הכנסת השמונה עשרה

PAGE
16
ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
14.6.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית

בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
יום שני, ב' תמוז תש"ע (14 ביוני 2010),שעה 12:00

חברי הוועדה: אחמד טיבי – היו"ר

מגלי והבה

ראלב מג'אדלה

אברהם מיכאלי

סעיד נפאע

חנא סוייד

חמד עמאר

פרופסור דב אקשטיין – המשנה לנגיד בנק ישראל

חזי כאלו – מנכ"ל בנק ישראל

ברנארד טנוס – סמנכ"ל קו משווה

סלימה סלימאן – הרשות לפיתוח כלכלי

סעדי אוסאמה – מזכ"ל תע"ל

אימאן סלימאן

סאוסאן תומא – עמותת נשים נגד אלימות

נאדר אל קאסם – נציבות שירות המדינה

עו"ד עיסאם אבונסאר – סגן יו"ר ועדת השמה, לשכת עורכי הדין

כמאל ריאן

ד"ר דני גרא

אפרת מורלי

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת ערבים בשירות הציבורי. דיון מספר 4 בכנסת הזאת בנושא בנק ישראל. המוזמנים הם מבנק ישראל. המשנה לנגיד הבנק ידבר דווקא בנושא אסטרטגי כללי על תעסוקת ערבים ולבחינת מדיניות התעסוקה בישראל שהיא חלק חשוב מעבודת הוועדה שלנו. לאחר מכן מר חזי כאלו, מנכ"ל הבנק, ידבר באופן פרטני על בנק ישראל בחלק השני של כינוס הוועדה אחרי שהמשנה לנגיד יציג את דבריו.


רבותיי, השיעור הנמוך של העובדים הערבים בשירות הציבורי 6.2% ביחס לשיעורם באוכלוסייה שהוא 20% מהווה אינדיקציה ברורה למדיניות שחוסמת את קליטת הערבים בשירות הציבורי ומבטאת העדר ייצוג הולם במשרדי הממשלה וחברות ממשלתיות ובמערכות השונות.


יתרה מזאת, האבטלה בקרב האזרחים הערבים גבוהה בהרבה מזו שבקרב היהודי. לדוגמה 23 ישובים מתוך 25 ישובים עם שיעור האבטלה הגבוה ביותר הם ישובים ערביים וזה לא מפתיע. שיעור בעלי השכלה אקדמית בין האזרחים הערבים המועסקים במקצועם הוא נמוך בהרבה מזה המקביל בקרב הרוב היהודי. גם בסקטור הפרטי בחברות ציבוריות קיימת הסתייגות מתעסוקת ערבים. הסתייגות עד כדי מניעה והשמת מחסומים. ההשלכות של ממדי התופעה לא מכונסים בקרב אזרחי ישראל הערבים או הישובים הערבים באופן כללי בלבד אלא מהווים גורם עיקרי לממדי הקיטוב הכלכלי והחברתי במדינה ולחסם מרכזי בפני צמיחת המשק כולו. מזה יוצא שהעדר העסקת ערבים פוגע במשק הציבורי ולכן הפגיעה היא ארצית.


בנק ישראל בצוותא עם משרד האוצר נושאים כל אחד בחלקו ושניהם בצוותא באחריות לתכנון הכלכלה הישראלית ולהתנהלותה ולכן הזמנו את בנק ישראל לוועדה בשתי סיבות. כדי לשמוע את דעתו על תעסוקת החסר של האזרחים הערבים בהיבט המשקי והדרכים לשינוי מצב זה בכלל המשק וחשיבות השירות הציבורי בפרט. שנית, כיצד בנק ישראל עצמו בהיותו חלק מן השירות הציבורי אך גם גורם מוביל ומתווה במשק המעסיק כ-700 עובדים בערך מהם כנראה 5 ערבים בלבד, 0.7% מתכוון להגדיל את שיעור תעסוקת הערבים בארגון החשוב הזה בכלל.


אני רוצה לפתוח במתן האפשרות לפרופסור אקשטיין המשנה לנגיד לפתוח את החלק הראשון של דיוני הוועדה. בבקשה אדוני.

תודה רבה אדוני. יש לי מצגת. אתחיל אולי בסיפור. חלק מהעבודה שלי בתור משנה לנגיד להבדיל מזה שהייתי אקדמאי ועסקתי בשוק העבודה הרבה שנים אנחנו מנצלים בבנק ועושים ביקורים. אחד הסקטורים שאני יותר מבקר בו יחסית זה הסקטור הערבי. בדצמבר הלכתי וביקרתי בעיר רהט, העיר הענייה ביותר. הייתי אורח של ראש העיר ומועצת העיר והוצג לי גם המצב הסוציו אקונומי בעיר. מצאנו ש-30% מהתושבים בעיר הם באבטחת הכנסה. סיפר לי ראש העיר על התארגנויות של נשים לעבודה על ידי טרנזיטים שיוצאים לעבוד בחקלאות בישובים השכנים הצפופים בעובדים זרים. היתה לנו שיחה קצרה על תוכנית "אורות לתעסוקה" שאני מאלה שחושבים שהיא מאוד חשובה. אנשים שהכירו אותה במועצת העיר מאוד תמכו בה. לאחר מכן עשיתי סיור בעיר ועברנו באזור הבנוי החדש ולידו ראיתי חממות. אז אמרתי לראש העיר, אני בטוח שהנשים שאין להן טרנזיט עובדות כאן. לא, פה עובדים תאילנדים. שאלתי למה עובדים תאילנדים? טוב, הם מקבלים מאה שקל ליום. הנשים לא עובדות גם בשביל מאה שקל ליום. לכן הסיפור הזה שאני נושא אותו איתי מדצמבר אבל בעצם מלווים אותי סיפורים דומים הרבה שנים הם חלק מההסתכלות שלי על הבעיה הקשה מאוד של תעסוקה ועוני במסגרת הסקטור הערבי.


הנושא המרכזי שקיים בנושא תעסוקה במדינת ישראל אדוני היושב ראש זה שלמעשה שאין גוף מרכזי בתמ"ת שמרכז את כל ההסתכלות הכוללת על נושא התעסוקה. הנושא הראשון של הוועדה שהמליצה כבר בדוח הביניים זה להקים גוף כממונה שהאחריות שלו יום ולילה זה על עבודה והון אנושי עם חזון מוכח של תמיכה בצמיחה ותמיכה בהקטנת שיעור העוני ותמיכה בתעסוקה. אלה שלושת היעדים המרכזיים: צמיחה על ידי תעסוקה, שדרוג ההון האנושי, תמיכה בהקטנת שיעורי העוני והתמקדות באוכלוסיות העניות.


המבנה הארגוני שמוצע הוא מאוד ממוקד בהיבט הזה. הממונה בראש מתחת למנכ"ל מדווח לוועדה בין משרדית של מנכ"לים. יש לו גוף מטה ותכנון. דבר מאוד חשוב זה 3 גופים מרכזיים. אני רוצה להדגיש את הפרויקטים לאוכלוסיות ייחודיות. אוכלוסיה מספר 1 גם בהיקף וגם בתשומת לב זו האוכלוסייה הערבית. לפי הבנתי המנכ"ל מינה אדם שכבר לוקח את התחום הזה למרות שהממונה עדיין לא מונה והחלטות בנושא הזה עדיין נמצאות בדרך. יש גופי ביצוע שזה שירות תעסוקה, אגף להכשרה מקצועית, מעונות יום, מסלולי תעסוקה. אכיפה והסדרה. אכיפת חוקי העבודה, אכיפת שכר מינימום.


דבר נוסף מאוד מרכזי זה להציב לממשלה ולנו כולנו במשק יעדים שכול נושא שאנחנו לוקחים יהיה מבוסס על היעדים האלה. אנחנו מסתכלים על יעדי ם ארוכי טווח של שיעור תעסוקה בגילאים 25 עד 64 ולממשלה זה היה המוקד עד היום, להעלות את זה מ-70 ל-76 שזה להעמיד אותנו בסטנדרטים הבינלאומיים של ה-OECD. והדבר המרכזי שהוספנו פה לדוח, ודרך אגב זה מופנה בעיקר להסתכלות על הסקטור הערבי, זה להוסיף יעד ספציפי לאוכלוסיית הצעירים, בני 20 עד 24 כיעד שהיום מועסקים שם כ-45%, להגיע ל-56%, כיעד די יומרני.


המשמעות של היעד הזה וזה ברמת המקרו זו הוספה של 33 אלף עובדים מעבר לגידול הטבעי של האוכלוסייה והמשמעות שזה במונחי תוצר, זה כחצי אחוז עד אחוז תוצר. היעד לצמצום העוני זה גידול בהכנסות של החמישון התחתון. שני היעדים האלה ממקדים אותנו סביב ההתעסקות באוכלוסיה של החמישון התחתון. יש לזה גם משמעות כמותית. זה בעצם הגדלה ריאלית של ההכנסה.


