PAGE
21
ועדת החוקה, חוק ומשפט
22/11/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 477>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ה בחשון התשע"ב (22 בנובמבר 2011), שעה 9:15

<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 11) (רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אברהם מיכאלי

>
אסא קלינג - ראש רשות הפטנטים, משרד המשפטים

נעמה דניאל - משפטנית, משרד המשפטים

שמרית גולן - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיכאל ברט - ד"ר, רשות הפטנטים, מנהל מחלקת PCT, משרד המשפטים

ז'קלין ברכה - עוזרת משפטית, משרד המשפטים

אילת פלדמן - עוזרת משפטית לרשם הפטנטים, משרד המשפטים

מיכל שמואלי - עו"ד, רשות התאגידים

מיכל חכמי - יו"ר אגודת עורכי הפטנטים בישראל

דניאל פייגלסון - עו"ד ועו"פ, וכן מנהל בלוג בנושא פטנטים

טל בנד - שותף במשרד ש.הורוביץ, משרד עו"ד

ניסים אוג'ר - משמר חברתי

סימונה רמוביץ

נעמה מנחמי

דורית ואג

יפעת קדם
<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 11) (רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה), התשע"א-2011>

הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 11) (רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה), התשע"א-2011.

כמו שכתוב בדברי ההסבר, לפני כשנתיים נחתם הסכם בין הארגון הבינלאומי לקניין רוחני ובין ממשלת ישראל שלפיו רשות הפטנטים הישראלית תוכל, אם היא תעמוד בתנאים מסוימים, לשמש כרשות חיפוש בינלאומית ורשות בינלאומית לבחינה מקדימה לפי אמנת ה-PCT – אמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים שהיום רשות הפטנטים משמשת כמשרד מקבל שלה. אזרחי ישראל ותושביה יכולים להגיש בקשות פטנט בינלאומיות, מסלול שנותן יתרונות מסוימים. הוא יכול להגיש את זה בישראל. כיום התהליך של חיפוש ובחינה, שחלקו הכרחי להמשך התהליך, נעשה ברשויות חיפוש בארצות הברית ובאירופה למבקשים ישראלים. לאחר שישראל תוכל לשמש כרשות חיפוש ובחינה רשות הפטנטים הישראלית מתכוונת לערוך את החיפוש והבחינה למבקשים ישראלים שיבחרו בכך. בהמשך, אחרי תקופת מבחן, ייתכן שגם עבור מבקשים ממדינות זרות. כיוון שמדובר באמנה הבינלאומית אנחנו צריכים לקלוט אותה בחוק כדי שהיא תחול בישראל. אנחנו כתבנו כאן בהצעת החוק את אותן הוראות שהן רלוונטיות למבקש בקשת הפטנט הישראלי. אותן העתקנו מהאמנה. שאר הוראות האמנה והתקנות שלה יחולו מכוח ההפניה שאנחנו עושים בסעיפים המוצעים לאמנה ולתקנותיה.

יש לנו את הנוסח המשולב של הצעת החוק. אני מציעה שפשוט נתחיל לקרוא אותו. התיקון הראשון מופיע בהגדרות בסעיף 1. במקום הגדרה של "לשכה" תבוא הגדרה של "רשות". המעבר לרשות מייצג עצמאות של אותו גוף, בין היתר עצמאות פיננסית. אתם רוצים להרחיב על זה, על המעבר שהיה?

יש שוני בין רשות לרשות. לא כל רשות עובדת באותו אופן, אבל רשות הפטנטים קיבלה את השם "רשות" בהחלטת הממשלה. כדי להתאים את זה להחלטת הממשלה אנחנו רוצים שכמו שרווח כיום לקרוא לה "רשות הפטנטים" כך זה יהיה גם בחוק.

בסדר גמור, רק אם אתם יכולים להרחיב מבחינת העצמאות. אם אנחנו כבר עושים את זה, שזה יהיה ברור.

בהחלטת ממשלה הוחלט שמה שהיה אגף הפטנטים במשרד המשפטים יפעל כרשות עצמאית על פי עצמאות שמוגדרת במסמך מסגרת שהיה נספח להחלטת הממשלה. הרשות פועלת כסוכנות ביצוע עצמאית. הכוונה בסוכנות ביצוע שהוצאותיה מותנות בהכנסותיה. העצמאות שלה מוגדרת במספר מובנים, כאשר פעולותיה של הרשות מפוקחות על ידי שתי ועדות חיצוניות: ועדה מייעצת שאחראית על המדיניות השוטפת של פעולות הרשות לאורך השנה, וועדת מדדים ותפוקות שבוחנת ומגדירה את היעדים של פעולות הרשות על פני השנים.

מי יושב בוועדות האלו?

בוועדה המייעצת חברים מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל משרד האוצר, החשב הכללי, נציבות שירות המדינה. בוועדה המייעצת חבר מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל משרד האוצר ונציגים מהציבור והאקדמיה.

בעצם אין צורך לקרוא את כל השינויים, אבל לאורך כל החוק בכל מקום שכתוב "הלשכה" אנחנו נחליף למילה "רשות".

התיקון הבא הוא בסעיף 17. בחינת הבקשה וקיבולה (א) "הבוחן יבחן אם הבקשה עונה על כל אלה: (1) האמצאה שבה כשירה לפטנט לפי פרק ב'; (2) קוימו הוראות סימן (א) של פרק זה;" (3), שהייתה אגרת הפרסום, נמחקה. (א1) "הבוחן יקבל את הבקשה אם שוכנע כי נתקיימו הוראות סעיף זה ; קיבל את הבקשה יודיע על כך למבקר; בהודעה צוין מועד הקיבול". (א2) זה הסעיף שמוצע להוסיף. "לבקשת המבקש, יפיק הבוחן לגבי בקשה, דוח במתכונת של דוח חיפוש בינלאומי, כהגדרתו בסעיף 48א". אנחנו מבינים שהדוח ניתן בתשלום נוסף. אנחנו נשמח לדעת מה השוני מבחינת העבודה והתשלום הנוסף שצפוי להיות.

לגבי התשלום הנוסף. התקנות על פי תיקון החוק יותקנו בהמשך ואז נתייחס לעלויות הנוספות. ברור שעלויות הדוח הנוסף יהיו פחותות ומופחתות לעומת הדוח המקורי. לגבי היקף העבודה..

לא יגבו אותן עד שלא יהיו תקנות מאושרות.

זה הם לא יכולים.

לא נתחיל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית בטרם התקנות יסדירו את נהלי העבודה שלנו, לא רק את עניין האגרות. לגבי משמעות העבודה והמשמעות של הדוח הנוסף ד"ר מיכאל ברט יפרט, ראש מחלקת PCT.

לפי האמנה מבקש – במקרה שלנו מבקש ישראלי – יכול לבקש ממשרד חיפוש, שבמקרה שלנו רשות הפטנטים היא המוסד החיפוש השלישית.. לפי האמנה הוא חייב לבצע דוח חיפוש תוך 3 חודשים אחרי קיבול הבקשה. גם לפני האמנה אפשר היה לקבוע אגרת חיפוש ואגרת בחינה. אגרת חיפוש ובחינה משתנות ממדינה למדינה. קבענו בהסכם עם האוצר שחייבים לקבוע לפי האמנה הישראלית 950 דולר, שזה 3500 שקל.

