הכנסת השמונה עשרה

PAGE
11
ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
8 ביוני 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית

בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
יום שלישי, כ"ו בסיוון תש"ע (8 ביוני 2010), שעה 10:30

חברי הוועדה: אחמד טיבי – היו"ר

מסעוד גנאים

ראלב מג'אדלה

אברהם מיכאלי

סעיד נפאע

חה"כ מנחם אליעזר מוזס

שוקי אורן – חשב כללי, משרד האוצר

סיגלית סייג – סגנית לחשב הכללי, משרד האוצר

יאיר טל – עוזר החשב הכללי, משרד האוצר

מרדכי אלישע – מנהל משאבי אנוש, החשב הכללי, משרד האוצר

עו"ד אבי פרידמן – מנכ"ל לשכת רו"ח

הניה מרקוביץ – מנהלת אגף בכיר, נציבות שירות המדינה

באדר אלקאסם – נציבות שירות המדינה

עו"ד עיסאם אבונסאר - ועדת ההשמה, לשכת עורכי הדין, חבר ועד מחוז צפון

אחמד חטיב – מרכז המחקר והמידע בכנסת

עו"ד רדא ג'אבר – עוזר פרלמנטרי

עדי גרינבאום – משפטנית, לשכת רו"ח

ד"ר דני גרא

אפרת מורלי

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי. האורח היום הוא החשב הכללי מר שוקי אורן. אני רוצה להודות לך על שנענית להזמנת הוועדה. אני גם רוצה לברך את האורחים, בעיקר את מנכ"ל לשכת רואי החשבון עורך דין אבי פרידמן ושאר האורחים. כמובן את חברי הכנסת, חבר הכנסת סעיד נפאע, חבר הכנסת ראלב מג'אדלה. עד היום הזמינה ועדת החקירה שרים, ראשי משרדים ומנהלי חברות ממשלתיות וראשי תאגידים. ההחלטה להזמין את החשב הכללי במשרד האוצר נובעת ממספר סיבות. ראשית, היקף העובדים הגדול באגף, סך הכול כ-400 עובדים. כ-45% מהם אקדמאים. שנית, תחומי התמחות מקצועיים של האגף: כלכלה, חשבונאות. אלה תחומים שבהם קיים היצע גדול של בוגרים ובעלי מקצועות ערבים אשר מתקשים למצוא תעסוקה בחברות וארגונים בבעלות או בניהול של לא יהודים. אחריות מקצועית ישירה על כלל חשבי המשרד ויחידת הסמך הממשלתיות. וכן, אחריות לכל מכרזי הממשלה על כל ההשלכות הנובעות מכך למשק בכלל ולתעסוקה בפרט.


נתונים. מנתוני החשכ"ל לשנת 2009 עולה התמונה הבאה. באגף חשכ"ל סך הכול 305 עובדים. נשים 141, גברים 164. סך הכול בני מיעוטים 4, שתי נשים ושני גברים. בשנת 2010 נוסף עובד נוסף ומשרה נוספת אמורה להיות מאוישת. כמו כן, אין אף ערבי בהנהלת האגף ואף בדרג שמתחתיו. רק עתה מונה ערבי לתפקיד ביניים כחשב הלמ"ס. לתופעות אלה מספר סיבות. (א) ממוצע הוותק הקצר של העובדים הערבים בין שנה וחצי לשלוש שנים לעומת הוותק הארוך של היהודים המסתכם ב-12-13 שנים. (ב) תהליכי המיון הארוכים באיתור דרך בחירת מועמדים ערבים עד לאיוש. סך הכול עד כדי 11 חודשים. (ג) אי התאמת מרבית המועמדים הערביים לדרישות הנציבות כפי שהן מובאות. (ד) גם במשרות שאינן מוגדרות כביטחוניות נדרשים הערבים לעבור תחקירים ביטחוניים ארוכים המעכבים את האיוש לתקופה ארוכה. לכן מבחינת מסקנות שיעור העובדים הערבים מכלל עובדי חשכ"ל הוא 1.2% בלבד. בשנת 2009 לא נקלט אף עובד ערבי. בנוסף לכך, גם אם ניקח בחשבון צמצום בכוח האדם בין השנים 2008-2009 שיעור זה נמוך מאוד מלכתחילה. ועוד, בכל מקרה החשכ"ל לא יגיע ליעד שהממשלה הציבה בנוגע לתעסוקת ערבים.

יש לנו רשימה. אחר כך יועץ הועד ד"ר דני גרא יתייחס לרשימה השמית של כל העובדים בחשכ"ל אבל ברשותך אדוני אחרי שאני אתן לך את הבמה יש כמה שאלות שנרצה שאדוני יענה עליהן. (א) מה הסיבות לוותק הקצר של עובד ערבי באגף? (ב) האם לעובד ערבי שנקלט אצל החשב הכללי נוצר אופק קידום? (ג) לאור ניסיון העבר על סמך מה מניח החשב כי האגף יקלוט 7 עד 9 עובדים ערבים תוך 30 חודש? (ד) אילו פעולות ביצע החשב הכללי מול הנציבות כדי לקצר את משך הזמן החולף בין פרסום מכרז לבחירת מועמד? אם כן מה הן הפעולות? ואם לא מדוע? (ה) אילו החשב היה מתבקש להצביע על שתי בעיות מרכזיות המקשות עליו לגייס עובדים ערבים אשר בפתרונן היה מצליח לעמוד ביעדיי החלטת הממשלה, על מה הוא מצביע? (ו) מצאנו כי גם באגפי חשבות כספים במשרדי הממשלה שיעור העובדים הערבים נמוך עד אפסי.(ז) האם החשב הכללי הנחה חשבים משרדים בעניין? האם אין מקום שהחשב הכללי ינחה את חשבי המשרדים בנידון כדי ששיעור תעסוקת הערבים יגדל? האם החשב הכללי סבור ששיעור כה נמוך מייצג תפיסה שוויונית בין רוב ומיעוט במערכת הממשל. (ח) האם יאה לגוף האמור לפקח על הוצאת תקציבים לביצוע מכרזים בהם השוויון האזרחי הוא תנאי יסודי? בהמשך נשאל שאלות נוספות. ברשותכם אני נותן את הבמה למר שוקי אורן.

תודה רבה אדוני היושב ראש. השאלות ששאלת הן לא רשומות לי ושאלת הרבה שאלות אז אני לא זוכר את כולן. ברשותך היית רוצה להגיד מספר קווים כלליים. קודם כל תיקון קטן, אגף החשב הכללי לא מונה 400 איש אלא 327 איש. לא שזה משנה הרבה במהות אבל עדיין התיקון הזה.


