PAGE
12
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

31.10.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 548

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ג' בחשוון התשע"ב (31 באוקטובר 2011), שעה 14:25

צו ביטוח בריאות ממלכתי (הארכת תקופת זכאות לשירותי רפואת שיניים כלליים בלא רישום),

התשע"א-2011

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

רחל אדטו

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר שלמה זוסמן, ראש שירותי אגף בריאות השן, משרד הבריאות

ד"ר לנה נטפוב, מנהלת המחלקה לשירותים דנטליים, משרד הבריאות

ניר קידר, מנהל תחום כלכלת בריאות, משרד הבריאות

דניאלה אריאלי, רכזת כלכלת בריאות, משרד הבריאות

רויטל טופר חבר טוב, האגף לפיקוח על קופות חולים ושב"ן, משרד הבריאות

ערן הכהן, רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר יצחק חן, יושב ראש ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל

עו"ד שלמה יוספסון, היועץ המשפטי, ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל

יעקב ג'קי אהרון, יועץ כלכלי, ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל

סבינה ברין, יועצת כלכלית, ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל

תומר עצמון, כלכלן, ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל

פרופ' אדי גורפינקל, יו"ר עמותה לבריאות הפה, ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל

ד"ר דורון חיים, מנכ"ל עמותה לבריאות הפה, ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל

ד"ר חגי סלוצקי, ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל

ד"ר מוטי סייפן, מנכ"ל מכבי דנט, מכבי שירותי בריאות

ד"ר דן אלגיסר, מנהל בריאות השן, מכבי שירותי בריאות

דודי ניניו, סגן מנהל אגף הכספים, מכבי שירותי בריאות

אלי כהן, שירותי בריאות כללית

יניב קורן, קופת חולים מאוחדת

עו"ד דבי גילד חיו, האגודה לזכויות האזרח

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד

ג'ודי וסרמן

אייל בן ארי

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

צו ביטוח בריאות ממלכתי (הארכת תקופת זכאות לשירותי רפואת שיניים כלליים בלא רישום),

התשע"א-2011

צהרים טובים. ג' בחשוון, ה-31 באוקטובר 2011 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


על סדר היום צו ביטוח בריאות ממלכתי (הארכת תקופת זכאות לשירותי רפואת שיניים כלליים בלא רישום), התשע"א-2011.


אדוני מנכ"ל משרד הבריאות.

תודה רבה כבוד היושב ראש. בפעם הקודמת שהיינו כאן, אנחנו הודענו שאנחנו מתנהלים למול בקשות להכרה בתאגיד שיניים. עמדת משרד הבריאות היא שאנחנו שואפים לכך שיהיה תאגיד שיניים שעומד בכללי החוק ובנהלים שקבענו כדי שנוכל לאפשר בחירה נוספת לאזרחים. זאת גם עמדת ועדת העבודה והרווחה.


מאז בעצם נותרנו עם בקשה אחת, בקשה של העמותה לבריאות השן. הבקשה הגיעה אלינו ולאורך הדרך העברנו תיקונים. היא לא הייתה מלאה. את התקנון של העמותה, של תאגיד השיניים, קיבלנו רק בשבוע שעבר. אנחנו מקיימים פגישות עם הנציגים של אותו גורם, של אותם מגישי הבקשה, ובפגישות אנחנו מנסים לעזור ולסייע כי התהליך עצמו של הגשת הבקשה בהצלחה, מסתבר שהוא איננו פשוט ולא בגלל עניינים בירוקרטיים אלא מכיוון שהכללים אותם הכתבנו הם כללים שאנחנו עומדים על קוצו של יוד. גם לאור המדיניות של הוועדה, של הפרלמנט שחוקק את החוק, אנחנו בהחלט רוצים ונותנים כל סיוע שבסופו של דבר יביא להקמת תאגיד שיניים.

אני רוצה להבין. אחד הדיונים הקודמים בוועדה היה בנושא הזה של התאגיד, שהמכרז שאתם העמדתם לא עמד בכללים.

כן. נכון.

מה שאתה אומר עכשיו זה שאתם שיניתם את המכרז ואז הם ניגשו אליו?

