הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
3
ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא

קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

11.8.2010

הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

יום רביעי, א' באלול התש"ע (11 באוגוסט 2010), שעה 12:00

חברי הוועדה: אחמד טיבי – היו"ר



מגלי והבה



אברהם מיכאלי



סעיד נפאע



חנא סוייד

כרמל שאמה

שמואל הולנדר

- נציב שירות המדינה



הניה מרקוביץ

- נציבות שירות המדינה



נאדר


- נציבות שירות המדינה



אריה גרינבלט

- דובר נציבות שירות המדינה



גיא רוטקופף

- מנכ"ל משרד המשפטים



דן אורן


- משרד המשפטים



תומר עמר

- משרד המשפטים



ברק מרום

- מתמחה, משרד המשפטים



ציונה קניג-יאיר

- נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התמ"ת



מרים כבהא

- נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה/צפון, משרד התמ"ת



סלימה מוסטפא-סלימאן
- הרשות לפיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה


רון גזית


- מ"מ ראש לשכת עורכי הדין, יו"ר צוות ההשמה של ערבים

בשירות הציבורי



עסאם אבו נאסר

- לשכת עורכי הדין



היבא שמאלי-עזאיזה
- רכזת השמה במחוז חיפה והצפון, לשכת עורכי הדין



אחמד חטיב

- מרכז מחקר ומידע של הכנסת



ברנרד טנוס

- סמנכ"ל קו משווה



תום, מהגר

- קרן אברהם



גנאדכי
סאוסן

- נשים נגד אלימות



סאוסן תומא-שוקחה
- נשים נגד אלימות



נדאל עותמאן

- יועמ"ש מרכז מוסאוא



אימאן סלימאן

- עיתונאית



סעד אוסאמה

- מזכ"ל תע"ל


ריאן כאמל

- סמנכ"ל מ.ש.מ

דני גרא

שרי אברמוב

אפרת מורלי

היו"ר אחמד טיבי: צהרים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי. מוזמנים: נציב שירות המדינה, מר שמואל הולנדר ומנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף ואורחים נוספים, שידברו בהמשך הדיון.


ועדת החקירה הפרלמנטרית, שהוקמה בכנסת הקודמת ועבודתה הופסקה בגלל הבחירות המוקדמות, המשיכה את פעילותה בכנסת ה-18. היא קיימה מספר ישיבות עם מספר שרים ומנכ"לים של חברות ושל משרדים ממשלתיים. אחד הצירים החשובים בנושא קליטת עובדים ערבים או אי קליטת עובדים הרבים, שיעור גבוה הוא בנציבות שירות המדינה, שאמונה על יישום החוק שהתקבל וייצוג הולם במקרה זה, אבל יותר מזה, זה גם על דעת הוועדה, על נושא של פעילות אקטיבית כדי להעלות את שיעור העובדים הערבים בשירות הציבורי.


כפי שקורה בכל ועדה, אנחנו שולחים בדרך כלל שאלות לעובדים המוזמנים, ומקבלים עליהם תשובות בכתב ולאחר מכן מתפתח כאן דיון של שאלות ותשובות. האמת היא, ששלחנו תשובות לנציב שירות המדינה, וביקשנו נתונים לגבי תכניות עבודה וכדומה. הנציבות לא סיפקה תשובה בכתב, ותכף אנחנו נשמע הסבר למה. דעתנו היא שכפי שכל אורח בוועדה, וכל מזומן וכל גוף מגיש תשובות לוועדה לפני שהוא מגיע, רצוי שכל האורחים המוזמנים, כל משרדי הממשלה, כל המשרדים הנוגעים בדבר יעשו כן כדי לייעל את עבודת הוועדה ולהקל על כולנו.


שיעור האזרחים הערבים במדינת ישראל הוא כ-20% בעוד שיעור המועסקים הערבים בשירות הציבורי הוא כ-6.5%, נראה אולי יותר, אולי פחות ב-2009. אין ספק שמדובר בשיעור נמוך, שהוא אפילו רחוק מהיעד שהחלטות ממשלה דיברו עליו, של 8% ואחר כך של 10% וכדומה, וזה אפילו רחוק מהיעד המינימאלי שהממשלה הציבה לעצמה. אנחנו שומעים יותר ויותר, אדוני הנציב, הסברים ממשרדי הממשלה, שלא נוכל לעמוד ביעד, אפילו ביעד של ה-8%. לכן, נשאלת השאלה מה נציבות שירות המדינה ואתה, אדוני, עושים כדי לעמוד ביעד של החלטות הממשלה וכן, לעמוד במה שהחוק מחייב לגבי ייצוג הולם ולהתקרב עד כמה שאפשר לשיעור האוכלוסייה הערבית מתוך האוכלוסייה הכללית, לצד שאלות נוקבות על דרג העובדים הערבים שנמצאים במשרדי הממשלה בשירות הציבורי. אין ספק שהמחסור בעובדים ערבים בדרגים אחרים הוא מחסור בוטה, זועק וכנראה שיש מדיניות של אי קליטת עובדים ערבים, ואם קליטה – אז בדרגים נמוכים ולא בדרגים שיכולים לעזור למועסק להגיע לתפקיד שיש בו השפעה על תהליך קבלת ההחלטות, כי בסופו של דבר זה ישפיע על יותר קליטת עובדים ערבים כדי למלא אחרי הוראות החוק, ואז אנחנו נכנסים למעגל קסמים שבו נשאר הייצוג בשיעור נמוך.


לפני שאתן לך את הבמה, אדוני, אני רוצה לתת ליועץ הוועדה, דוקטור דני גרא, להציג מצגת ולאחר מכן, נמשיך בדיון. בבקשה דוקטור דני גרא.

צהרים טובים. כשאנחנו מסתכלים על החלטות הממשלה בנושא ייצוג הולם של עובדים ערבים וצ'רקסים, בערבים הכנסנו גם את הדרוזים פנימה. אנחנו רואים שב-2004 היתה החלטה 1402. מצב הפתיחה היה 4.70% עובדים ערבים. היעד היה 8% תוך 3 שנים, בתאריך היעד הגיעו ל-5.6%. ההחלטה הבאה היתה למעשה החלטת סיוע של כלי כדי להעלות את מספר העובדים הערבים. באוגוסט 2006 המטרה היתה להגיע עד סוף 2008 ל-8% והגיעו ל-6.36%. 10% עד 2010, אם כי 2010 לא הסתיימה, אני מעריך שבסוף 2010 יהיו כ-6.8% עובדים ערבים. ההחלטה הזאת גם אמרה ש-20% מהמשרות החדשות יוקצו לערבים, ואז בסוף 2007, ב-11 בנובמבר 2007, באה החלטה 2579. נתוני הפתיחה היו שבשירות המדינה יהיו 5.85% ערבים, והמטרה היתה שעד סוף 2012, 10% מעובדי המדינה יהיו ערבים. הוקם גם צוות להסרת חסמים ברשות מנכ"ל משרד המשפטים, וההחלטה הזאת עדין בתהליכי ביצוע.


זה לא ביצוע. אגב, כל הנתונים נלקחים מדוחות הנציבות. ב-2003 היו 2793 עובדים ערבים ונוצרים לא ערבים. כלומר, הדוחות שהנציבות מוסרת לגבי תעסוקת ערבים כוללים גם נוצרים לא ערבים. סך הכל עובדי המדינה היו - -

מה זה נוצרים לא ערבים?

לא יודע. זה יכול להיות פרבוסלבים, זה יכול להיות אנגליקנים...

כמה שנים מאז קום המדינה מתייחסים לאוכלוסייה הדרוזית, שהוא מיעוט ערבים ואף אחד לא מכחיש את זה, אבל יש לה את היתרונות והחסרונות, את הייחוד שלה. לכן, כשאתה מוחק במחי יד, ואתה אומר שאתה מתייחס רק לערבים, אתה מוחק היסטוריה של כל הפריבילגיות - -

כתוב: ערבים – כלולות ההגדרות הבאות בדוחות הנציבות: מוסלמים ונוצרים ערבים, דרוזים...

אני בטוח שלדוקטור המכובד אין נושא בהגדרה לא לאומי ולא פוליטי. אני מדבר על הויכוח שקיים. כעדה נפרדת, שיש לה את הזכויות שלה, את הפריבילגיות שלה, את החובות שלה, אני לא רוצה לראות את זה כנציג של החברה הזאת, במיוחד בדוחות הרשמיים של מדינת ישראל, שעל פי חוק הגדירו את ההגדרה הזאת, שאתה מוחק אותנו במחי יד. לכן, כשאתה עושה את הדוח למפלגה שלך - -

אין לי...

הוא יועץ הוועדה...

· - לכן אני מעיר לו, שמי שינסה למחוק - -

זה כתוב.

אני בקושי רואה מה כתוב. כתוב למעלה: עובדים ערבים בשירות הציבורי.

לא במונח ערבים.

אחת הסיבות שלא סיימתי את התואר השלישי שלי היא כי לא רציתי להיות פילוסוף. הסתפקתי בכך שאני רואה את העובדות כמות שהן.

ההערה של חבר הכנסת מגלי והבה מובנת ואני אסביר אותה ובזה יסתיים הויכוח. הכותרת הוסברה למטה. אני, מבחינתי, ערבים זה כולל דרוזים תמיד. זו העמדה וזו גם עמדה פוליטית, עמדה אידיאולוגית וכדומה. אני מקווה שזה גם נכון לגבי אחרים, חבר הכנסת מגלי והבה, ובמקרה זה, ההודעה למטה וההסבר כל כך מפורט שהוא מדבר על מוסלמים, נוצרים ערבים, דרוזים ומוסלמים לא ערבים והכוונה לצ'רקסים.

טוב שאנחנו מתווכחים, אדוני היושב ראש, כי שנינו מאותו מיעוט ואין סתירה בכלל אבל בתוך המדינה הזאת, מאז קום המדינה - -

אגב, המספרים כוללים גם דרוזים.

כן, אני מסכים אתך אבל - -

אני רוצה להעיר הערה, אדוני היושב ראש ויועץ הוועדה: אני חושב שמן הראוי לקבל את הערתו של חבר הכנסת מגלי והבה, זה חשוב מאוד. אנחנו נשיג שני דברים: 1. נראה איך החלוקה הפנימית - -

בדוחות יש את החלוקה הפנימית.

- 2. תראה גם שאותן פריבילגיות שחבר הכנסת מגלי והבה מתכוון אליהן, לא קיימות. לכן, הייתי מציע להיכנס לחלוקה הזאת כדי לבדוק אם הפריבילגיות האלה קיימות או לא, כי הן לא קיימות.

בואו לא נהפוך את הנושא לנושא פוליטי. אני מדבר על זכויות, ותוציא אותם מהפוליטיקה. היום, בהגדרה, במדינת ישראל ישנם דברים שלא אני ממציא אותם. בכל ההגדרות יש את ההתייחסות לדרוזים ולצ'רקסים - -

חבר הכנסת מגלי והבה, בחוק נאמר: "ייצוג הולם לערבים לרבות הדרוזים".

אנחנו יודעים מי עמד מאחורי החוק ומי הצביע עליו.

זה לא משנה.

זה משנה, כי מישהו פה עומד למחוק ישות של אנשים שבחוקי המדינה התייחסו אליהם על פי מוצאם. הרי היום אף אחד לא מכחיש שהדרוזים הם ערבים. אנחנו לא באנו מפולניה ולא - -

אני לא יודע, אני רוצה לצמצם את הויכוח ואני מוותר על השאלה שלי כדי שלא תשמע קנטרנית ואני מסיים את הויכוח כאן. דני, תמשיך.

ברצינות, היושב ראש, אני רציני בהערה שלי. לא הערתי את זה בציניות.

אתם לא קראתם את הדוח של הוועדה. בכל הדוחות יש חלוקה גם של ערבים באופן כללי, גם של דרוזים וגם של צ'רקסים. אני לא רוצה לפרק את הערבים ליותר ויותר קומפוננטים, גם לבדואים, גם לערבים מהגליל, גם לערביי המשולש יש הערות לגבי ערביי הגליל. יש הערות היסטוריות והן מוצדקות לפי דעת אנשי המשולש. זה לא צריך להיכנס לפה אבל המספרים ברורים, והדרוזים נכנסים כקטגוריה בכל הדוחות של הוועדה. בבקשה תתחיל.

ובכן, הנתון היה שנתון הערבים פלוס נוצרים לא ערבים היו 5.05% לפי דוחות הנציבות. היו 147 נוצרים לא ערבים, הורדנו אותם וקיבלנו 4.78%. כך לאורך כל השנים כך שב-2009, השנה האחרונה שבה הוגש הדוח, והנציבות הראתה שהיו 4245 עובדים ערבים בשורה התחתונה מתוך 60,882 עובדים דהיינו, 6.97 אבל היו 200 נוצרים לא ערבים. אגב, מוסלמים לא ערבים, אנחנו הנחנו, אם כי אין לנו מידע, שאלה צ'רקסים. הורדנו 200 וקיבלנו 4045 עובדים ערבים, הווה אומר 6.64%.


היתה החלטת ממשלה 2579, וזו ההחלטה שאתה אנחנו חיים היום. היא אומרת שעד סוף 2012 10% עובדי מדינה ערבים וכעת, כל משרד ממשלתי ויחידת סמך נדרש לגבש, בתיאום עם הנציבות, תכנית עבודה 5 שנתית באותו משרד, במסגרתה ייקבע לגבי כל משרד ו/או יחידת סמך, מהי מכסת העובדים מקרב האוכלוסייה שאמורים לקלוט. אני משער לעצמי שהנחת היסוד שהסתתרה מאחורי ההחלטה הזאת היא שהיו משרדים שהיו יכולים לקלוט יותר מ-10 כאלה ובסך הכל, החלטת ממשלה של 10% היא החלטת מסגרת כוללת.


כמובן, המציאות היתה אמורה לגבש את תכנית העבודה יחד עם ה-5 שנתי, כל משרד עם כלל המשרדים ומדי 3 חודשים כל משרד מדווח לנציבות, והנציבות מדווחת אחת לשנה ליושב ראש ועדת השרים במגזר הלא יהודי.

היו כלים מסייעים. לפחות 30% מתוך המשרות החדשות המוקצות בכל שנה יועדו לערבים, דרוזים וצ'רקסים. להחיל על משרדי הממשלה לתת עדיפות ולהעריך עד סוף 2012 את הקצאת המשרות החדשות המיועדות לכל משרד, להסמיך את נציבות שירות המדינה לייעד משרות לבני האוכלוסייה הנ"ל, ולהקים צוות ברשות מנכ"ל משרד המשפטים, שילווה את עבודת המשרדים ויסייע בהסרת חסמים.

מצב הפתיחה ב-2007, כאשר ההחלטה הזאת היתה כאן, לפניכם למעלה. בבריאות החלוקה היתה שהיו 1946 עובדים ערבים ורק 1442 בכל שאר המשרדים. ברצוני לומר שהיחס המספרי בין עובדי מערכת הבריאות לשאר המשרדים, כמובן להוציא את המשרדים הביטחוניים, הוא בערך 50. המצב, נכון ליום 31.12, זה סוף הדוח. סך הכל, במדינה, עובדים בבריאות 2342, הווה אומר 8.26. מאחר והיו לי בתוך הדוחות נוצרים לא ערבים, אני שקללתי ועשיתי ניתוח מתמטי. יכול להיות שישנה טעות ב-10 עובדים שהיו צריכים להיות בבריאות ו-10 בשאר המשרדים האחרים אבל עשיתי ניתוח מתמטי. בשאר היחידות 1703 עובדים, וזה אומר רק 5.23% ערבים - -

מה זה בשאר היחידות?

