הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
15
ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

28.02.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 16
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
יום שני, כ"ד באדר א' התשע"א (28 בפברואר 2011), שעה 10:30

תעסוקת עובדים ערבים במשרד הבינוי והשיכון ובמינהל מקרקעי ישראל

בהשתתפות כבוד השר אריאל אטיאס

חברי הוועדה: אחמד טיבי – היו"ר

סעיד נפאע – מ"מ היו"ר

חמד עמאר

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס

משה סוברנו

סמנכ"ל בכיר, משרד הבינוי והשיכון

נאדר אלקאסם

נציבות שירות המדינה

יצחק ישראלי

סמנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד גנט שלום

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

עומר יוסף

יועץ פיננסי

אמנון בארי

מנהל משותף, קרן אברהם

עו"ד רוני שוקן

מנהל מחלקת קשרי ממשל, קרן אברהם

אחמד חטיב

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דני גרא


יועץ הוועדה

אורי מיכאל

דובר הוועדה

מרים זרקא

עוזרת פרלמנטרית של חה"כ סעד נפאע

עו"ד רצא ג'אבר

עוזר פרלמנטרי של חה"כ אחמד טיבי

אימאן קאסם סלימאן
עיתונאית

דן מרזוק

טרם מונה

יעל - חבר המתרגמים בע"מ
תעסוקת עובדים ערבים במשרד הבינוי והשיכון ובמינהל מקרקעי ישראל

בהשתתפות כבוד השר אריאל אטיאס

שלום לכולם אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. זה הדיון השישה עשר במספר. אנחנו אמורים להציג ולשמוע נתונים ממשרד הבינוי והשיכון וממינהל מקרקעי ישראל. אני מנהל היום את הוועדה, חבר הכנסת דוקטור אחמד טיבי מצוי בדיון אחר, לא פחות חשוב מהדיון שאנחנו מקיימים.


לפני שנפתח את הדיון אציג מספר שאלות. השר כנראה יתעכב ואני מבין שסמנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל מר יצחק ישראלי נמצא איתנו וגם סמנכ"ל בכיר ממשרד השיכון נמצא כאן. אני מבקש להדגיש שכשאנחנו מדברים על ייצוג הולם או קליטת עובדים בשירות המדינה ערבים, אני מבקש להדגיש כפי שמצוין בראש השאלון כשמצוין 'ערבים' כוונת הוועדה לכאלה ששפת אימם ותרבותם ערבית בין אם הם מוסלמים, נוצרים או דרוזים, כמו כן יש לצרף להגדרה את בני העדה המוסלמית-צ'רקסית.


הייתי שמח מאוד לשמוע מדוע התשובות לשאלונים התעכבו יתר על המידה, אני מניח שאשמע שהיו אילוצים. נתוני משרד השיכון הם לשנת 2009 והייתי מבקש לשמוע למה אין לנו נתונים לשנת 2010. כמו כן נשלח על ידי ועדה שאלון נוסף ב- 27 בדצמבר, ואני עדיין לא ראיתי תשובות לשאלון הזה. התשובות של מינהל מקרקעי ישראל הן לשנת 2010 ושל משרד הבינוי והשיכון הן לשנת 2009. אני אבקש מנציגי המשרד להדגיש את הנקודה, שאנחנו נתקלים בה בכל דיון ודיון, והיא עניין החסמים. אבקש להדגיש את הנקודה ואבקש לציין אם יש אפיק לפתרון החסמים.


כפי שנהוג בוועדה אני אציג את הנתונים. אתחיל עם נתוני משרד הבינוי והשיכון.


על פי הדיווח שנמסר ב- 30 בנובמבר 2010, "להלן התייחסות משרד הבינוי והשיכון בנושא הנדון, לשאלות 10 עד 14 המתייחסות למינהל מקרקעי ישראל תקבל הוועדה מענה ישירות ממינהל מקרקעי ישראל". התשובות מונחות לפניי. בנוגע לנותני משרד הבינוי והשיכון יש לנו נתונים כמו שאמרתי נתונים לשנת 2009, זה מה שמונח בפני הוועדה.


עובדים – "במשרד הבינוי והשיכון סך הכול עובדים- "697, אני לא אתייחס לכל הפירוט, "מתוכם רק 17 עובדים ערבים. במטה המשרד 321 עובדים, מספר ערבים – 1. מספר העובדים במחוזות - 376 מתוכם - 16 ערבים, אנחנו מבינים שרוב העובדים הערבים הם במחוזות. על פי התשובות רוב העובדים הערבים הם אקדמאיים - 14 עובדים מתוך 17 עובדים ערבים.


"כל התפקידים הנזכרים לעיל ניתן למלא כראוי ללא צורך בידיעת השפה הערבית פרט לתפקידים באגף האכלוס ואגף שיקום שכונות שבהם ידיעת השפה הערבית מהווה יתרון. בשלושת הדרגים הבכירים במשרד הבינוי והשיכון מכהנים: מנכ"ל, 3 סמנכ"לים, יועץ משפטי וראש רשות. סך הכול 6 שעובדים. בתפקידים אלה אין ייצוג ערבי. המועמדים נבחנים על פי כללי הגיוס הנוגעים בשירות המדינה ובהתאם לכישוריהם וניסיונם המקצועי". אני אציין שהאחוז הוא 2.4% - זה רחוק מהיעד שהממשלה הציבה בפני משרדי הממשלה השונים. אני בהמשך אתייחס לצפי שרחוק ממימוש היעד הזה.


"משרד הבינוי והשיכון מעסיק 25 עובדים בחוזה בכירים – בחוזים אלה לא נכלל עובד ממוצא ערבי. ממוצע שנות הוותק – ביקשתי להתייחס לעניין החסמים ונראה לי שאחד מגורמי החסמים הוא הקידום, אם אני מציג נכון. בסיפא של הסעיף נאמר "הבחירה למינוי עובד לתפקיד לאחד משלושת התפקידים הבכירים במשרד אינה תלויה בשנות הוותק של העובד, אלא תלויה בעמידה בתנאי המכרז, בניסיונו המקצועי של המועמד ויכולתו האישית של המועמד". השאלה היא למה לאור הקביעה שלכם אין בדרגים האלה ייצוג לערבים?


התפקידים במשרד בהם הכרות לשונית ותרבותית עם השפה הערבית הינם יתרון, הינם תפקידים אחדים הקיימים במחוזות המשרד בנושא תכנון ואכלוס, זה כבר נאמר. "יעד התכנון של משרד הבינוי והשיכון לקליטת עובדים ערבים לשנת 2010 הוא קליטת שלושה עובדים ערבים". אני מבין שבזה אתם תלויים אם מאשרים לכם תקנים או לא, היינו שמחים לשמוע בוועדה את הסיבות, נסכים שזה מאוד רחוק מהיעד, נשמח לשמוע למה נציבות שירות המדינה חוסמת אתכם בעניין הזה.


