PAGE
22
הועדה לזכויות הילד

15.11.2011


הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 145
מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, י"ח בחשוון תשע"ב (15 בנובמבר 2011), שעה 09:30

יישום המלצות ועדת טרכטנברג בנושא הגיל הרך

חברי הועדה: זבולון אורלב - היו"ר

חה"כ אורית זוארץ

חה"כ דב חנין

חה"כ אנסטסיה מיכאלי

פרופ' פנינה קליין
מנהלת מרכז בייקר להתפתחות הילד, אונ' בר אילן, נציגת ו. טכטנברג

תמר אלמוג

מעונות יום ומשפחתונים, משרד העשיה, המסחר והתעסוקה

סימה חדד מה יפית
מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

יהודית קדש

מנהלת האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך

ורד כרמון

מפקחת ארצית, הגיל הרך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רותם רולף

רכזת תעסוקה, משרד האוצר

עו"ד יעקב פרידברג
משרד המשפטים

עו"ד אביבית ברקאי
מנהלת תחום חקיקה וכנסת, המועצה הלאומית לשלום הילד

עו"ד טליה לבני

יו"ר נעמ"ת

עו"ד מיכל אקסלרוד
ראש מטה, נעמ"ת

מירלה גל

מנכ"לית ויצ"ו

ליאורה מינקה

יו"ר "אמונה"

סופי אלעד

מנהלת רשות המעונות, החברה למתנ"סים

שולמית ביסמנובסקי
יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים

חנן דגן


מנכ"ל עמותת איחוד גני ילדים

ליאור גבאי

מנכ"ל "נאות מרגלית"

טוקה גולדי ילין-מור
יו"ר האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

דר' תמר ארז

חברת הועד המנהל, האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

שמחה סחר

נציגת האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

איריס ברנט

פסיכולוגית התפתחותית, הסתדרות הפסיכולוגים

מיטל להבי

סגנית ראש עירית תל אביב יפו

רות פרלמן

יועצת לסגנית ראש עירית תל אביב יפו

דר' יעל דיין

מרצה, האוניברסיטה העברית בירושלים

אריאלה אשל

מנהלת אגף הגיל הרך, עירית ירושלים

שוייביש קונסטנטין
מנכ"ל איגוד מורים עולים

סמדר יעקובזון

מנכ"לית האגודה לסוכרת נעורים בישראל

ישי אילת

יו"ר הועד המנהל, האגודה לסוכרת נעורים בישראל

רינה כהן

ועד מנהל, המועצה הציבורית להורות

רועי גזית

המשמר החברתי בכנסת

אתי וייסבלאי

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אורלי אלמגור לוטן
מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רחל סעדה

רות לובין - חבר המתרגמים בע"מ

יישום המלצות ועדת טרכטנברג בנושא הגיל הרך

בוקר טוב, אני אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

היום אנו מקדישים דיון מיוחד, להמלצות של הועדה לשינוי כלכלי-חברתי בראשותו של פרופ' טרכטנברג ואנחנו נעסוק בהמלצות שקשורות בתחום שבו עוסקת הועדה בחודשים האחרונים, שזה גילאי אפס עד שלוש.

אנחנו לא עוסקים היום בחקיקה, לא עוסקים בחקיקה, כידוע, על סדר יומה של הועדה, נמצא חוק הפיקוח על המעונות, שהוא בהכנה לקריאה שניה ושלישית בשלבים הסופיים, ובעקבות דוח ועדת טרכטנברג הממשלה אישרה את המלצות הדוח -שבין ההמלצות זה גם להביא השלמתו של החוק עד סוף דצמבר, והממשלה קבעה דיון ב-20 בנובמבר שבו היא אמורה לקבל החלטות פרטניות לגבי כל המלצה והמלצה, ובין היתר, גם בסוגית החוק הזה כי כידוע, תלוי ועומד גם ערעור של שר התיירות על סעיפים שונים שאנחנו קבענו בחוק, אז הממשלה תצטרך לקבל הכרעות באשר לערעור ובאשר לחוק ואז אנחנו נוכל להמשיך, מקוה שנוכל להמשיך את מהלך החקיקה ונקיים את מצוות הועדה, להביא להשלמת החוק, עד סוף דצמבר.

אפשר להתייחס לחוק אבל זה לא דיון על חקיקה, אנחנו עוסקים היום יותר בהבנת ההמלצות, בהבנת המשמעות, גם הטיפולית-פדגוגית, הרגשית והנפשית ולשם כך יש לנו אורחת כבוד, פרופ' פנינה קליין כלת פרס ישראל, מאוניברסיטת בר אילן, שעוסקת בחינוך לגיל הרך. נמצאים פה גם כמה מתלמידיה, ביניהן ליאורה מילקה, יו"ר אמונה. נמצאת פה גם רותם, שהיא בכירה באגף התקציבים, כדי שהיא תסקור את העניינים התקציביים.

המשמעויות התקציביות של ההחלטות כפי שעולות היום בוועדה ואנחנו כמובן לפתוח בדיון, כי אני מאלה שסבורים שהמלצות ועדת טרכטנברג בסוגיית הגיל הרך הן מהפיכה הסטורית, הסטוריה, מתקופה שבה החברה הישראלית התייחסה לילדים בגיל הזה כאל איזשהו נטל שצריכים למצוא לו איזשהם פתרונות כמו שפעם קרא לזה דר' קדמן: "שמירת חפצים", כדי שהאם תוכל לצאת לעבוד. אנחנו נמצאים בתקופה שונה לחלוטין במאה ושמונים מעלות, כשאנחנו רואים בתקופה הזו את הילד במרכז ומבינים שזו אולי התקופה החשובה ביותר להתפתחותו במהלך חייו ואלה שנים קריטיות שאי אפשר לחזור עליהן, לכן יש חשיבות גדולה מאד לכך שהחברה תתייחס באופן שונה לחלוטין ממה שהיא התייחסה עד היום לגילאים האלה. יש כמובן משמעויות גדולות מאד ומרחיקות לכת, לאמירה הזו ולמה שמסתתר מאחוריה, לכן אני חושב שאחד הפרקים הדרמטיים בדוח, שממליץ על שינוי מאד יסודי, היא באמת הסוגיה של גילאי אפס עד שלש. אני חושב שמן הראוי שהועדה תברך את הועדה וועדת המשנה שעסקה בסוגיה הזו.

אמרתי לחבריי בתנועת המחאה, שאני לא חסיד השיטה של "הכל או לא כלום" גם אם יש לי הערות ויש לי הערות על ההמלצות, אני חושב שזו תהיה טעות טראגית אם המלצות ועדת טרכטנברג, מצד אחד, הואיל וכל מי שבעל ענין חושב שהן חסרות ואפשר להשלים או אפשר להוסיף, מצד שני בעלי ההון רוצים גם הם להרוג את ההמלצות האלו. כמו באותו משל ידוע, על האיש המתבגר שכבר היו לו גם שערות שיבה וגם שערות שחורות אבל היו לו שתי נשים אז הצעירה כמובן מרטה לו את השערות הלבנות, והמבוגרת מרטה לו את השערות השחורות כך שהאיש יצא קרח מכאן ומכאן. אנחנו לא רוצים לצאת קרחים מכל הצדדים, ואני סבור שראוי מאד לקדם את ההמלצות האלו, מה שאפשר להוסיף נוסיף אבל לא לגרום לכך שההמלצות האלו יעלו אבק במגירה ואנחנו נחמיץ הזדמנות, חד פעמית לעניות דעתי.

אחרי שכל הממשלות, ללא יוצאי דופן, נקטו במדיניות ליברלית שבעיניי קצת מוגזמת, שקיצצה והפחיתה מאד בשירותים ציבוריים, בשירותים חינוכיים ובשירותים חברתיים, אני חושב שעכשיו יש חלון הזדמנות בלתי רגיל לעשות תיקונים מאד מאד משמעותיים, לשנות שינוי מאד יסודי ואני מקווה שהועדה שלנו, כמו ועדת אחרות -השתתפנו בדיון בוועדת החינוך לפני ימים אחדים, ועדה שהתרכזה בעיקר בגילאי שלש וארבע וביתר הדברים שקשורים במערכת החינוך, מקוה שהועדה תוכל להיות שותפה למהלך שינוי מאד משמעותי בחברה הישראלית.

כאמור, השינוי הזה הוא לא רק שינוי תקציבי, שנדמה לי שהועדה ממליצה על סדר גודל של שלושה מיליארד וחצי שקלים, אם אני עושה נכון את הסיכום, ועוד כמיליארד או שניים, אינני יודע בדיוק, בנקודות הזיכוי לאבות לילדים -בנוסף לאמהות, ויש כאן שינוי בחמש שנים, בתכנית חומש, יש כאן שינוי מאד מאד משמעותי. אז כאמור, אנחנו נפתח בדבריה של פרופ' פנינה קליין ואני מודה לך שהגעת, לאחר מכן נבקש מרותם להשלים את ההיבטים התקציביים ואנחנו נפתח את הדיון וכהרגלנו, מי שרוצה להירשם לדברים יואיל להעביר פתקים עם שמו ותקפידו לרחל, מנהלת הועדה. חברי הכנסת יכולים להשתלב בכל שלב.

בוקר טוב לכל אחד ואחת מכם, אדוני יושב הראש, חברי הכנסת, מכובדיי, יקיריי, כל מי שהתינוק והפעוט והילד בגיל הרך קרוב ללבו הוא יקירי. אנחנו אכן נמצאים בתקופה מרגשת מאד והיסטורית, מהפך בתפיסה, אני מקווה שהמהפך בתפיסה יתורגם למהפך בעשייה, אבל, גם מהפך בתפיסה הוא מהפך חשוב מאד ועומד כבסיס מאחורי -אני מקווה- התפתחויות שתבואנה אחר כך.

עד עכשיו התינוק והפעוט, הילד בגיל צעיר מאד, לא היה במרכז הבמה, לא מבחינה חינוכית וגם לא מבחינה טיפולית. כידוע לכם , הסטורית ואני לא צריכה להיכנס לזה, אתם ודאי מכירים את זה היטב, משרד התמ"ת עסק בטיפול בנושא של דאגה לכך שהאֵם תוכל לצאת בבטחה לעבודה. העבודה חשובה, אבל שימו לב לשינוי בתפיסה, שהועדה המליצה עליו. מי שכרגע אנחנו רוצים להתמקד עליו הוא התינוק הפעוט והילד בגיל הרך. כמובן שאין להפריד בין האם והילד אבל, טובת הילד חייבת להיות במקום ראשון והגיע הזמן שזה יקרה, מכמה וכמה סיבות, אני ממש בקצרה אגע בכמה מהן.