שאר היחידות זה שאר משרדי הממשלה למעט בריאות. אם היעד הסופי הוא 2012, אם נניח דילול שנתי בכמות עובדי המדינה ב-1.3%,1.4% בשנה, סביר להניח שבסוף התקופה, בסוף 2012 יהיו 62,000 ערבים. בהתאם להחלטת הממשלה, כמות עובדי המדינה הערבים היתה צריכה להיות 10%, כלומר 6200. התוספת הצפויה, כמה היא? נתון הפתיחה היה 3388, הווה אומר 6200 פחות 3388 שווה 2300 תוספת או בין 550 ל-580 עובדים ערבים נוספים מדי שנה.


מה קרה? היום יש לנו 4045 עובדים ערבים. הווה אומר שהגידול ממועד ההחלטה היה רק 657. מאחר וזה שנתיים רק 329 בשנה. הביצוע לעומת הצפי: אם הצפי היה כ-560 קיבלנו רק 329. הביצוע הוא פחות מ-60% מהצפי לביצוע כדי להגיע ל-10%. בקצב הנוכחי בסוף 2012 יגיעו ל-5030 עובדים, בהנחה שכמות עובדי המדינה היא 62,000, זו הנחה שאני שמתי והיא יכולה להיות מעט שונה, יהיו 8%. רק להזכיר: השיעור הזה בסוף 2012 זה השיעור ששירות המדינה היה צריך להגיע אליו ב-2007 על פי החלטה ב-2004. כלומר, 5 שנות פיגור.


לקחתי משרדי ממשלה, את העיקריים שבהם ויחידות סמך שמעסיקים 500 עובדים ומעלה. הם מייצגים שלושת רבעי מכלל העובדים בכל משרדי הממשלה, למעט הבריאות. השוויתי בין 2005 ל-2009 באחוזים. באגף מס הכנסה אפילו מצאתי שישנה ירידה.

457 עובדים ערבים נקלטו בשנת 2009, אבל לשירות המדינה נוספו 345 עובדים ערבים. יש הבדל בין קליטה של עובדים לתוספת. מרביתם אחיות ורופאים. בניכוי אלה שיעור תוספת העובדים קטנה. שני שליש מכלל תוספת העובדים הערבים מאז 2005 נוצרה בגין תוספת אחיות ורופאים. ב-2009 נוספו, כפי שאמרתי, 345 עובדים, מהם רק 49 עובדים, 15% במקצועות שאינם רפואיים. אני מציע שאת השאלות נשאיר לסוף בעוד 5,7 דקות.

זה יותר מדי, תצמצם.

השאלות אומרות ככה: האם גובשה תכנית משרדית ובין-משרדית לשנים 2008-2012. אולי את זה באמת אקריא בסוף.


לגבי עמדות ניהול, שיושב הראש ציין: ייצוג הולם נבחן בשני פרמטרים עיקריים: 1. כמותית, וזאת לפי החלטת הממשלה. מה שיעור העובדים הערבים. השני הוא איכותי. כלומר, מה מידת שותפות עובדים ערבים בתהליך קבלת החלטות. אלה מתקבלים על פי רוב בדרגי המינהל הממשלתי הבכיר. אולי במקרה יוצא דופן אחד, מינוי מנכ"ל ערבי במשרד הפנים, אין שיפור מאז 2004. ערבים לא מכהנים בשלושת דרגי התפקידים הבכירים. מנכ"ל או משנה למנכ"ל - -

תסלח לי, אני רוצה לתקן אותך: פרט למקרה יוצא דופן, יושב פה נציב שירות המדינה שישב בראש ועדה. הייתי המנכ"ל הראשון בקדנציה מלאה של משרד ממשלתי - -

אדוני, אני מבקש את סליחתך.

אני מכבד את מה שאתה אומר אבל שמתי לב לכמה טעויות. כדאי שבפעם הבאה שאתה מציג לנו, פעם כתבת דרוזים וצ'רקסים ולא רציתי להפריע לך...

נצמדתי להחלטת הממשלה. כשאני מצטט אני שם דרוזים.

כתוב שם: העדה הדרוזית.

יש כמה טעויות, תתקן אותן בבקשה. זה מאוד חשוב אחרת נעשה עוול גם לנציב שירות המדינה. יושב ראש ועדת איתור אישר אותי ב-2001.

הדרג השני סמנכ"ל והשלישי זה מנהלי אגפים אחרים, פרקליטי מחוזות, חשבי משרדים, יועצים משפטיים למשרדי ממשלה וכולי.

בדוחות הנציבות הנוגעים לייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית מוצגת רק התפלגות לפי דרגות שיא. בדוחות הנציבות הנוגעים לייצוג הולם לקידום נשים בשירות המדינה מוצגות התפלגויות לפי דרגות שיא וגם לפי חוזה עם בכירים. שניהם מציגים, אגב, שיפור מבורך. גם בשם הדוחות קיים הבדל. שניהם מציינים ייצוג הולם לנשים ולערבים, אך זה הנוגע לערבים איננו כולל את המונח "קידום". השאלה, למשל, האם הממונה על קידום נשים בנציבות עוסקת בקליטת עובדות ערביות וקידומן.

בניתוח השוואת שילוב העובדים הערבים בשלוש דרגות השיא בדירוג המינהלי, המח"ר, המהנדסים והרופאים, אלה ארבעת הדירוגים העיקריים בין השנים 2004 ל-2009, אנחנו רואים ששיעור העובדים הערבים בשלושת דרגות השיא, בכלל העובדים הערבים, נע בין 1.15% ל-1.58%. כשאנחנו רואים שאחוז בעלי התואר השני והשלישי מכלל העובדים הערבים מגיע ל-20%. אנחנו יודעים שישנה קורלציה בין תפקידים, דרגות והשכלה. שיעור העובדים הערבים בדרגות האלה מהווה רק 2%, 2.5% מכלל העובדים בדרגות אלה. כלומר, בדרגות הבכירות הבכירים הערבים מהווים רק 2%, 2.5%. בקרב העובדים לפי חוזי בכירים, שיעור הערבים נמוך עוד יותר.

השתלבות הערבים בעמדות ניהול, וכאן הלכתי לבריאות כי גם בבריאות אנחנו רואים ששיעור העובדים הערבים בדרגות הבכירות נמוך. בשנת 2008 עבדו 31 רופאים בדרגה 11 בשירות המדינה, דרג ב' לפי דוח נציבות נשים. בשנת 2008 עבדו בדרג ג' 69 רופאות ורופאים, מתוכם 4 ערבים. 19 אחיות בדרגות ב'19-20 מתוכן 0 ערבים.

אני רוצה להגיד עוד דבר אחד, שבפירוט הדרגות שהנציבות מציגה לאחיות ערביות בכירות, הדרגה ב'19-20 אינה מיועדת להן כי היא לא מופיעה בדוחות הנציבות. בדוחות הנציבות לגבי אחיות ערביות הדרגה הגבוהה ביותר היא ב'18. כנראה שדרגה ב'19-20... רופאים 9 איננה כלולה בדוח לקידום הנשים. דוחות נציבות מסוימים מבחינים בין 3 קבוצות: דרגים בכירים דרג א',ב' ו-ג'. שאר עובדי המדינה אינם בכירים.

דוחות נציבות בנושאי ייצוג הולם לערבים כוללים דרגות בכירות שלא מופיעות בדוחות הנציבות, ואת זה אמרתי. אגב, זה הולך גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה. מינהלי 20-21 אינו מופיע בדוחות אחרים של הנציבות למגזרים אחרים. 41-42, רופאים 9, אחיות בין 16-18 וכולי אינם מופיעים בדוחות הנציבות. הם מופיעים כדרגות בכירות לעובדים ערבים אבל לא בדוחות של מגזרים אחרים.

בסך הכל מתוך 451 עובדים ערבים בדרגות הבכירות לפי טבלה 15 בדוח הנציבות של 2009 רק 69 עובדים מצויים בדרגים המוגדרים בדוחות אחרים של הנציבות כבכירים. כלומר, יש בכירים בדוחות של הערבים, הגדרה אחת, ובדוחות אחרים הגדרה אחרת.

אלה השאלות, אנחנו נעבור עליהן לאחר מכן. עובדות ערביות: למעלה משני שליש עובדות מדינה ערביות עובדות במערכת הבריאות. כשאני שם כאן סימן של "בערך" משום שלא היו לי את הנתונים המדויקים ועשיתי אקסטרפולציות. בכלל יחידות הממשלה עובדות כ-39000 וחצי נשים, מהן 1595 ערביות שזה 4%. ללא בריאות – 2.6%. בריאות – כ-5.4.

אני חושב שבזה סיימתי. אם אדוני רוצה שנעבור לשלב השאלות הנובעות מהמצגות האלה, בבקשה.

אחרי הצגת הנתונים האלה על ידי הוועדה, נתונים שהסתמכו גם על דוחות הנציבות וגם על החלטות ממשלה, אני נותן את הבמה למכובדי, נציב שירות המדינה מר הולנדר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, ברשותך, אפתח בנימה אישית. זאת הפעם האחרונה שאני מופיע בפני ועדה כל שהיא של הכנסת כי אני פורש, ואני די שמח ואני חושב שיש אפילו סמליות שמדובר דווקא בנושא הזה, של ייצוג הולם למיעוטים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, משום שהנושא הזה היה באמת ובתמים קרוב ללבי מהיום הראשון שהייתי בתפקיד. השתדלנו לעשות הרבה בענין הזה. יש פה שני עובדים שיושבים פה, הניה ונאדר, שרוב תפקידם הוא לעסוק בתחום הזה. אני לא אומר שאי אפשר היה לעשות יותר, בוודאי שאפשר היה לעשות יותר. להגיד שהתמונה היא אידיאלית ומושלמת לא אגיד, אבל אני חושב שאדוני היושב ראש יסכים אתי שעדין אנחנו עושים יותר. אני תמיד אומר שאנחנו בערך 10% מכלל השירות הציבורי ואני חושב שאנחנו באמת משתדלים לפחות, ועושים יותר מאשר גופים אחרים. אני אישית וגם האנשים שעובדים מאמינים באמת ובתמים שהדבר הזה חשוב לא רק לאוכלוסיית המיעוטים אלא למדינת ישראל כמדינה. לכן, תמיד השתדלתי לראות מה עוד אפשר לעשות, ולראות את הקשיים האובייקטיביים. אני חושב שכל אחד מבין שיש קשיים אובייקטיביים, ולא צריך לפרט יתר על המידה.


ברשותך, אדוני, אדבר על כמה דברים כלליים והניה ונאדר יוכלו להשלים ולהתייחס לנתונים.

בבקשה.

קודם כל, אחד הדברים החשובים שעשינו, ואנחנו יודעים מה הקושי בהתמודדויות ומכרזים וכולי, ועוד מעט אגיד על זה כמה מילים, זה המשרות המיועדות. אנחנו מהיום הראשון שאני בתפקיד נלחמתי ונאבקתי שיהיו משרות מיועדות, שכשמן כן הן, רק לבני מיעוטים, ולא מדובר על משרות זוטרות אלא על משרות מקצועיות, אקדמאיות, כי כשנדבר על הניהול, התפיסה היא שכדי להגיע לתפקיד ניהולי בכיר אתה צריך להיות בעמדה שממנה אתה יכול להגיע לתפקיד בכיר. כלומר, אם אתה מפקח במס הכנסה, יש סיכוי שתהיה פקיד שומה. ברור שאם אתה אלונקאי בבית חולים, ואני בא מהמערכת הזאת... לכן, חשוב לנו שהם יהיו בתפקידים מקצועיים כאלה, שעם הזמן הם יתקדמו לפי מערכת הקידום הרגילה ויגיעו לתפקידים בכירים.

שהם יעמדו לא מול אותה אוכלוסייה. כלומר, לא שערבי מול ערבים במגזר שלו אלא מול כלל האוכלוסייה. אגב, את זה עשינו גם אצלנו, בנציבות עצמה, ומאוד הגדלנו את מספר בני המיעוטים וכולנו עובדים מול הכלל. אם זה חוקר משמעת ואם זה משפטן בלשכה המשפטית או עובד מקצועי ביחידת המכרזים.


יש דבר אחד שהוא מאוד חשוב וצריך לזכור אותו, ואני תמיד אומר את זה: נציבות שירות המדינה, עם כל הסמכויות שיש לה, היא לא מנהלת את שירות המדינה, משרדי הממשלה, וכך צריך להיות גם במדינה דמוקרטית. בראש משרד יש שר ויש מנכ"ל, והם מנהלים את הגוף. אנחנו לא מן גוף בעל עצמה, כמו שאני לא יודע אם יש דבר כזה בעולם, שיכול פשוט לשבץ ולהגיד: אני משבץ את פלוני לכאן ואת אלמוני לכאן. זה לא הולך. שירות המדינה הוא גוף די מסורבל וכבד, והליכי המיון והקליטה של עובדים הם הליכים מורכבים כי מה לעשות? זה לא חברת הי-טק פרטית שיכולה לקחת אדם מהיום למחר. יש מכרזים, והליכי המכרזים מורכבים והם לפי חוק. יש עלינו ביקורות. זה לא כל כך פשוט להגיד: אני מגדיל את המספרים. כלומר, במשרות מיועדות זה פשוט ואנחנו כל הזמן משתדלים להגדיל את המספר הזה של המשרות המיועדות כי כאן יש לנו מן סוג של אוטוסטראדה.


אגב, גם בתקופות הכי קשות שהיו קיצוצים והקפאת כוח אדם, כשהיה המשבר הכלכלי לפני כמה שנים אנחנו נאבקנו והצלחנו לשמר את המשרות המיועדות, שלא יפגעו בהן למרות שהיו גורמים, חברים שלנו באוצר, שרצו להכניס אותם לתוך החבילה. אבל כשמדברים על כלל המשרות זה הרבה יותר קשה, וכשיש מכרז, אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד: אנחנו רוצים שפלוני ייבחר. פה יש לנו גם בעיה, ואני חוזר ואומר את זה, אמרתי את זה הרבה פעמים: אין לנו מספיק מתמודדים במכרזים האלה. ידברו אחר כך הניה ונאדר על פעולות ההסברה שאנחנו עושים אבל אם יש מכרז ולא מתמודדים שם בני מיעוטים, אז מה אפשר לעשות? אגב, חלק גדול של הקידום הוא גם בפנים, במכרזים פנימיים, כשהעדיפות היא תמיד לעובדים ותיקים יותר. אותו עבוד שהתקבל, אפילו לתפקיד זוטר יחסית, אבל הוא עובד מקצועי, אין ספק שעם השנים הוא יגיע, כמו מי שהיה מנכ"ל משרד הפנים, שהיה לפני כן משנה לנציב מס הכנסה, והוא התקדם בסולם, בדרך המקצועית הרגילה.


אני מוכרח לומר שהיום, במשרות בכירות, הדרך היא או מינויי ממשלה, מנכ"לים וכולי, ועל זה אין לנו שליטה. אני לא יכול לכפות על השר למנות מנכ"ל, שזו משרת אמון או מול הממשלה בדרגות בכירות אחרות כמו הממונה על התקציבים, חשב כללי וכל המשרות המקבילות. משרות בוועדות איתור, היום המשרות הבכירות הרגישות, דומני כ-80,90, הן בוועדות איתור. אני, עצמי, יושב בהמון ועדות איתור ואני אומר לכם שאין כמעט מתמודדים בני מיעוטים. רק בשבועות האחרונים ישבתי בכמה. אז מה אנחנו יכולים לעשות? ניגשים לוועדת איתור 40,50 איש למשרות בכירות, ואחד מהם לא ניגש בן מיעוטים. אז מה אנחנו יכולים לעשות? או משרות בכירות אחרות, כמו שראיתי במצגת, יועץ משפטי, פרקליט מחוז וכולי, אלה משרות שהמינוי הוא מבפנים במכרז פנימי. מי יתמנה להיות פרקליט מחוז? מי שהיה פרקליט ותיק וכולי. מה לעשות, לא היו כמעט והיום יש. כל אותם משפטנים צעירים שהגיעו לפרקליטות, בעוד איקס שנים יוכלו להתמודד על משרת פרקליט מחוז אבל אי אפשר בבת אחת לקפוץ לתפקיד כזה. כנ"ל לגבי סמנכ"לים למינהל וכולי. לכן, יש פה תהליך וצריך לראות את זה בראיה כוללת. מבחינתי, כל עובד מקצועי, אפילו בדרג בינוני או זוטר שנכנס לשירות המדינה, כבר נושא בתרמילו את שרביט המנהל בעתיד. וזו הדרך הרגילה כי גם היהודים מתקדמים כך.