אנחנו מדברים עכשיו על דוח שהוא מעין בינלאומי, כלומר במתכונת של דוח חיפוש בינלאומי.

זה לא דוח החיפוש עצמו.

אנחנו נגיע בהמשך לסעיפים שהם באמת בפרק של האמנה הבינלאומית של הבקשות הבינלאומיות. כרגע אנחנו מתייחסים לבקשה לאומית רגילה. המבקש מעדיף לקבל דוח שיהיה במתכונת של דוח חיפוש בינלאומי לפי האמנה, כדי שיהיה לו יותר קל להעביר את זה לרשויות חיפוש זרות. הן יכירו את המתכונת ויהיה להן יותר קל..

תוך כמה זמן צריך להכין את הדוח הזה?

תוך 3 חודשים ממועד הבקשה.

ואם לא עומדים ב-3 חודשים, מה עושים? האם מחזירים את האגרה, או שגובים אותה בכל מקרה?

הנחת העבודה היא שהעבודה נעשית והיא תיעשה בזמן.

שאלתי את השאלה, כי אני יודע שבמקומות אחרים לגבי 16 חודשים לא פעם רשויות לא עומדות בתקופה הזאת ואת האגרה הן לא מחזירות.

לפי האמנה אין דרישה להחזר האגרה מאחר והעבודה מבוצעת ובסופו של דבר המבקש מקבל את הדוח. אני יודע למה אדוני מתייחס שישנן רשויות חיפוש ובחינה אחרות שאינן עומדות בזמנים. זאת בעיה בינלאומית בנושא הזה. מכאן גם ההגדלה של כמויות רשויות החיפוש הבינלאומיות, מתוך עיקרון של שיתוף וחלוקת העבודה באופן בינלאומי. ההנחה היא שהמבקשים יפנו לרשויות שכן יעמדו בזמנים. כולי תקווה שאנחנו נעמוד בזמנים ויהיו לנו את הכלים לעשות זאת.

אני בטוח שאתם תעמדו בזמנים. אני רק שואל מה קורה כאשר לא עומדים בזמנים, שזה בניגוד לאמנה ובניגוד למה שכתוב. למה אני צריך לשלם את האגרה?

אם בסופו של דבר קיבלת את השירות באיחור של חודש..

לא ביקשתי אותו באיחור של חודש. ביקשתי לקבל אותו תוך 16 חודשים כי זה הכללים. אתם לא רוצים לתת לי אותו בזמן, תודה רבה, תגידו לי מראש "לא נעמוד". אני אגיד לכם, אל תעשו לי את העבודה.

במידה ונראה שאנחנו לא עומדים בעומסים לא נצרף מדינות אחרות. בשלב ראשון אנחנו ניתן שירות רק למבקשים ישראלים. ברור שההתנהלות תתנהל על פי אמות מידה של עומס ועמידה בזמנים. בסופו של דבר המבקש יקבל את השירות שהוא ביקש, דהיינו יקבל את הדוח, יקבל את התשובה מהרשות. אם אדוני אומר שלא תהיה עמידה של יום יומיים ואז צריך יהיה להחזיר את האגרה.. אני חושב שבמידה ולא עומדים בסדר גודל של 6 חודשים איחור השירות לא ניתן. כאשר השירות ניתן והמבקש עושה שימוש באותו מידע שהוא קיבל, באותה תשובה שהוא קיבל, שימוש לטובתו לצורך השגת פטנט בסופו של דבר, אז מאחר והוא קיבל את השירות הוא גם צריך לשלם.

מה השוני בין המתכונת הלאומית למתכונת של דוח חיפוש בינלאומי?

דוח חיפוש בינלאומי הוא על פי הקריטריונים הקבועים בתקנות ה-PCT. ישנה התייחסות ספציפית גם לזה בלשון החוק, דהיינו שימוש במונחים פרטניים של שאלות של התקדמות אמצאתית ופרסומים קודמים. על פי הקריטריונים הברורים האלה דוח החיפוש הבינלאומי ייעשה, כאשר דוח חיפוש לאומי הוא על פי חוק הפטנטים הישראלי.

מה השוני שלהם במהות? אם אני שמה דוח אחד ליד השני, מה השוני שאני אראה ביניהם?

יהיה שוני פורמאלי. דוח החיפוש הבינלאומי יהיה באנגלית, דוח החיפוש הישראלי יהיה בעברית. הדוח המעין בינלאומי יהיה באנגלית על מנת שיוכלו לעשות בו שימוש במדינות אחרות. ברמה המהותית ישנם הבדלים בין מה היא אמצאה כשירה לפטנט לפי סעיף 3 לחוק הפטנטים, שזאת שאלה שאינה רלוונטית לדוח חיפוש בינלאומי על פי אמנת ה-PCT.

זאת אומרת שהדוח הלאומי הוא מלא יותר מבחינת תוכן.

הוא בהחלט מלא יותר. הוא מתייחס לכלל ההיבטים שנוגעים לכשירות אמצאה על פי חוק הפטנטים הישראלי. ישנם עניינים של בהירות אמצאה, זה שהתביעות יעלו בצורה ברורה מהפירוט וכן הלאה. אלה עניינים שאינם בהכרח רלוונטיים.

זאת אומרת שלמעט התוספת של האנגלית אין תוספת בדוח החיפוש הבינלאומי.

זה פחות עבודה. דוח החיפוש הבינלאומי הוא תמציתי, הוא קצר, הוא בפורמט סטנדרטי קבוע בכל רשויות החיפוש על מנת שהשירות שהמבקש יקבל יהיה אותו שירות, על אותו אופי בכל המדינות המבצעות.

הסעיף הבא הוא סעיף 48א. אני אקרא את הנוסח המשולב של ההגדרה "האמנה". "האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים שנחתמה בוושינגטון ביום 19 ביוני 1970 כפי שתוקנה ביום 28 בספטמבר 1979 וביום 3 בפברואר 1984, לרבות התקנות לאמנה כפי שהיו בתוקף.." הוצע לנו לכתוב ביום 1 ביולי 2011, אבל בעקבות שיחות קודמות וככל שיתאפשר מבחינת נוסח החוק אנחנו נפנה לתקנות עדכניות מאחר והן כל הזמן מתעדכנות. הן מתעדכנות כאחת לחצי שנה או משהו כזה, לכן גם לא יהיה צורך בהמשך, ככל שנוכל לעשות את זה, שהשר יהיה רשאי בצו לעדכן את מועד התוקף האמור לגבי התקנות לאמנה ככל שנערכו בהן תיקונים לאחר המועד האמור. ככל שנוכל לכתוב התקנות המעודכנות באותה עת לא יהיה צורך בצו של השר. אנחנו נבקש שהן יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות כפי שהן מפורסמות באתר האינטרנט.

אפשר לקבוע – אני מציעה את זה מיוזמתי - שחובה על הרשם לפרסם את הנוסח המעודכן של האמנה ותקנותיה באתר האינטרנט.

האמנה ותקנותיה מפורסמות באופן שוטף באתר של ארגון הקניין הרוחני העולמי. אם כבר מדברים על זה, אז עדיף שתהיה הפניה לשם. לא תהיה עלי חובה להעתיק ולשכפל, שגם שם יהיו טעויות..

