הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
ועדת חקירה פרלמנטרית
17
בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
19/7/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 8
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
‏יום שני, ח' באב התש"ע (‏19 ביולי, 2010), שעה 13:30

1.
ישיבה עם איגוד הבנקים

חברי הוועדה: אחמד טיבי – היו"ר

משה פרל
-
מנכ"ל איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ
-
מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

בועז רדי
-
מנהל אגף רגולציה, בנק הפועלים

עופר קורן
-
מנהל אגף מינהל ותפעול משאבי אנוש, בנק לאומי

אבירם כהן
-
ראש ענף דוברות ורגולציה, בנק לאומי

ברכיה רוזנברג
-
רגולציה, בנק לאומי

שלום אברהם
-
סגן ראש מערך משאבי אנוש, בנק דיסקונט

מיכה ארגמן
-
מנהל אגף הנדסת תהליכים, בנק מזרחי-טפחות

מיקי יריב
-
סמנכ"ל, מנהל אגף בנקאות קמעונאית, פאסיב, שיווק ומשאבים, בנק ערבי ישראלי

ציון מימון
-
מנהל מח' משאבי אנוש, הבנק הבינלאומי

ריאן כמאל
-
סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

אורלי חן
-
מנהלת מרכז קריירה, קו משווה

יוסף עומר
-
יועץ כלכלי ופיננסי, חב' נדל"נית

אימאן סלימאן
-
עיתונאית

ד"ר דני גרא
-
יועץ הוועדה

שרי אברמוב

כפאח עבד אלחלים

אירית שלהבת
ישיבה עם איגוד הבנקים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי. האורחים שלנו הם איגוד הבנקים ונציגי הבנקים.


(קורא את שמות הנוכחים.)


בציבור הערבי בכלל קיימת מצוקת תעסוקה, ובשני תחומים עיקריים בפרט: נשים ובעלי השכלה אקדמאית. מעבר לחובת הייצוג ההולם נראה כי מצוקה זו מגבירה לחצים מצד הציבור הערבי לחיפוש תעסוקה במישור הציבורי.


קיים היצע גדול יחסית של בעלי מקצוע ערבים בתחומי חשבונאות, כלכלה, יועצי מס, משפטים, תעשייה וניהול, הנדסה ומינהל עסקים. תחומים אלה משיקים לתחומי הביקוש של השוק בכלל והבנקים בפרט.


הבנקים מהווים גורם מרכזי במשק המעסיק במישרין אלפי עובדים, וכמערכת יש להם השפעה ישירה על חיי הציבור במובן הרחב ביותר ועל צמיחה כלכלית ועסקית על השלכותיהן. הבנקים, בהיותם מוסדות פיננסיים, מהווים גורם רב-משקל בהשקעות בתחומים משקיים רבים ומגוונים. כמעט ואין בוגר במדינה, ערבי כיהודי, שאינו לקוח של גורם בנקאי זה או אחר. הבנקים פועלים מכוח רגולציה של המדינה, של בנק ישראל.


מטרת הדיון היום לבחון את רמת תעסוקת ערבים במערכת הבנקים בישראל ולבחון האם הבנקים נוקטים, או עשויים לנקוט בצעדים להגברת תעסוקת ערבים בבנקים.


שלחנו אליכם שאלון. האם קיבלנו תשובות בכתב לגבי מספר העובדים בכל קבוצה, בהנהלה הראשית, בחברות-בת, במינהלות אזוריות, בסניפים גדולים, ביתר הסניפים, לגבי בעלי תואר אקדמאי בהנהלה הראשית, בחברות, במינהלות אזוריות, בעלי תואר אקונומי בסניפים הגדולים, התמחויות אקדמאיות שכיחות במטה ובחברות-הבת ובמינהלות האזוריות?


לא קיבלנו תשובות בכתב, כך אומרת לי מרכזת הוועדה, גברת כפאח עבד אלחלים. זה לא תקין ולא מקובל. כאשר ועדת חקירה מפנה שאלות בכתב היא אמורה לקבל תשובות בכתב. אני מקווה שנקבל כעת תשובות תוך כדי דיון על העקרונות שהצגתי בפתיח ולאחר מכן גם את המספרים הנדרשים.


בבקשה, מר פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים.

תודה על ההזדמנות שנתתם לנו כאשר הזמנתם אותנו לכאן.


אפתח דווקא במקום שבו סיימת, עם סוג של הסתייגות שאולי תישמע אפילו קצת מוזר, אבל במערכת הבנקאית אין רישום מסודר – או לפחות לא בכל הבנקים – או פילוח של העסקת עובדים על בסיס דתי או אתני או עדתי או אחר. את זה אני אומר, במקרה שלנו, לטוב ולרע. לטוב, מכיוון שאנחנו דבקים בלוגיקה שאני מניח שמניעה את הוועדה הזאת, של שוויון הזדמנויות, כאשר סוגיית דתו של העובד לחלוטין לא רלוונטית, אבל מצד שני, אני לא רוצה שתחשוב שיש כאן איזו התחמקות. היה קשה לענות על השאלון, אבל כן אמסור כאן נתונים ואקח אחריות על הנתונים שאמסור. חשוב לי שיידעו חברי הוועדה שזה לא פשוט. אין כאן איזה אקסל. לפעמים צריך לאתר את הנתונים על-פי מועדי החופשות שלוקחים העובדים ולפי פרמטרים אחרים. אבל אקצר את ההסתייגות שבתחילת הדברים ובכל זאת אני מבקש להציג כאן כמה נתונים.


אתחיל מן הדבר שמעניין אותך יותר מן הכול, ששמת עליו את האצבע. שיעור המועסקים הערבים במערכת הבנקאית בישראל הוא כמעט 6%. הנתונים שאני מציג מגיעים ממחלקת המחקר של איגוד הבנקים, וליתר דיוק שיעור המועסקים הערבים עומד על 5.6% מבין עובדי הבנקים. בבנקים יש כ-36,000 עובדים, כלומר מדובר על יותר מ-2,000 עובדים ערבים.


על כך אני מבקש להוסיף עוד כמה נתונים, ברשותך, אדוני, לפתיחה. אני מקווה שהם יאירו את העיניים בכמה כיוונים.


קודם כול, חשוב לי להבהיר, אם מסתכלים על המגמה של אותם 5.6%, כלומר של קבוצת העובדים הערבים בבנקים, רואים שב-5 השנים האחרונות המספר נמצא כל הזמן בצמיחה, או ליתר דיוק, הנתון שאני רוצה להציג כאן הוא צמיחה של 30% בתוך 5 שנים במספר העובדים הערבים במערכת הבנקאית.