אגף החשב הכללי בנוי באופן כזה שיש חלק לא קטן של העובדים שנמצאים במשרד האוצר במטה ויש תקנים של אגף החשב הכללי שהם תקנים יחסית בכירים שנמצאים ביחידות הממשלה. כמעט בכל יחידות הממשלה ישנם חשבים שהם עובדי החשב הכללי. רוב רובם של החשבים הם בתקן בכירים שזה כמו תקן של סמנכ"ל במשרד ממשלתי והוא גם זהה לתקן חברי הנהלה בחשב הכללי. דהיינו, סגן חשב כללי וחשב בכיר מבחינה תקנית הם באותו תקן. נוספים לכך סגני חשבים במשרדי הממשלה שגם הם יחסית בכירים. תלוי במשרד, אם זה סגן חשב אחד או שניים כאשר אגפי הכספים שבמשרדי הממשלה הם לא חלק ממערך החשב הכללי מבחינה תקנית. הם חלק מבחינה מקצועית. זאת אומרת החשב הכללי והחשבים הם אלה שמנהלים את המערך הכספי אבל עובדי מערך הכספים במשרדי הממשלה השונים הם לא עובדי החשב הכללי. ולכן באמת, כשאנחנו מדברים כאן על התקנים אנחנו מדברים אך ורק על עובדי החשב הכללי.

בלי ספק הנתונים הם לא טובים. הצד שאני יכול להעיד עליו בהתנסות שלי שנתיים וחצי כחשב כללי זה שבני המיעוטים או הערבים שנקלטו באגף, ובאמת אין הרבה עם ותק הם עובדים איכותיים. והראייה, אתה אולי המעטת בזה, זה המינוי האחרון שהוא המינוי הראשון של חשב ביחידה ממשלתית שזה תקן של סמנכ"ל שלמעשה מתמנה עכשיו. הוא עבר מכרז של נציבות שרות המדינה והוא בחור שעובד אצלנו במטה של החשב הכללי. הוא מתקדם להיות חשב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זה אחד הדברים החיוביים.


אגף החשב הכללי הוא לא יחידת סמך. דהיינו כל נושא גיוס כוח אדם שלנו נעשה באופן מרכזי על ידי משרד האוצר. זה דבר שאני חייב לציין. ובמשרד האוצר יש נכונות מאוד גדולה לאנשים שנמצאים בתוך המערכת, לקדם אותם. נכון שאני לא מדבר בשם אגפים אחרים אבל אני רק מזכיר, בזמן האחרון את הנושא של סגן ממונה בשוק ההון, עוזר מנכ"ל משרד האוצר, וגם עוזר של ממונה על השכר. כולם אנשי מיעוטים.


קודם כל אני יכול להעיד לגבי. הרצון שלנו הוא רב בעניין הזה. ואני חושב שהעובדים שנקלטו נקלטו היטב. עושים את העבודה שלהם בצורה מיטבית ואנחנו בהחלט מרוצים מהם. אבל יש קשיים. הקושי הראשון זה כמות האנשים שמגיעים. גם באותם תקנים שאנחנו מסמנים אותם כתקנים ייעודיים שמסומנים לבני מיעוטים יש קושי גדול מאוד לגייס אנשים. אם נסתכל על חתך בני המיעוטים בממשלה אז אנחנו יודעים שבירושלים זה אחד המקומות שהאחוז הוא מאוד מאוד נמוך. כנראה שזה גם נובע ממקומות מגורים של בני המיעוטים. אני יודע שבחיפה למשל הרבה יותר קל ושם למגזרים שונים יש אחוז הרבה יותר גבוה של בני מיעוטים. בירושלים יש לנו קושי אמיתי. אנחנו מחפשים. בעניין הזה יצרתי קשר. ישנה עמותה שדב לאוטמן עוסק בה. אני פניתי אליו וביקשתי ממנו, תעבירו אלינו אנשים ומצאנו קושי מאוד גדול. גייסנו בחורה אלינו שהיתה רפרנטית במטה החשב הכללי. בחורה מצוינת שעברה לכאן עם בעלה מהצפון. אחרי שנה הם עזבו. אחר כך לקח לנו 9 חודשים ולא הצלחנו לאייש את המשרה הזאת. ובעניין הזה גם פנינו לגורמים חיצוניים כדי לעניין אותם. בעיניי ואני אומר את זה כמנהל המערכת הזאת, בחשב הכללי יש רצון לקלוט עובדים. אנחנו רואים קושי מאוד גדול בזה שיגיעו אלינו האנשים שמעוניינים בתפקידים האלה. ברגע שהם נכנסים לאגף אז הדרך סלולה.


עכשיו עלי לומר איזה דבר. אני יודע שמסתכלים גם על הנושא של קידום. קודם כל, כל העובדים, נכון שהם לא רבים, אבל כל העובדים שאנחנו מקבלים הם אקדמאים. אבל זה כלל לגבי כל העובדים בכלל שאנחנו מקבלים היום. בחשב הכללי כאשר אנחנו מחפשים עובדים חדשים אנחנו מחפשים אקדמאים.


יש לנו בחשב הכללי מבנה די ברור וגם מסלול קידום די ברור. כאן אני חייב לציין. יושבת כאן נציגת נציבות שירות המדינה. אני כמנהל בסופו של דבר מאוד כבול. לצערי אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה. אותו מקרה שסיפרתי עליו שהתמנה חשב במשרד ממשלתי, פורמאלית זה לא מינוי שלי. כי פורמאלית יש מכרז ויש ועדת מכרזים ואסור לי בכלל להגיד שאני רוצה אותו בתפקיד הזה ואסור לי להגיד שאת האנשים האלה והאלה אני רוצה לקדם. אני מנוע מלעשות את הדברים האלה כי יש את הכללים. בשירות המדינה כל הגיוסים שאנחנו עושים הם בדרך כלל מבחוץ, מהעולם החיצוני מגייסים לתפקידים הזוטרים. דהיינו יש מבנה של פירמידה. כאשר אנחנו עושים מכרז חיצוני ברוב המקרים למעט אם זה מקרה שלכאורה אי אפשר למצוא מישהו מתוך שירות המדינה. למעשה כל הגיוס שלנו הוא תמיד בא מלמטה. מגייסים כלכלנים ואז אם אותם כלכלנים אם הם נקלטים באגף הם אמורים להיות מאותו רגע להיות במסלולי קידום. אנחנו בנינו את זה בצורה די מסודרת. כמה שנים הם צריכים להיות רפרנטים ולאחר מכן התפקיד הבא זה תפקיד של רכז או סגן חשב ולאחר מכן תפקיד בכיר כאשר התפקיד הבכיר כמו שאני אומר מבחינת דרג זה יכול להיות חשב וזה יכול להיות סגן חשב כללי. הדרג הוא אותו דרג.