אנחנו מתמקדים בשלושת האוכלוסיות המרכזיות הבעייתיות. דבר ראשון הגברים החרדים אבל בעיקר הנשים הערביות. שיעור התעסוקה אצלן הוא היום 23%. אנחנו חושבים ששם ניתן להכפיל את זה עם מדיניות מאוד ממוקדת סביב הבעיות המרכזיות והחסמים שנמצאים באוכלוסייה הזו.

מה שיעור התעסוקה של נשים חרדיות?

נשים חרדיות זה יותר מגברים חרדים. זה בערך 53%. גם שם אנחנו חושבים שאפשר קצת להגדיל.


אבל יתר האוכלוסייה שהם צעירים ערבים במיוחד התמקדות על גילאים 20 עד 24 ששיעור התעסוקה אצלם היום 61%, אצל נשים 20%.


אם כך אחרי שהצבנו את היעדים יש לנו פירוט בדוח. אני אשלח לכם את הדוח. הוא הולך לרמת פירוט הרבה יותר מפורטת של האוכלוסיות השונות ותתי האוכלוסיות. גם האלמנטים האלה, יש לנו התמקדות בשירות התעסוקה שהוא גוף מרכזי שמטפל ואחד הדברים המרכזיים שאנחנו מדברים עליו זה לעבור, לא לטפל רק במובטלים אלא גם באנשים שעדיין לא נכנסו לשירות התעסוקה. זו אחת הבעיות המרכזיות בסקטור הערבי. אני מדבר על השירות. באגף להכשרה מקצועית אנחנו רוצים להדגיש אלמנט מאוד מרכזי של הגמשת ההכשרות, קיצורן, התאמתן לביקושים של מעסיקים, חיזוק מערך החינוך הטכנולוגי שהוא דבר מאוד מרכזי. מעל למחצית התקציב של האגף הזה הולך לחינוך טכנולוגי. התחום הזה הוא תחום שלדעתנו דורש תשומת לב מהותית ובמיוחד לנוער ולסקטור הערבי. זה בעצם יותר מחינוך טכנולוגי. זה למעשה תוכניות שלמות של מיומנויות תעסוקה שניתנות לאנשים בשלבים האחרונים של התיכון כדי לאפשר להם להצטרף לשוק העבודה הרלוונטי. כי גם בסקטור הכללי רק 50% עושים בגרות וגם מתוכם רק חלק הולך לאוניברסיטה. אנחנו צריכים לחזק את היכולת של האנשים למצוא מה הם החסמים שלהם בתוך שוק העבודה שקיים בישראל ופה לדעתנו יש מרכיב מאוד מרכזי ושוב, כאשר תשומת הלב תהיה על תעסוקה של צעירים, תשומת הלב תהיה על אנשים עם רמת הכנסה נמוכה, כמובן שזה ימקד את הממונה בתחום של הסקטור הערבי.


יש תוכנית מאוד משמעותית של עידוד מעסיקים. התוכנית הזו שנמצאת היום במסלול של חוק עידוד השקעות הון יש בה מרכיב משמעותי לערבים ולחרדים. אנחנו חושבים שדבר מרכזי שצריך להיות בתוכנת ואנחנו כבר בתהליך של יישום זה לתת קריטריון נוספים לאנשים שהם ערבים או חרדים בכל הארץ. היתר זה פריפריה. לתת תמריץ נוסף לאנשים שבכלל לא עובדים חצי שנה. לתת להם תמריץ נוסף כי אחוז האנשים בתוך הקבוצה שלא היתה מועסקת חצי שנה, מובטלים או אנשי שלא נכנסו בכלל לשוק העבודה היא גדולה באוכלוסיות האלה וכבר אנחנו הולכים לתת ניקוד נוסף בהיבט ותמריץ דרך מסלול התעסוקה. מסלול התעסוקה הוא מנגנון שעובד היום בנצרת בחברות soft wear and hi tech שגם מקבלות אוכלוסיה חזקה שנכנסת לתוך ההיבט הזה.


נושא נוסף שאנחנו מדברים עליו והוא מאוד חשוב זה כל האגף למעונות יום. אני רוצה להדגיש את זה. זו תוכנית של מיליארד שקל. התוכנית הזו הולכת לפי ניקוד של אנשים אבל בתוכנית הנוכחית אין תמריץ לאנשים שלא מועסקים ללכת לחפש עבודה ויש בעיה מאוד גדולה שצריך מעונות יום, והמועצות המקומיות צריכות להשתתף בהקמת מעונות יום. בסקטור הערבי יש בעיה של מצב כלכלי נמוך של המועצות והן לא מפתחות מעונות יום.


המלצה מאוד מרכזית שלנו זה לעשות שני דברים. אחד זה באזורים עם מצב כלכלי נמוך למעשה לא יידרש תקציב. יהיה תקציב מלא להקמת מעונות יום ופעוטונים בבתים. וניתן תמריץ גם לאנשים שעובדים משרה חלקית וכאלה שלא עובדים בכלל לקבל לתקופה מסוימת אפשרות לסבסוד הילדים בתוך האגף של מעונות יום. לדעתנו זה הוא נושא מאוד מרכזי בסקטור הערבי.


ברמה מסוימת אני אגיד ואני אגיד בצער, לא יכולנו להיכנס לכול. ניסינו לעשות מתווה רחב. כתבנו שוויון הזדמנויות והגברת גיוון במקומות עבודה. אלה שאלות מאוד מרכזיות. אני לא אגיד שזה כל הסיפור. אני חושב שבפעולות ממוקדות בכיוונים האחרים בטווח הקצר ניתן לעשות שינוי דרמטי בסקטור הערבי. כל הנושאים שדיברתי עליהם ואני אדבר על עוד שלושה ארבעה נושאים ספציפיים לסקטור הערבי. הנושא של שוויון הזדמנויות אין ספק שהוא חשוב ולא רק בנושא של תעסוקה אלא בכלל בתפיסה החברתית של חברה אזרחית אחת.


אני אגיד את האמת שאנחנו כוועדה לא נכנסנו לעומק לנושא הזה. והוא נושא, מעבר להגיד שהוא חשוב, לא נכנסו לעומק לכלים, לטיפול במה שנקרא העדפת יתר. אני חושב, ושמנו אותו כמשימה לממונה כנושא מרכזי. אני צריך להדגיש שגם יש נציגויות של שוויון הזדמנויות בתמ"ת ושמה זה נושא מרכזי. אנחנו לצערי לא הצלחנו לעשות מעבר לזה.


הדבר המרכזי שגם אותו למדתי ברהט, ברהט רק לפני שנה וחצי נוצרה תחבורה ציבורית. אחת הבעיות הכי קשות בנושא של תעסוקה, גם תעסוקת נשים זה היכולת לנוע בין היישובים הערביים ומהישובים הערביים למרכזים האורבנים הקרובים כדי לעבוד. מרבית האנשים היום, במיוחד נשים עובדות בתחום השירותים. מהשירותים האישיים לשירותים העסקיים ומערכת המסחר וכן הלאה. אם אין לך תחבורה שיכולה להסיע אותך במשך כל היום באופן בטוח ממקום המגורים שלך ואתה צריך להסתמך על פתרונות אישיים, או על ראיסים, צריכים להתפטר מהדבר הזה וצריכים ליצור תשתית תחבורתית. אני יודע שהיימן סייף יחד עם משרד התחבורה עובדים על תוכנית משמעותית שם. לדעתי זה נושא דרמטי וחשוב במיוחד לקבוצה של הנשים.


הנושא של חיזוק ההון האנושי התעסוקתי של הנוער, של בוגרי התיכון, של האקדמאים ושל כולם בסקטור, צריך לתת עדיפות ממדרגה ראשונה. ואני מדבר על מספר מרכיבים מרכזיים. זה גם הידע בשפה העברית והאנגלית שמהווה חסם לאוכלוסיות מסוימות. אנחנו צריכים את התמריצים לעבודה. הטיפול בילדים ובכלל חיבור הקשר של הכלכלה של המגזר הערבי ליתר המשק שזה בעצם כל הנושא של מרכזי תעסוקה. זה נושא כאוב בפני עצמו. אנחנו מציינים אותו. הוא נמצא בתוכנית של היימן סייף. אין ספק שצריכים להרחיב אותו בצורה מאוד משמעותית מעבר ל-12 הישובים. יש תוכנית של היימן סייף למרכזי תעסוקה בתוך 12 הישובים הספציפיים. בתוך התוכנית שקיימת על מרכזי תעסוקה בתוך 12 ישובים ערביים. זה בכלל חיבור של הכלכלה של הישובים לכלכלה הישראלית.