לא, לא שינינו את המכרז. זה לא מכרז. זה קול קורא. הקול קורא בא ואומר שיש חוק, אפשר לבוא כמלכ"ר של תאגיד שיניים בתנאים האלו והאלו ולהיות מוכר על ידי המדינה ואפילו לקבל כמובן תמיכה כספית מתוך חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בתוך אותו סעיף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הקול קורא בעצם שם את זה על השולחן ואומר לגופים מלכ"רים לבוא ולהגיש את הבקשה. בהתחלה עמדנו עם שתי בקשות ולאחר מכן אחד נסוג ונשארנו עם בקשה אחת. בשלב של הדיון הקודם הבקשה לא הייתה מתאימה. הסברתי בדיון בוועדה שאנחנו לא נתנו תשובה שלילית אבל שלחנו ריז'קטים. נתנו עוד זמן. הוועדה כאן נתנה עוד זמן ומה זה אותו זמן? אותה הארכה שמתבקשת גם עכשיו דוחה את שלב הרישום הפעיל אל קופות החולים, אל ארבעת קופות החולים, ואל תאגיד שיניים במידה שיקום והיא אומרת שעדיין אין רישום וחלוקת הכספים היא על פי קפיטציה של ארבעת קופות החולים.


אנחנו בעצם באים כאן ואומרים שנאריך את זה בעוד זמן מסוים כאשר הוועדה יכולה לקבוע את אותו זמן. למה אנחנו מבקשים הארכה? מכיוון שעל שולחננו כרגע ההצעה שהוגשה על ידי העמותה לבריאות השן היא הצעה מלאה. יש עוד כמה דברים קטנים, אבל הם חסרי עניין מהותי. אנחנו בודקים את התקנון. קיבלנו אותו בשבוע שעבר אבל בשיחה עם הנציגים של אותה עמותה, ברור לנו שכל החסמים שהם חסמים שקשורים בהוראות כאלו ואחרות שלנו, במבנה, בתקנון ובדברים הללו, הם דברים שאנחנו נצלח אותם בתיקונים שאותם נציגים עומדים לבצע.


הבעיה שנותרה. הבעיה נותרה בחוסן או באיתנות הפיננסית של אותו גוף משפטי. אני מזכיר לכולם שהחקיקה אמרה שזה גוף שהוא חייב להיות מלכ"רי. יצרנו מגבלה של קשרים עם חברות ביטוח. לכן כרגע אנחנו נמצאים עם גוף שמבחינת התוכנית העסקית – גם הגוף עצמו, גם אותם מגישי בקשה – אין לו את ההון העצמי הנדרש ואין לו את הערבויות הנדרשות העומדים בכללים גם של החוק וגם של כללי ההגשה אותם ביקשנו.


זאת הסיטואציה בה אנחנו עומדים כרגע. אנחנו לא רוצים לסגור את הגולל על הקמת תאגיד שיניים ולכן אנחנו באים ומבקשים מהוועדה המכובדת לדחות בעוד מספר חודשים.

מה זה מספר חודשים?

להערכתי, אני חושב שאנחנו צריכים עוד כשלושה חודשים. אני אשמח גם לשמוע דעות אחרות, אבל להערכתי אנחנו זקוקים לעוד כשלושה חודשים. אנחנו עושים את זה בזהירות. אנחנו מבקשים עכשיו חצי שנה מכיוון שברור לנו שככל שנוקף הזמן, התוכניות העסקיות של תאגיד שיניים שכזה להיכנס לתוך השוק, ככל שהזמן עובר, הקושי הוא יותר גדול. לכן אנחנו כל הזמן נזהרים ומבקשים קצת פחות, לפעמים קצת פחות מדיי ולפעמים גם כדי לחזור אל הוועדה הזו וכאן לדון בעניין וגם למסור לכם דיווח.

אתם מדברים על עשרות מיליונים? על מאות מיליונים?

לא. מדובר בסדרי גודל שכרגע בתוכנית העסקית שלהם הם כ-15-20 מיליון. אלה סדרי הגודל של החוסר באיתנות הפיננסית של התוכנית שהם הגישו לנו.

מי אמור לממן את הדבר הזה?

כמובן שהם, אבל יש אבל ואני מיד אסביר את ה-אבל. אנחנו אומרים לגוף שהוא נכנס אל תוך חוק ביטוח בריאות ממלכת, שהוא הולך לקבל כסף בדרך כזו או אחרת שמדינת ישראל שמה ומדינת ישראל, כשהיא באה ונותנת לו כסף, גם כגוף מלכ"רי, היא מבקשת לדעת שהגוף הוא גוף שייפול תוך מספר חודשים, שיש לו איתנות, שיש לו כרית, שיש לו כסף "בבית", שיש לו ערובות. המדינה רוצה לראות הון עצמי, ערבויות וכולי. היא רוצה שזה יבוא ממנו. לא הגיוני או פחות הגיוני שהמדינה תיתן כדי לתת, ותיתן פעמיים.