לא. הכוונה היא שתהיה גישה..

מקום הפרסום הרשמי גם שם הוא לא בנייר, הוא באופן מקוון באתר האינטרנט של הארגון הבינלאומי.

אפשר להגדיר כפי שמפורסם באתר של ה-PCT.

שיהיה כתוב מאיזה תאריך..

ה-WIPO.

ארגון קניין רוחני.

ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי.

ההגדרה הבאה שמוצע להוסיף היא "דוח חיפוש בינלאומי" – "דוח המופק בהתאם לסעיף 15 לאמנה, על בסיס התביעות הכלולות בבקשה בינלאומית, המתייחס לפירוט האמצאה הכלול בבקשה ולשרטוטים הנלווים אליה, ככל שישנם, במטרה לגלות פרסומים קודמים כמשמעותם בתקנות לאמנה;"

ההגדרה הזאת פשוט קולטת את סעיף 15 לאמנה שמסביר מה הוא חיפוש בינלאומי. זה תוכן דוח החיפוש הבינלאומי.

אם אני מבינה נכון, אז מדובר בחיפוש לראות שאין פרסומים קודמים, כלומר שהאמצאה היא חדשה, שזה אחד הקריטריונים למתן פטנט.

השאלה אם לא צריך להגדיר בחוק מה זה פרסומים קודמים ודי בזה שכל פעם הולכים לאמנה.

בחוק יש סעיף שמתייחס לצורך שהאמצאה תהיה חדשה.

הגדרה של פרסומים קודמים. מה שקורה זה שאתם לא נותנים בחוק הגדרה של פרסום קודם, אלא בעצם שולחים את כולנו לאמנה.

אני חושב שישנה עדיפות כאן לעשות אבחנה ברורה בין פרסומים קודמים לפי האמנה לבין פרסומים קודמים לפי חוק הפטנטים לצורך כשירות אמצאה בישראל. סעיף 4 לחוק הפטנטים מתייחס למה הם פרסומים קודמים, כלומר משמעותם של פרסומים קודמים. ישנו היגיון שתהיה אבחנה ברורה כאשר הבוחן בוחן לפי האמנה ומתייחס לפרסומים קודמים לפי האמנה, לבין מצב שהוא בוחן אמצאה בשלב הלאומי.

לכן צריך שתהיה הגדרה ברורה בכל אחד מהם, לא?

אנחנו חיים טובים עם ההגדרה הברורה באמנה.

בסדר גמור.

"דוח בחינה מקדימה" – זאת ההגדרה הבאה שמוצעת – "חוות דעת מקדמית הנערכת על בסיס בחינה של החידוש, ההתקדמות ההמצאתית ויכולת השימוש התעשייתי באמצאה שהיא נושא הבקשה הבינלאומית, בהתאם לסעיף 33 לאמנה;"

הבחינה המקדימה היא שלב שנתון לבחירת המבקש, הוא לא שלב הכרחי בתהליך. אם המבקש מעוניין בדוח בחינה מקדימה הוא מקבל בעצם תשובה לגבי העמידה של האמצאה שלו בקריטריונים ספציפיים שמפורטים כאן בכוונה. אין בהכרח זהות בין העמידה בקריטריונים לפי האמנה לעמידה בקריטריונים של כשירות לפטנט לפי חוק לאומי כזה או אחר.

כלומר שמדינה מסוימת לא צריכה לקבל, או שיש עצמאות לכל מדינה להחליט אם היא נותנת פטנט או לא נותנת פטנט גם אם יש את הדוח הזה.

נכון, אבל זה נותן למבקש אינדיקציה מסוימת על הסיכויים לקבל פטנט, לפחות על עמידה בקריטריונים הבסיסים האלה שקיימים כמעט בכל המדינות. כך הוא בוחר גם לאיזו מדינות לייעד את הבקשה שלו אחר כך, מה שכבר כרוך בתשלום אגרות לאומיות. זה נותן לו אינדיקציה אם כדאי לו לעבור לשלב הלאומי בכמה מדינות.

"חוות דעת נלווית" – חוות דעת כתובה לגבי החידוש, ההתקדמות ההמצאתית ויכולת השימוש התעשייתי באמצאה שהיא נושא הבקשה בינלאומית, כאמור בתקנה 43bis לתקנות לאמנה; בואי תבהירי לנו מה ההבדל בין דוח בחינה מקדימה לחוות דעת נלווית.

אין בעצם הבדל. דיברנו על כך שחוות דעת צריך ליצור יחד עם דוח חיפוש. מה שקורה בשלב הבינלאומי לפי אמנת ה-PCT זה שאם מבקש מקבל חוות דעת שהיא צמודה לדוח חיפוש באיזה שהוא מובן שלילי, כמו לדוגמה שבחלק מהתביעות אין חידוש או התקדמות המצאתית, למבקש יש אופציה - דיברנו קודם על דוח הבחינה המקדמית - לבקש בחינה חוזרת, שזה שלב ב', ולשפר את האמצאה שלו, לצמצם תביעות או לתקן תביעות וללכת עם דוח יותר נקי ויותר חיובי למדינות כדי שיתחשבו ויקבלו יותר מהר את הפטנט.

מה קודם למה?

חוות הדעת קודמת לדוח הבחינה המקדמית שדיברנו עליה.

מבחינה כרונולוגית, בתהליך הטיפול בבקשה מקבלים את חוות הדעת הנלווית יחד עם דוח החיפוש. מדובר בתוספת מאוחרת לתקנות לאמנה. במקור היה דוח חיפוש ולאחריו דוח בחינה מקדימה. כמו שרואים משם התקנה - 43bis - היא נוספה מאוחר יותר ואפשרה לקבל דוח בחינה מקוצר כבר בשלב החיפוש.

אם חוות הדעת חיובית לגמרי אף אחד מהמבקשים לא הולך לשלב ב' ומבקש דוח בחינה מקדמית.

זאת אומרת זו מעין אפשרות לתיקון חוות הדעת הנלווית? זה דוח בחינה מקדימה?

אפשרות לתיקון הבקשה.

"רשות חיפוש בינלאומית" – משרד לאומי או ארגון בינלאומי המפיק דוחות חיפוש בינלאומיים, כאמור בסעיף 16 לאמנה;


"רשות בינלאומית לבחינה מקדימה" – משרד לאומי או ארגון בינלאומי, המפיק דוחות בחינה מקדימה, כאמור בסעיף 32 לאמנה."

מה זה הארגונים הבינלאומיים האלה?

יש את המשרד הסקנדינבי, הנורדי שמאחד כמה ארגונים.

48ט "רשות חיפוש בינלאומית ורשות בינלאומית לבחינה מקדימה (א) הרשות תשמש רשות חיפוש בינלאומית ורשות בינלאומית לבחינה מקדימה, לגבי בקשות בינלאומיות שמגישים אזרחי ישראל ותושביה, בהתאם לאמנה, להסכם שנחתם עם המשרד הבינלאומי על פי סעיף 16.3(ב) לאמנה ומופקד לעיון הציבור ברשות (בפרק זה – ההסכם) ולהוראות פרק זה. אנחנו נתקן ונוסיף שזה כולל גם תאגיד על פי הנוסח שיופיע בסעיף (ב).