נכון שמבחינת היררכית ניהולית זה לא בדיוק אותו דבר אבל הדרג הוא אותו דרג. לכן כאן יש לנו מגבלה מאוד קשה. המקרה של החשב שהתמנה עכשיו הוא מקרה, אנחנו קוראים לזה אצלנו מסלולי כוכבים. כי אם אנחנו נסתכל לפי הספר ואנחנו נראה מה הזמן שאנחנו מייעדים לאדם שהתחיל כרפרנט להגיע לתפקיד של חשב מדובר בדרך כלל ב-7 עד 10 שנים. וכאן אנחנו מדברים על אדם שהוא בותק 3 שנים. לכן אני אומר הנכונות מהבחינה הזאת היא גדולה.


דרך אגב, אחת הסיבות שזה גם קרה זה שבא אדם ראוי. כלומר בא אדם שהוא רואה חשבון, שהוא כבר עבד כבכיר במשרד רואי חשבון ולכן אנחנו ידענו מראש שהדרך היחידה שלנו לקלוט אותו לתקן שהוא פחות בכיר אבל בראייה שלנו אנחנו יכולים לקצר את משך הקידום ולהעלות אותו למעלה. יש לנו את המגבלות כיצד לקדם אנשים. יש לי קושי מאוד גדול, היום אני לא יכול כמעט בכלל לגייס אנשים ישר לתפקיד חשב או ישר לתפקיד סגן חשב או ישר לתפקיד מרכז מכיוון שבכזה מקרה אני מחויב לפעול קודם כל במכרזים פנימיים. אסור לי להביא מישהו מבחוץ. אני מחויב לפעול דרך מכרזים פנימיים. רק אם במכרז הפנימי לא מוצאים אף אחד אז בכלל צריך לעשות מכרז בין משרדי. כלומר מכרז פנימי זה אומר במשרד האוצר ומכרז בין משרדי זה אומר בכלל הממשלה. אז השלבים הם, קודם כל אני צריך לעשות מכרז פנימי, לאחר מכן אני חייב לעשות מכרז בין משרדי ורק אחרי כן אני יכול לעשות מכרז פומבי שלכאורה אז זה פתוח בפני כל האוכלוסייה. לכן בהקשר הזה יש קושי. אם יש היום אנשים טובים שהם כבר בדרגים יחסית בכירים ואני הייתי אומר הם ראויים להיות חשב או סגן חשב אם לא יגיעו מלמטה הם לא יוכלו להיכנס. וזה נושא שצריך לקחת בחשבון. ואני לא יכול לסטות מהמגבלות האלה.


כפי שאמרתי אני רואה את הקושי העיקרי כרגע בעצם הנכונות של אנשים לבוא אלינו. בעיניי זה הקושי הגדול ביותר. אנחנו ראינו את זה במכרזים שעשינו גם בדרגים הנמוכים. הגיעו יחסית כמות מאוד מצומצמת של בני מיעוטים וערבים כאשר רוב אלה שהגיעו לא עמדו בתנאי סף. תנאי סף זה אומר השכלה. יש תנאי סף שקובעים. כדי להיכנס לחשב הכללי צריך לגמור או ראיית חשבון או כלכלה. אז אם נגשו אנשים שאין להם את זה, זה לא עומד בתנאי הסף ואז הם לא יכולים בכלל לגשת. שוב, אנחנו יכולים להיכנס לפרטי פרטים ואנשים כאן בקיאים מה קרה במכרז כזה או אחר אבל בראייה שלי, כשאני נכנסתי לתפקיד הזה, ויושבים כאן יהודים, כי בסופו של דבר עבדנו על קידום של אנשים. אני רואה לנגד עיני גם את הנושא של קידום נשים, וגם נושא של קידום בני מיעוטים כנושאים חשובים. אבל בצד הזה אנחנו חייבים לקבל היצע הרבה יותר גדול. אני אומר שוב, אולי בגלל הייחודיות של ירושלים, שאנשים הם לא מהאזור והם מתקשים להגיע.

דיברת על מכרזים ודיברת על אנשים מתוך המערכת. אני רוצה להציג בפניך וגם בפני הניה מנציבות שירות המדינה את הנושא של מכרז פנימי. העיקרון של מכרז פנימי תמיד פוגע בערבים. מלכתחילה אין ערבים במערכת. לכן במכרז פנימי יש יתרון לאלה שכבר נמצאים במערכת. לרוב הם לא ערבים. יש דוגמה כאן בכנסת אפילו, ובכל מקום, כאשר יש מכרז פנימי, יש ערבי אחד והוא מתמודד על המשרה הטובה יותר, והוא חוסם ערבי מבחוץ. לכן צריך לעשות משהו. הנושא של מכרז פנימי פוגע בערבים. פוגע באלה שלא נמצאים במערכת כאשר המטרה שלנו של העדפה מתקנת היא להכניס אותם למערכת.

אז עקפנו את זה בייעודיים. המכרז הייעודי יוצא למכרז פומבי בלבד. אין מכרזים פנימיים. גם ערבים בתוך המערכת מוכרחים להתמודד בתפקידים האלה במכרזים פומביים.

את מדברת על שלושים ושבע וחצי?

לא אני מדברת על 150. בשנה האחרונה יש 150 משרות לשנה ייעודיות.

זה מה שנקרא עוקף מכרז פנימי.

נכון. זה אחד. דבר שני, החשב הכללי אומר כאן אני יוצר קאדר של אנשים, קולט אותם לתפקיד הנמוך למטה כמו שאני קולט כל אחד חדש בחשב הכללי. הוא לא קולט גם יהודים לתפקידים בכירים יותר מאשר ערבים. את כולם הוא קולט לתפקיד הראשוני. מהתפקיד הראשוני הוא מתחיל את מסלול הקידום ואותו מסלול קידום בחשב הכללי קיים גם לערבים וגם ליהודים. כאן הם מתחילים להתקדם. צודק החשב הכללי שאין לו מספיק אנשים כרגע בדרג הזה והחשב הכללי צריך לעשות מאמצים ניכרים כדי להביא יותר אנשים לדרג הראשון.

