הכנסת השמונה עשרה

PAGE
14
ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

4 במאי 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

יום שלישי, כ' באייר תש"ע (4 במאי 2010), שעה 10:30

חברי הוועדה: אחמד טיבי – היו"ר

טלב אלסאנע

מסעוד גנאים

מגלי והבה

חמד עמאר

יו"ר הכנסת ראובן ריבלין

השר המופקד לענייני המיעוטים אבישי ברוורמן

הניה מרקוביץ' – נציבות שירות המדינה

עו"ד סעדי אוסמה – מזכ"ל תע"ל

אימאן קאסם סלימאן – עורכת ומגישה בקול ישראל

אינה דוד-סולטנוביץ – נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התמ"ת

באדר אלקאסם – נציבות שירות המדינה

פיני קבלו – סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

שלמה דולברג – מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

אימן סייף – מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, משרד ראש הממשלה

ברק דרור ונדרמן – ראש מטה המשרד לענייני מיעוטים

סלימה מוסטפה סלימן – הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי

ברק מרום – מתמחה במחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר דני גרא – יועץ הוועדה

אחמד חטיב – מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה בכנסת השמונה העשרה של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי. בהתאם להחלטת הכנסת הוועדה שהוקמה כבר בכנסת השבע עשרה מחדשת היום את עבודתה כדי לבדוק את נושא קליטת האזרחים הערבים במשרדי הממשלה, בחברות ממשלתיות וסקטור ציבורי באופן כללי. עבודת הוועדה נקטעה בכנסת השבע עשרה בגלל הבחירות המוקדמות. לא כל משרדי הממשלה התייצבו בפני הוועדה בגלל קוצר הזמן. הוועדה הוקמה מחדש בכנסת השמונה עשרה בתמיכה מוחלטת וברורה של יושב ראש הכנסת רובי ריבלין. גם השר לענייני מיעוטים תמך בהקמת הוועדה. לא במקרה אנחנו מתכנסים היום בנוכחות, גם היושב ראש וגם השר אבישי ברוורמן.

מטרת החלק הראשון של הישיבה, אדוני היושב ראש, היא להניח על שולחן הכנסת את דוח הבינים של ועדת החקירה של הממצאים והמסקנות אליהם הגיעה הוועדה עד כה כתוצאה מהמפגשים והישיבות שהתקיימו פה. אני רוצה להודות לכל מי שסייע בעבודת הוועדה והצגת הדוח. מבחינת עובדי הוועדה, מנהלת הוועדה לשעבר, הגברת אפרת מורלי שעשתה עבודה מצוינת, יועץ הוועדה ד"ר דני גרא, וחברי הכנסת שחלקם התמידו לבוא. אחד מחברי הכנסת שהיה חבר כנסת רגיל מן המניין שהגיע לכל ישיבה, היחידי מבין כל חברי הכנסת יושב מימיני. כיום הוא יושב ראש הכנסת, הגיע לכל ישיבות הוועדה, הוא חבר הכנסת רובי ריבלין. אני יודע שהנושא קרוב לליבו ואני מודה לו על כך. אלי ניסן הופיע יותר מאשר חברי כנסת שהם חברי וועדה. אני מודה גם לחברי הכנסת שהתמידו והגיעו. צר לי שהיו חברי כנסת ששמם היה בין חברי הוועדה ולא הראו את זיו פניהם למרות חשיבות הנושא. אני מקווה שחברי הוועדה הנוכחית בכנסת השמונה עשרה יתמידו בדיוני הוועדה. מדובר באחד הנושאים החשובים ביותר שהוא נושא שילובם של האזרחים הערביים במשרדי הממשלה ואין לי ספק שכפי שראש הממשלה לשעבר מר אולמרט הופיע בפני הוועדה וענה על שאלות, אנחנו מתכוונים לפנות לראש הממשלה. אגב כבר פניתי לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו כדי שייפגש עם הוועדה ויענה על שאלותיה, והוא הביע הסכמה עקרונית. כך גם שר האוצר. בישיבה הקודמת שר האוצר לא הופיע בפני הוועדה הזאת. שר האוצר הנוכחי הביע הסכמה. אנחנו נמשיך לפגוש את אלה שלא מסרו עדות ולא ענו על שאלות הוועדה.


כמקובל בכנסת, אנחנו מניחים היום את דוח ועדת החקירה הפרלמנטרית. אני עוד מעט אקרא חלק קצר מהמסקנות. אני ברשותכם רוצה למסור את הדוח ליושב ראש וגם לשר ברוורמן. אני מודה לשניכם. אני בטוח שהמסקנות שמופיעות בדוח ייקראו על ידי משרדי הממשלה. אני מקווה שהם ייושמו. אני צריך את עזרתך וגם את עזרת אדוני. הנושא קרוב לליבכם.


רבותיי, בכתב המינויים נכתב כי הוועדה תעסוק בסוגיות הבאות: (1) יישום חוקי הייצוג ההולם לערבים בשירות הציבורי. (2) החסמים הניצבים בפני מועמדים לעבודה ועובדים ערבים בשירות הציבורי והצעה כדי להסיר את החסמים האלה. (3) עבודת משרדי הממשלה השונים וכן חברות ממשלתיות ורשויות שהוקמו על פי חוק בקשר לקליטת עובדים ערבים.


במהלך שבעת חודשי העבודה קיימה הוועדה כ-15 ישיבות בהן הציגו רק חלק ממשרדי הממשלה כפי שאמרתי והגופים השונים ומספר חברות הפועלות מכוח זיכיון ממלכתי את נתוניהם ועמדותיהם בשאלת הייצוג ההולם לעובדים ערבים או ליישום החלטות הממשלה. בפני הוועדה הופיעו עשרות חברי ממשלה, ראשי משרדים, ראשי ארגונים ממלכתיים וציבוריים. כמו כן בדיונים השתתפו עשרות נציגי ארגונים חברתיים וכלכליים, ומכאן שלוחה תודתי לנציגי העמותות והארגונים החברתיים.


הדוח בא לסכם את הפעילות הזאת. אני אקרא חלק ממסקנות הדוח, החלק העיקרי.

(1) החלטות ממשלה שונות החל משנת 2004 בעניין הגדלת שיעור העובדים הערביים בשירות המדינה לכדי 8%, 10% ו-12% לא יושמו. אדרבא, החלטות חדשות דחו מועד יישומן של ההחלטות הקודמות.

(2) שיעור העובדים הערביים בשירות המדינה הוא כ-6% בלבד ואינו מהווה ייצוג הולם לשיעור המיעוט הערבי בכלל האוכלוסייה.
(3) קיימים משרדים אשר שיעור העובדים הערביים בהם הוא 1% - 2% ואף פחות מכך. כך גם בחברות ממשלתיות רבות, למרות שכישורי מועמדים ערביים אינם נופלים ואף גבוהים לעיתים מאלה של מועמדים יהודים כפי שנאמר על ידי נציגים רשמיים מול הוועדה.
(4) הממשלה לא תעמוד כנראה גם ביעד החלטתה הנוכחית לפיה בסוף שנת 2010, 10% מעובדי המדינה יהיו ערבים.
(5) לא נמצא ולו ערבי אחד בתפקיד פעיל כסגן מנהל כללי או יועץ משפטי במשרד ממשלתי. העדר ערבים בתפקידים אלה גורם לכך:
(1) שהערבים אינם משולבים בניהול משרדים וארגונים ממשלתיים ובתהליכי קבלת החלטת שבהם.