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הרשות תשמש רשות חיפוש בינלאומית ורשות בינלאומית לבחינה מקדימה גם לגבי בקשה בינלאומית שהגיש אזרח או תושב של מדינה המנויה בנספח להסכם; הרשם יפרסם ברשומות את רשימת המדינות האמורות.

מגישים אזרחי ישראל או תושביה. למה צריך להיות ותושביה? זה יכול להיות בית הדין הרבני ש..?

לא. זה יכול להיות אזרחי ישראל, תושביה או תאגיד שהתאגד בישראל. לגבי סעיף קטן (ב). בסעיף הזה לא ייעשה שימוש כרגע כיוון שאין מדינות שמנויות בנספח להסכם. המטרה היא שהרשות תשמש רשות חיפוש ורשות בחינה רק לגבי בקשות שמגיעות מישראל כדי לבחון עד כמה זה יעמיס על העבודה שלה וכדי לבחון את איכות החיפוש והבחינה. אם בעתיד רשות הפטנטים הישראלית תצליח להגיע להסכמים עם מדינות נוספות שלפיהם גם תושבי ואזרחי אותן מדינות יוכלו להפנות את הבקשות הבינלאומיות שמוגשות אצלן לרשות החיפוש והבחינה הישראלית, הדבר הזה ייעשה בהסכם קודם כל בין רשויות הפטנטים ולאחר מכן, כדי להכניס את המדינה הזאת לנספח להסכם, זה יהיה חלק מההסכם עם הארגון הבינלאומי שמי שמוסמך לחתום עליו הוא נציג ממשלת ישראל. במקרה שלנו מי שחתם על ההסכם הוא שר החוץ שהסמיך את רשם הפטנטים לאותו עניין לחתום על ההסכם בשם ישראל.

48י "בקשה להפקת דוח חיפוש בינלאומי (א) הוגשה לרשות בקשה להפקת דוח חיפוש בינלאומי לגבי בקשה בינלאומית, יפיק הבוחן דוח חיפוש בינלאומי וחוות דעת נלווית לגבי הבקשה הבינלאומית, אלא אם כן סבר כי מתקיים אחה מאלה: (1) הבקשה הבינלאומית מתייחסת לתחום שהרשות אינה עורכת בו חיפוש בהתאם להוראות האמנה וההסכם; (2) תיאור האמצאה, התביעות או השרטוטים, אינם מאפשרים עריכת חיפוש משמעותי".

בהתקיים הדברים האלה משלמים אגרה?

בהחלט כן, אדוני. נעשית עבודה.

איזו עבודה? אתה מסתכל על התכניות שלי, אתה מסתכל על השרטוטים ואתה אומר לי "בוא'נה אי אפשר לעשות חיפוש, לך הביתה". אין לי בעיה, אני מסכים שנעשית עבודה, השאלה איזו אגרה משלמים.

העבודה היא אותה עבודה. בשביל לדחות על פי הקריטריונים האלה אני צריך לקרוא את כל מסמך האמצאה שלך, במידה והגשת אותו. אני צריך לקרוא ולהבין ולהחליט לעצמי האם אני נופל בקריטריונים האלה, שזה לא טריוויאלי לפעמים ליפול בקריטריונים האלה, כאשר השאיפה היא לא להקשות ולהכביד על הציבור. בכדי להגיע להחלטות שכאלו צריך לבצע את העבודה, לקרוא את הבקשה בשום שכל. אני בטוח שאדוני ראה בקשות פטנט. במידה ולא, אני אשמח להראות לו בהזדמנות. זה מסמכים מדעיים שממוענים אל בעל מקצוע בתחום, לכן בעל המקצוע הוא אדם שמוכשר בתחום, הוא יודע לקרוא את האמצאה ולהבין אותה. ההבנה הזאת נעשית רק לאחר קריאת מלוא כל המסמך וניתוח המסמך. נעשית העבודה.

השאלה אם אין מצבים שאפשר לראות על פניו, כבר מעצם הגשת הבקשה, שהיא מאוד לא רלוונטית. לדוגמה הנושא של זני מטפחים שדיברנו שהוא לא פטנט בישראל.

לא לפי החוק בישראל.

סעיף 1. הבקשה מתייחסת לתחום שהרשות אינה עורכת בו חיפוש בהתאם להוראות האמנה וההסכם. אני מניח שכשקוראים את העמוד הראשון של הבקשה רואים איזה תחום זה.

מדובר בציבור מבקשים מתוחכם. במידה ואתה מגיש בקשה שעל פניה עשויה ליפול בתוך תחום שאינו כשיר לאמצאה במדינת ישראל אתה לא תכתוב את הבקשה כבר בעמוד הראשון בצורה שממוענת ומתכתבת עם אותו נושא שאינו פטנטבילי במדינת ישראל. ברור שיהיו מקרי קצה שאם יש לי בקשה של 3 עמודים ואני קורא אותה ב-10 דקות אני אגיע להחלטה הזאת בצורה מהירה יותר וקלה יותר. זה לא המקרה הרגיל ברוב המקרים. נכון להיום, בבקשות לאומיות בנושאים שקרובים לנושאים שנופלים תחת סעיף 7, ישנן דרכים ללכת מסביב. אנחנו ניתן אמצאות קרובות לעניין של זני מטפחים במידה וזה פטנט פטנטבילי וזה תחום קרוב לנושא. זה בהחלט לא בחינה טריוויאלית.

מה אומר טל בנד?

אני מסכים שציבור מבקשי הפטנטים הוא ציבור מתוחכם.

אתה מבקש פטנטים?

אני נתקל בהם אחר כך. חשוב מאוד שיקראו מעבר לעמוד הראשון של הבקשות, כמו שהם אמרו שהם עושים, ויזהו גם בסיטואציה של מבקש מתוחכם מה המהות. לגבי הצד הפרקטי אני חושב שגברת חכמי, יושבת-ראש איגוד הפטנטים, עוסקת בזה ביום יום הרבה יותר ממני, אז אולי נכון שהיא תענה על השאלה.

אגרת החיפוש זה חלק מ-package d. לפי הניסיון שהצטבר בין יתר האגרות שהמבקש משלם כשהוא מגיש בקשה בינלאומית זאת אגרת חיפוש. הוא משלם אגרת חיפוש אחת, כשהרבה פעמים אומרים לו להוסיף עוד 122 אגרות חיפוש, שזה חצי מיליון אירו בשביל שיחפשו לו את כל האמצאות שהוא הכניס לסל האחד הזה. כל מבקש שמגיש בקשה יודע שהוא משלם אגרת חיפוש.

לגבי מצבים שבהם לא נערך חיפוש. יש תחומים שלפי אמנת הפטנטים האירופית הם לא כשירים למתן פטנט. החיפוש מתבצע גם לגביהם משום שזה חיפוש בינלאומי. הוא לא כפוף למה שפטנטבילי עולמי. אני חושבת שמאוד מאוד נדיר יהיה מצב שבו זה לא יתקיים. אם מישהו מגיש בקשה כשהוא יודע מראש שזה לא פטנטבילי וזה ולא עומד בחוק השני של הידרודינאמיקה, אז הוא מסכן את אגרת החיפוש. בחוק הפטנטים הישראלי אין למשל את הסעיף המוראלי. בישראל יחפשו דברים שלא יחפשו ברשות החיפוש באירופה, למשל תאי גזע וכו'. המקרים מאוד מאוד נדירים. אני מניחה שהסעיף הזה הוא יותר שאלטר של ביטחון.