וכאן אנחנו צריכים לראות איך אפשר להגדיל עוד יותר, אם בדרך של הגדלה עוד יותר, אם הוועדה יכולה לעזור להגדיל עוד יותר את המשרות המיועדות. אין דרך יותר טובה מזו, כמו שאמרתי. כי זה באמת יכול מאוד לעזור, וזה חשוב כי בצדק נאמר שפחות חשוב לנו מערכת הבריאות וכולי. אנחנו רוצים את העובדים המקצועיים במשרדים, במשרד הפנים, ברשות המסים, במשרד התחבורה וכולי.


כמו שאמרתי בתחילת דבריי, אנחנו גם עושים הרבה פעולות הסברה. אנחנו עושים דברים מול המשרדים, שירחיבו על כך את הדיבור הניה ונאדר, ומול האוכלוסייה, שזה מאוד חשוב. ופה, אם הוועדה יכולה לעזור לנו להגביר את המודעות באוכלוסייה, שיכתבו לי אפילו מכתבים - -

להזכירך, הוועדה הזאת מצולמת וזאת הזדמנות פז לאלה שצופים בנו.

אני רוצה לומר לכם שפה ושם אני מקבל מכתב, לא הרבה, כותב לי בן מיעוטים: אני התמודדתי על מכרז כזה וכזה ולא נבחרתי, ואני חושב שזה לא בסדר ואין העדפה מתקנת. כשאני רואה מכתב כזה אני מאוד שמח, לא בגלל שהוא לא התקבל אלא כי יש לי אפשרות לבדוק. אני בודק פרטנית את המקרה הזה, אני רוצה לראות מה קרה, והיו מקרים שדאגנו לפתור את הבעיה ולהכניס את האיש. אבל אני צריך שיפנו, אני צריך לדעת. אם מישהו יושב באיזה שהוא מקום ויש מכרז והוא אומר: אה, זה בטח תפור והוא לא מתמודד, מה אני יכול לעשות?


לכן, אני משתמש בבמה הזאת ואני מאוד מבקש שהוועדה תעזור לי להגדיל את המודעות, שיכתבו, שיתלוננו, שיציפו אותנו בתלונות ואז, אפשר גם פרטנית, עוד אחד ועוד אחד, לטפל בזה.


אם אדוני ירשה לי, אולי יוסיפו הניה ונאדר יותר פרטים.

כן, ולאחריהם מנכ"ל משרד המשפטים. הניה, בבקשה.

קודם כל, אני גאה בדוח שלנו. כמו שראיתם, בדוח יש גידול במספר עובדי המדינה. זה לא גידול כי הגדלנו את מספר עובדי המדינה. הגידול נובע מכך שקלטנו פנימה, לתוך שירות המדינה כעובדי מדינה, עובדי קבלני כוח אדם ואת עובדי תאגיד הבריאות, שעליהם לא חלה חובת הייצוג ההולם. למרות זאת, אנחנו עלינו במספר העובדים הערבים בשירות המדינה. חבר הכנסת והבה, כשאני אומרת "ערבים", אני מתכוונת גם לדרוזים כמובן. אנחנו עלינו במספר העובדים הערבים גם נומינאלית וגם ריאלית, ואני על כך גאה. ניתוחים סטטיסטיים אפשר לעשות מכל הכיוונים. יש לנו סטיות תקן וטעויות בדיווחים מהמשרדים. למשל, בגלל ההערות שכבר נמסרו לנו על ידי מר גרא בעבר, עשינו בדיקה בנציבות שירות המדינה לגבי עובדים שמקום המגורים המדווח שלהם הוא אום אל-פאחם. השם מופיעה כערבי אבל היא יהודיה. אז אנחנו כל הזמן רצים אחרי עדכון נתוני המחשב וטיוב הנתונים, כך שאני לא רואה כדבר כל כך נוראי את הסטייה הזאת של 200 העובדים, כי הם מסתתרים לי בדוחות אחרים כיהודים, ובטח אם אעשה טיוב נתונים הם יחזרו לדוח.


לכן, אני אומרת שהדוח הזה הוא אמיתי. אנחנו עומדים בסוף שנת 2009 על כ-7% עובדים ערבים בשירות המדינה למרות העליה הריאלית המאוד גדולה במספר עובדי המדינה. יש לנו עליה יפה, ועליה שאני עוד יותר גאה בה היא במהות התפקידים שהעובדים האלה מקיימים. גיא בוודאי ידבר על משרד המשפטים ועל קליטת משפטנים בכמויות לתוך המשרד שלו, קליטת כלכלנים למשרד האוצר שגם התקדמו. נבחר חשב, נבחר סגן הממונה על שוק ההון, שזה תפקיד בכיר. חוזי הבכירים הם התפקידים הבכירים בשירות המדינה ומר גרא, הם לא מופיעים בדוח שלך כי אתה מתייחס רק לדרגות ולא לחוזה.

כתוב.

תצרף את זה ביחד - -

אני צירפתי את זה, זה נמצא שם. 8 בכירים.

תראה, בסטטיסטיקה אפשר לשחק בכל הכיוונים. אני גאה במספר העובדים שעוברים אצלנו כל שנה. אני גאה במספר הנשים שמתקבלות כל שנה, שמספרן עולה לתפקידי ניהול ולא רק לתפקידי שירות. אני חושבת שאם נקבל תמיכה מהוועדה, אנחנו נתקדם יותר ממה שהגענו עד היום.

תודה רבה גברת מרקוביץ. הוועדה, כפי שכולם יודעים, תפקידה הוא לדחוף קדימה את הנושא של קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, והיא היתה זרז וקטליזאטור להעלות את הנושא הזה על סדר היום, תוך כדי הצגת מספרים, כשלים, הצלחות, אם יש. עם כל הכבוד, הגברת מרקוביץ, המושג "גאווה" לא בדיוק מתאים לנתונים העצובים ולמספרים שנמצאים פה. 6.5% או 6.6% מתוך אוכלוסייה המהווה 20% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל הוא לא מקור לגאווה בשום דבר. נהפוך הוא, זה נתון עצוב הדורש תיקון. אני רוצה לברך על כל מאמץ שנעשה אבל גאווה היא לא המילה הנכונה לתאר את המצב.


נאדר, בקצרה. לאחר מכן, מנכ"ל משרד המשפטים.

בהמשך לדבריה של הניה, בשנים האחרונות אנחנו נותנים דגש מאוד רחב על ענין ההסברה. אנחנו מנסים להגיע לכל מקום, לכל יישוב, לכל כפר ערבי או דרוזי או צ'רקסי, מהצפון ועד הדרום ולהסביר על המהות של התפקידים, להסביר על הדירוגים, על השכר הצפוי, על המכרזים, על הליך המיון כדי שכל החשש שיש לבני האוכלוסייה הזאת להתמודד על המכרזים וכל הבעיות שהם נתקלים בהן בהליך המיון של הנציבות, על הכישלונות בבחינות הנציבות, ננסה להתגבר. בנוסף לדברים האלה עשינו הרבה התאמות בבחינות ובמכרזים לטובת בני האוכלוסייה הערבית וגם לבני האוכלוסייה האתיופית, שגם עליהן חלה חובת הייצוג ההולם. אנחנו מנסים כמה שאפשר שיהיו, כמו שאמר הנציב. אם לא יהיו עובדים מול ועדת הבחירה, אז אי אפשר לבחור עובדים ערבים. אנחנו עושים כל מיני התאמות כדי שכמה שיותר מועמדים, בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית יגיעו לוועדות, ובתוך הוועדות, מזכירי הוועדה, חברי הוועדה, יש להם הנחיות ברורות להפעיל את מדיניות ההעדפה המתקנת למועמדים בעלי כישורים דומים או כמעט דומים, ואם יש מועמד ערבי שהוא שווה למועמד היהודי, המועמד הערבי ייבחר. מכרזים שלא ישמו את המדיניות הזאת, כפי שאמר הנציב, לפעמים בוטלו ולפעמים גם נערכה הבחירה הנכונה לפי חוק העדפה מתקנת.


אנחנו נשמח להיעזר בכל גורם, בכל ארגון, בכל עמותה שייעצו לנו. כמובן שיש לנו את מנכ"ל משרד המשפטים שעוזר המון בתחום הזה, ועדה להסרת חסמים והוא בטח גם ירחיב על כך בדבריו.

תודה רבה נאדר. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לדוקטור גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים, שמשרדו נוגע ישירות בענין, דרך הוועדה להסרת החסמים. בבקשה אדוני.

תודה היושב ראש. ראשית, אני רוצה להודות ליושב ראש ולכל האנשים שבאו לוועדה הזאת. לצערי, אלה אותם אנשים שאנחנו רואים בכל האירועים שעוסקים בנושאים של קידום האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל בהיבטים השונים. הייתי רוצה שיהיו יותר אנשים שיעסקו בזה ואני תקווה שגם הישיבה הזאת של ועדת החקירה תהווה איזה שהוא קטליזאטור לצורך הגעה אל היעד. פה אני רוצה לומר גם משהו על היעד: היעד הזה הוא יעד מאוד צנוע. 10% זה יעד צנוע. היעד האמיתי שלנו הוא שיקוף של האוכלוסייה, והשיקוף צריך לתת 20% וזה צריך להיות היעד שלנו כמדינה, לדעתי, ואת היעד הצנוע הזה, שגם אליו קשה לנו להגיע, אני מקווה שבאמצעות התכניות שאנחנו מרכזים, נצליח לעמוד בו.


אני רוצה לומר גם לנציב שירות המדינה שריגש אותי שאמר שזו הפעם האחרונה שהוא יהיה בכנסת. אני מקווה עבורנו וגם עבורך, שאולי בתפקיד הזה זו הפעם האחרונה. אני מקווה שבתפקידים נוספים שתמלא בעתיד תמשיך לפקוד את הכנסת. אני חושב שנציבות שירות המדינה היא חברה אמיתית בצוות שבראשותי להסרת חסמים. משהו על המילה "גאווה" – אני מבין מאיפה היא באה. אני חושב שמנוקדת ההתחלה לנקודה שאנחנו נמצאים היום אנחנו רחוקים מלהיות גאים, אבל הגאווה היא בהחלט על העשייה, והעשייה רבה. אנחנו יושבים אין ספור פגישות בוועדה להסרת חסמים ומנסים לחשוב מדוע זה עבד ומדוע ענין אחר לא עבד. אני עוד מעט אפרט. אנחנו לא נחים לרגע ואני חושב שלנציבות שירות המדינה, לעצמי אני לא יכול לחלוק שבחים, אפשר להתגאות במאמצים. לצערנו, עדין התוצאות הן לא התוצאות המקוות ואני מקווה שבהמשך העשייה נגיע גם לתוצאות המקוות ואף יותר מכך.


אני רוצה לומר כמה מילים על עבודת הוועדה: הממשלה החילה בעבר על קודמי בתפקיד, מר משה גילון, לעמוד בראש הוועדה להסרת חסמים בכלל במשרדי ממשלה. הוועדה הזאת היא גם סוג של קטליזאטור. בעצם, נמצאים בהם גם נציגים של משרד המשפטים, נציגים של נציבות שירות המדינה, שזה הניה ונאדר, נציגים של הרשות ואני חושב שגם נציג של הרשות ממשרד ראש הממשלה, היימן, שיציגו כאן את הנתונים שלהם וגם נציגות של השר לענייני מיעוטים ואנחנו בעצם עובדים יחד. אנחנו למדנו משהו מהוועדה הזאת. אחד הסעיפים של הוועדה הזאת, של הדוח: ועדת חקירה היא גוף מסייע ביישום חוק. כתוב: "חרף עיסוקם הרבים של שרים ומנכ"לים ראוי שהם יספקו את מלא האינפורמציה לגבי המצב הקיים, כולל מכשולים וכשלים שעומדים." גם כתוב: "לשם כך נדרשת הרשות המבצעת, שרים ופקידים לייתר פתיחות, אמון ושיתוף פעולה בכלי הבקרה המוצהר שאינו מן הצד השני של המתרס." כלומר, אין כאן אנשים שהם צדדים אדוורסריים. כל הגורמים צריכים לעבוד יחד על מנת לנסות, לדעתי, להשיג את היעד. אני גם מאוד שמח על האווירה בוועדה הזאת, שזו האווירה השוררת.


מבחינתנו, במהלך הזמן של עבודת הוועדה הגענו להרבה מאוד מסקנות, וחלקן כבר יושמו. אני אזכיר כמה מהן, שכבר יושמו ובוצעו עוד לפני תקופתי. אם זה העלאת סיוע בשכר דירה. אחת הבעיות הקשות שהוועדה מצאה כחסם זה שאנשים ממשיכים לגור באזור מגוריהם וצריך להבין את זה, וקשה להם להגיע למקומות כמו תל-אביב וירושלים, לחלק מהאנשים שגרים בריכוזי אוכלוסין בצפון הרחוק. הוחלט ובוצע השתתפות משמעותית בשכר דירה. אגב, מבחינת הנתונים האמפיריים זה גרם להרבה מאוד אנשים לעבור. זה גם חלק מה מהתערות בחברה וזה גם משהו שסייע.


קיצור הזמן הדרוש – לצורך איוש משרות, הנציבות פועלת ופעלה. אני חושב שכבר היום אנחנו נמצאים במצב הרבה יותר טוב. העברת נגישות המידע אודות המשרות הפנויות, גם זה לדעתי כבר בוצע. אולי נאדר יוסיף בהמשך. מתכונת חניכה משרדית לכלל העובדים. בחלק מהמשרדים התחילו ואני חושב שאנחנו מרחיבים את זה. הקמת מאגר של חברי ועדה בוחנים מקרב הקבוצה הוודאית לייצוג. כלומר, חלק גדול מהבוחנים יהיו גם פה, בהקשר הזה עוד לא הושלמה התכנית אבל עכשיו חלק גדול מוועדות המכרזים מאוישות על ידי אנשים מהמגזר, והגדלת המשרות המיועדות.


אני חייב לומר שבישיבה האחרונה הגענו לעוד כמה תובנות. חלק מהדברים שראינו בעבר כחסם, התברר שפתאום החסם הוא חסם אחר. כלומר, או שהחסם הזה נפתר ויש חסם אחר, וזה גם קורה, ואת זה אנחנו רואים מתוך הנתונים. אנחנו רואים שיש בעיה גם בצד הביקוש וגם בצד ההוצאה. בעיה בצד הביקוש: אנחנו לא מצליחים להביא לכך שהרבה אנשים יפנו. זו אמירה פשטנית לומר שהם לא מעוניינים והנה, אנחנו חוזרים אל המונח "הם" ו"אנחנו". זו אמירה פשטנית לומר "הם לא מעוניינים". זה לא נכון. לנו יש בעיה. אם יש גוף, אם יש אדם שחושב שאין לו סיבה לגשת כי הוא לא ייבחר, כמו שאמר נציב שירות המדינה, אז אנחנו נמצאים בבעיה לא פשוטה. ראשית, גם אצלי במשרד אני נוקט בשיטה של תביאו שמות, למרות שזה אסור ופסול אני לא ממנה את האנשים האלה בלי מכרז. אני אומר: תיגשו למכרז, יש לכם סיכוי להיבחר במכרז. זה נותן ביטחון.


