ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי


16
1.8.2011


הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 21
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
יום שני, א' באב תשע"א (1 באוגוסט 2011), שעה 13:00

תעסוקת עובדים ערבים במשרד התשתיות, וברשויות ובתאגידים הכפופים לו

חברי הוועדה: אחמד טיבי – היו"ר

עפו אגבאריה

מגלי והבה

ראלב מג'אדלה

חמד עמאר

שאול צמח

מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות

שלום מקונן

עוזר מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות

בועז לוגסי

מנהל משאבי אנוש, משרד התשתיות הלאומית

רוני בן אהרון

חקר ימים ואגמים בישראל, משרד התשתיות הלאומית

גאולה טיאר

מנהלת תחום משאבי אנוש והדרכה, רשות המים

שביט אסיסקוביץ'
"מקורות"
טליה אילוז

ראש אגף א' מהלה, רשות החשמל

איקא יכין

סמנכ"ל משאבי אנוש, חברת החשמל

עמית ברקוביץ'

סמנכ"ל לתכנון ופיתוח משאבי אנוש, חברת החשמל

מאיר קרמרסקי

מנהל הבטחון, נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ

אהרונה ביטון

מנהלת משאבי אנוש, נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ

יצחק נחימובסקי
סמנכ"ל המכון הגיאולוגי - מינהל המחקר למדעי האדמה והים

וידה אילוז

מנהלת כח אדם, המכון הגיאולוגי - מינהל המחקר למדעי האדמה והים

רפי טטרקה

מנכ"ל , תשתיות נפט ואנרגיה

אורנה אליסון

סמנכ"ל משאבי אנוש, תשתיות נפט ואנרגיה

מרים כבהא

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

איה בן עמוס

יוזמות קרן אברהם

יאסר עוואד

פרוייקט תעסוקה, עמותת "סיכוי"

עו"ד רע'יד א. חדאד
מרכז "מוסאווא"

אימאן סלימאן

עיתונאית

איילת דיין

לשכה משפטית, הכנסת

אחמד חטיב

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דר' דני גרא

יועץ הוועדה

דן מרזוק

רות לובין, חבר המתרגמים
תעסוקת עובדים ערבים במשרד התשתיות, וברשויות ובתאגידים הכפופים לו

שלום לכולם. ועדת החקירה של קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי מתכנסת בזה והנושא הוא תעסוקת הערבים במשרד התשתיות, לרבות החברות והרשויות הממשלתיות שבאחריות השר. השר עוזי לנדאו היה אמור להיות אורח לצד המנכ"ל ונציגי החברות הממשלתיות הנוספים והמנכ"ל ימלא את מקומו.

הישיבה הזו מועברת בשידור ישיר על ידי ערוץ הכנסת ועל ידי אתר "בוקרה" בערבית וזו הזדמנות לאחל בערבית "רמאדאן כרים וכול עאם ואינתום בח'ייר!".

אני רוצה לפתוח, אדוני המנכ"ל, מר שאול צמח, בסקירה קצרה על המשרד ועל העסקת הערבים בשירות המשרד והחברות הממשלתיות. משרד התשתיות הלאומיות אינו עתיר עובדים, כמאה ושבעים בסך הכל, אך יחד עם זאת באחריות השר והמשרד חברות, מכונים ורשויות ממשלתיות בתחומים רבים ומגוונים הנוגעים למשאבים ואספקתם לאזרחי המדינה, המעסיקים ביחד מעל חמישה עשר אלף עובדים ומהווים מעל 13% מכלל העובדים במשק הממשלתי.

לכן, בבואנו לדון בעובדי המשרד לתשתיות לאומיות יש להבחין בין המשרד גופא, כחלק משירות המדינה, לבין כל החברות והרשויות באחריותו, שעובדיהן אינם רק עובדי השירות הציבורי אלא עובדי השירות הממשלתי, וביחד עם המשרד מהווים את שירות התשתיות הממשלתי.

לא זו בלבד אלא ששירות זה מתאפיין בשני מרכיבים חשובים לפוטנציאל כח האדם הערבי בכלל והאקדמאים בו בפרט:

א.
פיזור יחסית גדול על פני שטחי המדינה ולאו דוקא בירושלים או בתל אביב המהוות מרכזי מִמְשל.

ב.
עיסוק במקצועות אקדמאיים שכיחים -בין אם הם בתחום מדעי החברה או בתחומי ההנדסה, בהם קיים היצע כח אדם ערבי בלתי מבוטל המחפש לממש עצמו ברמה המקצועית והארגונית.

לגבי הנתונים, נתוני המשרד לתשתיות, במשרד מועסקים כ 6% ערבים, 10-11 ערבים ואף לא ערביה אחת. כמעט כולם אקדמאיים, 80% מהם אינם בתחום מדעי החברה, הנדסה או משפטים.

ג.
ממוצע הוותק של עובד ערבי הוא 5.11 שנים והוא פחות ב 30% מממוצע הוותק של עובד יהודי -שהוא 17.8 שנים.

ד.
במשרד אין עובד ערבי באף אחד משלושת הדרגים הבכירים או מבין ארבעה עשר העובדים בחוזה בכירים.

לגבי החברות הממשלתיות בתחום התשתית, בחברות הנ"ל, בחברת חשמל ו"מקורות" מועסקים מעל 14,500 עובדים המספקים -בלעדית- שירות חיוני ובסיסי -חשמל ומים, לכלל האוכלוסיה כולל המיעוט הערבי המהווה חלק ניכר מן הצרכני.

האם יש כאן נציגים של חברת חשמל? שבו במקומותיכם. מעט קדימה.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של רצון לשלב עובדים ערבים בחברת החשמל לאחר שבעבר העסקתם בחברה היתה כמעט בבחינת 'טאבו'. שיעור העובדים הערבים בחברת החשמל עלה מ- 1.8% ב 2009 ל-2.2% ב-2010. מן הנתונים אנו לומדים כי מתוך תוספת של 116 כעובדים בשנת 2010 - 50 עובדים הם בני המיעוט הערבי. עם זאת, שיעור העובדים הערבים במטה החברה נמוך - 1.2% בלבד ובמיוחד בין העובדים האקדמאים - 0.75% בלבד.

יש נתונים ואחר כך דני -יועץ הועדה, יתייחס אליהם. שיעור העובדים הערבים ב"מקורות" עדיין נמוך מ 1% וכך גם שיעור האקדמאים הערבים בחברה.

לגבי מכוני מחקר שבאחריות השר לתשתיות: באלה מועסקים כ 340 עובדים, רובם בעלי השכלה אקדמית, מהם ארבעה עובדים ערבים וביניהם אקדמאית ערביה אחת.

לגבי המכון הגיאולוגי, והמכון הגיאופיזי - חקר ימים ואגמים: נתייחס אליהם בהמשך.

ברשות המים, למרות ששיעור העובדים הוא 6.5% והוא גבוה יחסית לרשויות הממשלתיות, אין ברשות המים בכירים ערבים. עם הקמת תאגידי מים וביוב בישובים הערבים יהיה צורך ברפרנטים ערבים למילוי המשימות הנ"ל. רשות המים מתקשה להעסיק אקדמאים ערבים מן הצפון במרכזי הרשות באיזור תל אביב.