יותר מזה, וכאן אני מגיע לנתון העיקרי שאני רוצה להציג בפניכם, כשמסתכלים על קצב הגידול של עובדי הבנקים בכלל ועל קצב הגידול של הקבוצה הערבית בקרב עובדי הבנקים, רואים שאותם 5.6% עובדים ערבים צומחים בקצב מהיר יותר מאשר כלל המערכת. כלומר, קבוצת העובדים הערבים הפעילים שהם חלק מן המערכת הבנקאית גדלה בקצב מהיר יותר מאשר כלל עובדי הבנקים. זה נתון שנראה לי אופטימי מאוד וחשוב לי להציג אותו.


הרשיתי לעצמי ואשמח, אדוני, אם תתן לי את ההזדמנות, לעשות אפילו קצת השוואה ברמה אינדיקטיבית של גופים ומגזרים אחרים.

בבקשה.

נתון של כמעט 6% עובדים ערבים אמנם לא דומה לשיעור הערבים באוכלוסייה, שעומד על כ-20%, אבל בכל זאת כשמסתכלים על מינהל מקרקעי ישראל, שם יש 3% עובדים ערבים, על רשויות רגולטוריות כמו רשות ניירות ערך, כמו רשות שדות התעופה, שם יש 0% עובדים ערבים, כמו הטלוויזיה, שם יש 1.8% עובדים ערבים, כמו ההיי-טק, שם יש 1.1% עובדים ערבים, כמו מערכת המשפט, שם יש 3% ומשהו עובדים ערבים, ויש לי עוד המון דוגמאות, המערכת הבנקאית במובן הזה מציגה נתון סביר וקצב הגידול, שהוא בעיניי דבר שיש להשתבח בו, בהחלט מעודד.


יותר מזה, חשוב לי להסביר שהאפיונים של עובדי הבנקים – נגעת בזה גם בפתיח שלך – שונים מאשר של עובדי רוב ענפי המשק. אם תסתכלו על שיעור האקדמאים בבנקים ועל רמת המקצועיות שנדרשת מעובדי הבנקים, הם עצומים. אם מסתכלים על האוכלוסייה הערבית מבחינת הרפרטואר שנמצא בכלל כמאגר פוטנציאלי, לפי נתונים שבדקנו בקרב כוח העבודה הערבי נמצאים 8.5% אקדמאים ובערך 20% בעלי 12 שנות לימוד ומעלה. כלומר, כאשר מסתכלים על הפוטנציאל במאגר של כוח-האדם הערבי, כאשר אנו צריכים בעיקר עובדים אקדמאים, מבינים שהנתון של 5.6% גבוה דווקא והוא הולך וגדל. הפוטנציאל של אקדמאים או אנשים במקצועות ספציפיים במגזר הערבי, והזכרת זאת בתחילת דבריך, מצומצם יותר יחסית.


בסיפה של דברי הפתיחה אני מבקש להעיר עוד שתי הערות. קודם כול, חשוב לי להביא לידיעתך, אדוני היושב-ראש, שאיגוד הבנקים פעיל בהכשרת בנקאים במסגרת לימודי דיפלומה בבנקאות בשתי מכללות: מכללת הגליל (מכללת סח'נין) ובית ברל. רוב הסטודנטים במסגרות הללו הם סטודנטים ערבים. אנו בקשר קבוע עם שתי המכללות הללו: אנו מפקחים על המורים, אנו מפקחים על הסילבוס, אנו מפקחים על הבחינות ומעניקים להם דיפלומה. בשתי המכללות הללו יש רצון רב מאוד להמשיך ולפתח את הפרויקט הזה ואנחנו בהחלט נותנים לזה יד.


איגוד הבנקים חבר גם בעמותת "קו משווה" וככל שניתן אנו לויאליים כמובן למטרות של העמותה, שמוכרת לכם ובטח תהיה מיוצגת כאן. את תיטיבי ממני לתאר את הדברים.


בשורה התחתונה, בתשובה לשאלה שלך על הנתונים, יש לנו לאן להשתפר אבל גם אין לנו בְמה להתבייש.

תודה רבה. רשות הדיבור לד"ר דני גרא, יועץ הוועדה.

מתוך 5.6% העובדים הערבים במערכת הבנקאית, ב-4 הדרגות הבכירות בבנק: הראשונה היא מנכ"ל, השנייה סמנכ"ל ולפעמים יועץ משפטי, ואחרי כן יש מנהלי חטיבות, ובבנקים מסוימים יש כינויים שונים לאזורים, אשכולות וכולי. מה שיעור הערבים בתוך האוכלוסייה הזאת?

ידעתי שתלך לכיוון הזה וגם קראתי בקפידה את השאלונים ששלחתם, גם ברמה האידיאולוגית שלהם וגם ברמה האינפורמטיבית. אני לא יכול למסור לך את הנתונים הללו כי אני לא יודע אותם, זאת האמת. זה נשמע לך אולי מוזר. אם תסתכל על האקסלים של הבנקים בכוח-אדם, לא תזהה שם. לא כתוב: דת ערבי, דת מוסלמי, דת נוצרי, דת יהודי וכולי. הנתון הזה בעייתי. היות והבנתי את מטרות הוועדה ואני מכבד אותן, וחש גם מעין גאווה, אני אומר לך שאפילו שליפת הנתונים שאני מציג לך היתה מסובכת מאוד ובכל תאגיד בנקאי נעשתה באופן שונה. יש בנקים שכדי למצוא בהם את הנתונים היה צריך לבדוק אילו עובדים לקחו חופש בעיד אל פיטר ומכך להסיק שהם ערבים. כלומר, הכלים שלי – ולכן גם הסתייגתי – מוגבלים. פילוח לפי אזורים, פילוח לפי דרגות לצערי אין לי יכולת להציג בפניך.

אני מבין את הקשיים שלך וער להם, אבל אם מצליחים לדעת שמכלל 36,000 עובדי הבנקים 5.6% ערבים, סביר להניח שב-3-4 הדרגות הבכירות יש אולי 7%-8% ממספר העובדים, אולי 3,000 איש. לגביהם הרבה יותר קל להוציא את הנתונים הללו כי מספרם קטן יותר.


המידע הזה היה עוזר לנו, ואגיד מדוע. משום שאנחנו מדברים על מציאות שבה בהרבה מאוד ענפי משק 'חבר מביא חבר'. כלפי חוץ, נכון, הכול שוויוני, אבל המציאות אחרת. במערכת הבנקאות, לצערנו, ככל שאנו יודעים והצלחנו לדלות, וקשה לדלות את המידע אבל הצלחנו, יש מעט מאוד ערבים בהנהלה הבכירה של הבנקים ובכלל בהנהלת הבנקים. לכן אנו סבורים שחשוב מאוד לדעת את הנתון הזה.

אני מכבד את זה. אני מוכן לקחת על עצמי לערוך בדיקה נוספת ולנסות להעביר לכם את הנתונים.

אנחנו מבקשים מאוד. אדוני היושב-ראש, זה מקובל עליך?

