הכנסת השמונה עשרה

PAGE
20
ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

28.12.10




הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

יום שלישי, כ"א בטבת תשע"א (28 בדצמבר 2010), שעה 11:00

שילוב עובדים ערבים במשרד החקלאות

חברי הוועדה: אחמד טיבי - היו"ר

שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון

יוסי ישי – מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עליזה כהן – יועצת בכירה לשר

טלי כרמי – יועצת השר

רחל בנצר – סמנכ"לית משאבי אנוש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סלימה מוסטפא סולימאן – נציגת הרשות פיתוח כלכלי של המגזר הערבי

עו"ד עסאם אבו נסאר – נציג לשכת עורכי הדין

דן גרא – יועץ הוועדה

עו"ד רדא ג'אבר – עוזר פרלמנטרי

אפרת מורלי

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הישיבה מתקיימת היום, בנוכחות שר החקלאות מר שלום שמחון, וצוות משרדו, ואני מודה לאדוני על שהואלת להגיע לישיבת הוועדה, לאחר שנשלחה אליך פנייה בכתב ושעליה התקבלה תשובה בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון ביקשנו השלמות ובשלב השני הועברו השלמות.


האמת היא, שאוכלוסיית האזרחים הערבים התבססה ברובה, על ענפי החקלאות עד לפני 30 או 40 שנה. למרות השינוי התעסוקתי והמהפך במקורות ההכנסה באוכלוסייה זו, הרי שמבחינה סוציו דמוגראפית מרבית האוכלוסייה הערבית היא לא עירונית, ברובה אף מתגורר באזורים המהווים מרכזים חקלאיים. חרף הניתוק מן החקלאות כמקור פרנסה עיקרי, חלק מאזרחי ישראל הערבים עדיין קשור לחקלאות בכלל ולענף הפירות בפרט.

משרד החקלאות מעסיק כיום 1,018 עובדים, מהם רק 69 ערבים ככלל. התפלגות העובדים הערבים בגופים העיקריים במשרד, מטה, מחוזות, שירות וטרינרי, שירות והדרכה ומקצוע. למרות זאת העובדים הערבים מודרים לפי הבדיקה שלנו מדרגי התפקידים הבכירים במשרד לחלוטין למעט יוצאים מן הכלל שאינו מעיד על הכלל.

כך למשל, רק ערבי אחד מבין 27 עובדים בשלושה דירוגים בכירים; רק ערבי בודד בין 21 העובדים המועסקים בחוזה בכירים, ייתכן ומדובר באותו ערבי יחיד במינו. ממוצע שנות הוותק של עובד ערבי נמוך ב- 40% עד 50% מזה של עובד יהודי.

סביר להניח כי חסימת ההתקדמות של ערבים בדרגים הבכירים מאיצה את ההחלטה לפרוש כאשר הם מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר אותה הם יכולים לרכוש. משרד החקלאות לא יעמוד ביעד החלטת הממשלה לפיה 10% מעובדי הממשלה, ביניהם משרד החקלאות יהיו ערבים. לפני שאני אמשיך עם הדיווחים והניתוחים אני רוצה ברשותך אדוני השר לד"ר דני גרא יועץ הוועדה לומר את דברו. בבקשה.

בוקר טוב. יש בידינו שני מסמכים, שביניהם יש פערים, בעיקר בגישה. מסמך אחד אומר נצליח ליישם את החלטת הממשלה, ואילו המסמך השני אומר, לא נצליח או אולי בעוד חמש שנים נצליח. צריך להסביר מה קרה כאן. פער נוסף נובע מההבדל, איכות ולא רק כמות. אנחנו תופסים את החלטת הממשלה, החלטה לייצוג הולם של העובדים , אדוני השר, לא רק כהחלטה כמותית. כלומר יבואו ויהיו 10% עובדים ערבים בשירות הציבורי.

העניין הוא, שהתסיסה עולה. יכול להיות, שאתם תמליצו שלא תהיה כמות ישראלים כזו לעומת ערבים.

זה לא האיכות, אלא הכמות.

זה גם ייראה לי, באופן אישי, המלצה סבירה.

אנחנו באים ואומרים, שייצוג הולם פירושו של דבר גם שותפות בקבלת החלטות, לא רק של מספרים. כמובן שככל שהדרג יהיה יותר בכיר, כן תהיה שותפות גדולה יותר בקבלת החלטות. אנחנו בדקנו לא רק את המספרים שלכם שאני מבין שפרופסור שנער הביא בל בדקנו דרג אחד למטה. אינני יודע, שוב, לאור הפרוגרנוגרמה שלכם זה דרג אחד או שניים. בדקנו בין 100 ל-110 עובדים בדרגים, דרג אחד אולי נמוך יותר, ומצאנו שלושה עובדים, כולל אותו אחד שנמצא בתוך ה-27. זה מעט מאוד. אני לא רוצה להשתמש בביטוי של "חוטבי עצים ושואבי מים", אבל זה נותן תחושה לא טובה .

כן בבקשה, אדוני השר.

מאחר ודברי הפתיחה של יו"ר הוועדה חבר הכנסת אחמד טיבי, דנו בקליטת עובדים מבני המיעוטים במשרד החקלאות, מאוד חשוב לראות את הפרופורציות. התעסוקה של המגזר הערבי במשרד החקלאות הוא לא בגלל מדיניות משרד החקלאות. יש חקלאות מאוד מתקדמת עכשיו ובמגזר קורה תהליך הפוך. לא ניתן ליישם את העובדים במחלקות המשרד השונות. הם פונים למקצועות אחרים. יחד עם זאת, הכיוון שלי בעשור האחרון היה למצוא פתרון דרך שה"מ, שם ראו את זה כיתרון אולם זה יכול להתקבל כחיסרון.

כיהנתי במשרדי ממשלה אחרים, אבל זה זמן רב אני מכהן כשר החקלאות. לכן באופן סיסטמתי, אני מסתכל על המדיניות שלי במבט לאחור לא רק ביחס לעובדים אלא גם ביחס לטיפוח החקלאות במגזר הערבי.