(2) שיכולת ערבים להאיץ קליטת עובדים ערבים אחרים מוגבלת.
(3) תחושת ניכור לפי השירות המדינה אינו נועד לעובדים ערביים בכלל ולנשים ערביות בפרט.
(4) כמעט כל נציגי הממשלה הדגישו כי הם מצדדים בהחלטות הממשלה להגדיל שיעור העובדים הערבים בשירות המדינה גם מן הטעם העקרוני של ייצוג הולם, ברם נראה כי נושא זה אינו בראש מעייניהם. ללא מעורבותם הפעילה והישירה סיכויי יישום החלטות הממשלה בנידון הם קטנים או אף קלושים.
(5) העדר ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה משליך על מגמות דומות ביתר מגזרי התעסוקה.
(6) תהליכי יישום החלטות הממשלה להגדלת שיעור הערבים בשירות המדינה איטי, מסורבל ואף מנותק מן הציבור הערבי. עצם הדיון מחריף את הקיטוב בין יהודים לערבים.
(7) ועדת החקירה הינה גוף הבודק את קליטת הערבים בשירות הציבורי. לשם כך נדרשת הרשות המבצעת, שרים כפקידים ליתר פתיחות, אמון ושיתוף פעולה בכלי הבקרה המוצע שאינו מן הצד השני של המתרס. חרף עיסוקיהם הרבים של שרים ומנכ"לים ראוי שהם יספקו את מלוא האינפורמציה לגבי המצב הקיים ותוכניות עבודה ריאליות לקידום הייצוג ההולם, כולל מכשולים וקשיים בתחומים שונים בהם הם נתקלים.
(8) המסקנה העיקרית הנגזרת מממצאים אלה היא שחוק הייצוג ההולם לא רק שלא ייושם אלא אף שימש כאמתלה כדי לא לקלוט ערבים בשיעור קצוב מראש התואם את שיעור הערבים באוכלוסייה הכללית. כמו כן הוכח כי החוק היה אפקטיבי יותר בהבטחת ייצוג הולם של נשים דווקא ועל כן נראה כי עדיף חוק הקובע שיעור נקוב מראש של 20% או קרוב לכך מאשר חוק המדבר על ייצוג הולם באופן כללי ולא מחייב.
(9) תוכנית העבודה של הוועדה והמשך פעילותה תכלול בין היתר (1) השלמת איסוף מידע ראשוני ממשרדי הממשלה ובמיוחד משרד האוצר כמבצע המדיניות הכלכלית על אגפיו השונים. (2) השלמת איסוף מידע מן החברות הממשלתיות וגופים הנסמכים על תקציב המדינה, מוסדות להשכלה גבוהה וכיוצא באלה. (3) בחינת כלים להעדפה מתקנת להסרת חסמים ולהגברת הייצוג ההולם למיעוט הערבי במשק בכלל ובמשק הציבורי בפרט. (4) הוועדה תעסוק בנושאים הבאים ככלי בקרה. (א) בחינת תוכניות העבודה השנתיות ויישום החלטות הממשלה בנושא הייצוג ההולם במשרדי הממשלה, בחברות הממשלתיות ובגופים הנסמכים על תקציב המדינה מדי 6 חודשים. (ב) התמקדות במגזרים ובתחומים בעלי קשיים מיוחדים הקשורים בסוגית הייצוג ההולם: נשים, עובדים בכירים, אזורי תעסוקה וכיוצא באלו.

אני מודה לכם על ההקשבה. אלה היו המסקנות העיקריות. אני רוצה לתת את הבמה לכבוד יושב ראש הכנסת מר רובי ריבלין. בבקשה.

תודה רבה אדוני, יושב ראש הוועדה הפרלמנטרית. ועדה זו הוקמה בכנסת השבע עשרה בתמיכתם של רבים מחברי הבית והחלה לפעול. היתה לי הזכות כחבר כנסת מן המניין לשמש בוועדה זו ואני גם קצת מצטער על כך שלא אוכל להיות חבר מן המניין בוועדה זו עקב התפקיד אליו נבחרתי. אני ראיתי חשיבות בוועדה הזאת לא מתוך איזושהי מחווה של פטרונות, של רוב במדינת ישראל כלפי מיעוט אלא מתוך הכרה מלאה שהדרך למציאת פתרון לסכסוך הלאומי המתחולל כאן בארץ מזה 100 שנה בצורה ברורה ומאתיים שנה באירועים שהם משתנים מפעם לפעם בעליות ובמורדות ביחסים בין יהודים וערבים בארץ ישראל לפני קום המדינה. אני ראיתי ורואה כחבר כנסת מאז 1988 את האפשרות לפתור את הסכסוך הישראלי-ערבי ביכולת שלנו במדינת ישראל להבין שהגזר לפתרון הסכסוך הזה הוא ביחסים בין אזרחי ישראל היהודים והערבים. ועניין זה תלוי גם באזרחי ישראל הערבים וגם באזרחי ישראל היהודים. גם בהתנהלות הרוב כלפי המיעוט וגם בהתנהלות המיעוט כלפי הרוב, והדברים האלה ברורים. וכפי שאומרת המסורת היהודית "צדקה תתחיל מבית" אנחנו חושבים שהדברים צריכים לבוא לידי בירור קודם כל, משום שלפעמים התעלמות מהנושא היא דבר שמהווה תירוץ לבוא ולומר שהנושא לא קיים. הנושא קיים בכל חומרתו. אני שמח על כך שהיום עומד שר מיוחד בממשלה, ברוורמן שהוא עתיר ניסיון גם בנושאים אלה בפעולותיו הציבוריות החשובות בעבר. מדינת ישראל וממשלת ישראל לא צריכות שיהיה להן שר לענייני ערבים. צריך שכל שר יטפל בכל העניינים של כל אזרחי ישראל אבל לפעמים הארה היא אולי דרך לפתרון וכאשר השר המתייחס לנושא או המופקד עליו גם רואה בעניין דבר שהוא זמני הבא להביא לידי איזושהי מציאות חדשה שתביא להבנה קודם כל בין יהודים וערבים בתוך מדינת ישראל.


נושא הפער הקשה בין האוכלוסייה היהודית והערבית יש לו מקורות השונים. אנחנו לא הולכים לחקור מה הן המקורות אלא לבוא ולראות איך אנחנו פותרים את הבעיות האלה בכל מקום שבו ניתן וחייבים לפתור. נאה דרשנו ונאה קיימנו. ועדה זו שממשיכה את פעולתה, שכן לא היה יכול אדם להעלות על דעתו שעבודה כל כך חשובה תקטע באיבה כאשר אנחנו נמצאים בעיצומם של אותם בירורים עם משרדי הממשלה. ויפה עשו כל שרי הממשלה הקודמת, חבר הכנסת מגלי והבה, הם התייצבו פה ברובם, ובאו והבינו את הבעיות, כמו שהם גם נתנו תשובות, לא תמיד פתרונות. הדרך היא להמשיך בפעולת הוועדה. אני תקווה רבה מאוד שהוועדה תסיים את פעולתה לא רק מבחינת התנהלותה של הכנסת אלא גם מבחינת התנהלותם של כל אותם אלה שלעדותם צריך בפני הוועדה על מנת להגיע לחקר הפתרונות ולא לחקר הבעיות, כי את כל הבעיות אנחנו כבר יודעים.


אם נשכיל ליצור את הגשר בין יהודים וערבים במדינת ישראל אין לי כל ספק נצליח ליצור גם את הגשר למציאת שלום מלא במזרח התיכון. אני באמת מאמין בכך בכל ליבי והדבר הזה הוא חובה שאין להתעלם ממנה. אני מאחל לוועדה המשך עבודה מוצלח. אני אשתדל בזמנים שבהם אני אוכל להתפנות ואם יהיה איזה עניין שאוכל לתרום בו, נעשה זאת. גם הכנסת, וזה אני אומר כיושב ראש כנסת בפעם השנייה, גם הכנסת צריכה לתת את דעתה לאזרחים ישראלים ערבים שיכולים להוות בכנסת גם מבחינת כישוריהם וגם מבחינת תנאים מוקדמים לעבודה בכנסת. אנחנו יודעים שיש עדיין בעיה כאשר יש סכסוך לאומי, אי אפשר להתעלם מהסכסוך הזה. יחד עם זאת צריך לדעת איך למצוא פתרונות להתגבר עליו. אני שמח לומר בצורה ברורה ביותר שלכנסת יש מזכיר כנסת וסגן מזכיר כנסת אחד, וסגן מזכיר הכנסת הוא ערבי, ואני חושב שהדבר הזה חשוב ביותר. נדמה לי שגם הכנסת צריכה למצוא דרכים על מנת להוסיף עובדים אזרחי ישראל ערבים על מנת להאדיר, אחד מן האנשים המרכזיים יושב בלשכת מנכ"ל הכנסת וגם חובתו להאיר ולהביא ולהראות בכל מקום שבו התפקיד מאפשר.