גם אם ניכרת מגמת שיפור בהעסקת ערבים במשרד ובגופים אשר באחריותו, היא אינה בקצב ובאיכות הרצויים מן הסיבות הבאות:

1. שיעור העובדים הערבים בכלל השירות הממשלתי באחריות משרד התשתיות הוא רק 2% בלבד. כלומר, 321 מתוך 15,000.
2. יתר על כן, שיעור העובדים האקדמאים נמוך והסיבה העיקרית לכך היא שבקרב ספקיות התשתיות -חשמל ו"מקורות"- עיקר המועסקים הערבים אינם בעלי השכלה אקדמאית ורק מיעוטם -25 מתוך 300 הם אקדמאים. מכלל העובדים האקדמאים בשני גופים אלה מהווים העובדים הערבים כ 0.25% בלבד , שיעור זעום לכל הדעות.
3. שיעור האקדמאים הנמוך מבטל -כמעט- את סיכויו של ערבי, יהא מוכשר ככל שיהא, לזכות בתפקיד ניהול בכיר שאחריות בצידו. באופן סימטרי, קיים עידוד למחפש התעסוקה הערבי כי סיכוייו גדלים בחברות האלו, ככל שהשכלתו פחותה. זה מצב שהוא בלתי מתקבל. יש רק מספר מצומצם של מקצועות בהם היצע המועמדים הערבים קטן -כמו גיאופיזיקה או אויקנוגרפיה במכון לחקר הימים והאגמים, מרבית המקצועות האקדמאים המבוקשים על ידי הגופים הם כלכלה, הנדסה ראיית חשבון ומשפטים והם נחלת אקדמאים ערבים רבים המבקשים תעסוקה במקצועותיהם.
4. דוקא גוף גדול כחברת החשמל -אשר פרט למשרדים בתל אביב מקיימת מטה בחיפה וסניפים בכל הארץ, ראוי היה שלאחר שחלצה את הפקק מן האיסור לקבל ערבים לעבודה -צעד מבורך כשלעצמו, תיגש עתה בנחישות לשילוב ערבים בעלי השכלה אקדמאית בחברה תוך הצגת אופן קידום - לא רק קוראי מונה אלא גם מהנדסי חשמל. זו הכוונה.
5. נראה כי חסרה יד מכוונת לכל הגופים דלעיל באיתור מועמדים ערבים בעלי הכשרה אקדמאית.
אדוני המנכ"ל, זו הסקירה של הועדה. נא התייחס לנתונים. אני מודה לך שהואלת לבוא. צר לי שהשר הודיע חצי שעה לפני הישיבה שהוא לא משתתף למרות שהשתתפותו אושרה מספר פעמים בימים האחרונים.

צהרים טובים. ברשותך, אבקש לתת את הפרשנות שלנו לנתונים שנמסרו בסקירה שנתת כי כאן דוקא חשוב להתעמק בפרטים שהם מאפשרים לתת פתרונות יותר טובים.

ראשית, כרכנו בכריכה אחת מטה משרד התשתיות ורשות המים יחד עם המכונים ויחד עם חברת החשמל אבל הם גופים שונים בתכלית וחשוב לעשות את האבחנה ביניהם. משרד התשתיות ויחידות הסמך שהן מטה -רשות החשמל ורשות המים, נמצאים בעשיריה הראשונה בהעסקת בני מיעוטים לפי הנתונים של נציבות שירות המדינה. לכן, כגופי מטה, עם כל הבעייתיות שאנחנו מכירים בהעסקה בגופי המטה, אני חושב שנעשה מאמץ ניכר בתחום הזה.

ישנם מכונים, מכוני המחקר, ששם חלק מן המקצועות הם איזוטריים ובחלקם אנחנו מתקשים לאתר גם עובדים שאינם בני מיעוטים. יש בכך קושי, מעט אנשים לומדים את התחומים האלה ולכן קשה לאתר אותם. הסיבות הן אובייקטיביות ולא קשורות להעדפה או אפליה של בני מיעוטים.

יש את חברות התשתית ומתוך למעלה מ 15,000 שהזכרת, שקשורים למשרד התשתיות, חברת החשמל מעסיקה כמעט 13,000. חברת "מקורות", חברת "תשתיות נפט" וחברת "נתיבי גז" הן חברות ביצוע שלגביהן ההסתכלות היא שונה. חשוב לעשות כאן את האבחנה בהקשר הזה כדי לראות איפה הבעיה כי אם נצליח בחברת החשמל לפתור את הבעיה אז קצב הגידול והמספרים יכולים לגדול.

לגבי חברת החשמל -מיד נציגיה יתייחסו בעצמם וחשוב שהם יאמרו את הדברים כפי שהם רואים אותם אבל עדיין, אנחנו רואים שם מגמה של שיפור משמעותי. כאן ניכר המאמץ. לעתים נוזפים במאחרים על שלא הגיעו קודם וכמו כך קשה לנזוף באלה שעושים את המאמץ ולשאול למה לא נעשה מאמץ קודם. אני חושב שכן נעשה כאן מאמץ על ידי חברת החשמל בתחומים האלה, מאמץ שהוא פרי של לחץ, גם לחץ ציבורי וגם לחץ שבא מן המשרד, גם בקדנציות קודמות וגם עכשיו, לתת ביטוי גם לבני המיעוטים. הענין הזה הוא בתהליכים ונושאים שפעם ניראו כאילו הם חסם או מכשול - הצליחו להתגבר עליהם ונתנו יותר ויותר אפשרויות להשתלב גם בתפקידים שבעבר נחשבו כחסומים בגלל כל מיני בעיות שפתרו אותן. חבל להתעסק בבעיות שכבר פתרו אותן. אכן, המספרים -בהקשרים האלה של חברת החשמל ואולי גם של "מקורות", יש לתת ביטוי בענין הזה - בגיוס כח האדם, גם מבני המיעוטים. המשרד בהחלט תומך בחברות האלו, דעתו ידועה להן, וכשהן הציגו את הנתונים שלהן בפני השר בהחלט התגאו בנתונים ועדיין, יש מקום לעשות יותר. שווה לשמוע את הסקירה הפרטנית כדי להבין מהם אותם מקומות שבהם אפשר לעשות יותר ולעשות את הנדרש. לא עשו את כל הדרך אבל הרצון הטוב, הכיוון וההתיחסות החיובית בהחלט קיימים. למרות שמן הנתונים זה לכאורה נראה נמוך עדיין יש קצב של גידול ויש שינוי והוא חיובי. מי שמסתכל על הנתונים רואה את ההבדל בין 2009 ל 2010 ורואה שינוי חיובי. אני מניח שבין השנים 2011 ו 2012 נראה מגמת שיפור גדולה יותר.

למעשה, מבחינת המספרים אין הרבה מה להוסיף כי אלה המספרים כפי שהם אבל, המשמעות הראשונה שלהם היא זו: אנחנו יודעים שישנו מחסור בארץ בכח אדם טכני ברמות הביניים, אנחנו יודעים שהאוכלוסיה הערבית היא פוטנציאל לכך ואנחנו מדברים על טכנאים, למשל. 80% מן האוכלוסיה שאנחנו מדברים עליה היא בחברת חשמל וחברת חשמל עשתה צעד גדול מאד -גם ברמה של החלטות הנהלה ועשתה התקדמות יפה, נפגשנו שלש פעמים עם חברת החשמל וגם עודדנו אותם בכך. גם אם המספרים עדיין לא הגיעו למקום הרצוי. יחד עם זאת, חברה כמו חברת חשמל, שמפוזרת בכל הארץ עם סניפים בכל עיר, עם מטה בחיפה וחיפה היא כבר לא ירושלים או תל אביב שקשה בהן להשיג עובדים אלא בסביבה יש אוכלוסיה ערבית לא קטנה, ולא קיים כאן הטיעון שלאקדמאי קשה לעבוד בירושלים -שגם הוא טיעון שצריך להתייחס אליו אבל הוא לא קיים כאן. היינו מצפים שבאותו אומץ ובאותה נחישות שההנהלה קיבלה החלטה ב 2008 לפתוח את צואר הבקבוק הזה ולהתחיל להעסיק ערבים בחברה, היא תעבור עכשיו לשלב נוסף ותבוא ותאמר: אני פותחת את החברה וגם את "מקורות" וגם את המכונים -אם אפשר, אם כי שם מדובר במקצועות מאד יחודיים כמו גיאופיזיקה או אוקינוגרפיה וכו'. וזאת כדי שהיא תתחיל לעלות בשדירת הניהול עם אופק קידום. סביב המטה בחברת חשמל גרים היום כ-700,000 תושבים ערבים, מסביב למטה של חברת החשמל בחיפה, בעלי מקצועות אקדמאים, אנחנו יודעי מה המצב בטכניון: 13% מן התלמידים בטכניון הם ערבים, זה כח אדם הנדסי, נכון ששוב, אולי אין ביניהם אוקינוגרף או מהנדס או אווירונאוט אבל ב"גדול", בסביבה ישנה אוניברסיטת חיפה ומכונים ומכללות, וזהו כח אדם שיכול לעבוד בחברה הזו ואין סיבה שהמשרד לא ינחה אותה להעסיק אותו.