אני אדלג על חלק ב', סעיפים 15 ו- ,16 ואעבור לסעיף 17. "מספר העובדים הערבים המועסקים במשרד היום אינו מספיק כדי לעמוד ביעדי המשרד". קביעה זו לדעתי מעוררת הרבה שאלות. האם המטלות המוטלות על משרד הבינוי והשיכון בנוגע לאוכלוסייה הערבית או השירות שנותן המשרד לאוכלוסייה הערבית הוא רק 2.4%? לכן בקביעה הזאת יש סתירה. אני אבקש הסבר כי אני לא רוצה לקבוע מסמרות, אבל זה מעורר הרבה שאלות.

אתם ממשיכים ואומרים בסעיף הזה "יחד עם זאת העלייה במספר היחסי של עובדים אלה יכול לשפר את השירות הניתן על ידי המשרד למגזר הערבי בתחומים כמו: פניות הציבור וקבלת קהל". נראה לי שהקביעה כפי שמופיעה בסעיף 17 היא קביעה שהוועדה תרצה לשמע הסברים אודותיה, על פניו רואים שקיימת כאן סתירה.


תשובות מינהל מקרקעי ישראל אינן רחוקות מהתשובות שקיבלנו ממשרד הבינוי והשיכון. גם כאן הנתונים דומים למרות שהאחוז כאן עומד על 3.5% ולא 2.4%, אבל עדיין לדעתי זה לא מספק. אני אדגיש שאתם לא רק דומים אלא זהים בנושא הזה. אני לא אעבור על כל התשובות אבל אקרא את סעיף 3 "בשלושת הדרגות הבכירות במינהל מקרקעי ישראל מכהנים: מנכ"ל, סמנכ"לים, מנהלי אגפים, מחוזות ויועץ משפטי – סך הכול 14 עובדים, בתפקידים אלה אין ייצוג ערבי".


סעיף 4 "מינהל מקרקעי ישראל מעסיק 14 עובדים בחוזה בכירים, בין עובדים בחוזים אלה לא נכלל עובד ממוצא ערבי"


אני אדלג על עניין שנות הוותק מאחר שאותה קביעה הנכונה למינהל מקרקעי ישראל נכונה גם לגבי המשרד, "הבחירה לאחד משלושת התפקידים הבכירים במשרד אינה תלויה בשנות הוותק של העובד אלא עמידה בתנאי המכרז, בניסיונו המקצועי של המועמד ויכולותיו המקצועיות". שוב, אני אבקש ואני אחזור ואדגיש כי בכל ישיבה של הוועדה הזאת נתקלנו שמה שעומד בפני מימוש ההחלטות הם החסמים. אני רוצה לשמוע איפה החסמים האלה מהווים אבני נגף במימוש ההחלטות.


בנוגע ליעדי התכנון אני חוזר על מה שטענתי גם לגבי משרד הבינוי והשיכון, "יעדי התכנון של מינהל מקרקעי ישראל לקליטת עובדים ממוצא ערבי הינם קליטת שלושה עובדים ערבים, מספר העובדים הערביים המועסק במשרד זה ..." זה כמעט נכתב מילה במילה, כנראה שזה מאוד מתואם ומשתמשים אפילו באותן מילים. "יחד עם זאת עלייה במספר היחסי של עובדים אלה יכול לשפר את הניתן על ידי המשרד למגזר הערבי במספר תחומים: פניות הציבור וקבלת קהל ובעיקר במחוזות הדרום והצפון". כפי שפניתי לסמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אני פונה לכבודו שבמסקנה הזאת טמונה סתירה שרצוי שהוועדה תשמע הסברים.


אלו הנתונים, כפי שאנחנו רואים הנתונים מאוד רחוקים מהיעד שהוצב למשרדי הממשלה השונים. אנחנו תקווה שנשמע בשורות. אבקש לא לדלג בתשובות, נראה כאילו הטלתם באיזה שהוא מקום את זה על שירות המדינה, אני אבקש לציין את הנקודה הזאת.


בסוף דבריי, למרות שזה לא קשור לשאלון אני אנצל את נוכחותכם כאן, ברשות היושב יושב הראש שהגיע לכאן, אבקש שתתייחסו לעניין המאוד חשוב והוא הקצאת קרקעות במסגרת התכניות. היום שמעתי שבכפר בקעה אל-גרבייה אין אפשרות לבנות בית ספר כי אין להם קרקע.


אני מודה לכם מאוד ובזה אני מעביר את שרביט ניהול הישיבה ליושב הוועדה חבר הכנסת אחמד טיבי.

חילופי יו"ר – היו"ר אחמד טיבי

זכות התגובה לסמנכ"ל בכיר של משרד הבינוי והשיכון מר משה סוברנו.

הנתונים של 2009 השתפרו אכן במעט מדי. אני מתחיל בזה, במעט מדי. המשרד ואני בתפקידי הייתי מאוד רוצה לראות תמונה שונה. בתפקידי הקודם כשעבדתי בגליל התחלנו בפעילות הזאת. אני מדבר על גיוס עובדים בצורה רגילה. אנחנו אומרים שלמעשה בהקצאת משרות ייעודיות, וזה למעשה הרף אליו רוצים להגיע כאן. אסור לשכוח שהדלת פתוחה, אני מתייחס לזה בהקשר החסמים. זה שאין לי מספיק משאבים ואני מקבל אותם במשורה זה עדיין לא אומר שיש חסמים. החסם ,כשמונעים חס וחלילה ממישהו, אני אומר את זה במפורש ובאחריות, כשמונעים יש חסמים. אין היום, לפחות במפגש שלי האחרון עם הדרישות לגבי עובדים ומכרזים, אין חסמים. האנשים שמגיעים למכרזים הם ראויים, הם מקצועיים. אני אומר משהו בהקשר פרטי, פניתי למישהו שהציג מועמדות בעבר והתפנתה משרה דומה. פניתי אני אליו "תגיש שוב". הוא מצא עבודה במקום אחר. זה במסגרת האפשרויות כשאנחנו התחלנו כמעט מאפס.


התחלתי דווקא בגיוס הרגיל של עובדים. יש לנו רשות לטיפול בבדואים בנגב ושם אנשים מגישים מועמדויות ונבחרים, דה-פקטו, כולל אנשי משא ומתן, כולל מרכז חברה וקהילה, כולל מנהל אגף, נכון שלא בכיר אבל הוא מנהל אגף שאנחנו מגייסים. אנחנו עכשיו בגיוס עובדת אכלוס בדרום – זה בהקשר להערתך בנוגע לסתירה הפנימית לכאורה של שתי האמירות. אני חושב שהמשרד עושה את העבודה שלו ואנשים עובדים ביחד, אני מכיר את הגליל ואני אומר שאנשים עובדים יחד, זה לא שמהנדס עיר של ישוב ערבי עובד שונה ממהנדס עיר בישוב לא ערבי.