אני שמח שאפילו במשמר הכנסת יש לנו אזרחים ערבים יוצאי צבא דרוזים וגם בדואים אשר משמשים במשמר הכנסת. הכנסת גם היא צריכה להיות פתוחה לכל אזרח ערבי החי במדינת ישראל ואשר יכול להתקבל לכנסת מבחינת כישוריו ותנאים מוקדמים אחרים.

במערכת הגבוהה ביותר השכלנו להבין כולנו יחד שסגן מזכיר בכנסת כאשר היו שני סגני מזכיר שאחד מהם יכול וצריך להיות ערבי אם כישוריו מתאימים. ואכן הצלחנו למצוא אדם לתפארת הכנסת. אני נותן אותו רק כדוגמה. הוא דווקא נלקח מסיעה שהיא סיעה אופוזיציונית. זאת אומרת הוא לא נלקח כאיזשהו ערבי מחמד אלא רק בגלל כישוריו, בידיעתו ובותיקותו בתוך הכנסת ומתוך כך שהוא יכול לעזור לכל אחד מחברי הכנסת בקיום התקנון ובהכוונה לתפארת הכנסת. יש עוד עובדים. בהחלט יש מקומות שאנחנו צריכים לקיים את אותה דרישה שאנחנו דורשים מן הממשלה.

אם הממשלה באה וקבעה רמה של 10%. לפעמים הדברים האלה הם מחויבי המציאות, כי מכסה היא דבר קשה מאוד בעיקר כאשר יש סכסוך לאומי. כולם צריכים לתת את דעתנו לסכסוך הלאומי. הפתרונות לא נמצאים בצד אחד. יש לי מחלוקת רבה עם חברי יושב ראש הוועדה ובעניינים אלה כנראה הפער בינינו הוא עדיין גדול וצריכים גשר ביילין כדי לסגור אותו, ולא ביילין האיש אלא גשר ביילי אני מתכוון. אלה דברים שאנחנו מחויבים אליהם כי אנחנו חיים באותה ארץ. לא נגזר עלינו לחיות יחד. נועדנו לחיות יחד, וכל מי שחושב שנגזר עלינו הוא גוזר עלינו איזושהי צרה שלא תיפתר.


הוועדה הזאת היא בהחלט אחד המהלכים הראשונים על מנת ליצור את הגשר כדי שיוכל להביא בעתיד להבנה שאנחנו צריכים שלום במזרח התיכון ויכולים להביא אותו.

בכל זאת אני רוצה להגיד משהו לגבי הדברים שאמר יושב ראש הכנסת. היושב ראש הוא האיש שמינה עובד בכיר מאוד בכנסת, סגן מזכיר הכנסת מר נאזם באדר. זו החלטה חשובה שמתווה דרך. וכפי שאמר היושב הראש שיעור הערבים בכנסת אינו מספיק.

צריך לציין שהוא עבר מכרז.

בוודאי.

הוא עבר מכרז והיושב ראש שמח שנבחר האיש הזה.

המכרז היה בתקופתו של יושב הראש ריבלין.

נדמה לי שנבחר האיש הכי מתאים לשמש סגן מזכיר הכנסת.

גם כשמגיעה מילה טובה, הנתון שאני אגיד שהיושב ראש מכיר אותו הוא נתון שלא אני אוהב, גם אל היושב ראש אוהב. מתוך 439 עובדים בכנסת יש רק 6 ערבים. זאת אומרת 1.2%. היות ואני מכיר את היושב ראש באופן אישי הוא minded , oriented, לנושא של קליטת עובדים ערבים. אני בטוח שהוא יעשה הכול כדי שהשיעור הזה שהוא אחד השיעורים הנמוכים במשרדי ממשלה, למרות שזה לא משרד ממשלתי, לא יישאר כפי שהוא. מדובר בפרלמנט. אדוני נוהג לומר the shrine of democracy. אז היכל הדמוקרטיה צריך ייצוג יותר, ייצוג יותר מבהיק. אני בטוח שיושב הראש יעשה זאת למרות המחסומים הבירוקרטיים רבים.


אנחנו נתרכז יותר בעבודת משרדי הממשלה שם נציבות שירות המדינה יש לה מה לומר, יש לה מה לעשות, חייבת לעשות. הפעם יש לנו שר שהוא אוהד את הנושא, חי איתו בתפקידו הקודם כנשיא אוניברסיטת בן גוריון והיו לו, כפי שיעיד חברי טלב אלסאנע טביעות אצבעות חיוביות גם באוניברסיטה וגם בעיקרון של העדפה מתקנת באוניברסיטה שם הוא קבע. היום הוא רק חבר ממשלה, לא ראש ממשלה, ולכן נדרש ממנו יותר ויש אחרים שצריכים לסייע בידיו כדי להביא את הרעיונות שלו אל הפועל. אדוני השר הבמה כולה שלך.

תודה רבה אדוני היושב ראש, חבר הכנסת אחמד טיבי, יושב ראש הכנסת מכובדי ראובן ריבלין, חברי הכנסת שנמצאים איתנו כאן, אנשי השירות הציבורי. אני קודם כל רוצה לפתוח בתמיכה המוחלטת שאני נותן לוועדה הזאת מפני שאנחנו חייבים להיאבק עכשיו לשינוי במדינת ישראל ואני אתייחס לזה, לא רק במגזר הציבורי, גם במגזר הפרטי לאוכלוסייה הערבית, הדרוזית, הבדואית והצ'רקסית. לכן אני אומר בצורה הברורה ביותר, הכנסת חייבת ללחוץ יחד עם התקשורת. אנחנו ניאבק על שינוי בתוך הממשלה. הדבר החשוב ביותר כמו שאמרו שני חבריי זה ביצועים ותוצאות. רק הסטטיסטיקות יקבעו בסופו של דבר. לכן אני מתחיל בהתחלה דווקא מהנושא הזה ואחר כך אני אעבור אחר כך למה שאני רואה אפשרות לפריצת דרך של הממשלה הזאת שהתחילה בנושא התעסוקה של אזרחי ישראל הערבים, הדרוזים, הבדואים והצ'רקסים.


על פי החלטות הממשלה כמו שאמר היושב ראש 2579 ו-4436 הוחלט כי עד סוף 2012 10% מהעובדים בשירות המדינה יהיו מבני אוכלוסיית המיעוטים. לצערי, בשל החסמים הרבים, אולי בשל חוסר מרץ מתאים שהיה אולי בעבר, כיום המספר הוא 7% בלבד מתוך 61 אלף עובדי מדינה. רבותיי זה לא רק 7%, זו גם ההתפלגות. נושא הייצוג בראש מעייניי, בכל חיי אני מאמין בשוויון ושותפות לאזרחי ישראל הערבים והדרוזים. אמרו את זה כבר שני חבריי, זה לא רק צודק וזה לא משנה אם אתה בן מסדר בן גוריון או ז'בוטינסיקי. היושב ראש ראובן ריבלין ואני חלוקים לגבי המהירות והתהליך לגבי שתי מדינות לשני עמים אבל הוא כליברל דמוקרט ואני אמונים כמו חבר הכנסת טיבי שכל אזרח במדינת ישראל מגיעות לו כל הזכויות, ולכן אנחנו צריכים לתקן את הדברים שלא עשינו בעבר. וציינתי שבעבר רבין היה הסוכן השני הגדול בנושא הזה. לכן אני מקדם בהחלט שאנחנו יושבים פה מסביב, יושבת הניה מרקוביץ שעושה לילות כימים בתפקידה בנציבות המדינה, יושבים פה אימן סף ראש הרשות לפיתוח כלכלי, אני רואה את ברק ראש המטה שלי, נוסף לחברי הכנסת ואנשי התקשורת, נציגי ההסתדרות.


אנחנו מקדמים את הייצוג ההולם בדרכים שונות בעבודה אינטנסיבית של המשרד, שיתוף הרשות לפיתוח כלכלי, נציבות שירות המדינה, מנכ"ל משרד המשפטים שהוא יושב ראש הוועדה להסרת חסמים. אמרו את זה שני חבריי, היעד שאליו אני חותר והוא לא יהיה בלוח הזמנים הזה הוא להגיע שאחוז בני המיעוטים בשירות המדינה יהיה בהתאם לייצוגם בארץ. לא 10%, לא 15% אלא 20% כולל ההתפלגויות. זה צריך להיות היעד. אין שום סיבה שלא יקרה דבר כזה.


