PAGE
22
ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

23.5.2011


הכנסת השמונה-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 17
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
יום שני, י"ט באייר תשע"א (23 במאי 2011), שעה 11:00

תעסוקת עובדים ערבים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה -
בהשתתפות שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שלום שמחון

חברי הוועדה: אחמד טיבי – היו"ר

עפו אגבאריה

ראלב מג'אדלה

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון

משה לביאן
סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד ציונה קינג-יאיר
נציבה ארצית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התמ"ת

עו"ד מרים רבהא
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

עליזה כהן
ראש מטה שר התעשייה, מסחר ותעסוקה

דבור בהג'ת
יועץ שר התעשייה ממונה על המיעוטים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ברק גרנות
מ"מ דובר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אימאן טרגיה אלקאסם
דוברות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

גילי מאי
יועץ בכיר למנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אריאלה סימן טוב
ממונה משאבי אנוש, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יוסי זולפן

ממונה תיאום משרד, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

נאדר אלקאסם

נציבות שירות המדינה

איה בן-עמוס

רכזת פעילות פרלמנטרית, יוזמות קרן אברהם

עו"ד רוני שוקן

מנהל מחלקת קשר ממשל, יוזמות קרן אברהם

אמנון בארי-סוליציאנו
מנכ"ל משותף, יוזמות קרן אברהם

עו"ד רעיד א. חדאד
מרכז "מוסאוא"

חיר עבדאל ראזק
סמנכ"לית עמותת קו משווה

סלימה סלימאן

הרשות לפיתוח כלכלי

אימאן סלימאן

עיתונאית, "קול ישראל"

ד"ר דני גרא

יועץ הוועדה

אחמד חטיב

מרכז המחקר והמידע (מ.מ.מ) של הכנסת

טרם מונה

עו"ד דן מרזוק


איילת דיין

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
תעסוקת עובדים ערבים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

בהשתתפות שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי.

הישיבה היום מתקיימת בהשתתפות שר התעשייה, המסחר והתעסוקה השר שלום שמחון שהוא גם השר לענייני מיעוטים, כפי שמכונה על פי הממשלה.


משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, אחראי על תחומים קריטיים הקובעים במידה רבה את מצבה הכלכלי חברתי של האוכלוסייה הערבית בכלל והישובים הערבים במדינה בפרט. הישובים הערבים והערבים הם שיאני האבטלה בנושא התעסוקה. בישוב או בגוש ישובים ערביים כלכלי אין אזור תעסוקה מודרני לפיתוח כלכלי. הכנסות הרשויות הערביות מארנונה מעסקים נמוכה. יכולת הרשות הערבית לספק שירותים לרווחת התושב נמוכה בסדרי גודל בהשוואה לישובים היהודים. התוצאה היא ש 85% מכלל מהישובים באשכולות 1 עד 3 הם יישובים ערבים.


שיעורי התמיכה של המשק הישראלי מותנים במידה רבה בגידול שיעורי התעסוקה בקרב המיעוט הערבי בארץ ופיתוח כלכלי של הישובים הערביים. החלטות הממשלה לביצוע תכניות חומש לפיתוח כלכלי של ישובים ערבים, של ישובים בדואים ודרוזים הוטלו על משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שלו תפקיד מרכזי בהקצאת תקציבים לעניין זה. במצב זה סביר להניח שמשרד התעשייה המסחר והתעסוקה והתאגידים והרשויות המצויות באחריות שר התעשייה, המסחר והתעסוקה יעסיקו מספר עובדים נכבד. עובדים המכירים עם הכרות בלתי אמצעית את אורחות חייו של האזרח הערבי ושל הישובים הערביים.


רבותיי אני חוזר על הערה שאותה אנחנו אומרים תמיד, כשאנחנו מדברים על ערבים אנחנו כוללים גם את אלה ששפת אמם ותרבותם היא ערבית בין אם הם מוסלמים, נוצרים או דרוזים,בנוסף להם אנחנו מוסיפים את הצ'רקסים שגם הם מוסלמים.


הבמה שלך אדוני השר, בבקשה.

נזכרתי בפגישה הקודמת שהייתי כאן, כשר החקלאות, בה התוכחתי כי חשבתי שעשיתי מאמץ גדול לטובת המגזר הערבי בשנות כהונתי כשר החקלאות, כולל איוש בעלי תפקידים בתוך המשרד. כאן אני לא חושב שיש הרבה מה להגיד. לדעתי המצב הוא לא טוב, הוא לא טוב באופן בולט גם מהנתונים שאנחנו הכנו וגם מהנתונים שהיושב ראש הקריא.


עם כניסתי לתפקיד לפני כארבע חודשים הכרזתי על מדיניות מאוד ברורה בנושא המיעוטים בכל התחומים בהם עוסק המשרד. נמצאים כאן בעלי תפקידים ממשרדי, משמאלי ציונה שהיא מובילה את נושא שוויון הזדמנויות בעבודה. נדמה לי שכבר בשבוע הראשון לכניסתי לתפקיד התחלנו לעסוק בעניין וקיימנו כבר ישיבה מאוד גדולה אצלי במשרד כדי לראות איך אנחנו מניעים את העניין קדימה. נדרשת עבודה מאוד מאוד גדולה כדי שזה יגיע למצב שדומה למקום הקודם שהייתי בו ושזה יהיה משהו שתואם את מדיניות הממשלה. ברור שצריך לעשות כאן עבודה מאוד רחבה וצריך לקבוע מדדים שנתיים כדי שהדברים יקרו. אני מתכוון לעשות אותם.


לפני כחודש, הכרזתי על אזור תעשייה מרחבי חדש בשפרעם, על אף העובדה שהוועדות הבין משרדיות לא המליצו על אזור שפרעם כאזור תעשייה מרחבי. אזור שיכלול בתוכו אחת עשרה רשויות ערביות, קיבלתי את ההחלטה בעת ביקורי במקום שבשפרעם יקום אזור תעשייה מרחבי. מנכ"ל המשרד עוסק באפשרויות להביא למקום מפעלי עוגן במקביל לקבלת ההחלטה בממשלה שיקום שם אזור מרחבי. לשמחתי אתמול בערב, כמובן תוך חיסיון הפרטים וכיסוי הפרטים עליהם אנחנו עובדים כרגע, ישנם מפעלים גדולים, מפעלים מהחשובים במדינת ישראל שהביעו את נכונותם להגיע לשם כמפעלי עוגן ומתחילה העבודה בעניין הזה.

בכל מה שקשור להגברת התעסוקה אין ספק שזה דבר ברור. אנחנו עושים מאמץ גדול, כמעט באופן שוטף ויום-יומי, כדי להקטין את אחוז האבטלה במגזר הערבי. במה שנוגע לעובדים בתוך המשרד אין ספק שהמצב לא טוב. נצטרך לעשות מאמץ גדול כדי להניע את התהליכים קדימה. כל הסבר שאני אתן יהיה לא נכון ואני יודע שאני מתהדר בעובדה שאני חדש. אני בטוח שנעשו כאן הרבה מאמצים כדי שהדברים יקרו. אני מקווה שאני אהיה פה בשנה הבאה ולא אגיד שלא קרה שום דבר.

תודה. ברשותך אני רוצה להקריא לפרוטוקול ולמען הוועדה נתונים מספריים. בשנת 2009 היו במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה 1,391 עובדים, מתוכם 68 ערבים – כלומר 4.9% ערבים, 18 עובדות ערביות ו- 50 עובדים ערבים. מתוכם במטה המשרד – 7 ערבים, במחוזות – 61. בעלי תואר אקדמי 30 ערבים וזה שיעור של 5%. התמחויות אקדמיות שכיחות – 18 ערבים שמהווים 4.9%. בשנת 2010 יש גידול שלילי, במשרד התעשייה 1,321 עובדים, מתוכם 64 ערבים בשיעור של 4.8% כלומר יש ירידה במספר הערבים במשרד. 18 נשים ערביות ו- 46 גברים ערבים. במטה המשרד - - -

זה 4.85%.

חשוב שאתה עומד על החצי אחוז הזה.


במטה המשרד 8 ערבים שהם 8.5%. במחוזות – 56 ערבים שהם 7.2% וכדומה. שאלנו שאלות ואתה, הנהלת המשרד וצוות המשרד תמסרו את התשובות בהמשך. יועץ הוועדה דוקטור דני גרא הסב את תשומת ליבי שאם ניקח את סך כל העובדים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בתוספת החברות והאגפים וכל היחידות והרשויות שנמצאים תחת האחריות המיניסטריאלית של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מסתבר ששיעור העובדים הערבים יורד מ- 4.9% לפחות מ- 4%.