מהנדס עיר הוא לא עובד ממשלה?

אנחנו לא מדברים על עובדים בשלטון המקומי.

מהנדס עיר הוא עובד השלטון המקומי.

אני מדבר על התפקידים שלנו כמשרד, הרי זה מה שנאמר באמירה כאילו יש סתירה. אני לא חושב שיש סתירה. אני חושב שהיינו יכולים לשפר בתפקידים שהם לצערי היותר נחותים, כמו למשל קבלת קהל בכל משרדי הממשלה, אלו תפקידים יותר נמוכים אבל יכלו לשפר שירות. אני את המשאב המעט שיש לי מייעד בעיקר לתפקידים מקצועיים כמו: מהנדסים, אדריכלים טובים, שיש לנו בחיפה, נצרת, ככל האפשר ברמה המקצועית.

אני לא רואה בזה סתירה, לדעתי זה יכול לשפר את השירות אם מישהו שמתקשה בשפה ימצא מישהו שיכול לדבר איתו בשפה שלו. אני לא רואה את זה ייחודי דווקא ליהודים וערבים, אני רואה את זה בכלל בהקשר של עברית. מעבר לזה יש לנו את אותן בעיות גם בקבוצות אחרות ולכן ציינתי שאני חושב שזה היה משפר את השירות. יש לנו עובדים, לפחות אחד בכל מקום של קבלת קהל. אלו לא מספרים מאוד גדולים.


בגיוס המשרות המוקצות לנו על ידי נציבות שירות המדינה, את זה אנחנו לא מפסידים, ליד זה יש שני דברים חשובים. האחד, הגיוס הרגיל אותו אנחנו מעודדים ויש את פוטנציאל גדול באנשי המקצועי. שנית, אירועים כמו השבוע שאחד מבני המיעוטים שנכנס למשרת בני מיעוטים, זכה והתקדם, אני לא קלטתי עובד חדש מבחוץ אלא הוא התקדם. המשרה שהוא פינה תשמש אותנו עכשיו לקלוט עוד אחד מבני המיעוטים. זאת אומרת שאם קיבלתי שלוש משרות יש להן פוטנציאל בטח להתפתח ולגדול ועם השנים זה יהיה יותר. עם עכשיו הייתי יכול לקבל עוד שלוש משרות בנוסף לשלושת המשרות שאני אמור לקבל השנה ויכולתי לממש אותן, אני אומר ומדגיש שזה בעיקר בתחומים המקצועיים.

יש שנוי בנתונים משנת 2009 לשנת 2010?

כן, בוודאי. את שנת 2010 סגרנו עם מספר 21 לעומת 17, והיום יש 25 שמות כולל אנשים שהם בהליכי גיוס, והמספר עומד על היום על 25.

כלומר אנשים שעברו מכרזים וזה סגור?

25 משרות סגורות. אחת תתפרסם השבוע. מתוך ה- 25 יש שלושה בהליכי מכרז וכל היתר - - -

מכרז ייעודי?

מכרז יעודי.

ייעודי, סך הכול 25 משרות.

נכון להיום בבוקר. אני חוזר על הפוטנציאל שיש לנו. קיבלנו שלוש משרות נוספות לשנת 2011 והתחלתי. הנתון שמסרתי כולל עד 2010.

אני לא מבין, אמרת שקלטת ארבעה בשנת 2010, 17 ועוד 4 הם 21.

קלטנו בני מיעוטים נוספים ברשות הבדואים, הזכרתי את זה, זה לא במשרות ייעודיות.

זה גם עבודה, וגם במקביל קלטו אפס חרדים.

אני רוצה לכבד את השר בהצגה מתומצת של הנתונים גם אם הם הוצגו על ידי עמיתי חבר הכנסת סעיד נפאע. חשיבות משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל מרכזית במיוחד עבור אזרחי ישראל הערבים, גופים אלה יחד עם משרד הפנים אחראים במידה רבה להתפתחותם ועיצוב אופיים של הישובים הערביים בכלל ומכאן לאורח חיים בכלל, ולהשלכות בעניינו, תחום התעסוקה.

לכן בדיון על תעסוקת ערבים במשרדי הבינוי והשיכון ובמינהל מקרקעי המדינה ראוי לזכור: המיעוט הערבי מהווה אומנם 20% מכלל אזרחי המדינה אך חלקו באוכלוסייה המתגוררת בישובים שאוכלוסיותיהם קטנה מ- 50,000 איש הוא מעל 30%. יתר על כן, בשל אופי הישובים הערביים שאלת ההתרחבות הנובעת כמעט מריבוי טבעי בלבד הופכת למרכזית ומשפיעה על חייהם של מרבית המשפחות הערביות. במישור זה הרחבת הישובים תפקידו של מינהל מקרקעי ישראל-ממשרד הבינוי והשיכון הופך להיות מרכזי. לכן קיימת חשיבות לייצוג הולם ולשותפות בקבלת החלטות בגופים הנזכרים לעיל. מאחר ושיעור קרקעות המדינה בישובים הערבים קטן ביחס ליישובים היהודיים הרי שהקמת מוסדות ציבור בישובים הערביים הופכת לבעיה בעלת משמעות ציבורית גוברת אשר מינהל מקרקעי מהווה מוקד לפתרונות העיקריים.

כישורי כוח האדם הנדרש לשני גופים אלה מצויים בשפע בקרב בני המיעוט הערבי הן בתחום הבינוי, ההנדסה, המשפט, חוזים, משא ומתן, כלכלה וחשבונאות. לכן שני המשרדים אלה יכולים לשמש כר קליטה לבעלי מקצוע ערבים. במשרד הבינוי והשיכון אדוני 17 עובדים ערבים מתוך 697 עובדים, כלומר 2.4%. רק עובד ערבי יחיד נמצא מבין 321 עובדי מטה המשרד והיתר מועסקים במחוזות.