מבחינה פורמאלית אחריות על יישום החלטת הממשלה היא זו של נציבות שירות המדינה. גברת מרקוביץ יושבת כאן שהיא פועלת בכל המישורים ליישום מלא של ההחלטה. אנו מסייעים לנציבות בכל מה שאנחנו יכולים כולל רעיונות חדשים.


קודם כל לגבי ועדת השרים. אנחנו עכשיו נתחיל לכנס במקביל לוועדת החקירה הפרלמנטרית, ופה השילוב, משרד אחרי משרד, מה עשיתם לאחרונה? כי הסטטיסטיקות מדברות בעד עצמן. ופה אני אומר, זו לא אפליה מתקנת רבותיי, זה תיקון האפליה. משום שאני אומר לכם בתור אדם שהכשיר כל כך הרבה אנשים מדהימים באוניברסיטה שלו, יש אוכלוסייה אדירה, חלקם יושבים פה, ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים טובים בדיוק כמו היהודים ואינני מדבר יותר על אפליה מתקנת. אנחנו לא באים לאפליה מתקנת. אנחנו אומרים שהאנשים הראויים, וכמו שאמרנו בעבר זה לא רק צודק, זה טוב לכלכלה. ותרשו לי משפט אחד רק להוסיף כאן, יודעים את זה שני חבריי. מדינת ישראל היא במקום שני בעולם בסטרט אפים. היא שוויונית ביותר. אם היא רוצה פריצת דרך על פני זמן בנושא הכלכלי יש שתי אוכלוסיות, החרדים והערבים. החרדים עלו באחרונה לכותרות. זה ברור לחלוטין שאם אנחנו מסתכלים 40 שנה קדימה ואולי פחות, לא ייתכן שאוכלוסייה שלמה לא תעבוד. תהיה גם בעיה של בורות. יודעת את זה המנהיגות החרדית. אחרת אנחנו נגיע לקריסה כמו ביוון, אבל הדרך היא לא דרך של פירוד אלא דרך של איחוד. לקבל ולעשות את זה. לא באנו לדבר על החרדים.


לגבי הנושא הערבי, אנחנו במדינת ישראל, מנענו, לא עשינו מה שצריך, ולכן המבחן הוא עכשיו לדרך חדשה כדי שהכלכלה הישראלית תהיה איתנה עם צמיחה בת קיימא. וזה לא רק צודק וטוב לערבים, זה טוב ליהודים וזה טוב לכלכלה.


לגבי הנושא הספציפי, סגרנו הבוקר ואני פה מודיע, עם אודי ניסן ראש אגף התקציבים. אנחנו יודעים שהלוא יהיו קיצוצים מסוימים במשרדים השונים. אני מודיע עכשיו שבמשרדים הגדולים סגרנו הבוקר עם אודי ניסן, לא תהיינה מכסות נוספות. הלוא בחלק מהמשרדים המכסות של שכירת אנשים, גברים, נשים סגורה. אודי הודיע לי הבוקר אחרי שישבנו יומיים שלגבי האוכלוסייה הערבית והדרוזית אין את החסם הזה. אפשר לשכור. אנחנו גם נביא את המספרים. כרגע התקנים סגורים. ואנחנו מודיעים עכשיו שהתקנים נפתחים. אני חוזר ומודיע בהסכם שלי עם אודי ניסן הבוקר הממונה על התקציבים, באותם משרדים שהתקנים לגבי אזרחי ישראל בני המיעוטים נפתחים. ואמרתי לא אפליה מתקנת, אנשים מצוינים שעמדו בכל הסטנדרטים ויש כאלה, אהלן וסהלן. נתקדם קדימה. אני כבר מודיע לכם. המשרדים הגדולים,

מה זאת אומרת המשרדים הגדולים?

המשרדים הגדולים מבחינת כוח אדם.

במשרדים הגדולים שסגרו אותם, אנחנו נפתח אותם עכשיו בהסכמה עם האוצר ואני אומר פה, יש לי בקשה אליכם. אנחנו רואים ואני נותן לכם את הסטטיסטיקה, התקדמות והגברת המודעות למשרות בשירות המדינה. אני רואה פה את האדם שמנהל את הרשות לפיתוח כלכלי, אימן סף. הצטרפה לאחרונה סלימה שהיא בוגרת הטכניון לרשות לפיתוח כלכלי. אני יכול לציין פה רבים אחרים שנכנסים ומתחיל השינוי, אבל עדיין לצערנו לא מצאנו שיש התעוררות מספקת לגבי המועמדים. ואינני מאשים חלילה את האוכלוסייה הערבית. אבל אני רוצה לתת את הסטטיסטיקות ואדוני היושב ראש ידבר על הפתרון. כרגע כמות המועמדים הניגשים למכרזים בשירות המדינה בשנת 2009 היו 1228 מכרזים רגילים, לא ייעודיים. אליהם ניגשו 27190 יהודים. זאת אומרת 22 מתמודדים יהודים למשרה ורק 1083 בני מיעוטים. זאת אומרת מתמודד אחד בלבד על המשרה. ברור לי שחלק גדול מהאוכלוסייה הערבית והדרוזית חושבים שאולי המכרזים תפורים ואולי לא יצליחו וכולי וכולי, ולכן אני קורא היום לפני אדוני יושב ראש הכנסת. אני מבקש לנצל במה זו וקורא לכל היושבים בוועדה הזאת ולכל מי ששומע אותי לעודד את בני המיעוטים לגשת למכרזים, להציג מועמדתם על מנת לבטל את הטענה, שיש שמשתמשים בה ואני שומע אותה, שהסיבה לאי העסקתם נעוצה בכך שאינם ניגשים למכרזים. רבותיי, גשו למכרזים. אנחנו במקביל נלך למסע הסברה בנושאים האלה כדי שהאנשים יגיעו והסטטיסטיקה הזאת לא תשמש חסם שאנשים יגידו אנשים לא רוצים להגיע.


אני מוסיף לנושא הבא. הוועדה להסרת חסמים. גיא רוטקוב מנכ"ל משרד המשפטים שיופיע פה גם כן בצורה מסודרת אדוני ראש הוועדה, מחויב לחלוטין ולכן אנחנו רואים שחלק מהחסמים נובעים מהעובדה שיש חוסר אמון של האוכלוסייה הערבית לגבי הנכונות לקלטם בשירות המדינה. אנחנו עכשיו בכל מקום עם השרים, בוועדה הזאת, בוועדה שלי שאחראית על האוכלוסייה הערבית, הדרוזית, הבדואית והצ'רקסית, אנחנו נביא מזה תקופה את המנכ"לים, את השרים כדי שימשיך הלחץ הציבורי, תיקון האפליה, טוב לכלכלה.


דבר נוסף, אנחנו נלך לתוכנית שיווק והסברה להסרת החסמים. התוכנית תופעל בשני מישורים, אל מול האוכלוסייה הערבית והדרוזית ואל מול עובדי המדינה. מרכיבי התוכנית, פעילות מול האוכלוסייה הערבית. יהיה שולחן עגול לקידום ייצוג הולם באוכלוסייה הערבית, קמפיין תקשורתי במדיה הדיגיטילית, הסברה ופרסום מסיבי של המכרזים בשירות המדינה, כנסים וירידי תעסוקה, ימי עיון בנושא ייצוג הולם בתעסוקת נשים, שיתוף פעולה עם ראשי הרשויות המקומיות, איתור סוכני שינוי, הכנה לבחירות לנציבות.