יש מה שנקרא חיפוש אקטיבי.

נעשה חיפוש אקטיבי ונעשה ניסיון לגיוס אקטיבי. יש לנו העדפה אחת בשכר כי החשב הכללי נגע בבעיה. וכולנו בחדר הזה דשנו בה מאה פעמים. יש לנו בעיה להביא אנשים מהצפון לירושלים, למרכז, למטות של המשרדים. ההעדפה היחידה שעד היום נתנו לאנשים האלה היא עד בערך 2500 שקל לחודש. הם מקבלים השתתפות בשכר דירה של עד אלפיים שקל פלוס 500 שקל החזר הוצאות. רק כדי להסביר לך שבמסגרת השכר שהחשב הכללי משלם לעובד כזה, זה בערך 30% תוספת שכר. עובד כזה מרוויח 7000 או משהו כזה. הוא מקבל עוד 2500 שקל.

באמת עולה כאן נקודה שהיא מאוד חשובה. זו לא פעם ראשונה שאנחנו שומעים עליה. אנחנו רוצים לגייס ערבים. לא מוצאים אותם, לא משיגים אותם, קשה להגיע להם, הם לא מתאימים. הבה ונניח לרגע אחד שאדוני היה עומד בראש חברה שזכתה במכרז כדי לבצע עבודה והוא צריך לצורך ביצוע המכרז לאחר שכבר הפקיד ערבויות לביצועו להעסיק 200 אנשים בעלי השכלה בכלכלה, ראיית חשבון שהשליטה בערבית היא ברמת שפת אם. אני משער לעצמי שאדוני כדי לזכות במכרז ולא לוותר עליו היה מוצא דרכים לעשות את זה. מן הסתם כהיצע קיים. לבוא תמיד ולומר, וזה לא אליך אישית, לבוא ולומר כל הזמן אין היצע, המועמדים לא טובים, הם גרים רחוק, לא רוצים לבוא, לא נשארים הרבה זמן, משהו כאן phony. משהו כאן לא נכון. יושב הראש אני אשאל אותך שאלה. אם היית צריך לשים את האצבע שלך בהנחה שאתה באמת רוצה להעסיק עובדים ערבים ואתה רוצה להגיע לשוויון כי זה חלק מהאתוס הארגוני שלך, זה גם השם שלך, כי אחרת יש לך בעיה עם הוצאת מכרזים, מה הם שני הדברים שאתה לשים לב אליהם? זה כרוך במישור של הנציבות, זה כרוך בחלק של התרבות הארגונית של הממשלה, או אולי ברוח המפקד, ברוח שקיימת, שגם זו אפשרות. כלומר שהאנשים שיושבים מעליך לא באמת באים אליך ואומרים אדוני החשב הכללי, היום תחילת החודש, בין השאר בדוח ביצוע תאמר לנו כמה ערבים החודש קלטת? כי זה לא עולה על הפרק.

קודם כל אני מקבל את זה שאחד הדברים החשובים זה באמת לייצר את זה. כל הסיבות שנאמרו הן סיבות אמיתיות. בהחלט יכול להיות שאתה שם יותר דגש על דברים אז זה יתבצע. צריך גם לקחת בחשבון שכמות האנשים היא לא מאוד גדולה כי הרי חלק גדול כפי שנאמר וגם רואים את זה בנתוני הוותק ובטח בצד של הקידומים יש את הקאדר ואין כמעט גיוסים חדשים. יחד עם זה אני מקבל את ההערה.

אתה נדרשת בתשובתך. כתבת במקום מסוים לא נדרשה בדיקה ביטחונית כי זו לא היתה משרה ביטחונית. אני לא יודע אם אתה כתבת את זה או אחד מהעובדים שלך כתב את זה אבל בכל אופן דרשו בדיקה ביטחונית שארכה 4 חודשים. זה חוזר למקרה לוד של ערבים שמגיעים ארצה ומעליבים אותם ולוקחים אותם לבדיקה נוספת. זה בערך זה. כלומר לא רק שאין זרז חיובי וזה אני חושב גברתי אנחנו נדון בזה כשהנציבות תהיה כאן לקראת סוף החודש, זו בעיה מרכזית כיצד מביאים את זה למודעות. משהו לא פועל כאן נכון.

מה זה מודעות?

המודעות של החשבות של תעסוקת ערבים.

אתה אומר את האמירה הזאת.

אני חושב שמתייחסים אל זה כעוד סעיף. עוד אחד. ואומר החשב בצדק ואני מסכים לכל מילה שהוא אומר, הוא אומר אולי באמת זה לא מספיק מרכזי. והמרכזיות צריכה להיעשות בין השאר על ידי הנציבות.

אני מצטערת שהחשב הכללי לא הביא לכאן את המכתבים שהוא מקבל אחת לתקופה, אולי לסיגי יש אותם פה, מהנהלת המשרד על הצורך בגיוס ועל הקפאת משרות וכולי, שזה באג'נדה של המשרד השכם והערב.

הנהלת המשרד שמה דגש מאוד רב בעניין הזה ומעדכנת אותנו אחת לרבעון, לקבל את הנתונים מה עשינו בעד העניין הזה, מתי גרמנו לזה לקרות תוך איום עלינו שאם אנחנו לא נפעל בעניין אז יקפיאו את כל המשרות ולא ייתנו לנו לגייס מועמדים בכלל.

הדיון הוא ממש באווירה אינטימית. הייתי מציע שהוא יישאר ככה. למען האמת ואני עכשיו מדבר מהניסיון שלי. אני קיבלתי משרד שבו אחוז העובדים הערבים היה 3.2. אחרי שנתיים וחודש האחוז שלהם היה 13.3. מה זה אומר? זה אומר שזה עניין של מדיניות. זה לא התקנות ולא הנציבות ולא נהלים. עם כל הכבוד זה עניין של מדיניות. יש מדיניות מתגברים על כל הקשיים. אז יש עוקף נציבות ויש מכרז פנימי ויש גם הסכמי שכר שמחויבים בהם שהם גם כן חסם מסוים. אבל אם אנחנו רוצים להפיק מהדיון הזה תועלת ולך אני ממליץ אדוני היושב ראש, אנחנו חייבים להתחיל בדרגים נמוכים מאוד, במחוזות. יש עוד דבר שאנחנו צריכים לקחת בחשבון, אנחנו גם צריכים לדעת לעשות ביקורת עצמית. עורכי דין שלנו, רואי חשבון שלנו, אין בסדר היום החשיבתי שלהם שכשהוא מסיים הוא הולך לעבוד במשרד שכיר. לא בא בחשבון. הוא רוצה לפתוח משרד, שתהיה לו לשכה ומזכירה.