כ- 4%. כשהיית שר החקלאות אמרת במידה רבה של צדק שצריך להסתכל על משרד החקלאות לא רק על המשרד עצמו אלא על יחידות המסך והתאגידים. כאן אם אנחנו עושים את אותו דבר, אני הולך בדרכך, אנחנו מודעים לכך שיחידות הסמך הן גדולות. מכון התקנים לבד זה 900 תקנים. במכון התקנים הממונה על תקן הישראלי, תקן שאומר שצריך להיות 1.5% עובדים ערבים. אני רק להגיד שלא מצאתי במכון התקנים, יכול להיות שיש אבל לא מצאתי, חבר ערבי במועצת מכון התקנים – לא מצאתי.

לא נמצא עובד ערבי לפי התקן אדוני השר?

אנחנו עכשיו מכניסים. אנחנו נכניס.

אותו דבר במקום אחר, אני מדבר רק על דירקטורים למרות שזה לא עניינה של הוועדה, אני רק מראה מגמה. הרשות להסמכה, ועדות, המכון הישראלי לייצוא בשיתוף פעולה, בהם אין חבר ערבי בדירקטוריון או חבר מועצה, תלוי כי יש מקומות שזו מועצה ויש מקומות שזה ועד הפועל אבל זה אותו דבר. לכן שיעור מסך העובדים בכלל הוא קטן יותר.


נקודה אחת חשובה, לפעמים אנחנו מסתכלים לא רק על שיעור העובדים אלא גם על ההתייחסות של המשרד כפונקציה של הנושאים שלו. כשאני מסתכל על נושאים ואני רואה למשל שבמקום מסוים צריך לפתח אזור תעשייה על קרקע פרטית, אנחנו מכירים את הבעיה של קרקע פרטית אצל הערבים, כדי לפתור בעיה כל כך מורכבת דרושה הכרות מאוד מאוד קרובה. כשאנחנו רואים הערה של המשרד שבשום תפקיד, אני רוצה להיות מדויק ואני רוצה לצטט - - -

זו שאלה או תשובה?

לא. אני אומר לגבי התייחסות המשרד, שבשום תפקיד בעצם לא צריך ידיעת שפה.

כן, יש תשובה כזאת, זה בתשובות שקיבלנו מכם. ברשותך אדוני, כדי שכל האנשים כאן יבינו במה מדובר. נשאלה שאלה "האם יש במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה תפקיד או משרה או פונקציה הדורשת במיוחד ידיעת השפה הערבית או שידיעת השפה הערבית היא כלי מסייע למלא את הפונקציה הזאת". התשובה הייתה לא.

אני אקריא בתשובה לסעיף 2.

"..לא קיים תפקיד במשרדנו אותו לא ניתן למלא כראוי ללא ידיעת השפה והתרבות הערבית..".

יש אצלנו במשרד פונקציות של ניתן בלעדי השפה הערבית לקיים אותן. אתן לכם דוגמאות: מרכז הכשרה תמרה- זה מרכז שנמצא בתמרה, מנהל בית הספר וצוות המורים כולם עובדי מדינה, כולם בלי יוצא מהכלל הם בני מיעוטים, בלי יוצא מהכלל, בשנתיים האחרון עשינו איזה שינוי. תפקיד נוסף שעושים אותו גם מהמגזר הכללי וגם מהמגזר הערבי זה הנושא של תעשייה. בתעשייה כשאנחנו באים למגזר הערבי אנחנו בוודאי צריכים להגיע עם דוברי ערבית, אין צל של ספק בעניין, האם אפשר לקיים את זה רק עם דוברי השפה הערבית? – לא. בפועל יש לנו משרה כזאת. אני התייחסתי לשאלה הזאת לדעתי כרגע. כרגע אנחנו רואים במשרד שלנו את כל נושא של קליטת בני מיעוטים לאו דווקא לשרת את המגזר הערבי. הם נקלטים אצלנו גם במגזר היהודי והם נותנים תשובה גם לאלה וגם לאלה. אם קלטנו עובדים לאכיפה והסדרה הם משמשים את האכיפה והסדרה גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי. אנחנו נכנסים למגזר הערבי בחלק מהמשרות, בחלק מהמקצועות, בחלק מהנושאים נכנסים גם דוברי עברית והם מסתדרים פחות טוב ואין צל של ספק בעניין.


אבל, זאת לא השאלה המרכזית. השאלה המרכזית היא, אם המשרד נכון לקלוט בני מיעוטים ומה הוא עשה כדי לקלוט. כשאני קולט עובד אני לא קולט דווקא למגזר הערבי, אני קולט בכל משרה שהיא אפשרית שבני המיעוטים יקלטו בה ויתנו תשובה לכל המגזרים ללא יוצא מהכלל.

יש החלטת ממשלה שקובעת את האחוז אליו צריכים להגיע משרדי הממשלה.

אני מסכים עם זה.

אנחנו לא יכולים לתת תשובה שהיא כאילו - - -

אני רוצה לחזור לשנת 2008. בשנת 2008 יש כאן שבחים גם מהוועדה שישבת בראשה, בתכנון היה לנו 22 איש מהמגזר הערבי שהם לטובת תפקידים כלליים בכלל, מגיע אדם מהמגזר הערבי עם תואר אקדמי והוא יכול לשרת כל נושא שיש, רק שיבוא, וזה הקושי שלנו להביא אותו. בשנת 2008 22 איש היו בתכנון ונקלטו 17. זה היה הישג בלתי רגיל, ארבע שנים קודם נקלטו שניים-שלושה איש. שנה אחרי הייתה לנו החלפה של בערך שבעה איש שהיו במקום, קליטה של נוספים לא הייתה, נקלטו שני אנשים בלבד. כשהיו לנו שמונה משרות שאושרו על ידי נציבות שירות המדינה נושא תקציב משרד האוצר במשך למעלה משנה לא אושר ולא יכולתי לקלוט אנשים למרות שאושרו לי המשרות שאושרו על ידי נציבות שירות המדינה בנושאים שנקבעו. כשהיה לנו תקציב ויצאנו לדרך, אתם יודעים מהם הקשיים בקליטת בני מיעוטים – הם לא מגיעים. אני יכול לתת דוגמאות מכאן ועד להודעה חדשה.


אני אומר לך, עם מבט לעיניים, שאנחנו עושים מאמצים אדירים, כשהם מגיעים אלינו הם מרגישים מצוין. אפשר לערוך מחקר איך נקלטים בני מיעוטים אצלנו במשרד. כשאנחנו באים לקלוט אותם במכרזים של משפטנים למשל, מגיעים שישה עשר איש למכרז למשפטנים, בוועדת ההערכה נושרים, היום אנחנו מקבלים פטור מהנציבות והם באים לקראתנו. עד לבחינות נושרים עוד ומגיעים בערך 25%. לוועדה אחרי שלושה-ארבע חודשים מגיעים שניים ומתוכם או אחד או בכלל אף לא אחד. זה מיעוט קטן מאוד וכברת הדרך ארוכה מאוד מאוד.


אנחנו עושים קליטה אקטיבית, ואני אומר לך שמעבר לשנת 2008 כשקלטנו שבעה עשר איש אני לא מצליח לקלוט. ביקשנו לקלוט נהג מהאוכלוסייה הבדואית במחוז דרום, במשך שנה וחצי לא הגיע נהג וכשהוא הגיע הוא ראיין אותנו על כך שהוא רוצה לקבל 10,000 שקל – אני לא יכול לשלם.

זה אותו דבר כמו המערכון של הגשש עם האופניים.

זאת התמונה וצריך לעשות שיווק שלא ביכולתי לעשות אותו. אנחנו ערוכים לקלוט לאו דווקא למגזר הערבי אלא גם למגזר היהודי. אני מוכן לקלוט אותם ויש לנו מרחב עצום לקלוט אותם. אני אומר שוב, הבעיה היא בעיה שיווקית, הבעיה היא תקציב שמאחר לבוא, והבעיה היא שלעיתים אני מעכב כי כשנותנים לי תקציב לקלוט אדם ולא נותנים מספיק חבל כמו שעות נוספות והוא מקבל 4,000 שקל הוא עוזב אחרי חודשיים אותנו, אני לא רוצה לבזות לא אותו ולא את עצמי. פעם אחת צריך להסדיר את העניין הזה ואז אפשר לבחון אותנו באיזו צורה אנחנו קולטים את האנשים באופן כזה או אחר. אני לא מצליח להבין איך בשנת 2008 קלטתי שבעה עשר איש, אני ולא איש אחר, ואיך בשנים הבאות אני לא מצליח לקלוט. או שמשהו קרה אצלי או שמשהו במערכת לא תקין.