כאן היינו אולי מצפים לדבר אחד נוסף, אנחנו חשים שישנו קושי באתור מועמדים ערבים בעלי השכלה אקדמית. קראנו את זה גם כאן באחד הדוחות, ייתכן ותפקידו של המשרד הוא לעגן את כל המכונים כדי להפעיל יחד צורה של התקשרות -כזו או אחרת, עם גוף שזו התמחותו, שיוכל לספק לכם לפי תכנית עבודה, כח אדם כזה.

נאמרו פה דברים חמים על ידי מנכ"ל משרד התשתיות ואני מודה על הדברים. אני רוצה רק להזכיר שהיו שנים שבהן -בגלל תפיסת העולם הבטחונית, לא קלטו ערבים לחברת חשמל כי היא נתפסה כחברה בטחונית וכן הלאה. כפי שצויין פה, ב 2008 הנושא הזה שוחרר ואנחנו מתחילים להעסיק ערבים מתוך כוונה טובה ואמיתית ולא מתוך לחץ, שאול, אלא מתוך רצון אמיתי וכן שלנו לקלוט ערבים. אנחנו עשינו מהפך די גדול, ודרך אגב, לגבי כל מה שנאמר על חברת חשמל, אנחנו כבר רגילים שמטילים על הכתפיים של חברת חשמל את הכל.

אפשר לראות שהמודעות הזו אצלנו נפתחה ב 2008, שאז קלטנו שלושים וארבעה עובדים ערבים, ב 2009 קפצנו, בעזרת אותן הכשרות שעשינו בטמרה לעובדים, לשמונים וארבעה ולצערי הרב, אנחנו נמצאים במצב של הקפאת פרויקטים בגלל בעיות תעריף ובעיות תקציביות קשות מאד ואנחנו עצרנו קליטות בחברת החשמל. הצפי שלנו, על פי תכניות העבודה הוא שב 2012 נצטרך לגייס עובדים לטובת הקמת פרויקטים כמו תחנות כח, מחסמי"ם ועוד, מה שהושת עלינו לגבי הפחתת פליטות ואנחנו מעריכים שב 2012 אנחנו נעשה שוב היקשרות, יחד עם משרד התמ"ת ונקיים קורסים ואני רוצה לקוות שנקלוט עוד כמה עשרות עובדים מן המיעוטים.

אותם ערבים שעובדים בחברת החשמל זוכים בכל הפרמטרים ליחס הוגן ולקידום כמו שאר העובדים והם מרגישים בחברת החשמל כשווים בין שווים, המגמה הזו באה לא מתוך לחץ אלא שלוקח זמן עד שדברים כאלה מתפתחים וצומחים, לא מתוך לחץ אלא מתוך הבנה שלנו את הצורך ובודאי מתוך הבנה שלי -כסמנכ"ל משאבי אנוש ושל מנכ"ל חברת החשמל, שבשנים האלו, על פי התפתחות משק החשמל אנחנו נקלוט יותר ערבים לעבודה ולא רק שנקלוט אלא שגם נכשיר אותם ונביא אותם לרמות מקצועיות יפות. עד כאן עיקרי הדברים.

האם היית ער לנתונים שהוועדה סיפקה ושהמשרד סיפק, לפיהם, רוב העובדים הערבים אצלכם הם עובדים טכניים, כמו קוראי מונה ולא מהנדסי חשמל? האם יש כוונה לשנות או לפתוח את הדלת יותר בפני אקדמאים ערבים, אנשי מקצוע בכירים?

בהחלט כן. אל"ף, אנחנו מפעילים העדפה מתקנת ובפרסום - כל מה שמתפרסם לצורך גיוס עובדים לחברת החשמל הוא רק דרך מודעות דרושים בעתון וכל מה שמתפרסם בעברית מתפרסם בערבית - - -

מהי העדפה מתקנת מבחינתכם? איך אתה מפרש אותה?

אומר כך. לצערי הרב, בימים אלה, כשאני מפרסם מישרה לעורך דין, מישרה אחת, אני מקבל בערך שבע מאות מועמדים או חמש מאות מועמדים. העדפה מתקנת היא לנשים, לבני מיעוטים ואוכלוסיות מוגבלות.

דרך אגב, ציינת שהמטה של חברת חשמל יושב בצפון ודווקא החלק הגדול יותר של העובדים -כפי שצוין בנתונים שלנו, חלק העובדים הגדול הוא אכן בצפון. מטבע הדברים.

האם פרסמתם מכרזים יעודיים לבני מיעוטים או מישרות כלליות?

אין לנו מכרזים. זה לא מכרז. אנחנו מגייסים עובדים על פי הצורך, מפרסמים את זה במודעות דרושים.

כשאתה מפרסם ואתה מבקש עובד, האם תפרסם שדרוש עובד ערבי?

אני לא מפרסם "עובד ערבי".

אז אין לכם מכרזים יעודיים וזה פוגם בעקרון של העדפה מתקנת.

אנחנו מגייסים עובדים לפרויקטים ואני לא מפרסם שאני צריך עשרה עובדים ערבים דווקא.

לא אלא מישרה שהיא מיועדת לבני מיעוטים.

לא.

אבל עשיתם הכשרה.

אנחנו עושים קורסים. בטמרה. ב 2012 סביר להניח שאני - - -

מה מטרת הקורס?

הכשרה של עובדים למקצועות הקמת תחנות כח או מתקני הפחתת פליטות, רתכים, מסגרים, מכונאים וכן הלאה.

כאשר אומרים העדפה מתקנת מתכוונים לכך שאתה מעדיף קבוצה אחת -כמו נשים או מיעוטים או בעלי מוגבלויות על פני קבוצת הרוב שבדרך כלל מיוצגת יותר בשרות החברות או בשרות הציבורי. מהם הצעדים שאתם נוקטים כדי לבצע את המדיניות או כדי לבטא את הביטוי העדפה מתקנת? עד עכשו אדוני לא אמר בצורה מפורשת מהם הצעדים. הבנו שאין מכרזים יעודיים וזה כבר פוגם באפשרות של העדפה מתקנת.

חבר הכנסת אחמד טיבי, הקביעות בחברת חשמל שהיא מוצר יקר ערך ומלחמות עולם נערכות עליו, - - -

מכיר את התופעה.

אנחנו במחזור האחרון של הקביעויות הכנסנו ערבים כהעדפה מתקנת רק כדי שאוכלוסיה ערבית תיכנס לקביעות בחברת החשמל.

מתוך כמה?

5%.

מאלה שקיבלו קביעות?

כן. עכשיו תוכלו לגחך ולהגיד שזה לא מספיק אבל אני מראה לכם שמתחוללת אצלנו תופעה, אנחנו עושים את זה לא מתוך זה שמישהו מחייב אותנו אלא מתוך אמונה אמיתית של הצורך.

קיבלו או אמורים לקבל?