בשלב זה איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח הם היחידים שלא מסרו פילוח מדויק של הנתונים כפי שנתבקשו. אני מקווה שהנתונים הללו יימסרו לוועדה בקרוב.

אני רוצה להגיד לך יותר מזה, מבלי להתחמק. רשמתי לעצמי ואנסה לעשות את זה, למרות שיש קשיים עצומים שהטבת ממני לתאר אותם. עליך להבין שהבנקים באופן הכי כללי נחלקים לאנשי מטה ולמערכות הפצה מפוזרות. אמרתי ליושב-ראש לפני תחילת הישיבה שהשתתפתי בפנל שעסק באותו נושא בכנס קיסריה אך לפני חודש וחצי ולמדתי. אני מניח שאתה מכיר את בעיית הנגישות. אין דין גופים שפעילים באזור תל-אביב והמרכז ביכולת לייצר זמינות לאוכלוסייה ערבית כדין מערכות הפצה שפרושות בכל הארץ. היות ומטות הבנקים נמצאים באזור המרכז, זה יכול להיות אחד המשתנים שמסבירים את התופעה הזאת. בכל מקרה, מכיוון שאני כבר רואה את החיוך שלך, כדי שלא אשמע כמי שמתרץ אני מוכן לבדוק את זה.

הייתי מודה לך מאוד.

סטטיסטית ברור לחלוטין שמתוך מגזר שמונה 36,000 עובדים, כאשר כל הנהלות הבנקים מונות כ-100 איש בערך - - -

אני מרחיב את זה. 3-4 הדרגות הבכירות כוללות הרבה יותר מ-100 איש.

ברשותך, אפנה עכשיו לנציגי הבנקים, אולי להם יש תשובות. נתחיל עם בנק דיסקונט. בבקשה, אדוני, מה הנתונים שיש לך לגבי שיעור המועסקים הערבים ודרגות העובדים הערבים בבנקים?

זה כולל מרכנתיל?

כן.

יש לי הערה לפני כן, אולי לא הדגשתי את זה מספיק. החשיפה של נתונים מן הסוג שנשאל בשאלון שלכם בעייתית, לא רק בגלל הקושי הטכני להשיג אותם. יש כאן שיקולים עסקיים, שיקולים של תפיסת עולם, שיקולים שהם חלק מן הסודיות העסקית של בנקים, וגם שאלות ערכיות, כמו: מה דעתכם, והאם לדעתכם נעשה הטוב ביותר. לכן, אדוני היושב-ראש, לחלק מן השאלות שהוצגו בשאלון קשה לנו להתייחס כתאגידים אלא כמערכת, שהרי בנק ספציפי כאשר יש לו שיקול להעסיק בעלי מקצוע בדרג כזה ולא להעסיק בעלי מקצוע בדרג אחר, זה חלק מן התפיסה העסקית שלו ולא בטוח שהוא רוצה לתת לה פומביות. אנחנו נמצאים כאן, וככל שאדוני ירצה אפשר כמובן לשאול, אבל צריך להביא בחשבון שמבקשים כאן מארגונים עסקיים לחשוף את שיקול הדעת שלהם בהפעלת הביזנס. זאת ההערה שלי.

למען האמת, מטרת השאלות לבדוק את שיקול הדעת ביישום רוח חוק ייצוג הולם, מצד אחד, וחוק שוויון הזדמנויות, מצד שני. זאת המטרה, ואני סבור שאם הוועדה והציבור יידעו שהשיעור הוא X אחוזים הדבר לא יפגע בסודיות ובשיקולים עסקיים של הבנק. אם ייוודע שאין ערבים בדרג הגבוה של הנהלת הבנק, אני לא יודע איך זה אמור לפגוע בסודיות עבודת הבנק. זה דבר שהציבור מותר לו וחייב לדעת, אם יש ערבים בהנהלת הבנק או אין ערבים, שזה אחד השיקולים של הנהלת הבנק. בבקשה, אדוני.

אני סגן ראש חטיבת משאבי אנוש בבנק דיסקונט. צריך להגיד שאיסוף הנתונים, כפי שציין מנכ"ל איגוד הבנקים, נעשה על בסיס של נתונים חיצוניים, כמו חופשות ובדיקות אחרות, ולא על בסיס בדיקות אתניות, כי כאמור גם לנו אין שום אינדיקציה על דתו או גזעו של העובד שלנו ומן הבחינה הזאת כמובן אין שום אפליה.


ערכנו בדיקה של נתונים בשתי תקופות כדי לראות את השינוי. בשנת 2005 היו לנו כ-340 עובדים ערבים ובשנת 2010 יש לנו 450 עובדים ערבים. קצב הגידול, כפי שציין גם מר משה פרל, גבוה מקצב הגידול של כלל עובדי הבנק. בבנק דיסקונט יש כ-5,800 עובדים ובמרכנתיל עוד כ-1,500 עובדים. לא בטוח שאני מדייק לגבי מרכנתיל, אתן תשובה מדויקת יותר בהמשך. בסך הכול כ-7,300 עובדים, מתוכם 450 עובדים ערבים. אין לי התפלגות של תפקידים.


ברשותכם, אני מבקש להוסיף, מעבר להסתייגות שהציג מר משה פרל, שהאוכלוסייה הרלוונטית היא לא 20% כחלקם של הערבים באוכלוסייה אלא במיון של עובדים אקדמאים, שהם בדרך כלל רוב העובדים שאנחנו מגייסים, צריך להתייחס להיבט של מספר האנשים הפונים, משום שלא תמיד היצע התפקידים של הבנקים רלוונטי. המון פעמים ביקוש יוצר היצע. במילים אחרות, מספר הפונים להצעות המשרה שאנו מפרסמים ומספר הפונים בכלל באוכלוסייה הזאת ביחס לאוכלוסייה האחרת, נמוך ביותר, הרבה מתחת לשיעורם באוכלוסייה, הרבה מתחת לשיעורם כאקדמאים באוכלוסייה. אני לא אומר שלא צריך לבדוק את נושא האפליה, אבל בוודאי צריך ליצור איזה מנוע, שתהיה פנייה הרבה יותר מסיבית של עובדים מאשר יש היום. אני מדבר על סמך בדיקה. כלומר, פניתי למנהלי משאבי אנוש שלי, גם בתוך מחלקת משאבי אנוש וגם בתוך החטיבות שלנו, כי חלק מן הגיוסים שלנו נעשה בחטיבות השונות, ומספר הפונים קטן מאוד, כעובדה, כנתון. אין לי נתונים מספריים, אבל זאת תופעה מובהקת, לכן אפשר לציין אותה.

תודה. בנק הפועלים, בבקשה.