אדוני היושב ראש, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אחראי בין השאר למשיכת משקיעים למשק, חלקם ישראלים אבל ישנם גם זרים. אני משער שאם מישהו במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה היה נציגו של איזה משקיע זר שהיה אומר שהוא רוצה להקים תעשייה דווקא בסחנין – באזור ערבי, ורוצה שלפחות 50% מעובדיו יהיו ערבים, אותו נציג שבמקרה יהיה איש משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה היה מצליח משום שהוא היה יודע שאם הוא לא היה מצליח הוא לא היה עושה את תפקידו וכנראה היו מראים לו את הדלת. יש כאן שאלה ואני מציע לבדוק אותה.

לא משנה לך מה אני אומר, אמרתי לך שהדבר הראשון שעשיתי זה לבקר בשפרעם ולהודיע שם ששם יפתח אזור תעשייה מרחבי של אחת עשרה רשויות ערביות שנמצאות בסביבה. אזור תעשייה שפרעם שיהיה אזור תעשייה על כ- 1,600 דונם, אמרתי את זה בתחילת דבריי שזה יקום. מיניתי מיד את מנכ"ל משרדי לאתר מפעלים, תהליך כזה לוקח כמו שאתה יודע X שנים, מיניתי אותו ואמרתי, מבלי להזכיר את שמות המפעלים שהביעו נכונות אתמול אחר הצהריים ומבלי קשר לוועדה, מפעלים שהביעו בצוות עבודה משותף ודיסקרטי נכונות לבוא לאזור התעשייה בשפרעם. כרגע יש שני מפעלים בהיקף של 1,200 איש שמנהלים משא ומתן להגיע לשפרעם. אני באופן טבעי לא אמרתי, אבל זה פרויקט שאם הבעלים שלו יישבו שם הוא עשוי לעלות בסדר גדול של מיליארד שקל בשלוש השנים הבאות. נדרשה החלטת ממשלה מסודרת כדי להגיע להסכם. זה הדבר האחד שאמרתי.


הדבר השני, שאולי גם לו לא הקשבת, זה שפתחנו לפני כארבעה שבועות לשכת שירות תעסוקה בשפרעם. דיברתי על הדגשים. ברור שכשאנחנו נתחיל לעבוד על אזור התעשייה בשפרעם ושיהיו לנו הדברים מול העיניים אלו הן השאלות המרכזיות של השטחים הפרטיים שהם הבעיה. אין ספק שהם בעיה שתצוף כי זה מפחיד את בעלי המפעלים שצריכים עכשיו לנהל משא ומתן עם כל אחד. לפי מה שאנחנו מכוונים כרגע כנראה לא נזדקק בשלב הראשון לשטחים הפרטיים. אני רוצה שתדע שגם להכריז על אזור תעשייה מרחבי שפרעם זה מול הרבה רשויות יהודיות שנמצאות בסביבה. ההחלטה שלי הייתה לטובת שפרעם. אותו הדבר לשכת שירות התעסוקה שנפחתה במבנה חדש ומודרני עם כל הדברים מסביב.


הדבר השלישי שאותו אמרתי, שבכל מה שקשור למצבת העובדים של המשרד, גם אם אני מקבל לגמרי את הדברים שנאמרו כאן על ידי אחד הסמנכ"לים הכי מוכשרים שיש במשרדי הממשלה בנושאים האלה, מר משה לביאן למרות העובדה שהוא יושב כאן אני מרשה לעצמי לשבח אותו, אין ספק שזה לא מצב רצוי שאין במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה מספיק עובדים לא בהנהלה הבכירה ולא בהנהלת הביניים ולא בעובדים הזוטרים. המקרה שלנו של ירושלים, אני אומר את זה לאנשיי, הוא לא מקרה שאין ערבים בסביבה. חלק יגידו לצערנו וחלק יגידו לשמחתנו, אבל ירושלים מוקפת בישובים ערבים ואפשר למצוא כאן עובדים וגם כאלה שלמדו. אני לא רוצה להתנצל. העיר ירושלים היא בעיה, במועצה האזורית מטה יהודה עם כמה ישובים ערבים ובצד השני יש גם כמה ישובים ואם רוצים אין בעיה. צריך להתאמץ על זה.

גם בתוך ירושלים, יש אוכלוסייה של אלפים.

גם בתוך ירושלים.

בבקשה חברי הכנסת.

זה נושא מקצועי מדי.

סליחה, עוד מילה אחת שלא הוזכרה כאן בדברים של משה לביאן, ראש מל"ח במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שזה אחד התפקידים הכי חשובים שמכין את המערך לשעת חירום, כמו שאנחנו יודעים במלחמה הבאה החזית היא העורף ולא בקו, יש עליו אחריות על 8,000 מפעלים ועל כל מה שיקרה עם אספקת מזון ומוצרים והפעלת המשק בשעת חירום, הוא איש מיעוטים. זה לא הוזכר כאן וכדאי שתדעו שזה אחד התפקידים הכי רגישים במשק הישראלי, האיש הוא מבני המיעוטים.

יש עוד שני מפקחים פדגוגיים ארציים על ענף החשמל בכל הארץ ועל ענף התחבורה בכל הארץ, גם הם בני מיעוטים והם מקבילים לתפקיד בכיר של 41, 43 אבל זה מעט.

בעניין הדרגות אני רוצה לומר כאן שני דברים. אנחנו מדברים על שלושת בעלי התפקידים, ואולי אדוני השר גם אליך, אנחנו מדברים שהם שותפים בשיקול דעת ולא ראינו את זה בשלושת הדרגים הבכירים, המנכ"ל הוא הדרג הראשון וסמנכ"ל הוא השני והשלישי הם המנהליים והאגפים – אין וכדאי לשים את זה על השולחן, ולא משנה אם זו דרגה 41 או 42 או 47. גם לעניין ה- 42-43, לא אליך המנכ"ל אלא לנציבות, אנחנו מדברים שוב על תפקידים, והדרגה והשכר פחות מעניינים אבל הסתכלנו גם על הדרגות.

הדרגה קשורה לתפקיד.

לא. זאת תשובה חלקית כי מצאנו עוד דבר אחד, הסתכלנו על המשכורות, מסתבר שמעבר לדרגה 43 יש עוד דרגות, יש 43(1) ו- (2) ומשופר (1) משופר (1א), משופר (2ב). רבותיי שיהיה ברור הגענו למסקנה לא נחמדה אבל אמיתית, ראשית לא עונים לנו לעניין הדירוגים כי אנחנו מכירים את המציאות ואומרים לנו דרגות. מסתבר שהדרגות הבכירות לערבים הן לא הדרגות הבכירות ביותר בשירות הממשלתי.

הוא מתכוון שיש 43 יהודים ו- 43 ערבים.

כלומר, היהודי הוא 43 (1) משופר קו נטוי (3) אני לא יודע מה, והערבי הוא 43.

ממש לא. 43 (א) זה בחוזר מיוחד, אם הוא ערבי וההסתדרות תאשר לו הוא יקבל (א).

מה זה (1) משופר ב'?

אין (1) משופר, לא שמעתי על דבר כזה. תראה לי מה זה המשופר הזה.

אני אגיד לך, במסמך שירות המדינה בבקשה, הנה אקדמאים והנה כלכלנים בכירים, בבקשה זה מתוך האתר שלכם.

לנו לא ידוע.

טענה לנציבות.

סליחה, 43 (א) אמרתי שזה חוזה מיוחד של דירוג 41 וזה לכלכנים או רואי חשבון, 43 זו הדרגה שלו ומי שלמד ויש גמול א', את זה לא הנציבות מאשרת אלא ההסתדרות מאשרת. כשהוא מביא לנו אישור של גמול השתלמות הוא מקבל 43 (א). אם הוא עושה גמול (ב) הוא מקבל 43 (ב). אני בעצמי ערבי לכל דבר, יש לי גמול א' וב' ואני מקבל דרגה של ב'.

מה זה משופר 2(ב)?

אלו רמות שכר יותר גבוהות, אם העובד יהיה ברמה כזאת הוא יקבל אותה.

זאת אומרת שזאת דרגה יותר גבוהה?

לא נמצאו ערבים שהגיעו אליה.

אלו דרגות שבהן ערבים לא נמצאים.

