה לא יהיה "רשאי". "יקבע באישור ועדת כלכלה".
אתי בנדלר
לנושא הזה אמרנו שתביאו הצעה לישיבה הבאה. לדעתי זה לא מספיק. אני חושבת שצריכה להיות כאן עוד תוספת שתאמר במפורש: ובלבד שבתקנות אלה יקבע השר כי ערוץ ש - - -
נגה רובינשטיין
גב' בנדלר, גם יש לו חובה וגם אנחנו נגיע לכאן. אפשר יהיה להכניס - - -
היו"ר כרמל שאמה
יש לו חובה והוא מגיע לכאן – זה הכול.
אתי בנדלר
תארי לעצמך שאנחנו לא נזכור, שנהיה בחופשה באותו זמן?
נגה רובינשטיין
אתי, אנחנו נזכיר. אני לא רוצה להיכנס לפרטים יתר על המידה.
אלכס מילר
תרשמי את זה לפרוטוקול. כי אם לא הזכירה תוכלי להגיד: בבקשה, זה עבר.
היו"ר כרמל שאמה
מצביעים על סעיף (ט) עם השינויים שהוכנסו: ש"השר חייב לקבוע תקנות" ו"באישור ועדת כלכלה" ו"בהתייעצות עם מועצת הרשות השנייה". זה מקובל עליכן, משרד התקשורת? מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא סעיף 3.
טל רוזנפלד
"(3)
אחרי סעיף 51ג יבוא:

"51ד
אי-גביית תשלום בעד קליטת שידורי טלוויזיה או שידורי רדיו.
הרשות וכל אדם אחר, לא יגבו תשלום כלשהו מהציבור בעד קליטת שידורי טלוויזיה או שידורי רדיו המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות חוק זה.";"
הסעיף זהה למה שאישרנו לפני רגע, בחוק הקודם.
היו"ר כרמל שאמה
מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר

.
קובי שמש
לגבי סעיף (ט), אין התייעצות עם הכבלים והלוויין?
נגה רובינשטיין
זה רק הגורם המפעיל. מכיוון שכאן הגורם המפעיל זה הרשות השנייה אז ההתייעצות תהיה עם הרשות השנייה.
קובי שמש
אבל אלו שידורים שהוא מפקח עליהם.
נגה רובינשטיין
זה לא משנה. כיוון שההתייעצות נוגעת להורדת השאלטר.
לאה ורון
בכול מקרה, הפסקה אושרה כבר.
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא סעיף (4).
טל רוזנפלד
"(4)
בסעיף 52 –


(א)
סעיף קטן (א) – בטל;


(ב)
במקום סעיף קטן (א1) יבוא:
"(א1)
הרשות רשאית לדרוש מהגופים ששידוריהם מופצים על ידה כאמור בסעיף 51ב, למעט הגופים כאמור בסעיף 51א(א)(2) ו-(5), להפקיד בידיה ערבויות או בטוחות אחרות להבטחת תשלום דמי הפצה כאמור בסעיף 100א.";
(ג)
בסעיף קטן (ב), במקום "בסעיפים קטנים (א) או (א1)" יבוא "בסעיף קטן (א1)" ובמקום "בסעיף קטן (א1) ודרכי מימושם" יבוא "ודרכי מימושן";"

זה גם סעיף זהה לסעיף שהצבענו עליו, על הערבויות.
לאה ורון
אבל שם הוכנס 'גלי צה"ל'.
טל רוזנפלד
נכון. אז צריך להכניס גם כאן 'גלי צה"ל'.
היו"ר כרמל שאמה
הסעיף מוכן להצבעה? מי בעד? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא הלאה.
טל רוזנפלד
"(5)
סעיף 53 – בטל;"