אני הוספתי עוד מכסות. דברים שהיו סגורים בפני המגזר הערבי על ידי קודמיי, עברו שינויים בעשור האחרון. רק השנה פתחנו את ענף החלב והבקר. את ענף הרפת פתחנו גם במגזר הערבי. לכן בשנה החולפת ובכל אחת מהשנים הבאות יצטרפו אלינו בני מיעוטים. התחלתי להכניס שינויים בשנה הקודמת. אני פתחתי את הענף הזה לפני שנה. במדינת ישראל אין מצב יותר שיצא קול קורא לתוספת שלא יכניס עובדים חדשים מהמגזר הערבי לענף החלב. כל אחד כזה שנכנס, ייכנס עם גיבוי של חצי מיליון. זה קורה עכשיו וזה צועד קדימה וזה נמצא כל הזמן בתהליך. לעומת הקיבוצים והמושבים אני שם לב לצרכי המגזר הערבי. פה יצאנו לדרך. זו ההתחלה.

ענף נוסף שהיה ממש חסום, זה ענף הלול שהוא ענף מאוד מתוכנן. החל מאתמול, אני החלטתי, וועדת הכלכלה אישרה על פי המלצה, שבענף הזה אנחנו מתחילים בימים הקרובים לחלק מכסות גם למגזר הדרוזי, ובשנה הזאת אנחנו ניתן תקציב של 6 מיליון למטרה הזאת. אותו דבר, זה ימשיך לצעוד קדימה. היה אמנם אתמול ויכוח שהמגזר הדרוזי רצה שרק הוא יקבל את העניין. קיבלתי טלפון מהוועדה. התעקשתי שאין מצב כזה. החלוקה תהיה יחסית בהתאם לסוג המיעוטים שקיים בתוך האזור הספציפי.

רק דרוזים יוכלו ?

התשובה היתה חלקם היחסי.

יש הגדרה בחוק?

לא נתתי את האפשרות הזאת. קיבלתי טלפון מהמנכ"ל בתוך הישיבה ולא נתתי. הדבר הרביעי, בנושא של מכסת המים. כל העשור האחרון שבו אני מכהן במשרד החקלאות וגם קודם המדיניות היתה מאוד ברורה לא לקצץ במכסות המים למגזר המיעוטים למרות שהיה קיצוץ בלמעלה מ-50% במגזר היהודי. לא רק שלא קיצצנו גם הוספנו. עוד נקודה, אין מצב שחקלאי ערבי יגיד שחסר לו מים כי הוא מסיים את העונה והוא לא יקבל. יש מצב שמגזר יהודי יגיד אין לי מים, נסגור את העסק. אני לא מוותר בנקודה הזאת.

לגבי אותם חקלאים גדולים במגזר המיעוטים. כל החקלאים האלה התרחבו בשנים האחרונות והם לא בשיטה הקודמת שבה הם היו. אנחנו משדרגים את מגזר המיעוטים וכל ההשקעות בשנה החולפת בחקלאות הצמחית היתה במגזר המיעוטים. יש נוכחות גדולה בכל מה שקשור בחממות והכנסת טכנולוגיה מתקדמת.


להבדיל מן המגזר היהודי, אנחנו נוקטים במדיניות של דרכים חקלאיות רק במגזר הערבי. משרד החקלאות משתתף בין 60% ל-80%. מאה אחוז מענק לדרכים חקלאיות במגזר המיעוטים כדי לאפשר לאנשים להגיע לשטחים וגם העובדה שאנחנו יודעים שהמערכת לא מאורגנת כמו במגזר היהודי.

אצלכם כמעט ואין matching?

לא. להיפך, אנחנו רק בדבר הזה נותנים אפשרות. אחד משתיים, או שאנחנו נותנים את כל המאה האחוז. אנחנו עושים את העבודה במגזר הערבי, או שאנחנו נותנים בין 60% ל-80%. זה תלוי באיתנות הכלכלית של אותה רשות אם היא מסוגלת או לא. כלומר המדיניות בסך הכול במה שקשור לחקלאות עצמה.


גם בענף הזית הייתי לאורך כל השנים. אנחנו תומכים בענף הזית שהוא ענף מסורתי גם בנושא של בתי בד, גם בנושא של תמיכה במועצת הייצור לעומת אחרים שמשלמים לעצמם. אין תאגיד של משרד החקלאות שאנחנו לא שומרים ומחזיקים את נציגי המגזר בכל התחומים, גם באגרסקו, גם במועצת הייצור וגם, עכשיו אנחנו הולכים לכיוון השוק הסיטונאי. בשוק הסיטונאי הם גם בתוך העניין, ואנחנו מחפשים את האנשים כל הזמן., בתוך המשרד, מחוץ למשרד, וכל מה שקשור לתאגידים הסטטוטוריים. זה קורה גם באגרסקו וגם במועצת הצמחים, גם בענף הזיתים, גם הקרן לנזקי חקלאות. בכל המקומות הם נמצאים.

אנחנו למעשה תקועים רק בפרויקט אחד, וזה לא בגללנו, פרויקט גדול מאוד שהמשרד משקיע בו הרבה מאוד חשיבה, בנושא של בקעת בית נטופה, הוא לא תקוע בגלל משרד החקלאות עמק בית נטופה תקוע בגלל המשרד להגנת הסביבה. אנחנו מבחינתנו,

יש תקציב?

כן, זו לא בעיה של כסף. הבעיה היא שהם חושבים שכל המגזר יתחיל לבנות שם בתוך העמק והם יחסמו את הנוף. בכלל המדיניות שלי תמיד היתה להבדיל ממשרדים אחרים שאין בעיה של כסף, שתקציב המדינה הוא רק המלצה. אני יודע לעשות אם יש לי כסף. הבכיה שאין כסף היא של כאלו שלא יודעים לעשות. עמק בית נטופה יצא לדרך, אם השר ארדן לא יפריע למהלך. המשרד להגנת הסביבה, אם אני לא טועה, לא קיבל אישור. יוזמה של חבר הכנסת דב חנין דוחף ומקדם את העניין.

אני קראתי לו ואמרתי לו, אתה היית פעם מהירוקים, תקשר ביני לביניהם. עכשיו אני רוצה להגיע לאנשים עצמם. משרד החקלאות תיכף יציג את מה שיש לו לגבי הנתונים. זה הוכן באחריות רבה בלי שום כוונה לא לעמוד בהחלטת הממשלה. אנחנו מתכוונים לעמוד בהחלטת הממשלה כפי שהיא הוצגה, ולעשות אפילו קצת יותר. נניח שגם המנכ"ל וגם הדרג הבכיר במשרד יבינו בדיוק את המדיניות.