היתה לנו בעיה טכנית, כאשר קיבלנו את הזימון מיד שנייה, שבעטיה יש לי רק נתונים ראשוניים. נשמח להעביר לכם אותם. יש לנו כ-11,000 עובדים בבנק. צריך לזכור שלבנק הפועלים, בניגוד לקבוצות בנקאיות אחרות, אין בנק ייעודי למגזר הערבי כמו בנק מרכנתיל, שהוא חצי ייעודי, או כמו בנק לאומי שיש לו בנק ייעודי. בבנק הפועלים יש 548 עובדים ערבים בסך הכול.


אין לי תשובה לגבי הדרגות הבכירות. בקרב חברי ההנהלה אין ערבים. את זה אפשר לראות גם בדוחות הכספיים, לא צריך בשביל זה אותי. לגבי שאר הדרגות – נבדוק בצורה מפורטת בהתאם לבקשה. צריך לזכור, אם אתם רוצים נתונים על 3-4 הדרגות הבכירות, אלה דברים שונים לחלוטין. הפירמידה צרה מאוד למעלה ובהמשך מתרחבת מאוד. אם נקבל דבר מדויק יותר נוכל כמובן להעביר לכם. אני רק מבקש מן היושב-ראש, את הנתון הזה אפשר לחשוף, אבל כפי שאמר בעדינות מר משה פרל, אגיד בקצת פחות עדינות, יש נתונים שלא הייתי רוצה לחשוף בפני המתחרים שלי שיושבים כאן. אין לנו בעיה להעביר אותם אליכם ואתם תעשו בהם מה שצריך, אבל פרסום הנתונים צריך להיות אגרגטיבי.

אנחנו לא מבקשים שמות, שיהיה ברור. אנחנו רוצים נתונים אגרגטיביים, כלומר מספר. אני לא רואה מדוע סודי שבבנק X עובדים 528 עובדים ערבים ובבנק Y 442 עובדים ערבים.

את המספר הזה אמרתי ואין לי שום קושי לחשוף אותו.

אנחנו רוצים לקבל נתונים מצטברים לגבי כל בנק, וכן פילוח בתוך כל בנק.

פילוח דרגות וכדומה.

ברזולוציה הזאת אין בעיה. אם זה מה שאתם רוצים, בסדר גמור.

תודה. נעבור כעת לבנק מזרחי-טפחות, בבקשה.

לנו אין פילוח של האוכלוסייה הערבית בתוך הבנק. הקבוצה מונה קרוב ל-4,000 עובדים. אין לנו ברישומים פירוט של לאום או דת וכולי אז אנחנו לא יודעים להשיב על שאלתכם.

לא ידוע לכם כמה מן העובדים הם ערבים?

לא.

ובבנק טפחות?

מזרחי-טפחות הוא בנק אחד. אני מתכוון לכל הקבוצה.

האם שיעור העובדים הערבים בבנק מזרחי-טפחות עובר את ה-2%?

אני לא יודע. אין לי נתונים. יש לי נתונים על חלוקה בין נשים וגברים, אבל לא מעבר לזה.

בדקת ולא יכולת למצוא?

כן, בדקתי. אין לנו במערכות נתונים כאלה. בדקנו אפילו מבחינת חברות ההשמה.

למשל מי שיוצאים לחופשה, כפי שאמר מר פרל, בעיד אל פיטר או עיד אל אדחה או בחג המולד, יכולת לבדוק לגביהם. אפשר למצוא את הנתון הזה.

לא בכל ארגון אפשר למצוא את הנתון הזה. זה בדיוק העניין. זה באמת מורכב.

האם אי אפשר לבדוק מתי העובדים יוצאים לחופשה? המידע הזה נמצא בידי משאבי אנוש.

אצלנו לא ניתן.

בכל חברה יש נתונים מי יוצא לחופשה באיזה חג.

אני אומר בזהירות כי אני מבין את הרגישויות, אבל אני מניח שהוועדה לא תטעה אם בדוח הסופי שלה תצא מתוך נקודת מבט של המערכת הבנקאית ולא של הארגונים עצמם. אין סיבה להניח שלבנק כזה או אחר יש תפיסת העסקה שונה.

הוועדה חשה אי-נוחות רבה ואי-שביעות-רצון מכך שנתון כללי לא יכול להימסר לוועדה. זה נתון כללי. זה לא פילוח, זה לא סודות, זה לא חשיפה כלפי המתחרים. זה נתון. אפילו חברת החשמל הידועה לשמצה כבר כמה שנים מציגה את הנתון שלה, והנתון נשאר נמוך אבל הולך ועולה. לפני כמה ימים הם הציגו את הפילוח הטוב ביותר שנמסר עד כה לוועדה, בכל הדרגות, כולל דרגות אקדמיות.


הבנק הבינלאומי, בבקשה.

לנו גם אין את המידע, מאותה סיבה שהזכיר קודם נציג בנק מזרחי. אני יכול לומר ששיעור העובדים הערבים מקרב כלל עובדי הבנק נמוך למדי. בבנק הבינלאומי יש כ-3,500 עובדים, ובסך הכול בקבוצה יש כ-5,000 עובדים.


בניגוד לבנקים הגדולים אולי, הפרישה הסניפית שלנו מצומצמת בהרבה ורוב הסניפים מצויים באזור המרכז. יש לנו רק מעט מאוד סניפים בפריפריה. בנק מסד, שהוא מקבוצת הבנק הבינלאומי, שם אני יודע שכ-5% מבין העובדים הם ערבים. זה אמנם בנק קטן של כ-300 עובדים.

בקבוצת הבנק הבינלאומי יש למשל את בנק אגודת ישראל. אני מניח שבו לא עובדים ערבים.

וכך גם בבנק אוצר החייל שיש לו סניפים בבסיסי צה"ל.

אבל דרוזים יכולים לעבוד שם.

הכול כפוף כמובן לאישור השלטון.

אבל אני מניח שהם היו יודעים כמה עובדים חרדים יש בבנק אגודת ישראל.

תודה. בנק לאומי, בבקשה.

קודם כול, אני מבקש להתנצל בפני היושב-ראש, וגם במידה מסוימת בפני מנכ"ל איגוד הבנקים. רק הבוקר השלמנו את איסוף הנתונים ולכן טרם הגשנו אותם. נגיש אותם לוועדה בסוף הישיבה. לצערי הכשלנו קצת את מנכ"ל איגוד הבנקים בעניין הזה.


בקבוצת לאומי, ללא השלוחות בחוץ-לארץ, עובדים 10,215 עובדים, מתוכם 651 עובדים ערבים קבועים, שמהווים כ-6.5%, ועוד 47 עובדים ערבים בחברות כוח-אדם. ביחד הם מהווים כ-7% מכלל העובדים.


יש לנו 256 סניפים בסך הכול בקבוצה, ללא שלוחות חוץ-לארץ, מתוכם 35 סניפים ממוקמים בישובים ערבים. יש לנו בסך הכול 38 מנהלי סניפים שהם ערבים, כלומר יש גם 3 סניפים במגזר היהודי שהמנהלים שלהם ערבים. אתן לכם את הנייר בסוף הישיבה.