משרד החינוך השקיע רבות לאורך השנים בנסיונות לקדם את החינוך בישראל, אני לא כל כך נבהלת מן הבעייתיות שמשתקפת במחקרי פיזה, אבל, בכל זאת, נעשו נסיונות והושקעו סכומים וחשיבה בנושא של קידום החינוך של ילדים. "עוז לתמורה" ו"אופק חדש", לדעתי, על סמך מחקרים בנושא שבו אני עוסקת, התפתחות ילדים בגיל הרך, בנייה של רפורמות בגילאים מאוחרים יותר כמוה כבניית ארמונות על חול. חלק מצליח וחלק לא, על חול - מדוע? מכיוון שהתפתחות הילד בגיל מוקדם מאד מלידה, יוצרת את התשתית ואת הבסיס לבנייה מאוחר יותר.

אנחנו ידענו על כך, בדורות קודמים ידעו שהתקופה הראשונה בחיי הילד היא מאד חשובה, אז מה חדש? מדוע התעוררנו רק עכשיו? אחת הסיבות היא שהיתה הזדמנות ואני מצדיעה לבוכים ברחובות, על כך שניתנה הזדמנות להזיז בהקשר לנושא הזה אבל, המחקרים שנצטברו, מחקרים בינלאומיים, בנושאי התפתחות תינוקות ופעוטות בגיל הרך, הצביעו על כך שלא רק ההתנהגות של הילד מושפעת ממה שקורה לו, ממה שהוא חווה בגיל מאד מוקדם אלא גם ה hard ware מבנה המוח, תינוק בא לעולם מוכן עם מערכת ניורולוגית שמוכנה להפעלה, מה שקורה לו ומה שהוא חווה בגיל מאד מוקדם, מקבע וקובע את מה שיקרה מבחינת התפתחות המוח וכמובן התנהגות קוגנטיבית וחברתית-רגשית וקשה מאד להבדיל בין השתיים.


הדברים הפעוטים כל כך, שאנחנו רואים אותם ומרחפים על פניהם, כמה מחייכים אל הילד וכמה מגיבים אל הילד ובאיזו רגישות או חוסר רגישות מטפלים בו - אלה הדברים שממש ממש משפיעים על הילד עכשיו ועל מה שיקרה לו אחר כך. משפיעים על התמונה של החברה שלנו בעתיד, משפיעים על מה שקורה בכבישים, משפיעים על מספר פרסי נובל שאולי אנחנו נקבל בעתיד. מה שקורה בתקופה הראשונה בונה את התשתית.


רבותי, המחקר שנערך בארצות שונות בעולם עולה בקנה אחד עם מחקרים שאנחנו רואים במדינה שלנו. יתרה מכך, בארץ, רק מעון אחד מתוך עשרה, אני מעגלת, אחד מתוך עשרה נותן טיפול איכותי לתינוקות, היתר נעים על רצף. יש לנו סיכון, התינוקות שלנו בסיכון, בסיכון התפתחותי. אמנם אחר כך אולי אפשר לשים טלאי, אבל טלאי הוא טלאי, הוא לוקח יותר זמן, עולה יותר כסף וחבל. אנחנו לא נדע מה הפסדנו, אם היינו נותנים טיפול איכותי מלכתחילה.

אחד מתוך עשרה?

מתוך שנים עשר. בנוסף, פערים בין קבוצות באוכלוסיה, שזאת אחת המטרות שלנו במדינת ישראל, לסגור פערים, לאפשר לכל הילדים ללמוד ולהגיע, פערים כאלה נפערים עד גיל שלש, עד גיל שלש. זה לא אומר שאחר כך "אבוד", אחד הדברים שמאפיינים את היצור האנושי, את האדם, יותר מכל דבר אחר, הוא הרבה גמישות בהתפתחות ויכולת הסתגלות אבל, כמו שאמרתי קודם, לתקן זה יותר קשה מאשר לעשות דברים בצורה נכונה מלכתחילה. הפערים האלה, ניתן לסגור אותם מוקדם.

במדינת ישראל, כמו שאמרתי, במחקרים שאנחנו ערכנו אנחנו רואים שההשפעה של מה שקורה לילד מחוץ לבית היא עוד יותר חזקה מאשר במדינות אחרות. אז כל מה שראיתם ב Newsweek וב Times בשנים קודמות, הצעקה הגדולה: הי, המח מתפתח בשנים הראשונות, מה יקרה אחר כך, אז אצלנו ההשפעה היא יותר חזקה ואחת הסיבות היא שילדים בישראל שוהים יותר שעות במעונות ובמרכזים שונים, במסגרות שונות של טיפול מחוץ לבית מאשר, למשל, בארצות הברית, הסידרה הגדולה שלה מחקרים של ה- NICHD - National Institute of Child Help and Development, שמראה שאם המעון עומד בסטנדרטים של קריטריונים של איכות, ככל שיש יותר קריטריונים כאלה שהמקום עומד בהם, ההתפתחות של הילדים יותר טובה. אחר כך, יש תמונה של מה קורה אם לא. אצלנ, זה קורה יותר ויותר חזק.

גבירותיי ורבותי, שאני שמחה שסוף סוף הגענו לשים את זה בראש סדר העדיפויות ואני מאד מקווה שלא יהיו אלה רק דיבורים בלבד. אני מקווה שכולנו נתאחד ונתרומם מעל האינטרסים הספציפיים של גופים שונים, כדי באמת לקדם את הסיכוי של התינוקות שלנו להתפתח כמו שהיינו רוצים שיתפתחו.


עלו מספר בעיות בסיסיות במחאה הציבורית. גם במחאת העגלות, האמהות באו בזעקה: תקלו עלינו בתשלום, תקלו עלינו בהוצאות של גידול ילדים בגיל הרך. אני איתן, בתוך עמי אני יושבת אבל, היתה לי בעיה עם הבקשה, והבעיה היתה לא בגלל הבקשה עצמה אלא בגלל מה שהיה חסר בה. בבקשה ובזעקה היתה חסרה זעקה ובקשה: תדאגו לטיפול איכותי לתינוקות ולפעוטות שלנו. לא מספיק לדאוג לכך שיהיה לנו מקום לשים בו את התינוקות למשך כך וכך שעות ביום, במחיר זול, אלא, תדאגו לכך שהמקום שבו אנחנו משאירים את הילדים יהיה איכותי, יעמוד בקריטריונים של איכות. זה היה חסר לי. לפי הסדר שאני ראיתי את הדברים, כך באמת גם חברי ועדת טרכטנברג ראו את הדברים.

ההורים ביקשו, הציבור ביקש עזרה בעלות, כמובן קשורה לזה זמינות -האם יש מספיק מקומות אליהם אפשר לשלוח את הילדים, ואני מוסיפה את האיכות, מבחינתנו הסדר הוא בעצם הפוך. איכות, זמינות ועלות. הדברים קשורים אלה באלה, אין לי צל של ספק. אינני נאיבית, ברור שהדברים קשורים אבל, אני מבקשת מחברי הועדה לשקול את הדברים בסדר הזה. אני רוצה רק להזכיר לכם משהו שזעזע אותי כשגיליתי אותו: אני גיליתי שלגבי חיות מעבדה יש חוקים ברורים, מה צריך להיות גודל הכלוב, כמה עכברים או חיות אחרות יכולות להיות בתוכו, מה הטמפרטורה וכן הלאה וכן הלאה, רבותי, תחשבו: התינוקות שלנו, התינוקות שלנו. או.קיי. מבחינת ההמלצות, אני חייבת לומר, החויה של ועדת טרכטנברג היתה חויה אדירה עבורי, אינני כלכלנית, אני לא עוסקת בתחומים של תיקצוב ואני חייבת להצדיע בהוקרה ובהערכה לחברי הועדה ולפרופ' טרכטנברג, שעמד בראשה, הם קוראים לכך, הם אמרו לי שהם עברו "גיור" לגבי הגיל הרך.

אני רוצה בקצרה, לגעת בסעיפים העיקריים של ההמלצות הנוגעות לגיל הספציפי -אפס עד שלש, שאנחנו דנים בו היום. לכל המלצה כזו יש המלצה תקציבית ואני מניחה שנשמע עליה יותר, אני אגע בעיקרי ההמלצות, מה שעומד מאחוריהן.

בראש ובראשונה, כפי שאמרתי קודם, שינוי בתפיסה. העברת הסמכות והאחריות על תחום החינוך בגיל הרך למשרד החינוך. זו תחילת הדרך, אנחנו עומדים לפני המדרגות אבל, אני רואה חשיבות בכל מדרגה שעולים בה לקראת המטרה. אמנם זו התחלה. העברת הסמכות יש בה מסר חשוב, הזכרתי אותו בתחילת דבריי. לא עוד "שמירה על ילדים" -ואני חייבת לציין שהתמ"ת עשתה נסיונות כנים לעבור מעבר לכך אבל, אנחנו רוצים לדאוג להמשכיות, אנחנו רוצים לדאוג לרצף חינוכי, הטיפול והחינוך הולכים ביחד. משתמשים במושג educare, education and care, care and education, , ההתייחסות להתפתחות רגשית וקוגנטיבית היא כאל הולכים בד בבד אז בראש ובראשונה, נתחיל את הרצף במקום הנכון ונדרג להמשכיות. העברת הסמכות והאחריות -כמובן שהדבר צריך להיעשות עם התכנון והתיאום כדי שחלילה לא ילך לאיבוד מה שהושג על ידי התמ"ת וכדי שהילדים יוכלו לזכות וליהנות ממה שכבר יש ולקבל יותר בהמשך. השלמת ההעברה בספטמבר 2012 - אנחנו רוצים להתחיל כבר, חיכינו מספיק, התינוקות חיכו מספיק, יום בחיי תינוק יש לו משמעות אדירה.