מחר יהיה בנצרת כינוס שהחברה האזרחית מארגנת בנושא תעסוקת נשים. אימן, אתה משתתף שם, סלימה. כרגע קיבלתי את הטלפון שבנק הפועלים לאחר שאנחנו קיימנו ישיבה במשרד ראש הממשלה לפני חודשיים שבו זימנתי עם ראש הממשלה 20 ראשי חברות יהודים ו-20 ראשי חברות ערבים. ואמרנו בצורה ברורה, מעבר למגזר הציבורי, במגזר הפרטי אין שוכרים ערבים ודרוזים. בעוד 10 שנים רוב הרוקחים במדינת ישראל יהיו ערבים והם טובים כמו היהודים וחלק טובים יותר. 25% מהרופאים יהיו בעוד 15 שנה ערבים והם טובים כמו היהודים. לגבי מהנדסים, תוכניתם, רבותיי חלק גדול ממהנדסים גומרים בבן גוריון, גומרים בטכניון, מובטלים. לכן דרשנו עכשיו וקמו אחריי עידן עופר ועופרה שטראוס וראשי החברות והודו שהם לא עושים את הדברים האלה. והם הולכים להורות לסמנכ"לים שאחראים על משאבי אנוש לפתוח ירידי תעסוקה. ביריד התעסוקה מחר כבר הודיעו לי בנק הפועלים, יהיה דוכן מיוחד שבו משתתפים מנכ"ל התפעול באזור הצפון, נציגת מדור משאבי אנוש באזור הצפון, מנהל סניף נצרת. ואני הולך לכנס את כל נציגי הבנקים, חוץ מהמגזר הציבורי, לתודעה. והכול מדובר על האנשים הטובים שמחכים שיזכרו אותם. כמובן לגבי המהנדסים, התוכניתנים, פה תהיה הפעילות בנושא הכלכלי שאני מתייחס אליו.

התייחסת גם לרופאים.

מולי יושב רופא מובטל שכבר שנים לא עוסק ברפואה.

אני עוסק בוירוסים. ממשיך לעסוק בפתולוגיה.


מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, מנהלי חברות מוכנים אדוני היושב ראש, אדוני השר, להגיע לבית חולים, להיות מנותח על ידי רופא ערבי, שיפתח לו את הבטן, שיסגור לו את הבטן, שירדים אותו, שיעיר אותו, אבל משום מה לא לקבל אותו לעבודה שהוא ממונה עליה או באותו משרד שהוא ממונה עליו. או שהרופא הזה כשהוא מגיע לנתב"ג נשאר בלי מכנסיים. לכן אדוני יש כאן משהו מובנה של החלטה מערכתית של לא לקבל אנשים מוכשרים עם נתונים למשרות בכירות. הרי מלבד העובדה שמדברים על הרמה הרגילה של עובדים בשירות הציבורי, משרות בכירות זה מה שחשוב. כשיש סמנכ"ל שהוא ערבי אז הוא יותר פתוח לאפשרויות. לכן חשוב לקבל אנשים בעמדות אחרות אדוני.

נכון. כמו שאתם יודעים מנכ"ל בית חולים בנהרייה, ראשי מחלקות, בבתי החולים יש פריצת דרך של הרופאים. אין לי שום ספק שכך יהיה בעמדות הניהול. אותו דבר צריך להיות בהנדסה. כדי שלא נמצא את עצמנו במצב שפרופיל התעסוקה, עודף, כולם הולכים להוראה, מפני שדברים אחרים נחסמים. ופה אנחנו צריכים לפרוץ,


אני מוסיף עכשיו לגבי התמקדות נוספת. רבותיי, בנושא הזה במגזר הציבורי נעבוד ביחד עם הכנסת. אתמול ישבתי לשיחה מאוד ארוכה עם ראש הממשלה בלילה, גם בנושא של הפעולות האחרות. כמו שאתם יודעים ההתמקדות בתחומים שהזכרתי, אני מדבר כרגע קודם כל על התוכניות שקשורות בכל נושא התעסוקה. לגבי הכלכלה. המדיניות היתה שמה שחשוב זה ביצועים. העברנו החלטה שבה 800 מיליון שקלים ממוקדים ב-13 ישובים שמה שמאפיין אותם, הם גדולים, אין להם הסדרי נושים ואין להם ועדה קרואה. יש נבחרים. אנחנו רוצים שנבחרי הציבור הם שינהלו. התוכנית יצאה לדרך. אתמול מנכ"ל משרד ראש הממשלה עם כל המנכ"לים וראשי הרשויות, עם הנציגים שלנו, אימן וברק, אני פתחתי את זה לביצועים. ופה אני אומר זה דיור, זה תעסוקה, זה תחבורה ציבורית. המבחן הוא בביצועים. הכסף לא ילך סתם לראשי הרשויות. הוא הולך לפרויקטים וכמו שאמר ד"ר טיבי, לגבי הנשים.


אם הגברים החרדים אחוז ההשתתפות שלהם וכוח העבודה הוא 25% בלבד שזה אסון לאוכלוסייה החרדית, אסון לכלכלה הישראלית, לעומת 78% השתתפות של היהודים והערבים, הנשים הערביות זה רק 20%. פוטנציאל הצמיחה האדיר בתעסוקה בכל מקום, הנשים המדהימות הערביות. וזו לא בעיה תרבותית. אני לא אדבר על לוב פה. אבל באיראן, באלג'יר, בכל המדינות בסביבה זה 45%. זה מעונות יום, זה הסעות, זה פרויקטים. פה אנחנו הולכים עכשיו עם שר המסחר והתעשייה לפרוץ דרך. לכן הנשים זה חוד חנית.


השאלה מה הלאה? 3 דברים. ראש הממשלה הטיל עלי, אנחנו הולכים לתוכנית אסטרטגית לכל העשור הזה תוך 8 חודשים שתוצג גם לפני הוועדה שלך בכל הנושאים כי העשור הזה חייב להיות פריצת הדרך לשוויון ושותפות לאזרחי ישראל הערבים והדרוזים.

אפשר לחלק את זה ל-5 שנים. למה עשור?

מסקנות של השר.

אני בא לסיכום. הנתונים לא מספקים, לא נכונים. כמו שאמרו שני יושבי הראש שדיברו לפני, לא נלך אחורה ונתחיל להטיל אשמה. אני רואה היום רגע של הזדמנות. אני רואה נכונות בתוך הממשלה, אני רואה נכונות במשרדי הממשלה, אצל שר האוצר, אצל השרים הרלוונטיים, כמובן אצל השר בן אליעזר. אני רואה נכונות אדירה ודינמיות במגזר הפרטי הערבי ובמגזר הפרטי היהודי. מחובתנו כאן בממשלה להוביל, ומכאן אנחנו יוצאים לדרך. הדרך היא ברורה. הכנסת היא הכוח המוביל וגם התקשורת. כי מה שחשוב זה רק הביצועים. הממשלה הקודמת, אהוד אולמרט התחיל. לא התקדמנו מספיק. הממשלה הזאת כבר התקדמה עוד יותר. לא נעמוד ב-2012 בדרישה של 10%. אבל אם נעשה את המאמצים שדיברנו עליהם נתקדם משמעותית וברגע שתהיה פריצת דרך תהיה הטיה. כי ברגע שרואים את האיכות שקיימת היום בבת אחת זה משפיע על הכול. אינשאללה, נעשה את זה. אני איש מעשה. המבחן הוא בביצועים. ביקורת חשובה. יש אמרה של המשורר האירי ברנס, "המתנה הכי גדולה שיש לבן אדם זו המראה כדי יראה איך האחרים רואים אותו". אנחנו כלפי ערביי ישראל, הדרוזים בישראל לא עשינו מה שצריך. אנחנו מתחילים היום. אני מאמין שהממשלה הזאת מבינה שפה אין בעיה לא עם אבו מאזן, לא עם אף אחד. פה זה win win situation לכולם. ביחד בעזרת הכנסת נצליח. תודה רבה.

הוועדה הזאת היא המראה של ברנס. תודה רבה. ובכן רבותיי, אנחנו פותחים את הדיון. לפני שאני נותן ליועץ ולאנשי המקצוע לומר את דברם אני רוצה לתת זכות לחברי כנסת לשאול שאלות אם יש, ואני פותח בחבר הכנסת מגלי והבה.