קיבלו.

אדוני יושב הראש, כבוד המנכ"ל, המגמה החיובית שאנחנו רואים בחברת החשמל היא מגמה שצריכות כולן ללמוד ממנה. כל החברות האחרות. לקלוט מתוך מאה ומשהו עובדים חמישים ומשהו עובדים ערבים זה כמעט 50% מן העובדים שנקלטו וזו כמות רצינית. אם נסתכל אל שנים קודמות בהן לא קלטו בכלל עובדים ערבים אז נראה שבקצב הזה, של חמישים עובדים בשנתיים, אנחנו יכולים להגיע ליעד ששמה אותו הממשלה, אולי בעוד חמש עשר שנים אבל לפחות רואים אור בקצה המנהרה ואני רוצה להגיד שנגיע ליעד בסופו של דבר בחברת החשמל אבל, מה שמפריע לי בחברת החשמל זה תפקידים בכירים: אפילו ראש אגף אחד אין לכם, יש מנהל מחלקה אבל שם צריך לשים את היעד ולהתחיל לקדם את החבר'ה להגיע לתפקידים בכירים, תפקידים שיכולים להשפיע. אם נישאר בתפקידים של רתכים ודומיהם זה מעולה וזה מבורך אבל אני רוצה תפקידים בכירים שיכולים להשפיע. אני יודע שבחברת החשמל השר עוזי לנדאו מינה דירקטור בחברת חשמל לפני שנה וחצי והוא עושה עבודה טובה שם, נושא הדירקטוריונים הוא חשוב גם בחברות האחרות.

כשעבדתי כעוזר שר במשרד התשתיות בשנת 2001 מינהל מקרקעי ישראל היה נעול בפני בני מיעוטים ואז שר התשתיות -אביגדור ליברמן- החליט למנות שני דירקטורים למינהל מקרקעי ישראל וזו היתה החלטה מאד משונה, אף אחד לא האמין שדוקא ליברמן ימנה שני דירקטורים במינהל מקרקעי ישראל והם מונו שם לשלש קדנציות לפחות. אחד מהם אפילו לא יוצא צבא. הם עשו תפקיד טוב. לכן, הדבר החשוב שצריך להתמקד בו הוא דירקטוריונים בחברות ממשלתיות, להכניס אנשים לתפקידים בכירים ולקדם. אם אתה מצליח לשנות את התפיסה לגבי התפקידים הבכירים אז אתה יכול לראות שינוי בכל החברות הממשלתיות וגם במשרדי הממשלה. אם ימנו אנשים לתפקידים בכירים, של סמנכ"לים ושל מנכ"ל - אתה תראה שינוי.

פרט לחברת החשמל -עברתי על רוב החברות, כמעט ואין נשים. בחברות של משרד התשתיות אין נשים ערביות בכלל. בחברת חשמל יש 22 נשים ובשאר החברות אין כמעט נשים. במכונים יש נשים, ב"מקורות" יש אישה אחת. בתש"ן אין אפילו אחת. חשוב מאד לשים דגש על קליטת נשים בחברות האלו ואני מקווה שבפעם הבאה שיגיע משרד השתיות לכאן נראה נתונים אחרים.

רק תיקון קטן לאיקא. חברת חשמל לא שינתה את היעוד שלה מחברה בטחונית לפחות בטחונית אלא שהיתה נורמה של חבר מביא חבר ומקורבים ואנחנו לא היינו -לא ב"חבר מביא חבר" ולא ב"מקורבים". מעולם היא לא היתה חברה בטחונית.

חבר הכנסת מג'אדלה, אני - - -

אני מכיר את זה כבר חמש עשרה שנה.

אני בחברת החשמל רק ארבעים וחמש שנה ואני ניסיתי לפני עשרים וחמש שנה להכניס עובד מבית צפאפא והבטחון לא איפשר לי.

כבוד המנכ"ל, אני רוצה לקחת את הדברים לכיוון אחר. התעסוקה -מבחינתי, כהצטרפות למעגל העבודה היא -בין היתר פרנסה, באחוז הגדול של שיקול הדעת. ראה, יש היום אנרגיה סולארית. אני לא רוצה לומר דבר שהוא לא בדוק אלא ב 90% לפחות. כמו שחברת חשמל לפני עשרים שנה היתה חסומה בפנינו, עכשיו המיכסות לאנרגיה סולארית חסומות בפני ערבים. זה סוג פרנסה מאד חשוב בחברה הערבית ועל אחת כמה וכמה חשוב יותר בנגב. זה יכול לבוא במקום אבטלה ומבחינת הייעוד החברתי זה לא יבוא במקום אבטלה אבל היעוד הכלכלי יבוא במקום אבטלה. אני לא צריך להזכיר לך כמה חשובה אנרגיה סולארית מבחינת איכות סביבה ואיכות חיים ובוודאי שלא צריך להגיד לך כמה היא חשובה מבחינת עלויות במשק. זה חסכון כלכלי. לכן צריך להאיר פנים לנגב, לבדואים, בנושא חשמל סולארי ויותר מיכסות. ובכלל, באוכלוסיה הערבית יש היום מודעות מאד גבוהה -ואת זה אני אומר לך מתוך נסיון וידיעה, לאפשרות לייצר חשמל לבתים עם מערכת שמותקנת על הגגות. ויש לנו יתרון שאנחנו בונים בנייה צמודת קרקע ויתרון נוסף הוא שהגגות שלנו הם גדולים. 170 מ"ר, 200 מ"ר, 150 מ"ר - זה יכול להיות הפנסיה של אותו אדם לעתיד.

חבר הכנסת מג'אדלה, למה אתה אומר שזה חסום?

זה חסום, אין מיכסות. "סימנס" השתלטו על זה יחד עם עוד חברות גדולות והן מעדיפות לתת את זה לאולמי חתונות ולמקומות גדולים, כי זה רווחי יותר ואנחנו נופלים כשככבות חלשות וכאוכלוסיה חלשה. לכן, אני מציע - - -

אתה מדבר על גגות גדולים שהם תעשייתיים. 500 מ"ר.

קודם כל אפשר להתחיל עם בית שהגג שלו הוא בן 170 מ"ר, אם אתה שם שם מערכת חשמל סולארית זה בדיוק 3,500 ₪ או 3,700 ₪, אני לא מכיר פרנסה יותר טובה מזה. לעשרים וחמש שנה.

גג של 400 מ"ר - - -

הבנתי אותך, אם אתה רוצה לעבוד - - -

חבר הכנסת מג'אדלה, בוא לא נבקש -- -

זו פרנסה, אתה דואג לפרנסה. מבחינת העובדים זו פרנסה. גם למוסדות ציבור.

היטבת להציג את הענין.

אני אומר שתקח את זה, שים על זה דגש. יצא שתרמת פה תרומה גדולה לכלכלת ישראל, לכלכלת האוכלוסיה הערבית ונתת מענה לאבטלה.

אדוני יושב הראש וכבוד המנכ"ל, רציתי לדבר על מספר דברים, אולי קצת היסטוריים שכאשר התחילו לבנות את חברת החשמל, בתחילת המאה הקודמת, כבר אז היו בה ערבים ועבדו ערבים, הערבים אז עבדו בחברת החשמל כעובדים רגילים כי לא היו מהנדסי חשמל, אלה היו רק יהודים שהגיעו מרוסיה ומגרמניה ומשום מה, אחרי הקמת המדינה, פתאום המפעל הזה הפך לבטחוני וכבר לא היה אפשר לשלב ערבים עד שלפני כמה שנים -ברוך השם, בסופו של דבר, נפתח הענין אבל, אנחנו לא רואים את הסיבה שבגללה עדיין ההשתלבות של עובדים ערבים בכל המישורים, אם זה בתשתיות ואם זה בניהול, אנחנו עוד לא רואים שזה באמת מתקדם בצורה כזו שזה יכול להדביק את הפער וחשמל הוא דבר שצורכים אותו כל האנשים אותו הדבר, זה לא דבר שצריך להיות שונה ממקום למקום. יש מקומות מסויימים שמתייחסים אליהם בצדק כאל מקומות בטחוניים אבל באזרחי, מה יש להתייחס לזה כאל דבר בטחוני? ואם תבדוק בכפרים אז קוראי המונים הם דוקא יהודים ולא ערבים - - -

בקטע הזה תמצא ערבים כי זה יותר זול.