זה נכון לכאורה שאילו היו רוצים יותר אנשים מהמגזר ללמוד חקלאות, זה משרד מקצועי צריך לזכור את זה. איוש המשרות אנחנו לא מצפים שיהיו מועמדים רק לדרג המנהלי. אם היו יותר אנשים מהמגזר הולכים ללמוד חקלאות אז אני לא מניח שמישהו שלמד חקלאות היה יושב בבית בין אם הוא ערבי ובין אם הוא לא ערבי. זה לא המצב. למה אני אומר את זה? כי יש לא מעט תפקידים שהם בדרג הבכיר מאוד במשרד שהם שאתם אפילו לא הזכרתם.

אני אתן תיכף את האקוויוולנט שמצוי בדרג הבכיר. אחד החוקרים הבכירים ביותר הוא ממכון וולקאני שהוא גם מנהל מכון הוא דוקטור או פרופסור. במכון וולקאני יש יותר מחוקר אחד בדרג הבכיר של המכון שנחשב לאחד המכונים המובילים בעולם ונמצא שאתם אפילו לא סופרים אותם. יש כמה כאלה.

ההגדרה שלך, כשאתה מדבר על תקנים, מטעה בקטע הזה.

אני אתן רק את הדוגמה כי אתם לא מחלקים נכון. כשאנחנו מדברים על מצבת עובדים במשרד החקלאות אנחנו מדברים כולם. גם על מכון וולקאני וגם על המשרד עצמו. אתם מכון וולקאני לא סופרים, מכון וולקאני זה בערך שליש מהמשרד. זה לא דבר קטן. עכשיו אני אפתיע אתכם, אני אעשה משהו שאני לא עושה בדרך כלל. התפנתה משרה של מנהל שה"מ.

אני באופן יוצא דופן בניגוד לכללים ולחוק, אני אומר לכם, קראתי לסגן מנהל והתחננתי בפניו, תיגש למכרז. אני צריך אותך במקום הזה. תלך להיות המנהל של הדבר הזה. אמרתי לו, אסור לי לעשות את זה. אסור. אבל במקרה שלך אתה מקצוען, אתה מצוין, אתה הכי טוב, הוא למד תקופה מסוימת. התחננתי בפניו. כבר סגרתי איתו שהוא הולך למכרז ואני באופן חריג גם נותן לו המלצה. לא רצה.

דרך אגב, לא בגלל שהוא בן מיעוטים אלא בגלל שמגיע לו, הוא איש מקצוע מעולה.

אני אגיד גם יותר מזה, ביום שנסגר המכרז ישב אצלי בלשכה שהוא לא ניגש למכרז. כולם אגב רצו את זה. אני לא מכיר מישהו שלא רצה במשרה. גם החקלאים רצו. אני אמרתי לו, שמע, זה סוג מסוים של בגידה שתדע. אני כאילו מבחינתי תפסתי את זה כך כיוון שרציתי אותו כמוביל המערכת הזאת לא רק בגלל שהוא איש מיעוטים אלא בגלל שהוא מוכשר. עכשיו במשרד החקלאות נמצא בחור בשם ג'מאל. הוא אחד האנשים הכי מוכשרים והמצטיינים של משרד החקלאות. הוא מישהו שנמצא בדרך למעלה. זה לא במישור המפלגתי. אני בעסק של החקלאות כבר הרבה מאוד שנים, זה העסק המקצועי. בעסק המקצועי, הוא נחשב אחד האנשים הכי טובים במשרד החקלאות והוא נחשב "תותח".

גם יושב ראש מועצת הזיתים הוא כך.

הוא גם יושב ראש ענף.

אם ניקח את השירותים הוטרינרים, אז הממונה הארצי על בתי המטבחיים בכל הארץ הוא גם בן מיעוטים. כאילו ברמה של השירותים הוטרינרים, ברמה מספר שתיים בשירות הזה. זאת אומרת, זה לא נכון שאין בני מיעוטים בין הפקידים הבכירים במשרד החקלאות.

דיברנו על השיעור שלהם.

לא. לא. אז אני אומר אתם לא סופרים את מספר החוקרים במכון וולקאני למשל. תיכף אתה תשמע את הנתונים. נתתי לך עכשיו את הדוגמה של הפרופסור, חוקר בכיר, שממלא את אחד התפקידים החשובים. הוא רצה לעזוב את מכון וולקאני ולהצטרף להגנת הצומח. עכשיו הוא מיוחד.

זה לא משהו שאפשר להתווכח עלין. אני לא וטרינר, אני לא חוקר במכון וולקאני, ולא למדתי חקלאות. לכן אני אומר, אם ההצעה פה תהיה על האיכות לא רק על הכמות זה יהיה אחלה. זה הכי טוב מבחינתי. לכן אני אומר הלוואי ויותר אנשים מהמגזר היו הולכים ללמוד חקלאות כדי שהם יוכלו להשתלב במערך הכי בכיר של המשרד הזה. אין מדיניות במשרד של חסימה גם אם זה קשה. אני מאוד מקובל בנושא של החקלאות.

המטרה של הוועדה אדוני השר, היא עידוד ערבים לרכוש השכלה רלוונטית.

אחלה, אנחנו מעודדים את זה. לכן אני אומר מבחינת המדיניות אין מדיניות כזו, לא מבחינת של קידום החקלאות במגזר ולא מבחינת כוח אדם. אני רוצה להגיד עוד משהו בנושא. מה שיושב ראש הוועדה חושב שמבחינת כפר יש הרבה קריטריונים של משרד החקלאות. כמו שאתה אומר כפר יסיף. כפר יסיף הוא דוגמה. יש לנו הגדרות מאוד ברורות לגבי משכל האוכלוסייה באותו ישוב שאיכות הישוב הזה נמדדת.

יש מעטים.

יש ועוד איך. ההגדרות שלנו מאוד ברורות. יש שתי תשתיות לאומיות שאנחנו עוסקים בהן בנושא של פיתוח הכפר. אחד זה הנושא של תשתיות הישוב. אנחנו משקמים עכשיו תשתיות בכל הישובים הכפריים לפי סדר מסוים.

אני רוצה לתת דוגמה למה אנחנו בכלל לא בודקים אם זה קיבוץ, מושב או כפר. למשל, בפיילוט הראשון, תוך 17 שני ישובים של מיעוטים היו בתוך התשתיות. זה משהו שכל ישוב התחנן אליו, וזה היה בהשקעה של מיליוני שקלים. אחד היה באזור ירושלים ואחד היה במועצה האזורית הבדואית. אני לא הסכמתי שארבעת הישובים שאני משקם בפרויקט של שיקום תשתיות לא יחילו עליהם גם את התוכנית.