אני אגיד עוד משפט על זה שלא כתוב בדוח שלנו אבל אני אומרת אותו בכל ההרצאות שלי. יש בעיה להפוך את הכפר הערבי או את האזור הכפרי הערבי לאזור אורבאני. היום המשק מודרני והמשק הערבי הוא במשק מודרני. מרבית התעסוקה היא בעצם במרכז האורבאני. ואם לא ניקח את ואדי עארה ונקים שם מרכז שירותים אורבאני כמו שצריך, שכל שירותי הממשלה וכל השירותים האישיים נמצאים בו, וזה דורש תכנון, ואם לא ניקח את המשולש ונעשה אותו דבר ואת סחנין ועראבה ונצרת וכל המרכזים שהם בעצם ישובים גדולים וניצור להם את התשתיות שיוצרים בכל ישוב ערבי. תיקחו את מודיעין כדוגמה. בדומה צריך להיות שם. למעשה יהיה לנו מאוד קשה לייצר תעסוקה ברת קיימא למרבית האוכלוסייה כי זה תעסוקה מודרנית במשק מודרני.


מילה אחת על נושא של בעלי מוגבלויות. הנושא של one stop center. יש לנו רשימה שלמה של נושאים שלא מופיעים בשקפים שזה הכוונה תעסוקתית, נושא מאוד מרכזי. אפילו ברהט הדגישו לי אותו. הנושא של יצירת מרכז בעיר שנותן הכוון תעסוקתי לאנשים. הגעתי לגיל 18, מה אני עושה עם החיים שלי? חזרתי מהצבא, מה אני עושה עם החיים שלי? חזרתי מלימודים מה אני עושה עם החיים שלי? איך אני מוצא את עצמי בחברה המורכבת הזו? אני בתור אזרח במדינה עם כל המורכבויות. מה החברה מציעה לי היום ? לאן אני הולך? זה נושא מרכזי שאנחנו ממליצים להתמקד בו. אנחנו ממליצים להתמקד במה שנקרא one stop center, זאת אומרת שהתשובה לשאלות האלה תהיה יחד עם התשובה להכשרה מקצועית והתשובה למציאת עבודה. גם הנושא של העבודה בסקטור הציבורי וגם הנושא של העדפה ושוויון הזדמנויות צריך להיות מכוון דרך ה-one stop center שמתמחה באוכלוסיות המיוחדות. זה פחות או יותר ככה במבט על בקשר לתפיסה שלנו.


אני אחזור לנקודת המוצא שלי. אם לא יהיה לנו שהוא כל יום יקום בבוקר וידע שיש לו אדם אחד שהתפקיד שלו בתוך הממשלה זה לקדם את התעסוקה של הסקטור כולו ולהסתכל על המכלול השלם ולחפש את החסמים ולא מחפש אותם רק בעיתון אלא מחפש אותם ביום יום מתוך האנשים, את החסמים שיש להם שהם מכל הכיוונים ויטפל בכך כולל הנושא של אכיפה וכן הלאה אז הנושא הזה יישאר ברמה של דיבורים ואני מאוד מקווה שהדוח שלנו יתקבל בממשלה בהקדם ושימונה ממונה ושיוקצו התקציבים כדי לקדם את כל המטרות שצוינו.


יש שלוש תוכניות ארציות שאנחנו עוסקים בהן. בין 30% ל-40% מהנהנים העיקריים בהם זה הסקטור הערבי. קודם כל התוכנית שלא הלכה והיתה אליה התנגדות קשה מכל מיני סיבות של "מרווחה לעבודה". זו תוכנית שמטפלת בחסמים אישיים של אוכלוסיה שנמצאת באבטחת הכנסה. אני מקווה שנמצא דרך בשיתוף פעולה אתכם כדי לחדש את התוכנית הזו כי יש בה תרומה אמיתית לסקטור הזה על פי כל הממצאים. אני מדבר עכשיו ברמה שלנו כאקדמאים. היא מטפלת באוכלוסייה הכי קשה בסקטור הערבי. ברהט יש 30% מהאוכלוסייה.


כשהגעתי לוותר באורות לתעסוקה בירושלים אז פגשתי אישה ערבייה. שאלתי אותה למה היא בתוכנית? היא אמרה דבר ראשון שהגעתי קיבלתי כרטיס חופשי חופשי באוטובוס. ברגע שהיה לי חופשי חופשי באוטובוס יכולתי לנסוע לקניון. יכולתי גם לחפש עבודה אבל גם לצאת מהחור שאני לא יכולה לצאת ממנו. אני חושב שהתוכנית הזו שמטפלת ברמה האישית היא מאוד חשובה.


הדבר השני שכבר הוצמד לתוכנית וראינו בו השפעה משמעותית על הסקטור הערבי זה מס הכנסה שלילי. הוא עדיין בכמויות קטנות אבל הרחבה ארצית שלו תהיה לו השפעה משמעותית על הרווחה של האוכלוסייה. רמת ההכנסה לנפש שמה היא בסביבות אלף אלפיים שקל לנפש למשפחה. זה יהיה מאוד משמעותי. זה לאוכלוסיית עובדים עם ילדים. האוכלוסייה הערבית בסך הכול זו אוכלוסייה שרוצה לעבוד. והתמריץ הזה לתעסוקה יגביר את הכוונה ללכת לעבודה. והוא מאוד משמעותי.


הדבר האחרון. אני לפעמים מרגיש את עצמי כדון קישוט שנלחם בעובדים הזרים. אני בבנק ישראל וכאשר מישהו שואל מה המשנה לנגיד עושה? אומרים לו, עובדים זרים. אז עסקתי בזה בתור אקדמאי. חשבתי שזה אחד הדברים הגרועים ביותר שקרו במדינה. זו ההרחבה הדרמטית שקרתה בתחילת שנות התשעים של מספר העובדים הזרים. סיפרתי לכם בתחילת דבריי את הסיפור על רהט. מנו טרכטנברג ידידי ביקר בשבט הבדואי ליד קריית שמונה. הוא שאל אותם אם הם עובדים בחקלאות. אמרו לו, מאז העלייה התאילנדית הפסקנו. אני חושב שצמצום העובדים הזרים בבנייה שכבר הגיעה ל-7000 וצריך להוריד את זה לאפס, צמצום העובדים הזרים בחקלאות שזה מנגנון שיזמתי יחד עם משרד האוצר בתהליך של הרחבה. יש שם סבסוד של 40 מיליון שקל ל-5 שנים לעידוד תעסוקה, סבסוד מיכון ותוכנית להחלפת העובדים הזרים הקבועים בעונתיים. זהו מסלול שתהיה לו השפעה משמעותית על הסקטור שהוא בעצם רוב האנשים האחרים שעובדים בענף הזה.

זה אמנם ענף קטן אבל הוא משמעותי. עובדים 142 אלף ישראלים בענף הבנייה. מתוכם מחצית, 75 אלף ערביי ישראל. השכר הממוצע לפני נתוני למ"ס של העובדים בענף הבנייה הוא מעל לשכר הממוצע של העובדים הערבים. ב-8 השנים האחרונות הצטרפו לענף עם יציאה של זרים 35 אלף ישראלים מהם יותר מ-20 אלף ערביי ישראל. אנחנו יודעים שהם באים מהגליל. אנחנו רואים אותם על כביש 6 בשעה ארבע או חמש בבוקר נוסעים למרכז הארץ. התהליך הזה והחשיבות של הענף הזה עם כל השאיפות הטובות לשוויון הזדמנויות ותיכף ידברו על בנק ישראל, זהו ענף שבעתיד הקרוב יש לו מקום מרכזי להעלאת ההכנסה בתעסוקה של הסקטור הערבי והוא ברכה למשק הישראלי. הוא לווה בחמש שש השנים האחרונות בתיעוש הענף. הענף עבר תיעוש משמעותי ואני מקווה שמסגרת צוות שאני נמנה עימו, זה צוות של תעסוקת פלשתינאים שגם עוסקים בענף הזה בצורה משמעותית ומתחרים עם ערביי ישראל בענף הזה אנחנו נבנה מנגנון הסדרה לפי סעיף 2 של הצוות שקם בהחלטת ממשלה הוא איך לאפשר תעסוקת פלשתינאים מבלי לפגוע בתעסוקה ובשכר של ישראלים. אנחנו עובדים על זה ואני מקווה שזה ילווה גם בתיעוש יתר של הענף ובעידוד יתר של האוכלוסייה הערבית לעבודה בשכר גבוה במידה והם ירצו כמובן.