למרות ההגיון עדיין, מכניסים קוראי מונה יהודי עם שני מאבטחים לתוך הישוב הערבי.

אני זוכר שאמרת שזה יותר זול אבל ערבי משתכר כמו יהודי בחברת החשמל.

אנחנו יודעים בדיוק כמה אנשים עובדים וכמה אנשים "העפתם" אז אל תטיף לנו פה שאתה שיא השוויון במה שאתה עושה.

אני מעיר על הנימה החריפה שבה אתה מדבר.

אני יכול לדבר איך שאני רוצה. אני לא עובד אצלך.

גם אני לא עובד אצלך.

חוצפן. תסלח לי, הנימה שלי, בשביל זה אני פה, אתה לא בוחר בי, אני נבחרתי בשביל לייצג את אלה שש- - -

אני אזרח המדינה הזו - - -

אז תהיה הוגן כלפי אזרחי המדינה ותתן להם שוויון ונמצא את החוזים שאתה מעסיק אצלך. בא בשביל ה"שנים וחצי" עובדים שהכנסת שם. האם בשביל זה אנחנו מנסים למצוא את הגלגל? בושה וחרפה. הוא מנסה להסביר לך, חבר כנסת מכובד, מאה שנה, שמונים שנה, ששים ושלש שנים, אני זוכר את המאמץ של חבר הכנסת אחמד טיבי בשביל להכניס אחד או אחר. וחברי כנסת לא צריכים לבוא כקבצנים על פתח הבית שלך בשביל שתכניס אותם לשם.

בדרך כלל לחברי כנסת מותר להגיד הכל -כולל ביקורת על אנשים שבאים. כמובן שהמילה "חוצפן" אולי לא היתה במקום אבל התוכן, אני מקבל את התוכן של הדברים של מג'אדלה לגבי היעדר יצוג נאות של ערבים בחברת החשמל והמאמץ האדיר כדי להכניס אחד או אחד וחצי עובדים בשירות החברה ולמרות זאת, ציינו את השינוי היחסית חיובי בהשוואה לעבר ואנחנו, כועדה, דורשים יותר, הרבה יותר בהקשר הזה. כן, הממלכתיות דורשת לעתים אורך רוח שהוא כמעט מתיש.

אתייחס בעיקר לפעולות שאנחנו עושים ואנחנו מנסים לגייס וכן "צבענו" שני תקנים של אקדמאים, בתחילה דיברנו על שני מהנדסי קווים, קלטנו שני מהנדסים מן התחום של הנדסה אזרחית, אחד מהם עזב אותנו לטובת חברה פרטית ואחרי שראינו שאנחנו מתקשים לאייש את המשרה הזו על ידי בן מיעוטים אחר המרנו אותה לפרויקטים וגייסנו מנהל פרויקטים בן מיעוטים, כדי לשמור על הנושא הזה.

יש קושי מאד גדול לגייס נשים ערביות. היה לנו נסיון וליווינו מועמדת שמאד רצינו לקלוט אותה אצלנו, מאזור המרכז דווקא, עובדת מאד טובה ובסופו של דבר -עם כל הנכונות שלנו וכל מה שניסינו לעשות היא הודיעה שמשיקולים אישיים ומשפחתיים היא לא תיקלט אצלנו וזה היה אחרי שניסינו לחבק ולעשות כל פעילות אפשרית בנושא הזה.

לגבי שאר בעלי המקצועות, אצלנו בני המיעוטים הם בעיקר בעלי מקצועות, אם זה רתכים, אם אלה טכנאים של איכות מים במעבדות, בהחלט לא מדובר רק על מה שנקרא עובדי כפים או עובדים שהם לא בעלי השכלה. בחברת הבת שלנו, חברת "שחם" שם אנחנו מעסיקים בעיקר ערבים כעובדים יומיים, על בסיס של פרויקטים כי זו חברת ביצוע ושם יש תחלופה מאד גדולה ומדובר על עשרות של עובדים יומיים ושם מדובר בעיקר על עובדי כפים.

יש לזכור -ואין זה תירוץ אבל, יש לזכור את האופי של איוש המשרות בחברות מן הסוג שלנו עם הסכמים קיבוציים, רוצה לומר שלא בכל רגע נפתחים תקנים ובסך הכל עיקר עובדי החברה הם עובדים קבועים, אנחנו לא מוסיפים תקנים מדי שנה ויוצא שעיקר התחלופה נובע מפרישה לגימלאות, בהיקפים מאד קטנים, אנחנו מדברים על שלושים איש בשנה מתוך מצבה של אלף ושש מאות עובדים. על בסיס ההסכמים הקיבוציים שלנו אנחנו יוצאים קודם כל למכרזים פנימיים ולכן לפעמים תהליך האיוש הוא שרשור פנימי ואז המשרה שאיתה יוצאים החוצה היא בתחתית הפירמידה ולא תמיד מדובר על משרות חיצונית. מתוך היכרות עם זה אנחנו "צבענו" תקנים בצפון לטובת גיוס של אקדמאים.

ב- 2011 קלטנו רק עובד אחד אבל בסך הכל קלטנו חמישה עשר עובדים חדשים לחברה. לא היתה קליטה מסיבית.

מתוך שלושה עשר הנקלטים, כמה מהם קבועים?

למעט אחד שעוד לא צבר פרק זמן של קביעות, כולם קבועים.

איקא, אמרת קודם שאצלכם אין מכרזים, אתם מודעות בעיתונים וראינו אותם והגברת כאן מציינת שאצלכם יש מכרזים פנימיים - - -

מתוקף ההסכם הקיבוצי.

בודאי אבל, כאשר ישנם מכרזים פנימיים, באופן טבעי את חוסמת ערבים - - -

מלהתמודד.

נכון, משום שאם יש לך שלושה עשרה או חמישה עשר ערבים הסיכוי הוא שפעם בעשר שנים יכנס אולי אחד. ואז נדרש מכרז יעודי. כשאין מכרזים פנימיים אולי אפשר להסתפק בכך שלא יהיה מכרז ייעודי, כאשר נותנים באמת העדפה גם לערבים, לנשים ולמוגבלים אבל, כאשר ישנם מכרזים פנימיים חובה שיהיה מכרז יעודי כי אחרת - הסיכויים שתגיעי לשני אחוז, זה יהיה כשאת תצאי לפנסיה.