זה היה פעם כך.

יש שינוי בתודעה לכיוון הזה אבל עדיין לצערי לא קיים. יש שינוי בתודעה. מתוך נגיד עשרה היום אתה מוצא אחד שאומר אני מוכן לעבוד בשירות המדינה.

הם מגישים בקשה לעבוד בפרקליטות, אנשים שמסיימים את התמחותם?

אם אני אומר לך ש-30 שנה אני מטפל בקידום אנשים וקליטתם בעבודה אני יודע מה אני מדבר. בתודעה זה מתחלי לקרות. לפני 10 שנים היית הולך לעורך דין, בוא תעבוד בחברה או משרד עורכי דין זה היה כאילו אתה מעליב אותו. היום יש בתודעה. יש גם בעיה אמיתית לא כל משרד עורכי דין קולט עורך דין מתחיל. אם הוא היה סטז'ר אצלו בדרך זו או אחרת אז יש לו סיכוי להמשיך. בדרך כלל איפה עושים את הסטאז'? אצל השכן, בישוב, ובין החברים. לא הולכים למשרד נאמן-פוקס לעשות את הסטאז' ולא במשרדים מקצועיים מתמחים. אז יש גם בעיה בצד שלנו שאנחנו צריכים להתמודד איתה שנאמר לבנים שלנו ולכוון אותם לכיוון הזה. אבל אם אנחנו רוצים להתמודד עם עוד עוקף אנחנו חייבים להתחיל ברמת המחוזות. כדי שיגיעו לנציבות מס הכנסה חייבים להתחיל בשומה בחדרה או בעפולה או בנצרת או בבאר שבע. אז מסלול הקידום לא יהווה בעיה אצל כבוד החשב. הוא מגיע אליו מהמחוזות.


אני מאוד ממליץ לך לבדוק את לוח הזמנים של תהליך של 5 שנים. זה אמיתי מאוד. אם אתה מתחיל תהליך של 5 שנים אז יש סיכוי גדול שתהיה צמיחה מלמטה ואז יש סיכוי גדול שבעיית הקידום לא תעמוד בפניך. איפה אתה יכול להצליח בקידום? אם בא אליך רואה חשבון רציני, או רואה חשבון עורך דין. לפני כמה שנים יעצתי למישהו שסיים ראיית חשבון ללכת ללמוד משפטים. אמרתי לו, אם אתה עורך דין רואה חשבון יש לך סיכוי כלכלי לעסוק בדיני חוזים ולא בצ'קים חוזרים ולא בקטטה בשכונה. הוא צחק עלי אז. היום הוא אומר לי, הלוואי שהיית שומע לעצתך. התחרט מאוד. כלומר, יש היום שינוי בחשיבה וזה לטובתנו.


בסך הכול, אנחנו צריכים למצוא עוד עוקף חוץ מהמשרות הייעודיות. שם יש תהליך מאוד בירוקרטי. אנחנו צריכים למצוא עוד עוקף שיתאים לנהלים ולא יעקוף את הנהלים אלא יחזק את הנהלים בעקיפה נכונה. זה דבר שאפשר לייצר אותו.

תודה רבה. סעיד נפאע.

למעשה מה שיש לי זה שאלות בשלב הזה. אני יכול להבין שהחלטת הממשלה לא יכולה להתממש על פי מה שאנחנו שומעים מכם. החלטת הממשלה לא התגברה על החסמים. השאלה לכן היא איך אפשר לפרוץ את החסמים. דיברנו על מכרז פנימי. איך אפשר לפרוץ את זה? ואם אנחנו לא פורצים את זה לעולם לא נגיע למימוש החלטת הממשלה. כי כך אף פעם לא נגיע ל-17% או 18% לא נגיע גם ל-7% או ל-5%. הייתי מאוד שמח לשמוע איך מתגברים על החסמים האלה. אתה דיברת על חסם פנימי שהוא נהלים, ויש חסם חיצוני שזה הקשיים הקיימים בגיוס.

יכול להיות שחלק מהדברים שלי גם יכוונו לשאלה שעלתה כאן. אנחנו נדרשים למישור הייעודי. בלשכת רואי חשבון אין לנו הבחנה בין ערבים וחרדים. יש דמיון בצורך המקצועי בין שתי האוכלוסיות האלה. אנחנו הרבה מאוד שנים קשובים להבדלי תרבות מסוימים כמו חגים וכולי ולצרכים מסוימים. התוצאה היא שהיום אחד המקצועות הבולטים ביותר בכל המוסדות היא ראיית חשבון, ואני כאן מטעם רואי החשבון. אנחנו מדברים בהיקף של מאות רבות.


עכשיו הקבוצה הזו היא קבוצה שעושה את עבודת ראיית החשבון בצורה טובה. גם האוכלוסייה הערבית וגם האוכלוסייה החרדית. שם יותר בולטות הנשים. אבל אלה שתי האוכלוסיות. הצורך במשרות במדינה באחוז גבוה מאוד הוא ברואי חשבון. היום ראיית חשבון היא כלכלה וחשבונאות. היום אין כמעט כלכלנים בלבד. אבל במדינת ישראל שכחו כמה דברים. שכחו שפעם שבחוג לכלכלה היו אלפי סטודנטים. היום יש עשרות. המשיכו לשמור על תקנים של כלכלנים. אלא מה? שכחו. במדינת ישראל אין תקן לרואה חשבון. לא קיים דירוג לרואה חשבון. מושיבים אותם על תקנים של כלכלנים. אלפי תפקידים נעלמו. רואי חשבון שבאופן טבעי היו יכולים להיכנס פנימה מלכתחילה לא נכנסים. לכן גם המבחר הוא מאוד קטן. אין דירוג.