הסגל ניהולי בבנק לאומי כולל כ-2,900 איש, מתוכם 133 ערבים, שמהווים 4.6%. מנהלי מגזר, שזה דרג ניהולי קצת יותר גבוה, יש 456, מתוכם 41 מנהלי מגזר ערבים, שמהווים 9% מכלל הקבוצה. מנהלי מרחב, שזה דרג קצת יותר גבוה, יש 15, מתוכם שני מנהלי מרחב ערבים.


בקבוצת לאומי יש 6,240 אקדמאים, מתוכם 436 ערבים, שמהווים כ-7%.


ביקשתם לדעת על נהלים, כיצד מגייסים עובדים. לא אלאה אתכם. אם תרצו, נפרט בהמשך.


אנחנו רואים גידול מתמיד במספר העובדים הערבים. אם בשנת 2006 היו 465 עובדים ערבים, היום יש לנו כ-700.

תודה. מר מיקי יריב, בנק ערבי ישראלי, בבקשה.

הנתונים של בנק לאומי שהועברו הם נתוני הקבוצה, כולל אותנו.

אבל בואו נשמע פירוט של הבנק הערבי ישראלי.

לא ציינתי שמתוך 35 סניפים שלנו בישובים ערבים, 28 הם של בנק ערבי ישראלי.

עד לסוף השנה יהיו 30 סניפים.


הנתון שלנו טוב קצת יותר מבחינת הוועדה. אצלנו כ-90% מהעובדים ערבים. הקליטה שלנו גם היא מרביתה מן האוכלוסייה הערבית, 97%-98% מן האוכלוסייה הערבית.


אם אפשר לציין, אנחנו עושים גם הרבה מעבר לזה בפעילות החברתית שלנו. אנו מפעילים את פרויקט "אל רואד" שאדוני מכיר בוודאי. פתחנו מעין מכללה בחסותנו שבה אנו מכשירים אקדמאים מכל המקצועות במשך שלושה חודשים וחצי, ולאחר מכן אנו מפעילים פרויקט השמה שבו משתתפים בדרך כלל 30-45 חברות שקולטות את בוגרי הפרויקט. שיעור ההצלחה בקליטה עומד על 50% כמעט מבוגרי הקורסים השונים. הפרויקט מתקיים כבר 3 שנים והשנה יופעל בפעם הרביעית. יש לו הצלחה יפה למדי. יש לפרויקט תהודה חיובית מאוד. אנחנו מנסים לעזור לבני המגזר מעבר לעבודה השוטפת.

מה לגבי דרגות ניהול?

יש אצלנו מעט מאוד יהודים.

בהנהלה, מתוך 6 חברים, אם אני זוכר טוב את הנתון שלכם - - -

מתוך 6 חברים, אחד הוא ערבי, שמהווה 15%. בהנהלה הבכירה יש 5 יהודים וערבי אחד. עד לפני כמה ימים השיעור היה 33% כי היו שני ערבים בהנהלה.

ודרג אחד מתחתיו? זה מנהלי סניפים כבר?

זה מנהלי סניפים ומנהלים בכירים שמרביתם ערבים.

אדוני היושב-ראש, מספר נציגים מן המערכת הבנקאית וגם מנכ"ל איגוד הבנקים התלוננו שיש להם קושי לאתר עובדים ערבים, כי הם גרים רחוק ואין מספיק אנשים בעלי השכלה אקדמית וכולי. אולי שייעזרו בקולגה שנותן חסות וגם עורך יריד תעסוקה ערבי. הוא מסייע לעובדים ערבים במציאת מקומות עבודה. אולי החברים כאן למקצוע יוכלו להיעזר בו.

אני סבור שפרויקט "אל רואד" הוא פרויקט חיובי. יש בו חיפוש אקטיבי ועזרה במציאת מקומות עבודה. מגיעה מילה טובה בנושא הזה. אמרנו את זה בעבר ואני מוצא לנכון לומר את זה גם היום בוועדה.

כמה עובדים יש בבנק ערבי ישראלי?

445 עובדים.

אם כך, זאת אסטרטגיה קבוצתית.

בנק ערבי ישראלי הוא חלק מקבוצת בנק לאומי.

רציתי להפנות שאלה ספציפית לבנק הפועלים, אבל זה יכול להיות רלוונטי גם לשאר הבנקים. לכם יש סניף בכפר מע'אר, נכון? קיבלתי תלונה ונתבקשתי לטפל בה כעיתונאית, על כך שאין שם אף עובד ערבי ואף עובד דובר ערבית. האם זה נכון?

יש לנו כ-280 סניפים. אני לא זוכר כל עובד בכל סניף, אבל אני מוכן לבדוק.

זאת דוגמה לסניפים שקיימים בכפרים, שבהם לא כל האוכלוסייה שולטת בעברית, שאין בהם אף עובד ערבי שיכול לעזור ללקוחות.

הייתי בסניף במע'אר לפני שנתיים. מנהל הסניף אז היה ערבי. כפי שאמרתי, אבדוק את הנתונים שאמרת.

זאת יכולה להיות הערה כללית שמופנית לכל הבנקים, לדאוג לכך שבסניפים, במיוחד אלו שנמצאים בכפרים, יהיו לפחות כמה עובדים שהם דוברי ערבית.

יש לי נתונים לגבי הפרישה של כלל המערכת, אך אני לא יכול לתת לך תשובה לגבי הכפר מע'אר. אבדוק ואשיב לוועדה, בשמחה.

בסדר גמור. גברת אורלי חן מ"קו משווה", בבקשה.

אני מנהלת את מרכז קריירה ב"קו משווה". אנו מכירים את החסמים בהם נתקלים מועמדים אקדמאים ערבים ואת הבעיה של מיעוט פניות. חשוב לי להגיד שאנחנו יכולים לעזור בנושא הזה. יש לנו מאגר גדול של מועמדים טובים. אם אתם מעוניינים במועמדים נוספים כי אין מספיק פניות, אנחנו יכולים לעזור כאן. חשוב לי להגיד את זה.

חשוב להגיד שבנק לאומי אקטיבי מאוד בקשר עם "קו משווה" ומקבל הרבה מאוד פניות.

אגב, "קו משווה" עושה עבודה טובה בכל הקשור בגיוס והקצאה של עובדים ערבים. ד"ר דני גרא, בבקשה.

מבלי לנגח בנק מול בנק, בכל אופן ביקשנו מידע מכל אחד מן הבנקים כי זה נותן לנו איזו אפשרות של השוואה, כדי לראות מה מסתתר מאחורי הנתון על 5.6% עובדים ערבים בבנקים. הנה אני רואה שקבוצת לאומי שהפעילות העסקית שלה, בסקטור הערבי לפחות, היא דרך בנק ערבי ישראלי, מעסיקה כ-660-700 עובדים ערבים ויש לה 28-29 סניפים בישובים ערביים. קבוצת דיסקונט שכוללת את מרכנתיל, יש בה מספר גדול יותר של סניפים בישובים ערביים, אם אינני טועה קרוב ל-40 מתוך 70.