אמנם יושב ראש הועדה, חבר הכנסת אורלב, אמר שלא נדון בזה היום אבל, אני רצה להזכיר, החלת פיקוח על המעונות שבהם יש שבעה ילדים ויותר. רבותי, אני הייתי מאד רוצה שהחוק הזה יגע בילדים שנמצאים במסגרת שיש בה ארבעה ילדים, שלושה ילדים, אחד, גם אחד, הכל חשוב, אבל מה לעשות, המסגרת בעולם שאנחנו נמצאים בו כרגע, אנחנו רוצים להתחיל עם לפחות שבעה, מקווים לאישור הצעת חוק הפיקוח, תחילת יישום חוק הפיקוח - שוב, אנחנו מקווים, החל מספטמבר 2012, בתוך החוק יש התייחסות לקריטריונים של בטיחות אבל, גם התייחסות לכך -ועברתי על החוק, זה בפרק ג' סעיף 10, שם יש התייחסות גם לאיכות ולקריטריונים של איכות, אני מקווה שהדבר אכן יקרה.

כאשר מניתי את הבעיות בשטח דיברתי על זמינות, על איכות ועל עלות והנקודה השלישית, ההמלצה השלישית, מתייחסת להרחבת היצע של מעונות יום המפוקחים והמסובסדים וכאן אני רוצה להתייחס למילה "פיקוח" מעבר למשמעות העכשווית שלה, של מישהו שנכנס לעשר דקות אחת לשלושה, ארבעה או חמישה חודשים - - -

במקרה הטוב.

במקרה הטוב. אני רוצה להתייחס לעין בוחנת, רואה, בודקת ובעיקר, ל in service training, למישהו שיהיה בתוך המעון וידריך את הנשים, שיש לי הערכה מלאה אליהן, אבל, אין לצפות שבתנאים הנוכחיים הן תוכלנה לעשות עבודה ראויה. ועליהן אנחנו מטילים את האחריות הכבדה והחשובה של גידול ילדינו ואני אומרת "גידול ילדינו" מכיוון שכשתינוק נמצא בטיפול מן הבוקר עד ארבע או לפעמים אפילו יותר, עד שש, האדם הזה שמטפל בו הוא ה main care giver ומקרים מראים שיש לו את ההשפעה העיקרית, לצערי. לכן אני רוצה לשים את הדגש על המילים "פיקוח והדרכה".

ושוב, הרחבת היצע - אנחנו מקווים להרחבת היצע כי אם לא יהיה היצע אז לא יהיה לאן לשלוח את הילדים וכל המלים היפות והטובות על איכות תרדנה לטמיון.

בינוי - במשך שנים דובר על הצורך לבנות מעונות חדשים. מה קרה? לאן? -ואני אעצור כאן. למה לא קרה? אנחנו מקווים מאד שלאור ההמלצות ולאור התיקצובים בנושא הזה, יוקמו מעונות נוספים בעיקר במקומות שיש דרישה רבה להם, מקומות אורבניים וגם מקומות שאין בפריסה ארצית רחבה.

בנוסף, רק כמאה אלף, אני מעגלת תסלחו לי, כמאה אלף תינוקות נמצאים במעונות מפוקחים ומסובסדים על ידי ארגוני הנשים. כמאה אלף נוספים נמצאים במסגרות פרטיות, רק כמאתיים ארבעים או קרוב לכך נמצאים במקום כלשהו, או בבית -שזה בסדר גמור, אני חושבת שאם יש הורה, אֵם, שרוצה - אז זה נפלא ובסדר, אין בעיה אבל, צריך לתת לאמהות את הבחירה להחליט, ומה שאני רוצה לומר הוא הנושא של זמינות, ההמלצה של הועדה היתה שגם במסגרות פרטיות תינתן הזדמנות לשפר מה שצריך לשפר מבחינת מבנה וכן הלאה, מבחינת בטיחות וגם לאפשר להן להיכנס לפיקוח והדרכה על מנת שגם שם תינתן האפשרות לטיפול איכותי שיעמוד בקריטריונים ויאפשר לאותן מסגרות, להורים ששולחים לאותן מסגרות, לקבל סיבסוד, על ידי כך -אנחנו מקווים, תהיה תחרות, יהיה פיקוח על המחירים וממילא העלות תישמר.

בנוסף, הרחבת היצע של סיבסוד. הועדה המליצה על מתן סיבסוד, כמו שאמרתי קודם בהקשר לנושא של עמידה בקריטריונים.

החלת תקינה ופיקוח אחידים - אנחנו מקווים שהפעילות הזו תחל מיד והתיקצוב מדי שנה. מדובר על תיקצוב חד פעמי, מיידי וגם על תיקצוב נמשך.

תיגבור הכשרת מטפלות, תיגבור הדרכת מטפלות, אני לא הזכרתי סכומים בדבריי לפני כן, אני כן רוצה להזכיר סכום אחד, קטן יחסית לסכומים האחרים, בנוסף לסכומים האחרים, שמבחינתי יש לו חשיבות אדירה שהוא -כקונספט מבחינה תפיסתית: "הועדה המליצה על כשלש מאות וחמישים מליון ₪ בתוספת רק להדרכה בתוך המעונות.

אפסיק כאן. אני חושבת שהתמונה, לפחות בקווים כלליים, ברורה. אני מאד מקווה שלא "יושמו מקלות בגלגלים" ולטובת ילדינו ואזרחינו בעתיד, אכן דברים יתחילו לקרות ולהתגלגל בכיוון הנכון. תודה.

תודה רבה לפרופ' פנינה קליין, שנתנה לנו-וגם לאלה שצופים בנו ומאזינים, שיעור מאלף שצריך לעמוד לנגד עינינו. אנחנו, סביב השולחן העגול הזה, כל אחד בתחומו נושא אחריות כזו או אחרת, למה שמתרחש בתחום הזה של הטיפול בגיל הרך, והואיל ולילדים האלה אין הגנה, הם לא יודעים לתבוע בשם עצמם, וגם אם ההורים התעוררו ועשו איזושהי מחאה, אלה הזוגות הצעירים שהם מאד עסוקים, נמצאים בגיל קשה ביותר שבו כל העומס נופל עליהם, גם המשכנתא, גם הילדים, גם לבנות בית וכו', אז סביב השולחן העגול הזה, ועוד שולחנות עגולים שם בממשלה, אם לא נקח אחריות ונפעל בענין הזה אז אין מישהו אחר, זולת אלה שיושבים כאן אין מישהו אחר שידע לעשות את העבודה הזו. אני מאד מודה לך.


כאמור, חילקנו מראש את הדיווח על הממלצות, בין ההמלצות התכניות, המהותיות והמקצועיות לבין הסוגיה התקציבית, מה המשמעויות התקציביות של ההמלצות? מה בעצם המליצה הועדה בתחום התקציבי? מלכתחילה ביקשתי שיהיה יושב ראש ועדת המשנה לחינוך ולגיל הרך, גל הרשקוביץ, שהוא הממונה על התקציבים אבל נבצר ממנו וממלאות את מקומו בכבוד רב, אורחת קבועה שלנו בוועדה, רותם רולף, שהיא רכזת תעסוקה והיתה גם הידברות מוקדמת בינינו כדי שהיא תוכל לתת סקירה ממצה באשר להיבטים התקציביים של ההמלצות וכאמור, היום אנחנו כבר לא מדברים רק על המלצות אלא על אישור עקרוני ואל יהא הדבר קל בעיניכם.

אני יודע שדר' בורג אמר פעם, "יש שאלה של עיקרון ויש שאלה של עפרון". כלומר, לא כל עיקרון הופך להיות עפרון והמלצה קונקרטית אבל, אני מקווה שהממשלה, בעשרים לחודש, או בשבוע שלאחר מכן -ואני שומע שתהיה דחיה, תקבל את ששים או שבעים ההחלטות של "מחליטים" קונקרטיות לביצוע ההחלטות האלו. ובשיחה שהיתה לי עם שר התמ"ת, יחד עם הייעוץ המשפטי של הועדה, אמר לנו גם כן השר, חבר הכנסת שלום שמחון, שהוא נחוש מאד להביא הצעות לממשלה כדי שההמלצות של הועדה -ככתבן, כלשונן וכרוחן, תתקבלנה על ידי הממשלה וגם הוא רואה בהן משמעות מאד מרכזית לקידומם של ילדים בגילאים אפס עד שלוש.

בוקר טוב. לפני שאכנס לנושא התקציבי, אני רק רוצה לומר, בהקשר לרקע הרלבנטי שעליו הרחיבה כרגע פרופ' קליין, בעצם, הועדה בראשותו של טרכטנברג ראתה בעיה מרכזית במחסור בהיצע במעונות יום, זאת אומרת שיש כרגע מקום לכמאה אלף ילדים, שהם חמישים אחוז מן הילדים שנמצאים במעונות, שגם -כמו שפרופ' קליין אמרה, אלה לא כל הילדים בשכבות הגיל המדוברות, שנתונים של אפס עד שלש. לפיכך, חלק מאד משמעותי מהמלצות התקציב של הועדה, כמיליארד שקלים על פני החומש הקרוב, מוקצים לבינוי של מעונות יום חדשים, מה שאמור להביא מקום לכשלושים אלף ילדים נוספים במערכת. מדובר פה בגידול משמעותי ביחס למצב הקיים, כשהאתגר המשמעותי פה הוא באמת היכולת ליישם ולכן, הועדה המליצה גם לערב את הרשויות המקומיות בתהליך וגם לערב גורמים אחרים שרלבנטים, אם זה מינהל התכנון במשרד הפנים או גורמים אחרים שבסוף יביאו לקבלת רישוי למעון יום. פה מדובר באמת על סכום מצטבר שלא היה בשנים האחרונות לתחום של בינוי מעונות.


נושא נוסף שיאפשר להרחיב את היצע מעונות היום. לא הזכרתי את זה קודם, אנחנו מתכוונים להרחבת ההיצע של מעונות היום המסובסדים, כלומר, מעונות יום שמפוקחים גם בהיבט של מחיר וגם בהיבט של פיקוח. לכשיעבור החוק על פיקוח על מעונות היום הוא יכלול את כל המעונות אבל מדובר גם במפוקחים בהיבט של המחיר -מה שאומר שהורים ששולחים ילדים למעונות האלה, יכולים -בהתאם למבחן תעסוקה והכנסה, לקבל סבסוד מן המדינה.

הבנתי מן ההמלצות, שלאחר העברת חוק הפיקוח לא יהיה הבדל בין מעונות של ארגוני הנשים לבין מעונות פרטיים, שמוכנים להגיע להסדר עם משרד התמ"ת לגבי פיקוח על המחיר.

נכון. אם לא הסברתי נכון, אני מתנצלת.

תיאורטית, גם ארגון של נשים או ארגון ציבורי יכול לומר : אני לא רוצה פיקוח אבל כולם חייבים בפיקוח ורישוי. כל ההבדל הוא בפיקוח על המחיר.