מה זה תשתיות?

כבישים, תאורה, מדרכות, הכול.

אתה הופך אותו. אתה מלביש אותו חליפה חדשה. אתה מכניס אותו לחנות ועושה לו חליפה חדשה, כל מה שצריך שם. כל מה שצריך לעשות כדי שייראה ישוב נורמאלי. אין מצב כזה שמדיניות המשרד היא כאילו מנסה לעשות שינוי. בהחלט יכול להיות שבמהלך הזמן הגישה בקליטת עובדים היתה שלא מוצאים אנשי מינהל. אני מעריך שאם אתם תבדקו במשרד החינוך, אין לכם בעיה עם האחוזים. אני בטוח שאם תבדקו במשרד החינוך לא תהיה לכם בעיה עם האחוזים.

איזה אחוזים?

של מספר בני המיעוטים שמועסקים.

אתה טועה.

יכול להיות.

הוא מתכוון בחיבור בין חינוך לתחומים אחרים, מורים, מורות אחיות.

אני צריך לעשות הכול.

אבל גם במשרד החינוך יש לנו בעיה גדולה מאוד עם שיעורי המועסקים.

לא חשוב, אבל יש סיכוי שבאוכלוסייה שמונה 20% מכלל הציבור בישראל וגם מערכת החינוך שלה 20%,

28 אחוז.

לא חשוב, 28 אחו, אתה תמצא מצב אחר. אנחנו לא באותו מצב. רוב המגזר, המורים שלהם עומדים בתור, מי יהיה מורה. כולם מחכים לזה. כולם הולכים ללמוד הוראה. הלוואי ואצלי היו עומדים בתור. שכולם היו לומדים ואני הייתי צריך לדחוף אותם למכון וולקאני ושייאשו את המשרות. חלק מהעניין הוא השכלה כמו שאמר יושב ראש הוועדה.

דיברת על שני ישובים שעוברים שיקום. אחד באזור ירושלים, על איזה שני ישובים דיברת?

אחד באזור ירושלים והשני פה.

תן לי שמות ישובים.

אחד במועצה האזורית מטה יהודה, והשני במועצה האזורית הבדואית.

אולי רפעאה ובטוף.

בטוף כן. רק הערה, להשלמת דברי השר כדי להראות את הקו. הוא אמר, שייתכן במשרד החינוך ובמשרד הבריאות אין את אותה בעיה ושם יש מעבר ל-10%. אחת הבעיות שלנו היא שהמטה נמצא בתל אביב והכפרים נמצאים בכלל רחוק. אם אתה משווה למשל ואתה רואה מה קורה במחוזות שלנו אנחנו נמצאים ב-13 וחצי אחוז. המחוזות שהם יותר קרובים לשטח שם, אתה תראה את זה בדוח עוד מעט, שם אנחנו נמצאים ב-13 וחצי אחוז. חלק מהבעיה שלנו זה באמת הריחוק. אותם חברים שדיברנו עליהם כמו ג'מאל, הוא צריך להגיע מכפר קרעאה כמעט כל יום לבית דגן, זה לא קל. ולכן באזורים הרבה יותר קל לנו.

במהלך 10 - 15 שנים, אנחנו מתמודדים עם צמצום כוח אדם מסיבי מאוד במשרד החקלאות ולכן באופן טבעי אנחנו מנסים לעשות עדיפויות, לתעדף את כוח האדם שאנחנו קולטים. אנחנו כמובן מוותרים על כוח אדם מינהלי יותר ויותר, ומנסים לקלוט במעט שאנחנו יכולים כוח אדם מקצועי. אנחנו מפרסמים מכרזים שמיועדים למגזר הערבי בלבד לא אחת ואפילו שלוש או ארבע פעמים את אותו מכרז ואנחנו לא מצליחים לקלוט כוח אדם מהמגזר הערבי.

זה נוגע בדיוק למה שנאמר כאן. אין כנראה יותר מדי, שלא להגיד בכלל, כוח אדם בשירות התעסוקה בתחומי הוטרינריה, או האגרונומיה וכנראה גם בכלכלה. כי אנחנו מפרסמים מכרזים בנושאים האלה ומתקשים מאוד מאוד לקלוט כוח אדם בתחומים האלה.


באשר לפערים שאתה ציינת אותם. אנחנו רוצים לעשות מאמצים ואנחנו הראינו גם במסמך הראשון שדיווחנו עליו איך אנחנו יכולים להגיע ליעד שאתם קבעתם פה של 10% כוח אדם מהמגזר הערבי במשרדי הממשלה. אבל כל זה מותנה בזה, שכמו שהחליטה הממשלה היא גם תבצע את זה והיא תסייע.

אנחנו למשל כמשרד, לא זכינו למשרות ייעודיות למגזר הערבי אלא אם כן אנחנו גייסנו מהמשרות שלנו כוח אדם. יש משרדים שזכו לזה ואני חושבת שצריך לעשות את זה. אם אנחנו באמת רוצים להעדיף כוח אדם כזה אנחנו צריכים לתת לו משרות. כי המשרד שלנו יוצא במכרזים בודדים במשך השנה בגלל צמצום כוח אדם, ובגלל פירעון של כוח אדם שמצוי במשרד.

אם לא יתנו לנו משרות כפי שהחליטה הממשלה, ולא רק יחכו שאנחנו ניתן משרה ואז יתנו לנו אולי משרה בתמורה, יהיה קשה מאוד לעמוד בלוח הזמנים. במסמך הזה שאתה מדבר עליו, במסמך הראשון שהעברנו אנחנו הראינו שאנחנו ניתן חלק והמדינה תיתן בתמורה את אותו חלק ואז נגיע ליעד הזה. אבל שוב אני אומרת, אם אנחנו רוצים להגיע לזה מהר המדינה מוכרחה לעזור בנושא הזה למשרדים. היא חייבת להקצות משרות למשרדים.


היא חייבת למצוא את הדרך לאוכלוסייה הערבית. יכול להיות, ואנחנו כבר על זה שמנו את האצבע, יכול להיות שהאוכלוסייה הערבית לא מורגלת לחפש מכרזים בשירות הממשלתי, לענות למכרזים, להגיש מועמדות. יכול להיות שצריך למצוא מנגנון שיגיע לאוכלוסייה הזאת ולסייע למשרדים לאתר את העובדים.

את מתכוונת לחיפוש אקטיבי? מנגנון שיחפש באופן אקטיבי?