אפשר לטפל בבעיה החל מנושא ההתמחות. צריך שמשרד המשפטים יאשר מקומות התמחות נוספים באותם משרדים של פקידי שומה והם מפוזרים בארץ ויתחילו באותה תשתית. אחד, אישור תקנים להתמחות. הבעיה של האוכלוסייה הערבית והחרדית היא בעיקרה מקומות התמחות כי יש היום היצע גדול מאוד. עכשיו אין דירוג. נפגשתי עם נציב שירות המדינה ואני חייב להודות שהוא היה ישר והגון איתנו בשיחה. הוא אמר, אתם צודקים בטענה שאין דירוג ואין תקנים. מפני שמעולם לא עליתם על בריקדות, לא נלחמתם, לא הקמתם איגוד ולא איימתם על אף אחד אז לא נוצר צורך. כלומר הנושא לא קיים. הבאתי דוגמאות מארצות הברית ומאירופה. בכל מקום יש תיאורים, יש דירוגים, יש צרכים. לכן גם במכרזים בכל מקום זה מתאים לכלכלנים אבל זה לא מתאים לרואי חשבון. בלשכת רואי חשבון יש בעיה, זו לשכה ריבודית. יש בה גם מעסיקים וגם מועסקים, גם עובדי מדינה וגם שכירים. אתה צודק בזה שיש היפוך מגמה. אנשים רוצים להיכנס גם כשכירים.

הנושא של שילוב עריכת דין וראיית חשבון, יש לנו גם קשר עם עורכי הדין אבל לעורכי הדין יש דירוג, אין בעיה. נסו למצוא משרות שבהן ההגדרה בכוח, ולזכותו של החשב הכללי ולזכות האוצר שהוא יהלום. בתוך כל שירות המדינות הם עושים שמיניות באוויר ומשתפים פעולה עם נציבות שירות המדינה ודוחפים חשבים ומבקרים. איפה שהם יכולים להכניס אנשים עם דיסציפלינה של ראיית חשבון הם עושים את זה בכל מיני תרגילים. אבל מה כוחם בתוך כל השירות הציבורי? כוחם קטן. מספר האנשים הוא קטן. זה צריך להתחיל בהתמחות, צריך לסכם שיהיו הגדרות, ויש דירוגים, וצריך לקחת את כל אותם אלפים שפעם היו מיועדים להיות כלכלנים ולהעביר אותם לראיית חשבון. יש מאות רבות ולהערכתנו למעלה מאלף כאלה. גם באוכלוסייה החרדית וגם באוכלוסייה הערבית. יש משרדים. יש אצלנו ימי עיון שהם ייעודיים גם למגזר החרדי וגם למגזר הערבי. באותו רגע שאתה מכיר שיש מגזרים שיכולים לתת פירות טובים מאוד אם קשובים לצרכים שלהם, אז למשל אנחנו לא נקיים יום עיון ביום חג מוסלמי. אצלנו ביומן כתובים המועדים. או אם יש איזה "אסרו" שחשוב למגזר החרדי גם לא נקיים יום עיון כזה. אז באמצעים די פשוטים, סכמו, נסו לסכם על מקומות התמחות. בואו נלך ונשלים את מהלך הדירוג. פתאום ייפתח השוק לעוד 600 או 800 אנשים. זו בעצם ההצעה שלנו.

תודה. אליעזר מוזס.

אדוני היושב ראש, החשב הכללי, חברי הכנסת, כל המוזמנים. בעצם איך אני מגיע לכאן? כשהיה דין הרציפות להחיל על הוועדה הזאת אז אני תמכתי בזה ואמרתי שאני רוצה ללמוד בוועדה הזאת מה עלי לעשות עם הציבור החרדי שהוא גם כן ציבור מאוד דומה בעניין המיעוטים וגם הוא מופלה. לפי דוח מרכז אדווה וגם לפי דוח אונו, הראשון שאינו מתקבל לעבודה זה החרדי, השני הוא אתיופי, השלישי הוא ערבי, הרביעי זה עולה מרוסיה. אני מדבר מתוך ניסיוני. אני מכיר בחורה שמחפשת מקום להתמחות לייעוץ מס וכשרואים שהיא חרדית אז לא מקבלים אותה כי זה יפריע לכל האווירה המתירנית של המשרד. אותו הדבר במקרה של רואה חשבון, עכשיו פנה אלי. 15 שנה הוא היה מנהל חשבונות. המפעל הצטמצם, נפלט מהעבודה, מחפש עבודה, מרים טלפון, מי אתה? אני שומע שאתה לא ערבי אבל מה אתה? חרדי. טריקת טלפון. אחר כך הוא מרים טלפון למנכ"ל. המנכ"ל אומר לו, תבין, האווירה כאן היא מתירנית, חושפנית, בקיץ, אתה לא תרגיש טוב. שאלתי אם יש הבדל בין אתיופי שלא חרדי או מה בקשר לערבי? כל מי שהוא שונה זה פוגע במערכת כאן. אנחנו כמשפחה אחת.


אני לא יודע למה זה. אני רואה שברוב מוסדות התורה עובדים ערבים, לאו דווקא במשרדים, אבל זה לא מפריע. למשל במוסדות ויז'ניץ, יש שם ערבי כבר 40 שנה. זה לא הפריע לאף אחד. לצערנו יש כאן משהו. בני המיעוטים הם גם כן בני אדם וחייבים להתפרנס ולזכות במכרזים. כאשר הייתי אצל שר האוצר דיברתי איתו על זה. אמרתי לו, יצאו כל כך הרבה מכרזים במס ערך מוסף, ברשות המיסים. פנו גם חרדים. אולי תתנו לי הסבר למה אף חרדי לא התקבל. יש הסבר לזה? כך שאנחנו צריכים טיפול שורש. מר אחמד טיבי, אמרתי לך אנחנו צריכים להוסיף עוד מילה איפה שכתוב ועדת חקירה פרלמנטרית לשילוב המגזר הערבי במשרות ציבוריות, או שתוסיף מקף חרדי, או תכתוב מיעוטים. זה כולל גם אתיופים.

תודה הרב מוזס. עורך דין ג'אבר.

במשרד של החשב יש הרבה מכרזים שהם לא פנימיים אלא חיצוניים, עבודה של ראיית חשבון, עריכת דין משירות המדינה להוציא עבודה לשוק הפרטי. משרדי עריכת דין ורואי חשבון כמעט ולא מקבלים עבודה בגלל שיש כל מיני תנאים שאנחנו לא יכולים לענות להם. מספר עובדים במשרד, היקף של מחזורי עבודה ודברים כאלה. חסמים שכמעט בלתי אפשרי שמשרד רואי חשבון או משרד עורכי דין שייכנס לתחום הזה. זה מעבר לנושא של ועדת החקירה אבל זה מאוד חשוב כי זה יאפשר לאנשים האלה לקבל ניסיון תוך כדי עבודה.

אוקיי. בבקשה מר אורן.