אדוני יושב הראש, גם כגילוי נאות עלי לומר לך שהתחלתי את העבודה שלי כעובד צבור במשרד התשתיות הלאומיות. הייתי יועצו של השר אריאל שרון כשבנו את המשרד. טוב שהמנכ"ל נמצא כאן וחבל שהשר לא כאן כי קליטת עובדים היא מדיניות. בזמנו, אריאל שרון, כשנכנס למשרד, עוד לפני שהיתה ועדה של הנציבות הוא קיבל החלטה לקלוט עשרים וחמישה קצינים משוחררים דרוזים. תביאו לי רשימה של חמישים ואני אבחר. זה היה ב 1996 והאנשים האלה נקלטו, חלקם עדיין עובד שם. היום, לצערי -ולכן אני התפרצתי על חברת החשמל, לקבל את התשלום עבור החשמל מאזרחי המדינה הערבים, והם מוכרחים לשלם כי אפשר לנתק אבל לא ייתכן, בתפיסת העולם, שאני קורא את הנתונים כאילו אנחנו חיים במדינה אחרת. בעשרים שנה האחרונות בהן אני נמצא בסקטור הציבורי אני רואה שאין התקדמות, רק דיבורים. קודם שמעתי על הבחור מבית צפאפא שאי אפשר היה לקלוט אותו אבל יש לך אנשים שהם מהנדסים ואקדמאים ואם תגיד שצריך להיות בעל רקע צבאי אז גם כאלה יש בשפע אבל עדיין אין קליטה כי בתפיסת העולם יש דברים שצריך לשנות ומי שלא מבין שהמדינה הזו תהיה עצמאית על כל אזרחיה והם יהיו משולבים שם אז לא מבין. פונים אלי עובדים שאחרי עשר שנים מיד מפנים אותם, אומרים לעובד שהוא לא יכול להיות קבוע. כשאני רואה את כמות הנקלטים, כשאני רואה את הניירות האלה אני שואל את עצמי: עד מתי נמשיך להיות כך?

הנציבות, יש לה אפשרות להציע משרות ולהציע תפקידים, ואפשר להגדיל את המיכסה בכל שנה. חברת החשמל, אני אומר לך, אולי מה שאנחנו רואים היום, כל המחאות האלו, אולי אנשים ימשיכו להתייחס לחברות האלו שלא נותנים להם מקומות תעסוקה ואז נראה את חברת החשמל או חברות אחרות כשהאזרחים שמקבלים את השירות שלה יתחילו ללכת לחברות מתחרות או לחברות שיש להן אנרגיה סולארית זאת אומרת שכדאי שתכניסו, לאותם תפקידים של מנהלים ומקבלי החלטות, אם לא תכניסו עובדים אז בסופו של דבר זה יביא אותנו להכריח את אותן חברות, גם כוועדה, גם ככנסת שיכניסו עובדים ולא על כל העסקה צריך להתחנן כמו עניים בפתח, תשתחררו מן הדברים האלה, מי שמתאים תקלטו אותו. האם תקין לספור אחד ופה ואחד שם? תפתחו את השערים, מי שטובים תקחו אותם אבל אי אפשר כל כך לנגן על הרמזור של טייבה או על העובד הבודד שנכנס לבנק ישראל. יכול להיות שבדיעות הפוליטיות אנחנו חלוקים אבל כאזרחים אנחנו צריכים לדאוג שאנשים יקלטו בתוך המסגרת הזו. הסברים לא עוזרים. צריך לראות כבר בישיבה הבאה מה התקדם. היועץ של הועדה כל הזמן מתאמץ להראות איך התקדמנו עוד טיפה אבל אנחנו רואים את אותם המספרים אז כל ההסברים לא יעזרו, טוב שהמנכ"ל פה, צריך לקבל החלטות של מדיניות ובמיוחד כשהיום, באה הנציבות ואומרת לאוצר: אני רוצה לתת ולהשלים את המיכסה. אפשר לעשות את זה.

אני מסכים לסיפא של הדברים שלך לגבי ה"בומבסטיקה" שלפעמים נעשית כאשר נקלט ערבי במקום עבודה שבדרך כלל היה חסום בפניו והדוגמה הטובה ביותר לכך היא בנק ישראל. בנק ישראל, עד לפני שנתיים עבדו בו כשמונה מאות שבעים ושמונה עובדים וחלק מאלה שצחקו מכירים את הבדיחה. שיעור הערבים היה אפס אחוזים. לאחר דיונים קדחתניים שהיו בהנהלת הבנק נתקבלה החלטה גורלית והתקבל ערבי אחד. ואז היתה הודעה לתקשורת על עלייה דרמטית בשיעור הערבים בבנק ישראל. לא הוכפל המספר, חבר הכנסת עפו אגבאריה, כי מאפס לאחד זה לא להכפיל אלא שזו עליה אינסופית במספר העובדים הערבים. מאפס עד אחד. ומאז החגיגה נמשכת. יש שניים. עכשיו לזה התכוון חבר הכנסת והבה, שאי אפשר לומר "על הרמזור של טייבה", זה רמזור שמספר שנים אני עולה לנאום מעל הדוכן, פונה לכל שר אפשרי, התחלפו חמישה שרים עד שאחרי הנאום העשרים ושלושה והשר החמישי, הוקם הרמזור של טייבה והיה ביקור חגיגי של השר במקום.

ואכן, רבותי, הכאב והכעס הם גדולים כאשר -למרות שאנחנו מציינים שהפקק חולץ ולכן ערבים עכשיו מתקבלים לחברת חשמל אבל עדיין הם 2.2% מחברת החשמל -שהיא שוק עבודה גדול שלמעשה הוא לא חסום טוטאלית בפני ערבים אבל הערבים לא נהנים מדלתיים מאד פתוחות בחברת החשמל, והערבים שמתקבלים הם בדרגים נמוכים ולא בדרגים בכירים וההתקדמות שלהם היא לא ממש אפשרית ואופטימלית. אנחנו -חברי הכנסת וחברי הועדה, זועקים כדי לפתוח את השערים ולשלב אקדמאים ערבים בחברת החשמל. לא רק קוראי מונה -עם כל הכבוד לקוראי המונים ולשלב בענין הקביעות את הערבים. 5% זה יותר טוב מ 4% או מ- 3% אבל ככל שירבה כן ייטב.

חוק החברות הממשלתיות קובע יצוג הולם לאוכלוסיה הערבית בדירקטוריון של חברה ממשלתית. מה מצב הדירקטוריונים של חברת החשמל ושל "מקורות"? כמה דירקטורים מונו בתקופת כהונתו של השר עוזי לנדאו, אם בכלל?

אין לי נתונים לגבי דירקטוריונים כי לא חשבתי שנדון בדירקטורים אבל צריך לזכור שקודם כל, יש תיקון לחוק החברות בענין יצוג לבני מיעוטים.

לשאלת היועץ, במכונים אין דירקטוריון ואסביר: מכון שהוא חברה ממשלתית חלים עליו החללים של חברות ממשלתיות ושם זה חל אבל המכון הגיאולוגי הוא משרד ממשלתי ויש לו את מה שיש לו במסגרת שירות המדינה.

בשאר החברות שבאחריות המשרד יש יצוג לבני המיעוטים. השר מקפיד על זה, השיטה היא כזו שאם אין מיכסה אז גם לא ניתן למנות כך שיש הקפדה בענין של מינוי דירקטורים וזה משפיע, כלומר, כשהייתי דירקטור בחברת החשמל ראיתי שיושב דירקטור מבני המיעוטים, אין ספק שגם הנהלת החברה וגם הדירקטוריון ערים לסוגיות שיש לפניהם, כולל העסקה של בני מיעוטים בחברה. חברת חשמל קיימה מספר דיונים בענין הזה, בעקבות הלחץ שבא, ותסלח לי, הוא בא מכל הכיוונים אבל הוא בא גם מלמטה, גם מתוך החברה, יש -והיתה הבנה, שהנושא הזה הוא חשוב. צריך לזכור -וכאן אני אנצל את ההזדמנות, זה נאמר כאן אבל בשולי הדברים, חברת חשמל במיוחד וגם החברות האחרות נמצאות במצב שבו מחפשים לייעל אותן או לקצץ אותן או לעשות אותן ניתנות לשינוי מבני ובאקלים כזה הן פחות משקיעות בקליטה של עובדים. לכן, חשוב למדוד לא "כמה מתוך השנים עשר או שלושה עשר אלף עובדים הם בני מיעוטים" אלא כמה מתוך הקליטה שכן קולטים - הם בני מיעוטים. ואם נבדוק את הנתון הזה, של המישרות הרלבנטיות נראה שיש שיפור ודאי בחברת החשמל. שמעתי את מה שאמרת, חבר הכנסת מגלי והבה ואין ספק, שעם יותר מודעות אפשר לעשות יותר ועדיין אני חושב שצריך להעריך את מה שעושים האנשים כי הם עושים יותר ממה שנעשה. יש תהליך של שיפור, צריך לבדוק את המספרים, צריך אולי להגדיל אותם אבל אסור להתעלם מזה שהחברה שינתה שינוי מהותי וקולטים ייתר עובדים ומנסים להשאיר את אלה שנקלטו. כשאומר סמנכ"ל כח אדם של החברה שאנחנו עושים קורסים אז הם נועדו לזה שאנשים שנקלטו לתוך החברה לא יצטרכו להיפלט אלא ישארו במקצועות אחרים שנדרשים בחברה. יש כאן תהליך קליטה. וצריך להגיד טוב גם על הדברים הטובים.