אדוני היושב ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך על פתיחת הוועדה. אמנם באיחור של שנה. אני תומך בוועדה הזאת ולא בכדי. מה שאני רוצה להגיד אמר השר ברוורמן בצורה יפה. הוא דיבר על העדפה מתקנת. עכשיו מתקנים את האפליה. כל נושא השוויון הוא בנפשנו שאנחנו צריכים להילחם עליו. להבדיל מחבר הכנסת טיבי אני רוצה להופיע בכנסים בינלאומיים ולייצג את מדינת ישראל בפורומים החשובים ביותר. לפעמים קשה לי להסביר ששוויון ודמוקרטיה יכולים להתבצע כאשר הנתונים מראים על חוסר שוויון. מצפים מהממשלה לעשות. אני לא בא וטוען כנגד ממשלה כזו או אחרת. כל הממשלות לא לקחו בחשבון את הרצון לפתור את הבעיה. לא נחזור לעבר. אבל לא יכול להיות שהעתיד לא יהיה בכיוון הנכון.


האזרחים במדינה הזאת צריכים להבין שאנחנו פה שותפים אזרחים. השוויון צריך להיות הדגל שלנו. אני רוצה להתייחס לסוגיה שבה אני רואה את עצמי כדובר ולוחם. זו אחת הסיבות שאני נמצא כאן. בקשר לשירות הצבאי במדינת ישראל. כל האזרחים צריכים להיות שוויוניים. אני מנסה לחשוב על אותו יום כשאני בא מהישוב שלי או בא לישובים אחרים ואני רואה מאות ואלפי חיילים שיוצאים לשלוש שנים כל יום ראשון לשירות שלהם לשרת את המדינה וחוזרים אחר כך. בינתיים האחרים, אם זו האוכלוסייה שלא משרתת ואין לי טענות, כרגע לא דנים בשאלה הזאת, אלא המציאות שבה אנחנו חיים, לא יכול להיות שאנחנו לא נמצא את הדרך לתת את התמורה לאותם אנשים. גם לאותו חייל בדואי. אנחנו היום מקפחים את אותם אנשים בכל התחומים. אני לא רוצה לחיות שאותם אנשים הם הפרייארים של החברה הישראלית. אנחנו צריכים לקחת את זה כאבן יסוד בכל ההתייחסות שלנו. אם לא נעשה את זה אנחנו מחטיאים את המטרה. כי אני לא יכול להופיע בפני אותם חיילים ולהסביר להם כאשר הם שואלים אותי אותן שאלות. אני 3 שנים שירתתי שירות צבאי. עדיין לא למדתי באוניברסיטה ואני לא מקבל את הזכויות שלי. זו נקודה שאני מבקש גם ממך יושב הראש, לקחת את זה בחשבון.


בממשלה הקודמת הייתי סגן שר אז לא הייתי שותף לוועדה במלוא מובן המילה. אני אלחם איתך שהצדק והשוויון יגיע. משרד החוץ הוא דוגמה יפה. תקנים אפשר למצוא ותקציבים אפשר למצוא. הבעיה היא היישום. אנחנו היום ב-2010. אני הייתי מנכ"ל במשרד ממשלתי, זה היה בשנת 2001. אנחנו כמעט 8 שנים אחרי. אין אף מנכ"ל, אין אף סמנכ"ל.

אבל יש הרבה תפקידים שמקבילים לסמנכ"לים. יש לנו יועץ מנכ"ל עכשיו.

אנחנו צריכים להשתחרר אדוני היושב ראש מהקיצוניים בצד הערבי ומהקיצוניים בצד היהודי. אנחנו רוצים את השפויים שרוצים שתהיה פה מדינה ויהיה פה שלום ושתהיה לנו שכנות טוב ושיהיה פה מזרח תיכון חדש ואחר. ביחד צריכים להתגייס. אנחנו בתחילת הישיבות של הוועדה. אנחנו נעקוב. אני רשמתי את הנתונים. הם מאוד מצערים. אבל רואים את האור בקצה המנהרה. אני מודה לשר על הרצון והכוונה לפעול. הרבה החלטות ממשלה מתקבלות, הבעיה זה היישום. העיקר ביצועים ולהקצות את התקציבים המתאימים לנושא הזה.

אדוני היושב ראש, כבוד השר, אני רוצה לברך על הקמת הוועדה. אני מקווה שלא רק נעשה וי, ללא תוצאות. את העבר לא ניתן לתקן. בואו נתקן את העתיד. המצב מאוד מאוד קשה. לא צריך להיכנס לכל הנתונים. אם אני אתן רק נתון אחד, שאין נשים עובדות דרוזיות. רק 60 נשים עובדות ומתוכן 41 נשים עובדות במשרד הבריאות. נתונים אפסיים. שיעור העובדים הדרוזיים בשירות המדינה גבוה משיעורם היחסי בכלל שמחשבים אותם יחד עם האוכלוסייה הערבית. אני רוצה שלא יחשיבו אותנו בכלל האזרחים הערביים. לא לקחת אותנו, להגיד, יותר מערבים, פחות מערבים. שניקח את כל המיעוטים ונחתור ל-20% העסקה. ולא להגיד הדרוזים פחות מערבים, יותר מערבים. אני רוצה שוויון. אמרת 27 אלף יהודים ניגשו למכרז. רק 1080 ערבים ניגשו למכרז. אדוני השר, תבדוק כמה מתוך אלה שניגשו כמה התקבלו. אני אגיד לך, כמעט ולא התקבלו. כי ערבים אם ניגשים הם ניגשים כשרשום מכרז צבוע לערבים. אם לא צבוע אחוז הניגשים הוא כמעט אפסי. בגלל זה אנשים לא ניגשים כי הם חוששים מסירוב.


כל הנושא של מכרזים פנימיים בתוך המשרדים הם מכרזים סגורים מראש. צריך להוציא את המכרזים האלו החוצה ולבטל את הנושא של מכרזים פנימיים כדי שכל אחד יוכל לגשת.


ביחס לחיילים משוחררים. כשנכנסתי לכנסת רציתי ליזום מאגר קורות חיים לחיילים משוחררים. אדוני השר הגעתי ל-2400 קורות חיים. כאשר אנשים משתחררים מהצבא אחרי 3 שנים אין להם מה לעשות. הם מנסים להשתלב בלימודים ואחרי הלימודים מנסים להשתלב, וכבר הגיל שלהם 25 או 26 והם עוד לא מצליחים למצוא עבודה. לחיילים המשוחררים מכל המגזרים צריך לתת מענה מיוחד.


אני אתן דוגמה על משרד לביטחון פנים. המשרד החליט לגייס והשיג תקציב ל-400 בני מיעוטים. כדי להשיג מטרה זו עשה הכנה למבחנים והתחיל להכין את האנשים לפני המבחנים. כבר הסתיים קורס ראשון, עכשיו קורס שני בתהליך. גם כאן בשירות המדינה יכולים לעשות את זה ולהכין אותם. תודה רבה ואני מאחל הצלחה לוועדה.

חבר הכנסת טלב אלסאנע בבקשה.

אני מצטרף לברכות. אני חושב שזו וועדה חשובה מאוד מה גם שיושב ראש הוועדה הוא נמרץ וחרוץ. אני יושב ושומע, כל אחד שמדבר אומרים לו, אתה צודק. אני אומר לך אדוני יושב הראש כל הדרישות של הערבים במדינת ישראל הן צודקות. אנחנו סובלים בגלל מה שהיה קודם. כדי שהעבר לא ישליך כלפי העתיד אנחנו צריכים ללמוד ממנו. על מה מדובר כאן? מדובר על נושא שצריך להיות מובן מאליו, סוגית השוויון. אילו כל משרדי הממשלה היו מפנימים ומאמצים את עיקרון השוויון כנורמה לא היה בכלל צורך בדיון הזה. אז יש גם חוק בכנסת, יש גם וועדה פרלמנטרית. כאילו פתרנו את הבעיה. המהפכה האמיתית היא במחשבה. כאשר יש מהפכה במחשבה התוצאות המעשיות באות מאליהן באופן טבעי. כרגע פני הדברים הם כאלה שזו קריעת ים סוף עד שמקבלים ערבי אחד לאיזושהי משרה.