כמה בקשות כאלו יש בשנה שברור שמי שהגיש אותם הוא לא הציבור המתוחכם אלא באמת איזו שהיא בקשה שהוגשה על שני עמודים, כשברור לחלוטין שהיא לא עומדת בקריטריונים של פטנט וכבר מהרגע שאתה מחזיק אותה אתה יכול להבין שמשם הפטנט לא יכול לצאת?

אני חושב שהשאלה הזאת היא הרבה פחות רלוונטית לעניין של רשות חיפוש. היא אולי רלוונטית לבקשות לאומיות. ברשות חיפוש הנחת היסוד היא שאתה מבקש להשקיע משאבים לא מבוטלים על בקשה שאתה בהחלט בדקת שכדאי לך לעשות כן. אני מניח שאותו מקרה של אדם פרטי שאינו מעורה במערכת הפטנטים פחות רלוונטי לעניין השאלה של רשות חיפוש. אני יכול להגיד לך שברמה הלאומית של רשות הפטנטים, כ-4% מציבור המבקשים בישראל אינו מיוצג. אלה אנשים פרטיים שאינם ישויות תאגידיות.

האם ברמה הלאומית יש איזה שהוא החזר במצב כזה שבו לא נעשה חיפוש?

לא, כי ישנה אגרת בקשה וגם נעשית העבודה של הבחינה.

48י(ב) "סבר הבוחן כי אין להפיק דוח חיפוש בינלאומי בשל טעם מהטעמים המפורטים בסעיף קטן (א), יודיע על כך למבקר ולמשרד הבינלאומי בצירוף הנימוקים לכך, ויפיק רק חוות דעת נלווית לגבי הבקשה הבינלאומית".
(ג) "התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א) רק לגבי חלק מהתביעות הכלולות בבקשה הבינלאומית, יפיק הבוחן דוח חיפוש בינלאומי וחוות דעת נלווית לגבי שאר התביעות הכלולות באותה בקשה ויציין בדוח ובחוות הדעת כי הם הופקו רק לגבי חלק מהתביעות הכלולות בבקשה".

(ד) "ראה הבוחן כי בקשה בינלאומית שהוגשה לגביה בקשה להפקת דוח חיפוש בינלאומי לפי סעיף קטן (א), כוללת יותר מאמצאה אחת, יודיע על כך למבקר ויבקשו לשלם אגרה נוספת (בסעיף זה - האגרה הנוספת)".

(ה)(1) "שולמה האגרה הנוספת, כולה או חלקה, בפרק הזמן שנקבע לכך באמנה – יתייחסו דוח החיפוש וחוות הדעת הנלווית גם לאמצאות המוגדרות בתביעות הכלולות בבקשה הבינלאומית שבעבורן שולמה האגרה כאמור";


(2) "לא שולמה האגרה הנוספת בפרק הזמן האמור בפסקה (1), יפיק הבוחן דוח חיפוש בינלאומי וחוות דעת נלווית לגבי האמצאה הראשונה המוגדרת בתביעות הכלולות בבקשה הבינלאומית".

הסעיף הזה קולט את סעיף 34 לאמנה. סעיפים קטנים (א),(ב) ו-(ג) קובעים מה קורה כאשר הרשות לא עורכת חיפוש בבקשה או שלא ניתן לערוך בה חיפוש. סעיפים (ד) ו-(ה) מתייחסים למקרה שבו הבוחן מגיע למסקנה שבבקשה שהוגשה יש יותר מאמצאה אחת. גם לפי החוק שלנו, גם לפי האמנה הבקשה צריכה להתייחס לאמצאה אחת בלבד, לכן אם המבקש מעדיף להתייחס לבקשה שלו כאל כוללת כמה הצעות הוא צריך לשלם אגרות נוספות כמספר האמצאות הכלולות בה. אם הוא מחליט לא לשלם אגרה נוספת, הדוח יתייחס לאמצאה הראשונה בלבד המוגדרת בבקשה.

מה זה פרק הזמן שנקבע באמנה?

3 חודשים אחרי קיבול הבקשה.

48יא "בקשה להפקת דוח בחינה מקדימה", שזה אמרנו הדוח שאינו חובה ובעצם נועד במקרים רבים במובן מסוים לתקן את הבקשה. (א) "הוגשה לרשות בקשה להפקת דוח בחינה מקדימה לגבי בקשה בינלאומית, לאחר שהוגשה הבקשה הבינלאומית לרשות חיפוש בינלאומית לשם הפקת דוח חיפוש בינלאומי, יפיק הבוחן דוח בחינה מקדימה לגבי הבקשה הבינלאומית, אלא אם כן סבר כי מתקיים אחד מאלה: (2) הבקשה הבינלאומית מתייחסת לתחום שהרשות אינה עורכת בו בחינה מקדימה בהתאם להוראות האמנה וההסכם; (2) תיאור האמצאה, התביעות או השרטוטים, אינם מאפשרים הפקת דוח בחינה מקדימה משמעותי".

(ב) "סבר הבוחן כי אין להפיק דוח בחינה מקדימה בשל טעם מהטעמים המפורטים בסעיף קטן (א), יודיע על כך למבקש, בצירוף הנימוקים לכך".


(ג) "התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א) רק לגבי חלק מהתביעות הכלולות בבקשה הבינלאומית, יפיק הבוחן דוח בחינה מקדימה לגבי שאר התביעות הכלולות באותה בקשה ויציין בדוח כי הוא הופק רק לגבי חלק מהתביעות הכלולות בבקשה."


(ד) "ראה הבוחן כי בקשה בינלאומית שהוגשה לגביה בקשה להפקת דוח בחינה מקדימה לפי סעיף קטן (א), כוללת יותר מאמצאה אחת, יודיע על כך למבקר, ויבקשו לצמצם את התביעות או לשלם אגרה נוספת (בסעיף זה – האגרה הנוספת)".


(ה)(1) "צומצמו התביעות או שולמה האגרה הנוספת, כולה או חלקה, בפרק הזמן אשר נקבע לכך באמנה – יתייחס דוח הבחינה המקדימה לאמצאות המוגדרות בתביעות הכלולות בבקשה הבינלאומית שבעבורן שולמה האגרה כאמור; (2) לא צומצמו התביעות ולא שולמה האגרה הנוספת בפרק הזמן האמור בפסקה (1), יפיק הבוחן דוח בחינה מקדימה רק לגבי חלקי הבקשה הבינלאומית המתייחסים לאמצאה הראשית שבבקשה".

אני רוצה לתקן רק את מה שאמרתי קודם. סעיף 48י קולט את סעיף 17 לאמנה, סעיף 48יא הוא זה שקולט את סעיף 34 לאמנה. יש כאן סעיף שמקביל מבחינת ההוראות שלו. אחד מתייחס לדוח חיפוש, השני מתייחס לדוח בחינה מקדימה. יש כמה שינויים רלוונטיים. במקרה שבקשה כוללת יותר מאמצאה אחת בדוח בחינה, פונים למבקש, מבקשים ממנו לצמצם את התביעות או לשלם אגרה נוספת. אם הוא משלם את האגרה הנוספת, דוח הבחינה יתייחס לאמצאות כמספר שהוא שילם עבורן אגרה נוספת. אם הוא לא צמצם את התביעות ולא שילם את האגרה הנוספת, דוח הבחינה המקדימה יופק לגבי החלקים שמתייחסים לאמצאה הראשית שבבקשה. זה קצת שונה מדוח החיפוש שמתייחס לאמצאה הראשונה במקרה כזה.