נכון. הרעיון הוא, שאנחנו רוצים להרחיב את היצע המעונות שמפוקחים בהיבט המחיר ובמיוחד -בתקופה של החומש הקרוב, עד שגם חוק הפיקוח ייכנס לתוקף על מעונות עם שבעה ילדים ומעלה ועד שתסתיים תכנית החומש לבינוי מעונות יום. בתקופה הזו של חמש השנים הקרובות, אנחנו רוצים -בהמשך למה שכבר נאמר בוועדה בעבר, להקצות 700 מליוני שקלים לתמיכה בשיפוצים, כדי שיֵקָל על המעונות לעמוד בסטנדרטים הבטיחותיים. מה שיקל על החסמים של מעונות יום פרטיים להיכנס אל המערך המפוקח מחיר. זאת אומרת, מעון יום פרטי שיתחייב לעמוד בפיקוח על המחיר במשך חמש שנים, יוכל לקבל עזרה ותמיכה בשיפוצים. כך אנחנו מקווים להתגבר -באופן מהיר יחסית, במהלך הבינוי, על המחסור בהיצע של מעונות יום, כשהבינוי יתמקד כמובן באיזורים שיש בהם עודף ביקוש, זאת אומרת, שהורים רוצים לרשום את הילדים למעון יום מפוקח ומסובסד ואין להם מעון יום כזה פנוי, וגם במקומות שבהם בכלל אין היצע של מעונות יום מפוקחים ומסובסדים.

האם מוקצב מול הרחבת ההיצע?

בסכום המוקצב להרחבת ההיצע.

מהו?

בסך הכל, מיליארד שקל על פני החומש בנושא של בינוי ועוד שבע מאות מליון. זאת אומרת, בסך הכל כמעט שני מיליארד לנושא של הבינוי, פלוס השיפוצים שאמורים לתמרץ את המעונות הפרטיים, להיכנס למערך המפוקח.

זה בנוסף לתקציב הקיים היום במשרד!?

ודאי, שהוא משמש לתיקצוב ילדים, מעבר לכך - - -

לא, יש גם תקציב בינוי, אבל אני שואל: האם התקציבים האמורים טרכטנברג הם מעבר לתקציבים הקיימים היום במשרד הממשלתי?

התקציבים שקיימים היום לבינוי במשרד הממשלתי כמדומני -ויתקן אותי המשרד אם אני טועה, הם נמוכים משמעותיים מן התקציבים לפי טרכטנברג והם הוקצו חד פעמית לשנה מסויימת והתגלגלו מאז בעודפים זאת אומרת שהם לא יהיו בבבסיס התקציב של השנים הבאות, אין תקציב שמיועד לבינוי, אבל כבר השנה יצא קול קורא - - -

האם ב 2011 וב-2012 אין תקציב בבסיס התקציב של התמ"ת לבינוי?

בשנת 2011, מעבר לסכום שהוקצה בבסיס לבינוי, משרד התמ"ת היה נכון להעביר תקציבים נוספים שהגיעו לכמאתיים מליוני שקלים, והפניה הזו כבר עברה בוועדת הכספים של הכנסת ויצא קול קורא - - -

מצוין. השאלה שלי היא, האם המיליארד הזה הוא מעבר למאתיים המליון?

כן, בוודאי, מעבר למאתיים המליון. אז בסך הכל, אם אתם רוצים להסתכל על שש שנים, מיליארד מאתיים. תודה על החידוד.

האם יש תקציב ל 2012?

אנחנו נמצאים בוועדה לזכויות הילד ולא במועצת העיר תל אביב, אני אאפשר לכן להגיב.

יש חמישה מעונות בתל אביב.

מעבר לתקציב שקיים בבסיס התקציב לנושא של סיבסוד ילדים, הועדה נתנה את הדעת על כך שכתוצאה מהרחבת היצע מעונות היום יתווספו ילדים חדשים למערכת והיא לא תרצה להפחית את הסיבסוד שהם מקבלים ולכן הוקצו כאן מעל מיליארד שקלים על פני החומש הקרוב, שזה מגיע לשש מאות מיליוני שקלים בבסיס התקציב בשנת 2016, בנושא של סיבסוד ילדים חדשים שהתווספו למערך המפוקח מחיר. זאת אומרת, יש פה, אני חושבת, בשורה גדולה בהקשר הזה. בסך הכל - - -

האם עומק הסיבסוד משתנה?

עומק הסיבסוד כרגע קיים - - -

משפחה שהיום זוכה להנחה של אלף שקל לפי מבחן הכנסה, האם זה משתנה? האם היא תקבל עכשיו פחות? מה המליצה הועדה?

כרגע הועדה המליצה להקצות את מירב הכספים האפשריים לנושא של הרחבת ההיצע קרי, לתוספת ילדים חדשים למערכת, תוך שמירה על רמת הסיבסוד הקיימת.

הסיבסוד הקיים נשמר ללא שינוי!?

נכון. ואני אגיע גם למה שנשאל כהערות ביניים, אני מנסה לשמור על איזשהו רצף הגיוני ככל הניתן. דיברנו על כך שהרחבת ההיצע תגזור תוספת סיבסוד לילדים החדשים שנכנסים למערכת ובנוסף, מוקצים פה גם כשלש מאות וחמישים מליון על פני החומש להכשרה של מטפלות חדשות שיידרשו כשיהיו מעונות חדשים ולנושא של מערך הפיקוח על המעונות.

לגבי התשלום של המטפלות, אנחנו יודעים, שהחלק שהמדינה מממנת יחד עם ההורים, בא לביטוי בתעריף. פה, אני מדברת על הכשרה שהתמ"ת עושה למטפלות חדשות.

בתשובה להערות הביניים, מבקשת לסיים את הדברים. בסך הכל אפשר לראות שיש כאן הקצאה של כשלושה מיליארד ומחצית ₪ בחודש הקרוב, מעבר למיליארד השקלים שנמצאים בבסיס התקציב הקיים זאת אומרת, הממשלה, בעוד שבועיים -אנחנו מקווים, והועדה -ללא ספק, שמו חשיבות רבה לתחום, כשבנוסף לסכום שהוא פי שלושה וחצי מן הסכום הקיים, יש גם את הנושא שיושב ראש הועדה הזכיר, שנותנים עוד שתי נקודות זיכוי לאב עבור כל ילד בגילאי אפס עד שלש, שיש לו, שגם פה מדובר בעלות שנתית של כמיליארד שקלים.

שלום לכולם ותודה רבה על הסקירה. אני מציעה ליושב הראש לקבל את טיעוני האוצר אם יש אפשרות להעביר אלינו, לוועדה, טבלה מסודרת - - -

יש בדוח. ביקשתי להניח על שולחן הועדה את הפרק מהמלצות וועדת טרכטנברג, לצערי, את שלושת החוקים האחרונים שבהם יש את כל הטבלאות לא צירפו.

אני מבקשת לקבל מסמך מסודר, שהאוצר אכן מאשר את זה ומתחייב לעשות את זה - - -

זו החלטת הממשלה.

לפעמים, יש פערים בין החלטת הממשלה לבין ההתנהלות במשרד האוצר.

אני לא חסיד של האוצר, אבל כרגע האוצר לא יכול להעביר לך שום מסמך, כי את המסמך הוא צריך להעביר קודם לדיון בממשלה, שיהיה בעשרים ושביעי לחודש ועל פי זה כולנו נוכל לדעת.

אי אפשר לקבל את הסכומים הסופיים אחרי החלטות!?

הדגשתי, שבראש הועדה שתיקצבה את הענין והמליצה, עמד הממונה על אגף התקציבים, גל הרשקוביץ - - -

שהוא לא כאן היום.

הוא לא כאן, אבל נמצאת כאן נציגתו שהיא נציגת האוצר. אלו ההמלצות על דעת האוצר, אני מבין שלא היתה מחלוקת ביחס לסכומים.

לא היתה מחלוקת.

הגם שזה חשוב שההמלצות לא יתקבלו על ידי ועדה שהאוצר "לא היה" או "לא מכיר". בראש הועדה עומד הממונה על אגף התקציבים. אני מסכים שאסור לנו - - -

אנחנו למודי נסיון.

לכן צריך לקיים את הישיבה הזו.

מצוין. על כך אני מברכת. תודה רבה לפרופ' קליין על הסקירה. זו גם הזדמנות להודות למובילות מחאת העגלות, לענת רוזיליו וליערה ישורון מ"הורים עובדים לשינוי" ולארגוני הנשים ומעונות היום וגני הילדים שנמצאות כאן.


אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו. יש לי הרגשה שנעשה כאן עוול למעונות היום ולגנים הפרטיים עם הדברים שנאמרו כאן בפתח הדברים, מכיוון שהתמונה היום היא לא תמונה ש"אין דין ואין דיין". מעונות היום מפוקחים ומבוקרים, יש סטנדרטים שנקבעו על ידי משרדי הממשל והם עומדים בסטנדרטים האלה ולכן, השינוי בשידרוג שכבוד יושב הראש מציע -הן בפיקוח והן בתהליך הרישוי הוא ראוי, הוא חשוב והוא משמעותי אבל לצייר איזושהי תמונה שהגיל הרך בישראל הוא הפקר זה פוגע וגורם עוול לארגוני הנשים ולארגוני הגנים הפרטיים, שבעצם נותנים מענה במקום שבו המדינה כשלה.

עובדה היא שהמדינה מעבירה את האחריות על הגיל הרך לארגוני הנשים והם לוקחים את האחריות וגם גני הילדים הפרטיים, שנותנים מענה לחוסר העצום. הרי אנחנו מדברים פה על פער מאד גדול בין ההיצע שניתן על ידי המעונות המסובסדים לבין המענה בגני הילדים הפרטיים והמשפחתונים והמסגרות הנוספות שחלקן אף מפוקח. גם גני הילדים הפרטיים נמצאים תחת איזשהו פיקוח ולצערי הרב, ב-2003 התקבלה החלטה שהגנים הפרטיים ייכנסו. לא קראו לזה פיקוח, אלא 'הדרכה וליווי' ובכל גן פרטי היתה נציגה של משרד החינוך שליוותה בצורה: "ואֲת עושה כך עם היד", זה נכון, זה בדיוק מה שקרה.