בבחריין יש המועצה המחוקקת מונה 20 חברים. 4 מתוכם יהודים. פשוט מאוד אי אפשר לדבר על דמוקרטיה ללא שוויון. אי אפשר לדבר על שוויון כאילו זה מחווה. אי אפשר לדבר על כל דבר קטן כאילו זה הישג. זה דבר תמוה. אני לא מאמין שערבים לא מסוגלים. עצם העובדה שלא מקבלים אותם באוניברסיטאות בגלל הפסיכומטרי, הם לומדים בחו"ל ועושים חיל וחוזרים לכאן ומצטיינים בעבודה. יש מחסום במחשבה שעובר למדיניות. רוצים ליצור איזשהו רף. צריך להוריד את הרף הזה. קורה שצעירים ערבים, דחו אותם פעמיים או שלוש, הם לא רוצים להתאכזב שוב, אז הם לא ניגשים למכרזים. הנתונים ממש מטעים. מבחינה סטטיסטית זו אשליה, זו פיקציה. 40% הם עובדי משרד הבריאות. אם תוריד אותם, מה יהיה האחוז? גם צריך להסתכל באיזה דרגות העובדים הערביים. אני בעד שיקבלו מנהל מחוז ויורידו מאה עובדים. יש תפקידים שמשדרים עוצמה. אחות אחת פחות או יותר זה לא ישנה. ודבר נוסף, צריך חקיקה כדי להתחמש בשיניים. מערכות אכיפה. לא בגדר המלצה, תרצו כן, לא תרצו לא. אלא מי שמקיים את החוק מקבל פרס, מי שמפר את החוק מענישים. צריך אכיפה וליצור אמצעי לחץ על הממשלה. אני יכול להעיד כי השר ברוורמן עשה עבודה מצוינת.

כל משפחת אלסאנע. ד"ר ג'אד אלסאנע שלחתי אותו לקורנל. היום הוא אחד המובילים בעולם. עמר אלסאנע. הוא היחיד שלא למד. בגלל זה הפך להיות חבר כנסת. לא למד בבן גוריון. הם עכשיו מובילים את המהפכה.

חבר הכנסת מסעוד גנאים בבקשה.

כבוד היושב ראש, כבוד השר. מאחר ואנחנו לא כל כך אוהבים את הכינוי שר למיעוטים אני אמרתי השר לעניינו. אני רוצה לברך על הוועדה והיושב בראשה וכל המעורבים. אני מצטרף לאלה שאמרו שהעניין הוא לא הכוונות אלא העיקר המעשים. כמו שאומרים אצלנו, הנביא מוחמד, האמונה, מה שיש בלב, אבל צריך מה שמצדיק את הכוונה הם המעשים בשטח. כשאנחנו מדברים על קליטת עובדים בסקטור הציבורי שזה בשליטת הממשלה זו הזדמנות שהממשלה וכל מוסדותיה יהוו דוגמה לשאר הסקטורים. כאשר כולם מודים שאיש אפליה, שיש אי צדק, ויש תקנות וחוקים, הבעיה היא ביישום, באכיפה. הממשלה צריכה להוכיח דוגמה לשאר הסקטורים. אני גם טוען שהבעיה היא לא רק בחוקים אלא במנטליות וברקע מחשבתי שלא מקבל את השונה. למדנו ממחקרים שבעלי עסקים 80% לא אוהבים להעסיק ערבים. משרדי הממשלה יהוו דוגמה ששוויון אפשר לעשות. הדבר לא קל במציאות שבה אנחנו חיים בה. אבל צריכים לעשות את זה. אני רוצה לאחל הצלחה לוועדה, לך כבוד השר. אתה תמיד אומר אינשאללה.

כל חברי הכנסת שדיברו פה הם לא רק שותפים, אני יושב עם כל אחד מהם. מגלי והבה העלה כמה נקודות. אחת, שהערבים רוצים להיות שותפים. יש כאלה שחושבים שאזרחי ישראל הערבים הם גיס חמישי. המסר כאן שוויון ושותפות. לא כלכלה נפרדת או תעסוקה נפרדת לערבים, ליהודים, אלא ביחד. לגבי חיילים משוחררים. יש כאן נקודה עדינה. ברור שצריך להיות שוויון זכויות בלי קשר לשום דבר. לגבי מה שאמר חבר הכנסת עמר, אני מסכים. לגבי הנשים הדרוזיות, ביחד עם משרד המסחר והתעשייה צריכים להקים פרויקטים קרובים לבית. הבעיה של הניידות לא קיימת לאוכלוסייה הדרוזית, במיוחד לנשים דרוזיות. חבר הכנסת טלב אלסאנע כמו שהוא אומר מנטליות, לכן פה הקמפיין. אנחנו נפנה לכל משרד ממשלתי שיהיה החץ לשוק הפרטי. ואז נוכל להופיע לפני הוועדה ולהגיד לא אימן סף, לא סלימה, אלא עשרים, שלושים, ארבעים, חמישים, אלף, ואז כבר לא נצטרך לעשות שום דבר. לגבי הפסיכומטרי. אתמול ישבתי עם פרופסור טכטנברג יו"ר ות"ת. לקראת יולי תוצג התוכנית של 5 שנים להשכלה הגבוהה. עדיין בין האקדמאים רק אחוז אחד הם ערבים או דרוזים. לגבי התלמידים בתחילה היתה הגירה לברית המועצות, אחרי זה לגרמניה, אחרי זה לירדן, עכשיו לג'נין. יש פה אלפי סטודנטים שיכולים להתקבל. אנחנו צריכים פתרונות יצירתיים ומיד. ברור שהפסיכומטרי הוא מוטה תרבות. לכן אנחנו צריכים למצוא דרך, עם מכינות, עם עזרה, גם בקבלה, גם בליווי. לכן אנחנו יושבים על תוכניות כדי להביא לפריצת הדרך הזאת. ידידי, גנאים, שינוי מנטליות חשוב ביותר. פה המבחן הוא במעשים. משרדי הממשלה צריכים להוביל במדיניות הקבלה של הערבים.

הניה מרקוביץ, נציבות שירות המדינה בבקשה.

אני שמחה להודות באשמה ששירות המדינה היה סוכן השינוי הראשון. הוא בעצם הראשון במדינת ישראל שלקח על עצמו בחקיקה, הוא קרא לזה העדפה מתקנת, אבל בחקיקה לקחנו על עצמנו את ההעדפה המתקנת. קבענו לעצמנו יעדים. אני מקווה שהשר ברוורמן יעזור לנו לעמוד בהם כי החסמים הם ברורים. אני שמחה שאנחנו סוכני השינוי הראשונים והמובילים שעליהם האחרים מתחילים לדבר. כשדב לאוטמן יצר את הארגון שלו הוא קרא לנו כדי שנסביר מה אנחנו עושים בשירות המדינה. זו היתה פעם ראשונה בהיסטוריה שהתייחסו לשירות המדינה כמוביל שינוי חיובי שצריך להעתיק אותו לגופים הפרטיים.


רבותיי, אנחנו עושים את כל המאמצים. מכירים את הפעילות שלנו. ואם רק הרגע דיברתם על מבחנים מוטי תרבות אנחנו כבר עובדים על כך בשירות המדינה. אנחנו קשובים לכם, שמחים לשמוע איך לעשות את הדברים יותר טוב, ואנחנו איתכם.

תודה רבה. דני גרא יועץ הוועדה.

דוח הביניים נותן את תמונת המצב. בואו נצלם את המצב במשך 8 שנים. למעשה שינוי רציני בקליטת עובדים ערבים בשירות המדינה. ב-2003 דובר על 5%, אחרי 7 שנים 6.2%. הכניסו שם נוצרים, לא ערבים. בגדול, אין שינוי במנטליות. נשאלת השאלה מדוע? אחת הדוגמאות הטובות ביותר היא משרד הבריאות. מה פתאום יש שמה כל כך הרבה עובדים ערבים? 40% רוקחים ערבים, 90% תהיינה אחיות ערביות. עלות שכר של אחיות מעשיות ומוסמכות עולה ועולה כי אין. אז כשצריך ערבים פתאום מעסיקים אותם. כשצריך ואין ברירה, נעסיק ערבים כי הרי צריך מישהו. צריך שמישהו יסעד את מיטת החולה. אבל כשאפשר בלי אז נלך בלי. נגיד שאנחנו הולכים עם ונרגיש בלי. אתה צריך להיות סוכן שינוי אצל אלה שאתה יושב ליד שולחנם כל יום ראשון בשעה 10 בבוקר, כי הם 30 המעסיקים. לא גברת מרקוביץ. היא המארגנת. היא יכולה לקבוע תהליכים נורמטיביים, מבחני קבלה כאלה. המעסיק זה שר הרווחה ושר החינוך ושר האוצר. אלה החברים שלך. נכון שמאוד טוב שגברת שטראוס או אדון עופר יעסיקו ערבים. חלק מהבעיה זה לא רק בעיית הייצוג אלא הקושי של ערבים למצוא תעסוקה. אם היתה תעסוקה במשק אז הלחץ על משרדי הממשלה היה יותר נמוך. לכן שם המקום שלך.