המצב שלי ממילא גרוע בוא אל תכביד בדברים לא נכונים. בשנת 2008 הייתי כאן במצב מצוין, 22 עובדים וזה כתוב בפרוטוקול. אני לא מצליח, ותגידו לי מה ניתן לעשות שבוועדת איתור יבואו גם בני מיעוטים – הם לא באים. אין בוועדת איתור, אני תכף אתן הצעה קונקרטית שגם אז נתתי והיא לא יושמה עד הסוף, אין ועדת איתור שמיועדת למיעוטים. תעשו את זה, יגיעו בני מיעוטים, יגיעו רק בני מיעוטים, יבחרו מתוכם ויהיו פקידים בכירים ולא תהייה בעיה. כשאתה מפרסם ועדת איתור והם לא מגיעים, ואתם יודעים שהם לא מגיעים, כשאתה מפרסם מכרז חיצוני והם לא מגיעים אז אנחנו נמצאים במצב בו אנחנו נמצאים.

אני מבקשת להשלים את המשפט. בוועדה לקידום מעמד בשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה עשו מאגר כזה. מאגר של נשים שמועמדות לדירקטוריונים של חברות ציבוריות. זה העלה את האחוזים. אולי אפשר להקים מאגר כזה כמו שאמר משה לביאן לצורך ועדות איתור.

למעשה יש ארגונים שיש להם את המאגרים האלה, אנחנו פונים אליהם והם לא מצליחים.

רבותיי, כשבאים לתעשיית ההיי טק רואים שיעור נמוך של ערבים, אבל הנה חברה מסוימת, שלא ננקוט בשמה, רצתה להקים מפעל בנצרת והוא הצליח. מנהליה ערבים והיא התחילה עם מעט מאוד עובדים והיא גדלה מהר מאוד והיום יש לה 150-160 עובדים. אז אפשר.

יש יתרון ויש חיסרון שאתה מופיע פעם שנייה, את היתרון ציינתי וכעת אני אציין את החיסרון. אתה רוצה שנתקדם או שאתה רוצה ל'שטוף' אותנו. אם אתה רוצה 'לשטוף' אותנו אז 'שטפתי' את עצמי בהתחלה כבר. תגיד איך מתקדמים, בואו נלך קדימה.

הנושא של ועדת האיתור שהועלה חשוב. ועדות איתור עם משרות ייעודיות לערבים הם מכניזם טוב כדי לעלות את שיעור הערבים בשירות הציבורי. גם נציבות שירות המדינה צריכה לעזור בוועדות איתור ולא רק במכרזים כלליים אלא בוועדות איתור ובמשרות ייעודיות. לפעמים מקשים בנציבות ואומרים "חייבים מכרז ורק מכרז". למכרז ניגשים פחות ערבים ואם ניגשים ערבים הם לא מתקבלים.

אמרנו כבר שמשרות מיועדות לא תהינה לתפקידים גבוהים כי אנחנו לא יכולים במשרד מסחר התעשייה, המסחר והתעסוקה לתת לתפקיד של סמנכ"ל, כי לסמנכ"ל צריכה להיות אחריות, תחתיו יש עובדים ואנחנו לא יכולים לפתוח אגף שלם ולתת חוזה בכירים לאדם שאין לו עובדים, לכן אנחנו מייעדים תפקידים מלמטה שיהיו עשר שנים בתפקידים מלמטה.

נכון, בתפקידים מלמטה אתה מגדיל את השיעור של ערבים במשרות ייעודיות אבל לא מקבלים משרות ייעודיות.

דיבר מר משה לביאן בעניין התקצוב, בשנת 2010 הייתה בעיה כי שינינו את כל הליך תקצוב של המשרות המיועדות של משרות לערבים, קודם אמרו "תקלוט ואחר כך תקבל תקציב" וזה הכניס את המשרדים לגרעון ולחריגות ואגף התקציב הקפיא את הקליטה לחלק מהמשרדים. לכן שינינו את ההליך שאומר שקודם המשרד מקבל תקצוב ורק אחר כך ניתן לקלוט, ולכן לא אפשרנו למשרד לקלוט עובדים עד שלא יקבלו תקציב. היום אגף התקציבים שהיה בכנסת וישב עם ועדת הכספים, עשו את העבודה המקצועית וקיבלו אישור.

אחרי כמה זמן קיבלו את התקציב? – שנה וחצי.

נכון. עכשיו הם יוכלו לצאת למכרזים ויוכלו לקבל ארבעה-חמישה.

אני נותן דין וחשבון בתקציב למשרות שאושרו לפני שנה וחצי.

יש לוועדה שלכם אתר? אנשים שמעוניינים להיות דירקטורים, תעבירו לכל השרים את הרשימה שלכם ואני מבטיח שאני אותה ואשים אותה גם באתר שלי. יש כאן ועדה שעובדת. אני לא אשאיר מצב שלא יהיה איש מיעוטים ולא לפי המכסה. עליזה מטפלת בזה. לדעתי זו פעולה ברוכה שתפנו באתר שלכם וכדי שיגעו שמות נוספים ונוכל לסנן יותר.

זו הצעה. אדוני השר, מעניין לעניין באותו עניין. אתה גם כשר התעשייה, מסחר ותעסוקה שהצגת את השקפתך לגבי עידוד קליטת ערבים וגם כשר האחראי על ענייני מיעוטים בתפקידך בממשלה - - -

תרשה לי להגיד משהו בעניין המיעוטים.

מיד, אני לא אוהב את הביטוי.

אני רק מבקש, שלא תבחן אותי על משהו שלא עשיתי.

בסדר.

מזה כמה חודשים, על אף העובדה שהממשלה החליטה שאני אחזיק בתואר הזה, אני מתעקש לא להחזיק אותו בלי סמכויות ובלי שהוא יהיה משרד אינטגרטיבי שמכיל בתוכו את כל התחומים האפשריים שפזורים במשרדי הממשלה ובעיקר במשרד ראש הממשלה. אני הנחתי בשבוע שעבר, ביום חמישי, הצעת מחליטים לבניית משרד שירכז את כל תחומי המיעוטים ואת כל תכניות הממשלה בנושא המיעוטים. משרד שירכז אליו את כל המשרות הפזורות בעיקר ממשרד ראש הממשלה כולל הסעיפים התקציבים, כולל תוספת תקנים. זה התנאי שלי לשאת בתואר הזה להחזיק את תיק המיעוטים בממשלה. הצעת המחליטים הזאת הונחה ביום חמישי על שולחן הממשלה, אנחנו מתכוונים לבנות משרד מסודר. אם הממשלה לא תאשר את זה אז אני לא אשא בתואר. אני לא אחזיק בתואר שאייל גבאי מנהל אותו, הוא בחור טוב. אצלי זה לא עובד.

אפילו כשר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא בתחום אחריותך, אדוני השר נדמה לי שיש לך ערער על החוק שעבר אתמול בקריאה ראשונה בועדת חוק וחוקה על העדפת יוצאי צבא בקליטה בשירות הציבורי. לך יש ערר, הערר הוצג בזמנו על ידי השר הרצוג ואתה החלפת אותו כשר שהגיש ערר. לפי החוק, נמצא כאן דן מרזוק היועץ המשפטי של הכנסת, לפי החוק הסטאטוס של החוק שהשר הגיש את ערר הוא שהממשלה מתנגדת כל עוד יש ערר. אתמול כאמור הוא עבר בקריאה ראשונה, שלושה נגד שניים בהתנגדות.

בועדת חוקה חוק ומשפט, כהכנה לקריאה ראשונה.

נכון. הנוסח הועבר. ראשית הייתי רוצה לשמוע את עמדתך. החוק אומר ששני מועמדים שניגשים עם אותם כישורים שהאחד שירת בצבא והשני לא שירת בצבא יתקבל מי ששירת בצבא, זה בניגוד לרוח החוק ובניגוד לכל דבר. יש חוות דעת משפטית גורפת של הלשכה המשפטית של הכנסת נגדו. בסופו של דבר המשמעות היא הדרה מוחלטת של ערבים משירות הציבורי – חד משמעי, ערבים באופן כללי אבל גם נשים דרוזיות למשל וחרדים ואתיופים.

הגשתי ערר, ואתה שואל מה עמדתי? לא הגשתי אותו מסיבות טכניות. ציונה ייצגה אותי אתמול.

לכן אני שואל אותך, לפרוטוקול הוועדה, מהי עמדתך.

אני הגשתי את הערר, אם הגשתי את הערר אז הגשתי כדי שהחוק הזה לא יתקבל.

אולי אדוני לא יסתפק בערר, אדוני יודע מה לעשות כדי לגייס את הקואליציה כדי להפיל את החוק הזה ולהתנגד.

יכול להיות.

אתמול הוא עבר בועדת חוק וחוקה למרות שיש לך ערר.