זאת הייתה השאלה.

זאת באמת בעייתיות מסוימת גם כאשר המדינה במבחני תמיכה רבים אומרת שהיא תומכת אבל תמיד בגופים שיש להם תמיכה כפולה, זה קצת בעייתי וזה צריך לעבור אישורים של היועץ המשפטי לממשלה.


זה לא שולל לחלוטין את האפשרות שהמדינה תתמוך, אם היא רואה בזה ערך. אם היא רואה בהקמה של תאגיד שיניים ערך, יכול להיות שהמדינה עצמה תבוא ותאמר שהיא מוכנה לתמוך ולתת איזשהו מבחן תמיכה שכולם ייגשו אליו ולאו דווקא זה שכרגע שם הצעה על השולחן. ברגע שהמדינה תאמר שהיא רוצה להוסיף כסף, יכול להיות שיצופו עוד גופים שיאמרו שכללי המשחק השתנו וגם הם ירצו להיכנס לתוך התחום.


הדבר הנוסף קשור בכספי הקפיטציה. איך הם יקבלו את הכספים, מהי שיטת החלוקה וכולי וכולי. גם זה אלמנט נוסף שקשור בתוכנית העסקית.

משום מה, לצערי, זה מזכיר לי את בית החולים אשדוד שהמדינה נתנה 500-600 מיליון שקלים כדי שיקימו את בית החולים.

אבל כאן עוד לא נתנו כלום.

רוני לא שולל את זה.

שווה למדינה לתת. זה לא 500-600 מיליון. אולי למדינה שווה לתת, אבל אני לא יודע אם היא נותנת, 15-20 מיליון שקלים וליצור תחרות.


יצחק חן.

אני יושב ראש הסתדרות רופאי השיניים.

שמעת מה אמר פרופסור רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות.

אני שומע את זה פעם בשבוע, כך שאני מעודכן.

אתה מסכים למה שהוא אומר?

לא. בחדר הזה, על השולחן הזה, יש את הכול כדי שנוכל לקבל החלטה. החלטה שלא נוכל לקבל היום, לא נקבל החלטה גם אחרי שלושה חודשים. אתם זוכרים, כבר עברו כמעט שנתיים. אם תרשו לי, זה מאוד רציני ואני מבקש כמה דקות כדי להסביר במה המדובר.

בבקשה.

רפואת השיניים במדינת ישראל היא כולה פרטית, וגם זאת שבקופת חולים. זה פרטי וזה בדיוק כמו מרפאה פרטית. 75 אחוזים, שמונים אחוזים מהאוכלוסייה במדינת ישראל, מטופלת במרפאות פרטיות, כולל ילדים. אם אנחנו מדברים על זה שאנחנו דואגים לרפואת הילד, שהכל ייכנס לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, טיפולי שיניים, אנחנו צריכים לדאוג שהילד יוכל לקבל טיפול מהיר, זמין תמיד, הטוב ביותר ושהוא יהיה רגיל לאותו רופא שיניים. אנשים יותר מבוגרים לא מוכנים ללכת לרופא שיניים. הם לא רוצים ללכת אבל אצל ילד זה פי עשר.


ביקשנו סקר ממאגר מוחות שיאמר לנו היכן האנשים מעדיפים שהילדים שלהם יקבלו טיפול במסגרת חוק בריאות ממלכתי, באותם תנאים. 75 אחוזים כתבו שהם מעוניינים להיות אצל הרופא הפרטי שלהם. זאת גם טובת הילד מפני שילד שיש לו בעיה עם שיניים, הוא צריך לקבל מיד את הטיפול ולקבל אותו קרוב לבית. הוא צריך להיות קשור לאותו רופא. מהסיבה הזאת ממשלת ישראל, כנסת ישראל וועדת העבודה והרווחה אמרה שאנחנו צריכים, חוץ מקופות החולים, שזה היה במסגרת חוק בריאות ממלכתי, כאשר מ-1994 אין רפואת שיניים, ולכן כל מה שנכנס לחוק בריאות ממלכתי, כל טכנולוגיה חדשה או כל טיפול או כל תרופה, זה דרך קופות החולים אבל רפואת השיניים לא הייתה. אמרו שרפואת השיניים דרך קופת חולים אבל מה לעשות שרפואת שיניים זה בדיוק הפוך מרפואה כללית כאשר שמונים אחוזים מטפלים אצל רופאים פרטיים? אמרו שבמקום להקים עוד מרפאות, מפני שצריך גם כוח אדם שייתן למיליון וחצי ילדים את הטיפולים ואחר כך מדברים על גיל 14, כך שמדובר קרוב לשני מיליון ילדים.