אני הולך להציע לך כמה הצעות. אנחנו מדברים על תעסוקת אקדמאים ונשים. שיעור הנשים הלומדות הולך ועולה. חסרות היום 6100 כיתות לימוד לאחר השלמת תוכנית החומש לבניית כיתות. הערבים מקבלים 15% בשעות הוראה. פחות מורים. הרבה נשים. בניית הכיתות יכולה להיעשות מתקציב חיצוני. אני מוכן לדבר איתך על זה עם הצעות מחיר. מדובר כאן בין 8000 לעשרת אלפים מורים וגננות. אז זה מפקחים וכותבי תוכניות לימודים.


נקודה שנייה זה ה-matching. זה קללה שרובצת לפתח לא רק לערבים אלא גם לחרדים כי ישנם 70 ישובים, 61 ערבים ו-9 חרדים. נתיבות זה חצי חצי. אופקים. עכשיו כל הישובים הערבים סובלים מה-matching למעט שניים, מעלייה ופסוטה. ה-matching הוא מס רגרסיבי. צריך להסדיר את זה כי הוא מס לא צודק. הוא גם מוריד את רמת השירותים של הרשויות הערביות ומוריד את אפשרות התעסוקה של אנשי מקצוע, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וכולי. גם במערכת החינוך, פסיכולוגים חינוכיים. מהנדסים, מה שאתם רוצים. צריך לפעול ביחד עם מרכז השלטון המקומי.


הנקודה הנוספת. בתוכנית הסיוע שלך, קלנסואה, טירה. הם אחד ליד השני. ערבה וסחנין כנ"ל. שפרעם, טמרה. האם לא היה מקום ליצור אזורי תעסוקה גושיים? כי בסופו של דבר אם אתה עושה גם בקלנסואה וגם בטירה ומקים אזור תעשייה, אף אחד לא יכול לשאת אותו לבד. זה צריך להיות גושים. ואז אם הולכים ל-12 גושים למעשה כיסית את כל השטח כי המדינה בנויה מ-13 גושים.


אתה מדבר על תוכנית ארוכת טווח. מדובר על 10 שנים, סדר גודל בניגוד לאלה שהופיעו בוועדת אור ודיברו על 40 מיליארד דולר ואמרו לא נעשה כלום כי זה כל כך יקר אנחנו מדברים היום על בין 10 מיליארד דולר.

תודה רבה. העורך דין אוסמה סעדי.

אני רוצה לברך על הדוח החשוב שמונח לפנינו היום אחרי עבודה של 6 חודשים. הנתונים המופיעים בדוח חמורים ביותר. צריך לתרגם את זה לפרסם את הדוח הזה.

תורגם. מחר יופץ. וגם באנגלית.

אז זה חשוב מאוד. הנתונים מדברים בעד עצמם וזועקים. מדברים על ביצוע. כבר כמה שנים שאנחנו מדברים על זה. אנחנו לא רואים שום תזוזה. אם מדברים על נושא הדגל מבחינת משרדים, משרד אחד, מתוך 973 עובדים, 11 עובדים ערבים, אחוז אחד. משרד האוצר, 879 עובדים, 12 עובדים ערבים, 1.4%. משרד שיכון ובינוי מתוך 741, 12 עובדים ערבים, 1.6%. כנסת שמענו היום 1.2% ערבים. הנהלת בתי המשפט מתוך 4000 עובדים, 115 ערבים, 2.8%. כבוד השר עוד לא הגעתי ל-4%. אני מדבר על נושאי הדגל שצריכים להרים את כל הנושא הזה. אנחנו לא מגיעים ל-2%, אז מתי נגיע ל-5%. צריך לקחת את המשרדים האלה ולדחוף ולדחוף ולבצע. לשם המחשת הנושא, אם מדברים על העסקה וקליטה מה תגיד כבוד השר על מנהל ומנכ"ל בשלטון המקומי שמפטרים אותו בגלל הדעות הפוליטיות שלו. צריך בישיבה הקרובה זמן לשימוע. הושעה טלפונית. תודה רבה.

הערה אחרונה ואחר כך השר. בבקשה.

אני ממונה על שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת. כבוד השר, כבוד יושב ראש הוועדה. אני רוצה לברך על הדוח הזה ועל פעילות הוועדה. אני לא צריכה להכביר מילים כמה הבעיה חמורה. נעבור ישר לניסיון לפתרון שאנחנו מנסים להוביל. הבעיה המרכזית היא בדעות קדומות של מעסיקים, גם בשירות הציבורי, גם בשירות הפרטי. זה מה שהנציבות מנס לקדם והיה לנו כנס בנושא הזה. הנושא: העסקה רבגונית. צריך להבין את היתרון בהעסקת אוכלוסיות שונות וזה יכול רק לסייע לנו כחברה. צריך לראות באוכלוסייה הערבית קהל יעד שצריך לספק לו שירותים. לא מן הנמנע שהעובדים שמספקים את השירותים צריכים להיות ממגוון האוכלוסייה. חלק מזה זה התאמת מבחני הקבלה. אני פונה לחברי הכנסת לסייע לנו באכיפה. אנחנו מבקשים תלונות על אפליה. ראו דוגמת הרכבת. 140 עובדים הוחזרו לעבודה אחרי שפוטרו.

תודה רבה. סיכום קצר של השר לפני שנסיים.

קודם כל אני רוצה להודות לך על העבודה הברוכה שאתה והוועדה עושים. השקיפות היא הכלי הטוב ביותר. המבחן הוא במעשים. לקחתי לתשומת לבי את ההערות של דני. מה שאמר אוסמה, המספרים האלה לחדור עכשיו באמצעות לא רק אינה או הניה, אלא אנחנו בכוח שלנו כולל במשרדים המרכזיים, כולל בשולחן הממשלה. יש לנו פה הזדמנות. גם כנסת עם מנהיגות שדוגלת בשוויון ושותפות, ממשלה שמבינה סוף כל סוף שצריך לעשות. נביא עכשיו על פני זמן ישיבות אצלך, ישיבות אצלנו, ביצועים, שבעוד שנה נשב פה בוועדה ונגיד, דברים השתנו. הוועדה הזאת רצינית, מכובדת, ועניינית.

תודה רבה אדוני השר. הוועדה הזאת מתחילה היום מסע ארוך בכנסת השמונה עשרה. אנחנו גאים שעבודת הוועדה הפנתה את אור הזרקורים לנושא של תת ייצוג של ערבים בשירות הציבורי. עד כדי כך עבודת הוועדה הזאת חשובה שבמשך עבודתה פנו אלינו גם מהאו"ם, גם מעיתונות חשובה בארצות הברית, הניו יורק טיימס, וושיגנטון פוסט ולאחרונה גם מארגון ה-OECD. לכן אנחנו מתווים דרך כדי להאיר את הבעיה בפני הממשלה ובפני נציבות שירות המדינה שעושה עבודה. אנחנו מקווים שחברי הכנסת ימשיכו להשתתף. שיעור של 6% בלבד מכלל העובדים הוא שיעור נמוך ומביך. הדוח מדבר בעד עצמו מבחינת ניתוח המספרים ומסקנות. אני מקווה שבישיבות הבאות יופיע כאן ראש הממשלה והשרים שעדיין לא הופיעו. ראש הממשלה הביע הסכמה עקרונית, כך גם שר האוצר. אני בטוח שנעבוד ביחד אדוני השר כדי להביא לשינוי המצב בשטח. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10