בענין ביקוש, החלטנו בוועדה עכשיו לצאת במספר פעולות: פעולה ראשונה – הקמת שולחן עגול לקידום ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית. אנחנו חושבים שיחד, בעזרתנו, בעזרתכם, אנחנו יכולים לגרום לכך שיותר אנשים ירגישו שהם בוטחים במערכת והם חלק מהמערכת ושיש סיכוי. אגב, אעיר עוד דבר אחד לגבי כל הדברים הללו: הענין של התקציב עוד לא נסגר. אנחנו מקווים שהדבר הזה ייסגר ממש בקרוב.


הקמת קבוצה בנושא במאגרים אלקטרוניים, פייסבוק וכולי. הסבר ופרסום מאסיבי של מכרזים. כנסים בנושא ייצוג הולם. אגב, אני, אישית, כבר מתוכננים לי כנסים. גם ברמה האישית, אני ועורך דין רון גזית שיושב כאן, מלשכת עורכי הדין, מופיעים והופענו בכנס לשכת עורכי הדין בפאנל שעסק בנושא. לצערנו, חבר הכנסת טיבי היה באותה עת בביקור בזק מחוץ לישראל, וגם היה אמור להיות שם ואני מקווה שייצגנו אותו נכונה. יצירת שיתופי פעולה עם מארגנים של כנסים, שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות ועם ראשי המדיה הערבית, והכנה לבחינות של נציבות שירות המדינה.


התכנית הזאת היא התכנית האחרונה שיצאה מאתנו. אנחנו מקווים שנסגור בקרוב את הביסוס התקציבי לכך. כל אחד יתרום משהו. יש לנו גם חלופות. לדוגמה: במקום לשכור אולם בנצרת, יושב ראש ועד מחוז הצפון אמר: אתם מוזמנים אלי, וזה דבר שמסייע לנו להקטין את העלויות ואני מקווה שנעמוד בזה, אבל גם האוצר והמשרדים ישתמשו בתקציביהם האישיים לצורך קידום המטרה הזאת. אנחנו רואים במטרה הזאת מטרה מאוד מאוד חשובה, וזה תפקידנו ותפקידכם, תפקיד הציבור כולו, לסייע בכך. כל אחד מאתנו הוא שגריר בהקשר הזה.


צריך גם פעילות מול עובדי המדינה עצמם. אנחנו ראינו את זה וגם את זה ביצענו כחסם. אנחנו צריכים שעובדי המדינה יכירו בתרומה הרבה כי חלק גדול מהענין, כשהמשרד שלי מקבל עובד שהוא מהמגזר, זה לא ויתור. אנחנו לא עושים ויתור שאנחנו מקבלים מישהו. אנחנו מקבלים עובדים מצוינים, עדין לא ברמות הבכירות ביותר של פרקליט מחוז אבל ברמות של סגנים לפרקליטי מחוז שכבר יש לנו. בכל השירות המשפטי יש עובדים מצוינים. זה לא עובדים שהתקבלו לעבודה בגלל שהם עובדי מגזר. הם התקבלו לעבודה והם עושים את העבודה שלהם ויש גם עובדים לא טובים, כמו שיש בקרב יהודים. אבל רובם אנשים בעלי רמה גבוהה מאוד. בשנים שעבדתי באקדמיה, חלק גדול מהם גם היו סטודנטים שלי באוניברסיטאות ובמכללות, ואני מאוד שמח לפגוש אותם גם במסגרת העבודה כעת.


פעילות נוספת זו פעילות ברמה של ההיצע. ופה יש קושי שאנחנו הבנו אותו לאחרונה. כאשר מחליטים לקלוט משרות חדשות שמיועדות לעובדים מן המגזר, קיימת בעיה אמיתית שבשנים האחרונות יש קיצוצים רבים בכוח אדם ואנחנו עדין שם. קיצוצים רבים בכוח אדם, זה אומר שלא נקלטים עובדים. לא רק שלא נקלטים עובדים חדשים, גם המדינה מקצצת, מורידה את בסיס התקן. כך שאפשר לומר שמצד אחד אנחנו נוסיף עובדים חדשים ומצד שני, לא מגיעים עובדים. וכאן, אגב, זה רעיון שעלה בתוך הוועדה להסרת חסמים, אנחנו עובדים מול האוצר על מנת להחריג מקיצוץ את אותן משרות שמיועדות. אני מקווה שנגיע לכלל הסכמה. אגב, כמובן שעזרתכם חשובה לנו לצורך הענין הזה. אם נצליח לעמוד בזה, אני חושב שנוכל להתקדם אל עבר היעדה הצנוע שהממשלה הציבה לנו.


בהקשר הזה אני רוצה שוב להודות לנציבות שירות המדינה על משהו שנעשה ממש לאחרונה: משרדים קלטו במהלך השנים עובדים על בסיס משרות מיועדות, והיה לנו קושי גדול מאוד עם האוצר. האוצר לא תקצב אותם, ובעבודה באמת מאומצת, שהגיעה עד נציב שירות המדינה עצמו, אני יודע את זה באופן אישי, אני כמובן פעלתי באופן אישי וראש אגף תקציבים פעל באופן אישי, אנחנו הצלחנו עכשיו, סביב דיוני התקציב, לאשר את כל המשרות שלא תוקצבו בעבר, והעבר אם אני לא טועה, זה שנת 2005 - -

2000.

המסה הגדולה היתה בסביבות 2005, וגם אושרו המשרות המיידיות. אגב, אצלי במשרד המשרות האלה כבר יצאו למכרז. כלומר, אני חושב שהנתון שיש לי, 210 משרות מיועדות בשלב הזה, ש-196 מהן מאוישות וכל היתר בהליכי מכרז מתקדמים.

רגע, 196 מאוישות...

אצלי הכל מאויש.

אבל מה זה עוזר לנו אם הכל מאויש? אתה כאילו הוספת תקנים לתקנים המאוישים.

לא, לא. אני אומר שמבין התקנים המיועדים כמעט הכל מאויש.

תאמין לי שהבנתי את המשפט שלך יפה מאוד מאז שאמרת אותו, ואמרת דברים יפים. אבל אם אתה מדבר על 210 תקנים, 196 מהן משרות מאוישות אז אם נעשה את החשבון: 210 משרות פחות 196 זה המשרות החדשות.

אז ברשותך, אני רוצה להסביר: כל משרה שניתנת לי, שהיא משרה מיועדת, ניתנת וניתנה במהלך השנים ואיישתי אותה. גם כשלא היה לי ביסוס תקציבי על זה, המשרד השתמש בביסוס תקציבי של משרה שאיננה מיועדת. זה מה שאני אומר. עכשיו, לחלק מהן קיבלנו בדיעבד את התקציב. אם לא הובנתי נכון...

אתה גם דיברת על קיצוצים בכוח אדם, נכון? כאשר בדוחות הנציבות מראים דווקא גידול בכוח אדם.

בשירות הממשלתי בכלל?

כן.

בשירות הממשלתי בכלל, תמיד יש גידול בכוח אדם, אבל הגידול בא על חשבון קיצוץ. אתן דוגמה: השנה הזאת קוצצו מתקציב המדינה 2% ממשרות לשירות המדינה. כלומר, במשרד שלי, אם יש 3000 עובדים, אני צריך לקצץ כ-60 משרות. כנגד הקיצוץ לפעמים מקבלים גם תוספת.

גובה העלייה בכוח אדם זה היה קליטת עובדי קבלני כוח אדם לתוך שירות המדינה.

זה ההסבר - -

מבחינה רישומית הם לא נחשבו ולא נרשמו כעובדי מדינה כי הם היו עובדי קבלן. זה לא תקין מכל מיני סיבות אחרות ולא פה המקום להרחיב את הדיבור. האוצר הבין שאי אפשר להמשיך כך והם עובדים בכל מיני מעמדות ותאגידים שכאילו היו עצמאיים וכולי.

האם כמות עובדי המדינה בדוחות שלכם כוללים עובדי קבלן?

לא. אין לנו עובדי קבלן יותר.

כי זה מה שמשתמע מהדברים.

עובדים שנקלטו הפכו להיות עובדי מדינה אבל הם היו גם קודם עובדי מדינה.

אבל כמות עובדי המדינה גדלה לפי דוחות נציבות שירות המדינה.

כי הפכנו את עובדי הקבלן. בשנת 2004, כשאתה רואה 56,000 עובדי מדינה, זה לא כלל בתוכו את עובדי קבלן כוח אדם. ב-2004 קלטנו לתוכנו את עובדי קבלני כוח האדם. מ-2004 התחילה העליה ולכן, מספר עובדי המדינה עולה בדוחות.

האם ב-2009, כשמספר עובדי המדינה עולה ב-2000 או 1800, אני לא זוכר את המספר המדויק, כמה מהם עובדי קבלן?

לא, הם לא עובדי קבלן. אתה לא רוצה להבין אותי, אז אתה לא מבין. היו לנו שני חשבונות: עובדי מדינה ועובדי קבלן. היום החשבונות האלה מאוחדים.

השאלה שלו היא מתי הפסיקו להיות עובדי קבלן?

זה התחיל מ-2004 - -

השאלה שלו מתי זה יסתיים כי המספרים שלו - -

לקראת 2009 עובדי הקבלן ועובדי תאגידי הבריאות במשרד הבריאות.

איך עובדי הקבלן עד היום מגויסים לשירות עובדי המדינה?

לא. לא מגייסים עובדי קבלן. במשימות מאוד קצרות מועד - -

אני מסיים. אני מקווה שהענין הזה הובן. מה שאנחנו צריכים לעשות כעת או מה שהוועדה רואה צורך לעשותו כעת: 1. צורך הסברתי. גישה אל תוך האוכלוסייה הערבית עם הסבר, להיות רגישים לאוכלוסייה הערבית במכרזים, גם בשפה הערבית. בדרך הזאת להגדיל את הביקוש וברמת ההיצע לעשות מאמץ של מכאן ולהבא, גם כאשר יהיו קיצוצים רוחביים בכוח אדם, להחריג את הקיצוץ הזה מהמשרות המיועדות. בדרך הזאת אני מקווה שנוכל לעמוד ביעד הצנוע שהוצב כאן. תודה רבה.

תודה לך, מנכ"ל משרד המשפטים. אני רוצה לפתוח את הדיון ולאפשר לאנשים להשתתף בדיון. מי שרוצה לדבר, נא להירשם.


חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך את נציב שירות המדינה, ובאמת לאחל לך דרך צלחה בכל אשר תפנה. כשאני מסתכל, לפחות בשנים האחרונות, כשאני גם בשירות המדינה ואחר כך חבר כנסת, ראיתי כמה מפעלים חשובים שהיתה לך טביעת אצבע ענקית, וחשוב מאוד לציין את זה. מצטערים שאנשים טובים הולכים, אבל כנראה שזו דרך החיים. אני יודע שגם אתה וגם הצוות שלך, אם זה הניה ואם זה נאדר, כמה מאמצים אתם עושים. אני יכול להביא דוגמה שכבר עובדת במשרד החוץ: היום ישנם 5 צוערים. זאת אומרת, כל התקנים שאנחנו נלחמנו עליהם, לולא העזרה שלכם בהשגת התקנים ממשרד האוצר, לא היינו מצליחים לאייש אנשים בתפקידים.

יש גם דיפלומטים ממש.

נכון. אני רוצה לברך אותך, ואלה החיים.


לגבי מנכ"ל משרד המשפטים, אני רוצה להגיד שגם היושב ראש וגם אנוכי נכחנו בישיבת ועדת הכספים. אני שמעתי את ההצהרה שלך ואני מצטט אותה בכל מקום, שיהיה במשרדי הממשלה נושא השוויון, שאתה מטפל בו ונלחם בו, ואני מברך אותך על כל שלא תסכים, למרות שאתה מוצא לפעמים באותו משרד אנשים בעלי דעות קדומות בנושא של השוויון ושילוב אוכלוסיית המיעוטים בתפקידים. יישר כוח. ראיתי את זה, וראינו את המימוש של ההחלטות האלה.


אדוני היושב ראש, כשאנחנו מעיינים בנתונים, אני לא יכול להגיד שאמנם אנחנו עלינו על דרך, אבל הדרך הזאת רחוקה מדי בשביל להשביע את רצונם של כל אזרחי מדינת ישראל, אלה שרוצים להשתלב במדינה הזאת ולהיות חלק ממנה. כשאני מדבר על מספר העובדים, זה נכון שבכל ישיבה אנחנו מתייחסים למדיניות ולדרך שאנחנו צריכים לפעול בה, אבל אנחנו צריכים לדעת מה המספרים המיועדים לכל שנה ולראות בשיתוף פעולה עם הנציבות מול משרדי הממשלה כיצד אנחנו מיישמים זאת. אני זוכר את ההקצאות שהוקצו למשרד הייעודיות מאז 2005 ועד היום, ואני רואה שאותן משרות, ושמענו את הסיבות לכך שהמשרות האלה לא מאוישות, חשוב מאוד שנוודא ונסייע שהמשרות האלה יתמלאו. אפשר לדרוש ולבקש, יש הקצאות, אבל לא ממנים. זאת אומרת, אנחנו צריכים לקחת על עצמנו את החלק הזה ואני בטוח, שבמסגרת הוועדה הזאת, במסגרת המשתתפים, זה חשוב מאוד שנעקוב אחרי הנושא הזה.


אני רוצה לחזור לסוגיה שמטרידה אותי ושוב, אני לא נכנס לנושא ההגדרה של הערבים מבחינת לאומיות ולא מבחינת ההכללה. אני משמש פה לאותם אלפי חיילים שעושים את שירות החובה שלהם. הרי אותו נער שבגיל 18 חלקם הולכים ללמוד באוניברסיטה, מגיעים לגיל 21,22 ויש להם תואר והם מוכנים להצליח. אני מדבר בעיקר על אותם אלה שעושים את השירות היום, אני מדבר על הדרוזים והצ'רקסים שיש להם שירות חובה. יש היום גם בני מיעוטים אחרים שעושים את השירות הזה. הם לא צריכים להיות מקופחים, לא בסטטיסטיקות ואני מסכים שחל עליהם אותו קיפוח שחל על שאר המיעוטים בהרבה תחומים, אבל מצד שני אי אפשר להעלים אותם בנתונים שראינו פה, כי אני טוען שאותם אנשים שעושים את החובות שלהם, מגיע להם להיות לפעמים אפילו בהעדפה על אלה שלא עושים. זה לא סותר את הדרישה שלנו שצריך להיות שוויון זכויות לכולם, ושכולם צריכים לקבל. אני שומע את הביקורת הזאת מאנשים שאני פוגש, אנשים שכותבים לנו ואותם אנשים שמבקרים אותנו. לכן אני אומר את הדברים האלה לוועדה וזו לא הפעם הראשונה שהיושב ראש שומע אותי בענין הזה אבל חשוב כנציבות שירות מדינה, כמנכ"ל שעומד בפני החסמים, לקחת את הדברים האלה בחשבון.

אולי רק משפט אחד: אני בקשר מאוד הדוק עם ראשי הוועדות כך שאני שומע את הדברים ממש ממקור ראשון.

זה דבר חשוב שיהיה קיים. אני מצפה ומקווה שאדוני היושב ראש קבענו ישיבת מעקב וחבל שזה פגרה כי אני מניח שהיו משתתפים יותר חברי כנסת שהיו רוצים להיות פעילים. אני מציע שנקבע - -

אבל תודה לאלה שבאו היום.