זה סעיף שעסק בהחזרת תשלומי עלות ההקמה. הוא כבר לא רלוונטי היום.
היו"ר כרמל שאמה
מי בעד סעיף (5)? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר
היו"ר כרמל שאמה
נא להקריא את סעיף (6).
טל רוזנפלד
(6)
במקום סעיף 100א יבוא:
"100א דמי הפצה. גוף ששידורי הטלוויזיה או שידורי הרדיו שהוא משדר מופצים כאמור בסעיף 51ב, ישלם לרשות בעד הפצת השידורים כאמור, סכום שיורו עליו השר ושר האוצר לאחר התייעצות עם הרשות; הסכום האמור יחושב לפי סך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת השידורים כאמור, למעט עלות ההקמה (בסעיף זה – סך התשלומים והעלויות), כשהוא מחולק בין הגופים אשר שידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כאמור, בהתאם להוראות אלה:
(1)
סך התשלומים והעלויות יחולק בין הגופים ששידורי הטלוויזיה שלהם מופצים לפי סעיף 51ב (בסעיף זה – משדרי הטלוויזיה) לבין הגופים ששידורי הרדיו שלהם מופצים לפי אותו סעיף (בסעיף זה – משדרי הרדיו) באופן זה:
(א)
חלקם של משדרי הטלוויזיה יהיה סך התשלומים והעלויות בניכוי חלקם של משדרי הרדיו כאמור בפסקת משנה (ב) (בסעיף זה – חלקם היחסי של משדרי הטלוויזיה);
(ב)
חלקם של משדרי הרדיו יהיה בהתאם לקיבולת הנדרשת לשם הפצת שידורי כלל משדרי הרדיו, ביחס לכלל הקיבולת הקיימת בתחנות השידור הספרתיות (בסעיף זה – חלקם היחסי של משדרי הרדיו);
(2)
חלקם היחסי של משדרי הטלוויזיה יחולק בין משדרי הטלוויזיה לפי מספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו של כל משדר טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף 51ב ובהתחשב בסוג הטכנולוגיה"
אנחנו מבקשים להוסיף
"טכנולוגיית חדות רגילה או טכנולוגיית חדות גבוהה"