תודה רבה לפרופסור אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, גם על הדברים וגם על המצגת המעניינת. בדברים שנאמרו יש אלמנט שעובר תמיד בדיוני הוועדה גם לגבי תעסוקת נשים אבל גם לגבי העלאת שיעור הערבים בשירות הציבור, הנושאים שהם, התחבורה, שנית גני ילדים. שניהם הם אלמנטים שאם יתקיימו יעלו את שיעור תעסוקת הנשים הערביות באופן דרסטי. נשים ערביות בניגוד לסטריאוטיפ הקיים רוצות לצאת להשתלב במעגל העבודה. אי קיום שני האלמנטים האלה משאיר את שיעור הנשים הערביות כל כך נמוך, פוגע בפריון החברה הערבית עצמה אבל גם מחסל אלמנט הצמחת המשק כולו. בשימת לב למה שקורה במדינות ערב אחרות שיש בהן עלייה מטאורית בתעסוקת נשים, ראה לבנון, ראה ירדן, תרומה אדירה למשק הלאומי המקומי במדינות ערב ככל ששיעור תעסוקת הנשים גובר. ולכן שני האלמנטים האלה חשובים.


יש שיעור השתתפות יחסית גבוה של חברי כנסת בדיון הזה. השתתפות 6 חברי כנסת בדיוני ועדה פרלמנטרית בכנסת זה מספר שיא. יש ועדות שמתקיימות עם חבר כנסת אחד ומתקבלות שם החלטות פה אחד.

במנהל נציבות שירות המדינה זיהינו את החשיבות של הנושא ולכן אנחנו מתחילים להקצות משרות לבני האוכלוסייה הערבית באגף מעונות יום כדי להגביר את ההסברה במגזר שיהיו מודעים לחשיבות של הנושא. אני מקווה שבקרוב ייקלטו עובדים שם ויתחילו להסדיר את הנושא הזה.

תודה רבה מר קאסם. מר קאסם עובד בנציבות שירות המדינה בדיוק בתחומים שעליהם מופקדת הוועדה. חבר כנסת מג'אדלה ביקשת להגיב על דברי המשנה לנגיד, בבקשה.

נהניתי לשמוע את דבריך. עד כאן כולנו מסכימים. הוועדה שאתה עומד בראשה, מי נמנה עליה?

19 חברים ועוד 6 משקיפים. ויש ערבי אחד. שר התמ"ת מינה את הוועדה. אני היושב ראש יחד עם יוג'ין קנדל ממשרד ראש הממשלה. שרון קדמי, מנכ"ל באופן טבעי. אסתר דומינסיני מנכ"לית הביטוח הלאומי באופן טבעי. חיים שני מנכ"ל אגף תקציבים.

אחד כמו כבודו עומד בראש ועדה כזאת והיה מעיר להם, אני רוצה שתזמנו שלושה ארבעה חברים ערבים, אחד מהתעשייה, אחד נציג ציבור, אישה מהתחום הסוציאלי. אני מצטער מאוד, אתם לא יכולים לחשוב במקומנו. גם אם אתם חושבים טוב בשבילנו. עכשיו אתה לא יחידי. אלי הורוביץ ואלי פוגל התנדבו יחד עם עוד 21 חברי לתת לישראל המלצות שאנחנו נהיה מתוך 15 המדינות ב-28. הם אמרו, הבעיה האמיתית שלהם, חרדים וערבים זה 45% מתחת לקו העוני. אם לא נעלה אותם מעל לקו העוני ישראל לא תהיה אחת מ-15 המדינות ב-28. ההמלצה היא מאוד טובה. סמכתי בשתי ידיים בתור חבר ממשלה. הסתכלתי בהרכב של 21 המתנדבים אין לו חברים ולא ערבים. אם קאסם יושב מהנציבות אז זה רק מחזק את מה שאני אומר. כל הדברים שמנית הם מצוינים. אם לא תשכנעו את היהודים פסיכולוגית שלטובת היהודים הערבים צריכים להפסיק להיות עניים הערבים יישארו עניים. כמו שהרצל שכנע את העולם, אם אתם רוצים להתפטר מהצרות של היהודים בכל מקום באירופה, תקימו להם מדינה. הפוך על הפוך. עכשיו זה עניין של מדיניות ומדיניות זה תקציב ותקציב זו התשובה.


אני קיבלתי משרד עם 3.1 עובדי ערבים. היתה לי מדיניות ברורה. זה שחטפתי על זה ביקורת אני רק שמח. העליתי את מספר העובדים תוך שנתיים ל-11.6. עברתי את החלטת הממשלה 8% בעוד כמה אחוזים וכולם במכרז ואנשים אמיתיים ומרביתם אני אפילו לא מכיר. באה השרה אחריי פיטרה 5. כמעט 4%. ואני לא רוצה להרחיב על הפיטורים האלה. מה שאני אומר שזה מדיניות. אתה דיברת עכשיו על נשים. תרשום לך נתון, קרוב לעשרת אלפים מורים ומורות יש להם BED ביד, יושבים בבית ללא תעסוקה. אין שעות במשרד החינוך. אתה אומר תחבורה כדי לעודד יציאה לעבודה. יש לך כאן עשרת אלפים שרוצים לעבוד. הם לא צריכים לא תחבורה ולא משפחתונים כי מרבית המורות האלה רווקות. אפילו שרת החינוך כשאמרתי לה את הנתון הזה כמעט לא האמינה לי. העניין הוא מדיניות. אם לא יובן שהבית שלך בסכנה כאשר ביתו של השכן שלך רעב...

קודם כל אני מסכים איתך. אני ממלא את החסר בידע שלי זה על ידי ביקורים בסקטור הערבי. בתחילת דבריי סיפרתי על ביקור ברהט. אני עושה את זה לעיתים מזדמנות. גם העבודה פה עשינו אותה בשיתוף ועשינו אותה עם היימן סייף ואני עובד איתו ועם הצוות שלו. אני מסכים איתך לחלוטין מאוד היבטים. זה עניין של מדיניות. בתחילת דבריי ציינתי את החשיבות של קיום ממונה על הנושא של תעסוקה ומינוי אדם מרכזי בתחום התמ"ת שתפקידו יהיה קידום אוכלוסיית המיעוט הערבי.

אתה דיברת על ממונה על העבודה במשרד התמ"ת. גם ממונה על תעסוקת ערבים במשרד?

מתחתיו יש משבצת שנקרא פרויקטים מיוחדים ובתוך הפרויקטים המיוחדים , בדוח מופיע, פרויקטים מיוחדים, מרכיב מרכזי וראשון במעלה זה סקטור המיעוטים וזה אדם מיוחד שאחראי על זה ולפי הבנתי כבר מונה היום בן אדם דווקא לתפקיד הזה. מכל התפקידים שמינה השר לכל הפרויקט שלנו זה התפקיד הראשון. אני מחזק את הנקודות שלכם. אני בהחלט רואה את המשימה של הגברת התעסוקה והקטנת העוני. אני לא סתם עוסק בזה. זה לא תחום העיסוק של בנק ישראל ברמה כזו פרטנית. אני חושב שזו משימה מספר 1 במשק הישראלי הרבה שנים. יש לי את ההזדמנות אולי להשפיע על זה לפחות בצד הקונספטואלי.

פרופסור אקשטיין אני בטוח שעבודת הוועדה היתה רצופה כוונות טובות. ובאמת ישנם כאן מכשירים כלכליים חלקם ניסויים שיכולים לגרום להגברת התעסוקה, להגברת הצמיחה במשק. אבל בוא נדבר רגע אחד על תעסוקת ערבים. ראשית יש ממונה על תעסוקה ערבית בשירות הציבורי במדינת ישראל. ממשלת ישראל קיבלה החלטת ממשלה ב-2004, לא יישמה אותה. האריכה אותה ל-2008, לא יישמה אותה. האריכה אותה ל-2010 , לא יישמה אותה. עכשיו אנחנו מתקדמים ל-2012 ולא הולכת ליישם אותה. כלומר יש ממונה. מונה פקיד מטעם הממשלה לעשות את זאת. הוא היה ממונה על הביצוע של זה בכל החלטות הממשלה שלא בוצעו ולא החליפו אותו. אז מי לידי יתקע כף? אתה צריך לבוא לשכנע לא אותי, את הוועדה שהממונה על העבודה במשרד המסחר, התעשייה והתעסוקה הוא זה שיביא להגברת תעסוקת ערבים, לא בשירות הציבורי בממשלה, בכלל המשק. כאשר הממשלה עצמה כמעסיק לא מצליחה לעשות את זה בתוך הגוף שלה שזו הממשלה.