עם זה שנקלטו חמישים ערבים בשנה -וזה יפה מאד, לא נקלט אדם אחד במקצועות האקדמאיים, גם את זה צריך לומר.

מה שצריך לשפר צריך לשפר רק - - -

זה לצד זה. זה צריך להיות המבט קדימה.

שמחתי לשמוע שאכן אנחנו בעשיריה הראשונה של קולטי עובדים מן המיגזר. אצלנו יש ארבעה עשר עובדים מן המיגזר, כולם אקדמאים, תיקון קטן -בנתונים שמסרנו כולם היו גברים ערבים אבל עברו שלושה חודשים ונקלטו אצלנו שתי עובדות ערביות. נקלטים אצלנו עובדים מן המיגזר גם למשרות שלא צבועות במיוחד למיגזר למשל, קלטנו החודש סטודנטית וזה היה פתוח גם למיגזר היהודי ובחרנו אותה, היא הרשימה את כולם. יש לנו מחסור במהנדסים בכלל וכן נשמח שיהיה עידוד של לימוד מקצועות המים באקדמיה -אם על ידי מלגות וכד'- כדי שנוכל לקלוט יותר מהנדסים מן המיגזר.

ב 2007 קיבלנו אישור לתקנים, איישנו, יש לנו שתי נשים ערביות וגבר אחד ערבי. כל המישרות אצלנו הן לאקדמאים. שלושת המישרות הן מסומנות. העובדת הראשונה נקלטה ב- 2007, ב 2009 נקלטה כלכלנית וב- 2010 מהנדס. יש קושי, כמו שאמרה חברתי, מאד גדול לאתר מהנדסים. היו ארבעה וחמישה סבבים עד שנבחר מועמד. קרה שלא היו מועמדים. כרגע אנחנו נמצאים בהליך של שינוי מבנה ארגוני, יש משרות חדשות שניתנו לנו, אחד מן העובדים -אותו מהנדס- התקדם ומשרתו התפנתה כך שנקלוט עוד עובד. ייתכנו עוד שינוים. בסך הכל אנחנו עומדים ביעדים.

חברת "נתיבי הגז הטבעי" היא צעירה, קיימת מ 2004, קטנה ומוגבלת בתקנים. לא מזמן עלתה ל 96 תקנים. החברה מעסיקה עובדים רבים במיקור חוץ, גם בתחום הבטחון וכיוון שאני אחראי על התחום הזה אז אציג כאן את הנתונים האלה. אנחנו בדרום, בצפון ובמרכז מבטחים את תוואי ההולכה של הגז הטבעי ואנחנו מעסיקים 60% מן הסיירים ממוצא בדואי. אני אישית נפגשתי עם ראשי המועצות לפני שהעסקתי אותם, נכון שיש תהליך מסודר וזה לא פוגע בתהליך אבל אני יכול להגיד בגאווה שהם עושים את העבודה בצורה מאד טובה ואנחנו גאים להעסיק אותם.

מתקני הגז הטבעי ניבנו והועסקו בהם גם בני מיעוטים, כולל בתוך חברת חשמל, איקא, כולל בתוך חברת חשמל כשבנינו את המתקנים שלנו בתוך חברת חשמל, גם שם הועסקו בני מיעוטים שבנו את המתקנים האלה ולכן, בהיבט הבטחוני יש תהליך מוסדר ואפשר לעבור אותו ולהעסיק בני מיעוטים.

לגבי התקנים הקבועים בחברה, בשלב שבו אנחנו מפרסמים מכרז לתפקיד מסוים המכרז מפורסם בעיתונות, גם זו הערבית ולא מזמן היתה דוגמה של מישהו שהתראיין ומצא את עצמו לא עובר את תנאי הסף של התפקיד ולכן התקנים שהם מעט מאד קבועים, הם תקנים שפתוחים גם למיגזר הערבי.

יש לנו שני עובדים, אחת ערביה ואחד ערבי. גיאולוגים, יש בעיה לגייס עובדים ערבים, פירסמנו מספר פעמים מכרזים -גם של כימאים ולא מצאנו מועמדים, אפילו הערביה שגרה בחיפה לא הסכימה לבוא לירושלים אז מצאנו לה מקום באוניברסיטה כדי לשבת שם ולעבוד עבור המכון הגיאולוגי, היא יושבת בחקר ימים ואגמים והבחור הערבי חיכינו לו כחצי שנה עד שהוא גמר את התואר כי הוא לא עמד בתנאי הסף ופירסמנו את המכרז שוב כדי שהוא יבוא אל המכרז. אנחנו מפרסמים המון מכרזים ולא מגיעים אלינו גיאולוגים.

שלום, קצת נתונים: הגעתי לחברה לפני כעשר שנים, היו לנו כאחוז ומשהו עובדים בני מיעוטים, היום אנחנו עומדים על משהו בסביבות 5% בני מיעוטים כאשר רובם מן הצפון. מדובר בצפון, במתקנים בנמל חיפה, בטרמינל, בקרית חיים ובאל רוי, ב 13% של בני מיעוטים. אנחנו חברת שלד, אם פה מדברים על אלפי עובדים אז כל החברה היא בסביבות 160 עובדים כאשר היא בנויה על מיקור חוץ והשלד הוא מאד יציב, אנשים לא פורשים נהפוך הוא, אנחנו מצמצמים את החברה. כשאני אומר מצמצמים אני מתכוון לכך שאני מחוייב ל 2% התייעלות בשנה וזה בדרך כלל אומר שכשעובד פורש לא קולטים עובד חדש במקומו ולכן זה המצב כרגע. מיקור החוץ שלנו מונה מאות עובדים ערבים בני מיעוטים שעובדים במתקנים שלנו. מאות. זה סוג העבודה, סוג הפעלת החברה.

אני חוזר לחברת החשמל.

כדי לתקן את הרושם בנוגע לאוכלוסית אקדמאים: בשנה האחרונה קלטנו שמונה אקדמאים למקצועות הליבה האסטרטגיים שלנו. שלושה מתכנני מתח על ועליון, שני מהנדסים לאגף המחשבים, מהנדס מתכנן של תחנות כח ואנחנו מלווים שני סטודנטים בפרוייקט "עתיד נאור", זה פרוייקט שאנחנו עושים בפריפריה ונותנים מלגות, מממנים לסטודנטים את הלמודים, מעסיקים אותם בחופשות ובסוף התהליך קולטים אותם בחברה עם מסלול קביעות.

כמה סטודנטים כאלה יש?

שניים. זה סך ההעסקה בשנה.