מיליון וחצי ילדים, זה העשרים אחוזים?

לא.

אתה אומר שבין כה וכה שמונים אחוזים מטפלים אצל רופאים פרטיים. עשרים אחוזים נמצאים בקופות החולים. לפי מה שאתה אומר, בקופות החולים יש 300 אלף אנשים.

אני אומר שזה היה עד שנכנס חוק בריאות ממלכתי ואת הטיפול מקבלים חינם.

מה קרה אז?

הממשלה קיבלה החלטה שצריך להקים את התאגיד.

מה מספר הילדים שמקבלים טיפול חינם בקופות החולים? בכמה ירדו האחוזים אצל הרופאים הפרטיים?

קודם כל, הפרטים האלה נמצאים אצל קופות החולים.

גם אצלכם.

אני יכול לומר שבמרפאות שיניים פרטיות, לא שהמספר ירד אלא יש מרפאות שיניים שכמעט נסגרו מפני שקשה למצוא אימא עם שלושה-ארבעה ילדים שיכולה להיכנס לאיזושהי מרפאה ובזמן שהיא יכולה לקבל טיפול חינם, היא תלך לשלם עבורו.


עברה כבר שנה וחצי, כמעט שנתיים, והתאגיד הזה לא קם. למה? אם מחלקים כסף, אם כל כך טוב, אם יש 150-200 מיליון שקלים, איפה כולם? בקול קורא ובהחלטה שהתקבלה כאן, כדי להקים תאגיד לרפואת שיניים, זאת אופרציה. צריך בניין, צריך אנשים, צריך להשקיע בזה כסף. מי יכול להשקיע כסף בחברה לתועלת הציבור שאתה צריך לשפוך שם חמישה או שמונה מיליון שקלים או עשרה מיליון שקלים ולעולם אתה לא תראה אותם?


כל מה שקורה כאן, היה צריך להיות הפוך. המדינה, אם היא חושבת שהיה צריך להיות תאגיד, הייתה צריכה להכין את הפרויקט, להשקיע את הכסף ולעשות מכרז, כך שמי שהיה זוכה, הוא זה שהיה מפעיל את כל המרפאות הפרטיות.


אני רוצה לומר לכם שהכסף עליו דובר, ה-15 מיליון שקלים, ועשינו את התוכנית העסקית – תסתכלו על הסקר וזה כבר סקר שני שנעשה וזה סקר מאוד רציני עם אנשים מאוד רציניים – מי שעומד בראש העמותה, לשמחתי ולשמחת כולנו, יושב כאן פרופסור עדי גרפינקל שהוא יושב ראש העמותה. הוא היה דיקן הדסה ירושלים וחתן פרס נשיא בהתנדבות. תאמינו לי שירקתי דן עד שהכרחתי אותם לקחת את זה על מנת להציל את רפואת השיניים.


אני רוצה לומר במה המדובר מבחינת הכסף. כסף יש. למה? מפני שעכשיו יש חלוקה פשוטה מאוד. קיבלו 150 מיליון שקלים, לוקחים את ארבעת הקופות בקפיטציה ומחלקים את הכסף. מה-1 בינואר, וזה תאריך מאוד קרוב, צריך להיות רישום אקטיבי. רישום אקטיבי אומר שמי שלא רשם את הילד, לא יכול לקבל טיפול.