יש לי נתון שמספר העובדים הוא 1,300, צריך לתקן את זה.

עשיתי שיעורי בית. כ-40-42 סניפים מתוך 70 וכמה סניפים הם בסקטור הערבי ויש 450 עובדים ערבים. כלומר, כ-30% פחות, למרות שיש להם הרבה יותר סניפים בסקטור הערבי.


כאן נשאלת השאלה על הצורך בתעסוקה, מצד אחד, ו"ייצוג הולם", מצד שני. כלומר, כשמדובר על שירות לאוכלוסייה הערבית יש כאן איזו בעיה, ואני אומר את זה לקבוצת דיסקונט.

אתה לא יודע את הנתון על גודל הסניפים. מספר הסניפים לא רלוונטי. יש סניפים גדולים ויש סניפים קטנים. בסניף נתניה יש לנו מספר עובדים שמספיק ל-5-6 סניפים במקומות אחרים. מספר הסניפים פחות רלוונטי. צריך לערוך בדיקה הרבה יותר יסודית בכדי לדעת עד כמה מספר הסניפים משפיע. לדעתי, ממש לא. בסניפים בישובים קטנים יש מספר קטן של עובדים.

אני מבקש לשאול את מר פרל וגם את נציגי הבנקים לגבי המגזר הערבי כשוק צרכני-כלכלי-פיננסי. האם הבנקים משקיעים בו בתור שכזה, או שההתייחסות לקליינטורה היא רק על בסיס פרטני בבנק זה או אחר? כי בנקים מפתחים פרויקטים כלכליים ומאיצים שווקים פה ושם. מה יחסכם אל המגזר הערבי כאל שוק בעל פוטנציאל?

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. הפעילות היסודית הסובסטנטיבית של הבנקים בהקשר העסקי שעליו אתה מדבר היא כמובן מתן אשראי.

פיתוח יזמות כלכלית, מתן אשראי וכדומה.

הבנקים הם "החמצן של המדינה".

כנותני אשראי, השיקול של זהות הלאום של מקבל האשראי או מוצאו האתני נראית לי לא רלוונטית. בעניין הזה אני שמח שיושבים כאן אנשי הבנקים שיוכלו להעיד טוב ממני, אבל היות והפנית את השאלה אליי, קשה לי להניח שזה חלק מן השיקולים. השיקול הוא עסקי. תראה חוזה אשראי של בנק, זה ספר עב כרס שיש בו את כל המספרים, הניתוחים, הגרפים, ה"קובננטס" וההתניות שרק תרצה. נראה לי שלאום איננו אחד מן הנתונים. כך שהתשובה היא שההשקעה בעסקים, אשראי לעסקים, פיתוח עסקים, ניהול האשראי, קריאה לכסף וכולי הם על בסיס של מודל ניהול סיכונים ולא בהקשר של גזע או דת או משהו מן הסוג הזה. כאן אולי טוב שחבריי יתייחסו לזה. קשה לי להניח שאני טועה.

מישהו מנציגי הבנקים מוצא לנכון לענות על השאלה הזאת, מעבר לדברים שאמר מר פרל?

נכתבו על זה עבודות.

אני סבור שאין מדיניות שקשורה ללאום או לדת, בוודאי לא, לפחות בבנק שאני מייצג, ואני מניח שזה נכון גם לבנקים האחרים. אני יכול רק להגיד שאנחנו ערים לצרכים. אני זוכר שלפני שנתיים-שלוש בוועדת הכלכלה של הכנסת נערך דיון על מצוקת הסניפים.

נכון, אבל הוא התייחס לצד העסקי.

אני מדבר על הצד העסקי, על פתיחת סניפים. התקיימו שני דיונים נפרדים במיוחד על פתיחת סניפי בנקים ברהט. לאור הבקשה של הכנסת בדקנו את עצמנו ופתחנו סניף ברהט, סניף מוצלח מאוד. אבל לא נכון לומר שיש לנו מדיניות לפתוח את לסגור סניפים במגזר הערבי. אין לנו בנק ייעודי לעניין הזה. אנחנו בודקים, יש לנו מערכות מתוחכמות מאוד שתפקידן לבדוק צרכים ואופציות להקמת סניף – האם זה כדאי, באיזה גודל, איזה סוג. אני מניח שלכל בנק יש מערכות דומות. לא צריך לחשוף יותר פרטים מעבר לזה.


נכון שהכנסת האירה את עינינו בזמנו לגבי רהט והיו הרבה שאלות בעניין הזה, אבל בסוף החלטנו על פתיחת סניף, אמנם בעידודכם, אבל בעיקר כי כלכלית זה נראה לנו נכון. מאז פתחנו כל מיני סניפים באזור הזה. אבל אין מדיניות ספציפית מונחית לאום בעניין הזה, לפחות לא אצלנו.

אבל יש לכם קריטריונים. מה הם?

עם כל הרצון הטוב, אני לא יכול אל מול המתחרים שלי לחשוף את הקריטריונים שלי בפתיחת סניף. זה נתון שאני לא יכול למסור לאף אחד מחוץ לבנק. אבל אני יכול להגיד שיש קריטריונים מסודרים. לדוגמה, יש מערכות מתוחכמות מאוד לברר הגירה של אוכלוסייה. אם בצפון ירושלים היום יש 10,000 אנשים ואתמול היו 8,000 אנשים, אני יכול להעריך כמה יהיו מחרתיים ולפי זה לחשוב אם עליי לפתוח שם סניף או לא. אני יכול גם לעשות הערכות של מצב סוציו-אקונומי, כי אלה נתונים גלויים. יש נתונים פחות גלויים, ויש מערכות שאוספות אינפורמציה כזאת, ככל שמותר, שעושות אגרגציה ואז אנחנו יודעים היכן כדאי לפתוח סניפים והיכן לא.

זה נגזר מגודל האוכלוסייה ומן המצב הסוציו-אקונומי.

כן, למשל. אלה דברים שאני יכול להגיד כי המידע גלוי לכולם.

הכפר ברא הוא ישוב קטן מאוד, אבל הכפר מנדא, למשל, שחיים בו 15,000 תושבים, יש בו רק סניף אחד של בנק ערבי ישראלי. זה נראה לך סביר? האם זה נראה לכם סביר? מה השיקולים? ולא רק הכפר מנדא אלא גם ישובים אחרים, כמו למשל נחף שבו סגרו את סניף הבנק בזמנו. אנחנו מקבלים פניות רבות מישובים על כך שאין בכלל סניפים או שאין מספיק סניפי בנקים או שיש סגירה של סניף כזה או אחר. הצגתי דוגמה ספציפית של הכפר מנדא.