כשהתחילו לקצץ את התקציב ב-2003 ופגעו בשירותים החברתיים ואנחנו מדברים על כלל השירותים החברתיים, זה אחד הדברים הראשונים שביטלו, אני מכירה באופן אישי את כל המערך הזה ולכן אני מציינת את זה. היה מערך פיקוח על גיל שנתיים ומעלה, שלא נכלל בתוך מעונות היום ובגנים הפרטיים, וכשקיצצו אז קיצצו שם, בְּמקום שבו חוץ מתעודת לידה לא צריך שום דבר כדי להקים עסק, לצערי הרב, והגיע הזמן באמת להחזיר את התקציבים האלה, גם לפיקוח וגם להדרכה ולא רק למטפלות חדשות שיוכשרו. דיברה כאן פרופ' קלין בצורה מאד מאד ברורה, על הצוותים שכבר עובדים וכבר עובדות בתוך המערכת. זה ציר מאד משמעותי שאסור לנו לזלזל בו.


הציר השני הוא תפיסת ההורות. מדברים פה על אמהות עובדות ואני חושבת שהגיע הזמן לשים את המשפחה במרכז ואת האחריות של ההורים על הילדים ולהפסיק להתייחס לסוגיה הזו כאחריות של אמהות בלבד. מדובר בתא המשפחתי ו"שָׂפָה בונה מציאות" וזו הערה שאני חושבת שכדאי לנו, כמי שעוסקים בתחום הזה, להפנים אותה. אנחנו מדברים על חיזוק התא המשפחתי, אנחנו מדברות הרבה על התאמת עולם התעסוקה להורות כדי שגם האבות יוכלו לממש את הזכות הבסיסית שלהם כהורים.

לצערי הרב, יש מספר דברים נוספים שחסרים בדוח, אין בדוח שום התיחסות לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך. שום התיחסות דיפרנציאלית ואנחנו יודעים שילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך יש להם צרכים נוספים מעבר לצרכים הבסיסיים, אני לא יודעת עד כמה מעונות היום של ארגוני הנשים והגנים הפרטיים נותנים מענה לסוגיה הזו, זה אחד הנושאים שהגיעו אלינו ללשכה כהערה, אם עדיין יש אפשרות לשנות את אופן התיקצוב או את הנושאים המתוקצבים אז יש מקום לעשות את זה.

לגבי פיקוח ורישוי, אלו סוגיות שעסקנו בהן לאורך השנה האחרונה באופן אינטנסיבי מדי שבוע, הועדה בראשותו של חבר הכנסת זבולון אורלב מובילה את הסוגיה הזו ואני חושבת שהגיע הזמן לסיים את הליך החקיקה, אני מברכת על כך שהאוצר -אולי בלחץ טרכטנברג, בסופו של דבר, ניאות להגדיל את התקציבים, כי אנחנו, לאורך השנה, ניסינו במשא ומתן ובשיח עם השרים הרלבנטים, להגדיל את התקציבים אז אנחנו יכולות רק לברך את המחאה החברתית, את מובילי המחאה, שהם הצליחו במקום שאנחנו אולי פחות. אם יהיו הערות נוספות אתייחס בהמשך, תודה רבה.

תודה רבה. אתחיל עכשיו לחלק רשות דיבור למי שנרשם. ראשונה נרשמה מיטל להבי, סגנית ראש עירית תל אביב. יש המון רשומים ורשומות אז אנא, ממש בקצרה ובתמציתיות.

קודם כל אני רוצה לברך את כל הנוכחים וגם על הדברים שנאמרו עד כאן. התחברתי גם לדברייך וגם לדבריה של חברת הכנסת אורית זוארץ בנושא של תחולת השינוי הטרמינולוגי ולא רק בנושא חינוך. הדברים שכתובים פה הם דברים שבעצם משלימים תהליך שבפעם הראשונה הייתי שותפה לו בוועדה לקידום מעמד הילד, בראשותו של חבר הכנסת אורלב. נעשתה הרבה עבודת רקע וחלק מן ההמלצות ממש מתחברות לשיח שהתפתח פה ואנחנו שמחים על הבשורה של הפיכת הפירמידה והתחלה מן השורשים. כאמהות, כמשפחה, כמחוברים לילדים, כמוקסמים על ידם, אנחנו יודעים ששם, בשרשים, הכל מתחיל.

אני רוצה קצת להיכנס יותר לעומק של הדברים כי אני דווקא באה מן הכיוון של הפרקטיקה המבצעת ויודעת שמצד אחד הצעקה הציבורית והמחאה הצבירות הן אמיתיות, אותנטיות וצודקות וההורים מדברים מכאבם אבל מצד שני, היכולת לייצר את הפתרונות -ומהר, היא מורכבת ושינוי הוא תהליך ולא מעשה ניסים.

אין לנו בעיות עם ההמלצות על "החשיבות והאיכות" ואני דווקא אתחבר קודם כל לנושא של האיכות. כשאת נתת את הסקירה על כך שהופיע שעשרה אחוז מן הגנים המפוקחים עומדים בתנאי איכות גבוהים, את מדברת על המעונות הציבוריים -למעשה, ולא על הפרטיים, הציבוריים הם אלה שנבדקו. מה מביא אנשים אל הפרטיים? גם השאלה של איכויות והשאלה שנשאלת היא האם אנחנו רוצים לייצר סטנדרט פדגוגי בגיל צעיר ומהו הסטנדרט? אני לא הייתי רוצה לקשור מחסור של מוסדות במניעת סבסוד. זאת אומרת, כיום, אם יש לי אלף חמש מאות נדחים במעונות היום של ויצ"ו ושל נעמ"ת, אז הורה שנדחה בויצ"ו או בנעמ"ת או ב"אמונה", אין סיבה שמה שמגיע לו בדין כסבסוד פרסונאלי עקב מצב סוציו-אקונומי לא ישרת אותו ברישום לגן הפרטי, זה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות. יש החלטת ממשלה שרירה וקיימת שאומרת את זה, שהחליטה את זה ושצריך ליישם אותה ואז נצליח להוזיל את המחיר גם אם לא נִפְתָח וְנְפַתֵח עוד מענים, ואני מבינה שזו לא מטרה ראשונה אבל זו מטרה חשובה.

או אז הייתי שואלת מה עשויים להיותה זרזים לכניסת שוק הפרטי למערך המפוקח כי זה הפתרון הראשון שהיינו רוצים לראות קורה ומתיישם.

פיקוח פדגוגי -דובר על זה בוועדה, פיקוח מבני ופיזי - דובר על זה.

הנושא של פיקוח תעריפי, מראש את אומרת שעל שלושים וחמישה ילדים, במקום להוסיף עוד מטפלת יקצצו שתי מטפלות, זאת אומרת, את מורידה את הסטנדרט. בדרך כלל, הסטנדרט הפרטי -ולכן גם המחיר, הוא יותר גבוה וצריך לראות איך לא מגיעים להתנגשות בין איכות לבין תיערוף במיגזר הפרטי שעובד בקורלציה אחרת.

מאד התחברתי לדברים שאמרת על היצע, פיקוח ובקרה - על הדרכה, ומי שראתה -היתה ביום ששי האחרון תכנית טלויזיה שדיברה על כל הכללים שמיושמים היום במערכת החינוך, שמחנך כבר הופך לטכנוקרט שממלא טפסים כדי לעמוד בסטנדרטים, והייתי מוסיפה מושג חדש לשיח שלנו - "העצמה". והשאלה איך אנחנו מפתחים את ה being של הגננות ולא רק את הכלים המדדיים, כי אני חושבת שזה מה שקובע את הכל וצריך לפתח טרמינולוגיות חדשות וכמי שהופכת פיקוח להדרכה - אם נוסיף את המילה 'העצמה' ליד זה אז נייצר אמירה אחרת או נכונה יותר.

אני חייבת לציין כאן את התמ"ת. אני אחת הרשויות ברות המזל שזכו בשנה הזו לקבל תיקצוב להקמת חמישה מעונות יום, אנחנו הצטרפנו לקול הקורא של התמ"ת ואני רוצה לספר מהי הסיטואציה. העיריה נותנת הקצאת קרקע, התמ"ת נותן בממוצע שני מליון וחצי, אבל צריך לבוא מפעיל ולהשלים את הסכום והשלמת הסכום היא כמעט פי שתיים.

זמנך קצר.

אני חושבת שהגברת המעורבות של הרשויות המקומיות בגיל הרך צריכה להישקל דרך הקמת יחידה, אגף לגיל הרך, כמו שנעשה בנתניה, וכמו שאתם ידעתם לעשות לא מזמן במושב האחרון של הכנסת, כשחייבתם רשויות להקים יחידה לנוער. אותו הדבר, אגף לגיל הרך ואחד הדברים שהכי שימחו אותי היה לראות שהכללתם -וצריך באמת לראות איך עושים את זה, את הנושא של יום לימודים ארוך, היום שאתם אומרים שחוק חינוך חובה קיים מגיל חמש או ארבע, זה אומר שמשעה שתים עד ארבע משלמים את האלף שקלים. ואני מברכת את כל שנעשה.

אני רוצה לברך את ועדת טרכטנברג על שקיבלה את ההצעה של הועדה לזכויות הילד לשנות את התפיסה ולהעביר את הפיקוח וההדרכה למשרד החינוך. זה מהלך דרמטי והיסטורי ואני מקווה שבאמת יקבלו את זה.

לגבי הרחבת הזכאות לששים אלף לילדים, זה אומר שיידרשו עוד שלושת אלפים עובדים לעשייה הזו. כיום יש לנו מחסור ענק בענף בנושא של כח אדם מוכשר ומתאים לגיל הזה. אני מציעה -וגם הגשנו לוועדה הצעה, להכיר בעבודה עם הגיל הרך כעבודה מועדפת וכך תוכלנה גם בנות שרות לאומי או בנות משוחררות מצה"ל להצטרף למעגל המחנכים והמטפלים בגיל הרך, ולהוזיל את עלויות הפעלת הגנים למען הורדת המחירים עבור ההורים, כי מחסור בכח אדם לא יתן לנו להפעיל את ששים אלף המקומות הנוספים שאתם תצרו.