נכון. המשרד הזה פונה לכל המקומות אבל אני מעריכה שיש אנשים שאנחנו לא יודעים איך לפנות אליהם ואולי הם כן יכולים להיות מועמדים למשרות השונות.

את אומרת שיש לך קושי להגיע להיצע?

לאתר מועמדים. אנחנו הרי מפרסמים בעיתונות את המודעה של המשרות הייעודיות האלה ומפנים את זה לנציבות שירות המדינה, לאתר שלהם. לדעתי, אולי העיתונים האלה אינם העיתונים הנכונים.

האם נציבות שירות המדינה מסייעת לכם בזה?

לא. התשובה היא לא.

לאחרונה, אנחנו העלינו את האתר של המשרד באינטרנט בערבית. ממש ככה. אני מאוד מקווה שזה יעזור. אותו ג'אמל שדיברנו עליו הוא למעשה רכז תוכן בין היתר כדי שכל החומר בעברית גם יתורגם לערבית. יש לנו אתר אינטרנט בערבית.

האמת היא, אני חייבת לציין, יש במינויים למשל בשירות המדינה, במינויים לא של עבודה, הם תמיד רוצים להעדיף אבל הם רוצים להעדיף רק את מי שיש לו ניסיון. ואתה אף פעם לא יודע מתי אתה מתחיל. אנחנו, בעזרת המנכ"ל, איתרנו את כל בעלי התפקידים דווקא במחוזות, בדרג הנמוך מאוד שקיים במשרד, דרג של מחוזות, והם לא סגנים. נתנו להם תפקידים שנותנים בדרך כלל רק למי שמגיע לדרג של סמנכ"לים, כדי שהם יצברו ניסיון, כדי שאחר כך כאשר הם יחפשו תפקידים, הם ייגשו למכרזים הם יוכלו להגיע לדירקטוריון. הם יוכלו להגיד היינו בדירקטוריון הזה, עמדנו בראש הוועדה ההיא, ואז כאשר הם ייגשו למכרזים זה ייתן להם עדיפות לנוכח הניסיון שלהם. זה דברים שאנחנו יכולים לעשות אז עשינו אותם. וזה קרה בשנתיים האחרונות.

אני אגיד לכם איך זה מצטייר, כמה זמן עובד הערבי וכמה זמן עובד היהודי, שנות וותק. אם אתה משווה, אתה רואה שעובד ערבי עובד כ-40% או 50% פחות. אתה שואל את עצמך למה. אתה אומר, רגע אחד, אם הוא לא יעלה למעלה למה שהוא יישאר כאן? אני אגיד לכם איך אנחנו מצטיירים. כאדם שקרא כבר יותר מטקסט אחד בימי חייו אז אני יכול להעיד, כי אם אליבא דמשרד החקלאות ישנו עובד אחד מתוך 27 בכירים ולא הרבה יותר.

לא. זו שגיאה בהגדרה.

ישנם עובדים מסוימים, בואו נשים את הדברים על פני השטח. אם אנחנו רוצים להתווכח על מספרים בואו נחליט מה הוא שדה המשחק. יש לכם 1018 עובדים כן, מתוך 1018 העובדים האלה אתם ציינתם שישנם 27 בכירים, אכן זה מדויק. מתוך 27 הבכירים האלה ישנו ערבי אחד. זה מדויק. עד כאן הכול בסדר. אני לא עשיתי דבר. אני עושה משהו אחר. אני גם אגיד לכם מה אני עשיתי. אתם אומרים ישנה עוד אוכלוסייה שקשורה במשרד החקלאות. משרד החקלאות מממן אותם.

זו יחידת סמך של המשרד.

היא נלקחת בחשבון בתוך 1018 העובדים?

לא. אבל אני רוצה גם כאן לתקן. השאלה היא מה זה מחיר. השאלה איך מגדירים. במשרד שיש בו גם דרג חוקרים אז המילה בכיר מבלבלת. המונח בכיר, זה קשור לחוזה בכירים בדרג המנהלי. אבל יש בכירים שהם לא בדרג המנהלי. למשל אם אני בא ואומר על חוקר, מנהל מכון, הוא בכיר מאוד. בהגדרה שלך הוא לא ייחשב כבכיר. עכשיו, הממונה על כל בתי המטבחיים בארץ, אז בהגדרה שלך הוא לא ייחשב כבכיר.

זה המעמד של בתי המטבחיים בארץ.

אצלך הוא לא נכנס להגדרת בכיר?

אין לי ספק בזה. השאלה היא בסופו של דבר, אני אומר שוב מה מצטייר, ויכול להיות שצריך לקחת את אותה פעולה ולהוסיף לה טלאים.

בשביל זה הקימו ועדה ולא עושים את זה דרך מחשב.

לכן אנחנו לא באים אליכם ואומרים "נו, נו, נו" אלא אנחנו אומרים לכם מה אנחנו קולטים.

כן, אבל אתה צריך להבין, שאם נניח אני בא למכון וולקאני, ויש שם מאגר של אולי 200 חוקרים, מה אתה רוצה שאני אעשה? שאני אספר לך סיפורים על שמאתיים האלו יהיו חוקרים מכל המגזרים? באמת. אני לא יכול לשים מישהו במקום מקצועי שהוא לא למד ואין לו את הכישורים והוא לא חוקר, אין לאן להכניס אותו. לכן אני אומר מראש, זה לא דבר אפשרי. אבל, להגיד שיש חוקר בן מיעוטים, שניסה לפרוץ את המחסום של מכון וולקאני ולא התקבל, גם זה לא נכון.

לכן במכון וולקאני, אולי התופעה הזאת היא פחותה.

לכן, מה שאמר יושב ראש הוועדה זה מפתח. עניין של רכישת ההשכלה בתחום, היא המפתח.

נכבדי השר, אם זה כמו שאתה אומר, זה רק מעיד על בעיה במשרדים הממשלתיים. כי אם אכן ישנם בכירים במערך המחקר החקלאי, כלומר יש אנשי מקצועי, ערבים טובים. תגיד לי אתה אדוני השר, למה אני לא רואה אותם במשרדך? הלאה. הלאה. עוד שאלה אחת שמצטיירת. בואו לא נשלה את עצמנו, חלק מעובדי המשרד גם המקצועיים אינם בתחום החקלאות בלבד, זה השקעות במימון ותכנון וחשבות.