בואו נהיה צנועים ואני מבקש מהוועדה מעט צניעות, ללמוד את הנושא הזה. וכאן אני עובר ממש בנקודות לדברים הבאים. האם חשבתם מדוע שיעור התעסוקה בין גילאי 20-24 בסקטור הערבי נמוך? יש לזה שתי תשובות. הרי הם רוצים לעבוד. הם לא נוסעים לטיולים בהודו או לדרום אמריקה אחרי שירות צבאי. אז פעם אחת לימודים כמו כולם. לכן אתה מגדיל את זה ל-56%. הדבר הראשון הוא שאותו צעיר ערבי שהוא פעם ראשונה צריך להתנסות בקבלה לעבודה. הוא הולך כעלה נידף, מפוחד. והמכה בסירוב הראשון, והמכה בסירוב השני והשלישי והרביעי.

על זה יש לנו התייחסות. יש את כל הנושא של תוכניות מלימודים לעבודה. כל התהליך הזה, זה אחד הדברים שחסרים במיוחד לסקטור הזה ובמיוחד לקבוצת האוכלוסייה שאתה מדבר עליה. פה אני אמרתי שאנחנו חושבים שזה נושא מרכזי. אני אגיד שוב, אנחנו מיקדנו את זה, זה נושא שדורש לדעתי הרבה מעבר למה שהוועדה שלנו עשתה. אני אגלה לכם. אם הייתי צריך לבחור נושא אחרי שאני גומר את הדוח הזה, להתעסק בו, זה הנושא הזה.

זה הנושא הראשון, עתודות. עתודות של אנשים מהלימודים, מהמכללות, מהאוניברסיטאות לתוך המשרדים. אתה יכול לתת תמריץ, מס הכנסה שלילי, כל תמריץ שהוא לעבודה אבל אם בנק ישראל יקבל רק 0.7% עובדים ערבים אז מה הטעם בתמריץ כשרואה החשבון הצעיר לא מתקבל אצלך לעבודה? אתה לא כראש הוועדה אלא כמשנה לנגיד. והדבר הזה כולל את כלל המשק הציבורי וזה משליך לכלל המשק. זה משליך למערכת הבנקאית שאתה כבנק ישראל הרגולטור שלו. בבנקים אין ערבים בתפקידים ניהוליים בכירים וידיהם של מנהלי סניפים ערביים בישובים הערבים כבולות הרבה יותר מאשר מנהלי סניפים בישובים היהודים, ברמת גן, בהרצלייה, בתל אביב וכולי.

זה טוב או רע?

זה נורא. זה נורא כי זה לא מאפשר פיזור כלכלי כי אם קבלן ערבי צעיר שרוצה לגדול והחשבון שלו מתנהל באום אל פאחם יודע שהוא לא יודע להתפתח, הוא צריך לעבור לנתניה.

לגבי הבנקים. ישנם מנהלי בנקים ערבים בדיסקונט, יש להם סמכויות. יש מנהלי בנקים בבנק לאומי. ברגע שאתה אומר אמירה כזאת- - -

הדבר המרכזי בעניין הוא באמת יצירת משהו אחר. הצעירים היום אומרים לשנות את הדיסקט. מרכז אורבני באזור הערבי הוא פיתוח לאזור כולו, לרשות המקומית, למרכזי החינוך ולא לחשוב רק על הסעה החוצה כמו שלא לחשוב גם רק על הערבים כעתודה לפועלים חקלאיים. זה נכון. גם זה קיים. כי אם לא יהיו עובדים זרים, אני מסכים איתך. אבל לא רק זה. וכאן באמת המובילים של המשק הציבורי חשובים מאוד מאוד. לא מספיק לשים את זה על שקף. נדרשת מובילות מעשית עם אחריות. ועד היום לצערנו, ואנחנו יושבים בוועדה הזאת כבר שנתיים וחצי, הממשלה כשלה באחריותה כמעסיקה.

תודה רבה. לפני שהמשנה לנגיד יענה ביקש חבר הכנסת מגלי והבה.

אני מרגיש את החובה להשמיע את הדברים. אחד הדברים שחורים לי (א) כל הזמן היתה הסיסמה של חבר הכנסת ויושב ראש הוועדה אחמד טיבי, כמה עובדים ערבים יש בבנק ישראל.

בניתי על זה קריירה.

אתה בנית על זה קריירה, השיער האפיר והשנים עוברות. זה סיפור שלא נגמר וזה מחייב החלטה וביצוע. אין שום דבר אחר חוץ מלקבל החלטות ולבצע. במשך 2004-2010 יש אמירה אחת שכבר נמאסתם, אלה מקבלי ההחלטות שאומרים הנה עוד ועדה ועוד ממונה, זה לא יוביל לשום דבר. צריך לקבל החלטה ולהתחיל לבצע וליישם. הדבר השני, אני רואה את עצמי פה נציגם של אותם עשרות חיילים משוחררים, הדרוזים, הצ'רקסים, גם בדואים, אין לך טענה נגד הדבר הזה שאתה אומר אולי באיזשהו שלב אני יכול להכניס אותם למקום הזה, הם לא יכולים להשתלב בגלל שיקולים כאלה ואחרים. אני רוצה להשמיע את הקול של אותם חיילים שזועק לשמיים. אתה היום בא ואומר, יש את השירות האזרחי. כבר 1450 ערבים הלכו לשירות שזו שנת שירות. לא אמרנו מילה על הנושא הזה. אוקיי הלכו לשירות אזרחי שיבושם להם. אבל אותם חיילים שמגיעים לגיל 18, משרתים 3 שנים, אחר כך חוזרים, אין שום סיבה שלא תהיה להם מסגרת, לקחת קבוצות, להכשיר אותם ולהוביל אותם שייקלטו במשק ביתר קלות, ומכך להשליך על שאר אוכלוסיית המיעוטים.

לא על חשבון האחרים.

לא על חשבון האחרים. אני בא לדבר על זכותם של אותם אנשים. הסכסוך ייגמר יום אחד, שלום יהיה ומדינה פלשתינית תקום.

תודיע לי מתי כי הלו"ז שלי צפוף.

אלה שרוצים לחסל את מדינת ישראל, אין להם מקום. ואלה מקרב היהודים שלא רוצים את הפלשתינים על ידם גם אין להם מקום. אנחנו צריכים את הקבוצה שרוצה שיהיו פה שתי מדינות, שלום בין שני העמים. אבל הנושא שאני רוצה להדגיש, דאגה לקליטתם של אותם חיילים משוחררים ולא כמו שחברי ראלב מג'אדלה אומר, לא על חשבון האחרים, לא במסגרת הקצאה אחרת, עם האחרים, ולטפל בהם. כי אחרת אנחנו חוטאים פעמיים. פעם אחת שהם עושים את המוטל עליהם, פעם שנייה, שלא מקבלים אותם לעבודה ואחרים שלא התגייסו מתקבלים על חשבונם.

תודה רבה חבר הכנסת מגלי והבה. חבר הכנסת נאפע.

בינתיים יש לי רק שאלה. האם מתוך ההתרשמות שלך, מתוך העבודה שלך במסגרת הוועדה הזו וגם במסגרות האחרות אתה מרגיש שישנה הטמעה שתאפשר לכל האוכלוסיות החלשות לעבוד? כי לדעתי זה נקודת המוצא לכל הסוגיה הזאת.

אולי נשמע את חבר הכנסת עמאר, אחרון המבקשים בשלב זה, אחר כך אדוני יענה. בבקשה.

אדוני היושב ראש, כאן צריך להיות שינוי תפיסה, גם בממשלה, גם בסקטור הפרטי. כי ברגע שאנחנו באים ואומרים יש לנו 0.6% מועסקים ערבים במשרדי ממשלה אנחנו שוכחים את הסקטור הפרטי וחברות ציבוריות שגם שם לא בא לידי ביטוי ייצוג המיעוטים. הוועדה יכולה לתת המלצות הכי טובות, השאלה היא יישום. אתה בא ואומר, תחבורה ציבורית. אני הייתי במשרד התחבורה. אני מכיר את זה טוב. אני יודע מתי תהיה לנו תחבורה ציבורית בכל ישוב ערבי וכמה זמן זה ייקח. צריך להיות שינוי תפיסה. לדעת שאנחנו הולכים לקלוט בני מיעוטים גם במשרדי ממשלה, גם בסקטור הפרטי. כך אפשר להתקדם. אני שמעתי ממך נתון מדהים. 142 אלף עובדים בבנייה, מתוכם 75 אלף ערבים. 20%. וכמה מועסקים בחקלאות? ומה עם הגופים האחרים? מה עם ההיי טק? מה עם התעשייה? שום ועדה לא תעזור. אני מצטער להגיד לך. אתה יכול להמליץ המלצות הכי טובות. אם לא יהיה שינוי תפיסה שאנחנו באים ועוזרים למגזר הערבי. גם אם אני אפעיל אוטובוס מבית ג'אן לכרמיאל שיצא כל 5 דקות, לא כל שעה, השאלה אם אני אמצא מקום עבודה בכרמיאל שיקלוט את אותו בחור שיגיע לכרמיאל. הוועדה צריכה להיכנס לעומק הדברים. אני לא ראיתי התייחסות לחיילים משוחררים בני מיעוטים.