"אשר באמצעותה מופצים שידורי הטלוויזיה כאמור;
(3)
חלקם היחסי של משדרי רדיו יחולק בין משדרי הרדיו לפי מספר הערוצים שבהם מופצים שידוריו של כל משדר רדיו בהתאם להוראות סעיף 51ב.
(ב)
בסעיף זה, "תחנת שידור ספרתית" ו"עלות ההקמה" – כהגדרתן בסעיף 51א(יב)."
ניצן חן
אדוני היושב-ראש, יש פה הערה מאוד חשובה של היועץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין.
היו"ר כרמל שאמה
בבקשה.
דוד קובסניאנו
אני חוזר לעמוד 1,391 סעיף (ט) (ז) לגבי התקנות. דיברנו על זה שהסעיף הזה, בין השאר, אחת הסיבות - - -
לאה ורון
אני מזכירה לאדוני שהוועדה אישרה את הסעיף הזה.
ניצן חן
כן אבל עוד לא יבשה הדיו. רק עוד הערה.
דוד קובסניאנו
אני רוצה להבין. דובר שהסעיף הזה יחול גם במקרים שבהם ערוץ מבקש להפסיק את פעילותו עקב נסיבות כלכליות ולא רק לגבי ההפצה עצמה וקיבולת, כמו שאמרו פה. אם זה כך, אז זה צריך גם בהתייעצות עם הרגולטור השני שזה המועצה לשידורי כבלים ולוויין.
נגה רובינשטיין
התקנות שהשר יביא גם לאישור הוועדה יכללו את כל מה שנדרש בפנים. אם בתוך התקנות ייקבעו הסדרים מסוימים לערוצים כאלה ולערוצים אחרים ויצטרכו התייעצות, יכול להיות שעם השר הממונה על רשות השידור; ויכול להיות עם מועצת הכבלים והלוויין. הדברים יהיו שם. אנחנו לא נכניס את עכשיו את עכשיו בתוך תיקון החוק מכיוון שזה יכניס סרבול - - -
ניצן חן
אז למה את - - - תקשיב מר מילר, אם ערוץ 9 יחליט לעזוב את ה-DTT אחרי שנה כי אין לו התכנות כלכלית - - -
לאה ורון
מר חן, מאחר וזה אושר, תבקש בסוף הישיבה מחבר-הכנסת מילר להגיש בקשה לדיון מחדש. זה אושר.
ניצן חן
גברתי, תני רגע להסביר. נניח שאחד הגופים יחליט אחרי שנה שזה לא כלכלי לו והוא רוצה למשוך את עצמו כחוק מה-DTT הוא לא רשאי.
קריאה
למה לא רשאי?
ניצן חן
הוא רשאי בתקנות. או שמכניסים את שני הרגולטורים – זה משהו לא הגון כאן.
מנשה סמירה
חברים, יש פה אי הבנה. הרשות השנייה נכנסה לא בגלל שהיא רגולטור במקרה הזה. מדובר כאן על ההסדר עד שנת 2014 כאשר המערכת עדיין באחריותה כגורם המפעיל.
דוד קובסניאנו
אבל זה לא רק מסיבות של גורם מפעיל, אלו גם סיבות ענייניות של הגוף המפוקח.
מנשה סמירה
היה סמוך ובטוח כי כאשר השר דן בנושא, הוא יתייעץ עם המועצה שהיא בוודאי סמוכה על שולחנו - מועצת הכבלים והלוויין. הוא לא יבוא לדיון הזה מבלי שהוא יתייעץ עם האנשים שלו בתוך המשרד ועם הרשות השנייה, כגורם מפעיל ולא – במקרה הזה – כרגולטור. אתה צריך להבין את זה. יש לזה השלכות טיפוליות והנדסיות וכלכליות. זה לא בא מהמקום הזה. מר ניצן חן: אתה לא מקשיב, אתה הולך להגיד לחבר-הכנסת מילר ואולי להטעות אותו - - -
ניצן חן
כולם מטעים ורק אתה - - -
מנשה סמירה
כי אתה לא שמעת את ההסבר, את התשובה לשאלה שלך. אנחנו שם לא כרגולטור, אנחנו שם כגורם מפעיל. להוציא ערוץ – יש לזה השלכות הנדסיות, כלכליות וטכנולוגיות. אם אתה לא סומך על שר התקשורת אני רואה.
ניצן חן
לא. אני לא סומך על מה שאתה אומר כי אתה רוצה - - - את כולם.
היו"ר כרמל שאמה
מר סמירה ומר חן. מר חן, עוד לא יבש הדיו.
ניצן חן
נכון.
היו"ר כרמל שאמה
אמרת: "יבשה הדיו".
ניצן חן
סליחה, אני מתנצל. בדרך כלל העברית שלי תקנית. אני חושב שדבר כזה לא עושים ככה, כשאנחנו חצי רדומים לפני ארוחת צהריים.
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה
מר חן, אם זה כל-כך דרמטי, תוגש רוויזיה וזה יתוקן.
אלכס מילר
חבר-הכנסת שאמה, ברשותך, דקה מזמנך. אפשר לשמוע ממשרד התקשורת את הליך היציאה שהם מתכוונים אליו, של כל ערוץ מה-DTT?
היו"ר כרמל שאמה
הם עוד לא יודעים.
נגה רובינשטיין
מה יהיה כל התהליך?
אלכס מילר
ההליך שאתם רואים. אם אני בעל ערוץ שרוצה לצאת, מה ההליך?
נגה רובינשטיין