אתה יודע איפה הטעות שלך? מכיוון שכל שדרת האנשים המרכזית התחילו מחקלאות. הם גם התחילו מכלכלה, בפקולטה לחקלאות. מה לעשות? שם זה מתחיל.

העניין הוא אחר. זה לא זה. השאלה היא כזאת, התחילו, אבל יש לנו כאלה וכאלה, וראיתי גם את הקוריקולום של כמה מהם, איתי, אני לא זוכר אם הוא המנכ"ל או הסמנכ"ל של הכלכלה. רבותיי, תפתחו בבקשה. אנחנו באים ואומרים לכם זה קצת יותר רחב. יש כאן איזו נורה שצריך להדליק.

צריך להוסיף מה שאמרת, שהשכלה היא רלוונטית בחקלאות. האם השר מכוון את עצמו לזה? יש סטודנטים שלומדים מקצועות כאלה? מה התוכניות שלכם?

יש לנו תוכניות פעילות. יש לנו למשל תוכנית לקידום סטודנטים באורגניזם השלם. זה פרויקט שאנחנו עושים אותו ביחד עם האוניברסיטאות והטכניון והפקולטה לחקלאות. השנה פתחנו את זה לכל חמשת האוניברסיטאות. ב

פרויקט הזה אנחנו עושים matching יחד איתם ואנחנו מממנים סטודנטים תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי, כאלה שאנחנו מכינים אותם לעתודה. האמת לא נערכתי לשאלה כדי לראות איזה חלק מהם הוא מהמגזר הערבי. אצלנו בכלל אין מושג כזה. לא יודע. לי קשה בכלל לדבר. אין אצלי מושג כזה.

האם במשרדים שאין להם את הנושא הזה, יש להם את השיעור הנמוך יותר של ההעסקה?

זה לא שיקול בכלל. אבל אם שאלת אני אביא את המידע ואני אפיק לקחים. אם אני אראה שאחוז המועסקים של הערבים הוא נמוך.

ירשה לי השר, לעיתים המנכ"לים חשובים יותר בקליטה עובדים מאשר השר.

לא לעיתים. שרים מותקפים אבל המנכ"לים עושים את העבודה.

חלק מהשרים שניסו, סיימו בבתי משפט. לכן זה תפקיד יותר של מנכ"לים, ודרג בכיר, ומאגר כוח אדם. יש החלטה ממשלה על ייצוג הולם. אתם אמורים ליישם את ההחלטה הזאת. אתם כל הזמן אומרים נציבות שירות המדינה יתנו לנו כאן, אנחנו ניצור משרה ייעודית במקביל וכדומה. כך תיחסם דרכם של יותר ערבים.

זה לא מה שגברת בנצר אמרה. בסטטיסטיקה שהשגנו כאן ראינו שחסרים 24 משרות עד סוף שנת 2012. גברת בנצר באה ואומרת שאפילו אם נחליט שאנחנו ניתן את העדיפות המקסימאלית, לא נוכל להגיע לכמות הזאת. מה שגברת בנצר הציעה, אם ישיתו עלינו את הכלל שעל כל משרה מהמגזר הערבי שאנחנו קולטים נקבל משרה נוספת נוכל בשנה אחת להשלים את כל החסר. זה בדיוק העניין.

מה שאני גם אומרת, שצריכה להיות הקצאת משרות, בלי קשר לשום דבר.

אותם 37 וחצי כפול 3.

נכון.

אדוני השר, האם זה ברור מה שאני שואל?

המדינה החליטה 37 משרות מדי שנה במהלך 3 שנים, ואנחנו לא מקבלים את זה.

כי הנציבות חוסמת אתכם?

כנראה שגם הנציבות מתעדפת במשרדים. יכול להיות שהיא מתעדפת מקומות שבהם יש פוטנציאל קליטה יותר גדול.

אתם פניתם לנציבות בעניין?

כן. הנה שה"מ למשל, יש שניים מתאימים, אי אפשר לקלוט אותם כי הם לא ב-150.

אנחנו עושים מה שהמדינה מאפשרת לנו.

זה משרות מקצועיות שלא נצליח לאייש בקלות.

יש פניה למגזר הערבי, אל תגזימו.

יש, כולל ראשי מועצות לשעבר. אבל יש לי שאלה אליך. ביסוד החלטת הממשלה,

ה-raison d'etre היה שכאשר אתה רוצה להגיע ל-10% ישנם עובדים שפורשים. סביר להניח שבמהלך 8 השנים מאז התחיל התהליך הזה של הגדלת הייצוג ההולם פרשו עובדים ממשרד החקלאות.

יש בעיה שלא ציינתי אותה, על משרד החקלאות השיתו קיצוצים שהם לא קיצוצים רוחביים שאנחנו מכירים על פי החלטות הממשלה, אנחנו מדברים על קיצוצים ייחודיים למשרד החקלאות בהיקפים מאוד מאוד גדולים שמקשים עלינו בכלל לקלוט כוח אדם. לכן אנחנו שמנו לנו למטרה לא לקלוט כוח אדם מנהלי אלא ללכת לכוח אדם מקצועי בשיעורים נמוכים מאוד. אנחנו מצפים, בין השאר הועדנו משרות ייעודיות למגזר הערבי.

אנחנו מתקשים, אני לא רוצה להגיד לא יכולים, כי פה ושם אנחנו כן מצליחים לקלוט, אבל מכרזים חוזרים על עצמם אני אומרת לכם 4 פעמים כי אנחנו לא מצליחים לקלוט את העובדים האלה.

האם אתם בדקתם את המשוב? מה חושבים מועמדים ערבים על משרד החקלאות? כי אם היית מעסיק פרטי והיית מחפשת עובדים ולא היו מגיעים ואת צריכה אותם כדי לייצר, היית בודקת מה קורה.

לא, לא, לא. זה בכלל לא נכון. זה בכלל לא נכון. מניסיון אני יודע בסופו של יום צריך להיות איוש בחקלאות של מאה אחוז. זה נכון שהוא הענף הכי צומח במשק הישראלי אבל אתה לא יכול ללכת למקום שבו אתה יודע שאתה לא יכול לגייס מהאוכלוסייה ולצפות שבחלק מסוים יהיה האחוז יותר גדול מהאוכלוסייה. זה לא בתחום הניסיון שלך ללכת למקום הזה. זה לא מקום כמו מערכת החינוך.

למה אתה לא שואל את עצמך למה אין צמיחה בכוח אדם?