סליחה. אבל אני כן התייחסתי לכך. יש התייחסות לגילאים 20-24.

אבל לא דיברת על חיילים משוחררים שעשו שירות של 3 שנים. ברגע שאנחנו נכוון לאייש את המשרות של סמנכ"ל, או ראש אגף שהוא יכול לפלס את הדרך לבני מיעוטים, ברגע שנקלוט מנכ"ל בחברה ממשלתית, כמו שהודגש. אני הכנסתי 3% יצאתי עם 11.6%. זה אני רוצה לראות. אני מבטיח ליושב ראש הוועדה, כל עוד אתה בכנסת אתה תעמוד בראש הוועדה הזאת. יהיה 6.2% או 4.5% בין המספרים האלה זה ינוע.

אני אעיר שתי הערות. יש את הנושא של שוויון ההזדמנויות שמבוסס על הבעיה חברתית תרבותית. זה קיים בכל העולם. זה נושא מהותי ואין ספק שיש חסם מרכזי ואין ספק שזה דבר אדיר שאתם עובדים עליו. זה דבר שייקח שנים, דורות. כך זה קורה בכל העולם. תיקחו את מצב הכושים בארצות הברית, האפרו אמריקאיים. יש חסמים שאפשר לשנות אותם מחר בבוקר עם תקציב נאות. אבל זה לא מספיק, צריך לשים מישהו אחראי שיהיה אמון על זה. זה מה שהוועדה שלנו עשתה. זה עיקר תשומת הלב של הוועדה. אני לא אומר שהנושאים האחרים לא חשובים.

העולים החדשים שהגיעו אתמול, ועיני לא צרה באף עולה חדש, בכל מקום נכנסים בלי כל התנאים האלה, בלי כל הוועדות האלה, והם מקבלים תפקידים, והם נכנסים לחברות ולמקומות עבודה.

הם לא מופלים. אני יליד ישראל, אימא שלי הגיעה מאוקראינה בשנת 1936.


אני התחנכתי בקיבוץ של השומר הצעיר, קיבוץ יקום. כשאני הייתי ילד ביקום היה נוער ערבי. ואני למדתי עם מוחמד לקלוע ברוגטקה על ציפורים. לפני שבוע הלכתי לבקר בשני מפעלים בתעשייה הקיבוצית. הייתי בחניתה. מפעל מדהים. מנהל המפעל בחניתה התאונן שאין לו עובדים. אמרתי לו, למה אין לך עובדים? יש בעכו 11% אבטלה. הוא אמר, אצלי בקיבוץ יש בעיה בנושא הזה. אחרי חניתה הגעתי לקיבוץ ברעם. חניתה שייכת לזרם אחדות העבודה. ברעם שייך לזרם השומר הצעיר. הציגו לי מצגת. הראו לי את כל העובדים. אמרו לי, אנחנו עובדים על זה שיהיו לנו עובדים מחורפיש ומהכפר הערבי ומהצ'רקסים ומכולם. 50% מהעובדים אצלם לא יהודים. זו דוגמה לבעיות תרבותיות קשות שמלוות את החברה הישראלית.


הנושא של שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה והעלאת השכר והורדת העוני זו אחת המשימות הכי חשובות של מדינת ישראל. אני אומר את זה בכינוסים. אני מפנה את זמני לזה. אני מבקר במקומות שונים. אני אומר לכם את זה כאן במלוא האחריות. יכול להיות שאני יכול לעשות יותר, גם בבנק וגם בחיים האישיים שלי. אבל זאת ההסתכלות שלי ורוב ההסתכלות שלנו בוועדה זו הסתכלות על אותם חסמים שאפשר לפתור אותם במיידית. יכול להיות שאני טועה.


התשובה שלי לנקודה הזו שזה נושא מהותי מאוד חשוב שבוועדה לצערי עוד לא הגענו לעומק הנושא, לפתור פתרונות אקטיביים כדי שנראה שהם ישימים.

אתה יכול ללכת לשניים שלושה דברים כדוגמאות מוחשיות של מה ניתן לעשות. חבר הכנסת מג'אדלה אמר לך שיש עשרת אלפים מורים. אין כיתות לימוד. חסרות 6000 כיתות לימוד בסקטור הערבי ובסקטור היהודי. זו רק דוגמה אחת.

אבל אנחנו התעסקנו בכלים במשרד התמ"ת. בכל הכלים שהתעסקנו נתנו העדפה שמתמקדת באוכלוסייה לא מועסקת ובאוכלוסייה עם השכלה נמוכה ובאופן טבעי הלכנו ולמדנו את הנושא דרך הסקטור הערבי באופן פרטני. נכון שלא היו חברי כנסת ערבים אבל אנחנו כן ביקרנו וכן דיברנו עם אנשים. אני לא אומר שענינו על הכול. רק אמרתי עשיתי כמיטב יכולתי.

אני לא הסתפקתי בתשובה שנתת. אתה אמרת באופן המפורש ביותר ויצוין הדבר בגילוי לב. יש שוני תרבותי, יש איבה. אמרת שזה עניין שייקח דורות. לא תהיה וועדה לפי הקצב הזה. אני משוכנע עד מעמקי ליבי שאם פרנסי המדינה הזו ישכילו ויבינו שאם המצב הזה יימשך הן אצל הערבים והן אצל החרדים, לכן אמרתי חבר הכנסת מג'אדלה שם את האצבע. העניין הוא עניין של אינטרס על אף כל מה שטמון בלבבות האנשים. חשוב מאוד לשמוע מאדם במעמדך שמתעסק בדברים האלו ולשאול אותך אם אכן אתה מרגיש שישנה איזושהי הטמעה לעניין הזה.

אני אבקש ממך בשלב זה לא לענות. אולי תענה יותר מאוחר. אלה שביקשו לשאול נדחה אותם לאחר הדברים והנתונים החשובים הספציפיים על בנק ישראל של מנכ"ל בנק ישראל מר חזי כאלו. אנחנו הפננו אליו שאלות לגבי מספר המועסקים הערבים בבנק. חלק מהשאלות נענו, חלק מהשאלות לא נענו. אנחנו ביקשנו לדעת מה סך כל העובדים, סך כל העובדים בעלי תואר אקדמי, 3 התמחויות אקדמיות שכיחות, כמה עובדים קלט הבנק ב-2009? כמה עובדים קלט הבנק ב-2008? 2007? כמה עובדים בעלי שלושה דירוגי התפקידים הבכירים? האם מכהן ערבי בתפקיד כזה? אם לא, מדוע? מה הצעדים הארגונים שביצע בנק ישראל עד כה כדי לקדם את החלטת הממשלה 2579 מנובמבר 2007 שמדברת על 10% ערבים עד סוף 2012. האם היתה תוכנית עבודה לביצוע? מה התוצאות? מה הקשיים? מה המסקנות? האם לבנק ישראל יש תוכנית עבודה לקליטת עובדים ערבים בשנים 2010 -2012? אם כן, מה עיקרי התוכנית? אם לא, האם בכוונת הבנק לתכנן תוכנית כזאת? וכיצד מגדיר בנק ישראל את תוצאות הארגון עד כה בתעסוקת ערבים ומה הסבר הבנק לתוצאות האלה? חזי כאלו, מנכ"ל הבנק בבקשה.


כתוב יגיע שירות העובדים הערבים בשירות המדינה. הבנק הוא רשות סטטוטורית שרוח החוק לפי היועץ המשפטי לממשלה, חל גם עליהם. בבקשה אדוני.

קודם כל אני מברך את הוועדה על העבודה.

תודה שהופעת בפני ועדת החקירה. עכשיו אתה יודע מה זה להיות נחקר במיוחד על ידי ערבי. בבקשה תמשיך.

ישנם כאן אנשים שאני בקשר איתם גם מתוקף תפקידיי הקודמים, גם הייתי למעלה מ-10 שנים סמנכ"ל משאבי אנוש בשירותי בריאות כללית. אני מאוד קרוב לתחום הערבי. עשיתי הרבה מאוד פעולות על מנת לשלב ערבים, משכילים ערבים ובעלי מקצוע כך שהנושא בהחלט קרוב לליבי. אני שותף גם למה שאמר צביקה וגם למה שאמרו אחרים שזה בסך הכול משימה לאומית. לא רק שהשילוב של ערבים ישראלים בשוק העבודה מתחייב משיעורם באוכלוסייה אלא הוא גם אינטרס ישראלי מובהק. אני מאמין בזה ואני חושב שככל שערבים ישראלים ירגישו יותר משולבים בכלכלה ובחברה ובפוליטיקה ובכל החיים כך יהיה טוב לא רק לערבים עצמם שזה חשוב אלא גם ליהודים. אני מאוד מאמין בעניין הזה. לכן אני באופן אישי מאוד מתחבר לנושא הזה.