איזה ערוץ?
מנשה סמירה
איזה סוג של ערוץ אתה?
נגה רובינשטיין
זה מאוד תלוי איזה ערוץ אתה. כי אם אתה, למשל ערוץ הכנסת, הערוץ הראשון, בעל רישיון לפי חוק הרשות השנייה - - -
אלכס מילר
אני מדבר על ערוצים מסחריים.
נגה רובינשטיין
זה תלוי, עוד פעם, איזה ערוץ אתה. אם אתה ערוץ מסחרי מסוג ערוץ 2 או 10, שהם בעלי רישיונות, אתה עולה בחובה ל-DTT - - -
ניצן חן
אדוני היושב-ראש, מנכ"ל הרשות השנייה אמר שבשעה 14:30 הוא הולך, עכשיו 14:40. יש פה, באמת, חוסר - - -
יגאל הררי
חוסר תיאום בשעונים.
נגה רובינשטיין
אם אתה ערוץ 2 - - - אין חובה. זה יהיה התהליך.
אלכס מילר
איזה תהליך?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מה את עושה עם זה שיש פה ערבות - - -
היו"ר כרמל שאמה
חברים, אנחנו דנים בסעיף 6 שהוקרא, בעניין דמי הפצה. נעתיק את המנגנון הקודם שעשינו, נכון?
יגאל הררי
יש לי הערה בעניין הזה. בסעיף (6) (3) - - -
קריאות
- - -
היו"ר כרמל שאמה
חברים אתם מפריעים. כן.
יגאל הררי
- - - מה קורה במידה - - - ויחולק לפי 13 תחנות. מחר יהיו 18 תחנות.
קריאה
אפשר לדבר למיקרופון, לא מבינים מילה.
היו"ר כרמל שאמה
תמיד זה יחולק בהתאם למספר.
יגאל הררי
עכשיו אני משלם על - - -
קריאה
- - -
היו"ר כרמל שאמה
זה כל פעם מעודכן מחדש, כל תשלום.
קובי שמש
- - - שישלמו את החלק האמיתי שהוא תופס ולא ישלמו - - -
היו"ר כרמל שאמה
זה מה שאמרנו.
קובי שמש
גם לגבי הרדיו זה נכון?
היו"ר כרמל שאמה
לגבי כולם. אף אחד לא ישלם על חלק לא תפוס.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
הבנתי שזה חוק שאפשר לקרוא לו: חוק הערבות ההדדית.
היו"ר כרמל שאמה
חברת הכנסת יוליה חזרה לחדר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אם אחד לא בא, האחרים משלמים במקומו.
מנשה סמירה
לא. זאת ערבות של המדינה עכשיו.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
זה מה שקורה.
מנשה סמירה
לא. הייתה הצבעה כבר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
מה "הייתה הצבעה כבר"? אני עושה רוויזיה.
אתי בנדלר
לא, לא. המדינה תשלם. זו הייתה - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
נכון, אם הוא יורד.
מנשה סמירה
לא אם הוא יורד. אם הוא לא עולה. אם יש מקום ריק. כל עוד אף אחד לא - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
לא. אני שואלת במקרה שהוא ירד. מישהו היה, שילם וירד – מה קורה עם המקום שהוא שילם, האם זאת ערבות הדדית? - - -
אתי בנדלר
חוזר למדינה.
מנשה סמירה
נופל תחת ההגדרה של מקום ריק.
היו"ר כרמל שאמה
מקום ריק.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אז המדינה משלמת את זה? אז גם פה אין ערבות הדדית?
היו"ר כרמל שאמה
הלאה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
רגע, הקראתם כבר את סעיף 16?
היו"ר כרמל שאמה
הקראנו הכול.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אבל לא הצבעתם, נכון?
היו"ר כרמל שאמה
הצבענו, הקראנו.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
סעיף 16, לגבי החובות של הזכיינים.
היו"ר כרמל שאמה
עוד הערות לגבי סעיף (6). כן, מר ורשבסקי.
יוסי ורשבסקי
אנחנו מבקשים להוסיף לפרק המעבר לאחר הסעיף הדן בדמי הפצה - - -
היו"ר כרמל שאמה
איפה? אנחנו מדברים על סעיף (6).
יוסי ורשבסקי
זה.
אתי בנדלר
פסקה (6).
היו"ר כרמל שאמה
אחרי הסעיף הזה. חכה. אנחנו דנים קודם כל בסעיף הזה. אחרי זה תדבר. עוד הערות לגבי סעיף (6)? אנחנו עוברים להצבעה על סעיף (6) עם ההתאמה שמקום ריק, מקום מלא לא נושא בו.
אלכס מילר
סעיף (6) איפה, באיזה עמוד?
אתי בנדלר
בפסקה (6) בעמוד 1,392.
היו"ר כרמל שאמה
מי בעד סעיף (6) עם השינוי? שניים. מי נגד? מי נמנע? הסעיף אושר.