בוא נאמר שהיו מספר אמצאות, המבקש בחר שלא לשלם אגרות חיפוש נוספות ובכל זאת מגיש את הבקשה לבחינה מקדימה. בדרך כלל הבחינה המקדימה תחול לגבי אמצאה שעבורה נערך החיפוש הבינלאומי וחוות הדעת הראשונה שהתלוותה אליה. הכללים שאני מכירה שנהוגים היום זה שהחיפוש מתבצע לגבי אמצאה ראשונה .

זה מה שאמרנו.

למה את מכוונת באמצאה ראשונה?

כרונולוגית בתביעות. הדעת נותנת שהבחינה המקדימה צריכה להתייחס לאמצאה הראשונה. ההגדרה של האמצאה הראשית היא בעייתית מבחינתי.

כתוב main invention, לא כתוב first invention.

היא קיימת באמנה. כך נאמר באמנה. בין אם בפועל יש לזה השלכה או לא, כך זה כתוב באמנה. השתדלנו להיצמד להוראות האמנה עד כמה שניתן.

זה בעייתי גם באמנה.

הם יחליטו מה האמצאה הראשית. למה זה בעייתי?

יכול להיות שלגבי האמצאה הראשית לא נערך חיפוש בינלאומי ואז איך יעשו לה בחינה מקדמית.

שאלה טובה.

האם אתם רוצים להשאיר את זה כך?

אנחנו רוצים להשאיר את זה כך כי כך זה באמנה.

יכול להיות שכך זה באמנה, אבל היא אומרת שיש בעיה כי לגבי האמצאה הראשית, שהיא אולי לא הראשונה ברשימה, לא נעשה חיפוש בינלאומי.

אם מבקש הגיש בקשה ואמרו לו בשלב החיפוש שיש לו יותר מאמצאה אחת, כלומר שהאמצאה הראשונה היא לא בהכרח האמצאה הראשית, אז ניתנה לו האפשרות לבקש שיחפשו לגבי הכל.

הוא לא רוצה לשלם יותר אגרה. את נותנת לו את האפשרות לא לשלם. לגבי מה תחפשי? למה תתני את הדברים האלה? אין לך חיפוש בינלאומי לגבי האמצאה הראשית כי השלישית כבר רשומה. לפי מה תעשי את העבודה?

למה הם עשו כך באמנה? האם יש איזה רציונאל?

בעברית צריך אבחנה מסוימת בין הראשונה לראשית. אם היה כתוב כאן הראשונה ניתן היה לסבור שהכוונה לאותה אמצאה ראשונה כרונולוגית בזמן, דהיינו שצריך לעשות איזו שהיא אבחנה בין מה שהיה קודם לבין מה שקרה לאחר התיקון. כך נעשה כבר שנים רבות ברשויות חיפוש בינלאומיות אחרות. אני חושב שהשוני בין first ל-main ברור בכל רשויות החיפוש. זה דבר שאצלנו יהיה ברור ודבר שמוסדר בתקנות האמנה.

לגבי איזה בקשות עשית חיפוש בינלאומי?

לגבי הראשונה.

אז היא לא ה-main.

הבחינה המקדימה שלי תהיה לגבי ה-main.

שם לא עשית חיפוש בינלאומי.

דוח הבחינה שלי התייחס לזה. כנראה שאצטרך לעשות כאן עבודה נוספת ללא אגרה בכדי להתייחס לדוח הבחינה שלי בבחינה המקדימה.

עו"ד קלינג, אני סומך עליך. לא תעשה שום עבודה בלי אגרה.

אולי כן, אדוני.

אין שום סיכוי. אתה לא תעשה חיפוש בינלאומי על ה-main?

אני לא אפיק דוח נפרד. אני אפיק דוח בחינה מקדימה נוסף. ברור שמבחינה עניינית מהותית דוח הבחינה לא עומד באוויר. אני אצטרך להתייחס מהותית לגבי הפרסומים המתייחסים לאמצאה שבפני באותו רגע. אם זאת אמצאה אחרת לחלוטין, ברור שאני לא אוכל להתייחס אליה מבלי לדעת מה יש שם בחוץ. זאת העבודה של הבוחן והאחריות המקצועית שלו.

מה את אומרת על התשובה הזאת?

גן עדן.

גן עדן, נכון?

כן.

יופי.

זה המבחן שלנו לבצע את זה.

אתם מקבלים דוח חינם מקדמי, מה שנקרא פרילימינרי, לגבי אמצאה שלא שולמה לגביה אגרת חיפוש. בפועל לא ראיתי את זה קורה.

בפועל זה גם לא יקרה כי זה מקרה קצה שמישהו ישנה את התביעות שלו בצורה אחרת לחלוטין. מתי הדבר הזה נעשה? כאשר בתביעה הראשונה ישנה יותר מאמצאה אחת. עכשיו הוא צריך לבחור, דהיינו המגמה תהיה לצמצום, לא להרחבה. בפועל אנחנו מדברים. אני לא אגדיר את זה כאן. אין כאן איזו שהיא הרחבה של הדברים.

נניח שבתביעה הראשונה מוגדרות לפי דעתו של הבוחן הבינלאומי שעורך את החיפוש יותר מאמצאה אחת, כמו למשל תכשיר לטיפול ב- 3מחלות, ומשום מה מי שערך את הבקשה כתב אותה בסדר של א',ב', ג' כאשר הכי חשובה היא ג'. בגלל איזה שהוא ידע קודם הבוחן מחליט שאין אחידות ואומר "תשלם לי גם לב' וגם לג'". המבקש לא רוצה בידיעה שבסוף הוא הולך למכור את התכשיר לטיפול בג'. האם הוא יקבל חוות דעת מקדימה לגבי ג'? הוא לא יקבל. מי יחליט מה האמצאה הראשית כאן?

בשלב הבחינה המקדימה?

כן.

מי שערך את הבקשה טעה. זה קורה כל יום. הוא כתב את האמצאות הלכאורה שונות בתביעה אחת לא לפי סדר החשיבות שלהן אלא לפי סדר שככה הוא כתב. זה בעייתי גם באמנה. בפועל זה לא קורה שמקבלים דוח בחינה מקדימה לגבי אמצאה ראשית. מקבלים דוח בחינה מקדימה לגבי אמצאה ששילמת עבורה את אגרת החיפוש.

אני מסכים איתך. בפועל זו גם החלטה של הבוחן בסופו של דבר מה היא האמצאה בפניו שאותה הוא בוחן או לגביה הוא מחפש. הוא זה שיכריע אם זו ראשית, ומה טיבה של הראשית שבפניו.