יש ישובים גדולים מכפר מנדא, למשל קלנסואה, שיש בה קרוב ל-20,000 תושבים ורק סניף בנק אחד.

קשה לי קצת לענות תשובה לגבי כל סניף, גם כי אני לא יודע, אבל גם כי לא ארצה לענות על כך כאן. אפשר לבדוק דברים כאלה. אם יש אזורים שלפי דעתכם בטעות אין בהם סניפים – למרות שאני בספק, אבל עובדה שלגבי רהט הארתם את עינינו, אז ייתכן שכך קורה גם במקומות נוספים – ניתן לבדוק את זה. פתחנו סניפים קטנים יותר, או במודל אחר. כמדומני חבר הכנסת טלב אלסאנע השתתף בחנוכת סניף ברהט והוא ראה. שם פועל מודל אחר, כאשר כל אחד יכול להיכנס. אני לא מספר כאן סודות גדולים מדי. אבל צריך לזכור, אולי בקלנסואה אין עוד סניפי בנק כי בכפר סמוך, במרחק גיאוגרפי קצר מן הישוב, יש סניף בנק גדול. זאת רק דוגמה. אולי בכפר מנדא אין סניף בנק אבל בכפר שנמצא במרחק 5 דקות נסיעה יש סניף, אז אין היגיון לפתוח עוד סניף. זה דבר שצריך לבדוק בצורה הרבה יותר מעמיקה ולכן אני לא יכול להשיב כאן תשובה על מקום ספציפי.

על-פי מחקרים שערכנו בשנים הקודמות, בסך הכול פר תושב יש פחות סניפי בנקים בישובים ערבים מאשר בכלל האוכלוסייה. זאת עובדה. למה זה? יש לכך סיבות רבות. זה לא רק עניין של גודל האוכלוסייה. חלק גדול מן הפעילות הכלכלית העיקרית של אנשי עסקים ערבים איננה מתנהלת בסניפים בישובים הערבים אלא בסניפים מרכזיים, או בסניפים בישובים יהודיים, משום שכנראה סמכויות הניהול – ואני יודע שאני 'אקבל כאן איזו מקלחת' אבל בכל זאת אומר את זה – של מנהלים בסניפים בישובים ערביים מצומצמות יותר לאנשי עסקים מאשר בישובים יהודיים.

אני פשוט נדהם מן האמירה הזאת.

אפשר לחרוץ לשון. אחרת, סביר להניח שאיש עסקים מאום אל פחם לא היה פותח חשבון בנק בסניף בחיפה ומכתת את רגליו לחיפה. הוא נדרש לעשות את זה.

יש תרעומת על הדברים שלך.

יש שלושה סניפי בנק באום אל פחם של שלושה בנקים שונים שעושים עסקים פנטסטיים.

מאין הבאת את זה?

אציג לך נתון אחר רק כדי לסייע לך. 50% מן האוכלוסייה הערבית היא מתחת לגיל 19.

48%, זה הנתון נכון להיום.

האוכלוסייה שמתחת לגיל 19, בדרך כלל במשפחות המסורתיות לא מאפשרים לה לפתוח חשבון בנק. הם פותחים חשבון בנק בדרך כלל עם קליטתם למקומות עבודה, עם סיום הלימודים, לאחר הנישואין. בעצם הם לא פותחים חשבונות בנק ולכן מספר הסניפים הנדרש קטן יותר. אינני יודע להגיד לך עד כמה מספרם צריך להיות קטן יותר, אבל באופן טבעי הוא קטן יותר.

הטענה על סמכויות האשראי, עם כל הכבוד – ואני לא רוצה לדבר בשם בנקים אחרים, אבל אני פחות או יותר מכיר את המערכת – בוודאי במערכת שלנו בבנק דיסקונט שיעור הסמכויות של מנהלי הסניפים ממש לא רלוונטי. בכל מקרה אין בסמכותו לאשר אשראי של סכום כסף גבוה, כי מעל לרמה מסוימת מעבירים את זה לוועדות האשראי המרכזיות, האזוריות, ההנהלתיות. לכן הסמכות של מנהל הסניף ממש לא רלוונטית.

ברשותכם, אני מבקש לשאול לגבי פעילות קהילתית-חברתית של הבנקים בישובים הערבים. הציג כאן מר יריב את פרויקט "אל רואד", שהוא פרויקט מעניין במגזר הערבי. מה לגבי הבנקים האחרים?

הם מאמצים גם את קבוצת הכדורגל בני סחנין.

יש לנו עוד פרויקטים. זה פרויקט אחד שאנו מעורבים בו.

ובנק הפועלים אימץ את קבוצת הכדורגל בטייבה.

הדיפלומה לבנקאות של איגוד הבנקים שתוארה כאן היא גם דוגמה.

פעילות הדגל החברתית של בנק דיסקונט מוכרת במסגרת עמותת "הזנק דיסקונט", עמותה שעובדת בכ-50 בתי-ספר ברחבי הארץ, בעיקר מחוץ למרכז, ומכשירה תלמידים בכיתות י'-יב' לבגרות. בשנתיים האחרונות עלינו שלב והתחלנו להכשיר לקראת לימודים באקדמיה. בשנתיים האחרונות צירפנו גם את בנק מרכנתיל, גם לנושא הבגרויות וגם לנושא האקדמיה, כאשר כל ההשקעה היא במגזר הערבי. אני לא יכול להציג כרגע נתונים מדויקים, אבל שלוחה שלנו עושה פעילות כזאת במגזר הערבי. אגב, בקבוצת "הזנק דיסקונט" יש גם בתי-ספר ערביים, אבל מרכנתיל כולו פועל רק במגזר הערבי, כולל המלגות. מדובר בסדר גודל של למעלה מחצי מיליון שקל לשנה שניתן על-ידי בנק מרכנתיל.

בנק הפועלים.

אלה דברים שאפשר לבדוק. אני יכול רק לדלות מזכרוני. רק לפני שבועיים השתתף מנכ"ל הבנק באירוע של המגזר הדרוזי והצהיר שם על מלגות בסך 300,000 שקל לבוגרי המגזר, בלי קשר אם הם לקוחות הבנק או לא. זה אירע לפני כשבועיים ופורסם גם בכל כלי התקשורת. אבל אנחנו עושים עוד הרבה פעילות. נוכל להציג פירוט מסודר יותר. אם אנחנו תורמים דברים, אם אנחנו מסייעים לדברים, אם אנחנו נותנים למשל סיוע לפרויקט "3 עד 5", לעלות מ-3 נקודות במתמטיקה ל-5 נקודות, מהכרותי את הבנק אף אחד לא אומר: בואו נחלק את זה דווקא לבתי-ספר ערבים. יושבים מול משרד החינוך ורואים היכן הצרכים.

אבל זה לא סודי.