בוודאי, אבל חשוב לנו שיהיה תאריך יעד לראות מה השתנה מהטבלאות שראינו. אמנם יש המון שאלות. אדוני היועץ, זה לא צריך להישאל רק במסגרת הכללית. אנחנו צריכים לרדת למסגרת של הפרטים ולקבוע ישיבה בה נראה מה התקדמנו מהישיבה הזאת ועד הישיבה הבאה, כך שנוכל להגיד איפה עדין ישנם חסמים, איפה עדין יש בעיות בקליטה. אני אמרתי שאני מברך אבל חשוב לנו להילחם ביחד כדי לסגור את הפערים.

תודה רבה לחבר הכנסת מגלי והבה. נמשיך בדיון תוך כדי שאלות. נרשמה הערה של חבר הכנסת והבה, ויש כאן שאלות שמתייחסות גם למה שהצגתם ולעבודת שירות המדינה. נשאלת השאלה האם הוגשה תכנית עבודה משרדית ובין-משרדית לשנים 2008-2012 ולכל שנה בנפרד לגבי מכסה ולגבי משרות. יעדי ההחלטות הקודמות לא יושמו. נדמה לי שבאחד השקפים שיעור הביצוע הוא 59% מול צפי - -

בשנתיים האחרונות.

במה שונה תכנית העבודה ליישום החלטות 2579 מהתכניות הקודמות, והאם המכסה הכוללת אחידה לכל המשרדים? מה הקריטריונים למכסות המתוכננות והאם קיימת מצבת עובדים לפרישה עד 2012? האם קיים דוח ומעקב אחר אחר השגת יעדים, המסקנות של הדוח, והאם דווחה ועדת השרים מדי שנה מה היו מסקנות הדוח האחרון ביחס להשגת היעדים האלה? לגבי שקפים קודמים, חלק ב' של השאלות: כמה משרות חדשות הוקצו מ-2008 וכמה לערבים? כמה משרות היו צפויות להתפנות ב-2009 וכמה פונו? כמה אוישו על ידי ערבים? מה הפירוש המעשי למתן עדיפות, היכן בוצע והיכן לא בוצע?

יש עוד שקף אחד.

בריאות – מה ההסבר לכך ששיעור אחיות ורופאים ערבים הוא כ-10% מכלל ציבור זה בעוד ביתר המשרדים השיעור הוא מחצית השיעור הזה. בשלהי 2008 אושרו המלצות ועדת חסמים. האם הן סייעו להגברת תוספת העובדים הערבים בשירות המדינה בשנת 2009 ביחס לשנת 2008 ואם לא, מדוע? האם נשקלה הסרת חסמים אחרים, מה החסמים בתוך שירות המדינה? האם נשקלה הסרת חסמים אלה. תודה רבה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שהשאלה הראשונה היא שאלה מרכזית: האם התכנית הזאת תשיג את יעדה? האם אפשר להגיד שהיום - -

השאלה הראשונה היא השאלה החשובה והיא חזרה על עצמה ואני בטוח שהנציב יענה עליה אבל לגבי המספרים והנתונים האחרים, נאדר יענה בשם נציבות שירות המדינה. בבקשה נאדר.

אתחיל לענות בכלליות: נתחיל בענין תכניות העבודה: בשנת 2007, אחרי החלטה 2579, שזו ההחלטה הלפני אחרונה כי יש החלטה אחרונה שהתקבלה בשנת 2009 ואתייחס אליה יותר מאוחר, כל משרד ממשלתי, כולל בתי חולים ממשלתיים הוזמנו הסמנכ"ל ומנהלי משאבי אנוש לנציבות שירות המדינה. כל משרד התבקש לתת תכנית יעדים שנתית, איך הוא מתכוון להגיע ל-10% במשרד שלו. כמו שאמר היועץ, 10% מתייחסים לכלל שירות המדינה ללא התייחסות למשרד מסוים, אבל הנציבות בתור החלטה מינהלתית פנימית שלנו, החלטנו שכל משרד יגיע ל-10%, וזה באמת כדי שלא נגיד שמערכת הבריאות תגיע ל-30%,40%, ומשרדי הממשלה הכלליים יישארו על 1%,2%. אנחנו רוצים לתת הזדמנות לכל סוגי המקצועות של בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, שישתלבו בשירות המדינה.

זאת באמת בעיה. תראו, אם אנחנו נשים את זה על השולחן, ידעתם שמשרד ראש הממשלה, שהיו בו 4 או 5 עובדים ערבים נדמה לי, לא יגיע ל-10% והיו נדרשות התאמות. ידעתם שמשרד החינוך, 28% מעבודתו היא האוכלוסייה הערבית, זה אחוז הילדים הערבים. ידעתם שמשרד הרווחה, מה לעשות? חלק גדול מאוד מהקליינטים שלו הוא ערבים שרמת חייהם נמוכה יותר, מצוקותיהם גבוהות והעוני עצום. עשיתם בוודאי התאמה, זוהי תכנית עבודה. האם אפשר לראות זאת?

אנחנו ידענו שיש גם משרדים אחרים. ידענו שמשרד הקליטה, למשל, צריך לתת עדיפות לאוכלוסיית העולים בקליטה ולמרות זאת, גם משרד הקליטה נרתם לקליטת העובדים הערבים וגם הוא לקח את זה על עצמו וגם הוא קלט. גם הנהלת בתי הדין הרבניים, זה לא בדיוק משרד שיכול... אני לא רוצה לפרש, וגם הוא קלט. כמובן שיש משרדים שלא יגיעו ל-10%, יש משרדים שיעבור את ה-10% ויש משרדים שירדו מתחת ל-10%. הענין שלנו בלהעלות את ה-10% בעבודת המטה שלנו הוא גם להכניס משהו איכותי לנושא הזה כי להוסיף למשרד הרווחה, גם מטפלות ערביות, זה באמת לא התפקיד שלנו. חסרות מטפלות? שמנכ"ל משרד הרווחה ייגש לממונה על התקציבים ויגיד שבלי תוספת מטפלות הוא לא יכול לטפל במוסדות שלו. זה לא בדיוק התפקיד שלנו. אבל אם שר הרווחה או מנכ"ל משרד הרווחה רוצה להקים יחידת מטה חדשה, אנחנו בהחלט שם, בתגבור היחידה בעובדים ערביים מבחינת האיכות של העבודה. כך גם אחיות ורופאים. אנחנו לא מתגברים אחיות ורופאים במשרות המיועדות שלנו. תגברנו רק במקרה אחד מסוים, בבית החולים אשקלון כי עמדה קליטה של רופאים בדואים בוגרים, שהיה חשוב לנו לקלוט אותם שם. אבל אנחנו לא מתגברים את בתי החולים במשרות לרופאים ואחיות. זה נקלט ב"פיירול" הרגיל של המשרד. אנחנו כן מתגברים בעובדים במשאבי אנוש. אנחנו מתגברים בעובדים בהדרכה במשרד, כי אלה מקומות המטה שישפיעו על כל היתר. ולא רק זה, זאת העבודה וזאת החשיבה שלנו כאשר אנחנו עובדים בתכניות העבודה מול המשרדים. לכן, גם המשרדים שהם פרובלמאטיים לכאורה, כמו הנהלת בתי הדין הרבניים, איש הבנא"ם שלו, שהוא צריך אקדמאי לצורך הנושא כי הוא היום במרכבה והקנין צריך להיות אקדמאי-כלכלן, אין להם בעיה שזה יהיה עובד ערבי, ונדמה לי שנקלט שם מישהו. זאת אומרת, יש לנו את המשחק הזה עם המשרדים. לא נגיע ל-10% בכל המשרדים, זה ברור וזה מובן גם לך.

בכלל הממשלה?

בכלל הממשלה האחיד, אני מקווה שנגיע. הפעילות שלנו התחילה ב-2007,2008 מאוד באינטנסיביות. אי אפשר עוד לראות את זה, וגם גיא הזכיר את הנושא התקציבי שהיה מונח לפנינו והיה בעיה. זה כדור שלג. אנשים בשטח משדרים היום ואתם גם יכולים לראות את זה במספר המועמדים למכרזים המיועדים, שהם עלו, מספר המועמדים פר משרה, לא המספר הכללי. למה הם עלו? כי "תופי הטאמטם" הודיעו שהממשלה בוחרת אמיתית. המשרות האלה אינן מכורות. תיגשו למכרזים, הטוב ייבחר. אנחנו רואים אנשים שחוזרים עוד ועוד למכרזים כי הם מנסים את עצמם, והם יודעים שהמכרזים הגונים. לכן מספר המועמדים הולך ועולה.

ואז נשאלת השאלה ואולי היא המרכזית כאן, והיא גם קשורה למנכ"ל משרד המשפטים ויושב ראש הוועדה: בשנת 2009 נוספו 345 עובדים בסך הכל - -

נטו.

בוודאי. נוספו 345 עובדים ערבים לשירות המדינה. מהם לא במשרות של משרד הבריאות, אחיות ורופאים, רק 49.

אני לא יודעת לענות לך על זה.

זה חשבון. רבותי, אנחנו מדברים על מצבות ועל מתמטיקה פשוטה.

דני, אנחנו הוספנו 100 משרות, זה לא יכול להיות.

אותי לימדו שהאדם שאינו בדיוק שפוי, כששואלים אותו כמה זה 2+2 הוא אומר: 5. יש כאלה שאומרים ש-2+2 זה 4 אבל אני לא אוהב את התוצאה. התוצאה היא שתוספת העובדים הערבים בסך הכל במשרות שאינן בריאות, כ-50 וזה מדהים. זה בשנת 2009 כאשר המסקנות של הצוות להסרת חסמים היו כבר בתוקף. כבר ידעו שמספקים 2000 שקל בסיוע לדיור ונסיעות כאלה וכאלה. השאלות שאנחנו שואלים הן לא שאלות להציק ולהגיד נכשלנו. להיפך, המטרה שלנו היא באמת לסייע כי הדבר כואב. אבל כדי לסייע, בואו נראה מה המצב האמיתי כי אחרת לא נוכל לסייע.

בהקשר הזה אני רוצה לומר שאנחנו באמת לא צדדים אדוורסריים. אתה מוזמן לישיבת הוועדה. אני יודע שהחקר שלך בענין הזה הוא חקר עצום, והידע שלך הוא ידע עצום, ואם אתה תוכל לסייע לנו בעוד פתרונות ועוד רעיונות, אנחנו נשמח לכך במקום להיפגש פה אחת לכמה חודשים. אגב, זה לא יפחית מיכולת הביקורת. פעם אמר יואב קריים: אם אני אצטרף לממשלה, אני לא אוכל לבקר. אז תוכל להמשיך לבקר אבל אם נוכל לקבל רעיונות אולי גם נוכל להתקדם לפתרונות.

תודה רבה לשניכם. משפט אחרון לנאדר.

בקשר לכל הנתונים שהצגת פה, במצגת, רוב הנתונים מוטעים. תסתכל עכשיו בדוח החדש שלנו, אתה העלמת 500 עובדים. הנתונים היום - -

איפה? אני מבקש שתציג איפה הוא העלים 500 עובדים.

הוא הציג שיש לנו 6.9% עובדים והיום זה על 7.4%, ואנחנו העברנו את הנתונים האלה. אנחנו מדברים על 4500 עובדים ערבים והוא הציג 4000 עובדים ערבים.

בדוח 2009 שלך מצוי 4245 מהם 200 עובדים ערבים, נוצרים לא ערבים. אדוני, לפני שאתה עומד מוטעה שאני מטעה, ואני מבקש את התנצלותך על זה, תפתח את הדוח - -

אני לא עובר לסדר היום על מה שנאדר סיפר. אם יתברר שאתה העלמת, אני אתייחס לזה. אם יסתבר שהוא לא העלים, אתה תנצל.

אני מתנצל ואומר שכשהוא מציג נתונים במצגת שלו - -

הוא מגיש בקשה ואתם סירבתם להעביר חומר כמו כל האנשים. עשיתם מעשה שלא ייעשה. לא כדאי לך לפתוח את הנושא הזה אף פעם. אתם נכשלתם בהגשת חומר ליושב ראש הוועדה, ועשיתם את זה בכוונה כי אין לכם מה להפסיד או כי יש לכם מה להסתיר. קצת צניעות.

בענין העובדים הלא נוצרים, אנחנו בדקנו את הנושא הזה כמה פעמים. רוב העובדים הלא נוצרים שהוא מדבר עליהם הם עובדים ערבים נוצרים שכתוצאה מדיווח מוטעה במערכת הם דווחו כנוצרים לא ערבים. בדקנו שמות ויש צוות שלם שבדק ויש ערבים נוצרים מנצרת, מראמה, מהכפר שלי. כל ה-200 האלה שהוא מדבר עליהם זה עובדים ערבים מארגון העובדים הרוסים העולים. זה נדון בדוח שלנו בתקופת ראש הממשלה אריק שרון.

בענין המעקב והעסקת המשרות בנציבות שירות המדינה. כל שנה, בסוף השנה אנחנו יושבים, מסיקים מסקנות ולכן אתם מקבלים את כל החלטות הממשלה שמתווספות. אלה החלטות שמנסות לפתור את החסמים. למשל, בהחלטה של 2009 נציבות שירות המדינה הובילה תוספת של עוד 20 משרות מיועדות לבני האוכלוסייה הערבית. כמו שאמר מנכ"ל משרד המשפטים, נציבות שירות המדינה הובילה בהוספת שכר הדירה לבני האוכלוסייה הערבית. כל הענין של הליך הבחינות, התאמת תהליך המיון של נציבות שירות המדינה. נכון שהנתונים עדין לא מספיקים אבל הנציבות עושה כל דבר כדי לעמוד ביעדים. תודה.

אני רוצה להקריא מדף מספר 8, תרשים 7 של דוח נציבות שירות המדינה לשנת 2009 – התפלגות העובדים הערבים והדרוזים לפי דת בשנים 2007-2009: 2622 מוסלמים ערבים. הצבעים פה לא ברורים, כי זה שחור לבן אבל יש 494, יש 200, יש 852.

ה-200 זה נוצרים שהם לא ערבים כאשר לקחנו בחשבון שהמוסלמים שהם לא ערבים, הנחנו שהם הצ'רקסים. זה מספר גבוה מאוד גם כן.

נוצרים ערבים 852 ויש 77 שהם מוסלמים לא ערבים. סך הכל אלה בדיוק המספרים שהוצגו על ידי יועץ הוועדה דוקטור דני גרא, ולכן לא רק שהוא לא הטעה את הוועדה אלא הוא ציטט את המספרים שלכם מדוח נציבות שירות המדינה.

אדוני, לפרוטוקול: כל המספרים שציטטתי הם מספרים של הוועדה.

תודה רבה. חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה.