שיעור העובדים בעלי השכלה אקדמאית באופן כללי הוא 53% כאשר שיעור האקדמאים הערבים במשרד הוא , 82% כאמור מכלל 17 העובדים הערבים. ממוצע שנות הוותק לעובד ערבי הוא כמחצית – 8 שנים, מאשר של עובד יהודי שעובד בממוצע 15.5. מתוך ששת העובדים בעלי התפקידים הבכירים פלוס 25 עובדים העובדים בחוזה בכירים אין ערבי אחד. המשרד היה אמור לקלוט בשנת 2010 שלושה עובדים ערבים נוספים. במינהל מקרקעי ישראל יש 25 עובדים ערבים מתוך 716 עובדים, כלומר 3.5% בלבד. מתוך 159 עובדי המטה אין ולו עובד ערבי אחד. מבין 14 בעלי שלושת דרגי התפקידים הבכירים, כלומר מבין המועסקים בחוזה בכירים אין עובד ערבי. ממוצע הוותק לעובד ערבי הוא 13 שנים לעומת 24 לעובדים היהודים.

זו לא הפעם הראשונה שאני כאן, יצאתי מדיון אצל ראש הממשלה כדי להשתתף כאן ולא רק בגלל החשיבות שאנחנו מייחסים לנושא הזה. אני חושב שצריך לזכור שהמדינה ועם כל הרצון שלה לעמוד ביעדים, צריכים להגמיש את הכללים בקליטת עובדים ולא רק לשים כלל אצבע ולומר לנו "אתם תכניסו כך וכך עובדים מהמגזר הערבי". אין גמישות לא במכרזים, לא בקליטה על בסיס ההגדרה שאותו עובד יהיה מהמגזר הערבי. אני לא רוצה לדבר על כך שהקבוצה היחידה שאמורה ליהנות מהפריווילגיה הזאת, שלה צריך לתת את הייצוג ההולם, היא המגזר הערבי.

זו לא שיחה לכאן כי אני חושב שיש עוד מגזרים בחברה הישראלית שאם המדינה הייתה רוצה לאפשר להם להשתלב בכוח העבודה היא הייתה צריכה לבנות להם מסלול של תעדוף כדי להכניס אותם פנימה ולא רק להטיף להם שהם צריכים לעבוד, בלי לתת להם מספיק את הכלים שמתאימים לאורח חייהם. החסמים העומדים בפני אלה, והם רבים, שרוצים להשתלב בשוק העבודה הם רבים. כאמור זה נושא נפרד.


לדעתי משרד הבינוי והשיכון בשנת 2010 קלט ארבעה עובדים ברשות הבדואים וזה מראה שני דברים, ראשית את החשיבות שאנחנו מייחסים לנושא. שנית, את החשיבות שאנחנו רואים בכך שאנשים ידברו בשפתם של האנשים איתם אנחנו רוצים לפעול. אנחנו לא רוצים להגיע לרשות הבדואים כגוף שלטוני שמכתיב ואומר להם לעשות כך וכך, אלא לקחת את האנשים הרלוונטיים ביותר שיכולים לדבר עם האוכלוסייה הזאת עם כל הרגישות שיש בדבר כדי להגיע להסדרה, ואנחנו מנסים לעשות מספר פעולות בנושא הזה.


בנוגע למינהל מקרקעי ישראל, שוב על אותו בסיס כשאתה אומר שבמטה יש 159 עובדים ואין נציג של המגזר הערבי, אם יבנו לנו מסלול שונה לקליטת עובדים ערבים לבין מסלול לקליטת עובדים במגזר היהודי אתה תראה לא רק שבמשרד שלנו אלא בכל המשרדים העקומה משתנה לטובה בעניין הזה. באים ואומרים שבמכרז הזה נכנסים כל מדינת ישראל, בסדרי העדיפויות מה הכי טוב למשרד והשיקול הוא שיקול מקצועי ושיקול של תנאי סף.

אני אומר לך שגם מגזר נוסף שאני מייצג אף פעם לא נמצא שם, הם נופלים כבר בתנאי הסף וזה קורה גם הרבה למגזר הערבי שמבחינת הסיכוי שלהם באחוזים להיכנס לדבר הזה יש קושי. עצתי שככול שרוצים לצקת תוכן להגדלת האחוז של המגזר הערבי שעובד בשירות המדינה, זה דבר מבורך, צריך לבנות להם מסלול ירוק שהוא מצד אחד לא פוגע בכוח האדם שהמדינה רוצה לקלוט, אבל שהוא יהיה בתוך בליל התנאים הרבים והקשים.

אתה יודע שככל שעוברות השנים כך תנאי הסף הרבה יותר מחמירים וכך אתה מתמודד מול אנשים שבקו הראשון הם מקדימים אותך בגלל העבר שלהם, ויש קושי לעשות את זה במגזר הכללי. אני חושב שיש עוד ציבור נוסף שסובל מהכללים האלה. ככל שיבנו להם מסלול ירוק שיהיה גמיש מספיק, אבל לא גמיש מדי כדי שלא יכנס כוח אדם פחות איכותי לשירות המדינה, ושזה לא יהיה רק כדי לסמן את המוצא שלו ולכן הוא בפנים למרות שהוא לא נותן את התועלות שהמדינה רוצה. אני משוכנע שהדבר הזה יגדיל באחוזים ניכרים את התפוקה. אגב לא רק במשרד הבינוי והשיכון, אני מתייחס לעניין בכל מה שקשור אלינו.


בשנה הקרובה אנחנו עומדים לפרסם לא מעט מכרזים לתפקידים בכירים, כתוצאה מיציאה לגמלאות של אנשים במערכת. אני אומר לך שככל שאנחנו נהיה בקטגוריות הקיימות היום, המצב יישאר פחות או יותר אותו דבר עם שינויים קוסמטיים.

ראשית אני רוצה לבקש מהוועדה שהחומרים אותם אנחנו מקבלים לוועדה, לבדוק אם ישנה אפשרות לשלוח לנו את החומרים לפני הוועדה כדי שנוכל להכין את עצמנו.


על פי הנתונים שראיתי כעת, הייתי בהרבה ועדות, המספר הכי נמוך כמעט זה במשרד הבינוי והשיכון שעומד על 2.4%. זה אחוז נמוך ביותר. בדקתי כמה דרוזים עובדים במשרד הבינוי והשיכון, נמסר לי שארבע עובדים דרוזים עובדים בסך הכול בכל משרד הבינוי והשיכון. בדקתי במינהל מקרקעי ישראל כמה עובדים דרוזים ומצאתי ששני עובדים דרוזים עובדים במינהל מקרקעי ישראל. זה פחות מ- 1% אפילו במינהל מקרקעי ישראל.

אלו נתונים מאוד מדאיגים אדוני השר. אתה טוען כאן שהם נופלים בגלל המכרזים, אבל אותו מהנדס שלמד בטכניון או בוגר אוניברסיטה שלמד בישראל, אני לא חושב שהוא נופל בגלל שאין לו את הנתונים. היום אין לנו בעיה עם הנתונים, יש לנו כל כך הרבה אקדמאים כך שהבעיה לא קיימת. לדעתי כאן יש מדיניות, יש תפיסה, תפיסת עולם ולא את הבעיה של ההשכלה, הבעיה שלנו היא שלא רוצים לקלוט.