אתמול לצערנו בישיבת הוועדה לא היה אף חבר כנסת ערבי, לא היה אף חבר כנסת אתיופי ולא היה אף חבר כנסת שייצג את האינטרס של אנשים עם מוגבלות. כל הכוח שהיה לנו בתוך הוועדה -- - -


אני לא כינסתי את הישיבה ואני לא אחראית. אנחנו עלינו ברגל ביום ראשון בבוקר והבענו את עמדתנו והיינו שם. יחד עם זאת יושב ראש הוועדה למרות הייעוץ המשפטי שהוא קיבל מהיועץ המשפטי של הכנסת, מאיתנו נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה וממשרד המשפטים שהיינו תמימי דעים שהחוק הזה גובל בלא חוקתי, זו העמדה של המשרד ושל נציבות שוויון הזדמנויות בפרט, עדיין הוא העביר את זה. הוא העביר את זה בסוג קונסטלציה לא מקובלת. צריך מאמץ משותף לפני שזה עולה לקריאה ראשונה. וזה היה צריך להיות גם אתמול בוועדה ולצערי זה לא היה.

אני אבקש את התערבות השר בוועדת שרים.

אני חשבתי שהדיון היה אתמול בוועדת שרים.

בוועדת חוקה למרות הערר.

אנחנו גם הבענו את הדעה שהערר הזה תלוי ועומד ולכן אין עמדת ממשלה ויושב ראש הוועדה חלק על זה ואמר שלא. הבאנו אתמול את התקנון והוא התעקש.

אני מתנצל על האיחור הקל, ואני מניח שהפסדתי כמה דברים.

זה כמו לבטל חוק אחר, נכון לעכשיו אם אתה מגיע עם ערבי או אישה לקצה, אתה צריך לעשות העדפה מתקנת או לערבי או לאישה.

אני חושב שזו החלטת ממשלה.

זה לא החלטת הממשלה זה 'חוק שירות המדינה מינויים' סעיף 15 (ג') שקובע העדפה מתקנת עבור ארבעה סוגים של אוכלוסיות: אנשים עם מוגבלות, אתיופים, ערבים ונשים. הצעת החוק הזאת מבקשת להוסיף אוכלוסייה נוספת שאיננה מוגדרת ואיננה חשופה לעוולה היסטורית ואינה מצדיקה העדפה מתקנת. זה הכלי להגיע לייצוג הולם.

נדמה לי שיש אפילו מספרים לפני החוק הזה, נאדר אלקאסם יתקן אותי, לגבי הדרוזים, המטרה של חמד עמאר היא לבלום את הערבים ולהעדיף קבוצה מתוכם על חשבון קבוצה נוספת, 16% מתוך - - -

16% בשירות המדינה למרות ששיעורם באוכלוסייה הוא 8%. אלו הנתונים שהוצגו אתמול בוועדה.

שיעור הדרוזים הוא הרבה יותר גבוה אם לוקחים בחשבון את מה שנקרא 'כוחות הבטחון', שירות בתי הסוהר המשטרה.


במגזר הציבורי, שיעור הדרוזים הוא הרבה הרבה יותר גבוה מאשר שיעורם באוכלוסייה, בשיעורי גודל.

מדובר בחוק לא חוקתי.

כבוד השר לא היה מגיש את הצעת המחליטים, אם לא היה בטוח ומסוכם שהיא תעבור בממשלה.

אני לא בטוח, זו הצעה, כשאתה תקרא אותה זה בדיוק החלום הורוד שלך.

מאחר ואני מכיר את הראש שלך אני מכיר את ההצעה. אני חושב שקודם כל צריך לברך את השר שהגיע עם סוללה גדולה של אנשי המשרד, מבחינתי זה מעיד על הרצינות שהוא מייחס לוועדה. הייתי רוצה שכך כל השרים יגיעו כדי שעובדי המשרד שנמצאים סביב השולחן ישמעו את מדיניות השר באופן ברור, מדיניות שהם צריכים ליישם כמדיניות של המשרד. על זה צריך לברך.


הייתי בסיטואציה. שר שיש לו מדיניות ועומד על ביצועה אין ספק שזוכה לשינוי לטובה במשרדו וגם בציבור. אין נכון יותר מהצעת המחליטים הזאת כבוד השר. אני אומר לך למה, אני מניח שאתה לא תשכנע את ליברמן כי הוא לא רוצה את טובת הערבים וגם הוא לא רוצה את ההישגים שלך כמפלגת עצמאות בחיתוליה.


הצעת המחליטים חשובה מאוד כי כל השנים מי שטיפל באוכלוסייה הערבית היה שר בלי תיק, לא שיניים ולא תקציב. כרגע אתה עושה כפול ומכופל, גם שר בכיר כשר התעשייה, המסחר והתעסוקה שמופקד על הנושא וגם שר שמביא הצעת מחליטים שלא כל מחלקה ואגף במשרד ראש הממשלה, אם תתמקד במשרד ראש הממשלה גם זה טוב, עושה מה שהוא רוצה כשהשני לא יודע. למשל הרשות לפיתוח כלכלי.

להעביר אותה אלי, זאת ההצעה.

ברגע שהצעת המחליטים עוברת היא עוברת אליך. אז לא יהיו למנהל הרשות שמונה עשר בוסים אלא אחד שקובע את המדיניות וגם יודע מה עושה הרשות. אני הייתי שם ואני מכיר את החבר'ה. אני אומר שזה ימנף את מעמדה של האוכלוסייה הערבית בכל המובנים, גם כמדיניות מיניסטריאלית, גם בתקציבים, גם בסמכות וגם בתחומים ויש כמה תחומים טובים. בזמנו אמרתי לראש הממשלה אהוד אולמרט "מה אתה צריך את העניין הערבי אצלך כאשר אתה ממונה על המוסד ועל שירותי הבטחון הכלליים? זה נשמע רע מאוד תוציא את זה מלשכת ראש הממשלה". אגב מאותו שיקול הוא הוציא את הרשות למחקר ומדע והעביר אלי. שאלתי אותו שלהושיב את המדענים עם המוסד ושירותי הבטחון הכלליים באותה קונסטלציה, באותה אחריות, זה לא נשמע טוב בעולם, בעולם המדע זה לא נשמע טוב. הוא היחידי שעשה את זה למרות שהמדענים נלחמו עשר שנים לצאת משם אבל לא היה מי שישכנע את ראש הממשלה, כי ראש הממשלה לא רוצה לוותר על המדענים ועל קריית המדע כי זה דבר שכדאי להצטלם איתו.


אני מברך אותך פעמיים, באמת. צריך לעמוד על זה כי זה באמת מסר. אני לא רוצה בטובתה של הממשלה הזאת, זאת ממשלה גזענית-פאשיסטית. צריך להגיד פה את האמת שזה מסר אמיתי וכנראה שהממשלה הזאת לפי הצעתך הולכת להיראות אחרת בהתייחסותה למגזר הערבי. זאת לא הממשלה אלא אתה, ואני מכיר את הראש שלך. אבל מה לעשות כששר חכם ונבון ומתוחכם מביא הצעות טובות אחרים מכשילים אותו, גם את זה אני מכיר. אני אומר לך בעניין הזה, כאן אני קורא לראש הוועדה חבר הכנסת אחמד טיבי שהוועדה שלך חלילה תתערב לטובה וחלילה ותגרום נזק. צריך למצוא את הדרך שהוועדה כן תחזק את המגמה שמביא השר כי היא חשובה לנו.

לא הבנתי.

חשוב שלוועדה הזאת תהייה עמדה וחלילה שהעמדה הזאת תנוצל על ידי אחרים כדי להכשיל את השר.

בדרך כלל, אנחנו לא מתערבים בהצעות מחליטים בממשלה, גם לא נותנים לנו. אפרופו מה שאמר חבר הכנסת ראלב מג'אדלה וגם בנוגע לרשות הפיתוח כלכלי, אדוני הוצג בשבועות האחרונים סקר - - -

סליחה אני מסיים. הסקר הזה הוא אומלל. אני אומר לך כבוד השר, זה לפרוטוקול ולא כחברים, צריך לעשות הכל כדי שהצעת המחליטים הזאת תאושר בממשלה, ויפה שעה אחת קודם, אחר כך חובת ביצוע המדיניות היא עליך. אני אומר לך שתעזוב כעת את הנושאים הפוליטיים, אני מוכן להיות מגויס לעניין הזה יום אחרי שתאושר הצעת המחליטים, לסייע בידייך בכל נושא שתראה לטובת הציבור שלי. לדעתי גם חבר הכנסת אחמד טיבי יוכל לומר את זה כראש וועדה שהוא מוכן לסייע.