אז אני אענה לך. יש לי מחסור אדיר בכוח אדם. בחקלאות הישראלית יש מחסור של עשרות אלפי מקומות עבודה. אני רוצה שאתה תדע. הרי למה בסוף מביאים מבחוץ? כי קורה פה משהו שקורה בכל מקום. מה קורה פה? בסוף רמת החיים בישראל עולה והאנשים בישראל לא חשוב מה הם אם הם יהודים, ערבים, חרדים או כל אחד אחר, מתיישרים לפי רמת החיים שקיימת באותה מדינה. לכן הם מחפשים רמת חיים יותר גבוהה עם שכר יותר גבוה. אם הענף הזה יודע לתת בקושי שכר מינימום אז ברור לגמרי שאנשים מחפשים את עצמם בענפים אחרים ובצדק. אתה לא יכול להגיד שלא.

אנחנו לא מדברים על זה עכשיו.

לא חשוב, אבל אתה ניסית ללכת לשם. לכן אני עוצר אותך.

אני הולך ככה, אני שואל את עצמי מדוע אתם לא מצליחים לגייס כלכלנים ערבים? ויש כלכלנים, אני לא רוצה להגיד כחול על פני הים. ישנם כלכלנים רבים.

אתה יכול להגיד לי מבחינה תקציבית, כמה זה ידרוש?

לדעתך, אני יותר משותף. אני אומר שאולי אנשים בהנדסה חקלאית - - -

לנציב שירות המדינה יש שבעה סגנים?

בכל שירות המדינה, אין ערבי אחד שממלא תפקיד של סמנכ"ל.

אצלנו יש.

אנחנו מציגים עובד מהמגזר הערבי, שהוא סגן מנהל שה"מ ברמה 44.

וזה אדם שהצענו לו להיות מנהל שם.

הוא ברמה של מנכ"ל?

לא. זה לא מנכ"ל, זה סמנכ"ל בכיר. הוא מנהל יחידה.

יש מנהל ברמה של סמנכ"ל 42, אבל הוא ברמה של סמנכ"ל 44.

במשרד החקלאות יש מנכ"ל אחד.

זה ההבדל בין סגן מנהל בכיר מאוד לבין סגן מנהל כללי במשרד. אנחנו יודעים כמו למשל במשרד האוצר אנחנו מבחינים בין מנהל אגף שדרגתו מנכ"ל. גם זה קיים. אדוני השר, הגברת בנצר.

הם לא רוצים להיות בכירים, כי כשהם מדענים הם מקבלים שכר יותר גבוה.

אני יודע, כאנשי מחקר.

כי כאשר הוא עובר מעמד של וטרינר למשכורת של בכיר הוא מקבל פחות. וטרינר מקבל הרבה יותר. הוא יכול להגיע ל-40 אלף שקל עד 50 אלף שקל.

ישנם מהנדסים כימאים רבים, ישנם מהנדסי מכונות. מה ההבדל בין הנדסה חקלאית לבין הנדסה אחרת? היא על בסיס הנדסה המכונאות.

מהנדסי בניין, מהנדסי קרקע, ישנם כאלו?

ישנם, אבל לבוא ולומר אין אנשים זה כאילו להאשים את הגורל. לא. ישנה הדרה.

היא לא אומרת שאין אנשים. היא אומרת שהיא לא מצליחה לגייס אותם. השאלה אם יש חיפוש אקטיבי, כן או לא? זאת השאלה.

אולי אפשר לסייע לכם בזה.

יש בשרות המדינה, ואתן דוגמא. אני עובדת עם השר, ולפעמים מדברים איתי על דברים שאסור לדבר, אבל הם לא פעילים פוליטיים. נגיד מנהל שה"מ החדש, הוא אמר לי תשמעי, יש לי שני מהנדסים בתחום הצמחי שאני יכול לגייס ממגזר המיעוטים אבל יש לי בעיה. אנחנו עשינו הסכם עם האוצר שאנחנו לא עוברים את ה-150. ואנחנו ב-150. אנחנו לא יכולים לקלוט יותר.

נתתי לו טיפ, אמרתי לו, לך לרחל בנצר, יש תוכנית מטעם הממשלה, שאם הוא בן מיעוטים אז יכול להיות שהיא תקלוט אותו. אמרתי לו, היא לא עומדת ביעדים, היא צריכה להגיע ל-10% ייצוג הולם. זה נקרא אקטיביות. הוא מצא. אין לו סיכוי. היא לא תקלוט אותו כי היא לא יכולה לאשר אותו. היא לא יכולה לאשר, לא חשוב מאיזה מגזר הוא, היא לא יכולה לאשר קליטה. במסגרת גיוס כוח האדם, במסגרת המשרות שאגף התקציבים מאשר.

יש לך הכרזה במסמך. מה קורה עם זה?

שוב, אם המדינה, קרי נציבות שרות המדינה, תעמוד בהחלטת הממשלה, כי אני יכולה לספר לכם שבשנת 2010 לא ניתן לי אישור כי הם טענו שהם חרגו מהמשרות האלה. אם אני אקבל את מה שהממשלה החליטה אני מאמינה שאני אקלוט.

עורך דין עסאם אבו נסאר, בבקשה.

רציתי לשאול, האם יש איזשהו מכרז של נציג לשכת עורכי הדין? כי שם יש עודף.

זו דוגמא. שם יש הרבה, זה כבר המכרז השלישי שאנחנו נותנים כוח אדם מהמגזר הערבי.

יש לך מרכז השמה בלשכה?

יש שם הרבה עורכי דין, ואין שם בעיה.

יש 40 אלף עורכי דין יותר מדי.

אין קליטה שם.

יש את המכרז האחרון. זה ברור שיש הרבה. מרכז ההשמה של לשכת עורכי הדין, הם עוברים המון קשיים במכרז. זה נסגר? זה עדיין קיים? עכשיו, עכשיו במכרז האחרון, יש משהו?

המכרז היה קשה, היו מבחנים קשים. אבל בכל מקרה ייבחר בסוף מישהו מן המגזר הערבי. הטוב ביותר מן המגזר הערבי ייבחר לזה. נכון היה קשה.

לפי דעתכם, היתה כמות מספיקה של מועמדים ערבים?

כן, היתה כמות מספיקה. היינו שמחים אם היו עוד יותר, אז יכולנו למיין יותר.

אבל עובדים במשרד כמה יועצים משפטיים בנפרד.

מתוך 14 עורכי דין, יש לנו 3 עורכי דין מהמגזר הערבי. עם תקן, בטח שלא מתמחים.