אני רוצה להציג לכם את הנתונים. לצערי הם לא מספיק מרשימים. בסך הכול בנק ישראל מונה כ-700 עובדים. בעצם יש לבנק שני אתרים. האתר המרכזי הוא בירושלים. למעלה מ-600 עובדים נמצאים כאן בירושלים. עוד פחות ממאה נמצאים בשני מבנים בתל אביב, ברחוב יבנה וברחוב לילינבלום. היחידה המרכזית שלנו בתל אביב זו היחידה של פיקוח על הבנקים. אין לנו סניפים נוספים. אין לנו כוונות לפתוח סניפים נוספים. אני אומר את זה כי בתהליך הגיוס שעשינו בשנתיים האחרונות שהיה די מואץ הגיעו כמה עשרות מועמדים. בהחלט עלה הנושא הזה. הגיעו הרבה מאוד מועמדים מהצפון ומהמשולש. רוב המשרות שנקלטו היו בירושלים ולא בתל אביב. הריחוק כמובן הוא בעיה. יש לנו אחד מחמשת העובדים, הוא ראש תחום מערכות זהב, מערכות סליקה, מערכת מאוד מרכזית של הבנק שהוא מאזור נצרת. הוא מגיע כל יום מנצרת. סיפור לא פשוט. טאלה טבולל מי שמכיר אותו. אז הנושא הזה בהחלט עלה. ב-2009 היה מבצע גיוס גדול.

עשיתם גיוס אקטיבי?

עשינו גיוס אקטיבי. פרסמנו מודעות בשפה הערבית. אני פניתי והפעלתי את קשריי. אני מכיר הרבה מאוד אנשים במגזר הערבי. פניתי אליהם. חלק נפל בנושא הריחוק, חלק נפל בנושא השכר.

נציבות שירות המדינה מאפשרת השתתפות בשכר דירה.

אין אצלנו דבר כזה. אנחנו לא יכולים לפי הנהלים שלנו לאפשר השתתפות בשכר דירה.

לא. לא. אנשים שגרים רחוק, זה חלק מהעידוד הממשלתי. החלטת הממשלה מדברת על זה.

לא החלנו את זה אצלנו. אנחנו מעודדים אנשים לעבור. יש ערבים ישראלים שלומדים בירושלים. יש ערבים ישראלים שעובדים בירושלים, בבתי חולים וגרים גם במזרח ירושלים וגם במערבה. זה בהחלט נושא שעלה. אם אני בא ומסתכל בעצם מה קרה בסינון, זה הנושא של רמת השליטה בעברית ובאנגלית. כמעט מחצית מעובדי הבנק הם עובדים מקצועיים. זה כלכלנים, רואי חשבון, בוגרי מנהל עסקים, משפטנים, מבקרים. אלה התחומים שעליהם אני מדבר. אני לא מדבר על פקידים ופקידות. אנחנו לא התעסקנו באלה האחרונים. הגיוס רובו ככולו היה בתחום המקצועי. לא לכולם היתה הרמה הנדרשת בידיעה בעברית או באנגלית.


אנחנו בעקבות השיחות, הרי זו לא פעם ראשונה שהנושא הזה עולה, אחת השיחות הראשונות שחבר הכנסת טיבי יזם זה היה עם הנגיד. גם אנחנו נפגשנו ושוחחנו על העניין הזה.

אני התחלתי עם זה עם הנגיד הקודם קליין.

אני מכיר את הנושא הזה בשנה וחצי שאני נמצא בבנק. היתה פנייה גם בכתב של חבר הכנסת טיבי, שאילתא וכן הלאה. נתבקשנו לענות על זה. לפני כשנה, אני זוכר. באמת נעשה מאמץ גדול מאוד כולל הפעלת קשרים שלי. אני באמת רציתי לבוא לכן ולהציג מספרים יותר מרשימים. אני מסכים שהמספרים הם לא מרשימים.

Understatement

אתם צריכים לקבל את זה רבותיי. עשו מאמץ גדול כולל העדפה מתקנת. כל מקרה שעלה, אני ביקשתי שיגיע אליי, מדוע נפל ואיך נפל. היו מקרים שהתערבתי. עשיתי כל דבר על מנת שתהיה לא רק תחושה, אלא שתהיה עשייה כדי שנקלוט.

האם הבנק מוכן להקדיש מאמצים לטובת העניין? מהי?

התשובה היא כן. צריך לזכור שאנחנו פועלים במסגרת תקן, במסגרת כוח אדם. הבנק בסך הכול לא גדל. בשנים האחרונות הוא קטן. הגדלנו את התחום המקצועי על חשבון התחום המנהלי. בסך הכול הבנק קטן. עוד דבר, למען הגילוי הנאות, ה-bulk הגדול של הגיוסים היה כבר ב-2009 בעקבות השינוי הארגוני. עכשיו זה יותר בודדים. דווקא בקטע הזה אנחנו נעשה כל מאמץ לגייס ערבים לכל תפקיד שמתפנה.

זו הצהרה. אבל היינו רוצים לדעת מכם. טבע האדם הוא שהוא לא נהיה צעיר יותר. אני מזדקן. אנשים פורשים ואנשים נוסעים. ישנה תחלופה. היא לא גדולה כפי שהיה מקובל. אני מציע אדוני יושב ראש הוועדה, אני חושב שחשוב שבנק ישראל גם כמעסיק די גדול במשק הציבורי ויש בו 300 אנשי מקצוע, שהוא יציג לוועדה תוך פרק זמן סביר שתקבע תוכנית עבודה שמגובה עם כלים. למשל דיברנו קודם על אפשרות שאם מדובר על העדפה מתקנת, אלה לא מילים, מה הם הכלים? האם למשל הבנק כן יוכל לתת לאדם סיוע בשכר דירה? זה דבר אפשרי. הממשלה מאפשרת את זאת. אפשר להסתמך על זה. אולי כלים אחרים. אינני יודע מה ברגע זה. תוכנית עבודה מסודרת על סמך הנחות יסוד וכלים מסודרים.

הבעיה היא הפוכה. בדרך כלל הערבים לומדים באוניברסיטאות ישראליות והם לא יודעים ערבית. הם דווקא מכירים את הנושאים בעברית. אז הנושא הזה של שפה לא נראה לי רלוונטי לגבי בוגרי כלכלה.

הם עוברים מבדקי התאמה. יש בעיה עם העניין הזה. אני לא יודעת עד כמה את מכירה את זה. אנחנו גם התייעצנו בנושא הזה, איך נעזור להם בעניין הזה. חלק נופלים במבדקים.


אני אמשיך עם הנתונים. כמה עובדים בשלושת הרמות הבכירות בבנקים הם ערבים? אין אף אחד. התפקידים, אני לא מדבר על הנגיד והמשנה, גם מנהלי חטיבות וראשי אגפים, אלה הרמות, נבחרים במכרזים. לפני כשנה וחצי התפנה אצלנו תפקיד של מנהל חטיבת טכנולוגיית מידע. היה מכרז חיצוני. אני חושב שהיו גם מתמודדים ערבים. עד ראש חטיבה זה מכרזים פנימיים. זאת אומרת, מנהל אגף, מנהל יחידה, וכן הלאה הכול זה מכרזים פנימיים. אין מינויים. אין לנו חוזים אישיים. אנחנו לא עובדים בחוזים אישיים, אנחנו עובדים רק בהסכמים קיבוציים. אז הכל מתבצע במסגרות האלה. אז לצערי בשלושת הרמות האלה אין לנו אף ערבי.

לפי מה שכתוב כאן, סך הכול עובדים כיום 5 עובדים ערבים מתוך 700 זה 0.7% פחות מאחוז אחד. כמה עובדים ערבים קלט הבנק ב-2009? שניים. ב-2010 קלט הבנק עובד ערבי אחד, ב-2008 קלט הבנק עובד ערבי אחד, וקודם היה אחד, זה חמישה.

ב-2009 נקלטו סך הכול 74 עובדים, מתוכם 33 עובדים מקצועיים, שזה התחום הרלוונטי. שניים מתוך 33 עובדים מקצועיים. כל הערבים שניגשו ניגשו לתפקידים מקצועיים, כלכלנים, מפקחים, רואי חשבון. לא התפקידים האחרים.

מה התפקידים האחרים? פקידים? מזכירות? סטודנטים?