אני יכול לומר לך דבר נוסף, אומרים על היהודים שהם עם חכם ואני עדיין לא בטוח בזה כי אני רואה כל מיני דברים שמעלים ספקות בעניין הזה. גם אנשים חכמים צריכים שיהיו לידם אנשי מקצוע מאותו ציבור. אם בוועדות האיתור ובוועדות שאתם מדברים עליהן, יישב בהן יועץ מקצועי שמבין את שוק העבודה של המגזר הערבי זה יסייע לכם, זה כסף קטן וזה ישדר מסר כפול, פעם מקצועית ופעם שנייה הוא יזין אתכם בתבונה שלא תכשלו בטעויות ובחטאים להם לא התכוונתם. צריך יועץ מקצועי ערבי משבין בשוק העבודה ושיתריע על טעויות, גם ימליץ איך לשווק את העניין.


הדבר האחרון שאני רוצה לומר לך, אני שומע בלהט הדיבורים כאן, אומרים לפעמים שערבים נהנים משוויון, אפילו יושב ראש הכנסת נפל ברשת הזאת בשבוע שעבר בפתיחה שלו, עכשיו יש סקר שמאשר שאנחנו עברנו את השוויון. תאמרו לי חברים איזה מין שוויון זה שהפער חברתי-כלכלי - - -

אני ראיתי את המצגת הזאת.

אני יודע שאתה איש מאמין, מיליארדים מאמינים באלוהים ואף אחד לא ראה אותו, מאמינים בו בשכל, על איזה שוויון מדברים כאשר 50% מהאוכלוסייה הערבית נמצאת מתחת לקו העוני? לא צריך לעשות סקר ולא צריכים להיות מומחים. על איזה סקר מדברים כשהפער בין החברה הערבית לחברה היהודית הוא איום ונורא? איזה סקר ואיזה שקר. מה שאמר ראש הממשלה בועידת הערבים, את זה הוא לא אמר. זה סקר שנתנו למישהו מאה אלף דולר כדי שיביא סקר, אני אחראי על מה שאני אומר ותבדוק את הדברים.

מה שרציתי להגיד, שבתקציבים של האחריות שלי כשר לענייני מיעוטים אני לא יודע שמישהו עשה סקר.

אדוני השר, לזה רציתי להגיע. פורסם סקר אחרי ועידת ראש הממשלה לענייני ערבים, האחרונה ביפו.

ערב קודם לכן.

הוא פורסם בתקשורת. התברר מהנתונים של הסקר של חברת גיאוקרטוגרפיה בהזמנת הרשות לפיתוח כלכלי שהערבים לא יודעים כמה מצבם במדינה טוב ויש חוסן כלכלי בכפר קאסם בשיעור של 91% או 92%.

93%, כמו כפר שמריהו.

נתונים מהסוג הזה אדוני.


הועדה רוצה ללמוד את הנתונים ולהתעמק בהם והיא ביקשה להשיג את הסקר הזה כדי ללמוד אותו. פעם אחר פעם אחר פעם, אדוני, לא הצלחנו להשיג את הסקר הזה וזה בכסף ציבורי, אני שילמתי עבור הסקר הזה, הוא שילם, ההוא שילם וההוא שילם והציבור שילם.

אני הייתי בכנס הזה והם הציגו את הנתונים, עשו למשל השוואה בין נצרת וכפר קאסם לא תל אביב, נצרת היא מרכז מבחינת ערבים, השוו אותה למגדל העמק והשוו לשדרות או משהו מרוחק. לכן התוצאה היא שיחסית לישובים הנדחים האלה המצב של הערבים ממש בסדר.

זו השוואה לא נכונה.

המתודה אינה נכונה. התוצאות שפורסמו בתקשורת הן שהמצב של הערבים הוא טוב. זה מה שפורסם בתקשורת.

הערה מקצועית. מה שהוצג זו מצגת, הסקר לא פורסם ואנחנו לא ראינו אותו. מה שהוצג במצגת נוגד לא רק היגיון את המצב במציאות. רק לדוגמה, בכפר קאסם יש 18,000- 19,000 איש, אדוני השר שליש מהם הם בדואים שהועברו מהדרום בסוף שנות השישים תחילת שנות השבעים. מצבם לא מי יודע מה. זה לא רק זה אלא שכ- 2,000 משפחות בכפר קאסם נמצאות בטיפול לשכת הרווחה, כמה משפחות יש בכפר קאסם? – 4,800. האם זה מעיד על חוסן כלכלי של 93%?


אנחנו הרי מכירים את הנתונים בשטח, מה שהוצג לא נמסר לנו הסקר, לא רוצים להציג לנו את הסקר, התשובות היו, ברמה האנושית, לא מנומסות וזה בלשון המעטה. הוצגה איזו מצגת שהיא אולי משהו.

בבקשה תגובתך.

אני נציגת הרשות לפיתוח כלכלי ממשרד ראש הממשלה. ראשית אדוני היושב ראש אני רוצה להתייחס לסוגיה של הרשות לפיתוח הכלכלי כיחידה במשרד ראש הממשלה - - -

קודם כל לסקר.

מאחר וזה נאמר קודם ולכן בשתי מילים, לרשות יש מנהל, לרשות בתוך משרד ראש הממשלה יש הרבה תחומי פעילות שהם לא קשורים רק למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הרשות מתכללת פעילות של המון משרדים. אנחנו דווקא עובדים בשיתוף פעולה מלא וטוב עם הצוות של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. לרשות יש מנהל שיש לו עמדה ולדעתי שווה לשמוע מה הוא חושב לנכון לטובת הרשות ועובדי הרשות.


כעת אני אתייחס לסקר. ראשית לא מדובר בסקר מדובר על מדד שילוב, זו עבודה שאנחנו הזמנו ממכון גיאוקרטוגרפיה לבדיקת מעקב של התפתחות בישובים הערביים בהשוואה לישובים יהודיים עם מאפיינים דומים. העבודה עדיין לא הושלמה, הנתונים שהוצגו הם נתונים ראשוניים ולכן אני חושבת שזאת הסיבה שלא נתנו את העבודה כשביקשתם.

מה שמו של מנהל הרשות?

איימן סייף.

זה האיש ממנו ביקשנו?

העבודה עדיין לא הושלמה.

הסקר הושלם.

זה לא סקר.

למה לא מוסרים את הנתונים שביקשה וועדה של הכנסת?

ממני לא ביקשו, אני יכולה לבדוק את זה, אבל העבודה עדיין לא הושלמה.

מהבוס שלך ביקשו. לא רוצים את העבודה, רוצים את המספרים.

את מציגה נתונים לא נכונים.

למה הטעיתם את ראש הממשלה שהצהיר בוועידה שהערבים נהנים משוויון, זה התבסס על הסקר שלכם? אם אני הייתי ראש הממשלה, הייתי מפטר את כולכם.

אני לא יכולה להשוות את סחנין להרצליה, ולהראות שיש פער.

אדוני השר, אני לא יודע אם תהייה שר לענייני מיעוטים או לא. אבל כאן יש דוגמה, ישנו ניסיון לא רע, הגיוני לערוך איזה מדד שילוב ולראות עד כמה הערבים משולבים בתוך החברה הישראלית, כדי לערוך אותו צריך לבדוק נתונים, ואת הנתונים בודקים באמצעות סקרים. הסקרים יהיו הבסיס עליו יערך המדד.

גאוקרטוגרפיה היא חברת סקרים. זה מה שאני יודע.

באים ואומרים לנו: "הסקר מוכן אבל לא נמסור לכם אותו".

אבל למה אתה כועס עליה, אני לא בעד לתקוף עובדי מדינה.


אם היה סקר שבעקבותיו הוצאו נתונים אז אני מבקש שתמסרי למר איימן סייף שהסקר הזה הוא לא סודי ושיעביר אותו לוועדה.

ברור, הוא לא סודי והנתונים שהוצגו לא היו נתונים שאומרים שמצבם של הערבים בסדר, זו לא המסקנה שהוסקה, יש צדדים וזה לא מה שפורסם.

על ידי ראש הממשלה נאמרו הדברים בגדול בוועידה. אתם אמרתם את זה גם לפני הועידה וזו ועידה דמגוגית. זה לזרות חול בעיני הציבור, הטעתם את הציבור, זו האמת.

רבותיי, רבותיי, נדמה לי שהמנהל אמר ליועץ הוועדה "אני לא עובד אצל האבא שלך" זה מה שהוא אמר לדני.

ו"אני לא חייב לך".

לדעתי אתם חייבים את זה הכנסת. השר ביקש ואני מקווה שהשר יותר אפקטיבי מהוועדה.


אני רוצה לעבור לנושא אחר ברשותך השר, אתה התייחסת לאזורי תעשייה.

סליחה, אני מבקש מהשר שיציג מה שהוא מתכנן בנושא יצירת אזורי תעסוקה.