יש לנו שלושה.

אני יודע. יש לכם את מנהל היחידה ששמו משה גורן, ויש את מיכל גולדמן ואת בן ציון זיידמן ואת גבריאל בר דוש ואת איילה אייזנברג.

אתה מדבר על הוועדה?

לא, המועצה לזכויות מתווכים.

נכון, אבל אני לא רואה כאן אף אחד.

אבל היו מכרזים.

בהשקעות ומימון אני רואה את שמחה יודוביץ ואת גזית, ואת טוכנובני, ואת אריאלה וכן הלאה. בכלכלה, אלה דברים שלא נדרש בהם ידע חקלאי. הם לא אגרונומים.

נכון, אבל אני אראה לך עוד הרבה כלכלנים במקומות אחרים.

אלה הם עורכי דין, שמתעסקים בעיקר בקניין רוחני. אנשי מדע, שהם עורכי דין.

לא. סליחה. למעט עורכת הדין מיכל גולדמן אף אחד מהם לא אמור להיות עורך דין. היא הרשמת, היא עורכת דין, כל השאר הם אגרונומים.

אם הם ישנם במכון וולקאני, מדוע שלא יהיו גם כאן?

מפני שצריכים אותם שם.

הם חוקרים, לא כדאי שאני אבזבז אותם.

אלה לא משרות בכירות.

תנסה להביא חוקר אחד להיות אצל שמחה יודוביץ, הם לא רוצים את הדברים האלה.

בעניין שאין מועמדים בחקלאות. הרי הבחירה הראשונה של בוגר בית ספר ערבי זה לא חקלאות, זה ברור. זאת אומרת זה משהו מובנה כי מה הפוטנציאל בחקלאות? ללכת לעבוד עם יש עדיין קרקע של האבא או של הסבא?

בדיוק מה שאמרתי קודם.

אני חושב שזה עדיין לא פוטר את המשרד. לדעתי לפחות. אולי צריך לנקוט בהגברת המודעות. הרי אם רוצים לקלוט צריך לנקוט בהגברת המודעות. זה לא רק חיפוש אקטיבי עד שאותו בוגר יחשוב ויחפש את משרד החקלאות. כי אף אחד לא הולך ללמוד כלכלה חקלאית. אלה באים יותר מהמושבים.

גם בני המושבים כבר לא בוחרים ללמוד את זה.

ביניהם יש פחות, אני יודע. אבל צריך לעשות משהו בקשר למודעות על הפוטנציאל שיש בתפקידים האלה במשרד החקלאות. כי אתם רוצים אבל כביכול אין אנשים שיכולים להציע את עצמם. זה תפקיד של המשרד אולי להגביר מודעות.

החלטת הממשלה הבאה בהתאם להמלצות של הוועדה הזאת צריכה להיות עניין של האיכות וגם זה שיושב גודלו של הענף ביחס לגודל האוכלוסייה. צריך למצוא את האיזון הנכון. יכול להיות שמשרד החינוך ייתן ייצוג ל-30% מהמגזר הערבי. יכול להיות שמשרד החקלאות ייתן אפשרות לא ל-17% אלא ל-7%. אני לא יודע. אתם צריכים למצוא איזשהו מודל. אני מוכן לעזור לכם. אבל באופן עקרוני אתה חייב למצוא מודל נכון.

אתה בכיוון הנכון.

אוקיי, אדוני השר והמנכ"ל ואנשי השר, אני רוצה להודות לך על שהופעת בפני הוועדה.

אין ספק שמדובר בשיעור שצריך להעלות מבחינת ייצוג הערבים במשרד החקלאות. זה עומד על 6.8% כמעט 7%. בעיקר התרכז הדיון בנושא קליטת ערבים בדרג גבוה ובכיר במשרד. יש למנות ערבים בדרגים בכירים.

דיברנו על חיפוש אקטיבי. יש בעיה שצוינה על ידי רחל בנצר במציאת ערבים למרות שיש מכרזים, היא אומרת. צריך למצוא פתרון לבעיה הזאת על ידי חיפוש אקטיבי ואם לא מוצאים אז להגביר את החיפוש האקטיבי עד שמוצאים.

תמיד אפשר לתקשר עם המגזר הערבי דרך העיתונות הערבית, דרך הוועדה, דרך חברות השמה ודרך העמותות "קו משווה" וכדומה. יש המון עמותות. בבקשה אדוני.

הסיפור של הדירקטור הוא אחר.

נניח נשים ערביות.

אל ארחי פרחי למיניהם שנכשלו במקצועיות, הם ידעו שאנחנו לא בדרך הזאת.

לכן שאלנו הרבה על נציבות שירות המדינה, אנחנו מרגישים שיש חסמים בנציבות שירות המדינה.

לכן המודל הכלכלי צריך להיות הגיוני. זה חייב להיות הגיוני. זה חייב להיות משהו שמנחה את המשרד.

יש כוח אדם מקביל.

אחרי הדברים שאמר השר שמחון, אנחנו נקיים כאן בכנסת יום עיון למשפטנים בקשר לבית המשפט העליון כדי לשדרג את החקיקה המשפטית שתקל על הקליטה כי חוק ייצוג הולם נשאר אמורפי, אין לו שיניים כמעט והמצב בשטח לא משתנה. לכן צריך לשדרג אותו כך שיהיה בו גם חוק ייצוג הולם לנשים ששם יינתנו כמה כלים שיגרמו שיעור עליית תעסוקה אצל נשים. תודה רבה לכם.

יש אחוז מסויים של ערבים באוכלוסייה, סביר להניח שאחוז המועסקים במשרד החקלאות אמור להיות כזה. זאת אומרת, שפוטנציאל המועסקים יכול לשקף את אחוז הערבים באוכלוסייה. לכן, אנחנו באמת רוצים להטמיע חלק גדול מהמגזר. יש בעיה של קיצוץ בתקציב, המדינה אמרה לכולם אני מקצצת, לכן אתם צריכים למצוא את המודלים הנכונים.

אגב, כמאמר מוסגר, שאלנו את נציבות שירות המדינה באשר למשרד הרווחה. אנחנו עובדים עם המיעוט הערבי באוכלוסייה של היום, כדי לטפל בכל המגזר צריכים משאבים.

כן אבל בסוף, אנשי המגזר הלכו ללמוד עבודה סוציאלית בשנים האחרונות, והחלק שלנו במשרד החקלאות הוא בהתאם. זה המודל שצירך ליצור.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15