לגבי סבסוד ההורים, חשוב מאד שההכרה בהוצאות מעונות ומטפלות בגיל הרך, ימנעו אפליה בין הורים שמגיע להם ושזכאים לסבסוד. כל אדם שמגיע לו סבסוד זכאי לזכות בחירה בסיסית. זכות הבחירה חשוב שהיא תישמר. הזכות לבחור את המוסד החינוכי ואת הדרך החינוכית עבור ילדו. לשם כך יש לדאוג להכיר בהוצאות שכר הלימוד של כל הפעוטות כהוצאה מוכרת במשפחה, בלי להבחין בסוג המוסד בו הם לומדים ובעלות שכר הלימוד - כל עוד זוהי בחירת ההורים. לדוגמה אם ינתן סיבסוד של איקס לילד הזכאי, אז הסיבסוד יצמד לילד בכל מקרה וההנחה בשכר לימוד תהיה בגובה הסיבסוד מתוך העלות הראשונית. חשוב מאד לשמור על זכות הבחירה של ההורים. אסתפק בזה. תודה רבה.

תודה. אנסה לקצר. אנחנו רוצים להדגיש את הנושא של ההורים בתוך המערך הזה מכיוון שהסתדרות הפסיכולוגים ערה לזה שקיימים עכשיו תהליכים מאד חשובים בחברה בקשר למעמד ולמקום של הורים, ואנחנו רוצים להדגיש את החשיבות של לקחת בחשבון גם את הקול של ההורים בכל התהליכים שבונים אותם.

אני מאד מברכת על ההחלטות שנאמרו כאן אבל, אם כל ההחלטות האלו לא ייושמו בד בבד עם שיתוף פעולה מלא עם ההורים אז אני חוששת שזה לא יוכל להתבצע ולא לכיוון הנכון. זאת אומרת, זה יהיה more of the same של מה שקורה היום. השינוי האיכותי צריך להיות בתפיסה, לראות את ההורים כדמויות שמשפיעות ביותר על הילדים ואגב, גם מחקרים מראים, שגם כשילד נמצא במעון -שהוא אפילו עד לשעה שמונה בערב, עדיין הדמות המשפיעה ביותר על החינוך של הילד היא הדמות של ההורים, וגם ההורה המופנם הוא עדיין הדמות המשמעותית עבור אותו ילד ספציפי.

אין לנו קיצורי דרך, אין לנו רק "ילד" ואין לנו רק "מעון" ואין לנו רק "מדינה" ואין לנו רק "הורים", ואם לעשות פרה-פראזה על מה שהפסיכולוג המאד ידוע וויניקוט אמר ש"אין ילד אלא יש ילד ואמא", אז היום, אנחנו, בחברה שלנו, יכולים להגיד ש"אין ילד אלא יש ילד-מדינה -הורה". ומה שמרגש פה היום זה שאנחנו בדיוק נמצאים במשולש הקובע הזה, כשאנחנו לוקחים את הקודקוד של המדינה במשולש הזה כדי לראות את שני הקודקודים האחרים. הדרך לקחת את שני הקודקודים הנוספים היא באמת דרך האחריות המקצועית שלנו להגיד את מה שהילד צריך ודרך שיתוף הפעולה שנעשה עם ארגונים שקשורים להורים.

לשם כך הוקמה המועצה הציבורית להורים שהוקמה בראשותה של רינה כהן, והמועצה הציבורית להורים מאגדת ארגונים מקצועיים וגם ארגוני הורים ואנחנו, מטעם הסתדרות הפסיכולוגים, אנחנו יושבים גם בוועד המנהל של המועצה הזו. זה מקום חשוב מאד לקחת אותו ולעשות שיתוף פעולה יחד אתו בכל הפעולות, בכל היישומים וההחלטות שעומדות להתגבש.

אני רוצה להתייחס לאיחוד החינוך והטיפול. פרופ' קליין דיברה על מסגרות של גיל לידה עד שלש ואני רוצה להתייחס לגילאי שלש עד חמש.

לא, זה בישיבה הבאה, תודה רבה.

אני רוצה לברך את יושב ראש הועדה ואת פרופ' פנינה קליין. הועדה אכן הצביעה על הבעיות שיש בחינוך לגיל הרך אלא שלצערי הרב הפתרונות הם פתרונות לא מלאים, הם טיפה בים אל מול מה שאנחנו מתמודדים אתו כיום.

אני מקבלת את מרבית הדברים שנאמרו כאן סביב השולחן, כולל אלה של מיטל אלא שלמיטל חֲברתי אני רוצה להעיר שהסטנדרט הוא לא רק פונקציה של - - -

סליחה שאני מעיר לך, אני משתדל שלא להעיר, כשאת אומרת על ההמלצות האלו, שהן "טיפה בים" אז את אומרת בעצם: "שמע, זה לא כל כך חשוב, כי אם מאבדים טיפה בים אז זה לא כל כך חשוב, אז נכניס את זה למגירה" אבל אני בטוח שלא התכוונת לזה.

לא. אבל אני חושבת שאם פרופ' קליין התחילה -בהמלצה הראשונה שלה להעביר את זה למשרד החינוך, הרי הראייה היא ראייה חינוכית ולא אכסניא או "אפסניא" לילדים כשהאמהות -או כששני ההורים -ואני חושבת שצריך להתייחס להורים ולא רק לאם, יוצאים לעבוד, אז החינוך במדינת ישראל צריך להיות חינוך חינם מגיל אפס. ואם נתייחס לזה כאל חינוך חינם מגיל אפס אז הרבה מן השאלות שעלו כאן סביב השולחן והרבה מן התקציבים שיועדו, לא היו בכלל עולים לשיח.

את אומרת שאם אין חינוך חינם מגיל אפס אז חבל על העבודה. האם זה המסר שלך?

לא.

אפשר להבין את המסר שלך כך, שהחינוך הוא זכות בסיסית ואלמנטרית אבל במקרה הזה ההמלצות האלו מאפשרות רק להורים עובדים ליהנות מן הזכות הזאת.

אני מסכים, אני מסכים ואני יכול להוסיף מספר המלצות מאד טובות שאיש לא יחלוק עליהן, אז מה המשמעות של ההמלצות? ההמלצות הן מה שמונח לפנינו כרגע, ועליהן הדיון. האם אנחנו רוצים להתגייס ולהעביר אותן או להכשיל אותן? זו השאלה הבסיסית.

אנחנו לא רוצים להכשיל את ההמלצות אבל אנחנו חושבים שאפשר וצריך לעשות הרבה יותר. כמו שלא יעלה על הדעת, שכשבונים שכונה חדשה, ובונים בית ספר ובונים גן חובה אז לא יכול להיות שבאותה הזדמנות חגיגית לא ייבנה גם מעון לגיל הרך ולא יכול להיות מצב שבו יש מאתיים אלף ילדים במדינת ישראל בגיל הרך, שאין להם אכסניא מפוקחת ומסובסדת על ידי המדינה.

בפעם הראשונה מביאים המלצות שלא היו אף פעם, בשש שנים, כדי להגדיל את ההיצע.

לצערי הרב, גם התקציבים שקיימים היום במשרדי הממשלה, לא נוצלו, לא בנושא הבטיחות, לא בנושא הבינוי ואני רק מקווה - -

אז אם הם לא נוצלו אז לא כדאי בכלל לעשות כלום, האם זה המסר שלך?

אנחנו רוצים להוביל אותן אבל - - -

יש הרבה שמוחאים לך בחוץ כפיים, כדי לטרפד את זה.

היעד המרכזי של כולנו הוא להגיע למצב של חינוך חינם לגיל הרך. כולנו מבינים שיש שלבים ואנחנו מברכים על השלבים אבל, אנחנו חושבים שאפשר להאיץ את התהליכים, גם פתרון לשלושים אלף ילדים, או לששים אלף ילדים עדיין לא נותן פתרון מלא.

סוגיית המטפלות שעלתה כאן, היא סוגיה משמעותית, היא גם מתייחסת לאיכות ואם אנחנו מדברים על מערכת החינוך -שבה מורים פורשים בגיל צעיר, אז במערכת החינוך של הגיל הרך זה לא קיים, נשים מטפלות נדרשות לעבוד עד גיל יציאה לפנסיה ובחדר השני כמדומני מתקיים עכשיו דיון על העלאת גיל הפנסיה קרי, אנחנו עוד נמצא את עצמנו עם מטפלות שעובדות עד גיל ששים ושבע.

צריך לתת התיחסות גם לנושא של איכות המטפלות דרך המחיר, דרך המחיר המפוקח, צריך להעמיק את הסבסוד. אנחנו בארגוני הנשים, כולנו, עושים כמיטב יכולתנו ואגב, זו לא פעם ראשונה שהסוגיה הזו עולה על השולחן, זו אולי הפעם הראשונה שהממשלה מתייחסת אליה אבל, ארגוני הנשים מדברים על הצורך לשפר ולהעמיק את הסבסוד ולבנות עוד מעונות ולמצוא עוד פתרונות כבר זמן רב. אני רק יכולה לברך על זה שבמסגרת המחאה החברתית הנושא עלה לסדר היום.

בהקשר זה ראוי להזכיר, שארגוני הנשים קיבלו פרס ישראל על תרומתם לחברה הישראלית -בין היתר גם על מעונות היום וכולנו עדיין מברכים על כך וגאים בכך.

תודה. אני רוצה כמובן לברך, אני חזרתי לשמוע בשקיקה את ההרצאה של פרופ' פנינה קליין, את הסקירה הזו, ואני רוצה לחבור למספר מן העקרונות שנאמרו פה. אני רוצה כמובן לחזור על כל הברכות שנאמרו פה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לתעדף, בדיוק מאותה הנחת עבודה עליה דיבר חבר הכנסת אורלב, יושב ראש הועדה, וצריך לאתר את מהות הבעיות ואיך צריך לתעדף גם את הסכומים הבלתי מבוטלים שכל הכבוד על שהצליחו להכניס אותם למערכת.


אני רוצה ללכת עם הכיוונים שנאמרו פה. מי אחראי במדינת ישראל על החובה לתת שירותים לגיל הרך? מי? אני לא מבינה את זה.

כרגע, זה משרד התמ"ת.

לא. מי אחראי לבנות מעונות? מי אחראי לכך שאם הכלה שלי צריכה מקום לילד שלה יהיה לה מקום לילד שלה במקום מסובסד ומפוקח?

מדינת ישראל באמצעות ממשלת ישראל באמצעות שר התמ"ת.

לא. נכון להיום אין תשובות ולצערי, גם מקריאה מאד מעמיקה של המלצות הועדה, לא ברור לי. יש קריאה לרשויות המקומיות, לתת את השירות ואני יודעת שהן חייבות לבנות בצורה כזו או אחרת, כדי לתת שירותים והם ניתנים וכאן, בסוף כל ההמלצות אין בהירות לגבי השאלה מי אחראי לתת לילד מקום במעון או במסגרת מסובסדת.