אני קודם כל על הנושא של ההתקשרויות. בכל מה שקשור להתקשרויות חיצוניות אנחנו עושים מאמצים להוריד את תנאי הסף. זה אני אומר לא מתוך הסתכלות על בני מיעוטים אלא מתוך הסתכלות שאנחנו מאוד רוצים לעודד... הרכש הממשלתי הוא כלי מאוד חזק. מצד אחד הוא אמור להתנהל בשקיפות ובשוויוניות וכך הוא מתנהל. מצד שני יש בו הרבה מאוד כוח תקציבי מכיוון שברכש הממשלתי מעורבים מיליונים רבים וזה הכול נעשה על פי חוק מכרזים. אבל הכללים שאנחנו קובעים הם כאלה שאנחנו הורדנו הרבה מאוד מתנאי הסף. אני לא מדבר דווקא על רואי חשבון אלא אני מדבר על עסקים קטנים. אחד הדברים החשובים במגזר הערבי או במגזר החרדי זה פיתוח של עסקים. אנחנו עושים דברים כמו הקמה עכשיו של הקרן החדשה שאמורה לפעול. בקרנות לעסקים קטנים אנחנו מסתכלים הרבה על המגזר וגם בצורת ההתקשרות, עצם הורדת תנאי הסף. אני אבדוק שוב את הנושא הזה כי בפרוש אנחנו מעוניינים בכניסת גופים קטנים יותר למכרזים של הממשלה.

כמו שזה קיים בארצות הברית, עסקים קטנים, שלגביהם קיימת העדפה מתקנת. זה שאתה מאפשר לעסקים קטנים להתחרות, פתחת להם את הדלת אבל אין להם שום העדפה מתקנת. האם תיתן העדפה מתקנת לעסקים קטנים?

יש כלים ייעודיים שהממשלה צריכה להפעיל אותם ואולי יותר כגון קרנות השקעה, קרנות אשראי. הקרן שאנחנו מפעילים ביחד עם בנק מרכנתיל היא קרן שפועלת בעיקר במגזר הערבי. אנחנו גם רואים את הנתונים. אני יודע שהנושא עולה הרבה מאוד לייצר את האפליה המתקנת דרך המכרזים. יש בזה קושי מבחינת צורת העבודה הנכונה כי עדיין המטרה שלנו היא התקשרות יעילה של הממשלה. כלומר שאנחנו מפעילים את תקציב המדינה אנחנו צריכים התקשרות יעילה. במסגרת ההתקשרות היעילה אנחנו מוכנים להוריד את תנאי הסף. זה דבר שעוזר למשק, מפתח יותר תחרות, מכליל עסקים קטנים, מונע ריכוזיות. אם ישנן מטרות ייעודיות הדרך להתמודד איתן היא לא דרך ההתקשרות אלא דרך סיוע שהם יוכלו להתקשר יותר בקלות. אז למשל זה יכול להיות בתוכניות ייעודיות שיעזרו להם להתמודד במכרזים. זה גם עלה בחוק חובת מכרזים הנושא של פרסומים והיכולת של ציבור לדעת. עם בעלי עסקים כולל במגזר, היו הרבה מריבות לגבי שפות. יש היום הרבה מאוד כלים שהם יכולים להגיע לפעילות של הממשלה.


אם נחזור לנושא הישיר שלנו. אני לא יכול להגיד שאני אופטימי. התחלופה אצלנו היא קטנה. השנה גייסנו סדר גודל של 6 או 7 אנשים מתוכם שניים בני מיעוטים. כשמדברים באחוזים זה דבר מטעה. כי מה אני אגיד? 30%? הרי זה בסך הכול שני אנשים. אנחנו גם נמצאים במצבים שאנחנו נדרשים לקצץ תקנים. אגף החשב הכללי היה בגירעון. כל תקן שהתפנה אפילו קוצץ לנו. כך שבמסגרת המשרות המצומצמות שלנו העובדות מראות שנעשים מאמצים. אז יכול להיות שבמקום 30% זה יכול להיות 50%. אז במקום שניים יהיו שלושה אבל זה לא יביא אותנו במהירות ליעדים שאנחנו רוצים.


נשאלנו מה אפשר לעשות כדי להסיר חסמים? קודם כל הנושא של תקנים ייעודיים הוא חשוב. הוא חשוב והוא נכון. יש לנו את הקשיים שלנו איתו אבל צריך להתמודד ואני גם לוקח על עצמי לשים על זה יותר דגש. זה אני אומר כהצהרה כללית. אני באופן אישי אדאג להסתכל על כל אחד מהמכרזים שאנחנו מקיימים כולל מכרזים לכלכלנים מתחילים. אני ארצה לקבל את הנתונים מראש ולדעת איפה אנחנו נמצאים מבחינת קבלת בני מיעוטים כדי לקדם את זה. אני רואה קושי לדרגים הבכירים יותר. המערכת די בנויה על זה שאתה גם מקדם את האנשים שבתוך המערכת. לכן להביא מישהו לתפקיד של סגן חשב או לתפקיד של חשב שבא מבחוץ ואז אתה עוקף לגמרי את התהליך של מכרזים פנימיים, בזה אני רואה קושי. וגם יהיו אנשים בתוך המערכת שיתקיפו את זה בטענה שחוסמים אותם מלהתקדם. זה נושא שנציבות שירות המדינה צריכה להתדיין בו.


יש לנו פוטנציאל בתוך האגף. הקידום המהיר של מי שהפך להיות חשב עכשיו וזה תקן בכיר של סמנכ"ל הוא קידום כוכבים. בן אדם שתוך 3 שנים הגיע לתפקיד כזה זה לא קורה אצלנו הרבה. זה רק במקרים של אנשים ראויים. אנשים צריכים להבין שבחלק מהמקרים הם ייכנסו לתפקידים שהם פחות בכירים. קורה גם שאדם עבד כבר במשרד רואי חשבון ואולי הרוויח יותר כסף, פתאום נכנס למערכת והוא מוכן להרוויח פחות. זה עניין של תפישה. אם חושבים שזה נכון לעבוד בתוך הממשלה כי זה מקום שאפשר להשפיע עושים את זה. אני קיבלתי משכורת יותר גבוהה לפני כניסתי למערכת הממשלתית. אני חושב שאין מקום כמו משרד האוצר לפיתוח קריירה בסופו של דבר. זה שילוב של שני דברים. אחד, להיות במקום שיכולת ההשפעה היא מאוד גדולה ובנוסף זו תרומה אישית שאין דומה לה בסקטור הפרטי. כמה שלא תעבוד במשרד רואי חשבון, אחרי 5 שנים במשרד האוצר אתה בן אדם אחר. אני לא יכול להיות כאן אופטימי כי אני לא רואה משהו שיעשה את השינוי הדרמטי.