יש לנו נגיד במשאבי אנוש ומנהל בערך מאה איש. במחשוב עוד מאה איש. ועוד קצת יחידות אחרות. זהו. כל השאר זה פיקוח על הבנקים, זה השווקים, זה היחידות המקצועיות. לכן המספר הרלוונטי הוא 33 לא 74. אני לא זוכר שהיתה לנו מועמדת ערביה להיות פקידה.

הרי יש אצלכם עובדים סטודנטים. אף סטודנט ערבי לא ניגש אליכם? כי קיבלתי כמה פניות של סטודנטים שאמרו שניגשו אליכם ולא התקבלו.

אדוני, אחד המקצועות השכיחים ביותר בסקטור הערבי. מאחר ויש להם בעיה למצוא תעסוקה הם פונים על פי רוב ללימודים במקצועות חופשיים, ראיית חשבון, משפטים. בדיוק המקצועות שאתה צריך. בדיוק. הם מצוינים. חלקם מוכנים לעבוד גם בתל אביב וגם בירושלים.

יש היום יותר מ-400 עורכי דין ערבים שעובדים בירושלים. מתוכם 300 הם צפוניים שבאים רק לחפש עבודה.

פרסמנו עכשיו מכרז לשני תפקידים בייעוץ המשפטים, אחד בכיר ואחד זוטר. אף ערבי לא ניגש. אני מפעיל קשרים.

אין תפקיד ייעודי של העדפה מתקנת. אם תשים מינוי ייעודי אז ערבים יתקבלו. זה מה שנקרא affirmative action.

זה מה שרציתי לשאול את פרופסור אקשטיין. החסר והכשל היסודי בוועדה שלו, הוא אמר שהוא לא התייחס לעניין שנקרא העדפת יתר. פה העניין. אנחנו צריכים לדבר על שינוי תפיסה.

סמנכ"ל קו משווה חברה ערבית. אמנם אנחנו לא מתעסקים עם המגזר הציבורי אבל בנושא הזה מר כאלו יודע, עמיתיי נפגשו עם בנק ישראל לפני שנה. שום דבר לא יושם מההחלטות שהתקבלו בפגישות האלה. ככל שיש לך משרות פנויות, אתה יכול לפנות אלינו, אנחנו יכולים למצוא לך מועמדים מתאימים וזה לא יעלה על הדעת שבארבעת הגדולים, יש רואי חשבון וגם עורכי דין, ואצלכם הם לא יכולים לעבור את הסף הזה. מה אתם יותר מתוחכמים מה-big four. יש לנו מועמדים, אנחנו יכולים לספק לכם ככל שיידרש. נקודה שלישית שציינת מר כאלו, אנחנו מכירים בקו משווה את פועלך הקודם בקופת חולים ואנחנו מברכים עליו, אבל בנושא הזה של בנק ישראל תרשה לי לציין שהתאמת מבחני המיון זה נושא שאנחנו יודעים לעשות. אנחנו בקשר עם כמה חברות מהגדולות במשק בנושא הזה ואתם לא התקדמתם כהוא זה בנושא הזה. לא יכול להיות שעורכי דין ורואי חשבון מתאימים לא נקלטים בבנק ישראל בשנים האחרונות.

כמה נשים ערביות יש בבנק ישראל?

נשים בכלל יש 328 ויש 5 נשים ערביות. אגב הן ארעיות או קבועות?

מאחר וכולם בתפקידים מקצועיים אז הן במסלול של קביעות. מתוך החמישה שלוש קבועות בוודאי. זה תהליך של שנתיים עד שלוש לעבר קביעות.

שתי נשים מתוך 5 ערבים בתוך 700 עובדים בבנק ישראל זה מספר הזוי. לשם כך הוקמה הוועדה כאן. בלי שיהיה משרות ייעודיות בבנק ישראל זה לא יגיע לאף מקום. אנחנו שומעים כאן את העובדות. מה הם אחוזי נשים ערביות מובטלות, מה הם אחוזי האבטלה לאקדמיות ערביות. אנחנו מדברים על 40% של אקדמאיות ערביות מובטלות. האם אף אחת לא מתאימה לבנק ישראל? אני מודעת על אחוזים גבוהים של משפטניות, כלכלניות. צריך לייעד משרות לערבים בכלל ובפרט לנשים אקדמיות ערביות. המטרה היא יצירת מקומות עבודה במשרדי הממשלה. לפי החלטת הממשלה יותר מ-30% צריכים להיות מיועדים. אין יישום להחלטת הממשלה. בעמותת נשים נגד אלימות יש אתר לנשים אקדמאיות ערביות. אתה יכול לפרסם גם בקו משווה וגם אצלנו.

לשכת עורכי הדין מונה 46 אלף חברים. מתוכם 6000 מהאוכלוסייה הערבית. אומרים שיש לנו כוח יותר גדול מהאחוז שלנו. אני לא מסכים לקביעה הזו שמתוך כל המאגר הזה לא מוצאים אנשים. אם עורך דין או כלכלן ערבי יתמודד במכרז הרגיל כמעט אין לו סיכוי אלא אם הוא סופרמן. כי אם שניים מתמודדים, ערבי ויהודי כמעט תמיד היהודי יתקבל כי הוא מהחבר'ה. אנחנו עוסקים בעניין בוועדה השמה בלשכה המון זמן. בבנק ישראל ספציפית צריך לעשות תוכנית ברורה עם מכרזים ייעודיים. אם בנק ישראל ילך בדרך הזאת זה יחלחל וזה יעבור למוסדות הפיננסים האחרים.

אני מהרשות לפיתוח כלכלי. בנק ישראל עובדים מצוין עם היימן סף והרשות לפיתוח כלכלי ומקדמים כלים ותוכניות, יחד עם מיפוי צרכים שהצוות שלנו עושה. אני מאמינה בפעילות של הוועדה הזאת. זה רק צעד אחד.

אם הוועדה תשמור על 5% שנמצאים זה יהיה הישג גדול. תרשום את זה ואנחנו ניפגש. אני זוכר את עצמי כשגמרתי איתך את התיכון, הלכתי לעבוד במשרד הפנים. איך העובדים יצאו מכליהם, היתה אווירה דחוסה, הייתה התנגדות. נאלצתי לחזור. אותה אווירה קיימת עד היום. הנושא הוא פוליטי תרבותי. לא קשור בהחלטות. עובדה הממשלה החליטה, כמה פעמים החליטה לקלוט 7% ו-10%. זה לא קשור להחלטות. לכן תשמור על 5%.

תודה רבה. גישה פסימיסטית משהו אבל כנראה ריאליסטית. אני רוצה לסכם ולומר. שמענו נתונים מפי הנהלת בנק ישראל, בעיקר הנתונים שהציג מר חזי כאלו מנכ"ל הבנק המציגים תמונה עגומה של שיעור נמוך מאוד, תת ייצוג כרוני ומביך של עובדים ערבים בבנק ישראל, 5 מתוך 700 עובדים, כלומר 0.7%. לא שמענו מפי פרופסור אקשטיין או מפי מר חזי כאלו החלטה של הבנק לגבי משרות ייעודיות ומדיניות של העדפה מתקנת. נהפוך הוא. הובן מדבריו של פרופסור אקשטיין שעד עכשיו אין מדיניות של העדפת יתר הוא קרא לזה, affirmative action. התוכנית שהציג פרופסור אקשטיין של הוועדה שהוא הקים היא תוכנית מוכרת, אין בה חידושים. טוב שהדברים נאמרים אבל מכניזם עבודה מחייב שיביא להעלאת שיעור הערבים במשק, בעיקר בסקטור הציבורי, עד עכשיו אין משהו מוחשי. אין יצירת מכניזם. הדברים נשארים כאמירות תיאורטיות שלא יביאו להעלאה ממשית בשיעור הערבים. לכן הוועדה מבקשת מבנק ישראל להציג תוכנית עבודה ל-2010-2012 לוועדת החקירה תוך 60 יום עם דגש על כן או לא העדפה מתקנת בבנק ישראל ומשרות צבועות וייעודיות. אנחנו רואים בתוכנית הזאת שתוצג לוועדה שלב ראשון בכוונותיו של הבנק כן להגדיל באופן משמעותי את שיעור הערבים. בנק ישראל היה לאורך שנים מודל לאי ייצוג ערבים באופן built in. כל הזמן אמרתי בארץ ובחוץ לארץ, כמה ערבים יש בבנק ישראל? כל האנשים ידעו לתת את התשובה, אפס. עכשיו זה אפס נקודה שבעה אחוז. זה עדיין תת ייצוג כרוני ומביך. זה מצריך שינוי קיצוני במדיניות ויצירת כלים מחייבים למכניזם ברור שיוצג לוועדה תוך חודשיים. אני מודה לך מר כאלו שהואלת לבוא ולענות לשאלות הוועדה וגם לפרופסור אקשטיין. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20