כבוד היושב ראש, רבותי וגבירותי, קשה מאוד לאדם להשתחרר מהרושם, לא רק בישיבה הזאת אלא גם בישיבות קודמות וגם תוך כדי חקירת אנשים אחרים שאמורים לגשר על הפערים הקיימים, אני לא יכול להשתחרר מהרושם שיש ניסיון עקבי לגלגל את האשם על הקורבן. תמיד אנחנו שומעים שיש כל מיני סיבות אובייקטיביות, ושכאילו התוצאה שישנה היום היא באשמתו של הקורבן במקרה הזה. זה באמת רושם מאוד קשה ומאוד חזק, לפחות לאור כל מה ששמענו עד היום. אני אנסה לפרט:


נדמה לי, שישנה בעיה שמישהו מרגיש שכאילו כשנלחמים כדי שייצוג הולם יהא לערבים במדינה, שהוא עושה טובה לערבים. כל עוד אין הטמעה, שזה למעשה אינטרס הדדי כי אם יהיה טוב לערבים אז יהיה טוב לכולם. כנראה שעדין מישהו חושב אחרת ולא השכיל להגיע למשוואה הזאת, וכאן נוצרה בעיה רצינית בכל הנושא הזה. אנחנו שומעים או לפחות ניתן להסיק, לפי מה ששמענו עד היום, שאין יכולת לעמוד ביעדים. אין, לא קיימת יכולת אובייקטיבית לעמוד ביעדים האלה, למרות שהם יעדים מאוד צנועים. הטענה הזאת חוזרת ונשנית בכל ישיבה וישיבה. אנחנו שומעים על חסמים. ישנו חסם, למשל, אני שמעתי עד עכשיו למרות ששאלתי את השאלה קודם לכן, ישנו חסם שאי אפשר לדבר עליו. השאלה האם אתם, כאנשי מקצוע, כן יכולים לדבר על החסם הזה? יש דרך להתגבר על החסם הזה והוא ענין המכרזים הפנימיים. אז כך שלא ב-10 שנים שיבואו אלא ב-20 ו-50 שנה. אם הכלי שיישאר כדי להגיע למשרות בכירות הוא המכרז הפנימי, ואגב, יש איזה שהוא צדק בנושא הזה אבל במקרה הספציפי, אם אנחנו באמת מדברים על העדפה, ניתן להתגבר באיזה שהוא מקום על החסם הזה? אני לא שמעתי. לפי הדברים כנראה שהחסם הזה ימשיך להיות חסם עד אין סוף.


ישנם חסמים אחרים ואני מבין שישנה ועדה. דיבר מנכ"ל משרד המשפטים ואמר שיש ועדה כדי להתגבר על החסמים אחרים ושמעתי שחלק מהם זה שכר דירה וכדומה. שמעתי ממר הולנדר, שדיבר על קשיים אובייקטיביים. האמת היא שלא רציתי לקטוע אותך תוך כדי, אבל הייתי מאוד שמח לשמוע מהם הקשיים האובייקטיביים האלה, מעבר לקושי אחד שהזכרת אותו, שאין מתמודדים. למעשה, כשאומרים שאין מתמודדים זה מה שמעורר את ההרגשה שדיברתי עליה בתחילת דבריי, שפה ישנו איזה שהוא ניסיון לגלגל על הקורבן.


בכל אופן, לפחות תחילת פתרון שמעתי מהמנכ"ל, שיש לו צורך בהגדלת המשרות המיועדות, אם הבנתי נכון, ואז בזה נוכל לבשר משהו, ונוכל להתקדם. אתמול שמענו בדיונים של ועדת החקירה על למה ואיך. פה שמעתי גם את הלמה, למה אנחנו עדין במצב הזה אבל לא שמענו איך נצא מהמצב הזה, ונדמה לי שזה תפקידכם אתם, שמופיעים היום בוועדה, וכל מי שיופיע בה. את התשובה הזאת, נדמה לי שלא שמענו. תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת נפאע. אני רוצה להדגיש את הנקודה החשובה שהזכרנו אותה בדיוני הוועדה גם קודם וחזר והדגיש אותה חבר הכנסת נפאע: ענין המכרזים הפנימיים. שתי נקודות: גם מכרזים פנימיים וגם אי קיום משרות ייעודיות, שדיבר עליהן הנציב, בצורה מספקת. חייבים להעלות את מספר המשרות הייעודיות, וזו קריאה שחייבת לצאת גם על ידי הנציב וגם על ידי יושב ראש הוועדה, של הוועדה ושל כולנו. חייבים להעלות את שיעור ואת מספר המשרות הייעודיות וכך אפשר להעלות באופן נומינאלי מובהק את מספר הערבים בשירות המדינה. הנקודה השנייה והמכשול שציין חבר הכנסת נפאע הם המכרזים הפנימיים. אין כמעט ערבים בשירות הציבורי, ואז המכרזים פנימיים ולכן מתקבלים רק מי שנמצאים בתוך הדבר הזה. יש מעגל קסמים והשיעור נשאר נמוך. אלה שני חסמים עיקריים, שאם מטפלים בהם שיעור העובדים הערבים, כהחלטת הממשלה וכדרישת הוועדה יכול לעלות. אני מקווה שגם נציב המדינה וגם אדוני המנכ"ל ערים לחשיבות שתי הנקודות האלה.


עורכת דין ציונה קניג, בבקשה.

תודה רבה. כמי שמייצגת כאן את נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ומי שקלטה לא מזמן את עורכת הדין מרים כבהא במשך שנה ו-8 חודשים לקח לנו ב-4 מכרזים שונים להביא אישה ערביה לשירות המדינה, אני רוצה להעלות 4 הערות: אם אנחנו מסתכלים על המבחנים הראשוניים של נציבות שירות המדינה, שהמבחנים האלה אחידים לכל סוגי האוכלוסייה שניגשים לנציבות שירות המדינה, אני חושבת שצריכה לצאת קריאה מהוועדה הזאת להאיץ את התהליך שכבר התחילו בנציבות שירות המדינה, להתאמת המבחנים האלה מבחינה תרבותית. במבחנים האלה כבר היינו, והניה מרקוביץ ואני דיברנו לא פעם אחת, שחלק נכבד מהמועמדים הערבים נופלים כבר בשלב המבחנים כי הם לא תואמים את כלל האוכלוסיות שניגשות. זה חסם לא עלה כאן ואני חושבת שצריך להקדיש לזה מחשבה ולראות איך אפשר להאיץ את התהליך הזה, של התאמת המבחנים שיהיו רב-תרבותיים.


אפשר להגיד את אותו דבר לגבי מרכזי הערכה. הרי אנשים שמועמדים לשירות המדינה מגיעים אחר כך ליום שלם של 8 שעות במרכז הערכה ועושים תרגילים שונים ומשונים. במשך התרגילים האלה, אנחנו נחשפים, כמי שיושבים בוועדה הזאת, לכל מיני התנהגויות. אבל המדדים של אותן התנהגויות מותאמים לאוכלוסייה מאוד ספציפית. אני לא בטוחה שזה מותאם, עד כמה שאפשר, לאוכלוסייה הערבית.


אני חושבת שמנכ"ל משרד המשפטים דיבר על הנגשת המידע. אנחנו מצאנו, בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שמאז שהעלינו את האתר שלנו במלואו בערבית, יש לנו יותר פניות מהאוכלוסייה הערבית. אני חושבת ששווה לחשוב, לפחות לתחום הזה של התפקידים, לתרגם את האתר לערבית. אני חושבת שזה בעלות נמוכה. לפחות מה שקשור למשרות ולמודעות דרושים יש להפוך לשפה הערבית.

זה עדין לא מתורגם?

זה מפורסם בערבית בעיתונות.

· - -

אבל זו משרה שצריך לדעת עברית.

הניה, את צודקת אבל גם מי שפונה אלינו, לנציבות שוויון בעבודה צריך לדעת עברית. יחד עם זאת, אם אנחנו מדברים על הנגשת המידע, על הזמנת מועמדים נוספים ועידוד הגשת מועמדות, אין ספק שאים האתר יהיה בערבית זה יכול לעודד מועמדים ערבים נוספים.

גם מי שיודע עברית ושפת האם שלו היא ערבית, זה סביבה חמה יותר, ידידותית יותר כאשר הוא קורא בשפת האם שלו. זה לא אומר שהוא לא צריך להכיר את השפה העברית, שהיא שפה חשובה. סביבה ידידותית זה חלק מהענין.

דבר נוסף שנחשפתי אליו במכרז האחרון, שישבתי כבוחנת, לא לתפקיד ביחידה שלנו זה הנושא של איך מפעילים את הכלל של ההעדפה המתקנת, שזה משהו מאוד מעניין שאני חושבת שמחייב הנחיות משרד המשפטים, נציבות שירות המדינה ואני אשמח מטעם נציבות שוויון בעבודה לקחת חלק בתהליך הזה.


הגענו לשני מועמדים סופיים, מועמדת יהודיה ומועמדת ערבייה, ואני טענתי בוועדה שצריך להפעיל את הכלל של העדפה מתקנת. אמר לי יושב ראש הוועדה שלא צריך להפעיל את הכלל של העדפה מתקנת כי כאן יש לאישה 160 נקודות וכאן בסך הכל יש 170 נקודות. אם יש פער של 10 נקודות לא צריך להפעיל את הכלל של העדפה מתקנת. טענתי שאם יש פער של 10% בנקודות זה מחייב את הפעלת הכלל, ואמרו שזה לא חובה. התקיים דיון ובמהלך הדיון התקשרנו לנציבות שירות המדינה, ליחידת המבחנים וללשכה המשפטית כדי להתייעץ ולהבין מתי נכון, ראוי וחובה להפעיל את הכלל של העדפה מתקנת ומתי לא חובה ורק ראוי.


הבעיה הקשה היא שבדרך כלל שני מועמדים לא מגיעים לניקוד זהה. יכול להיות ניקוד דומה אבל לא זהה, וגם זה איזה שהוא סוג של חסם כי אם הגענו לסוף התהליך ויש פער של 10%, שבתפיסה האישית שלי, כאשת מקצוע בתחום הזה זה מחייב העדפה מתקנת אבל רוב הוועדה חושבת שזה לא מחייב, אז גם כאן זה מהווה חסם שלא מאפשר למועמדים ערביים להתקבל באמצעות המכרזים. אני חושבת שזה משהו ששווה להקדיש לו מחשבה ואולי ישיבה נפרדת, ואולי להוציא הנחיות אם לא מטעם הוועדה אז אולי מטעם גורם אחר וכאמור, אני לא מעבירה את האחריות, אני מוכנה לקחת בזה חלק.

אני רוצה להחזיר אותנו אחורה, לבג"ץ שדולת הנשים, ששם בג"ץ קבע את חובת האיתור של מועמדות נשים. בג"ץ אמר דבר מאוד פשוט בזמנו: אין לכם נשים? תאתרו נשים. זה נכון, אני יושבת עכשיו שנתיים במדינה ולא ניגשו מספיק מועמדים ומועמדות ערבים לתפקידים שאנחנו פרסמנו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אני חושבת שאנחנו, כממשלה, יש עלינו חובת איתור. כמו שקבעו את חובת האיתור כלפי נשים, לא רחוק היום שזה ייקבע בבג"ץ כלפי מועמדים ערבים. אני חושבת שצריך להיות סיי - -

למה, הנשים - -

אמרתי שאני מחזירה אותנו אחורה, ל-1984 לבג"ץ שדולת הנשים. שם, כשפנו לדירקטוריות אמרו שאין נשים. אני נתתי דוגמה. זה לא שווה בשווה, לא כל האצבעות שוות אבל זו דוגמה קונקרטית שכשהטענה הזאת עלתה, פסק בית המשפט העליון בצורה חד משמעית: אין לכם מועמדות? לכו תאתרו. אז גם כאן אני אומרת שהחובה שלנו, של הממשלה, ואני יודעת שזה עלה גם בוועדה בראשותך, אדוני המנכ"ל, אני חושבת שצריך לומר לפרוטוקול שזו לא רק חובה של הוועדה, לא רק של נציבות שירות המדינה אלא של כל המשרדים הממשלתיים. נציבות שירות המדינה לא יושבת בכל מכרז ומכרז וכולנו מודעים לתהליך היומיומי של מכרזים שונים. חובת האיתור הזאת, ככל שהיא נשמעת מצומצמת היום, לדעתי בעוד 10 שנים תהיה רחבה בדיוק כמו בחובת האיתור כלפי נשים, כמו שהיא היתה לפני 15 וכמעט 20 שנה.


לסיום ולסיכום – אני חושבת שהדיון מסב כאן, ואני לא רוצה לגרוע מהדיון, בהשגת יעדים ובמספרים. אבל אני לא חושבת שהדיון היום הוא רק סביב מספרים והשגת יעדים. הדיון היום הוא גם בשינוי צורת החשיבה ואיך אנחנו, בציבור הרחב, ניגשים לנושא של קבלת עובדים ערבים לשירות המדינה. מבלי להיכנס לזה, עומדת הצעת חוק היום על הפרק, לתת העדפה מתקנת במי ששירת בצבא בקבלה לעבודה. אני רוצה להגיד, ובזה אני מסכמת, שהצעת החוק הזאת דורשת מחשבה נוספת. אמרתי את זה בוועדת שרים לענייני חקיקה והגשתי חוות דעת לגבי הנושא הזה מטעם נציבות שוויון. ככל שאנחנו נגדיל את ההעדפה המתקנת לאוכלוסיות נוספות בקבלה לשירות המדינה, כך נחטא למטרה עליה אנחנו מדברים היום ולעוד אוכלוסיות שמיועדות כמו: אתיופים, נשים ואנשים עם מוגבלות. העדפה מתקנת זה כלי שצריך להשתמש בו ככלי בצורה מושכלת ומצומצמת, ועל בסיס חוסר ייצוג הולם. לכן, אני אומרת שהנושא הזה הוא לא רק יעדים ותוצאות אלא גם שינוי של החשיבה שלנו בקליטת עובדים ערבים בשירות המדינה. תודה רבה.

תודה רבה. ראשית, לגבי נציבות שוויון הזדמנויות, אמנם אני מברך על העובדה שקלטתם עובדת חדשה ובכירה, מרים כבהא, ושהצגת את הצעת החוק שלי על הצורך בחוק לעגן, שיהיה נציג ערבי בוועדה. אני מודה לכם שתמכתם ואני מודה לשר שלכם, בנימין בן אליעזר, בניגוד לשר הקודם, אלי ישי, שאז התנגד. הוא תמך וההצעה הזאת עברה. מטבע הדברים, ערבים חייבים להיות בנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה.


הנקודה שהצגת לגבי העדפה של משרתי צבא על אחרים בשירות הציבורי היא חשובה. ראשית, הדרישה הזאת לא חוקית ויש בה אפילו עבירה על החוק, לפי פסיקות אחרות של בג"ץ. יש איסור בחוק. אנשים עוברים על החוק הפלילי אם אומרים שאני מקבל אותך או שמתנים קבלה לעבודה בשירות צבאי.

זאת הצעת חוק.

לא, יש הצעת חוק של סיעה של מיוצגת כאן בשלב זה בישיבה הזאת. לכן, אני מתנגד בתוקף להצעה הזאת כי יש בה פגיעה בשוויון האזרחי. בתוך הצבא, שהצבא יעשה מה שהוא רוצה. מחוץ לצבא, בחיים הציבוריים, בחיים האזרחיים, אי אפשר להחיל את חוקי הצבא והעדפות של משרתים בצבא על אלה שלא שרתו בצבא.

ברנרד טנוס, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס לשתי הערות, ובהערה אחת אני חוזר לנקודה הראשונה שעורכת הדין ציונה קניג התחילה בה, ברזולוציה יותר עמוקה: הקושי העיקרי של תהליך המיון זה ענין המבחנים כלומר, תהליך המיון עצמו. מדובר ב-3 שלבים של מיון: מבחנים, מרכז הערכה וראיון ועדה. אנחנו יודעים ב"קו משווה", מהמחקר שערכנו עם עדה מילוא, שהמבחנים מוטים תרבותית. רוב המועמדים שניגשים למכרזים נופלים בשלב הראשוני של המבחנים, ו"קו משווה" ניסתה בשנתיים האחרונות לעבוד עם הנציבות על התאמת המבחנים אבל שום דבר משמעותי לא קרה מאז, אם זה בגלל בירוקרטיה או בגלל שדברים לוקחים המון זמן, וגם בגלל אולי שיש אנשים שלא רצו לקדם את הענין הזה.


מבחינת מרכז ההערכה – גם כאן צריך ללמוד כיצד עושים מרכז הערכה כאשר משתתפים בו מועמדים ערבים, ומהן הנקודות הראויות להתייחסות ובנוסף, קריטי שיישב שם ערבי. זה עולה מהמחקר שלנו, של "קו משווה" ושל עדה מילוא. במצב היום לא יושב ערבי.