אני לוקח על עצמי באופן אישי להיות מעורב בכל המכרזים שמתקיימים בדרגים הנמוכים כדי לעקוב. אני לא יכול להבטיח שבכל המכרזים האלה מי שיתקבל זה מהמגזר הערבי. אבל זה נושא שאנחנו נסתכל עליו ונחפש את הדרכים היותר אקטיביות.

אני רוצה לדבר בתחום של outsourcing, מכרזים והתקשרויות. אפשר להסתכל על תחום אחר. מחד, מרבית החברות הקבלניות שזוכות במכרזים במדינת ישראל אינן חברות ערביות. מרבית הבונים הם ערבים. מה יוצא? הממשלה משלמת יותר. כי בסופו של חשבון מי שבונה את זה, קבלן המשנה המתקשר עם המדינה, זו יכולה להיות אחת מהחברות היזמיות הגדולות. לו המדינה היתה פותחת בתחום הזה יותר היא היתה מייצרת תעסוקה אצל הערבים, מצד שני היית מפתח עסקים קטנים, היית מייצר מאגר גדול יותר של מתחרים והמדינה היתה חוסכת כסף. כולם יודעים שהרווח היזמי קבלני עשוי להיות בין 15% ל-20%. מה קורה? אנחנו יודעים שבישוב הערבי רמת התשתיות נמוכה. כלומר צריכה להיות השקעה גדולה מאוד של הממשלה כדי לתקן את זה. אז בואו נחבר את הדברים האלה יחד. צריך לחשוב לא מן ההיבט הצר אלא דווקא מן ההיבט הרחב של תפקידו של החשב הכללי כאחראי על התקשרויות המדינה בסכומים אדירים.

הנושא שאתה מעלה עכשיו הוא נושא אחר. החשב הכללי עוסק ביותר מזה בתחומי הלוואות ובאלף אחד דברים. כאן אנחנו כבר גולשים לנושא הגדול של מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי לגרום לצמצום הפערים שקיימים.

אני מדבר על איך אתה מתעל, אתה כחשב כללי מתעל את הכספים שהמדינה ממילא נותנת. על זה הדיון. חלק גדול מהלחצים של המגזר הערבי כן לעבוד במשרדי ממשלה אינו נובע רק מהטעם של צורך בייצוג הולם שהוא טעם לגיטימי אלא מן הטעם שפשוט המשק בכלל לא נוטה לקבל אותם לעבודה. במיוחד בתחומים של מדעי החברה, ו-soft sciences. כאן כן דרושה תרומה שלך גם במעט שאתה מעסיק אבל גם כ-Outsourcer אולי הגדול במדינה. יש מקום לחשוב על זה.

העניין של כן לעבוד או לא לעבוד במשרדי הממשלה. לשכת עורכי דין מונה 46 אלף חברים מתוכם כ-6000 בני האוכלוסייה הערבית. המשכורת הנמוכות בשרות המדינה יחסית למשכורות המוכרות אצלנו בפריפריה בצפון הן דווקא משכורות טובות. יש היצע מאוד איכותי בכל הרמות. אבל יש המון חסמים. מרוב עצים לא רואים את היער. אני מסכי עם יועץ הוועדה עם העניין של מדיניות מגבוה. היום 50% מהפרקליטים במחוז חיפה הם בני מיעוטים. כשהם יתקדמו אז יהיה אחוז יותר גבוה. דיברנו בישיבה הקודמת על תפקיד נוסף של סגן בנצרת. מינו לא מתוך המשרד, לא מתוך מיסוי מקרקעין וגם יהודי בנצרת.

אנחנו לפני שנה וחצי דיברנו על המכרזים. הלחץ הגדול שהפעלנו על האוצר היה לסיים את זה מהר. עלינו לחזור לאותן תקנות ולראות מה ניתן לעשות מבחינת התקנות כדי להפשיט את הדברים. כי אם אנחנו נדבר בטובות אנחנו לא נגמור את זה. צריכים לחזור לויכוח שהיה לנו אז. הכנסת היתה בסוף דרכה ולא הספקנו לעשות את זה. צריך עיון חוזר.

תודה רבה. ברשותכם אני אסכם. אני רוצה להודות למר שוקי אורן שהופיע בפני הוועדה. הנתונים של שיעור הערבים באגף החשב הכללי הם עגומים 1.2%. הם אפילו מתחרים עם העגמומיות שיש במנגנון הכנסת. המספרים האלה מצריכים מחשבה מחודשת שלך כחשב כללי אבל גם חיפוש אקטיבי של מועמדים ערבים בכל הרמות. זה שבהנהלת מס הכנסה אין אף ערבי זה עובר כחוט השני בכל הדרג הבכיר של מקבלי ההחלטות. אני שב ואומר שחייבי לפתוח את המכרזים כפי שאמרה גברת הניה מרקוביץ. שהמכרזים יהיו חיצוניים ולא יתחילו עם מכרזים פנימיים כי מכרז פנימי פוגע בערבים שלא נמצאים במערכת. הניה מרקוביץ הודתה שזה נכון ולכן היא אומרת עקפנו את המכרז הפנימי על ידי מכרזים ייעודים לערבים. החשכ"ל נמצא בעמדה מיוחדת בעלת השפעה על כלל משרדי הממשלה בגלל האחריות הישירה שלו על החשבים הכלליים ולכן המדיניות שלך אדוני מקבלת משנה תוקף לגבי הנושא שהוועדה חוקרת והוא שיעור המועסקים הערבים הנמוך בשירות הציבורי. אני מקווה שהחשב הכללי ינקוט במדיניות שונה מאשר עד עכשיו. בקרוב נזמין את הנציבות לפגישה נוספת. נחליף מספרים, נראה מה אפשר לעשות בכל מה שקשור למדיניות אקטיבית. אנחנו גם ניפגש עם מספר משפטנים בכירים כדי ללמוד אפשרות של שינוי חקיקה כדי שהדבר לא יישאר אמורפי במסגרת אמירות שהן פוליטיקלי קורקט נחמדות יפות אבל לא מיושמות בשטח. אנחנו לפני חקיקה שנמליץ לממשלה ובשלב נוסף אנחנו נזמין את ראש הממשלה שהביע נכונות לבוא ולהופיע בפני הוועדה. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25