אתה חושב שפוסלים אותו בגלל שהוא דרוזי?

אני חושב שזו תפיסת עולם, אני לא מאמין שמי שלמד הנדסה בטכניון נופל מיהודי שלמד הנדסה בטכניון. הם אותו דבר והם עוברים באותם נתונים.

בוועדות האלה יושבים נציגים של נציבות שירות המדינה ויש להם נציג דרוזי.

הם לא נקלטים רק בגלל מדינות ותפיסת העולם של הוועדה שיושבת שם. אם אני אקח את מינהל מקרקעי ישראל, חבר הכנסת סעיד נפאע דיבר על היחס, אני מנסה לקבוע ישיבה במינהל מקרקעי ישראל גם עם מנהל מינהל מקרקעי ישראל וגם עם מנהל המחוז וכמעט שזה בלתי אפשרי, זה חסום, וזה כמעט בלתי אפשרי, אי אפשר להגיע אליהם, זה משרד שאתה לא יכול להגיע אליו. אם היו לי שם עובדים שאתה יכול להתקשר אליהם אולי תוכל פתור בעיות פשוטות לאזרחים, בעיות פשוטות, אין להם מענה ולאנשים אפילו לא עונים לטלפון.

לאנשים לא מייחסים והם בליגה אחרת, זה כאילו שמגיע מישהו מליגה לאומית שבא לשחק עם מישהו מליגה ג', זה בדיוק כך וכך עובדים והיחס של המשרד, כך היחס של מינהל מקרקעי ישראל. אני אומר לך שאני כחבר כנסת לא מצליח לקבל פגישה עם מנהל מחוז הוא מבקש שאשלח לו את הנושאים, העוזר שולח את הנושאים ומנסים שוב, שוב ושוב. איך אזרח פשוט שרוצה להגיע ולהציג את הבעיה שלו מגיע? אתה יודע כמה בעיות יש במגזר עם מינהל מקרקעי ישראל, איך אזרח פשוט יכול להגיע אליהם? זה אחד הדברים הפשוטים שאם הייתה תפיסה שונה, אם היו קולטים עובדים באופן אחר והיו בני מיעוטים במקום הזה לדעתי היחס היה אחר והיכולת הייתה אחרת.

אני חייב להתייחס לעניין שנאמר שמפלים אותם וזו ההפליה בגלל שהם דרוזים. מי שקולט את העובדים הוא לא השר ולא מהמנכ"ל.

אני לא דיברתי על השר, אני דיברתי על המערכת, לא דיברתי על השר ולא על המנכ"ל, אני מדבר על תפיסת העולם ועל המערכת.

אני מציע שתזמינו לוועדה כאן את נציב שירות המדינה, שם הרבה יותר משפיעים - - -

יש לו נציג דרוזי.

יש לו נציג דרוזי, שם הרבה יותר מחליטים מי קולט ומי לא, אנחנו מקבלים פחות או יותר את העובדים כראה וקדש, הוא נבחר וההוא לא נבחר, ואתה אפילו לא יודע מי עומד בתנאי סף, את מי ניפו, כך זה עובד בכל משרדי הממשלה. אני רק התייחסתי במשפט אחד שאומר שככל שיגמישו את הכללים, בשורה התחתונה יכנסו יותר לפול ויהיו הרבה יותר.

יש נקודה אחת בנוגע לדירקטוריון של מינהל מקרקעי ישראל, אם אוכל לקבל אם יש בני מיעוטים בדירקטוריון?

אין בני מיעוטים, הם עובדי מדינה.

מקרב עובדי המדינה אין אף בן בני מיעוטים?

לא.

גם זה נתון חשוב. אדוני השר גם בעקבות דבריו של חבר הכנסת חמד עמאר, אני שב ואומר שדווקא במשרד הבינוי והשיכון ובמינהל מקרקעי ישראל, ההיצע של אנשי מקצוע אקדמאיים ערבים נמצא בשפע. אני חוזר בתחומי: הבנייה, ההנדסה, המשפט, חוזים, כלכלה, חשבונאות יש בוגרים רבים של האוניברסיטאות בארץ, לכן האחוז של 2.4% מביך, הוא ייצוג נחות לפי כל קנה מידה.

גם הטענה ששמענו משני הגופים, גם ממשרד הבינוי והשיכון וגם ממינהל מקרקעי ישראל שיש מספיק דוברי ערבית היכולים לתת שירות לאזרחים, זה כתוב, זו טענה מסוכנת. לפי הטענה הזאת אפשר לבטל את הייצוג של עובדים ערבים במשרדי הממשלה ולשים מזרחים, עיראקים, מצרים, מרוקאים ולמה צריך ערבים כי יש אנשים שמבינים, אגב הערבית שלהם לפעמים מביכה אבל לא נורא. האם זה מה שנאמר?

לא. ראשית נאמר שיש דוברי ערבית אבל לא זאת השאלה. אני אראה לך את זה. לקחו שאלה ונתנו תשובה חלקית. שאלנו האם יש לדעתכם מספיק אנשים שיש להם לא רק ידע לשוני, אלא הבנה תרבותית. מה לעשות מינהל מקרקעי ישראל הוא גוף שנושא ונותן, אני משער לעצמי שכאשר המדינה נושאת ונותנת עם מדינה זרה היא מסתייעת באנשים שמכירים את אותה מדינה ואת אותה תרבות. זה לא רק הבנה לשונית, לא רק ידיעת השפה הטכנית.

מי דיבר על שפה. איפה ראית את זה?

אדוני, אם תסתכל היטב אצלך - - -

"מספר העובדים המועסקים במשרד כיום הינו מספק כדי לעמוד ביעדי המשרד, יחד עם זאת - - -

"התפקידים במשרד בהם הכרות לשונית ותרבותית עם השפה הערבית הינה יתרון, תפקידים אחדים אשר קיימים במחוזות".

נכון ואני אסביר.

יש בנינו הבדלי תפיסה, אדוני היושב ראש אולי מותר לי כאן כי אני חושב שנאמרו כאן כמה דברים שלדעתי הם חשובים. הדבר העיקרי שאמר השר הוא שאין לו כלים, הוא קרא לזה כללים, אבל למעשה זה כלים. אני חושב שמה שנאמר כאן לדעתי הוא משהו שבפעם הראשונה הוועדה שומעת את זה משר בממשלה ואני חושב שראוי שהוועדה תשאל את השר מי לדעתו אחראי על הכללים האלה ועל ביצועם.