לסיכום – על מנת שכל שלבי המיון, אדוני היושב ראש, יהיו הגונים תרבותית, צריך לעבוד וכל עוד שנקודה זאת לא תיפתר, יהיה קשה מאוד להעלות את אחוז הערבים בשירות המדינה. זאת הנקודה של עורכת הדין ציונה קניג ואני חוזר עליה בווריאציה אחרת.


לגבי הזימון למבחנים וגם לתוצאות, חשוב מאוד לשפר את המנגנון הבירוקראטי בנציבות שירות המדינה, גם מבחינת זימון למבחנים. לפעמים הזימון למבחן מגיע יום או יומיים לפני המבחן, וזה לא נותן זמן התארגנות נאות למבחן. לגבי התוצאות, התהליך הזה מייגע, ולפעמים אנשים מוותרים מראש על הגשת המועמדות כי הם לא מאמינים שיצליחו לעבור את המבחנים והם גם יודעים שהתהליך עצמו לוקח יותר מדי זמן. ענין ההנגשה והפרסום, דובר עליו. זאת נקודה שלישית או חסם שלישי שאנחנו מזהים. תודה.

תודה רבה לברנרד טנוס מ"קו משווה". סאוסן תומא – נשים נגד אלימות, בבקשה.

אדוני היושב ראש, מוזמנים מוכבדים, עם כל הכבוד להצגה ולנתונים ולמאמצים המושקעים של שילוב עובדים ערבים בשירות המדינה, 6.7% או 7% זה לא משתנה אפילו משנה לשנה. כל כך חשוב לי להציג שני מקרים, שחלק מכם מכירים ואפילו נציב המדינה, פנינו אליך במכתב ולא היתה שום התייחסות מכבודך למכתבים האלה. המקרים האלה רק מדגישים את המאמצים והדרישה שלנו להשקיע יותר בקליטת עובדים ערבים. אני מדברת על שני מקרים שהם פניה כל כך חשובה שהיתה לנו לנציבות שירות המדינה ב-5.5 להשתתף ביריד תעסוקתי לנשים אקדמאיות. נשים אקדמאיות מכל התחומים של הלימודים, הם פנו ליריד הזה ורצו להיות שם כדי לחפש עבודה. פנינו לנציבות שירות המדינה כדי שיהיה להם דוכן ומעמד ושיקבלו את הנשים וידריכו אותן שם איך להתקדם למכרזים, מה מצפים מהן, מה הן צריכות לעשות במבחנים ואיך להתכונן אליהם. עם כל הכבוד, הם כל כך התלהבו מהנושא אבל ביום היריד הם ביקשו לא להגיע. הם אמרו שהם לא מגיעים כי יש מרחק בין ירושלים לנצרת והם לא יוכלו להגיע. למרות שפנינו לכבודך, הנציב, ולמרות שביקשנו בירור למה אין התייחסות לנשים ערביות, למה אין איתור ואין כבוד לנשים שהגיעו כדי לפגוש את נציגי נציבות שירות המדינה, לא היתה שום התייחסות.


המקרה השני הוא המקרה הידוע של קורס הקלדניות. נציבות שירות המדינה הצהירה על מחסור גדול של קלדניות במרכז הארץ, בבתי משפט במרכז הארץ. נשים נגד אלימות הן נציגות שירות התעסוקה, מנהלי בתי משפט, נציבות שירות המדינה, היינו בפורום קטן ומצומצם ואפילו הרשות לפיתוח כלכלי היתה בפורום הזה. קבענו יעדים, קבענו מה ההכשרה המחויבת להכשירן לקלדניות בבתי משפט. נקבע, ואנחנו לא יודעים מי קבע את זה, שהקורס הזה יתקיים בחולון. חולון, כולם מכירים פה את מפת המדינה, זה כל כך מרוחק מכל כפר ויישוב ערבי. אישה שצריכה להגיע לחולון, צריכה 3 קווי אוטובוס. כולנו יודעים על מחסור גדול בתחבורה הציבורית בישובים הערביים. אלה שני המקרים והם רק מראים על ליקוי בתכנון וביישום של החלטות הממשלה. תודה.

אתה רוצה להתייחס, אדוני, לשתי הדוגמאות הספציפיות?

לגבי ההשתתפות בכנס, קיבלת תשובה מאתנו. דבר שני - -

היא לא מספקת.

קיבלת תשובה, אולי לא מספקת אבל קיבלת תשובה, למען ההגינות. אני חושבת שזה גם היה הגון להגיד שחצי שנה לפני זה כן השתתפנו בכנס שלך. הגענו 3 אנשים מנציבות שירות המדינה לכנס שאת קיימת, והשתתפנו בו השתתפות פעילה.

זה לא אני, זאת העמותה.

לא חשוב, השתתפנו בכנס והיה כנס מוצלח ואמרת שזה היה יפה מאוד, ואני חושבת שהיה ראוי לציין את זה כאן. קרתה לנו תקלה, וזה יכול לקרות, שלא יכולנו להשתתף בכנס הזה. אני רוצה להבטיח שבמקרים רבים אחרים אנחנו כן נשתתף.


לגבי קורס הקלדניות - -

לפני כן, אני באמת מתנצל בפני דני, אני בדקתי את הדוחות. נכון, הדוחות היו עד שנת 2009.

לא נאדר, יש שם בעיה בדוחות ואני אדבר על זה עם דני אחר כך.

בענין קורס הקלדניות: אנחנו ענינו על התלונה שלכם וכיתבנו את כל השרים הרלוונטיים. הקורס נקבע בחולון כי הקורס מיועד לנשים ערביות מהמרכז, ואנחנו הדגשנו את זה. זה אומר רמלה ולוד. דבר שני, היה מיון של כמעט 40 נשים ערביות. עשו להן בחינה בסיסית בשפה העברית, שזה דרישות של הנהלת בתי המשפט, וכל הנשים נכשלו כישלון גדול. מה-40 נשים עברו רק 2. היו להן 10 טעויות ב-21 משפטים. לשאר המועמדות היו כמעט 40 טעויות כתיב ב-20 משפטים בעברית פשוטה.


הקורס לא ירד מהפרק, אנחנו מנסים לקדם את זה שמשרד התמ"ת יכין תכנית להכשרה בעברית. יש שם מפקחים שיעשו תכנית ללימוד השפה העברית. אנחנו בודקים אם זה אפשרי שתוך חודש ניתן לשפר את רמת השפה העברית. להזכיר לכולם שבבית המשפט זה שפה משפטית מתקדמת מאוד. מי שאין לו בסיס בשפה העברית, לא יכול לעבוד כקלדן. אם נוכל למצוא מועמדות אקדמאיות שרמת השפה העברית שלהן גבוהה, הקורס יתקיים בחולון. למה חולון? כי מרכז ההכשרה המקצועית של משרד התמ"ת נמצא בחולון. זה לא בידינו. איפה מרכז ההכשרה נמצא, שם הקורס יתקיים.


בענין הצפון – בימים הקרובים נתחיל במהלך דומה בצפון. יש מרכז הכשרה בתמרה, יש בכרמיאל.

אז למה לא עושים שם הכשרה?

אנחנו צריכים לבדוק. אי אפשר לעשות 30,40 קורסים ואף אחד לא יצליח. צריך ללמוד - -

גם חסרות פחות קלדניות בצפון מאשר במרכז הארץ. המחסור הגדול הוא במרכז הארץ.

עורך דין רון גזית מלשכת עורכי הדין, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני ממלא מקום יושב ראש לשכת עורכי הדין. אני יושב ראש צוות ההשמה של הערבים בשירות הציבורי. לימיני נמצא עורך דין עסאם אבו נאסר. לידו היבא שמאלי-עזאיזה. ועדת ההשמה של הלשכה היא דוגמה ומופת לשיתוף פעולה בין יהודים וערבים להשגת מטרה שאנחנו, בלשכה, רואים אותה כחיונית וחשובה מאין כמותה: השגת שוויון בתחום התעסוקה לערבים. אנחנו סבורים שהיעדר שוויון מנוגד לעקרונות יסוד שמבוססים על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק במגילת העצמאות ולכן, כפי שנאמר פה, חובה על מדינת ישראל לנקוט בצעדים על מנת שמספר המועסקים במגזר הציבורי, במעביד הממשלתי, יהיה שווה למספר הערבים באוכלוסייה. חד משמעית.


אבל זה לא הדיון כאן היום, לדעתי. אני חושב שהוועדה צריכה להתמקד לא בשאלה העקרונית. היא ברורה והיא גם נקבעה על ידי בית המשפט העליון במספר פסקי דין. הדיון שצריך להיות כאן היום, אדוני, זה יישום החלטות הממשלה בענין, כמו שכתוב בסעיף ב'. יש מספר החלטות אבל ההחלטה האחרונה מדברת על השגת יעד של 10% בעד 2012 ומדברת על 30% מהנקלטים מדי שנה. ההחלטה הזאת לא מקוימת, ובכל הכבוד להערות הסטטיסטיות שנשמעו כאן, אני מוכן לאחוז בכל צד מהמתרס הימני או השמאלי, היא לא תקוים עד 2012, וזה ברור. השאלה איננה באופן רוחבי כללי אלא צריך להסתכל על כל משרד ומשרד ולדרוש ממנו, לתבוע ממנו, בין אם זה משרד האוצר, שזה 1.4% ובין אם זה משרד הבינוי והשיכון, שזה 1.6% וגם חברות ממשלתיות וחברת חשמל – 1.3%. בבנק ישראל 0.7%. הנתונים היו פה, קראתי את הפרוטוקולים וחבל שאחזור עליהם. צריך לתבוע לקיים את החלטת הממשלה כי החלטת ממשלה היא מחייבת. דוקטור גיא רוטקופף, שאני מאוד מעריך את עבודתו, אני מדבר אתו, עושה עבודה יוצאת מן הכלל אבל תמיד הוא מוסיף את המשפט: כפוף לזה שיאשרו לי תקציבים. באמת הוא לא אחראי על תקציבים. מדינת ישראל צריכה להעמיד תקציבים כדי ליישם את זה. הדרכים נמצאות כאן וידועות לכולם. אני לא אגיד הרבה כי הגברת קניג אמרה כמעט את כל מה שרציתי להגיד. צריך לפעול בצורה יזומה, צריך לנקוט ביותר מכרזים ייעודיים. צריך להושיב חברי ועדה ערבים בוועדות המכרזים ובוועדות האיתור. לערבים אין אמון אבל אם ישב לפחות ערבי אחד בוועדות הללו, אז יהיה יותר אמון וניתן לעשות את זה.


אני חושב שצריך לעשות יותר על מנת להגיע לתוצאה כי אם לא מגיעים לתוצאה אז אפשר אחד מן השניים: או לפנות לבית המשפט העליון. הממשלה הגיעה להחלטה וצריך לתבוע מהממשלה לקיים אותה או שהממשלה תשנה את ההחלטה.

אדוני, כמה שאתה אופטימי. כמה החלטות ממשלה בכל הנושאים שאנחנו נתקלים בהם לא מיושמות, אבל תודה שאתה אומר את זה.

מה שיעור הנציגים בנציבות, שואל מישהו.

5%.

אז לא מיישמים את ההחלטה. איך יבקשו מאחרים ליישם שאת ההחלטה?

סליחה, אנחנו קלטנו בשנים האחרונות יותר מכל משרד אחר. מספרית.

תאה מחויב ליישם החלטה. אם אתה לא תהיה דוגמה ליישום ההחלטה - -

נכון, אבל אני לא יכול להוסיף משרות אם אין לי תקן. אם אני אקבל אדם למשרה בלי תקן... כשיש לי תקן אני יכול לקלוט ערבי או דרוזי ואני עושה את זה.

מי צריך לתת את התקנים? הממשלה? יש כאן בעיה, סליחה אדוני היושב ראש...

שני משפטים לסיום: אני שמח שהדברים שלי עוררו קצת. אני חושב שהוועדה צריכה לקרוא לממשלה לנקוט סנקציות נגד אותם מנכ"לים של אותם משרדים שלא מקיימים את ההחלטה. הסנקציות כמובן צריכות להיות בצורה תקציבית. אם יפגעו להם בכיס, ההחלטה תקוים. אני מבטיח לכם שהיא תקוים וימצאו את האנשים.

בהמשך לדברים שאמרה עורכת הדברים ציונה קניג-יאיר. אני פניתי גם במכתב מטעם לשכת עורכי הדין אליכם ב-22 ביוני בנושא האתר. לא קיבלתי עדין תשובה. דווקא קיבלתי תשובה ממבקר המדינה בענין הזה. אני חושב שיש חובה חוקית, אני אומר, שהשפה הערבית היא שפה רשמית ופה זה קל וחומר. אנא בטובכם, בענין הזה אנחנו באיחוד אינטרסים. זאת תהיה בושה אם בענין הזה נצטרך לפנות לבית המשפט. אני יודע שזה לוקח זמן אבל תקבעו זמן, חודש, חודשיים ותשלימו את המלאכה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה לעורך דין רון גזית. סלימה מוסטפא-סולימאן, בבקשה.

אני מהרשות לפיתוח כלכלי. אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו. אני רוצה לחדד את מה שאדוני המנכ"ל אמר שהמלצת הוועדה למניעת חסמים נתקבלה על ידי הרשות לפיתוח כלכלי ולשכת השר לענייני מיעוטים והנציבות. מטרתה להגדיל את הקצב של קליטת עובדים ערבים וזאת על ידי ביטול הטענה שאין מספיק מועמדים והגדלת מספר המועמדים שייגשו למכרזים ולתפקידים. גם אדוני הנציב הסביר שאין מספיק מועמדים ואנחנו יודעים את זה. התכנית באה לתת מענה לדבר הזה וגם להעלות את סיכויי הקבלה של אותם מועמדים לאותם תפקידים. העובדות מראות שגם שם יש פער וגם שם למועמד יהודי יש סיכוי פי 1.7 או משהו כזה יחסית למועמד ערבי - -

לא, במכרז רגיל יש 22 מועמדים יהודים ויש פחות ממועמד ערבי אחד.

לא, אני מדברת על סיכויי הקבלה. אם מסתכלים על השיעור של נקלטים מתוך מועמדים, גם אצל ערבים השיעור נמוך משמעותית וזאת מסיבות שונות שגם הועלו פה, שהם לא מגיעים מוכנים למבחנים וההתאמה של בחינות ושל מרכזי הערכה וכולי. התכנית הזאת גובשה, היא טובה לוועדה הקרובה, אני מקווה, בספטמבר. אנחנו נתחיל יישם אותה מיידית ואני מקווה שהיא תיתן מענה לחסם הזה של מועמדים.

אני מ"קרן אברהם". אנחנו חושבים שצריך לתמרץ משרדים ממשלתיים שיעמדו ביעד שקבעה הממשלה, וזאת בידיעה שהיעד בפני עצמו, של 10%, הוא ייצוג חסר. "קרן אברהם" בוחנת ומגבשת ממש עכשיו הצעת ממשלה קונקרטית, נייר עמדה, שיוגש בחודשים הקרובים. בין היתר דובר פה על הגדלת תקנים אז אפשר לתגמל משרדי ממשלה שעומדים ביעד בצורה של הגדלת תקנים. אנחנו מקווים מאוד שתהיה הצעה קונקרטית בחודשיים שלושה הקרובים. צום קל.

תודה רבה. נדאל עותמאן, עורך דין, מרכז מוסאוא.

יש כמה נקודות שאמרו ציונה וחברים אחרים ואני לא אחזור. אני רוצה לציין לשבח את הגישה והתפיסה של אדוני המנכ"ל, שלא הרבה זוכים לראות ולשמוע גישה חיובית כמו שיש לאדוני. אני מקווה שביישום זה מה שיהיה.

צריך לתת לו כסף.