זה יוצר בעיה שמי שקיבל דוח חיפוש אחד ומגיש בקשה לבחינה מקדמית, יחד עם הבקשה הוא עונה להשגות שהועלו בחוות הדעת הראשונה. על מה הוא יענה? הוא עונה על ההשגות שהועלו לגבי אותה אמצאה שלגביה נערך החיפוש.

נכון. אני חושב שברור שהמינוח הזה אינו עומד בחלל ריק. הוא עומד בהקשר של מה שנעשה קודם. הוא בשיקול דעתו של הבוחן שבפניו הבקשה. אני לא רואה כאן בעיה בטרמינולוגיה, למעט העניין של המינוח שהיה צריך להפריד בין ראשונה וראשית. באותה מידה אפשר היה להשתמש במילים אחרות. פשוט הלכו כאן למילים באמנה של first ו-main.

בואו נרשום שניפגש תוך שנה או שנתיים כי תבקשו לתקן.

במידה והאמנה תתוקן.

בלי לתקן את האמנה. זה יסבך לכם את החיים הראשונה והראשית כך שאתם תבקשו לעשות את ההפרדה. אנחנו פה כל יום.

כמו שרשויות חיפוש בינלאומיות אחרות מכובדות פועלות כבר שנים עם הלשון הזאת, אני בטוח שגם אנחנו נוכל להתמודד איתה.

48יב. השגה על החלטת בוחן כי בקשה בינלאומית כוללת יותר מאמצאה אחת (א) מגיש בקשה שקיבל הודעה כאמור בסעיפים 48י(ד) או 48יא(ד), רשאי להשיג על החלטת הבוחן בעניין, בהתאם להוראות סעיף 161 (בסעיף זה – ההשגה).

(ב) הרשם רשאי לאצול את סמכותו לדון בהשגה לעובד השרות או לגוף המורכב מכמה עובדים לש הרשות, כפי שקבע שר המשפטים.

(ג) מצא מי שדן בהשגה כי ההשגה מוצדקת, יחולו הוראות אלה, לפי העניין: (1) שילם המבקש את האגרה הנוספת כאמור בסעיפים 48י(ה)(1) או 48יא(ה)(1) – תושב לו האגרה הנוספת; (2)לא שילם המבקש את האגרה הנוספת כאמור בסעיפים 48י(ה)(2) או 48יא(ה)(2) – יפיק הבוחן דוח חיפוש בינלאומי או דוח בחינה מקדימה, לפי העניין, לגבי כל התביעות כלולות בבקשה הבינלאומית.

אנחנו מדברים כאן על מגיש בקשה שקיבל הודעה שהבקשה שלו כוללת יותר מאמצאה אחת. לפי הפרוצדורה שקראנו קודם בסעיפים הייתה לו אפשרות לשלם אגרה נוספת. הוא יכול לשלם אותה תחת מחאה ועדיין להמשיך לטעון שיש לו רק אמצאה אחת בבקשה. הכוונה היא - כפי שכתוב כאן בהערות - שההשגה שלו תידון בפני גוף שמורכב מ-3 בוחנים. אם הוא באמת שילם את האגרה הנוספת ומגיעים למסקנה שהבוחן טעה, אז תושב למבקש האגרה הנוספת. אם הוא לא שילם את האגרה הנוספת והתברר שהוא צדק, אז הבחינה והחיפוש יורחבו לכל מה שכלול בבקשה. כאן אנחנו גם ויתרנו על אגרת המחאה שהאמנה מאפשרת לנו לגבות. החלטנו שהיא לא תיגבה, גם אם הבקשה לא תמצא מוצדקת.

את יכולה טיפה להרחיב על ההרכב של אותה ועדה.

האמנה מאפשרת שבגוף שידון בהשגה ישב גם אותו בוחן שבחן את הבקשה לראשונה, זאת אומרת שערך את החיפוש או את הבחינה המקדימה. אנחנו היינו מעדיפים שזה באמת כך יהיה, כלומר שזה יהיה פאנל של 3 בוחנים שאחד מהם יכול להיות גם אותו בוחן. זה יהיה בשלב התקנות. זה עדיין לא סגור. כך היינו מעדיפים לקבוע.

תוך כמה זמן הבוחן יפיק את הדוח?

נקבע את זה בתקנות.

תחזירי שוב על השאלה.

לגבי סעיף 48יב(ג)(2). בשני המקרים מתי יופק הדוח שיכלול את כל האמצאות הנוספות?

נניח שהודיעו לאדם שיש לו כמה אמצאות והוא שילם את האגרה, תוך כמה זמן יפיקו לו את הדוח?

כרגיל.

כמעט מיד.

מה זה כמעט מיד? זה כתוב באיזה שהוא מקום? יפיקו לו את זה כמעט מיד גם פה.

את זה ד"ר ברט יודע יותר טוב ממני.

זה בהחלט לא רשום באמנה. כל התהליך של ההשגות תוך 3 חודשים קורה. בוחן רואה מיד כמה אמצאות ושולח הודעה למבקש. הוא נותן לו פרק זמן של 15 יום. הוא חייב לענות. אם הוא לא עונה, אז מפיקים דוח על אמצאה ראשונה. אם הוא כן עונה, אז מחליטים. בכל זאת זה 3 חודשים. אין מועד אחר לגמרי במקרה הזה באמנה.

בסעיף 48יב(א) כתוב "מגיש בקשה שקיבל הודעה כאמור, רשאי להשיג על החלטת הבוחן בעניין". ההצעה שלי היא לשקול להחליף את המילים "החלטת הבוחן" במילים "הודעה כאמור". למיטב הבנתי, החלטות בחוק הפטנטים הן החלטות של הרשם, סגנו או פוסק. יסלחו לי הבוחנים והאחראית על הבוחנים, אבל בוחנים לא נותנים החלטות. הייתי מציע שרשאי להשיג על הודעה כאמור.

נשמע לי סביר. משרד המשפטים..

אין בעיה.

48יג דוח חיפוש בינלאומי, חוות דעת נלווית ודוח בחינה מקדימה שהופקו לגבי בקשה בינלאומית, לא יחייבו את הבוחן לעניין החלטה לפי סעיף 48ו(ג)(1) ביחס לאותה בקשה..

בסעיף 161 כתוב "מותר להשיג על כל החלטה או פעולה של בוחן". המושג הזה כן קיים בחוק. לשיקולכם.

ההודעה זה ניטרלי. אם יש מגיש הודעה, את משיגה על ההודעה. חשוב לכם שיהיה כתוב שם..

באמנה רשום decision. איך אפשר לתרגם decision כהודעה? הודעה זה קצת..

notice.

כן, אבל מתרגמים כאן את האמנה.

אומרים שאם הוא מתרגם decision יותר נכון לכתוב החלטה.

זאת הכוונה.

השתכנענו, טל?

בסדר.

הייתה כאן הצעה לקביעה. זה יותר גרוע.

48יג, שכותרתו: "הסתייעות בדוח חיפוש בינלאומי, בחוות דעת נלווית ובדוח בחינה מקדימה בהחלטה על כשירות לפטנט. דוח חיפוש בינלאומי, חוות דעת נלווית ודוח בחינה מקדימה שהופקו לגבי בקשה בינלאומית לא יחייבו את הבוחן לעניין החלטה לפי סעיף 48ו(ג)(1) ביחס לאותה בקשה, אולם רשאי הבוחן להסתייע בהן לצורך החלטתו כאמור".