אני חושבת שהעמקת הסבסוד הממשלתי, אנחנו מוצאים עד היום שהיו תקציבים גם להעמקת סיבסוד וגם לבינוי ולא מומשו. צריך לבדוק למה הם לא מומשו, לצערי, בוועדה, אני לא ראיתי שיש הסבר לשאלה מדוע הדברים לא קרו. ייתכן שצורת התקיפה של הבעיות והפתרון להן, היו אחרים לו היינו מבינים איפה זה תקוע ואני חושבת שההעברה ממשרד למשרד היא לא מספיקה כדי להבין איפה הדברים תקועים.


תקציבים, לפחות בשנים שאני מכירה את המערכת, היו גם להעמקת סיבסוד, גם להרחבת סיבסוד ואנחנו דיברנו על הרחבה לששים אלף ילדים שההקצבה הזו לא מומשה. זאת אומרת, שהבעיה היא לא רק בתקציב אלא במשהו הרבה יותר עמוק.


צריכה להיות פה משימה לאומית בהרחבת היצע מעונות היום או מסגרות שמפוקחות במחיר. אני רוצה להזכיר לכל הנוכחים כאן, שהמנדט של הועדה -לפי איך שאני קראתי אותו, היה להקל את הנטל הכלכלי -בין השאר, של זוגות עובדים, בני המעמד הבינוני. אני לא רואה שבהמלצות האלו יש משהו, כי אין העמקת סיבסוד, יש אולי הרחבה של סיבסוד אבל אין העמקה שלו.

יש את שתי נקודות הזכות.

עבור כל ילד שתי נקודות זיכוי. ארבע מאות ושמונה עשר שקלים עבור כל ילד, לאב שיכול לממש את נקודות הזיכוי. זה ניתן מאחר ויש כמות הרבה יותר גדולה של אבות ש- - -

אנחנו יודעות שנשים לא מגיעות בכלל לסף המס.

הועדה ראתה לנכון לתת את שתי נקודות הזיכוי האלו לאבות מעבר לזה שיש כבר שתי נקודות לנשים שהן אמהות לילדים עד גיל חמש.

אני רוצה להראות, שבין ההכרזות החשובות -שאני ממש מברכת עליהן- לבין המימוש יש בעיה, אני הערתי בקריאת ביניים על הנושא של איכות הטיפול ולא קיבלתי על זה מענה כי הבעיה שלנו היום היא לא ההכשרה של המטפלות אלא הקידום שלהן וככל שאתה מכשיר אותן יותר הן רוצות -ובצדק, לקבל שכר גבוה יותר. אז זה שאומרים לי: השכר יישאר ואנחנו רק נכשיר אותן. אני מכשירה אותן והן הולכות אחר כך לעבוד בדברים אחרים.

יש הגדרה של בעיה, אבל הטיפול, לצערי, הוא לא מקיף, לא הוליסטי, זה הדבר שמצער אותי. צריך להכריז, על בינוי מעונות כדבר ראשון.

הישיבה המשותפת של הועדה לזכויות הילד עם הועדה לקידום מעמד האישה, עסקה בשאלת הבינוי ושם נפרשו כל הסיבות.

קיבלתי הודעה שקיצרו לנו את הועדה המשודרת עד אחת עשרה וחמש דקות. יש שתי אפשרויות. או שנמשיך בחדר שלנו או שנסיים עד לשעה אחת עשרה וחמישה, נחליט אז.

שלום, אני מנכ"ל האגודה לסוכרת נעורים. ראשית, אני רוצה להודות לחברת הכנסת אורית זוארץ על הנקודה שהעלית, כיוון שאני מייצגת כאן ציבור של חמשת אלפים ילדים שסובלים מסוכרת נעורים מסוג 1 בישראל, שבעים מתוכם בגילאי אפס עד שלש ושמונים בגילאי שלש עד חמש, והם חיים תחת עוול מתמשך שלא יכולים להיקלט במסגרות החינוך. למרות שסכרת היא מחלה שבהחלט -מגילאי חמש ומעלה, החולים בה נמצאים בחינוך הרגיל בליווי סייעות רפואיות, ילדים כאלה נדרשים לבדיקות דם וזריקות אינסולין במהלך היום, הם לא יכולים להיקלט בתוך המסגרת הזו ונמנעת מהם מהם הזכות הבסיסית להיות - - -

אשר על כן, את מציעה, שבמסגרת ההסדרים שאנחנו עושים נמצא פתרונות גם לילדים האלה.

ברגע שיהיה פתרון בנושא החינוך לגילאים האלה - - -

הדברים נאמרו גם על ידי חברת הכנסת זוארץ בצורה ברורה, לגבי ילדים בעלי צרכים מיוחדים ולא רק החולים בסוכרת נעורים, ואני מבטיח לך שבעקבות ההערה של חברת הכנסת זוארץ -שהיא הערה מאד נכונה ומהותית, לפחות בכל מה שקשור בי אנחנו נטפל בדבר הזה, הוא חשוב. בדרככן, עשיתם שרות לכל הילדים בעלי הצרכים המיוחדים. תודה רבה לך.

בוקר טוב. ראשית אני מברך על הדיון החשוב הזה, עם הדברים של יושב ראש ושל פרופ' פנינה קליין אבל, אני חושב שעוול ייעשה אם ייאמר ששינוי התפיסה טומן בחובו דווקא העברת סמכויות מן התמ"ת למשרד החינוך משום שמשרד התמ"ת, במהלך השנים האחרונות -לפחות בעשר השנים האחרונות שאני מכיר, שינה תפיסה ומתמקד בעיקר בנושא של הילד ולא בנושא של התעסוקה. עמדתנו היא שבשלב הזה, שינוי ממשי כזה יעכב את המהפיכה הרצויה והמבורכת שכולנו מברכים עליה.


בנוגע לשאר ההמלצות, אנחנו רואים עין בעין את מיקוד הבעיות הקיימות בתחום אולם, הפתרונות המוצעים -כמו שהגברת ליאורה מינקה אמרה, לא ממצים את המקסימום האפשרי.

בכלל זה הנושא של שיפור משמעותי ומיידי בתנאי העסקתן של המטפלות, למשל, דבר שגם יגרום להעלאת איכות החינוך ולהעלאת איכות המטפלות הקיימות בתחום.

הרחבת המסגרות המוצעות היא לא רק בתהליך של הוספת סכום כי ראינו שבמהלך השנים האחרונות חזר הכסף לאוצר בעקבות זה שלא מומש.

בנייה היא הסרת החסמים הבירוקרטיים שקיימים היום, גם לרשויות וגם לארגונים, ובכלל, צירפנו, כל הארגונים יחד, מכתב, שבו פירטנו את התפיסה ואנחנו חושבים שראוי להתייחס אליה ושוב, אני מברך את הועדה.

אני מאמינה שנוצרה פה, כפי שאמרו חבר הכנסת אורלב ופרופ' פנינה קליין, הזדמנות נדירה לשינוי סדר עדיפות לאומית ולמתן עדיפות לילדים בגיל הרך, וללא עדיפות לילדים בגיל הרך אנחנו לא יכולים לדבר על שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית ולא יכולים לדבר על התפתחותם התקינה והמיטבית של ילדים. אני חושבת שהדבר הזה, עם כל ההסתייגויות וסימני השאלה וההשלמות בנושא כזה או אחר, צריך לעמוד לנגד עינינו. אלו המלצות שכולן מתיחסות לנושאים דחופים ביותר שכל אנשי המקצוע העלו אותם שוב ושוב במשך שנים, כנושאים שדורשים התיחסות דחופה, על מנת שלא תהיה פגיעה מתמשכת בילדים.


אני רוצה, בגלל לוח הזמנים הקצר, להתייחס כאן לדברים שנאמרו על ידי ארגוני הנשים. אני חושבת שארגוני הנשים, שהיו שותפים מלאים בהמלצות לבניית חוק הפיקוח, לחקיקת חוק הפיקוח, כל הארגונים בכל הוועדות בפרט הועדה בראשותה של פרופ' מיקי רוזנטל, שהוקמה על ידי משרד התמ"ת, והגיע הזמן שכאשר נוצרת סיטואציה, הזדמנות וניתנים תקציבים מיוחדים להפעלת החוק, לבוא ולפעול למען החוק, חוק הפיקוח, שיהיה חוק שיהיה נכון לגבי כלל הילדים בישראל ולפני שאנחנו נוכל לתת חינוך חינם לילדים מגיל שלשה חודשים ומעלה אני חושבת שנכון הדבר, כפי שקבעה ועדת טרכטנברג, שנוכל להרחיב את הסיבסוד לכל ילד שנמצא במסגרת שעונה לדרישות החוק ואשר הוריו יכולים ליהנות מן הסיבסוד בגלל שכר הלימוד. זהו השלב הראשון שצריך להיות נכון לפני שאנחנו נגיע -אם ירצה השם, כולנו נהיה בעד שיהיה חוק חינוך חינם לילדים בגיל הרך.

תודה. בפתח הדברים, מצטרפת לברכות על המלצות הועדה. כל הנקודות שנוגעות לתחום החינוך ובכללן גם תחום הגיל הרך הן סוגיות שאנחנו בהחלט מתריעים עליהן כבר שנים. הצעת חוק הפיקוח על המעונות מראשיתה כבר התגלגלה מספר כנסות.

מה המסר שלך לדיון הזה?

אעבור למספר הערות בנוגע לדברים שנאמרו. קודם כל יש לזכור -בהמשך להערה שאמרה חברת הכנסת זוארץ, שלצד המעונות שמפוקחים היום יש מאות -אם לא מלמעלה מכך, מעונות או מסגרות שכלל אינן מפוקחות, שבהן הילדים נמצאים ושוהים בהן כבאכסניא ולכן יש דחיפות רבה בקידום הצעת החוק וברור שאנחנו מברכים על כך.


מצטרפת לדברים שנוגעים לילדים עם צרכים מיוחדים. אנחנו מציעים לחשוב על פרק שילוב, כפי שנעשה בתחום החינוך המיוחד, על מנת לשלב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במעונות היום או להקים מסגרות לימודיות.

האם את זוכרת מי יזם את חוק השילוב?

כן, לא שכחתי לרגע. שאלה לנציגת האוצר: אמרת, כשסקרת את הנושא התקציבי אמרת 350 מליון להכשרת מטפלות חדשות ופיקוח, ואמרת את זה בנשימה אחת ורק רציתי לוודא מה התקציב שיועד לטובת הפיקוח על הגיל הרך.