הדבר השני שלדעתי עומד כאן ואת זאת צריך להבהיר לשר, שהמבחן לאי הפלייה הוא לא מבחן משפטי, והאם בחוק זה או בנוהג זה הכול תקין וישר. ישנם הרבה משטרים בעולם שמבחינה משפטית הכול תקין והכול יפה, פה זה מבחן של מציאות. המציאות במשרדים האלה, במקרה שאנחנו דנים בהם, היא מציאות של הפלייה. את זאת צריך לתקן אם אנחנו לא רוצים לחיות רק לפי אמת מידה משפטית אלא כתורת חיים.


הדבר השלישי, אני מבקש לומר לוועדה, אנחנו נתקלים הרבה מאוד ולא רק במשרד הבינוי והשיכון, בתשובות שהם, מה לעשות, הן קצת מתפתלות, אנחנו שומעים את ההתפתלות תוך כדי הכתיבה. כותב משרד השיכון בסעיף 16 "הבעיות העיקריות הניצבות בפני משרד הבינוי והשיכון בקליטת עובדים ערבים הן: קושי באיתור עובדים ממוצא ערבי למקצועות ספציפיים בעיקר, במקצועות ההנדסה והאדריכלות.

המשק הישראלי וענף הבנייה בו, ואני לא מדבר על החברות הגדולות אם כי גם שם יש חברות ערביות, אבל חלק מענף הבנייה הוא בידי חברות ערביות של קבלני משנה כמעט בכל הענפים, בעבדות עפר, עבודות בניין, עבודות שלד וחלקם אגב ספקים שלכם. אתם לא מכירים אותם? אז יש כאן, הרי אתם מכירים את העובדים, אתם יודעים להעסיק אותם.

למה לא באת לעזור לי לגייס אדריכל בדרום? אני פרסמתי מכרז למיעוטים, ולא מצאנו. עכשיו גייסנו, מחר ב- 1 במרץ מתחיל לעבוד מהנדס - - -

ביקשת מהנציבות לגיוס?

זה מכרז של הנציבות.

הנציבות לא יודעת לעזור בעניין הזה? צריך לשאול את הנציבות בעניין הזה.

צריך לשמוע את מר נאדר אלקאסם בעניין.

אני מבקש להסביר, ראשית בקטע הלשוני כל אנשי המקצוע, אני מדבר על אנשי מקצוע שאני מכיר אחד לאחד, הערבים בני המיעוטים, הדרוזים, אני מכיר אותם אחד אחד. כולם דוברי עברית מצוינת, אין שום מכשול ואין שום חסם באיכויות המקצועיות שלהם, זה ברור דני גרא? אלו אנשים שיודעים את העבודה גם בתחום הבנייה, כאן אני עושה הפרדה בין ההקשר של הקטע התרבותי שלפעמים, לפעמים ולא תמיד, יש לנו אנשים שהם מקבלי קהל ויש לנו בעיה כי יש קבוצות, זה גם מה שהשר דיבר בתחום העבודה, יש את זה גם במגזר דוברי הרוסית, אמהרית, מי שלא מדבר פשוט ורצוף עברית לעיתים יש בעיה.

זה שהמשרד לא עושה את העבודה בגלל שאין לו דוברי ערבית או דוברי רוסית?, יש לו כן, אבל מעטים כדי לכסות על הפערים האלה. אנחנו כן נותנים את השירות, אני אומר באחריות. כשאני מדבר שיש אי הלימה גיאוגראפית, באזור הצפון יש שפע של אנשי מקצוע טובים שמוכיחים את זה במכרזים שנגישים.

לפני שאני אתן למר אלקאסם נציג נציבות שירות המדינה את רשות הדיבור. ראשית למען הפרוטוקול לומר את מה שאני תמיד אומר אחרי שחבר הכנסת חמד עמאר אומר את דברו, הוועדה כאן מטפלת בייצוג הולם, ותעסוקה לערבים לרבות דרוזים וצ'רקסים. אני בטוח שהדברים נאמרו. יש הבדלי גישה בין חברי הכנסת לרבות חברי חבר הכנסת חמד עמאר.

השאלה אם אנחנו עושים חלוקה של ערבים דרוזים. מאיתנו מבקשים להביא ערבים.

אין חלוקה. על כל הפנים לייחוד קבוצה מסוימת על בסיס שירות צבאי ישראלי וכדומה היא בניגוד לחוק הישראלי היום, אולי ישנו את החוק ואני מקווה שלא. את הקונספציה של ערבי משרת ערבי אני רוצה לתקן. אני לא רוצה שערבים ישרתו רק ערבים, לדעתי רופא ערבי בבית החולים תל השומר משרת את כולם, הוא אפילו פותח את הבטן ליהודי והוא גם סוגר אותה ויהודים מבריאים אחרי הטיפול של הרופא הערבי. אני יודע את זה מניסיוני האישי.

מבחינה סטטיסטית, כשיהודי פותח לערבי את הבטן?

בבית חולים הם עוזרים להם ובמקומות אחרים כשפותחים להם את הבטן - - -

מי שהקונספציה שלו מאפשרת לרופאים ערבים לשרת את היהודים ולטפל בהם לא מאפשר להם לקלוט אותם במשרד הבינוי והשיכון או במינהל מקרקעי ישראל, ממה אתם חוששים? זאת הדרה, זאת מדיניות של הדרה. אני מסכים אותך שכדי לעלות את ייצוגם של הערבים צריך משרות ייעודיות ומסלול אחר. אבל גם במסלול הנוכחי אי אפשר שהשיעור יעמוד על 2.4%. זה בלתי סביר. כפי שנאמר כאן על ידי כל חברי הכנסת, יש מספיק אנשי מקצוע ערבים טובים, ואתה יודע את זה אדוני הסמנכ"ל.


מר נאדר אלקאסם נציג נציבות שירות המדינה, נאמר כאן משהו על מרכז למשרת אדריכל בדרום שפורסם ולא נמצא. האם נציבות שירות המדינה לא יכלה, או שאין לה את הכלים למצוא אדריכל כזה?

ראשית אני אדבר על המסלול הגמיש שהשר דיבר עליו. לנו יש מסלול גמיש לערבים, והעובדה שיש לנו משרות מיועדות לבני האוכלוסייה הערבית, זה קיים גם לבני האוכלוסייה האתיופית. בעניין החרדים עדיין אין, ויתכן שיהיה בעתיד.


בנוגע לאוכלוסייה הערבית, וכל אוכלוסייה שיש לגביה חובת ייצוג הולם, יש לנו בנוסף למשרות את איתור מועמדים והחיפוש אקטיבי שהנציבות והמשרדים צריכים לעשות. צריך להדגיש שהחיפוש האקטיבי זה לא רק על ידי הנציבות שירות המדינה, לנו עדיין אין את היכולת לאתר מועמדים לאלפי מכרזים, גם המשרד צריך לעשות את זה.