אדוני השר, אזורי תעשייה האזור העלוב ביותר בין אזורי התעשייה לדעתי בארץ הוא טייבה.

הוא עלוב, אבל הוא קיים, יש מקומות שאין.

הוא קיים וקוראים לו אזור תעשייה, אנשים מאמינים שהוא אזור תעשייה בגלל השם, אתה חבר הכנסת עפו אגבאריה ביקרת שם וזה כמו מקום אחרי מלחמה בקונגו, כלומר אתה מגיע לשם ואתה רואה שבמקום אין תשתית, אין כבישים. אחרי מאמצעים אדירים הצלחנו להחזיר את תשתית "בזק" שנשפרה על ידי עבריינים. אתה הבטחת לבקר ואני מקווה שתבקר שם.


המצב במקום מתאים לעולם השלישי בדרגה ב' 2 משופר. זה לא זה. אתה שר כעת וזה בתחום אחריותך.

אני אומר יותר מזה, אזור המרכז, המשולש, עד כמה שזה ישמע מוזר, הפער בין יהודים לערבים הוא הגובה ביותר הוא דווקא במרכז הארץ ולא בצפון. בצפון הישובים היהודים הם ברמה סוציו-אקונומית הרבה יותר נמוכה מאשר במרכז ולכן הפערים במרכז הם הרבה יותר גובהים.

יש הבדל אחד וזה התשובה לשאלה הקודמת. באזורים הפריפריאליים יש עדיפויות יותר גבוהות.

אני יודע, אבל אתה יודע שאחד הדברים שצריך ליצור כאן זה איזה מצב שהאנשים יוכלו לדבר, לא שאחד יעמוד למעלה ואחד למטה. יש פלוס אחד עצום לישובים הערביים באזור המשולש והוא לא מיושם. בנו כביש שקוראים לו חוצה ישראל, בכל העולם כביש כזה הוא כביש לוגיסטי עצום - - -

אבל יושב ראש הוועדה שאל לגבי שיקום אזורי תעשייה במגזר הערבי, בין היתר הוא התייחס לאזור התעשייה בטייבה שאחת מוועדות הכנסת קיימה עליו דיון וגם ביקשתי לבוא לסייע שם. אני אגיע לסייע למקום. אנחנו באופן עקרוני עסוקים בשיפוץ של אזורי תעשייה קיימים במגזר הערבי על פי סדר עדיפות שנקבע לפני שהגעתי. אזור התעשייה טיייבה לא היה בסדר אבל נגיע גם אליו, אני אגיע אליו ולא שאני מתעלם ממנו.

טייבה לא הייתה בסדר הזה, מדובר באחד מהישובים שנמצא במצוקה הקשה ביותר והוא לא נמצא בין שלושה עשר הישובים, גם זה בתחום אחריותך, הישובים הנתמכים מתוקף החלטה 1539. זה אבסורד מאחר ויש ועדה ממונה.

אני אומר לך, הרשות לתכנון כלכלי כבר הונחתה להכין את השלב הבא, זה אומר שלשלב הבא יוקצבו משאבים, הם כבר הונחו להכין את השלב הבא של הישובים שיכנסו.

רק לידיעתך כל התקציבים לפרויקט הזה והבטחה של המשרד ראש הממשלה, ומשרד ההסברה של משרד ראש הממשלה נעצרו כבר לפני כחודש בוועדת הכספים בגלל רביזיה שלי, מאחר וטייבה לא שם וזה היה בתיאום עם יושב ראש הוועדה וכל חברי הוועדה וכל חברי הקואליציה, כולם לא מבינים למה טייבה שמוגדרת אזור מוכה לא נמצאת וזאת בטענה שיש ועדה קוראה. גם מפטרים את ראש העיר, זורקים אדם לים ואומרים לא להירטב, זה בלתי אפשרי, גם בטייבה נרטבים כשזורקים אותם לים.

אבל אייל גבאי כתב לו מכתב על זה, הוא הסביר לו.

היו קריטריונים, ומי שלא ענה לקריטריונים, לא נכנס.

יש כאלה שמתים לפי קריטריונים אדוני השר, הכל לפי קריטריונים. אז הקריטריונים האלה מטופשים ולא רציניים ולכן מוציאים את טייבה מרשימת השלושה עשר ישובים. חשוב לתמוך בשלושה עשר הישובים אבל אפשר להוסיף את הארבעה עשר שזה טייבה או להחליף עם ישוב אחר.

או שהרצח הבא יהיה, הרצח הבא כתוב על הקיר.

הרצח לא קשור. ההערה הזאת לא במקומה, הרצח לא קשור, הרצח קשור לדברים אחרים.


אמנון בארי בבקשה.

אני מנכ"ל משותף בקרן אברהם, עמותה שפועלת קרוב לעשרים שנה לקידום שוויון בין ערבים וישראלים, אזרחי ישראל בתוך ישראל. התחום הכלכלי הוא אחד התחומים העיקריים שאנחנו מטפלים . אני רוצה להגיד שללא קשר לרשות לפיתוח כלכלי ובלעדיה, המשרד - - -

מנכ"ל משותף, השני הוא ערבי?

המנכ"ל השני הוא ערבי, מוחמד דראושה שנמצא עכשיו בסחנין ועושה משהו אחר בסחנין, אנחנו פועלים יחד. הארגון כולו הוא ארגון יהודי ערבי, הדירקטוריון שלו יהודי ערבי והצוות הוא יהודי ערבי. תחום הפתוח הכלכלי הוא אחד התחומים בנוסף לתחומים נוספים כמו החינוך לחיים משותפים ושוויון לשירותי ממשלה לציבור הערבי וכדומה.


משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה - מוטת הכנפיים, מוטת השליטה שלו והממשק שלו עם הציבור הערבי הוא אולי הגדול ביותר מבין כל משרדי הממשלה. עוד ללא הרשות בין אם היא תעבור או לא תעבור, המשרד הזה היה החלוץ בעניין של שילוב ערבים במגזר הפרטי, בעיקר ערבים אקדמאיים. ועדת שנטל מלפני שש שנים, אודי שנטל שהיה מנכ"ל המשרד ובני פפרמן, הייתה וועדה שהניעה בכלל את כל התהליך הזה שהיום הוא תהליך מובן מאליו. בעקבות זה כולם התחילו לדבר על פיתוח ושילוב כלכלי.


אני אומר שדווקא בגלל הממשק הכל כך רחב הזה מתעסוקה דרך המיזם המשותף עם "טבת" ודרך מרכז ההשקעות והיכולות של מכרזים ממשלתיים, ובעצם אין סוף ממשקים, דווקא בגלל זה ייצוג החסר של ערבים ביחידות השונות הוא בולט במיוחד ובאמת צריך לתקן אותו.


אתה הזכרת את הרשות, הדבר הדרמטי ביותר לפחות באופן סמלי עד היום, היא הקמת הרשות הזאת שהיא גוף סטטוטורי, גוף ממשלתי שכל תפקידה היא להילחם את מלחמת השילוב. הגוף הזה מוכיח את החשיבות שלו ואת היעילות שלו.


אם היום יש צורך מובהק בשילוב במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בדגש תקציבים, במשרות חדשות, בתקנים, כאן אני חושב נאדר אלקאסם זה לנציבות ולנציב החדש, לאוצר יש חשיבות. אם מדינת ישראל תוכל להתגאות היום באירופה ומקומות אחרים במה שהיא עושה למען הציבור הערבי ולמחיקת הפער הבלתי נסבל בין יהודים לערבים בישראל, הדבר הזה הוא זה, הגוף הזה הוא חלום הראווה ואיתו אפשר לנפנף.


אני רוצה לומר שלמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יש כלים שהוא יכול להפעיל, זה אומנם לא נושא הישיבה, אבל יש לו שורה של כלים שהוא יכול להפעיל כדי להגביר את השילוב של הציבור הערבי, אני אומר לא רק במשרדי הממשלה אלא גם במגזר הפרטי וגם במקומות אחרים וגם בשירות הציבורי בכללו. לנו יש הצעות בעניין הזה ואנחנו נציג לשר אותן.

אני שותף למחמאות לגבי ציונה והרשות, אני אתן לה את זכות הדיבור שתדבר בעד עצמה. בבקשה.

תודה. רציתי להעיר נקודה לגבי הדברים עליהם דיברנו קודם בעניין קבלת ערבים לשירות המדינה. רציתי ללכת שני צעדים אחורה למבחני המיון בנציבות שירות המדינה. זה משהו שאנחנו מנסים לעשות בשיתוף פעולה עם נציבות שירות המדינה ואולי הועדה יכולה לדון או לקדם אותו.