רק לחדד מספר נקודות. ראשית, עולה כאן החשיבות של היצוג ההולם דוקא בתאגידים שכפופים לממשלה, בחברות הממשלתיות ולאו דוקא במשרדי הממשלה עצמם, שחברות גדלות במיוחד כמו חברת החשמל משמשות בעצם גם דוגמה למגזר הפרטי ומבחינתנו הצעד הבא צריך להיות קודם כל חיוב בחוק של החברות הממשלתיות לייצוג הולם, לא רק בדירקטוריונים אלא גם בחברות עצמן והרחבה של הנושאים האלה גם לחברות במיגזר הפרטי שהמדינה מתקשרת אתם בחוזים או מענקים. הדברים עלו בהצעות חוק בעבר ונדחו על ידי ועדה לענייני חקיקה.

עלו פה חסמים, היעדר מכרזים יעודיים ומכרזים פנימיים, שאלה שני החסמים שאמורים בסופו של דבר להיות מוסרים כי בהיעדר הסרתם אי אפשר להתקדם מעבר לאחוזים נמוכים יחסית.

לגבי מחסור במהנדסים, אזכיר את הנתונים של משרד התמ"ת מלפני מספר חודשים, במרץ האחרון לפיהם 80% מן הסטודנטים הערבים שסיימו תארים במדעים מדוייקים והנדסה לא עובדים בתחומים שלהם כך שיש מאגר מאד משמעותי של סטודנטים צעירים ערבים שלמדו את המקצועות האלה ולא מוצאים תעסוקה וצריך להגיע אליהם.

לציין לטובה מספר אמצעים שכן משתמשים בהם -במיוחד בחברת החשמל, והראשון שבהם הוא ההכשרות, שהן נושא מאד חשוב שיכול מאד לקדם את התעסוקה, הכשרה של אנשים וקליטתם בתפקיד, השני הוא פרסום בעיתונות הערבית והשלישי, מלגות לסטודנטים שאחר כך נקלטים שזה גם אמצעי משמעותי מאד. גם מלגות וגם הכשרות הן אמצעים שבמיגזר הפרטי בהרבה מקומות בעולם משמשות באופן קבוע כחלק ממגמה של עידוד כיוון תעסוקתי, ואלה דברים שעכשיו מתחילים להיכנס גם לישראל. יש לדחוף אותם. תודה.

קודם כל כשהתחלנו את התהליך של קליטת ערבים פעלתי בחברת החשמל ושוב, אחדד שתי נקודות שדיבר עליהם חברת הכנסת מגלי והבה. אני כבר משנת 2005 מלווה את התהליך הזה של קליטת אקדמאים ערבים בשירות הציבורי ובמיוחד בחברות הממשלתיות ונכון שכל התהליך היה ממש כצירי לידה; עד שיצא איזה משהו, ועכשיו מתחילים לדבר עליו. יחד עם זאת בתהליך של עשר שנים או פחות מכך, שמונה שנים, זה לא מספיק. זה מעט מדי ולא מספיק. מה שמציגה חברת החשמל ומציגות גם חברות הבת, שממונה עליהן משרד התשתיות, ומציג המנכ"ל, זה נכון שזה תהליך אבל התהליך הוא בכיוון ירידה ולא עולה. התחלנו עם נקודה שהיא מתחת לאפס, אז אי אפשר להציג נתונים של 1.5% או 2.5% אחרי ששים שנה של אפליה והדרה וניכור. הגיע הזמן בשנות האלפיים, בעידן המודרני, בעידן האקדמיזציה, ונכון מה שאמרה חברתי, יש לנו אקדמאים ערבים שהם מובטלים, שהם בוגרים של טכניון, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה עברית, בן גוריון והם מובטלים. אני מתפלא ששמעתי עכשיו שהם "לא מוצאים כימאים". יש לי אישית מאגר של קורות חיים - - -

פנינו גם לאוניברסיטאות.

אז יש לי -אישית, מאגרים, מאגר של קורות חיים של אנשים שסייימו כימיה באוניברסיטה העברית שלא מצאו עבודה ובסופו של דבר הלכו ללמד בבית ספר אז יש, ואני יכול לשלוח לך. כולל p.s.d. אז צריך להסתכל שוב על האוכלוסיה שהיא עברה אקדמיזציה ברמה גבוהה ולהסתכל עליהם כעובדים יחודיים והגיע הזמן להציג מימצאים ונתונים של שילוב אמיתי. מהותי. מהותי. כבר עשר שנים מדברים את אותו המשפט, אני לא בא לומר שמה שנעשה אינו שווה, זה לא אתם, זה מה שיש כאן, זה הדיסקט שצריך להחליף אותו בפנים וכשיש לי קורות חיים של p.h.d. ולא רק בכימיה אלא שיש לי גם בביולוגיה וגם בפיזיקה, אנשים שסיימו באוניברסיטה העברית ואין להם עבודה. שוב, אני לא יודע מה אתם עושים כשאתם מחפשים ואיזה סוג מדיניות יש לכם אבל בסופו של דבר אני ארצה לשמוע שיש מנהלים בכירים, מנהלי אגפים ומחלקות, שכן קובעים לאוכלוסיה הערבית והיהודית, משהו ששייך לאזרח, משהו ששייך למישהו ששייך המדינה הזו. זו הגישה.

מסכימה עם מה שיאסר אמר קודם, צריך להחליף את הדיסקט ולהתחיל לעשות איתור אקטיבי. לא להסתפק בפרסום של מודעה בעתון. צריך להשתדל יותר ולעשות את האיתור האקטיבי.

לצד זה אציין לשבח את שיתוף הפעולה של חברת החשמל עם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, העמדנו הדרכות למנהלי אגפים בחברת החשמל בנושא כיוון בתעסוקה ואני מקווה שאותות של האלו לא יאחרו לבוא. מציעה למנכ"ל ששאר החברות הממשלתיות במשרד התשתיות ייהנו מן ההדרכות האלו כי אנחנו יכולים לשתף פעולה אתכם ולהעביר את ההדרכות האלו. זה מאד מסייע להבין את חשיבות הענין. אנחנו לא מדברים רק על הרגשת השתיכות של האוכלוסיה הערבית אלא גם על מנוע הצמיחה של החברה הישראלית ולהשתדל לגייס ככל שניתן עובדים מן האוכלוסיה הערבי. לכן מציעה לך לשתף פעולה עם הנציבות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה וקבלת הדרכות למנהלי האגפים גם בשאר החברות.

תודה. לסיכום, אדוני המנכ"ל, רבותי הנוכחים, מומלץ כי מועצת המנהלים של חברת החשמל תגבש החלטות להגברת תעסוקת אקדמאים ערבים בחברה עד כדי 10% של אקדמאים בחברה בתוך חמש שנים. 10% מכלל האקדמאים בחברה תוך חמש שנים הוא לא יעד שהוא לא בר השגה, באופן דומה להחלטות שגובשו בשנת 2008 אצלכם לגבי קידום ושילוב ערבים בכלל בחברה. הנהלת החברה תגבש את ההחלטות לידי תכנית ביצועית תוך שלושה חודשים.

מומלץ שמועצת המנהלים של חברת "מקורות" תגבש החלטות להגברת העסקת ערבים בחברה עדי כדי 10% מכלל העובדים בחברה תוך חמש שנים, תוך כדי התקדמות ליישום רוח ולשון חוק יצוג הולם.

מומלץ שכל החברות, הרשויות והמכונים, יתקשרו עם גוף בעל נסיון באיתור מועמדים אקדמאים ערבים, לצורך איתורם על פי תכנית עבודה מוגדרת. מאחר ופעולה כזו דורשת תיאום בין הגופים הנ"ל מומלץ שהמשרד לתשתיות לאומיות יזום פעולה זו עבור הגופים הנ"ל במישרין ו/או בשיתוף פעולה עם החברות הממשלתיות.

הועדה מבקשת מן המנכ"ל לדווח לה תוך שלושה חודשים על התקדמות ביצוע האמור בסעיפים הנ"ל. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15
PAGE
16