בנוגע למרכז המדובר, כנראה שניסנו לאתר, כשמשרד פונה אנחנו מנסים לאתר מועמד, כנראה שניסינו ולא הצלחנו למצוא מועמד מתאים. כנראה. העובדה שברוב המכרזים כשפונים לנציבות בבקשה לאיתור מועמדים אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים. חשוב להדגיש שלנציבות שירות המדינה אין מאגר של האוכלוסייה הישראלית, מי למד מה ומי מחפש עבודה ומי לא.

לגבי חיפוש אקטיבי.

מדובר בחיפוש אקטיבי, אין לנו מאגר של כלל האוכלוסייה במדינה.

לא של כלל האוכלוסייה, שואלים לגבי ערבים.

אתה אמרת שזה מכרז של נציבות המדינה.

תנו לי לענות, אמרתי שאין לנו מאגר של האוכלוסייה ופילוחים של מי למד מה, כמו אדריכלות למשל, שהאדם הזה מחפש עבודה או שהאדם הזה למד חשבונאות והוא מחפש כעת עבודה. אנחנו פונים לעמותות ולמי שפונה אלינו כמחפש עבודה ויש לו את ההשכלה המתאימה אנחנו כן פונים. הסמנכ"ל הזכיר שיש מועמד שהיה אצלו ואחרי שהיה מכרז אחר מתאים הוא פנה למועמד ביוזמתו האישית, זה חיפוש אקטיבי. אני רוצה שתבין שבמכרז רגיל לכלל האוכלוסייה אנחנו לא עושים את זה, אנחנו מפרסמים את המכרז ומי שרואה מגיש.

אם אתם טוענים שהציבור הערבי רוצה לעבוד ואנחנו לא מקבלים אותו, אם הוא מחפש באתרים ורואה שיש דרישה שיפנה. אולי ידפקו לו בדלת וישכנעו אותו לעבוד?

זה נקרא חיפוש אקטיבי, גם הנציבות יודעת את זה.

חיפוש אקטיבי, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים ואפילו פרסמנו מכרז לחברות שהן לא הצליחו אפילו להתגבר על החסמים, אנחנו עושים כל מה שניתן. צריך להבין גם את מגבלות החוק, הנציבות היא לא לשכת תעסוקה, אנחנו לא יכולים לבוא למועמד ולומר לו תגיש, קיים עדין חוק שוויון מינימאלי למועמדים האחרים. אנחנו צריכים לשמור על האיזון.

אתה יכול להסביר את הנהלים היותר גמישים לערבים? תן לי תפקיד שאם ערבי ייגש יצלח ואם יהודי ייגש לאותו תפקיד הוא יפסיד.

בתנאי הסף אין גמישות, תנאי הסף זה כלל ארצי לכל המועמדים. הגמישות היא בסוגי המשרות, למשל למשרה מסוימת רק בן מיעוטים יכול לגשת ואז ההתמודדות ביניהם, זה נקרא ייעודי. שנית במשרות נמוכות יותר אנחנו עושים גם התאמת הבחינות וגם בסף קבלה למכרז. אם מועמד רגיל היה צריך להביא ציון 5, 6, 7 אצל בני האוכלוסייה הערבית אנחנו יכולים לקבל אנשים בציונים יותר נמוכים. כמו כן במכרזים כלליים, אנחנו צריכים להעביר לוועדה 20 מועמדים וכשאנחנו רואים שאין מועמד ערבי בין ה- 20 הטובים יותר, אנחנו לוקחים את המועמדים הערבים בעלי הציונים הטובים ביותר ומקפיצים אותם, אלו הטבות שלא קיימות לכלל האוכלוסייה.

במכרזים הכלליים מה אחוז המועמדים מקרב האוכלוסייה הערבית? מה אחוזי הקליטה שלהם?

נמוך מאוד.

בקיצור הם לא רוצים לעבוד במדינה, תגיד את זה כך וזהו.

אלו שני נתונים. למכרזים הכלליים הם לא ניגשים, אבל למכרזים ייעודיים הם כן.

למכרזים הייעודיים יש לנו עשרה מועמדים בממוצע למכרז, במכרזים הרגילים יש לנו פחות ממועמד למכרז. אנחנו לא יודעים לפענח את הסיבה לעניין הזה, אנחנו מנסים לבדוק אותה כל הזמן, אולי זה חוסר אמון. אני עדיין לא פסיכולוג אבל אנחנו חושבים שאולי זה עניין של חוסר אמון או עניין של המרחק הגיאוגרפי כי רוב המשרות הן במטות שהם בירושלים או תל אביב. אנחנו מנסים לעשות פעולות כמו סיוע בשכר דירה ודברים אחרים כדי שיגעו. עדיין לא הצלחנו לשבור את החסמים אצלם, מנסים לתת יותר משרות ייעודיות במטות המשרדים כי אם זו משרת מטה הם כן יבוא.


דרך אגב במשרד השיכון אחת משלושת המשרות תהיה במטה, משרת המהנדס. אנחנו מנסים לתת משרות מיועדות למטות המשרדים ולא לצפון למרות שדרישת האוכלוסייה היא למשרות בצפון ובדרום.

התשובה כאן בנתונים.

אם הכול היה נתון בתשובה שניתנה- - -

זו תמונה שמצלמת מצב אמיתי.

יש אמירה, נדמה לי שהיא מופנית כלפיכם, אם נכון מה שהם אומרים שלמעשה אתם לא מקציבים להם משרות ייעודיות. הם מגלגלים באיזה מקום את הכדור אליכם. אולי תתייחס לנקודה הזאת כי אם באמת יהיה להם - - -

דיברתי בשם מינהל מקרקעי ישראל.

אדוני השר, נמצא איש מקצוע.

מינהל מקרקעי ישראל עדיין לא קיבל כי הם באמצע הרפורמה ואנחנו לא יודעים לאן היא תוביל, הם צריכים להוריד 200-300 עובדים.

אתם מצמצמים 200 עובדים.

זאת הרפורמה שיש במינהל מקרקעי ישראל.

אני אתייחס לפתיחה של חבר הכנסת סעיד נפאע. תחילה הפנייה או השאלון שלכם היה שאלון למשרד הבינוי והשיכון ולמינהל מקרקעי ישראל היו בשאלון אחד, אחר כך ביקשתם לפצל, ואכן הפיצול הזה והנוסח הזה הוא משום שאנחנו הכנו מסמך אחד משותף ואחרי שביקשתם שנפצל פיצלנו את הנתונים בנפרד.