אין לי בעיה למסור את המידע. אני מציג כאן רק את המדיניות. אשמח לתת לכם את כל הנתונים. אבל אם אני יושב מול משרד החינוך והוא אומר: בתי-הספר עם הפוטנציאל הגבוה ביותר לעבור מ-3 יחידות ל-5 יחידות במתמטיקה – המטרה להעלות את הילדים ל-5 יחידות ושיצליחו – הם כאן וכאן, אז ייתכן שבמגזר החרדי יהיו אפס בתי-ספר כאלה ובמגזר הערבי יהיו 40%, וייתכן גם להיפך. אין חשיבה מגזרית. יושבים עם משרד החינוך והוא אומר. וכאשר הפעלנו את פרויקט "די לאלימות", אותו דבר, ישבנו מול משרד החינוך והוא נתן לנו ייעוץ מקצועי. אנחנו לא מבינים במתמטיקה כדי לדעת למי יש סיכוי גבוה יותר. אבל אשמח לתת לכם כל מידע שתרצו, ויש לנו הרבה פרויקטים. נדמה לי שאנחנו הבנק שתורם הכי הרבה במערכת, אז אין לנו בעיה לפרט.

מר מיקי יריב ציין כבר את פרויקט "אל רואד". יש לנו גם פרויקט שנקרא "לאומי אחריי", שמכשיר בעיקר לבגרויות ובעיקר בפריפריה. אינני יודע את ההתפלגות, אולי מר מיקי יריב יודע אותה.

אני יודע שכלולים בפרויקט הזה בתי-ספר ערביים רבים. אני לא זוכר את שיעורם.


אנחנו מפעילים בנוסף את פרויקט "מפנה" להכשרת מוזיקאים צעירים לתזמורת הפילהרמונית, בראשות גברת גליה מאור ומר זובין מהטה. אנחנו תומכים בקבוצות כדורגל, בני סחנין וקבוצות אחרות, ובקבוצות ספורט בכלל. ניתנות תרומות לבתי-חולים, לשלושת בתי-החולים בנצרת. ניתנה תרומה לעיריית חיפה למלגות לסטודנטים ערבים ולפעילות חברתית שהם עושים לטובת הקהילה הערבית בחיפה. זה מה שאני זוכר ככה מן המותן.

הבנק הבינלאומי.

הבנק תומך בפרויקט "נקודת מפנה" שמעודד יזמות של נוער בסיכון. אין לי נתונים לגבי השתתפות של נוער ערבי במיזמים הללו. ייתכן שבחברות-הבת שלנו תומכים בפרויקטים שונים בקרב האוכלוסייה הערבית, אבל את זה אני צריך לבדוק.

האם יש לכם נתונים לגבי פילוח של נשים, במיוחד נשים ערביות שעובדות בבנקים, או שזה כבר יותר מדי?

מצטער, אין לי נתונים כאלה שאני יכול להציג כאן.

ד"ר דני גרא, אתה רוצה להוסיף דבר מה לפני שאסכם את הדיון?

רק דבר אחד, וזה מנתוני בנק לאומי. אלה הנתונים שהיינו מצפים לקבל משאר הבנקים, לגבי פילוח, בכירים וכולי. אני רואה כאן, ואני מקווה שאני מצטט נכון, שמתוך 2,900 עובדים בדרג הניהולי 456 הם ניהולי-מגזרי ו-15 ניהולי-מרחבי. כאן אני רואה דווקא כ-10% ערבים, שזה לא מעט. זה נתון מעודד לכאורה, שבתחום הניהולי הזה בבנק לאומי – אינני יודע אם זה מעיד על בנקים אחרים – יש שיעור גבוה יותר יחסית של ערבים מאשר בין כלל עובדי הבנק. היינו מבקשים מאוד להתייחס לזה, כי אם כן זה מעודד מאוד.

אני מבקש להודות לכם.


כפי שאמרתי, מצוקת התעסוקה במגזר הערבי מתבטאת בשני תחומים: נשים ובעלי השכלה אקדמאית. תחום הבנקים יכול להיות אחד התחומים בעלי הפוטנציאל הרב ביותר לקליטת בעלי מקצוע ערביים כמו יועצי מס, בוגרי לימודי כלכלה, חשבונאות, משפטים, תעשייה וניהול, הנדסה ומינהל עסקים.


בסך הכול שיעור הערבים המועסקים בבנקים, לפי מה שמסר מר פרל, הוא כ-5.6%. נמסרו מספרים שונים לגבי כל אחד מן הבנקים, כל אחד בתורו, פרט לבנק מזרחי והבנק הבינלאומי שלא מסרו נתונים לוועדה.


אני מבקש שכל בנק ימסור בכתב לאחר הישיבה, בימים הקרובים, נתונים מפורטים. אני מבין שהוועדה תקבל עכשיו נתונים מבנק לאומי. לגבי שאר הבנקים, אני מבקש למסור לוועדה נתונים בכתב, עם פילוח, כפי שעשה בנק לאומי. אני מפנה את הבקשה בעיקר לבנק מזרחי ולבנק הבינלאומי. אי מתן תשובה כלל איננו מוצדק ולא יכול להתקבל על-ידי הוועדה. לכן הוועדה מבקשת מבנק מזרחי ומן הבנק הבינלאומי לשוב ולבדוק את הנתונים ולענות לוועדה בכתב תשובה מפורטת. אני מקווה ששיעור הערבים בקרב עובדי הבנקים יוודע גם על-ידי חיפוש אקטיבי.


פרויקט "אל רואד" הוא דוגמה לפרויקט מיוחד וחיובי שראוי למילה טובה, המונהג על-ידי בנק ערבי ישראל.


באשר לשיעור הערבים המועסקים ברמות ניהוליות גבוהות, רצוי שהשיעור הזה יעלה. הוא עדיין שיעור נמוך בכל הבנקים.


אני רואה בחיוב את העובדה שיש מנהלי בנקים ערבים בישובים יהודיים. נדמה לי שמר אבירם כהן דיווח על שלושה מנהלי סניפים כאלה בבנק לאומי, ונדמה לי שגם בבנק הפועלים יש מנהלי סניפים ערבים בישובים יהודים. אני רואה את זה בחיוב כפי שאני רואה בחיוב שיש מורים ערביים שמלמדים בבתי-ספר יהודיים, ומדובר בסיפורי הצלחה, שלא לדבר על רופאים ערבים שעובדים בבתי-חולים בישובים יהודים וגם שם, בקרב רופאים ורוקחים, מדובר בסיפור הצלחה.


הבנקים יכולים גם ליהנות כלכלית וגם לשלב ערבים, לא משיקולים סוציאליים-חברתיים, אלא גם לפי רוח החוק, אבל גם בעיקר מתוך התייחסות אל הישובים הערבים ואל הקהילה הערבית כאל שוק ופוטנציאל כלכלי ותעסוקתי מעניין.


תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30
PAGE
17