לפי הערכה, לפי כל מה שנעשה, יירשמו שלושים אחוזים בהתחלה. אנחנו מדברים על כך שאם יירשמו ארבעים אחוזים, משרד הבריאות מבין ש-150 שקלים עבור טיפול בילד, זה לא פשוט. בכל ביטוח זה עובד כך שאלה שלא באים, משלמים עבור אלה שבאים. אם יירשמו ארבעים אחוזים מהאוכלוסייה, משרד הבריאות יחלק שמונים אחוזים מהכסף. עשרים אחוזים מהכסף שלא חולק יחזור לקופת חולים. אנחנו אומרים שזה לא צודק. זה לא מספיק שהתאגיד הזה במשך שנה וחצי-שנתיים בפיגור ובינתיים העסק עובד וצריך לדעת שהילד לא בא לבד אלא הוא בא עם אימו ואביו. אנחנו עושים כאן שינוי דרסטי בכל מערך רפואת השיניים.


מבקשים כאן שהתאגיד בתוך שנתיים יהיה תאגיד שיעמוד על רגליו. הבטיח משרד האוצר לתת את המענק - ולא קשור למי שיקים את התאגיד – להקמת התאגיד בסכום של חמישה מיליון שקלים. ביקשו מאתנו עשרה מיליון שקלים ערבויות. יש במשרד הבריאות, ואת זה אנחנו מבקשים, שאותו עודף שיישאר לו – לא אותו עודף אלא אותו כסף, אותה רזרבה שתישאר לו – שהכסף ישמש את התאגיד בערבויות או בהלוואה שתוחזר אחרי שנתיים, ואז אין שום בעיה ואפשר לקבל החלטה היום.


אם סגן השר ליצמן ואם פרופסור גמזו יאמרו שהם נותנים את המענק של חמישה מיליון שקלים ובמשרד הבריאות מה-1 בינואר תהיה אותה רזרבה, אנחנו מבקשים שתשמש לערבויות.

אם זה לא נגמר היום, אתה אומר לא לאשר את זה?

איזה ברירה יש לי? אני קורא כאן את מה שהיה לפני כמה חודשים. דרך אגב, בסמכות של ועדת העבודה והרווחה לאשר למשרד הבריאות את אותה רזרבה, לקחת חלק קטן ממנה.

זה לא מה שאנחנו נדרשים לעשות.

ולתת את הערבויות או את ההלוואה שתחזור בחזרה.

אנחנו נדרשים כרגע לא להיכנס לנושא של הכסף אלא רק להאריך כדי לתת למשרד הבריאות את הזמן להתארגן.

כן.

נקודה. זאת אומרת שכל הנושא של הכסף ומה הדרישות של התאגיד, זה לא עכשיו.

זה יבוא אליכם אחר כך. זה באישורכם.

אבל אומר הנציג שאם אתה לא יודע לאשר לו היום, הוא לא רוצה את זה.

אם אתה לא מאשר לי היום את מה?

אם אתה מאשר היום את ההארכה בשלושה חודשים, הוא אומר שנעזוב אותו כי הוא לא שם. מבחינתו אפשר לאשר הארכה לשנתיים, אבל הוא לא שם יותר.

זה לא הוגן להפעיל את הלחץ בדרך הזאת.

לא. אני מספר לכם מה שקורה.

למשרד הבריאות יש זמן והוא משחק ומושך.

לא, זה לא כך.

אין לו כסף.

בשביל מי שמתיימר להקים תאגיד שיניים ולשרת את כל ישראל.

בחינם.

מה בחינם? הילד בחינם אבל האבא, האימא, הסבא והסבתא, לא.

ואם לא יהיה אבא ואימא?

יהיה את כל התשלומים מסביב וזה כסף.

האבא והאימא לא יכולים לבוא לתאגיד.

הם באים בפרטי.

אני לא יודע מה עניין קופת חולים להגיב כאן. כאן זה בין משרד הבריאות לבינינו. אתם קיבלתם את המתנה בלי לדבר. קיבלתם מטופלים ועשו לכם שיווק בלי שתשלמו עבור כך. קיבלתם הכול. אין צורך שתדברו. אם זה ייפול, כולם יבואו אליכם אקטיבית עם ההורים ועם הילדים ולא תצרכו תחרות כי לא תצטרכו להשביח את הרופאים. לא יהיו מתחרים כי זה חינם כך שתוכלו לקחת סטאז'רים והכל יהיה בסדר. אז הרפואה תלך אלפיים שנים אחורנית.

מה עם אורתופדיה? אולי זה יותר טוב להשקיע בזה?

אני לא זוכר שקיבלת רשות דיבור.

אני מבקשת רשות דיבור.