הצבעה
בעד – רוב
הסעיף אושר
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אני לא הייתי פה.
עפר מרגלית
אנחנו מגישים הסתייגות, כמו בסעיף הקודם.
היו"ר כרמל שאמה
משרד האוצר ביקש זכות להגיש הסתייגות. עכשיו, מר ורשבסקי, מה אתה רוצה להוסיף?
יוסי ורשבסקי
אנחנו מבקשים להוסיף לפרק המעבר, לאחר הסעיף הדן בדמי הפצה, תיקון לסעיף 102א לחוק הרשות השנייה, לדחות את מועד התשלומים מה-31.12.2011. בנימוק שמדובר על דמי תמלוגים ודמי זיכיון של חובות עבר – אני חושב שאני יכול לדבר גם בשם חברי מקשת ורשת – מדובר על דמי זיכיון ודמי תמלוגים, חובות עבר, שנקבעו לתשלום יחד עם כניסת משטר הרישיונות. אנחנו חושבים שמעבר למצב הקשה - שאם תרצו אני אפרט אותו – אנחנו יודעים שהרישיונות לא יהיו ב-2012 אלא במקרה הטוב ב-2013. זאת הסיבה שאנו מבקשים לדחות את התשלומים האלה.
קריאה
אנחנו תומכים בבקשה הזאת.
היו"ר כרמל שאמה
רשת. קשת? תומכים גם. הרשות השנייה?
מנשה סמירה
כן.
אתי בנדלר
על מה מדובר? על התמלוגים או על - - -
מנשה סמירה
אני אסביר. גם וגם.
לאה ורון
תמלוגים וזיכיון.
מנשה סמירה
גב' בנדלר, אני אסביר. מדובר כאן - - -
אתי בנדלר
רגע, זה קשור להפצה? אני רוצה להבין.
לאה ורון
לא. זה סעיף שמתקן את 102 (ב). במקום סעיף 100א אז הוא מכניס אחרי סעיף 100. על דמי ההפצה הצביעו בתיקון שהיה לגבי "מקום ריק לא יממן מקום מלא". מציע מר ורשבסקי להכניס פה עוד סעיף שדוחה את התשלום של דמי התמלוגים ודמי הזיכיון כדי שלא יצטרכו - - -
אתי בנדלר
איך זה מתקשר להפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות?
לאה ורון
זה לא.
אתי בנדלר
את ההצעה שלך אני מכירה כי אישרתי – אני לא זוכרת לאיזה חבר-כנסת – את הצעת החוק הפרטית שהוא מבקש להניח. ההצעה הזאת תונח בתחילת השבוע הבא כהצעת חוק פרטית. לכן אני מכירה את ההצעה אבל איך היא מתקשרת להצעת החוק הזאת? מדוע היא לא במסגרת הצעת חוק פרטית.
היו"ר כרמל שאמה
רגע. חבר-הכנסת מילר רוצה לדבר.
אלכס מילר
גברתי היועצת המשפטית, אם הסעיף הזה יכנס, "ישראל ביתנו" מבקשת לראות בסעיף הזה כנושא חדש.
היו"ר כרמל שאמה
עוד לא הצבענו על זה. מה אתה מבקש נושא חדש?
אתי בנדלר
הוא לא. הוא טוען נושא חדש. אין לי את הנוסח של ההצעה - - -
אלכס מילר
בסדר, אם תכניסו ותפיצו, אני כבר אומר לך שאנחנו רואים בזה נושא חדש.
היו"ר כרמל שאמה
מה שניקרא: יש להם זיכרון.
אלכס מילר
לא משנה, לא קשור זיכרון או לא אבל - - -
אתי בנדלר
יתכן שיש מקום להצעה הזאת אבל היא לא קשורה להצעת החוק הזאת.
היו"ר כרמל שאמה
כן בבקשה. אתה יודע על מה אנחנו דנים?
מנשה סמירה
כן. אנחנו דנים על דחיית התשלום שנקבע בתיקון חוק הרשות השנייה בחודש פברואר 2010 לערוצים המסחריים.
לאה ורון
את מה שמציעים עכשיו תיאמו איתך?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
היית תחת לחץ של לוביסטים?
מנשה סמירה
העיקרון בוודאי שידוע לנו ואנחנו אפילו דיברנו על כך במועצה - לפני כשבועיים-שלושה העלינו את הנושא. אני מבקש להסביר, בעת תיקון החוק שהסדיר את התשלומים של הערוצים המסחריים, בפברואר 2010, נקבע שהחובות של השנים 2006-2009 – היה צילום מצב בתחום התמלוגים – ידחה התשלום שלהם לסוף 2011. פה בא הקשר, עורכת הדין בנדלר: המועד נקבע כי ההערכה אז הייתה שאנחנו נהיה בעת הזו כבר אחרי "עידן פלוס" ועם רישיונות ופחות או יותר קשרו בין הדברים. בסופו של דבר החוק של הרישיונות, כידוע לנו, נדחה ל-1 בינואר 2013 - - -
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
בינתיים.
מנשה סמירה
לא. זה המועד, 1 בינואר 2013. הצעת החוק המקורית דיברה על 1 בינואר 2012 ולכן נקשרו שני התאריכים. מאחר וחוק הרישיונות נדחה ל-2013, כפי שהזכיר כאן מנכ"ל ערוץ 10, ומאחר וב"עידן פלוס" אנחנו באיזשהו עיכוב – עבדנו על החוק הזה כבר לפני שנה-שנה וחצי, הוועדה סיימה את עבודתה, ורק עכשיו אנחנו מגיעים לידי בשלות – אז בהחלט, מבחינת ההערכות וההתארגנות, ולא נסביר את כל הפרטים, ובגלל המצב המיוחד שקרה גם ברגע זה: בימים אלו, כולנו עדים, לאיזושהי פגיעה קשה בהיקף ההכנסות של הערוצים המסחריים כולם. מאחר וכאמור מדובר כאן על חוב ישן שחלקו יוחזר חזרה וחלקו ישלם דברים שכבר עבר זמנם או שהיו קשורים לשינויים שדיברתי עליהם, יש מקום לקבל את הבקשה שתאפשר גם לערוצים במצב הכלכלי הקשה הקיים להתנהל מבחינת תזרים המזומנים – שזאת הבעיה הקשה בעקבות כל מה שקרה בקיץ האחרון – לדחות את התשלום הזה בלפחות שנה ולאפשר להם להיערך ולהתארגן.

מדובר כאן על סכומים לא מבוטלים שבהחלט יכולים לטשטש ולפגוע. אז זה יתאזן ויהיה סמוך למועד המעבר לרישיונות, 1 בינואר 2013.
היו"ר כרמל שאמה