אני רוצה לומר משהו: זה נעים מאוד לקבל מחמאות אבל החברים שיושבים כאן, אתנו בחדר, הן מנציבות שירות המדינה והן מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה והן מהלשכה, חברים יחד בצוות להסרת חסמים. את כל הדברים הטובים האלה אין לי זמן לעשות לבד. אני שותף בעשיה הזאת. אף אחד מהעשיות הללו לא הוטלה עלי באופן אישי. זו חובת הנציבות והיא עומדת בה בכבוד. אני אומר את זה לא מתוך צניעות אלא בכנות. אנחנו פועלים יחד בענין הזה, והאווירה הזאת היא אווירה שמשותפת לכולנו, אבל בכל מקרה, תודה.

אני דיברתי על הפריסה והיישום. הפריסה, מה שמשתקף כאן, מה ששמענו כאן זה מצוין. השאלה לאן אנחנו לוקחים את זה. היו כמה הערות והסכמנו לגבי מבחני הערכה, לגבי כמה דברים שעלו כאן. לאיפה לוקחים את הנקודות האלה, מאיפה אנחנו מתחילים. איך מתחילים לקלוט בנציבות את מה שנאמר כאן, ולהתחיל לשים את זה בתכנית עבודה. האם בישיבה הבאה של הוועדה נגיע עם אותם נתונים שדיברנו עליהם היום גם מבחינת נתוני עבודה, גם מבחינת נתונים שאתם יכולים להסתמך עליהם ואנחנו יכולים לראות כי זה חשוב מאוד. אם לא, אז אנחנו לא נתקדם לשום מקום ואז אנחנו צריכים לבחון את האפשרויות האחרות, שהארגונים השונים מנסים לקדם.


לגבי האיסור של העדפה על רקע שירות צבאי. חבר הכנסת הורביץ, ההתייחסות לעובדים הדרוזים, כפי שמדובר בזכויות היא התייחסות כפי שהיא לכל הערבים. כשאתם מדברים על חובות ההתייחסות שלכם אחרת.

זה עמדת מוסאוא או עמדת ממשלת ישראל?

זה עמדת ממשלת ישראל. תן לי להמשיך.

מוסאוא ועדאללה מייצגים אותי בכבוד אז בא דלג על הנושא.

זה על דעת ממשלת ישראל גם לפני שישבת בה.

זה שישבתי, אגב, יושב פה הנציב. מינו אותי למנכ"ל וכולי.

זה לא מספיק לשוויון.

זה לא מספיק לשוויון אבל יש כיוון.

הכיוון הזה עבר רגרסיה... אני מעדיף מנכ"ל ערבי על 5 שרים ערבים. שרים לא מזיזים כלום, רק קוסמטיקה.

לגבי העליה במשרות בתחום הבריאות: השכר שם נמוך. תנמיכו את השכר ביתר המשרדים, תקבלו יותר ערבים. יהודים מפסיקים ללמוד רפואה ואם הם לומדים רפואה הם נוסעים לחו"ל כי השכר שם יותר גבוה, אז כותבים "ערבים". זה ההסבר.

תסלח לי, בואו נהיה יותר ענייניים. מה זה קשור כרגע? יש לך פה רופא ערבי. את אחמד טיבי קיבלו בבתי חולים.

הוא מומחה ולא רופא שנקלט היום. השכר של רופאים מתחילים זה שכר נמוך. הם צריכים לעבוד בלילות כל החודש על מנת לקבל שכר הולם.

זה לא ההסבר היחידי למה יש יותר רופאים ערבים.

אגב, זה בעיקר בפריפריה ופחות בבתי החולים במרכז הארץ.

היו כמה המלצות לגבי העלאת האחוז של המשרות ה... השאלה אם כל המשתתפים כאן ואם זו קריאה שיכולה לצאת מהוועדה בהסכמה, שגם המנכ"ל וגם חברי הכנסת וגם הנציבות יצאו בקריאה רשמית בשם הוועדה לממשלה, למקבלי ההחלטות כי בסופו של דבר, אנחנו דנים כאן ויש כמה המלצות. אם אנחנו לא יוצאים בהמלצות שאנחנו שותפים להן, שכל המשתתפים שותפים להן, בטח לא נמצא מי שיקבל אותן כי אם לא תצא קריאה משותפת של כל הגורמים, כאילו לא עשינו כלום. אנחנו נמשיך לחקור, הוועדה תמשיך לחקור וצריך לקדם את הדברים לקבל הסכמה ולקדם ביחד. תודה.

תודה רבה. סאוסן גנאדרי ביקשה לדבר על חוויה אישית.

אני מהנדסת כימיה. סיימתי את הלימודים שלי ב-2006 ב"שנקר". יש לי ניסיון תעסוקתי של 4 שנים עם הדיפלומה שלי כהנדסאית. אני רוצה לדבר על החוויה שהיתה לי במכרז לפני שנה וחצי. התקבלתי לשני מכרזים ברמב"ם. במשך ההמתנה לראיון עובדי בית החולים עצמם סיפרו שהם מקיימים את המכרזים האלה על מנת שהם יקבלו קביעות. החוויה הזאת מנעה ממני לגשת לעוד מכרזים.

אני רוצה להוסיף עוד כמה נקודות: - -

אני רוצה שתסבירי, יש אנשים שלא הבינו בדיוק.

אני חיפשתי עבודה.

אמרו לך מועמדים שפרסמו את המכרז כדי שעובד זמני יקבל קביעות?

כן.

אז זה לא היה מכרז לעובדים חדשים אלא מכרז לעובדים קיימים?

זה מה שאמרו לה.

לא מתפרסמים מספיק מכרזים למשרות מהנדסי כימיה. ישנו יותר ביקוש על ידי חברות כוח האדם. אני הגשתי קרוב ל-900 קורות חיים, זה מתועד אצלי, בחברת השמה אחת שלא אנקוב בשמה עכשיו. פניתי לעוד הרבה חברות השמה. עשיתי קורסים והתכוננתי היטב לראיונות האלה בכדי לשווק את עצמי נכון. לקחתי קורסים על ידי חברת כוח אדם על מנת שאגדיל את הסיכויים שיזמינו אותי לראיונות עבודה. כל זה הניב לי מספר מועט מאוד של ראיונות ולאחרונה, כמעט ואני לא מקבלת שום הזמנה לראיון עבודה.

עצם מילוי הטפסים למכרז, כל פעם מחדש, אינה עבודה קלה בכלל. אם זה היה ממוחשב דרך האינטרנט אפשר היה לשמור דברים ויותר קל להגיש מלהתחיל להכין 5 עותקים כל פעם מחדש או יותר. אני מתכוונת להגיש מועמדות למכרזים בקרוב, ואני מקווה מאוד שזה יצליח.

דווקא למשרד להגנת הסביבה היו הרבה תפקידים מיועדים לאוכלוסייה הערבית בתחום הכימיה.

אין מספיק מודעות לתחומים האלה.

את מהנדסת או הנדסאית?

אני גם וגם. יש לי ניסיון כהנדסאית 4 שנים, ובכל מקום הם דורשים ניסיון עם רקע פיקודי. יש לי את הניסיון התעסוקתי, אז למה - -

אדוני היושב ראש, אני מציע שנאדר יטפל בזה באופן אישי ויראה מה אפשר לעשות ולנסות לעזור.

רק משפט אחד: בקשר לנושא קליטת עורכי דין בשירות המדינה: אני פונה למנכ"ל משרד המשפטים ולשירות המדינה להיעזר בשרותי לשכת עורכי הדין. יש לנו מרכז השמה, יש לנו מאות עורכי דין מוכשרים ואפילו הם מוכנים לעבור לירושלים ולתל-אביב ולכל מקום ולעבוד שם. במקום שאתם תשכרו חברות כוח אדם ותשלמו להם - -

אנחנו נעזרים.

אגב, נפגשתי עם יושב ראש לשכת עורכי הדין בזמנו, ובעקבות זה נעזרנו.

תודה. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, הנושא שבמקרה עכשיו הוזכר, הנושא של קבלת עובדים גם כלפי עובדים יהודים, ההליכים במציאות הם הליכים ממושכים. אם היום צעיר שמחפש עבודה רוצה להתקבל לעבודה ממשלתית, הוא צריך לא לעבוד כמה חודשים אחרת, אם הוא יתחיל לעבוד במקום עבודה אחר וקוראים לו כל פעם לראיון ולמבחן, אני לא יודע מי מסוגל לעשות את זה. הדבר הזה לא טוב כלפי כל מועמד וזה בוודאי מקשה על מגזר של אזרחים ערבים שנתקלים בקשיים נוספים. מה שאתם אומרים לגבי לשכת עורכי הדין, היא לא יכולה לקצר את ההליכים בנציבות. היום צעירים שמסיימים את לימודי המשפטים מחפשים עבודה במערכת הממשלתית והם מחכים חודשים. ראיון אחד, ראיון שני, ואחרי ארבעה ראיונות... הוא צריך לאכול, יש לו משפחה. צריך לחשוב איך אפשר לשפר את זה וזה לא קשור דווקא למגזר הערבי.

תודה רבה. משפט סיכום אחד, דני, לפני שאני מסכם.

הדיון הזה קצת תסכל אותי, אישית. דיברנו על החסמים מסביב, והחסם האמיתי הוא האם באמת הממשלה, כגוף, רוצה להעסיק ערבים. שמענו שהנציבות אומרת: אני לא יכולה, אין לי תקציבים מהאוצר. גוף אחר אומר: אבל השני לא נותן. בסופו של דבר, אנחנו עוסקים כאן בדבר מאוד פשוט: האם מדינת ישראל, הרשות המבצעת, רוצה או לא רוצה להעסיק ערבים ואני שואל את הוועדה להסרת חסמים: במקום כמו שהיינה תרגם את התנ"ך והגיע לפסוק: "וירא אלוהים כי טוב" הוא אמר: "והמנצח מוחא לעצמו כף". בואו לא נהיה גאים. אנשי מקצוע הם ספקנים. אני חושב שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם ברצינות כל משרדי הממשלה רוצים להעסיק ערבים? אני אומר לכם, ואינני ערבי, שהתשובה היא שלילית.

תודה רבה דוקטור דני גרא.


סיכום – ועדת החקירה הוקמה כדי להעלות את המודעות לשילוב ערבים בשירות הציבורי ולהעלות את שיעור הערבים בסקטור הציבורי. לא רק להעלות את המספר אלא גם את האיכות של התעסוקה. כלומר, גם שיעור הערבים מבחינת אחוז וגם דרגות ניהול או דרגות עבודה ותעסוקה בכירות. לצערי הרב, גם השיעור הוא נמוך והערבים לא נמצאים בדרגות הגבוהות של השירות הציבורי. המילה "קידום" חייבת להופיע בנושא ייצוג ערבים, כפי שהיא מופיעה בנושא ייצוג נשים.

בנושא הנשים, ההתקדמות היא משמעותית בשל העובדה שהממשלה לא הסתפקה רק בחוק ייצוג הולם אלא יצרה מנגנונים חוקיים והחלטות שהביאו לשינוי, ויש שינוי בנושא ייצוג הולם של נשים מאז חוקק החוק. לכן, נשאלת השאלה, והוועדה דנה בזה בכובד ראש, לגבי הצורך לשנות את החקיקה בנושא ייצוג ערבים בשירות הציבורי כדי לעזור לממשלה ליישם את החלטתה שלה, וגם לעזור להעלות את שיעור הערבים ואת משרותיהם ואת איכות המשרות שלהם.


אני שב ואומר שחייבים להעלות את המשרות הייעודיות של ערבים. זה אחד המכניזמים החשובים כדי להעלות את שיעור הערבים. בנוסף, הוועדה שבה ומעלה את נושא המכרזים הפנימיים שמהווים מעגל קסמים שמייצר מצב של תת-ייצוג לערבים כי מקומות שיש בהם עובדים יהודים ואין בהם עובדים ערבים, המכרז הפנימי, מטבע הדברים, מביא לקבלת עובדים יהודים ולא עובדים ערבים.


מבחני הנציבות, לפי דעת רבים ואנשי מקצוע, הם מבחנים מוטים תרבותית. לכן, חייבים לקחת את הנקודה הזאת בחשבון ולשנות את המבחנים האלה כדי שיהיו רב-תרבותיים.


אני קורא לאנשים, כפי שהנציב אמר כאן ופנה, לפנות לנציבות שירות המדינה בדרישה או בבקשה או בתלונה כדי שידונו. התרחקות מהנציבות, התכחשות לאפשרות של קבלת סיוע או מתן הערה לנציבות היא כמו יריה ברגל. יש לגשת למכרזים כמו שהיה כאן נתון: מכרז כללי הוא 22 יהודים נגד פחות מערבי אחד. זה שיעור נמוך ביותר. לכן, אני קורא דרך ערוץ הכנסת והישיבה המשודרת הזאת לגשת למכרזים, גם אם אתה חושב מראש שיכול להיות שלא ירצו אותך וכולי. גם אני, לא רוצים אותי בכנסת, ובכל זאת אני פה. הציבור שלי רוצה אותי. לכן, אין להסתפק במכשול פסיכולוגי כי יכול להיות שהמכרז תפור. פעם אחת זה לא יצליח, פעם שנייה זה לא יצליח, פעם שלישית זה אולי יצליח ואולי זה יצליח גם בפעם הראשונה. אי אפשר לקנות כרטיס בפיס בלי לקנות כרטיס ולכן, חייבים לגשת למכרזים.

בפיס יש הזדמנות שווה.

נכון. בפיס לא יודעים את זהות הרוכש את הכרטיס. הסיכוי גרוע ליהודים וערבים כאחד.


ברור שהחלטת הממשלה לגבי 10% לא תתממש. אני קורא ותובע מהממשלה ליישם את החלטתה שלה לגבי ה-10% בדרך לשוויון מלא, כפי ששיעור הערבים באוכלוסייה. בד בבד, אני תובע להחיל סנקציות על משרדים שוררים. משרדים המסרבים לקלוט עובדים ערבים או כשהם קולטים עובד ערבי אחד, הם עושים חאפלות כדי לשכנע שהנה, אנחנו לא נגד ערבים. יש משרדים שוררים ששיעור הערבים שם הוא מביך ומביש. דעת הוועדה היא שיש לנקוט בסנקציות כלכליות נגד המשרדים או אז, הם יתחיל לחפש מועמדים ערבים.

או ארגוניות.

לגבי חברי ועדות במכרזים: ככל שיש חברי ועדות מכרזים ערבים, כן ייטב. הסביבה, כמו באתר, אם השפה היא בערבית המועמד מרגיש נוח יותר. זה לא מסיר את כל המכשולים אבל הוא מרגיש נוח יותר. מתבררת תמונה שבחלק מהמשרדים שיש בהם תת-ייצוג כרוני ונמוך יש מדיניות מובנית של אי קבלת ערבים. המדיניות הזאת חייבת להשתנות. זה גם בניגוד לחוק, גם להחלטות בית המשפט העליון וגם לערך השוויון האזרחי, ערך השוויון בפני החוק.


על כן, הוועדה הזאת תמשיך לטפל בנושא הזה. אני גם רוצה לומר מילה טובה למנכ"ל משרד המשפטים, שאמנם הוא רק שנה בתפקיד על הקונספציה: אני מכיר הרבה פקידי ממשלה שבאים והולכים. יש אנשים שאתה חש שהקונספציה שלהם היא בכיוון הנכון. זה לא מספיק כדי ליישם את הקונספציה הזאת, דרושים כלים נוספים. אני מקווה שהכלים האלה יהיו בידיך.


אני רוצה לברך את נציב שירות המדינה, מר הולנדר, על השנים שבהן מילא את תפקידו. גם אם היו חילוקי דעות והערות, זה עדין מחייב אותנו לברך אותך ולאחל לך הצלחה בהמשך דרכך.


תודה לכל האורחים. הישיבה נסתיימה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:40)