מה אדוני אומר? אתה רוצה לשרוף את זה? ביבי נתניהו אמר בממשלה שצריך את התחרות הזאת ואתה בא ומבקש חצי שנה ושנה וחצי. אני כבר לא שם.

לא ביקשתי חצי שנה. אני ביקשתי עוד שלושה חודשים. אני לא שותף להערכה של חברי דוקטור יצחק חן שזה לא ניתן לביצוע. אני חושב שיש כאן הרבה שאלות שקשורות גם בכסף אולי המסגרת הזאת תשיב.

מה קורה אם זה לא נגמר עוד שלושה חודשים?

תקצר את הזמן.

רגע. מה קורה אם זה לא נגמר עוד שלושה חודשים?

אני חושב שאם תוך שלושה חודשים לא מצליחים ליצור תוכנית עסקית מתאימה לגוף שהגיש בקשה, אני חושב שבמסגרת החקיקה הנתונה יהיה אפשר לומר שאי אפשר להקים תאגיד שיניים בישראל. אני חושב שהם שותפים לדעה הזאת. אנחנו מנסים למצוא את הדרך, אבל יש כאן עניין של איתנות פיננסית. אנחנו מצפים שגם הם יביאו משהו במסגרת הבסיסית ולא הכול יהיה על פי כספי המדינה. שיביאו איזשהו סכום התחלתי. לא ניתן לומר שגוף שלוקח על עצמו טיפול בילדי ישראל, בא אל תוך החוק ואומר שהוא בא עם כיסים ריקים לחלוטין. הוא חייב לבוא עם איזושהי מסגרת כלכלית מסוימת ואז הוא יכול לומר שכאן חסר לו וכולי. אז יש שיקול דעת שלנו שהוא צריך להיות בכללי מינהל תקין, האם אנחנו ד וחפים את זה או לא.

רוני, אני רוצה לסיים את זה בשנה הזאת.

תקצר את התקופה של שלושה חודשים.

יש לך חודשיים.

זה אומר להאריך את הצו בחודשיים. אני חושב שזאת הבקשה המקורית שלנו.

לא.

ביקשתם שלושה חודשים.

אנחנו עכשיו באוקטובר. יש לנו את נובמבר ודצמבר. יש לנו חודשיים מלאים.

תאריכו בחודשיים.

בסדר. חודשיים ימים. עד 31 בדצמבר.

אני עורכת דין דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח. אני רוצה לומר כמה דברים כלליים. קודם כל, משתמע ממה שאני מבינה, ממה שקורה כאן, שבעצם יש איזו דרישה, גם אם היא עקיפה, להגמשה של התנאים.

לא ידוע לי על כך.

אבל ברגע שלוחצים.

לא, לא נכון.

לא ידוע לי. אני לא עורך דין.

לא, אין כל דרישה להגמשה.

אני רוצה להתייחס לכל האמירות האלה שקופות חולים קיבלו את זה בחינם. קופת חולים קיבלו בחינם לטפל בכל הבריאות של הציבור במדינת ישראל. בחינם וזה בכל התחומים. אנחנו שהיינו ממקדמי הצעת החוק ואנשים אחרים כאן שחשבו שהצעת החוק להכנסת טיפולי שיניים לסל הבריאות הכללי, חשבנו ששיניים צריך להיות טיפול ציבורי כמו כל טיפול ציבורי. זה לא עניין של מי עושה מזה יותר כסף, מי עושה את זה בחינם וכולי. זה כמו שקופת חולים נותנת אורתופד, כמו שהיא נותנת רופא עור, כמו שהיא נותנת רופא עיניים. יכול להיות שאם הכול היה אצל הרופא הפרטי הכי טוב במדינה, אותם אנשים שעכשיו אומרים שהם רוצים ללכת לשיניים הפרטיות, יגידו שגם בעיניים בא להם פרטי וגם באורתופד בא להם פרטי כי זה יותר טוב. יכול להיות. אלה הרי כל התהליכים שאנחנו רואים של הפרטה בכל התחומים בהם אנחנו מטפלים. אתה מפריט כי אתה אומר שזה יותר טוב במקום אחר, ואז השירות הציבורי תמיד יהיה קלוקל.