הסעיף הזה קובע מצד אחד שמה שהופק במסגרת העבודה של הרשות כרשות חיפוש בינלאומית וכרשות בחינה מקדימה לא מחייב ברמה הלאומית, כלומר, כפי שציינו קודם לגבי דוח הבחינה המקדימה, הוא לא בודק שירות לפטנט לפי החוק הישראלי. יש הפרדה בין הקריטריונים הבינלאומיים לקריטריונים הלאומיים, כלומר שכל הדוחות שמופקים לא מחייבים לעניין החלטה בשלב הלאומי כשבקשה בינלאומית נכנסת לשלב הלאומי בישראל ונבחנת לפי החוק הישראלי. מצד שני הסעיף מאפשר לבוחן הישראלי להסתייע בדוחות האלה כאשר הבקשה מגיעה לשלב הלאומי וכאשר הוא בודק את כשירות הבקשה לפטנט לפי החוק הישראלי.

אני מצטער שאני חוזר שוב לעניין ההחלטה, הפעם בקונטקסט של הסעיף הזה. כתוב: "לא יחייבו את הבוחן לעניין החלטה לפי סעיף 48ו(ג)((1)". עכשיו אנחנו כבר בחקיקה הישראלית. ב-48ו(ג)(1) לא מדובר בהחלטה אלא על בחינה. הבוחן בוחן, הוא לא מחליט. לא בדקתי אם כך כתוב באמנה הבינלאומית. עם כל הכבוד, הוועדה הנכבדה לא יושבת כאן בתור מתורגמן מוסמך של האמנה הבינלאומית. צריך לקלוט את האמנה לתוך הדין הישראלי. הבוחן בוחן, לכן אני מציע שב-48יג יהיה "לא יחייבו את הבוחן לעניין בחינה לפי סעיף 48ו(ג)(1)", כמו שכתוב בחוק.

בסדר גמור.

הערה שנייה לגבי אותו סעיף: "ואולם רשאי הבוחן להסתייע בהם לצורך החלטתו כאמור". שוב אני מציע שיהיה כתוב "במהלך הבחינה" משני טעמים: שהבוחן בוחן ולא מחליט, וכדי שיהיה ברור לכולנו שהבוחן אמור להסתייע בדוח הזה ואמור לבחון. הדוח לא מחליף או מייתר את הבחינה שלו. אני מקווה שזה מקובל גם על הרשות וגם על משרד המשפטים.

בהחלט.

בסדר.

יש לנו תיקון עקיף לחוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים. גם שם נתקן ונכתוב במקום "לשכת הפטנטים, "רשות הפטנטים". סעיף התחילה שמוצע כאן: "תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו, ואולם רשאי שר המשפטים, בצו, לדחות את מועד תחילתו". אני מניחה, אגב, שהם אפילו השתמשו באפשרות הזאת של הדחייה, לאור העובדה שאין כרגע..

הרשות התחילה בהיערכות לפעילות כדי לשמש כרשות חיפוש ובחינה. מצד אחד יש צורך בהעברת החוק ותקנות מכוחו כדי שהיא תוכל להתחיל לפעול. מצד שני, כדי שהיא באמת תפעל כשכל ההיערכות כבר הסתיימה, רצינו להשאיר אפשרות לדחות מעט, אם יהיה צורך, את מועד התחילה כדי שיהיה סנכרון בין המועדים.

אני אשמח להתייחסותו של הרשם לנושא העומס בלשכה, ואיך הוא רואה שהתוספת של הפרויקט הנוסף הזה תשתלב עם העומס שיש בלשכה היום.

כן, בהחלט. רשות הפטנטים נמצאת במגמת התייעלות כבר מספר שנים. הפיגורים בטיפול בבקשות - במאמר מוסגר צריך להגיד שפיגורים.. בכל רשות פטנטים ברחבי העולם לוקח זמן לבחון בקשה. אנחנו בהחלט עומדים בסטנדרטים בינלאומיים. אם ב-2008 משך הזמן שבקשה המתינה עד לבחינה ראשונה היה 46 חודשים, ב-2011 ירדנו ל-34 חודשים. הצפי שלנו שב-2012 נוריד את הפיגורים ל-28 חודשים בלבד. חשוב להבין שאנחנו בהחלט בסטנדרטים בינלאומיים בזמנים האלה. כך למשל משרד הפטנטים האמריקני עמד ב-2006 על פיגורים של 22 חודש, ב-2010 עמד על כמעט 26 חודש, דהיינו אנחנו רואים שם עלייה בפיגורים, בעוד שאנחנו בצמצום בפיגורים.
צריך בנוסף להביא בחשבון שבתקופה הזאת, בשנתיים האחרונות, הצמצום בפיגורים נעשה במקביל להיערכות לקראת הפעלת רשות החיפוש, היערכות אשר דורשת מאיתנו השקעות ומשאבים רבים. במקביל להשקעות וההכנות האלו צמצמנו את הפיגורים. ההכנות האלו כללו פיילוט ניסוי של עבודת הבוחנים לבחינה "על יבש" של בקשות פטנט בינלאומיות, על מנת לראות כיצד העבודה המהותית אכן יכולה להיעשות. בכל שנה בשנתיים האחרונות נבחנו בין 50 ל-60 בקשות שכאלו. במקביל למאמצים האלה צמצמנו את הפיגורים.
בשנתיים האחרונות נקלטו עוד 20 עובדים. הכשרה של בוחן פטנטים זאת הכשרה שדורשת השקעה של מערכת, זמן של בוחנים אחרים במקביל לקליטה והכשרה של אותם 20 בוחנים שהיום הם מוכשרים ופועלים ומוציאים תפוקות גבוהות ויפות. במקביל להכשרה הזאת, שדרשה מאיתנו משאבים וזמנים, גם צמצמנו פיגורים. עכשיו השלמנו הליך גיוס של 20 בוחנים נוספים על מנת לעמוד בדרישת האמנה אשר מחייבת אותנו בלפחות 100 בוחנים מוכשרים. השלמנו אותם מהבוחנים, לכן יהיה לנו את כוח העבודה הדרוש והמספיק על מנת להתמודד עם הבקשות הלאומיות, צמצום הפיגורים כפי שהוועדות שמפקחות עלינו יקבעו וידרשו, ובמקביל עמידה בעומסים הצפויים מהפעילות המוגברת של רשות החיפוש. צריך להבין שמפאת העומסים, על מנת לראות שאנחנו לא פוגעים בעבודה הלאומית שלנו, אנחנו בשלב ראשון נטפל אך ורק בבקשות של אזרחים ותושבים ישראלים ותאגידים ישראלים. רק לאחר שנראה שאנחנו עומדים בעומסים, שאיכות העבודה שלנו עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים, רק אז נשקול לפתוח את השירות גם לאזרחים ותושבים של מדינות אחרות.

חבר הכנסת מיכאלי, יש לך שאלות, הערות?

לא, זה בסדר.

אתה מבין?

ישבו איתי על העניין הזה. זה בסדר.

אז אפשר לאשר.
ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

אם יורשה לי אני רוצה לברך את רשות הפטנטים בשם כל המשתמשים. זה הישג מאוד גדול. כולנו מאוד שמחים.

גם אני מצטרף.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:30.>