ברשותך יושב הראש, לאחרונה התבטא שר האוצר לגבי כך שכתוצאה מתמורות שנעשות בעולם ייתכן וגם המלצות ועדת טרכטנברג לא ימומשו במלואן, הוא אמר זאת בתקשורת ורציתי לשמוע -או לוודא, שהנושאים בהמלצות שאנחנו דנים בהן היום, שאנחנו לא יושבים כאן לריק ושתצא איזושהי הודעה, בין אם עכשיו ובין אם ב-20 בנובמבר ואגב זהו היום שבו נחתמה אמנה לזכויות הילד וזה יום זכויות הילד, שאולי ביום הזה באמת תצא הודעה רשמית שכל המלצות הללו שאנחנו דנים בהן היום אכן ימומשו אחת לאחת.

אדוני יושב הראש, מבקשת לציין שתחום הגיל הרך ותחום מעונות יום נמצא על סדר היום בשנים האחרונות, גם של המשרד וגם של הממשלה.

אכוון אותך. אני שואל על עמדת המשרד באשר להמלצות, האם אתם תומכים? מה אתם מתכוונים לעשות איתן?

אנחנו מטפלים בהמלצות של ועדת טרכטנברג באמצעות החלטות ממשלה פרטניות שיובאו אל הממשלה, כל המלצה כהחלטת ממשלה פרטנית.

האם ההמלצות שלכם ישקפו תמיכה בהמלצות ועדת טרכטנברג? האם הצעות המחליטים שלכם ישקפו תמיכה בהמלצות טרכטנברג? האם ישקפו שחיקה? התנגדות?

באיזה תחום אתם מתכוונים לקדם המלצות? אם אפשר לשׂבר את אוזננו בשלב הזה, אני מניחה שאתם כבר שוקלים.

אומַר כך, פרט להמלצה שבסעיף הראשון שמדבר על העברת התחום למשרד אחר, כל שאר ההמלצות נמצאות כבר בתהליך טיפול מתקדם של הצעות מחליטים ותומכים בהן. אני לא יודעת להגיד בשלב זה לגבי הסעיף הראשון, אם הוא יובא בכלל או מתי הוא יובא.

תודה רבה. ברכות על קיום הועדה ולכל אלה שדיברו בה. אתייחס לעיקרי הדברים. המשרד שלנו תומך בהמלצות הדוח הזה והוא אף כתב מסמך של אמנה חברתית-כלכלית, כמשרד חברתי הוא מאד תומך בדברים.

באם סיימת לומר את דברייך על ההמלצות, אני אודה לך.

המשרד רוצה להעמיק הסיבסוד להורים, במיוחד לאלה מן השכבות החלשות ולאוכלוסיות שבסיכון, כעשרים אלף פעוטות בסיכון, כ-50% ויגיש הצעה בענין הזה, על אף שהמלצות הדוח מדברות על המעמד הבינוני, אנחנו עדיין חושבים שיש - - -

כלומר, בהמלצות שלכם לממשלה ב- 20 בנובמבר, האם אתם מתכוונים להציע הצעת מחליטים שתעמיק סיבסוד?

העמקת הסיבסוד בהשתתפות ההורים וגם -כמו שאמרה חברת הכנסת זוארץ, לא ניתָן מקום לבעלי צרכים מיוחדים - - -

מה אתם מתכוונים לעשות עם זה?

גם בתחום הזה אנחנו מבקשים לתת יותר.

אני שואל שוב, האם שר הרווחה מתכוון בהצעות המחליטים להביא הצעה משלו כדי לעשות את שני התיקונים האלה?

יש הצעה באמנה שהגישו.

האם האמנה היא הצעת מחליטים?

לא הצעת מחליטים, יש באמנה הצעה שהמשרד הציע ואני בטוחה שהיא תוצע.

תגידי שאת לא יודעת מה מתבשל בלשכת השר.

זה המסר שאני יכולה למסור לכם כרגע.

שמעתי את כל ההערות, אני מסכימה שנפלא וטוב יהיה אם אנחנו נוכל בעצם לקבל את הכל ואני לא אעבור על הרשימה. כל מי שחי במציאות מבין שזה לא בדיוק אפשרי. אני רוצה להעיר לגבי המעונות, קודם כל אם התקבל הרושם שכל המעונות נוראיים אז לא זו היתה הכוונה, אבל, המספרים שאמרתי הם נכונים ואני עומדת מאחוריהם. כשהורה בא לקחת את ילדו מן המעון והילד לא בוכה, ההורה אומר: יופי, הוא כבר התרגל והכל בסדר אבל רבותי, לא הכל בסדר, אנחנו לא יודעים מה הילד הפסיד. ההורה יודע לשאול: האם הוא אכל היום? אבל הוא לא יודע לשאול: כמה פעמים חייכת אל הילד שלי? כמה פעמים התייחסת? אנחנו לא יודעים בבחינת "שאינו יודע לשאול" אז כשאנחנו מדברים על הכל בסדר בבקשה, רבותי, יש מה לשפר, זה דבר אחד.


לא צריך פתרון מלא לכל התינוקות. ישארו -ואולי טוב שכך, מאה אלף תינוקות שנשארים עם האמהות שלהם, נפלא, אנחנו, בחישוב, לא צריכים לעשות חישוב של "אה! ישארו לנו עוד מאה אלף שלא הולכים למעון" אנחנו כן צריכים שאם אמא רוצה -וזו הכוונה שלה, תהיה לה אופציה אבל, הועדה לא מתכוונת להמליץ על הוצאת תינוקות מן הבית, זו הדרך המועדפת.

תודה רבה.

ברצוני לשאול שאלה.

שאל בבקשה.

ממה שאני שומע פה ומה שכתוב מפורשות בדוח של טרכטנברג, הוא שאין כוונה להגדיל את היקף המשאבים. המילה 'סיבסוד' מופיעה מעט מדי פעמים. אם אתם מדברים גבוהה גבוהה על איכות בחינוך זה לא המבנה, אלא זה לשלם לעובדת יותר משלות אלפים שמונה מאות שקל, אלה 40% מן האוכלוסיה שמרוויחים ארבעת אלפים ₪ ומטה זה לא לתת להם חוברת כל כך גדולה של טפסים כשהם צריכים שני עורכי דין בשביל לקבל אישור שהם אכן מרוויחים למטה מארבעת אלפים ₪ כי לא מאמינים להם - - -

מה השאלה?

השאלה היא, האם תם מבינים את המשמעות שכתובה בדוח הזה, שבספטמבר 2012 דבר לא ישתנה, כי הדברים האלה לא נכנסים לחוק ההסדרים, כי מנכ"ל משרד התמ"ת, הרי ההמלצות להעביר את זה למשרד החינוך, אז ההמלצה של משרד התמ"ת היא לא להכניס את זה לחוק ההסדרים אלא להגביר את הפיקוח כלומר, שהורה יצטרך, בנוסף, גם לפתוח את התיקים שלו במס הכנסה כדי להוכיח ש-40% מן האוכלוסיה במדינת ישראל מרוויחים למטה מארבעת אלפים ₪ - - -

תודה רבה.

שלש דקות.

ביקשת ממני לשאול שאלה - - -

נכון והשאלה, האם המשמעות - - -

אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה ובפעם השלישית יוצאים. הבהרתי שאני חייב לסיים.

האם הבנת את המסר?

אני קורא אותך לסדר פעם שניה.

תודה.

אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר שראשית, אני חושב - - -

מתוך הדיון עולים שני צירים לוועדה, כבוד יושב הראש, ציר אחד הוא באמת תכנית העבודה של המשרדים הרלבנטים, שיבואו ויציגו הנה ציר של זמן כיצד הם מתכוונים ליישם את זה, הציר השני הוא המשך התהליך של החשיבה והדיונים העקרוניים על "חינוך לגיל הרך - לאן?" ו"אם בכלל" - לכלל אזרחי מדינת ישראל וזה ציר שאנחנו לא מתכוונים להזניח. כמובן שבתוך המערכת הזו אנחנו צריכים לתת מענה כפי שהעלית, גם לשכרן של העובדות, גם לתנאי העסקתן וגם לתנאי הפרישה שלהן, זה משהו שאסור להזניח, תודה.

כמו שאתם רואים, מפצירים בי להביא לסיום. אף שנחת עלינו במפתיע קיצור הישיבה, הצלחנו לעמוד במשימה באופן עקרוני, אם כי הייתי רוצה לאפשר להאריך קצת יותר בדברים אבל, אני רוצה לסכם.

1. אני רואה חשיבות רבה בדיון שהתקיים ושפרס הסכמה רחבה מאד באשר לחשיבות יישום ההמלצות של הועדה, כיוון שהן משקפות שינוי דרמטי ביחס של המדינה לפיו היא חייבת לגלות אחריות על טיפולם וחינוכם של פעוטות בגילאים אפס עד שלש.
2. אנחנו רשמנו לפנינו את הודעות משרדי הממשלה -האוצר, התמ"ת והרווחה, באשר לתמיכתם בהמלצות הועדה.
3. הועדה קוראת לשלושת השרים לפעול ככל שהם יכולים וגם ליתר שרי הממשלה, שיהיו בישיבת הממשלה הקרובה שאמורה לאשר באופן קונקרטי פרטני את המלצות, שיאומצו כל ההמלצות ככתבן, כלשונן וכרוחן כפי שהמליצה הועדה.
4. הועדה קוראת לשר התמ"ת, בגיבושו את הצעות המחליטים, לשקול בחיוב את ההערות שהושמעו כאן במהלך הדיון, על ידי הגורמים השונים שדיברו וגם לשר הרווחה, בעיקר, בכל מה שקשור להתיחסות לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.
5. אני חושב שזה חשוב ואני מבקש ממך, גברת אלמוג, שלא תחכו לפרוטוקול אלא תעבירו את הדברים, גם הלשכה המשפטית, תעבירו את הדברים, כדי שנוכל לברך בהסכמה רחבה מאד את מה שתחליט הממשלה ושלא נמצא את עצמנו חסרים.
6. אני רוצה להודות לפרופסור פנינה קליין על הדברים המאלפים שאני מאד מקווה שהם באמת ישפיעו על כל התהליך וכמובן שהמשימה העיקרית מבחינתנו היא להשלים את החקיקה עד סוף דצמבר.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20