אנחנו צריכים לקדם רפואת שיניים ציבורית שכיום היא מוגבלת לגיל מסוים. השאיפה של הוועדה הזאת צריכה להיות שהיא תהיה לכלל האוכלוסייה וכמה שיותר מהר. זה לא צריך להיות כרוך ומוגבל בשום קופת חולים פרטית. זה שכבר פתחו את הפתח, יופי. מי שיוכל לעמוד בקריטריונים כדי להבטיח שירות שוויוני שלא יתמוטט אחרי יומיים. ראינו כבר התמוטטות של גופים כאלה שטיפלו בתלמידים. זה לא איזה גוף שאפשר ככה בחמש דקות להקים אלא יש קריטריונים שנקבעו ופתחו את הפתח. מי שיעמוד בקריטריונים האלה, יכול מחר להקים את הגוף הזה.

אי אפשר להתעלם שהחוק הזה נפל אחרי 62 שנות מדינה כאשר קבוצה ענקית של כל רופאי השיניים עבדה כל חייה בדרך הזאת. אז הפילו עליהם את החוק. זאת אומרת, את פוגעת בחופש העיסוק של כל אותה קבוצת עובדים ולכן הייתה צריכה להיות התייחסות אליהם.

לכן הכנסתם את הפתח ואמרתם שזה טיפול ייחודי, מצב היסטורי ייחודי. לפי דעתי גם הרופאים שהיו, היו אותו דבר וזה בסך הכול לפני עשרים שנים. גם עד אז היו רופאים שעבדו בצורה אחרת, כאשר נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי. לשם כך נתתם פתח.


אסור לכרוך אחד בשני. יש היום שירות ציבורי, השאיפה שלנו צריכה להיות להרחיב אותו ולכן צריך לאשר את זה. אם כבר, צריך אולי לדון בבעיות הקיימות ולנסות לשפר את השירות, אם יש טענה לגבי טיב השירות. אנחנו יודעים במספרים שהמון המון אנשים שמעולם לא הגיעו לשירותי שיניים משתמשים בשירות הזה והשירות הוא שירות מבורך. הוועדה הזאת צריכה לקרוא איך אנחנו מפרסמים את זה ומוסיפים עוד אנשים.


קופות החולים שמטפלות, כך קובע החוק. החוק קובע ששירותי בריאות במדינת ישראל ניתנים באמצעות קופות החולים.

במה זה נוגע להארכת התוקף?

אסור שהתוקף יהיה מותנה בכל מיני תנאים. השירות הזה צריך להמשיך להתקיים ושלא כל הזמן יונף הגרזן הזה.

במה מותנה התוקף? אני מבין שאת עורכת דין ואת צריכה לדבר, אבל במה מותנה התוקף?

אני נמצאת כאן כבר פעם רביעית בדיונים האלה. הרי בהתחלה באו ואמרו שצו השיניים הזה יהיה לשנה-שנתיים. אמרה הוועדה הזאת, לא, אנחנו נעשה את זה כל חודשיים-שלושה, כי אנחנו רוצים לוודא שהתאגיד הפרטי יוקם. זאת אומרת, כורכים אחד בשני ומתנים אחד בשני. זה בעצם איזה איום כזה, אולי איום סמוי, האומר שאם משרד הבריאות לא יתגמש בתנאים ואם לא יאפשרו לגופים פרטיים ליהנות מהעוגה הזאת. יש כאן הרבה כסף.


לכולם כאן ברור, וזה לא סוד, שלצד הטיפול הציבורי אנשים הולכים להרוויח כסף מהדבר הזה. זה לא שהם החליטו שבגלל הדאגה הכול כך גדולה שלהם לרמת רפואת השיניים הציבורית, הם יעשו בחינם.

בזכות מה את אומרת את זה?

זאת דעתי. יש כאן הרבה כסף. אתה מקבל סל שירותים מסוים ואתה יכול להוסיף טיפולים מסביב לאותו בן אדם, לקבל קרובי משפחה לטיפולים פרטיים והכל יהיה פרטי והכל יהיה בהרבה כסף. הבן אדם לא בא להקים תאגיד סתם.

תודה. הבנו. תקריא את הצו.

צו ביטוח בריאות ממלכתי (הארכת תקופת זכאות לשירותי רפואת שיניים כלליים בלא רישום) (מספר 4), התשע"א-2011
.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 50), התשע"א-2010 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1.
הארכת תקופה

התקופה האמורה בסעיף 13א לחוק תוארך עד יום 31 בדצמבר 2011.

אני מקווה שזה לא נופל בשבת. עד 30 בדצמבר.


אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

הצו אושר פה אחד


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:55