ראשית אני רוצה לספר בנושא של המשרות הייעודיות, אנחנו קיבלנו משרות ייעודיות לקליטה בירושלים. קלטנו עובד והוא לא החזיק מעמד וביקש לעבור לצפון, בסופו של דבר העברנו אותו למחוז שלנו בצפון בחיפה או בנצרת. גם החודש, השנה הזאת קלטנו עורך דין מהאוכלוסייה הערבית, עובד חדש שקיבלנו ממשרד האוצר. בשלוש-ארבע שנים האחרונות אנחנו עובדים, כל מספר העובדים אצלנו, 25, נקלטו בתקופה הזאת בין היתר בעזרת נציבות שירות המדינה – בעזרת המשרות הייעודיות, אבל לא לכל המשרות הייעודיות היו מועמדים. היו לנו משרות ייעודיות במחוז דרום – נקלטו לשתי משרות שנתנו לנו שני עובדים, עובד אחד פרש ולקח פעם שנייה או שלישית שנקלט עובד שהתמיד במשרה הזאת, זה יכול להיות בגלל רמת השכר או כל סיבה אחרת, אולי הוא מצא עבודה טובה יותר. המשרות הייעודיות לא תמיד מניבות בפעם הראשונה הגדלה של האוכלוסייה.

מה הפער בין מה שאתם מבקשים מנציבות שירות המדינה לבין מה שהם מאשרים לכם?

כרגע אנחנו נמצאים בהליך של שינוי ארגוני שבמהלך שלו יפרשו בין 200 ל- 210 עובדים. זה בעיקר היותר מבוגרים הקרובים יותר לגיל הפרישה, הם יצאו לפנסיה מוקדמות. מספר העובדים אצלנו מהמגזר יגדל, אני מניח שבגלל שאוכלוסיית העובדים הערבים אצלנו הם יותר צעירים מרביתם יישארו, כך שלמעשה האחוז יגדל בהרבה. במסגרת הזאת אנחנו לא רואים כרגע התרחבות. התכנית שלנו היא לקלוט את אותו עורך דין שקלטנו בתחילת השנה הזאת, בחודש ינואר, יש לנו עוד קליטה ברמת הגול,ן אותה אתה מכיר, הקצו לנו שם משרה ונקלוט עובד ואני מקווה שזה יעבור.

בגדול אנחנו הולכים לכיוון צמצום ולא של קליטה ולכן התכניות שלנו הן מאוד מצומצמות. כל נושא הרפורמה והשינוי הארגוני גורמים להרבה רעש בתוך הארגון שלנו ולכן קליטה חדשה בשלב הזה לא נראית אפשרית. שמעתם גם את נאדר אלקאסם שהם מגבילים אותנו במספר המשרות. אנחנו נמתין.

אני רוצה לומר דבר טריוויאלי, סלחו שאני אומר אותו, אני די מופיע בישיבות האלה אבל היום אני חושב שאנחנו שומעים את זה בצורה חדה. העניין הטריוויאלי הוא שיש כאן עניין של רצון, זה כאילו שאין החלטת ממשלה שמחייבת את כל יחידות הממשלה, וכאילו שלממשלה אין אינטרס בהחלטה שהיא בעצמה קבעה ושלכם יש את החובה למלא את ההחלטה הזאת. ההחלטה הזאת מדברת על ייצוג הולם וזה מחייב חיפוש אקטיבי, וזה לא אם יש טוב יבוא, יבואו יעמדו בתנאים טוב, לא יעמדו בתנאים לא טוב. זה לא לישון בגלל העניין הזה. זה לדאוג ולחפש באופן אקטיבי. יש עמותות כמונו שיש להן מאגרים של כוח אדם, יש בעיה עם משרה וצריך למצוא עובד בין אם מדובר במשרה ייעודית או לא ייעודית, אנחנו נביא לכם אותו. לנו יש את הקשרים להביא את האנשים.

שורה אחרונה איך עוזרים.

הדבר השני שעולה בצורה ברורה, יש קשר הפוך בין הרלוונטיות של הנושא לבין מידת ייצוג החסר של האוכלוסייה הערבית באותה יחידה ממשלתית. זה נושא כל כך אקוטי לחברה הערבית, קרקעות, הפקעות, מחסור בהקצאות קרקעות לדיור, דווקא בנושא הזה אנחנו רואים את ייצוג החסר הכול כך בוטה. אני שם את זה על השולחן ותחשבו מה זה אומר.

אני לא אתייחס לכל הנקודות שעלו פה כי עלו פה תשובות. אני רוצה להתייחס לנקודה אחת שעליה דיברת והיא שבמכרזים הרגילים היו חסמים. במבחן התוצאה לא מגיעים אנשים מתאימים לעבודה. כנראה יש חסמים וכנראה שהחסמים הם בתהליך של המכרז. אתה לא יכול להתעלם מהם ויש חשיבות לזהות את החסמים גם אם אנחנו לא יודעים מהם כולם, צריך לעבוד עליהם ולפתור אותם.


ראשית אני מזמינה אתכם לעבוד איתנו יחד ולבדוק מהם החסמים ומה ניתן לעשות כדי לשפר את העניין הזה. שנית, חשוב לא להתעלם שלעיתים קיימים חסמים כי אנשים לא מגיעים בסוף לעבודה.

סיכום הישיבה.


הנתונים משני הארגונים האלה נמוכים ביותר. ההדרה בולטת במיוחד לאור מרכזיות תחום האדמות במדינה בכלל ובמדינת ישראל בפרט.


שני הארגונים טענו כי מספר העובדים בעלי הידע בשפה הערבית ותרבותה מספק כדי למלא את יעדי הארגון, אבל באותה נשימה מצוין כי הגדלת מספר העובדים הערבים תשפר את השירות, לכאורה יש כאן סתירה. ההמלצה והדרישה של הוועדה אדוני השר, שמשרד הבינוי והשיכון יגיש תוך שישה שבועות תכנית עבודה לפניה מספר העובדים הערבים עד סוף 2012 יגדל מ- 2.4% ל- 4.5%, גם זה נחות, הוא נחות ופחות מרף הייצוג שהממשלה קבעה- זה במשרד הבינוי והשיכון, ו- 5% במינהל מקרקעי ישראל. בכל אחת מהשנים 2011 ו- 2012 ימונה לפחות ערבי אחד לתפקיד בכיר המקביל לסגן מנהל אגף/מחוז בכל אחד מהארגונים, תוך תיאום עם נציבות שירות המדינה.


אדוני השר, ההחלטה הזאת יכולה להתמלא אם השר ידחף, יבוא בדין ודברים עם נציבות שירות המדינה, יש אנשי מקצוע בשפע. אני רוצה להודות שהגעת שוב לוועדה.

תודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30