הוכח כאן, נמצאת כאן הנציבה האזורית של חיפה עורכת הדין מרים רבהא שהגיעה אלי אחרי שנתיים וחצי של מכרזים והיא ערביה. הנקודה היא שהרבה ערבים לא עוברים את המבחנים הראשוניים של נציבות שירות המדינה. המבחנים האלה אינם תואמי תרבות, ויש תוצאות ויש כבר ממצאים שמראים את זה. לכן צריך להתאים את המבחנים האלה לאוכלוסייה הערבית, גם לאוכלוסייה הרוסית וגם לאוכלוסייה האתיופית, אבל זה לא נושא הדיון היום.


אני חושבת שנציבות שירות המדינה כבר מודעת לזה ויחד עם זאת אנחנו לא שם. המבחנים נשארו כמו שהם כבר ארבעה עשורים והם לא מתאימים לאוכלוסייה הערבית.

נדמה לי שזה כבר הוחלט אבל ההחלטה לא מיושמת.

המבחנים נמצאים בתהליך של הוצאת מבחנים החוצה ושתהייה גם התאמה תרבותית וגם התאמה של כל מיני נושאים. זה נושא מקצועי שלא ניתן לעשות אותו מהיום למחר.

סליחה, אני מבקש בעניין המבחנים הערת ביניים. בשנת 2008 דיברנו על העניין הזה ואתה ביקשת לרשום את זה בפרוטוקול ולהעביר את זה לכלל החלטה, זה לא הגיע. יש התגבשות של נציבות שירות המדינה בנושא הבחינות שמי שלא עומד, לעיתים אנחנו מחזירים אחריהם, כותבים להם, מנמקים ואני גם צריך להסביר שאין לי קרבה משפחתית בעניין, ובסופו של דבר לעיתים האיש נעלם. הדברים של ציונה בעצם מחזקים את אוזלת היד שאני מציג כאן בנתונים שישנם. אני רוצה לומר לכם שלא הוכח בשום מקום באופן מדעי שמי שלא למד ראיית חשבון באוניברסיטה העברית בירושלים או בחיפה אלא למד במכללת X שאינה ידועה הוא עורך דין או רואה חשבון לא טוב. ההפך, הוא יכול להיות לא פחות טוב – הנושא הוכח לא אחת בשטח.


למה אני מכוון? נושא הבחינות, הבחינות בנציבות שירות המדינה, וניתן לעשות ניסיון לבטל אותן, לתת לנו פרק זמן קצר מאוד בלי בחינות, להקים וועדות אד-הוק שיכללו: נציג היחידה - אם זו ציונה, נציג היחידה המקצועית הרלוונטית לעניין, סמנכ"ל או מי מטעמו, נציג ערבי בתוך הוועדה. שלושת אלה יכולים לקבל החלטה בשיקול דעת באופן הכי אחראי שיכול להיות בפרק זמן קצר. זה גיוס אקטיבי - לא פרסום, לא להמתין שיהיו שמונה אנשים כדי להכניס אותם לבחינה, יכשלו או לא יבואו ואז אני אעמוד מולכם ואתרץ תירוצים. אני מתרץ כי אין לי בררה, תאמינו לי התמונה שהייתה היא התמונה הנכונה. זה שמשרדים אחרים מצליחים לגייס עובדים, אי אפשר להשוות ביני לבין משרד החינוך, משרד החינוך והרשות המקומות יש להם אוכלוסייה שהוא צריך לתת לה פיקוח ולי אין את זה. כשאני מביא כלכלן הכלכלן צריך לתת פתרון גם לאוכלוסייה הזאת וגם לאוכלוסייה האחרת והוא לא מגיע אלי. תנו לנו למשך שנה, עד סוף השנה, לעשות ניסיון ואין בחינות נציבות שירות המדינה, אני מגייס באופן אקטיבי אנשים מהיד לפה, מביא אותם לוועדה, וועדה לאדם אחד ואם הוא טוב אני מקבל אותו ואם לא אני לא מקבל אותו. לא נבחר אחד את האחד הכי טוב מתוך שניים אלא מתוך האחד הטוב נבחר. נקים כל שני וחמישי וועדה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, היא לא תהייה תגייס את הסמנכ"ל, אין בעיה לגייס את מנהל היחידה שהוא אינטרסנט שנגייס לו עובדים ואם הוא לא יהיה טוב הוא לא ייקלט.


תביאו לנו החלטה כזאת, זאת החלטה אמיצה, תכופפו את כל המערכות ותראו שהמפה תשתנה באופן משמעותי. אני אומר לכם שמעבר להיות סמנכ"ל אני גם אזרח, אני מאמין בשילובם של בני המיעוטים בכל המגזרים ובטח במגזר הממשלתי בו אני נמצא. אחרי 2008 אני לא יודע לתרץ את העניין שלא מגיעים אלי, מ- 22 אני לא מצליח לגייס אפילו שני אנשים. אני לא רוצה? – טעות בידכם. אתם רואים איך כל המערכת עובדת, מציעים הצעות והצעות לא מגיעות לכלל החלטה. איך אתם רוצים שאנחנו נעשה את זה?

אני מציע לבקש מהנציבות את עמדתה להצעה הזאת שהוצעה כאן, להקים וועדות לא דרך הנציבות אלא וועדות שלהם עם נציג ערבי, עם נציג של נציבות השירות המדינה. פיילוט למשך שנה, אנחנו מבקשים לקבל את עמדת הנציבות תוך חודש ימים בכתובים.

בעוד שבוע תהייה החלטת ממשלה ויכנס נציב חדש תכתבו לו מכתב.

אתה נציגם כאן בוועדה, שמעת את ההצעה, זו הצעה מעניינת, האיש מדבר מדם ליבו, ואתה רואה שהוא כן בדבריו. אנחנו גם נשלח מכתב, אתה שמעת את ההצעה המפורטת מכל הגורמים יחד.


לגבי שירות התעסוקה, בבקשה דני גרא.

בנוגע לשירות התעסוקה שהוא קצת כואב משום ששיעורי האבטלה אצל הערבים הוא גבוה, ושם שיעור העובדים הערבים נמוך, נמוך ביותר 7%. כאן צריך לדבר עם האיש.

אתה רוצה שנזמין אותו כל יום לשירות התעסוקה כדי שנדבר איתו?

לא. אבל שערבים יטפלו בו. אני רוצה שיהיו אנשים שיודעים לטפל בו.

שיהיו עובדים ערבים בשירות התעסוקה.

יש החלטת ממשלה ב'חוק ההסדרים' האחרון שקובעת שצריך להביא אותם כל יום לעבודה דווקא בגלל הנתון שאתה מדבר עליו, אני לא מיישם את ההחלטה כי אם אני איישם את מה שאתה אומר, הנתון שמסרת נכון שאחוז הגדול של הערבים הוא המובטלים, מה אתה רוצה שאני אעשה? –אתה רוצה שאני כשר לענייני מיעוטים יביא את כל המגזר הזה ללשכות התעסוקה כל יום?

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון.


לאור הנאמר כאן אנחנו מבקשים ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה להגיש תוך 45 יום דוח מפורט של הפרויקטים העוסקים במיעוט הערבי, את היקף הפרויקטים, תקציבם, תכנית עבודה מפורטת לשנת 2011 תוך פירוט צוות העובדים ותפקידם בכל פרויקט וציון העובדים הערביים ותפקידם.


דיברנו על נושא הערבית כשפת אם ותרבות.


אנחנו מציעים ששר התעשייה, המסחר והתעסוקה יקיים תוך חודש מהיום או חודשיים מהיום יום עיון בהשתתפות מומחים בנושא יחד עם כל ראשי התאגידים, יחידות הסמך שבאחריותו, לצורך אכיפת יישום החלטות הממשלה. הוועדה תקבל עותק או המלצות כפי שהוא רואה.


דיברנו על שירות התעסוקה, אנחנו מציעים ששירות התעסוקה יכין תכנית עבודה בנושא ההתמודדות עם האבטלה בקרב האזרחים הערביים לשנת 2011-2013 בחתך ארצי- מחוזי של אקדמאים כולל עובדים ערבים ויהודים אשר ישולבו במאמץ הזה, תפקידם ומעמדם בערבית.


הוועדה מאמצת את הצעתו של הסמנכ"ל להקים ועדת איתור פנים משרד בכל משרד.


הוועדה מבקשת מנציבות שירות המדינה לסייע ולאפשר את הקמת הועדה הפנים משרדית כדי להתגבר על החוסר ועל הכישלון המערכתי למרות ההחלטות השונות שלא מביאות לידי קליטת עובדים ערבים.


אני מודה לך אדוני השר, אני מודה לצוות משרדך, אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30